פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
04/03/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 318
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד באדר א' התשפ"ד (04 במרץ 2024), שעה 12:00


סדר היום:
 << נושא >> סיוע למורי הדרך שנפגעו במלחמה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
משה פסל

חברי הכנסת:
מיקי לוי


מוזמנים: 
	רקפת לוי
	–
	סמנכ"לית מנהל חווית התייר, משרד התיירות

	קרן גולדמן
	–
	מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות

	חנוך ברש
	–
	מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות

	ניצן ממרוד
	–
	מנהל אגף להכשרה מקצועית ופיתוח כ"א, משרד העבודה

	לבנה עזרא
	–
	ס. סמנכ"ל, מנהלת אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי

	יונתן שפירא
	–
	יו"ר מורשת דרך - העמותה לתיירות נכנסת לישראל

	גנית פלג
	–
	מנכ"ל אגודת מורי הדרך

	מרדכי ברנס
	–
	יו"ר אגודת אשכול

	איציק כהן
	–
	יו"ר איגוד סוכני תיירות פנים בישראל

	אייל קלדרון
	–
	משפחות החטופים

	יאיר מור
	–
	משפחות החטופים

	אביטל מאש
	–
	אלמנתו של רס"ר אוריה מאש ז"ל שנהרג בצפון הרצועה במלחמת חרבות ברזל

	איתי סיגל
	–
	אחיין של קית' סיגל שחטוף בעזה ואביבה סיגל ששוחרה משבי חמאס בעזה

	אחיה
	–
	חבר של איתן מור ואליקים ליבמן החטופים בעזה

	הראל בוצחק
	–
	אח של סרן אושרי בוצחק ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה 




	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	נעם שרלו
	–
	רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר 




מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סיוע למורי הדרך שנפגעו במלחמה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני פותח את הישיבה בנושא סיוע למורי דרך שנפגעו במלחמה. המשך דיון. יש פה נציגי משפחות החטופים? רוצים להגיד מספר דברים? בבקשה. 

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >>  

צוהריים. קוראים לי איתי סיגל. אני אחיין של קית' סיגל ואביבה סיגל. אביבה חזרה ביום ה-51 ולצערי דוד שלי קית' עדיין נמצא בשבי. למי ששכח, 150 יום. 150 יום שאהובינו נמצאים בגיהינום. אנחנו לא יודעים מה מצבם, אנחנו יכולים בערך לדמיין מה הם עוברים, תודות לאמיצות והאמיצים שחוזרים משם ומשתפים אותנו. דברים לא קלים. 

אני חושב שאנחנו כרגע נמצאים בצומת דרכים, צומת דרכים מאוד חשוב. צומת דרכים שבו מורי הדרך הנפלאים שנמצאים פה יספרו את הסיפור בעוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש. אנחנו כרגע נמצאים באמצע של סיפור, מי שלא הבין. סיפור שייכתב בספר. ועלינו להחליט מה ייכתב בספר. האם ייכתב שקידשנו את החיים ועשינו את כל מה שיכולנו להציל את אהובינו שנמצאים בגיהינום או שלא? אני אישית מעדיף שחברים שלי פה, מורי הדרך, כאשר כל זה ייגמר יוכלו לספר שמדינת ישראל עשתה את כל מה שיכלה והצליחה להשיב את מי שנשאר בחיים, חי, שלם ובריא. זה מה שאני רוצה שייכתב. שמדינת ישראל הצליחה להחזיר את כולם. את מי שלצערנו נרצח וגופתו מוחזקת שם, את דוד שלי קית', שעדיין שם, חי ונושם. את עופר קלדרון. זה הסיפור שאני רוצה שהם יספרו. השאלה היא איזה סיפור אתם רוצים שהם יספרו. תודה. 

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >>  

שלום, אני אייל קלדרון, בן דוד של עופר קלדרון. עופר, בן 53, נחטף מניר עוז ב-7 באוקטובר עם שני ילדיו: סער וארז. ארז בן ה-12 וסער בת ה-16. הם חזרו לאחר 52 יום ועופר כבר נמצא שם 150 יום. עוד פעם אני אגיד, 150 יום. אנחנו ידענו מה מצבו של עופר לפני כמעט 100 ימים. 100 ימים שאנחנו לא יודעים מה גורלו. אנחנו יודעים שהוא היה פצוע, אנחנו יודעים שהוא היה בחיים. אבל 100 ימים אנחנו לא יודעים מה גורלו. אנחנו כן יודעים בגלל שארז וסער חזרו שכל דקה ודקה שם, כל שנייה ושנייה זה כמו רולטה רוסית על החיים שלהם. וזה בלתי נתפס שהם עדיין נמצאים שם. 

אני רוצה להוסיף למה שכבר נאמר כאן שיש פה הרבה אנשים שיש להם השפעה, שנמצאים כאן בחדר ובכלל במשכן הזה בוודאי ויש להם השפעה על ההיסטוריה של המדינה. איך המדינה תיראה מכאן ואילך. וכל אחד פה צריך לחשוב טוב טוב איך הוא רוצה שהמדינה הזאת תיראה. איך האזרחים של המדינה הזאת יראו את המדינה, את העתיד שלה, את התקומה שלה. ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו טוב טוב איך הוא רוצה שהדברים ייראו מכאן ואילך. יש כאן הזדמנות גדולה לקום מהכאב הנורא הזה, מהטרגדיה הנוראה הזאת ויש גם אפשרות אחרת. אנחנו מקווים מאוד שכל מי שנמצא פה ויש לו את היכולת להשפיע ייקח את זה למקום שבו המדינה הזאת תוכל לקום ולהתמודד עם העבר ולהסתכל בצורה חיובית ואופטימית אל העתיד. תודה. 

 << אורח >> יאיר מור: << אורח >>  

קוראים לי יאיר מור. זה אח שלי איתן. איתן גדול ממני בשלוש שנים. איתן היה מאבטח בנובה ועד 14:30 הוא עסק לחלץ אנשים פצועים, לחלץ גופות. בעצם עד שהוא נחטף. איתן חטוף כבר 150 יום ארוכים ואני מרגיש שאני כבר לא צריך לספר שאני, המשפחה שלי, עוברים תקופה קשה. לי, לנו, לכל עם ישראל, חמאס הרסו את שמחת תורה. ולכן להם לא יהיה רמדאן. מדברים איתנו על הקלות שיעשו להם ושחייבים להגיע לעסקה מופקרת לפני הרמדאן, כי זה חג קדוש כביכול. כל הדיבורים שאני שומע על העסקה המתקרבת הכותרת שלהם זה הרמדאן. וואי, מה יהיה ברמדאן, צריך שקט. אוי ואבוי, נמשיך להילחם ברמדאן. מה זה הביזיון הזה? למי אכפת מהרמדאן שלהם? אכפת לנו מהחטופים, לא מהרמדאן. ואם אכפת לנו מהחטופים אנחנו צריכים להמשיך את הלחץ הצבאי שהוא יהיה עוד יותר חזק ובמיוחד ברמדאן. החגים של האויב לא מעניינים אותנו ולא אמורים לעניין אותנו. אני מקווה שלא יושב פה מישהו בחדר שאכפת לו מהרמדאן. אני יודע שכל מי שיושב פה בחדר אכפת לו מהחטופים. זה דבר כל כך פשוט. 

אני לא מבין למה המדינה רצה לאיזה עסקה מופקרת שלא כוללת את כולם. שתגזור על אח שלי עוד שנים ארוכות בשבי והכול בגלל לחצים כדי שלערבים יהיה רמדאן שקט. אם זאת הסיבה, אני לא חושב שמישהו יכול להסתכל לי בעיניים ולהגיד לי שלכן הוא מוכן ללכת לעסקה הזאת. שוב פעם מדברים על עסקה חלקית, עסקה שמגיעה מתוך חולשה. עסקה שבה חמאס מכתיב את הכללים ולא אנחנו. ואני לא מבין את זה. אנחנו מדינה חזקה, עם צבא חזק הרבה יותר מהחמאס. אנשים הרבה יותר אצילי נפש, הרבה יותר חזקים. הלוחמים שלנו הרבה יותר מקצועניים, הרבה יותר חזקים והם מנצחים בשטח. אז איך השיח סביב העסקה, סביב כל העניין הזה הוא עדיין לא השתנה? 

כדי שנראה את החטופים בבית בחיים אנחנו צריכים להגביר את הלחץ הצבאי, במיוחד ברמדאן. אני תומך בראש הממשלה קודם כל כשהוא מבקש רשימה של כל החטופים החיים. אני לא מבין איך המדינה רוצה בכלל לדבר או להגיע לאיזה עסקה כשאין לנו את הרשימה של כל החטופים החיים. 150 יום ואנחנו לא יודעים מי חי ומי מת. אי אפשר להתקדם ככה. הצעד הבא שחייב לעשות זה להגביר את הלחץ עם כל מנופי הלחץ האפשריים ושום חג של האויב הוא לא מעניין אותנו. לא רמדאן, לא עיד אל פיטר ולא חארטה כזו או אחרת. אכפת לנו מהחטופים, אכפת לנו מניצחון במלחמה. וזה הנושא היחיד שצריך לדבר עליו. תודה. 

 << אורח >> אחיה: << אורח >>  

נעים מאוד, אני אחיה. אני חבר טוב של איתן מור ואליקים ליבמן שנחטפו מהנובה. סיימתי ארבעה חודשים של מילואים בבית לחם ומשם המשכתי לרצועה, אני חוזר לרצועה מחר. עכשיו, אני נמצא ברצועה כדי להילחם למען העם שלי, למען החזרת האחים שלנו שחטופים בידי הנאצים, למען המדינה שלי, ועושה את זה באהבה גדולה. אבל עם כל האהבה שבדבר יש גם תסכול עצום. תסכול שנובע מכך שאני מבין שתוך כדי שאני נלחם למען המדינה שלי המדינה שלי היא זו שמסייעת לאויב שלי ונותנת לו סיוע של דלק, אוכל ולמים שבעזרתם האויב שלנו ממשיך להתקיים ולהרוג לנו חיילים ולהחזיק בשבויים שלנו, במקום להיכנס כבר מזמן כי לא נשאר להם אספקה. עכשיו, הטענה שנתתם ללמה אתם עושים את זה היא האמריקאים. אז אני רוצה לשאול אתכם שתי שאלות: אחד, האם בזמן מלחמת העולם השנייה אותם אמריקאים שמטיפים לנו נתנו סיוע לאזרחי גרמניה ויפן שהם הפציצו? ושתיים, האם אתם יכולים להסתכל בעיניים למשפחה המדהימה הזאת פה שהבן שלה חטוף וכמוה עוד 133 משפחות ולומר להם עם כל כמה שהבן שלכם חשוב לנו האמריקאים חשובים לנו יותר. תודה. 

 << אורח >> אביטל מאש: << אורח >>  

אני אביטל מאש, אשתו של רב סמל ראשון אוריה מאש שנהרג בצפון הרצועה בשבוע הראשון של התמרון הקרקעי. אוריה לוחם שריון במילואים המשיך לשרת במילואים גם אחרי גיל 40, גם כאשר יש לנו שישה ילדים בבית, ברוך השם. ביום שבו הוא סיפר לי שהפלוגה שלו, המחלקה שלו עומדת להיכנס לעזה עוד היה עסוק בהשלמת מסמכים כדי לחתום על שנת התנדבות נוספת. מתוך הבנה אני חושבת שאין לנו ברירה ואנחנו ניצבים מול אויב שחשף את פניו בשמחת תורה ב-7 באוקטובר. ואני חושבת שאנחנו נלחמים פה עכשיו מלחמה על קיומה של המדינה ועל זה שיהיו לנו ילדים שיהיה לנו מה לספר להם, מה עשינו. וזה מה שעומד על הפרק, הקיום של המדינה הזאת, הריבונות שלה והעצמאות שלה וקבלת ההחלטות שלה והכבוד שלה. 

אני אישרתי לבעלי לחתום על עוד שנה והוא נהרג ולא השלים את המשימה. באיזה שהוא מקום באתי לפה היום כחלק מפורום הגבורה, פורום של משפחות הנופלים, בשביל להמשיך את המשימה שלו. הוא נכנס לעזה. הבת שלי ידעה להגיד מאוד יפה, ילדה בת 12, כתבה חיבור: אבא שלי לא רצה למות. הוא הלך למלחמה כי הוא ידע שהטוב צריך לנצח את הרע. וזאת המשימה שלנו עכשיו. הוא נפל למענה ואני נמצאת פה כדי לחזק אתכם להמשיך את המלחמה ולא להיכנס ללחצים שמדברים על הפסקת המלחמה תמורת כמעט כלום ותמורת פגיעה בביטחון של המדינה והכבוד של המדינה שלנו. ואני באמת נמצאת פה בשביל לחזק אתכם להמשיך ולהילחם ולעמוד במטרות המלחמה. תודה. 

 << אורח >> הראל בוצחק: << אורח >>  

שמי הראל בוצחק, אני אח של אושרי בוצחק ז"ל, קצין בסיירת נח"ל שנהרג לפני כחודשיים וחצי בעזה. אז אני פה כדי להשמיע את קולו, שהוא עכשיו לא יכול לדבר, הוא עכשיו דומם בקבר. אני פה עושה את השליחות של קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. אז אני רק רוצה להגיד שהוא נכנס, אושרי ז"ל נכנס לבית, הוא נכנס ראשון. הגן על חייליו בגופו, הגן על כולנו, לא משנה על מי להגן. העיקר שהוא תומך במדינה, חילוני, דתי, דרוזי. גם בשבעה הגיעו אלינו אנשים מכל קצוות הקשת. ואתה קם מהשבעה, פותח קצת חדשות, רואה שלטי חוצות והלב מתפלח מזה. אז אנחנו פה לצעוק את הקול הזה שתמשיכו את האחדות. לדבר על זה כל היום, וחקיקה וגם במעשים, לעשות ולדבר על זה כל היום. 

דבר שני, אני ממשיך את הקו שאביטל פה אמרה, שאושרי ז"ל נהרג במלחמה ואנחנו פה מוודאים את העיקרון הזה שהמלחמה לא תיגמר. אז אנחנו מבקשים ודורשים שתמשיכו. אנחנו יודעים שיש לחצים פנימיים, לחצים בין לאומיים. אז להמשיך להמשיך עד שיהיה ביטחון לכולם. כי זה לא עסק שהמלחמה הזאת תיגמר עכשיו, 586 הרוגים חללי מערכות ישראל, שנפלו במלחמה הזאת. וזה לכאורה יהיה לריק. כי אי הביטחון שהיה פה ב-6 באוקטובר יחזור. 

רק דבר אחרון, בנוגע לעסקה. אז כמובן שליבנו עם כל משפחות החטופים שמשוועות אולי לדבר הזה. אני רק רוצה פה להציג, כמו שהמשפחות פה מציגות את כל הדיוקנים של האנשים הנפלאים שנחטפו. אז אני פה להציג את הדיוקנים של מי שנפל פה בקרב. מי שנפל פה במלחמה. אז נכון, יש את הצד הזה של העסקה, אבל צריך לכלול גם את הצד וכל הזמן לראות את הדיוקנים של הנופלים שנפלו. ונגיד אח שלי כבש איזה שטח מסוים מעזה, אז אנחנו צריכים להיות עם יד חזקה על ההדק מה שנקרא אם אנחנו רוצים לסגת מהמקום הזה ועוד דם יישפך. אז תודה רבה על ההקשבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני ברשותכם ממשיך את הישיבה. מיקי, רצית להגיד משהו?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>  

כן. אני ממש מתנצל, כי כנראה פספסתי את הדיון הזה. יש לי עוד שתי דקות פגישה. אז אני מודה לך אדוני יושב-הראש הוועדה שאתה נותן לי זכות דיבור. אני מחשיב את עצמי כידיד מגזר התיירות. קשה מאוד לעבור, אני רק אגיד את זה, גם בוועדה שלי, ממה שנאמר כאן, לדברים שוטפים. הדעת אינה סובלת, אבל עם כל הקושי אני גם מנהל מדינה. וצריך לשמוע גם את אלה וגם את אלה ותודה רבה שהשמעתם את הקול שלכם. 

אני מחשיב את עצמי כידיד מגזר התיירות עוד מהיותי שר האוצר. ראיתי בנושא הזה של התיירות מנוע צמיחה. והיו שנים מצוינות שזה ניגן את אחד הכינורות המרכזי. היו לנו ימים של 3 מיליון תיירים שהגיעו לכאן. וזה בהחלט מנוע צמיחה. לכן אני אומר את זה בכוונה שכאשר הכניסו כסף זה היה טוב. אי אפשר עכשיו לבוא ולהתעלם מהם ולהגיד אין כסף, אז אנחנו לא מטפלים. ליוויתי אותם גם לאורך כל תקופת הקורונה אדוני. אתה חלק מהזמן היית מאושפז לצערי, אבל אני בטוח שהיית מצטרף אליי במלחמה הזו, בחלק מהמלחמה כן הצטרפת. 

זה מגזר שנדפק. זה המגזר היחידי שלא מצליח, לא בגלל שאנשים לא רוצים ולא טובים. שלא מצליח לחזור לפסים. הרכבת שלהם אמנם ירדה, אבל מה לעשות? אין תיירים. יש טיפה תיירות פנים שהיא בשולי שוליים. לא נחשבת אפילו כהכנסה. לכן אני אומר שראוי שהאוצר ישמע את זה. אני בא משם, שלא יעבדו עליי. כן צריך לעשות איזה שהוא שינוי בייעוד ההכשרה לימים אפלים כאלה. הכשרה מקצועית, ממורים להיסטוריה ומורים לגיאוגרפיה ונהגי אוטובוס. כי כאשר לא עובדים במקצוע אז עובדים בכל דבר כדי להביא פרנסה הביתה. ואני אומר את זה לחבריי שעובדים יום יום בשטח בנושא תיירות. אבל לא יכולה לבוא האוצר של מדינת ישראל לא צריך לבוא להגיד להם אוקיי, תשלמו על ההכשרה שלכם. מה הבדיחה הזאת? משרד הכלכלה יש לו כסף לשינוי תעסוקתי. משרד החינוך יש לו כסף שאמור לבוא ולהגיד אוקיי, אני מייעד אתכם למורים. יש חוסר במורים. בואו נשלם עכשיו, נעשה לכם קורס שלושה ארבעה חודשים, נשלם לכם דמי מחייה. בדיוק כמו שעושים בהכשרה מקצועית. מה השוני אני לא כל כך מבין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מיקי, יש התקדמות בעניין הזה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>  

אני שמח אדוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

פשוט ביקשת לדבר לפניהם. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. אני לא יודע מה, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני רק שם תאורה, אני מכיר את היכולות שלך, שאתה שם את הפוינטים האלה במקומות הנכונים. וצריך לדרוש שהאוצר ימשיך לתמוך בהם בזמן שהם עושים את ההסבה המקצועית הזאת לעת מצוא. אני אומר לכם, אסור לנו לאבד אותם אדוני יושב-הראש. כי כאשר תחזור הנה התיירות הם יהיו חייבים לבוא ולהמשיך ולהחזיק את המטה הזה ולעבוד, בניגוד למגזרים אחרים שלאט לאט חוזרים לחיים, המגזר זה כל עוד מתנהלת מלחמה לא חוזר לחיים. 

אני מאוד מודה לך שמצאת לנכון לקיים את הדיון הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאה אחוז. לא, לא, אנחנו לא מתחילים את הדיון מאפס. אתה קשור למורי הדרך, נכון? אז אנחנו מדברים עכשיו על מורי הדרך, אנחנו לא מתייחסים לדברים אחרים. אני לא מתחיל את הדיון מאפס, כבר דיברת פעם שעברה ואין שום סיבה שתדבר עוד פעם. זה מבחינתי דיון המשך. הסברתי לכם. אני זימנתי את הישיבה כדי לדעת, שלחתי את כולם למשא ומתן ואני רוצה לדעת מה קורה עם זה. לא מתחילים עכשיו את הדיון שכל אחד ידבר על אותו דבר שדיבר בישיבה הקודמת. עם כל הכבוד, אנחנו צריכים למצוא פתרון, לא לשמוע את האנשים. 

אתמול דיברו איתי מהאוצר. גם אתם, אבל ניתן להם. ביקשתי כמה שינויים למתווה שהם הציעו. ממי זה משרד התיירות? בואי תעדכני אותנו מה קורה עם זה 

 << אורח >> רקפת לוי: << אורח >>  

רקפת לוי, סמנכ"לית חוויית התייר במשרד התיירות. כמו שאתה ביקשת, ישבנו ובחנו ועל סמך גם הניסיון שצברנו מהקורונה יצרנו תוכנית שכוללת גם את המשך הסיוע מטעם הביטוח הלאומי שניתן להם, המשך המתווה, עד סוף מרץ. ובנוסף יש כאן גם נציג של משרד העבודה, להרחיב את העניין של הכשרות מקצועיות כדי לתת להם יותר כלים מעבר להיותם מורי דרך, למקסם להם את הכלים כדי שיוכלו בשעת משבר אם יקרה עוד פעם, שיהיה להם, לא להיות תלויים באחרים אלא לעסוק במקצועות אחרים שיעזרו להם להתפרנס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מדברת איתי על מה שדיברה איתי מהאוצר על הוואוצ'רים?

 << אורח >> רקפת לוי: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז אני אמרתי לה שטוב מאוד וואוצ'רים, אבל אני צריך גם דמי קיום. אז הבנתי שבעניין הזה הם יעשו שינוי. מי נציג האוצר? בזום, נשמע אותו. 

 << אורח >> נעם שרלו: << אורח >>  

כמו שאמרת, בהמשך לשיחה אתמול שהייתה עם נועה אצלנו אנחנו נבחן את אירוע דמי הקיום. אני רק אגיד פה שהחשש שלנו היה, ולכן זה גם לא נכנס בנייר, שמשעה שיש דמי קיום שנלווים להכשרות ייתכן שחלק ממורי הדרך ירצו לקחת את ההכשרות האלה אפילו למראית עין. גם ללא רצון באמת להשתתף בהכשרה רק לשם קבלת דמי הקיום, לאור זה שהם כרגע אלטרנטיבה תעסוקתית. ולכן אם אנחנו רוצים להבטיח שבאמת ההכשרות יהיו הכשרות משמעותיות וטובות, שיאפשרו באמת אלטרנטיבות תעסוקתיות במשברים עתידיים, אז לא בטוח שנכון יהיה להכניס דמי קיום. אנחנו נמשיך את הבחינה הזאת ביחד עם משרד העבודה ומשרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא בחינה. זה שאתם נותנים להם הכשרה הכול טוב ויפה. אתם משלמים להם את הקורס. מה עם דמי הקיום? אמרתי את זה לנועה אתמול. זה לא בחינה. היא אמרה לי שהיא הולכת על זה. בחינה לא מקובל עליי. ותפסיקו לגרום מצב שכולם אצלכם חשודים בזה שהם הולכים לעבוד עליכם. זה לא המצב. מה זה הדבר הזה? בגלל שאתם חושדים שאולי הם ייקחו, בגלל דמי הקיום הם יעשו הכשרה למראית עין – זו לא טענה שמתקבלת על הדעת. בסדר? הנושא של הוואוצ'רים מצוין. שלושה חודשים, חצי שנה, לא יודע כמה זמן קבעתם, משרד התיירות. אבל הם צריכים גם להתקיים. מה, הם ילכו לקורס ומאיפה הם יתקיימו? לא הבנתי. ההיפך, ברגע שהם הולכים לקורס הם לא יכולים לעבוד בשום עבודה, כי הם הולכים לקורס. אז אני לא יודע על מה אתם מדברים. זה לא פתרון מבחינתי. פתרון מבחינתי זה שהם יעברו הכשרה אבל גם יקבלו דמי קיום. זה הפתרון. אין פתרון אחר. אחרת הם לא ילכו להכשרה, הם ילכו לעבוד. אתם עובדים עליהם בעיניים כשאתם אומרים להם הכשרה, כי הם צריכים גם דמי קיום. 

 << אורח >> נעם שרלו: << אורח >>  

אנחנו ביחד עם משרד התיירות ומשרד העבודה נציע מתווה. נביא אותו להחלטת ממשלה ונעשה את התיקונים הנדרשים. כמובן הכול בכפוף לזה שנמצא לזה מקור תקציבית. מקצועית אין לנו מחלוקת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, אין בעיה. כמה זמן ייקח לכם? אנשים צריכים תשובות. מה זה החלטת ממשלה?

 << אורח >> נעם שרלו: << אורח >>  

זו שאלה למשרד העבודה כמה זמן זה ייקח. כי הם צריכים להתאים שם כל מיני קריטריונים. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

יושב-הראש הוועדה, אני יכול להתייחס רגע? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, אנחנו לא עושים דיון. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

לא, משרד העבודה, בהקשר למה שהוא אמר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, משרד העבודה. בסדר, בוודאי. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

שמי ניצן ממרוד, אני סמנכ"ל הכשרה מקצועית, מנהל אגף בכיר הכשרה מקצועית במשרד העבודה. למעשה כל נושא הוואוצ'רים או המלגות או דמי הקיום זה אצלי. זה כלים שקיימים אצלנו. הכלים האלה קיימים, בסדר? רק צריך להתאים אותם. זאת אומרת, גם היכולת לתת שוברים, ונתנו את האפשרות, ישבנו עם משרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לכמה אנשים אתם נותנים שוברים?

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

אנחנו נותנים שוברים בשנה, זה תלוי תקציב, סדר גודל של בין 5,000 ל-6,000 איש בשנה. זה סדר הגודל של התקציב שמוקצה לנו בשנה, לזה אנחנו נותנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, כמה אתם מתכוונים למורי הדרך?

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

עכשיו כשישבנו עם משרד התיירות דובר על כמה מאות, שלפי מה שהבנו. אגב, אני מזכיר שבתקופת הקורונה עשינו דבר כזה גם כן עם משרד התיירות לטובת מורי הדרך. כשפתחנו את זה כמות שנרשמה לקורסים הייתה מאוד קטנה.

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

משום שמה שהצעתם לא היה רלוונטי. רתך, להיות רתך באילת לא היה רלוונטי להכשרה. אני מקווה שהיום המשרד יביא מקבץ של הכשרות שהן יותר רלוונטיות לנו. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

יש לאגף כמות הכשרות מאוד גדולה. לא להיכנס עכשיו רתך. 

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

נכון, היו 100 הכשרות. אני עבדתי עם משרד העבודה הרבה על הנושא הזה והייתי בישיבה ובוועדה הזאת. לצערנו, נכון שבאתם עם רצון טוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתם רוצים שאני אפסיק את הישיבה, אני אפסיק את הישיבה, אין בעיה. אתם מנהלים את המשא ומתן עכשיו? הייתם צריכים לנהל אותו לפני כמה ימים. אז אני מנהל אותו בשבילכם עכשיו, זו התוצאה. 

אני רוצה להבין, משרד התיירות, כמה מורי דרך יש עד גיל 67, לא מעבר לזה. מעבר לזה הכשרה מקצועית לא תסייע להם הרבה. 

 << אורח >> רקפת לוי: << אורח >>  

מתחת לגיל 67 יש לנו 6,044 ומעל גיל 67 יש 2,016 – זה לפי המאגר שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נו, אז מה? אתם רוצים לתת להם 400? אז מה יעזור כל ההכשרה הזאת? יעזור לחלק, לא לכולם. 

 << אורח >> רקפת לוי: << אורח >>  

אנחנו הצענו להמשיך את המתווה של ביטוח לאומי, זה אחד. במקביל, לכל אלה שמעוניינים בהכשרה מקצועית לפי דורש נעשה התאמות עם משרד העבודה. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

יושב-הראש, אפשר להקצות. זה הכול תלוי תקציב. זאת אומרת בסוף, ברגע שיוקצה תקציב מהאוצר אפשר לעשות גם יותר ממאות. זה על פי ביקוש. אפשר, הכלי קיים. הכול תלוי תקציב. זה העניין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. ביטוח לאומי?

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

אגב, רק עוד מילה לגבי הכשרות שהתייחסו פה. גם כאשר ישבנו עם משרד התיירות, יש לנו לא מעט קורסים שיכולים להיות רלוונטיים לחבר'ה שהם מורי דרך. יש קורסים שיכולים להתאים להם. הקורסים הם לא רק רתכים, יש הרבה קורסים שאפשר ויש מגוון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, מדובר על מה שמתאים להם. 

 << אורח >> ניצן ממרוד: << אורח >>  

יש מספיק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל זה משרד התיירות צריך להיכנס לעובי הקורה. ביטוח לאומי, כן?

 << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >>  

אנחנו בקשר טוב עם נציגי מורי הדרך. המוסד לביטוח לאומי בעד הארכה של הזכאות למענקים מעבר לגיל 67. ולגבי הנושא של מתחת לגיל 67 וגם מעל 67, אתמול נחתם הסכם מול האוצר שבשלב זה כבר להאריך את הזכאויות למענק מיוחד ולמענק רגיל למפונים. המפונים תושבי הצפון והדרום. ההסכם הזה יכלול בתוכו חלק ממורי הדרך והוא לא יכלול את כולם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברור, אי אפשר לפתור את הבעיה של כולם, זה ברור לי. טוב, אני רואה שלא הגעתם לסיכום סופי. אנחנו נעשה ישיבה אצלי במשרד עם ביטוח לאומי, משרד הרווחה, משרד האוצר ומשרד התיירות. 

 << אורח >> יונתן שפירא: << אורח >>  

אשמח גם אם מורי הדרך יהיו בפנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, זו ישיבה פנימית. אנחנו נעשה ישיבה על מנת לנסות לגבש פתרון בעניין הזה שיכסה גם חלק גדול מהבעיות שלכם, במסגרת הבעיות שיש לאוצר ובמסגרת בעיות הרוחב שיש להם בעניין הזה. אנחנו נתאם את זה מהר מאוד, לא עוד הרבה זמן. לא כינוס ועדה, אלא אחרי שנסיים את העניין נעשה ישיבה. 

 << אורח >> יונתן שפירא: << אורח >>  

כבוד יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אני לא עושה דיון. אין דיון על העניין הזה. תבינו, ישיבת המשך לראות מה היה זה לא בשביל להתחיל הכול מאפס. שמענו אתכם, זה נכנס לפרוטוקול. לא צריך עוד פעם להתחיל. משפחות חטופים, אתם רוצים להגיד משהו? לא. טוב, אז אני נועל את הישיבה. 

 << אורח >> איציק כהן: << אורח >>  

אדוני, אפשר דקה אחת? לא בקשר למתווה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז בקשר למה, לא הבנתי. 

 << אורח >> איציק כהן: << אורח >>  

שמי איציק כהן, אני בעמותה לקידום התיירות. ואנחנו ישבנו עם משרד התיירות ויש לנו מתווה שיכול לקחת 100,000 אזרחים ותיקים, להוציא אותם לסיורים בארץ, להעסיק יותר מ-2,000 מורי דרך, עם תמרוץ מאוד יפה, מאוד טוב שעבד אחרי הקורונה. בסדר גודל של 3.5 מיליון שקלים, כשיש משרדים שמוכנים לממן את זה, כמו נגב וגליל, כמו שוויון חברתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תציע את זה למשרד התיירות. 

 << אורח >> איציק כהן: << אורח >>  

פשוט רוצים לעדכן אותך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אה, אוקיי, הצעתם את זה? ומה קרה?

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

הצענו את זה אבל נאמר שאין תקציב, שאתם צריכים להחליט על תקציב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שאני צריך להחליט על תקציב? הבנתי, בסדר. אנחנו נשב עם האוצר על הכול. הישיבה נעולה. 

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

היה עניין רק של הגמלאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הכול ביחד אנחנו ניכנס. זה פחות ניתן לפתרון. 

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

לא, יש לנו בעיה. כתבתי לשר העבודה, אני רוצה לשתף אותך. יש לנו גמלאים שלצערנו, ולבנה כאן היא תאשר את זה, שבחינת תקופת הכשירות שלהם לקבל מענק מיוחד הוא שלושה חודשים אחורה. לצערנו זה נופל על הקיץ שבו רוב מורי הדרך לא עובדים. אז ביקשנו שזה יהיה על פני חצי שנה ולא שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה צריך שינוי תקנות. לא?

 << אורח >> גנית פלג: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, כאשר נשב בישיבה הפנימית נעלה את כל העניינים ונראה איך מטפלים בזה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:44. << סיום >>