פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 ועדת הכספים 04/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 349 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ד באדר התשפ"ד (04 במרץ 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> (פרק ו' (מיסוי רווחי בנקים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת) << נושא >> << הצח >> הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן נאור שירי חברי הכנסת: אליהו ברוכי שלום דנינו פנינה תמנו מוזמנים: דודי קופל – המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר אביגיל ונקרט – משרד האוצר לירון נעים – משרד המשפטים עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים אפרת ריץ' – לשכה משפטית, רשות המיסים טלי קיסר – סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל ברי רוזנברג – מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל בע"מ שרית וייסטוך – יועמ"ש, בנק ירושלים אבי בוסקילה – מנכ"ל בנק יהב, בנק יהב לוטם בכר – מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים איתן מדמון – מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל יפה בן דויד – מזכ"לית הסתדרות המורים אסתר בוכשטב רותם קופר אפרת מצ'י קווה שיר סיגל אלי אלבג יאיר מור אהרון קודרטי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> (פרק ו' (מיסוי רווחי בנקים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת) << נושא >> << נושא >> הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מ/1708 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לנושא הבא. אסתר בוכשטב. << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני אסתר, אמא של יגב. יגב חטוף בעזה כבר 150 יום. אני אומרת את המשפט הזה ולא יודעת מה לחשוב, איך חושבים 150 יום. אנחנו חברי קיבוץ נירים. יגב נחטף מהעוטף, מהבית שלו בקיבוץ נירים. אנחנו היום משפחות החטופים נמצאות פה, ואנו מחכים לכם שתבואו ותזדהו אתנו - אנו עושים מיצג פה בקומה מתחת. נשמח? אין מספיק מילים בעברית להביע את רגשותינו. אנחנו נשמח שתצטרפו אלינו, שתהיו אתנו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו אתכם בכל מקרה ובכל צורה וזה ברור לחלוטין. אמרתי את זה גם בישיבות קודמות, גם בשעה שהופעתם פה כל הזמן, ומי שיוכל לבוא, שיבוא. אנו אתכם בכל מקרה. אנחנו מתפללים שכולם יחזרו לשלום ומהר ועכשיו. תודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה הזמן לומר שהכספים שהובטחו על ידי שר האוצר למטה החטופים, עדיין לא התקבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי מקריא את ההסכמות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם למה שדובר בישיבה האחרונה בנושא, הגענו לנוסח שגובש בהסכמה בין הממשלה, משרדי האוצר והמשפטים, לבין הבנקים, איגוד הבנקים ובנק לאומי. אביגיל, תקראי ובבקשה תתייחסי להסכמה. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> שלום, כפי שהיועצת המשפטית ציינה, לבקשת הוועדה קיימנו את השיח עם כל הגורמים הרלוונטיים במטרה להגיע לנוסח מוסכם. אנו תמיד מעדיפים להגיע להסכמות ולא ראינו סיבה להתעקש על הנוסח, והנוסח כפי שמונח בפני הוועדה, מקובל עלינו. מבחינתנו, מדובר בהסכמות מאוזנות. הן נותנות מענה לצרכים הפיסקליים – שהם בסופו של דבר הסיבה העיקרית שאנו נמצאים פה, ובהתאם לבקשת חברי הוועדה יש צעדים משלימים, שנותנים מענה ללקוחות הבנקים, כפי שמייד נציג. אציג בקצרה את המתווה המוסכם וקצת נסביר אותו. מנגנון החוק משתנה. אנו לא מטילים מס רווח נוסף על הבנקים מכול מס ערך מוסף אלא קובעים שהבנקים צריכים לשלם תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב לשנים 24', 25'. בתחילת הדיונים הסברנו את כל ההצדקות למהלך הזה, הצגנו אותן כאן בהרחבה. הן לא השתנו, עדיין עומדות בעינן אבל הנוסח החדש כן שם יותר דגש על ההיבט הפיסקלי והצרכים התקציביים. בעצם החישוב של התשלום עצמו נותר זהה. הוא נקבע כשיעור מבסיס הרווח של כל בנק. עשינו שינויים טכניים באופן החישוב ורשות המיסים יוכלו להרחיב עליהם, שהפחיתו את השיעור. לגבי אופן החישוב, צורת החישוב של התשלום נשארה זהה. זה נקבע כשיעור מבסיס הרווח של כל בנק. אבל עשינו שינוי טכני באופן החישוב. עברנו מחישוב ברוטו לחישוב נטו. לכן השיעור נמוך יותר, 6% במקום 9%. בנוסף נקבעה תקרה לסכום הכולל שייגבה שהיא 1.2 מיליארד בשנת 24' ו-1.3 מיליארד ב-25'. וכפי שאמרתי, החבילה הזו של המהלך כוללת עוד צעדים משלימים, שנועדו לתת מענה לבקשות חברי הכנסת. מענה אחד, שהבנקים הסכימו להקים קרן לטובת אנשי מילואים, בעלי עסקים קטנים – יציגו אותה בעצמם. במקביל בנק ישראל הודיע הבוקר שיאריך את מתווה חרבות ברזל. גם זה בנק ישראל כאן ויוכלו להרחיב. אלה ההסכמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את לא מקריאה? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כיוון שהצעת החוק פוצלה – הנושא הזה היה כחלק מפרק ו', מיסוי רווחי בנקים, בהצעת חוק התוכנית המאזנת. היא פוצלה, בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, ולכן היא תבוא כחוק נפרד שעומד בפני עצמו. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> הגדרות. 1. בחוק זה – "בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> בנק כמשמעותו המקובלת בחוק הבנקאות רישוי. אנו מפנים להגדרה המקובלת של בנק בחוק הבנקאות רישוי. "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק ששווי נכסיו נמוך מ־5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, "שווי נכסים", של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו, בצירוף שווי נכסים כאמור של בנק ששולט בו, ובלבד שבשווי הנכסים כאמור לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; כאן אנו מגדירים בנק בעל היקף פעילות קטן שזה בנק ששווי הנכסים שלו נמוך מ-5% משווי הנכסים שמצויים בכלל המערכת הבנקאית. בהקשר הזה, כפי שציינו בדיונים הקודמים, אנו מחריגים בנקים קטנים שהם חלק מקבוצה בנקאית, וששווי הנכסים של הקבוצה הבנקאית כולה גדול מ-5%, כלומר לבנקים קטנים כאלה נתייחס ככל הבנקים האחרים ומנגנון התשלום יחול לגביהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה בנקים יהיו מחוץ? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> בנק ירושלים ובנק וואן זירו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה עם בנק מסד ויהב? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ומרכנתיל? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> כפי שאמרתי, כולם חלק מקבוצה בנקאית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו על זה. אחרי זה אפשר לשאול את השאלות אחרי שיקריא. דיברנו על זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגעתם לסיכומים ואנו לא מעורבים בהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ביקשנו שיגיעו להסכמה כלשהי. ההסכמה מגיעה לכאן. כל אחד יכול לומר את עמדתו ולהצביע בעד או נגד. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> הפקודה - פקודת מס הכנסה. "חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏ ; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ ; "פעילות בישראל" ו"רווח" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; "ריבית בנק ישראל" – הריבית שקובע בנק ישראל בהחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת אותו לשם מתן הלוואות לתאגידים הבנקאיים או לשם קבלת הלוואות מהם; "שכר" – כהגדרתו בסעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף; "שליטה" ו"תאגיד בנקאי" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס לכל דבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה אם פספסתי – יש החרגה של בנקים קטנים? תוכלו לומר מיהם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וואן זירו ובנק ירושלים. אמרו. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיפה עומד בנק מסד, החברתי, שאנחנו שנים מתאמצים עליו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי מקודם, לא היית פה, לתת לו להקריא, ואז יש לנו שאלות. הבנקים האחרים לא מוחרגים, אבל תכף הוא יגיד. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> יש לציין שההגדרה פה של שליטה שאנו מפנים אליה בחוק הבנקאות רישוי היא בין השאר החזקה של 50% ומעלה מהמניות של בנק אחד, שמחזיק בבנק אחר, לכן בהקשר שלנו גם במקרה שבנק אחד מחזיק ב-50% לפחות מהמניות של בנק שמוחזק על ידו, הוא ייחשב כשולט בו וזה יהיה במסגרת החישוב של מהו בנק קטן. "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). זו התקופה שבה יחול מנגנון התשלום המיוחד שנמצא פה. תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב בזמן מלחמת חרבות ברזל על פעילותו של בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן – הוראת שעה – חרבות ברזל. 2. (א) בנק שהוא אינו בנק בעל היקף פעילות קטן (בסעיף זה – בנק משלם), ישלם לאוצר המדינה לגבי התקופה הקובעת תשלום שנתי בסכום השווה ל- 6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל (בסעיף זה – סכום התשלום השנתי).; כאן זה הוראה שקובעת תשלום מיוחד. כפי שאביגיל הסבירה, המספר השתנה מ-6% ל-9% בשל המעבר מחישוב ברוטו לחישוב נטו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עלה סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2024 על סכום של 1.2 מיליארד שקלים חדשים (להלן – הסכום המרבי לשנת 2024) או עלה סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי שנת 2025 על סכום של 1.3 מיליארד שקלים חדשים (להלן – הסכום המרבי לשנת 2025), יוחזר לבנק משלם ההפרש שבין סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים ובין הסכום המרבי לשנת 2024 או הסכום המרבי לשנת 2025, לפי העניין, כשהוא מוכפל בחלק היחסי של הבנק המשלם האמור מהתשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים; בסעיף קטן זה, "סכום התשלום השנתי" – לעניין ההחזר האמור בלבד, סכום התשלום השנתי כהגדרתו בסעיף קטן (א) בהתאם לדוח שהגיש בנק משלם לפי סעיף 131 לפקודה בשל שנת המס 2024 או 2025, לפי העניין, ויראו את הדוח האמור כאילו אושר לפי סעיף 145(א)(2)(א) לפקודה. כאן יש מנגנון חדש, של תקרה לתשלום התשלום המיוחד של כלל הבנקים. התקרה היא 1.2 מיליארד שקלים חדשים ב-24' ו-1.3 מיליארד ב-25'. מה קורה אם התשלום המיוחד עובר את התקרה – או אז יש החזרה של עודף התשלום מעבר לתקרה בחלוקה בין הבנקים לפי אחוזם מהרווח הכולל של הבנקים בשנה המסוימת, 24' או 25' לפי העניין. נמדוד את הרווחה וזה מה שמובהר בהגדרה סכום התשלום השנתי, שבסוף הסעיף הקטן, לפי השומה העצמית שהבנקים יגישו לרשות המיסים, ורשות המיסים אם יהיה צורך, תוכל להרחיב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אמורה להיות ההכנסה ב-24', 25'? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כתוב- 1.2. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה אמור להיות הרווח? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> כפי שדודי אמר, קבענו תקרה, שאומרת שהסכום שישולם, יעמוד לכל היותר על 1.2 מיליארד ₪ ב-24', ו-1.3 מיליארד ₪ ב-25'. אם הסכום שייגבה יהיה גבוה מזה מהתאגידים הבנקאיים, נחזיר להם את הסכום שמעבר, לפי חלקם היחסי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החישוב הקודם שאמרת לנו במס – מיליארד ב-24' ומיליארד ו-200 ב-25'. אתם משנים. חזרתם לאמירה הראשונה שהיה 1.2, 1.2. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> לא. גם בפעם הקודמת אמרנו שהחישוב תמיד היה 1.2 ב-24'. לא היה בזה שום שינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמר לוי בונה הייתה בוועדה ואמרה 1. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> מה שתיקנו ומה שהסברנו, ממה נובע הפער – הוא פער טכני, כי תשלום דצמבר משולם בחודש ינואר, אז חלק מה-1.2 הזה ישולם דה פקטו בחודש ינואר 25'. זה הפער בין מה שאני אמרתי למה שתמר אמרה. בסך הכול החישוב הוא 1.2. לגבי שנת 25', בהצעה המקורית שהבאנו הסכום היה 1.4 מיליארד, ופה הפחתנו ל-1.3 מיליארד. זה השינוי שנעשה. כאשר השינוי הזה נעשה במסגרת ההסכמות במשולב עם הסכמת הבנקים להקים קרן שתופנה לסיוע לחיילי מילואים עצמאיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה אתם מחריגים את בנק ירושלים ו-וואן זירו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אשמח שתסבירי, איך מחלקים את העודפים? על בסיס אשראי? על בסיס מה? כי הם עומדים במגבלת פחות מ-6%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל מישהו בנה את ההגדרה הזו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אורית, אפשר גם להפריד את הפעילות של הבנק נגיד הבין-לאומי מול מסד. גם אפשר לעשות את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כי הוא בבעלות מלא. לא בנק קטן שהוא בבעלות בנק גדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לא לנהל את הוויכוח הזה עכשיו? בבקשה, תמשיך. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> יש לנו תיקון לנוסח, הסעיף שמפנה לדוח שמאשר שהשומה שמאשרת את הדוח צריך להיות סעיף 145א1 לפקודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (ג) בשנת המס 2024 יחול סעיף זה לגבי החלק היחסי מהרווח בשנת מס זו. מאחר שהחוק יתחיל לא בתחילת השנה, אלא עם תחילתו של חוק זה ב-1.4.24, לפי המוצע, אז בעצם מנגנון התשלום יהיה ביחס לרווח היחסי של התקופה שנותרה עד סוף שנה זו ביחס לכלל השנה. זה מביא אותנו לחישוב של 1.2, כפי שאביגיל ציינה. (ד) שר האוצר רשאי, בצו שיתקין עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024), לקצר את התקופה הקובעת עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), אם נוכח כי חל שינוי מהותי בתנאים הכלכליים המשקיים הצפויים לשנת 2025 לעומת התנאים הכלכליים המשקיים שהיו צפויים לשנה האמורה ערב תחילתו של חוק זה, ובכלל זה בשיעור ריבית בנק ישראל, בשיעור האינפלציה או בשיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה, באופן שיש בו כדי לפגוע משמעותית ביכולת הבנקים להפיק רווחים בשנת 2025. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותתייחס לשאלה למה דווקא אלה הפרמטרים שנבחרו ככאלה שיכולים להביא לשינוי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולמה השינוי לא יהיה גם באישור ועדת כספים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יהיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז שיהיה רשום. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> כפי שציינו בדיונים הקודמים, מנגנון התשלום פה מתבסס על- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו בישיבות הקודמות – צריך שיהיה באישור ועדת הכספים. אני מתפלא שלא רשום בנוסח הזה אבל כל דבר אפשר לתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טעות סופר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם לא רואה את המנגנון שאמור למפקח שלא מתגלגל על הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באישור ועדת הכספים. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> כיוון שמנגנון התשלום כאן מבחינת ההצדקות לא השתנה, מבוסס על תחזית הרווח העתידית של הבנקים ל-24' ו-25', מאחר שזו תחזית לשנתיים, רצינו להכניס פה מנגנון, שבוחן לקראת סוף 24', האם התחזיות הללו עדיין עומדות בעינן, והאם ייתכן, שיש שוני בתחזיות הללו, שאינו נובע מהחלטות עסקיות או החלטות אחרות של הבנקים אלא שוני שנובע כתוצאה משינויים הקסוגניים ברמה המשקית שישפיעו על רמת הרווח, ויגיעו למצב שבו ההצדקה לתשלום המיוחד הזה של הבנקים, ההצדקה הזו פוחתת. במקרה כזה שר האוצר יהא רשאי לקבוע שמנגנון התשלום המיוחד לא יחול ביחס לשנת 25'. (ה) על אף האמור לפי סעיף 4(ב) רישה לחוק מס ערך מוסף, שיעור המס שישלם בנק משלם לפי אותו סעיף על פעילותו בישראל בשנת 2025 יהיה 17% מהשכר ששילם והריווח שהפיק; ואולם התקין שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ד), יהיה שיעור המס שישלם בנק משלם מהשכר ששילם והרווח שהפיק על פעילותו בישראל בשנת 2025, לפי סעיף 4(ב) רישה לחוק מס ערך מוסף. אנחנו כאן בעצם – הבנקים משלמים כחלף מע"מ סחר במס רווח ואנו מקבעים פה את מס השכר ומס הרווח שישלמו על 17% בשנים 24' ו-25', כי זה היה הבסיס לחישוב התשלום המיוחד שאנו עוסקים בו. לצד זה אנו אומרים שאם יופעל המנגנון של השר באישור ועדת כספים, שציינו אותו קודם לכן, כלומר שהתשלום המיוחד לא יחול ביחס לשנת 25', אז שיעור מס רווח מס ומס שכר יהיה השיעור הרגיל שחל על כלל הגופים במשק כפי שנקבע בצו של שר האוצר באישור ועדת הכספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת לוחות זמנים איך זה מסתדר? ממילא הצו אמור להגיע מראש עד 31.10 ואז אין בעיה מבחינת לוחות זמנים כי המס חל בתחילת השנה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> נכון. (ו) על תשלום לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק מס ערך מוסף ובכלל זה ההוראות לפי סעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף, בכלל זה והוראות בדבר דיווח, שומה, תשלום, גבייה ועונשין, אלא אם כן נקבע אחרת לעניין מסוים לפי חוק זה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> הרעיון אומר שהיות שהתשלום נקבע בחוק אחר אבל כלל ההוראות התפעול, הגבייה וכל יתר הדברים שכתובים בסעיף יחולו כאילו זה היה תשלום לפי חוק מס ערך מוסף כדי לא ליצור פערים או אי הבנות בהקשר הזה – כלל ההוראות חלות כאילו היה מס רווח לפי חוק מס ערך מוסף. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), תשלום לפי סעיף זה לא יותר בניכוי לפי הפקודה. רשות המיסים תוכל להרחיב אך זה מה שציינו קודם – המעבר משיטת חישוב ברוטו לשיטת חישוב נטו, התשלום כאן יהיה תשלום נטו. לא הוצאה מוכרת. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> לא במס רווח ולא במס חברות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רציתי לשאול על בנק ישראל. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> רק שני עניינים שיש להבהיר – אחד, מבחינת ההגדרות – אני חוזרת אחורה – מבחינת פעילות ישראל ורווח – הנוסח המדויק צריך להיות כמשמעם בחוק מס ערך מוסף - במקום כהגדרתם. לפעמים יש לזה משמעות מבחינת הנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הגדרה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> יש הגדרה לרווח, ופעילות בישראל – כמשמעו, ולא הגדרה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> נסתכל על זה. מקסימום נעשה הפרדה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> שנית, התיקון שאמרתי קודם, צריך לחזור לנוסח שהופיע בפניכם במקור, הנוסח הוא כן בסעיף ב2 – כן צריך להיות 145א2א. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> ביצוע. 3. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. תחילה. 4. תחילתו של חוק זה ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכלו להסביר לכל החברים וגם אני רוצה לדעת לגבי הבנקים הקטנים? בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני כן אני רוצה לשאול – אני מבין שהכול במסגרת הסכם שהיה עם איגוד הבנקים, ואיגוד הבנקים ובנק לאומי כנראה יותר חזקים גם בנושא התחרות אבל אני רוצה לשאול את בנק ישראל: הבנקים הקטנים – אתם רגולטורים בסוף – קיבלו פעם כסף מבעלי ההון? כלומר בנק מזרחי הזרים כסף לבנק יהב? היה אישור שלכם? בנק מסד קיבל? אני שואל את בנק ישראל. אני רוצה להבין איך זה עובד. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> גם הבנקים הקטנים צריכים לעמוד עצמאית ביחסי ההון והנזילות, בתוכניות העבודה, ואין הזרמת הון להזרמת נזילות אוטומטית של בנקאים לחברת הבת, לשאלתך לגבי סוגיות אלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כלומר אין פה טיעון הגיוני. קוראים לזה סחיטה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה יפגע בתחרות, זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה. המסלול הזה על פניו נראה לי סביר. הוא נותן מענה לחשש של הבנקים מתקדמים של מיסוי והוא – אני חושבת שזה מתווה סביר. השאלה שלי, בעוד שאתם מגנים על הבנקים מבחינת הוודאות העסקית שלהם מבחינת קאפ עליון של סכום המס, אחרי שאנו יודעים אילו רווחים היו לבנקים בשנתיים האחרונות וממה הם נובעים, השאלה שלי היא למה לא נעשתה פה איזו הגנה לגבי מינימום המס שישולם? כי בסוף הסכומים הם מאוד סבירים – נגדיר זאת בעדינות - ביחס לרווחים שהיו להם בעקבות עליית הריבית שלא נבעה מהפעילות העסקית המשופרת שלהם. ולכן, בעוד שהצו הזה מגן על הבנקים מבחינת קאפ עליון, על כמה מס הם ישלמו ומגן עליהם בהיבט הזה שלשר אוצר גם יש סמכות להיכנס באירועים חריגים ולשנות או להקטין את התשלום החד פעמי הזה, הייתי קוראת לו, בעקבות הגירעון שנקלענו אליו בשל המלחמה, למה אין פה משהו של המינימום? אנחנו יודעים שזה 1.2 ואחרי זה 1.4 – סכום סביר בהחלט, אבל למה זה לא מאוזן? יש פה טובת הציבור לעומת הוודאות העסקית, לוודאות העסקית של הבנקים במתווה הזה דאגנו. שאלה שנייה, אתם יודעים שאנו בוועדה עמדנו על שני דברים – אחד, שחלק מהכסף נדע לאילו צרכים הולך, שבעקבותיהם המנגנון הזה כולל קרן ייעודית, אך לצד זה ודווקא לאור הנתונים שאנו כאן בוועדה מלווים בשנה וחצי האחרונות של רווחים מאוד גדולים שהושגו בצורה של אי גלגול הריבית על הפיקדונות של הלקוחות, ביקשנו, שיהיה איזשהו מנגנון, שיבטיח, שכספי המס האלה, התשלום החד פעמי הזה או איך שלא קוראים לו לא יגולגלו על ציבור הלקוחות. קיימתי דיאלוג עם חברי הוועדה אתכם בנושא הזה, עם בנק ישראל, איתך אביגיל, עם אגף תקציבים, עם יו"ר הועדה, עם היועצת המשפטית של הוועדה. הבנתי שיש סעיף גורף שאומר: התשלום הזה לא יגולגל על הצרכנים. הוא בעייתי, קשה לאכוף אותו, הוא עמום, לא ברור. לכן מה שאנו נבקש כחברי הוועדה, ואני מקווה היושב-ראש, ממה שאני מבינה - זה גם על דעתך – אנחנו מסכימים להסתפק בחובת דיווח. יש להוסיף סעיף של חובת דיווח שהמפקח על הבנקים יצטרך להגיע לוועדה הזו שלוש פעמים בשנה, ובעצם ידווח לוועדת הכספים בנושא הזה ספציפית כללי דיווח שהוא יקבע, אבל חייב לקבוע אותם, בנושא החוק הזה. אני חושבת שזה המינימום שאנו חייבים לציבור אחרי שנתיים של רווחי שיא בנושא הזה ספציפית, שהבנק לא נותן ללקוחת הבנקים המוחלשים ביותר ליהנות מריבית נאותה, וזה הדבר המינימלי לדעתי. מבינה שזה הסיכום. יכולה להעביר נוסח, והנוסח שאני מציעה אותו- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך שיהיה כתוב שם מה הכללים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על פניו לא בטוח שהמפקח על הבנקים יודע כרגע, ולכן זה יהיה שני סעיפים קטנים, שלומית – אל"ף, המפקח יקבע כללים לדיווח לוועדת הכספים בגין חוק זה. כלומר יקבע כללים לבנקים שידווחו אליו ואותם כללים יוגשו ויוצגו בוועדת הכספים שלוש פעמים בשנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על מה ידווח? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> המפקח ביקש את הזמן והסמכות לבחון את זה, ושהוא עצמו יקבע את הכללים. למשל הריביות מפורסמות, אז הם רוצים את הזמן להפעיל שיקול דעתם. אם לא מצביעים היום- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצביעים היום. לא מצביעים היום כבר עברנו הרבה פעמים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חשבתי שזה הדבר המאוזן. הרי ממילא אין לי כל כוונה להיכנס לסמכותו. אני רוצה שהגוף המוסמך יקבע כללים ויגישם לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה המפקח על הבנקים. שהם יבדקו. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> כבוד היו"ר, לבקשה שהוצגה פה, אכן נבוא ונדווח לוועדת הכספים – לא לשר האוצר – כי היה נוסח קודם - בין פעמיים לשלוש על פי כללי הוראת דיווח שהמפקח החליט, ולמה ביקשנו שעדיין יישאר בכללי – יש היום דיווחים רבים שנמצאים גם באתר שלנו על ריבית על פיקדונות וריבית על מחירים ובהינתן שכרגע יש הצבעה לחשוב בצורה מקצועית מה נכון להביא לוועדה, אני חושבת שמוסכם על כולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חושבת שכדאי שנעשה את החשיבה הזו עכשיו. כי לקבוע שהמפקח יבוא לדווח על משהו שלא נקבע על מה- - << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> אלך רגע צעד אחד אחורה. בעצם הדיווח בא להתמודד עם שאלת הגלגול. האוצר אמר שלטעמו זה לא יגולגל. איני יכולה לומר באופן ודאי אם יגולגל או לא. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבוע מנגנון. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> ברשותכם, אין מנגנון. זה מנגנון שבסופו של יום מתערב בכוחות שוק. אין מנגנון כזה. לכן, לדווח לוועדה, שאנו מבינים את הרוח שהיא לדווח על אשראי ופיקדונות בחתכים שונים למגזרים שונים על מחירים- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מטרת הדיווח, זה שיגיד האם מהבדיקה שלו זה גולגל על הצרכנים או לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> טלי, אתם כמובן רשאים לומר: אין לנו ראיות חותכות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כזה דבר. אתם כאילו עושים את זה לפצות על המצפון. אין יכולת כזו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו השאלה, האם יש להם יכולת לדעת או לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוסיף סעיף הצהרתי לחוק. איני חושב שיש יכולת. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> אשיב על השאלות. אין אפשרות לומר באופן חד-חד ערכי, האם מחיר הוא גלגול כי מחיר מושפע מהיבטים רבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יתגלגל על הציבור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא תקראו לזה מס בנקים, תקראו לזה מס ציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק. הבנו. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> אבל לבוא ולדווח, ואנו מבינים את הדוח – לדווח בפני הוועדה, על מחירים, ולכן חשוב לי בתזמון הזה בהינתן שאנו רגע לפני הצבעה, ושמענו והבנו ומקבלים את זה, לבוא לוועדה ולהציג – אנחנו גוף מקצועי. גוף מקצועי לא בא רק עם נתונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בואו נקבע עם מה אתם כן יכולים לבוא. אבל לקבוע שנקבל דיווח על משהו שאתם תקבעו על מה תדווחו- - << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> הנוסח לדווח על פיקדונות ואשראי בחתכים שונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה אנחנו עושים את זה. אתם מנסים לומר: לוקחים מיסים מהבנקים – ברור שזה יתגלגל על הציבור, נקודה. לא מבין למה אנחנו מדברים על זה בכלל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה חוק שיגמור את התחרותיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא תהיה אי הבנה - דיווח לוועדה בעניין הזה לא גומר את הבעיה באופן טוטלי. אבל מה הוא כן יכול לעשות וזה מה שאורית הציעה – אני מבין שהיה בהסכמה פה עם כולם- - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אורית בקואליציה אז באופן טבעי זה בהסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. המציאות הזו, שברגע שמגיע לפה מפקח על הבנקים או מי מטעמו ומדווח על זה - הבנקים יחשבו פעמים. הרי אפשר לתפוס אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במקרים קיצוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה גם טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרי בנק ישראל בא לפה פעם בשנה ונותן דיווח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לנו באמת יכולת אבל אפשר להוסיף סעיף הצהרתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, דובר פה שזה בהסכמה. חייב לומר שהיה פה דין ודברים באמת הרבה זמן. הבנקים התנגדו לחוק הזה מההתחלה, וגם היום מתנגדים לזה אגב – לא חושבים שהם ששים ושמחים על זה. אנו התנגדנו כי חשבנו וחושבים שחלק יגולגל על הציבור. לכן חברי הכנסת ביקשו בוועדה שחלק מזה יהיה לתת קרן ודיברנו על קרן שתוכל לעזור לפחות למילואימניקים עצמאיים. ולדימיר גם ביקש שיהיה שם נשות הקבע ונשות אנשי המילואים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כתוב מתי הקרן הזו אמורה לקום? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שזה לא מספיק. אני חושב שמי שהיה בשיח הזה, שכל הזמן היה, היו הבנקים שפנינו אליהם והם הסכימו לזה. פניתי לבנק ישראל וביקשנו מהם שלושה דברים, ואני חייב לומר לך טלי, לצערי, אתכם זה 100% כישלון אלא אם כן תגידי לי עכשיו שזה משהו אחר. ביקשנו על המשכנאות, אמרת שאי אפשר – קיבלתי את זה. ביקשנו שלא יגולגל על הציבור – עכשיו אתם אומרים שאי אפשר. דיברתי גם עם המפקח על הבנקים. אמר שיבדוק את האפשרות. אתם אומרים שזה לא דבר שאפשרי. מה שאומרת אורית בדיווח שלא יגולגל על הציבור – אל תביאי לנו משהו כללי. תמצאי מה שאין לך בסל, תגידי: אני מוסיפה עוד משהו מעבר. הרי בלחיצת כפתור, את יודעת מה מדווח ומה לא, את יודעת עמלות שורה, עמלת פקיד, לא משנה – את יודעת זה מה יש. אבל את יודעת שעמלת קניות למכולת לבנק לא מדווח – סתם זורק. זה דבר שאת יודעת להביא אותו שיהיו חייבים לדווח. זה דבר שאת כן יכולה לעשות וכן בסמכות המפקח על הבנקים לעשות. דיברנו שהקרן של המילואימניקים, הרי גם ככה הקמתם קרנות לאחרונה, מוניטריות, וביקשנו שם לשים כסף. אמרנו: תביאו 300 מיליון מהכסף המוניטרי הזה לעצמאיים מילואימניקים ונשות המילואים, ביקשנו מבנק ישראל. השאלה שלי, אם יש תשובה לזה - האם בנק ישראל נענה לבקשה שלנו? אשמח לדעת שמצדכן, ואז אעבור לבנקים אם קיבלו את זה או לא. אם אפשר תשובה לנושא הזה ספציפית. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> אשיב לשאלה שמבחינתך אתנו היה כישלון, לגבי הבקשות. לגבי הדיווח אמרנו כן. לכן השארנו את זה פתוח במובן הזה שלא בהרף יד – נשקול מה נכון, אם יש לנו או אין לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תנו לנו את זה עוד הדיון הזה כי אנחנו רוצים לכתוב משהו. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> ביקשתם הוראת דיווח דבר ראשון, אמרנו שנרשום משהו כללי. לכולם ברור הרוח שזה מחירים על עמלות אשראי ופיקדונות כדי שנדווח לוועדה שלוש פעמים בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עכשיו הבקשה. הבקשה העיקרית לא הייתה זאת אלא הייתה בפיקוח שלכם שלא יגולגל - אמרתם שאין אפשרות. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> כפי שהאוצר אמר שלטעמו זה לא יגולגל, איני יכולה להתחייב. תיאוריה כלכלית אומרת שמיסוי יכול להיות מגולגל לצרכן. זו האמירה שאני אומרת. לגבי הצעדים שבנק ישראל עושה, אני רוצה להזכיר לרבות היום כי מבחינתי זה לגמרי צעדים שבנק ישראל עושה מול המערכת הבנקאית והם לא נעלמים כי מ-7.10, מרגע פרוץ המלחמה, שבוע אחרי זה בנק ישראל שם מתווה, שכל מהותו - סיוע לציבור ונטל החוב ותזרים מזומנים והיום אנו ב-4.3 כבר עם מתווה שלישי כלומר שלוש פעמים הרחבנו את המתווים, הרחבנו את האוכלוסייה ובסוף לקוח יכול לקבל במצטבר תשעה חודשים גם על לא לשלם ריבית על מינוס בעו"ש, גם לא לשלם עמלות, גם לדחות אשראי ללא ריבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להזכיר לעם ישראל - זה לא כל הכוח. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> חילקנו ב-16.10 וב-4.3 אנו כבר עם מתווה שישי, כך אני קוראת לו. חילקנו את האוכלוסייה לשתיים, למי שלטעמנו מאוד נפגע, כולל המילואימניקים שהפעם הרחבנו עוד הטבות למילואימניקים בפוש. עכשיו במתווה הנוכחי שהרחבנו המילואימניקים יקבלו בפוש פטור מעמלות ופטור מתשלום ריבית אם יש להם מינוס בעו"ש, ולכן לומר שמ-7.10 כולל הלוואות מוניטריות של 6 מיליארד שקל, כולל צעדים פיננסיים, כולל- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אז לא צריך לעשות שום דבר, כבר עשיתם. << דובר_המשך >> טלי קיסר: << דובר_המשך >> עשינו, כולל היום. חבר הכנסת ינון, לשאלתך – קודם כל, הלוואות מוניטריות – היה כלי שנתנו סדר גודל של 6 מיליארד אבל גם ההשקעות וגם הלוואות מוניטריות – אם יורשה לומר - הן לא קשורות לדיון פה עסקינן לנושא של היטל מיוחד או מס על רווחי הבנקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח שזה קשור. את טועה. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> אומר את עמדתנו. שני הצעדים הללו הם לגמרי בסמכות בנק ישראל והעצמאות של בנק ישראל, הנגיד והוועדה המוניטרית ובסופו של יום לשאלתך, האם בנק ישראל- - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא כן מוסמך לחייב אתכם לדווח ולאסוף נתונים. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> נכון אבל בסופו של יום שואלת הוועדה לגבי הקלות בציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא שאלנו את זה. את מטעה את הציבור. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> חלילה. איני באה להטעות אף אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלנו שאלה פשוטה: האם אתם מוכנים לשים כסף מוניטרי בשביל הלוואות למילואימניקים העצמאיים ולנשות המילואים ולנשות הקבע? אנחנו רוצים שם 300 מיליון. אמרת ששמתם 6 מיליארד. עוד 300 מיליון לא יקרה לבנק ישראל כלום. זה כסף שמקבלים אותו בחזרה. זה מה שביקשנו. היא אומרת שזה לא קשור לחוק? שתבין – זו ההזדמנות שלך לעזור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל תעשה את זה בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החוק הזה נועד יודע למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להכניס עוד כסף לקופת האוצר. זה הכול. לא למילואימניקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל חרבות ברזל. אמרת כשהיינו פה: תראו שלא ייצא מזה כלום לאלה שאנחנו רוצים לדאוג להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, וצדקתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כי הבנקים מוכנים להקים קרן כזו על חשבונם בלי בנק ישראל ואני רוצה שבנק ישראל יכניס את היד לכיס ויוסיף עוד 300 מיליון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ותאריך. ואם אין תאריך שהקרן הזו תיפתח היא לא תיפתח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאין כסף מוניטרי זה לא מקובל עליי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מלבצקי לא פה. חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, דיברנו, וגם כשהביאו את החוק המקורי, איך נעשה שלא יתגלגל על הציבור. ממה שאני מבין עכשיו, בסופו של דבר כל ה-2.5 מיליארד שאנו מדברים עכשיו יתגלגל על הציבור והציבור ישלם את זה. אנחנו גם בחקיקה לא יכולים לעשות, גם סגנית המפקח על הבנקים אמרה באופן ברור שאין להם אפשרות לפקח על זה אם זה מתגלגל על הציבור או לא. זו הנקודה הכי חשובה בכל הנושא הזה. הנושא השני, לגבי הבנקים הקטנים, ואנו מקבלים עכשיו מאגף תקציבים, שרק שני בנקים מוחרגים, בנק מסד ובנק יהב לא יוחרגו, ומדובר פה על 6% שיצטרכו לשלם – אני לא יודע אם המטרה שלנו בחוק הזה לעזור – אנו רוצים לעזור לתחרות בבנקים וברגע שאנחנו מכניסים את הבנקים הקטנים, לא תהיה תחרות בבנקים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תסביר את זה לגבי הבנקים הקטנים כי אני פה בגלל הבנקים הקטנים, בגלל בנק מסד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנקים קטנים ייכנסו לתחרות יותר אם נחריג אותם בנושא הזה אבל אם נטיל עליהם אותו דבר כמו בנק גדול שמרוויח כמה מיליארדים, אנו מפספסים את התחרות אז הבנק הקטן לא יכול להיכנס לתחרות, הוא ייקח ריבית יותר כדי לכסות – ייקח ריבית יותר מהאנשים, יתגלגל על הציבור יותר, ואז לא תהיה לנו תחרות. שלישית, דובר על קרן, שהבנקים יקימו בחצי מיליארד שקל. אני רוצה שהיא תהיה בחוק, ומה הקריטריונים שיהיו בה, ומי יקבל מהקרן ומי לא. מה אני צריך קרן שהבנקים יגידו: אנחנו מקימים קרן ואנחנו כאן כמחוקק נרים את היד? קרן תהיה בתוך החוק. לא תהיה בחוק – אצביע נגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מיכל שיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא אחזור, זה אותם שלושה סעיפים שחוזרים על עצמם. האחד זה עיקרון התחרותיות, שברגע שאנו מחלישים את הקטן לא יוכל להתחרות, וזה פוגע בתחרותיות בעיניי באופן אנוש, וחייבים להחריג גם את יהב וגם את מסד מהחוק הזה. זה חוק לא טוב וכולנו מנסים באי נוחות לנסות לסנכרן את עצמנו שאיכשהו החוק הזה יעבור אבל זה חוק לא טוב, אדוני היושב-ראש. בוא נודה על האמת. אז קודם כל החרדגת הבנקים האלה למען התחרות. שנית, המנגנון או פיקוח יותר הדוק. אחרת הציבור ישלם, ואז מה עשינו בזה? ושלישית, אני מסכימה – אי אפשר לומר שתקום קרן, ככה באוויר. זה צריך להיות רשום. אם מצביעים על זה והחלטנו שכל מה שאנו עושים אמור להגיע לקרן שאמורה לשרת קהל מסוים – אפילו לא משנה אם מילואימניקים או חטופים או נפגע נובה – מישהו צריך לשרת, שיהיה כתוב שכך החלטנו בכנסת ישראל ועל כן הצבענו על החוק הזה. אחרת אדוני היושב-ראש, אם לא ננעץ תאריך ולא נגיד את זה – אני מזכירה – ארבע, חמש שנים מחכים עדיין לקרן למודרי אשראי. עדיין לא קמה וזו קרן שהיא חשובה. אז אמרנו שצריכה לקום, אז תקום מתישהו. אותו דבר גם פה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חנוך, לא היית. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> שלושה דברים קטנים. ראשית, למה יש תקרה? למה יש קאפ? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצטרפת לשאלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה פתאום להגביל את הרווח? יש מס שעליו שגובים אז גובים. מה פתאום להגביל? אדוני היושב-ראש, הבנקים, חברות האינטרנט, כל המליאנים הגדולים באמת שעושים מיליארדים, איכשהו תמיד הם מצליחים להגביל לעצמם את המס. למה? זה הזוי. כשלוקחים דמי הבראה של 430, 470 שקל לעובדים שכר מינימום, למה מישהו מוכן להגביל לבנקים שקרעו אותנו פה שנתיים בלי הגבלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצטרפת לשאלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> שנית, למה אנו מחריגים בנקים? לא הבנתי את האירוע הזה. 6%, 5%, 4%. לא צריך להחריג. מי שיש לו רשיון בנקאות שישלם. שלישית, קרן זה דבר נחמד כשאין קריטריונים. לא קריטריונים מי זכאי לגשת. אני מילואימניק אבל מה דורשים ממני? איזה יחס? האם אני צריך להביא הון עצמי? אם חזרו לי צ'קים חצי שנה כי לא הייתי – זה מפריע לי לקבל כסף מהקרן או לא? קרן אמורפית – סליחה, היא לא תעזור לכלום לאף אחד. אם אין מפרט של מי זכאי לגשת לקרן בדיוק, מה תנאי הקבלה וכו', הקרן הזו כאילו לא שווה כלום ושום דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. היושב-ראש, בדיונים הראשונים התנגדתי למס הזה ולא כי אני דואג לבנקים. החוק הזה בנוסח הראשוני שלו לטעמי הופך את המדינה לשותפה ברווחי יתר של הבנקים. זה לא בריא. זה ממכר ועקרונית לא צריך לקרות. הנוסח הזה הוא נותן מענה יותר טוב וראוי למה שאנו רוצים להגיע אליו לטעמי. אני מצטרף לדבריו של חנוך לגבי הקרן. גם נשמח להיות מעורבים בגיבוש הקריטריונים. שוב אזכיר, שאני מתעקש שלא רק מילואימניקים ומשפחות מילואימניקים אלא גם נשות ואנשי קבע ייכנסו למסגרת הקרן הזו. צריך לראות, איך זה יקרה בסופו של דבר שזה גם יכלול את לוח הזמנים. לגבי החרגה או לא החרגת בנקים קטנים – יש לקחת בחשבון כאן את השיקולים הפיסקליים, משפטיים וגם האינטרס הציבורי. לנסות לשכלל את זה ולהגיע לפתרון. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מצטרפת למה שאמר חנוך לגבי התקרה. הגדרתם אחוז. למה להגדיר את התקרה? לא נראה לי נכון. לגבי החרגת בנקים הקטנים, להבנתי, לתוך המצב הזה נוכח המציאות, ועדיין יש למצוא מנגנון, שלא יאפשר לבנק השולט, למצוא את הדרך לעשות מניפולציות דרך אותה החרגה, כלומר לייצר מנגנון שמבין את המצב עם הבנקים הקטנים אך גם לא מייצר מניפולציות מנגד. אפשר לעשות את זה מנגד וכמובן לגבי הקרן, אני מצטרפת לינון. אנו לכתחילה בדיונים דיברנו על הכסף שצריך להיות חלקו צבוע. סכום מסוים נצבע – בעיניי, סכום קטן מדי, וגם שאין בו קריטריונים. זה כאילו לעשות משהו שהוא מס שפתיים. לכן אני מצטרפת אליך לגבי הסכום וגם לגבי איך - הייתי רוצה שנשים לנגד עינינו את העסקים הקטנים והעצמאיים ובתוכם חיילי המילואים ואוכלוסיות שמאוד נפגעו – גם מתווה הפיצויים לא תמיד פטר אותם. גם מילואימניקים עצמאיים אבל גם עצמאיים ועסקים קטנים כי הרבה מהם נפגעו מהעלאות הריבית שהיו ומהמצב. הייתי רוצה להבין ממך יו"ר הוועדה מה האפשרויות להגדלת הסכום לקרן וגידור אוכלוסיות שצריכים אותם, והייתי מוסיפה לזה, תרשו לי בכל זאת, הרבה אוכלוסיות מודרות ובעוני מצאו עצמם במצבים יותר קשים בעת הזו. כדאי גם לייחד להן סכום תמיכה שחלילה לא יהיו במצב של עיקולים ובמצב בעייתי נוכח המלחמה. גם פגיעה בתרומות, גם הרבה דברים שקרו וגם אנו צריכים לראות איך אנו רואים גם אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנו מדברים פה זמן רב על רווחי היתר של הבנקים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. צר לי שזה לא מגיע במס. אמרתי לך אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רווחי היתר של הבנקים מגיעים על חשבון לקוחות שבעיקרם אנשים במעמד בינוני ומטה. משלמי משכנתאות וכל הנלווה לעניין. יש עכשיו חוק בפנינו, שגובים מס על רווחי יתר. זה התחיל להתגלגל כך שהיו פה שאלות בוועדה, איך אנו אחראיים לזה שלא יתגלגל על הלקוחות, איך אנו עושים שזה יגיע למטרות ספציפית כמו נשות, אנשי המילואים. כל הדברים האלה דיברנו עליהם פה כל הזמן. אנו מחפשים עכשיו פתרון. ביקשתי מכמה חברים שינסו להביא פתרון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי רעיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להתחיל הכול מחדש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תני לי לדבר. הקב"ה נתן לי שכל שרק איתו אני יכול לדבר, לא מעבר לזה. פה אנו שמים רגל בדלת. אנו נכנסים לעניין. המציאות היא שגם הבנקים מוכנים לשתף פעולה, גם משרד האוצר אפילו. לא תליתי תקוות בבנק ישראל למען האמת מלכתחילה. בכל הדיונים שלי היו עם בנק ישראל הם לא רצו להגיע לפתרון שהלקוחות לא יינזקו כל כך. אף פעם לא ראיתי אותם ברי שיח בעניין. לכן איני מתפלא. הם עושים מה שהם מחליטים לעשות. לא תבואי פתאום עם 300 מיליון שקל לתת לחיילים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני דיברתי על הגדלת הכסף הצבוע. לא דיברתי על בנק ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא האוצר אלא הבנקים עצמם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אצטרך תשובות לפני שאנו מצביעים למה לא מופיע בחוק הקרן ולמה יש השינוי הזה בין הבנקים, בין בנק יהב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להיות בחוק הקרן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא כמו קרן הניקיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן הניקיון כבר חילקו 1.3 מיליארד שקל. שקל אחד לא- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש כמה מנגנונים שנוצרו שאפשר להבין דרכם איך עושים את זה, כמו הקרן במשרד הביטחון שאפשר לקחת ממנה חלק מהמנגנונים. יש ארגוני העצמאיים שיש להם כל מיני הצעות איך לשפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. דנינו, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הרעיון של הפרמטר של שווי בנק של 5%, ואומרת פה בנק ישראל, שכל בנק עומד בפני עצמו למרות שאולי הבעלות של הבין לאומי על זה וההוא על יהב אין קשר. יכולתי להבין אם אתם קובעים אחוזים מרווח, כי יכול להיות בנק קטן שמרוויח פי שניים מבנק לא בסדר גודל שלו. מה שמביא אותי לדיון הזה שאנו מנסים בשנה האחרונה בוועדת הכלכלה לחפש את העניין של בנק חברתי. בנק מסד, שמאגד 200,000 לקוחות, שהם חרדים וערבים ודתיים וחילוניים וכל עם ישראל שם –וזה בנק שמקבל החלטות בהרמוניה עם הנהלת תאגיד הבנק של הבין לאומי ואותו דבר ביהב. אנו מחפשים את זה בנרות, והנה יש לנו שני בנקים כאלה. אנחנו צריכים לעודד את התופעה הזו שגם בנק לאומי יקים עוד ב חברתי ובנק הפועלים יקים עוד בנק קטן חברתי ששם העמלות קטנות, הביטחונות הם לטובת האזרח הקטן. אני מבקש לראות, או מפרידים את בנק יהב ומסד מתאגיד הבנקים, ואז יהיה מקובל עליי, או אף בנק לא יהיה בסיפור הזה וכל אחד ישלם לפי ערכו שזה גם בסדר אך לעשות את ההפרדה הזו נראה לי אפילו חשבונאית לא נכונה, מבחינה משפטית לא נכונה, בטח לא מוסרית ולא חברתית. אני כן מבקש אדוני היושב-ראש, להבין, אחרי שדיברתי על זה, איזה משמעות יש לזה בתיקון הסעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש דבר שהוא טכני אך גם מהותי – נתונים שאנו מבקשים מהאוצר לדעת כמה סניפים יש ואיפה בבנק מסד או בנק יהב או בנק ירושלים או בנק מרכנתיל כי אלה דברים שעליהם או התבססנו מבחינת תחרות כי הבנקים הקטנים אנו רואים שהפריסה שלהם, לפחות מהדברים שאני יודע אבל לא קיבלנו נתונים. ביקשנו לקבל את הנתונים האלה ולא קיבלנו אותם לצערי. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אלה נתונים של בנק ישראל. למיטב ידיעתי הם שלחו את הנתונים לוועדה. אם לא - הם נמצאים פה ואפשר לשאול אותם. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> שלחנו לפני יומיים לכל חברי הוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מרגישה שאנחנו בדיון הדיוטי פרי בנושא הבנקים כי אין פה שיקול ענייני באמת או שום טיעון. יש פה לחצים פוליטיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני באמצע. אני לא רואה בהצעה הזו שיפור שירות בשום פנים ואופן. להקים קרן שאין בה קריטריונים ואין בה תקנות זה כמו קרן שיכולה מחר להיות רק על הנייר. הנושא שאותי כן מעניין – זה נושא התחרות, ותחרות יכולה להית או שלוקחים מכל הבנקים והם נמצאים בתוך החוק הזה כולל בנק ירושלים ובנק זירו או מפרידים את הבנקים הקטנים כי הוכח שהם יוצרים תחרות למרות שהם קשורים בצורה זו או אחרת לבנקים הגדולים, אך נאמר פה, שאין בניהם שום קשר הוני, כל בנק הוא בפני עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אימאן, בבקשה. לא נראה לי שאנו הולכים לסיים פה משהו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בהמשך לדברים ולגבי הנתונים, גם ביקשנו לדעת מה הרווחים של אותם בנקים קטנים שאני קוראת להם גם בנקים חברתיים שנותנים גם בתנאים מיטיבים עם האוכלוסיות של העובד הממוצע. שנית, איך אנו בחוק הזה יכולים לוודא, שבסופו של יום לא יתגלגלו אותם מיסים, שיוטלו על הבנקים, על גבו שוב של האזרח המוחלש ולא כל אזרח? כאן יש לנו הזדמנות - אתה אומר ששנתיים – ואני כאן שנתיים שמדברים על זה איך אנו גורמים לבנקים להתייחס קצת לאותם אזרחים ולגבי נושא העמלות, עכשיו יש לנו בנקים בנושא עמלות ובנושא ריביות שנותנים בתנאים יחסית יותר מטיבים אז עכשיו אנחנו באים ורוצים כאילו להפיל עליהם עוד יותר. לצערי, אנו מדבירם פה על קרן בלי הגדרה, בלי שתוכנס להצעת החוק והחשש שלי שזה יהפוך בדיוק כפי קרן הניקיון, שבמטרה שלה הייתה אמורה לסייע לרשויות שהם בעצמם משלמים את הכסף הזה התושבים שלהם ובסופו של יום מה אנו מגלים – לא רק שהם לא מעבירים לרשויות – הם נותנים הלוואות באפס ריבית לממשלה ולמדינה איפה אנחנו נמצאים? גם בוועדת הכספים אסור שדבר כזה יעבור ככה. אני בעד או שזה גורף על כולם או שיעשו דיפרנציאלי לגבי הבנקים שנותנים בתנאים מיטיבים ואין להם כל כך הרבה רווחים, וחוץ מזה, כבודו, אני לא מבינה אילו הטבות הם נותנים. יש לתת לכלל האזרחים ולא רק לאוכלוסיות ספציפיות. כל האזרחים ניזוקו מהמצב הכלכלי בעקבות המלחמה. אני בעצמי, מישהו הזכיר את הצ'קים. לצערי הרב הממשלה הזו לא מתכוונת לעזור לאזרחים. אני בשבוע שעבר הבאתי הצעת חוק להתייחס לצ'קים כמו בתקופת הקורונה. הקואליציה דחתה את זה עד הסוף. אל נדבר איפה ואיפה. שנדבר כמו שצריך, נהיה אמיתיים בכל מקום ונגיד את האמת אם באמת אנו רוצים לעזור לאזרחים, אז שנעזור להם באמת ולא מס שפתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הגברת יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. << דובר >> יפה בן דויד: << דובר >> קודם כל, אני רוצה לחדד מסר דברים. נכון שלגבי הבנק הבין לאומי מחזיק ב-51% ואנו 49%, אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה וחד משמעית – אין להם שום השפעה לגבינו, לגבי בנק מסד. הם לא קובעים מי הדירקטורים. גם כשהם רוצים למנות מנכ"ל, הם צריכים את הסכמתנו. ואמרה בצורה הוגנת מאוד וישרה הסגנית – שהיא לא יכולה לומר, שהמס לא יתגלגל על הציבור. אני יכולה לומר בצורה חד משמעית – מה שהיא לא יכלה לומר אני כן. הוא כן יתגלגל על המורים. אם היום אנו יכולים לתת הטבות ולתת הלוואות למורים בתנאים נוחים, לא נוכל להמשיך לתת להם. הפרדוקס הוא, שבנק – החרגתם שני בנקים – עיני לא צרה בהם אבל הרווח של אחד מהם הוא יותר אפילו משלנו. בלי לפגוע באף אחד, ולפי מה שאני מבינה, וב"ה בינה יש לי – נסגרו פה דברים בין איגוד הבנקים. יש פה הסכמות. אז למה אנו באים לדבר פה? אם יש פה הסכמות - אני בטוחה שההחלטות יהיו בהתאם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש הסכמות? << דובר_המשך >> יפה בן דויד: << דובר_המשך >> הבנתי שיש הבנות בין איגוד הבנקים, את מי כן להחריג ואת מי לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא על החרגה. זה סיפור אחר. << דובר_המשך >> יפה בן דויד: << דובר_המשך >> אני פונה פה – בנק מסד נותן שירות ללא קשר לא למגזר ולא לדת ולא לאום. זה בצורה חד משמעית. מי שהולך להיפגע זה המגזר שאינו חזק ואתם הולכים להחליש אותו עוד יותר. יש פה אי שוויון בכך שתוציאו אותנו מהתחרות כי אנחנו גם ככה קטנים, אז גם מצד אחד דורשים מאתנו לשלם את המס ומצד שני מוציאים אותנו מהתחרות. אתם פוגעים באוכלוסייה שגם המגזר הערבי, גם החרדי, גם הדתי לאומי וגם המגזר הממלכתי. לפני שאתם מצביעים כדי לא להחריג את בנק מסד – אני מבינה שיש עוד בנק שידבר בשמו – יהב – אתם פוגעים גם בבנקים שמן הסתם הם גם שייכים לארגונים עובדים וצריך להפסיק לפגוע בארגוני עובדים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם פוגעים בנשים כי רוב המורות הן נשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני ביקשתי פה בישיבה, לנסות להגיע להסכמה. לא צריך כל דבר ללכת עם סכין חדה. לשבת גם עם בנק ישראל וגם עם הבנקים על הנושא הזה. עמדתי גם עכשיו אך הייתה כל הזמן, שלגבי בנק יהב, בנק מסד – על כל הבנקים האלה – שם התעוררה בעיה אחרת, שהיא משפטית. לא קשורה להסכמות האלה בכלל. ההסכמות היו על הנושא עצמו, להגיע לפתרון שזה יגיע לאנשים ושיגיע באופן מסודר. אני מבקש לדעת מה הפתרון לגבי הנושא של הדיווח לוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתוך הדברים שנאמרו פה, ניסחתי תוך כדי, סעיף שנותן מענה לנושא הדיווח, כך שהמפקח על הבנקים ידווח לוועדת הכספים פעמיים בשנה בשנים 24' ו-25' על ריבית על אשראי ועל ריבית על פיקדונות וכן על העמלות שנגבו מלקוחות – כל זאת לעומת המצב לפני התשלום המיוחד, כך שגם הנתונים יהיו לפי חתכים שונים, בין היתר ביחס לסוג הלקוחות, לתקופות ולסוג הריבית. בעיניי זה נותן מענה למה שהתבקש פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני ביקשתי תוספת שאומרת שבנוסף, הבנק יקבע כללי דיווח ככל שיידרש. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> חברת הכנסת אורית, זה בפנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, שלומית לקחה את החתכים הקיימים. הוספנו את המילים בין היתר כדי שהרשימה תהיה פתוחה. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> הנוסח הנוכחי אומר שאנחנו נדווח פעמיים בשנה לפי החיתוכים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא אומר שתקבעו כללי דיווח. אין כללי דיווח. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> זה לגמרי יתבסס על מה שיש לנו ועל מה שנבקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר אתם תאמצו כללי דיווח נוספים ככל שיהיה בהם תורך. << דובר >> טלי קיסר: << דובר >> זה בדיוק הזמן שאנחנו רוצים לחזור הביתה ולראות מה יש, מה נכון, מה פרסמנו. << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> הרב גפני, אוכל להתייחס? לעניין המשפטי, בדקנו. אני בעצמי משפטן עם שני תארים. אני לא חושב שההחרגה של שני הבנקים האחרים לא עולה מול ההחרגה של עוד שני בנקים נוספים משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להפסיק. אני לא מתחיל את הדיון הזה. אני מבקש שמישהו יגיד למה אי אפשר להחריג את בנק יהב ואת בנק מסד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מהסיבה המשפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד המשפטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה משפטית אתם לא יכולים? הרי הייעוץ המשפטי- - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ולמה החריגו את ירושלים? << דובר >> דודי קופל: << דובר >> אתחיל להתייחס. כפי שאמרנו בדיונים הקודמים, הסיבה להחרגת הבנקים הקטנים העצמאיים – מסיבות של תחרות, ובנוסף, הרווחים הנמוכים יותר, שהיו להם ביחס ליתר הבנקים. מאחר, שכפי שנאמר מספר פעמים על ידי אביגיל בדיונים הקודמים – בנקים שנשלטים על ידי בנקים גדולים יותר פועלים בהתאם לשיקולים העסקיים של הקבוצה הבנקאית- - << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> סליחה, זה ממש לא נכון. אינך יכול לומר דברים שהם לא נכונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא עכשיו מדבר. לא להפריע. הוא מדבר. אני מבקש להפסיק. מה זה? << דובר_המשך >> אבי בוסקילה: << דובר_המשך >> סליחה. << דובר >> דודי קופל: << דובר >> ממילא ההיבט של התחרות, שהיה אחד הנימוקים המרכזיים שציינתי קודם, לא מתקיים במקרה של הבנקים הקטנים הללו. לכן, בעינינו, אם נחריג גם את הבנקים הקטנים האחרים הלא עצמאיים, אנו יוצרים פה מצב שעלול לעלות כאפליה ביחס לבנקים האחרים וגם בגלל מנגנון התקרה שהצענו, זה יכול לבוא על חשבון, האפליה הזו עלולה לבוא על חשבון הבנקים האחרים ועלולה לעלות בהקשר הזה גם כדי פגיעה בקניין הבנקים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד המשפטים. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> אני מצטרפת לכל הדברים של דודי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך משפטית את מצטרפת לכל הדברים של דודי? הוא דיבר כלכלית על תחרות ואנחנו שואלים משפטית. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> מייד אסביר משפטית. אדוני שאל אותי לפני שני דיונים מה הבסיס להחרגה, ואמרנו שכל עוד יש קריטריון אפשר להציג החרגה. הקריטריון בהצעת החוק המקורית היה, כפי שדודי אמר, היו לנו שני קריטריונים להחרגת בנקים – האחד, השאלה האם יש או אין רווחיות חריגה, והשנייה, האם המס הזה עלול לפגוע ביכולתם להתחרות. בעניין הזה כשבנק קטן נשלט בידי בנק גדול, לא ניתן לומר שהמס הזה יפגע ביכולתו להתחרות. אין שום הצדקה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המפקחת על הבנקים אומרת שאין קשר כלכלי והם לא מעבירים להם כסף. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> האם שליטה אינה קשר? אני מביעה את העמדה המשפטית של משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק. מה זה להתפרץ לדברים? הבנק הקטן שמסונף לבנק גדול – אם מפסיד – הבנק הגדול לא משלם לו את זה. מה הקשר לנושא עצמו? << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> אנו מדברים פה בסוף על מס או תשלום על בסיס רווח, אז אם לבנק הקטן יהיה רווח פחות משמעותי – ישלם פחות מס, פחות מהתשלום המיוחד. בזה זה יבוא לידי ביטוי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על השליטה עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דווקא בשליטה אין פה שאלה. << דובר >> לירון נעים: << דובר >> כשעושים ניתוח תחרותי של שווקים, ואנחנו מתמקדים ברציונל התחרותי, ודובר פה בעבר על חוק התחרות וכו', כשמסתכלים על מיזוגים ועל הסדרים טובים ועל רציונלים תחרותיים – שליטה מבחינתנו, היא השפעה משמעותית מאוד. היא אומרת שהבנק הנשלט פועל לפי מערך התמריצים של הבנק השולט בו. ולפי הרציונל הזה, שלפיו עושים ניתוחים תחרותיים, בודקים שליטה וקובעים שכשיש שליטה אנו מתייחסים לבנק הקטן כמי שפועל לפי מערך התמריצים של הבנק השוט בו. הרציונל הזה שמתקיים בחוקים אחרים יפה גם בענייננו. לגבי השינוי שנעשה בהצעת החוק – הוא תוצר של הסכמות ואין לנו הסתייגויות משפטיות מההסכמות הלו אך חשוב לנו לומר שאנו עומדים משפטית לחלוטין מאחורי הצעת החוק המקורית והרציונלים שעמדו בבסיסה, והם יפים גם לשאלת הבנקים הקטנים וגם לשאלות אחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסכמות הללו משנות אצלך מהעמדה שהייתה לך בחוק המקורי? << דובר_המשך >> לירון נעים: << דובר_המשך >> ההסכמות לשינויי הנוסח כפי שמופיעים כרגע שקוראים לתשלום הזה תשלום מיוחד, לא משפיעות כהוא זה על שאלת הבנקים הקטנים, ושוב - אנו עומדים באופן מלא מאחורי הצעת החוק המקורית. העיתוי שבו מוטל התשלום המיוחד הזה כמובן קשור למלחמה אבל ההצדקות לו הן כל ההצדקות שנכתבו בדברי ההסבר והוצגו בדיונים קודמים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, הבנקים. << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו פה. אין ספק שבהצעת החוק בדברי ההסבר מדברים על תחרות. ככל שמשאירים את התחרות רק לבנקים הגדולים ודאי שפוגעים בתחרות. מניתי בפגישות הקודמות למי בנק יהב נותן שירותיו, וזה לאותם אנשים בפריפריה, אותם אנשים שלווים וגם הראינו בנתונים שמבחינת הריביות והעמלות ומה שאנו גובים מהלקוחות ביחס לבנקים האחרים הגדולים, אנו הבנק המשמעותי שמחולל תחרות. להוציא אותנו ועד בנק קטן אחר מהמשוואה הזאת זה אומר שמשאירים את השוק לבנקים הגדולים בלבד וזה בהחלט יפגע באותם אנשים שכן זקוקים לבנקים, לתנאים המיוחדים שמעניקים להם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הרווח שלכם ב-23'? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> הוא יעמוד על סדר גודל של קרוב ל-300 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה חושב שתשלום מס של 18 מיליון שקל יפגע נואשות ביכולתכם להתחרות? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אסביר. הבנקים הקטנים – אדבר על בנק יהב כרגע – נשען על מערכת מחשוב משלו עצמאית, לא נשען על מערכת של הבנק הגדול. הוצאות המחשוב של בנק יהב סדר גודל של 120 מיליון קל בשנה. כדי שנוכל להמשיך להתפתח ולהעניק שיורת מתקדם ללקוחותינו, אנחנו צריכים להשקיע כל שנה עשרות מיליוני שקלים בדיגיטל ובפיתוחים נוספים. אנו לא נשענים על פיתוח הבנק בחברת האם, אסור לנו. אני מזכיר שבנק יהב לא נשלט מעל 50% אלא מוחזק רק 50% על ידי בנק מזרחי טפחות, 25% נוספים בידי המדינה, 25% נוספים בידי הסתדרות עובדי המדינה. לכן כל שקל חשוב לנו להמשך הפיתוח. הלקוחות של בנק יהב, 80% מהם קיבלו סמ"סים בהודעה על תשלם העמלות שלהם בחודש האחרון ששילמו אפס. הריבית שבנק יהב גובה היא הכי נמוכה בשוק. לעומת זאת, בחרו פה להשאיר בתוך החוק בנקים שגובים את הריבית הכי גבוהה בשוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התשואה להון שלכם? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> תהיה פחות מ14%-. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וכמה זה בבנק לאומי, בבנק הפועלים? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> יכולים להשיב לך הבנקים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכלו להשיב על דבריו, בנק יהב? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואיך הנתונים עומדים מול בנק ירושלים, מבחינת רווחים וכמה יהיה עבורם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מנכ"ל בנק יהב אומר שגבו אפס עמלות, שהריבית היא הנמוכה ביותר, שאין בנק שנמצא עם מעמד הביניים. כל הטענות האלה אתם פוגעים בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואומר גם שהריבית תפגע בו, בשירות שנותן ללקוח. אותו דבר אומר גם בנק- - - וגם בנק יהב. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> בסופו של דבר כשהסתכלנו בחנו את הנתונים של כל הבנקים שעמדו בפנינו. התשואה להון של בנק יהב הייתה עומדת ב-23' על- - << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אין לך הנתונים עדיין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מילה אחת שלך אתה בחוץ. מצטער מאוד. מכבד אותך מאוד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל הם לא יכולים לומר נתונים לא נכונים. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הנתונים כפי שבנק יהב פרסם אותם עד הרבעון השלישי של השנה הם תשואה להון של 15.8%. היא גבוהה יותר מחלק מהבנקים הגדולים יותר. יש להבין שמה שמוצע פה, זה כמו לומר שחלק מהנכסים של בנק אחר שאין לו בנק שנמצא תחתיו – חלקם פשוט מוחרגים מהחוק. אחוז מסוים מהנכסים של בנק אחר, בנק הפועלים או בנק לאומי שאין להם בנק קטן יותר, יהיה מוחרג מהחוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז זה שומט את הקרקע מהחוק כולו. לדעתי זה ייצר פה בעיה משפטית גדולה. תגידי את זה לפרוטוקול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ומה הנתונים של בנק מסד? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> התשואה להון של בנק מסד לפי הדיווחים שלו עד הרבעון השלישי של שנת 23' הם 16.8%. לכן אנו סבורים, כפי שאמר היועץ המשפטי דודי קופל, שאין לזה הצדקה משפטית ואי אפשר להסביר את ההחרגה הזו ביחס לבנקים אחרים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואיך בנק ירושלים עומד? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> התשואה להון של בנק ירושלים, לפי הדיווחים שלו, אותו דבר, עד הרבעון השלישי של שנת 23' - 11.6%. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני, או לא מחריגים – אף אחד או מחריגים – עכשיו קיבלתי את הנתונים. כשאני מסתכל על בנק מרכנתיל, הוא נמצא במגזר הערבי כולו. זה תמרא וזה שפרעם ודבוריה ומג'ד אל כרום וערב. יש לו 60 סניפים. אותו דבר לבנק יהב ואותו דבר לבנק מסד. זה מגביר את התחרות. או לוקחים מכולם או מחריגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק ירושלים, בבקשה. << אורח >> שרית וייסטוך: << אורח >> ראשית, דיברתם על אוכלוסיות מודרות. יותר מחצי מהאוכלוסייה של בנק ירושלים זה חרדים וערבים. אוכלוסיות מודרי אשראי מקבלים מאתנו הרבה מהשירות. התשואה שלנו, כיוון שאנו בנק עצמאי ולא יכולים להיעזר בחברות אם שלנו היא משמעותית יותר נמוכה. תראו את הפרסומים בעיתונות, הריבית על הפיקדונות של בנק ירושלים תמיד הכי גבוהה בשוק. העמלות שלנו – אנו תמיד הכי נמוכים. כל פעם שמציגים השוואה בנק ירושלים לוקח את העמלות הכי נמוכת בשוק. לכן זו הסיבה שנכון לשים בנק כזה קטן מחוץ לחוק. הרווחים שלנו – תראו בשנים האחרונות – 140, 150, 130 מיליון. אפילו לא חצי ממה שיש לבנק יהב למשל. התשואה שלנו היא טיפה מעל 10, ודאי לא ב-13, 15, 20 שמציגים פה, כי אנו לבד עם עצמנו. כל נגיעה ברווחים שלנו זה מיידית מאפשר לנו פחות לאפשר לאותן אוכלוסיות מוחלשות, חרדים, ערבים, מודרי אשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמענו על חרדים יותר מדי. << אורח >> שרית וייסטוך: << אורח >> זה הלקוחות שלנו. תראו את טלי - היא מהנהנת עם הראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני עובר להצבעה. אה, איגוד הבנקים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לפני שאפתח אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה, לך אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת ינון אזולאי, לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. נעשתה פה עבודה מאוד יסודית. ניסינו למצוא את הפתרון שייתן מענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד יחשבו שאנו בעד הבנקים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא. שיהיה רשום לפרוטוקול, שזה היה אירוע מאוד מורכב וקשה וכל צד עמד על הדקויות שלו ועל הדברים שחשובים לו. אבל בסופו של דבר דווקא בעת הזו זה מסמל משהו לכולנו שנכון במקרה הזה להגיע להסכמה. אולי לא כולם מרוצים באותה מידה וזה בסדר, זה חלק מאותה הסכמה שיכולה לשבת על השולחן כי בסופו של יום אני רוצה להזכיר שההתנגדות שלנו הייתה כמעט 100% לכל האירוע הזה שהוא מס אקסטרה, מעל המס הרגיל שמוטל על כל חברה פה. אני מודה על הדיון הענייני ותודה רבה מקרב לב. לגבי הקרן, אני רוצה להרגיע את החששות של כולכם פה. תהיה קרן. אני אומר לפרוטוקול. נעשה את כל המאמצים כדי לסיים את הנושא הזה בהקדם האפשרי. דיברנו על 100 מיליון שקלים לכלל המערכת. יושב פה חברי מבנק לאומי שיגיד דעתו בנושא. כמובן שזה עניין שלו. אם לא – החלק היחסי יירד, אני לא יכול לקבוע לגביו. יגיד בנפרד. הסכום הכולל של כלל המערכת, כולל הבנקים שלא נמצאים בתוך האיגוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איגוד הבנקים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, חבר הכנסת אזולאי, הסכום הוא 100 מילון לכלל המערכת. איגוד הבנקים, כל ההסכמה – חבר הכנסת אזולאי, אומר שוב, כל ההסכם הזה מתייחס לכל המערכת, והמספרים שבו נקובים לכלל המערכת ולא לשום דבר אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איגוד הבנקים 100 מיליון. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, באל"ף רבתי. לא. חד משמעית. לגבי סוגית הבנקים הקטנים כפי שאדוני היושב-ראש אמר, ההסכמות לא כללו אותם כי אנו מייצגים את כלל המערכת. אין לנו דעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. כל אחד שומר על עצמו. בנק לאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איגוד הבנקים, תוך כמה זמן תביאו את התקנות? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> מבחינתי לעשות את זה גם מחר בבוקר. אין לי בעיה. התחייבנו והכסף הזה יעבור. יש פה מורכבות שצריך לנהל אותה כפי שגם נאמר פה על ידי חלק מהדוברים. אני מניח שמספר שבועות בודדים נצליח לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד שלושה שבועות. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> ארבעה שבועות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק לאומי, בבקשה. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> ראשית אני רוצה להתייחס לנושא סוגית הבנקים הקטנים. אמרתי בדיונים הקודמים – אין לזה שום הצדקה, לא משפטית וכבר דיברו על זה – לא ארחיב, וגם לא ייתכן, שהיו בינינו הסכמים על סכום מסוים, שכלל בתוכו את כלל הבנקים, ועכשיו מוציאים אותם, ודורשים מיתר הבנקים לממן את בנק מזרחי ואת הבנק הבין לאומי. זה לא ייתכן. כיוון שכך עמדתנו ברורה. אין בזה היגיון לא משפטי ולא כלכלי בהתאם למה שסוכם. לגבי הנושא הקרן, כמובן נהיה שותפים לקרן, ככל שהוועדה תחליט. תודה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, משהו לפרוטוקול – מבקש לומר שנושא הקרן הזו ברמה המשפטית זקוקה להסדרה מסוימת, להסדרת מאסדר כי זה אירוע שהוא הגבלי. כלומר נושא הקרן- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא תהיה בהסכמה של חברי הכנסת, יהיה פה חוק שיחייב אותם להביא את זה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אני מבטיח לכם – תהיה קרן. << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> אנו תומכים בקרן ונהיה שותפים לה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גפני, אמרת לפני שאנחנו עוברים להצבעות – יהיו הצבעות על ההחרגה של הבנקים הקטנים בנפרד או מצביעים על כל החוק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תגיש הסתייגות – אז יהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנו מצביעים על הנוסח שהוקרא פה ואין החרגה של הבנקים שעליהם אתה מדבר. זכותך המלאה להגיש הסתייגות. אם תתקבל, תהיה בחוק. אם לא תקבל, עולה למליאה. הרי מדובר בחוק. אם תרצה להצביע על הסתייגות של משרד המשפטים- - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, אני מבין מה אתה אומר אבל אני מניח שאת ההסכמות האלה הגעתם אליהם בדיונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הגעתי לשום דבר. יש חברים בוועדה שמונו עשות זאת ושמעת את הטיעון של משרד המשפטים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שמעתי ולא השתכנעתי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> או שיכללו את כל הבנקים שזה גם ירושלים וגם בנק זירו – אני מבין. אם מחריגים – יחריגו את בנק מס ויהב ואת האחרים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני נגד להוסיף החרגות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אז שכולם יישארו בנטל. שלא יהיו החרגות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, לעניין הסדר המס, הגענו בימים האחרונים לסיכומים מורכבים ולא פשוטים בנושא כולל הסדרים יחסית ייחודיים בעולם המיסויי. לכן חשוב לי להבהיר – אותו החזר, שאם התשלום עלה ל-1.2 או 1.3 – תלוי באיזו שנה - ומעבר לסכום הזה אנו מחזירים לבנקים על בסיס מה ששילמו, ההחזר הזה לכל שנה נעשה פעם אחת כלומר אם עשר שנים אחר כך באיזשהו הסדר בבית משפט נקבע שבנק מסוים צריך לשלם יותר או פחות לכאורה זה יכול להשפיע על כלל ההחזר לכל הבנקים, ולכן איננו רוצים להגיע למצב כזה שעשר שנים אחר כך על מס לשנתיים שהמערכת ממשיכה לעבוד על זה. לכן ההחזר ל-24' שתהיה השומה העמית ייקבע החזר לכל בנק לפי מה ששילם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא קבעתם רף מינימלי של המס של 1.4 ו-1.2 מיליארד שקלים? הגנתם על הוודאות העסקית בצד הקאפ של המס, נתתם לשר האוצר סמכות להפחית א המס אם המציאות העסקית דורשת זאת, אך מצד שני לא הבטחתם לציבור את מינימום הסכומים אחרי שנים כה רווחיות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> חשוב לי לסיים את ההבהרה ולומר ההחזר נעשה פעם אחת ואחרי זה אין החזרי החזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבהרת. תודה. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> כפי שהסברנו, המנגנון נקבע כשיעור בבסיס הרווח שלהם. אם הרווח יהיה יותר נמוך, הסכום שייגבה יהיה נמוך יותר. לא קבענו פה סכום חד משמעי שייגבה מהבנקים אלא קבענו שזה שיעור מהרווח שלהם, כיוון שבאנו מהשיקול הפיסקלי – הסכמנו לגדר את זה מלמעלה. אנו לא חושבים שיש צורך לגבות מהם מעבר לזה בהתאם לשיקולים הפיסקליים. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> וחברת הכנסת, נגיד ששנת 25' תהיה קטסטרופה. אנו לא רוצים לעשות מיסוי נוסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אז יבוא שר האוצר וישנה. יש לך פתרון לזה. יש לך סמכות של שר אוצר שכשהמציאות הכלכלית לא מצדיקה- - << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> לפני 25'. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא השתכנעתי, במיוחד שאתה יודע מה קרה בשנתיים האחרונות ולכן זה מאוד מגודר אבל ממה שגם הבנתי בשיחות אתכם מאחורי הקלעים אתם די רגועים על הסכומים האלה. זה יותר משכנע אותי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה לשני דברים – ראשית, למה אנו שמים תקרה, ושנית, לאיך אנו מבטיחים שהקרן הזו לא תהיה קרן תיאורטית ושלא יגדירו מראש את מי שיכול לגשת אליה ל-100, 150 איש עם כל מיני תנאי סף שאיש לא יכול לעמוד בהם? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אתחיל מהשאלה השנייה שלך. כפי שאמר מנכ"ל איגוד הבנקים ואמר גם נציג בנק לאומי בתשובה לשאלת חבר הכנסת אזולאי, הבנקים התחייבו להביא לכאן תוך כמה שבועות את המנגנון של הקרן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ואם לא? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> זו התחייבות שלהם לפרוטוקול. << אורח >> לוטם בכר: << אורח >> בנק הפועלים התחייב תוך ארבעה שבועות להביא מנגנון של הקרן כפי שהובטח. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ואם לא מה הוא מתחייב? כפל המס? << אורח >> לוטם בכר: << אורח >> כפי שסוכם עם חבר הכנסת ינון אזולאי, תוך ארבעה שבועות נביא מתווה להקמת הקרן כמו שאיגוד הבנקים ולאומי התחייבו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אם לא יהיה מס מיוחד, אפשר לקבוע כזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נחוקק את זה, אם לא יעמדו בהתחייבויות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> במקום שנחוקק חוק, בואו נכניס את זה בחוק עכשיו. למה לאיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לאיים? הם אומרים שיעשו את זה. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> לגבי שאלתך הראשונה, התקרה, כשהתחלנו להציג את החוק, אמרנו שהשיקול המרכזי שבגללו אנו פה הוא השיקול הפיסקלי. הצעד הזה הוא חלק מהתוכנית המאזנת, חלק משמעותי. לפי ההערכות שלנו לגבי הרווחים שצפויים למערכת הבנקאית בשנים 24', 25' זה הסכום שאנו גובים שנגבה בהתאם לשיעורים שקבענו. אנו חושבים שההערכות שלנו יחסית מידתיות, שמרניות במידה המספקת ואנו חושבים שנגבה את הסכום אבל כיוון שזה השיקול הפיסקלי הסכמנו גם להגביל את הסכום. אין לנו כוונה לגבות הרבה מעבר למה שנדרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שם החוק. הסתייגויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, שהגיש הסתייגוית בין היתר גם על שם החוק. במקום הצעת חוק לתשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב, יבוא: הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי הממשלה שהם שמירת שלמות הקואליציה בכל מחיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום הצעת חוק תשלום מיוחד יבוא: הצעת חוק תשלום מיוחד הבא להחליף מיסוי רווחי בנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 2ג, במקום המילים בשנת המס 2024 יחול סעיף זה לגבי החלק היחסי מהרווח בשנת מס זו, יבוא המילים: בשנת המס 24' יחול סעיף זה לגבי החלק היחסי מהרווח בשנת 24'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 2א, במקום המילים בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן ישלם לאוצר המדינה לגבי התקופה הקובעת תשלום שנתי בסכום השווה ל-6% מהרווח שהפיקה פעילותו בישראל יבואו המילים: בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן ישלם לאוצר המדינה לגבי התקופה הקובעת תשלום שנתי בסכום השווה ל-7% מהרווח שהפיקה פעילותו בישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום המילים "עלה התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים עד סכום של 1.2 מיליארד" – יבוא: על סכום של 1.3 מיליארד ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 1.3 מיליארד יבוא 1.4 מיליארד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> בסעיף 2ג אחרי "בשנת המס 24' יחול סעיף זה לגבי החלק היחסי מהרווח לשנת מס זו" יבוא, ובתנאי שיסגרו את משרדי הממשלה הבאים: התיישבות, ירושלים, מורשת, תפוצות ועניינים אסטרטגיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חד משמעי. בטוח תרצו לסגור משרד, נכון, קרויזר? האמת שניים. ולפטר את השר שלך, את איתמר בן גביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי המילים בשיעור האינפלציה או בשיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה באופן שיש בו כדי לפגוע משמעותית ביכולת הבנקים יבוא – בשיעור האינפלציה או בשיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה באופן שיש בו כדי לפגוע משמעותית ביכולת הבנקים להפיק רווחים בשנת 25' ובתנאי שאושר בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום המילים בשיעור האינפלציה יבוא: בשיעור האינפלציה ובשיעור הבלתי מועסקים באופן שיש בו כדי לגרוע ביכולת הבנקים להפיק רווחים בשנת 25'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום תחילתו של חוק זה ביום 1.3.24 יבוא: 1.6.24. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה יצא? אף אחד לא סופר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש ספירה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 10-5. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברת הכנסת שרן השכל – בסעיף 1 לחוק, במקום המילים שליטת תאגיד בנקאי כהגדרתם בחוק הבנקאות רישוי, יבואו: שליטה, אחזקה של למעלה ממחצית כהגדרתה בחוק התחרות, תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות רישוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 2א, במקום 6% יבוא 5%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> בסעיף 2ד במקום המילים אם נוכח יבואו המילים אם נוכח בהתאם להיוועצות עם נגיד בנק ישראל והחשב הכללי כי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אחרי סעיף 3א יבוא סעיף 3ב ובו ייקבע כי שר האוצר ידווח כל רבעון לוועדת הכספים על התקדמות הביצוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של ישראל ביתנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק שתי הסתייגויות – אחת תהיה בנקים קטנים יוחרגו, ועל זה אני רוצה להצביע, והסתייגות שנייה תהיה - שליטה מעל 50%. את שאר ההסתייגויות אני מוריד. זה הסתייגויות בשם ישראל ביתנו. בנקים קטנים יוחרגו ושליטה מעל 50%. אחד משניהם אני מוכן לקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שים לב למה שנאמר על הקריטריונים להחרגה בין היתר הנושא של הרווחיות והיכולת להתחרות; וההשלכות שיש לכך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות הראשונה – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. שליטה מעל 50%. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בקובץ ההסתייגויות של חברת הכנסת אורית פרקש – הסעיפים שלא רלוונטיים לנושא של מיסוי רווחי הבנקים אלא רק סעיף 19, שעוסק בנושא העלאת המס, לא תיכנס לתוקף אלא בכפוף ליצירת מנגנון אפקטיבי שיוודא- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לתוכנית המאזנת. אקצץ את זה לעשר הסתייגויות. זה בשביל זכות הדיבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ייאמר לזכותה שהכניסה סעיף לחוק שהוא סעיף טוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רק לצורך הסתייגות דיבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להגיש הסתייגויות דיבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, תעשי 7. תלכי ברצף רציף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בינתיים נעבור להסתייגויות של יש עתיד שהגישה חברת הכנסת שיר. בשם הצעת החוק יימחקו המילים הוראת שעה – חרבות ברזל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 1 במקום '5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל' יבוא '4% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 'במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי' יבוא 'במאזן הבנק בדוח הכספי הרבעוני'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> בסעיף 1 לאחר 'כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו,' יבוא 'על פי תקנות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> 5. בסעיף 1 לאחר 'בנק ששולט בו,' יבוא 'תיאור מילולי של פעילות הבנק וחלוקת הרווחים ללקוחותיו'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> בסעיף 1 ימחק 'הריבית שקובע בנק ישראל בהחלטות המוניטריות התקופתיות, המשמשת אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 'י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025(' יבוא 'ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025)'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום תחילתו של חוק זה' יבוא 'כ"ב באדר א' התשפ"ד (2 במרץ 2024('.. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים הוראת שעה- חרבות ברזל' יימחקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים (בסעיף זה- בנק משלם)' יימחקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום '6%' יבוא '5%'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום שנת 24 יבוא שני הרבעונים הראשונים של 24. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 1.2 מיליארד שקלים יבוא 1 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום שנת 25' יבוא שני הרבעונים האחרונים של 24'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 1.3 מיליארד ₪ יבוא 1 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום משנת 24' או הסכום המרבי יבוא או הסכום המרבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום בשנת המס 24' יבוא בשנת המס 24' ו-25'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 2ג, לפני יחול יבוא לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים לגבי החלק היחסי מהריווח בשנת זו יימחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> ברישא יבוא: אם יהיה בכך צורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לאחר רשאי יבוא בהסכמת יו"ר האופוזיציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 31.10.24 יבוא טרם אישור תקציב בקריאה השלישית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לחלופין 30.6.24. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום לקצר יבוא להקטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום התקופה הקובעת יבוא תאריכי תחולת ההוראה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 31.12.24 יבוא 30.6.25. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום בתנאים כלכליים יבוא בתנאי כלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אחרי לשנת 25' יבוא ולשנת 26'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום לעומת יבוא אל מול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום התנאים הכלכליים המשקיים יבוא בתנאי המשק הישראלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום לשנה האמורה יבוא לשנים האמורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים ערב תחילתו של חוק זה יימחקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום ובכלל זה יבוא ובהתחשב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לפני ריבית יבוא העדכני של. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לפני אינפלציה יבוא צפוי של. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> לאחר בשיעור האינפלציה יבוא בהינתן תנאי השוק הבין לאומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום בשיעור הבלתי מועסקים יבוא בשיעור המובטלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום מכוח העבודה יבוא מהעובדים במשק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום באופן שיש בו יבוא בדרך שיכולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים משמעותית יימחקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים משמעותי- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המילים בעתיד במקום בשנת 25'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 17% יבוא 20%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום שר האוצר יבוא באישור ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 2ו יימחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 2ז יימחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סעיף 3, במקום שר האוצר יבוא שר הכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אחרי הממונה על ביטוח חוק זה יבוא ועדת הכספים של הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> במקום 1.4.24 יבוא 2.4.24. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סיימנו עם קובץ ההסתייגויות של חברת הכנסת שיר. אנו עוברים לקובץ הסתייגויות של רע"מ. בסעיף 1 במקום "31 בדצמבר 2025" יבוא "31 בדצמבר 2024". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> תיווסף פסקה (ח) "הוראות חוק זה לא יחולו על בנק יהב ובנק מסד". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אחרי המילים שר האוצר יבוא באישור ועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של חברת הכנסת פרקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צמצמתי ל-7. שלומית, תקריאי ברצף עד 5 ותוסיפי את 13 ו-8. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות מס' 1. סעיף 1 לחוק יסומן בסעיף קטן (א) ואחריו יבוא (ב) – האמור לעיל הינו צעד משלים ובתנאי שתנקוט הממשלה צעדים בתקציב הנוסף מתוך אחריות לאומית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> חוק זה ייכנס לתוקפו בתנאי שתוקם מינהלת לטיפול במפוני ישובי הצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> חוק זה ייכנס לתוקפו בתנאי שיכלול הוראת 80% מהכספים הקואליציוניים בתוספת כספי האברכים יוקפאו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> כתנאי לתחולה יבוצע קיצוץ בכספים הקואליציוניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> כתנאי לתחולה יבוצע קיצוץ לכספים הקואליציוניים כך שמשרד החינוך בסעיפי מוסדות פטור, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מענק ירושלים וחינוך עצמאי יקוצץ סכום של 2.3 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> 8. בנוסף לאמור כתנאי לתחולת החוק משרד האוצר ורשות המיסים יציגו לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה תוכנית לעידוד ותמיכה בעסקים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> 13. בנוסף לאמור לעיל וכתנאי לתחולת החוק יציג שר האוצר את העלות למשק בכסף ובאחוזי תוצר של חוקי הארכת שירות הסדיר למילואים והעלות המשק במידה שהאוכלוסיות שאינן משרתות עדיין יצטרפו לנשיאה בנטל הביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> חד"ש-תע"ל. 1. חוק זה יחול על כלל המוסדות הכספיים ששיעור הרווחיות שלהם עלה באופן ניכר בשנות הכספים החולפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> משרד האוצר יקים מנגנון שיחזיר את כספי המיסוי לציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> יוקם מנגנון שיבטיח החזרת המיסוי לציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> המנגנון יבטיח שהקצאת האשראי ללקוחות לא ייפגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> יועבר אחוז מסוים מכספי המיסוי שהתקבלו מתוקף הוראת השעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> סייג לתחילה – החוק יחול לאחר הקמת קרן מודרי אשראי שאליה יועבר אחוז מסוים מהמיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> החוק יתקבל לאחר הקמת מנגנון שיחזיר את כספי המיסוי לציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> החוק יחול לאחר סגירת כלל המשרדים המיותרים בממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> החוק יחול לאחר ביטול הקיצוצים בתקציב החברה הערבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי רוויזיה. אם אתם רוצים להצביע – אני צריך להסיר אותה. אז אני מסיר את הרוויזיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות שאני מבקש היא שלא יהיה אף בנק קטן מוחרג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. אני עובר לשם החוק. מי בעד שם החוק – ירים את ידו. כנוסח הוועדה. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם החוק אושר. סעיף 1 בחוק כנוסח הוועדה כולל מה שהתקבל בוועדה – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם החוק אושר. סעיף 1 אושר כנוסח הוועדה, עם התיקונים. מי בעד אישור סעיף 2 כנוסח הוועדה, עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 2 אושר כנוסח הוועדה. סעיף 3 בנוסח הוועדה – מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 3 אושר כנוסח הוועדה. סעיף 4 כנוסח הוועדה – זו תחולת החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עם סעיף הדיווח כפי שהקראנו וכפי שננסח בהתאמות ניסוחיות יחד עם המפקח על הבנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד סעיף 4 ולהכניס את מה שדיברנו בדיון על הדיווח וכו' – ומה שנלווה לעניין – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף אושר. אני מודה לחברי הכנסת, לינון אזולאי, לאורית פרקש, לוולדימיר בליאק, כל החברים האחרים שתרמו לעניין הזה והגיעו להסכמות. אני חושב שאנו בצעד גדול בעניין הזה. הבנקים זה לא פרה קדושה ואפשר לקחת מהם כסף ואני מודה לכם שהגעתם למסקנה הזאת. אנו עובדים על זה שנתיים. מודה ליועצת המשפטית של הוועדה לשלומית ארליך שעשתה עבודה כמו שצריך. קריאה: גם אנחנו מבקשים להודות ליועצת המשפטית של הוועדה על העבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, רותם קופר, בנו של עמירם קופר. << דובר >> רותם קופר: << דובר >> שלום, כבוד הרב גפני, חברים נכבדים, שמי רותם קופר. אני נולדתי וגדלתי בקיבוץ ניר עוז. אבי עמירם קופר ואימי נורית קופר נחטפו בשבת השחורה. אימא חזרה ביום 17, אבל אבא עדיין מוחזק במנהרות החמאס. השבוע הזה ואולי אפילו שבוע הבא הם שבועות קריטיים. כולנו רואים מה קורה בתקשורת שיש מצב שעסקה אכן תקרה. אנו שומעים הרבה רעשי רקע אבל זה רעשי רקע. יש מצב שעסקה תקרה השבוע או שבוע הבא, ואז זה יגיע לאישור הממשלה. אתם תמיד שואלים מה אתם יכולים לעשות. זה הרגע שלכם. העסקה כנראה תגיע לאישור הממשלה. אנו מצפים שכולם יחתמו עליה, שכולם יאשרו אותה ואם לא, תסתכלו עלינו בעיניים ותגידו לנו שאתם דנים את בני המשפחה שלנו, את האבות, את האימהות, את הילדים והילדות שלנו למוות. תימנעו מאמירת חלולות. העסקה הזאת התבצעה על ידי טובי מפקדינו, ניצן אלון, דדי ברנע, רונן בר. זה לא אנשים שיפקירו את כבוד המדינה וכל מיני אמירות שאולי בעתיד לא נוכל וכן נוכל והחמאס יעשו לנו ככה – אין להם משמעות. מדובר בחיי אנשים. ומי שלא חותם, זה לא יישכח לדיראון עולם. מדובר בחיים של אבי, מדובר בחיים של ותיקי ניר עוז ורבים אחרים. הגיע הזמן שלכם לפעול אולי השבוע, אולי שבוע הבא. וניזכר לרגע מה קרה בעסקת הפעימות בעסקה השביעית, בשם איזה עיקרון הזוי לא לקחנו 7 נשים ו-3 חטופים לא חיים רק כדי 100 יום אחר זה להסביר לעצמנו למה חטוף ביום זה דבר טוב. לא תהיה לנו אולי עוד אפשרות. זה הזמן שלכם ולא נשכח למי שלא יצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אפרת מצ'י קווה. אפרת מצ'י קווה: תודה הרב גפני ושלום לכולם. אני האחיינית של גדי מוזס שבעוד שבוע ימלאו לו 80. דודתי מרגלית מוזס חזרה. דודתי אפרת כץ נרצחה, ודודי גדי מוזס חטוף מניר עוז ביחד עם אבא של רותם קופר ועוד הרבה מניר עוז וכל האחרים. אנחנו כאן בשביל להזכיר לכם, כפי שרותם אמר, שלכם יש החלק החשוב בהצבעה לעסקה. אתם צריכים לזכור את חובתכם. אתם צריכים לזכור שאין להם יותר זמן. הזמן אזל. אנחנו רוצים את כל החטופים, המתים והחיים, בבית. אנחנו לא כל כך מצליחים להבין, איך החיים נמשכים במדינת ישראל בצורה כזו שלא כל פגישה, לא כל ועידה, לא כל כיתה, לא כל הפסקה מתחילה בתזכורת שיש לנו עדיין 134 אזרחי מדינת ישראל לא בבית. אנחנו לא נוכל להמשיך לחיות כרגיל בגאווה במדינת ישראל אם הם יופקרו בפעם השנייה. כולם חייבים לחזור הביתה עכשיו. ממש מבקשת מכם, כולנו מבקשים מכם – אל תסירו אותם מסדר-היום. הרמדאן מתקרב, הימים מתקצרים, החיים מתפוגגים. אנחנו צריכים אותם בבית עכשיו. תודה על הזמן. בנוסף, הגשנו בשם 76 משפחות ועוד משפחות חטופים ועוד יותר מ-40 שבים ושבות מכתב לקבינט המלחמה, וביקשנו ייצוג מקצועי, כי אנו מרגישים שהייצוג שלנו לא בא לידי ביטוי כראוי. אנחנו מודים לדרג המקצועי כפי שרותם אמר קודם אך חושבים שזה לא מספיק. אנו רוצים איש מקצוע שייצג אותנו, ויביא לידי ביטוי את הכאב והאנרגיות שרק אנו יכולים להביא. היחיד שנתן לנו בינתיים תשומת לב מתוך קבינט המלחמה היה גדי אייזנקוט, לו אנו מאוד מודים. אנו מבקשים התייחסות, 76 משפחות חטופים מחכות להתייחסות מראש הממשלה. זה עדיין לא הגיע. אנחנו מבקשים מכל אחד מכם - מלאו את חובתכם לאזרחי מדינת ישראל והשיבו אותם הביתה מהר. תודה רבה, כבוד הרב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שיר סיגל. << דובר >> שיר סיגל: << דובר >> שלום לכולם, אני הבת של קית' סיגל ואביבה סיגל שחזרה מהשבי של חמאס אחרי 51 ימים. אני כאן למרות שכבר אין לי כוחות. אני כאן למרות שישנתי בלילה בקושי 4 שעות. אני כאן כי אבא שלי בשבי 150 ימים. אבא שלי בשבי פצוע, חולה, כמעט 5 חודשים. אני דואגת לנו. לכולנו. איך זה שהתרגלנו למצב המזעזע הזה? איך זה שאנחנו הולכים לעבודה, עושים קניות בסופר, לוקחים את הילדים לחוגים, אופים חלות לשבת? אני דואגת לנו כי לפני אותה שבת היינו רגישים. הזדעזענו. הערכנו את החיים שלנו. אני דואגת לנו, כי אנו מצליחים לקום בבוקר מהמיטה ולהתהלך בעולם כשיש 134 אנשים שנמצאים בסיוט הכי גדול של החיים שלהם בלי יכולת לעשות שום דבר כדי לחזור הביתה. אני דואגת לנו, מה שיקרה אתנו ביום שאחרי, כשיחזרו הביתה מצולקים בגופם ובנפשם, ויבינו שלא עשינו הכול כדי להחזירם הביתה. לא עצרנו את המדינה, לא השבתנו את המשק. חלק מאתנו אפילו חשבו שיש מחיר לחיים שלהם. שהם לא הכי חשובים. והם יצטרכו לשמוע את זה, ולהבין, שזה מה שחשבנו כל התקופה הזו, ולחיות עם זה לשארית חייהם. אבי חטוף 150 ימים בעזה ואני דואגת לו בכל רגע של היום, בכל מקלחת חמה, בכל ארוחה, בכל לילה כשאני מניחה את הראש על הכר ולא יודעת מה קורה איתו. איפה הוא, היכן הוא ישן, האם נותנים לו לאכול, האם מקבל את התרופות שלו? האם פצע הירי שנורה באותו יום הגליד או שהזדהם? האם הוא לבד? האם אוזקים אותו? אבא שלי חטוף בעזה ואנחנו ממשיכים לחיות. תתעוררו. האנשים האלה חייבים לחזור הביתה מחר, ולנו אין יותר כוחות לבוא לפה יותר. אני זועקת מכאן שמי שלא עושה הכול כדי שאבי יחזור הביתה, יחשוב האם אולי שווה שיפנה את המקום שלו למי שכן יעשה הכול כדי שאבי יחזור הביתה. ואם אתם לא מסוגלים להחזירם - תמצאו מי כן יחזיר אותם הביתה. לאבי אין זמן. הוא בן 64, פצוע וחולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלי אלבג. << דובר >> אלי אלבג: << דובר >> שלום. אני אבא של לירי אלבג, הנערה הכי צעירה בשבי כבר 150 יום. אני מתחנן יום-יום שעה-שעה לחברי הכנסת, לנציגי הממשלה שלי, לראש הממשלה שלי שיתעסקו אך ורק במלחמה. בכל הקשור למלחמה שזה שחרור החטופים, שזה חיילים שפצועים, חוזרים ואף אחד לא מתייחס אליהם. ואני אומר – ביום הולדת של לירי, הלכנו לבקר מחלקת שיקום בתל השומר. היו שם 200 חיילים פצועים ללא ידיים, ללא רגליים, ואני אומר לכם, לא מטפלים בהם. כמו שלא מטפלים בחטופים בשבי החמאס. כמו שלא מטפלים במשפחות שלהם. כשאני בתור אזרח שחטפו לו את הילדה צריך לתת חיזוק לחייל שחתכו לו את הרגליים והוא יחיה עם זה כל החיים, ואנחנו נחיה עם הצלקת של הילדה שלנו בשבי החמאס? שכל המשפחות 134 חטופים, והמדינה שלנו מתעסקת בדברים אחרים. אני מתחנן יום-יום שעה-שעה. תעשו לנו טובה. תורידו את כל החוקים המטופשים ותתחילו להתעסק בדבר שהכי חשוב לנו כרגע – להחזיר את החטופים, לטפל בפצועים ולטפל במשפחות השכולות. אנו עוד הרבה שנים יהיה לנו זמן להתווכח ולריב ולומר מה יותר ומה פחות חשוב, אבל מה שחשוב לנו היום חברים יקרים, זה להחזיר את החטופים הביתה חיים כי יום-יום הם במנהרות שם ללא אוכל, ללא מים וחלקם גם נרצחים. איננו יודעים מה מצב החטופים, אבל יום-יום אנו רואים עוד פרסום כזה או אחר לגביהם, שנהרגים, נרצחים בעצם יום-יום. והמספרים רק יורדים. אנו יודעים שמתוך ה-134 זה לא 134. הלוואי שהיה 134 חיים. ואנחנו צריכים להחזיר את כולם. לכן אני מבקש ומתחנן, תעשו אך ורק במה שקשור למלחמה, לשחרור החטופים, לפצועים, לחללים. אני מקווה שמשהו יזיז, שמישהו ישמע אותנו. אני מדבר מעמק ליבי. אנחנו משפחות החטופים מכל קצוות הקשת הפוליטית. ימין, שמאל, מרכז, חילוניים, דתיים. אנו מאוחדים. תעשו גם אתם חסד ותהיו מאוחדים, ברשותכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יאיר מור. << דובר >> יאיר מור: << דובר >> שלום. זה אחי איתן. איתן גדול ממני בשלוש שנים. איתן היה מאבטח במסיבה בנובה, ועד 14:30 היה עסוק בהצלת פצועים ובחילוץ גופות, עד שנחטף. אני כבר מרגיש שאני לא צריך לספר פה כמה תקופה קשה אני והמשפחה שלי עוברים – בא לפה הרבה. אני בשמחת תורה הייתי בישיבה ובגלל שאני שומר שבת לא ידעתי שאחי בדרום ושקורה לו משהו. הרסו לי את שמחת תורה. הרסו לכל עם ישראל את שמחת תורה. חמאס הרס לנו את שמחת תורה. אנו נהרוס לחמאס את הרמדאן. בתקשורת כל מה שאני שומע סביב העסקה, לא מתמקדים בחטופים אלא בזה שלעזתיים בעזה יהיה רמדאן שקט. שכאילו צריכים להגיע לעסקה לפני הרמדאן לא כי אכפת מהחטופים – כי אכפת לנו מהרמדאן. למי אכפת מהרמדאן שלהם? הרמדאן שלהם לא מעניין אותנו. קריאה: יש פה ערבים, יש פה אנשים במדינה ששומרים – אולי שווה לכבד. << דובר >> יאיר מור: << דובר >> אני מאוד מכבד אבל הרמדאן, כמו שכולן יודעים, הפך לחג של רצח יהודים. רצח יהודים. איבדתי חבר. אחי נחטף, ועכשיו כל הדיבור הוא רמדאן, רמדאן, רמדאן. אנו חייבים להיכנס לרפיח במיוחד ברמדאן, להראות לאויבים שלנו שאם הם עושים לנו כזה טבח, כזו שואה של יום אחד, גם ברמדאן נילחם בהם. בלי גמגומים, בלי אוי, זה חג. מישהו עולה לו על הדעת שבגלל שיש רמדאן לא נילחם 30 יום? מה זה הביזיון הזה? קריאה: בשביל להחזיר את החטופים לא נילחם 30 יום. << דובר_המשך >> יאיר מור: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים להילחם כדי להחזיר את החטופים, גם ברמדאן. כניסה לרפיח במיידי במיוחד ברמדאן, זו הדרך היחידה להציל אותם. לא מבין איך בכלל מדברים על עסקה כל עוד אין לנו הרשימה הבסיסית של החטופים, מי חי ומי מת. אני לא יודע אם אחי חי ומדברים אתנו על העסקה. זה המינימום שבמינימום, שהממשלה צריכה לדרוש, שלפני כל עסקה צריך להביא לנו את הרשימה לפני שאנו מתקדמים לאן שהוא. אני לא מבין איך אנו מגיעים לעסקה מעמדה כה חלשה. מול החמאס אנחנו צריכים להיות חזקים. הכוח צריך להיות מונח אצלנו. אצלנו הכוח חייב להיות מונח כשאנו באים לעסקה. עסקה אמורה לבוא מתוך כוח. רק מתוך כוח נוכל לשחרר את החטופים. אני מגבה את ראש הממשלה שבבסיס דורש רשימה של כל החטופים לפני שאנו מתחילים את המשא ומתן הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> אהרון קודרטי: << דובר >> שלום וברכה. השאלה שלי, 150 יום, חמישה חודשים. בעוד תקופה - מקווה שלא יקרה – יהיה מצב שעם כל מה שקורה שם עכשיו, ילדים יבואו לעולם. את הילדים האלה כבר לא נוכל למצוא או לאתר. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:38. << סיום >>