פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
27/05/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 71
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 13:13


סדר היום: << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר


חברי הכנסת:
יוליה מלינובסקי
ששון ששי גואטה


נוכחים: 
	קרן גלבוע
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	ישי לוי
	–
	מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	נעמי דניאל
	–
	רשות האוכלוסין וההגירה

	לאה בן עזרא
	–
	מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגיף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

	תמר ניב ישראל
	–
	עוזרת ראשית, משרד העבודה

	גאולה צמח
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד העבודה

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	לינא סאלם
	–
	עו"ד במשרד המשפטים

	רחל אוברמן
	–
	עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

	דניאל איטח
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

	אביה אזולאי
	–
	אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

	חן גרינברג
	–
	אגף אסטרטגיה, מינהל התכנון

	שאול תם
	–
	כלכלן, רשות התחרות

	שירה פאיראיזן
	–
	ראש צוות, רשות התחרות

	צבי קן תור
	–
	יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

	מאיר שמש
	–
	יור העמותה, התאחדות קבלני הפיגומים

	נמרוד ערד
	–
	מנכ"ל ערד אחזקות

	אפרת לופו
	–
	קשרי ממשל וכנסת

	ד"ר ינון שנקר
	–
	יזם חברתי - פרויקט "מטפלת"

	ארז היקלי
	–
	בעלים של חברת בנייה

	עומר יפרח
	–
	מנכ"ל של חברת בנייה

	דוד אבוחצירא
	–
	תאגיד נליאן עובדים זרים

	גיל ורד
	–
	נציג מטה משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין - ישיבת מעקב << נושא >>  

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צהרים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח את דיונים הוועדה אני מתכבד לתת את רשות הדיבור לנציג מטה משפחות החטופים. מר גיל, שלום, ברוך הבא. 

 << אורח >> גיל ורד: << אורח >>  

שלום לכולם. שמי גיל ורד ואני אזרח מודאג. תכף אני אספר לכם למה אני מודאג. אני קודם כל מודה על הזכות שנתתם לי לדבר. אני פונה לכולם, לא רק לחברי הכנסת, כי נמצאים פה כל משרדי הממשלה. תראו, הדיונים בוועדות נמשכים, החיים נמשכים. חייבים לטפל בבעיה של העובדים הזרים. זאת השגרה. היה מי שאמר אלה החיים, אבל אסור לנו לשכוח שהשגרה הזאת לא יכולה להימשך כל עוד הם שם. רק עכשיו חיילי חיל ההנדסה החזירו שלוש גופות של חטופים. אתמול קברנו את חנן יבלונקה ואת מישל ניסנבאום, והיום יובא לקבורה אוריון הרננדס במקסיקו. 

חבל שאנחנו מתרגלים לשגרה הזאת שהחטופים חוזרים אלינו בארונות. אסור לנו לתת לזה לקרות. אסור שהחטופים יחזרו בארונות. בשבוע שעבר אני התרסתי מול כמה חברי כנסת שאם אלה היו הילדים שלהם אני בטוח שהם היו מתנהגים אחרת. חברי הכנסת ענו לי ולהרגשתם הם עושים, ואני בטוח שבאמת הם עושים, השאלה אם הם עושים די. ופה אני רוצה לספר לכם למה אמרתי שאני אזרח מודאג. אני לא הכרתי את אגם. לא הכרתי אותה. אני מודאג. אני כל הזמן חושב על הבת שלי. 

תחשבו אתם על הבנות שלכם, תחשבו על הילדים שלכם. ולא רק כמה אתם עושים – האם כל אחד מאיתנו סביב השולחן יכול לבוא ולומר בכנות, לעמוד מול הילדים שלו, מול הצאצאים, מול הנכדים, ולהגיד "אני עשיתי הכול", "אני הייתי עושה את אותו דבר אם זה אתם הייתם". אם אתם לא מסוגלים להגיד את המילים האלה "אני הייתי עושה אותו דבר אם זה אתם הייתם", אז סימן שאתם לא עושים מספיק. בזה אני סיימתי. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. אני מניח שאין מי שיושב באולם הזה, או צופה בנו, ולא מזדהה עם כל מה שאמרת. לחלוטין. ביטאת את זה באופן אותנטי מאוד, מדויק מאוד. לא חושב שיש מישהו עם שכל ישר ולב פועם ששאיפותיו מנוגדות למה שהצגת. אנחנו צריכים לקוות ולייחל שדרך הביטוי להביא את זה לידי ביצוע עוברת בצורה כזאת שבאמת ידנו תהיה על העליונה, בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. אז כאמור, שלום לכולם. במעבר חד ובלית ברירה. ראשית, אני אקדם בברכה את הגעת חבריי, חברי הכנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וחבר הכנסת ששון ששי גואטה. 

אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לעובדים זרים בנושא מצב הבניין בכלל, ובפרט בראי המלחמה. כידוע זוהי ישיבת מעקב נוספת, מכיוון שענף הבניין עדיין מצוי במשבר חמור שהולך ומתרחב, ולא נראה שמשתפר חרף ההצעות והמאמצים. אני אתחיל בכמה עדכונים וניתוחים קצרים. אני אנסה להיות ממוקד הואיל והזמן שלנו היום קצוב יותר מתמיד. מותר לנו לקיים את הדיון רק עד 14:00 בקירוב. אז ראשית, בדיון בשבוע שעבר משרד השיכון הציג שכ-41% מהעסקים בענף הבניין הציגו מחסור חריף בעובדים במקצועות הרטובים. כמגבלה חמורה, אם זה ימשיך ככה מחירות הדירות יאמירו, יכולת החזר ההלוואות תרד. 

ולצד מצוקה יהיו גם עודפים של בתים בתהליכי בנייה כאלה ואחרים, וגם חוסר יכולת הלימה ביחס לכל הלווים. ועוד קודם – ביחס לקבלנים וליזמים שאמורים לממן וממנפים את עצמם מעבר לגבול הסביר. שנית, הציג משרד השיכון נתון שהוא גייס שלושה מיליון שקלים לסבסוד טיסות לעובדים זרים מהודו. אגב, אני פותח סוגריים למי שלא יודע, ומי שיודע אני אזכיר לו, אני הגעתי לאיזשהו רעיון שחרף העובדה שכל הגורמים הרלוונטיים הסכימו עד הסכימו מאוד-מאוד להצעה שלי, משום מה היא לא קרמה עוד וגידים ולא יצאה לפועל. כל הרעיון שלי היה, וביטאתי אותו כאן באחד מהדיונים, אולי אפילו בשניים, והמשכתי איתו עם הגורמים הרלוונטיים – לאפשר לתאגידים לממן בשלב הראשון, להקדים את עלות הטיסה. 

כך אנחנו גם נילחם בתופעת הסחר בבני אדם על ידי כך שעובדים שאמורים להגיע יצטרכו לגייס פחות כסף בארץ מוצאם, גם יהיה ביניהם קשר יותר הדוק עם התאגיד, וגם הם יחזירו באופן מדואג, בפריסה של ארבעה-חמישה תשלומים בניכוי משכרם העתידי. משום מה זה לא קרם עור וגידים. אני נותן את זה כנתון עובדתי. אני מספר מה הייתה היוזמה שלי. אני אומר שגם תאגידים אמרו שזה רעיון מבריק ושהם נרתמים אליו מיד. דיברתי עם הנציגות הממשלתית ההודית בפגישתי איתו כאן והוא אמר שזה רעיון שבאמת יכול להניע את התהליכים באופן מיידי. שכן, לאחר גרירת רגליים רבה והסתרת העובדות באמצעות הגורמים שאמורים לקשר לי ולתווך לי את הסיטואציה מול השלטונות ההודים, והם הסתירו ממני את הנתון הזה – הוא אמר לי שזה באמת גורם משמעותי מאוד, מכריע מאוד, ושאין צל של ספק שיימצאו עובדים באופן מיידי - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

היום עובד זר מהודו צריך לממן לעצמו את הטיסה מראש?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מהיום הראשון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שזה, אין לו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

100 דולר שם זה כסף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את צודקת ב-100%. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נו, אז באמת אחלה רעיון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני עדיין נותן את זה כסקירה לצד הפתרון שהוצג של סבסוד. מה הוא סבסוד? מקופתי ומקופתך, הפרטיות, כאזרחים. אנחנו לא הולכים להעסיק את אותם עובדים, התאגיד הולך להעסיק אותו והעובד הולך להשתכר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז למה שהתאגיד לא ייתן כזה לעובדים שלו, כרטיס?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו בדיוק הייתה הצעתי. אז אני אומר לך, עו"ד ואאיל.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אני לא מכיר את זה שאנחנו מוכנים להשתתף 50%.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז מיד אני אאפשר לך לבטא. אני לא דיברתי על מימון באופן גורף, גם לא של אחוז מסוים. כי מימון, משמעו שאני כתאגיד, כמעסיק, סופג את העלות. יש הבדל בין זה לבין ההצעה שלי. אתה מלווה, אתה נותן מעין בלון, "grace", שאתה אומר לעובד "אני צריך אותך היום ואתה מעוניין להגיע היום. מכיוון שאין לך את יכולות המימון שיאפשרו לך להגיע לעבוד היום, אני ארכוש למענך את הכרטיס ואני אנכה את זה ממך באופן מדורג לפרק של ארבעה-חמישה-שישה תשלומים". זה משהו שכל המשרדים הרלוונטיים והמנכ"לים המעורבים הסכימו עם הגישה הזאת.

זה בסדר שלא כל התאגידים יסכימו. אני מבקש, כיושב-ראש הוועדה שמתכללת את כלל הטיפול לאפשר למי שכן מעוניין להשתמש באפשרות הזאת לממש אותה. אתה לא רוצה? העובדים שלך יגיעו בשלב מאוחר יותר. אתה מעוניין? ניתנת לך קדימות לקבל את העובד כי אתה סייעת לו במימון הראשוני, שלאחר מכן כאמור הוא יחזיר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אתה לא מחייב אותם?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא מחייב. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אז רעיון גאוני. מה רע בזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

להרחיב את סל האפשרויות כדי לזרז את התהליכים, וכדי לסייע לנו ולעובד להיאבק במלחמה בסחר בני אדם. פשוט. אז כאמור זה לא קרם עור וגידים. אני אשמח לקבל התייחסות ממי שכן היה יכול להוביל את המהלך הזה – מדוע זה נבלם? משום מה, זה לא הרעיון הראשון, עם כל הצניעות, שהעליתי, באופן פרגמטי, שנבלם או מוסמס. יש גם תהליך כזה. ולצד זאת אני אשמח לשמוע כיצד המהלך של סבסוד על סך מצרפי של שלושה מיליון שקלים תרם מאז הדיון הקודם לקצב הגעת העובדים הזרים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת, כסף ציבורי – שלושה מיליונים שקלים – כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון, את צודקת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה לא חוזר אלינו אחר כך. ולתת, כמו במעבר דירה, הלוואת גישור – לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון, נכון. אני אודה ולא אבוש - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

עובד שהיה עושה את זה היה את זה על חשבונו, נכון? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא מדויק, אני אסביר למה. על חשבונו, משמע יש לו כסף. אין לו כסף. הוא דואג למנף את עצמו על ידי גורמים בעייתיים בגיוס סכום, שמצטרף לסכומים שהוא משאיר שם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני מדייקת. עובד זר היום שבא לארץ, הוא קיבל אישור אז הוא צריך לקנות על חשבונו את כרטיס הטיסה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

וזה כסף גדול. אנחנו מדברים על המבינות שאנחנו מבינים מה ההכנסה שם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צודקת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמה עולה היום כרטיס טיסה מהודו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כ-1,200 דולר. שזה אמור לעלות 800 ומשהו דולר, וזה עוד נושא לרעיון שאני הבאתי לפני חודשיים-שלושה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת, אותו עובד מסכן שם בהודו יתרוצץ בין כל הגורמים העבריינים, לא ברורים, או יגייס כסף מהמשפחה, אז אנחנו אומרים לו "תבוא, אנחנו נשלם לך כרטיס ואתה תחזיר את זה שווה בשווה ב-12 תשלומים כי אתה ממילא באת לפה לשנה".

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אני חייב רגע, כדי שנשים את העובדות כפי שהן – אין הגיון שנפרוס את זה יותר מידי, מכמה סיבות. אני רק רוצה להסביר שיש פה חשיפה שלא ניתן להתעלם ממנה, שכן תופעת הברחנות הולכת ומתפתחת. תופעת ברחנות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נוטשים. אוקיי, אפשר לחשוב על איזו תקופה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את יודעת, אפשר לנסות לכבס את זה, אבל בסוף התוצאה היא אותה תוצאה. כשאני מגיע לנמל התעופה בן גוריון - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רגע, אני רוצה לדייק כי זה חשוב. זה לא שאותו עובד לא היה צריך לשלם את זה. הוא ממילא היה צריך לקנות את זה. פה נותנים כזה, לא על חשבון הציבור כמו שדיברתם על סבסוד, אלא על חשבון של המעסיק הפוטנציאלי, האיגוד או משהו, כשהכסף חוזר לאותו מעסיק. ואז הם מקבלים עובד.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

איפה זה נעצר? מי עוצר דבר כזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מוסמס.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

מי? מי מסמס? אני רוצה תשובות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר הכנסת גואטה, אני החלטתי שבדיון הזה אני מתחיל בסקירה של עובדות יבשות. שם אותן על השולחן. ממי אני אמור לקבל עכשיו התייחסות? מהגורמים הממשלתיים שאמונים על מציאת פתרונות, או לפחות מימוש אותם רעיונות שאני מגיש להם. אגב, הרבה פעמים, אם הם יגידו לי "לא, זה לא נכון", אז עם זה נתמודד. או שיגידו "זה נכון אבל היו חסמים כאלה ואחרים". אני משקף לכם, כמי שמתמודד עם זה ביום-יום - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמה עובדים הגיעו אלינו מאז פרוץ המלחמה? עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמעט 15,000.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני שמעתי מספרים אחרים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, כמעט 15,000. נמצאים פה מר ישי לוי והגברת מיכל שיוכלו להפריך או לאשר את הנתונים שאני מחזיק בידי, ואני מתעדכן מעת לעת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

טוב, אז אולי נשמע אותם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אז אני רק רוצה רגע לסיים את הסקירה, כי זה אמור להוביל לשאלות ואני רוצה לקבל התייחסות מהם. אז אני באמת אשמח לדעת כיצד המשאב העצום של שלושה מיליון שקלים סייעו להבאת עובדים – אם כן או לא. שלישית, חשוב לבדוק האם כמות העובדים הזרים שהגיעו במסלול הפרטי לבניין גדולה משמעותית כמצופה לאחר שמונה חודשים מאשר אל שהגיעו במסלול בי-לטרלי. אם כן, כמה? אם לא, אז אולי חבל על ה-5,000 דולר, אם לא יותר, שהעובדים משלמים סתם. אולי חבל על שנמוך הדירוג שלנו במחלקת המדינה האמריקאית, ועל סבבי מיונים שמרוויחים מהם רק המממנים, החברות, בדגש על החברות ההודיות, אם יש מי שמבין למה אני מתכוון. בדגש על חברה הודית, עוד יותר ממוקד, אם מישהו מבין למה אני מתכוון. אגב, מכל כיוון אפשרי.

אם המסלול הפרטי לא מהיר הוא לא נחוץ, בדומה לענף החקלאות. רביעית, משרד השיכון, ואנחנו גם כן - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש שם בחירות עכשיו, אם אני לא טועה. שזה גם כן מאוד משפיע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה גם משפיע, את צודקת, אבל במובן אחר. את צודקת אבל בהיבט אחר.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני יכול לתת הערה קטנה? אתה בא, מדברים פה רק על הודו. במקרה עכשיו הייתי לי פגישה עם איזה בחור מתאגיד שקיבל עובדים מהודו. עכשיו, הבן-אדם יושב אצלי והבן-אדם בוכה לי. הוא אומר לי "ששון, אני כל היום מוותר. לא רוצה". עכשיו, אני מתקשר, דיברתי עם כל מיני, אומר לי שהוא דיבר עם כל מיני ואני אומר להם "תשמעו החבר'ה ההודים, הנה אתה רואה, בחור של תאגיד עושה לי כן עם הראש". אני אומר להם "תשמעו, ההודים, החבר'ה לא מתאקלמים בעבודה. לא מקצועיים ולא זה", הם אומרים "לא, אבל יש הרבה מבסוטים". טוב, אז אני יושב עם עוד חברה ועוד חברה וכולם אומרים לי לא. לא מצאתי אחד שמבסוט מהעבודה. ועכשיו זה מתעכב. 

הנה, החבר'ה פה, הגיעו הודים אבל הם לא יודעים את העבודה, לא מכירים את העבודה, לא יודעים לעבוד, והכול נשאר אותו דבר. אז נכנסו לנו עוד כמה לפה שאולי הם עובדים עכשיו בעבודות אחרות ולא בבנייה. אז אני לא הבנתי מה ההתעקשות על החברה ההיא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז ככה. א' אתה דיברת על צרות של עשירים. אלה שכבר זכו לעובדים, שנייה, חבר הכנסת גואטה - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אשמח להעביר את העובדים האלה לקבלנים אחרים שייקחו אותם.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אין בעיה, בואי. אין בעיה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, חברים, בואו תקשיבו. תעצרו. יש פה דיון סדור עם נושאים קבועים ואנחנו בתהליך הבנייה. אבל, אני מודה שלפחות לגבי חלק ממה שאתה עכשיו אמרת אני הולך להתייחס כסעיף רביעי, ובגלל מה שאמרת אני גם ארחיב על זה מעט יותר, בסדר?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז משרד השיכון וגם אנחנו קיבלנו פנייה מהתנועה לאיכות השלטון עם העתק לייעוץ המשפטי לממשלה בדבר ההליך התחרותי או האי-תחרותי למיון עובדים זרים. מי שמכיר את הדיונים שלי, בוודאי בנושא הזה, אני זועק מעל כל במה אפשרית, בוודאי כאן אצלי בדיון, רק בשנה וחצי. עם כל הצניעות, רק שנה וחצי. משרד השיכון, שאמון על כך, הבטיח שיטפל בנושא ויתייחס אליו וייתן לכך מענה, ואולי איום בתביעה יסייע להם להאיץ את התהליך. אני אשמח לשמוע ממשרד השיכון ומרשות התחרות כיצד הנושא מתקדם, ואיפה זה קושר אותנו לעניין של למה מהודו. כי לא כל עובד שמגיע מאותה מדינה בהכרח שווה ברמתו לעובד אחר שמגיע במסלול אחר ובמנגנונים אחרים. זה א'. 

ב', אני תמה, והנה עוד נושא שאני שם לכם על השולחן באופן פומבי בפעם הראשונה, אבל אני מודה שהתחלתי את התהליך – באיזה היגיון אנחנו לא מקבלים סיוע מהקבלנים שהם עד כדי מפחדים לפספס את הלא טובים שאצלם. אני יכול להבין את מה שאתה אומר. במקום שהם יחברו לתאגידים שקיבלו את אותם עובדים ויזעיקו את הגורמים הממיינים להגיע לאתר עם חוברת המבחן שאותו ממיין מטעמנו פה במדינה ערך לאותו עובד בהודו – אני רוצה לראות עם ביקורת חיצונית בלתי תלויה, לראות מה יהיו נתוני המבחן. שיראה לנו איך עובד, שכמבקשים ממנו להחזיק את הפטיש הוא מכה עם העץ ולא עם הברזל כי הוא אפילו לא יודע מה עושים עם פטיש – איך הוא עבר מבחן באותו מקום שבו הוא היה? אני רוצה לפגוש את אותו ממיין ולבדוק אם שילמנו לו – מן הסתם כן – למה שילמנו לו? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה קטסטרופה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראו, עדיין אנחנו פה בקטסטרופה, ואם אנחנו נטאטא, אנחנו נהיה נחמדים ונעימים ונזכה לכיבודים – לא בשביל זה באנו לפה. ואני ואת מחליפים הרבה שיחות. ואני ואתה מחליפים הרבה שיחות ותולשים שערות מהגבה האחת שלנו, ועדיין - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני לא אשכח שכאשר אני פתחתי ביקורת אמרת לי שאני צריכה להיות יותר מתונה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון, כי יש להתאים סב טקסט לאירוע, ולהעביר ביקורת שאין בה תכלית בשיחת פרידה יכולה להתפרש בטעות כביקורת אישית. אין לזה שייכות. טוב, אז לסיום, אני רוצה ומבקש להודות לרשות האוכלוסין על תיקון הנוהל של הבאה זמנית של עובדים זרים על פי בקשת ויוזמת הוועדה כך שההקצאות לתאגידים שלא משכו תוך שלושים יום יעברו באופן אוטומטי לתאגידים חדשים. זה צעד מדהים להגברת התחרות בין התאגידים, בעיני. אני מברך על כך. סליחה, גברת אסרף, סליחה שאנחנו מפריעים. יש פה איזושהי הפרעה שמדבר רק מי שקיבל רשות לכך, גם אם זה מאוד חשוב ומן הסתם עוסק בנושא הדיון. 

אז רשות האוכלוסין וההגירה, מר ישי לוי, ברוך הבא. אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים נכנסנו לענף הבניין מאז פרוץ המלחמה. אני רק אומר שנכון ל-9 באפריל 7,700 נכנסו; 825 בי-לטרלי, 1,400 פרטי ו-5,000 באינטר-ויזה. אני אאפשר לך להמשיך. אתה תחליט באיזה נתון אתה רוצה להתמקד.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

מבחינת נתונים, נכון להיום, אדוני יושב-הראש, סך הכול מה-7 באוקטובר ועד היום נכנסנו לתאגידים 13,742 עובדים: 4,004 בבי-לטרלי, כולל הנחיתות בשבוע האחרון; 3,229 בסגמנט הפרטי; 6,507 עובדים חוזרים, גם כאלה שיצאו עם אינטר-ויזה, גם כאלה שיצאו ללא אינטר-ויזה, גם עובדים שהחזרנו על פי החלטת ממשלה ראשונה שיצאה ממולדובה וסין, שגם צריך לקחת אותם בחשבון. חברות הביצוע – 2,938 נכנסנו כאשר 2,008 עובדים נכנסים בפעם הראשונה ו-930 עובדים חוזרים. כלומר, הסך הכללי כן מתגבש - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מהם מטורקיה, אגב?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

טורקים, אני מעריך בסביבות ה-200. יש חברה אחת שמביאה אותם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן, פגשנו אותם פעם אחת, אני מכיר. מתי מאז פרוץ המלחמה?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

קצת לפני. יש לנו בסביבות ה-200, כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אגב, לגישתי, מי שעוד לא נחשף לעמדותיי, ביטאתי אותן בשבוע שעבר בהצעה לסדר שהגשתי למליאה. נאמתי על כך. אלה 200 יותר מידי. אלה 200 שעם כל השאר, אנחנו צריכים לעזור להם למצוא את דרכם לנתב"ג, שילכו לבנות לארדואן. כמה שהם לא מסייעים לנו. ובאינטרסים הכלכליים יש אינטרס לאומי. וחברה זרה שמגיעה ממקום שהרודן השולט בה פועל באנטישמיות נגד מדינת היהודים וממשלתה, הוא לא אמור להנות בהשבחת הכלכלה והנעת הכלכלה שלו על ידי שליחת עובדים לכאן. הגם, מי שלא יודע, זו חברה שלפחות אחד מהבעלים הראשיים, המושכים בחוטים שלה, הוא לא פחות מאחיו של אותו רודן, חבר הכנסת גואטה. וצריך לשים את זה על השולחן, כן.

אז אנחנו רגילים ומרגילים את העולם יופי-יופי להגיש בחפץ לב את הלחי השנייה אחרי שקיבלנו חבטה איומה בלחי הראשונה. הגיע הזמן שנפסיק את ההתקרנפות הזאת וההתחסדות הזאת. אז בוא תמשיך. אגב, אני חייב להתוודות שמשהו בנתונים שאתה סוקר בפניי לא כל כך מתיישבים עם הנתונים שאני מכיר, בוודאי לא מהסקירה שסקר בפניי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. לפני שבוע וחצי 14,200 בקירוב. מאז נכנסו כמה מאות.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כמעט 2,000 רק בשבוע שעבר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נו, הנה. חלק מהם לפני, חלק מהם אחרי. לכן אמרתי בקירוב 15,000. אתה סכמת?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

13,742 ועוד 2,938. תאגידים וחברות ביצוע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אה, אוקיי, אין בעיה. מר לוי, עדיין המשק נהנה מקיבולת, לא כל כך משנה כרגע האפיון כשאנחנו רוצים לדבר על כמות מצרפית. כשאתה מפריד ביניהם זה יוצר איזשהו, אז אין בעיה, טוב שהבהרנו בינינו. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בהפרדה, מלכתחילה אמרתי תאגידים וחברות ביצוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שאנחנו מבינים שבי-לטרלי הכניסו כ-35% יותר מפרטי? 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

4,004 בבי-לטרלי, 3,229 בפרטי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר. 20 ומשהו אחוזים. כמעט שלושים אחוזים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כי אנחנו מממנים טיסות בבי-לטרלי. יש קשר.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

מה שמיכל אומרת זה שיש איזשהו קטליזטור נוסף בבי-לטרלי. אני לא נכנס לזה. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

זה רק התאגידים הקיימים, הישנים. לא לחדשים, הבי-לטרלי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה לא?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

הם לא הגיעו למכסות ולא הגיעו תוך שנה למכסות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. תאגיד חדש שמבקש למשוך עובד באמצעות הסכם בי-לטרלי ייענה בברכה, אין שום שאלה בכלל.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

מה זה הבי-לטרלי הזה? תסביר לי רגע. זה האלה שהגיעו, השליש האחרון שהם יכולים להכניס. כי אלה שיש להם את העובדים ויכולים להכניס את ה-100 האחרונים, גם את זה לא מכניסים להם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, חבר הכנסת גואטה, אני מבין את מה שאתה אומר ואני עוד מעט ארחיב על זה אם תרצה. אני רק אומר ככה מושג יסוד. הבאה יכולה להיות באמצעות שתי אפשרויות ראשיות וידועות – G2G ו-B2B. G2G משמע הסכם של מדינה מול מדינה. ממשלה מול ממשלה שהמדינה חתמה עם המדינה המקבילה על הסכם שבאמצעותה היא מגייסת עובדים ומביאה אותם לארץ כך שהמעסיק, שהוא התאגיד, מכיר את העובד בפעם הראשונה כשהוא נחת בארץ. זה אירוע אחד. 

האפשרות השנייה, שהיא הופכת להיות פחות ופחות מקובלת, המון שנים היא לא מקובלת בארץ כבר, פרט למצב חריג בעניין הבניין, שאומרת הבאה פרטית – התאגיד נוסע ומזמין עובדים בארץ ממוצא שהמדינה הסכימה, מעביר תהליך מיונים באמצעות התאחדות הקבלנים דרך משרד השיכון, ויודע מי העובד שאותו הוא מביא והזמין. זו הזמנה ישירה. זה לא באמצעות מנגנון מדינה, אוקיי? אנחנו פתחנו את אפשרות ההבאה הפרטית כדי לזרז הגעה שאמורה לעלות באחוזים על הבי-לטרלי. מסתבר שאל מול 4,000 ומשהו הגיעו בבי-לטרלי, היה אמור להיות מצב שבו ה-B2B הפרטי היה אמור להיות 6,000. יותר, כי זה מהיר וקל יותר. מסתבר שהם עוד פחות.

אומרת הגברת ארן, היא מוסרת נתון שאי אפשר להתעלם ממנו, שבבי-לטרלי יש תמריץ נוסף, שהוא סיוע במימון כרטיסי הטיסה. וזה גם נושא שנצטרך להרחיב עליו. אני רק מכניס אותו טיפה יותר לאירוע. בבקשה. סיימת?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

סיימתי. יש לך עוד שאלות, אדוני יושב-הראש? בבקשה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כמה עובדים ממתינים בארץ המוצא שלהם להגיע?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

4,224 בפרטי. כרגע הם אישרו עלייה לטיסה. כלומר, סך הכול קיבלו אישורי עלייה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

8,000 כמעט.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לא, לא, לא. 4,224 כולל ה-3,252 שנכנסו. הדלתא זה 4,224. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז ממתינים כ-1,000.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כ-1,000.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

יש גם בטיפול.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

יש לנו עוד עובדים בטיפול בפרטי, כלומר מגבילים אותם למסמכים רפואיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. כ-1,000 באיזה מנגנון. בי-לטרלי או פרטי?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

פרטי. מה שאתה נותן לך בסקירה הזאת זה בפרטי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כ-1,000 מחכים?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וכמה כאלה נבחנו ועברו בהצלחה ועדיין לא נכנסים גם לא בתוך ה-1,000?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בסך הכללי, מה שהגיע אלינו לטיפול זה כ-6,500 בקשות בפרטי לאישור. חלקן המשיכו טיפול וחלקן לא המשיכו טיפול.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה לא המשיכו טיפול?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

זה חלק מהעניין שהוצאנו את זה לתאגידים חדשים. מי שלא המשיך טיפול אחרי 30 יום, אנחנו מחכים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שזה נעצר על ידי המזמין ולא על ידי המוזמן. אני רוצה לשקף את הכול. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אנחנו לא עוצרים את זה, אלא אם כן באמת יש פיגורים בתשלומים וכולי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כ-1,000.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, כ-1,000 כבר סיימו את התהליכים וממתינים להגיע.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

1,000 סיימו וקיבלו מאיתנו אשרת כניסה לישראל, נקרא לזה ככה, והם צריכים לממש אותה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ומה הסיבה שהם לא פה?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

יכול להיות הכרטיס, יכול להיות זמני טיסות. יכול להיות שהייתה עצירת שמים וזה נפתח לאט-לאט; 1,001 סיבות.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עצירת שמים השפיעה גם וגם, על שניהם, אגב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אם היום יש 1,000 אז מה הסיבה שהיום בערב הם לא עולים על טיסה?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

עוד פעם, הנתון הוא דינמי. הנתון הזה הוא לא סטטי, הוא דינמי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לכם איזשהו אינדיקטור שמעדכן אתכם? זאת אומרת, עובד שכבר נרכש לו כרטיס מתוך אותה כמות?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לנו אין מעקב, בסגמנט הפרטי אין לנו שום מעקב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה קורה עם הבי-לטרלי?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בבי-לטרלי אתה יכול לדעת יותר שיוכים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז מה הצפי הממתין לעבודה שעברו את המיונים בהצלחה?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

מה שאני מתעדכן כרגע זה 1,500 לשבוע הבא, בבי-לטרלי מהודו.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אבל יש יותר שמוכנים לעלות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה לדעת כמה מוכנים לעלות באופן מצרפי, ואז מתוכם נפלח את ה-1,000 ומשהו.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כן, אבל אדוני יושב-הראש, אני כן אסייג ואומר שיש פה נתון שהרבה תאגידים, לאור המקצועיות של ההודים ב-G2G שצף, אנחנו קוראים את זה וחווים את זה, הרבה מהם כן רוצים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לאור חוסר המקצועיות, בוא נדייק.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

חוסר המקצועיות. המקצועיות הירודה. אז כן יש הרבה תאגידים שביקשו לבדוק או להשוות – לחכות עם זה. אז הנתון של ה-1,500 הוא עדיין לא נעול, לא סגור.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני עוד לא סיימתי איתך אבל אני רגע סקרן לקבל התייחסות ממשרד השיכון. גברת ארן, על כמה מקרים אתם מכירים שמשביעים על חוסר שביעות רצון מרמת המקצועיות של העובדים החדשים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז אני אגיד שאין לי מספר, אבל אני כן רוצה להגיד התייחסות. קודם כל, משום מה אנחנו שומעים את זה רק בבי-לטרלי, אנחנו לא שומעים את זה בפרטי. יש גם הודים בפרטי. אני לא כל כך מצליחה להבין. זה אותם מיונים מבחינת האקט, התהליך, הפרוצדורה – הכול זהה. גם יש נציג של משרד הבינוי והשיכון בכל אחד ואחד מהתהליכים והוא מוודא שהתהליך מתנהל בדיוק באותו אופן. אני חושבת, ברשותך, כמה דברים. אחד, משהו שרץ בין קבלנים ומזין את עצמו – כל מי שבא אליי עם טענה כזאת שאלתי אותו "בפועל העסקת? חווית? ניסית?" – "עוד לא". 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני שאלתי כמה מקרים, גבירתי, כמה מקרים שבהם את יודעת על מי שמעסיק ונכווה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אני לא יודעת על מי שמעסיק ונכווה, אני יודעת להגיד מה אומרים לי מהשטח אנשים. אני רגע רוצה להזכיר שגם על הסינים היה את אותו דבר בתחילת הדרך, והעובדים עובדים פה בערך חודש. אני חושבת שיש פה איזו קפיצת מסקנות מהירה מידי, בעיני. ואולי אנחנו כמדינה צריכים להתערב ולעשות יותר הכשרות ויותר זה, אבל - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא, שנייה. כדי לטייב תהליכים אנחנו קודם כל רוצים לאמת או להפריך טענות או שמועות.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אגיד מה אני חושבת. אחד, אני חושבת שהאנגלית זה מאוד-מאוד משמעותי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

העובדים שמגיעים לא יודעים אנגלית, זה נורא מפריע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ההודים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הודים לא יודעים אנגלית?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מסתבר שהרבה שהגיעו לא יודעים אנגלית. וזו סוגייה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

סוגייה שלא נתקלתי בה בפרטי, שמעתי אותה בבי-לטרלי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אגב, שפה היא כלי חשוב מאוד.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל, לא הכרחי לצורך ביצוע עבודה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אנחנו גם לא ממיינים על בסיס שפה, אנחנו ממיינים על בסיס ידיים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מאוד הכרחי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

רגע. אנחנו לא ממיינים על בסיס שפה, אנחנו ממיינים על בסיס ידיים, בסדר? אנחנו רואים איך הוא עושה את הפעולה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אם אפשר רק להפנות משהו, אדוני יושב-הראש. במקרה עמד שם בן אדם שהוא מעסיק הודים, יש לו הודים. זה ועוד אחד שלח לי הודעה עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ארז, ברוך הבא, בוא שב פה. 

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אני בעלים של חברת בנייה כבר 18 שנה. לפני זה הייתי מנהל פרויקטים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מהבר-מצווה.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

מהבר-מצווה? לא, אני בן 47. עושה תיאטרון, עושה איירון. אבל, זה לא העניין. העניין הוא שאני קודם כל חברת ביצוע. חברה מבצעת כבר 16 שנה. בענף אני נמצא מגיל 22. לאור המצב, מה שקרה במשק, ופרויקטים שלי שנתקעו, ראיתי צורך – העסקנו פלסטינאים והפרויקטים נתקעו, ועולה לנו המון כסף שהפרויקטים ככה יושבים. עלה לי הרעיון ונכנסתי לעניין של לפתוח תאגיד, לצורך הביצוע שלי קודם כל. כהתחייבות ליזמים, התחייבות לפרויקטים, התחייבות למצב קיים שאני צריך לסיים פרויקטים עם ערבויות שיושבות, ומחליטים לחלט לנו ערבויות וכאלה, כי אין ידיים עובדות. הם לא יודעים לעבוד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה רגע לקדם אותך.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אני אגיד לך משהו, אליהו. עובד זה לא עניין של שפה ולא עניין של אנגלית ולא עניין של כלום. עובד מקצועי יודע לקרוא תוכנית ולצאת לעבוד. אין צורך לנהל איתו גם יותר מידי שיח. קח תוכנית, צא לביצוע. לא צריך פה יותר מידי. באמת שלא. זו שפה בינלאומית. הבניין הוא שפה בינלאומית. אני לא בא ללמד אותו. אין צורך ללמד אותו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אבל זה לא מה שהקבלנים אומרים לנו. הקבלנים אומרים - - -

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אני הקבלן. 

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אז אדוני הקבלן, נשמה שלי, אני התאגיד. אני רוצה להביא לך עובדים.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אני לא בעלים של תאגיד.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אבל אתה אומר לי שיש שישה ניבים של שפה הודית - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי אתה?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אני דוד אבוחצירא, אני מנכ"ל של תאגיד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוך הבא. תכף אני אקשיב לך, אני רוצה רגע להקשיב לבחור.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אז זה העניין של השפה. זה לא בעיה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ארז, ברשותך, הזמן שלנו היום קצוב יותר מתמיד. אני עדיין מאוד-מאוד רוצה ללמוד ולוודא שכולנו מקשיבים למקור ראשון. הוא לא בהכרח מדגם מייצג אבל הוא יסייע לנו. הוא יודע להתבטא יפה מאוד, לא צריך. אתה המנכ"ל? אחד מדבר, חבר'ה. אתה המנכ"ל? נעים מאוד. עומר יפרח, ברוך הבא. אני שואל, אתה עונה, בסדר? כמה עובדים העסקתם עד ערב המלחמה? אחד עונה לי. 

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

עומר לא היה לפני המלחמה. עומר נהיה מנכ"ל התאגיד, פתחנו את התאגיד אחרי המלחמה, אליהו. אז הוא לא יודע לתת לך את הנתון. אני אגיד לך אותו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, טוב. כמה עובדים העסקתם? 80 עובדים. כולם פלסטינאים? 

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כל ה-80 לא נמצאים אצלך יותר?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה עובדים, עכשיו אתה פתחת תאגיד כדי לתת לעצמך מענה וביתרה לתת לאחרים – כמה עובדים הבאת עד היום לארץ?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

קיבלתי 10 עובדים מולדובים. ברחו לי שניים אחרי יומיים. אני ממשיך לשלם עליהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. זה אירוע אחר. ארז, שאלות קצרות – תשובות קצרות. אורך רוח, בסדר? אני איתך. עשרה מולדובים הגיעו, שניים ברחו.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

והודי אחד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, עשרה מולדובים הגיעו - - -

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אתה יודע מה זה לנסוע לשדה התעופה ולקבל עובד אחד?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. תקשיב, תקשיב, ארז. בוא נעשה סדר. פעם אחרונה שאני מעיר.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

מחילה. הודי אחד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הודי אחד, שמונה מולדובים עובדים.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

עובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, מה רמת המקצוענות שלהם?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

פצצת על.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. הודי אחד הגיע?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שהאינדיקציה שיש לך לתת לי היא על הודי אחד?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

לא. קיבלתי עוד ופיטרתי אותם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

נו, אז זה מה שהוא רוצה לדעת. קיבלת עוד? החזרת אותם? תגיד לו.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

כן. לקחתי מתאגיד אחר. אני קיבלתי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, תקשיב. אני מבין שאתה מאוד טעון. אבל, אנחנו רוצים להתקדם, כי זה תת סעיף אחד מתוך מגוון סעיפים, בסדר? אז בואו נבנה את זה ככה – אתה קלטת כתאגיד עובד אחד והשארת אותו אצלך, וקלטת מתאגידים אחרים עוד עובדים הודים אחרים שלא אישרת אצלך.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, כמה כאלה קלטת?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

22.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, כמה זמן היו אצלך?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

יום וחצי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, והיום וחצי הזה אמר לך שאין פה עניין להתרגל לא למזג אוויר, לא למצב הרוח ולא לשפה, כי מה שהם לא יודעים ביום וחצי הם לא ידעו גם בעוד חודש וחצי?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

אמרת משפט חכם מקודם – איך תופסים את הפטיש. אמרת משפט גאוני. מהברזל או מהעץ. הוא תפס מהברזל. זה הבסיס של הבסיס של הבסיס של הבסיס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, הבנתי. ואתה אומר לי 1,000 שקלים גרוסו מודו ליום, 20 עובדים – 22,000 שקלים. יום וחצי זה 30,000 ומשהו שקלים. אם אני משאיר אותם עוד יום הרחבתי את הבור כי לי הם לא מייצרים.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

לא, ושילמתי את הדירות קדימה. שחררתי אחרי יום וחצי והמשכתי לשלם את הדירות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. ניסית לבדוק עובדים מתאגיד אחר? עובדים הודים.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

כן, אלה העובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, מתאגיד אחר?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

ניסינו אחר כך עוד סיבוב וראינו שזה להתכנס - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, ה-22 שהגיעו, הגיעו באמצעות הסכם בי-לטרלי או באמצעות מיונים של העברה פרטית?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

הסכם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, והעובד שאצלך הוא בהבאה פרטית או בי-לטרלי?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

הסכם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הסכם. אוקיי, ואיך הוא?

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

קם בבוקר עם חליפה. 

 << אורח >> עומר יפרח: << אורח >>  

קם בבוקר עם חליפה. הוא רשום כטפסן. הקבלן אומר לו, נו, טפסן.

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

"אני יועץ משפטי".

 << אורח >> עומר יפרח: << אורח >>  

לא, "אני רואה חשבון".

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, כמה זמן הוא אצלך?

 << אורח >> עומר יפרח: << אורח >>  

וגם, נתנו לו להבריג – הוא לא יודע. 

 << אורח >> ארז היקלי: << אורח >>  

שבוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. עם זה התחלתי קודם כל, לא? אני רק רוצה משהו לתפוס בו, לשאול אותם איך הם לא מכירים כאלה מקרים? איך הם לא מגיעים אליו לאתר? איך הם לא מגיעים ואומרים "אוקיי, עכשיו אני מגיע עם אותה חוברת שמיינו אותו, עם אותו ממיין שמיין אותו, עם אותו מפקח עליו שהוא בלתי תלוי, שבוא נראה מה בדקת פה וסימנת". הרי, יש איזשהו צ'קליסט. במה הוא נבחן? מה ראינו? מה הוא עשה? אולי יש תיעוד, אני לא יודע מה. אני רוצה רגע להוכיח את אותו ממיין שיראה לי מה הוא ראה ועל מה הוא אישר?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אז למה איגוד הקבלנים לא נמצא פה היום? הם מיינו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא, אני מבין שאתה פעם ראשונה פה.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

לא, הייתי פה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הופעת אצלי כבר פעם? אוקיי, אז אצלי זה עובד קצת אחרת. יש איזשהו טריק כזה, בסדר? אני שואל, אני מזמין, אני מאפשר להגיע. יש נושאים שאני רוצה, אני בתהליך הבנייה להגיע למסקנות שלהם. אז עכשיו נעבור אליך.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

שלום, צהרים טובים לכולם. אני דוד אבוחצירא, אני מנכ"ל של תאגיד נילאן. תאגיד חדש, מהניילונים. לפני שלושה חודשים קיבלנו תעודה ויצאנו לדרך, אחרי שעברנו עשרה מדורי גיהינום כדי להיות תאגיד. עמדנו בכל התנאים. היום יש לנו שלושים עובדים ברוטו; שני עובדים מולדובים ברחו כבר בשדה התעופה, באולפן מקבלי הפנים של מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מכיר, אבל זה לא הדיון כרגע, זה השלב הבא. 

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אוקיי, שנייה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, תקשיב. אני עושה סדר. תענה בבקשה על מה שאני שואל. אתה התפרצת כמה פעמים ואני הנחתי שיש לך התייחסות למה שאני מדבר עליו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אז יופי, אז אני דיברתי בשבוע שעבר עם סלוביק והוא מדבר עם כל הקבלנים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. דוד, בוא נעצור רגע, בוא ננשום. אתה מנכ"ל של תאגיד? 

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חדש? קלטתם עובדים גם מהודו?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. כמה עובדים קלטתם מהודו?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

כולם תוצאה של הבאה בהסכמים בי-לטרליים?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

כן, G2G.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, כמה זמן הם אצלך?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

שבוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה ההתרשמות שלך מהם?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

יש פה בעיה מאוד שורשית, כמו שנאמר. מי שעשה להם את הבדיקות לא בדק כמו שצריך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אני שואל מה ההבחנה שלך? אם אתה עכשיו בעל מקצוע, מגיע לאתר של הקבלן שרוצה להעסיק אותם.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

בגלל זה אני אומר לך עוד פעם, מי שאמור לתת את האירוע עצמו זה מנכ"ל איגוד הקבלנים, כי הוא מייצג את כל הקבלנים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תן לי אפשרות להחליט, אבל.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אוקיי, סליחה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תענה לי בבקשה על מה שאני שואל. אגב, אני נותן לך איזשהו טיפ, לא כל מה שאני שואל אני לא יודע, בסדר? לאט-לאט. נמצאת איתנו נציגה בכירה מאוד של משרד הבינוי והשיכון, שהם המתפעלים של אותה אופרציה של הממיינים דרך התאחדות הקבלנים. היא לא מכירה את האירוע שאתם מדברים עליו. אני רוצה ללמוד אותו איתה ביחד. קיבלת עשרה עובדים – מה רמת המקצוענות שלהם?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

בינוני מינוס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אתה יודע לתת לי איזושהי דוגמה ממשית יותר?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

קודם כל, הבעיה הבסיסית היא שאין תקשורת. יש בהודו שישה ניבים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. לא שייך. לא שייך.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

זה מגדל בבל. אתה זוכר מה ההגדרה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, תן לי להסביר לך משהו. אמר משהו ארז, תקשיב, בעברי הייתי נוסע לסין מעת לעת – אני לא יודע מילה לדבר בסינית. לא יודע שום מילה. סחרתי איתם ברמה סבירה. גם מי שלא יודע אנגלית, גם מה שאני לא יודע – ידענו להעביר מסרים. זה הרבה יותר מורכב מאשר להביא גרמושקה לבעל מקצוע, להגיד לו "הנה זה תלוי לך מתחת לסככה, תתחיל להכין לי מודל של תפסנות כזאת וכזאת, תתחיל לפרוס לי חישוקים". הוא לא צריך להבין מה אתה רוצה. הוא רואה את החישוק, הוא רואה את החוט שזור, הוא רואה את המוטות – הוא יודע זה 4 ברזל 16, 8 ברזל - - -

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אני לא איש מקצוע. הוא איש המקצוע. אני מקבל את העובד חזרה אחרי יום. הוא איבד את הסבלנות לא אחרי שבוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל מה אומרים לך?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אומרים לי שהוא לא מתאים. הוא יכול להיות, הוא היה ספר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בגלל שפה?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

גם השפה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. ספר, זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לך. קבלן שיש לו אפשרות לקבל מישהו שדובר שפת אימו בצורה הכי תקנית שהוא לא יודע את העבודה, הוא לא שווה לו כלום מול עובד שהוא לא יודע להוציא הגה, שהוא אילם חירש, אין יותר, אבל שיודע את העבודה. הוא יכול לסייע לו בתיווך סיטואציה של להגיד "המחסן של הכלים נמצא שם וב-08:00 מגיעה אספקה טכנית". הוא יודע לתווך לא את הסיטואציה. מאותו רגע שהוא פתח לו את הגרמושקה והראה לו איך אצלנו תולים אותה, זה שלו. אם הוא יודע לעבוד הוא יעבוד בלי שהם מבינים אחד את השני, לא משנה כמה ניבים. כמה הוא יכול להיות אילם חירש.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

ממש לא נכון. זה לא מה שהקבלנים אומרים לנו. קבלן אומר לך "למה הודי עושה ככה עם הראש"? – אתה תגיד מה שאתה רוצה ואני אעשה מה שבא לי. זה מה שקורה עם העובדים ההודים, תבינו. יש פה אירוע אחר, זה שישה ניבים, זה מגדל בבל, מה לא מובן? אנחנו, על כל עשרה עובדים צריכים להביא להם מתאם פעולות בשטחים כדי שהוא יוביל אותם. תגיד, תשאל את הקבלן, הנה הוא פה. אין דבר כזה. אנחנו צריכים להביא מישהו שיתקשר פה את האירוע הזה. זה אירוע בטיחותי. אנשים עולים פה לקומות. מישהו ייפול.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הכשל? הכשל זה אי ידיעת השפה?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

פעם אחת תקשורת. תקשורת ועוד פעם תקשורת. ואי אפשר לעבוד בבניין בלי תקשורת, כי זה מה שהקבלנים אמרו. ופעם שנייה, יש - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא מה שהם אמרו, אגב.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

יש פה אחד שמייצג.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

הוא יודע לעשות תפסנות? אתה מגיע לעובד שלך – הוא יודע לעשות תפסנות?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אני דיברתי עם יגאל סלוביק.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

הוא יודע לעבוד?

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

הוא מנכ"ל איגוד הקבלנים. והוא אמר לי שהוא בטוח שמעבירים לנו לפה אנשים, שהוא הבין מכל הקבלנים, מעבירים לפה אנשים שלא עברו את תהליכי הבדיקה. אנשים שמגיעים לפה אני לא יודע באיזו דרך. והם לא אנשי מקצוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. איפה הרעיון שאני העליתי לא מממש את מה שאתה מדבר עליו כרגע כבחינה? אם יש עובד שהוא לא מקצועי, זה לא משנה אם הוא הגיע לפה והוא לא זה שמוין, או שהוא הגיע לפה כשוויתרו לו במיון – יודעים באותו רגע שפותחים את חוברת הריאיון והמבחן שלו אם זה הוא, במה הוא נבחן, במה המראיין התרשם ממנו, אולי יש תיעוד לכך. כל זה עונה ונכנס באותה מטרייה שביקשנו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אבל, זה בדיוק מה שאנחנו ביקשנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל, למה אתה מבקש לדבר רבע שעה על דבר שאני ביקשתי אותו כבר לפני רבע שעה? מה חידשת לי? זה מה שאני מנסה להגיד, תחדשו לי משהו. תביאו לי משהו שאני לא חשוף אליו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

מה לחדש? הנה, הבאתי להם אישורים מחברה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. אתה מעסיק הודים? לא, לא, אתה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אז אל תבקש רשות דיבור. אני כרגע מדבר, אנחנו רוצים לאפיין ולנטר את איכות המקצועיות שלהם שהתגלגלנו אליה. זה לא אמור להיות נושא מרכזי. אני העליתי אירוע, אני הצעתי דרך לבחון אותו ואני עד עכשיו מקבל הסברים שנשמעים מלומדים אבל לא מחדשים לנו כלום. לסיכומו של עניין, אני רוצה להתקדם, גברת ארן, מצופה היה, עם כל הצניעות, שתגיעו למסקנה שאני הגעתי אליה עוד קודם. תצאו החוצה, באופן רנדומלי תגיעו לאתרים שבהם נמצאים עובדים חדשים מכלל המדינות. תדגמו אותם, תראיינו את המעסיקים שלהם. 

סבירות הדעת להניח שקבלן שמשווע לעובדים ובוכה יום ולילה כדי שיהיו לו עובדים, אז אם יש לו עובדים והם לא ממש גרועים, הוא יכפה עליהם. למרות שהוא זה משלם על זה שהם לא טובים. אם הוא אומר שהעובד לא טוב תבקשו רגע לראות, קחו את הפרטים שלו, תזמנו את מי שמיין אותו, תביאו את חוברת הבדיקה, ובואו נשווה תפוחים מול תפוחים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

100%. אגב, אנחנו מאוד רוצים להיות שם, ואני שנייה אגיד שיש ישיבה שנקבעה כבר עם הרשות בשביל לדון בנושא הזה, כי זו בעיה שצפה בבי-לטרלי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איזו רשות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

רשות האוכלוסין.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה? במה זה קשור אליהם עכשיו?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מה זאת אומרת? אנחנו נמצאים פה ביחד מול מדינה. בהסכם בי-לטרלי אנחנו נמצאים בהסכם מול מדינה. אנחנו רוצים להבין מה קורה בהסכם מול המדינה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

א' אני לא בטוח שזה רק בבי-לטרלי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בינתיים, ממה שאני מכירה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני לא יודע בינתיים, אני מכיר קצת יותר נתונים ממה שאני אומר, בסדר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

100%, אבל אני יכולה רגע להגיד מהצד שלי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אגב, אני נראה קצת שזוף – הייתי בשטח.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

גם אני, אני לא יודעת אם שמים לב. אבל, מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו מקבלים יותר ויותר טענות מקבלנים שטוענים שיש להם עובדים שאמרו שהם לא עברו מיון. את זה אתם גם שומעים, את זה אנחנו שומעים, ואנחנו פה נמצאים באותה סירה בהיבט הזה. רוצים להתמודד עם האירוע הזה. זה אירוע שצריך להתמודד איתו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואו, תשמעו, זו כבר פארסה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא יודעת, אני רוצה לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איך בודקים? לא צריך אותם.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, בסדר, אנחנו לוקחים את הפרטים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הרי, כל עובד שהגיע עבר דרך מישהו שמתואם איתך, שנמצא בהתאחדות הקבלנים, נכון?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני יכולה לבדוק את הקוד שהוא קיבל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

פשוט.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר'ה, זה באמת פשוט. אגב, אני אומר לכם שזה לא משהו שעכשיו הברקתי אותו כרעיון – אני מדבר על זה כבר כמה שבועות.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, בסדר. אני רגע אגיד שאני לא יודעת לגבי כמה שבועות אבל אני יודעת שלפני שבוע ומשהו התחלנו לבקש לקבל דוגמאות קונקרטיות עם שמות של אנשים, דרכונים, כדי שנוכל לבדוק האם עבר או לא עבר, איפה עבר, באיזה שלב, באיזה מסלול.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אין אופציה שהוא לא עבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממי קיבלתם?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אין אופציה שכל עובד שנכנס לא נכנס דרך התאחדות הקבלנים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, חברים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני מכיר שלושה תאגידים שחופרים לי, אני כבר עצבני על זה, הלכו, עובדים עם אנשים והולכים לחפש בחו"ל עובדים כי הם במצוקה, הם פושטים רגל. עוברים בכל מיני מקומות, להביא המלצות מכל מיני יחסים שיש להם בעולם. רוצים להביא, אם זה מגיאורגיה או מולדובה או מכל מקום, ואז עכשיו לא מאשרים להם להכניס את ה-30% האלה. הם לא מצליחים להכניס.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני יכולה להתייחס לזה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

כל מי שנכנס עד היום, כולם עברו דרך התאחדות הבונים האלה, איך קוראים להם? כולם עברו דרכם.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

רגע, התאחדות בוני הארץ הם ספק של משרד הבינוי והשיכון שעושה את אותו המבחן בדיוק בכל אתר בו הוא נמצא, כולל נציג שלי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון, נכון.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני כבר לא שולחת סתם אנשים מהמשרד, לפרוטוקול. אני שולחת מהנדסים, שולחת אנשים שיודעים לראות, לוודא. אנשים שעבדו בשטח, היו מנהלי פרויקטים בעבר, בשביל לראות איך המיונים מתנהלים. המיונים הם זהים. אני חושבת שהבעיה טמונה במקום אחר שצריך להבין אותו. אני לא יודעת. קטונתי. אני לומדת אותו. זה הכול.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני רוצה לשאול אותך שאלה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר הכנסת גואטה, במצוקה הרגשית כבר שהוא נמצא בה, כי הוא לא מטפל בנושאים באופן סינתטי, מגיע נותן איזשהו משהו קטן לתקשורת ויוצא פה ומקפץ לוועדה שהוא גם יהיה בה חמש דקות – הוא בנושא, הוא נמצא בו לאורך הדיון, הוא נפגש עם מקדימים כמה וכמה פעמים קודם. הוא מכיר את האירוע. ברמה כזאת, ברמה אחרת, אבל הוא מכיר את האירוע ולכן הוא מדבר מדם ליבו. אז הוא כבר, ככזה, מנסה לגעת בתופעה הנלווית, שאם היא הייתה נפתרת זה היה מכפה על זה, אבל אני עוד לא רוצה להיות שם, זה אירוע אחר בפני עצמו. אני היום מבקש לדעת, שבוע ומשהו אתם על הפתרון שאני מציע – מה הבאתם? מה הספקתם ללקט וללמוד בשבוע וחצי?

עכשיו, הנה, מראש, לפני שאת עונה לי, עם כל הצניעות, תנו לי את ההרשאות שיש לכם. וגג, ממש אם הייתי חוסר יעיל, תוך שלוש שעות אני מגיע עם אינדיקציות כלשהן.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אבל זה לא הרשאות. אני צריכה לקבל תלונות של קבלנים. שיגידו לי מי העובד כדי שאני אלך, אקח את הנתונים שלו ואבדוק אותם אל מול איפה היה המיון. בשביל זה אני צריכה, ואני מזמינה, וזה אחלה פורום מבחינתי, קבלנים שרוצים להתלונן. בבקשה, שישמעו אותי, אני רוצה לקבל פניות על עובד עם שם, עם מספר דרכון, רוצה לבדוק אם הוא עבר מיון או לא ואיפה. זו הבקשה שלי. ה-30% - מבינה את הכעס. אני אשמח להתייחס ל-30%.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקובל עלייך שאנחנו נגרום לתמריץ לתאגידים כך שעובד שהגיע באופן לא ממוין או שהוא מוין בטעות כמתאים והוא לא מתאים והוחזר לארצו, או מועבר לענף אחר, לא יודע מה, שהוא יקבל קדימות בקבלת העובד הבא שמגיע?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זו החלטה שהיא לא אצלי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקובל עליכם? הבנת את הרעיון שלי?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

הבנתי את הרעיון, אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז הנה, ככה – אני פונה מכאן לבעלי התאגידים בענף הבניין ולקבלני הבניין אשר העסיקו ו/או מעסיקים עובדים בלתי מקצועיים לפנות למשרד השיכון לפרטים שיפורסמו מייד. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

הם יודעים להגיע, אבל אני אשמח שנתמרץ.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עורכת הדין לינא סאלם, יש לך הסתייגות? תבטאי אותה כאן. יש לך עכשיו רשות דיבור.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

אני רק אבהיר משהו קטן. קרן גלבוע, רשות האוכלוסין. מה שישי התכוון זה שאנחנו ניתן תיעדוף במקרה שהעובד יצא מישראל, לתאגיד. זאת הכוונה הייתה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, כל מה שאמרת, אני מקבל את מה שאתם מבהירים כרגע. אני רוצה רגע להבהיר שלגישתי, עורכת הדין סאלם, לגישתי זה לא אמור להיות ככה. אבל, נאמר שבצוק העיתים, לאור העובדה שבהמון ענפים חסרים עובדים, אם מדינת ישראל, ברצונה וביוזמתה שינתה סיווג העסקה של עובד שהוא רצה בזה, והיא מעוניינת בזה על פי ענף אחר שהוא יכול להתאים לו. לצורך העניין, נפתחה הקצאה לעובדי ניקיון בבתי חולים, בסדר? והוא מותאם לעבוד בבית חולים בניקיון והוא מעוניין – אין בעיה, בשביל זה אתם פה, הברומטר המשפטי.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אין מעבר בין אגפים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. אני לא מנהל על זה כרגע דיון, בסדר? לא מנהל על זה כרגע דיון. אנחנו מסכימים כזה דבר, חברים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון, הם בורחים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. הם לא רוצים להעביר באופן חוקי כי הם מבינים שהם עוברים גם באופן לא חוקי. טוב, אני מבקש רגע שקט באולם. אני פונה בשנית לכל בעלי התאגידים בענף הבניין במדינת ישראל ולכל קבלני הבניין שהעסיקו או מעסיקים עובדים חדשים בבניין, לא משנה מה ארץ מוצאם, כשמדובר בעובדים לא ממוינים ושניכר שהם לא בעלי מקצוע, ושם אתם, הקבלנים ו/או בעלי התאגידים, הייתם ממיינים לא הייתם מעבירים אותם – תפנו בבקשה לוועדה ו/או למשרד השיכון. תשתפו אותנו בנתונים כשאתם מספקים לנו לכל הפחות את מספרי הדרכון והפרטים המזהים של העובד כמה שיותר, ומקום ההעסקה שלו. 

אנחנו מבטיחים לכם שבמידה ויתברר שהעובד הזה נמצא בטעות כזו או אחרת, שנבדוק אותה בנפרד בלי שום קשר אליכם, נמצא בטעות במדינת ישראל כעובד בניין, ההגעה של העובדים שיגיעו במקביל יהיו תיעדוף ראשון וגבוה להעברה אליכם ברגע שאנחנו נסיים את התהליך כמדינה ונלווה אותם לשדה התעופה כדי לחזור לארץ מולדתם. ניסחתי את זה מספיק ברור ומדויק מבחינתך, לינא סאלם? מקובל? מה? הבהרתי שכשהם חוזרים לארץ מוצאם - - -

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

אבל הם חוזרים מרצון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. לא התניתי את זה בזה. תפסיקו לחשק אותנו, הגיע הזמן. תפסיקו לחשק אותנו. מרוב שאתם דואגים שיהיה לנו ולכולם טוב אנחנו מתים. מה זה ברצון? למה התכוונת כשאמרת ברצון? בן אדם שהגיע לפה כי הוא זייף תעודת מבחן הוא מבחינתי הסיג גבול.

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

אין ספק בזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין ספק בזה? הוא צריך לעלות לארץ מוצאו על חשבונו. אז בואו, עורכת הדין סאלם, סליחה, בואו, זה מספיק, מאוד-מאוד חשוב. יכול להיות שבהיסח הדעת הייתי אומר לה כן. אין, לא תלוי ברצונו.

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

לא, לא. אם אדם מציג את זה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם אנחנו הגענו למסקנה שאין לו מה לעשות פה, תראו, מה את אומרת, תראי, אסור לנו להעביר בין ענף לענף באופן חוקי. אנחנו לא נסכים שבן אדם שהוא לא בעל מקצוע יעבוד במקצוע שבו הוא יכול לסכן אותו, את הסובבים אותו ואת הדיירים שאמורים לגור באותו בית. כי יכול להיות שהוא יראה איזושהי משאבת מים שיש בה בכלל בטקל והוא ייצוק אותו לעמוד. יכול להיות? לא מבין. לא יודע להבין מה הם הרכיבים הכימיים. אנחנו לא רוצים לראות את זה, נכון? אז אנחנו אומרים שאי אפשר להעביר בין ענף לענף, אסור לו לעבוד בתחום. הוא הסיג גבול, זאת אומרת שהוא עבר את המבחן או ברמייה או בשרלטנות של הממיינים שלנו או שהסיג גבול. 

ואנחנו צריכים לחכות שהוא יסכים לצאת מפה כדי שתחתיו נביא מישהו אחר שכן ממוין ומתאים כדי שהוא יגיע לאותו תאגיד והקבלן במקומו. חבר'ה, תתעוררו. מה קרה לכם?

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

טוב, אז אולי אני אבהיר את העמדה, אוקיי? אנחנו רק מדברים על זה שעל פי חוק הכניסה לישראל, כאשר אדם שנכנס לישראל הוא מקבל אשרה שכוללת ענף. בדרך כלל, אוקיי? רשות האוכלוסין יכולה בעצם להסביר את הנקודה, לנו לא ידוע שעובד יכול לעבור בין ענף לענף. אם רשות האוכלוסין אומרת שזה אפשרי משפטית, החוק הוא באחריותם – הכול מצוין. הנקודה השנייה היא שאם בעצם אדם נכנס לישראל בהצגת מצג שווא, הציג מסמכים כוזבים, מזויפים, אשר תהיה העילה, אכן נכון – יש לרשות האוכלוסין סמכות לערוך לו שימוע ולהרחיק אותו. הכול פה על פי דין.

אבל, כאשר מדובר בעובד זר, שבמידה והוא עבר מבחני מיון שערכה המדינה, והוא צלח אותם בצורה תקינה, אוקיי? אז כאן באמת מתעוררת השאלה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שמעת מה אמרת? בצורה תקינה. שמעת מה אמרת? זה העניין.

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

לא, אבל אם הספק של המדינה אישר שהם עברו את המיונים והיה הליך תקין בעניינו של אותו עובד - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, איך אני יודע? איך אני ממדד את זה? אני ממדד את זה באמצעות הוכחת ביצוע.

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

לא, אם ההתאחדות באה ואומרת שהיא ערכה לו מבחן והוא עבר את המבחן, אז אין ספק שהוא עבר את המבחן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא.

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

ההתאחדות היא ספק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אם ההתאחדות מאשרת שהוא אכן היה חלק ממבחני המיון זה אומר שהוא לא התחזה למישהו שהתמיין. אבל, במידה ואין קורלציה בין תוצאות המבחן ליכולת הביצוע שלו, עכשיו אני לא אומר שהוא קיבל ציון במדרוג, נאמר שיש מדרוג, בטופס המיון הוא קיבל שמונה מתוך עשר ובפועל הוא שבע מתוך עשר – לא אומר. הממיין באותו יום ראה הרבה, בחן. התפלק לו טיפה, דן אותו טיפה לכף זכות. מאוד-מאוד רצה לתת איזושהי קיבולת של עובדים שיגיעו. אני אומר על בן אדם שקיבל ציון 9 – הוא לא 4. זאת אומרת, אין קשר בינו לבין המקצוע. הוא יכול להראות את התעודה החוקית ביותר והאותנטית ביותר. זה לא אומר שהיא באמת תואמת את המציאות.

אז רק בגלל שנעשתה טעות. סתם נאמר שטעו במספר, הרי זה מספרים רצים, או שחלילה וחס, במדינת ישראל זה לא קיים, בחיים זה לא היה וזה גם לא יקרה – חס וחלילה היה מצב בעולם אחר, ביקום אחר, בזמן אחר שבו הייתה הבנה מתחת לשולחן בין הנבחן לבוחן. לא אומר שזה קרה. אבל, בפועל, מי שאנחנו בודקים אותו פה בארץ הוא לא בעל מקצוע. הוא לא יכול להמשיך בתפקידו. ואנחנו לא יכולים על פי חוק הכניסה לישראל לנייד אותו לענף אחר. שאגב, גם את זה לא הייתי רוצה. מי ששיקר שלא יהיה פה. 

אני אומר שבכזה מצב עורכים לו שימוע, הוא מגורש מהארץ. מצידי גם עם חותמת שחורה, לא רק אדומה, ותחתיו יגיע עובד שיסונף למעסיק שהיה אמור להעסיק אותו. נוסחה מאוד פשוטה. למה אנחנו צריכים להתפלפל כל כך הרבה? גברת ארן, אני מדבר פה לא מעט פעמים על נושאים, וברמת שיח, ודורש תשובות גם מחברים מאוד טובים שלי – אין פה לפתוח או לא לפתוח. לפתוח ובאופן מיידי כאן ועכשיו. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אני חושבת שיש בעיה עם היישום בהסכם הבי-לטרלי בהיבט הזה של הודו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז למה את צריכה לחשוב פעמיים ולהגיע לקצה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אני אמרתי את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תגידי, שימי את זה על השולחן. יש בעיה במיונים הבי-לטרליים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא במיונים. בהסכמים שאנחנו עשינו עם גוף היישום. אני חושבת שהסיבה שאנחנו מקבלים פחות תלונות בפרטי זה שחברות כוח אדם מאוד-מאוד מקצועיות נמצאות בקצה. טובות, לא טובות, בסדר, לא בסדר – את זה אני שנייה שמה בצד – הן יחסית מביאות עובדים שיודעים לעשות בירור. אני חושבת שצריך לעשות בדיקה מי החבר'ה שמגיעים. לצורך העניין, בהסכם היישום - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ספק כוח האדם, גברת ארן, אני מבין טוב מאוד את מה שאת אומרת. ספק כוח האדם שמביא את הפוטנציאלים למיונים לא מעניין אותי. אני מבין את מה שאת אומרת. דווקא בגלל שאני מבין את מה שאת אומרת הוא לא מעניין אותי. הוא לא יכול לעניין אותי. מעניין אותי הבקר, מי שהמומחיות שלו והיושרה שלו מייצגים את אינטרסים מדינת ישראל כולה ובפרט ענף הבניין, והוא הממיין.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אם אני אמרתי עכשיו לבוחן שלי שהוא אמור לבחון 600 עובדים ביום ואיכשהו נדחפים אליו 1,500 עובדים ביום, והוא צריך עכשיו לעמוד בקצב ולמיין אותם - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, הוא לא צריך.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא לא צריך. הנה אני מסביר לך. שיבוא בוחן ויגיד לך - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בא ואומר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בא בוחן ואומר לך "תקשיבי, אני תזמנתי ליום שני 600, ליום שלישי 600, ליום רביעי 500. ביום שני קיבלתי 1,400", תגידי לו "תעצור, אל תגיד לי מה היה ביום שלישי בכלל".

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הגיעו? קיבלת? – "כן" – כשלת בתפקידך, עוף מפה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

הוא כשל בתפקידו או שהמדינה שלו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, בטח, בשליחותו. לא, לא, לא. זה עניין אחר. נטפל בו. זה עדיין לא משחרר אותו מהאחריות השילוחית שלו. הוא הנציג שלי. אני טס עכשיו בחברת תעופה. אני סומך את ידי על החברה והטייס. אם הטייס יודע שבמקום דלק סילונים שמו לו טרפנטין, הוא לא יכול להגיד "שמו לי, אני לא רציתי, שמו לי בכוח". שיגיד "אני לא מריץ אותו על המסלול, המשמעות זה התרסקות". 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני יכול לשאול שאלה, אדוני יושב-הראש?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

במקום 600, קיבלתי 1,500 – תעצרו. אין מיונים היום בכלל. גם לא ל-500.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני חייב לשאול אותך שאלה. תגיד לי, אלה בהסכם הפרטי, הבי-לטרלי, הם לא עוברים את אותו מבחן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אותו מבחן על ידי אותם אנשים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אז יכול להיות שהם טוענים שההבאה הפרטית הם עובדים יותר מקצועיים והבי-לטרלי לא? אם הם עוברים את אותם מבחנים אצל אותם אנשים. אני מנסה להבין רגע, אולי אני גמור.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אספר לך למה. אתה לא גמור בכלל. חלילה, אתה לא גמור בכלל ולא מחוק. אני מבין את מה שאתה אומר. אני אספר לך את מה שאתה רוצה לדעת. בהסכם בי-לטרלי, השלמונים המשולמים, וכמות האנשים שנהנים משלמונים, מצומצמת מאוד. קיימת אבל מצומצמת מאוד. ואילו בהבאה הפרטית השוק פרוץ, נשמור על לשון נקייה ולא נאמר מה מתרחש ומה מתקיים. אבל יש יותר תמריץ לבעלי עניין כאלה ואחרים. ולכן, אני דיברתי על זה כנושא שטעון בדיקה הכרחית, אם לא חקירה, ואנחנו לוקחים בחשבון שייפגעו מהמהלכים הממיינים, השולחים, אתרי המיון, ספקי חומרי המבחנים וכן הלאה. יש מארג שלם של אנשים שהם חלק מאופרציה. 

אם מאותה מדינה, על ידי אותם ממיינים, מגיעות אוכלוסיות אחרות שגם עוברות את אותו מבחן ביחס מקצועיות שונה, זה נושא שמחייב חקירה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

ברור.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא בדיקה, לא שאלה, לא הרמת גבה. מחייב חקירה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

תסלחי לי שאני אומר את זה, אבל באמת - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היא לא בודקת. היא לא מהנדסת.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, לא. אין טענות אלייך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היא לא נמצאת באתרים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

חלילה, אני לא בא אלייך בטענות.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אתם גם מוזמנים, אבל זו לא הנקודה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

לא, אני יודע, את יודעת מה? אני יושב פה ואני אומר אולי אני לא מבין.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. עכשיו את מלחיצה אותי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא מלחיצה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עכשיו לראשונה את מלחיצה אותי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא מלחיצה, אני אומרת בכנות שאתם מוזמנים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כשאת אומרת שזאת לא הנקודה זה מלחיץ אותי.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אתם מוזמנים לבוא ולבחון ולראות שהמיונים הם מיונים זהים במקצועיות שלהם. לא קורה שום דבר אחר פה או שם. זה לא האירוע. אני חושבת שיש עניין עם הסכם היישום. אני חושבת שיש עניין עם הכמויות. אני חושבת שזה הגיעו במיונים הבי-לטרליים גם אנשים שלא קיבלנו מראש את הרשימות שלהם – דברים שכולנו פה מכירים – אני חושבת שיש לדברים האלה משמעות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבוי, אבוי אם יש לזה משמעות. זה מה שאני מנסה להסביר לך.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז אני חולקת. אני מבינה, אבל חולקת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, הם לא מדברים על החלופה שבה הם הסתננו. הם אומרים שברציונל של הסכמי היישום בהסכם בי-לטרלי, בהכרח אתה אמור לקחת בחשבון שיגיעו עובדים באיכויות פחות גבוהות. ואני רוצה להתעקש איתכם על זה ולהסביר לכם. בואו תקשיבו. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

סליחה, יושב-הראש, ישב פה בוחן לפני חודש אצלך בוועדה והסביר את החרטה של המבחן. אז למה מתפלאים? אם אפילו לא נתנו להחזיק את המסטרינה, ויושב-הראש שאל אם הם יודעים מה זה מייקים, והם לא יודעים כלום. אז למה מתפלאים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה צודק, ובשביל זה, מר שמש, ביקשתי לקיים בדיקה רנדומלית, שיגיע צוות שבתוכו יש גם את הממיין, עם חוברת הבדיקה, ורואים ביחד את אותו עובד. נותנים לנו לעבור את אותם מבחנים שהוא עבר קודם כל. זאת אומרת, אותם מודלים באותו תחום, עם אותה רמת קושי, באותם תנאים. ואז בוחנים ומשווים. עכשיו, כדי שתביני למה אני מתעקש על זה, בסדר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

	אני מאוד אשמח לבדיקה הזאת. ואם נגלה באמת, אז 100%.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אין בעיה, אבל פתחת איתי נושא שמאוד מטריד אותי. אני אסביר גם למה. נדמה לעצמנו, נפליג ככה לאיזשהו עולם דמיוני, שבסיס חיל האוויר בחצרים, ששם מתקיימים קורסי טיס - כל הפרחים שמגיעים אמורים להיות כאלה שעברו זימון, סינון, מבדק, גיבוש והתאמה בסיסית. נאמר ובטעות האפסנאי סיפק לעובד הרס"ר את הבגדים של פרח הטייס, אז הוא הסתנן בטעות. האם יכול להיות שבסופו של יום נמצא אותו טייס, אם אין לו את הכישורים? לא. אבל, את אומרת "לא, אבל מסלול ההגעה בבי-לטרלי, הסכמי היישום הם כאלה שמקורות ההגעה והכמויות שמגיעים וההיקפים בהכרח יורידו את הרמה", ואני אומר לא, אבוי וכך.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, לא בהכרח. לא, זה לא מה שאמרתי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בהכרח צריך לקחת בחשבון.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא בהכרח. אני רק אומרת שאני רוצה להסתכל על התמונה המלאה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הנה, אני מסתכל על התמונה המלאה. יש לי ברומטר, יש לי טרנספורמטור, יש לי מי שעומד בשער, עושה סלקציה ואומר שזה לא משנה דרך מי הגעת ולא משנה מאיזו כמות אתה – אתה מגיע אליי "נטורל". לא מעניין אותי. לא מעניין אותי מי אתה, מה הקשרים שלך, מה הנסיבות שבעטיין הגעת להיבחן. אתה אצלי באתר עם אותם חומרי בניין, עם אותו שוויון הזדמנויות, על פי אותם פרמטרים אני אבדוק אותך ללא משוא פנים, ובאופן אובייקטיבי אני אגיד אם אתה יכול לבוא לעבוד כאן או לא יכול לבוא לעבוד כאן. פשוט. אם יש מצב שבו לאור נסיבות משתנות של כמויות עובדים לא מוגבלות, של הקצאת פחות משאבים על ידי פחות בוחנים, של רכישת חומרים פחות מורחבת – זה לא שוויון הזדמנויות, אני מבין אותך. 

כל מה שהוא לא, אני רוצה לקבל פה את אותה תוצאה. אני עומד על כך. אני מתעקש על כך. לכן הבאתי כל מיני אנלוגיות. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

100%, וכלל שיהיו לי דוגמאות ללמוד אני אלמד מזה יותר. חד משמעית.

 << אורח >> נעמי דניאל: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אני גם רוצה להתייחס. לא צריכה ואין הבחנה בין בי-לטרלי לפרטי בהליך המיון, וחשוב להדגיש את זה. לא אמורה להיות הבחנה ואין הבחנה, ומי שהגיע בבי-לטרלי צריך להיות מוכשר ולעמוד בקריטריונים בדיוק כמו בהבאה פרטית.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מסכימים עם האמירה הזאת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז אני שמח שיש תמימות דעים סביב הנושא שהתעקשתי לגביו. אני מבקש בכל זאת לשאול את הגברת ארן שאלה. נאמר ואנחנו יוצאים ביחד לשטח ובודקים עובד מסוים, ומגיע הממיין שמיין אותו, ואין קשר בין מה שהוא דיווח בדוח שהוא מיין אותו לבין מה שאנחנו רואים באופן אובייקטיבי באתר. אין קשר, הבן-אדם לא עובד בניין, בסדר? אני לא אומר אם הוא הגיע עם נעלי אצבע, שראיתי כמה עשרות כאלה, שאתה אומר שפה זה נורמה אחרת. אני אומר לא יודע לעבוד בבניין. אני רוצה לדעת מה היא האחריות השילוחית על אותו בוחן, אם היא קיימת. זה דבר ראשון שאני רוצה לדעת. ב' מה יהיה עם אותו עובד מבחינתכם? אלה שתי השאלות.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

אני אדבר על העובד הזר?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן. בואו נאפשר למיכל לענות לנו.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני אגיד, שוב, ממה שאני שומעת, אני הרבה שומעת על עניין השפות. אני חושבת שאולי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. את צודקת. את צודקת, הכול עניין של שפות. אני אומר שנאמר בכולי עלמא, את אגב מבינה בתהליכי בנייה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז נאמר שגם לא היית מבינה בתהליכי בנייה. את מגיעה עם מישהו מהצוות שלך שלא מבין בתהליכי בנייה, בסדר? אפילו אותו אדם מהצוות שלך מבין שלאותו אדם אין קשר לעולם הבנייה. אין קשר. מה האחריות השילוחית שיש על אותו ממיין מבחינתכם?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז רגע, זו השאלה הראשונה. אני התחלתי לענות על השנייה, אז אני אתחיל עם הראשונה. לראשונה, א' אנחנו עושים הסתכלות על כל תהליך המיונים, באופן כללי. אתה מכיר את זה, הזכרנו את זה פה בוועדה. זה קשור הרבה לשיחות קודמות שהיו פה גם קודם. ובמהלך הדבר הזה, בעצם במודל אנחנו אולי נבחן את צורת העבודה של המיון. זו האמירה הראשונה. עכשיו, אם אני עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לעתיד.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זה עתיד קרוב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אני אומר על מה שהיה כבר.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מה שהיה כבר – אם אנחנו עכשיו נמצא פה, ואני רוצה שזה לא יהיה מקרה פרטני, אני רוצה להבין שיש לי פה דפוס, כן? אני רוצה להבין שיש פה בעיה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני יכול להשיא לך עצה? רק אם מקובל עלייך, בסדר? אם הייתי היועץ שלך הייתי משיא לך עצה כזאת; היה ובדקנו כזה מקרה שבו לעובד באמת אין קשר, באופן יזום אנחנו מוציאים את אותם תיקים שאותו ממיין בחן ושולפים באופן מדגמי, ובאופן יזום הולכים לבדוק את אותו עובד ומבלי שהקבלן יתלונן עליו. היה וראינו יותר מפעם אחת, פה כבר יזמנו והלכנו לבדוק - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אבל זו הכוונה שלי בדפוס. הכוונה הייתה שזה לא עובד אחד שהתפלק לאותו ממיין אלא שאני מזהה בעיה שיש בדפוס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, כן. מה האחריות השילוחית שיש על אותו ממיין?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא יודעת לענות על זה עכשיו אבל זו שאלה שנצטרך להתעסק איתה. נצטרך לחשוב מה אנחנו עושים בנושא הזה, חד משמעית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. קודם כל, אני מודה לך. ואני גם משוכנע שבהיערכות למתן השירותים למיונים הנושאים האלה ייכללו כמנגנוני הגנה כדי שלא נצטרך לעמוד בכאלה מצבים מביכים ככל והם קיימים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

הולך להיות מודל אחר, באופן כללי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אני שמחה. עדיף שנגיד מראש ולא נגיד "אה, חבל, רציתי להגיד". טוב, אז אני קודם כל אשמח לדעת, נעבור לשאלה ב' באותה שאלה. זה אלייך? לא, זה לא אלייך.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זה אליה. אבל, אני רוצה להגיד שאני חושבת שאנחנו כמדינה יכולים להירתם כאן בעניין – לפני שנשלח עובדים אולי כן לחשוב על היבט של הכשרה או משהו בסגנון הזה. את זה אני אומרת מנקודת המבט האישית שלי כרגע, לא משהו שבדקתי. אבל, נראה לי נכון שלא על בסיס שבוע נקבל החלטות לגבי עובדים, ונראה איך אנחנו מצליחים בכל זאת למצות את הפוטנציאל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, אני אומרת שאם יש עכשיו קבלן שלא מרוצה מהעובד, עובד לא טוב, אז יכול להיות ששווה, אם זה שפה ואם כאלה, לעשות הכשרה מתאימה גם לשפות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, חבר'ה, שפה היא לא תנאי למקצועיות עובד. האם זה קל? לא. אבל, זה לא תנאי. אנחנו לא בתקופה קלה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אבל, היום, כשיש לנו רצון להגדיל את העובדים הישראלים למשל, אני לא בהכרח מביאה עובדים שהם מענף הבניין, אני עושה להם הכשרה. השאלה שלי האם שווה לי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא הבנתי. לא, לא, לא. תקשיבי, הגעת עובד זר לענף הבניין מחו"ל זה תאריך ארוך, מייגע, מתיש, סוחט, יקר, שמפתח גם ציפייה גבוהה. אני רוצה להגיד למצב שמי שמגיע לפה יודע לתת את מה שצריך. שפה זה לא תנאי מתלה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא רק שפה. הכוונה שלי אם אני באה להעסיק עכשיו, אנחנו עכשיו רוצים לצאת במיזם לעודד תעסוקה ישראלית בענף, בסדר? בין השאר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, יש הבדל. יחי ההבדל הקטן.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

הבדל ענק, אני מסכימה. אבל, עם זאת, אני רק אגיד, השקענו המון משאבים, עשינו המון פעולות – למה שלא נראה איך אפשר למצות אולי פוטנציאל גם עם העובדים האלה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממש לא.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אוקיי, אני סבורה שזה לא צריך אולי לפגוע - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אסביר לך משהו. דיבר מר שמש קודם על מייקים. אני כן מיישר איתך קו – אם את אומרת "תשמע, עד היום רמת המבחנים שלנו כללו את הפעולות האלה והאלה. אובייקטיבית הוא יודע לבצע אותן. ישנן שיטות מתקדמות יותר, מהירות יותר, איכותיות יותר מדויקות יותר. כמו ברנוביץ', כמו טיח במייקים, כמו אריח מדוקק עם גרוגים בסכין חיתוך וזה לא בדיסק – כל מיני כאלה. ואנחנו רוצים לייעל אותם, זה באינטרס שלנו כי כבר השקענו בהם" - אני זורם. שווה להפעיל שיקול דעת. במקביל אנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו לא צריכים לגרום להתאמה של היקף ורמת המבחן שם בארץ מוצאו לגבי הבאים. את צודקת.

אני אומר אם מסתבר שבן-אדם הוא לא עובד מקצועי. עכשיו, אם אני יודע היום לדפוק פטיש עם מסמר בבית בשביל תמונה פעם בחמש שנים זה לא אומר שאני בעל מקצוע, בסדר? אני לא אומר על מקרים שהם עוד יותר לגמרי מבהילים, שבן-אדם לא יודע מה עושים עם פטיש. הוא לא יודע. כשהוא מקבל פלס הוא לא יודע על מה הוא צריך להסתכל בשביל לקבל אינדיקציה. בסדר? עכשיו, אני מצפה שבנאי – אני לא מצפה שטייח, שגם הוא צריך לדעת – אבל אני כן מצפה שבנאי יידע מה הוא דיאגונל ואיך עושים אותו. אתה בנאי – אם אתה לא יודע את זה אין לך מה לעשות בתחום. אבל, אם הוא לא נבחן על דיאגונל אני לא אכשיל אותו על זה, אני לא אומר שבגלל זה הוא הגיע לפה באופן שגוי. 

אני לבטח ארצה קודם כל לראות על מה הוא נבחן ולבחון אותו על פי אותם פרמטרים עם אותם תנאים ואותם חומרים. זה הדבר הבסיסי. ולכן, אני רוצה לדעת מה קורה בכזה מצב, שאנחנו מגלים שזה לא כזה תמים או התפלק. דבר שני, אני רוצה לדעת אם לאור כל הנתונים האלה ולאור הכרת הצורך שלכם במנגנון אחר, האם אתם שוקלים לעצור את המיונים לעת הזאת? שואל אם זה נלקח בחשבון. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני חושבת שהמשמעות לדבר הזה תהיה יותר קשה לענף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אולי יהיה יותר קל אם אתם תאיצו את תהליך מנגנוני המיונים החלופיים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אנחנו מאיצים את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לך אומדנים של זמן?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן, אני יכולה גם להגיד מה עשינו עד כה בהקשר הזה. הייתה לנו גם ישיבה טובה עם רשות התחרות בהתאם לדבר הזה, להראות את המנגנונים שאנחנו מתכוונים לפנות אליו. אנחנו בגדול באיזשהו פינג-פונג עם משרד העבודה כדי לקבל כל מיני נתונים ומידע שנוגעים למכללות שמכשירות היום מנהלי עבודה, שזה בעצם הכיוון אליו הלכנו. אנחנו רוצים שמכללות ידעו לספק מנהלי עבודה, שזו הדמות המיטבית. זאת אומרת, מישהו שגם היה בשטח. ואם אפשר שאלה יהיו המדריכים למנהלי עבודה אז מה טוב שהם יבנו לנו גם מתודיקה חדשה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

המיונים מתועדים, אגב?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בוודאי. מה את אומרת מתועד?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, בווידאו או בתמונות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא נראה לי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה רעיון שאתם שוקלים לבחון אותו?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא יודעת. שאלה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יודע. אני חושב שאם אדם עובר מיון, המקום מצולם – היה יום שאני ארצה לראות את המיון שלו. מה אתם חושבים על זה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני לא יודעת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

משקיעים הון עתק, שוכרים מקום, צוות, בתי מלון, חומרים מתכלים, שכירויות, עולם. בואו, לפטפוטים. בואו נשים כמה מצלמות כדי שיתעדו. את יודעת, זה כמו קופסה שחורה במטוס – מתי משתמשים בה? שיהיה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז אני אשמח.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זה רעיון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, בבקשה. תוכלי רגע להתייחס לעניין מעמדו ועתידו של השואל.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

קודם כל, נראה לי שאנחנו קצת מקדימים את המאוחר. זאת אומרת, לא קיבלנו תלונות רשמיות עם שמות של עובדים. ברגע שנקבל תלונה עם שם של עובד, שאנחנו יכולים להגיע לעובד, ונוכל לבדוק את הכול בתיאום עם משרד השיכון, ונשמע גם את העובד עצמו – נקבל החלטה על סמך כל הנתונים האלה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, מה פתאום. למה? למה? הקונספציות האלה התרסקו לנו בפרצוף מספיק פעמים, גם בתקופה האחרונה. מה זה מקדימים את המאוחר? אני אומר שנאמר וזה כך. אני רוצה ללכת לגישתך. אני מכיר מציאות אחרת.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

זה להקדים את המאוחר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, למה?

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

ברגע שנראה שיש בעיה עם עובד ספציפי או עם כמה עובדים, אז נוכל לקבל החלטה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה? בואו נקבע מדיניות, לפני שאנחנו יודעים מה הכמות ומה ההיקף.

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

יש לי שכן וחבר קבלן, הוא לא ישקר לי, הוא הסביר על 40-50 עובדים הודים, העסיק אותם חודש ימים ואמר לי "אני רוצה להביא עובדים פלסטינים באישורי 00, וככה הוא עושה היום. מחזיר את כולם. 

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אז איך נוכל לטפל בזה? איך נוכל לטפל במגמה הזו?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

לא יודע, איך תטפל בזה כאשר אתה מנפיק אישור 00.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אני לא מדבר על אישור 00, אני מדבר על מגמה. אם אנחנו רוצים לזהות מגמה ולהילחם בתופעה - - -

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

לחסום אישורי 00, שילכו עובדים זרים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

כולם מתלוננים וחייב להתחיל להילחם. שמעו, אני אגיד לך מה. כשאנחנו באים לישיבות פה אנחנו מוציאים את הגרון. יושב-הראש בא, כולנו רבים. אני לא יודע מה נתפסתם לנו על הודו כשכל העולם לא רוצה את הודו. אף אחד לא רוצה את הודו, ואתם הודו והודו. ואף אחד לא רוצה את ההודים. הם לא רוצים אותם. אתם באים ומתווכחים. אנשים לוקחים מחוסר ברירה ובסוף מוציאים אותם. ישב פה בן אדם שהוא לא לוקח עובדים. אנשים לא רוצים אותם. הם לא עובדים נכון. למה אתם נתקעים דווקא על הדבר הזה? נתקעים על מבחנים שהוכחנו שהם לא כאלה טובים. יאללה, בואו נתחיל לשחרר, נשחרר את השוק. אתם לא מבינים את המצוקות. אני מנומס, עושה לאלי חשבון, סותם את הפה. אני אומר לך את האמת , רציתי לקפוץ על השולחן.

חבר'ה, תבינו, יש מצוקה אדירה. אדירה, אדירה. אתם צריכים להבין. הבית שלא נבנה, לא נמסר הבית, ההוא שלא מקבל את הבית לא קונה את הרהיטים, לא קונה. זה גלגל מטורף. השוק יתרסק. המשק יתרסק. אנחנו חיים במדינה, מקבלים משכורת – גם למדינה לא יהיה כסף לתת לנו. עכשיו, תבינו, זו שליחות. זה באמת, בואו נפתח את העיניים, בואו לא נתעקש. בואו ננסה לעזור לשוק להכניס עובדים. בואו נביא עובדים מקצועיים. שמעו, יש כאלה, כמו שאמרתי לך על ה-30%, שהם הלכו, הפעילות קשרים והגיעו לעובדים עם המלצות שהם יודעים איפה הם עבדו, מכירים את העבודה. בואו נכניס, נשחרר.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

שלחו לנו דפים לבנים. בסדר? ה-30%, אחת הסיבות שהעניין מתעכב הוא שאנחנו עוברים דף-דף כדי לשייך לתוך תיקייה של עובד בבקשה בצורה אנונימית את המידע. אני רוצה להגיד שיש מקרים שבהם אנחנו מקבלים דפים ריקים. וזה אחרי שכבר - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברת מיכל ארן, השתדלתי לא לדבר על זה, אבל מה אני אעשה, הרמת לי את זה לוולה. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בכיף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מכיר לפחות מקרה של תאגיד אחד שעמד בכל התנאים ומשך את העובדים, משך את המכסה שתוכל לזכות אותו במשיכה של 30%. כלומר, יש לו כבר יותר מ-200 עובדים והוא רוצה את ההשלמה. הוא לא רצה לעבוד לחינם ולא להתיש אנשים בארץ המוצא לחינם, ולא רצה להתיש אתכם בהעמסת נתונים, ושלח אליכם פרטים מדגמיים של עובד או שניים כדי לדעת שהוא בונה את זה נכון. ועבר זמן ופנה אליי, ואני פניתי אלייך. פניתי לצוות שלך. במעט הפעמים שניסיתי להשיג אותך והשגתי אותך ו/או את צוותך זה היה עוד בשלב הראשוני – נאמר לי שצריך זמן כי עובדים על זה ובודקים. לפחות נכון לשבוע שעבר התאגיד לא קיבל שום התייחסות מכם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בעבר השתלחתי בלשוני ושיתפתי ושיקפתי את תחושותיי ומסקנותיי, ויכול להיות שהייתי צודק אבל לא פעלתי מספיק בחוכמה כי נתתי לרגש ולציפיות שלי, שהן מאוד בסיסיות, להתבטא בביטויים שהם לא מקובלים או שעדיף להימנע מהם. ואני עכשיו, תוך כדי שאני מדבר, שואל את עצמי מה אני עוד צריך להגיד כדי שהתהליכים יהיו אחרים וכדי שעם כל זה שאני בורר את המילים ככה בקוצו של יוד, שתבינו מה אני אומר. ששאר הנוכחים חוץ ממך ומצוותך יבינו מה אני אומר. מה עוד חסר?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז לתת עדכון על ה-30%? קודם כל אני אקח אחריות ואני אגיד שהתעכבנו. אני לא מנסה לעשות פה משהו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

במה התעכבתם?

<< אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

בלהבין איך אנחנו עכשיו הולכים לעשות את הבדיקה, בלוגיסטיקה – לסדר מחשובית 4,000 ומשהו פניות בצורה מסודרת, שכל עובד בצורה אנונימית מקבל רשימה עם כל המסמכים, הצרופות. לעשות סדר בכל ערמת המסמכים – התעכבנו בהיבט הזה. פתרנו את זה. אחר כך היינו צריכים לבוא ולבקש איזשהו עניין תקציבי – גם קיבלנו עניין תקציבי, אנחנו מתקדמים. אנחנו מגיעים לאיזשהו הסכם לצורת הבדיקה ולהבנות ואני די מאמינה שהמשוכות מאחורינו, אבל אני לא אנסה לצייר תמונה שבה הכול משולם. לא, גם אנחנו התעכבנו, זה חדש לנו. זה משהו שלא עשינו אף פעם. אנחנו פה גם לומדים עם שכר לימוד, יש פה גם את העניין הזה.

יחד עם זאת, אנחנו כן יודעים היום להגיד, וזה לא נכון לגבי כל התאגידים – יש תאגידים שעשו מושלם והצטיינו בצורה שבה הם שלחו את הדברים – אבל, יש גם תאגידים שלצערי לא. ואנחנו עכשיו עושים בליל של סדר בכל אחד ואחד מהדברים האלה. ואני מאוד מקווה שאלה שהתיישבו ועבדו טוב והביאו מסמכים כבר בשבוע הבא יקבלו תשובות מסודרות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מיכל, תסלחי לי, והשם יסלח לי, השתדלתי לפחות בימי ההילולה של רבי שמעון לפתח יותר יראת שמיים במנעד הדיבור והביטויים, אבל זה גדול עליי – אם למשרד הבינוי והשיכון לוקח כמעט חודשיים ימים - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

חודש.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. כשתאגיד שולח לך ב-3 באפריל צרופות כמו הילד הכי טוב בכיתה. צרופות, לא 4,000 – שניים. אומר "יש לי מוכנים כולם". מוכנים כולם. תגידי רק אם זה מה שהתכוונת. כי בדיון הקודם אמרתם "פתחנו לכם והבנתם לא נכון כי לא הבהרנו - - -

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עשינו חידודים, נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, ברשותך. מה היה עד אז לא משנה. לא הבהרתם, לא הנגשתם, לא שיווקתם שזה לא גם וגם וגם וגם אלא או זה או זה או זה או זה. ואז הייתם צריכים הבהרות וחידודים, ונתנו פה את הבמה לזה. סיימנו עם זה. בא תגיד חרוץ, איתר את העובדים, מיין אותם, השיג את כל האישורים הרלוונטיים, קרא מלפני ולפנים את הכול כדי לוודא שהוא לא טס לשום מקום. שולח אליכם בכל דרך אפשרית, מפעיל אותי לוודא שאתם על זה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

היינו, אנחנו על זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, ברשותך, בואי. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני מכיר ארבעה תאגידים כאלה, דרך אגב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

אני יכולה רגע?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, מה פתאום. יכולת חודשיים. חודשיים יכולת.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

יותר.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

עשיתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עשית? אז את יכולה לדבר.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

לאה בן עזרא, משרד הבינוי והשיכון. אני מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים. אוקיי, אם אני מבינה למי הכוונה באותו תאגיד, אני יכולה לומר שאני דיברתי עם אותו תאגיד. התאגידים גם יודעים, המספר האישי שלי אצלם. הטלפונים, הם יכולים עד 22:00 בלילה, אני מחזירה להם תשובות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה את אומרת? 

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

רגע, הוא דיבר איתי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וואלה, אני רוצה להיות בעל תאגיד.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

אני יכולה רגע לסיים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כי לא אתם לא רוצים לענות.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

שנייה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לי אתם לא רוצים לענות. הנה אני אומר. לא את ולא את רוצות לענות לי. זאת האמת. בואי, תמשיכי, אני לא רוצה להפריע לך.

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

אז אותו תאגיד דיבר איתי, הנחיתי אותו, הסברתי לו מה כדאי לעשות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי זה היה?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

מייד אחרי שהוא הגיש את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה את אומרת? באמת?

 << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >>  

כן, אם אנחנו מדברים על אותו תאגיד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו לא מדברים על אותו תאגיד. כי במקרה אני מכיר חמישה תאגידים כאלה, רק הבאתי אחד לדוגמה שהוא גם ממוסמך אצלי. אבל, לא, לא, לא מדובר על אותו תאגיד. אני מכיר מקרה. אני מכיר מקרה, אני, שאני שלחתי את הצרופות בעצמי ליתר בטחון. אני שלחתי.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>  

אני, יש לי ארבעה שמות בטלפון. ההוא שלח לי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני שלחתי. אם? נתנו כבר פתרון של 30%. נתנו פתרון של 30%. לא בא בקל. לא בא בקל. לא שבחלוף חודשיים לא הביאו – בחלוף חודשיים לא אמרתם שזה מה שאתם רוצים. מי אתם? המדינה מתרסקת. המדינה מתרסקת. תביאו שלושה מיליון מימון לטיסות, תביאו בדיקות לפה, תביאו עובדים לא ממוינים – "לא, רק 30%". מי אתם? איך אתם ישנים בלילה? תגידו לי. כמה אני יכול להיות דיפלומט ולנשוך שפתיים? חודשיים לענות? חודשיים? תענו רק אם זה מה שביקשתם או לא. תענו. מאיפה הזחיחות הזאת? מאיפה? מה אנחנו עושים פה? חודשיים? חודשיים תגידו אם זה הפורמט שביקשתם או לא. מגיעים אליי תאגידים ואומרים לי "הנה, זה הצ'ק-ליסט שביקשו והנה זה הקובץ של העובדים שחיכו. אין לי אותם כבר. אין לי אותם, הם הלכו". 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אז לפרוטוקול, אנחנו פנינו לתאגידים להשלמות, אחרי שעברנו על מסמכים ומה חסר, וביקשנו מהם. זה לא שלא הייתה פה איזושהי תקשורת. הבדיקה של התשובה האם העובדים האלה כן או לא, היא תהיה שבוע הבא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את אומרת דבר לא נכון. רצית פרוטוקול? בואי גם פרוטוקול – את אומרת דבר לא נכון.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

למה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ככה. ככה. אני אביא לך תאגידים שלא עניתם בכלל, לא אם זה מספיק או לא. תגידו רק אם זה הפורמט, אם זה מה שאתם רוצים או לא.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא שלחנו השלמת נתונים לכולם?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם לא שלחתן אתן מתפטרות? כי אם כן, אני מוכן להתפטר.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

חס וחלילה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואו נבדוק. אני מוכן להתפטר. בואו נבדוק. חבר'ה, תראו, עשיתי אתכם סיורים, השאתי לכם עצות, הסבתם את תשומת ליבכם, הגעתי אליכם לפגישות, נתתי כל מיני פתרונות, ואתם – אנה באנו. מה אנחנו נספר להם? מה נספר למשק? מה נספר? יוקר מחייה, חוסר התחלות בניין, מצב רוח לאומי ירוד, מינופים מטורפים, חוסר יכולת בעמידה בהתחייבויות. מה נספר? רק כי איזו פקידה לא רצתה לענות לטלפון? זה לא להם, זה לי. זה לי. לי את לא עונה. וגם את לא עונה. גם לא להודעות. אל תהיו חברים שלי, לא ביקשתי. הייתי שמח אבל לא חובה. אבל, לפחות, אם אני עומד איתכם על קוצו של יוד בנושא ואני נותן לכם הרבה אוויר קודם, אל תלכו הצידה ותגידו "הוא מתנכל לנו". הייתי הכי הגון אתכם.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אני חושבת - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אל תעני. אל תעני. האשמה היא לא בכן. אתם לא אשמים. אשם המנכ"ל שלך, אשם השר שלך, אשם ראש הממשלה שלך, שלי, של כולנו. זאת המערכת, ככה היא בנויה. זאת המערכת. עד שלא יחליטו לנער את כל התחום הזה ולבחון את כל כשלי השוק של המבנה התאגידי ואת כל הכשלים של התחום, לא רק בבניין, אנחנו נמשיך להתרסק. אנחנו נמשיך להתרסק. הגיע הזמן שהמערכת תתחיל להתעורר, על כל מקבלי ההחלטות שבה. בדיוק הקודם ביקשתי לבחון כיצד ניתן לאפשר לתאגידים לרכוש כרטיס טיסה, דיברתי על זה קודם, כמקדמה על חשבון השכר. 

נושא הטיסות מהווה חסם כפי שביטאנו וכפי שמשתקף פה במספרים. יש פה לפחות 1,000 ומשהו שכבר מאושרים בכל אחד מהמסלולים. אני יודע שלצד הסבסוד של הטיסות מהממשלה, כאמור יש תאגידים שמבקשים להשתמש בכלי הזה ככל והוא יתאפשר. א' אני מבקש לדעת אם היה איתור של כאלה תאגידים. אני מבקש להבהיר שלא מדובר במקדמה על חשבון השכר אלא כחוב הניתן לניכוי מהשכר. יש הבדל במינוח המשפטי הזה ולכן אני מבהיר את זה. מובהר, אגב, שגם לא ינוכה יותר מ-25% מגובה שכרו של העובד באופן מצרפי על כלל הסעיפים. ואני מבהיר שאני מודע לעובדה שאסור שהניכוי יארך יותר משלושה חודשים, אחרת יש חשש לקבילה, שאז לעובד לא תהיה אפשרות חוקית לעזוב כי הוא עדיין חייב.

סבסוד הטיסות, למי שלא יודע, אמור להיעשות בהסכם בין המעסיק לעובד. כל זה בתום לב, בנפש חפצה וברצון הצדדים. אני מבקש לדעת אם הבנתי נכון. אם כן, הממשלה אומרת כאן לתאגידים כי מותר לכם לסבסד את הטיסות של העובדים בתנאים הללו: עד 25% מכל שכר ומקסימום ניכוי שלושה חודשים. א' אני מבקש לדעת אם זה נכון או לא. אני מחכה. 

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

גאולה צמח, מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. אנחנו בדקנו את הסוגייה בין המשרדים, ואמנם מבחינה משפטית יש אפשרות שהתאגידים ישלמו עבור הטיסות של העובדים במסגרת סעיף 25א6 לחוק הגנת השכר, שזה בעצם קובע התחייבות בכתב ובהסכמת העובד, ושאי אפשר לנכות אחר מהשכר של העובד יותר מרבע - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ביארתי את זה. אלה הסעיפים שביארתי אותם. בואי תורי לי מפה. 

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

אז אני רק אוסיף משהו. קודם כל, המדינה לא יכולה להמליץ, בסדר? אנחנו רק אומרים מה המצב המשפטי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שאין מניעה משפטית ליישם את התהליך הזה.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

נכון, אבל אנחנו לא מנחים אותם, זו בסוף החלטה שלהם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אתם לא מנחים. זאת אומרת שאתם לא תסתרו אותי אם אני עכשיו פונה לתאגידים ואומר להם שכל מי שמעוניין ויעמוד בתנאים האלה יכול לבצע זאת.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

אני רק אוסיף משהו, בסדר? באופן עקרוני, נכון שהם יכולים עד רבע מהשכר, אבל אנחנו לא יודעים מה עלות הטיסות, בסדר? עכשיו, אם עלות הטיסות, אם בסוף יוצא שההחזרים הם יותר משלושה חודשים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אמרתי בהנחה שיתקיימו כל התנאים שדיברתי עליהם.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

בהנחה. אבל, בסוף אנחנו יודעים שכנראה יעלו את המחיר של הטיסות בגלל המצב הבטחוני ובגלל הדחיפות, אז המחיר יותר גבוה, בסדר? ובהנחה שלא מדובר במקרה שבו רשות האוכלוסין או משרד הבינוי, לא יודעת מי מהמשרדים אמר שהם משתתפים בעלויות, בהנחה שבאמת עלויות הטיסה הן יותר גבוהות ואז הפריסה היא יותר משלושה חודשים, אז כן יש חשש - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

או גובה המקדמה. כי אם טיסה עולה - - -

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

זה לא יכול להיות מקדמה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא כמקדמה, נו – חוב. אם טיסה עולה 1,200 דולר ולצורך התחשיב 1,000 דולר זה המסגרת, והעובד ידע להביא כמקדמה מעצמו 200 דולר, המעסיק יכול להזרים 1,000 דולר כחוב ואז לפרוס את זה על שלושה תשלומים, ואז זה מקיים את כלל התנאים.

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

בהנחה שזה עומד בתנאים של הסעיף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עד 25%, עד שלושה חודשים. נכון, אני הבהרתי כבר מראש בתחילת דבריי – בכלל הניכויים וההתחייבויות של העובד. 

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

כלל הניכויים כולל ביטוח רפואי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אמרתי.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

סליחה, אפשר להתייחס גם להסכם הבי-לטרלי? רחל אוברמן, נעים מאוד, ממשרד החוץ. אני רוצה להעיר שאם יהיה איזשהו שינוי בנושא הזה של הטיסה או איזושהי עלות או איזשהו הסדר אחר לנושא של הטיסה זה יחייב כנראה איזשהו תיקון של ההסכמים הרלוונטיים, וגם פרסום נרחב לעובד שאלו התנאים לרכישת כרטיס טיסה וכולי. זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זאת אומרת?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני אומרת שאם עובד יידרש לשלם, למשל לפרוס את העלות של כרטיס טיסה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, היום עובד נדרש לשלם 100% עלות טיסה לפני שהוא עולה על המטוס. זה מוסכם בינינו?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

מוסכם, כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. אם אומרים לעובד "יש לך אפשרות לשלם את זה בפריסה של שלושה חודשיים – תעבוד ותרוויח", זאת אומרת שאני לא מכביד עליו תנאים, אני מאפשר לו אפשרות נוספת להגיע להתפרנס. 

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני רוצה שהוא יהיה מודע לזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שלושה חודשים אין קבילה.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

בסדר, אני רוצה שהוא יהיה גם מודע - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה? למה?

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

כי לא ניתן לכפות יחסי עבודה על הצדדים. ובמידה והעובד רוצה לעזוב הוא רשאי לעזוב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, שישלם את החוב ויעזוב. אין בעיה. אין בעיה. תקשיבו, כל מה שיש, כל הצורך פה הוא להוסיף הבהרות לחוזה ההעסקה שבהם מסדירים את הרצון של הצדדים, את ההסתייגויות והמגבלות. מרגע שעובד חתם על זה ואישר, בזה זה מסתיים. 

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אפשר לומר משהו? נראה לי שיש פה קצת נאיביות, כי יש שם חברות - - - 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, בוא, אנחנו לא צריכים עכשיו לחלוק. יש פה אפשרות, חיכינו לקבל התייחסות של המשרד הרלוונטי. מרגע שהמשרדים הרלוונטיים אומרים שאין להם התנגדות בהתקיים התנאים האלה, נשאיר את זה למבחן המציאות, זהו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אבל מי אמר שיש בעיה? יש שם חברות השמה בהודו והן כבר, נראה לך שהעובד קונה בעצמו את הכרטיס?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

העובד מביא את הכסף לחברה. טוב, בסדר.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אתה רוצה לדעת את האמת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני יודע את האמת.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אז בבקשה, אז תיתן לי בבקשה להגיד לך משהו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. עם כל הצניעות, אתה לא יכול ללמד אותי את התחום שלי. עם כל הצניעות. אני מכיר את המנגנונים, בסדר? אני יודע שדרך חברת ההשמה מגיע העובד לארץ, גם באמצעות הטיסה. אני יודע את זה. אני מבקש לעקוף את זה. ביטאתי את זה במספיק דרכים פה בדיון הזה. אני מבקש לעקוף את זה. אני בא לקדם את האינטרס של חברת ההשמה או את האינטרס של מדינת ישראל? טוב. משרד השיכון, בדיון הקודם הוועדה ביקשה מנציגי משרד הבינוי והשיכון לקבל את פירוט ההסכמים שהועברו להתאחדות הקבלנים בוני הארץ מפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' עבור המיונים בחו"ל. א' מה הסיבה שלא קיבלתי?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, הסכמים – ביקשת לדעת כמה כסף עבר. בפנייה שהוציאו לך, להבנתי היא הייתה אמורה לצאת אתמול והיא יצאה אלייך מאוחר מידי, היום בצהרים, כתוב שם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לגבי העלויות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז אני לא קיבלתי. הוועדה לא קיבלה, גם לא מנהלת הוועדה. אנחנו נבדוק, כנראה שהיה איזשהו באג אצלנו.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אבל, זה לא פירוט ההסכמים, זה העלות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אין בעיה. הסכומים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, האם יש איזשהו צפי לפרסום המכרז לעניין הספקת מיון עובדים?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן, יש לנו פינג פונג עם משרד העבודה, שעדכנת קודם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ורשות התחרות?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עם רשות התחרות כבר ישבנו, סגרנו והתקדמנו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, מעולה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

משרד העבודה, אנחנו רוצים בעצם לבחור את עשר המכללות המובילות על בסיס קריטריונים מקצועיים שגיבשנו. מתוכן אנחנו נפנה לקבל הצעות מחיר. יהיה איזשהו תהליך של תחרות על השירות שכל אחת מציעה, וגם יהיה קריטריון איכות מרכזי. מתוכן נבחר סביב ה-4 ספקים, או כמה שיתאים עקרונית. המטרה היא שיהיה כמה ספקים ולא אחד שיזכה. אני מאמינה, התחייבו לנו עד סוף השבוע לשאר הנתונים שנדרשים לנו, אז מייד אחרי זה יצאו פניות למכללות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברת אסרף, את הנציגה המטפלת?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא, זה אגף הכשרות, זה אגף במשרד העבודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. לא הוזמנו לדיון? אני מדבר על אגף ההכשרות. אני רוצה לסייע לה להתקדם איתם.

 << אורח >> תמר ניב ישראל: << אורח >>  

לא ידענו שהנושא הזה יעלה ומסתבר שאין לנו פה נציג של הכשרה מקצועית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

להבנתי הייתה מישהי ספציפית שהייתה צריכה להשלים נתונים והיא חוזרת מחר. אני לא חושבת שזה איזה אירוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אני אתייחס לזה בדברי הסיכום, אבל במידה וחסר משהו שגורם לעיכוב מתמשך באופן לא ענייני אני אשמח אם תשתפו אותי. אני אשמח להתגייס ולנסות לסייע לתווך ולסיים את התהליך הזה. יש לי עוד כמה שאלות, בסדר? בדיון הקודם נאמר שהקול הקורא לתוספת חברות ביצוע זרות יצא שבועיים לאחר פסח – יצא?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

נכון. הוא לא יצא, אבל עשינו סקר די רחב עם רוב השוק. אנחנו אמורים לצאת כל רגע. זאת אומרת, יש טיוטת קול קורא כתובה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הסיבה שהוא לא יצא עד עכשיו?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

עשינו הפקת לקחים בשביל להבין מה עבד ולא עבד ואיך אנחנו מצליחים להביא חברות ממדינות נוספות הלאה לכאן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איך בחנתם את זה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

דיברנו עם חצי שוק. באמת דיברנו עם הרבה מאוד תאגידים, דיברנו עם הרבה מאוד חברות ביצוע, דיברנו עם הרבה מאוד קבלנים, דיברנו עם מודלים אחרים של מה שיש, היה פה שחקנים שהביעו עניין – היה מאוד רחב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ביצעתם סקר מול שווקי העולם בהזמנת חברות ביצוע?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

מה שעשינו בעיקר זה לראות, ואת זה אני יכולה להגיד, הפרמטרים שהיו בקול הקורא הקודם דיברו על סוג מסוים מאוד של חברות בהיקפים מאוד מסוימים שאנחנו חושבים עכשיו שאפשר, נגיד שזה לא חייב להיות חברה שהיא ממשלתית או לא חייבת להיות חברה שהיא בהיקפים כאלה. זו המטרה – קצת להקל על קריטריונים במקום מסוים כדי לאפשר לחברות גלובליות בינוניות גם להיכנס, זה מצד אחד. מצד שני לדרוש יותר בדרישות שלנו; כמה מטר מרובע החברה צריכה להוכיח שהיא כבר בנתה, וכדומה. אז יש איזו הורדה מסוימת של התרומה שלה לתמ"ג או היבטים מהסוג הזה ומצד שני יותר מטר מרובע וניסיון שהיא בנתה, כולל תמהיל של מגדלים. זאת אומרת, אנחנו כבר לא עובדים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם הפעלתם שיקול דעת בעניין שדיברתי איתכם לגבי אפשרות שבה חברה ממקום מסוים מביאה עובדים ממדינה אחרת ומגיעה לכאן?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן. זה חד משמעית אחד מהשיקולים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שאתם מאשרים אותה?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אם מבחינתנו, אני אגיד את העמדה המקצועית, שאם אותה חברה רגילה ויודעת לעבוד גם עם מדינות נוספות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת, הוכחת ביצוע עם עובדים מאותו מקור.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

כן, זאת אומרת לא סתם עובדים אלא קונקרטי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מעולה. אנחנו רוצים, יש דרך לקבוע תאריך יעד לסיום ויציאה לדרך?

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

יש. אני חושבת שאנחנו ממש בבליץ של עבודה על הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, קחי לך איזושהי תקופת חסד גם. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

לא יודעת. מה שכן, אתה מוזמן באהבה לוובינר הגלובלי שאנחנו מתכננים לעשות כדי לשמוע חברות לשאלות-תשובות אחרי הפרסום.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני אומר שאם אנחנו נקבע איזשהו יעד, תאריך יעד, וממנו נגזור את התהליכים אחורה, אנחנו נדע שאנחנו מכווננים את עצמנו לגבולות גזרה במועדים שאנחנו לא נחרוג מהם.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אנחנו תכננו לאמצע מאי, מייד אחרי החזרה של פסח. אנחנו לקחנו לעצמנו את השבועיים עכשיו לסגור קצוות אחרונים. אז מבחינתנו זה צריך להיות היעד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אגב, עוד נתון שביקשתי ולא קיבלתי בעניין מקורות המדינות שמהן תאגידים ביקשו עובדים.

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

זה בתוך אותו מענה לפנייה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, טוב. 

 << אורח >> מיכל ארן: << אורח >>  

אם אתה רוצה אני יכולה גם להקריא אותה כאן עכשיו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה נתון לשיקול דעתך. בכל מקרה, אני אשמח אם תוכלי לדאוג למעקב בהמשך. להקפיץ לנו את זה, גם אם שלחתם, כי אצלנו זה לא הגיע. 

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אולי עד שהם ימצאו אפשר להגיד משהו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

רק אם זה רלוונטי. אם לא אני עוצר.

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

מה שקורה היום זה שעובדים אין. פלסטינים נכנסים, מי שלא מפחד - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ניהלנו על זה דיון בשבוע שעבר. לא, לא, לא רלוונטי. יש הרבה דברים נכונים. אני יכול עכשיו לדבר שבועות – זה לא רלוונטי לדיון. לא רלוונטי. אתה היית בדיון שאני ביקשתי מנציג המתפ"ש? ביקשתי ממנו נתונים. אז במה זה רלוונטי לדיון?

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

אומרים שההודים הם לא מקצועיים. נכניס את הפלסטינים לתקופה מסוימת, לשנה – על כל פלסטיני לקחת גם הודי אחד. הם ילמדו את העבודה ונתקדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אתה וכל מי שרואה לנכון מוזמנים לשלוח הצעות לאתר הוועדה ונדון בהן.

 << אורח >> מאיר שמש: << אורח >>  

בשמחה.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אפשר לשאול שאלה? אם אנחנו מבינים שההודים לא עומדים בסטנדרט הנדרש והייתה בעיה בתהליכי המיון - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אנחנו לא מבינים – עלה חדש ואנחנו רוצים לבדוק אותו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

בשורה תחתונה, הוא יושב אצלי עדיין בדירה. אין לו דורשים, אין לי קבלן שדורש אותו. אני שילמתי עליו ואני ממשיך לשלם עליו - האם אפשר לעשות עם זה משהו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה תצטרך לנמק מה הסיבה לכך שאין לו דורשים, והמערכת תצטרך לבדוק את זה, לאשש או להפריך את הטענות האלה, ואז היא תתייחס. אני אומר לך שבקצה, בהנחה והסיבה תהיה מוצדקת באופן אובייקטיבי, הסיבה שבגללה אין דורשים, אזי אנחנו נפעל לשנע אותו, לשלח אותו ולשחרר אותך מהקבילה התלותית הכספית שלו.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אפשר דבר נוסף? אני הייתי קצין משטרה לשעבר, והסיפור הזה של המולדובים ייצר פה תופעת פשיעה. יש פה פשוט עבריינים שהבינו שאין מנוף כנגד העובדים. העובדים מתכננים את זה מבעוד מועד והעובדים נלקחו לנו כבר בשדה התעופה. אנחנו ייצרנו פה איזשהו מנגנון יחד עם ההגירה ועשינו פעולה נקודתית. אבל, בעקבות הנוהל שקיים היום אין לך שום מנוף נגד העובדים האלה, ולכן נוצרות פה סוג של כנופיות שמעסיקות את העובדים האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, זה חונה כבר במינהל האכיפה. אנחנו לא מפסיקים לנהל על זה דיונים וביקורות. הציפיות שלנו גבוהות ככל שהתקציבים שלהם הולכים וגבהים. לצד זאת, לא בגלל זה צריך לפסול מקור מוצא חשוב שמזין את התחום. אני רוצה לקוות שעם אכיפה נכונה והזרמת מספיק עובדים התופעה הזאת תלך ותמעט. אבל, ודאי וודאי, יום שבת הבשורה, שבהודעת הרשות שנעתרה לדרישתי לעניין צמצום יכולת התמרון של העובדים.

 << אורח >> דוד אבוחצירא: << אורח >>  

אני חושב שלמשרד החוץ יש המון כוח בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. זה לא שייך למשרד החוץ. טוב, אני מעביר לרשות מקרקעי ישראל את בקשת הוועדה לקיום סקר. 

 << אורח >> חן גרינברג: << אורח >>  

הנציגה יצאה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אולי מינהל התכנון ידע לענות לי?

 << אורח >> חן גרינברג: << אורח >>  

אנחנו עובדים בתיאום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. בעניין סקר אתר המגורים.

 << אורח >> חן גרינברג: << אורח >>  

הסקר אמור להתקיים ביוני, לפי מה שאני יודעת מהרשות למקרקעי ישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש יעד למתי ביוני?

 << אורח >> חן גרינברג: << אורח >>  

אני לא יודעת מתי, אבל אפשר לפנות אליהם. אנחנו עובדים יחד בתיאום בניסיון - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תרשמי לך בבקשה לבדוק ולהשיב לי, לוועדה. 

אנחנו נתכנס לדברי סיכום. הוועדה קוראת לבעלי התאגידים בענף הבניין ולכל קבלני הבניין בארץ, ולכל מי שיש ממשק עם עובדים, אגב, גם בהסתדרות, שהעסיקו או מעסיקים עובדים זרים בבניין מכל מדינה שהיא וסבורים שהעובדים אינם מקצוענים וניכר שאינם בעלי מקצוע ושלא מוינו כראוי, אם כן בכלל מוינו, לפנות למשרד הבינוי והשיכון עם פרטי העובדים ולוועדה. ניתן גם להגיע אליי באופן אישי. פרטיי ידועים לכל דורש. אני אומר לכם שהוועדה גם תבדוק באופן פרטני מול משרד הבינוי והשיכון את העובדים של התאגידים שהשתתפו היום בדיון כמקרה בוחן, ושהחלטתי לצאת באופן מבוקר יותר ועמוק יותר לאתרי בניין כדי להתחיל לאפיין בעצמי וללקט אינפורמציות.

הוועדה מצפה מנציגי משרד הבינוי לעשות כן בעצמם. הוועדה תקיים סיור בשטח ותאמוד מקרוב אחר תלונות המעסיקים ושביעות רצון העובדים החדשים, תנאי המעסיקים ותנאי העבודה. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד המשפטים לבחון מה היא האחריות של הממיין במידה וחתם על אישור להגעת עובד לעבודה בבניין בארץ, שאינו מקצועי, ולדרג את מידת חוסר המקצועיות שלו. אני מבקש ומצפה לתשובה עד לסוף השבוע בכתב לוועדה. ניתן להשיג אותי, כאמור, במגוון דרכים.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לקדם צילום של מיוני העובדים ותיעוד של תהליכי המבחן שלהם. הוועדה קוראת לתאגידי כוח האדם ליצור קשר עם העובדים הפוטנציאלים למסלול הפרטי ולהציע להם לסבסד את טיסותיהם על פי התנאים והמגבלות כפי שהוצגו כאן ושהנציגים ואני ביטאנו במהלך הסקירה והדיון הרלוונטי. ולעדכן אותי במידה וישנם חסמים נוספים. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לזרז את תהליכי הוצאת המכרז למיונים, וממשרד העבודה להשיב להם בדחיפות ולעדכן את הוועדה על פרסום המכרז. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לעדכן את הוועדה על פרסום קול הקורא לתוספת חברות ביצוע זרות.

אני מבקש להצר על חוסר יכולת הסבלנות שגיליתי ופקעת העצבים שיצאה ממני. הכוונה היא לא כוונה אישית. הביקורת היא ביקורת עניינית, גם אם היא לא נשמעת כזאת. אני יכול להצר על כך, ולא פחות מכך, אני מתפלל לרגע שבו לא תהיה הצדקה לביקורת הזאת שאני מעביר. אני חייב ביושר, אודה ולא אבוש, לכל הפחות אני מתכוון לכל מה שאמרתי. גם כלפי העובדים וגם כלפי נבחרי הציבור שמאפשרים התקבעות מצב רקבוני כזה שבו תהליכים לא מבוצעים והמשק סובל מנזקים שייקחו שנים רבות מאז שנסיים את התדרדרות המצב עד שהוא יחזיר את המצב לקדמותו. 

הישיבה נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:16. << סיום >>