פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 101 ועדת החוקה, חוק ומשפט 23/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 351 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, י"ז בסיון התשפ"ד (23 ביוני 2024), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: סוריא בשארה – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים עמית יוסוב עמיר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שירה גרטנברג – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לירון מאוטנר לוגסי – עו"ד, ראש תחום משפט ציבורי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גלעד סממה – עו"ד, יו"ר, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ראובן אידלמן – יועץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ניר גרסון – עו"ד, סגן יועמ"ש, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים חמדת קב – עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות מירה סלומון – ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ – עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר דן חי – ראש המרכז לחקר המידע DPI ויו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין ענר רבינוביץ' – מנכ"ל, חברת מנכ״ל Privacy Team איה מרקביץ' – עו"ד, Privacy Director, חברת Privacy Team ד"ר עמרי רחום טוויג – שותף, מחלקת סייבר וטכנולוגיות מידע, גוגל ישראל דלית בן ישראל – עו"ד, שותפה, ראש תחום פרטיות ליאור אתגר – עו"ד, שותף, ראש מחלקת הגנת פרטיות, משרד ארדינסט אייל שגיא – עו"ד, שותף, משרד AYR משתתפים באמצעים מקוונים: נועה גבע – עו"ד, המועצה להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי אביה קירשנבאום לייבנר מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב-2022, מ/1496 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב לכולם, מזמן לא דנו על הגנת פרטיות. PrivacyTeam חזרו, אתם לא יודעים כמה חסרתם בפעם הקודמת. איפה היינו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נראה לי שעכשיו אנחנו סוף-סוף נגיע לדיון חוזר בעבירות שלא הספקנו להגיע אליו בדיון הקודם. זה סעיף 23מז, אני חושבת שהוא נשאר כפי שהוא היה בדיון הקודם. בהטיית ראש הרשות, מפקח או ממוחא חיצוני, היה חסר לנו מומחה חיצוני ואני חושבת שהוועדה עדיין לא הכריעה בנושא של שלוש שנים או שנתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת עבירה חדשה, נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת עבירה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. יש לנו כאן שתי נסיבות של העבירה הזאת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אלו סמכויות שלא מוסדרות היום בחוק אז בוודאי לגבי חוקר יש גם עבירה חדשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ודאי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לה שתי נסיבות. "כלל פרטים שאינם נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע שהוגשה לפי סעיף 9 או בהודעה על שינוי בפרטים המנויים בסעיף 9ב או בהודעה לפי סעיף 18ג(1)". << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> זה צריך להיות 8. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה תיקון שהוועדה עשתה בפעם הקודמת, או "מסר פרטים שאינם נכונים במענה לדרישה של מפקח לפי סעיף 23יא(1)(1) עד (3) או של מומחה חיצוני לפי סעיף 23טז(ו)". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הממשלה ביקשה פה שלוש שנים? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> צוהריים טובים, עמית יוסוב עמיר ממשרד המשפטים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שמהמיני-מחקר שעשינו, לא ראינו הרבה עבירות דומות של שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, מאיפה הגעתם לשלוש? אני מתאר לעצמי שהרוב בכל מקרה יהיה בעיצום כספי אבל למה שלוש ולא שנתיים או שנה כמו בדוגמאות המעודכנות יותר? << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> אפשר גם שנתיים. סוריא בשארה, ייעוץ וחקיקה, פלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר גם שנתיים. אפשר גם שנה? אני צריך להבין מה הטווח. מאיפה אנחנו מגיעים לזה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא, אבל לפי הדוגמאות - - - << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> יש גם שנה בדוגמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. נא לרשום בפרוטוקול, יושב-ראש הוועדה הכניס את האצבע לפיו והרים אותה באוויר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא אבל לגבי שנתיים, בכל זאת יש פה כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, יש. אני פשוט אומר שזה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי שנתיים אין לנו התנגדות אבל אנחנו מבקשים לא פחות משנתיים. << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> השארנו את זה לשיקול דעת הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אני פשוט שוקל רפורמה להבניית שיקול הדעת בענישה של ועדות בכנסת ושל משרדי ממשלה אחרי שזה כל כך הצליח אצל שופטים. ננסה להבין איך אנחנו קובעים עונשים ועל בסיס מה. טוב שנתיים אז שנתיים, זה דומה למה שכבר קיים. בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הקראנו כבר את התיקונים שהוועדה עשתה בהמשך הסעיף. הסעיף הבא זה 23מט והוא חוזר לוועדה בעקבות שינויים. פנייה לקבלת מידע תוך מסירת פרטים לא נכונים במקום "במרמה". 23 מט הפונה לאדם לקבלת מידע לשם עיבודו במאגר מידע ומוסר לו פרטים שאינם נכונים בניגוד לסעיף 11, בכוונה להטעות למסור את המידע, דינו – מאסר שלוש שנים; אני חושבת שזה מפשט את הסעיף לעומת מה שהיה בוועדה. ניסנו לעשות את ההפשטה הזאת מאז הדיון הקודם. אנחנו מזכירים שיש קבלת דבר במרמה בסעיף 415 לחוק העונשין שעדיין שריר וקיים אבל הוא כנראה לא יטופל על ידי חוקרי הרשות להגנת הפרטיות ככול שיהיה צורך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, הניסוח החדש טוב לי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר גמור. שימוש במידע ממאגר מידע בניגוד למטרה שלשמה נמסר 23 נ נדמה לי שלא היו שינויים אבל בואו נקריא אותו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, זה הסעיף שאנחנו מבקשים לוותר עליו לאור ההחלטה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא לא יהיה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הסעיף יורד, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 23נא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עיבוד מידע ממאגר מידע בלא הרשאה 23 נא. המעבד מידע אישי ממאגר מידע, בלא הרשאה של או מאת בעל השליטה במאגר, בניגוד להוראות סעיף 8(א2), דינו – מאסר שלוש שנים. הסעיפים הקטנים השתנו אבל כרגע, אנחנו מבינים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה גניבת מאגר? לא הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. היה לנו דיון על השאלה של איפה עובר הרף והאם הסעיף הזה מייצג גם גניבת מאגר אבל דברים קלים יותר ואני חושבת שהייתה בקשה של עמרי רחום – נדמה לי – לנסות להבהיר שזה לא כל שימוש הכי קטן שהוא קצת שונה מההרשאה. לכן, הורדנו את "בחריגה מהרשאה כאמור". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רק להבהיר, יכול להיות שגניבת מאגר טופלה גם על ידי שימוש שלא למטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שימוש שלא למטרה הורדנו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, סעיף 2(9). פה אנחנו מדברים על שימוש בלא הרשאה. הנורמה דורשת להשתמש עם הרשאה ובהתאם להרשאה והעבירה הפלילית פה מדברת על מישהו שעיבד מידע בלא הרשאה בכלל. ויתרנו על "בחריגה מהרשאה" כי אלו באמת מקרים יותר עמומים שאולי לא מתאימים למשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר שבשנייה שאתה כותב "ללא הרשאה" זאת הבחנה קצת משונה כי בסופו של דבר, אתה שואל מה ההבדל בין העדר הרשאה לחריגה מהרשאה. יש לי הרשאה לעשות א' ואין לי הרשאה לעשות ב' אז האם זה חריגה מהרשאה או בלא הרשאה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שהכוונה הייתה בשוליים של אותה הרשאה בסיסית. כלומר, היית אמור לעשות א' ועשית ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זאת עבירה פלילית, אי-אפשר להשאיר אותה עמומה ככה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה דווקא בגלל שלא רצינו שייכנסו מצבים עמומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כשאתה כותב "בלא הרשאה" אז - - - << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> הורדנו את החריגה מההרשאה כדי לייצר יותר בהירות והכוונה היא שאם החריגה מההרשאה ממש מובהקת וניתן לאבחן אותה כהעדר הרשאה, רק אז תחול העבירה הפלילית אבל השארנו את החריגה מההרשאה לגבי העיצום הכספי. זאת אומרת, המקרים העמומים שיכול להיות שיש בהם חריגה מהרשאה ולא נכנסים לעבירה הפלילית, יטופלו בעיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי אבל אני חייב לומר שאני נכוויתי מהלשונות העמומות הללו סביב פרשת הפגסוס. לא כדאי לקרוא לזה פגסוס אלא מה שמכונה פרשת הרוגלות. היה דיון מאוד ארוך ומעמיק – שבעיניי היה מצחיק – על השאלה האם קיבלו מידע ללא צו או שקיבלו מידע בחריגה מצו. אני אמרתי שאין דבר כזה. אם קיבלתם צו האזנת סתר ולקחתם מידע שאתם לא יכולים לקחת בתוך חוק האזנת סתר אז פעלתם בניגוד לחוק, לא פעלתם בחריגה מהרשאה. אין דבר כזה. זה היה הדיון, על זה היה הוויכוח וזאת הייתה עמדת משרד המשפטים. אם קיבלתי צו להאזין לפלוני והאזנתי לאלמוני, במקרה הזה לא לאלמוני אלא השתמשתי בצו של ההאזנה די לקבל מהטלפון שלו דברים שבכלל לא קשורים להאזנת סתר אז זה רק בחריגה מצו, זה לא "ללא צו". לא, זה ללא צו כי לא קיבלת צו למשהו שבית המשפט לא מוסמך לתת עליו צו. המשחק הזה בין ללא צו לבין חריגה מהרשאה משאיר שיקול דעת עמום בעבירות פליליות. אני אומר שהכוונה ב-"ללא הרשאה" זה שלא קיבלת הרשאה. אם קיבלת הרשאה לעשות פעולת עיבוד מסוימת ועשית פעולת עיבוד אחרת אז את פעולת העיבוד האחרת עשית ללא השראה, לא בחריגה מהרשאה. זה נכון שיש זוטי דברים ואלה הגנת רחבות אבל עשית את זה ללא הרשאה. לכן, כשאתם אומרים לי שאתם משאירים את זה בעיצום, אני דווקא מוטרד מהעמימות הזאת. בסופו של דבר, השאלה היא תמיד בינארית. הורשת לעשות את הפעולה שעשית או לא הורשת לעשות את הפעולה שעשית. זאת לא שאלה של חריגה או "ללא השראה", אין הבדל בין התחומים האלה. זה מה שרצית להגיד כשהצבעת או שרצית להגיד משהו אחר? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> משהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> סליחה אם אני מחזירה אותנו צעד אחורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> איה מרקביץ', חברת PrivcyTeam. כמו שהוזכר בתחילת הדיון, אנחנו החמצנו את הדיון הקודם ורציתי להחזיר אותנו לסעיף שוויתרנו עליו, סעיף 23נ בגלל שהכנסנו סעיף אחר, 8א(1) כמדומני. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, לא. אנחנו פשוט מוותרים על - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו נשארים עם סעיפי צמידות המטרה הקיימים, 2(9) ו-8ב. זאת הסיבה ש-23נ לא נכנס. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> 8ב שהוגדר כ-"לא יעבד אדם - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, אבל לא הצענו עבירה פלילית על הסעיף הזה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> ברור. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו בסעיפי עבירה פלילית. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> ברור, בגלל זה אני אומרת שאני עושה צעד אחורה ולא מדברת על העבירה. אם נדבר על זה אחרי זה, נדבר אחרי זה אבל רק רציתי להבהיר שזה עניין שאנחנו חושבים שחשוב ללבן אותו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זה ילובן אבל אנחנו באמצע דיון אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני יודע שאיה מדברת בקצרה אז אני אבין את השאלה שלה ואדע מתי הזמן לדון בה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> סבבה. להבנתנו, אנחנו חושבים שהנוסח שהתקבל בסוף הדיון הקודם הוא "לא יעבד אדם מידע במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה כדין" הוא מאוד בעייתי. אם הוויתור על סעיפים אחרים הוא מתוך הישענות על זה אז אנחנו חושבים שראוי לדבר על זה בנפרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב אז אולי כשנסיים את העבירות, אם יהיה לנו קצת זמן אז אנחנו נחזור לזה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אנחנו דווקא ליבנו את הסעיף הזה באריכות בפעם הקודמת. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אנחנו צפינו בדיון ויש לנו כמה הערות בהמשך אליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז אחר כך. אתה רוצה לדבר על זה? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, אני רק אומר שגם לנו יש הרבה הערות על כל מיני דברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> יש גם סופיות הדיון באיזשהו שלב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני לא בטוחה שהייתי אומרת את זה דווקא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. אפשר להתקדם? תודה. נשמע, יהיה בסדר והכול טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה רצית להתייחס לעניין של החריגה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מצליח להבין את ההבדל בין ההגדרה של "חריגה מהרשאה" ו-"ללא הרשאה". בעבירה פלילית אני בוודאי לא מצליח להבין ובעיצום כספי זה צריך להיות ברור לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר בעבירה פלילית. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> האמירה שלנו היא כזאת, במשפט הפלילי עמימות פועלת לטובת הנאשם ובאופן כללי, המטרה שלנו היא לעשות את זה כמה שיותר ודאי. לכן, אנחנו מעוניינים לצמצם את רוחב העבירה הפלילית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעומת עיצום כספי שפועל לרעתו ולכן אנחנו רוצים להרחיב את זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. שנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה על הציניות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו בנוסח עצמו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עוד לא הגענו לסעיף העיצום הזה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כנראה שיכולנו להגיע לאותה תוצאה גם אם היינו משאירים את הנוסח העמום אבל לא רצינו להשאיר עוד נוסח עמום. זאת אומרת, המשפט הפלילי צריך להיות הכי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. ללא הרשאה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שאפשר ואנחנו מציעים "ללא הרשאה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אז תעשו בעיצום הכספי קיפול ואנחנו נדבר על זה כי גם בעיצום הכספי אני לא רוצה עמימות. זאת אומרת, אני רוצה לדעת האם כשמישהו פועל בחריגה מהרשאה הוא נחשב ללא הרשאה או שהוא נחשב בחריגה מהרשאה ומה זה אומר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> העניין הוא שיש דבר כזה בחריגה מהרשאה, זה הרשות לעשות א' כשאני עושה ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ללא הרשאה, זה לא חריגה מהרשאה. זה ללא הרשאה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע שנדבר על זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, נמשיך אחר כך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מסירת מידע מגוף ציבורי 23 נב. גוף ציבורי שהוא תאגיד, עובד של גוף ציבורי או מי שפועל מטעם הגוף הציבורי, המוסר מידע שחל איסור על העברתו, לפי הוראות סעיף 23ב במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבדו, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "גוף ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 23." << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בדיון הקודם אדוני ביקש להוסיף כאן גם כוונה אז זה "במטרה שגורם שאינו מוסמך לקבל את המידע יעבדו" ויש כאן גם הבהרה או מגבלה נוספת על כך שחל איסור על העברתו. יש כאן שני צמצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל חל איסור על העברתו - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה כדי שיהיה ברור שזה רק על מידע שחל איסור על העברתו ולא מידע שאפשר להעביר אותו לפי פרק ד', למשל, בין גופים ציבוריים או משהו כזה. דיברנו על זה בדיון הקודם אבל הסעיף הזה מכוון למצבים שבהם מוציאים מידע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שחל איסור על העברתו לפי הוראות סעיף 23ב? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שחל איסור על העברתו באופן כללי. יש כל מיני חוקים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל זה לא מה שכתוב. מה שכתוב זה שחל איסור על העברתו לפי הוראות סעיף 23ב. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, רק חשוב להבהיר לפרוטוקול שיש מקרים פרטניים שבהם חוק ספציפי מתיר את ההעברה וכמובן שבמקרה כזה, העבירה הפלילית לא תחול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל הסעיף בחוק אומר "המוסר מידע שחל איסור על העברתו לפי הוראות סעיף 23ב. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם האיסור שחל פה הוא איסור מכוח חוק אחר אז על פניו – זה נכון שסעיף 23ב לא יתיר – אז על פניו - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מדבר על היתר מכוח חוק אחר, לא איסור מכוח חוק אחר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> 23ב קובע איסור קטגורי ואז החריגים לו הם חוק אחר שמאפשר או הסדר של העברה בין גופים שבפרק ד'. אם שניהם לא חלים ועדיין המידע הועבר החוצה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מובן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת תהיה עבירה. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> יש לי שאלת תם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> ד"ר דן חי, DPI group. סעיף 16 קובע עונש של חמש שנים על עבירה מאוד דומה, לא ראוי שזה יהיה אחיד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה סעיף 16? << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> 16 לחוק הגנת הפרטיות. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הסעיפים מובחנים ביניהם. סעיף 16 חל במצבים יותר קיצוניים. יש שם רכיב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חובת סודיות שנקבעה בדין. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> כן אבל הוא יכול להעביר מסמכים וזה גם מה שקורה כאן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל יש שם הדלפה מכוונת של מאגר המידע. פה אנחנו מדברים על משהו שהוא גם חמור אבל זה לא בדיוק זה. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> או-קיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, סעיף 16 - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> סברנו שאפשר להסתפק פה בשלוש שנים, אנחנו לא ביקשנו חמש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אבל סעיף 16 זה גילוי מידע. כן, לכאורה הוא באמת משונה כי הוא אומר שזה גילוי מידע - - -- << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> הוא רחב יותר אבל הוא מכסה גם את הסעיף - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל זה לא לצורך ביצוע עבודתו או ביצוע חוק זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל זה גם לא רק לצורך עיבוד. זאת אומרת, אם אני יושב-ראש על מאגר ואני קראתי במאגר שלפלוני אלמוני יש מחלה גנטית נדירה ואני לא מעביר את זה לצורך עיבוד במקום אחר אלא אני מסתכל ומספר לבת זוגתו שיש לו מחלה גנטית חמורה. זה גילוי אבל זה לאו דווקא לצורך עיבוד. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> כן. נגיד, עובד רשות המיסים שהדליף קטעים מהמאגר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא מבטלים את תחולת סעיף 16, אנחנו בסך הכול אומרים שזה סעיף ספציפי לגופים ציבוריים ולא מתקיים בו הרכיב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרעיון בו זה הנושא של העברת המידע לצורך עיבוד. זאת אומרת, העברת מידע ב-bulk. בסעיף 16 יש פגיעה פרטנית ונקודתית בחובת סודיות והיא לאו דווקא - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> היא לא חייבת להיות נקודתית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא לא חייבת אבל הסיטואציה שעולה לראש זה באמת עובד רשות המיסים שמספר על שומת המס שלך, כמה הרווחת ומאיזה יעד וזה נקודתי, בלי קשר לשאלת העיבוד ובלי קשר לשאלת המסה. כאשר יש גוף ציבורי שמעביר לגוף ציבורי אחר או לגורם אחר בניגוד לחוק אז זה לצורך עיבוד. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> השאלה היא אם זה נכון שזה יהיה פחות, זאת הייתה השאלה שלי. זה יכול גם להיות חמש שנים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> קודם כול, אנחנו הצענו שלוש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הוא שואל למה אתה מייצר אי-קונסיסטנטיות כשבסעיף 16 זה שלוש. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כי בסעיף 16 יש רכיב חומרה מרכזי נוסף שלא מופיע פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הוא? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> שזה בכלל לא לצורך ביצוע עבודתו, חוק זה או צו בית משפט. זאת אומרת שזה לחלוטין - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל גם בסעיף 23ב זה לא ברור שהוא עשה את זה דווקא - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא אבל זה לא רכיב נדרש ביסודות העבירה שאנחנו מציעים כאן. זאת אומרת, אין את רכיב החומרה הנוסף שכן מופיע בסעיף 16 ולכן סעיף 16 הוא יותר חמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן אבל יש להניח שהוא מתקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא נכון. לצורך העניין, היה את הסיפור על עובד רשות המיסים שהגדיל ראש. היה עובד של רשות המיסים שהגדיל ראש והחליט שהוא עושה חקירות עצמאיות. הוא ישב על מאגרי המידע של רשות המיסים והחליט לחפש כל מיני עברייני מס. אמרו לו שזה לא התפקיד שלו ועשו לו 16? או שעשו לו סעיף אחר? הוא אמר שזה לא לצורך ביצוע עבודתך. לעומת זאת, יכול להיות מצב בו בן אדם עושה out sourcing לצורך ביצוע העבודה שלו אבל הוא מעביר את המידע בניגוד לנהלים לחברה חיצונית. הוא העביר את המידע לצורך ביצוע עבודתו ואולי אפילו בתחום סמכויותיו אבל הוא לא עשה את זה בהתאם להוראות החוק אז זה עדיין חושף אותו לעבירה מאוד רצינית כי הוא נתן למישהו אחר לעבד מידע למרות שזה לצורך ביצוע עבודה והכוונות טובות מאוד ולא בשביל להפר סודיות. הוא לא התכוון שהמידע ידלוף, הוא פשוט החליט שהוא מעביר את המידע לגוף ציבורי אחר או לספק חיצוני בניגוד לחוק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מבחינתנו, זה לשיקול דעת הוועדה. זאת סוגייה של גובה הענישה ורמת הענישה. אנחנו העצנו שלוש שנים אבל אם הוועדה סבורה - - - יש הבדל בין שני הסעיפים, הם לא מכסים את אותו הדבר. דיברנו על זה גם בדיון הקודם, בסעיף 16 יש את ההגנה של "לצורך ביצוע עבודתו" וכאן אותה. יש הבדל ויש צורך בשני הסעיפים בנפרד אבל מבחינת רמת הענישה, זה מה שהוועדה סוברת. << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> אני חושבת שאין מקום להחמיר עם העבירה החדשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בוודאי שלא אבל השאלה היא אם לא לעשות תיקון עקיף ולהנמיך ל-16. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא עקיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא תיקון עקיף, הכוונה היא - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע שממש לא כי בסופו של דבר, סעיף 16 במקרה הקשה שלו, יכול לדבר על עובד שמדליף מאגר מידע שלם ופוגע במאות אלפי או מיליוני אזרחים. אני מציע לא לגעת בסעיף 16 כי במקרים הקשים והחמורים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אין לי בעיה. אני חי עם זה. הפער בין הסעיפים הובהר והוגדר. << דובר >> סוריא בשארה: << דובר >> אני חושבת שיכול להיות שיש חפיפה בין שני הסעיפים האלה. הרשות תצטרך לפרסם נהלים לגבי מתי היא אוכפת את סעיף 16 ומתי היא אוכפת את סעיף 23נב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. סיימנו את הפרק של העבירות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי שאלה אחרונה. "במטרה של גורם שאינו מוסמך לקבל את המידע, יעבדו", פרקטית, איך אני מוכיחה את זה שמי שאני מוסרת לו את המידע אני גם מתכוונת שהוא יעבד אותו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> למשל, אם הוא כתב מייל למישהו אחר שאומר "אני רוצה שזה וזה יעבד אותו". כמו שמוכחים דברים במשפט הפלילי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי, הסעיף פה פותר את הבעיה שדובר עליה בתחילת הדיונים. נאמר פה מה קורה אם רוצים להעביר מידע לטובת התממה. אני מעביר את המידע שלא במטרה שיעבדו אותו אלא להפך, אני מעביר אותו כדי שיהפוך אותו ללא מידע. אני מעביר אותו כדי שהוא יתמים את המידע וימחק ממנו את המידע הרלוונטי, אני לא רוצה שהוא יאחסן אותו אלא אני רוצה שהוא יעשה התממה. לכאורה, על פניו הוא לא ייכנס בזה. זאת הבנתי אבל אם אני טועה, אנא אמרו לפרוטוקול. יכול להיות שזה לא בסדר כי הייתי צריך לעשות את זה בהתאם לנהלים אבל לא התכוונתי שהוא יאחסן מידע ולא התכוונתי שהוא יעבד מידע אסור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה גם כנראה יהיה גורם שהוא מורשה. פה כתוב "לגורם שאינו מוסמך". מישהו שפועל מטעמי כנראה ייפול בעניין הזה של "לא מורשה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. על פניו או לצורך ביעור - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מידע מותמם הוא לא מידע אם הוא באמת מותמם. הפעולה יכולה להיחשב עיבוד אבל זה תלוי באיזו פעולה מפעילים בשביל זה. אני מציע לא להיכנס דווקא לזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח שאני מעביר את כל המחשבים הישנים שלי לקבלן גריסה ולא התכוונתי שהוא יעבד אותם אלא התכוונתי שהוא יגרוס את כל הדיסק און קיי שלי ואז הוא לקח את המידע והתחיל לעבור עליו. זה לא בסדר ופעלתי בניגוד לנהלי אבטחת המידע שלי אבל אני התכוונתי שהוא יגרוס את המחשבים, לא התכוונתי שהוא יעבד את המידע שבהם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> סעיף המטרה שהוסף לבקשת אדוני באמת מצמצם את תחולת העבירה הפלילית במקרים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד משהו על העבירות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש משהו שהבטחתי בדיון הקודם שהוא אמנם קצת בחריגה מהדיון הקודם שהיה פה היום אבל אני אומר את זה כאן לשם ההרמוניה החקיקתית. בזמן שאנחנו יושבים פה ומחוקקים את חוק הגנת הפרטיות, כמה שעות קודם ישבו אצלי בצו איסור הלבנת הון ודורשים שכל נש"פ וכל מפעיל שירותי תשלום, יחזיק מאגר מידע עם צילומי תעודות הזהות משני הצדדים של אזרחי מדינת ישראל בכדי לעמוד בחובות לפי צו איסור הלבנת הון ואין שם שום privacy by design. אני מציע שממשלת ישראל תיקח ייעוץ אבטחה ופרטיות לפני שהיא מביאה לי צו איסור הלבנת הון. אני ביקשתי שבדיון הבא יביאו את חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות ושל הסייבר כי אני חושב שזה חושף את מדינת ישראל לאיומי פרטיות וסייבר שאין בהם צורך ואפשר למצוא להם פתרון אחר. ככלל, אנחנו מייצרים פה חובות שבדין להחזיק כל מיני מידעים שלא צריך או שאפשר לצמצם. אפשר לדרוש שיחזיקו רק הארד קופי או כל מיני דברים כאלה. מכאן בקשתי שלוחה לתשומת לב של הנוגעים בדבר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צו הפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צו הפסקת עיבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צו הפסקה או צו הפסקת עיבוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש סלש, אני לא יודע. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו ביקשנו צו הפסקת עיבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שוב, העיבוד לא מופסק, העיבוד יכול להיות מצומצם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא גם יכול להיפסק לגמרי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הוא גם יכול להיפסק לגמרי אבל אני חושבת שאולי ננסה למצוא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, על שם הסעיף ננהל דיון בסופו אבל בואו נדבר על התיקון שנעשו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נצליח למצוא עם דפנה איזשהו נוסח שלא שומט את הקרקע כבר בכותרת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> שאלה נוספת. בסדר, זה עניין של התרעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טוב. היו כאן כמה בקשות של הוועדה. הראשונה היא להבהיר שאותו צו הפסקה שהתייחסנו אליו בסיפה של סעיף קטן (א) - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יחול גם על חשש לסעיף 23ב שהוספנו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. הוספנו גם את 23ב וגם רצינו להבהיר שאותו צו הפסקה לא יינתן במסגרת אותן 48 שעות או באותו הסדר של לפני שמיעת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צו המחיקה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. אותו צו מחיקה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שצריך להבהיר לפרוטוקול ואולי גם בנוסח שצו מחיקה זה סוג של צו הפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כי אחר כך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז אלה השינויים שהכנסנו בסעיף הזה. א', הוספנו את 23ב. ב', ייצרנו שני סוגי צווים, צו הפסקה או צו הפסקת עיבדו וצו מחיקה ובנוסף, הוספנו שבית המשפט - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני, אני רק רוצה להבהיר שצו מחיקה הוא לא סוג נוסף אלא תת-סוג של הפסקה כי כל ההוראות פה מדברות על צו הפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, בסדר גמור. הוספנו את 23ב, הוספנו את הנושא שצריך לשים לב לחופש ביטוי שעלול להיגרע ממתן הצו והגדרנו שב-48 שעות כשנותנים צו במעמד צד אחד אז לא יכולים לתת צו מחיקה אלא יכולים לתת רק צו הפסקת עיבוד או צו הפסקה אחר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. שני דברים נוספים, אחד מהם זה שהכנסנו לתוך שיקול דעת בית המשפט את הבחינה של יסוד סביר להניח כי מתבצעת או עמדת להתבצע במאגר במידע הפרה של הסעיפים הרלוונטיים והייתה לנו גם בקשה של הוועדה להתייחסות לאיזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות יחולו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> איזה סדרי דין יחולו עד למועד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התקנת התקנות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לפני שאני מגיע לנקודה הזאת, יש לי הצעת נוסח לרישה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד לא עברנו נוסח. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בסדר, רק להגיד - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה כנראה עוד ישתנה הרבה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אחרי שמגדירים צו הפסקה "וכן יכול הוא להוראות" אז אולי "במסגרת צו כאמור יכול הוא ההוראות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לעקרון הזה הסכמנו. יוגדר שצו מחיקה הוא סוג של צו הפסקת עיבוד, בסדר גמור. לגבי איך עושים את זה מבחינת הנוסח, הכול בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מבחינת סדרי הדין, אנחנו מביאים פה את העמדה של המומחים בנושא לעניין סדרי דין אצלנו. באופן עקרוני לא מקובל להפנות לתקנות ספציפיות. גם בפסיקה וגם בספרות יש קביעות מפורשות שבמקרה שעוד לא נקבעו סדרי דין ספציפיים, מה שיחול זה תקנות סדר הדין האזרחי וגם לא כל כך מקובל להפנות בחקיקה ראשית לתקנות מסוימות כי אחר כך יכולות להיות כל מיני בעיות בתחום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז אתם מעדיפים שבכלל לא? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו מעדיפים שלא יצוינו תקנות בכלל. אם צריך לציין תקנות אז יש לנו איזושהי העדפה אבל מבחינתנו, ברירת המחדל הראשונה היא לא לציין מה קורה עד הפעלת סמכות הרשות – שמופיעה פה – לקבוע סדרי דין ואנחנו מבינים שככה מקובל בהרבה מאוד דברי חקיקה אחרים ושיש הלכה מסודרת בנושא שבמקרה כזה חלות סדר הדין האזרחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות סדר הדין האזרחי לא נותנות - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> בשינויים המחויבים, כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל תקנות סדר הדין האזרחי לא כל כך נותנת מענה לבקשה של רשות, תקנות סדר הדין האזרחי לא מותאמות לפנייה מטעם רשות. על פניו, זה היה יכול להיות אבל היה יותר מתאים להפנות פה לסדר דין פלילי מאשר לסדר דין אזרחי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אם הוועדה סבורה שצריך להפנות אז מה שהכי דומה זה תקנות האזרחות, סדרי דין בבקשה לביטול אזרחות. זה הליך שהמדינה יוזמת בבית המשפט. נכון שזה הליך שהוא בנושא אחר אבל מבחינת סדרי הדין, זה הכי דומה במטריה. שוב, מה שעמית אמר זאת העמדה אבל אם הוועדה סבורה שצריך להפנות בכל זאת אז אלה התקנות הכי דומות והכי הגיוני שהן יחולו בתקופת הביניים. גם כשאנחנו נבוא לכתוב סדרי דין, אנחנו נסתכל עליהן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יהיה הרפרנס שלכם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בגלל שהוועדה הוסיפה שהתקנות הן באישור הוועדה אז אנחנו קצת תלויים בלוחות הזמנים של הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי שאלה. יש עוד הוראות צווי הפסקה למיניהם בהוראות חוק אחרות ואני ששם גם יש - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל אין כזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הבנתי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אם הוועדה סבורה שצריך לכתוב אז מהותית, ההעדפה שלנו היא שתהיה הפניה לסדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נחשוב על זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נסגור את זה אחרי ההספקה כי אני לא הספקתי אפילו להסתכל על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני דווקא מכיר את התקנות האלה והן נראות לי מתאימות למטריה אבל השאלה היא אם נכתוב אותן במפורש או נכתוב בהליכים דומים. אני לא יודע, אפשר להגיד "נהוג בהליכים דומים ולהשאיר לפרוטוקול את זה שאנחנו מתכוונים לתקנות האזרחות אם לא רוצים להפנות בחוק לתקנות של חוק אחר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, בואו נשאיר את זה בינתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשאיר את זה, בסדר גמור. עוד דברים או הערות מהותיות לסעיף הזה? בבקשה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> יש את עניין ההגנות שדיברנו עליו גם בדיון הקודם ואמרנו שנקבל התייחסות אם רשות סעיף 18 חל גם על הליכים מנהליים באופן רוחבי או לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> כרגע, זה לא מופיע בנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמת. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לעניין נוסח אנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, דווקא עכשיו השאלה הזאת לא הייתה שאלת נוסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> היא מהותית. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני אומר שלעניין הנוסח אנחנו נסכם עם הייעוץ המשפטי לוועדה ובמהות, התשובה היא חד-משמעית כן. הפרות לפי סעיף (2) בכלל ופה ההפרה הספציפית שאנחנו מדברים עליה היא הפרת סעיף (2)(9), נכללת תחת - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, זה לא רק (2)(9). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, בדיוק (2)(9). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשאלה ניתנו שתי תשובות סותרות בדיון הקודם. כתוב ב-18 "בהליך אזרחי או פלילי" ולא כתוב "הליך מנהלי" ועלה השאלה האם ההגנות האלה חלות גם בהליך מנהלי. דהיינו, אם בן אדם עובר על הוראות סעיף 23ב. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, בסעיף (2), לא 23ב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בסעיף (2) הוא אומר שכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זו כן בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אמר על (2)(9) שכן ואנחנו מתקדמים שלב. הוא אמר שזה עניין של נוסח ואני שואל לעניין 23ב. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רגע, שנייה. התשובה היא לגבי סעיף (2) כן ולגבי 23 לא. התשובה היא שיש הגדרה, סעיף (2) מגדיר פגיעה בפרטיות ובסעיף (18), ההגנות חלות על פגיעה בפרטיות כהגדרתה בסעיף (2). זה היסוד של - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת העמדה העקבית שלנו בכל הדיונים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל בחוק יש הרבה - - - << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אבל זו גם הייתה השאלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בחוק יש הרבה מאוד מקומות שבהם מזכירים את המילים "פגיעה בפרטיות" לא במובן של סעיף (2). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, יש מעט מאוד כאלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם אם זה מעט מאוד, פגיעה בפרטיות לא שייכת לסעיף (2). << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הסיפור הזה עכשיו לא צריך לשנות את כל המבנה של איך בנוי חוק הגנת הפרטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא הסיפור הזה עכשיו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> הסיפור המנהלי הוא דבר שצריך לפתור ברמת הנוסח אבל להגיד פתאום שכל הפרקים ב' ו-ד' שהם לא פרקים לפי סעיף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל שאלה מאוד פשוטה. אתה לחשת לי באוזן סוד וסיפרת לי על משהו שמתרחש אצלך ברשות להגנה על הפרטיות או במשרד המשפטים שמזעזע את אמות הסיפים, כחושף שחיתויות ואני אמרתי לך "תודה שהסבת את זה לתשומת ליבי, אני אטפל בזה". המידע הזה הוא מידע אישי שמסרת לי כי מה שסיפרת לי נוגע למידע פרטי שמוחזק בידי הרשות להגנת הפרטיות או בידי משרד המשפטים ואתה מסרת לי את המידע הזה כדי לחשוף שחיתות במטרה כשרה. חלות עליך ההגנות של סעיף 18, נכון? על פניו, אם אני מבין נכון יש לך חובה מוסרית לעשות את זה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כל פרק א' חל. מה שאדוני מתאר זה סיטואציה של פרק א'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. המידע שאתה העברת לי הוא לא רק אישי אלא אתה גם הודעת לי שבמשרד המשפטים – אני סתם מתפרע – מחזיקים מאגר מידע. אתה יודע מה, לא משרד המשפטים, בואו נניח שזה הגנת בתי המשפט – זאת סתם דוגמה מהעבר – שמחזיקים מאגר מידע סופר רגיש על מלא שופטים כולל הערכות פסיכולוגיות עליהם. נניח שאתה הבאת לי את המידע הזה כחושף שחיתויות ולא זאת בלבד אלא אתה חושף שחיתות שאותו מאגר מידע סופר רגיש שאסור בכלל להחזיק אותו גם לא נרשם בדין, בימים שעוד הייתה קיימת חובת רישום כדין ואז אני אומר לך "תקשיב, אתה מעלה טענה מאוד חמורה. אתה בטוח שזה נכון?" ואתה אומר לי "כן, הנה תראה" ואתה מראה לי את מאגר המידע או אפילו שולח לי אותו. על זה שאתה העברת לי את המידע הרגיש מתוך המאגר כדי לשכנע אותי, חל (2)(9) אבל על זה שאתה העברת לי את המידע מהמאגר כדי להראות לי את זה, אתה עשית שימוש שלא למטרה שלשמה נמסר או בניגוד למטרה או בניגוד לסעיף 23 ולא חלות עליך ההגנות כי זה 23. האם זה נראה לך הגיוני? לי זה לא נראה הגיוני. התיאור הפנטסטי הזה איננו תיאור דמיוני כלל ועיקר כי בדיוק בדרך הזאת קיבלתי את המידע של מאגר יהלום מאיזשהו מישהו שהדליף לי אותו והבאתי אותו במעטפה סגורה לשופט בית המשפט המחוזי שיעתור כי עד אז כולם הכחישו את קיומו. הדבר הזה כבר קרה ועכשיו אתה מספר לי שאותו אדם שמסר לי את מאגר המידע בקובץ אקסל, לא חלות עליו ההגנות לפי סעיף 18 אבל אם הוא הדפיס לי אותו ונתן לי אותו ביד אז כן חלות עליו ההגנות כי זה עיבוד מידע וזה לא עיבוד מידע. אני אומר שאם חלות עליו ההגנות במקרה א' אז חלות עליו גם במקרה ב' ואם לא חלות עליו במקרה א' אז לא חלות עליו במקרה ב'. השכל הישר אומר שאין הבדל. כל הדברים האלה הם מעשה שהיה, זה דוקומנטרי. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש לך עבירות מחוק העונשין על מסירת ידיעות, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה הכול - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אולי גם עליהן נחיל את ההגנות לפי חוק הגנת הפרטיות? על כל חוק העונשין צריכות לחול ההגנות לפי חוק הגנת הפרטיות כי העבירה של מסירת ידיעות היא גם - - - אם עובד ציבור מסר מידע אולי זאת גם עבירה לפי חוק העונשין. בסופו של דבר, המחוקק מצא את פרק א' כדי לאזן עם הגנות וזה מודל חריג בספר החוקים הישראלי. זה אולי דומה רק לחוק איסור לשון הרע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כל הסיבה שייצרתי את כל ההוראות האלה זה כדי להגן על רציונל הפרטיות, אחרת זה לא מעניין אותי. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> המקרה הזה הוא טעות היסטורית. בהצעת החוק הראשונה היה את הפרקים א', ג' ו-ה' והוסיפו את פרק ב' ברגע האחרון, פחות מחודש לפי שהחוק עבר – אני מדבר על 1981 – אז לא תיקנו את הכותרת של סעיף ההגנות אבל אני לא חושב שמישהו התכוון שההגנות לא יחולו על פרק ב'. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הנושא הזה ליווה אותנו לכל אורך הדיונים בהצעת החוק. אנחנו אמרנו כאן בהרבה מאוד הקשרים שההגנות לא חלות בפרק ב'. אני אחזיר אותנו לדיונים על צמידות המטרה, חלק מההסדרים שהוועדה קבעה הם בראי ההבנה – שעד עכשיו לפחות, לא הייתה במחלוקת – שההגנות לא חלות על פרק ב'. מכיוון שהשאלה של אדוני נוגעת לסעיף הספציפי הזה, כאן צריך קודם כול להשתכנע שיש הפרה או שעומדת להתבצע הפרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה שזה יחול על פרק ב', אני רק רוצה שזאת תהיה הגנה טובה במשפט פלילי, אזרחי ומנהלי. אני לא רוצה שזה יחול על פרק ב'. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי, זה מקובל עלינו. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני חושב שעל זה אין מחלוקת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אדוני, על זה אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בואו נתקן את סעיף 18 ונכתוב "פלילי, מנהלי ואזרחי". בסדר גמור, מצוין. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אני לא רואה סיבה שזה לא יחול על פרק ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה להיכנס למריבות שאין צורך לריב אותן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הצגנו את זה בכמה וכמה דיונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין, בסעיף 18 יהיה כתוב "פלילי, אזרחי ומנהלי" ואנחנו ממשיכים. דן, אם אין מחלוקת אז אין מחלוקת. אני לא רוצה לריב על דברים שאין עליהם מחלוקת. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אני כמעט בטוח שלהגיד שזה לא חל על פרק ב' זה סותר פסיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שאמרנו שאנחנו לא רוצים לריב על דברים? ניתן לבית המשפט לשבור את הראש על האירוע הזה. אני חושב שצריך שיהיה כתוב "פלילי, אזרחי ומנהלי" ואם חושבים שזה לא משום פגיעה בפרטיות אז בסדר, תתווכחו על זה אחר כך. אני לא חושב שיש הבדל אם אני מעביר פתק, קובץ אקסל או אימייל לעניין תום הלב. אני לא רואה הבדל ואני חושב שצריך שהרציונל של סעיף 18 צריכים לחול בין אם אני מקבל אימייל ובין אם אני מקבל פתק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין לנו התנגדות לנוסח שמציע אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו רק נשארים עם עמדתנו על ההבחנה בין הפרקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הכול בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> שההגנות לא חלות - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, יושב-ראש הוועדה לא חושב ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. אני לא מביע שום עמדה לגבי פרק ב'. אני מביע את הרצון שבסעיף 18 יהיה כתוב "פלילי, אזרחי ומנהלי", זה הכול. אני לא מביע עמדה על פרק ב', לא מביע עמדה על פרשנויות שונות לסעיפים שונים בפרק ב', הרציונל שלהם או צמידות המטרה שלהם. אני לא מתעסק בזה. אני רק אומר שבסעיף 18 יהיה כתוב "פלילי, אזרחי ומנהלי". << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא מתנגדים. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אבל זה בגין פגיעה בפרטיות אז האם ההגדרה תלויה בסעיף (2)? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עוד מעט תולש שערות. חברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל היא צודקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע שהיא צודקת אבל אני לא יכול לפתור את כל בעיות העולם. אני חושב שההגדרה "פלילי, אזרחי ומנהלי" היא מספיק רחבה כדי לגרום לזה שיטענו הטוענים את מה שהם רוצים לטעון. אני לא עוסק בשאלה האם זאת טעות היסטורית שזה לא חל על פרק ב' או שנכתב פרק ב'. איני מכריע בכך ואני משאיר את העיסוק וההכרעה בסוגייה הזאת לתיקון מספר 15. אני כן חושב שזה לא הגיוני שמישהו יהיה פתור מפלילי ופתור מאזרחי באירוע מסוים ובמנהלי, יוכלו להיכנס בו. האם אפשר יהיה להיכנס בו? האם הפרה של הוראות עיבוד בניגוד לדין היא אסורה בגלל שדין כולל בתוכו את סעיף (2)(9) או לא בעיבוד בניגוד לדין? השארתי מקום לחברי להתגדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפרשנות שיפוטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקעה להתגדר בהם. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אדוני, בגלל שההגנות מתרכזות בפגיעה בפרטיות אז אנחנו כן תקועים רק עם מה שתחת סעיף (9)(2). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מסכים איתך כי אני חושב שההחלטה - - - מה הנוסח של סעיף 18? אתה מכריח אותי בכל זאת להתעכב על זה ואני לא רוצה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> חברים, תציגו את עצמכם. את מכירים וכולם מכירים אבל הציבור לא והפרוטוקול לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 17 דיונים, כל העולם כבר מכיר. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אל תחשוב. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> ענר רבינוביץ' מחברת Privacy Team. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם כאשר אדם מעבד מידע ללא הרשאה זה נחשב פגיעה בפרטיות או שזה נחשב רק עיבוד ללא הרשאה והאם אותו מעשה ראוי להגנה חלקית או מלאה? אני לא רוצה להכריע בזה. ברור לכולנו שסוגיית העיבוד ללא הרשאה גם כאשר אין בה משום פגיעה בפרטיות, היא מעוררת בעיות אחרות. לעומת זאת, כאשר הבעיה היחידה בעיבוד ללא הרשאה היא הפגיעה בפרטיות אז ברור לכולנו שיחולו ההגנות של פגיעה בפרטיות ויש מקרים אחרים. העברת מידע ושימוש בו שלא למטרה שלשמה הוא נמסר, יכול להיות בו משום פגיעה בפרטיות. נניח שאני מעביר את מאגר המידע הזה למישהו שזכאי על פי דין לדעת את המידע הזה אז אין בעיה של פגיעה בפרטיות כי המידע היה יכול להיות מועבר אליו אבל זה עדיין מידע בניגוד למטרה שלשמה הוא נמסר. אין פגיעה בפרטיות וזה מקרה טהור, האם יש מקרה ביניים? בוודאי שכן. יהיו צריכים לבדוק מה היא הסוגייה הדומיננטית בכל סוגייה אבל לכולם ברור שיש מקרים שבהם אין פגיעה בפרטיות. באי-עמידה באבטחת מידע בסעיף 17, לא נעשתה פגיעה בפרטיות באותו אירוע. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אלא אם כן המידע לא דלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם המידע דלף אבל המידע לא דלף באותו מקרה תיאורטי עליו אנחנו מדברים. לא נעשתה פגיעה בפרטיות אבל הוא לא שם firewall. אז האם בגלל שהוא לא שם firewall והוא בן אדם שיש לו מטרה אישית כשרה או כל מיני דברים אחרים של סעיף 18 - - - זה לא קשור אחד לשני, זה פשוט נותן error. זה לא רלוונטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר העברת המידע נוגעת בפרטיות אז בוודאי שזה כן רלוונטי. מה היסוד הדומיננטי בכל אירוע, יכריע מי שצריך להכריע. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מבקש מאדוני לחזור לאמירה על כך שלא משנים את המצב לגבי פרק ב'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא עוסק בנושא פרק ב'. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אבל שינינו את המצב כי עכשיו לרשות יש סמכות על (2)(9) ולפני כן לא היה לה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין מחלוקת שב-(2)(9) יש פטור. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אין מחלוקת לגבי (2)(9)- - - שינויים במקומות שנוחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. על (2)(9) הבהרנו שגם במנהלי זה חל. על זה אין ויכוח וגם הרשות לא מתווכחת על זה. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> למה שיתווכחו? זה לטובת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד עכשיו, לגבי הספק הפרשני שכמה אנשים פה דיברו עליו שמדבר על אזרחי או פלילי ולא מדבר על מנהלי, הייתה יכולה להיות סיטואציה שהיו אומרים לך ב-(2)(9) שזה בסדר אבל במנהלי ההגנות שלך לא רלוונטיות. אז לא, במנהלי ההגנות שלך כן רלוונטיות. מה קורה לגבי מקרה שבו הפגיעה בפרטיות נעשתה בדרך של שימוש בידיעה שלא למטרה שלשמה היא נמסרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שינינו את המצב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יודע. אני לא רוצה להכריע ואני לא רואה סיבה להכריע בזה. אני אומר שבטוח יש מקרים שבהם האירוע הוא פגיע בפרטיות פר אקסלנס, בטוח שיש מקרים שבהם האירוע הוא בכלל לא פגיעה בפרטיות אלא הפרת הוראות המאגרים, יש מקרי ביניים ובהם, ידון מי שרוצה לדון. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אדוני, אפשר להגיב ספציפית לעניין הסעיף הזה של צו הפסקת העיבוד או שם פחות מפחיד שיעלה בדעתנו בהמשך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה שאת מחזירה אותנו לנושא. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני חושבת שלדבר הספציפי שאנחנו מדברים עליו עכשיו, יש משמעות גם לעניין באילו הפרות תקום הסמכות להטיל או לבקש צו הפסקת עיבוד. תתקנו אותי אם אני טועה או לא מבינה נכון את הסעיפים שמנויים פה בסעיף קטן (א) כי הנוסח המשולב הוא לא לפני. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, גם זה נסגר כבר בדיון הקודם. אני לא מצליח להבין למה פותחים עוד פעם נושאים שנסגרו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה? מה נסגר? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני מנסה להבין על מה שמדובר. אפשר להגיד את ההערה לפני שמתווכחים על סופיות הדיון? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אלו נושאים שכבר נסגרו בפעם הקודמת. זה לא ייתכן שבגלל שלא היית בדיון אז עכשיו אנחנו צריכים לדון בזה עוד פעם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> גלעד, בדיון הקודם כשנאמר שנעביר נוסח אז זה לא סופיות הדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> די, זה לא מתאים כי הממשלה באה פעם אחר פעם ומבקשת - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כשאתם אומרים "נעביר נוסח" אז לא נגמר הדיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לחזור לדיונים שכבר נסגרו אבל כשיש מישהו אחר שמבקש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני לא צריך עזרה בניהול הדיון. אני מנסה להבין את הסוגייה ואני חושבת שאנחנו עומדים בזמנים אז הכול בסדר. בואו נשמע מה האירוע, אני לא הצלחתי להבין. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> רק רציתי לדעת שאני מבינה נכון את הסעיף שמתקיימת בו הסמכות לבקש מבית המשפט צו הפסקת עיבוד. כשיש בסעיפים (2)(9) שימוש בידיעה שלא למטרה לשמה נמסרה בפרק א'. ב-8א(1) זה עיבוד בניגוד לדין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה סעיף שנדון כבר. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני שואלת מה - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> - - - התקבל ונצבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. אני יכול לנסח את השאלה עבורך ואם אני טועה אז תתקני אותי? ברשותך, היא שואלת כזה דבר - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> שתתייחס בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל זה קשור ואני חושב שהשיא דווקא מתכוונת למה שדיברנו עליו עכשיו ולא למה שדיברנו עליו בדיון הקודם. לפחות ככה אני הבנתי את שאלתה אבל נראה לי שהדרך קצת ארוכה מידי אז נעשה את זה פשוט. אני רשם של הרשות להגנת הפרטיות, מזהה שבמאגר מסוים עומדת להתבצע שימוש בידע שלא למטרה שלשמע נמסר. זה (2)(9) הכי טהור ונקי עכשיו, נכון? זה שימוש בידיעה שלא למטרה שלשמה נמסרה הכי נקי שיש, אבל אני כרשות חושבת שאמנם הולכים להשתמש במאגר המידע שם אבל הולכים להשתמש בזה תוך כדי ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> לא, דווקא לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. זה מה שהתכוונת אליו או שלא? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> לא, אפשר גם לדבר על זה אבל רציתי להגיד משהו לפני ההגנות. אני מסתכלת על הסעיפים ועל ההפרות שבהם מתקיימת הסמכות לבקש צו הפסקת עיבוד מבית המשפט והם סעיפי מהות עמומים. אנחנו כולנו מבינים את זה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא, הם לא סעיפי מהות עמומים. אלה סעיפים שהוועדה דנה בהם ואישרה אותם. הם פשוט נכתבו בתמצית ובמסמך ההכנה לא כתבו את כל הסעיף הארוך. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני יודעת מה הסעיף המלא. אני מתייחסת לעמימות המקורית. "לא יעבד אדם מידע במאגר מידע אלא למטרת המאגר שנקבעה כדין", סעיף 8(א)(1). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> נכון? למה אדם ולא בעל שליטה אחראי על צמידות המטרה? מה זה מידע במאגר מידע שאסור לו לעבד ומה זה מטרת המאגר? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה סעיף שסגרנו בדיון הקודם. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני יודעת, אני חוזרת לזה לרגע כי אני חושבת שיש פה בעיה שהיא מעבר לבעיה בסעיף שאפשר לדבר עליו בנפרד. אמנם זה בצו בית משפט אבל כמה סמכות כל כך פוגענית להפסקת עיבוד מוחלטת או חלקית בתנאים? צריך לחשוב מה זה אומר בהמשך ישיר למה שדיברנו עכשיו על כך שבית המשפט יפרש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אנחנו הבהרנו את הסוגייה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני רוצה להדגיש כי לקראת הדיון הזה אני התכוננתי וקראתי כל מיני פסקי דין שכבר ראיתי בעבר וחזרתי לפרוטוקולים מ-2007 שדיברו על ההסכמה מדעת והדבר שחוזר לאורך כל ההיסטוריה החקיקתית של החוק הזה הוא שאנחנו שוב ושוב – בוועדה הזאת ובקודמותיה – תולים את יהבנו בבית המשפט שיפרש ומשאירים את הנורמה עמומה ואז כשאתם קוראים את הפסיקה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. אנחנו - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אתם מגלים שהדברים נשארים לא ברורים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הממשלה הבינה את העניין. אני רק אומר שאני מרגיש שאנחנו באיזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שאת לא אוהבת את ההגדרה של8א(1). בסדר, זה יכול להיות. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני לא אוהבת שבית המשפט יחליט ושאנחנו נתלים בו וזה העניין. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה סעיף שנדון שלוש פעמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה סעיף שדנו בו ארוכות ואני כן חושב שהגענו פה לנוסח טוב. יש בו עמימות מסוימת אבל הבנו באיזה מקרים מדובר ויש פה גם את הפרוטוקולים ואת המקרים שעליהם דובר. זה סעיף 8א(1). עכשיו השאלה היא כיצד ה דבר הזה יתפרש בפסיקת בית המשפט ביציר החדש של צו הפסקת עיבוד, צו הפסקה או צו מחיקה. אין מה לעשות, הדברים האלה יפורשו בסופו של דבר בהתאם, בפסיקה. אנחנו לא יכולים לחשוב על כל המקרים בחקיקה, אנחנו מחוקקים מאחורי מסך בערות. זה חלק מהאינהרנטיות של זה. אבל מעבר לסעיף 8א(1) שאת לא אוהבת את הניסוח שלו, אני חושב שאנחנו יודעים על מה מדובר בסעיפים האחרים פה ואם הרשות יודעת או חושבת שבמאגר הולכת להתבצע הפרה אז שתפנה לבית המשפט ותנסה לשכנע בזה. זה לא שונה מכל דבר אחר. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> זה שונה ממה שקורה בחו"ל כי כשאתה בודק מתי רשויות משתמשות בסמכות הדרקונית מאוד של processing ban, להפסיק לעבד את המידע חלקית בתנאים או באופן מלא אז קודם כול, תמיד יש תהליך דו-שלבי וזה נכון לכל ההפרות, לא רק לצו. תמיד רשות צריכה לנמק והיא תמיד צריכה לתת הזדמנות לתקן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הסמכות בחו"ל היא סמכות של הרגולטור. אנחנו הגשנו סקירה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> של הרגולטור, אנחנו הלכנו לבית משפט. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הגשנו סקירה משווה לוועדה לגבי הסמכות הזאת. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> קראתי את הסקירה שלכם ואני מתייחסת אליה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו הלכנו לחומרה, הלכנו לצו שיפוטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה הוא צודק. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני יודעת, הלכתי לבדוק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז איך אפשר להגיד שזה יותר מחמיר מאשר בחו"ל? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני מתייחסת לזה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> איך אפשר לומר שזה יותר? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> כי הלכתי לראות את הסקירה שלכם כדי להבין מה יש במקור ואני מתייחסת לבדיקת ההמשך שעשיתי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> האם את מסכימה שהסמכות תהיה של הרגולטור? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה צו שיפוטי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אני שואל שאלה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני אישית? בכיף אבל תביא את כל הסעיפים שיש לך ב-GDPR. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מצוין. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> שמת לב מה חסר לך פה? אם אתה בודק בחוק הבריטי שהפניתם אליו בסעיף של הסמכות לתת צו הפסקת עיבוד, יש לך את כל הסעיפים שאין אצלנו. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר, אז אנחנו יותר זהירים לגבי המשק ממך, כנראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שפה אני לא מקבל את הטענה. אני חושב שאנחנו שמנו פה יותר הגבלה על הרשות מאשר במקומות אחרים. תחשבי שבמדינה אחרת נניח בבלגיה, רשות הגנת פרטיות תיתן לבן אדם צו הספקת עיבוד - - - לא משנה כרגע איזה הליך קדם מנהלי הם יעשו אצלם וגם פה אני לא אוסר עליהם לעשות תהליך קדם מנהלי לפני פנייה לערכאות או התראה, שיעשו מה שהם רוצים. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים בכדי לגשת לבית המשפט עם תיק שהם בטוחים בו, זה עניין שלהם ולא שלי אבל הם ניגשו לבית משפט ואני הכרחתי אותם להוכיח דה נובו לבית משפט את האירוע, כולל זה שהם יצטרכו להראות וכולל את זה שהוספנו שבין הדברים שבית המשפט בודק זה שיש יסוד סביר להניח. הוא לא מניח שבגלל שהם חושבים שיש יסוד סביר אז יש יסוד סביר, את זה אנחנו הוספנו פה בוועדה בדיון הקודם. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> זה מצוין אבל יש לך בעיה עם הנורמה עצמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> גם אם יש יסוד סביר להניח, כשנורמה לא ברורה מתקיימת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל גם ב-GDPR הנורמה לא מאוד ברורה. הנורמות הן לא ברורות והן מתפרשות בהחלטות של רשות. פה הן מתפרשות בהחלטה של בית משפט אז הם יצטרכו לבוא עם זה לבית משפט. תחשבי שאותה רשות בבלגיה תיתן את הצו ומישהו יעתור נגדה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבלגיה אז הוא כבר נמצא בעמדת נחיתות יותר מאשר מה שאני נותן לו פה. אני מתאר לעצמי ששם גם יש חזקת תקינות מנהלית של הרשות והוא צריך להראות שהיא פעלה שלא כדין. פה, הרשות צריכה להראות שהיא פעלה כדין כדי לקבל מבית המשפט את הצו הזה. כלומר, הפכתי פה את הנטל. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת לא ביקורת שיפוטית. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> איך אני משכנעת את בית המשפט שהנורמה לא מתקיימת כשהיא לא ברורה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל שוב, אם זה היה רשם? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אין לי על מה להסתמך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם זה היה הרשם? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אין לי על מה להסתמך כארגון - - - אותו דבר, יש בעיה עם זה שאין את הנורמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לא ברור? יש הוראת דין אחרת מפורשת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> מה שחסר זו מטרה ספציפית, מפורשת, לגיטימית, מה זה אומר ולשים חוקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כפי שאדוני אמר בצדק, זאת לא ביקורת שיפוטית. בית המשפט הוא בעל הסמכות והוא דן דה נובו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחשבי על אותו אדם שהפסיד בבית המשפט לעני ינים מנהליים שם אז זהו, נגמר לו האירוע. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני מבינה את העקרון שהוא במצב יותר טוב משם במובן הזה שעשינו איזשהו פיצוי אבל הבעיה היא שבסוף, בבסיס – אנחנו כולנו עוסקים בתחום אז אנחנו יודעים מה קורה כשאנחנו קוראים פסיקה ותופסים את הראש – שופטים לא מבינים את הדין כי הם לא עוסקים בזה ביום-יום ומבחינה סוציולוגית הם כנראה לא ממוקמים במקום עם הכי הרבה אוריינות דיגיטלית ובגיל שמתאים או בקרבה לתעשייה ועסקים בשביל לדעת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז בואו נפתור את זה גם בחקיקה, נפתור הכול בחקיקה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> איך לגשת למציאות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי נעשה כאן תיקון עקיף לוועדה לבחירת שופטים. אני מאוד אשמח. אני אומר שאין ספק שיש בעיה עם זה ששופטים הם ללא אוריינות דיגיטלית אבל - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> צריך להקים בית משפט טכנולוגי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יודע שאני אהיה פרטנר לכל בית משפט שיקום וייקח סמכות מבית המשפט הנוכחי ובכל זאת אני אומר שאני חושב שמבחינת האיזונים, ייצרנו פה משהו שהוא הרבה יותר מאוזן. אני חושב שהסעיפים שעל הפרתם אנחנו מדברים, הם יותר בהירים ונהירים מהמצב הקיים. בכל סעיף שבו נגענו, הבהרנו את המצב לעומת המצב הנוהג היום. בשנייה שהורדנו את חובת הרישום, הגדרנו את מטרת המאגר שהוגדרה כדין וכל עמימות בהקשר הזה תקשה עליהם את החיים כי פעם, הסמכות לרישום מאגר והפרשנות שלהם של הביטוי "כדין לרישום מאגר" הייתה כולה בין אוזניו של הרשם והיום אם הם ירצו לעשות משהו, הם יצטרכו לפנות לבית משפט ולשכנע אותם שזה לא כדין. הנטל עליהם הוא לא פשוט בכלל. את אומרת שיכול להיות שהיה עדיף שנעבור כבר לתיקון 15 והכול נכון אבל אנחנו לא יכולים לחזור לזה כל פעם. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> נכון אבל כשאנחנו הולכים להבהרה של הגדרת הרשות או ההפרה שהיא הכי מהותית מבחינתנו כיום, כי חסר לנו את עקרונות העיבוד והבסיסים החוקיים אז אנחנו נמצאים במקום שבו באמת מאוד חשוב שהדבר הזה יוסדר אבל לא בצורה בה לא ברור מה היא הנורמה. המטרה שלשמה הוקם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. אין את "המטרה שלשמה הוקם". הורדתי את זה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> לא, "למטרה שנקבעה כדין", נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> ראיתי את ההקלטה אתמול ולהבנתי, בדיון אתמול אמרתם שמדובר במטרה שלא סותרת דין חיצוני לחוק הגנת הפרטיות. אני צודקת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם, בין היתר וגם את חוק הגנת הפרטיות. בסדר, הנקודה ברורה. אני מצטער. יש עוד דבר בסעיף הזה או שסיימנו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שסיימנו. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> סליחה, יש לי עניין מאוד קטן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סלחתי כדבריך. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני ד"ר עמרי רחום טוויג מטעם גוגל ישראל. הבהרנו את עניין תחולת ההגנות והכול בסדר אבל בכל זאת יש עניין ניסוחי. כשבית המפשט שוקל אם יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת הפרה של סעיף אז ההפרה מתקיימת לפני קיומה של הגנה. הגנה היא תמיד אחרי קיומה של הפרה, הגנה לא נכנסת לתוקף לפני שיש קיומה של הפרה אז לכן צריך להבהיר כאן " ולא מצא שמתקיימת הגנה בעניין" כי אחרת זה פשוט מרוקן את זה מתוכן לחלוטין. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת שאלה שנבחנת במסגרת השאלה אם יש הפרה או אין הפרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת שאלה ניסוחית. לא, ביחס לסעיפים שלגביהם יש הגנות. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני לא חוזר לדיון הקודם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> ראובן, אני גם לא חוזר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה אינהרנטי בתוך השאלה אם יש הפרה או לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האמירה שנאמרה גם על הסעיף הזה וגם כשנתקן את סעיף 18 ונוסיף "או מנהלי", היא מספיק ברורה כדי שאם יש הפרה ויש עליה הגנה אז זאת לא באמת הפרה. כמו שבן אדם שמרביץ למישהו בהגנה עצמית אז הוא לא באמת תקף אותו. הוא לא תקף אותו וזאת הגנה עצמית אלא הוא לא תקף. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני מסכים במהות, כמובן אבל אני חושב שכעניין דוקטרינרי משפטי כן יש הבדל. אם זה נאמר לפרוטוקול והובהר אז זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה מאוד ברור. בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הנושא הבא הוא ממונה על הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי סעיף 17 בתוך החוק העיקרי. כן, מה עשינו פה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כל מיני שינויים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> להזכירך, בדיון הקודם של הוועדה היו שני סעיפים שהיו ברורים יותר לוועדה וזה הנושא של גוף ציבורי למעט אותו גוף ביטחוני שממילא יש עליו איזשהו פיקוח DPO אינהרנטי וכן הוספנו הבהרה שזה "או מחזיק במאגר מידע כאמור", ואותו בעל שליטה או מחזיק במאגר מידע שהמטרה העיקרית שלהם היא איסוף, לרבות שירותי דיוור ישיר ובלבד שיש מעל 100 אלף נושאי מידע. הוועדה השאירה לממשלה להציעה איזושהי הצעה רכה יותר או משהו שהוא קצת יותר כללי לגבי נסיבות נוספות ואלו פסקאות 3 ו-4 לאותו סעיף. אנחנו נקרא אותם ונדבר עליהם. 3. בעל שליטה או מחזיק במאגר מידע שהעיסוק העיקרי כולל – או הוא – פעולות עיבוד מידע שלנוכח טיבן, היקפן או מטרתן מחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם ובכלל זה מעקב או התחקות שיטתית אחר התנהגותו, מיקומו או פעולותיו של אדם בקנה מידה משמעותי. 4. בעל שליטה או מחזיק במאגר מידע שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בקנה מידה משמעותי, לרבות בנק, חברת ביטוח, מוסד למתן אשראי, חוקר פרטי, מוסד רפואי. אלה ההצעות של הוועדה ודוגמאות שהתבקשו על ידי היושב-ראש. אפשר לדבר עליהן ולחשוב איזה מהן נכון להוסיף ואיזה לא. אלה דוגמאות שחשבנו שכדאי לדון בהן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא דיברנו על - - - מוסד רפואי, כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. לעניין סעיפים 3 ו-4 - - - קנה מידה משמעותי בין השאר בשים לב למספר בני האדם שמעובד מידע לגביהם, היקף המידע וסוג המידע המעובד, משך ותדירות פעולות העיבוד, משך שמירת המידע והתחום הגאוגרפי של פעולות העיבוד. זו הייתה ההצעה. ההצעה המקורית של הוועדה הייתה אולי לעשות איזושהי תוספת אבל אני חושבת שזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שאם זה עובד עם הנוסח של 3 ו-4 עכשיו, זה דווקא יותר טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או-קיי. היו לנו עוד כמה הערות קטנות שהגיעו אבל אולי מי שהעביר אותן יציין אותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> דלית בן ישראל, עורכת דין. לגבי סעיף 3, אני חושבת שבאופן שהוא מנוסח עכשיו הוא לא מוסיף הרבה על סעיף 2 כי חוץ מ-data brokers אני לא חושבת שיש מישהו שהעיסוק העיקרי שלו הוא פעולות עיבוד מידע. פעולת עיבוד המידע היא תמיד נלווית ל-business של הארגון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה כולל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כולל. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> יש פה "כולל והוא". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לצורך העניין, חברת סלולר. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> העיסוק שלה הוא לא עיבוד המידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל העיסוק שלה כולל - - - << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> עיבוד המידע הוא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. העיסוק העיקרי שלה כולל עיבוד מידע שהיקפו או מטרתו מחייב ניטור שוטף ושיטתי של אנשים ובכלל זה מעקב. חברת סלולר נכנסת ל-3. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> העיסוק העיקרי שלה הוא מתן שירותי סלולר שכרוכים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא כולל. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני מדברת על הנוסח, הנוסח הוא בעייתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל המילה היא "כולל" ולא "הוא". << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני חושבת שצריך להגיד שה-business שלה כרוך בעיבוד מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כרוך או כולל. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> מהמילה "כולל" משתמע שה-business הוא עיבוד המידע וה-business הוא שירותי סלולר שכרוכים בעיבוד מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נראה לי עניין ניסוחי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה ברורה. חברת סלולר נכנסת ב-3 ולא נכנסת ב-2. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הכוונה פה בסעיף. האם זה צריך להיות "כולל", "כרוך" או "הוא"? "הוא" אני חושב שזה באמת לא נכון. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> כדי שלא ישתמע שהפעולה עצמה היא פעולת העיבוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מובן. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> העיבוד הוא נלווה לעיסוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש הערה שאיה העבירה, במקום העיסוק העיקרי זה יהיה "פעולותיו העיקריות"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. עיסוקו העיקרי. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אבל בדוגמה, עיסוקו העיקרי זה מתן שירותי סלולר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר חברים, שנייה. הבנתי ואני אומר "עיסוקו העיקרי כולל או כרוך בפעולות עיבוד מידע". אני חושב שהביטוי "כולל או כרוך" מכסה לנו גם את זה וגם את זה. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> מועדון לקוחות של רשת סופרמרקט נכנס לזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מועדון, אם זה בקנה מידה משמעותי אז כן. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> כן. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ההצעה היא לכתוב "כולל או כרוך"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כולל או כרוך. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> ליאור אתגר, עורך דין משרד ארדינסט. כמי שמייצג הרבה חברות בגופים פרטיים, אנחנו רואים שהסעיף הזה יחייב הרבה מאוד שאלות בנוגע לרף בגלל שזה סעיף שהוא לא סעיף מספרי. יש יתרון במעבר למשטר כזה וזה יותר דומה גם ל-GDPR אבל הבעיה היא בפרשנות של קנה מידע משמעותי. אנחנו ניתקל בבעיה הזאת. אני מסכים עם מה שהיושב-ראש אמר לגבי ההוראות. מדובר בפעולה שכרוכה, מבחינת עיבוד המידע, לא רק הניטור וצריך לציין את זה. מבחינת 4, אני חושב שזה נכון להוסיף את כל הרשימה היפה שיש שם וזה טוב שיש קטגוריות ספציפית – מה שאין ב-GDPR כי שם זה יוצר בעיות אחרות – אבל הרשימה הזאת לא מספיק ברורה. למשל, מוסדות פיננסיים, גופים שיש להם רישיון של נותן שירותים פיננסים נכנסים או לא? היושב-ראש, אתה ציינת מקודם את הנושא של בעל רישיון נש"פ ואני חושב שזה רף נמוך מידי. צריך לקבוע את הרף במקום הגיוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול, אלו דוגמאות כמובן. "לרבות" זה דוגמאות. תמיד כשעושים רשימה כזאת של דוגמאות אז צריך לעצור באיזשהו שלב אחרת אתה יכול להגדיל את זה באופן אין-סופי. אני חושב שנתנו שם מגוון יחסית רחב ולא התכוונו להמעיט מאיש. הביטוי הממעיט העיקרי הוא "קנה מידה משמעותי". דהיינו, צ'יינג' שיש לו 20 לקוחות לא יהיה שם, ככול הנראה. צ'יינג' שיהפוך להיות רשת ארצית שכוללת בתוכה הרבה מאוד אנשים, כן יהיה שם. זה הביטוי של "קנה מידה משמעותי". גם בנק שכונתי, ככול שיום אחד באמת תהיה פה תחרותית אמיתית בשוק זה אז בנק בעל סניף אחד שיש לו 200 לקוחות גם לא יהיה פה, ככול הנראה. שוב, קנה המידה המשמעותי מחייב את כולם. אם יטילו עליהם חובות מכוח רגולציה אחרת למנות את הדברים האלה אז שיעשו את זה אבל זה לא מפה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אנחנו יכולים להתייחס לרשימה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד שנייה. נאסוף את כולם ואז יהיה אפשר. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אני חושב שההתייחסות למחזיק היא רחבה מידי כי לפעמים מחזיק יכול להחזיק רק חלק מאוד קטן מהמאגר ואין לזה התייחסות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-1 ו-2. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה כנראה לא יהיה משמעותי. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> לא, הוא יכול להחזיק מעמד שעושים בו עיבוד משמעותי אבל הוא יחזיק רק פיסה מאוד קטנה ממנו שהיא לא משמעותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא מחזיק רק פיסה קטנה ממנו אז - - - אמרנו שמאגר מידע זאת הגדרה פלואידית אז הוא לא מחזיק את מאגר המידע המשמעותי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לעניין הזה, בפסקאות 3 ו-4 נראה לי זה בסדר גמור גם לגבי מחזיקים. זה באמת עקרון מהותי והוא מאפשר למחזיק להבין מה סוג העיבוד שהוא עושה. בעייני, ההצעה להוסיף מחזיק בפסקאות 1 ו-2, היא בעייתית. ראיתי שגם המועצה להגנת הפרטיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, נועה גבע מהמועצה להגנת הפרטיות נמצאת פה בזום ותכף נשמע גם אותה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> היא בזום? זהו. ראיתי שהם לא מסביב לשולחן אז אמרתי שראיתי גם נייר עמדה שלהם. אני חושב שדיברנו על זה בדיונים הקודמים. כשאנחנו מדברים על הנטל על המחזיק לברר את מאפייני הלקוח שלו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אז אם אנחנו רוצים להכניס מחזיקים, הכנסנו אותם יפה בפסקאות 3 ו-4 לגבי סוג העיבוד שהם עושים וסוג הטכנולוגיה שהם מפעלים. זה הוגן וגם ב-GDPR זה ככה. בפסקאות 1 ו-2 אני חושב שזה לא נדרש, זה מכביד יתר על המידע ויכביד על הרבה ארגונים להבין מי נמצא בצד השני. זה יעשה אחד משניים, אפשרות אחת היא שזה יחייב את כל השוק של מי שמחזיק במאגר מידע למנות DPO ליתר ביטחון כי הוא פשוט לא יודע ואני לא חושב שזו המהות או המטרה, לייצר חובה רוחבית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שאם אתה מחזיק מאגר מידע של גוף ציבורי אז אתה אמור לדעת שאתה מחזיק מאגר מידע של גוף ציבורי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא בהכרח. שוב, לגופים ציבוריים יש צו, זה לא רק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם אתה מחזיק את המאגר מידע של גוף ציבורי אז מין הסתם אמור להיות לך חוזה מול הגוף הציבורי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בהחלט אבל זה לא רק גוף ציבורי כמו שאני חושב עליו כמו רשויות שלטוניות, יש הגדרה קצת יותר רחבה למי הוא גוף ציבורי ובמיוחד בפסקה 2. מטרתו העיקרית של הלקוח שלי היא לבצע שירותי דיוור ישיר אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, לגבי 2 אני יותר שומע את ההערה הזאת. לגבי גוף ציבורי, פחות אבל בסדר. כן? << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אפשר להגיד עוד תוספת לגבי סעיף קטן (ב)? אני לא מוצא סיבה לעשות דבר כזה. אם לא מדובר במאגר מידע רשום שאותו עשינו כבר במקום אחרים לגמרי אז למה שנדווח לרשות על הדבר הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף. עוד לא הגענו ל-(ב). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הייתה כאן שאלה שאולי היא די קשורה לנוסח אבל אנחנו כן נשמח לציין אותה. אפרופו רישום, במקור הוועדה אמרה שהיא מבקשת להחיל את מה שהוא היום 1 ו-2 על גוף החייב ברישום והממשלה ביקשה לכתוב ברחל בתך הקטנה את הגופים המנויים שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו עדיין צריכים לראות מה עושים עם זה כי זה עלול להביא למצב שבו יתר ההוראות יתפצלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מחובות הרישום, בסדר. כן. << דובר >> חמדת קב: << דובר >> עורכת הדין חמדת קב משרד הבריאות. העמדה שלנו מתואמת גם עם ייעוץ וחקיקה. ברצוננו לצמצם את המונח "מוסד רפואי" לקופות חולים ובתי חולים כי אחרת יוצא מצב שחמישה אנשים בקליניקה יהיו מחויבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה ההגדרה של מוסד רפואי? << דובר >> חמדת קב: << דובר >> היא רחבה מאוד. << דובר >> חמדת קב: << דובר >> איפה היא מוגדרת? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> היא מוגדרת בחוק זכויות החולה ומפנה להגדרות משנה, זאת באמת הגדרה מאוד רחבה של מוסד רפואי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. מאחר וזה קזואיסטי, אין לי בעיה. בית חולים או קופת חולים זה בסדר. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> זה לא דומה ל-"כפוף לקנה מידה משמעותי"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כפוף אבל למה לייצר אי-בהירות? אנחנו בקזואיסטי אז למה להשתמש בהגדרת תפוסה בחוק? אפשר לכתוב בית חולים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ההגדרה של מוסד רפואי, בית חולים או מרפאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> דווקא יכול להיות ש-"המוסיף באופן משמעותי" עושה את העבודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מרפאה זה יכול להיות קטן וזה יכול להיות מאוד גדול. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אבל צריך שיהיה "באופן משמעותי". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אז זו שאלה מה זה אומר כי יכול להיות שיש הרבה מטופלים באותה מרפאה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> צריך להגיד לפרוטוקול שהמטרה של הדוגמאות היא שלא תתעורר שאלה אם זה קנה מידה משמעותי או לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זאת אומרת, הדוגמה לא כפופה לקנה מידה משמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. לכן אני לא כל כך מודאג מצד אחד ומצד שני, מאחר ומה שלי היה בראש זה בית חולים כמשל וכדוגמה אז אפשר לכתוב בית חולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קופת חולים לא נתפסת ברשת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זו דוגמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית חולים או קופת חולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, אפשר גם קופת חולים. אני רק אומר שההגדרה חלה על קופת חולים בין אם נכתוב אותה או לא נכתוב אותה. קופת חולים בהגדרה, עיסוקה העיקרי כולל או כרוך בעיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בקנה מידה משמעותי. אני לא צריך לכתוב "לרבות" על זה. זה גם קופת חולים וגם בית חולים. כל קופות החולים במדינת ישראל הן בקנה מידה משמעותי, למען הסר ספק. בית חולים לא תמיד כי יש בתי חולים נורא קטנים אבל קופת חולים כתובה על השולחן חזק בחלק א'. אם כבר, אז בית חולים זאת דוגמה שמוסיפה לי קצת הבנייה. קופת חולים היא שם בהגדרה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אפשר הצעה לנוסח לגבי ההסתייגות לסעיף (1) קטן? "המחזיק" כשזה גוף ציבורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, עוד לא קיבלנו את ההערה המהותית אז איך נעשה לה ניסוח? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> לא, הכוונה הייתה שאנחנו רוצים להוציא החוצה את "מחזיק" אז אולי אפשר להכניס אותה פנימה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי אמר שאנחנו רוצים להוציא החוצה את "מחזיק"? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> האם אנחנו רוצים? ואם כן אז אולי אפשר ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי. בואו נדבר על המהות ואז נראה איך אנחנו עושים את זה בנוסח. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני אפסיק לעשות הקדמות ואציע את ההצעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> במקום לכתוב את מה שכתוב עכשיו, "בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי או מחזיק", אפשר לסייג את זה ל-"או מחזיק המעבד עבור בעל שליטה כאמור, מידע אישי שעיבודו נדרש למילוי תפקידיו הציבוריים של בעל השליטה על פי דין", שזאת ההגדרה של גוף ציבורי. זאת אומרת, המחזיק שרק מעבד את המידע שלגביו יש מלכתחילה את הסיכון בעיבוד בידי גוף ציבורי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגיד, לא מאגר עובדים. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> כן, בדיוק. אם המשטרה משתמשת בחילן או חשבות שכר אחרת כדי לעבד את המידע של העובדים אז שלא יהיה סיכון אחר לעומת עובדים של PrivacyTeam. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה כל הקסם בהגדרה של נעמה. פשוט לכתוב "במאגר מידע החייב ברישום". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה זה פותר את זה? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי למשל את מאגר העובדים, אותו גוף ציבורי לא חייב לרשום. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> הבעיה עם מאגר זה שזה תמיד מבלבל. ה-DPO אחראי רק על המאגר שחייב ברישום? << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> לא, זה רק עושה טריגר מתי הוא יהיה חייב לארגון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הצד השני של זה הוא שגוף יוכל לקרוא את החוק ולדעת אם הוא חייב במינוי DPO. זה שאלה של נוסח אבל חשבנו שלמען הנגישות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל מה שאמרת עכשיו זה בדיוק "המחזיק לא יודע". מה שאמרת עכשיו זה בדיוק הטיעון ללמה לא לעשות את זה על מחזיק. כי לגוף ולבעל שליטה זה בסדר גמור. אין לי בעיה לעשות את זה לכל גוף ציבורי שמחזיק מאגר מידע אבל המחזיק לא תמיד יודע והוא בוודאי לא יודע את מטרות המאגר לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוקו בתמורה בשל 2. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל אם זה ב-1 הוא יודע אם הוא מחזיק של גוף ציבורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאמרתי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, בסדר גמור. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> עם הסתייגות כמו שאתה אומר ראובן. יש גופים ציבוריים שזה שאלה אם הם גופים ציבוריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אז דווקא בגלל זה, זה סיבה לבעל שליטה ולא למחזיק. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> למען הסר ספק, ההצעה שלי לא הייתה המצאה פרי מוחי הקודח. זה היה וריאציה של מה שיש היום בחוק בבלגיה, בסלובניה ובפינלנד. שם כן יש בווריאציה מסוימת פרוססור שמעבד מידע עבור controller שהוא גוף ציבורי עם עוד כל מיני תנאים וגם יהיה חייב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למען הסר ספק, מעולם לא חשדנו שהצעותיך הן פרי מוחך הקודח. אנחנו מכירים אותך לא מהיום והכול בסדר. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> לגבי החלופות בסעיפים קטנים 3 ו-4, הדוגמאות שניתנו לרבות בנק וחברת ביטוח, אנחנו סבורים שהדוגמאות יותר מתאימות דווקא בשביל להעביר את סעיף קטן (3), בייחוד בהמשך לדוגמה שהיו"ר נתן לגבי בתי החולים הקטנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה? << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> לרבות בנק, חברת ביטוח ובית חולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ל-4 ואת אומרת שהם נכנסים ל-3? << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אנחנו חושבים שזה נכון יותר לכלול את זה בסעיף קטן (3) כדי להבהיר פעולות עיבוד שמחייבות ניטור שוטף ושיטתי של אנשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת? חברת ביטוח מנטרת באופן שוטף את התנהגותו, מקומו ופעילותיו של אדם? << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> יש ביטוחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש אבל זה החריג מאוד. חברת ביטוח מוכרת לי ביטוח, ביטוח חיים. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> ביטוח רכב הוא לפעמים גם עם נתוני מיקום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפעמים אבל זה לא בהכרח כרוך. אם כבר רוצים קזואיסטי ל-3 אז אמרנו שקזואיסטי ל-3 זה חברת סלולר, קזואיסטי ל-3 זה ספק שירות של טלפונים סלולריים. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> בית חולים גם, למשל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית חולים לא, לא נכון. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> אדוני, המעקב זה לא זה במובן של מצלמה שמצלמת או נתוני מיקום, זה גם התחקות שיטתית אחרי התנהגותו ומה ההרגלים שלו מהמידע שיש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה. עם כול הכבוד זה לא התפקיד. עיסוקו העיקרי של בית חולים איננו להתחקות באופן שיטתי אחר ההתנהגות שלי. יכול להיות שהוא יעשה את זה כפעולה נלווית. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> לא, בית חולים זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בית חולים, בוודאי שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש חובה לעשות מוניטורינג על מטופלים. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> על מאושפז אני חושב שדווקא כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו, באמת. זה בתחומי בית החולים אבל זו לא התחקות שיטתית אחר התנהגותו של אדם בקנה מידה משמעותי. חברים, אי-אפשר לעשות stretch לכל דבר. אני אומר שחברת סלולר, זה כן. זה ברור שאי-אפשר לבצע את העבודה של חברת סלולר מבלי לדעת איפה אני מסתובב כל הזמן. אפילו גוגל – טוב שאתה פה – לא יכולה לעשות את רוב העבודה מבלי לעקוב ולהתחקות אחרי הרגלי החיפוש והצריכה שלי, זה חלק מהמודל העסקי שלה. פייסבוק, גוגל וכל החברות האלה נכנסות לפה אבל בתי חולים הן לא שם. חוקר פרטי היה יכול להיות וגם חוקר פרטי הוא לא בקנה מידה משמעותי. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> עוד שתי הערות. אחת היא הערת נוסח "לרבות" משמיע שזה בעצם שונה מהכלל שמנוסח בסעיף אז אנחנו מציעים לשנות את זה ל-"ובכלל". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כדוגמת, ובכלל זה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> כן. לגבי הדוגמאות הספציפיות, דיברנו על בתי חולים, קופות חולים, בנקים וחברות ביטוח. לגבי מוסד למתן אשראי אנחנו חושבים שצריך לחדד קצת את הניסוח. למשל, בממונה אבטחת מידע זה נוסח קצת שונה אז צריך לחשוב על לחדד את זה. לגבי חוקרים פרטיים, אנחנו חשבנו שלא נכון לכלול אותם בדוגמאות. יש גדלים שונים של משרדים וזה נראה לנו קצת מרחיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל חוקר פרטי שיעשה את זה בקנה מידה משמעותי. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> לא, אבל אמרנו שהדוגמאות האלה לא צריכות להיות בקנה מידה משמעותי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> הדוגמה לא כפופה. זה מה שאמרנו מקודם ואדוני הסכים. הדוגמה לא אמרוה להיות כפופה לקנה מידה משמעותי, הדוגמה נועדה כדי שלא תהיה מחלוקת אם זה קנה מידה משמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ממש לא. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ככה מנוסח החוק. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ככה אנחנו ראינו את התכלית של הדוגמאות. כשדי שדוגמאות כמו בית חולים זה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני אומר שוב ואפילו אמרתי את זה במיוחד לפרוטוקול, אם יקום סניף בנק שכונתי וקטן אז הוא לא יהיה באירוע. הדוגמאות הן – ואם צריך להבהיר את זה בנוסח אז צריך להבהיר את זה בנוסח – לגוף שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת. << דובר >> ניר גרסון: << דובר >> לשם כך לא צריך דוגמאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שצריך לשם כך דוגמאות כי אנשים לא יבינו לגבי בנק, שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת. מוסד רפואי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרפאת שיניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מרפאת שיניים קטנה - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה פשוט משמר קצת את העמימות ואנחנו חשבנו שהדוגמאות נועדו כדי לצמצם את העמימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הן מצמצמות את העמימות. יכול להיות ששווה להוסיף ל-3 "כגון חברה סלולרית או ספק שירותי חיפוש באינטרנט", כדי שיבהירו למה הכוונה, מאחר והביטוי העמום פה שדורש הבהרה זה מה זאת אומרת שהעיסוק העיקרי שלך "כולל או כרוך". ברור שחברת data brokers נמצאת ב-2, זה מאוד ברור כי זה עיסוקה העיקרי אבל יש כל מיני חברות כמו שנאמר קודם, העיסוק העיקרי של חברת סלולר הוא לא להתחקות אחרי איפה אני נמצא אבל היא לא יכולה לבצע את עבודתה בלי התחקות ולכן זה "כולל או כרוך". זאת דוגמה אבל בוודאי שאם זה לא נעשה בקנה מידה משמעותי אז אני לא צריך את זה. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> אייל שגיא, עורך דין. אם ככה, אני הייתי מציע להעביר את המילים "בקנה מידה משמעותי". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לסוף. << דובר >> אייל שגיא: << דובר >> לאחרי ההגדרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ובלבד שהפעולה נעשית בקנה מידה משמעותי", בסדר. זה ניסוחי. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> זה עדיין יוצר איזושהי בעיה מסוימת, למרות שעשינו את זה כי זה לא יוצר קטגוריות ספציפיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> מידע ברגישות מיוחדת מדבר על סוגי המידע. תחשוב על מידע גנטי לצורך העניין, זה מידע בעל רגישות מיוחדת ויכול להיות שהוא לא נעבד בקנה מידה משמעותי. זאת רק הרחבה בדין, יכול להיות שאתה תבוא ותגיד שזה נתפס במקומות אחרים או שזה נתפס בצורך שלי לציית לדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן יש הגדרה שאומרת שקנה מידה משמעותי זה איזה sweet spot. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא גם וגם וגם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> Sweet spot של מספר, היקף, סוג, משך, תדירות, משך שמירת המידע והתחום הגאוגרפי. אנחנו מנסים ללכת פה בין הטיפות. אם אני אכתוב קזואיסטי, אני לא אכניס כלום. אם אני אכתוב עקרונות אז אני מכניס הכול. צריך למצוא ולנסות להעביר בהדרגה את החוק שלנו שהוא משנות ה-80 למשהו שהוא חי עם המונחים של ה-GDPR והמונחים של הפרקטיקה. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אפשר לדון בזה בכל זאת בעניין עיסוקו העיקרי? קודם כול, זה תרגום לא נכון של המקור מה-GDPR של ה-core activities, פעילויות ליבה. אני חושב ש-"עיסוק עיקרי" נורא מגביל אותנו וגורם לנו להתפקס רק על מה שהעסק מציע, השירות או המוצר שלו אבל לא על שאר הפעילויות שהוא מבצע סביב זה וזה גם מצמצם אותנו לעסקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> האם "עיסוקו העיקרי" כולל גם פעילויות נלוות למוצר או לשירות של העסק? האם זה כולל שיווק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תן דוגמא, לא שאלות תאורטיות. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> פעילויות שיווקיות. האם פעילויות שיווקיות נכללות כאן, כן או לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתה מועדון לקוחות של שופרסל, כמו שדיברנו מקודם, אז העיסוק העיקרי שלך הוא שיווק. בסופו של דבר, אתה עובד עבור שופרסל שהמטרה העיקרית שלו היא שיווק ובשביל לעשות את השיווק הזה אתה אוסף מידע ומתחקה אחר פעילותיהם והרגליהם של הרבה אנשים, בקנה מידה משמעותי ולכן אתה תיכנס לפה. זה כרוך או כולל. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אז העיסוק העיקרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי העיסוק העיקרי שלך שהוא שיווק כרוך או כולל את ההתחקות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, רגע. בואו נחשוב שנייה על - - - << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אם אני רשת סופרמרקטים אז העיסוק העיקרי שלי הוא למכור מוצרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למכור מוצרים זה שיווק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קמעונות זה מכירה ולוגיסטיקה אבל השיווק זה משהו שהוא נלווה. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> השיווק זה פעילות נלוות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כרוך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נניח שאיזושהי חברה נותנת שירות כלשהו – לא משנה כרגע מה השירות שלה – ואגב השירות שלה היא אוספת נתוני מיקום ואחר כך היא הולכת ומשתמשת בנתוני המיקום האלה, מוסרת את נתוני המיקום האלה כדי לסייע או למכור אותם לגוף אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם היא אוספת את המידע של המיקום סתם כי מתחשק לה - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל זה לא הפעילות העיקרית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה לא הפעילות שלה אז אני לא יודע למה היא אוספת ובכלל יש לה בעיה עם ההסמכה לאסוף. ה-DPO שלה הוא לא הבעיה שלי אלא מה פתאום היא אוספת את המידע. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אולי להוריד את המילה "העיקרית". << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> זאת אחת מהפעילויות שלה אבל לא הפעילות העיקרית שלה. זאת אחת מהפעילויות שלה. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אולי להוריד את המילה "העיקרית". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כרגע גם לא מופיע "פעילויות", מופיע "עיסוק". << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> עיסוקו העיקרי. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אולי להוריד את המילה "עיקרי". בהמשך יש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה core activity. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> Core activity זה לא עיסוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן. Core activity זה פעילויות עיקריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בתרגום זה ליבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מה ההבדל בין עיסוק לבין פעולה? חברים, אנחנו מתפלפלים פה על מילים. יותר מזה, אני הכנסתי את המילים "כולל או כרוך". דהיינו, הפעולה של שופרסל היא מכירה קמעונית? היא כוללת או כרוכה בפעולות השיווק כי זה חלק מהעניין שכולל את איסוף המידע. זה כולל וכרוך. אני חושב שאנחנו מתפלפלים לחינם. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> אם זה מובן לכולם כאן חוץ מלנו אז זה מעולה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעייני, בוודאי שזה שם. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> לי זה לא מספיק ברור ולכן רציתי את ההבהרה הזאת, מתוך החשש שאחר כך נצטרך להתפלפל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה "עיסוקיו העיקריים"? << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אולי להוריד את המילה "העיקריים"? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא core activity. אם זה בלי המילה "העיקרי" אז זה לא core activity, זה activity. << דובר >> ד"ר דן חי: << דובר >> אז פעילויות ולא עיסוק. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אפשר להסביר? החשש שלנו לגבי "עיסוקו" היה מתוך הכרה של הפסיקה שאני בטוחה שרובנו בחדר מכירים, כשבאים לנסות לפרש בפסיקה את המונח של "החריג להגדרת מאגר של אוסף לשימוש אישי שלא למטרות עסק". לדוגמה, בפסק דין "ניר עזרא" ובפסקי דין לאומיים מסתכלים על עסק ואומרים שזה ארגון שפועל באופן רציף, כדי להרוויח כסף למטרות רווח ואז אתה אולי משאיר בחוץ עמותות וארגונים לתועלת הציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> .אבל גם לעמותה יש עיסוק עיקרי, חברים. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> עיסוק פשוט נתפס - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, המילה "עיסוק חלה גם על עמותת וגם לעמותת יש עיסוק. זאת לא הפעם הראשונה שמחוקקים פה וזה לא החוק היחיד במדינה. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> "עיסוקיו" ברבים פותר את זה בעייני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "עיסוקיו העיקריים" לא מפריע לי. נעלה את נועה גבע מהמועצה להגנת הפרטיות. << דובר >> נועה גבע: << דובר >> שלום לכולם ותודה על ההזדמנות להגיב. בשם המועצה, אנחנו גם מצטרפים לבקשה להוסיף את המילה "כולל" בניסוח של סעיפים קטנים (3) ו-(4). "עיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע" זה נראה לנו משהו שהולך אחרי הניסוח האירופאי של ה-GDPR ולכן מספק את האפשרות לכלול גם דוגמאות שניתנו באירופה כמו בית חולים שמעבד מידע אישי. זה לא ה-core business שלו אבל כחלק נלווה מהעיסוק הרפואי שלו הוא מעבד מידע בצורה מסיבית ולכן המונח "כולל" אמור לספק פה את האפשרות להחיל גם על גופים כאלה וזה מאוד חשוב. מבחינתי, אני מברכת על ההתאמה הזאת שביצעתם. נושא נוסף שאנחנו רוצים להדגיש מטעם המועצה – אני חוזרת לרגע לשאלת העיצומים הכספיים והאכיפה על החובה של מינוי DPO ממונה – הוא שהמועצה סבורה שהנושא הזה חייב להיות מגובה באכיפה כלשהי. הניסיון בישראל מלמד שבהעדר אכיפה – אנחנו יודעים שבשנים האחרונות אין אכיפה מנהלית בחובות הפרטיות ואין סמכויות – השוק לא מצליח לעמוד בציות לחובות האלה וזה מוכח שוב ושוב. אנחנו סבורים שבכדי שהחובה הזאת לא תהפוך להיות אות מתה אז כדאי מאוד לגבות אותה בעיצומים כספיים ובאכיפה ולא להסתפק בכלים רכים שהוצעו קודם לכן. הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות היא בנושא של "מחזיק". גם המועצה הייתה מוטרדת מההחלה האוטומטית על מחזיק בסיטואציות של רשות ציבורית, למשל. זאת אומרת, לא בכל מקרה ראוי שמחזיק יהיה כפוף לחובה אלא על פי הסטנדרטים שנקבעו בסעיפים (3) ו-(4). האם הוא באמת גוף שמצריך, מבחינת המהות של מה שהוא מחזיק, את החובה הזאת ולא אוטומטית כל מחזיק של גוף ציבורי. יכול להיות מחזיק מאוד מינימליסטי שבאופן אוטומטי תוטל עליו החובה רק בגלל שהוא ספק של רשות ציבורית וזה נראה לנו משהו שהוא מופרז. זה הולך רחוק מידי בהיבט הזה. תודה. זהו מבחינת ההערות שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. טוב, הרשות להגנת הפרטיות? משרד המשפטים? רחל, רצית לומר עוד משהו? << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> רחל ארידור הרשקוביץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני יודעת שזאת הייתה העמדה שלי בהתחלה אבל אני חושבת שהנושא של הדוגמאות לפני "קנה מידה משמעותי" זאת טעות. הסתכלתי שוב על החקיקה במדינות באירופה והדוגמאות ניתנות שם כאופציה להבהיר מה זה קנה מידה משמעותי ולא כדי להיות כפופות לקנה מידה משמעותי. לכן, אני חושבת שצריך להשאיר אותן - - - צריך להגיד קנה מידה משמעותי ולתת את הדוגמאות של המוסדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. במקרה כזה אני מקבל את ההערה שצריך להוריד את "חוקר פרטי". << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> או-קיי, אבל יכול להיות שצריך לשקול מוסדות להשכלה גבוהה, למשל. זה לא קריטי אבל כשאני מסתכלת על הדוגמאות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אנחנו כותבים פה "לרבות בנק, חברת ביטוח, מוסד למתן אשראי או בית חולים" אז זה בסדר מבחינתי שזה יהיה גם דוגמה ל-"משמעותי" וזה יחסוך את הדבר הזה כי אני לא מכיר דוגמה של בנק, חברת ביטוח, מוסד למתן אשראי או בית חולים שלא נכנסים גם להיקף המשמעותי. אם אני אכניס חוקר פרטי אז חוקר פרטי קטן לא נכנס לשם ולא כל חוקר פרטי יהיה חייב במינוי DPO. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ואז הדוגמה לא כפופה לקנה מידה משמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואז הדוגמה לא כפופה. היא כן כפופה, היא פשוט לא - - - << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני חושב שזה עדיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מגלמת בפני עצמה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> היא פשוט מבטאת את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא מקיימת את הדוגמה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו תומכים באפשרות הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, בסדר גמור. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אז תמיד יהיו שני קריטריונים, גם עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת וגם בהיקף משמעותי. בסוף, תמיד יש שני קריטריונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל הדוגמאות הן לשניהם. הדוגמאות הן למקרים שבהם שני התנאים האלה מתקיימים. עוד הערות? אשמח לתשובתכם בנושא "המחזיק". אני נוטה לזה ש-1 צריך לכלול גם "מחזיק" ו-2 לא צריך לכלול "מחזיק". << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> זה מקובל עלינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עדיין חושב שהיה עדיף להפנות למאגר החייב ברישום אבל אני מבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את זה נעשה במסגרת הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חי עם זה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> זה חשוב לנו גם מטעמים של בהירות החובה וגם משום שהחובה של הרישום היא לא משהו שהוא כרוך בחובת מינוי, הרעיון הוא האפיון המהותי של הגופים האלה. לכן, כן ראינו חשיבות בלציין את זה במפורש בחוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (ב) הודעה על מינוי ממונה על הגנת הפרטיות ודרכי התקשרות עמו תישלח לרשות << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> רגע, נעמה. לגבי ההצעה החלופית, אנחנו לא הולכים איתה, נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני חושבת שהוועדה הורידה אותה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חילופין לפסקאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי תוספת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> (ב) הודעה על מינוי ממונה על הגנת הפרטיות ודרכי התקשרות עמו תישלח לרשות בתוך X ימים מיום המינוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הערות לעניין הזה? << דובר >> חמדת קב: << דובר >> עורכת הדין חמדת קב משרד הבריאות. יש לי הערה כללית שנוגעת למינוי ממונה הגנה על הפרטיות. קודם כול, אקדים ואומר שאנחנו מכירים בחשיבות התפקיד של ממונה על הגנת הפרטיות. עם זאת, אנחנו רוצים להציף את נושא התקציב משלוש בחינות. משרד הבריאות אחראי על מגוון מאגרים שברור שהם נתונים תחת מידע בעל רגישות מיוחדת, היותו של משרד הבריאות מגזרי ואחראי על שלל בתי חולים והיותנו מוקד לפניות של ממונה הגנת פרטיות בבית חולים יכול לפנות אלינו כדי לשאול איך לפרש את הסעיף הזה או הזה, למשל. אני מעלה את זה פה כדי לחשוב על כך. כשנגיע בהמשך לסעיף הסנקציות אז עצם זה שהרשות מדבררת לפני כן אם היא רואה שהיא לא מרוצה מהמונה שמונה מכל מיני בחינות אז זה מראה על הטלת הוטו והמשמעויות שיש לנו וצריך לתת את הדעת על זה מבחינת תקינה ומבחינת התקציב. אנחנו נשמח להגיע לדיון הבא עם הערכה תקציבית של מה זה אומר עבורנו. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אולי אפשר גם הערכה תקציבית של מה המשמעות של מתקפות סייבר על בתי החולים ודליפת המידע מבתי החולים במקביל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שאני רוצה לקוות שיש לכם היום ממונה על הגנת הפרטיות ואם אין לכם אז יש לנו עלות תקציבית מאוד גדולה בעניין. לגבי ההודעה, היה עוד מישהו שרצה להגיב? << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> עורך דין ליאור אתגר ממשרד ארדינסט. אני חושב שסעיף ב' מיותר ואני חושב שאין סיבה שארגונים יתחילו לדווח אחד אחרי השני לרשות להגנת הפרטיות על משהו כזה. אם מדובר במאגר מידע רשום אז ניחא, לרשות יש היכרות עם המאגר. אם מדובר בגוף ציבורי אז ניחא, לרשות יש איזשהו אינטרס לעשות פיקוח פנימי אבל כשמדובר בגוף פרטי שמינה DPO זה יכול להיות משהו שפתאום משתנה, קדימה, אחרוה, הסירו את ה-DPO, שינו פעילות, מכרו, עשו מיזוגים ורכישות. אני לא רואה שיש סיבה לעשות את הדיווח הזה, הוא לא משיג שום דבר וזה בסוף סתם יהיה טופס מסכן או אימייל שיצטרכו לשלוח לרשות, בכל העסקאות יסמנו שלא ביצעו את זה וזה יהיה ב-default. לפחות בעינינו, זה מיותר ולא נדרש. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אנחנו חושבים שזה כן נדרש. חלק מהתפקידים של הממונה על הגנת הפרטיות זה להיות איש הקשר עם הרשות אז זה הגיוני שהם יצטרכו לדווח על פרטי הקשר איתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את לא מתמודדת עם הטענה שאתם בכלל לא מדווחים על קיומו של המאגר אז איך תדעו - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אדוני, עדיין מדובר במאגרים שהם בעצם - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להפנות למאגרים שחייבים ברישום - - - << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אם חלה חובה למנות DPO אז זה הגיוני להחיל עליהם חובה להודיע גם על פרטי איש הקשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> כי זה חלק מהתפקידים שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חלה עלי חובה לחגור חגורת בטיחות, אני לא חייב להודיע לשוטר שחגרתי חגורת בטיחות. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אבל חלק מתפקידי ה-DPO - - - << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אני אתן לכם דוגמה מהעולם היום, היום צריך לדווח על מחזיקים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אם אנחנו כבר הולכים לפי ה-GDPR אז ההוראה הזאת קיימת גם לפי ה-GDPR. נכון שאנחנו הורדנו את חובת הרישום אבל אנחנו חושבים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. תעזבו שנייה את חובת הרישום, חברים. זה לא משנה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> לא, אני אומר שבעצם יש כאן ארגונים רבים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. גלעד, סליחה. פרטי הקשר של הממונה על הגנת הפרטיות – זה סעיף 17ב(2)(ד) – יפורסמו לציבור באופן נגיש ופשוט ויכללו בהודעה לפני סעיף 8(ג)(1). אם זה מאגר רשום אז אתה מקבל עליו דיווח ואם זה מאגר שהוא לא רשום אז יש חובת פרסום לציבור, בכל קיומו של המאגר כשם שהוא מפורסם. אם אתה, כראש הרשות או עובדיך רוצים לייצור קשר אז כמו שהם יוצרים קשר עם מנהל המאגר, שפרטיו מפורסמים אז הם ייצרו קשר עם הממונה על הגנת הפרטיות שפרטיו מפורסמים. אין שום סיבה בעולם לייצר חובה רגולטורית לשלוח לך עדכון על מאגר. כל מטרת הרישום הייתה לצמצם רגולציה ועכשיו את אומר לי שאני חייב לשלוח הודעה ואולי גם לוודא את קבלתה אחר כך כי מה זה לשלוח הודעה בלי לוודא קבלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסמכתא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אסמכתא ששלחתי ולתעד ששמרתי. יש חובה לפרסם את המאגר לציבור באופן נגיש וזהו. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> דלית בן ישראל. אולי אפשר להוסיף לפחות רק לגבי המאגרים שיש להם חובת יידעו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה מה שאמרנו. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> לא, לא רק הרישום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רשום ב-ד. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> גם אלה שצריכים ליידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 8(ג)(1). << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> ואז זה חלק מהיידוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 8(ג)(1). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהמשך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, לכן הסעיף הזה הוא מיותר. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> מערך הסייבר יודע להגיע ל-CISO הארגוני ולא צריך לפרסם את זה בשום מקום ולא צריך לדווח לו מי ה-CISO של הארגון. אם יש אירוע אבטחה אז יודעים לדבר עם הבן אדם. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה סיבה שיהיה צריך להודיע על ממונה על הגנת הפרטיות ודרכי ההתקשרות עימו לרשות. אם זה מאגר רשום אז כן, אני בהחלט מבין. אם זה מאגר לא רשום אז זה יפורסם כרגיל. אני לא מצליח להבין. יש אלף חובות רגולטוריות שאני צריך לעשות שאני לא צריך לעדכן אתכם כשאני מבצע אותם. תעשו ביקורת, תמצאו שלא עשיתי אותם, תטילו עלי קנס או לא, תפתחו נגדי בהליכים או לאף כמו באלף חובות רגולטוריות אחרות. למה אני צריך לדווח לכם? אני לא רואה סיבה. אפשר להוריד את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> 17ב2 תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> מתי נדבר על שאלת העיצום של אי-מינוי שהעלתה גם נועה מהמועצה להגנת הפרטיות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהמשך, כשנגיע לאות הזאת. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות 17 ב2 הממונה על הגנת הפרטיות << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה לא שינינו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון. האמת היא שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך להקריא את זה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אפשר להעיר על הנוסח הזה הערה לפני שרצים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אנחנו עברנו על זה כבר. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> על מה? על 17ב2? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אין בזה שום שינוי מהפעם הקודמת. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אפשר בכל זאת להעיר בבקשה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הדיון לא יגמר לעולם. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> זה מתקשר לדברים שנידונו וחידדו בדיון שעבר ופה חסרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקצרה ממש. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> כשאנחנו אומרים "הממונה על הגנת הפרטיות יפעל להבטחת קיום ההוראות לפי החוק" ועוצרים בזה אז אנחנו משאירים בחוץ את כל דין המסדיר עיבוד מידע שהארגון שצריך להעריך אם הוא עושה את זה כדין, בסעיפים החדשים שנוספו עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ולקידום השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע ובכלל זה" כל מיני דברים. אני לא משאיר שום דבר בחוץ. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני חושבת שזה מתקשר לדיונים שהיו פה עם גופים ציבוריים או גופים ביטחוניים – אני שוכחת כבר – שאמרו "רגע, אנחנו אחראיים רק על החוק שאנחנו הממונה בתוך הגוף?" ושאלה דומה יכולה להתעורר גם במגזר פרטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כתבנו "קידום השמירה על הפרטיות" וזה מונח מאוד רחב, הוא לא רק לחוק. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> הגנת מידע זה לא - - - << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> סליחה, אני עדיין סבור ששווה להוסיף נוסף ו' ובו הוראה שאומרת שהדירקטוריון מוסמך להטיל באופן ישיר לממונה דרישה לעריכת מבדק או ביקורת והממונה ידווח. עסקנו בזה בדיונים אוף-ליין ובעייני זה משהו שהוא נידרש, זה נכון לעולמות הציות וזה גם נכון לפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "ידווח להנהלת הגוף על ממצאיו, יציע הצעות לתיקון הליקויים, יוודא קיומם של נוהל אבטחת - - -" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנהלה זה לא דירקטוריון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנהלה זה גם דירקטוריון. אי-אפשר לרדת לרזולוציות האלה כי יש אלף גופים, חלק מהגופים האלה הם גוף ציבורי ואין להם דירקטוריון. חברים, תפסת מרובה. במקום לשמוח על מה שיש פה אנחנו מתעסקים עכשיו בפיצולי שערות ברגלי הכינים. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> בכל זאת, יש לי חידוד ל-17ב2. "על ידי בעל השליטה או המחזיק בו הוא מכהן" כדי שיהיה ברור שה-DPO אחראי על הגוף שבו הוא מכהן כ-DPO ולא על המחזיקים שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לי זה ברור, אפשר להמשיך. אני חושב שהנוסח של החוק מספיק ברור. כישורי הממונה על הגנת הפרטיות, דיווח והראות נוספות, 17ב3. "על בעל השליטה במאגר מידע או מחזיק להבטיח כי". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לי תיקון של זה אבל בסדר. כישורי הממונה על הגנת הפרטיות והוראות נוספות 17 ב3 1. הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים לביצוע << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הוספת את המשפט הזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סליחה, תיקנו את זה עוד היום בבוקר. הייתה הצעה להבהיר שבעל השליטה במאגר המידע או המחזיק צריכים להבטיח שמתקיימים הדברים האמורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מבין את זה. הנוסח הוא מצוין. "הממונה על הגנת הפרטיות יהיה בעל הידע והכישורים הנדרשים לביצוע נאות של תפקידיו בגוף, ובכלל זה היכרות מעמיקה עם דיני הגנת הפרטיות, הבנה הולמת בטכנולוגיה ואבטחת מידע". אם בעל השליטה במאגר המידע או המחזיק יחליט שמשום מה, הוא רוצה למנות את עוזר האינסטלטור לתפקיד אז הוא לא עמד בחובתו כי הוא לא נכנס בדבר הזה. "על בעל השליטה או המחזיק להבטיח כי"? חברים, יש עברית במדינת ישראל. זאת פעם ראשונה שאנחנו מנסחים חקיקה? << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> הכוונה כאן היא שהחובה הזאת וההפרה לא ייפלו על ה-DPO עצמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ברור שלא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין חשש כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, יש גבול. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> יש סיבה שבחקיקות אחרות ניסחו את זה ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, יש גבול ובאיזשהו שלב אני מאבד סבלנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממונה צריך להחזיק בכלים האלה. אם מינית ממונה לא מתאים אז אתה לא עמדת בחובת הממונה. אם הממונה לקח תפקיד שהוא לא מתאים לו אז מה אתם רוצים? אין עליו שום חובה אחרת. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> כדי שלא הוא יחוב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל איפה כתוב שהוא יחוב? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין עליו אחריות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה כתוב שהוא יחוב? << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> כשמדברים על ההפרה - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> ההפרה היא של הארגון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולם פה ברפואה מתגוננת ואי-אפשר ככה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה קשור לאיך שהנורמה נראית, כשכתוב בעל המאגר או המחזיק אחראים לדברים הבאים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא רוצה לכתוב שבעל המאגר או המחזיק אחראיים. אני רוצה לכתוב שכשאתה ממנה, הוא צריך שיהיו לו שתי ידיים, שתי אוזניים, שתי רגליים ושהוא יהיה בן אדם. זה מה שאני צריך לכתוב, אם אין לו ידיים או רגליים אז זה סימן שלא מינית את מי שאתה צריך למנות. מינית AI. "בעל השליטה או המחזיק, לפי העניין, יספקו לממונה על הגנת הפרטיות את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי תפקידו באופן נאות ויוודאו שהוא מעורב, כראוי ובזמן, בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או לחילופין "לממונה על הגנת הפרטיות יהיו התנאים והמשאבים הדרושים למילוי תפקידו באופן נאות והוא יהיה מעורב" וכולי. השאלה היא אם אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה היה כתוב? "the controller and the processor shall ensure that the data protection officer is involved, properly and in a timely manner, in all issues which relate to the protection of personal data". או-קיי, אין לי בעיה עם זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר? נסגור את הנוסח כבר. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> מה החלופה שנבחרה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא נבחרה. אנחנו נסגור את זה במסגרת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הראשונה. אף אחד מהם לא מאוד משנים לי. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> מבחינתנו, זה כן חשוב הנוסח של "בעל השליטה או המחזיק יספקו לממונה". דווקא כאן, כמו ב-GDPR זה כן חשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ברשות הוועדה, אנחנו מבקשים לחזור לדיון קצר על השאלה של "כפוף למנהל הכללי" או שתי דרגות מתחת למנהל הכללי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה, אנחנו סיימנו את הסעיף הזה? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה סעיף קטן (ב), בגלל זה אני מעלה את זה עכשיו. זה נמצא כאן על אף שהטקסט שאנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מצליח להבין למה מעורבב לי בתוך הטקסט העברית והאנגלית. משהו בנוסח שמול פני הוא מאוד מבולגן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> מכיוון שאחד הדברים שהטרידו את הוועדה בעניין הזה בדיון הקודם היה שיש DPO חיצוניים ואנחנו מכניסים הוראת כפיפות שעל פניו, היא פחות מתאימה ל-DPO חיצוני אז בהמשך מסמך ההכנה בעמוד 9 את ההצעה שלנו להפריד ולכתוב שאם הוא פנימי הוא יהיה כפוף ואם הוא חיצוני אז הוא ידווח למנהל הכללי. אנחנו בכל זאת רואים חשיבות - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> מה עם סופיות הדיון? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו בכל זאת רואים חשיבות מבחינת הבכירות של בעל התפקיד הזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הקשבתי להם ולכן אני גם לא אקשיב לכם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> וההשלכות של זה על הפרטיות בארגון. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שזה יהיה אדם שמקשיבים לו ולעניין הזה, מידת הבכירות שלו - - - אמרנו שזה לא צריך להיות המנכ"ל, זה בכל זאת יכול להיות שתי דרגות מתחת וזה עדיין קבוצה די גדולה של אנשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתערב במנהל בממשל תאגידי, אני לא מוכן. שמעתי ולא. "הממונה על הגנת הפרטיות ידווח ישירות למנהל הכללי. הייתה לנו סימולציה ממש יפה בדיון הקודם והסברנו למה גם אתה לא כשיר להיות DPO, ראובן. בקיצור, לא. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, יש לזה משמעות גם מבחינת הגופים הציבוריים, אני חושב – כאחד שמכיר קצת – שאנחנו מדברים כאן הרבה על הגופיים הציבוריים ואיך אנחנו רוצים לחזק את הגנת הפרטיות בתוך הגופים הציבוריים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל המערך שבנוי בגופים ציבוריים הוא כזה שכל השיטה הישראלית קיימת ובנוי על זה – ואם יש לנו אנשים מה-GDPR שצופים בנו אז אני מוכן להגיד את זה גם באנגלית – שיש כפיפות מקצועית לחוד וכפיפות מקצועית לחוד. לצערי, אגב. אני מאוד הייתי רוצה שהיועצת המשפטית לממשלה תהי כפופה למנכ"ל משרד המשפטים אבל היא לא כפופה לו. מה לעשות? בהיררכיה הארגונית היא מספר שלוש. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני לוקח את משרד המשפטים כדוגמה אבל יש עוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש עוד הרבה מאוד ארגונים שבהם היועץ המשפטי כפוף מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ולא למנכ"ל הארגון. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני מדבר כאן על מצב שיכול להיווצר והוא לא בתאוריה, זה עלול לקרות במגוון רחב מאוד של גופים אם ימנו גורם שהוא זוטר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יודע מה? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> גם אם הוא ידווח - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את מה שאתה אומר אבל אתה יודע מה הכלים שלך להתמודד עם רשות ציבורית? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, גם אם הוא ידווח למנכ"ל זה לא הקשב שאנחנו מצפים ש-DPO יקבל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אתה רוצה לקבוע תנאי כפיפות בגוף ציבורי אז תוציא הנחייה של ראש הרשות וחזקה על הרשויות הציבורית שיפעלו בהתאם לדין. אני אומר לך שאני לא רואה סיבה להתערב לגופים בשאלה של מי כפוף למי. הסברתי את הדוגמה ולא סתם הבאתי את הדוגמה של משרד המשפטים. יש עוד הרבה מאוד גופים שאני מכיר ולא מכיר ואני חושב שלפעמים, בגופים מסוימים, הכפיפות הארגונית של ה-DPO באמת תתאים להיות ייעוץ המשפטי כי יש בו אלמנטים של ייעוץ משפטי ואז ממילא, הוא מתחיל אוטומטית במקום ארבע או חמש בארגון אבל אני רוצה שהוא יהיה בעל מעמד לדווח. בשנייה שאני קובע את מעמד הדיווח שלו אז זה אומר שבדברים שקשורים לתפקידו, הוא עוקף את כל השרשרת הארגונית והוא דופק ישירות על דלתו של המנכ"ל והמנכ"ל לא אומר לו "אדוני, מה אתה עושה פה? בוא אלי דרך הבוס שלך" כי כתוב שהוא ידווח ישירות למנכ"ל. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> השאלה היא כמה זה יקרה בפועל. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה לא יקרה בפועל, אדוני. מזה אנחנו מוטרדים. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> עובדתית, אנשים לא כל כך הולכים מעל לבוס שלהם גם אם כתוב שהם יכולים וזה החשש שלנו, אני אומר את זה בכנות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה מנגנון חדשני וזה מנגנון שהוא חשוב וכפי שכולם כאן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יכול להתערב, אתה מבין? ולו רק בגלל העלות התקציבית. אתה יודע מה זה אומר דרגות בכירות? עזוב, אני לא יכול להתערב בזה. בייחוד לא כשזה יכול לייצר הטיה לגורם חיצוני וגורם חיצוני הוא עוד יותר נמוך בשרשרת המזון כי בסופו של דבר, הוא מתקשר מול ספק ההתקשרויות שלו. ניסת פעם להיות גורם חיצוני שמנסה למשוך תשומת לב של מנכ"ל במשרד ממשלתי? לא, זה לא עובד ככה. עליו יש תנאים ועליו אין תנאים אז אני דווקא מעדיף שהוא יהיה in the house. זה לא מתאים. הדיווח הישר הוא דיווח ישיר וכל עובד יעשה לעצמו את שלו. בנהלים שלכם, אתם יכולים למתוח על זה ביקורת בתוך ביקורת כשתעשו ביקורת על גוף ציבורי מסוים ואתם יכולים לבוא ולהגיד "מובהר שפלוני אלמוני" - - - זה גם איש הקשר שלכם, הוא יבכה לכם. דווקא בשירות המדינה הוא יבכה לכם ויגיד לכם שלא מקשיבים לו ואז אתה תעלה לדפוק על השולחן, אני בטוח. אתה לא מתבייש. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> הבעיה היא שדיווח זה לא מספיק כדי להניע תהליכים לעומת בכירות אדמיניסטרטיבית היררכית מאפשרת להניע תהליכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הלוואי והיה לי שקל על כל שר שמתלונן שהוא לא מצליח להניע תהליכים במשרד שלו. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> דלית בן ישראל, עורכת דין. יש לי הצעה בעניין הזה. אני חושבת שהרשות משקפת פה אלה בעיות שאני גם שומעת מהשטח מ-DPO שאומרים – תכף אנחנו נגיע לסעיף של תפקידי ה-DPO – שאין להם סמכות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אנחנו לא נגיע תכף לסעיף של תפקדי ה-DPO. אנחנו סיימנו מזמן את הסעיף של התפקידים. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני מסכימה, אני רק אומרת שבשרשור של הסעיפים או בסעיף הבא, הרבה פעמים יש קושי ל-DPO להפעיל סמכויות בארגון כי הוא בעצם מפקח על עולמות תוכן שהן לא בהכרח בכפיפות אליו. אולי הפתרון לזה יכול להיות להוסיף בסעיף ד' גם "סמכויות" באופן מפורש או משהו מהסוג הזה, מעבר ל-"תנאים ומשאבים" כי בפועל, מה שיוצא בהרבה מצבים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, "את התנאים, משאבים והסמכויות". << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> לא יודעת אם זה עוזר אבל - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אפשר להתנגד? סליחה, אני מבינה את הקונספט אבל סמכויות זה ניגוד עניינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> לא, זה סמכות להגיד לאנשים לעשות משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסמכויות הדרושות למילוי תפקידו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, איך זה כתוב ב-GDPR? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> איפה את מעבירה את הגבול בין סמכות? להגיד למישהו להראות איך הוא מעבד את המידע זה דבר אחד אבל שאתה תעשה את זה - - - << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> הוא אחראי לענות ל-data subject request והוא לא עובד ב-IT אז הוא לא יכול לשלוף את המידע שצריך מהמערכות בשביל למחוק, הוא צריך שתהיה לו סמכות להורות לאנשים שלא כפופים אליו לעשות את הדברים. זו בעיה פרקטית שהרבה מאוד DPO נתקלים בה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה משהו אחר. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אין לו סמכות להורות לאנשים לעשות משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אז אני חוזר בי. אני חשבתי שאת מתכוונת למשהו אחר, אם זאת הכוונה שלך בסמכות אז אני לא מכניס. אני התכוונתי למשהו אחר. תקשיבו, אני לא נוגע בנוסח. די, חאלס. סופיות הדיון, כבודה במקומה מונח ולא נפגע בה. הדיווח הישיר הוא הדיווח הישיר וגלעד, לגבי הבעיות שהצגת, אני בטוח שאתה תשמח עכשיו כשאנחנו נקרא את סעיף ו'. (ו) מצא ראש הרשות כי לממונה על הגנת הפרטיות שמונה לפי סעיף ב1(א)(1) לא ניתנו התנאים והמשאבים הדרושים למילוי תפקידו באופן נאות או כי לא היה מעורב, כראוי ובזמן, בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות בניגוד לאמור בסעיף קטן (ה) או שאינו בעל הידע - - - או שמילא תפקיד נוסף או היה כפוף לנושא משרה בגוף באופן אשר שים לב. היה עלול להעמידו בניגוד עניינים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ה) רשאי הוא להודיע לבעל השליטה או למחזיק הנוגע בדבר שמעשיהם מהווים הפרה ולהורות להם על הדרך בה עליהם לתקן את הליקוי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> דילגנו על התיקון ב-(ד). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא דילגנו על כלום, קראתי את (ו). את התיקון ב-(ד) קראנו וגם סיכמנו אותו. להלן היכולת שלך לבוא ולהגיד "רבותי, זה שאתם שמת את הממונה על הגנת הפרטיות במשרד שלכם בקומת המרתף עם שלושה מנעולים שנועלים אותו, מפריע לו לעשות את תפקידו ואני כממונה מתערב לכם. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> בהמשך לדברי אדוני, אין סיבה להגביל את "מצא ראש הרשות כי לממונה על הגנת הפרטיות" רק לממונים לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2) אלא לפי כל החלופות בסעיף 17ב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אכן, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה יכול גם על המגזר הפרטי, כמובן. זה סעיף שצריך לחול על כל הגופים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רוצה להבהיר שכן הייתה החלטה של הוועדה. הוועדה כמובן יכולה לשנות את ההחלטה אבל הייתה החלטה של הוועדה בנושא הזה והיא להחיל את העיצומים הכספיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא דיברתי על העיצומים הכספיים כרגע. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> שנייה, הנושא הזה עדיין - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אנחנו לא בעיצומים כספיים. די, כולם פה ברפואה מתגוננת. יש כאן דברים שהולכים מתחת לפני השטח שאני לא מודע אליהם. אני לא בסעיף של עיצומים כספיים, אני עכשיו בסעיף שבה ראש הרשות עושה ביקורת בגוף או מוצא בכל דרך אחרת שלממונה אין את היכולת לעשות את העבודה שלו ומתריע בפני בעל השליטה. האם "שמעשיו מהווים הפרה ולהורות להם על הדרך בה עליהם לתקן את הליקוי" זה הפרה של החוק ולתקן את הליקוי זה לתקן את הליקוי? האם יש בצד זה עיצום כספי, קנס מנהלי, פלילי או אזרחי? זה עניין אחר. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו עיצום כספי. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> זה בכוונה צריך להיות (1) עד (2)? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אמרנו שכל ממונה על הגנת הפרטיות. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> לא, כי זה (1) עד (2). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה תוקן והובהר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לגבי העיצום הכספי, אנחנו עדיין לא עברנו על המודל של העיצום הכספי ואנחנו לא נעשה את זה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המודל החדש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> המודל החדש שקיבלנו לפני שבוע בערך של עיצום כספי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כן אגיד עוד לפני הפרק ואולי זה יחסוך לנו את זמן הדיון בעיצום הכספי. אני חושב שכשם שבאנו והחלנו עיצומים כספיים על דברים שהם בתוקף כבר זמן מה ויש לנו ידע ויכולת להבין איך הם מתפקדים ואיך הם קיימים – עשינו חלק מהדברים בשינויים אבל לא יצרנו משהו וישר נתנו לו את העיצום הכספי – ומאחר ואנחנו גנבנו את כל נושא ה-DPO מתיקון 15 אז אני אומר שנראה איך הוא עובד. כן תהיה לו רלוונטיות. פעם אחת תהיה לו רלוונטיות בהפרה של הדין הכללי שמסדיר עיבוד מידע. כלומר, בסופו של דבר תוכלו לשאוב ואם תבואו ותגידו שלא מונה אז הופר החוק ויש לכם את ההפרות הרגילות אבל מעבר להפרות הרגילות - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא בטוחה שזה ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע. תכף נדבר על זה. אני חושב שזה יהיה בניגוד לדין אם לא מונה DPO. זה יכול להיות עיבוד בניגוד לדין. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> זאת לא הכוונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע. אני לא בטוח שזאת הדרך - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> או-קיי, סליחה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לא לקבוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה המבוא, רק רגע. אני חושב שהדרך שהיא דווקא יותר מתאימה זה שאם אתם חושבים ש-8א(1) של עיבוד בניגוד לדין לעניין צו הפסקת העיבוד - - - זאת אומרת, לא לעיצום כספי אלא להגיד "אדוני, אתה מעבד מידע בניגוד לחוק". בן אדם הפר את הוראות החוק, אז הוא הפר את הוראות החוק אבל אם אתם חושבים שזה עד כדי כך שהוא מעבד בניגוד לדין – ובאמת קבענו שבניגוד לדין זה רחב, זה כל דין המסדיר עיבוד מידע ו-DPO הוא אחד מהדינים המסדירים עיבוד מידע – אז תוכלו - - - אני לא מדבר כרגע על אם זה יהיה מספיק לעיצום כספי וצריך לדבר על זה אבל אתם תשתמשו ואני בטוח שתשתמשו בזה במסורה, למה צריך עיצום כספי? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> מבחינת הנוסח, כתוב שם בתמצית "עיבוד מידע" אבל הנוסח של הסעיף המלא הוא קצת שונה. "בעל שליטה במאגר מידע לא יעבד מידע במאגר מידע ולא ירשה לאחר לעבד עבורו אם המידע האישי הכלול בו נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה", וזה ממשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כבר, אז אולי זה יותר ב-17. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אין לך סעיפים בחוק שאני מכירה שהעיבוד של החוקיות שלו מותנית במינוי DPO. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, נכון. בסדר, אני אומר שכרגע נעשה את זה כחובה ללא עיצום כספי בצידה כי אנחנו מייצרים פה חובה חדשה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ההצעה שלנו היא לא עיצום כספי ישיר, ביחס לחלופות שהוספנו לפני ה-GDPR, אלא עיצום דו שלבי. כחלק מתורת העיצומים בטח אם יש פה הוראות שכוללות רקמה פתוחה, אנחנו מבינים שצריך בעניין הזה איזושהי הודעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא בשל לי, אני אומר לכם את האמת. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ראש הרשות מודיע לגוף שעכשיו המעשים שלו מהווים הפרה והוא צריך למנות DPO. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר "לאלה שחייבים ברישום". אני לא מרחיב את זה לכולם, רק לאלה החייבים ברישום. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אנחנו חושבים שדווקא בחובה מהסוג הזה שהיא חובה מאוד חשובה אז לא לכלול בצידה איזשהו כלי אכיפתי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא כל כך חשובה שבכלל לא הכנסתם אותה לחוק הפעם. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> אבל זה בעצם חלק בלתי נפרד מההצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה חלק בלתי נפרד עד כדי כך שלא הכנסתם אותו לחוק, עד כדי כך שאתם הבאתם לי את תיקון 14 בלעדיו. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> ההסדר הזה הובא על רקע הרצון של הוועדה לבטל את האחריות האישית של מנהל מאגר ועל הרקע הזה, אנחנו חושבים שצריך להכניס את הסדר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז תחזירו את האחריות האישית למנהל מאגר. נו, באמת. זה בכלל לא מתכתב אחד עם השני. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי הגופים החייבים ברישום, מה שאדוני מציע זה עיצום כספי ישיר, אני מניח. זאת אומרת, מינה או לא מינה, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי עד עכשיו אנחנו דיברנו על דו-שלבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. על גופים החייבים ברישום אין לי בעיה. לא מונה, נקודה. זה clear cut וזה ברור. בכל המקרים האחרים עצם הצורך לא ברור עדיין, לא ברורים בדיוק התפקידים והאם הוא מתאים או לא מתאים. ל-1 ו-2 אין לי בעיה. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> הצעת היו"ר זה להוסיף את זה בכל מקרה לצו הפסקת עיבוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נדבר על צו הפסקת עיבוד - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צו הפסקת עיבוד זה פשוט לא מתאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הוא מתאים או לא מתאים אבל לכאורה, בצו הפסקת עיבוד אני קיבלתי את ההערה של נעמה. אני לא חושב שזה מדויק להכניס אותו שם אבל אני כן חושב שאפשר ב-1 ו-2. ב-3 אני חושב שזה על האם מינית או לא מינית ולא על עוד פרטים. לגבי השאר כמו הציבור הרחב, בואו נראה איך מתמודדים עם החובה הזאת ואיך היא נאכפת. אני כן חושב שלקבוע שמאגר פועל בניגוד לדין גם בגלל שהוא לא מינה DPO, חושף אותו להרבה מאוד דברים ויכול להיות שכדאי להוסיף את זה לתביעת האישית כשאנחנו מדברים בגופים פרטיים ולא לעיצומים. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> יש עם זה קושי כי בתביעות אזרחיות יכול להתעורר קושי עם להוכיח קשר סיבתי בין זה שלא מינית DPO לבין הנזק שנגרם בסופו של יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, בתביעות אישיות עשינו דברים ללא הוכחת נזק, בחוק לפחות. << דובר >> שירה גרטנברג: << דובר >> לא אבל זה לא שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כמו שעשינו אי-קיום חובת רישום. תאורטית, אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, אני עוד לא בפתרונות. אני קודם כול אומר מה גבולות הגזרה שלי, אני לא מייצר חובה חדשה, לא ברורה ועמומה. אני אומר את מה שבקלפים לפני שנפתח אלף דיונים. אני רציתי לייצר פה משהו שהוא רקמה פתוחה יחסית, יחסית עמו ויחסית דומה למה שנהוג בעולם אבל שאין לשוק הישראלי ניסיון איתו, בטח לא עם ניסיון חובה. לייצר לזה כבר בשלב א' את העיצום הכספי והעונש זה נראה לי מוגזם ולכן אני לא רוצה לעשות את זה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, למה לא ללכת לדו-שלבי? מתוך ניסיון, כשאנחנו מייצרים את החובה הזאת ולצידה אין כלום בעצם אז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה דו-שלבי לעניין מינוי או לא מינוי? << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, אדוני. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרת לא יהיה מינוי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אחרת לא ימנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק לגבי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל רק לגבי אם מינו או לא מינו, לא תנאי כשירות ולא כשמעשיו מהווים הפרה של "לא היה מעורב כראוי ובזמן". זה יורד לרזולוציות ממש קטנות. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר, אדוני. אבל עדיין צריך שיהיה משהו לצד הדבר הזה כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהמנגנון הזה באמת ייכנס לשוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נראה לי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם מינית משהו לא ראוי? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> עזוב, זה נכנס בפנים. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> חשוב לומר שברוב הפעמים, 3 ו-4 אלה מקרים יותר קשים מ-1 ו-2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> לכן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. טוב, בסדר. אנחנו נעשה את זה על מינוי או לא מינוי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, מה שאנחנו מציעים ל-1 ו-2 זה אולי ללכת לעיצום ישיר ול-3 ו-4 ללכת לדו-שלבי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק לגבי המינוי. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> כן, לגבי המינוי. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מסכימה שזו חובה חשובה והטלת עיצום דו-שלבי בצידה נשמע כמו משהו נכון אבל מצד שני, אני חייבת לציין פה את כל הדברים שהאחרים שלא הסכמתם להכניס לתיקון הנוכחי והם דברים שהם חשובים להגנת הפרטיות כמו למדינה. קצת קשה לי עם זה שהרשות ומשרד המשפטים מקבלים את הדרישות שלהם אבל לא מתקנים את חובת ההודעה ולא מכניסים בסיסיים ואני גם לא רואה מה יהיה האינטרס שלכם להביא אי-פעם את תיקון 15 כי קיבלתם עיצומים, הכול טוב והסמכות שלכם מלאה. אני מאוד מוטרדת. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לענות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כדאי. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לירון מאוטנר, משרד המשפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת באמת שאלה במקומה. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני לא חושבת שצריך לחשוד בממשלה שמרגע שהיא קיבלה את העיצומים אז תחום הגנת הפרטיות שעליה היא אמונה לא חשוב לה והיא לא רוצה לקדם אותו כשאמרנו כאן עשרות פעמים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא הטענה. אני אחדד את השאלה ואהפוך אותה לשאלה היו"ר. תחום הגנת הפרטיות מאוד חשוב לאנשים שיושבים פה מסביב לשולחן מכל צדדי השולחן, אין פה שאלה ואין פה ויכוח אבל יש תפיסות שונות לגבי איך מגנים בצורה הכי טובה על הפרטיות. עד היום, התפיסה של מדינת ישראל, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים ועוד הייתה שהדרך הכי טובה לשמור על הגנת הפרטיות זה לתת את כל הכוח, הרגולציה ואת ההחלטה לגבי מה נכון ומה לא נכון לידיים של הרשות להגנת הפרטיות, שיכולה להתערב בשלב רישום המאגר ובעוד שלבים אחרים, יש לה כלי אכיפה ובסופו של דבר, היא הבוס. זאת אומרת, אם אתה רוצה לדעת אם משהו פוגע או לא פוגע בפרטיות במדינת ישראל אז יש לך דרך בטוחה אחת ויחידה וזה לשאול את גלעד. זה היה מה שנקרא "תביא ונראה". עד היום זאת הייתה הגישה, אנחנו היום משנים אותה וטוב שכך. אנחנו עוברים מ-"תביא ונראה" לניסיון. הורדנו את חובת הרישום ויצרנו כל מיני מנגנונים. אחד מהדברים המרכזיים שאמור להוריד מ-"תביא ונראה" זה מה שמכונה בסיסי עיבוד ורקמה יותר פתוחה. כאשר הגזר הוא רקמה פתוחה והמקל הוא כלים, סנקציות, צווים מצווים שונים ועיצומים כספיים אז השאלה שבהחלט במקומה היא האם התחום של בסיסי עיבוד, שהוא הגזר, לעולם לא יהיה בגלל שאת כל המקלות כבר קיבלתם לידיים שלכם. זאת שאלה לגיטימית, היא לא שאלה מופרכת. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו שאמרנו כבר מספר פעמים. הנושא של בסיסי עיבוד לא בהכרח יוצר וודאות, גם הוא מוסיף את העמימות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, רק שהעמימות פה היא לטובת השוק. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהקשר הזה, כן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי שכן. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> ה-GDPR מגיע עם כל הסלים וכל הגזרים באים יחד עם מקלות נוספים שבכלל לא נכנסו פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה מקלות יש ב-GDPR שלא קיבלתם פה? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> למשל, החובה לעשות תסקיר להערכת סיכונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מקל. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> למשל, כל מה שקשור לזכויות של נושאי מידע שקשור לתיקון של מידע והזכות להתנגד לעיבוד מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, את לא בצד שלהם. את המדינה, את המפר הגדול. את לא בצד שלהם, בלי לפגוע. את המפר הגדול באירוע הזה. זאת אומרת, זה גזר לאזרחים ולך זה מקל גדול מאוד כי אם יש זכויות נושאי מידע אז מי שישלם את החשבון השמן ביותר שם זאת את כי את המדינה. זה לא לגוגל, גוגל עומדת בזה כבר בכל מקרה בגלל ה-GDPR או מסיבות אחרות ורק בישראל אולי לא אבל מי שייחשף לראשונה לצורך לענות על השאלה "למה אתם מחזיקים עלי את המידע הזה" או "תמחקו אותו" זאת את. את המפר הגדול והכוח לתיקון 15 הוא אצלך ולכן החשש הזה או חשש במקומו, הוא לא חשש מופרך. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> אף על פי כן ולמרות מה שאתה אומר עכשיו, עדיין הונחה טיוטת תזכיר שעבדו עליה גורמי המקצוע שחשבו שהדבר הנכון הוא לקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> אולי נעשה תחולה נדחית עד הגשת התזכיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התזכיר כבר הוגש. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני רוצה להגיד עוד משהו. << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> לעיצום, התזכיר לא פורסם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא נמצא אצל השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תזכיר 15 לא פורסם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בגלל גורמי המקצוע, בסדר? גורמי המקצוע הביאו את הנוסח שלהם לפרסום, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, על זה אני לא בא אליהם בטענה. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אני רוצה להגיד עוד משהו כי אני חושב שהמוטיבציה לא לפרסם ולא לקדם היא לא ממש נכונה כי אנחנו צריכים גם להסתכל מה קורה מעבר לגבולות מדינת ישראל. אנחנו לא נוכל להחזיק את הפעילויות הבין לאומיות שלנו – אנחנו מדברים על Adequacyועל דברים אחרים – בלי שאנחנו גם מקדמים את הסוגיות האחרות כמו זכויות נושאי המידע. בסיסי עיבוד זה דבר אחד אבל אני מדבר על זכויות נושאי המידע שכלולות בתיקון 15 שהן המקבילות גם לדינים אחרים. אנחנו נאבד את המעמד הבין לאומי שלנו וזה מעמד שאנחנו עסקנו בו עכשיו המון כדי לקדם אותם. זה שאנחנו מקדמים את תיקון 14 לא אומר שאנחנו צריכים לעצור אלא להפך. המדינה והממשלה יודעות שהסדרים רבים בתוך תיקון 15 מחויבים נוכח ההתפתחויות הבין לאומיות שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. זה היה נכון לתיקון מספר 14 - - - << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> זה עדיין נכון מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה נכון ועדיין נכון, זה עדיין תיקון מספר 14, אנחנו נמצאים בשנת 2024. הכול נכון ועדיין, החשש הוא במקומו. סליחה שאני אומר אבל אי-אפשר לבוא ולהיעלב. אפשר להיעלב כשחושדים בי שאני חולך לרצוח מישהו כשמעולם לא רצחתי אף אחד אבל אם אני ג'ק המרטש, אני לא יכול להיעלב. אני לא משווה חלילה אבל מ-2009 עד 2024 תיקון מספר 14 לא קודם אז כשאומרים "אולי בטעות תהיה גרירת רגליים ולא יקודם חוק", זה לא חשד כל כך מופרך. << דובר >> לירון מאוטנר לוגסי: << דובר >> שנים רבות זה לא קודם בגלל הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם תהיה רציפות פרלמנטרית - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, אז בואו נדאג שלא תהיה רציפות. כולם אשמים ובסופו של דבר, השוק סובל. אני יכול להגיד שלפחות החלק הזה בכנסת עשה הכול כדי שהוא יקודם כמה שיותר מהר. בסדר, אני בכל זאת אומר שהנושא של עיצום על 3 ו-4 עדיין מונח פה על השולחן. החשש שעלה הוא גם חשש והוא חשש נכון. הדו-שלבי מצמצם במקצת את החשש אבל לא לגמרי. האכיפה על גופים ציבוריים ועל data brokers פחות מטרידה אותי כי הם בכל מקרה חייבים ברישום ובכל מקרה הם מכינים את הדיווח אז זה לא מדאיג אותי. לגבי 3 ו-4, ככול שמדובר בגופים שהם ברגולציה אז יש עליהם את הרגולטור שלהם שיושב עליהם גם ככה. עמדיה בחובות הדין זה אלף בית של רגולציה ולכן אני פחות דואג לכל הגופים המפוקחים. אני דואג לגופים הקטנים שהם לא מפוקחים. אם מחר בבוקר תצא הנחייה שישללו את הרישיון של חברת כרטיסי אשראי, זה איום קצת יותר גדול מהעיצום הכספי שאתה מטיל עליהם אז אתה לא באמת צריך את זה בשביל ה-compliance כי עמידה בתנאי הדין זה אלף בית של רגולציה. החשש הוא יותר על הגופים הקטנים. לפחות בשלב הנוכחי, אני מבקש שנשאיר את זה בלי עיצום כספי. אני לא נועל את הדלת ואולי נסגור את זה לקראת הסוף אבל כרגע נשאיר את זה בלי עיצום כספי. כמו שאמרתי, השוט הרגולטורי הרגיל שקיים עליהם הוא מספיק ורוב הגופים האלה הם גופים שמפוקחים בהקשר אחר. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> זה לא נכון, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לא נכון? << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> שרוב הגופים שנכנסים ב-3 ו-4 הם גופים מפוקחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אשמח שתביא לי דוגמאות. << דובר >> ענר רבינוביץ': << דובר >> תעשיית ההייטק בתחומים שהם לא שירותי תשלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא תיירות, ולא הגנת הצרכן ולא ולא - - - חלק גדול מהגופים האלה בכל מקרה יהיו חשופים כי הם בין לאומיים. יש להם DPO כי הם בין לאומיים לכן, עצם חובת מינוי ה-DPO לא באמת נזקקת ואני חושב שמה שאנחנו יוצרים פה זאת חובה חקוקה. החשיפה שלהם במקרה של זליגת מידע כלשהי, תהיה הפרת חובה חקוקה קלאסית כי הם לא מינו DPO וה-DPO נועד לשפר את ההגנה על המידע, זאת המטרה שלמה נחקק ה-DPO. לכן מעצם קביעת החובה הזאת, בנוסף למקרים של תביעות ייצוגיות שיכולות להיות אחר כך של הפרת חובה חקוקה שנועדה להגן על אנשים והפרת סטנדרט הרשלנות, החשיפה האזרחית במקרה הזה היא מספיק גדולה. בשלב הזה, אני לא מת על הרעיון לייצר חובה רגולטורית חדשה עם סנקציות בצידה בעת ובעונה אחת עם תיקון חוק. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> בסדר. הייתה תחושה שכבר התקדמנו לדברים אחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, פתחנו כאן כבר כמה דברים של סופיות דיון ופה סופיות הדיון הייתה לפני כמה דקות ולא שלושה דיונים אחורה. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אפשר לתת את הזוויות של איך אני חושבת שהשוק יתייחס לזה. כשיראו שיש עיצום לגבי גופים מסוימים ואין עיצום לגבי אחרים, ההתייחסות והציות יהיו בהתאם. אנחנו רואים את זה גם היום כשפונים אלינו גם גופים מחו"ל ושואלים "מה קורה אם אני לא עומד". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקשיבו, אתם דוחפים אותי לכיוון של להוריד את ה-DPO לגמרי, שיהיה ברור. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני רק אומרת שהפוקוס יהיה על דברים אחרים שעלים יש עיצום. בתיעדוף של ארגון זה יהיה בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חולק עלייך כי הגופים האלה מנהלים סיכונים והם ידעו שבשנייה שהם הפרו הוראת חוק, הם אוטומטית פתחו את עצמם להפרת חובה חקוקה, בכל מקרה של דלף מידע, מה שלא היה עד עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור לדלף מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעומת זאת, הגופים ב-א' וב' הם גופים שאין עליהם הפרת חובה חקוקה – דווקא א' יותר – ומאוד יהיה קשה לעשות איתם עבודה כזאת. אלו גופים ציבוריים וחזקים. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני לא חולקת על זה שצריך לא' ו-ב' אבל אני חושבת שהמינימום של הדו-שלבי ואי-מינוי הוא חשוב לגופים הפרטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול מאוד להיות. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> אני אגיד עוד משהו. האמירה שאומרת שגוף ישראלי שחייב חובת מינוי ב-GDPR כבר ממילא יש לו, זה לא בהכרח מדויק כי בחלק מהארגונים זה DPO רק לפעילות האירופאית, הוא לא DPO שמנהל את הפעילות הישראלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> צריך לקחת גם את זה בחשבון, זו לא תשובה לעניין הזה. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אפשר להציע עוד הצעה אחת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> מה עם האפשרות של לעשות תחילה מאוחרת לאפשרות להטיל עיצום על הסעיף הזה, גם באופן דו-שלבי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במועד תיקון מספר 15? << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אני לא חושבת שתיקון 15 אומר שאנחנו לא צריכים לעשות עכשיו את ההסדר המטיבי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב, ההסדר או הסדר מאוד מיטבי אבל לייצר - - - << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אבל גם המועצה וגם כל מיני גורמים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא רוצה לייצר בעת ובעונה אחת גם חובה וגם עיצום כספי על הפרתה, שלא הייתה בתזכיר ולא הייתה בשיתוף ציבור. זה נראה רעיון טוב לאנשים שיושבים מסביב לשולחן ויש הגיון בלא לעשות את זה. יש הגיון עם דו-שלבי ועם תחולה נדחית אז יש אפשרות ואני לא נועל דלת. אני רק אומר שעל פניו, אני חושב שבשנייה שהדבר הזה מתווסף אוטומטית לתנאי רישיון לכל הגופים עם הרישיון זה כבר אירוע משמעותי מאוד. זה משפר מאוד את המצב. בשנייה שזה חל ומייצר הפרת חובה חקוקה, הפרת סטנדרט זהירות שנקבע בחוק וחושף אותם לתביעות אזרחיות אז זה סטנדרט משמעותי מאוד. בשנייה שזה חושף אותם לביקורת ואפילו לפרסום הפרה - - - אפשר לחשוב על זה בתור פרסום הפרה, חייב DPO ולא מינה, זה פרסום הפרה בלי עיצום כספי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא מצריך אסדרה בחקיקה. מבחינתנו, בוודאי שזה כך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. לכן, אני חושב שהתקדמנו צעד גדול ורומא לא נבנתה ביום אחד. אני רואה בעיה בלייצר חובה כשאני עדיין לא יודע איך היא תפורש. אני לא יודע איך היא תפורש על ידי בית משפט, אני לא יודע איך היא תפורש על ידכם אז אני לא רוצה כבר לקבוע את העיצום הכספי בעניינה. אם זה היה רק לעניין עצם המינוי, שזה א' וב-', נתתי לכם. השאלה אם אדם נכנס ב-ג' ו-ד' היא עצמה שאלה. זה נכון שהבאתי את הדוגמאות הקזואיסטיות אבל אני אטיל עיצומים כספיים רק על הדוגמאות הקזואיסטיות כי אותן כתבתי? לא, זה לא הגיוני ורובן עוברות עם רגולציה. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> זה שילוב של העמימות. לכן אנחנו הצענו בהתחלה משהו יותר מובהק אבל השילוב של העמימות יחד עם העדר העיצום - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, בואו נשאיר את זה ככה ואני לא נעלתי את הדלת לגבי זה. הנה שוב, תמיד דופקים את העיריות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני מזכירה שאנחנו ביקשנו את משרד הפנים בדיון הזה ואנחנו גם קבענו איתם ישיבה פנימית בסוגייה של החלת עוד תפקיד על רשות מקומית שנקבעה בחוק כחובה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לגבי הגופים החייבים ברישום, שלגביהם אמרנו שזה עיצום כספי ישיר, עכשיו השאלה היא על מה. לפני הנוסח שמונח כאן בפני הוועדה בעמוד 9 למסמך ההכנה, העיצום הוא על אי-מינוי או על מינוי אדם שלא מדווח ישירות למנהל הכללי או למי שכפוף אליו. הבקשה שלנו היא להוסיף גם מקרה בו מונה אדם שהוא לא בעל הכישורים הנדרשים, הדרישות והנורמה של תחומי הידע הנדרשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה 17(3)(ב)(ו). << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן. שוב, אנחנו מבקשים את זה רק לגבי הגופים החייבים ברישום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול לחיות עם זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> סליחה, מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהעיצומים הכספיים יהיו גם על אי-מינוי, גם על מינוי מישהו שאיננו מדווח למנהל הכללי וגם על זה שאין לו את הידע והכישורים או שהוא ממלא תפקיד נוסף וראש הרשות נתן בעניין הזה הוראה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זאת הייתה ההצעה שלנו, אני חושבת שזה דרך 3, לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. "בעל לשיטה או מחזיק שלא פעל בהתאם להוראה שנתן לו ראש הרשות לפי סעיף 17". << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כלומר, עיצום דו-שלבי על אלה. השאלה היא אם אפשר לקבוע עיצום - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-ו' אי-אפשר לעשות את זה לא דו-שלבי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> או-קיי, אז עיצום דו-שלבי על אלה ועיצום שייר על זה שלא מונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז על מינוי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נעמה, מישהו שלא מדווח מופיע גם בנוסח שאת מציעה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן, זה מופיע גם בזה וגם בנוסח של הוועדה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה מופיע כעיצום ישיר. אני חושב שאדם שלא מדווח למנכ"ל זה לא עמום, זה משהו שאפשר בעיצום ישיר וכך זה גם מופיע כרגע במסמך ההכנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל איך תגדיר "שאיננו מדווח ישירות"? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה די בינארי. אנחנו שולחים דרישת ידיעות ומסמכים, מקבלים תשובה וזה די ברור אם הוא מדווח למנכ"ל או לא מדווח למנכ"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עניין שחור או לבן, אדוני. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בעניינו, זו דווקא סוגיה בינארית שיכולה להיות מתאימה לעיצום ישיר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נראה לי שזה בסדר אבל אולי למישהו אחר יש משהו להגיד. או-קיי, אז דיווח ומינוי זה ישיר וכל היתר יהיו בדו-שלבי. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז בעצם, לפי הנוסח שבמסמך ההכנה, נכון? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה לגבי סכומי העיצום? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> על זה עוד נדבר. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נגיע לזה בדיון על הסכומים כשנדבר על המודל העיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> נעמה, התוספת הזאת היא ביחס לעיצום, לא ביחס לאפשרות לקבוע הפרה ולהורות לתקן את הליקוי, נכון? כמו שחידדנו מקודם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כן, זה ביחס לעיצום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא יכול להודיע לבית חולים שמעשיו מהווים הפרה ושהוא צריך לתקן את הליקוי אבל לא להטיל עיצום כספי. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אלא אם כן נצליח לשכנע אותך בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אשמח להעביר עכשיו את הבמה והכיסא לאביה שהכינה עבורנו את התיקונים העקיפים. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> בהמשך לתיקונים שאנחנו עושים בסעיפי ההגדרות בחוק העיקרי, חוק הגנת הפרטיות, אז יש שלושה תיקונים מרכזיים שהם רוחביים וחוזרים על עצמם ב-35 חוקים אחרים, שאנחנו רוצים לתקן. אתם יכולים להסתכל במסמך ההכנה בחלק השני ויש גם נוסח משולב בנפרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על איזה מסמך את מסתכלת? << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> מסמך הכנה חלק שני. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש לכם גם את הנוסח המשולב במקביל. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> התיקון הראשון הוא הפניה לסעיפי ההגדרות בסעיף (3) במקום בסעיף (7), אנחנו איחדנו את שני הסעיפים בהגדרות כמו "מידע" ו-"מידע אישי" שחוזרות על עצמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא לעשות "אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות"? << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> אפשר גם אבל כיום, זה מפנה לסעיף (7) אז אנחנו מחליפים את זה לסעיף (3). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם מחר יעשו עוד איזושהי הזזה אז עדיף שזה יהיה "כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות" למקרה שיבנו אותו מחדש וישימו את כל ההגדרות בסעיף אחד כמו שלפעמים נוהגים לעשות במדינות משונות כאלו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה כפוף לאישור של דפנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז נצטרך עוד פעם לעשות - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, בכפוף לכך שלא תהיה התנגדות של נוסח החוק אז אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעדיף "כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות" ואם יש בעיה אז נשאיר את זה (3). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר. אני חושבת שהכוונה היא פשוט לעזור לקורא לחפש את ההגדרה בחוק הרלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר אבל אם יזיזו את ההדגרה מסעיף לסעיף אנחנו נצטרך לעשות עוד אלף תיקונים עקיפים, לא חרם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נקווה שלא נצטרך. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> זה סוג התיקונים הראשון. הסוג השני הוא הגדרה של מידע שאנחנו מגדירים כמידע אישי. אנחנו בעצם מחליפים את המונח מ-"מידע" ל-"מידע אישי" ומוחקים במקומות הרלוונטיים את הביטוי "ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" בגלל שינוי ההגדרה בחוק העיקרי. התיקון השלישי הוא החלפה של המונח "רשם מאגר המידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות", בהתאם לתיקון בחוק העיקרי, שוב. אנחנו מבקשים לפרוטוקול את הסמכת הוועדה לבצע תיקונים נוספים כאלה, ככול שיידרשו וימצאו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוסמכתם, בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גם בחוקים נוספים. כלומר, גם תיקונים עקיפים נוספים בחוקים אחרים. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוסמכתם. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> תודה. אני לא אקריא את הנוסח, אנחנו פשוט נעבור ברפרוף על הנוסח המשולב כדי שנראה באיזה חוקים, איזה סוג תיקון מופיע אז אתם יכולים להסתכל בנוסח המשולב. סעיף 18 מתקן את פקודת בריאות העם מספר 40 לשנת 1940. יש פה שינוי של ההפניה לסעיף הרלוונטי בחוק הגנת הפרטיות של הגדרת אבטחת מידע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או שזה יפנה לחוק. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> או לחוק עצמו, כן. סעיף 19 מתקן את חוק התקנים, זה שוב החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" והתאמת ההפניה לחוק. זה חוזר על עצמו פעמיים. סעיף 20 מתקן את חוק הביטוח הלאומי ושם יש לנו גם החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" והפניה רלוונטית לסעיף או לחוק. סעיף 21 מתקן את חוק רישום ציוד הנדסי התשי"ז, 1957. שוב יש לנו פה החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי". סעיף 22 זה פקודת מס הכנסה. אני רציתי להעיר ואתם יכולים לראות בנוסח המשולב - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי פשוט תקראי את מה שכתוב שם. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> יש איזושהי הערה במסמך הכנה אבל תתעלמו ממנה, היא לא מתייחסת לסעיף הזה. כאן אנחנו עושים תיקון של החלפת המונח "רשם מאגר המידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" ומפנים לסעיף או לחוק הרלוונטיים וגם החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" וגם זה חוזר על עצמו מספר פעמים. סעיף 23 זה תיקון פקודת התעבורה, נוסח חדש. גם פה יש החלפה של ההפניה לסעיף או לחוק בחוק הגנת הפרטיות. סעיף 24 זה פקודת העיריות וגם כאן מחליפים את ההפניות לסעיפים. יש לנו כאן גם מחיקה של הביטוי "ובכלל זה, ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" שאמרנו שהוא כבר לא רלוונטי בהקשר הזה, החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" וגם החלפה של המונח "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות". סעיף 25 זה תיקון של חוק הרשויות המקומיות, בחירות, התשכ"ה, 1965. יש לנו כאן החלפה של המונח "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות". סעיף 26 זה חוק ניירות ערך וגם פה מחליפי את "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" ויש הפניה רלוונטית לסעיף או לחוק. סעיף 27 זה חוק הבחירות לכנסת, נוסח משולב התשכ"ט, 1969. אנחנו מחליפים את הביטוי "רשם מאגרי המידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות" ל-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" עם הפניה רלוונטית לסעיף או לחוק. סעיף 28 זה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה, 1975 וזה גם כאן החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" והפניה רלוונטית לחוק. סעיף 29 זה פקודת הסטטיסטיקה, נוסח חדש, התשל"ב, 1972. יש החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי", הפניה רלוונטית לחוק ומחיקה של הביטוי "או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינה בגדר מידע כאמור". סעיף 30 זה פקודת הייבוא והייצוא, נוסח חדש, התשל"ט, 1972. מחליפים את המונח "הרשם" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" עם הפניה רלוונטית. סעיף 31 זה חוק התקשורת בזק ושידורים, התשמ"ב, 1982. מחליפים את "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ומחיקה של "או ידיעות על אודות ענייניו הפרטיים של אדם גם אם אינם בגדר מידע כאמור". סעיף 32 זה חוק יסודות התקציב. מחליפים את "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית לחוק. סעיף 33 זה תיקון של חוק שירות ביטחון, נוסח משולב התשמ"ו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לתקן את כל הסעיפים האלה ולהגיד שאין קשר בין לימוד תורה בישיבה לבין פטור מצבא ולחסוך המון דיונים בוועדות אחרות. כל התיקונים הקטנים האלה הם קצת מיותרים בעייני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תיקח להם את הכיף. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> אנחנו מתקנים את חוק שירות ביטחון, נוסח משולב התשמ"ו, 1986 ומחליפים את המונח "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" עם הפניה רלוונטית, החלפה של "מידע אישי" וכן מחיקת הביטוי "ידיעה על עניינו הפרטיים של אדם, אף אם אינה בגדר מידע כאמור". שוב, זה חוזר על עצמו מספר פעמים. סעיף 34 זה תיקון של חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס, 2000. מחליפים את הביטוי "הרשם" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" עם הפניה רלוונטית. סעיף 35 זה תיקון של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ייעוץ, שיווק ומערכת סליקת פנסיוניים, התשס"ה, 2005. מחליפים את המונח "הרשם ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" עם הפניה רלוונטית וגם זה חוזר מספר פעמים. סעיף 36 זה תיקון של חוק נכנסים של נספי השואה, השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה, התשס"ו, 2006. אנחנו מחליפים את "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית לחוק. סעיף 37 זה חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו, 2006. זה גם החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" והפניה רלוונטית. סעיף 38 זה הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים, מסכי זיהוי ומאגרי מידע, התש"ע, 2009. מחליפים את המונח "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" וגם פה זה חוזר מספר פעמים. סעיף 39 זה חוק מרשם תורמי מח עצם, התשע"א, 2011. אנחנו מחליפים את המונח "הרשם" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות". סעיף 40 זה חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי. אנחנו מחליפים את "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ובהתאם, מוחקים את "ידיעה על עניינו הפרטיים של אדם, אף אם אינה בגדר מידע כאמור". סעיף 41 זה חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה, 2014. אנחנו מחליפים את "מידע" ב-"מידע אישי" וזה גם חוזר שלוש פעמים. סעיף 42 זה חוק אומנה לילדים, התשע"ו, 2016. אנחנו מחליפים את המונח ה-"רשם" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות". סעיף 43 זה חוק נתוני האשראי. אנחנו מחליפים את "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות" וזה חוזר מספר פעמים. סעיף 44 זה חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, התשע"ז, 2017. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית. סעיף 45 זה חוק המועצה לגיל הרך, התשע"ז, 2017. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ומחיקה "ידיעה על עניינו הפרטיים של אדם, אף שאינה בגדר מידע כאמור". סעיף 46 זה חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז, 2017. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ומחיקה של הביטוי "ידיעה על עניינו הפרטיים של אדם, אף שאינם בגדר מידע כאמור". סעיף 47 זה חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים התשע"ח, 2018. כאן יש לנו תיקון נקודתי וזה משהו מרענן שלא חוזר על עצמו בלי סוף. בגלל שאנחנו מעדכנים ומוסיפים הגדרה של "מידע בעל רגישות מיוחדת" אז אנחנו בעצם מחליפים את כל ההגדרה בתוספת, מחליפים גם את "מידע" ב-"מידע אישי" ומוחקים את הביטוי "ועניינו הפרטיים של אדם, כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות". בשביל להבהיר, בתוספת אנחנו בעצם מפנים לחוק הגנת הפרטיות להגדרה של "מידע בעל רגישות מיוחדת". זאת אומרת, במקום מה שיש היום בפרט 1 אז כל הפסקאות האלה ימחקו ויופיע "מידע בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות" או "כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות", איזה מהם שיסוכם מבחינת נוסח. סעיף 48 זה תיקון של חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב, 2021. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" על פי הפניה רלוונטית ומחיקה של "וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותה באותו חוק, אף שאינה בגדר מידע". סעיף 49 זה חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב, 2021. הפניה רלוונטית של ההגדרה "אבטחת מידע" לחוק הגנת הפרטיות והחלפה של "הרשם" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות", וזה חוזר מספר פעמים. סעיף 50 זה תיקון של חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה התשפ"ג, 2023. יש לנו הפניה רלוונטית של ההגדרה "מאגר מידע" לחוק הגנת הפרטיות" והחלפה של המונח "רשם מאגרי מידע" ב-"ראש הרשות להגנת הפרטיות". בנוסף, יש לנו גם מחיקה של הביטוי "במשרד המשפטים" שחוזר על עצמו כי בחוק היום כתוב "ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים" וברגע שאנחנו מפנים להגדרה בחוק היום, היא גם ככה כוללת בתוכה את זה שזה במשרד המשפטים אז אין צורך במילים האלה. סעיף 51 זה תיקון של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. שוב יש הפניה רלוונטית של ההגדרה "אבטחת מידע" לחוק הגנת הפרטיות. סעיף 52 זה תיקון של חוק הרשויות המקומיות, הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, התשפ"ג, 2023. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ומחיקה של הביטוי "וידיעה לענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותה באותו חוק. סעיף 53 זה הסעיף האחרון וזה תיקון של חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו, הוראת שעה חרבות ברזל, התשפ"ד, 2023. החלפה של "מידע" ב-"מידע אישי" עם הפניה רלוונטית ומחיקה של הביטוי "ובכלל זה, ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותה בחוק האמור". יש כאן עוד חוק שיכול להיות שנצטרך לתקן במידה ויהיה תיקון כלשהו בסעיף 17ב אבל כרגע זה לא מוצע כתיקון לנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לא הבנתי למה. איך זה כתוב היום? << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> איזה, החוק האחרון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוק מרשם האוכלוסין. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> כמו שזה מופיע, זה החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה 17ב לחוק הגנת הפרטיות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם הסעיף ימחק או יקרה לו משהו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. זה סתם משונה. מה המשמעות של "שימוש בפרטי רישום שנמסרו לפי סעיף זה שלא למטרה שלשמה נמסרו, יהיה עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות"? יש פה מונחים בחוק הזה שהם חסרי משמעות. עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, אתה אומר בחוק שמשהו יהיה עבירה לפי חוק אחר? מה הרציונל בזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו לא נכנסים לחוק האחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ניכנס לזה אבל זה משונה. עכשיו הבהרנו חלק מהדברים ואני לא רוצה לייצר הוראות סותרות. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לא באנו עם תשובות לגבי חוקים אחרים, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תבדקו את זה עם משרד הפנים בכל זאת כי יכול להיות שצריך לתקן את הפרק הזה בתיקון עיקוף כי אנחנו עשינו אנחנו עשינו פה איזשהו תיקון והדברים האלה יכולים לייצר סתירות. "שר הפנים רשאי להורות על הפסקת מסירתם", נתנו פה סמכות לשר הפנים לעשות איזשהו צו הפסקת עיבוד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> , לא, זה רק מסירה ממרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל גם במסירה ממרשם האוכלוסין, מי הגורם המתאים לעשות את זה, אתם או שר הפנים? יש פה סמכות מקבילה. בעצם, שר הפנים מקבל פה סמכות לצו הפסקת עיבוד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לא עיבוד. זה גוף ששולט על השאלטר של עצמו. אני לא חושב שיש פה סמכות מקבילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה "שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים באישור ועדת הפנים". הרגולטור פה מאוד משונה. אנחנו יצרנו כאן כל מיני מנגנונים אז תחשבו האם צריך לעשות פה תיקון עקיף ולעשות את זה על דרך ההפניה למנגנונים החדשים שייצרנו ולא לייצר מנגנונים כפולים וסותרים. בסופו של דבר, בן אדם יכול לחטוף. מרשם האוכלוסין והמפלגות, בהקשר הזה, יכולים לקבל הוראות סותרות ממכם ומשר הפנים והם יעמדו בדרישות שלכם ולא יעמדו בדרישות שלו או שהם יעמדו בדרישות שלו ואתם תתנו להם דרישות סותרות. אנחנו לא אוהבים רגולציה כפולה אז תבדקו את זה לפעם הבאה. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> יש הערה אחת שפספסתי בהקשר של סעיף 22, תיקון של פקודת מס הכנסה, נוסח חדש, בסעיף 141א רבא, סעיף קטן (יא) פסקה 2 בעמוד 5 בנוסח המשולב. הסעיף אומר "נקבעה חובה להגשת דו"ח מקוון כאמור בפסקה ח', רשאי המנהל לקבוע הוראות ביצוע באשר לדרך הגשת הדו"ח ובלבד שההוראות לעניין ההגנה על המערכות המשמשות לאיסוף ועיבוד המידע האישי כהגדרתו בסעיף - - -" לחוק הגנת הפרטיות. הסיפה לא חשובה, העניין הוא עיבוד המידע שלא מוגדר בפקודת מס הכנסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. טעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אני אומר cut. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חזרנו לשידור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השידור נקטע כבר לפני כמה דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, הותקפנו מסייבר. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> המונח "עיבוד" לא מוגדר בפקודת מס הכנסה ויכול להיות שאנחנו נרצה להבהיר שהעיבוד במשמעותו בפקודה לא משתנה עכשיו לאור התיקון בו אנחנו מגדירים את המונח "עיבוד" בחוק הגנת הפרטיות ויכול להיות שתידרש איזושהי הוראת שמירת דינים שאומרת שעיבוד במשמעותו לפני תיקון 14 נשאר באותה משמעות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> באופן כללי. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> כן, באופן כללי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כל הדין, לא רק פה. << דובר >> אביה קירשנבאום לייבנר: << דובר >> כן, לא רק בחוק הזה אלא בכל חוק שהוא. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לגבי החוק הזה, אין בעיה אבל לגבי כל חוק שהוא, צריך לבדוק מה המשמעות של זה ולא דיברנו על זה עד כה אז אני מציע לא לקבוע מסמרות בנושא. לגבי פקודת מס הכנסה, אין שום כוונה לשנות את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל אם ניתן איזשהו רישיון, נעשה איזשהו עיבוד, ניתנה איזושהי הסכמה או שנעשה משהו לפי ההגדרה הקודמת אז אנחנו לא משנים אותה רטרואקטיבית, מה שנקבע - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אנחנו לא משנים שום דבר רטרואקטיבית. יש כללי פרשנות רגילים בחקיקה ואם בחוק – בטח בחוק מסגרת כמו חוק הגנת הפרטיות או חוק תשתיתי, לא מסגרת בעצם – יש הגדרה ובחוקים אחרים המונחים לא מוגדרים אז ללמוד את ההגדרות מחוק תשתיתי שכזה זה אמצעי פרשני מקובל. אני לא אומר שזה יהיה מתאים בכל מקום ופה אנחנו אומרים באופן חד-משמעי שזה לא מתאים וזאת לא הכוונה אבל אני לא יודע אם לכתוב הוראה מפורשת על כך שזה לא משפיע על אף אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אז תחזרו אלינו לגבי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, יש לנו עוד שמונה דקות. אנחנו רוצים לעשות משהו? << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אפשר לשאול שאלה כללית על תיקונים עקיפים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אני מבין את העקרון הכללי שלא מתקנים תקנות בחקיקה ראשית אבל יש הרבה תקנות שהן לא מכוח חוק הגנת הפרטיות אלא מכוח חוקים אחרים, תקנות והוראות רגולציה של רגולטורים אחרים שמתייחסות למונחים מידע רגיש כהגדרתו היום וגם למידע ורשם מאגרי המידע, אז מה עושים עם כל אלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעקרון, האחריות של כל גורם שיש לו באחריותו תקנון זה לבדוק את ההתאמה שלו לחוק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> יש לזה פתרון לפי חוק הפרשנות. הולכים למונח כפי שתוקן. כלומר, אם היום כתוב "מידע רגיש" ומחר יהיה כתוב בחוק "מידע בעל רגישות מיוחדת" או "מידע רגיש במיוחד" – זה נכון גם לתיקון העקיף שעשינו עכשיו, הקראנו "מידע בעל רגישות מיוחדת" ויכול להיות שזה עוד ישתנה – אז כמובן שהולכים למונח העדכני בחקיקה הרלוונטית. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> או-קיי, הוגן למדי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או-קיי, מה עוד יש לנו שאנחנו נספיק לעשות בדקות הקרובות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> פרסום בעיצומים כספיים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרסום. או-קיי, בואו נדבר על פרסום. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הייתה לנו שאלה על פרסום של תאגיד, יחיד וברירת המחדל. הייתה לנו בקשה של הממשלה שלא להוריד את הפרסום וכן לשנות אולי את ברירת המחדל. הייתה גם הצעה של הממשלה שאנחנו כבר הראנו אותה ליושב-ראש הוועדה והיא לא כל כך הייתה מקובלת ולכן, ההצעה שלפניכם היא ההצעה, אני חושבת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נשמע. הרעיון פה הוא - - - אין פה שינוי. מה השינוי פה? קודם כול, אנחנו אמרנו לגבי שמו של המפר שאם המפר הוא תאגיד אז אין בעיה. בואו נדבר על מה שמוסכם, לגבי פרסום תאגידים הכול טוב והכול מצוין. לתאגיד אין אינטרס לפרטיות ויש לנו אינטרס ציבורי לדעת שפורסם אז זה בסדר גמור. הוספנו פה "למעט אם המפר הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד והמפר הוא בעל השליטה" כי כאן יש לנו התייחסות לאדם יחיד. נדבר על מה קורה אם לחברה קוראים בשמו של האדם. זה המקרה הנפוץ שכולנו מסכימים עליו. אם זאת חברה ולפרסום שמה אין שום קשר לאדם ואז זה רק עניין של בעל שליטה, זה אירוע אחר. אם אני פרסמתי שחברת ABC בע"מ מפרה, לא בהכרח פגעתי בפרטיותו של בעל השליטה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אבל לפעמים יכול להיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפעמים נוצר כזה זיהוי - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לפעמים אדם מזוהה עם איזושהי חברה אפילו שהיא אינה נושאת את שמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. לפעמים אדם מזוהה עם חברה גם אם היא חברת - - - יחיד. אילון מאסק מזוהה עם טסלה אבל זה לא - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון אבל לא חשבנו על אילון מאסק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמיד תחשבי על אילון מאסק. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> גם חברה כמו רמי לוי שיווק השקמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם רמי לוי שיווק השקמה מזוהה מאוד עם שמו של האדם. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> זאת חברה ציבורית גדולה והיא לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ושמו אפילו מופיע שם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נכון אבל זה ברור שלא לזה התכוונו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא לזה התכוונו, נכון. אני אגיד מה היה לי בראש ויכול להיות שנמצא לזה fine tuning. חברת עורך דין של אדם יחיד, זה מקרה קלאסי ואין אחריות מוגבלת. שמחה רוטמן חברת עורכי דין בע"מ, לפרסם על זה זה כמו לפרסם על האדם עצמו וגם אין באמת את האחריות המוגבלת. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> השאלה היא אם זה לא כפילות כי יש בהמשך את החריגים. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אין אחריות מוגבלת לחברת עורכי דין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, זה מה שאני אומר. גם אין אחריות מוגבלת אז אין עניין של מסך תאגידי וזו גם פגיעה בפרטיות של האדם אז זה המקרה הקלאסי. מה קורה בתאגיד עם שליטת יחיד? שנייה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נתאר את ההצעה. ההצעה אומרת שלגבי תאגיד מפרסמים אבל לא יפורסם שמו של תאגיד אם הרשם, סליחה, אם הממונה על הגנת הפרטיות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הרשות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ראש הרשות להגנת הפרטיות, יש פה יותר מידי בעלי תפקידים. ראש הרשות להגנת הפרטיות השתכנע שההפרה הייתה קלת ערך בנסיבות העניין אלא אם כן הפרסום נחוץ לצורך אזהרה ועוד מעט אנחנו נראה אזהרה של מי. לעומת זאת, ביחס ליחיד או תאגיד שהוא - - - אם המפר הוא תאגיד המנוהל על ידי יחיד והוא גם בעל השליטה אז ברירת המחדל היא לא לפרסם אבל יהיה פרסום אם נדרשת אותה אזהרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לצורך אזהרת בני האדם שפרטיהם מצויים בתאגיד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. את ההתייחסות שלכם אנחנו מכירים, אני רוצה לשמוע את האחרים ואז נתייחס כולנו באופן מאוחד. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> נראה לי שגזרת המחלוקת כרגע היא די קטנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אז אולי אפשר ממש לצמצמם אותה עוד יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את זה כבר יש לנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שניתן. את זה כבר עשינו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נוסח שכבר סוכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מהפעם הקודמת, בסדר גמור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה סעיף שהתפתח מאוד. דיברנו על זה בדיון הקודם אבל אני רק אזכיר. זה סעיף שהוא מאוד סטנדרטי בחקיקה שקיים ב-46 חוקים ולמעשה, זאת סמכות שפחות או יותר יש לכל הרגולטורים ללא חריגים. מבחינת תאגיד, מפרסמים וביחיד ברירת המחדל היא שלא מפרסמים אבל החריגים לגבי תאגיד זה משהו שבאמת לא קיים כמעט אצל כל הרגולטורים האחרים וב-46 חוקים זה קיים כך. אנחנו התקדמנו כאן לאור הערות הוועדה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לקלת ערך בנסיבות העניין. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לקלת ערך בנסיבות העניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו נשאלת השאלה האם זה תוכן הציבור או תוכן בני האדם שפרטיו מביאים. זאת מחלוקת אחת. מה עוד? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לדעתי, כרגע זאת המחלוקת היחידה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי יחיד? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו מבקשים שבכל זאת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי יחיד אתה כן מסכים שזה צריך להיות מצומצם שם לבני אדם או שגם שם אתה רוצה ציבור? << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה לגבי שניהם. אנחנו מבקשים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשניהם, הוויכוח הוא שלא יהיה ציבור אלא - - - לא רק בני אדם אלא ציבור. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> כי אזהרה היא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שאני קיבלתי על זה גם הערות נוספות כולל ממישהו שלא פה עכשיו ולא ביקשתי את רשותו הספציפית להזכיר אז לא אזכיר – הוא נוכח פה בדרך כלל – והוא דיבר על הצורך להזהיר את הציבור מפני מפרים גם לגבי עסקאות עתידיות. זאת אומרת, אם אני רוצה להתקשר עכשיו עם מחזיק ואני יודע שיש לו רקורד של הפרות אז גם אם המחזיק הזה הוא עוסק מורשה, אני רוצה לדעת את זה אפילו אם הפרטים של האנשים שנמצאים במאגר לא ידועים לו. זאת ההערה ששמעתי והיה בה טעם. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> גם אם ההפרה היא קלת ערך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעזוב שנייה את הסוגייה של קלת ערך, בואו נדבר על - - - יש פה את הנושא של מפר יחיד. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> לא, אני לא מדבר על מפר יחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בואו נגיד ככה, לגבי מפר יחיד או תאגיד המנוהל על ידי יחיד, אני כן חושב שצריך לדבר שם על אזהרת ציבור כי שם אין את העניין של קלת ערך. שם אני כן חושב שנגיד ציבור. זאת אומרת, אם יש לי יחיד שהוא עוסק מורשה שעובד בהחזקת מאגרי מידע אז יש אינטרס שאנשים ידעו שאצלו מוצאים הפרות ואז ממילא, לא ייקחו את שירותיו. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אבל אם זה תאגיד רגיל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, תכף << דובר >> ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ: << דובר >> כרגע הסעיף בסעיף 6 הוא רק אם המפר הוא בעל שליטה אבל ההפרה היא על ידי מחזיק אז אין פה החרגה לגביו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף אנחנו נדבר על הנוסח, אני מדבר על מהות. במהות, אני אומר שכאשר יש לי מישהו שחוטף את הקנס או את העיצום הכספי, לצורך העניין, שהוא יחיד או תאגיד שמנוהל על ידי יחיד ומפר בעל שליטה בדוגמה הזאת אז שם לא מפרסמים אלא אם כן זה נדרש לצורך אזהרת הציבור ולא רק בני אדם שפרטיהם מצויים במאגר. ככול שנחליט שיש את ההקלה של קלת ערך בנסיבות העניין, אז זה יחול גם עליו. בוודאי שלא יגרע מצבו מקלת ערך. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אבל האם הרציונל שאדוני ציין לא רלוונטיים גם לגבי תאגיד רגיל בסעיף קטן (1)? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אבל בתאגיד זאת ברירת המחדל. אם מצאתם והחלטתם שזה קל ערך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתאגיד ברירת המחדל היא לפרסם, רק אם החלטתם שזה קל ערך אז - - - אני נתתי לכם את המושכות. אתם יכולים לבוא ולהגיד שאם זה משהו שצריך להזהיר את הציבור לגביו אז בהגדרה הוא לא קל ערך. זה הקו וזה יהיה נכון גם לגבי יחיד, אם זה משהו שבגללו צריך להזהיר את הציבור, הוא בהגדרה לא קל ערך. כלומר, ההגדרה של קל ערך תהיה נכונה לגבי כולם. אני שם על השולחן שאני כן חושש, בין היתר בעקבות דברים שעלו בדיונים הקודמים. אני חושש שמהר מאוד החריג יהפוך לכלל. זה בא ממקום טוב, אתם מאוד קנאים לפרטיות וזה חשוב אבל על הכול אפשר להגיד "מה, לא צריך להזהיר את הציבור על זה שהוא לא מינה את ה-DPO שיהיה כפוף ישירות למנכ"ל? ודאי שצריך". << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, בכל זאת אנחנו עשינו כאן צעד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אנחנו גם בפער משמעותי מול רגולטורים אחרים, גם רגולטורים רוחביים, גדולים. עשינו כאן צעד שלדעתי הוא גם מודל שכנראה יעתיקו אותו לרגולציה אחרת ולרגולטורים אחרים. זה צעד שלא קיים. לכן אני חושב שכאן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, אני רק רוצה לשמוע ממכם שפרסום לפי סעיף זה לא יתבצע – מה שסעיף 3 פה, ב' או ג', אני לא יודע. איפה שזה נמצא – לא יהפוך להיות הרובריקה וזה לא יבוא להגיד "תדע לך שהטלתי עליך עיצום כספי ואני מודיע לך" - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם יש דיווח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. יכול להיות שבעניין חובת דיווח מתאים בהקשר הזה. "הטלתי עליך עיצום כספי, דע לך שבעיננו ההפרה פוגעת בציבור ולכן אנחנו נפרסם אלא אם כן תביא טעם" ואז החריד יהפוך לכלל גם לגבי יחידים. << דובר >> גלעד סממה: << דובר >> אדוני, אין לנו מטרה שהסעיפים האלה יהיו אות מתה. זאת לא המטרה שלנו. אנחנו מבינים שיש מקרים שיכולים להיות כאלה שלא מצדיקים פרסום, אנחנו מבינים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה מובן. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אשאל שאלה כדי להבין את העניין של "לצורך אזהרת בני האדם שפרטיהם" - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אנחנו משנים את זה לאזהרת ציבור. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> דווקא בזה נראה לי שעדיף לחזור. אם המטרה היא להזהיר את נושאי המידע אז למה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל לפי מה שאמרנו, המטרה היא לא רק להזהיר את הנושא מידע. אם בעל עסק קטן רוצה להתקשר עם מחזיק והמחזיק הזה הוא שור מועד אז איך אני אדע שהוא שור מועד? אני רוצה לתת לו. הוא המחזיק מאגרי מידע, הוא המפעיל אז איך אני אדע שהוא מפר? התשובה היא שזה פורסם. אני עושה גוגל על השם שלו ואני מוצא. או בינג, סליחה. אני מוצא את השם של הבן אדם עם רשימת ההפרות שלו ואז אני יודע לא להתקשר איתו כי אז אני פוגע במידע שאצלי. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> אזהרת נושאי המידע מטופלת כבר בתקנות אבטחת מידע. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> רק כשזה אירוע אבטחה, כמובן. << דובר >> ד"ר עמרי רחום טוויג: << דובר >> בסדר אבל זה החשש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לכן אני אומר שאני חושב שזה מספיק. כן, סליחה. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> הערה נוספת, אני חושב שאפשר להוסיף פה את הקריטריון שאומר "כאשר הרשות סבורה שיש חשיבות עקרונית לציבור". בהחלט אפשר לציין את זה, זה משהו שהוא חיובי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> "הדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור". << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> חשיבות עקרונית אפילו, לא רק אזהרה. יכול להיות שיש מקרה מיוחד שהוא מקרה מעניין שאפשר ללמוד ממנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם זה מקרה מיוחד שאפשר ללמוד ממנו הם לא חייבים לפרסם את הפרטים של הבן אדם. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה קיים בכל מקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה קיים. אף אחד לא מונע מהם להגיד "בביקורת שנערכה מצאנו שלא עושים ככה וככה והבן אדם חטף עיצום של מיליון שקלים כי זה היה מצטבר. ידע הציבור ויזהר", בלי לפרסם את פרטיו של האדם. << דובר >> דלית בן ישראל: << דובר >> זה כבר קיים ב-א'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כבר קיים בלי קשר ל-א', בשנייה שאין בפרסום פרטיות, הם לא צריכים הסמכה מפורשת. השאלה היא מתי יהיה צריך לפגוע בפרטיות של האדם, כשהרשות להגנת הפרטיות מחליטה לפגוע בפרטיות של האדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> להפך, ההנחה היא שללא הפרטים, הם מחויבים לפרסם כדי להבטיח שקיפות ולהבטיח שוויון. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> יש לי שאלה נוספת, איפה מטופל הנושא של סודיות התאגיד, לא עניינו האישיים של אדם או מידע אישי? אני רואה שיש פה רק סעיף ד' שמדבר על מידע של חוק חופש המידע. איפה יש את הזכות של תאגיד שאומר לא לפרסם את הפרטים של המקרה. תגיד "חטפתי עיצום כספי" ותשחיר את הפרטים של המקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתוב "פרסום לפי סעיף זה לא יתבצע אלא לאחר שניתנה הזדמנות למפר לטעון את טענותיו" אז שיטען את זה. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> ואין פה קריטריונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. יש החלטה כללית שלפני שאתה פוגע בכל זכות של גוף, סודיות וכל אינטרס שקיים, בין אם הוא תאגיד או לא תאגיד אז יכולים לעתור נגדו מנהלית על זה שהוא הודיע לו - - - << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אני רוצה שתהיה אפשרות הרבה לפני עתירה מנהלית כדי שיהיה אפשר לפנות לרשות ולהגיד להם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא רק שתהיה אפשרות לפנות, חייבים לתת לך הזדמנות לטעון את הטענות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק צריך לציין שההזדמנות לטעון את הטענות - - - הם בהחלט יכולים ואני מניחה שהם גם יעשו את זה במסגרת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במסגרת זכות הטיעון על העיצום עצמו. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אני הייתי רוצה קריטריונים כדי שיהיה ברורים לציבור על בסיס מה זה כדי שהרשות לא תמציא לי קריטריונים שאני לא אוכל לעמוד בהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז יש עתירה מנהלית. אי-אפשר, יש פה הגיון. << דובר >> ליאור אתגר: << דובר >> אז שיוציאו הנחיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יוציאו הנחיות. מן הסתם הם יוציאו הנחיות כמו על כל העיצומים הכספיים שלהם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד דבר אחרון, אנחנו קצת מתלבטים לגבי הסיפה של ה'. בהתחלה היה לנו אותה ואחר כך חשבנו להוריד אותה כי אנחנו חוששים שזה קצת לא ישים היום ליישם אמצעיים טכנולוגיים שימנעו את העיון בפרטים שפורסמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זה לא הגיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לשים את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא יודעת אם יש טעם לכתוב את זה. זאת התבנית שקדמו לנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז גם את זה לא צריך בחוק עם זה ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אפשר להוריד את ה' בכלל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה המשמעות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה לא רוצה לפחות להגביל את הפרסום באתר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יחליטו. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> זה הסטנדרט. זה סעיף סטנדרטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הסטנדרט, כן. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אנחנו ביקשנו להיצמד לסטנדרט אז גם פה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בסדר, אז עד שנתיים. כלומר, בלי הסיפה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין צורך בסיפה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> לתאגיד זה ארבע שנים וליחיד שנתיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בלי הסיפה. בסדר גמור. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני רוצה להתייחס לנושא של חוק חופש המידע ואולי רק להאיר נקודת עיוורון פוטנציאלית בהקשר הזה. למיטב ידיעתי – אולי היא לא מעודכנת. אשמח לשמוע עדכון מחברינו במשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה – כתוב פה "על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש הרשות פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9א לחוק חופש המידע". למיטב ידעתי, נכון להיום העמדה של משרד המשפטים היא שברגע שאתה צריך למסור מידע שלפי סעיף 9א לחוק חופש המידע הוא פגיעה בפרטיות - - - אנחנו שיננו את הנוסח של סעיף 2 כך שזה לא ידיעה על ענייניו אלא מידע אז זה כל מידע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא שינינו את סעיף 2. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> לא שינינו? << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> לא. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> או-קיי. ענייניו הפרטיים זה עדיין יהיה נכון, כל דבר שיכול לזהות בהקשרים מסוימים ותמיד זה יהיה לא למטרה שלשמה נמסר כי זה תמיד לא למטרה שזה נמצא אצל הרשות, המטרה שלשמה עכשיו הרשות מצייתת לחוק חופש המידע ונותנת מידע למבקש מידע. למיטב ידיעתי, העמדה המעודכנת של משרד המשפטים היא ששם זה נעצר. לא נכנסים לסעיף 10 של שיקול דעת בחוק חופש המידע אז בכל מקרה כבר יהיה אסור לכם לפרסם אז צריך לשנות את הסעיף או עדיף, לשנות את העמדה לגבי פרסום מידע. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> רק אבהיר, נושא פרסום פרטים שפוגעים בפרטיות מוסדר פה והוועדה דנה, בסעיפים הקטנים האחרים. הסעיף הזה נועד לעסוק בדברים שלא קשורים לפגיעה בפרטיות ושחוק - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אבל סעיף 9א לחוק חופש המידע - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> או-קיי, חשוב להבהיר לפרוטוקול. הסעיף הזה מתייחס לכל אותם פרטים אחרים שלא קשורים לפגיעה בפרטיות. אם עסקינן בפגיעה בפרטיות אז הסעיפים הקטנים האחרים - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> סעיף 9א(3). תחריג אותו, אולי זה יסתדר. כרגע זאת בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עניין של נוסח. הכוונה היא שאם פרסום המידע הזה, למעט העובדה שהוא מפרסם שפלוני אלמוני הפר וזאת ההפרה, לא מהווה פגיעה בפרטיות אז הוא בכלל לא נכנס. אם יש פרטים אחרים בפרסום שכן יהוו פגיעה בפרטיות - - - << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> זה מספיק כדי להוות פגיעה בפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הם ישקלו את זה. אני לא שולל לחלוטין את 9א. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> חוות הדעת שלהם מונעת מהם להפעיל שיקול דעת. בגלל זה אני אומרת שכדאי לכתוב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זאת אומרת מונעת מהם? את חושבת שבחוק חופש המידע לא מוסרים מידע שיש עליו פרטיות? בוודאי שכן. התשובה היא בוודאי שכן. איך אני יודע? << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> איך אני יודעת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך אני יודע? כי פרסמו בחוק חופש המידע את העובדה שנפגשתי עם ראש הממשלה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אז נכון ליולי 2021 כשעזבתי את התנועה לחופש המידע כיועצת משפטית, זאת הייתה העמדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני אומר לך שהדבר הזה הוא אות מתה. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> אני אשמח לשמוע שהיא השתנתה. << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> אני מציע לא להיכנס עכשיו אגב הסעיף הזה לדיון בחוק חופש המידע והיחס בינו לבין חוק הגנת הפרטיות. אני מבקש להבהיר ואם צריך, אנחנו נתקן את זה בסיוע הייעוץ המשפטי. << דובר >> איה מרקביץ': << דובר >> המטרה לא הייתה לעצור כאן את - - - << דובר >> עמית יוסוב עמיר: << דובר >> המטרה פה היא להגן על אותם פרטי מידע שלא בהכרח קשורים לפרטיות. זה ביטחון המדינה, יחסי החוץ וכל אותם נושאים שסעיף 9א - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או שקשורים לפרטיות אבל לא קשורים לעצם ההפרה. דהיינו, יכול מאוד להיות שאתה רוצה לפרסם שאני ניהלתי מאגר מידע ולא עמדתי במינוי ממונה, שלא נתתי לכם עיצום כספי על זה או בדברים אחרים שעליהם כן נתתי לכם עיצום כספי, ולא החזקתי את המידע בנפרד אבל אתה לא רוצה לספר שהמאגר שניהלתי הוא מאגר מידע שעוסק בהרגלי הבריאות של השכנים שלי כי הפרסום הזה כן יהווה פגיעה בפרטיות. אתה תפרסם שניהלתי מאגר מידע אבל לא תפרסם את תוכן מאגר המידע שלי בגלל השיקול של פגיעה בפרטיות אבל לא את עצם ההפרה או ניהול המאגר. << דובר >> לירון מאוטנר: << דובר >> אני רק מציעה לא לייצר עכשיו נוסח שונה מהאופן שבו הדבר הזה מוסדר בחקיקות אחרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור, אני חושב שזה נכלל בתוך הנוסח. ההגדרה לפרוטוקול בעיני היא מספיק ברורה. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> אני רק רוצה לוודא שלגבי סעיף ב' אנחנו כותבים "אזהרת הציבור". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אזהרת הציבור אבל הקלת ערך חלה על שניהם. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר פה את מה שאמרה בהבלעה נעמה, אני אכניס במסגרת חובות הדיווח של החוק – שאנחנו נדבר עליהם אחר כך – שאנחנו נוכל לדעת בכמה הפרות אמרתם שתפרסמו ובכמה לא אמרתם שתפרסמו, כמה כללתם וכמה לא כללתם כדי שנראה שהחריג לא הופך לכלל. << דובר >> ראובן אידלמן: << דובר >> בשמחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני חושב שסיימנו להיום. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:55. << סיום >>