פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת החוץ והביטחון
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 12:04



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מענה לקשיי נשות המילואימניקים העצמאיות", של חה"כ עידן רול, חה"כ משה פסל, חה"כ שרון ניר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עידן רול – מ"מ היו"ר
עמית הלוי
משה טור פז
מאיר כהן
שרון ניר
יבגני סובה
לימור סון הר מלך


חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
שלי טל מירון
משה פסל


מוזמנים: 
	יעל אסיף
	–
	עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

	אריאל הבר
	–
	רכז ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אבישג סבג ראובן
	–
	ראש ענף כוח אדם מילואים, צה"ל

	ליאור בן טוב
	–
	ראש צוות פיצוי לעצמאים, קרן הסיוע, צה"ל

	אפרת פורת
	–
	מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי

	הודיה מויאל
	–
	קשרי ממשל, שדולת הנשים

	כפיר בן זינו
	–
	יושב-ראש התאחדות נהגי המוניות

	גלי ברוורמן
	–
	מנהלת מטה ההסברה של החמ"ל האזרחי, "אחים ואחיות לנשק"

	אילת פלר מימון
	–
	תנועת אימהות בחזית

	עינב שמואלי
	–
	עו"ד, ארגון "אימא ערה"

	דלית כסלו-ספקטור
	–
	עו"ד, מובילת ארגון "אימא ערה"

	איריס שפירא
	–
	עו"ד, בונות אלטרנטיבה

	שגית בכנר
	–
	ראש תחום מערך עצמאיות, פורום נשות המילואימניקים

	רותם אבידר צאליק
	–
	פורום נשות המילואימניקים

	יעל היבש
	–
	מייסדת, פורום משפחות הקבע

	רות סלסט מזרחי
	–
	פורום משפחות הקבע

	אורן בוטא
	–
	יו"ר, תנועת העצמאים

	נועה גבין
	–
	עצמאית, אשת מילואימניק, "אחים לנשק"

	אלה בן עמי
	–
	ביתו של בן עמי, חטוף בעזה

	רותם בכר
	–
	אימו ואחיו נרצחו בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר

	מור שוהם
	–
	אח של טל שוהם, חטוף בעזה

	גיל דיקמן
	–
	בן דודה של כרמל גת, חטופה בעזה




מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מענה לקשיי נשות המילואימניקים העצמאיות"
של חה"כ עידן רול, חה"כ משה פסל, חה"כ שרון ניר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר << הלסי >>


 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הזו של ועדת חוץ וביטחון בנושא מענה לקשיי נשות המילואימניקים העצמאיות. זה דיון מהיר שהגישו חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת משה פסל, חברת הכנסת שרון ניר וחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. לפני שנתחיל את הדיון החשוב הזה, משפחות החטופים ביקשו לשאת דברים, אז בבקשה. 

 << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> 

שלום, שמי אלה בן עמי, אני מקיבוץ בארי. אבא שלי אוהד בן עמי נמצא בשבי חמאס, ואימא שלי שבה לאחר 54 ימים. לפני שאתחיל את דבריי בקשר לנושא שעליו אני נמצאת כאן, שזה החטופים, אני אספר שבן הזוג שלי שהיה איתי בממ"ד ב-7.10, גויס. ממש בתוך הממ"ד התקשרו אליו להגיד לו להגיע. הוא מאוד היה שמח אם היו באים לקחת אותו ביחד עם נשק. זה לא קרה, אבל מאז הוא היה במילואים ממש עד עכשיו. הוא השתחרר לפני שבוע. 

אני רוצה להגיד בהקשר הזה שמגיע לכולם לחזור הביתה. כשאנחנו אומרים כולם, אנחנו לא מדברים רק על 120 החטופים, אנחנו מדברים על החיילים שנלחמים בגזרה, אנחנו מדברים על המפונים מהצפון, אנחנו מדברים על המפונים מהדרום. מגיע לנו לחזור הביתה. מגיע לנו שתהיה לנו מדינה שאנחנו יכולים לסמוך עליה. 

אני מדברת בהקשר של החטופים. יושבים פה לצידי צעירי העוטף, חברים שלי מקיבוץ בארי, אחים שלי מגיל אפס. גדלנו ביחד בגן העדן שלנו בקיבוץ בארי, ומאז ה-7 כולנו בתחושה שאנחנו לא יכולים לחזור הביתה. אנחנו לא יכולים לחזור הביתה עד שהחטופים יחזרו הביתה. אני מאוד רוצה לגדל בית, משפחה, ילדים בקיבוץ שלי, במקום שבו גדלתי, אבל אני לא יכולה לחשוב על המחשבה להביא ילד למקום שיכול להיות שיחטפו אותו ולא יחזירו אותו במשך תשעה חודשים. כולם שומעים את המספר הזה, 263 ימים, 120 אחים ואחיות שלנו בשבי. אני מבקשת, תחזירו לנו את האמון במדינה. תיתנו לנו להיות דור העתיד שאנחנו כל כך רוצים להיות. תיתנו לנו לשבת אחר כך סביב השולחן הזה בידיעה שאנחנו יושבים בו אחרי האנשים שעשו את מה שהם צריכים לעשות, ושיחזירו את האנשים שלנו הביתה. אני לא יכולה יותר. לא יכולה לקום בבוקר ולנסות ולחשב את הצעדים שלי מחדש.

 אתם תיכף תשמעו פה את הסיפורים של החברים שלי השורדים של הטבח הזה. באיזה עולם אני צריכה להביא אותם לכנסת לספר את הסיפור הכול כך כואב שלהם כדי שמישהו פה יתעורר ויחזיר את החטופים הביתה? באיזה עולם אני צריכה לבקש מאנשים שעברו טראומה כל כך גדולה ואיבדו כל כך הרבה אנשים, לבוא לשבת פה לצידי ולהתחנן על החיים של אנשים אחרים? זה בלתי אפשרי יותר. צריך להביא אותם הביתה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה.

מישהו נוסף ירצה לדבר? בבקשה.

 << אורח >> רותם בכר: << אורח >> 

שלום, חברי הוועדה, קוראים לי רותם בכר, אני מקיבוץ בארי. אני בן 23. גדלתי והתחנכתי בקיבוץ. ב-7 באוקטובר הייתי בהודו. טסתי לטיול אחרי צבא. בבית של ההורים שלי היה ההורים שלי, אחותי הקטנה הדר ואח שלי הקטן כרמל. רק כדי להתחיל את הסיפור הזה, אני אשמיע לכם מה אחותי שלחה לי ובעצם לכל הקיבוץ בוואטסאפ הקיבוצי, ילדה בת 13. (השמעת הקלטה). אני בהודו שומע את הדברים האלה. התוצאות של הסיפור של המשפחה הפרטית שלי זה שאימא שלי ואח שלי הקטן נרצחו. אח שלי דימם שמונה שעות בממ"ד והוא מת מאיבוד דם. 

אנחנו מתעסקים פה בכל מיני פוליטיקה זולה של לחץ צבאי, שזה מאוד טוב לפוליטיקה, לטיקטוק, לאינסטגרם. זה לא מה שמביא חטופים בחיים. אני מאוד שמח על החמישה או שבעה החטופים שחזרו בחיים מהלחץ הצבאי. משפחות החטופים יוכלו לאמת אותי, לפחות 100 איש כבר חזרו בעסקה. 

בית מול ההורים שלי גרים משפחת שרעבי, אלי וליאן עם שתי הבנות שלהם יעל ונויה. ב-7 באוקטובר יעל, נויה וליאן נרצחו בבית שלהן. אלי כרגע חטוף בעזה. בשכונה הפרטית שלי, בארבעה בתים נרצחו 50% מהשכונה ויצאנו בזול, כי שכונה מעליי כבר לא 50% נרצחו, כבר 80% נרצחו. בבארי יש 101 נרצחים במלחמה הזאת. זה אזרחים. הם לא היו בצבא. אל תיתנו לנו לקבור עוד ארבעה. תתעסקו בחטופים. תחזירו אותם הביתה כמה שיותר מהר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> מור שוהם: << אורח >> 

שלום לכולם, קוראים לי מור, אני אח ביולוגי של טל ואח בלב של סשה שהוא החבר הכי טוב שלי שנמצא בשבי. את הסיפור הזה בחיים לא שמעתי וזה גרם לי בטח כמו לכם. 

אני אשמח ברגע הזה שנייה לעצור ולהגיד בדיון הזה על נשות המילואימניקים, תודה לכם אנשי הצבא שאתם עושים הכול. אנחנו יודעים שנכון, ב-7 באוקטובר היה פשלה גדולה, אבל שהצבא מתעשת על עצמו והצבא יעשה ועושה הכול על מנת להחזיר את החטופים, ובעיקר מילואימניקים שמוותרים על הכול ונכנסים לעזה. אני גם פוגש חיילים פצועים וגם פוגש את חברים שלי שהם במילואים. אני יודע שכולם במטרה אחת, להחזיר את החטופים, אז מפה אני רוצה להגיד בשם משפחות החטופים תודה על מה שאתם עושים. 

 << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> 

אני רוצה להגיד כי אמרתי לפני, שהחברים שלי יספרו פה את מה שהם עברו. יושב פה רותם שאיבד את אימא שלו. במקרה היא גם הייתה הגננת של כולנו. איבד את אח שלו הקטן, והוא מגלה גדלות נפש ואומר, הנקמה אחר כך. עכשיו להחזיר את מי שאפשר להציל. אני מצפה מכל 120 חברי הכנסת שיעשו בדיוק את אותו דבר ויגלו את אותה גדלות נפש, כי אם הוא יכול, אם אנחנו יכולים, כל מי שעבר את זה, ואנחנו היינו שם בשטח, כל 120 חברי הכנסת יכולים גם. צריך להציל נפשות, אחים ואחיות שלנו וכמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

מישהו נוסף רוצה לדבר?

 << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> 

אפשר להגיד משהו מפה? אני יושב-ראש ארגון נהגי המוניות. אנחנו בעוד שבועיים נצא בשביתה כללית של נהגי המוניות בשביל החטופים. יש לנו גם נהג מונית שנחטף לעזה. כפי שהבנתי מהצבא הוא כבר מת. אנחנו נשתתף אתכם ביחד ובעזרת השם שכולם יחזרו הביתה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

תיראו, אנחנו עוברים פה כבר חודשים ואתם מגיעים לפה כל הזמן, ואני בטוח שהתחושה ככל שהזמן מתארך, זה שאולי הבית הזה ממשיך הלאה ואולי אנשים לא אתכם. זה לא המצב. חשוב לי שתדעו גם אם זה לא הפתרון, גם אם זה לא התשובה האולטימטיבית, שתדעו קודם כל בהרגשה, אלף, שזה חשוב שאתם מגיעים לפה, עד כמה שזה אנוכי מצידי להגיד את זה, כי זה מצריך מכם תעצומות נפש מאוד גדולות והתמודדות מאוד קשה, ובית, שהבית הזה לעולם לא יהיה אותו דבר. הבית הזה ממשיך לעבוד אבל הוא עובד בעיקר בשביל דברים שמחייבים אותנו כדי להמשיך, בשביל החוסן הלאומי שלנו. יש פה זליגות, אני לא אכסת"ח את זה. אני יכול להגיד לכם שאני ורבים, הרוב המוחלט של חברי הכנסת, נושא החטופים הוא כל הזמן לנגד עיניהם, וגם הדברים הנוספים שאנחנו עושים הם דברים שהם הכרחיים כמו ממש הדיון הזה כדי להמשיך ולהתקיים, כדי להמשיך ולטפל במה שצריך כאן, כי אנחנו עדיין בתוך מלחמה ואנחנו עדיין מול עתיד של סכנה ביטחונית מאוד גדולה. 

חשוב לי שתדעו שזה שאתם מגיעים לפה ומדברים, זה לא כי אתם צריכים לשכנע אותנו. אני יודע שלפעמים הזמן והפוליטיקה והדינמיקה המאוד קשה של פוליטיקאים ותקשורת יכולים להכניס את התחושה האחרת. יש פה סולידריות. כולנו באמת, אני בטוח, אני מכיר את חברי הכנסת שיושבים פה. אני מדבר איתם. כולנו מדברים על זה גם כשאנחנו לא לידכם. גם בפרסה, גם בכל מקום. שתדעו שמעבר לפן של הבית הזה שהרבה פעמים הוא ציני, הוא קשה ולעיתים גם נראה מנותק, זה לא הבית הכי פשוט להתנהל בו ורחוק מלהיות הרבה פעמים אור לגויים או המקום הכי ייצוגי בישראל לצערי, ועדיין יש פה לב ואנשים כואבים, והלב שלהם מדמם אתכם והלב שלי מדמם איתכם, ואתם תמיד רצויים פה והדברים שלכם חשובים שהם נשמעים, אבל הם לא נשמעים כי הם באים לשכנע אותנו, אלא כי הם באמת משאירים את הנושא הכי חשוב הזה בתודעה של עם ישראל וגם של הציבור בחוץ, בעולם, אז תודה רבה. 

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

תודה לך. אני אשמח בקצרה מאוד. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

אני גיל, אני בן דוד של כרמל גת שגם היא מבארי. אני רוצה להגיד לכם שהיום מלאו 263 ימים שכל האהובים שלנו בשבי. כפיר ביבס חי בסך הכול 262 ימים חופשי, והיום הוא 263 ימים בשבי. חצי מהזמן שעבר מאז שהוא נולד הוא חי חופשי. חצי מהזמן חטוף. זו תעודת עניות לכולנו וזה המחיר של להשאיר אנשים מאחור. השארנו אותם מאחור. אנחנו לא יכולים להשאיר לא את כפיר, לא את אריאל אחיו, לא את ירדן, אבא שלו, לא את שירי, אימא שלו, ולא את אף אחד מכל 116 החטופים האחרים מאחור. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. 

תודה על המילים האלה, חבר הכנסת עידן רול, והלוואי שכל חברי הכנסת היו מגלים את אותה פתיחות ואת אותו קשב כמוך. זה לא מספיק. הם צריכים לחזור הביתה. תודה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

אנחנו נפתח בדיון. זה מעבר חד אבל אני מאוד מעריך את כל מי שהגיע לדיון הזה. זה דיון חשוב שחיכינו זמן רב לקיים אותו. 

חברת הכנסת שרון ניר, את מיוזמי הדיון. את רוצה לפתוח בדברים?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה, אדוני. אני חושבת שהדיון הזה בעת הנוכחית כשאנחנו כבר שמונה וחצי חודשים לתוך מלחמה שבה אנשי המילואים מגויסים כבר בזימון שלישי ואפילו רביעי למעלה מ-150 ימים, ושמעתי כבר אנשי מילואים שמשרתים 200 ימים, אז מתבקש דבר אחד פשוט, שנכיר בעובדה שלא מדובר רק באיש המילואים. מדובר בתא משפחתי שלמעשה מבצע ותורם את תרומתו למדינה, כי ברור לחלוטין שאיש המילואים מגויס ויש אפילו משפחות ששם שני בני הזוג מגויסים, אז המשפחה מושפעת בכל תחומי השגרה ובכל הפעילויות השגרתיות בחיים, בין אם זה בהיבטים רגשיים, כלכליים. מסלול החיים הוא לא נשאר כפי שהוא היה כתמול שלשום, לכן לנו יש חובה להתבונן על סוגיית משרתי המילואים, שצריך להגיד לכולם שזה אוכלוסייה של מתנדבים על אף שזה חובה בחוק, כי בסוף סדר גודל של 2.5% בלבד מהאוכלוסייה מבצעים שירות מילואים, וככל שמדובר במשפחות, מדובר על סדר גודל של 100,000 שהם בני משפחות.

אנחנו צריכים להבין שאת אותה אוכלוסייה של משפחות שנושאות בנטל, ולפעמים שם אפילו לא רק אבא מגויס. אבא מגויס ובן מגויס. את אותן משפחות אנחנו צריכים להוקיר, להעריך לא רק באמירות ובסופרלטיבים, אלא בהתבוננות מעמיקה על הנושאים שבהם זה מקרין על שגרת חייהם. תודה, אדוני, לכן אני חושבת שאם צריך למקד את הדיון הזה, צריך למקד אותו בעיקר במשפחות אנשי המילואים ובסוגיות הכואבות כמו עסקים עצמאיים שנפגעו, ופעילות משפחתית שהיא לא נותנת את המענה ולא קיבלה את המענה הדרוש במהלך שמונה וחצי החודשים האחרונים. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. 

בואו נעבור לשמוע משגית ורותם, לבחירתכן, מנשות המילואימניקים. אתן מוזמנות להציג את המצגת שתגדר לנו את הפערים מבחינתכן.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

אני קודם כל רוצה להגיד תודה, חבר הכנסת עידן רול, שאתה מלווה אותנו וקשוב אלינו, ותודה לחברי הכנסת שיזמו את הוועדה החשובה הזו. אנחנו כבר שמונה חודשים מציפות פעם אחר פעם את הקשיים של נשות המילואימניקים העצמאיות. שמונה חודשים שאנחנו מתריעות על מצבנו. שמונה חודשים שהסוף לא קרב, אך יחד עם זאת אנחנו רואות איך העסקים שלנו לא שורדים את עצימות המלחמה. 

להיות עצמאית במדינת ישראל זו בחירה. זו חשיבה מעמיקה בתוך התא המשפחתי, של כלל ההשלכות. להיות עצמאית אחרי ה-7 באוקטובר זה לא בחירה. זה קושי יום-יומי להמשיך ולהחזיק את מפעל חיינו. בכל מקום שאנחנו מציפות את הקשיים ויחד איתם מביאות את הפתרונות, כולם מסכימים איתנו שיש לתת לנו מענה. יש הסכמה אך בפועל אין מעשים, והעסקים שלנו לא בטוח שישרדו את המלחמה, ולא מבחירה. 

בישראל ישנן כ-100,000 משפחות, מתוכם כ-17,200 בני ובנות זוג של עצמאים ועצמאיות שמהווים 18% מבני הזוג שמגויסים. ישנה הבנה כי יש לעזור למילואימניקים העצמאים לשקם את העסק שלהם גם בתקופה שהם בבית, ואני שואלת למה אין את אותה הבנה כלפינו, הנשים שלהם, שבזמן שהם מגנים על כולנו אנחנו נאלצות לשמור ולהגן על הבית הפרטי שלהם? 

רגע לפני כן חשוב לי להגיד, הקשבנו עכשיו למשפחות החטופים. אנחנו חזקות וממשיכות להיות חזקות וזה לא מה שישבור אותנו בסופו של יום, כי הם באמת הדבר הכי חשוב שיש. כשחזרו מהשבי החטופים האחרונים, ההודעות אצלנו בקבוצה היה - בואו נזכור למה אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות ולמה אנחנו ממשיכות בעשייה הכול כך חשובה הזו, וחשוב לי להגיד את זה פה. הם כבר יצאו אבל אני בטוחה שהם שומעים, שהם הסיבה לזה שאנחנו לא באות ואומרות לבני הזוג שלנו, תחזרו הביתה, נשברנו. ישנה הבנה כי יש לשמור ולהגן על נשים שכירות, ודוגמה לכך זה החוק שעבר בחודש האחרון בכנסת. מדוע אין את אותה הבנה כלפי נשות המילואימניקים העצמאיות? 

אני אשמח שנעלה את השקופית של הסקר שערכנו. אנחנו עורכים סקרים כדי לא להגיד, זה התחושות שלנו ואלו הרגשות שלנו, אלא אנחנו באמת בודקות - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

צריך גם להבין שנשים עצמאיות זה נשים שבנו בעשר אצבעותיהן עסק. הן הצליחו לעשות את הדבר המאוד קשה הזה, ועכשיו רק המחשבה שהן יאבדו את מפעל החיים כמו שהגדרת אותו, בסוף זה החוסן של הבית, זה החוסן הכלכלי, זה החוסן המשפחתי. אי אפשר להשאיר אותן בזירה הזאת לבד, לכן אני אומרת, זה צריך להיות הבנה גם ברמה הכלכלית, גם ברמה הנפשית וגם ברמה הביטחונית. 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

תודה על זה. אני אוסיף לדברים שאמרת כרגע. רובנו בעלות עסקים של בת אדם אחת. זה אומר שהשיווק עלי, המכירות עלי, הפגישות עלי. הכול עלי. כשהילדים צריכים אותי, כשהנפש לא רגועה אני לא מצליחה להחזיק את הכול. הוא יצא למילואים אתמול לתרגיל. אני לא נושמת כשיש לי את השלושה ילדים כשהם מתעוררים לי ארבע פעמים באמצע הלילה בבכי כי אבא לא בבית. זה המצב, אז איך אני אמורה לקום בבוקר לפגישות? 

אני חוזרת רגע לנתונים. 74% דיווחו כי הסיבה העיקרית לפגיעה בעסק היא חוסר היכולת לעבוד באותה כמות שעות עקב הטיפול בילדים ובמשק הבית. 58% דיווחו כי למרות שהם חזרו מהמלחמה וסיימו לעת עתה את שירות המילואים, עדיין אי אפשר להחזיר את העסק לפעילות המלאה. צריך להבין שהם לא חוזרים כמו שהם היו. אני לא יכולה לצפות מבן הזוג שלי שאיבד חברים, שטיפל בחברים כי הוא פרמדיק בצנחנים, לחזור ולדאוג לילדים באותה עצימות, כי הראש לא בבית. הראש הרבה פעמים בחברים שהוא איבד ובלמה הוא לא הצליח להציל אותם, ובמשפחה בבארי שלנו שהוא נלחם שם בימים הראשונים, ובמשפחה במפלסים שהוא נלחם בימים הראשונים, אז איך אני יכולה גם לצפות ממנו, רגע, עכשיו חזרת הביתה, יש לי עסק? 

67% דיווחו כי הפגיעה הכלכלית בעסק נאמדת על 51% עד 100%. 83% מהמילואימניקים העצמאיים ובני/בנות זוגם דיווחו כי מצבם התעסוקתי השתנה לרעה, וזה סקר שערכנו בחודש מאי האחרון. 62% פספסו הזדמנויות תעסוקתיות ועסקיות בצל שירותי המילואים. 

כמו שאמרתי, לא בחרנו את המלחמה הזו. אנחנו מבינות את הצורך, אבל באותה נשימה אנחנו מבקשות שידאגו לבית שלנו. אי אפשר שביום שאחרי הבית שלנו יתמוטט. המילואימניקים לא ישרדו את זה. גם ככה קשה להם נפשית, אז איך עוד אפשר להפיל עליהם את זה? 

אני אשמח שנעבור לשקופית הבאה. כמו שאמרתי, יש הבנה שצריך לעזור למילואימניקים לשקם את העסק שלהם וגם את הבית. אני לא מערערת על זה, שלרגע זה לא יובן - מגיע להם הכול אבל למה לא מגיע לנו אותו דבר? זו השאלה שלי. כשהם מסיימים את הצו הראשון הם זכאים לעוד חצי שנה של פיצוי על העסק. אנחנו רק בזמן שהוא במלחמה. חישוב הפיצוי שלהם הוא לפי מסלול מחזורים. את שלנו אנחנו לא יודעות. מס על הפיצוי – המס של המילואימניק זה בהתאם למה שנקבע ברשות המיסים על ידי פקיד השומה. אם יש עסק שיש לו פטור, הוא לא ישלם מס. אני או כל בעלת עסק אחר, גובים מאיתנו 25% מס ללא תלות בסוג העסק ובמס שנקבע, ונכון לכרגע לא נמצא פתרון איך אנחנו בכלל יכולות להזדכות על המס הזה, והסיבה, כי זה משולם לנו דרך תלוש השכר של בן הזוג, ואין שום הוכחה שהפיצוי הוא פיצוי על העסק שלנו. 

יש ביורוקרטיה כי צריך להגיש פעמיים את הטפסים ולא רק לרשות המיסים שכבר מקבלים את הכול, כשבן הזוג המילואימניק מגיש את פעם אחת. רשות המיסים, הרואה חשבון שלו כבר הגיש את המסמכים. אני לא אעבור על כל הנקודות אבל אפשר לראות ויש פה פערים, ואנחנו בסך הכול שואלות למה? כבר הובן שאנחנו תא משפחתי אחד. כבר הובן שכולנו במערכה הזו, אז למה מחריגים אותנו? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא הבנתי את הטופסולוגיה הכפולה. 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

עד דצמבר היינו צריכות להגיש גם לרשות המיסים וגם לקרן הסיוע. היום אני מגישה לרשות המיסים את המסמכים הקבועים, ולקרן הסיוע. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת רול, אני חושב שבהקשר הזה, במלחמה הזו קרן הסיוע הוכיחה את עצמה למיטב הבנתי כגוף היעיל ביותר וגם המיידי, ולכן מה שאני קורא פה זה לרשויות לאמץ את מודל קרן הסיוע לנושא העצמאים, ולייצר בשיתוף פעולה קרן סיוע נקודתית רלוונטית לנושא העצמאים עם תקציבים בהתאם, כי יש כאן היבטים שהם לא באותו סדרי גודל. לדעתי זה פשוט הפתרון הזמין שיש לנו ביורוקרטית עכשיו. לא צריך לייצר חדשה. צריך לייצר קרן סיוע לעצמאים או להכפיל אותה או להגדיר אותה כך שהיא תיתן מענה לסעיפים האלה, כי זה האמצעי שהוכח כרלוונטי ברוב המקרים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> 

חבר הכנסת טור פז, אני אשמח רגע להוסיף מילה, אם זה בסדר. כמי שיזמה בעצמה את הצעת החוק הגנה מפיטורים והוצאה לחל"ת, אני זוכרת היטב וכנראה גם כל מי שכאן, את המאבק העיקש שניהלנו כאן כדי להסביר את המסר המאוד פשוט שאנחנו באמת תא משפחתי אחד. אני באמת תוהה לעצמי איך יכול להיות שאנחנו כאן שמונה וחצי חודשים מתחילת האירוע הזה ועדיין יש ספקות לגבי המצב התעסוקתי של עצמאיות. צריך רגע להדגיש כי קרן הסיוע יודעת לתת מענה וגם רשות המיסים לעצמאיים בצורה מאוד רחבה ומקיפה. לצערי אנחנו נופלים בדקויות. ההבחנה הזאת בין המילואימניקים העצמאיים לבין נשות המילואימניקים העצמאיות היא נעשית בקלילות. להם מגיע ואתן עוד יכולות להסתדר. אתן תהיו בבית. אני שומעת את זה לא פעם אחת וזה חורה לי. מה עם העסק? אבל קיימת ההבנה. אנחנו יודעים כי חוקקנו חוק. קיימת ההבנה שאתם פוגעים בי, אתם פוגעים בו. מה ההבדל? למה? מה קורה כאן שגורם לכולם להסתכל עלינו ולהגיד, אתן בסדר, קיבלתן מספיק?

 אני לוקחת את הדבר הזה ביחד עם שגית עכשיו לעוצמות אחרות, כי אנחנו לא יכולים לצאת מכאן מהוועדה הזאת ולהמשיך לדשדש בתוך אותו לופ שכבר שמונה חודשים, אז אני מאוד אשמח אם אנחנו נוכל לצאת מכאן בסוף עם אמירה ועם צעדים פרקטיים לכוון את הדבר הזה שיהיה אחרת ושנוכל לכוון את עצמנו קדימה ולממש את הפוטנציאל העסקי שלנו. בסוף עסקים, ועסקים של נשים כמו שאמרה חברת הכנסת סון הר מלך, זה מאוד קשה לעשות את זה, ומה שקורה כרגע מבחינה תעסוקתית לנשות המילואימניקים, זה לשים אותנו עשר שנים אחורה, ואנחנו פה כדי שלא יחזירו אותנו למטבח. זה לא יקרה. תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה לפורום נשות המילואימניקים. 

בטרם נפנה ונשמע גם מרשות המיסים, אני אנסה לתת פעם-פעם לחברי כנסת. אני חייב לומר שזה בסדר, זה תולדה של תהליך מאוד ארוך וזו מלחמה מאוד ארוכה ויש פה עקומת למידה של כולם. לתפיסתי, ולכן גם הייתי מיוזמי הדיון, אי אפשר להתייחס באמת, איזושהי הפרדה אקוסטית בין בני הזוג פתאום בסוגיה הזאת. הרי תא משפחתי הוא תא משפחתי לכל דבר גם ברמה הכלכלית. גם החקיקה הישראלית מתייחסת לזה ככה. לא עלינו, גם בעת פרידה וגירושין יש איזון נכסים ומחלקים את הדברים. החוסן של משרת או משרתת המילואים נובע באופן ישיר גם מהחוסן הכלכלי של התא, ותמיד עושים את החישובים כמה כל אחד מרוויח כרגע, איך מסתדרים, לכן כמו שזה עובד ביום-יום וכולם מכירים את זה פה, וכמו שזה עובד על פי חוקים אחרים, אנחנו צריכים לאמץ לתפיסתי גישה חדשה שאומרת, אנחנו מסתכלים על המשפחה של משרת המילואים כתא אחד גם ברמה הביורוקרטית שתקל עליהם, וגם ברמה של הסתכלות הוליסטית של מי מכניס כמה, כמה נפגע בכל שלב ואיך עוזרים, וזה עוד לפני שדיברנו על הסוגיה שהעלתה חברת הכנסת סון הר מלך על הזמן שלוקח לשקם עסק שבנו שנים, וזה הזמן לשאול אם תירצי לדבר, גבירתי, לימור.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, לא, אני העליתי את זה כי זה באמת סוגיה. יש את הזמן שלוקח לבנות את העסק הזה, ואת כוחות הנפש ואת הכישורים ואת היכולות ואת כל הכלים. קשה לבנות אבל להרוס אפשר ברגע אחד, וכשהרסת, להרים את הדבר הזה מחדש, מי שנפל, להרים אותו מחדש זה כבר אירוע אחר, לכן אני אומרת, אנחנו צריכים לפני הנפילה הזאת לראות איך אנחנו מסייעים, כמו שאמרת פה, כתא משפחתי אחד. קל ונוח לעשות את ההבחנות האלה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אתם יכולים להצביע על הפער חוץ מהטופסולוגיה? הפער הוא פיצוי על אובדן הכנסות של בת הזוג עקב שירות המילואים?

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

הפער הוא גם על מתי מפסיקים לפצות. האם מפצים ברגע שבן הזוג השתחרר ממילואים או לאחר מכן?

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

הבנתי. עד השחרור אין פער מבחינת כמות הפיצוי.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

יש פער, הם לא יודעים את האחוז.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם במיסוי, נכון? כל הסוגיה של המיסוי.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

פורום נשות המילואים הציג פה בעיה מאוד מגודרת לתפיסתי. בואו נשמע חבר כנסת אחד ואז נעבור לשמוע מרשות המיסים, כי יש פה כמה בולטים מאוד ברורים על הפערים.

חבר הכנסת סובה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה רבה, עידן. אדוני היושב-ראש, אתה מנהל את הישיבה וגם מבין היוזמים. אני רוצה להגיד כמה משפטים. לא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל שחיילי מילואים הולכים ל-240 יום מילואים. אנחנו באירוע, אני לא רוצה פה להשתמש בסופרלטיב, דרמטי במיוחד. אני חושב שגם הצבא יצטרך פה לשנות חשיבה. אנחנו פה בוועדת חוץ וביטחון, לאורך כל שמונת חודשי המלחמה שומעים את צרכי הצבא, מתחשבים בצרכי הצבא ובוודאי גם מנסים להתאים את ההתנהגות שלנו לצרכי הצבא וצרכי המערכת. אני תמיד מסתכל קדימה וחושב שהחשיבה צריכה להיות שונה. החשיבה צריכה להיות שונה לא רק בכך שנצטרך כנראה להגדיל את כוח האדם וגם לאור הפסיקה של בג"ץ. היום אנחנו כנראה מסתכלים על עתיד שהוא יהיה שונה מבחינת הגיוס וגם הקלה על חיילי מילואים. לא פלא שכל גדוד סדיר נוסף זה בערך 13,000–14,000 חיילי מילואים בשנה, שיכולים גם לשמור על המשפחות וגם לשמור על העסקים. 

אני כן הייתי רוצה להציע, ואולי אנחנו כאן בוועדה נוכל לקדם את זה מבחינת החקיקה, וזה לא קשור קואליציה/אופוזיציה. לדעתי זה צריכה להיות חקיקה מאוחדת, שההתייחסות לעסקים של חיילי מילואים שעשו כמות מטורפת של ימי מילואים, היא צריכה להיות שונה בהגדרה. אני אגלה לכם סוד, חברי כנסת הם שכירים אבל עדיין מגישים כל שנה דוח שנתי בגלל שההכנסה ברוטו של חברי כנסת עוברת את ה-600,000 שקלים. את הדוח הזה אנחנו לא יכולים להגיש בלי הדוחות של בני או בנות הזוג. אני למשל צריך להביא גם את טופס ה-106 של אשתי יחד עם הדוח שלי. אין לי מניות, אין לי כלום. אני מגיש את שני הדוחות האלה וככה מס הכנסה מתייחס. 

אני חושב שכן צריך להתייחס, ואני מסכים פה להגדרה הזאת, להכנסות של בן או בת הזוג. אני חושב שההתייחסות לפגיעה בעסקים היא צריכה להיות שונה, כי מספיק שחייל מילואים הולך לחודש אפילו ועוזב את העסק, הוא כבר נפגע, ואנחנו מדברים פה על שלושה, ארבעה, שישה חודשים של עסקים. במציאות של היום, אם אתה לא מתחזק את הלקוחות שלך ואם אתה עצמאי, אתה יכול לאבד לקוחות תוך שבוע. זה מציאות קשה. זה תחרות מטורפת.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

איך הן יכולות לעשות את זה? הן הדמות היחידה שנמצאת ועכשיו צריכה לנהל את משק הבית, ילדים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לי הצעה פרקטית. אם לפני כמה שנים היה נהוג להגיד שחיילי מילואים הולכים קצת להתרברב, להתנתק מהמציאות ולעשות חודש מילואים, להיפגש עם החבר'ה ביחידה, כמובן גם לתרום למדינה, היום המצב הוא שונה. היום אני חושב שכל מי שעוסק בעסקים, שלא מתאפשר סיוע מיידי, חייבים להסתכל על ההכנסות שלהם גם לאורך שנה שלמה, כלומר לא להתייחס לפגיעה בחודש-חודשיים, אלא להסתכל שנה שלמה ולהגיד האם יש פגיעה בעסק של חייל מילואים גם שלושה חודשים אחרי שהוא השתחרר. אני חושב שלרשות המיסים יש גם כלים לעשות את זה וגם להתחשב בזה. אני חושב שאנחנו כאן נצטרך לשנות חשיבה כמו בקורונה, מענקים יותר מוגדלים. המענקים האלה כן יתנו אפשרות מעבר למה שמגיע, מעבר למענק כלכלה וכל הדברים שמגיעים להם. צריך פה לבוא ולהתחשב בכך שהפגיעה היא לא רק פגיעה כלכלית מעשית אלא גם פגיעה נפשית, כי בן אדם שחזר עכשיו מהמלחמה, בן אדם שראה זוועות, בן אדם שסיכן את חייו, מי יכול להיכנס לראש שלו ולהגיד האם הכוח שלך להמשיך בעסק שלך וליצור דברים ולייצר דברים? הרבה פעמים אתה גם צריך להפעיל את כל היכולות שלך. היא לא אותה יכולת כפי שהייתה לפני 7 באוקטובר. אני חושב שאנחנו באמצע אירוע. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הן מבקשות בעצם לאפשר את זמן ההסתגלות הזה לא רק לעסק שלו אלא גם לעסק שלהן. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושב שנתתי תשובה. אני חושב שצריך להתייחס להכנסות של בן או בת הזוג כתא משפחתי. אני חושב שאין פה חוכמות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ואם יש עסק לבת הזוג, אז באותה מידה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם יש לשני בני הזוג עסק עצמאי, אז בוודאי שצריך להתייחס כפגיעה. אם יש עכשיו אחד שכיר והשני שכירה, אז אין מה לעשות, הם מקבלים שכר. הסיוע הוא צריך להיות סיוע אחר, לא ברמה כספית כי בסך הכול המשכורות ממשיכות להתקבל. אם בן אדם עכשיו היה מורה וזומן למילואים, אז הוא ימשיך לקבל, או רופא, לא משנה, אבל אם שני אנשים עוסקים כל אחד בעסק שלו, אז בוודאי צריך פרטנית לבדוק, לבחון, ואם צריך להגיע לייעוץ ברשות המיסים, כן צריך לשבת ולראות. אולי צריך להקים פה מינהלת נוספת. בתוך המינהלת צריך להקים את זה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה דווקא הייתה הצעה טובה, המינהלת הזאת. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בתוך מינהלת צריך לבדוק. במשרד העלייה והקליטה יש סיוע לעסקים של העולים. מגיעים, שואלים, בודקים מה אתה יכול לעשות. במשרד הכלכלה יש את הרשות לעסקים שמסייעת גם בפתיחת עסקים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רק למילואימניקים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר להרחיב את השורות ובאופן פרטני להסתכל ולבחון, ושאנשים לא יתביישו לחשוף את הדברים, כי אם אתה רוצה סיוע וזקוק לסיוע, תחשוף את הדברים והמדינה צריכה להתחשב בך, חד משמעית, כי לא היינו באירוע כזה 76 שנה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה לחבר הכנסת סובה.

חברי הכנסת מעלים פה נקודה חשובה, שהרי בהיעדר שיווק הפגיעה הכלכלית תורגש כמה חודשים אחרי. זה אולי לא מורגש בספרים של העסק באותו רגע, אבל כשאין זמן לשווק זה כאילו הפגיעה שקופה, כי זה לא מכסת שעות שצריך לתת. לא מוציאים חשבוניות, אבל זה עבודה שחייבת להתבצע. 

כדי שנוכל לשמוע תמונה רחבה יותר ובגלל שמשרתי הקבע ובנות הזוג שלהם, בני הזוג שלהם חווים פה גם תקופה ששונה מאוד, דנו כאן בוועדה גם בדיון בנושא המצב באקדמיה וההקלות לסטודנטים. אני אבקש לשמוע מרות מזרחי ויעל היבש מפורום נשות משרתי הקבע. אנחנו לא בימים רגילים של משפחות קבע וצריך לתת לזה ללא ספק את הדעת. בבקשה. 



 << אורח >> רות סלסט מזרחי: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם, שמי רות סלסט מזרחי, אני נשואה למוטי, רס"ן במודיעין, אימא לנהוראי ואביגיל ובעלת עסק לשמלות כלה בירושלים בשכונת בית הכרם. אני אשמח להסב את תשומת הלב ולעורר מודעות לגבי נשות הקבע העצמאיות. השגרה שלי השתנתה לגמרי מאז ה-7 באוקטובר. אני נשואה לאיש קבע המשרת בקריה, שעושה יומיות ומגיע מידי ערב הביתה. אני עובדת קשה כדי להצליח ולהרים את העסק שלי ולהצליח לשלב חיי הורות במקביל. זה מתבטא בכך שהסטודיו פתוח בשעות הבוקר עד הצוהריים. משם יוצאת לאסוף את הילדים מהמסגרות ונמצאת איתם עד שהולכים לישון. בסביבות השעה 19:00 מגיע בעלי מהבסיס ואני יוצאת שוב לפגוש את הלקוחות עד השעות הקטנות של הלילה, שזה מה שמבדל את העסק שלי ותרם עד כה להצלחתו. 

ב-7 באוקטובר בעלי ארז תיק עם מצעים ונשאר לישון ולגור בבסיס. התחלתי לבטל פגישות משום שלקוחות של שעות הערב לא יכולות להגיע בשעות הבוקר. לא תמיד הצלחתי למצוא בייביסיטר והיה לי קשה להצליח לתמרן לבד ועם חוסר ודאות מתי הוא חוזר, ולהצליח להתחייב ללקוחות, שלא נדבר על פגיעה נפשית בעקבות המצב, שגם ככה לא מסייעת בעולמם של מעצבים שחייבים להיות בטוב על מנת שיוכלו לקבל השראה ולהצליח ליצור. 

אנחנו מברכות על קרן הסיוע שהגיעה לאחר מאמצים רבים, אך לצערי הרב הסיוע לא שיקף את הפגיעה הכלכלית האמיתית שלי בעסק. עסקים המרוויחים בשוטף מקבלים שכר על חודשים קודמים, כך שבתחילת המלחמה הרווחתי כסף מלקוחות שסגרו לפני המלחמה, וזה הראה כביכול שהכול יציב ובשגרה, כאשר למעשה דווקא בתקופה הזו ירדה התנועה באופן משמעותי כי לא יכולתי לתת שירות כהרגלי בעסק, ועכשיו בפעימה ב' של קרן הסיוע לצערי לא אוכל להירשם לקבלת המענק משום ששינו לאנשי הקבע המשרתים בקריה ובתפקידים שאינם לחימה את רמת הפעילות. קבלת הסיוע מותנית מרמת פעילות ב' ומעלה. החלטה זו כנראה נעשתה מתוך מחשבה כי מי שאינו לוחם חזר לשגרה הרגילה שלו, ואין מודעות כי העבודה שלהם הוכפלה והשתנתה לגמרי, וסדר היום כלל אינו חזר לקדמותו. 

לאורך כל השנים שלחתי את בעלי לצבא לתרום למדינה. לא התחשבנתי מתי חוזר ובאיזה שעה, כי ברור לי שיש תקופות עמוסות, אבל מה שקורה עכשיו זה שאני עדיין גאה ותומכת בו ומאפשרת שילך לכמה זמן שצריך, אך איני מרגישה שהמדינה תומכת בי. כל הנתינה מעבר היא על גב העסק שלי כרגע. המדינה לא מתייחסת לנשות הקבע ולא נותנת להן מענה, וזו מציאות שצריכה להימשך בשנים הבאות. זו מציאות שצריכה להשתנות בעיקר שחוסר הוודאות לגבי העסק שלי הולך להימשך בשנים הבאות, וזה עוד יותר מקשה עלי כי אין לי אפשרות לתכנן קדימה ולהתחייב ללקוחות. 

החשיבות בהגעה שלי היום היא בכדי לעורר מודעות על הנשים העצמאיות. יש שיח רב על הכרה ורצון לתמוך בעסקים של אנשי המילואים, אך אני סבורה שאם המודעות תעלה ותהיה הכרה נוספת גם בנשות הקבע העצמאיות החוות קושי, שבסך הכול רוצות להתפרנס בכבוד, זה יוכל לסייע משמעותית. אנחנו לא מחפשות תרומות, רק הבנה כי התפקוד של הבעלים שלנו השתנה מתחילת המלחמה מבחינת הזמינות והנוכחות שלהם בבית. סיוע בתשלומים, הנחות בארנונה לדוגמה, עזרה במינוף העסקים והכרה בנשות הקבע יוכלו לאפשר לנו אוויר לנשימה. תודה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אני אשמח גם להגיד כמה מילים. יעל היבש, נשואה לסא"ל, ראש ענף לבנון בפיקוד צפון. תמיד הוא היה בתפקיד עמוס. עכשיו התפקיד שלו עמוס עוד יותר. איכשהו בתוך כל הכאוס הזה של תחילת המלחמה הצלחנו להקים כמה נשים את פורום משפחות הקבע. אני מדברת פה בשם בני ובנות הזוג של המשרתים. אני חושבת שחשוב להבין שכשאתה בן או בת זוג של איש או אשת קבע, החסם מובנה בתוך המציאות הזאת להקמת עסק עצמאי, זאת אומרת לא רק שאנחנו מקימות עסק בעשר אצבעות, גם ככה יש חסמים. מתחילת המלחמה החסמים האלה רק הלכו וגדלו. 

העברנו סקר לפני כמה חודשים בקרב נשים עצמאיות. מאוד הופתענו לגבי איך שהן חשו אז. אם אני יכולה להסתמך על הסקר שגם עשו נשות המילואימניקים, המצב הוא רק הולך ומחמיר, כי בעצם בתחילת המלחמה עוד היו איכשהו את ההכנסות של מה שעבדו לפני המלחמה, ועכשיו בעצם זה ירד כמעט לאפס. 

76% מבני ובנות הזוג של אנשי הקבע הם עצמאים או עצמאיות, מתוכם כמעט 90% עם ילדים צעירים מתחת לגיל 14. 30% מהנשים חושבות לסגור את העסק, ופה אנחנו מדברים על לפני כמה חודשים. אני יכולה להגיד משיחות שלי עם בני ובנות זוג עצמאיים שהם או לא עובדים בחודשים הקרובים, חושבים לסגור את העסק לצמיתות, מקבלות דמי אבטלה, אין להן יכולת לעשות שיווק כמו שאמרו לפניי ואני לא אחזור על זה. 

כן חשבנו על כמה פתרונות. גם קרן הסיוע שלנו שאנחנו מאוד מברכות עליה. יש לנו קרן סיוע שהוקמה לאנשי הקבע. בעצם הכסף עוד לא נכנס. שבוע הבא תיכנס הפעימה הראשונה, ב-1 ביולי. זה אומר שכמעט תשעה חודשים לתוך המלחמה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ברוך השם לפחות שזה - - - 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

לגמרי. אנחנו מברכות על זה מאוד. אני ממש רוצה להדגיש את זה, אבל זה פשוט מצב אבסורדי שאנחנו האוכלוסייה המצומצמת שמחזיקה את ביטחון המדינה כל הזמן, לא קיבלנו נכון להיום שום סיוע שהוא קונקרטי. זה יקרה שבוע הבא ואנחנו מאוד מברכות על זה. גם הייתה איזושהי הגדלה של קרן הסיוע. קרן סיוע של משפחות הקבע, רק בשביל לסבר את האוזן, היא עונה על אובדן הכנסה בלבד, זאת אומרת היא שונה מקרן הסיוע של המילואים, למקרה שמישהו מכיר. 

רות אמרה כמה פתרונות מעניינים חוץ מהעניין הזה של לתת פיצוי לעסקים לפי רמת ההפסדים. הנחה בארנונה לעסקים של עצמאיות - אנשי קבע הם לא זכאים להנחה בארנונה כמו אצל המילואים. אני כן יכולה להגיד אם אנחנו כבר יושבים בכנסת שנמצאת בתוך ירושלים, שעיריית ירושלים עשתה איזשהו אירוע מהפכני - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא הבנתי את התשובה. חייל מילואים זכאי? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

מילואים זכאי להנחה בארנונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ארנונה זה הבית. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אבל היא מדברת בתור פורום נשות אנשי הקבע. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אני מדברת על העסקים של העצמאיות. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

5% הנחה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ולמפקדים לוחמים 25%. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

את אמרת מילואים לא זכאי, אז הקבע לא זכאי.

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

כן, כן, סליחה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בסדר, קבע זה כמו עבודה. אני שמעתי ממך מילואים. לא הבנתי, כי אני יודע שכן חייל מילואים שמבצע זכאי לארנונה. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

נכון. אנחנו מבקשות הנחה בארנונה לנשים שיש להן עסק והן מחזיקות את העסק. הוא לא מרוויח כסף. אם יהיה אפשר לפחות על המבנה שנמצא בו לקבל הנחה בארנונה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

על העסק את מבקשת. ארנונה עסקית. אני רק מבקש שתדייקי. את מדברת על ארנונה עסקית, כן? הנחה על ארנונה עסקית אם העסק מנוהל על ידי נשות הקבע. זה ההגדרה. סליחה שאני אומר, הצלחת לבלבל אותי פה בשאלה הזאת.

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אני אסביר לך למה זה גם חשוב שנתעכב על זה. אשת מילואים שיש לה עסק מהבית, נגיד עושה תספורות מהבית שלה, אז היא יכולה לקבל הנחה בארנונה על הבית עצמו, כי בעלה במילואים והוא מקבל על הבית שלו. זה גם נחשב כאילו מקום העסק, נכון? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זה לא נכון. אני שש שנים הייתי עצמאי וגם אני סוג של ניהלתי עסק מהבית כי לא היה לי משרד. אני לא שכרתי משרד. אם אני שוכר משרד, אז אני גם על ההוצאות של השכירות מקבל הוצאות ומכניס את זה, וגם על הארנונה במשרד אני זכאי להכניס את זה להוצאות של העסק. אם אני בבית, אז יש את החלקיות של הבית שאני יכול לקבל ביחס לכלל הדירה, ואם בעלה במילואים אז בוודאי שהוא יכול לפנות לעירייה. זה לא 100%. אני מבין מה את חושבת ואני רוצה לתקן את המחשבה שלך כי זה לא בדיוק כפי שאת מדמיינת את זה, בסדר?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

לא, לא דמיינתי עכשיו עסק של מיליונים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

רק הבהרה. כל ההצעות שלך כאן זה הצעות לתקופה שהמלחמה הוכרזה או בכלל?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

זמן המלחמה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נשות הקבע מדברות תמיד על זמן המלחמה. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

בדיוק, לתקופת החירום.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הן אומרות, כל מדינת ישראל במצב חירומי, גם אנחנו במצב חירומי. אנחנו רוצים שתעזרו לנו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם ארנונה עסקית היא שונה מארנונה בבית.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

יעל, תירצי עוד להשלים דברים?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

כן. גם עזרה ביורוקרטית, זאת אומרת דחיית תשלומים למס הכנסה, כל מיני ביורוקרטיות שנשים עצמאיות צריכות להתעסק איתם. סיוע עסקי לצמיחה. נשות קבע שעכשיו העסק שלהן קרס עליהן, הן צריכות אפילו ברמת המנטורים. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הלוואות למשל. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אולי גם הלוואה. מהרבה שיחות שלי עם נשות קבע, סוג של מנטורים, סוג של תוכנית עסקית שיבואו ויעשו איזה משהו מותאם שהוא יכול להתאים לנשות קבע, וכמובן אנחנו מבקשות שכל פיצוי ממס הכנסה שהחברות פה לידי יקבלו, נשות המילואימניקים, שיחול גם על נשות הקבע. אני מרגישה שאין באמת צורך לעשות את ההפרדה המלאכותית הזאת בתקופת מלחמה בין אישה שנשואה למילואימניק שנלחם בחזית לבין אישה שנשואה לאיש קבע שנלחם בחזית, ולכן אנחנו מבקשות את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה.

ובכן, מכובדיי, יש לנו איזושהי סקירה של הדמוגרפיות המרכזיות לדיון הזה. בואו נעבור קודם כל לשמוע מצה"ל ורשות המיסים. נעשה אחרי זה סבב של שאר הדוברים. נעשה הבהרות ככל שצריך לכסות כל מיני חידודים.

בואו נשמע בבקשה מסא"ל אבישג סבג ראובן. היא מבקרת קבועה בוועדה. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

שלום לכולם, אבישג, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באכ"א. לעניין הדברים אני קודם כל אגיד לכן, נשות המילואים, תודה רבה על התרומה, על העשייה. אנחנו בקשר יום-יומי, נפגשות מידי פעם קצת יותר ממה שאני יוצאת הביתה. אני פוגשת אותן או בזום או פיזית באמת בשביל לתת כל הזמן את המענה השלם, והוא מתפתח. צריך להגיד, הנקודה שאנחנו נמצאים בה היום זה לא הנקודה שהתחלנו איתה במלחמה, וכל פעם גם ברעיונות היצירתיים של הפורום וגם בדברים שעולים מהשטח וגם בדברים בשיתוף פעולה עם רשות המיסים וכו' אנחנו מתקדמים.

קודם כל יש לנו את הקרן. הקרן היום כבר נתנה מענה ל-2,800 נשים שפנו, של אובדן הכנסה, בעיקר עצמאיות על סך 10 מיליון שקלים לטובת עסקים שנפגעו ומענים ייחודיים. גם עסקים בצמיחה. צריך להגיד שבאמת המענה שהתפתח מינואר יצר שונות בין נשות המשרתים למשרתים עצמם. מינואר עברנו לטיפול במשרתים במילואים דרך רשות המיסים ולא דרך הקרן על מנת להתבסס על המערכות של רשות המיסים שהן יותר מהירות, עם מענה קצת יותר עם פרטים על הפרט, וזה אמור גם להקל על העומסים שהיו. נשות המשרתים, מתוך הרצון גם לתת להן מענים ייחודיים וחליפות אישיות, השארנו אותן אצלנו בקרן. צריך להגיד שבקרן המענה הוא באמת מענה אישי של קצינים שבוחנים את כל הבקשות. יושב לידי כאן ליאור, ראש הצוות, גם הוא מילואימניק, והוא עושה עבודה נפלאה בתחום הזה. המענה שניתן שם הוא מענה שהוא שווה ערך למה שמקבל משרת המילואים. לפעמים יש מקומות שאנחנו מרחיבים יותר את הנשים, כי זה בתוך מה שנקרא הקרן. יש לנו שם ועדת חריגים ויש לנו שם אופציות שהן לא קיימות במערכות הרגילות שאנחנו עובדים אצל המשרת ברשות המיסים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבישג, מתוך ה-2,800 האלה, כמה הן עצמאיות?

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

כל ה-2,800 הן עצמאיות. זה לא כולל אובדן הכנסה של שכירות וכו'. זה כבר סעיף אחר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, לא, אנחנו מדברים על עצמאיות. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אז אמרתי, זה עצמאיות. סליחה אם לא הדגשתי את זה. אנחנו מבינים שנוצר פה איזשהו פער בהיבט שהעלו גם הפורום, של סיום הצו, חזרה הביתה ועוד פעם קריאה מחדש למשרת ומה זה עושה לעסק של בן או בת הזוג. פה יש מענה שהוא שונה. המשרתים מקבלים חצי שנה מיום השחרור קדימה, ונשות המשרתים מקבלות עד יום השחרור שלו למעט דברים שעולים בוועדות חריגים. יכול להיות שפה אנחנו צריכים ללכת לעוד חשיבה ועוד צעד קדימה בבחינה מה נכון לתת. אולי להסתכל על זה בכל מיני דרכים. זה משהו שצריך לשבת גם על שולחן האוצר ולעשות פה איזשהו דיון ושולחן משותף.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה בקשות נדחו מתוך ה-2,800? כולן התקבלו?

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

לא, יש לנו משהו כמו 1,200 בקשות שאושרו.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה לא אושרו?

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

יש 1,400 שלא אושרו, שחלקן צריכות גם להשלים כל מיני מסמכים. יש עוד 200 בערך שנמצאות כרגע בשלב הזה בטיפול. זה בסך הכול האחוזים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כמה נדחו? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אם אני דחיתי כי היא העלתה בלי שום מסמך, אז מבחינתי היא צריכה לפתוח את ההגשה ואנחנו ניצור איתה קשר. זה לא נדחה - ולא נדבר יותר. יש גם מקרים שבאמת אין הצדקה כי המילואים נגמרו הרבה לפני, כי לא היו בכלל בשירות שמזכה וכו'. זה התפלגות שהיא די שכיחה בקרן. בדרך כלל זה הולך על כמויות כאלה. צריך להגיד שכמות הפניות והבקשות לא בגרף ירידה. אנחנו באיזשהו שימור של כמות בקשות בדומה למה שקורה מבחינת זימוני המילואים. אני אגיד שבסיפור הזה אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות עוד התקדמות וחשיבה. 

נושא נוסף שעלה כאן זה נושא תיאום המס. בתחילת הדרך אנחנו עשינו בשביל לצאת עם מענה מהיר, מס ניכוי במקור של 25% גם למשרת וגם לבן או בת הזוג, וככל שהתקדמנו ועברנו למסלול של רשות המיסים עם המשרתים, שם עשינו התאמת מס לכל אחד לפי תיאום המס הקיים לו, לפי המס שהוא צריך לשלם. עם המשרתות נשארנו ב-25% ניכוי מס במקור. זה תהליך שאנחנו צריכים גם להתעסק איתו באיך עושים את זה. זה קצת יותר מורכב כי אנחנו לא חשופים כמעט לפרטי הנשים או בני או בנות הזוג שמעבירות לנו, אבל אני חושבת שאפשר למצוא פתרון.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

יש מסמך אחד שאפשר להגיש אותו ולקבל את הפטור על זה. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

נכון, אבל אנחנו צריכים להבין שהטיפול במשרתות זה נושא חדש שצה"ל פיתח והתפתח דרכו. גם זה לוקח זמן. נכון שמבחינתכם הזמן הוא לא - - - 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

על 7,000 שקל נכנס לי 5,000. זה המספר. הפסדתי יותר, קיבלתי 7,000. בפועל נכנס 5,000.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבישג, אני מעריך את מה שאת אומרת לגבי הצורך לעשות חשיבה נוספת. היום יש להבנתכם באיך שאתם פועלים איזשהו מענה לנשות המילואים על פגיעה שהיא אחרי - - - ?

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

בגדול זה רק בוועדת חריגים, ולמי שאיבדה בכלל את העבודה שלה, אז יש את המענקים שאנחנו נותנים שזה 4,500 וכו'. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה שאומר היושב-ראש זה מאוד נכון, כי חייבים להסתכל על זה ברצף דווקא בגלל האופי של קריאה וחזרה הביתה ועוד פעם קריאה ועוד פעם חזרה הביתה. אנחנו מבינים שזה אירוע שמתמשך על פני תשעה חודשים ויש בו משהו שהוא פוגע ברצף תעסוקתי, בטח של עסק עצמאי, לכן חייבים להסתכל על זה בצורה של מחזור עסקים. הרי מחזור עסקים הוא שנתי, הוא לא ברצף של חודשיים כן, חודש לא. 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

נכון, אבל בתוך זה יש סוגים שונים של עסקים. אני לא אומרת שאנחנו לא רוצים לפתור את זה ואנחנו לא רוצים להגיע לאיזשהו פתרון עבור בנות או בני הזוג. אני אומרת שאנחנו כל הזמן מתפתחים. לראות פה בוועדות את ההתפתחות במענה בקרן זה אחד הדברים - - - 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נכון, בגלל זה אני אומרת לך, בסוף זה 1,200 או 1,400 שאת מבינה שצריך להסתכל על זה מאוד פרטני.

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

שמתי את זה כנקודה. חברי הוועדה מכירים. אנחנו נעשה פה עוד דיון. זה לא החלטות רק של צה"ל. יש פה עניינים תקציבים. יש פה עניינים של אוצר, יש פה עניינים של מנגנונים בינינו לבין רשות המיסים, ואי אפשר לעשות פה את עבודת המטה תוך כדי.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

היום זה פיצוי עבור אובדן הכנסה שמוערך על ידי מה? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

כמו המשרת, מודל מסלול מחזורים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

מה ההערכה שלך? הרי אם מתוך 17,000 רק 2,800 הגישו בקשה, זה בגלל שכל השאר מסתדרות ואין להן אובדן הכנסה? הן לא מודעות לזכות הזאת? למה רק 15%?

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

תראה, הקרן תהיה פתוחה כאן, אני חושבת ואני גם יודעת, עוד הרבה זמן בשביל לקבל גם בקשות למי שהבין אחר כך והוא צריך לפנות וכו'. אני לא יודעת להעריך מה הסיבה. יכול להיות שגם יש פה אנשים שעוד לא היה להם את הפניות לפנות. יכול להיות שאנשים בעצמם עסוקים לחזור לשגרת החיים, כמה שאפשר לומר את זה, אבל בהסתכלות רחבה אנחנו פתוחים לכל פנייה, ויש גם עכשיו אנשים שהגישו על רטרו ואנחנו מסתכלים בוחנים. אנחנו לא עצרנו ואומרים, לא הגשת בזמן. זה לא הכיוון של הקרן.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה, אבישג. 

בואו נמשיך ונבקש עכשיו לשמוע מאריאל הבר ממשרד האוצר. אני יודע שאולי נושא שעלה עכשיו, לא נערכתם במספרים עליו, אבל כן אני אבקש גם התייחסות ספציפית לצורך מציאת פתרון חדש לפגיעה שהיא אחרי שחרור של משרת המילואים ממילואים. בבקשה. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אני אגיד בקצרה כי אני חושב שאבישג הציגה פה את הרוב. כל מה שתואר פה כמובן נעשה בשיתוף פעולה איתנו ובתמיכה שלנו. יצאנו לתוכנית הזאת. הבנו שחייבים איזושהי קרן שחריגים יוכלו לפנות אליה, כי בכאלה היקפים אי אפשר באמת לפתור לכולם את הבעיות. אני חושב שמה שתואר פה וכולם פה הסכימו עם זה, זה חסר תקדים. עובדים גם מאוד מהר, מאוד יעיל, וברור שיהיו עדיין בעיות שצריך לפתור. אנחנו כל הזמן עובדים בזה, בעיקר צה"ל, אבל גם אנחנו בשולחנות עגולים עם צה"ל מנסים להבין איזה בעיות עוד קיימות, איך אפשר לפתור אותן. גם בימים אלה מתקיימים עוד דיונים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

קונקרטית על הגמישות שניתנת להסתכלות על רצף של עסק לשנה, אם אתה יכול להתייחס לזה.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

גם זה על השולחן. ברור לנו, נראה לי שלכולנו פה, שבן או בת הזוג של המילואימניק היא לא המילואימניק, זאת אומרת לא אמור להיות מענה זהה.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

למה לא? אנחנו אותו תא משפחתי. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אתם אותו תא משפחתי. אמרתי שברור שזה לא כמו המילואימניק. 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

למה לא?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

ברור שקיימת פגיעה ולכן יש שיפוי, אבל זה לא יכול להיות אחד לאחד. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

האם אתם מבינים שהנגזרות של עסק של עצמאית שהיא בת זוג של מילואימניק לא מתחילות ונגמרות לפי פרקי זמן של המילואים עצמם? אתם מבינים שכשמשרת מילואים הוא בצו 8 פתוח לסוגיו השונים, אז גם בת הזוג שלו והעסק שלה לא באמת יודעת לתכנן עד כמה זמן עכשיו יש לה שוב לצלול לעסק? היא עדיין בשיקום של המשפחה. אתם מבינים בעצם שהחלוקה של הזמנים היא לא באמת בחפיפה מלאה? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

ברור. צו 8 פתוח הוא תוך כדי הצו, אז פה נראה לי שאין פער, אבל בין הצווים, נכון, אנחנו מודעים לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ויש נכונות מבחינתכם כמו מבחינת אבישג לשבת ולמצוא פתרון לדלתא המאוד משמעותית הזאת?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

לא יודע מה זה נכונות למצוא פתרון. ברור, אנחנו יושבים על הבעיה הזאת ומנסים למצוא לה פתרון. אני לא יודע להגיד מה הפתרון.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבל כרגע אין פתרון. אם ישבתם כבר, בטח יש הצעות, ואם עוד לא ישבתם אז נשמח לשמוע הבנה משותפת שצריך לשבת בדחיפות על הנושא ולהביא לוועדה הצעות שהיא תוכל לשמוע.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

קיימות הצעות. אני לא יודע להתייחס אליהן כי הן עדיין לא נידונו מספיק, אבל בימים הקרובים. כל הזמן דנים בזה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבל זה ממש נושא הדיון. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היו פה שלוש סוגיות שעלו בהבחנות בין המשרת עצמו לבת או בן הזוג. היה סוגיה של תיאום מס, היה את האפשור של זמן הסתגלות והיה על אחוז אובדן ההכנסה, שזה היה ההבחנות העיקריות. אתן יכולות לתקן אותי?

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

אני יכולה להגיד על עצמי. הרווחתי 16,000–17,000 שקל לפני. אני עומדת על 7,000 שקל בחודש גם כשהוא בבית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

שגית, אבל לא משלימים הרי. היא אומרת שמשלימים לפי המחזור, אז במובן הזה זה כמו למילואימניק. 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה בנות יש שאומרות שהן לא מקבלות לפי המחזור? שהן מרגישות שמה שהן קיבלו בהתחלה, היום הן נפגעות? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

את מדברת על עצמאיות, לא שכירות.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

רק עצמאיות. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

כדאי להתקדם בדיון כדי שנצא מפה עם תוצאות ולא תחזרי עוד פעם. לכאורה מה שאבישג הציגה כאן, שיש השלמה. במובן הזה זה דווקא דומה למילואימניק. מילואימניק, נותנים לו על פי העבודה שלו וגם לך לכאורה משלימים לפי אובדן ההכנסה. 

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

קיבלתי מהקרן בערך 10,000 שקל פחות ממה שהייתי אמורה לקבל כדי להיות באותה הכנסה של שנה שעברה. דוגמה מהרגע, מישהי שכתבה לי הודעה, לעסקים בצמיחה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

לכאורה זה לא אמור לקרות, לא, אבישג? איפה הפער הזה? הדיון על 25% מס זה דיון אחד. הדיון על זמן הסתגלות זה דיון נוסף ראוי בעיניי, אבל הדיון הזה זה דיון בעובדות. האם יש פער בעובדות?

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבישג, כן.

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

תודה. מישהו שמעלה פה עכשיו סוגיה פרטנית, קודם כל אנחנו צריכים לבחון אותה, להבין מה הסיפור פה. באופן רוחבי אנחנו עושים את זה לפי מודל מחזורים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל השלמה של 100% מהמחזור? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

זה לא 100% - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אין השלמה, עמית. זה כמו בקורונה, כמו במלחמה. יש את הטבלאות לפיצויים. זה לא השלמה לכמה היה לך. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבישג, תסבירי בבקשה לא על מקרים פרטניים. בבקשה לדבר על הפרקטיקה.

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

ניתן לליאור.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ליאור, תציג את עצמך לפרוטוקול למרות שזו לא הפעם הראשונה שלך.

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

ליאור בן טוב, ראש צוות פיצוי לעצמאים, קרן הסיוע, עצמאי במילואים בעצמי ומשרת מה-8 באוקטובר. החישוב הוא אותו חישוב. הוא מסלול מחזורים גם לבת זוג וגם לו. המשך, דנו בזה, אני לא נוגע בזה, אבל מבחינת החישוב זה אותו דבר. מסלול מחזורים הוא לא מפצה ב-100% על כל אובדן הירידה. גם אם לקחנו את הצמיחה והכול, זה לא אותו דבר. הוא מסלול מחזורים. הוא מקזז הוצאות נחסכות. מה? כמה? כל מקרה לגופו. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אין הבדל בין מילואים לבן זוג של מילואים?

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

אם זה יהיה אותם נתונים לגבר או אישה, לא משנה, משרת המילואים או בת הזוג, נגיד שהיה חודשיים שמ"פ בדיוק אותו דבר ואותה השוואה, אין שום הבדל. המספרים יוצאים בדיוק אותו דבר.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה, ליאור.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אז נשארנו בפער של תיאום המס - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תיאום מס הוא לא רלוונטי לעצמאיות. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

יש פה עוד אנשים שלא הספיקו לדבר. בואו ננסה להגיע לכולם.

חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, תודה רבה. אני מתנצלת שלא יכולתי להיות מתחילת הדיון. ניהלתי ועדה אחרת אבל זה נושא שהוא מאוד חשוב לי. קודם כל שלום לכולם וכיף לראות את הפנים המוכרות למרות שהיינו שמחים כבר שהכול יהיה פתור ולא נצטרך להיפגש פה, אבל טוב לראות אתכן. 

אני לא אחזור על דברים שבטוח נאמרו כאן קודם לגבי נשות המילואים וגם נשות הקבע וכל מה שהן סופגות. קודם כל אני רוצה להגיד לכן תודה בשם עם ישראל, כי אתן מקריבות הרבה. אם לא אומרים לכן את זה כל יום, אז אני אומרת לכן עכשיו תודה רבה בשם עם ישראל, כי אני יודעת שאתן סופגות מחירים לא פשוטים, עזבו את הרמה הכלכלית, גם ברמה הרגשית והנפשית והזוגית, מהרבה מאוד בחינות. אנחנו מבינים את זה ויודעים את זה, ותודה לכן על מה שאתן עושות ומובילות, ועל הכוחות שיש לכן להגיע לפה ולנהל את המאבק הזה הלא פשוט.

אני רוצה להגיד שאחד הדברים שמפריעים לי, זה שמלבד ההכנסה שכרגע אתם מפסידים עליה, יש גם את פוטנציאל ההכנסה העתידי שנפגע פה, כי בעצם תוך כדי שהם בשירות מילואים פעיל והן בחזית המטורפת הביתית עם כל מה שכרוך בזה, הן גם לא עובדות על העסקאות העתידיות שלהן, זאת אומרת גם ההכנסה העתידית שלהן נפגעת בתוך התחלה. הדבר השני הוא שבסוף מרבית, לא כולם, אני יודעת שיש מילואימניקים גם בגילים יותר מבוגרים ויותר צעירים, אבל הרוב המכריע זה חבר'ה עם משפחות צעירות, עם ילדים קטנים. זה משפחות שהן בעצמן בצמיחה. הקריירה שלהם בצמיחה, הם בונים אותה כרגע. העסקים של הנשים האלה בבנייה. עסק בבנייה, למי שהיה עצמאי, יודע כמה תעצומות ומה צריך להשקיע בו, והן גם לא יכולות להשקיע את התעצומות האלה כי העסק בצמיחה, לכן גם ההשוואות למחזורים קודמים, הכול פה נורא בעייתי. אנחנו רק מבקשים שתהיה גמישות מחשבתית להבין שבחלק מהאוכלוסייה זה לא אחד לאחד. יש פה מקרים שצריך להתייחס אליהם וצריך לפצות אותם.

אפילו הדובר שלי שהוא עדיין לא בעל משפחה, הוא הולך וחוזר והוא הולך וחוזר והוא הולך וחוזר כל הזמן, אז אני רק חושבת על החבר'ה האלה עם המשפחות והילדים וכו'. אנחנו צריכים לעזור להם כדי שתהיה פה מוטיבציה להמשך שירות המילואים. אנחנו נצטרך את האנשים האלה, אז תודה על כל מה שאתם עושים, אבל בואו נגלה עוד גמישות מחשבתית. בואו נפתור את הבעיות הפרטניות האלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה לחברת הכנסת טל מירון.

אנחנו נשמע עכשיו מאורן בוטא, יו"ר תנועת העצמאים. לאחר מכן חבר הכנסת מאיר כהן. אני כבר אומר לפורום נשות המילואים, יהיה להם זמן להגיב. נחזור לזה. עוד נשמע גם מרשות המיסים. 

אורן, בבקשה.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

תודה רבה על עצם הדיון הזה. אין פה ולא יהיה פה בענייני מילואים ואנשי קבע, בטח לא בזמן מלחמה, מצב שהם לא יקבלו מענה. לא יהיה מצב שבסוף המלחמה הזאת עסקים יתרסקו, בין אם הם של מילואימניקים - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הם כבר מתרסקים.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

אני יודע, של מילואימניקים או של נשות מילואימניקים. דרך אגב, עידן, זה יותר מ-2.5%, זה כמעט 5% אבל לא משנה. 5% בישראל זה כמעט חצי מיליון איש משרתי מילואים. אנחנו צריכים להסתכל דורות קדימה. אנחנו נהיה פחות אם לא נגביר את הילודה, אבל זה משהו אחר שקשור ליוקר המחיה.

מה שחשוב לדעת זה שהשיקום של עסק, במיוחד עסקים של אנשים צעירים במילואים זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי כי זה עסק בצמיחה, עוד לא ביסס עשר, 15, 20 שנה של הון עצמי ונכסים. עסק בבנייה. אם אנחנו לא נשווה בעצם שתא משפחתי, ניתן את כל התנאים, קודם כל פטור ממס כתקנה לשעת חירום כמו שעשינו בקורונה, פטור ממס על כל סיוע כספי של המדינה, וזה ריאלי. האוצר יכול להגיד לך שאפשרי כמו שיש לזוכים באולימפיאדה שעשו את התקנה הזאת ויפה. הם מעטים, נכון?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה לא תקנה, זה חוק. העברנו חוק בכנסת.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

זה חוק מצוין וכל הכבוד למי שהעביר אותו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בתקנה לא רצו. נאלצנו להעביר חוק.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

יפה. המיסוי של ה-25% זה בעצם הכסף. הרי אמרנו שזה לא מגיע ל-100%. הפיצוי לא יגיע לעולם ל-100%. הרי ידוע שכלל העסקים במשק בקריסה של בין 30% ל-40%. אנחנו נבדוק את זה ב-15 ביולי. אנחנו צריכים להגיע למצב שירצו להמשיך לשרת מילואים לא רק בגלל חטופים. יש לנו 124 חטופים. זה משהו בלתי אפשרי. לא יהיה מצב כזה בעתיד. אנשים יצטרכו לשרת מילואים גם עוד 50 שנה. אנחנו צריכים לקבוע היום משהו לעתיד. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אורן, ביחס למה שאמרת יש בתורה את "לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו". למה צריך לעזור לפני שהוא נופל? כי להרים אותו מחדש זה כבר - - - 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

לא נוכל. צריך להבין, כל עסק בישראל בממוצע מעסיק ארבעה עובדים. עסק שהולך לאבדון במיוחד בתקופת מלחמה, אחרי המלחמה נצטרך שיקום. נצטרך שהם ישלמו מיסים. אם לא נעזור להם, איך הם ישלמו מיסים? יש לנו מצב שאנחנו חייבים לפתור אותו בוועדה הזאת, ותנועת העצמאים תסייע בכל מה שצריך. נדחף בכל מקום. אין פה קואליציה, אין פה אופוזיציה. כולנו עם אחד ואם לא נהיה חזקים למען אנשי המילואים, נשות המילואים, אנשי הקבע, כוחות הביטחון בכלל. כל דבר שיהיה אנשי הקבע זה גם השוטרים שעכשיו בזמן מלחמה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני שואל את הנציג של האוצר. הקלות מס לעסקים פרטיים זה בכלל כהצעה על השולחן לפחות כהוראת שעה לשנה או לחצי שנה?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

כל פנייה שמגיעה אלינו, וגם זו פנייה שמגיעה, היא עולה פה שוב, נשקלת. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מדבר באופן עקרוני. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

צריך גם להבין מה התכלית ומה אנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

הוא שאל אם זה נשקל, לא אם זה הולך לקרות. האם זה אופציה שעלתה? האם זה אחת הדפ"אות שעלו באוצר בנושא של הקלות למילואימניקים ונשות מילואים?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

כל מה שמעלים, נשקל. ספציפית לגבי הטבות מס וגם לכל הנושאים, צריך להבין גם מה התכלית. אם המטרה היא לפצות, הטבות מס לא - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל עסק משלם מקדמות.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ברור שיש נפקויות שונות להטבות מס. השאלה של חבר הכנסת סובה, האם הדבר הזה עלה בקרב אנשי המקצוע? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

הוא עולה בדיונים כלליים יותר. אני לא זוכר דיון ספציפית על הנושא הזה, אבל כל מה שעולה מהשטח, מגיע ומדברים עליו.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני אבקש עכשיו מחבר הכנסת מאיר כהן. ליאור, אחרי זה אם תוכל לפרט לנו בקצרה על הצעדים השונים שעושים עבור עסקים בתחילת דרכם. האם יש איזשהו מענה שונה עבור עסקים בצמיחה? 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

שלום לכולם, אני רק רוצה להוסיף לדברים שלך, שלי. גלעד הבן שלי היה חצי שנה במילואים. עכשיו הוא קיבל, אגב, עוד צו. הוא לא עצמאי ואשתו לא עצמאית, אבל מסתבר שכל מענק שהם קיבלו - - -, אגב, אני מצדיע לאישה הזאת. שלושה ילדים קטנים. אני מצדיע לכן. פשוט מצדיע לכן. אני לא חושב שאם זה היה ההיפך אנחנו היינו עומדים בזה. היינו מעדיפים ללכת למילואים ולא להישאר חצי שנה עם שלושה ילדים שמשגעים לך את השכל. זה מדהים ואנחנו לא תמיד מבינים את זה. אנחנו כאנשי ציבור שבאים לדון, לא שמים במרכז את נשות המילואים. אנחנו מדברים איתן על כלכלה אבל התחושות, הקושי המדהים הזה של להיות חצי שנה עם שלושה ילדים קטנים, לביאות אמיתיות.

מאז פרוץ המלחמה כשהתחלנו לשבת על הפיצויים, האחד, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש ולכל חברי הכנסת, אנחנו צריכים לייצר מציאות וצריכים לעבוד בזה. לא מטילים מיסים על מענקים. זה אחד הדברים המבישים. אני נותן 100 שקל ואני לוקח מזה 25 שקלים, למה? אלוהים גדול. חבריה, אני גרתי כל חיי בדימונה. כשרצינו לתמרץ לא לקחנו מיסים. נתנו פטור עוד 17% ממס הכנסה, אז אם אנחנו יודעים לעשות את זה כמחוקקים בפריפריה כזאת או אחרת, אנחנו עדיין לא הצלחנו לעשות את זה עם מענקים לאנשי מילואים. המענקים קשורים לנשים. הכסף נכנס לחשבון המשותף. 

אני שאלתי את האוצר, שאלתי גם את השר. לא קיבלתי תשובה. לדעתי אחת ההחלטות שצריכה להיות כאן, עמית, זה שאנחנו, כל חברי וחברות הכנסת מרימים הצעת חוק כזאת, שמים אותה על השולחן, מענק לאנשי מילואים פטור מס. לא לוקח לא 10%, לא 20% ולא 18%. נתתי מענק, לא נוגעים בו. זה דבר אחד. אנחנו צריכים לשבת כולנו, ניר. קחי את זה, נשב כולנו, נכתוב הצעת חוק ונגיש. אני רוצה לראות מי שיתנגד לזה חוץ מהאוצר. 

אני מדבר מתוך משפחתי, מתוך חבריי, מתוך אנשים שאני מכיר, הביורוקרטיה שצריכים לעבור מול הצבא. אין לי ביקורת על הצבא. לא היו ויכוחים על הקרן ועל כמה כסף יהיה בקרן ואיך יתנו, אבל אני רוצה לקבל מכם סקירה אמיתית, האם אתם עומדים בכל הפניות? האם מהירות התגובה היא מספיק? כי המשפחות האלה עובדות כל כך קשה. הנשים האלה עובדות כל כך קשה. אם אנחנו מייצרים להן תהליך של ביורוקרטיה, תאמינו לי, אנחנו נמצא אנשים שבכלל לא יבואו לקבל את ההטבות. יתייאשו בגלל הביורוקרטיה. 

אבישג, תראי לנו את המסלול הזה, כמה זמן זה לוקח? מי מטפל בזה? האם יש לכם מספיק כוח אדם? אז אחד, הצעת החוק. אחד, המסלול של הביורוקרטיה. תודה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן על דבריו החשובים. אני מחזק אותו. צריך לזכור, אנחנו תמיד מודאגים מחוק המספרים הגדולים בבית הזה. לצערנו אחוז משרתי המילואים כאן בארץ הוא לא כזה גדול ולכן אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר ברוחב יד, נפש חפצה, לתת יותר. לא רק למנוע קריסה, אלא לאפשר שגשוג ולאפשר גאווה על עצם שירות המילואים. לתת למשפחות המילואים ולמשרתי המילואים את ההבנה שהכול יהיה בסדר בעורף בזמן שהם עושים את שליחותם עבור המדינה, ולתת את ההרגשה שלהיות מילואים זה גם כבוד. לא צריך רק לא להיפגע בכיס. אפשר אפילו לקבל הטבה או שתיים. לא יקרה כלום אם נשנה פה תפיסה.

חבר הכנסת עמית הלוי, כי הוא צריך לצאת, ולאחר מכן נחזור בקצרה לליאור. 

עמית, בבקשה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

עמית, שכחתי לברך אותך על החלטת בית המשפט. אני שמח.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

קודם כל אני רוצה להצטרף לדברים היפים והנכונים שאמרה פה חברת הכנסת שלי טל מירון לברכת היישר כוח לכולכם. אני רק אוסיף שאני יודע שזה לא רק שאתן מחזיקות את המרחב האזרחי, מה שנקרא. בינתיים אתן ממש נותנות כוח צבאי לבני הזוג ובנות הזוג שלכן, זה ברור לגמרי, וגם להצטרף למה שאמרת. זו הזדמנות, אפרופו חוק הגיוס וההתלהבות שנרשמת פה מחבר הכנסת כהן, מהבג"ץ, הזדמנות שיידון חוק הגיוס באמת לייצר העדפה מובנית למשרתים, גם לסדיר, גם בקבע. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

חכה, אתה לא ראית אותי רוקד. אני ממש מאושר מהפסיקה. ברוך השם.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

הריקודים יבואו אחרי קריאה של פסק הדין כנראה, כי עדיין לא קראנו את כל פסק הדין. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

זה המתנה הכי גדולה לאנשי המילואים. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

העיקר שנפעל לטובת המדינה ולתיקון של המצב. לא רק לכותרות אלא באמת שנוכל לתקן, שבמהלך רב-שנתי נוכל להגיע למצב שונה מהמצב היום, שזה מוסכם בינינו. בכל אופן אני מציע שגם זה יהיה לנגד עינינו דווקא בחוק הגיוס, ודווקא שם להכניס באופן מובנה העדפות מהסוג שאמרת, גילי משרתים בסדיר, בקבע ובמילואים.

אני רק מעלה את הנקודות לסיכום מבחינתי. אני גם צריך לצאת, אז אני אומר מה שאני הבנתי. דבר ראשון זה נושא תיאום המס. מעבר להצעה של חבר הכנסת כהן ליצור פטור גורף, בכל אופן תיאום בגלל שמדובר במשק אחד. דומה למצב הרגיל ולא ניכוי של 25% כמו שאמרה פה שגית, זה לדעתי דבר שהוא ראוי. משק אחד וההשלכות. דבר שני זה הנושא של זמן הסתגלות עתידי. בוודאי לעסק בצמיחה לאפשר את הדבר הזה. דבר שלישי שהעלית פה, אני רק מניח אותו שיהיה על השולחן. אם זה הפסקה שצריך לקבוע, של חודשיים-שלושה, אם זה הפסקה קצרה אז המשמעות היא תפלה ולכן גם בהפסקה מהסוג הזה, כלומר אם בן זוג לא נמצא חודשיים או משהו כזה, המשמעות היא בעצם תפלה והעסק צריך עזרה גם בזה. הדבר הרביעי שמופיע גם בדף שלכם, יש פה נציג משרד הכלכלה? 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

לא.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 

אז היה צריך שיהיה. כל מה שקשור למנטורינג, אפרופו העדפות, לפני ההעדפות בכסף ממש, בוודאי הדברים הללו שיש להם גם היבט נפשי ומעשי אבל גם היבט עסקי וכלכלי, כל המנטורינג למיניהם, ברור שצריכה להיות העדפה. אין סיבה שלא, בוודאי בתקופת מלחמה, אבל בכלל צריכה להיות כמו שאמרתי. הנקודות האלו, אני חושב שאנחנו באמת יכולים לא להניח לזה. הנקודות האלה, אריאל, אני מציע שתיקחו אותן. השולחן הזה זה שולחן שמעלים דברים, אז הנה זה עלה בשולחן, גם תיאום המס, גם הפער במקרים אלו וגם זמן הסתגלות עתידית. גם כמו שאמרתי, אם חייל חוזר או חיילת חוזרת אחרי חודשיים, כדאי להתחשב בזה באופן אחר. תודה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו כמובן נבקש בסיום מגורמי המקצוע מסמך המלצות, כי הנה הדברים עלו. יינתן פה פרק זמן לדון בהן, אבל אנחנו נרצה לשמוע התייחסויות בכתב.

חבר הכנסת משה פסל.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

קודם כל אני רוצה להגיד בשם עם ישראל תודה רבה לכם. זה לא מובן מאליו, זה בטוח. צריך להבין שבסוף הלוחם/לוחמת בקצה זה אורגן שלם. הם מושפעים כמובן מהתא המשפחתי ומכל הדבר הזה. מדובר פה בחוסן של הלחימה, לא פחות ולא יותר. 

תיראו, אנחנו כבר למעשה מתחילת המלחמה מתקשקשים עם הנושא הזה, סליחה שאני אומר מתקשקשים, אבל דיון פה, דיון שם, מגיעים, עוד קפה, עוד סודה, עוד מים. למעשה אנחנו טוחנים מים. קרן הסיוע, אני מכיר את האנשים אחד-אחד, אנשים טובים, מצוינים, מבינים את הצרכים. אנשים שאני באופן אישי מעביר להם פניות. 100% מענה, אבל בואו לא נתבלבל פה. הם לא יכולים לתת את המענה במקום חברי הכנסת, לכן ההצעה הפרקטית והאופרטיבית שלי היא שאנחנו נרכז את הפערים. אפשר לעשות את זה ביום-יומיים, ונגיש הצעת חוק שהיא מטעם הוועדה. יש פרוצדורה כזאת של הצעת חוק מטעם הוועדה. היא מתקדמת יותר מהר. היא לא זקוקה גם לכל הפרוצדורה. יש לה פטור מחובת הנחה. אני חושב שזה ייתן מענה אמיתי ומסודר בלי שנמשיך לדון פה בלי סוף.

אני חייב להיות כנה ואמיתי כי אני אומר לכם את האמת. אני מה-7 באוקטובר לא עושה שום דבר חוץ מהצעות חוק שהן תיעדוף של מילואימניקים ולוחמים. גם בתוך הדבר הזה חייבים להגיד את האמת. לוחמים, חייבים לשים אותם לפני שאר אנשי המילואים. נכון, אנחנו מעריכים את כל אנשי המילואים, אבל הלוחמים ונשות הלוחמים צריכות להיות לפני. אין מה לעשות, חייבים לעשות את הדיפרנציאציה בעניין הזה. זה אחד. 

שניים, אני מוכרח להגיד שאני נתקל בהרבה קשיים גם משפטיים. לדוגמה, אני הגשתי עכשיו הצעת חוק של תיעדוף במכרזים לעיריות וממשלתי של מילואימניקים ונשות מילואים. באים ויש טענות משפטיות. צריך לדעת שזה יוצר איזושהי העדפה, איזושהי אפליה. את הדבר הזה צריך לפתור. אני מקווה מאוד שחוק יסוד המילואים יפתור את הדבר הזה.

הגשתי הצעת חוק שעברה אמנם טרומית, ל-25% שריון במעונות סטודנטים. גם שם עלתה טענה, תשמע, זה אפליה למול כלל הציבור. נכון, אנחנו רוצים להפלות לטובה משרתי מילואים. זה הכיוון, לכן אם לא נפתור את הפקק הזה שכל הזמן מגיע, של אפליה, אפליה, אפליה, אנחנו לא נצליח להתקדם גם בחקיקה. אני מציע שחברי הוועדה, חברי הכנסת פה יגישו הצעת חוק מסודרת שהיושב-ראש יגיש אותה. אני אתמוך בה בוודאי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש היום הצעות חוק כאלה - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

לא רק שאין הצעת חוק שהתנגדו אליה. אני אומר לך שהגשתי לפחות 13 הצעות חוק רק בנושא הזה של המילואימניקים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בסדר. נקודות הזכות שלי לאנשי המילואים ולבנות זוג נפלה שבוע שעבר במליאה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני רק רוצה לומר לגופו של דיון, זה לזכות האורחים הנכבדים שלנו, שזה דיון שהגיעו אליו המון חברי כנסת ממגוון סיעות, שזה מאוד משמח. לא אותו דבר שקורה הרבה בדיונים מהירים. אני רואה בזה כאות לתמיכה מאוד רחבה וכנה מצד הבית הזה, סוגיה שהעליתם וזה משמח אותי. 

נשמח לשמוע בקצרה ממך, ליאור, על עסקים בצמיחה. אחרי זה אנחנו נמפה מולכן בפורום נשות המילואימניקים אם יש עוד סוגיות מגודרות של פערים שלא נתנו מענה עליהן, ואנחנו נמשיך.

בבקשה.

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

בגדול על עסק בצמיחה אני אגיד שאנחנו מחשבים את מחזור הבסיס. מחזור הבסיס זה אמור להיות ינואר-פברואר למשל למול ינואר-פברואר. בהנחה ומזהים שיש צמיחה, אז לוקחים ממוצע שהוא יותר גבוה ואל זה משווים. זה די פשוט, ופשוט מה שמיטיב, לזה הולכים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ואם זה עסק שנפתח ב-2023, אז למה אתה משווה בעצם?

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

לוקחים לפי המשהו היחסי ומשווים את זה לזה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

מה זה המשהו היחסי? הרי זה סוגיה שהייתה לנו גם המון בקורונה וגם עכשיו במלחמה סביב עסקים חדשים שאין להם דוחות להשוות, אז איך זה בעצם עובד? 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

עו"ד יעל אסיף מרשות המיסים. בדרך כלל לוקחים בחשבון את החודשים שחלפו ממועד הפתיחה של העסק ועד תחילת המלחמה, במקום את תקופה מקבילה שנה שעברה, כי אין לנו תקופה מקבילה שנה שעברה, העסק לא היה קיים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ונגיד עסק שנפתח באוקטובר? אני שואל גם על סמך פניות ציבור שאני עצמי קיבלתי לא פעם. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

 עסק שנפתח בספטמבר, עוד אפשר לקחת את החודש של ספטמבר-אוקטובר. זה מאוד בעייתי.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אז מה עושים?

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

לא תמיד יש לזה פתרון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני מציע שייקחו את שכר המינימום כמינימום לאותו עסק קודם כל, כי העסק הזה שילם הרבה מיסים בהקמה שלו למדינה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני מבקש לא להתפרץ. יש פה עוד הרבה אנשים שצריכים לדבר. 

אני רוצה להתעכב על הסוגיה בגלל שזו לא סוגיה היפותטית. אני בטוח שגם חבריי כאן קיבלו פניות כמו שחווינו גם בקורונה, אז הייתי בוועדת כלכלה. מה אנחנו עושים, שלא לומר, מה אני אומר לאנשים שפנו אליי ממש השבוע, ופתחו עסק ממש בתחילת המלחמה, נגיד בחודש שקדם, תחילת אוקטובר. מה הדין לגביהם? זה דין חריגים מסוים? יש לזה פתרון? הרי יש הרבה כאלה.


 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אי אפשר לתת תשובה רוחבית לעניין הזה. באמת תלוי בסוג העסק, בנסיבות, מה הוא יכול להציג לנו לגבי צפי הכנסה שהיה צפוי להיות. אי אפשר לתת כאן תשובה רוחבית. יש עסקים מסוימים שאפשר ללמוד ממסמכים ומתוכניות עסקיות שהיו, מעסקאות שכבר היו על הפרק, לבין עסקים שבאמת רק פתחו ולא היה להם גם ככה צפי הכנסה שהיה צפוי באוקטובר. אנחנו משתדלים באמת להיות גמישים עד כמה שאפשר. אי אפשר לתת כאן תשובה רוחבית. זה באמת תלוי בסוג העסק ובנסיבות. אנחנו משתדלים להיות יצירתיים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

מה נקודת החיתוך מבחינתכם שאתם יודעים לתת מענה, ספטמבר? 


 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אם היה לנו חודש פעילות אחד, אז זה מאוד מקל. אם זה מחודש ספטמבר, אז כן, יש לנו לפחות את חודש הפעילות הזה. כשזה מחודש אוקטובר זה יותר מאתגר ואנחנו משתדלים להיות גמישים ולבחון לפי הנסיבות ומה שאפשר, ולפי סוג העסק וכל הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תירצי להתייחס לאחת הסוגיות האחרות שעלו עד כה?

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

מבחינת תיאום המס אנחנו גם נבחן אצלנו את הסוגיה הזאת. לגבי הנושא של השלכה עתידית, אני חייבת להגיד, זו סוגיה שאנחנו נתקלים בה לא רק מנשות המילואימניקים. יש הרבה עסקים בצפון או בדרום שלאור חוסר פעילות בתקופה ממושכת, יש כבר חלק מהלקוחות שעברו למתחרים וזה דבר שישליך גם אחרי שהמלחמה תסתיים. זה סוגיה שיש לה השלכות משפטיות שאנחנו עדיין בוחנים אותה, האם באמת ניתן לפצות בגין נזק עקיף אחרי שהמלחמה כבר הסתיימה. יש לנו בחוק סעיף שקובע מגבלת זמן סביר לתשלום הפיצוי. החוק הזה אמור לפצות עד גבול מסוים. למשל, עסק שאיבד לצמיתות לקוחות, זה משהו שילווה אותו שנים קדימה. החוק שלנו לא מפצה שנים אחרי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אין ציפייה כזאת.

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

לא בטוח שחודשים. זה נמצא בבחינה משפטית לא רק בהקשר של נשות המילואים והמילואימניקים, בכלל בכל סוגי העסקים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני רוצה לומר וזה באמת לכל הנוגעים בדבר. אני מישהו שגם היה עצמאי, אולי לא עצמאי כזה מצליח בעבר אבל היה. אני מודה שאני מתפלא שהסוגיה הזו עולה עכשיו והיא תופסת את כולם בלי תשובות מוכנות על לפחות למה זה ירד מהפרק. חברים, יש פה מישהו שלא מכיר עצמאי מקרוב? לא חי עם עצמאי או לא היה עצמאי ולא מבין שהנזקים ממשיכים גם אחרי הרגע שבו אומרים לך, אוקיי, עכשיו תתניע את העסק? אנחנו לא חיים בסביבה סטרילית. חוזר משרת מילואים הביתה, יש לו התמודדויות. אתמול הוא חטף לא עלינו, אר.פי.ג'י בעזה והיום הוא אמור לקחת את הילדים לגן, להגיד לאשתו, תתפני לעבודה, הכול טוב? הרי ברור שזה לא סביבה סטרילית. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לתת מענה לזה.

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

לגבי מילואימניקים יש לזה מענה, אני מזכירה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

בכוונה התכוונתי לנשים של המילואימניקים. אני אומר קודם כל כהערה כללית. זה ברור לכולם שחייב להיות פיצוי שצופה פני עתיד. זה גם ברור לכולם שזה לא מדובר בשנים. אם מדובר במגבלה משפטית, מגבלה חוקית, אני יכול לדבר הפעם אפילו בהיותי חבר אופוזיציה. אין לי ספק שהבית הזה יידע למצוא את הפתרון החוקי כדי לתת לכם את הפלטפורמה לפצות קדימה. אנחנו רק מבקשים לדעת האם המגבלה היא חוקית ומה בעצם המגבלה, כלומר עד כמה אפשר לפצות והאם אפשר לפצות, ומבקשים שזה ייעשה במהרה, בגלל שאני חושב שכל בר דעת מבין שהעסק לא מתחיל ונגמר בלחיצת כפתור. הבית הזה יידע לתת לזה פתרונות כמו שהוא ידע לתת פתרונות לדברים אחרים. 

כן, אבישג.

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אני אשמח רגע להתייחס לזה בהיבט של מציאת מנגנון נכון, כי בסופו של דבר לא דומה בית של איש מילואים שיש לו הפוגות והוא הולך וחוזר, למישהו שסיים את התקופה ויחזור בסוף שנה. אנחנו נצטרך למצוא פה מנגנון שהוא אחר, לכן לא נכון לעשות את זה עכשיו - - - 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אנחנו לא עושים, אנחנו מלבנים את הטיעונים.

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

אני אומרת שזה גם לא שאלה שמופנית רק לרשות המיסים. צריך למצוא פה את המנגנון איך בכלל אני באה ואומרת זה כן וזה לא. זה איש מילואים שבהפוגות ובאמת הבית נמצא בקשיים, או זה בן אדם שהשתחרר, יש לו עכשיו ארבעה חודשים שהוא לא במילואים ואז הוא חוזר רק ל-40 יום והוא סיים את השנה שלו. 

 << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> 

אבל מי מבטיח לו את הארבעה חודשים האלה, אבישג? אנחנו יודעים הרי שאין לנו את הארבעה חודשים. לא חווינו ארבעה חודשים הפוגה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני חושב שהיא מסכימה פה. אין לנו ודאות וזה משנה סבבים. אני חושב שאמרה זאת חברת הכנסת שרון ניר מקודם. לא דין הפגיעה של קריאה ראשונה למילואים כמו קריאה שלישית למילואים. אין ספק שאם עצמאית לא שיווקה את העסק או לא הצליחה לתת שירות במשך עונה אחת, זה דבר X, ובפעם השנייה כשכבר מתקשרים ואומרים לה, אני עוד פעם לא מספיקה, לא לדבר בכלל על פגיעה עתידית של שיווק, יכול להיות שכבר אומרים, טוב, מבינים לליבך, כואב לנו אבל אנחנו נלך למצוא נותן שירות אחר. אני חושב שיש פה הסכמה שיש דיפרנציאציה, נכון? אנחנו בעצם מדברים על זה? 

 << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> 

כן, יש דיפרנציאליות בין הדברים. צריכים קודם כל גם אנחנו להבין איך אנחנו מסווגים את האוכלוסיות האלה למול ההפוגות שקיימות בתוך השירות, ומי צריך תמיכה כזאת ומי צריך תמיכה אחרת פיצוי אחר.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני רוצה לתת זמן התייחסויות לדוברים שטרם הספיקו, בקצרה, ולאחר מכן אנחנו ניתן שוב התייחסויות לשני הפורומים, ונחזור לסיכום.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

סליחה, אדוני היושב-ראש, לאורן יש הצעה בקשר לעסקים בצמיחה. אני חושבת שכדאי לשמוע, רק אם זה בסדר מבחינתך.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

בוא נגיע אליך עוד שנייה. למה לא הצעת מקודם? רק שתדע שפה למרות שהכול מאוד השתנה בשנה האחרונה, בדרך כלל אין יותר מפעם אחת לדבר, ולא מערלות לב אלא כי אין זמן. אם יש לך את הדבר הכי חשוב שלך, תגיד תמיד בפעם הראשונה שאתה מדבר, כי לא תמיד גם יש פעם ראשונה. יש פה עוד אנשים שטרם דיברו. אנחנו ננסה כולם להיות קצרים ולהספיק. אני מאוד מעריך הצעות, זה תמיד טוב. 

אילת פלר מימון, "אימהות בחזית". 

 << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> 

תודה רבה על רשות הדיבור ותודה על הדיון החשוב הזה, ומי כמוני יודעת כמה אתה, חבר הכנסת רול, קשוב לצרכים שלנו, אימהות ללוחמים, אימהות למילואימניקים. אני אסיר את הכובע בפניכן גם, כאן ועכשיו.

אני רוצה להגיד כמה דברים ואני שמחה שיש פה גם חברי כנסת מהקואליציה ולא רק מאופוזיציה. זה נכון שאנחנו אומרים, זה לא עניין של שמאל וימין וקואליציה ואופוזיציה, וכולנו מעריצות ומעריצים את לוחמי צה"ל, את המילואימניקים ואת נשותיהם, אבל בשבוע שעבר נצמדתי למסך כשהצעת החוק של חברת הכנסת מירון עלתה במליאה, ונדהמתי לראות שהיא לא עברה עם אפס מתנגדים אלא הופלה ובאיזה אמתלה הזויה, אז זה מאוד מאכזב וזה שוב אומר שיש פער מאוד גדול בין החיוכים והתמיכה שלפעמים נשארת פה בחדר הוועדה, אבל כשהיא מגיעה למליאה ופתאום זה כן אופוזיציה וקואליציה, אז מפילים הצעת חוק.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל זה לא היה אופוזיציה/קואליציה ממה שהבנתי, כי היה שם גם קואליציה. 

 << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> 

זה היה. אני יכולה להראות לך. אני עקבתי אחרי מי הצביע בעד ומי נגד. שורה תחתונה, הצעת החוק נפלה. הייתה הזדמנות להגיד לא רק ברמה התיאורטית אלא ברמה הפרקטית לנשות המילואימניקים, הנה נקודת הזיכוי שלכן כי כנסת ישראל רואה אתכן ולא רק מלטפת אתכן בוועדת חוץ וביטחון, וזה לא קרה. 

אנחנו יודעים שהשבוע גם בפטור מחובת הנחה שקרה באישון לילה, העלו את גיל הפטור ממילואים, אז מה שאני באה להגיד, וזה לא רק לנזוף בכם. אתם יושבים פה ואתם קשובים ואני יודעת שהכוונות טובות, אבל הדברים צריכים לעבור בסל אחד. כשמעבירים את הארכת גיל הפטור ממילואים אבל לא מעבירים באותו יום ולו למראית עין איזושהי הטבה, משהו לנשות המילואימניקים ורק אומרים, אוקיי, תיתנו ונדבר אתכן אחר כך על מה תקבלו, זה לא תקין. 

אני אומרת מה שאני תמיד אומרת גם כאימהות לחיילי סדיר וגם מילואים. המוטיבציה לשירות ובטח לשירות משמעותי מתחילה בבית, ואם אנחנו פה ואתם לא תיתנו מענה לצרכים האמיתיים בכאן ועכשיו, הכנסת הרי יוצאת לפגרה עוד חודש, אז פטור מחובת הנחה לא יכול להיות רק להארכת גיל המילואים, אלא לכל הדרישות ולכל הצרכים שלהם בכאן ועכשיו, ולהספיק להעביר את זה פטור מחובת הנחה, קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית לפני פיזור מושב הכנסת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה, אילת, ותודה רבה לבנים הגיבורים שלכן. אנחנו יודעים שאתן עוברות תקופה מאוד מורכבת ולילות ללא שינה, ואנחנו כולנו אתכן ומחבקים אתכן. אני חושב שלפי ההנהונים של כלל חברי הכנסת, אין לי ספק שזאת תחושה משותפת. 

אורן, בקצרה ממש כי אני רוצה לתת הזדמנות לפורום נשות המילואימניקים.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

יש לנו הצעה על הקנה לגבי חיילים שמשתחררים, לגבי ניצול נקודות הזיכוי. באותה נשימה אפשר ליצור את הדבר הזה גם לחיילי מילואים. כמו שבן אדם מסיים תואר ומקבל שנתיים אחרי זה נקודות זיכוי, אני חושב שחיילי מילואים צריכים כל עוד הם חיילי מילואים, להגדיל כמה שיותר את נקודות הזיכוי. במיוחד כשמדובר בעסקים זה סכומים יותר גדולים וזה ישפיע מאוד. 11,000 שקל בשנה נטו, שתי נקודות זיכוי זה מאוד משמעותי. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתוך הוועדות מוציאים הצעות כאלה, כי זה ממש פרקטי וקל מאוד ליישום. נקודות זיכוי, הדבר הכי חשוב. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני שמעתי אותך מציע על עסקים בצמיחה. דיברת על הנשים האלה. אמרת שלפחות המיסים שהם השקיעו בתוך העסק שלהם, בבניית העסק.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 

זה לא קשור. אמרתי שבעצם חייל מילואים או אשתו, זה לא משנה. אחד מבני הזוג עוזר לשני בעסק בדרך כלל. ברגע שחייל מילואים מסיים את התפקיד שלו, הוא חייב את העזרה חצי שנה בהתאם לדוחות, למה שצריך את השיקום הזה. זה לא קשור להצעת חוק. זה משהו שכבר קיים לחייל מילואים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני חשבתי ששמעתי אותך אומר משהו שמציע לאותם עסקים בצמיחה שאנחנו לא יודעים, שבעצם רק התחילו את התהליך שלהם ואין לך אינדיקציה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אתה רואה, נלחמו על הפלטפורמה שלך ובסוף דיברת על משהו אחר.

תיראו, בגלל שאנחנו קרבים לשלב סיכומים, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לפורום נשות המילואימניקים לא בשביל לחזור על אותן טענות, אלא בשביל להגיד סוגיות. בואו בבקשה תגידו לנו ממש בבולטים את הפערים עצמם, בטח דברים שטרם דוברו. לאחר מכן תהיה הזדמנות לנציגי המשרדים השונים וצה"ל להשיב, ואנחנו נתקדם לסיכום. 

בבקשה.

 << אורח >> רותם בכר: << אורח >> 

אני רק רוצה להתייחס ממש בשתי נקודות לדברים שעלו כאן, כי שוב אנחנו כאן תשעה חודשים וממש קיוויתי וציפיתי שיהיה כאן איזושהי התייחסות אחרת. אנחנו בהידברות עם האוצר ממש מהרגע של תחילת הלחימה, לצערי הידברות עם הקשבה חלקית, כי אני שומעת כאן באמת שאלות אמיתיות, האם יש כוונה לשנות את זה? ותשובות מסויגות מאוד, בעיניי מתפרשות כלא, וזה ממש חורה לי, אז אני ממש מקווה שמפה אנחנו נצא עם איזושהי אמירה אחרת ובשורה בתקופה הקרובה.

אני שמעתי ונחרט לי בראש. ברור שאשת מילואימניק היא לא מילואימניק, אז בואו נגיד את זה בפעם האחרונה. אם אתם נותנים פיצוי ואתם אומרים, אנחנו מפצים את המילואימניק כמעט מקסימום, אין יותר מזה, אבל אתם לא מפצים את נשות המילואימניקים, אתם לא מפצים את המילואימניקים. אין כאן פיצוי. יש כאן בסופו של דבר איזשהו באפר שאנחנו צריכים להשוות אותו למשהו כדי שלא יקרסו. זה דבר אחד.

דבר אחרון זה לעניין קרן הסיוע. כמו שאבישג אמרה, אנחנו עובדות עם קרן הסיוע באופן תדיר ושוטף, ובאמת העבודה שלנו מצליחה ואנחנו משתפרים ביחד כל הזמן. אני רוצה להגיד תודה כי זה לא נאמר קודם וחשוב להגיד את זה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אמרנו.

 << אורח >> רותם בכר: << אורח >> 

אני אומרת על העבודה שלנו כי זה לא ברור מאליו. פשוט פותחים לנו את הדלתות תמיד.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו רואים איפה זה התחיל ואיפה זה נמצא היום, ואנחנו רואים כן את הניסיון תמיד לשדרג ולהתעדכן ולנסות לראות איך אפשר לתת יותר מענה, ולהקטין את הרגולציה. אתם עושים עבודה יפה מאוד.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני אזכיר שאף פעם הכנסת היא לא אזור התנצחות או האשמות. אנחנו פה לברר דיון ענייני. אני בטוח שהרגשות של כולם במקום טוב וכולם מגיעים מוכנים לעשות את עבודתם למען הציבור, לבטח הציבור החשוב הזה של משפחות המילואימניקים. 

 << אורח >> רותם בכר: << אורח >> 

כל הזמן פותחים לנו את הדלתות וזה משהו שצריך להגיד, אבל עדיין לגבי מהירות התגובה - בסוף שאשת מילואימניק עצמאית מגישה איזושהי בקשה או אפילו, אגב, שכירה, ומקבלת תגובה שלושה וארבעה חודשים אחרי זה, יש כאן פגיעה בהכנסה השוטפת, וזה בגדול זמן התגובה שאנחנו מקבלים עד היום. אני רואה את הפרצופים. אני יכולה להראות לכם את התגובות האלה. גם אני ברמה האישית וגם שגית היינו באותה סיטואציה. בסוף צריך לשדרג גם את האזור הזה. 

אני מעבירה את זה רגע לשגית.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

בקצרה, כי אנחנו רוצים להספיק התייחסויות.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

אני רוצה לתת את ההצעות הקונקרטיות. כן חשוב לי רגע להגיד ברמה האישית. יש לי קבוצה של מעל 600 נשים עצמאיות שאני בקשר יום-יומי איתן, והקול שלהן זה מה שאני משמיעה היום. זה למה נורא קשה לי בדיון היום, כי זה דיון שהוא עלינו ועל הנשים שבבית כרגע צופות בנו ורואות כל דבר, ותוך כדי שולחות לי הודעות ועדכונים. המצב הוא לא כזה טוב כמו שקצת נשמע אולי. להיפך, יש קושי מאוד גדול בבית. בגלל זה אנחנו מבקשות להשוות את התנאים בנשות המילואימניקים העצמאיות לאלה שניתנים למשרתי המילואים, כי כבר אמרנו, אנחנו תא אחד. ביטול המס של ה-25% ומציאת פתרון איך אנחנו מקבלות את מה שכבר שילמנו עליו מס בעבר, כי אין היום שום פתרון לזה. 

דובר פה, וכן, מתן מענים דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אני אגיד שיצרנו קשר והיינו בקשר עם השר ניר ברקת. כן היינו בקשר עם מעוף. הוצע לנו קורסים ייעודיים אבל בעלות רגילה. אף אחת לא נרשמה. כששאלתי למה הן אמרו, לא ציפיתי שאני אצטרך לשלם 800 שקל לקורס. נכון, זה קורס מוזל. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

כבר היינו בדיון על זה וביקשנו שהם יסבסדו את זה. אני זוכרת את הדיון, וכלום לא קרה.

 << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> 

סיוע במימון של מענקי פיתוח, מענקי שיווק. זה ניתן כבר בקורונה. קיבלנו בקורונה 5,000 שקל לטובת מימון ושיווק העסק מחדש. אפשר לתת גם פה מענקים. מתן עדיפות כמו שכבר דובר, במכרזים ציבוריים לעסקים של משפחות מילואים. יש את גפ"ן, יש ספקים של משרדי הביטחון. תנו לנו את ההזדמנות לפחות להצליח להיכנס לתוך זה. 

נושא אחרון זה הסברה וקמפיין לעידוד צריכה מעסקים של נשות המילואים. הרבה פעמים כשאני באה ואומרת, אומרים לי, בסדר, את רק אשתו של. אני לא רק אשתו של. אני צריכה תמיכה. יש הרבה יוזמות ששמות בפרונט את המילואימניקים עצמם. תנו גם לי רגע במה. תנו ל-17,000 נשים את הבמה כדי שיבינו. היה על זה שיח גם עם משרד ראש הממשלה וגם עם משרד האוצר, לצאת בקמפיין של עידוד הצריכה בנו. איפשהו זה נתקע בדרך, לא יודעת אם משפטי עוד פעם. שוב הנושא של ההעדפה. תוקירו אותנו כדי שיותר אנשים גם ירצו לבוא ולהתנדב במערכה הזאת, כי צריך את המילואימניקים. המלחמה הזאת לא יכולה להתקיים בלעדינו. כשהפגיעה היא כל כך קשה, אני לא יודעת איך נקום מחר ובעוד שנה ובעוד שנתיים ונמשיך להחזיק את המשק במדינה הזאת.

חבר הכנסת רול, תודה על התמיכה שלך בנו בחודשים האחרונים. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

אפשר להוסיף רק משפט אחד? 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ממש בקצרה. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

אמרו הכול פה ונהדר. אני רואה התפתחות של קרן הסיוע והרצון לעזור. אני רק רוצה להציע עוד סוגיה היות ואתם מדברים על 1,400 או 2,800. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

את יכולה להציג את עצמך לפרוטוקול?

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

עו"ד איריס שפירא. אני גם מבונות אלטרנטיבה וגם מאימהות בחזית. היינו בהתחלה עם פורום העסקים לפני שמונה וחצי חודשים באותו דיון. 

אתם כרגע מפצים את נשות המילואים לפי ערכים מחזוריים. צריכים לקחת בחשבון שיש עסקים שהם מטיבם מחזוריים. לצורך הדוגמה אני עורכת דין. בספטמבר-אוקטובר זה חגים, אז לא תהיה עבודה, ויולי-אוגוסט לפני זה אין עבודה, ואז המחזורים שאתם משווים זה לפני המלחמה. באוקטובר היה אמור להתאושש העסק וההשוואה אליו זה מיולי. זה תקופה שאין הכנסה. ברגע שאתם באים לפצות עסק ומשווים למחזור של הכמה חודשים שקדמו למלחמה או קדמו למילואים, זה לא רלוונטי. אתם צריכים לבדוק גם את העסק ספציפית.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

הנקודה חשובה והובהרה. 

מישהו רוצה להתייחס לסוגיה של מחזורים? יש לזה מענה, אבישג, ליאור? 

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

ברירת המחדל זה שמתייחסים לאותה תקופה בשנה המקבילה. במידה ויש צמיחה, אז לוקחים תקופות אחרות, או במידה שזה עסק חדש, אז אין לנו מה להשוות. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> 

יש עסקים שהם מחזוריים ביי דפינישן. אתם מתייחסים לזה? אתם בודקים ספציפית?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

ומה המענה לעסקים חדשים? אני שואלת כי לא היה לי זמן פה לדבר.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

מי גבירתי, סליחה?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

אני מתנצלת.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

ההתנצלות התקבלה, זה בסדר, אבל מי גבירתי?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

שמי נועה גבין. נתבקשתי להגיע לפה דרך "אחים לנשק". אני אשת עסקים עם עסק חדש, נשואה לאיש מילואים ביחידה לוחמת שהוא בצו פעיל. היה בצו פעיל מה-7 באוקטובר, חזר לחודשיים וחזרה לעניינים. יש לי שני ילדים קטנים ואין מענה לעסקים חדשים.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

מתי פתחת את העסק שלך?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

העסק שלי נפתח ממש בתחילת השנה. תחילת 2024 נחשב. אנחנו לא ניכנס להתגלגלות העניינים, אבל העניין הוא שהכי קל לבוא ולהגיד, אין צפי הכנסה. מס הכנסה כן יודע לקחת ממני מקדמות, אז אם יש צפי הכנסה מבחינת מס הכנסה, איך אני לא זכאית לשום דבר שיכול להחזיק את העסק שלי מעל המים? 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני קוטע אותך כי אנחנו קצרים בזמן. את מעלה נקודה חשובה שלא דנו עליה עדיין. עסקים שנפתחו לאחר תחילת המלחמה, מה הפתרון? דיברנו על ספטמבר 2023. עכשיו אנחנו מדברים על ינואר 2024.

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

קודם כל בתוך הוראת הביצוע יש התייחסות לעסקים שנפתחו עד ספטמבר 2023 כולל. זה מאתגר אותנו. זה מאוד בעייתי כי אין לנו שום דבר להשוות אליו. גם אם אנחנו ניקח בחשבון שהעסק הזה כנראה היה מתפתח ומרוויח, אין לנו נקודת השוואה, אז אני לא יכולה לתת כאן תשובה רוחבית.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אבל אתם כבר דנתם בזה. הרי זה לא פנייה ראשונה. היא לא מדברת בוועדה הראשונה שהיא העלתה את הסוגיה. יש לכם ודאי פניות. פתרון חייב להימצא. קושי הוא לא תשובה. צריך להימצא פתרון. מדובר בבעיה רוחבית. 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

הפיצוי הזה הוא לא פיצוי שאמור להיות על נזק ערטילאי. כשאין לנו שום נקודת אחיזה, אז יש לנו פה קושי. אני לא יכולה לתת כאן תשובה רוחבית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא רוחבית. מה קורה בדרך כלל?

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

זה תלוי בנסיבות המקרה. זה תלוי באופי של העסק, תלוי במה שהוא מציג בפנינו. 

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

כרגע אין שום פיצוי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

פנית לקרן הסיוע ולא קיבלת שום דבר?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

אין על מה, כי אני צריכה לצרף בשביל להיות זכאית - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש ועדת חריגים בקרן הסיוע. הגשת בקשה?

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

אין מה לצרף לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

האם התשובה היא שאין למעשה מענה לזה?

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אין לי תשובה רוחבית לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אפילו לא ברמה של שווי דמי אבטלה או משהו בסגנון? אין מה לתת? 

 << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> 

אני לא יכולה גם לדעת. יכול להיות שהעסק הזה היה עושה יותר מדמי אבטלה. יכול להיות שהוא לא היה עושה דמי אבטלה. 

 << אורח >> ליאור בן טוב: << אורח >> 

אני יכול להגיד שאנחנו נבחן בצורה פרטנית כל מקרה לגופו. אם העסק נפתח ב-2024, אין לנו הרבה מקרים כאלה שהגיעו אלינו. אם כן, אז אנחנו נראה מה היו ההכנסות. אני אתן דוגמה כדי להסביר. נגיד שבינואר-פברואר נפתח העסק ויש איזושהי הכנסה, ובמרץ-אפריל הבעל גויס, אז זה ניקח את הבסיס לזה פחות או יותר. אנחנו נצטרך לבחון כל מקרה לגופו כי באמת אין משהו בהוראת ביצוע או במה שחשבנו מראש על הדבר הזה. 

<< אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

הפגיעה הכלכלית היא מאוד קשה ואי אפשר לצפות מאנשי מילואים להמשיך ולהגיע. אנחנו מדברים פה על איש מילואים שממשיך וממשיך. בן הזוג שלי מאוד בתוך העניין ואני מאוד תומכת. אנחנו כתא משפחתי רוצים לתמוך, אבל אי אפשר לצפות ממנו לבוא ולהמשיך להתייצב כשהמשפחה שלו נפגעת כלכלית, והעסק, תודה לאל היה יכול לעשות הרבה יותר ממה שהוא עושה. הפגיעה היא פגיעה חמורה, כי כל פעם שאני מבטלת איזושהי פגישה או לא עוסקת בשיווק של העסק שלי, שזה אחד הדברים, דיברנו על זה מאוד שקוף פה, בגלל כל מיני מחויבויות לילדים, זאת פגיעה כלכלית. זה אומר שעוד חודשיים, וגם זה עלה פה, לא תהיה הכנסה כי לא יהיה לי פרויקטים חדשים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ותאבדי לקוחות.

 << אורח >> נועה גבין: << אורח >> 

זה בדיוק זה. 

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

חברים וחברות, אני מעריך את הדברים מאוד. אני גם מסכים ומחזק. אנחנו כן צריכים להתכנס לסיום.

 << אורח >> דלית כסלו: << אורח >> 

אנחנו היחידות שלא קיבלנו פה זכות דיבור, אם יורשה.

 << יור >> היו"ר עידן רול: << יור >> 

אני מצטער, לא כולם בכל דיון מספיקים. ניסיתי להספיק כמה שיותר. אני צריך עכשיו לסכם ולאחר מכן אנחנו נסיים. זה לא יהיה הדיון האחרון בנושא. 

אפתח ואומר קודם כל, זה פתח את הדיון, זה צריך גם להיות הדברים בסיום. אני, ואני בטוח שגם כל חברי הכנסת שנכחו פה היום, מודים ומעריכים ומוקירים את התרומה וההקרבה של אנשי המילואים ושל המשפחות. אני אומר בצורה מאוד ברורה, ואני אומר את זה כבר מתחילת המלחמה. לתפיסתי ולתפיסת, אם יורשה לי, לדעתי כל חברי הכנסת שדיברו היום, משרת המילואים ומשפחתו הם תא אחד. זה תפיסה שהיא תפיסה הוליסטית לא רק לשם מס שפתיים, אלא היא תפיסה הוליסטית באיך מסתכלים. יש לציין, כפי שאמרתי בפתח דבריי, זו גם התפיסה שהמדינה מתייחסת לתא המשפחתי הזה בכל ספירת חיים אחרת. אני עוד אומר שנדרשת פה גם התייחסות לסוגיה של משפחות אנשי הקבע, לפחות מעין הוראת שעה. הן גם לא מבקשות מעבר להוראת שעה כמו שאנחנו קוראים לזה בכנסת, אלא כל עוד המלחמה נמשכת.

יש לציין שיש משהו אחד שמשתקף לי מתחילת המלחמה. אנחנו מאוד טובים בלקרוא להם לדגל ולשלוח אותם למילואים, אבל כשזה מגיע להכניס את היד לכיס ולתת יותר, לא רק למנוע קריסה, שם זה נתקע. גם כאן בבית הזה אני חושב שצריכים יותר ויותר חברי כנסת לומר בגלוי ובגאון, למשרתי המילואים שלנו ולמשרתות המילואים שלנו מגיע יותר. זה אומר, כן, גם במנגנוני הפיצוי הרוחביים, כי בסוף מדובר בכ-2%. אנחנו צריכים לזכור, 2% שמחזיקים את תפיסת הביטחון של ישראל, קרי את קיום המפעל הציוני. אפילו אם תסתכלו על זה ברמה הכלכלית, תסתכלו על זה כ-Return on investment (החזר השקעה) מאוד גבוה. משקיעים באנשים שלא מבקשים הרבה חוץ מבאמת לדאוג שהמשפחה שלהם תתקיים והעסק שלהם ישרוד, והם יוכלו לשמר את מה שהם הקימו בעמל כפיים. הדבר הזה מבטיח את הצלחת ושגשוג המפעל הציוני, אז כן, יש פה נתח מאוד קטן מהאוכלוסייה שעושה את זה בהקרבה מאוד מאוד גדולה, ואנחנו צריכים למצוא מנגנונים טובים יותר. 

זה גם המקום לומר, הסוגיות שעלו פה לא עלו בפעם הראשונה. אולי הן עלו בדיון ייעודי בפעם הראשונה, אבל הן לא עלו בפעם הראשונה. יש לציין שהן גם סוגיות שאפשר בנקל לחשוב עליהן. העובדה שנציגים שונים פה, לא כולם, חלקם, הגיעו בלי יכולת לתאר את הליך קבלת ההחלטות עד כה בסוגיה הזאת, היא מוזרה בעיניי. היא לקויה. המקום הזה לא תיאר בפעם הראשונה את המצוקה של בנות הזוג העצמאיות. אנחנו מבינים את זה. אנחנו גם מבינים שכל עיכוב, גם אם הוא טכני בקבלת המענקים או ההחזרים, הוא יכול להיות ההבדל בין המשך קיומו של עסק וקריסתו. 

אני מבקש מכל האורחים הנכבדים שלנו, גם מהקרן וגם מרשות המיסים וגם מהאוצר וגם מצה"ל. כולם עושים עבודה טובה אבל אנחנו צריכים להתכנס. אני מבקש בשם הוועדה שתוך כשבועיים עד 14 יום הוועדה תקבל לשולחנה בכתב מסמך המלצות מה צריך לעשות. ככל שההמלצות האלה דורשות שינוי חקיקתי, אנא ציינו זאת ותשאירו לנו את הבעיה לפתור את המכשול החקיקתי.

אני שוב אומר, היינו שמחים לדעת כבר מזמן אם יש בעיה חקיקתית, אם יש מגבלה משפטית. בשביל זה הבית הזה היה קיים. אנחנו לא צריכים לייצר דיון כדי לשמוע שיש מגבלה משפטית. הכנסת היא הריבון. אם אנחנו נחליט לפצות אותם חצי שנה קדימה, שנה קדימה או עשר שנים קדימה, יהיו אשר יהיו ההשלכות, זו ההחלטה של הכנסת, הריבון הבלעדי במדינה הזאת, לכן תנו לנו לקבל את ההחלטות על כמה רוצים לפצות ומה ההשלכה על תקציב המדינה, ואנא מכם תנו לנו את ההמלצות, את האפשרויות, את הדפ"אות איך לסייע להם. אנחנו נעשה את הבחירה ואני מבטיח לכם שנעשה אותה בשום שכל. 

אני מאלה שאומרים כבר מתחילת המלחמה, ואני אגיד את זה גם פה ואני אנצל את הבמה שניתנה לי בזה שאני מנהל את הדיון הזה. גם אלו שהצליחו לקבל את המענקים, גם אלו שקיבלו מענה מעולה מקרן הסיוע עדיין היו צריכים לכתת רגליהם אחרי שלל רשויות ומשרדי ממשלה. קחו תא משפחתי של משרת מילואים עצמאי שנשוי לעצמאית, וקיבלתם ברוך ביורוקרטי. אני אישית מכיר לא מעט. רובם לא רוצים לספר את זה כי הם עד כדי כך ממלכתיים, ציוניים ונאמנים. חלקם פשוט ויתרו על חלק מהזכויות שלהם כי לא היה להם זמן להתעסק עם זה. אחרים קיבלו את זה כבר כשהיה מאוחר מידי, ואחרים קיבלו את זה אחרי מאבק ארוך חודשים. עקומת הלימוד היא מרשימה. באמת יש פה רצון טוב והמון קורה, אבל אני עדיין ממליץ מה שהמלצתי כבר בעבר ואני גם פועל לקדם את זה. יש לי כבר מכתב שהוגש לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים עם חתימות כמעט מכל הבית. 

נדרשת מינהלת מילואים שלא רק תספק מענה אחוד לכל צרכי המילואים כתא אחד הוליסטי, אלא גם יהיה לה את הממשקים הישירים לטפל בזה. בן אדם שיודע שיש לו איש קשר, שבאופן יזום עם שחרורו ממילואים אומר לו, שלום, נעים מאוד, אלה הזכויות שלך, אלה הטפסים שאני צריך, ואני כבר ארוץ עם זה ואדאג לך. האם אפשר פחות מזה? כן, אפשר להריץ אותם שיעשו את זה לבד. האם מגיע להם שיהיה פה מענה יזום פרואקטיבי שדואג להם מקצה לקצה, למשפחה שלהם, לכלל הזכויות כולל בני ובנות הזוג וכולל הילדים? חד משמעית, ואני חושב שהבית הזה צריך להמשיך ולדרוש ולקדם את זה. 

אני חושב שאני מדבר בשם כל הוועדה. אנחנו נשמח לראות את מסמך ההמלצות. אנחנו אתכם. אני מעריך את כולם שפועלים בנושא. באמת אנחנו מתראים פה לא פעם. אין ספק שהחוסן של משרתי המילואים שהוא חלק מהחוסן הלאומי, תלוי וקשור באופן בלתי ניתן להפרדה באורחות שהגיעו אלינו כאן לדבר את שעל ליבן בחדר. 

תודה רבה לכולכם שהגעתם. אנחנו נאלצים לפנות את החדר לטובת דיון נוסף. הדיון הסתיים. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>