פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הפנים והגנת הסביבה
21/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 13:30


סדר היום:
 << הצח >> פרק ט"ו, רק סע' 56(2)(א) ו-(2)(ב)(2) (העמקת התחדשות עירונית באזורי ביקוש), 56(3) ו-57 (חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), 62-61 (פיצול דירות) מהצ"ח התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ... התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי
ארז מלול

מוזמנים: 
	דניאל סרגי
	–
	רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

	תום פישר
	–
	עו"ד, רפרנט תכנון ובניה, משרד המשפטים 

	נתן אלנתן
	–
	יו"ר, מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	בנימין ארביב
	–
	סגן יו"ר, מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	סא"ל משה שלמה
	–
	רע"ן הנדסה פיקוד העורף, משרד הביטחון

	מרים כהנא נויפלד 
	–
	לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

	אפרת ברנס
	–
	סגנית יועמ"שית, מנהל התכנון

	שלום זינגר
	–
	יועץ תכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	מילכה כרמל
	–
	ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי

	אושרת גני גונן
	–
	יו"ר ועדת תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי ור' המועצה האזורית דרום השרון

	אורי מרגלית
	–
	סגן ראש המועצה האזורית דרום השרון

	יניב סלומון
	–
	אדריכל, התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל

	יעקב טננבאום
	–
	בעל משרד אדריכלים

	גיורא איזובר
	–
	מהנדס ויועץ פרטי




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
שי אבדיאייב – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> פרק ט"ו, רק סע' 56(2)(א) ו-(2)(ב)(2) (העמקת התחדשות עירונית באזורי ביקוש), 56(3) ו-57 (חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), 62-61 (פיצול דירות) מהצ"ח התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ... התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון],  מ/1612 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו קיימנו דיון לפני כחודש, בעקבות הדיון הזה ודיונים פנימיים שנעשו, הוועדה פרסמה נוסח לדיון הזה. אני אבקש מהייעוץ המשפטי להקריא ולהסביר את התיקונים ואת השינויים בפרקים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אתייחס למספר דברים ברמה העקרונית ולאחר מכן אני מציע שנעבור להקראה ונשמע הערות לסעיפים השונים. ההצעה מאפשרת בתקופה של חמישה חודשים עד סוף שנת 2025 או אם יינתן צו שר הפנים להארכת נושא ההקלות עד המועד שבו יוכר אותו צו. זה השינוי הראשון שמצמיד את ההקלה הספציפית הזו למשטר ההקלות הישן, ככל שמשטר ההקלות הישן כולו או חלקו יוארך על ידי צו שר הפנים – כך גם ההקלה הספציפית שמוצגת כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא יוכל להחליט לפי הצו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם הוא יחליט החלטה כזו – ההקלה הזו תוארך באופן אוטומטי, זו ההצעה כרגע. אם יחליט שלא להאריך בכלל – ההקלה הזו תפקע בשנת 2024.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמו השאר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן. השינוי השני מתייחס לכך שהקלה שעניינה תוספת שטח, הובהר בצורה יותר חד-משמעית שהיא נתונה לשיקול דעת הוועדה המקומית ואיננה הקלת חובה, להבדיל מהקלה שהיא פיצול ללא תוספת שטח, שהיא הקלת חובה. 

השינוי המשמעותי הנוסף מתייחס לנושא המרחבים המוגנים והוא אומר כך – כאשר מדובר בתוספת שטח, על מבקש ההקלה לבנות מרחב מוגן בשטח הנוסף ככל שאין מרחב מוגן לדירה הקיימת. יחד עם זאת, לרשות המוסמכת, קרי פיקוד העורף, יש שיקול דעת לפתור מחלקה או כולה של החובה הזו, כאשר ואם למשל פיקוד העורף מסתפק במרחב מוגן אחד שישרת את שתי הדירות המפוצלות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם אם יש תוספת שטח?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן, יש לו שיקול דעת, אם מבחינתו מספיק שיש ממ"ד אחד ויש דלת מקשרת לצורך העניין, אם הוא חושב שזה מספיק – זה יהיה מספיק, זה לגבי תוספת שטח. אם ביחידה הקיימת אין ממ"ד – צריך להוסיף ממ"ד בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה היה בהצעה הקודמת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ההצעה הקודמת לא התייחסה כלל לנושא הזה בצורה מפורטת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא התייחסה לכך שחייב להיות ממ"ד אחד לפחות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, אין התייחסות כזו.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הצעת החוק הממשלתית לא חייבה להתנות את ההקלה להקמת ממ"ד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עכשיו ממ"ד אחד לפחות אם מוסיפים שטח.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ואם לא מוסיפים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם לא מוסיפים שטח, ברירת המחדל היא שיפורי מיגון, זאת אומרת לבצע שיפורי מיגון בחלק המפוצל או בשני החלקים, שוב, לפי החלטת הרשות המוסמכת שהיא פיקוד העורף. אם פיקוד העורף חושב שאפשר להתספק ללא שיפורי מיגון או עם שיפורי מיגון רק במקום אחד –  ההחלטה היא שלה, אבל ברירת המחדל היא שצריך לעשות שיפורי מיגון. זה השינוי המשמעותי הנוסף, יש עוד שינויים גם בפרטים, אבל אני מציע - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

איך זה עובד עם הוועדות המרחביות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה חל גם על הוועדות המרחביות, אין פה שינויים מההצעה הממשלתית, למעט נושא אחד שתכף אתייחס אליו, מבחינת ההצעה הממשלתית, ההקלה הזו תינתן גם בוועדות שאינן עירוניות, לאו רק במרחביות, כאשר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא שואלת אם זה שיקול דעת של הרשות או שיקול דעת של הוועדה?


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אותו דבר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל כשזו ועדה מרחבית היא משרתת כמה רשויות, ואם היא צריכה לתת מכסות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא שואלת האם צריך לחדד שבתוך החלק הזה של הוועדה המרחבית, כשמדובר על מה רוצה הוועדה המקומית, האם זה חלק מתוך הוועדה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הסעיף כרגע מדבר על כך שבוועדות במרחבי תכנון עירוניים יש מינימום של תוספת 20% - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כי כתוב ועדה מקומית, זה מקומית או מרחבית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, כל ועדה מרחבית היא גם ועדה מקומית. יש התייחסות לנושא הוועדות המרחביות. בעקבות נושא שעלה בישיבות הקודמות של הוועדה בנושא ביטול משטר ההקלות בסוף השנה הנוכחית, לבקשת יושב-ראש הוועדה, נוספה הצעה שמאפשרת לשר הפנים להאריך בארבע שנים, כלומר בשנתיים נוספות את משטר ההקלות, אבל רק לגבי סוגי הקלות שמתייחסים למבנים קיימים שהם מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפחות 7 שנים לפני הגשת הבקשה להקלה. 

אלה השינויים המשמעותיים, יש עוד שינויים פרטניים בנוסח. אדוני יחליט איך הוא רוצה לנהל את הדיון.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

לפנינו הארכה של הוראת שעה, האם הוראת השעה הייתה מוצלחת? האם פוצלו הרבה דירות? האם מנהל התכנון מסתכל על ההוראה הזה ואומר לעצמו "יופי, בוא נאריך את זה בעוד שנה", אם זה היה כל כך מוצלח אז למה בהוראת שעה? למה לא לקבוע את זה כמשהו שניתן לעשות דרך קבע? אני אשמח לקבל נתונים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בישיבה הקודמת ניתנו נתונים, לא הייתה הצלחה מסחררת.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה מאריכים את זה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כדי שאולי תהיה הצלחה מסחררת.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

למה בעיניכם לא הייתה הצלחה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לכן גם תיקנו עם העניין של התוספת - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה הכוונה בהצלחה מסחררת?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

שזה עזר למשבר הדיור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו לא יודעים מה קרה בפועל, כי אני מתאר לעצמי שהיו הרבה דברים בפועל ברגע שלא הייתה תוספת מטרים, זה שינוי פנימי, כנראה היו כאלה שאמרו לעצמם "אם זה כבר שינוי פנימי אני אעשה את זה בפועל ולא בתואר", כאן אנחנו מאלצים אותם על ידי זה שאני מאפשר להם להגדיל את הדירות הללו, זאת אומרת על אותם 45 מטרים שהכנסנו בשיפור להצעה הממשלתית, הכנסנו שבתוכם יהיה חייב להיות גם ממ"ד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

לגבי עבירות בנייה או פיצולים שנעשו שלא כדין לפני ובמהלך הוראת השעה, ועכשיו באים להכשיר אותן אחרי שבוצעו בצורה בלתי חוקית, מה הדין?

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

תום פישר, נציג משרד המשפטים. כשיש בקשה להיתר על מבנה שיש בו עבירת בנייה, כשהיתר הזה הוא בשיקול דעת כמובן שהסוגיה של עבירת הבנייה היא חלק משיקול הדעת של משרד התכנונים לתת את ההקלה - - -

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

לא, ברגע שאתה נותן שההקלה היא חובה, אין לו שיקול דעת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבקש לתת לנציג משרד המשפטים להשלים את דבריו.

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

כשההיתר הוא בשיקול דעת, כמובן שהעובדה שבתוך הבניין יש עבירת בנייה היא שיקול רלוונטי בהחלטה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם בהקלה? ההקלה היא לא אוטומטית?

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

הקלה ככלל היא בשיקול דעת, בהקשר הזה יש הקלה שהוועדה תיתן ללא שיקול דעת, ויש פסיקה  שגם בהיתר תואם תוכנית כשמבקשים להוסיף תוספת בנייה ובניין יש עבירת בנייה, זה שיקול האם להתיר את הבנייה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא שונה מדברים אחרים.

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

זה לא כתוב בדין, זה הלכות שהוחלטו בוועדות העבר ובפסיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא הולך להיכנס לחקיקה הזו באופן פרטני, אחרת בכל חקיקה אני אצטרך להיכנס פרטנית, יש הוראה כוללת וגורפת, היא תחול גם כאן. לגבי השאלה של הכמות, בישיבה הקודמת דובר על כמה מאות, 300 או 400, משהו כזה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

ולכמה ציפיתם כשחוקקתם את זה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא לא היה אז בתפקיד.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

החוק חוקק ב-2017, הייתי אז בעיריית תל-אביב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נקריא את החוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אקריא את פסקה אחת כי היא הפסקה הארוכה, ואת הרישה שהיא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רצית לומר משהו בהתחלה או יש לך תיקון לסעיף?

 << דובר >> גיורא איזובר: << דובר >>   

גיורא איזובר, מנהדס ויועץ פרטי. ארצה להתייחס לדברים שאמר עו"ד תומר לגבי השינויים, הזכרת את השינוי השני החשוב – שניתנת שיקול דעת לוועדה לגבי תוספת שטח. זה לא כמו שנאמר פה שזה החלטי וחייבים לתת את היתר הבנייה, למשל אם מישהו עשה עבירה וכו', ברגע שההחלטה לתוספת שטח נתונה לשיקול הוועדה, כפי שכתבתי במסמך שצירפתי היום, זה מייתר כמעט את החוק כולו, כי הסיבה שניתנת האפשרות להוסיף שטח, היא על מנת לענות על השאלה שנשאלה פה, כמה יחידות ניתנו בעבר.

אדוני היושב-ראש, התשובה שלך כי לא ניתן תמריץ של הוספת שטח. אם הדבר תלוי עכשיו בטוב לבה של הוועדה המקומית, לפחות לפי המכתב שכתבו פורום 15 הערים הגדולות, בחתימתו של רון חולדאי –  לא יתנו את זה, ואז מה עשינו?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין דבר חוץ מאחוזי הבנייה הקיימים, שזה לא לפי החלטת ראש הרשות המקומית, אנחנו מדברים כרגע על זכויות תכנוניות שניתנות על ידינו בחקיקה, בדרך של הקלה, ואותו שיקול דעת כזה או אחר של הרשות – קיים תמיד, אי אפשר לקחת את זה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	תיקון חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה
	1.
	בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום 31 בדצמבר 2024 או עד תום התקופה שקבע שר הפנים בצו לגבי מרחבי התכנון לפי סעיף 60(ג) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, אם קבע, לפי המאוחר (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כך שבסעיף 147, אחרי סעיף קטן (ט) יבוא (בפרק זה – הוראת השעה):


	יש להתייחס למגזר הכפרי שבו, לעיתים קרובות, במגרש תכנוני אחד (נחלה) יש מספר יחידות דיור. כך למשל בנחלה במושב ניתן להקים עד 3 וחצי יחידות דיור השייכות למשפחה אחת. המשמעות היא שלפי התיקון המוצע ניתן יהיה להקים עוד 4 יחידות דיור. אפשרות זו עמוררת קשיים בהיבטי צדק חלוקתי. מוצע שבמקרים אלה, של ריבוי יחידות דיור בנחלה אחת, תתאפשר הקמת יחידת דיור נוספת אחת בלבד במגרש
	
	"(י)
	(1)   ועדה מקומית תיתן הקלה של תוספת יחידת דיור אחת לכל יחידת דיור צמודת קרקע הקיימת במגרש (בסעיף קטן זה – יחידת דיור נוספת), מעבר למספר המרבי של יחידות דיור המותר לבנייה במגרש על פי הוראות התוכנית החלה על המגרש (בסעיף קטן זה – התוכנית) וכן רשאית היא לתת הקלה של תוספת שטחי בנייה מעבר לשטח הכולל המותר לבנייה על פי הוראות התוכנית לצורך תוספת יחידת דיור נוספת, בדרך של פיצול יחידת דיור קיימת או הוספת יחידת דיור נוספת, או שילוב של שניהם, וזאת אף אם נקבע בתוכנית כי סטייה מהוראותיה לעניין זה תהיה סטייה ניכרת, אם מתקיימים כל אלה:

	
	
	
	(א)
	שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הוא 120 מ"ר לפחות – אם ההקלה היא בדרך של פיצול יחידת הדיור הקיימת, וללא תוספת שטח כולל המותר לבנייה לצורך יחידת הדיור הנוספת;

	
	
	
	(ב)
	תוספת השטח הכולל המותר לבנייה לפי סעיף קטן זה, לצורך יחידת דיור נוספת, לא תעלה על 45 מ"ר (בסעיף קטן זה – תוספת השטח); שטח הבנייה לשם בניית מרחב מוגן ייכלל בתוספת השטח;

	האם יש מקום לקבוע שטח מרבי לדירה החדשה/שטח מזערי לדירה המפוצלת הקיימת
	
	
	(ג)
	שטח יחידת הדיור הנוספת או הקיימת לאחר הפיצול, למעט שטח מדרגות גישה למפלס, לא יפחת מ-45 מ"ר, והיא תכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים וכן -

	
	
	
	
	(1)
	לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף קטן זה תוספת שטח בשיעור האמור בפסקת משנה (2) – רשאית הרשות המוסמכת להורות כי מתן ההקלה יותנה בשיפורי מיגון ביחידת הדיור הנוספת;

	
	
	
	
	(2)
	כללה הבקשה להקלה לפי סעיף קטן זה תוספת שטח בשיעור שלא יפחת מהשיעור שנקבע לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מתן ההקלה יותנה בהקמת מרחב מוגן ביחידת הדיור הנוספת, אלא אם כן ניתן פטור לעניין זה לפי אותו חוק;


	
	
	
	(ד)
	התוכנית נכנסה לתוקף לפני יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017);

	
	
	
	(ה)
	במועד הגשתה, הבקשה להקלה אינה חורגת מהמגבלה שנקבעה בהחלטת הוועדה המקומית כאמור בפסקה (2), אם נקבעה; לא החליטה הוועדה המקומית על קביעת מגבלה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:


	
	
	
	
	
	(1) בהקלה שאינה כוללת תוספת שטח תינתן ההקלה אם התקיימו כל אלה;


	
	
	
	
	
	
	(1) לא הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מהגדלת מספר יחידות הדיור;


	
	
	
	
	
	
	(2) אם הוגשה התנגדות לפי סעיף 149 לבקשה להקלה כאמור, הוכח להנחת דעתה של הוועדה המקומית כי אין במתן הקלה כדי לגרום לפגיעה בלתי סבירה במי שהגיש התנגדות כאמור;


	
	
	
	
	
	(2) בהקלה הכוללת תוספת שטח – רשאית הוועדה המקומית לתת את ההקלה לאחר שמצאה, לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החנייה נותנים מענה לצרכים הנובעים מתוספת השטח או מתוספת יחידות הדיור;


	
	
	
	(ז)
	 המגרש, כולו או חלקו, לא נמצא במתחם השפעה או במתחמי ההשפעה הזמניים, כהגדרתם בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021, בהתאמה;




 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

עד כאן בנתיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למישהו יש הערות?

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון ויושב-ראש ועדת תכנון וקרקעות של מרכז השלטון האזורי.  אני רוצה לברך על הצעת החוק לפיצול דירות גם במרחב הכפרי, לרבות מרכזי הביקוש, לפני 3 שנים זה חל רק במחוז הצפון והדרום וכרגע זה מוחל על כל המרחב הכפרי ואני מברכת על זה. 

אין ספק שזה יכול להיות בעל פוטנציאל גדול מאוד לתוספת יחידות דיור, בתקופה שבה אנו יודעים שיש מחסור. 

כשמסתכלים על המרחב הכפרי, לצערי הרב אנחנו רואים הזדקנות במרחב הכפרי בגלל תיקון 5 לתמ"א 35, יש קושי של צעירים להמשיך לגור במרחב הכפרי והרב דוריות נקטעת. אנחנו רואים בפיצול את אותה המגמה שתאפשר לזוגות הצעירים להיכנס וגם לזוגות המבוגרים כשהמשפחה הזדקנה והם נשארו לבד, זה נותן מענה מיידי לכולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או בתוספת שטח מוגבלת.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

או בתוספת שטח מוגבלת באותו המגרש, מבלי לחרוג מהקו הכחול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לדעתי, זה יכול לתת הרגשה של התפתחות טבעית ולא משהו מתפרץ שברח לנו מהידיים.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

נכון. זה במקביל לסעיף שהכנסתם כאן, שיש כאן אפשרות למהנדס ולוועדה המקומית לבחון את התשתיות של היישוב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה קצת לשנות.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אנחנו נדבר עוד מעט על המכסה, כי היא קצת מורכבת. אני רוצה להתייחס לפרק שהתייחסתם אליו כאן בהקראה. בסעיף 1(ד) – אנחנו נבקש לאפשר פיצול דירות בתוכניות שקיבלו תוקף עד מועד אישור החוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בסדר, אבל למה?

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

מ-2017 ועד היום, התוכניות שקיבלו תוקף – לא מוכלות בחוק הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, למה אתם רוצים? אני מבין שמאז כבר יש את הנושא של הדיוריות שנכנס בתוכניות.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

לא במרחב הכפרי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מנהל התכנון?

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אנחנו חשבנו על 2011, אבל אנחנו מחויבים לעמדת הממשלה, אנחנו לא חושבים שנפתח את זה. כמו שנאמר פה בדיון הקודם, הצעת החוק המקורית הייתה עד 2011, כי באותו מועד הונחו מוסדות התכנון לאשר מקסימום יחידות דיור וכו', זה היה הרציונל של ההצעה הזו. בכל מקרה, אנחנו לא חושבים שיש הצדקה לפתוח את המועד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם אין הצדקה מכיוון שזו עמדה ממשלתית – זו סיבה טובה. השאלה היא, אם היינו לבד בחדר, היית מסביר לי מהותית למה זה מזיק?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש הנחייה לתת כמה שיותר יחידות דיור, ומ-2017 יש גם במגזר הכפרי ובכל המגזרים, את הנושא של הדיוריות שהוסיפו בתוך התוכניות, אז עכשיו על הדיוריות שכבר יש יוסיפו עוד?

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

הדיורית זה דבר חדש, זה לא מ-2017, אבל אדוני צודק - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל זה לא חייב להיות על הדיוריות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לפי ההצעה הזו זה כן.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

למועד 2017 אין הצדקה טובה, זה קשור קצת לאכיפה, אולי תום יסביר. מבחינת התכנונית, המועד 2017 הוא לא מועד קדוש, זו החלטת הממשלה. הפוך, אנחנו חשבנו שזה מועד שצריך להקדים אותו ולא לאחר אותו.

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

אני יכול להסביר מה הכוונה שלנו כשכתבנו 2017 כשניסחנו את החוק והגשנו אותו לכנסת. ב-2017 חוקקה ההקלה הראשונה, מה שמכונה תיקון 117, ולכן המחשבה שעמדה מאחורי זה, שתוכניות שהוגשו לאחר שכבר הייתה הוראת חוק שמאפשרת פיצול דירות, לקחו בחשבון את האפשרות לפצל דירות ולכן קבעו את מספר הדירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה עוד? הערות נוספות לפסקה 1?

 << דובר >> יעקב טננבאום: << דובר >>   

לגבי הנושא של תוכניות, יש למשל תב"ע נקודית, לעיתים זה תוספת יחידות בסמכות הוועדה המקומית, או לפצל מגרשים, אבל פעמים רבות זה מגרשים ישנים, ועשו שינוי קווי בניין, זאת אומרת שבעקבות הסעיף הזה ישנם הרבה אנשים שכעת לא יכולים להגיש. אם בתקנות היה ניתן לומר שכל תב"ע מקומית שיצרה תוספת יחידות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תסביר את עצמך כי לא הבנו, אתה מדבר על הקלות של קווי בניין?

 << דובר >> יעקב טננבאום: << דובר >>   

לא, על תב"ע, כרגע בתקנות תכנון ובנייה יש סטייה מתוכנית, ישנם סמכויות להקלה, למשל קו בניין צידי 10%, כשהחריגה היא יותר, אתה צריך תב"ע בסמכות מקומית, זה לא בהקלות. מה שקרה, ישנם אנשים רבים שמכל מיני סיבות הגישו, לא רק הקלות בקווי בניין, לא הוסיפו יחידות, ובגלל הדבר הזה לא יחול עליהם פיצול צמודי קרקע, כי התוכנית חלה מ-2017, זה תב"ע חדשה, או שאתה לא מדבר על תוכניות נקודתיות?

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אני רוצה להסביר, יכול להיות שיש כאן חוסר הבנה. השאלה היא מתי אושרה התוכנית שממנה מבוקשת ההקלה, קרי, התוכנית שקבעה את מספר יחידות הדיור לצורך העניין. אם יש תוכנית אחרת אחרי המועד שתחליטו, שעסקה בקווי בניין – היא לא רלוונטית.

 << דובר >> יעקב טננבאום: << דובר >>   

אם עשיתי שינוי תב"ע בסמכות מקומית, נקודתית - - -

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא מאיזה תוכנית אתה מבקש את ההקלה, אתה מבקש את ההקלה מהתוכנית שקבעה את מספר יחידת הדיור.

 << דובר >> יעקב טננבאום: << דובר >>   

אז זה לגבי מספר יחידות הדיור, אצלנו בוועדה לא אישרו.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אם התוכנית החדשה חזרה ואישררה את מספר יחידות הדיור – זה כן יחול.

 << דובר >> גיורא איזובר: << דובר >>   

רציתי לחזור על מה ששאלתי קודם, לגבי שיקול דעת הוועדה המקומית לאפשר את תוספת השטח. היה מכתב שנמצא באתר של הוועדה, של פורום 15 הערים הגדולות, שם כתוב ברחל בתך הקטנה, "אנחנו מתנגדים לחוק הזה מלמעלה ומלמטה, מכל הצדדים, מכל מיני סיבות", המשמעות היא שבאזור העירוני לא יינתנו תוספות שטח, אם זה נתון לשיקול חוות הדעת של הרשות המקומית ואין שום הסתייגויות לגבי מה הם אותם שיקולי הדעת שלא לתת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא יודע כמה התוכנית הזו תשפיע באזורי המרכז, האזורים הצפופים יותר, וגם לא לשם כוונת המכוון. לדעתי, הדבר החשוב שעשינו כאן היא הפריסה לאזורים הכפריים, אבל אני לא הולך לכפות בצורה בלתי ניתנת לשיקול דעת של עירייה את הדברים האלה. 

בסופו של דבר, יש מתחמי תכנון, ובתוך עיר זה הרבה יותר משמעותי, צריך להסתכל על זה בהיבט הרחב היותר. לכן אני משאיר את זה כאפשרות, למי שיוכל ללחוץ על מי שהוא צריך ללחוץ, אם זה יהיה באמת נכון – זה יקרה, אחרת אולי זה לא יקרה. 

 << דובר >> גיורא איזובר: << דובר >>   

אבל אולי בכל מקרה כדאי להוסיף סייגים בחוק, באיזה מקרים לוועדה המקומית יש רשות שלא לבקש את ההיתר? יש שם כמה הנחיות, שצריכים לעמוד בצפיפות גני ילדים, כבישים וכו', אבל עדיין אין מספיק הבהרות באיזה תנאים הוועדה המקומית לא תאשר בגלל שזו המדיניות שלהם, למשל כמו שהתייחסו בפורום 15 - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למרות שיש להם את הזכות לתת את ההקלה, אני מתאר לעצמי שאם יהיה מישהו שיקח אותם לבית משפט, במידה ולא יסבירו את עצמם נכון, לעו"ד זינגר יהיה הרבה עבודה לעשות בכמה רשויות. טוב, הגענו למשרד האוצר.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

דניאל סרגי מאגף תקציבים, משרד האוצר. אנחנו נבקש להתייחס לסעיף ג(2) שנוגע למקרה של תוספת שטח, שיפורי מיגון. ברור לנו שצריך מיגון, אבל מצד שני אנחנו רוצים שהמהלך הזה יעבוד, ולכן צריך שהאירוע הזה יהיה כלכלי לאותו מגיש הבקשה. כמו שאנחנו מבינים, נציג פיקוד העורף נמצא כאן - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כשאוצר מטפל בתכנון –  השיקול הוא כלכלי, זה גם מה שקרה בצפון עד עכשיו, אני נותן לך רמזים לא להמשיך בטיעון הזה, אבל תמשיך.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להפוך פה את ברירת המחדל. כרגע כמו שזה מנוסח בסעיף ג(1), אנחנו אומרים שהרשות המוסמכת רשאית במקרה של פיצול בלי תוספת שטח להתנות שיפורי מיגון, אבל בסעיף (2) כשמדברים על תוספת שטח, ברירת המחדל הפוכה - כלומר, מחייבים ממ"ד ביחידת הדיור החדשה, אלא אם, אנחנו אומרים שככל ויש בממ"ד ויש גישה לאותו הממ"ד ועומדים בתנאים א', ב', ג', ניתן להפוך את ברירת המחדל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא ברירת מחדל, זה החריג, ולכן לרשות המוסמכת יש שיקול דעת להפעיל את החריג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסוף הוא מקבל דירה גדולה יותר, הוא קיבל הקלה משמיים, הוא קיבל תוספת לאחוזי הבנייה, אבל אני לא רוצה שהוא יהיה "חזיר" ויעשה את התוספת בעלות נמוכה, תיכנס שם משפחה לגור ובזמן מלחמה יפול עליהם טיל. גם אם פיקוד העורף יסכים, אני לא מסכים.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אם הדירה המקורית לא ממוגנת, בוודאי שצריך מיגון, אבל אם כבר יש ממ"ד - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עזבו את המילים המכובסות, בסוף יהיו כאן שתי יחידות דיור, אני רוצה לגרום למצב שבו במדינת ישראל יהיו יחידות דיור ממוגנות ככל הניתן, אם אני נחמד ונותן משהו שכבר כמעט קברו אותו "קבורת חמור" – אני רוצה להוציא מזה דירה ממוגנת כמו שצריך. הרשויות המקומיות?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. אני לא יודעת למה סבור מי שאמר שהמכתב מפורום 15 הוא מכתב משותף לפורום 15 ולמרכז השלטון המקומי. אנחנו מתנגדים להקלות, מתנגדים להקלות כמותיות באופן כללי, מתנגדים להקלה בדרך של פיצולי הדירות שקבועה כאן, אנחנו מתנגדים לכך כשמדובר במרקם האורבני, מהסיבות שכבר צוינו, ובנוסף מהסיבה שזה בעצם בתחום העירוני, היינו רוצים התחדשות עירונית יותר משמעותית בבדיקה מרקמית, לא היינו רוצים פיצולי דירות, בטח ובטח לא באופן שנוטל מהרשות המקומית שיקול דעת, במרחב הכפרי אנחנו מתנגדים והדברים נאמרו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גברתי מסכימה איתי שגם בהתחדשות עירונית יש מקומות שרוצים להשאיר את האופי הכפרי העירוני בתוך העיר, יש כמה שכונות שעדיין שומרים אותן.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

זה יכול להיות בשיקול דעת של הוועדה המקומית בראייה מתחמית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, אנחנו מנחים את שיקול הדעת שלכם.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הוועדה כאן לא מנחה את שיקול הדעת, היא קובעת החלטות, היא נותנת שיקול דעת כאשר מדובר בפיצולים ללא הרחבה של השטח. זה לא אפשרות כשמדובר בהסבה משטחים נלווים לשטחים עיקריים, האפשרות היא רק כשמדובר בהרחבה, וזה משהו שאנחנו כמובן מתנגדים לו.

 הוועדה המקומית צריכה להיות בעלת שיקול הדעת, לדעת מתי להפעיל אותו ולהבין מתי נכון לקדם תיקון ששומר על מרחב כפרי עירוני, הייתי אומרת שזה לא שאלה של מרחב כפרי עירוני, אלא מקומות שבהם צמודי הקרקע אכן ראויים בתוך המרקם העירוני, זה דבר שהוא לגיטימי, ובאילו נסיבות היא לא מאפשרת את זה. הנוסח שקיים כאן לא נותן לה את שיקול הדעת הזה.

לעניין פיצולי יחידות דיור במרחב הכפרי, כפי שציינו בדיון הקודם – אנחנו מתנגדים לכך, אנחנו לא חושבים שהמרחב הכפרי צריך לגדול בתוספת יחידות דיור, אנחנו לא חושבים שזה נכון לא בצפון, לא בדרום ולא במרכז, אם המרחב הכפרי הוא מרחב כפרי שישמור על האופי הכפרי שלו. 

אנחנו מתנגדים לתוספת שטחים שניתנים במסגרת ההקלה, אנחנו רואים ושומעים את מרחב שיקול הדעת הלא מאוד רחב שיש בנושא הזה.

אנחנו סבורים שהשאלה של קשירת המועד של נוסח החקיקה שעכשיו מקודמת במועד שבו יבוטלו ההקלות, בשים לב לכך שאנחנו מתנגדים נחרצות להארכת מועד ההקלות לקביעת מועד של חצי שנה, אם כל החקיקה הזו עומדת בתוקף לחצי שנה, לא ברור למה היא מקודמת באופן כללי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא יכולה גם לעמוד לתוקף ליותר זמן.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אנחנו מתנגדים להארכה, זה יכול להיות חצי שנה, המועד המאוחר ביותר זה שנתיים וחצי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ארבע שנים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

למה? עד שנתיים ההארכה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מספיק שתהיה הארכה לסוג אחת של הקלות, זה יחול לארבע שנים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אנחנו מתנגדים לזה, אם ככל שתתקבל עמדתנו על ידי שר הפנים, המשמעות של זה היא חקיקה לחצי שנה, אין בזה שום טעם, היא חקיקה שבעינינו היא לא נכונה, אנחנו מתנגדים מהותית ומתנגדים להארכה.

 << דובר >> גיורא איזובר: << דובר >>   

הם מתנגדים, אבל יש בעיה והממשלה רוצה לפתור, אז מה הפיתרון?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם גוף, מותר להם להגיד את דעתם.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

הערה לנושא העניין הכפרי – אנחנו רואים שוב את ההתנשאות הזו, שהם יודעים מה טוב למרחב הכפרי. המרחב הכפרי נשאר במשך כל עשרות השנים ביחס של כמעט 9% מכלל יחידות הדיור במדינת ישראל והוא יישאר כזה, אנחנו שומרים על המרחב הכפרי. עם כל הכבוד שהם דואגים שהמרחב הכפרי ישמור על צביונו, אנחנו יודעים לשמור על הצביון שלנו כמרחב כפרי, אנחנו לא רוצים להזדקן, אנחנו רוצים דמוגרפית להצעיר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה לנהל את הדיון, תודה. עו"ד זינגר, בבקשה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

יש לי שתי הערות קטנות לסעיף קטן 1(א), שטחה הכולל של יחידת הדיור הקיימת הדין או שטחו הכולל כדין של היחידה, כמו שקורה גם בכפרי, קורה לפעמים שמבנים מוסיפים מטרים לא כדין, לעיתים נדירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

התקבלה ההערה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

סעיף (ב), שטח יחידת הדיור הנוספת לא יפחת מ-45 מטר ויכלול מטבח, שירותים וכניסה נפרדים. אני חושב שצריך לתת כאן מידות, ההנחה שלנו שחלק גדול מההרחבות לא ישמש לפיצול, אני רוצה לדאוג שאם החוק הזה יעבור, אכן יהיו בדירה החדשה את כל המתקנים הדרושים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אבל אנחנו לא ניכנס לזה, יש תקנות שמדברות על גודל מטבח - - -

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

זה בדיוק מה שאני רוצה, אני גם רוצה שלא יהיו רק שירותים, גם מקלחת, דברים הדרושים כדי לעשות דירה, ושנפנה את המטבח וכל אלה להגדרות, שיהיה גודל מינימאלי לדברים האלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הייעוץ המשפטי של הוועדה אומר שלא צריך לכתוב את זה, זה מובן.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

ברור לי שמובן מאליו ליועץ משפטי, אבל זה לא מובן בפרקטיקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם לא עוברים על התקנות, זו בעיה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

זה לא תקנות, אין הגדרה בחוק למטבח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש בתקנות בקשה להיתר אגרות, יש רכיב מינימאלי, אם נותנים היתרי בנייה בניגוד לחוק, זו בעיה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

האם מה שכתוב פה "מטבח" מפנה לתקנות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אלא למה?

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

לא יודע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

משרד המשפטים – לא צריך, אני מקבל את דעתו של תומר. עוד מישהו רוצה להגיב בעניין הזה?

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

יניב סלומון, אדריכל, הייתי גם בדיון הקודם. ראשית, הדברים צריכים להיות מאוד ברורים, שיקול דעת של הוועדה לעניין חניות, אם אין חניה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בהמשך יש התייחסות.

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

חבר הכנסת שיצא אמר שלא הייתה הצלחה מסחררת, גם בדיון הקודם אמרתי, היו המון מקלות בגלגלים מצד הרשויות, בגלל הפרשנות והדברים שלא היו ברורים, אפילו רשויות שהחליטו שאין אצלם את הוראת השעה, אבל אני לא אנקוב בשמות. 

לכן, הדברים צריכים להיות ברחל בתך הקטנה, שלא תהיה כאן פרשנות, או יועץ משפטי שצריך לתת חוות דעת, שיהיה לו פרק זמן לתת חוות דעת תוך 14 יום, כי יש להם נטייה למשוך את הדברים חודשים. דבר נוסף שלא ראיתי שמופיע, כשנגמר החוק אין שום הוראות מעבר איך נגמר החוק - - -

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הוספנו הוראה שמתייחסת לבקשה שהוגשה.

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

כן, אבל בתיקים שכבר הוגשו לוועדה ועוד לא עברו אותה?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אם הבקשה הוגשה - - -

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

היא לא צריכה לעבור דיון? כי בפעם הקודמת אמרו רק עם מעבר דיון.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לכן כתבנו את זה כך בצורה מפורשת, התהליך ממשיך בהתאם להוראות האלה.

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

בקשה נוספת לפיקוד העורף, אם אפשר לתת את דרישות המיגון או ממ"ד כבר בשלב בקשה למידע, שהתכנון יהיה זריז, ולא שנגיש ואחר כך לשנות את הדברים שוב, כי לפעמים הדברים קצת לא ברורים.

לעניין 45 המטרים, האם הם רק לתוספת היחידה? זה יכול להתחלק גם וגם? אם פיצול הדירה במרתף – אני יכול להשתמש במטרים הנוספים לשיפור מיגון בקומה העליונה? כי מן הסתם הממ"ד במרתף והוא משמש את יחידת הדיור, אז תוספת השטח משמשת לדירה העיקרית בקומות העליונות? זה גם משהו שצריך להיות ברור, כי אם הוועדה תפרש את הדברים, זה לא יקרה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הנוסח מאפשר את מה שאדוני מדבר עליו.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

אפרת ברנס, סגנית היועמ"שית במנהל התכנון. לגבי ההערה של עו"ד זינגר, בהתייחס במרתף יש כרגע אמירה שהכל לכפוף בהוראות לעניין הגובה המזערי של חדרים, אני מציעה שכדי שלא ייווצר הסדר שלילי לגבי יתר הדברים, פשוט להפוך את זה לסעיף עקרוני, כמו שכתוב פה אך כסעיף כללי, ולא רק בהתייחס למרתף, כי בהתייחס למרתף עלתה שאלה בוועדת ערר לגבי הגובה, הפרשנות שלנו הייתה שזה לא גורע, אבל השאלה עלתה. לכן אני מציעה להפוך את זה לסעיף עקרוני, לא סעיף שצמוד לסעיף קטן 8.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מבין את הצורך. לגבי מרתפים, כיוון שהחוק מאפשר המרת מרתף לשטח עיקרי, באמת מתעוררת שאלה, ולשאלה הזו ניתן מענה ברור. לגבי הנושא המטבח, שירותים וכו', הדברים האלה מופיעים במספר מקומות בחוק, אין הפניה לשום הוראה ספציפית, אנחנו לא חושבים שיש פה מקום - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני פוחד שזה יהפוך למנוף הפוך.

<< דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

איזה מנוף הפוך?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

התקנות חלות, אי אפשר לתת היתר בנייה שלא לפי התקנות.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

אבל דווקא בגלל שהצמדת את זה לסעיף ספציפי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כי שם עלתה באמת שאלה על מצב קיים, המחוקק אמר שאפשר להפוך את המצב הקיים לשטח עיקרי, מתעוררת השאלה אם זה אפשרי או לא אפשרי.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

גם פה לא הייתה אמירה שאפשר לגבור על תקנות כשעושים את זה, השאלה עלתה על ידי ועדת ערר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה בסדר, ועדת ערר מעלה הרבה שאלות מעניינות.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

אני מציעה לחשוב ולהפוך את זה לסעיף עקרוני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אולי אם תכתוב זה יקצר את הדיונים בוועדת ערר, או שלא יעלה בכלל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני חושש מהשלכות רוחב של הדבר הזה על מקומות אחרים בחקיקה.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

לגבי אותה הערה, בדרך כלל בחוק אנחנו לא כותבים את המילה "כדין", גם בחלופת שקד וגם במקומות אחרים. מבחינתנו, ברור ששטחי בנייה שלא כדין הם שקופים, אז זה ברור לגמרי ששטחי בנייה שלא כדין הם שקופים מבחינת החוק, זו הפרשנות לאורך כל הדרך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז אנחנו לא מקבלים את ההערה של מר זינגר, נישאר עם הנוסח הקיים.

 << דובר >> יעקב טננבאום: << דובר >>   

מה קורה בהריסה ובנייה? יש מבנה צמוד קרקע, האדם רוצה להרוס ולבנות, אנחנו רצינו אז להגיש בבנייה תוספת יחידה, וכאן כתוב "קיימת".

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון, רק קיימת.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

לפי הבנתי, אומר היועץ המשפטי שככל שהשר יחליט להאריך הקלה מסוימת שקיימת היום, למשל הקלה של 10% קו בניין – ההקלה הזו נכנסת אוטומטית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

זה לא הגיוני ולא סביר לעשות דבר כזה. הרי זה שיקול דעת של השר, אבל בעצם אתה אומר שאין פה שיקול דעת, אם השר מחליט להאריך הקלה מסוימת – זה יוארך, זה לא הגיוני ולא סביר, אנחנו מתנגדים לזה בצורה נחרצת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו לא יכולים לתת לשר את הסמכות להאריך הוראות שעה, הכנסת צריכה להאריך הוראת שעה. אפשר לשנות את הבקשה של הוועדה, זה לא סופי. ברגע שהשר מדבר על סוגי הקלות שהיו קיימות בתקנות קודם לכן, הוא יכול להאריך אותן או חלקן – ההצעה כרגע היא לפי סוגים – לתקופה של ארבע שנים. אבל אי אפשר לתת סמכות לשר, זו הוראת שעה של הכנסת, היא צריכה להחליט אם היא מאריכה אותה או לא.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

את מה?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

את הוראת השעה, את ההקלה הזו.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

אם אנחנו מדברים על החלטת הממשלה, היא הייתה לפני שנה וחצי, שאנחנו נותנים לעניין שנתיים עד סיום ההקלות ולכן זו לא עמדת הממשלה, אנחנו מתנגדים לכל החוק הזה בצורה נחרצת, זה לא מה שדובר עליו. 

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, בוא נדבר מהותית, אני חושב שמה שיושב-ראש מטה התכנון הלאומי אומר, יש כאן בעיה משפטית שאני חושב שאפשר להתגבר עליה בניסוח, תוך כמה דקות ננסח - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל מצד שני, אם זה גם ייחשב כסוג שהשר יכול, ומה שתומר אומר הוא שכנראה שלא - - -

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

לצורך העניין, אם הסמכות של השר תהיה לגבי סוגי מבנים ישנים שבנייתם הושלמה לפני עשר שנים למשל – צריך שיהיה ברור שההקלה פה תוכל להמשיך לחול רק אם הדירה הזו קיימת לפחות עשר שנים, זה מה שאנחנו מבקשים, שתהיה הלימה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אמרתם משהו אחר. כוונתי בעניין הזה היא לא לתת את זה אוטומטית, כי זו כן הייתה עמדת הממשלה לפני שנתיים כבר, אבל אם היום אנחנו מדברים על חוק שיכול לחול רק חצי שנה, הוא באמת לא עניין והייתי רוצה שיהיה לחלק הזה זמן נוסף, אבל אני גם מוכן שהשר יחליט את זה, אם יש לו את הסמכות הזו, ואם אין לו – צריך למצוא לו דרך אחרת. 

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

לא הבנתי למה השר לא יכול להאריך את החוק הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו סמכות של הכנסת.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

אבל גם החוק המקורי היה בסמכות של הכנסת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שנתיים הוא לא חל על זה.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

אז תמצאו את הניסוח, כדי שזה יהיה אפשרי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא עניין של ניסוח. אני מציע הצעה, אולי אפשר להגביל שבדבר הזה, זה יהיה כרגע לשנתיים ולא ארבע שנים, בשונה מהדברים האחרים, אני מוכן לשמוע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הרעיון של בני לא רע.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

בני ואני מדברים על דברים אחרים.


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה, אפשר להקריא הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   


 
	
	(2)
	ועדה מקומית רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר יחידות הדיור המרבי שהיא תתיר להוסיף לפי הוראות סעיף קטן זה בתחום מרחב התכנון שלה, כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור צמודות הקרקע הקיימות בתחומה; החלטת הוועדה המקומית כאמור תפורסם באתר האינטרנט שלה והודעה על כך תפורסם בעיתון; הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה כאמור שקבעה ועדה מקומית, רשאי לערור לוועדת הערר בתוך שלושים ימים מיום פרסומה;




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסעיף הקודם, בהקלה הכוללת הוספת שטח, רשאית הוועדה המקומית לתת את ההקלה לאחר שמצאה. שלטון מקומי, השאלה היא למה לא לעשות את זה אחרת, אם ראתה הוועדה שיש בעיה במקום, אם מהנדס העיר יכתוב שאין מספיק מקום - - -

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

הרי אתה מבקש ממנה שתקבע מכסה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

איך אתה רוצה שהיא תקבע שכן יש אפשרות?

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

למה אתה חוזר בך? זה כתוב נפלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבקש לאחד את פסקאות אחת ושתיים.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

פה הסעיף נותן למהנדס הוועדה המקומית לקבוע מכסה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אני מדבר על הסעיף הקודם.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

1(ה)(2).

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק, לא מדברים על מה שהוקרא כרגע.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מה שהוקרא לפני כן, התקנה לגבי תוספת שטח.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא החלטה עקרונית, אלא החלטה פרטנית.


 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

זה לא עניין של נוסח, של עניין של ברירת מחדל.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אבל היקף שיקול הדעת הוא שונה, זה מה שאדוני הסביר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה להבנות את שיקול הדעת על האמת, כשאי אפשר– תטען שאי אפשר, אל תטען מתי אפשר.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אתה רוצה להבנות שיקול דעת רק לאי אפשר, זה לא רק אי אפשר, לפעמים זה גם לא נכון, יש לך מתחם, חילקת אותו אחרת, המילים "אי אפשר" הן ענקיות, אתה תוחם את שיקול הדעת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמו שהיא טובה לסעיף 1, היא טובה גם לסעיף 2.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אתה אומר שבסעיף 1 אין שיקול דעת, זה כל ההבדל שבעולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין שיקול דעת לוועדה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

ודאי, בסעיף 1 אין שיקול דעת.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אסביר. מה שיושב ראש הבקשה התכוון, במסלול של תוספת בנייה וגם במסלול של היעדר תוספת בנייה – הוועדה לא תוכל לתת אם יש חוות דעת של מהנדס ועדה שאי אפשר לתת, שהשטחים הפתוחים לא מספיקים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פה כתוב שהשטחים הפתוחים, התשתיות והחניה נותנים מענה, אז ששם יכתוב את זה הפוך, שהם לא נותנים מענה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עדיין, במצב השני של תוספת בנייה, נשמר שיקול דעתה של הוועדה המקומית אם לתת או לא, בלי קשר לחוות דעת המהנדס.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון, אני מבנה את הצורה שבה תיאבק על האמת שלך, ולא תקח אותה סתם.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אם אתה רוצה לומר שיש שיקול דעת לוועדה אם לתת את ההקלה לתוספת שטח, היא אף פעם לא יכולה לתת את זה אם אין מענה לציבור, זה מה שכתוב היום, אתה רוצה לשנות את זה, אם אין בעיה של תשתיות שהיא תהיה חייבת לתת, אתה מאחד את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה מה שהתכוונתי בהתחלה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

לא במה שכתבת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז יכול להיות שזה נכתב לא נכון. בואו נשמע את ההצעה לנוסח.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אני חושב שהנוסח נכון, אבל לכל היותר תמחקו את זה, שם תגידו "רשאית" ופה תגידו "תיתן", כולם יודעים מה זה "רשאית".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

היושב-ראש רוצה להגיד מתי היא לא תיתן גם במצב של תוספת בנייה, אם יש חוות דעת של מהנדס בכתב שאומר שאי אפשר לתת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה אי אפשר? שחסר, שאין חנייה ואין את כל אלה.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אז מה ההבדל בין עם תוספת לבלי תוספת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אין הבדל.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אז אנחנו נאלץ להתנגד, כי גם הנוסח הממשלתי יוצר את ההבדל הזה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אני אקריא - זה שילוב. "בהקלה הכוללת תוספת שטח – רשאית הוועדה המקומית לתת את ההקלה, אלא אם מצאה לפי חוות דעת מהנדס הוועדה שהוצגה לפניה בכתב, אם הוצגה, כי מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החנייה אינם נותנים מענה לצרכים הנובעים מתוספת השטח או מתוספת יחידת הדיור".

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

זה בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עדיין נשאר לך שיקול דעת, אבל אל תשתמש בדברים הלא נכונים, כי תצטרך להביא מכתב ולעמוד מאחורי זה, לזה אני מתכוון.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

בפסקה 1 לא נעשה שום שינוי? פסקה 2 היא כפי שהוקרא כרגע?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:35 ונתחדשה בשעה 14:40.) << הפסקה >>   

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

אם אין לשר סמכות להאריך הוראת שעה, אז בואו נהפוך את ההקלה הזו לא להוראת שעה, אלא כהוראת חוק רגילה, שתהיה הקלה של פיצול דירות. ברגע שיגיע סוף השנה, כמו שהשר יכול להאריך את כל ההקלות, יוכל להאריך גם את ההקלה הזו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה אפשרי, השאלה אם הממשלה מסכימה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עזוב את הממשלה, אם היא תתנגד אז נשמע אותה.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני מכיר בתיקון מ-2021 כשתיקנו את סעיף 147 ושינו את נוסח החוק, איך זה מתקשר לנוסח קבוע אחר זו שאלה קשה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נתן רוצה להכניס את זה לרשימת הדברים שנקראים הקלות, ואז לשר יהיה שיקול דעת גם העניין הזה.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

זה קצת "לזהם" את החוק, בהקלה שתהיה בעצם הקלה קבועה בחוק, זאת אומרת שהחוק עצמו לא יהיה הוראת שעה, הוא יהיה הוראה קבועה. המחוקק קבע בסעיף 60 שמשטר ההקלות מבוטל - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מאוחר יותר הוא קובע אחרת.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

נכון, יש לנו בעיה טכנית, לא בעיה מהותית. הבעיה היא כשהכנסת מחוקקת הוראת שעה בחוק – בדרך כלל אין סמכות לשר להאריך את הוראת השעה, זה מה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה וזה נכון, אנחנו מכירים את הבעיה הזו. לכן, כשרוצים להאריך את חוק הותמ"ל בהוראת שעה, זה תלוי אישור מליאה, שרים וכו', זו הבעיה שהיועץ המשפטי הציג. אנחנו מדברים על בעיה טכנית, יש כאן הקלה שהמחוקק קובע אותה, אבל אותו מחוקק גם קובע שההקלות בטלות, ונותן לשר סמכות להאריך סוגי הקלות למועד מסוים, אז זה יהיה בדיוק מסוג ההקלות שהשר יוסמך להאריך בארבע שנים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היועץ המשפטי יחשוב על זה. יש הערות לפסקה 2? הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(3)
	נקבעה בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה (תמ"א 35) הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור היישוב מסוים (בפסקה זו – מגבלת כמות), יחולו הוראות אלה:


	
	
	(1) לא תחול הוראת פסקה (2) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שאותו רשאית ועדה מקומית להתיר להוסיף לפי הוראות סעיף קטן זה;


	
	
	(2) לגבי יישוב במחוז צפון או במחוז דרום, לא יובאו בחשבון מגבלת הכמות יחידות דיור שניתנה לגביהן הקלה לפי סעיף קטן זה, בשיעור של עד 15% מכמות יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות; הוראות פסקה משנה זו בדבר מגבלת הכמות, יחולו בהתייחס למגבלת הכמות שנקבעה בתכנית מיתאר ארצית כאמור, כנוסחה ערב פרסומו של חוק זה.




 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

מדובר כאן בפיצול ולא בערך קנייני, זאת אומרת שהפיצול כאן לא מוסיף לקניין לבעל הנכס, הוא לא קבוע והוא בהוראת שעה, מדובר ביחידות דיור הקטנות מ-50 מטר. על רקע הדברים האלה, אני מבקשת שזה לא ייספר בלוח 2 במגבלת הכמות, ככל ואין תוספת שטח ומדובר בפיצול של שטח קיים, הוא זמני, הוא לא קנייני, ולכן אני מבקשת שהוא לא ייספר כיחידה נוספת, הוא מתחת ל-50 מטר. 

הרי מה יקרה אם יבטלו את הפיצול? לפעמים סופרים אותו ולפעמים לא. נניח שאת הוראת השעה הזו - - -

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

הוראת השעה היא להוצאת ההיתר, בגלל שהוצאת את ההיתר, אז זה לכל החיים, זה לא מתבטל. הוראת השעה היא שיש לך זמן מוגבל להוציא את היתר הבנייה הזה.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

כיוון שמדובר על פיצול שהוא לא קנייני והוא בשטח קיים, אז הוא גם רברסלי - - -

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

בסופו של דבר, אנחנו נמצאים באמצע תהליך של תמ"א 35 תיקון 5, שיקול דעת של חברי המועצה הארצית הוא שיקול דעת שהם יחליטו, צריך להציב את זה בפניהם. אני לא יודע כמה אפשר במסגרת חקיקה להגביל את שיקול הדעת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כרגע בעניין הזה, מעניין אותי הצפון והדרום, יכול להיות שפה - - - 

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

בסופו של דבר, ההחלטה היא של המועצה ובסוף גם הממשלה. אנחנו נמצאים באמצע תהליך, התוכנית עכשיו תוכננה להפקדה, הנושא הזה לא אמר בפניה כאשר החליטו על המספר - - -

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

אני אסביר את הסעיף הזה, מה שכתוב לפניכם ש-15% שלא נספרים במחוז הצפון והדרום זה בהתייחס למכסה כפי שהיא היום בתמ"א 35, כיוון שאנחנו מניחים שהמספרים רק יעלו ולא יצומצמו, לצורך העניין אם יש יישוב שהמכסה היא 400 היום ובתיקון 5 היא תעלה ל-700, אז מה שלא סופרים זה מ-400 ולא מ-700, זה מה שכתוב פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לכן אני לא מקבל את דרישתה של ראשת המועצה, שאומרת לא להתייחס למכסה בכלל, ולכן אני אומר שיכול להיות שבצפון ובדרום הייתי עושה את זה 25-20%. אם זה יגדל – זה יגדל בהתאם.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

בצפון ובדרום, תמ"א 35 מאפשרת בקלות רבה יחסית לעבור מדגם לדגם, אין לנו התנגדות לתמ"א כמו שהיא היום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מר ארביב אומר שהחוק מתייחס לתוכנית המתאר הארצית בנוסחה הישן, שם הוא אומר לא להתחשב במספר במחוזות הצפון והדרום, בדגם מוצע 15%, היושב-ראש מדבר על אחוז אחר, אבל אחוז מסוים לא בא בחשבון למכסת יחידות הדיור. אם יבוא נוסח חדש של תוכנית המתאר, אז הכל נספר.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

הכל בתוך 700.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

הרי הרעיון של תיקון 5 בא לעשות סדר ואומר שעד היום היו כל מיני כאלה שלא נספרו, כמו 15% האלה אבל כמו עוד דברים אחרים, התיקון אומר שנספור את הכל. יווצר מצב שבו במושב מסוים, אם אני לוקח וסופר את כל מה שיש לו היום – מגיע ל-650, אם אני לא סופר את 15% האלה – אני מגיע ל-780, אתה מגיע למצב שבו התמ"א החדשה תגרע במקום להוסיף, ולא זו הייתה הכוונה.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

נכון, לכן מה שאני מבקשת הוא להגדיר שדירות קטנות מ-50 מטר ואין בהן תוספת מטרז', הן על שטח בנוי קיים – שהן לא תיספרנה.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

כל הרעיון בתיקון 5 הוא שאין החרגות.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אתה לא מחריג - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש נוסח, הנוסח הוא המצב הקיים, באה ראשת המועצה ורוצה לשנות אותו, בדיונים הפנימיים שלנו אמרתי שאני רוצה לשנות קצת, להעלות את זה ל-20% או ל-25%, דווקא בצפון והדרום, דווקא לאור המצב שאנחנו נמצאים בו היום, ולאור זה שהכנסנו בתוכו את האלמנטים הנוספים, ואני לא בטוח שזה לא יכול להיות בתוספת מטרים.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אני מדברת על שטח קיים ועל פחות מ-50 מטר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עם כל הכבוד לכל מה שקורה בשאר מדינת ישראל, אני מדבר על הצפון והדרום, אם אנחנו עושים משהו מינורי, תבוא אחר כך ההסתכלות הרחבה יותר שלכם והיא לא תתנגש בזה, מקסימום היא תבלע את זה, זה בתוך זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הנחת המוצא היא שהגרסה החדשה של התמ"א תיתן הרבה יותר מ-15%.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אם לא, כדי להיות בצד הבטוח, אני מדבר על 25-20%.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אני רוצה להסביר למה זה יכול לעכב. הרי, גם בצפון וגם בדרום יש 3 שנים תוקף לפיצול והניצול הוא אפסי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה פירוש תוקף לפיצול?

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

במרחב הכפרי, בצפון ובדרום יכלו לפצל דירות ב-3 השנים האחרונות וזה לא קרה, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא. החוק פקע לפני שנה וחצי.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

עד לפני שנה וחצי, מ-2021 הייתה אפשרות ובמרחב הכפרי לא היה ניצול. אני חושבת שזה מכיוון שבין היתר מדובר על ספירת הפיצולים, אף אחד לא רוצה לנצח 50 מטר על מטרז' בנוי, על חשבון הפוטנציאל שיש לו בספירת יחידות הדיור במכסה שמגיעה לו לפי לוח 2.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס למה שאמרה ראשת המועצה, השיקול הקנייני הוא לא השיקול שתמ"א 35 תיקון 5 לוקחת בחשבון כאשר היא מדברת על תוספת יחידות דיור. תוספת יחידות הדיור שנבחנת בתמ"א 35 היא ההשפעה על מבני ציבור, על תשתיות, השפעה על ערים סמוכות, ובהיבט הזה, העובדה אם אפשר או אי אפשר לעשות העברה קניינית היא לא רלוונטית. לכן, כמו שאמר יושב-ראש מטה התכנון, תמ"א 35 תיקון 5 מגיע עם תפיסה חדשה, שבניגוד למה שהיה בעבר, הכל נספר, כי כל יחידת דיור שמתווספת במרחב הכפרי – יש לה השפעה על כל המרכיבים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אדרבה, את רק מחזקת את מה שאני אומר, בגלל שזה נספר אז אני רוצה להחריג משהו שלא ייספר.

 << דובר >> אפרת ברנס: << דובר >>   

מגדילים את המכסה באופן משמעותי. לגבי האחוז שלא ייספר עד לאישור התמ"א, אפשר לחשוב ולדבר אם אפשר להגדיל את האחוז בתקופת הביניים, עד לאישור תיקון 5.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אז לכולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה כולם? דיברנו על צפון ודרום.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אז תכניסו גם את יישובי קו התפר, הם לגמרי קו עימות היום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני הייתי הולך על 25%, עד התקופה שתבוא התמ"א.

 << דובר >> מילכה כרמל: << דובר >>   

מילכה כרמל ממרכז השלטון האזורי. עד היום, החוק הזה לא הוכיח את עצמו, אחת הסיבות היא הסיבה שאמרה ראשת המועצה – ברגע שפיצול דירות הוא על דירה קיימת, של אנשים שגרים והילדים עזבו את הבית, ועכשיו הם רוצים להכניס דיירים נוספים בשביל לייעל את השימוש בקרקע ובשביל לתת פיתרון דיור מיידי, עכשיו זה יבוא על חשבון יחידה חדשה באותו הישוב. בנוסף, זה גם הפיך, יבטלו את הפיצול הזה כי תיכנס משפחה חדשה עם הרבה ילדים, אז עכשיו יפחיתו מהם? או שעושים הליך מהיר בשביל להוסיף עוד יחידות דיור - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה גברתי רוצה להגיד?

 << דובר >> מילכה כרמל: << דובר >>   

אני טוענת שלא צריך לספור את היחידות האלה, ולפחות לעשות את זה שווה בכל מחוזות הארץ.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי. זה לא היה גם בחוק הקודם. זו המהות של החקיקה.

 << דובר >> אורי מרגלית: << דובר >>   

אורי מרגלית, סגן ראש המועצה דרום השרון. אני רוצה לחזות עתידות, ניפגש פה עוד שנתיים בתיקון הבא ונגלה שהתווספו 302 יחידות דיור בכל רחבי הארץ באמצעות התיקון הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז בוא נעצור את זה.

 << דובר >> אורי מרגלית: << דובר >>   

ברגע שעושים את ההגבלה הזו על דירות, ראשית, הן לא יכולות להיות נפרדות מהדירה הקיימת, הן יכולות להיות מבוטלות, הן לא סחירות בנפרד, והן אמורות להיות פיתרון בשטח למצבים שתיארו אותם פה. ברגע שזה לא יקרה, וזה יהיה חלק מהספירה החדשה של תמ"א 35 זה לא יקרה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה יכול להשכיר לכל אחד, יש בעיה לסחור בזה, אבל לא להשכיר. חלק מהפיתרון של מדינת ישראל זה דירות בשכירות.

 << דובר >> אורי מרגלית: << דובר >>   

הדבר היחידי שיקרה - זה ימשיך לקרות באופן לא חוקי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו מדברים כאן על חוק שהיה בחוק ההסדרים לפני שנתיים, הוא לא טופל, אנחנו מנסים להציל ממנו את מה שאפשר, זה מה שאני עושה כרגע. מעבר לזה, יש לנו עוד זמן לעשות חקיקה רחבה יותר, אבל בסוג חקיקה כזה אני לא מכניס את בבת אחת.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

בסעיף 3(א) אומר שלא תחול הוראת פסקה (2) לעניין מספר יחידות הדיור המזערי שאותו רשאית ועדה מקומית להתיר וכו'. בדברי ההסבר הבנתי שהכוונה היא שלא תחול המגבלה שלא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור, לפי מה שכתוב פה, כל הסעיף לא חל. 

במקום ש-35 מתייחס לעניין הזה, הוועדה המקומית לא יכולה לקבוע שום שיעור, זה לשון החוק, שונה ממה שכתוב בדברי ההסבר, ואני רוצה לדעת מה המשמעות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא הבנתי, תחזור על זה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

סעיף קטן 2 מאפשר לוועדה המקומית לקבוע לאחר שהוצגה בפניה חוות דעת את מספר היחידות המרבי וכו', ובלבד שלא יפחת מ-20% ממספר יחידות הדיור, סעיף קטן 3 אומר שאם נקבעה בתוכנית המתאר הארצית הגבלה לעניין מספר יחידות הדיור בישוב מסוים, ואז קובע סעיף קטן (3)(א) – לא תחול פסקה (2) לעניין מספר יחידות הדיור, איך שזה כתוב היום זה - - - 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

המזערי, זה מתייחס לעניין הזה.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

בסדר, רציתי להיות בטוח בזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה, בואו נמשיך להקריא.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(4)
	יחידת דיור שנוספה לפי סעיף קטן זה תשמש להשכרה בלבד או למגורי קרוב, כהגדרתו בתוספת השלישית, והבעלות בה או זכויות החכירה בה לא יועברו בנפרד מיחידת הדיור הקיימת, ולא יינתן לגביה היתר לשימוש חורג לשימוש שאינו למגורים; החליטה הוועדה המקומית על מתן ההקלה, לא יינתן היתר אלא אם כן נרשמה הערה, לבקשת יושב ראש הוועדה המקומית, שלפיה ייעוד יחידת הדיור נושא ההקלה הוא להשכרה או למגורי קרוב, בלבד;





 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הערות?

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

הסיפור של מגורי קרוב הוא קשה, אתם רוצים להוסיף יחידות דיור, זה אומר שאם הבן הבגיר שלי רוצה לגור שם – הוא יכול להיות שם, זו הכוונה, זו לא יחידת דיור, יהיה לו חדר, יחידה נפרדת, זה לא הוספת יחידות דיור. השאלה היא מה אתם רוצים? אם אתם רוצים תוספת יחידות דיור, אז זה צריך להיות מוגבל להשכרה בלבד, שישכירו גם לבן, ברור לנו איך יאכפו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה "או" זה לא "רק".

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אבל אם כתוב מגורי קרוב אז זה דמיוני, כי הבן שלי יעבור מהחדר הזה לחדר ההוא וישאר בדירה, כי הוא מגורי קרוב.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אדוני כופר בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תדונו על זה אחר כך. זינגר, זה היה הנוסח בסיבוב הקודם ויישאר גם עכשיו, אני לא משנה את זה במהות. עוד הערות על הסעיף שהוקרא? הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(5)
	ניתנה הקלה לתוספת יחידות דיור מעבר למספר המרבי של יחידות הדיור המותר לבנייה במגרש לפי סעיף קטן (א), תופחת תוספת זו משיעור תוספת יחידות הדיור שניתן לתת לפי סעיף קטן זה;


	
	(6)
	תוספת יחידות דיור שניתנה בהקלה לפי סעיף קטן זה תופחת משיעור תוספת יחידות הדיור המרבי שאפשר לתת לפי הוראות סעיף קטן (א);




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם יש אפשרות לתת בהקלה תוספת יחידות דיור במסגרת אחרת, אז אין כפל מבצעים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(7)
	הייתה בקשת ההקלה לפי סעיף קטן זה לתוספת יחידת דיור ששטחה אינו עולה על 60 מ"ר, לא תתנה הוועדה המקומית את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום המגרש נושא ההקלה, כולם או חלקם, ואולם הוועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההקלה להשתתף בהתקנתו של מקום חניה אחד בחניון ציבורי באזור המגרש נושא ההקלה, בסכום שיקבע שמאי מטעם מוסד התכנון;




 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

מה קורה אם היחידה היא מעל 60 מטר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מגרש חניה לפי תקן החניה שקיים באזור.

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

אבל יחידה עד 60 מטרים פטורה מחניה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא שאל מה קורה מעל 60. אם עד 60 לא חייבים, אז למה צריך כופר?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זו הצעה ממשלתית.


 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אם זה עד 60 בני הזוג הולכים ברגל? מה הנחת העבודה? כל העסק הזה הוא פיקציה אחת גדולה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הנחת העבודה שלי, היא שרוב הדברים שייצאו מהחוק הזה יהיו באזורים שבהם זה באמת פיקציה לבוא ולומר שאין חניה, אתה רואה הכל כירושלים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אדוני, אנחנו מבינים שהוועדה רואה לנגד עיניה בעיקר פיצולים במרחב הכפרי, אבל בכל זאת, החוק לא עוסקת רק במרחב הכפרי. אולי שפסקה 7 תחול רק על המגזר הכפרי ולהעיף את הסיפה.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

זה לקוח מהצעת חוק פרטית, לא הממשלה כתבה את זה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

זה לא משנה מאיפה זה לקוח, מהותית זה נכון.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

עד 60 מטר, זה זוג צעיר ששניהם לומדים באוניברסיטה או עובדים, אבל לשניהם יש רכב.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אנחנו לא נמצאים בעולם שבו התחבורה הציבורית היא באמת תחלופה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו משאירים את זה ככה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להציע הצעה חלופית לוועדה, אנחנו חושבים שפסקה 7 צריכה לחול אך ורק על המרחב הכפרי, כאשר הוועדה מניחה לנגד עיניה מציאות שבה אין צורך בתקן חניה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בתחילת הסעיף יש לזה, "לא תתנה הוועדה", היא לא צריכה להתנות את מתן ההקלה בהתקנת מקומות חניה, אז זה ברור. מירה, אני הבנתי, אם אני נוגע אז אני עושה את זה בדרך שלי, אם לא אז אני לא נוגע בכלל.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הוועדה תחליט מה שתחליט, אבל אנחנו מבקשים להסביר – הנקודה בפסקה 7 היא כזו, כאשר מדובר ביחידת דיור של 60 מ"ר – הנחת המוצא היא שהדרים בה לא באמת זקוקים לרכב, זו הנחת מוצא, שלצערנו, המדינה לא מקיימת אותה, גם בדירה של 60 מ"ר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא נכנס עכשיו לעניין הזה. הלאה, סעיף 8.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(8)
	על אף האמור בהוראות לפי חוק זה ובתוכנית החלה על המגרש, בהקלה לפי סעיף זה, הניתנת בדרך של פיצול ובלא תוספת שטח, תתיר הוועדה המקומית את שינוי השימוש בשטח יחידת הדיור, שנועד לשמש כשטח שירות למרתף או למחסן על פי תוכנית, או שהוסף כשטח שירות כאמור לפי הוראות חוק זה, לשימוש כשטח למטרה עיקרית של מגורים, ובלבד שסך השטח ששינוי כאמור יותר בו לא יעלה 60 מ"ר, ומתוכו שטח המחסן שיותר שינוי השימוש בו לא יעלה על 7.5 מ"ר – והכל בכפוף להוראות כל דין לעניין גובה מזערי של חדרים ושל דירות למטרת מגורים;





 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אני מבין שגם כאן יש שיקול דעת לוועדה, כמו בכל הקלה כמותית אחרת. על פני הדברים צריך להיות, כי זו הקלה כמותית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי זה לא תוספת שטח.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אבל זו הקלה כמותית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה שינוי שימוש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קיבלת תשובה, זה לא לשיקול דעת. הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(9)
	על אף האמור בסעיף 145, ביטול פיצול שאושר מכוח סעיף קטן זה, והחזרת המצב לקדמותו, פטורים מהיתר, כאמור בסעיף 145ג, ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 145ג(ב), ובלבד שהפיצול לא כלל תוספת שטח;




 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

רק שייכתב בחוק שהפיצול יכול להיות מכל חומר, כי הייתה ועדה שדרשה שהכל יהיה בטון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא דרשה, אין לה שום בסיס בחוק לזה. הלאה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	(10)
	על אף האמור בתוספת השלישית, על השבחה במקרקעין בשל מתן הקלה כאמור בסעיף קטן זה, למעט השבחה בשל התרת שינוי השימוש בשטח מרתף או מחסן כאמור בפסקה (8) או השבחה בשל תוספת שטח, תחול חובת תשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה (בפסקה זו – היטל מפוחת); מחצית ההיטל המופחת תשולם בעת קבלת ההיתר שלא היה ניתן לתיתו אלמלא מתן ההקלה ויתרת ההיטל המופחת תשולם בעת מימוש זכויות במקרקעין כמשמעותו בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" שבתוספת השלישית, לאחר מתן ההקלה;




 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אני הבנתי שתשלומי ההשבחה מחולקים כאן לשלושה חלקים והם מותנים, אם אין תוספת שטח למה צריך היטל השבחה?

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

דירה אחת של 100 מטר או שתי דירות של 50 מטר, זה לא שווה יותר?

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אני אגיד את האמת, מבחינתי התושב בא, השקיע ובנה, הוא שילם השבחה על הבית שלו. עכשיו הוא מפצל את הבית שלו, הוא לא מוסיף שטח, אם מוסיף שטח שישלם השבחה - - -

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

כשבן אדם מבקש הקלה של 10% בקו בניין והוא לא מוסיף מטר מעבר למה שמותר לו בתב"ע, בתוכנית היו לו 100 מטר והוא נשאר איתם. יכול להיות שהשמאי יגיע למסקנה שהפיצול הזה לא עולה, אבל יש מקרים שבהם - - -

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

זה שיקול דעת של הוועדה.

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

לא של הוועדה, של השמאי שעושה את השמאות, אם הדירה הייתה 100 מטר ושווה 2 מיליון, וכאשר אני מפצל את זה לשתי דירות של 50 מטר, כל אחת שווה מיליון ו-200 אלף כל אחת, יש כאן 400,000 שקלים השבחה.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

יש את ההשבחה של הרשות המקומית, ויש את ההשבחה של רמ"י. ככל שאין כאן תוספת שטח – גם רמ"י לא זכאים לתוספת השבחה ולא לאישור - - -

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

אני אנסה לעשות סדר, השאלה של ההשבחה ושל רמ"י הן שאלות נפרדות. לעניין ההשבחה, דמייני שהיה מדובר בתוכנית, תוכנית נקודתית על מגרש לצורך הוספת יחידת דיור ללא הוספת שטח, השאלה אם התוכנית משביחה או לא היא שאלה שמאית, ככל שהתשובה תהיה כן – יהיה חיוב בהיטל השבחה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

היטל מופחת במקרה הזה.

 << דובר >> תום פישר: << דובר >>   

בעניין הזה ההיטל מופחת, אבל זו שאלה שמאית, היא לא שאלה של צדק, יכול להיות מקרה אחד שלא תהיה בו השבחה, ומקרה אחר שכן תהיה בו השבחה. רמ"י לא גובה על השבחה תכנונית, היא גובה תשלומים על בסיס ההסכמים שלהם עם בעלי הזכויות בקרקע, שהם כפופים לכך שיש להם הגבלות בשימוש בקרקע, וככל שהם מבקשים להרחיב את הניצול שלהם בקרקע, הם צריכים לשלם על זה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם אם הנכס לא הושבח, כי הנכס מניב.

 << דובר >> מרים כהנא נויפלד: << דובר >>   

מירי כהנא מאגף המשפטי ברמ"י.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

הסעיף הבא הוא של רמ"י, אז אולי שיקריאו ואז נתייחס ביחד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא צריך להתייחס, הבנו שאנחנו לא משנים את חוקי המשחק.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אז למה לא נדרש בתחום רשות עירונית וכן במרחב כפרי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כי זה משהו אחר.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

למה זה משהו אחר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

במרחב העירוני, שעל כל מגרש לא בונים שלוש וחצי יחידות, אלא יחידה אחת, ועל השאר משלמים, אם גברתי מוכנה שכך יעשה גם במרחב הכפרי בנושא הזה, זה בסדר.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

של רמ"י?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בהחלט, מספר יחידות לנחלה אחת, לא שלוש וחצי.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

מוכנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא מתאים למגזר העירוני, זה לא אותו הדבר.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אם צריך לשלם לרמ"י על הפיצול, אז ימשיכו לפצל בלי לשאול אותנו. החקיקה באה להסדיר.

 << דובר >> מילכה כרמל: << דובר >>   

זה גם לא היה בהצעת החוק המקורית, למה הכנסתם את זה עכשיו?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה כן היה במקורית.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

זה לא היה במקורית, לפני שלוש שנים הגעתי כאן לדיון והתעקשתי שלא יהיה אישור ותשלום לרמ"י.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

החוק משנת 2017 לא חל במגזר הכפרי.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אוגוסט 2021.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לכן נקבעה בהוראה שאין צורך בתשלום דמי הסכמה או דמי היתר לרמ"י. כשמדברים עכשיו גם על המגזר הכפרי, העירה רשות מקרקעי ישראל, ולדעתנו בצדק, כשזה נכון למגזר העירוני זה נכון, במגזר הכפרי ונחלות זה משהו אחר.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אבל סליחה, באוגוסט 2021 הייתה הוראת שעה שכן הכילה את המרחב הכפרי בצפון ובדרום, ושם במפורש הורדנו את הסעיף הזה של אישור רמ"י.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מכיר את זה.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אז תסתכלו.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בהוראת השעה הקודמת, היה סעיף שאמר שלא צריך את הסכמת רמ"י, ואז מרגע שהכניסו גם את הצפון והדרום, אז ממילא זה חל גם שם.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

לא, גם בצפון והדרום שהוספנו ב-2021, זה לא נתן לרמ"י שום זכות לאשר או לא לאשר, היא לא הייתה צד לעניין.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בגלל שזו הייתה הוראה שמלכתחילה הייתה מכוונת רק למגזר העירוני.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

אבל הוספתם את המרחב העירוני, היה כאן דיון של שעה שלמה לגבי אם לאשר או לא לאשר עם רמ"י.

 << דובר >> מרים כהנא נויפלד: << דובר >>   

אני אתייחס למה שנאמר כאן עכשיו וגם מה שנכתב בהתייחסות שהעברתם, האמירה שהפטור מהתשלום במגזר העירוני מהווה הפליה למגזר הכפרי, אני חושבת שהאמירה הזו מתעלמת לחלוטין, אני לא יודעת מה היה בעבר וכרגע זה לא משנה, יש תיקון שמונח על השולחן הזה, להגיד שזה מדובר הפליה זו פשוט אמירה שהיא לא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה סוג הסכמים שונה לגמרי.

 << דובר >> מרים כהנא נויפלד: << דובר >>   

שתי מערכות נורמטיביות שונות לחלוטין, במגזר העירוני אנחנו עוברים למשטר של בעלות, רק בשביל לסבר את האוזן, נחלה ותיקה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אני לא נכנס לזה עכשיו.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

זה לא רלוונטי, יש גם יישובים קהילתיים, יש גם קיבוצים, לא ניכנס רק לנחלות, יש הרבה מאוד בפוטנציאל. בסופו של יום, אם לא מוסיפים מ"ר אחד בנוי לא משלמים, כשמוסיפים משלמים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שמענו, תודה. התייחסות של היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני חושב שיש צדק בדבריה של נציגת רשות מקרקעי ישראל, אם במשטר הנורמטיבי שלך, גם על המגזר הכפרי, יש מצב שבו נעשה היוון של כל הזכויות, ורמ"י הודיעה במסגרת העיוון הזה שאין לו עניין בדמי היתר ולא בדמי הסכמה בעתיד, שיחול אותו ההסדר. 

אבל אם יש מצב שבו לא שולמו דמי עיוון ולא שולמו דמי הסכמה מעוונים – יצטרכו לבוא ולקבל את הסכמת רשות מקרקעי ישראל, זה מוצדק במגזר שאיננו עירוני, ששם יש הוראות חוק שהופכות את המשטר למשטר בעלות, זה משטר נורמטיבי, אני מסכים שזה שונה לגמרי ואין מקום להשוואה.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

יש כאן כנראה חוסר הבנה של המרחב הכפרי, כי הוא מורכב גם מיישובים קהילתיים, שם אין הסכמים כאלה שאתה מדבר עליהם, יש הסכמים אחרים במושבים, יש הסכמים אחרים בקיבוצים, ולכן בפעם הקודמת לפני שלוש שנים - - -

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שמעתי, הבנתי את זה. הפעם היושב-ראש פחות חכם.

 << דובר >> אושרת גני גונן: << דובר >>   

לפני שלוש שנים גם היית פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לפני שלוש שנים לא הייתי יושב-ראש פה, הייתי יושב-ראש ועדת חוקה. תמשיכי להקריא בבקשה.

 << דובר >> מילכה כרמל: << דובר >>   

אבל המגורים ביישוב קהילתי, זה כמו קרקע עירונית.

 << דובר >> מרים כהנא נויפלד: << דובר >>   

יש כמה יישובים קהילתיים, יש יישובים קהילתיים שההקצאות שלהם נעשות בשנים האחרונות, מוקצת להם הקרקע עם כל הזכויות העתידיות, ולכן לגביהם אין לנו עניין, המעבר אצלנו הוא ממש טכני, אנחנו לא נגבה תשלום. ביישובים קהילתיים ותיקים שהוקצו בשיטה של בינוי בפועל, אין שום סיבה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני רוצה הבהרה נוספת לפרוטוקול, גם ביישובים הכפריים הקלאסיים, המושבים והקיבוצים שבהם נעשה היוון מלא – אתם לא תדרשו לא דמי הסכמה ולא דמי היתר, נכון?

 << דובר >> מרים כהנא נויפלד: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יניב סלומון: << דובר >>   

אני אחדד, הם לא ידרשו היתר, הדרישה להסכמת רמ"י היא קבועה בחוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא דיבר על דמי הסכמה. מיצינו עד כאן. את יכולה להמשיך להקריא.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

11 זה מרחב מוגן, ואחרי זה (11א) זה עניין הסכמת רמ"י, אז אני אקרא קודם כל את (11א) כי דיברנו עליו עכשיו.


	
	(11א)
	על אף האמור בכל דין, היתה הדירה שלגביה מתבקשת ההקלה במקרקעי ישראל שבתחום רשות עירונית, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההקלה לפי סעיף קטן זה, ולא ייגבה על ידי רשות מקרקעי ישראל כל תשלום בשל מתן ההקלה כאמור;


	
	(11)
	לא היה ביחידת הדיור הקיימת ערב מתן ההקלה מרחב מוגן – 


	
	
	(א)
	לא כללה הבקשה להקלה לפי סעיף קטן זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה בשיפורי מיגון באחד מחדרי יחידת הדיור הקיימת אם הורתה כך הרשות המוסמכת.


	
	
	(ב)
	כללה הבקשה להקלה לפי סעיף קטן זה תוספת שטח – יותנה מתן ההקלה לפי סעיף קטן זה בהקמת מרחב מוגן או שיפורי מיגון ליחידת הדיור הקיימת והכל – בהתאם להוראות הרשות המוסמכת;



אנחנו נמחק את הסיפה, אין בה צורך, מכיוון שאין הגבלה להקים את המרחב המוגן ולהשתמש בתוספת שטח של 45 המטר גם לצורך המרחב המוגן של יחידת הדיור הקיימת, לא צריך להבהיר את זה.

 
	
	(12)  
	בסעיף קטן זה – 


	
	
	
	"הרשות המוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;


	
	
	
	"יחידת דיור צמודת קרקע" – יחידת דיור על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע דירות לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין יחידת דיור נוספת;


	
	
	
	"שטח יחידת דיור" – השטח הכולל המותר לבנייה של יחידת דיור, לרבות שטחו של מרחב מוגן."



 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להתייחס לעניין המיגון – קודם לכן דובר על מיגון ביחידת הדיור החדשה והבנו את עמדת היושב-ראש, אבל כאן אנחנו מדברים על תוספת שטח עם תוספת מיגון ביחידת הדיור המקומית. לפי מה שאנחנו מבינים, אנחנו לא רואים לזה הצדקה. 

אם יש תוספת שטח של 20 מטר לדוגמא ליחידת דיור קיימת, צריך לוודא שיש מיגון ביחידת הדיור שהוספנו בתוספת השטח, אבל לחייב מיגון גם ביחידת הדיור המקומית, זה נראה לנו לא מוצדק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לי זה נראה מוצדק, במיוחד אחרי 7 באוקטובר.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אני רק מבקש לראות שהבנו את זה. נניח שיש לי יחידת דיור ואין בה מרחב מוגן ואני ביקשתי תוספת שטח של 20 מטר, אני צריך לבנות שני מרחבים מוגנים, גם ביחידה החדשה וגם במקורית?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם הרשות המוסמכת מאפשרת לו לעשות אחד, אז בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לפי הרשות המוסמכת, היא כמובן תבדוק, אם זה חדר אחד שנותן מיגון דו-כיווני, אבל אם לא – נתת לו כאן 45 מטר, שיתכבד ויעשה שתי דירות מוגנות, שלא יעלה לך אחר כך את מחיר האשפוז בבית החולים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם אם הוא יוסיף 45 מטר וישתמש בכולן לדירה החדשה, הוא עדיין יכול לקבל הקלה או זכויות נוספות מכח תוכנית מתאר ארצית, 40(א1), הוא יכול לקבל שטח נוסף לצורך הקמת המרחב המוגן לדירה הקיימת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא אלך על בוננזה כלכלית שהיא לא בטיחותית, זה הכל.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

כמו שאנחנו מבינים, זו החמרה ביחס להנחיות פיקוד העורף.

 << דובר >> משה שלמה: << דובר >>   

פיקוד העורף מברך על הנוסח, גם לאור הצורך בצמצום פערי מיגון קיימים, גם ביחידות הקיימות וגם לספק מענה מיגוני ביחידות חדשות. כמו שאמרת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רק שנייה, אני אתקן אותו לגבי דבר אחד שהוא חסר לו, בהתחלה דיברנו על 45 מטר, הייתה הסכמה גם מול משרד האוצר להוריד את התוספת, אני אמרתי הפוך, רציתי להשאיר את התוספת, כדי שיהיה לי מענה גם לנושא הבטיחותי.

 << דובר >> סא"ל משה שלמה: << דובר >>   

אני אגיד שהנוסח של התקנות ילווה במדיניות של פיקוד העורף לנושא ההקלות, איפה שאפשר כמובן, וצריך להגיד שיש כאן תנאים מחמירים בנושא ההקלות, גם עם סיפור הנגישות לבעלי מוגבלויות, הגישה צריכה להיות באותו מפלס, יש פה כל מיני מגבלות שנטמיע גם אצלנו בהנחיות. הנושא הזה מבורך, תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה, דיווח לשר ולכנסת.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	דיווח לשר ולכנסת
	2.
	(א)
	ועדה מקומית תדווח לשר הפנים, לפי דרישתו, על יישומה של הוראת השעה, ובכלל זה על מספר בקשות ההקלה שהוגשו לה לפי הוראת השעה ומספר הבקשות כאמור שאושרו.


	
	
	(ב)
	שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בתום שנה מיום התחילה של חוק זה ובתום כל שנה לאחר מכן, על יישום הוראת השעה, ובכלל זה על מספר בקשות ההקלה שהוגשו לכל ועדה מקומית בשנה שקדמה לדיווח ומספר הבקשות כאמור שאושרו באותה שנה.


	תחולה
	3.
	הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה ליחידת דיור נוספת שהוגשה לוועדה המקומית עד תום תקופת הוראת השעה.



 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

יש לי בעיה עם הסעיפים, אין פה אחידות.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

איזה סעיפים?

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

(1) ו-(ב). ועדת מקומית תדווח לפי דרישתו, והשר מדווח לוועדת הפנים בלי דרישה, זה צריך להיות אותו הדבר. ועדה מקומית תדווח לשר הפנים כל שנה, שזה יהיה חובה. כמו ששר הפנים צריך לדווח אחרי זה לוועדת הפנים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מקבל את זה. אנחנו יוצאים להפסקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

רגע, צריך להקריא את סעיף ארבע.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	תיקון סעיף 60 לחוק התכנית הכלכלית
	4.
	בסעיף 60 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2020 ו-2021), התשפ"ב-2021, בסעיף קטן (ג), במקום "שנתיים" יבוא "ארבע שנים" ובמקום הסיפה החל במילים "והוא רשאי לקבוע" יבוא "לגבי סוגי הקלות לעניין בניין קיים, שההיתר לבנייתו ניתן שבע שנים או יותר לפני מועד הגשת הבקשה להקלה."



 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

קודם כל, אנחנו מתנגדים. אם בכל זאת התנגדותנו לא תתקבל בסופו של דבר – אנחנו מבקשים שזה לא יהיה שבע שנים, כי שבע שנים זה בניין חדש, זה משהו שרק נבנה, צריך לעשות את זה עשר שנים מסיום הבנייה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השבע הוא לפי סיום הבניה?

 << דובר >> נתן אלנתן: << דובר >>   

השבע הוא היתר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

8 שנים מסיום הבניה. אני מבקש עשר דקות הפסקה.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:21 ונתחדשה בשעה 15:41.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. קודם כל, לגבי 25% האחוזים שדיברנו, אז זה יהיה 20% במחוזות הצפון והדרום. לגבי דיווח, אנחנו נעשה את הדיווח כמו שאמר מר אלנתן, זה יהיה כל חצי שנה ולא כל שנה בשני המקרים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

רציתי להפנות את תשומת לב הוועדה, הצעת החוק הממשלתית קבעה הוראת שעה שתחילתה היא יום תחילתו של חוק ההסדרים, 1 ביוני 2023, היא קבעה את ההסדר לשנתיים, כלומר עד יוני 2025, ההצעה שמונחת כרגע לפניכם מדברת עד סוף - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שונתה וחוזרת למתכונתה עד יוני 2025 לגבי הצעת חוק זו. בני, תציג את הניסוחים שלכם.

 << דובר >> בני ארביב: << דובר >>   

מה שאמר עכשיו תומר זה בסעיף 147(י) במקום כל הרישא שלו, זה יכתב בו או בסופו, הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי בקשה להקלה שהוגשה לוועדה המקומית לפני 1 ביוני 2025, זה בסעיף עצמו. בסעיף 60 שאותו הוועדה מבקשת לתקן, אני חוזר על הסיכום שנאמר בדיון הקודם, זה יהיה שמונה שנים מיום שהושלמה בנייתו, זו הסמכות של השר. 

לגבי סוגי ההקלות לעניין בניין קיים שהושלמה בנייתו לפחות שמונה שנים לפני מועד הבקשה להקלה, ואז האריך שר הפנים בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן ב', רשאי הוא להאריך לגבי אותה תקופה גם את התקופה האמורה בסעיף 147(י), נקרא לזה "תקופה". 

זאת אומרת, אם הוא האריך את הסמכות בארבע השנים האלה, הוא רשאי גם להאריך את 147(י), קרי, 1 ביוני 2025, להאריך גם אותו באותה תקופה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז זה ינוסח בהתאם. כהבהרה, לגבי אם יוגשו בקשות לפיצולים, מדובר על הגשת בקשה ולא על פרסום - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

המועד להגשת הבקשה הוא המועד שעוד לפני קליטת הבקשה, יש מוסכמות מקובלות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. עם התיקונים האלה, אני מצביע על ההסתייגויות של הסיעות "יש עתיד", "המחנה הממלכתי", "הימין הממלכתי" ו"העבודה" על כולם כמקשה אחת, מי בעד ההסתייגויות? אין. מי נגד? אחד. ההסתייגויות הוסרו.

הצבעה – הצעת החוק, פרק ט"ו סעיפים 61-62, (פיצול דירות) מהצ"ח התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 עם כל התוספות והתיקונים שיבואו בנוסח. בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 1, נגד –  0, נמנעים –  0


הצבעה

					אושר 



ההצעה להעביר את הצעת חוק אושרה ותעלה למליאה לאישור שנייה ושלישית


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:45. << סיום >>