פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 360
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ד בסיון התשפ"ד (30 ביוני 2024), שעה 14:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 107) (הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ג-2023 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר



מוזמנים: 
	יעל ויינר
	–
	ראש תחום, משפט בין-לאומי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שירה עמנואל סיידלר
	–
	עוזרת משפטית, משרד המשפטים






ייעוץ משפטי: 
טליה ג'מאל

מנהל הוועדה:
אייל קופמן

רכז פרלמנטרי:
אבירן יחזקאל

רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 107) (הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ג-2023 << הצח >>


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו בעניין הצעת חוק בתי המשפט, הסדר גישור בין-לאומי, הצעת חוק ממשלתית, מי מציג את החוק מטעם הממשלה? בבקשה. 

 << דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

צוהריים טובים, יעל ויינר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. תודה רבה לאדוני יושב-ראש הוועדה, שהבאתם את ההצעה הזאת לדיון, הצעה חשובה מאוד בעינינו ותודה שאתם מקדמים אותה, תודה גם לייעוץ המשפטי על עבודת הכנה טובה.

מדובר  בהצעת חוק מקצועית, שתאפשר לישראל להפוך צד לאמנה, שהיא חתמה עליה כבר בשנת 2019 - אמנת סינגפור, בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים. הצורך באמנה זו התעורר בשל אי-ודאות שאופפת את אופן האכיפה של הסדרי גישור בעסקאות סחר בין-לאומיות. 

לפני שאמנה זו נוסחה, כאשר צד לסכסוך לא ציית להוראות של הסדר גישור, הצד שביקש אכיפת הסדר יכול היה לעשות זאת רק באופן שבו נאכפים חוזים רגילים במדינה שבה התבקשה האכיפה, וזאת בשונה מפסק בוררות זר למשל, שיש לו מסלול בין-לאומי יעיל ומהיר לאכיפה, בדמות אמנת ניו יורק להכרה באכיפה של פסקי בוררות זרים. מצב זה פגע במוטיבציה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

וחוק הבוררות הבין-לאומי.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה מתקשר ישירות, כן, לדיון שהיה לנו פה לפני מספר חודשים.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שקבע מסלול.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

כן, אבל הוא הצטרף לאמנת ניו יורק. אמנת ניו יורק היא אמנה שמדינת ישראל חברה בה עוד משנות החמישים ואותו חוק הוא חלק נוסף בפאזל, שהיה קשור לבוררות המסחרית הבין-לאומית. 

מצב זה ששורר לגבי הסדרי גישור בין-לאומיים, פוגע במוטיבציה של שחקנים בין-לאומיים להגיע להסדרי גישור בין-לאומיים, למרות שזה נתיב שבהרבה מובנים גם זול יותר מאשר הסדר בוררות והוא גם מאוד נוח מבחינת הגמישות בסדרי דין. 

האמנה נועדה לתת פתרון למצב זה וקובעת מסלול ייחודי ומהיר לאכיפת הסדרי גישור בין-לאומיים בבתי משפט של המדינות החברות. אציין עוד שהאמנה חלה על הסדרי גישור בין-לאומיים בתחום המסחרי, למעט בתחום של דיני משפחה, מעמד אישי, ירושה ודיני עבודה וגם למעט במקרה שאחד מן הצדדים הוא צרכן פרטי.

החובה המרכזית שהאמנה מטילה היא לאכוף הסכמי גישור כאלה במדינה, ולאפשר לצדדים לטעון לקיומם של הסכמים כאלה, כטענת הגנה לפני תביעה אזרחית ולמעט מקרים שבהם מתקיימת אחת העילות לסירוב המנויות באמנה - ובכלל זה העילה של פגיעה בתקנת הציבור - בתי משפט צריכים לתת תוקף להסדר הגישור.

מה שהצעת החוק מנסה לעשות זה תיקון בחוק בתי המשפט, להוסיף לו הגדרה של הסדר גישור בין-לאומי, כדי שיהיה ניתן ליישם את האמנה בדין הישראלי, והתיקון באופן שאנו ניסחנו אותו, נוסח באופן רחב כך שהוא לא יהיה רלוונטי אך ורק לאמנת סינגפור, אלא יוכל בעתיד להיות רלוונטי גם לאמנות בין-לאומיות אחרות שיעסקו בנושא של אכיפת הסדרי גישור בין-לאומיים, אשר עדיין לא קיימות אבל ככל שייערכו בעתיד וככל שישראל תצטרף אליהן.

התיקון קובע גם את דרך ההגשה והדיון בבקשה על ההכרזה על הסדר גישור בין-לאומי כאכיף, ומכיר באפשרות להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה. התיקון מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לצורך ביצוע האמנה.

לעמדתנו, וזו גם עמדתם של מומחים מהמגזר הפרטי והאקדמי שסייעו לנו לאורך הדרך ואשר התייעצנו איתם, ההצטרפות לאמנה תקדם באופן משמעותי מניעים של שחקנים ישראליים בזירה העסקית הבין-לאומית. אמנה זו צפויה להיות תמריץ לעסקים זרים, ליישב סכסוכים עם עסקים ישראליים דרך הליכי גישור ולחסוך עלויות משמעותיות לשני הצדדים.

היום חתומות על האמנה 57 מדינות כולל בריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, ובנוסף 14 מדינות כבר אשררו - דבר המעיד על תמיכה בין-לאומית רחבה בהסדרים הכלולים בה.

אנחנו, כמדינת ישראל ומשרד המשפטים, היינו פעילים מאוד בניסוח ובגיבוש של האמנה. ישנם הרבה מרכיבים בהוראות האמנה שמשקפים הצעות שהעלינו, חלק בעצמנו וחלק במשותף עם מדינות אחרות כגון ארצות הברית ואוסטרליה והפעילות הזאת נעשתה כמובן באופן מתואם עם שאר הגורמים במדינה ובאקדמיה ובמגזר הפרטי. היינו גם בין המדינות הראשונות שחתמו על האמנה ביום שהיא נפתחה לחתימה, בטקס בסינגפור, באוגוסט 2019. 

האמנה מאפשרת למדינות להסתייג מהוראותיה בשני נושאים. הסתייגות בנוגע להסכמי גישור שהמדינה, גורמים מדינתיים, הם צד לה. והסתייגות שנייה אומרת שהיא תחול רק אם הצדדים קבעו במפורש בהסדר הגישור שלהם שהאמנה אכן תחול.

לאחר דיון בין-ממשלתי, אנחנו בוודאות נרצה להכניס את ההסתייגות השנייה, שיהיה צורך לומר זאת במפורש בהסדר הגישור. לגבי ההסתייגות הראשונה אנחנו עדיין בדיונים ואני מקווה שנקבל על כך החלטה בקרוב.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז לא הבנתי. אנחנו חתמנו - - -

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

חתמנו, והיא תיכנס לתוקף רק לאחר אשרור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ומי עושה את הליך האשרור?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

את הליך האשרור יוביל משרד המשפטים, וכמובן, זה יקרה רק אחרי שהכנסת תחוקק את החוק.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל איך הוא מתבצע, מהו הליך האשרור הזה?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אנחנו מתחילים כרגע בכך שאנחנו מתאימים את הדין הפנימי להוראות ולחובות שבאמנה, ולאחר מכן נפעל לפי סעיף 10 לתקנון עבודת הממשלה, נביא את האמנה לידיעת חברי הכנסת, נמתין שבועיים ונעלה לממשלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז קודם אנחנו מתקנים את החוק?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אנחנו מתקנים את החוק קודם, כך אנו נוהגים לעשות במקרים שבהם נדרשת חקיקה כדי לעמוד בהוראות האמנה, כי ברגע שאנחנו מאשררים את האמנה אנחנו מתחייבים לה.

אנחנו רואים את החקיקה הזאת כחלק מההצטרפות לאמנה וכחלק ממהלך כולל שאנחנו עושים לשדרוג כל התחום הזה של יישוב סכסוכים בין-לאומי - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מניח שלא תהיה בעיה כזאת, אבל מה קורה אם אני מתקן את החוק הזה והממשלה או הכנסת מחליטות שלא לאשרר את התקנה. מציגים זאת בפני הכנסת, כל חברי הכנסת צועקים ואומרים לממשלה, שאם היא תאשרר את התיקון הם יפילו אותה. "לא מקובל עליי שתאשררו את האמנה הזאת". אז חוקקתי לשווא? החוק בתוקף, לא בתוקף?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

הסעיף רחב מספיק, הוא נכנס לתוקף כאשר הוא רלוונטי לאמנה שישראל צד לה. גם אם נחוקק אותו ועדיין לא תהיה אמנה שישראל צד לה, עדיין לא יהיה לו יישום בעולם העכשווי, אבל אולי בעוד עשר שנים אם תהיה אמנה אחרת, שהממשלה כן תרצה להצטרף אליה - תהיה לכך משמעות.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אדוני, הבאנו היום נוסח מוסכם לוועדה, בעקבות ההערות הפנימיות שלך עוד קודם לכן, שקובע שהתחולה לא תהיה כלפי כל  אמנה עתידית - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אלא אמנות בתוספת ויש דרך לשנות את התוספת.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אם אתה לא רוצה, אתה יכול שלא להוסיף כרגע את אמנת סינגפור אל התוספת.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואז רק לאחר האשרור בממשלה יבוא צו, יאשררו ואז יהיה צריך אישור. זה נראה לי מסורבל, במיוחד אם אני מותנה בכך.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה גם יוצר לנו תקופת  פער בין ההתחייבות הבין-לאומית  לבין היישום שלה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי.  ברור. היכן הנושא של תקנת הציבור מופיע באמנה וכיצד הוא מתפרש?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

הוא מופיע באמנה, בסעיף 5, שמדבר על בסיסים לסרב לתת את הסעד, ומופיע בסעיף 2(a), "מתן הסעד יהיה מנוגד לתקנת הציבור של המדינה שבה נתבקש". - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר שכאן נקבע שתקנת הציבור הנקבעת, היא תקנת הציבור שלנו, לא תקנת הציבור - - - (נושא דברים בשפה האנגלית) כלומר אם זה נושא גישור אשר לפי מדינת ישראל הוא לא ניתן לגישור או לפי מדינת ישראל ההסכם עצמו מנוגד לתקנות הציבור, אז בית המשפט לא ייתן תוקף להסדר הגישור. בסדר.

נתחיל את ההקראה. יש נושא שלפיו הצדדים צריכים לכתוב במפורש שהם רוצים  שתחול עליהם אמנת סינגפור? זה מה שאתם רוצים לעשות את זה כ-reservation?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

כרגע זה הכיוון, כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

דווקא זה דבר שנראה לי מאוד הגיוני וזה דבר שהייתי רוצה לומר זאת במפורש בחקיקה. לא הייתי רוצה להשאיר את זה למאוחר יותר, מפני שזה אל"ף-בי"ת, אני לא כל כך מבין איך אפשר שלא לעשות זאת.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אנחנו לא משאירים את זה לאחר כך, אנחנו מפנים לאמנה כפי שהיא חלה לגבי ישראל, והאמנה תחול לגבי ישראל בכפוף להסתייגויות  שלה, כמו כל אמנה שחלה לגבי מדינה בכפוף להסתייגויות שלה. 

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, אבל אם זה תנאי מהותי, אם זה מערב את המדינה, שהמדינה לא תיכנס להליכי גישור בין-לאומיים, זה לבחירתכם כמדינה, כממשלה, שלא לחתום. אף אחד לא יכול לכוון לכם אקדח לרקה ולהכריח אתכם לחתום על הסדר גישור. זה טבעו של הסדר גישור, מה שנקרא, "לא רוצים, לא כסף". 

אבל כפי שעשינו בבוררות הבין-לאומית, אם בא אדם ועושה הסדר גישור והוא לא יודע שיחולו עליו הוראות הסדר הגישור הבין-לאומי ואנחנו מחילים אותן עליו בלי שהוא אמר זאת במפורש - הייתי רוצה מבחינת האדם הישראלי שקורא את החוק, שיידע מה חל עליו.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אולי כרגע אנחנו מנוסחים בצורה רחבה שמדברת לאו דווקא על אמנת סינגפור ונרצה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב, נראה מה עושים לגבי הנוסח, אבל על פניו זה צורך שיש לתת עליו מענה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     


	
	 חוק בתי המשפט (תיקון מס' ...) התשפ"ד-2024


	תיקון סעיף 79ג
	1.
	בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 79ג

	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א) אחרי ההגדרה "הסדר גישור" יבוא:

""הסדר גישור בין-לאומי" – הסדר גישור בכתב שעניינו יישוב סכסוך בעניין מסחרי בין-לאומי שחלה עליו אמנה בין-לאומית המנויה בתוספת החמישית.




<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כאן לכאורה, אם היינו רוצים את ההסתייגות היינו כותבים "הסדר גישור בכתב שאינו יישוב סכסוך בעניין מסחרי בין-לאומי אשר בין בעלי הדין שקבעו כי תחול עליו האמנה הבין-לאומית המנויה בתוספת החמישית", נכון?



<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אבל אדוני, אם אנחנו פותחים פתח לאמנות עתידיות אנחנו לא יודעים אם זאת תהיה הסתייגות רלוונטית או לא רלוונטית. בכל מקרה, מפני שכאן בשלב הזה אנחנו נמשיך להכין את דיני החוזים הרגילים שלנו, זאת רק הצהרה כלפי חוץ, אני לא בטוחה שזה נדרש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תכף נדבר על זה, על פניו אם חושבים רק על אמנת סינגפור וזו ההסתייגות שאנו רוצים לעשות, אז זה כן היה הגיוני לעשות זאת.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זו שאלה, ההסתייגות היא דבר שאפשר גם להחליט להסיר לאחר מכן - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אבל כאשר אני מחוקק, אני צריך לדעת, על מי אני מחיל את זה. האם אני מחיל את זה על אנשים שהחליטו שזה יחול עליהם, או שאני מחיל את זה על אנשים שאתם החלטתם שזה יחול עליהם. אני צריך לדעת על מי אני מחוקק.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

נכון, אם רוצים לדעת על מי לעשות את ההסתייגות אז במקרה הזה נצטרך לתקן גם את החקיקה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אולי כאן בסעיף האופרטיבי כן הייתי רוצה שתהיה התייחסות מיוחדת שהצדדים יחילו אותו על עצמם בצורה מפורשת, בהתאם לכללים, זה לא משנה, אבל שיהיה כתוב, בסדר, כרגע אנחנו בשלב ההגדרות. תכף נראה. 



<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

כאן למעשה, הורדנו את כל ההגדרות שיהיו בהצעת החוק הממשלתית, שנגעו לאמנת סינגפור באופן ספציפי ו שאבו מן ההגדרות ששם מפני שהלכנו על תחולה מעט רחבה יותר.


	
	
	(2)
	אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:

	
	
	
	"(ט) בקשה להכיר בהסדר גישור בין-לאומי שחלה עליו אמנה בין-לאומית שישראל צד לה, ומנויה בתוספת החמישית, תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן."




מן הסתם, נעביר זאת לאחר מכן כנהוג בנוסח, אבל הכוונה כאן היא להכיר, בין אם זה להשתמש בזה כטענת הגנה ובין אם להכריז על זה כאכיף, לתת תוקף של פסק דין, זו כוונתנו במונח "בקשה להכיר", ונסגור את זה בנוסח לאחר מכן, אם זה לא מספיק ברור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. נראה לי שבסעיף זה, או בהגדרה, או בסעיף (2) הייתי רוצה להכניס את הנושא של "משהסכימו הצדדים". "בקשה להכריז על הסדר גישור בין-לאומי, שהצדדים הסכימו שתחול עליו אמנה בין-לאומית שישראל צד לה ומנויה בתוספת החמישית, תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה בנושא הזה  ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן".





<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אני מבינה מה אדוני אומר - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אחרת השאלה אם זה יחול או לא יחול על הסדרי גישור בין-לאומי, תלויה בשאלה מה יקרה בממשלה בתקופת האישור, ואני לא יודע ברגע זה מי היא האוכלוסייה שאני מחוקק עליה. מבחינת תקינות הליכי חקיקה אני לא יודע על מי אני מחיל את הנורמה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אדוני, אני אומרת שאם הולכים לכיוון זה ומפני שאנחנו לא יודעים מה יהיו האמנות העתידיות, אציע שבמקרה הזה במקום לעשות תוספת שאפשר לשנות בצו, אולי פשוט נצמצם את החקיקה רק לאמנת סינגפור ונקבע את ההוראות שרלוונטיות לאמנת סינגפור. כי לקבוע הוראות כלליות על אמנות עתידיות כאשר אולי נצטרך לתקן את החקיקה כדי לאשרר - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל בכל מקרה הרעיון הוא שתצטרכו לתקן חקיקה בשביל לאשרר, זה לא מטריד אותי.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

ברגע שאתה עושה כאן תוספת, הרעיון הוא שרק צריך להגיע אל הוועדה ולתת אישור.


<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כאן יש לי אמירה עקרונית. כאשר הצדדים מחילים על עצמם נורמות אחרות, ככלל, אני נותן תוקף להסכמת הצדדים. אז פחות מפריע לי, כמו שיכול לחול בין הצדדים הסכם בוררות ולקבוע כללי ברירת דין, וכל מיני דברים, אני נותן תוקף להסכמת הצדדים. 

כאשר מדובר בקהל לא מסוים, שלא הסכים ספציפית שתחול עליו אמנה, אני לא רוצה שיחולו כללי אמנה עתידיים בלי דיון רציני בתוכם. הרי בסופו של דבר בבוררות הבין-לאומית אנחנו עברנו והחלנו סעיף אחר סעיף, מה חל, ועשינו התאמה של סעיף אחר סעיף מה מתאים לאקלים הארץ ולתושביה ומה לא.

לא עשינו זאת על דרך ההפניה. אז אם אני בא ונותן לך אופציה, לאמץ אמנה באופן מלא, ואתה אומר "ברצוני לאמץ אמנה מלאה", אני נותן לך את האפשרות שזה יחול עליך ואני בונה עבורך את המערכת סביבך בכדי שזה יתאים לך - זה משהו אחד.

אם אני בא ומחיל את זה על אנשים, שעלולים לגלות בוקר אחד, שההסדר ביניהם עונה להגדרת הסדר גישור בין-לאומי לפי איזו אמנה שישראל צד לה ולכן יחולו עליהם הכללים של האמנה שישראל צד לה, למרות שהם עצמם מעולם לא קראו את האמנה ולא הופנו אליה - כאן אני לא רוצה לחוקק חוק כזה. אני לא רוצה לתת אפשרות כזאת. זה לא הגיוני.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זאת באמת שאלה של מדיניות. אם אתה מתבונן על האפשרות הרחבה ביותר, שבאמת אתה מאפשר לכל אחד, בסופו של דבר זה הסדר גישור שהצדדים התחייבו אליו ובסך הכול זה מאפשר לצד השני לאכוף משהו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הם יודעים מה חל עליהם. אני עשיתי הסדר גישור, ביני לבין טליה.



<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

והתכוונת גם לקיים אותו.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

התכוונתי לקיים אותו אבל קראתי את החוק במדינת ישראל ואני יודע מה הכללים ומה הנהלים ומה לוחות הזמנים של הסדר גישור ומתי נותנים לו תוקף ומתי לא נותנים לו תוקף, אני יודע מה סט הדינים שחל עליי, בסדר.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

גם הוא יכול להשתנות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא יכול להשתנות דרך המחוקק. הוא לא יכול להשתנות לבד. הוא לא יכול להשתנות בבת אחת. אבל אם כתבתי שאני רוצה שעל ההסדר בינינו תחול אמנת סינגפור, אז אני יודע שתחול עליי אמנת סינגפור, קראתי אותה והחלתי אותה על עצמי, הכול בסדר. 

אבל להגיע ולומר עכשיו שאולי בעתיד, תהיה איזו אמנה שישראל תצטרף אליה והיא תחיל על הצדדים סט של הסדרים בלי שהם כלל הסכימו, וכל זה על בסיס חקיקה מאוד רזה - אני בבעיה עם זה. אני שמח על האמירה של משרד המשפטים שזאת ההסתייגות שמדינת ישראל רוצה להגיש לסינגפור, כי בלי ההסתייגות הזו אני הייתי מתנגד להחלת אמנת סינגפור.

גם על בוררות מסחרית בין-לאומית דנו רבות בשאלה מה יוגדר ומה לא יוגדר, ומה הפניה ומה לא הפניה ובנינו הסדר שלם. לא אמרנו שאנחנו מחילים סט של דינים מבלי שצד קרא אותו ומבלי שהמחוקק הישראלי נתן עליו את דעתו.


<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אבל כאן לכאורה, זאת גם ההזדמנות למחוקק הישראלי לתת את דעתו על האמנה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

על האמנה הזאת אני יכול, אבל אני לא יכול לתת על אמנות שאני לא מכיר, ובאמנה הזו, שאני נותן וקראתי אותה, אני רוצה שיהיה זה בהסכמת הצדדים, החלטתי עליה וגם משרד המשפטים החליט עליה החלטה אופרטיבית, שזה תלוי בהסכמת הצדדים. ולא שזה חל באופן אוטומטי על צדדים לא ידועים.

לכן אני אומר אם זאת ההסכמה, זה נראה לי נכון. ירצו לשנות, היה ובעתיד נצטרף לאמנה אחרת, יביאו תיקון חקיקה שמתאים את זה.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

או שנרצה למשוך את ההסתייגות. 

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איזו הסתייגות?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

או שמדינת ישראל תרצה למשוך את ההסתייגות שהיא הגישה על אמנת סינגפור, גם אז נצטרך בהתאם לתקן חקיקה - - -




<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, זה הכי הגיוני. הרי לא ייתכן, יתרה מזאת, אני אאשר את האמנה ולאחר זמן מה, נמשוך את האמנה ואני אחיל על קבוצה בלתי מסוימת של אנשים הסדר, כי אני המחוקק החלתי עליהם בלי שידעתי בכלל שזה מה שאני עושה. זה לא הגיוני מבחינת הליכי חקיקה.


 << דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

  שירה עמנואל, משרד המשפטים. לא הבנתי עד הסוף, הרי כל התיקון הזה נועד, אתה מגיע לבית המשפט לאחר שכבר יש גישור שכנראה חל עליו או שהסכמת עליו, ואתה מבקש ממנו להכיר. כמו בחוק הבוררות שהכנסנו, מה שהסדרנו אלה תהליכי הבוררות. כאן הסעיף נועד, ברור שאם האמנה הבין-לאומית חלה עליך, אחד מהתנאים האלו שהסכמת לגשר לפי האמנה הזאת, אתה רק מגיע לבית המשפט וסעיף קטן (ט) מאפשר לך לתת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

במצב שהסכמת, הכול טוב ויפה. השאלה היא אם לא הסכמת - - -

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

אז לא חלה האמנה, לא תקף סעיף (ט) - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז לא הבנתי, מה מטרת ההסתייגות של משרד המשפטים? מה מטרת ההסתייגות שבאה ואומרת שאני רוצה לוודא, שהאדם אומר "אני רוצה שתחול עליי אמנת סינגפור"? 



<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

שכנראה בתוך הסדר הגישור, צריך לכתוב, "אנו מודעים לכך שעלינו יחול" - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יפה, זה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה.

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

אין בעיה, אבל בתוך הסכם הגישור, אנחנו לא פה, הרעיון של חוק הבוררות הבין-לאומי זה לא מה שאנו עושים כאן. אנחנו לא מתאימים את האמנה - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, לא, מה קורה עם עשיתי סעיף גישור בין-לאומי ולא כתבתי בו שתחול עליו אמנת סינגפור?

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

אז לא חלה עליו אמנת סינגפור - - -

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, לא נכון.

 << דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה תלוי אם הסתייגנו או לא.

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

אבל אם הסתייגת, לא חלה עליו אתה לא בא לפי סעיף קטן (ט), זה הסיפור כאן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא נכון. - - - סליחה, אבל לא נכון. אני אזרח, מתוקף היותי חבר כנסת ואף לפני כן, רק אזרח ישראל. אבל בעוונותינו שמענו על אנשים שיש להם שתי אזרחויות, וזה אפילו לא תלוי באזרחות, ייתכן שגם אם אני אזרח ישראל אני חי כל חיי בתאילנד, זה לא משנה. עשיתי הסדר גישור בין-לאומי בין החברה העסקית שלי שפועלת בתאילנד, לבין החברה העסקית של יריבי שפועלת בפיליפינים. זה הסדר גישור בין-לאומי, ולא כתבתי בו שתחול עליו אמנת סינגפור. 

בישראל, בשל ההסתייגות שאתם תגישו, זה לא ייחשב הסדר גישור בין-לאומי. אבל אולי בפיליפינים ובתאילנד זה כן ייחשב הסדר גישור בין-לאומי, נכון? אז ייתכן שכאשר אנסה לאכוף את אותו הסדר גישור בין-לאומי בפיליפינים או בתאילנד, יגידו לי שאמנת סינגפור חלה, ואם אנסה לאכוף אותו בישראל יגידו לי שאמנת סינגפור לא חלה. אבל כאשר את שואלת אותי למה הסכמתי, אני צריך לדעת למה הסכמתי. האם הסכמתי שתחול עליי אמנת סינגפור, או שלא הסכמתי שתחול עליי אמנת סינגפור? וזה בלי קשר לשאלה לאן הגשתי את הסדר הגישור לאכיפה. 

 ולכן האמירה שזה לא חל כי מדינת ישראל הסתייגה, יפה שמדינת ישראל הסתייגה אבל אני לא בהכרח מגיש אותו לאישור במדינת ישראל. ויותר מכך, ייתכן שאני אזרח ישראל - - -

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

אם אתה לא מגיש אותו לאישור בישראל, סעיף קטן (ט) אינו רלוונטי, נכון?



<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זו השאלה, אם סעיף זה רלוונטי או לא רלוונטי במדינת ישראל, והיא לא תלויה בשאלה מה מדינת ישראל החליטה, אלא צריכה להיות תלויה בשאלה מה אני החלטתי. כאשר אני החלטתי שלא תחול או כשהחלטתי שכן תחול, אני רוצה לדעת מה חל עליי. לא ייתכן שאם הצד השני, היריב שלי יגיש את זה כאן, לפתע יחילו את זה עליי. אז בינתיים במדינת ישראל לא, בסדר, ולהגן על עצמי מפני מדינות אחרות, או שאגן על עצמי או שלא אגן, אבל אבחר עם מי אני עושה עסקים או שאכתוב בהסדר גישור שזה הוגש לביצוע רק  במדינת ישראל.

אז יכול להיות שכבר עשיתי והגנתי על עצמי, ובהסדר הגישור שנעשה משנת 2019 ועד היום כתבתי שהיישום שלו יתבצע רק במדינת ישראל, כי גונבה לאוזניי השמועה שמדינת ישראל עומדת להסתייג ולקבוע שלא תחול אמנת סינגפור כי לוחות הזמנים פחות מתאימים לי או לא משנה מה, ועכשיו פתאום משרד המשפטים יחשוב מחדש אחרי שאני מחוקק את החוק, ופתאום כן יחילו את זה עליי? זו שאלה אחת. שאלה שנייה, מה אני כמחוקק עושה, אני כמחוקק, מי הקבוצה שעליה אני מחוקק? 

ולכן כרגע אני רוצה לכתוב, "משהסכימו הצדדים על הסדר גישור בין-לאומי או בקשה להכיר בהסדר גישור בין-לאומי שהצדדים החליטו שתחול עליו אמנה בין-לאומית שישראל צד לה ומנויה בתוספת החמישית", או אם אעשה את זה בהפניה ישירה, "תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה בנושא ההסדר ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף לה".

כלומר שיש כאן צורך גם בקיומו של הסדר גישור וגם בקביעה של הצדדים שהם רוצים שהסדר הגישור הזה תחול עליו האמנה הבין-לאומית אשר ישראל צד לה, המנויה בתוספת החמישית.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

רשמתי בפניי את הצעת אדוני, אני חושבת שנצעד בזהירות מפני שאיננו יודעים על מה אנחנו מדברים לגבי העתיד, אולי כדאי במקרה כזה להגדיר כפי שביקשת, אבל רק לגבי אמנת סינגפור, כי יכול להיות שבכל מקרה אתה לא תמנע את הצורך לעשות בעתיד הליכי חקיקה, מפני שאתה לא יודע מה יהיו האמנות העתידיות ואם זה יהיה רלוונטי או לא להסכמת הצדדים ובאיזה נושא.

אם אנחנו מסתכלים עכשיו על אמנת סינגפור ולפי זה קובעים את ההסדר, הייתי מציעה שנתמקד רק בה.


<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אני לא מסכים, כי במישור העקרוני אני יכול לומר מכאן ועד הפעם הבאה שבעניין המדיניות, כאשר הצדדים מסכימים, אין לי בעיה שהם יחילו עליהם תנאים של אמנה שהם הסכימו לה. 

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

ואז לכאורה אתה לא זקוק לתוספת. 

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אם מחר בבוקר יהיו עוד אמנות על גישור בין-לאומי, עכשיו גם בדיני עבודה, עד כה זה לא חל על דיני עבודה. בגלל שוק התעסוקה הכללי, מחר יפתחו אמנת סינגפור שנייה לעניין דיני עבודה, גם גישורים בין-לאומיים בדיני עבודה. אז מה הדין שיחול? האם יחול הדין הישראלי? אכיפת חוזה רגילה בבית משפט לעניין זה? 

או שכל אמנה שתדרוש, בין אם בדרך של הסתייגות ובין אם לא בדרך של הסתייגות, שהצדדים יחילו אותה עליהם בפירוש, אני מוכן לתת תוקף להסכמת הצדדים, עם תוספת. גם אם יהיו עוד כאלה, אני מוכן לתת תוקף להסכמת הצדדים. אבל ללא הסכמת הצדדים, אני כעניין של מדיניות, רוצה לעבור על ההסדרים לגופם ולחוקק אותם, אם אחשוב שהם טובים. אני לא רוצה שזה יהיה בהליך מקוצר.


<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אז אולי באמת נכון להגביל את זה לאמנה הספציפית הזאת, שבה אנחנו יודעים שמותר לנו לעשות את ההסתייגות הזו, ובאמנות עתידיות אולי לא נוכל לעשות את זה. 

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

באמנות אחרות כאשר תרצו להוסיף, ככל שיהיו אמנות מסוג כזה שלא תוכלו להוסיף, תצטרכו אחרי החתימה עליהן, להגיע לתיקון חקיקה בנפרד.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

נכון, אז אם ממילא נצטרך להגיע לתיקון חקיקה. - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אולי יש אמנות נוספות שבהן כן תעשו את ההסתייגות ההגיונית עד מאוד, שכבר חשבתם עליה בלעדיי.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

כן, זה תלוי באמנה, אם היא תאפשר הסתייגות או לא.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם היא לא תאפשר, אל תצטרפו אליה בלי תיקון חקיקה.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

בסדר, רגע, אבל יש לי גם שאלה בנוגע לנוסח, מפני שמשהו מעט מפריע לי בנוסח שהצעת. "בקשה להכיר בהסדר גישור שהצדדים הסכימו שתחול עליו אמנה בין-לאומית".

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו ההסתייגות שלכם.


<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

נכון, אבל קודם כל הם צריכים לעמוד בתנאים של האמנה באופן אובייקטיבי. לאחר מכן הם צריכים בנוסף להסכים שהיא תחול עליהם.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

רשמנו את רוח הדברים - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, ניסוחית אני מסמיך בדרך כלל גם את הייעוץ המשפטי ואת עורכי הדין המוכשרים של הייעוץ המשפטי וגם את הנסחת - את דפנה. נסחות, הדרגה הנורמטיבית הגבוהה של מדינת ישראל, לנסח את מה שצריך.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אז אולי אחרי שנעבור על כל הסעיפים, נצא לכמה דקות - - -



<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. 

	
	
	
	(י) שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת החמישית."



בסדר גמור.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

	תיקון סעיף 79ד
	2.
	בסעיף 79ד לחוק העיקרי,

	[בקשת הממשלה: סדרי דין והוראות לביצוע]
	
	(1)
	בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:
"(6) סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף 79ג(ט);"




פה הממשלה מבקשת להסמיך וגם לקבוע סדרי דין והוראות לביצוע ולא רק סדרי דין, אם זה בסדר.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

וזה באישור הוועדה או לא?

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

כן, ואז זה בדיוק מה שאני עושה כאן. 

	
	
	(2)
	בסעיף קטן (ב), במקום "(3) ו-(5)", יבוא "(3), (5) ו-(6)".



זו, למעשה, הדרך לאכפף  לאישור ועדה.



<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה זה אומר "הוראות לביצוע"? במקום תקנות לסדרי דין?

<< דובר >> שירה עמנואל סיידלר: << דובר >>   

- - - אומרים שראינו כבר טיוטת תקנות כזו כללית, אז יש תקנות שהן יותר בנוסח "יוגש בשלושה עותקים", ובביצוע זה יכול להיות עילות סירוב שיגידו לנו שזה לא נכנס בסדרי דין אז אולי צריך את הביצוע שלא ניתקע בהמשך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"סדרי דין לשם ביצוע האמנה, כאמור בסעיף 79ג(ט)", והם רוצים "סדרי דין והוראות לביצוע"? 

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

כן. - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל בכל מקרה זה דורש אישור ועדה. כך או כך או כך, בין סדרי דין ובין הוראות. ותוספת חמישית, סעיף 79ג(ט).


<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

רגע, לסדרי דין לביצוע יש את הוראות המעבר ?

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

רגע. 

	הוספת תוספת חמישית
	3.
	אחרי התוספת הרביעית יבוא:

	
	
	
	"תוספת חמישית
(סעיף 79ג(ט))

1. אמנת סינגפור בדבר הסכמי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019)."




זה מה שהבאנו לוועדה. 

יש פה בקשה נוספת בהקשר של התקנות, בקשה של הממשלה להוסיף סעיף נוסף, הוראת מעבר בחוק המתקן עצמו, לא בחוק בתי המשפט. לפי הוראת המעבר, עד להתקנת תקנות לפי הסעיף האמור, תחול תקנה 10 לתקנות הגישור הקיימות, שקובעת את אופן הגשת הבקשה להקראה בהסדר הגישור. אני יכולה להקריא נוסח כלשהו ובהמשך נדייק אותו. 

	הוראת מעבר בסעיף
	4.
	עד להתקנת תקנות על פי סעיף 79ד רבא (א)(6) כנוסחו בחוק הזה, יחולו ההוראות לפי סעיף 79ד רבא (א) לעניין אופן הגשת הבקשה".





<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, ותחולה של החוק, אנחנו לא רוצים לכתוב תחולה מהזמן שבו האמנה תאושרר? 

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אני חושבת שברגע שכתבנו "אמנה שמדינת ישראל צד לה" - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז נכון להיום באופן רשמי, אם אני שואל את השאלה האם ישראל היא צד לאמנת סינגפור?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

היא לא צד. היא רק חתמה עליה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל הליך האשרור לא מוגדר בשום מקום בחוק, או שכן מוגדר? הוא בחוק?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

הוא לא מוגדר, מבחינת המשפט הבין-לאומי המדינה אינה מחויבת להוראות - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, אבל היכן זה כתוב? אני מסכים אבל אנחנו חיים בעולם החקיקה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

יש התייחסות בחוק לחתימה של נשיא המדינה, שם יש איזו התייחסות, נכון? אם אני לא טועה. אבל בהקשר הזה זה לא קבוע, הליך האשרור להצטרפות לאמנות בין-לאומיות, זה לא הליך שקבוע בחקיקה במדינת ישראל. הנוהג והמנהג, וכך זה נעשה לאורך שנים וגם קיבל מעין אישור אצל בג"ץ לאחרונה, זה נעשה בהתאם לסעיף (10) לתקנון עבודת הממשלה.

במדינת ישראל הממשלה אחראית גם על החתימה על ההסכמים וגם על האשרור שלהם. יש מודלים שונים בעולם אבל כאן, כרגע זו הממשלה, כאשר ברוב המקרים או ברוב המוחלט של המקרים, היא אמורה להביא את האמנות אל הכנסת, להניח אותן על שולחן הכנסת ובמשך שבועיים גם חברי הכנסת יכולים לקיים דיון בהוראות האמנה, אם הם מעוניינים בכך. אבל זה לא מגיע להצבעה רשמית בדרך כלל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, לא בכנסת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

אלא אם כן זה עניין של מדיניות, אם הממשלה מחליטה.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אבל מהרגע שבו כתבנו שישראל צד לה, אז להיות צד לאמנה זה דבר ברור.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא מונח המוגדר בחקיקה, זה קצת בעייתי. 







<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

מה, שישראל צד לאמנה? אני חושבת שדווקא כן אבל שוב, זה עניין לנוסח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איפה?

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

יש לנו מיני חוקים שמתייחסים לאמנות שונות, ואם אני זוכרת נכון יש מקומות שמהם זה נלקח אבל שוב, בסופו של דבר זה עניין של נוסח.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כדאי שהנוסח יהיה בהיר יותר כי אנחנו כאן בעולם מורכב יותר.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אבל זה קצת קשר להבהיר את העובדה של "צד לה". - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. "משהסכימו הצדדים להליך גישור בין-לאומי בהתאם לאמנה שישראל צד לה", - - - לא, ישראל לא צד לה מכוח חוק זה. "משהסכימו הצדדים ללכת אל גישור בין-לאומי בהתאם לכללים של אמנה המנויה בתוספת החמישית שישראל צד לה", אפשר לעשות הגדרה כזו ולהפנות, "יכיר בית המשפט  בהסכם ויאפשר את אכיפתו, הסכסוך בין הצדדים יוכרע בהתאם להוראות האמנה ובכפוף להן".

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אבל זו לא הכרעה בסכסוך.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו לא הכרעה בסכסוך, נכון.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

וגם הצדדים, הם לא מפנים להליך גישור שהאמנה הבין-לאומית חלה עליו. האמנה חלה על הסכם, על ההסדר הסופי, שהוא התוצאה של ההליך. - - -

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

ובנוסף אדוני, זה לא שבית המשפט יאשר, הוא אמור בהתאם לדיני החוזים הוא אמור לתת תוקף.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא אמור לתת תוקף לכך. כן.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אני חושבת שאם אפשר לעבוד עם הנוסח שקיים כרגע.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, בואו נשאיר את הנוסח שלכן, אני רק אומר שכן חשוב לי שיהיה את הנושא של הסכמת הצדדים. ראינו את האמנה, קראנו את האמנה, היה חסר לי, "חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תאושר האמנה".



<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אבל כיוון שהוא פתוח לכל מיני אמנות וכרגע ישנה אמנה אחת בתוספת אז - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, נכון אבל הוא לא ייכנס לתוקף לפני שתאשררו את אמנת סינגפור. ייתכן שיהיו עוד אמנות לאחר מכן, אבל נכון לעכשיו בספר החוקים של מדינת ישראל החוק הזה הוא כמו אות מתה. מתי הוא ייכנס לתוקף? כאשר ישראל תצטרף לאמנה שאני כבר מניתי אותה וכתבתי אותה בתוספת החמישית.

אני לא מחייב את הממשלה להצטרף אליה, ייתכן שהממשלה תבין את שיקול הדעת שלה ותחליט שלא להצטרף אליה. כרגע אני מייצר כאן מצב משונה, ולכן הגיוני, אני לא יודע מי חותם על אמנות? הנשיא?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה לא רק עניין החתימה, גם לכל אמנה יש זמן כניסה לתוקף שונה. באמנה הספציפית הזו, חצי שנה לאחר ההודעה. יש אמנות אחרות שקובעות מועדים אחרים, שנה למשל.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל השאלה היא מתי החוק נכנסת לתוקף.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

החוק נכנס לתוקף ברגע פרסומו ברשומות, כמו כמעט כל חוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כרגע, אם לא נוסיף שום הוראה אחרת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

כאשר נראה לי שמה שאדוני מתייחס אליו אלה הוראות התחילה שאנחנו קובעים לפעמים. כאשר אנחנו אומרים "התחילה של החוק", המשמעות האופרטיבית שלו נדחית למועד אחר. כאן, אני לא בטוחה שזה נדרש, כי בתוך הסעיף האופרטיבי קבעת מן הוראת תחילה, לפיה עד שאין אמנה שישראל צד לה ומנויה בתוספת החמישית שחל עליו הסדר גישור - אין כאן משמעות אופרטיבית.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז כדאי לכתוב זאת עכשיו. זה דבר מאוד משונה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אתה רוצה להוסיף תחילה לחוק ביום כניסתו לתוקף של אמנת סינגפור ספציפית?

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"תחילה - החוק ייכנס לתוקף ביום שבו תאושרר - - -"

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

לא, לא "שתאושרר". האמנה תיכנס לתוקף ביום - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"על פי החלטת הממשלה"?

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

זה לא על פי החלטת הממשלה, בדרך כלל האמנות קובעות את זה בעצמן. - - - הממשלה מחליטה על האשרור, ולאחר מכן בכל אמנה יש הוראות שונות לגבי מתי זה נכנס לתוקף - - -

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה בעצם יהיה "ביום כניסת האמנה לתוקף לגבי ישראל", משהו כזה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אבל צריך לראות איך. אני לא רוצה להפנות לדין זר ולא לדין אמנות. אני רוצה להפנות לצד שמדינת ישראל תבצע. נניח שמחר בבוקר נשנה את הדרך שבה מתקבלות אמנות בישראל. היום זה מוסדר בתקנון הממשלה, בדרך כזו או אחרת, אבל לא מוצלחת, אם את שואלת אותי. 

נניח שנשנה מעכשיו כך שכל אמנה דורשת אישור בכנסת. ברור שהיינו כותבים, "ביום שבו תאושר האמנה כך וכך בכנסת". - - - זה היה מועד התחילה של החוק, או מועד התחולה של החוק. היינו אומרים, "מאז החוק נכנס לתוקף".

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אני לא חושבת, כי גם אם היינו מאשרים את האמנות בכנסת, היינו צריכים להודיע לארגון שהכנסת אישרה, ואז הארגון היה אומר "בסדר, בעוד חצי שנה תתחילו להיות מחויבים". היא תחול עליכם חצי שנה מהמועד שבו הכנסת אישרה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה מבחינת הארגון. אנחנו מחויבים מבחינתנו, ביום שאמרנו שאנחנו מחויבים. אנחנו מחויבים לאמנה, כולל להוראה באמנה שאומרת שיש חצי שנה. אבל אנחנו התחייבנו ביום שבו התחייבנו. לא התחייבנו בעוד חצי שנה, אלא היום. 

אם היום, מיד לאחר שאני מעביר כאן את החוק, הממשלה הייתה מתכנסת, נניח שהייתם מפרסמים, והיו אומרים "חיכינו עד שזה יאושר בוועדת החוקה", וברגע שוועדת החוקה מאשרת וזה עולה למליאה לקריאה שלישית - באותו היום היינו מתכנסים מיד ומאשרים את האמנה, האמנה הייתה חלה מידית, כולל ההוראה של כניסה לתוקף של סעיפים מסוימים באמנה, תארך חצי שנה, כולל ההוראה הזאת. - - -

 << דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

לא יודעת אם - - -

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

לא בדיוק. זה חייב להיות הסדר בין-לאומי.

 << דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

לא, צריך שהארגון הבין-לאומי גם ידע - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה לא משנה, מבחינתנו זה שהארגון הבין-לאומי יודע מבחינתנו אנחנו - - -


<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

לא, אבל - - - שם קצת לאמנה, אז אף מדינה אחרת גם לא מתייחסת אליה.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אנחנו כמדינת ישראל התחייבנו, כולל מנגנון ההכרה של הארגון הבין-לאומי לכך שהתחייבנו. אנחנו נכנסנו בברית הנישואין לאמנה הזאת.




<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אני הייתי משווה את זה לשלב האירוסין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, נכון. אמת.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

כי דווקא האירוסין זה שלב קודם, כי לא יהיה הסדר גישור בין-לאומי, שחלות עליו ההוראות של האמנה, עד שהאמנה לא בתוקף כלפי ישראל. - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מתאר לעצמי שהאמנה קובעת הוראות לאנשים שכתבו, אם עשיתי הסכם עכשיו וכתבתי שתחול אמנת סינגפור, כתבתי והסכמתי עליו ואז ישראל הצטרפה ואשררה בממשלה, מה יחול?

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

יש על זה גם התייחסות באמנה.


<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, כלומר, זה מה שאעשה, אסתכל מה כתוב באמנה. כי ישראל נכנסה לאמנה. "החל מהיום שישראל נכנסה לאמנה". אין המשך.

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אין בעיה, "מהיום שישראל נכנסה לאמנה" רק שאנחנו אומרים שהיום שישראל נכנסה לאמנה, זה לא בהכרח היום שבו התקבלה ההחלטה להיכנס לאמנה. צריך ממש להיכנס לאמנה, להודיע לארגון שנכנסנו - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל תחילת החוק תהיה היום שבו ישראל אמרה, מבחינתנו כעת האמנה שלנו.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

לא. שוב, ברמה האופרטיבית - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הרמה האופרטיבית היא בהתאם למה שכתוב באמנה, אולי האמנה תשתנה עד אז, אני לא יודע. כרגע החוק חסר משמעות עד ליום מסוים. מיום מסוים הוא מתחיל להיות בעל משמעות. המשמעות מפורטת באמנה. 

עכשיו אני לא צריך להסתכל באמנה. לא משנה לי מה כתוב באמנה. כרגע מעניין אותי אך ורק מה שכתוב בחוק במדינת ישראל. רק מהיום שהפכנו לצד באמנה - אני צריך לבדוק מה כתוב בה. אבל ביום שבו הממשלה אשררה את האמנה, באותו היום אני מתחיל לקרוא מה כתוב באמנה. יהיה כתוב באמנה שישראל לקחה להחיל על עצמה עוד 30 יום או בעוד חצי שנה או בעוד שנתיים? בסדר, אבל אני מסתכל על כך שהמקור הנורמטיבי שלי הוא האמנה. מדינת ישראל מעבירה את השרביט הריבוני שלה כאשר - - -

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

בסדר, אבל כדי להעביר את השרביט הריבוני לא מספיקה ההחלטה של הממשלה או של הכנסת, דרושה גם הקבלה שלה על ידי הגורם הבין-לאומי. האשרור עצמו - - -

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

לדעתי אפשר לקבוע לגבי כל יום כיום תחילה וזה לא נראה לי דרמטי לאירוע, כפי שפעמים רבות אתה פשוט קובע  בחקיקה איזשהו יום כדי לתת מועד - - -, זה לאו דווקא משנה תמיד. 

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

אפשרי גם תיאורטית להגיד שדין המועד שיפורסם ברשומות, שהמדינה הפכה צד לאמנה. גם את זה אפשר להגיד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אני פשוט חושבת שיש כאן גם עניין של זהירות בניסוח, כי בדרך כלל המדינה נמנעת מלהתחייב להתחייבויות בין-לאומיות מעבר למה שיש באמנה, מפני שאתה לא רוצה שמדינת ישראל - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, ההצעה שלך מצוינת. "מיום תחולתו, ביום שבו יתפרסם ברשומות שישראל הפכה להיות צד".

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

"יום תחילה הוא יום" - - -

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

את זה צריך להגיד, ששר המשפטים יפרסם ברשומות או משהו כזה, כי אני לא חושבת שזה קורה - - -

 << דובר >> איל קופמן: << דובר >>   

אולי זה יעכב? הם רוצים שאתה תעביר, ואז יתחיל שוב ביצה ותרנגולת - - -

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, זה יום התחילה.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

יום תחילה ביום הפרסום ברשומות. 

     << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"ביום שבו יתפרסם ברשומות שישראל הצטרפה לאמנה שבתוספת החמישית".

<< דובר >> יעל ויינר: << דובר >>   

זה פתרון אפשרי. אני חושבת שעשינו אותו הרבה פעמים.

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אבל תבדקו זאת לרגע מול הנוסח שאפשר - - -


<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, נצא להפסקה כדי שתבדקו מה שאתם רוצים. טוב, סיימנו?

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

זה בגדול, כן.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

אנחנו יוצאים להפסקה, נשוב ונתכנס החל מעוד חמש דקות.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:42 ונתחדשה בשעה 14:55.) << הפסקה >>   

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

שבנו. טוב חברים, מה העלינו בחכתנו?

 

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

הכיוון המוסכם מההפסקה הוא שבמקום לעשות הסדר כללי שמאפשר לאחר מכן אשרור אמנות נוספות, שהמחוקק עדיין לא ראה ביום זה, אנחנו נמקד את התיקון רק באמנת סינגפור, נוסיף את הסעיף של הסכמת הצדדים, את התנאי של הסכמת הצדדים לתחולה של האמנה, ויום התחילה, יישאר יום פרסום החוק, זה היום שבו החוק נכנס לתוקף, כאשר התחילה האופרטיבית בעצם תהיה ביום שבו יהיה הסדר גישור רלוונטי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז זה אחרי "סעיף נוסף".

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

ואנחנו לא ננסח את הסעיף של התחילה.

אקריא מחדש רק את סעיף 1 כי אנחנו עושים שינוי משמעותי ב 79ג רבא, הוא יהיה התיקון לסעיף 79ג רבא 1 . 

	תיקון סעיף 79ג רבא
	1.
	בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 79ג רבא

	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א) לפני ההגדרה "גישור" יבוא:

""אמנת סינגפור" – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט, 7 באוגוסט 2019."

	
	
	(2)
	אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
"(ט) בקשה להכריז על הסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור כאכיף, או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט, תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן."





 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

אציין שסטינו מהנושא של הבקשה להכיר ונצמדנו אל הנוסח של האמנה בבקשה להכריז על ההסדר כאכיף - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, בסדר.

 << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>   

ובלבד, שוב, ננסח את זה אחר כך בכפוף לנוסח אבל הרעיון הוא "ובלבד שהצדדים קבעו שהוראות האמנה יחולו על ההסדר".

  << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

וסעיף הסמכת תקנות נשאר אותו הדבר? 


<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

סעיף הסמכה לתקנות נשאר אותו דבר, וגם הוראת המעבר ואנחנו מורידים  את הסעיף שמדבר על התוספת.

  << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

נראה לי מצוין. בסדר גמור. כל הנוכחים? טוב, ירים את ידו מי שבעד הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' ...) התשפ"ד-2024, לקריאה השנייה והשלישית מנגד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' ...) התשפ"ד-2024, אושרה לקריאה השנייה והשלישית, בכפוף לתיקוני הנוסח.



הצבעה

ההצעה אושרה
						

<< דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >>     

אומר רק שהוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו.

  << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 

בסדר גמור. תודה רבה לכל הנוכחים, ישיבה זו נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:01. << סיום >>