פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הבריאות
01/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 219
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), שעה 9:17



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "התפרצות קדחת הנילוס המערבי"
של חה"כ עופר כסיף, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ יאסר חוג'יראת << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר
יאסר חוג'יראת
לימור סון הר מלך


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
טלי גוטליב
עופר כסיף


מוזמנים: 
	פרופ' זהר מור
	–
	מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

	ד"ר אור קריגר
	–
	סגן ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות

	ד"ר יניב לוסטיג
	–
	מנהל המעבדה המרכזית לנגיפים, משרד הבריאות

	ד"ר מאיה דוידוביץ כהן
	–
	מנהלת מעבדות בריאות הציבור, משרד הבריאות

	ד"ר אפרת רורמן-גבריאלי
	–
	מנהלת המחלקה למעבדות, משרד הבריאות

	ד"ר שי רייכר
	–
	ראש אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה

	ד"ר מוניקה לשקוביץ-מזוז
	–
	מנהלת המכון הווטרינרי וסגנית מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	פרופ' גילי רהב-יוחאי
	–
	מנהלת מכון לחקר מוכנות למגפות, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

	ד"ר יעל פארן
	–
	מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים איכילוב

	ד"ר אבי גדות
	–
	מנהל המערך הנוירולוגי, בית החולים איכילוב

	ד"ר דורון דושניצקי
	–
	חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות

	ד"ר רוני פרבר
	–
	מנהל המחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת

	שירלי שפירא בן דוד
	–
	מנהלת תחום מחלות זיהומיות, מכבי שירותי בריאות

	ד"ר יאן מיסקין
	–
	יועץ מחלות זיהומיות, שירותי בריאות כללית

	רות דיין מדר
	–
	מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי בישראל

	פרופ' חגי לוין
	–
	יו"ר, איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

	נגה ארבל
	–
	חוקרת מדיניות ציבורית ואסטרטגיה

	בני פרץ
	–
	יו"ר פנתרים חברתיים

	לי סיגל
	–
	אחיו של קית' סיגל, חטוף בעזה

	איתי סיגל
	–
	אחיינו של קית' סיגל, חטוף בעזה

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן, נרצחה בשבי בעזה

	דני אנגרט
	–
	אחיו של איציק אנגרט, חטוף בעזה

	שמואל שעיה
	–
	פעיל חברתי

	יהונתן שגב
	–
	פעיל חברתי

	היידי מוזס
	–
	שדלנית




מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
אב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "התפרצות קדחת הנילוס המערבי"
של חה"כ עופר כסיף, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ יאסר חוג'יראת << הלסי >>


 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

שלום לכולם, שלום למשפחות של החטופים, שלום למשרד הבריאות, לכל מי שהגיע. שלום לחברת הכנסת לימור. אנחנו היום ב-1 ביולי 2024, כ"ה בסיון תשפ"ד. השעה 09:17. אנחנו מתחילים דיון בנושא התפרצות קדחת הנילוס המערבי, אבל לפני שאנחנו נתחיל את הדיון המקצועי, אנחנו נשמע את המשפחות של החטופים. 

אח של קית', לי סיגל, בבקשה.

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >> 

אני מעריך את ההזדמנות לבוא למשכן הכנסת, לדעתי המקום הכי חשוב שיש לנו כמדינה. כל מה שצריך להיות למדינה שלנו מתחיל מהוועדות, מחברי הכנסת. אנחנו בחרנו בכם ואנחנו סומכים עליכם שאתם תמיד עובדים, עובדות למען מדינה יותר טובה.

מבחינת סדר-היום של היום, בריאות הציבור ובריאות אח שלי ובריאות של חטופים וחטופות זה במדרגה כל כך גבוהה, והם כל כך לא בשליטה בחיים שלהם ובמצב הפיזי והנפשי שלהם, שהניצחון היחידי שיכול להיות זה שאח שלי והחטופים והחטופות בחיים חוזרים הביתה, ואלה שלא, לקבורה מכובדת, קבורה מה שמגיע להם. 

יש לי בקשה לכל המדינה אבל בעיקר לחברי הכנסת. אני מבקש שנצא לתמרון דיפלומטי. מספיק עם התמרון הצבאי. התמרון הדיפלומטי צריך לגרום לזה שמחר יש מתווה מוסכם. שלא נהיה במצב הזה שאנחנו בעצם מנבואה שחמאס לא יסכים, וזו נבואה שמגשימה את עצמה. לא מקובל עליי. אנחנו צריכים להיות החזקים. אנחנו צריכים להסכים להחזיר את אח שלי ואת כל החטופים והחטופות כמה שיותר מהר. 

המילה עסקה לא מתאימה לי. אח שלי הוא לא איזה סחר-מכר. אח שלי הוא בן אדם. כל החטופים בני אדם. מגיע להם ולנו כמדינה שהם יהיו בבית. הדחיפות צריכה להיות דחיפות דיפלומטית. אנחנו נדע לטפל בכל הבעיות האחרות אחר כך. בלי שהחטופים בבית, המדינה לא מטפלת בעצמה, ומי שלא מטפל בעצמו, בעצמה, אין לו/לה חיים. מגיעים לכולנו חיים שפויים עם אופק חיובי, והמדינה ראויה לאזרחיה. תודה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה. אתה צודק. 

איתי, בבקשה.

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

בוקר, אני איתי סיגל, האחיין של קית' ואביבה, בן של לי, אבא שלי. לקית' ואביבה יש ארבעה ילדים. לשניים מהילדים האלו יש ילדים, מה שאומר שלקית' יש נכדים, ואנחנו ב-1 ביולי. הנכדים שלו סיימו כיתה, מתחילים חופש גדול ועוד מעט הם יעלו בכיתה. אחת מסיימת כיתה ד', אחד מסיים כיתה ב'. עוד אחד מסיים כיתה א' ועוד שניים בגן. 

הורים למיניהם, סבא וסבתא למיניהם שנמצאים פה בחדר, אני רוצה רגע שתדמיינו שמעבר לזה שאבא/סבא שלכם לא נמצא איתכם כבר כמעט תשעה חודשים, שבוע הבא אנחנו כבר תשעה חודשים מה-7 באוקטובר, נסו לדמיין איזה שאלות הם שואלים את הילדים של קית' ואביבה. איפה סבא? מתי הוא חוזר? למה הוא לא היה איתי בטקס סיום? למה הוא לא בא איתי לטיול עם כל שאר המשפחה? קשה, אבל זו המציאות שלנו יום-יום. זו המציאות שאני צריך להתמודד איתה יום-יום כשאני קם בבוקר, נכנס לסלון ורואה שלט של דוד שלי, ואני שואל אותו מה הוא? איפה הוא? מה הוא מרגיש כרגע? כל פעם כשאני מדבר עם בנות דודות שלי, עם בני הדודים שלי ואני מזכיר את אבא שלי, האם עובר להן בראש, איזה כיף שאבא שלו פה לידו, אבל מה עם אבא שלנו? 

אני ממש רוצה שדוד שלי יחזור מחר, וממש ממש מקווה בשביל הילדים שלו ובשביל הנכדים שלו שהוא יוכל להיות איתם כשהם עולים כיתה אחרי החופש הגדול, עולים גן, ואני מקווה שאתם, חברי הכנסת תעזרו לנו בזה וגם כל שאר העם, כי אנחנו כולנו בזה ביחד. יש כרגע עסקה על השולחן, שוב פעם דיבורים מחדש וכולנו צריכים את עזרתכם בשביל לגרום לזה לקרות. תודה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

מרגישים שהוא לא איתנו ומקווים שהם יחזרו, כולם. 

חנה כהן, בבקשה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

בוקר, שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר הימן. ענבר הייתה במסיבה בנובה, נחטפה בחיים ונרצחה באכזריות באותו יום, ב-10 באוקטובר. ענבר שלנו היא מלח הארץ, ילדה מדהימה. היא שירתה ביחידת קרקל כמפקדת. אנחנו לא מעכלים את זה שהיא נרצחה בצורה כזו אכזרית רק בשל היותה יהודייה. זו הסיבה היחידה. ענבר שלנו הופקרה כמו שאר החטופים, החיים והנרצחים. היא הופקרה על ידי מדינת ישראל. בהתחלה חשבנו שהיא בחיים, 70 יום. אחר כך הודיעו לנו שהיא נרצחה. היום אנחנו בעצם נלחמים על להביא את הגופה שלה לארץ לקבורה בארץ ישראל, שזה זכות בסיסית של כל אזרח במיוחד לנו היהודים. זו מצווה גדולה לקבור אותם. 

עוד מעט אנחנו שנה בתוך האירוע הזה, ואני תוהה ביני לבין עצמי מה נשאר לנו לקבור? הילדה היפה הזו, מה נשאר לנו לקבור ממנה? אין לנו אפילו את הידע איפה היא נמצאת. אין לנו את המידע איפה היא קבורה בעזה. אני מבקשת מממשלת ישראל להחזיר את ענבר שלנו ואת כל הנרצחים ואת כל החטופים החיים הביתה לפני שיהיה מאוחר מידי, לפני שיהיו פה עוד רון ארדים, לפני שיהיה פה עוד גולדין ועוד משפחת שאול. אנחנו לא נסכים לזה. זה לא יהיה פשוט. 

חורבות עזה לא ייבנו בשום פנים ואופן על גופות של יהודים. אנחנו לא ניתן לזה יד. זה פשוט לא יקרה. ענבר שלנו, לא הספקנו להיפרד ממנה אפילו. את הכבוד האחרון שרצינו לתת לה, גם לזה היא לא זכתה. אנחנו לא ישנים, אנחנו לא עובדים, אנחנו לא מתפקדים. אנחנו רוצים את הילדה בבית. אולי זה גופה עבור חלק מחברי הכנסת. עבורנו זו לא גופה, זו ענבר שלנו. אנחנו רוצים את ענבר חזרה, ויפה שעה אחת קודם, כי כמו שאמרתי, אין לי שמץ של מושג מה אנחנו הולכים לקבל מענבר, מה נשאר ממנה בכלל. 

אתם מבינים שהחיים שנותרו שם, ככל שיעבור הזמן גם הם לא יישארו בחיים, ואת הגופות שלהם, יש סיכוי גדול שגם לא נמצא. גם לא נוכל להביא גופות. תבינו, אנחנו נמצאים בשואה. אני לא יודעת אם אתם מבינים. זו שואה. זה לא מלחמה, זו שואה שאנחנו עוברים. אנחנו המשפחות כבר ממוטטים לגמרי. אנחנו לא נצא מהפרשה הזו בריאים בכלל. אנחנו נחזיר את יקירנו, לא את כולם. רוב הסיכוי שלא את כולם, וככל שיעבור הזמן נחזיר פחות ופחות, גם בין החיים וגם בין הנרצחים, כי הם יגידו, אנחנו לא מוצאים אותם. מה נעשה במקרה כזה? תגידו לי אתם. מה נעשה?

 אני מבקשת מכם, זו עסקה הכי טובה שהוצעה עד היום. זו העסקה של נתניהו. זו העסקה שהיא יכולה להביא לשחרור של כמה שיותר חטופים, ואני מקווה של כולם. תצביעו בעד העסקה הזו. תיקחו את העסקה הזו בעשר אצבעות. תחשבו עלינו. תיראו אותנו מולכם, את המשפחות הממוטטות שאין לנו כבר כוח לחיות. אנחנו המתים המהלכים. זאת ההגדרה שלנו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה לכם. אי אפשר לתאר את הכאב שאתם חשים, אובדן ודאגה ואי ודאות. מבינים אתכם. עושים לחץ על הממשלה. אנחנו לא מפסיקים לדבר על זה גם מדוכן הכנסת, גם ברחובות. אני אישית כל שבוע, כל מוצ"ש וגם באמצע השבוע מצטרפת אליכם ולמפגינים אחרים. אין יותר יקר מחיי אדם. מדינה צריכה להיות נאמנה לאזרחיה. בדיוק כמו שאזרחים נאמנים לה ועומדים בהתחייבויות מול המדינה, אז המדינה גם צריכה לדאוג לכל האזרחים. מסכימים.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אני רק רוצה לדייק אותך יותר מדויק. אין יותר חשוב מחיי אדם, אבל אין יותר חשוב גם מהנרצחים הקדושים ששילמו את חייהם בשביל שכל אחד מכם יישב פה. אתם מבינים? בשביל שכל אחד מכם יישב פה, אז כשאתם מדברים על החיים, באותה נשימה תדברו על הנרצחים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

יהי זכרם ברוך. 

יש עוד מישהו מהמשפחות שרוצה לומר משהו? קשה מאוד לעבור לדיון המקצועי אחרי ששומעים אתכם. מחר יתקיים דיון בוועדת הבריאות על מצבם הבריאותי של המשפחות של הקרובים, של החטופים. כמו שאמרת, שאי אפשר להמשיך חיים. מי שלא חווה את זה, לא יכול להבין מה עובר עליכם. אי אפשר להמשיך לעבוד, אי אפשר להמשיך חיי שגרה. קשה לקום בבוקר ואיך להירדם. המחשבות שלכם עם הקרובים שלכם. מובן. מחר גם נמשיך את הדיון. אני היום גם אדבר במליאה עליכם. תודה לכם. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

היום ביטלו להם דיון בחוץ וביטחון. פשוט בושה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

מחר אנחנו נמשיך כאן בוועדת הבריאות. 

אנחנו בכל זאת נעבור לדיון המקצועי בנושא המגיפה, קדחת הנילוס המערבי. חבר הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל וחבר הכנסת, ד"ר יאסר חוג'יראת, אתם יזמתם דיון מהיר. 

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה רבה. אני חייב קודם כל באמת להתייחס לדברים שנאמרו מהמשפחות, לחזק אתכם. אני מנסה לעשות את זה על בסיס יום-יומי, להיות בקשר עם מי שאפשר. גם לי קשה רגשית לעבור לנושא הבא. לפני שמדברים על קדחת הנילוס המערבי, אני חייב לדבר על זה שיש גם מגפה של קדחת אחרת והיא קדחת ההפקרה. אני מאוד מקווה שלפני כל דבר אחר, הקדחת הזו, נצליח להחלים ממנה במהרה ושכל המשפחות יוכלו לחבק את הקרובים שלהם שנמצאים בשבי, ובתקווה שיחזרו מהר בריאים ושלמים, ולמרבה הזוועה, אלה שכבר לא יחזרו בריאים ושלמים, שגם הם יחזרו כפי שאמרת, ושתוכלו לפחות להתייחד איתם כראוי. לצערי הרב, סליחה שאני אומר את זה, באמת יש פה הפקרה והפקרות בלתי נסבלים, אבל ננסה לעשות מה שאפשר. לצערי מעבר לזה אין לי הרבה מה להגיד. חזקו ואמצו. יש לכם תמיד אוזן קשבת וחיבוק אוהב, אז באמת קשה אבל אני גם מרגיש ממש צורך להתנצל על כך שאנחנו עוברים לנושא אחר. 

אני ביקשתי את הדיון הזה לאור דברים שפורסמו לאחרונה בנושא של קדחת הנילוס המערבי. הנגיף עצמו, בדרך כלל לא נפגעים ממנו אנושות, אבל יש אוכלוסייה פגיעה יותר, בעיקר אנשים מבוגרים, אנשים עם מערכת חיסונית פגומה, אם זה מושתלי איברים או אנשים שעוברים טיפולים מסוימים. מעבר להידבקות בנגיף, לסכנה של חולי, גם צריך לקחת בחשבון שגם מי שמחלים מהמחלה, הרבה מאוד פעמים סובל מנזקים שהופכים לקבועים לכל החיים. גם את זה צריך לקחת בחשבון, שגם אין טיפול, אין חיסון. תיכף אני גם אתייחס לזה. 

עד כה ממה שאנחנו יודעים, שבעה בני אדם נפטרו מהמחלה השנה, ועוד 81 חולים אובחנו, רובם מאזור מרכז הארץ. אחת הסיבות המרכזיות להידבקות הגדלה זה גלי החום, יותר ראוי לתאר כחלק מהתחממות הגלובלית. גם זה תוצאה של זה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

בדרך כלל זה אוגוסט-אוקטובר. הרי אנחנו התחלנו ביוני.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בדיוק. העניין הוא שזה גם התחיל יותר מוקדם. זה חלק מאותה תופעה של ההתחממות, של גלי החום. צריך לקחת את זה גם בחשבון. 

למעשה יש שני דברים שצריך לעסוק בהם, אחד זה המניעה. המניעה זה יותר קשור לרשויות מקומיות, למדינה ולייבוש מקורות מים שמזמינים את היתושים שמפיצים את הנגיף, אז כך שכשאנחנו מדברים על מניעה, זה מן הסתם הרבה יותר קשור למשרד להגנת הסביבה, כי המשרד להגנת הסביבה הוא זה שבעצם אמון באחריותו גם לנטר וגם לייבש את המקורות. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

נשמע גם אותם.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן, בוודאי. אני פשוט אומר את זה עוד פעם לפרוטוקול, כי אפשר היה לתהות מדוע זה בוועדת הבריאות ולא בוועדת הפנים. זה נכון שיש פה איזשהו משיק בין שתי הוועדות, אז אנחנו פה ואני כמובן מברך על כל דיון שמתקיים, אבל חשוב לציין את המקום של המשרד לאיכות הסביבה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

כן, גם המניעה צריכה להיות ביחד.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

נכון, בדיוק. מצד שני כמובן משרד הבריאות נכנס כאשר מדובר על הטיפול, אז יש בעצם חיבור של שני הצדדים.

אני ביקשתי את הדיון הזה משום שלא צריך לחכות לזה שהמספר יעלה. מישהו יכול לבוא ולהגיד, שבעה זה לא נורא, למרות שכל אדם להשקפת עולמי הוא עולם מלא, אבל מעבר לזה אנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל בשיתוף פעולה של כמה משרדים, בפעולת מניעה וטיפול כדי שהמספרים לא יגדלו. מאחר וכנראה צפוי החודש ובאוגוסט גלי חום יותר גדולים, הסכנה גדלה עוד יותר, לכן אני ביקשתי את הדיון הזה כדי בעיקר שנמנע את זה מבעוד מועד. תודה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה רבה על היוזמה. 

הצטרפו אליך גם ד"ר יאסר חוג'יראת וחבר הכנסת אברהם בצלאל, אז בבקשה, ד"ר יאסר.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

טוב, אני אדבר בקצרה. מה שנאמר כאן לגבי קדחת הנילוס המערבי, יש עלייה יחסית השנה, אם אנחנו מסתכלים על המספרים, העלייה ב-2024. המספרים האלו לא היו בשנים הקודמות. יכול להיות שהקורונה, כנראה שאנשים היו בבתים זה עזר בעצם למניעה וההידבקות במחלה הזו. זה כנראה אחת הסיבות. 

העלייה היא מדאיגה, כי אם אנחנו משווים את זה אפילו ל-2018 הנתונים הם מדאיגים. המחלה ידועה, הסיבות ידועות, אבל אנחנו נותנים אותו טיפול על אותו דבר. כנראה זה לא עוזר השנה. בגלל זה יש את העלייה הזו. יש את המשרד להגנת הסביבה שהוא אמור לדאוג למניעה, ומשרד הבריאות המטפל, וכמובן המועצות המקומיות. אנחנו יודעים את הסיבות, לכן צריך אולי להקדים תרופה למכה. צריך לקדם תרופה למכה ואז לא לחכות לחודשי הקיץ והאביב, אלא לפני להעלות מודעות, ואיפה שצריך לייבש, צריך לעשות את זה בצורה יותר יעילה ולא לחכות עד שאנחנו רואים את החולים. מה שמדאיג, שהשנה מספר הנפטרים הוא גבוה יחסית אם אנחנו משווים אותו לשנים קודמות. זה לפי הנתונים שלכם. זה גם מדאיג כנראה בגלל אי הטיפול הנכון או המניעה בתקופה המקדימה ולא מטפלים עד שאנחנו מגלים את המקרה הראשון. תודה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. 

חבר הכנסת אברהם בצלאל, אתה בין היוזמים.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

בוקר טוב לכולם, יושבת-הראש. שאפו על זה שאת יושבת בדיון חשוב זה. אני לא רוצה לחזור על הדברים שחבריי דיברו. אני חושב שכולנו מכירים דבר ראשון את העלייה המדאיגה מבחינת כמות האנשים שנפגעים. תיראו מה יתוש יכול לעשות לבן אדם. הוא אפילו הורג. לצערנו יש כבר כמה נפטרים מהסיפור הזה, ועשרות, אני לא יודע אם כבר הגיעו לזה. היה 84. אני לא יודע כבר איפה אוחזים ביממה האחרונה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

עוד מעט נשמע את הנתונים. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

הנתונים רק עולים לצערנו. צריך בהסתכלות שלי, מעבר לזה שאנחנו מעלים את הבעיה עצמה פה בדיון הזה, זה למצוא פתרונות. פתרונות זה גם חינוך מבחינת שהציבור יידע מה צריך לעשות בשביל למנוע את הדבר הזה. זה אחד. שניים, זה מחקר בין-לאומי, אולי לראות בעולם מה קורה. לצערנו מגיעים כל מיני מחלות שהם כבר נהיים אחרי זה שגרה. בשנה הראשונה זה נראה וואו, ובשנה השנייה, אז יש כמה עשרות שמתים או כמה מאות שחולים, ואיך אומרים, מנסים להמשיך עם זה כרגיל. אני חושב שהדבר הזה חייב להיפסק כמה שיותר מהר. אין ספק שמכירים את הבעיה, אבל צריכים למצוא גם את הפתרונות. אני חושב שדיון הזה הוא חשוב מאוד, ואני מקווה שבאמת בדיון הזה נמצא פתרונות. בטח משרד הבריאות ער לדברים האלו והוא עושה כל שביכולתו, אבל בואו נשמע אולי מגורמים נוספים, או מחשבות מה אפשר לעשות בשביל למנוע את זה כמה שיותר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה. 

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, את רוצה לפני המצגת להתייחס?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, אני אשמח. אני רוצה גם שתהיה התייחסות לשאלות שאני אעלה פה. אין חולק, כמו שנאמר פה, שבאמת יש לנו איזו שהיא תופעה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים לה מענה, אבל עם זאת, ואני אהרוס לכולם פה את החגיגה, נורא ואיום. אנחנו צריכים גם לייצר איזשהו איזון. כולנו מכירים את המחקרים שמראים שלחץ וחרדה וסטרס מעלים את השיעור ואת האפשרות לחולי, לכן אני אומרת, אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מושכלת. גם כשמטפלים באיזו שהיא תופעה, באיזו שהיא מחלה, אם אנחנו עכשיו מתייחסים לקדחת הנילוס, אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא מייצרים היסטריה לא מאוזנת, לא הגיונית ביחס למחלה. 

יש לי כמה שאלות שהייתי רוצה שבמהלך הסקירה של משרד הבריאות הם יתייחסו אליהן. מה הליך הבדיקה והזיהוי הוודאי של קדחת הנילוס? איך אתם בודקים את זה? איך הצוות הרפואי מאשר שזה אכן קדחת הנילוס? כי אני ראיתי גם כתבות שעדיין אין אישור סופי שמדובר במחלה הזו. אשמח לדעת, כי דיברו פה על שבעה נפטרים מהמחלה. אשמח לשמוע איך בודקים וגם אם יש אישור ודאי שזה קשור למחלה. 

אנחנו יודעים שגיל הפגיעה הוא מעל גיל 60. איך אנחנו יכולים לוודא שהם לא נפטרו ממחלות רקע אחרות? יש לי שאלה קצת פרובוקטיבית אבל אני אשאל אותה בכל אופן. במקרים החמורים שהגיבו בצורה קשה לקדחת הנילוס, האם הם היו מחוסנים לקורונה? האם בדקתם את זה בכלל?

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

האם יש קשר לחיסון הקורונה בהחלשה של המערכת החיסונית של הבן אדם? לזה את התכוונת, כן?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה רק להוסיף עוד איזו מילה אחת, ברשותכם. יש איזו תחושה בציבור שלפעמים לוקח זמן עד שמגלים מה המחלה שיש לבן אדם. לצערנו הרב הרבה פעמים מפספסים ולא מצליחים אחרי זה לטפל. אני יכול להגיד לכם סיפור. הייתי השבוע בניחום אבלים של בן של חבר, בן חמישה שבועות שנפטר ממחלת השעלת. אני יודע שהם היו פעמיים בבית חולים ולא גילו בכלל שזה שעלת. בפעם השלישית גילו ואז אמרו, חייבים להחליף את הדם. כשניסו להחליף, הוא לא שרד והיה כבר מאוחר מידי. 

הזכירו פה שבעה נפטרים, לא משנה הגיל שלהם. כל גיל, גם אם זה גיל 60 או זה גיל 20 זה אותו דבר מבחינתי. האם מישהו דואג שכשמגיע כזה מקרה, או כל מקרה שלפעמים הוא נראה סתמי, שעושים את כל הבדיקות בשביל לשלול מראש כזה דבר? לפעמים עד שכבר יגלו את זה, לצערנו זה כבר דבר שאי אפשר לטפל בו. השאלה אם יש קו מנחה מבחינתכם, לרופאים מטעם משרד הבריאות בשביל הדברים ובפרט בתקופה הזו? 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אשמח לשמוע ולראות את המצגת של משרד הבריאות. חשוב לנו לדעת מה הנתונים, איך מאבחנים את המחלה? איך שולטים במחלה כשאין חיסון שיכול למנוע הידבקות? איך מונעים בכלל את ההתפשטות של המגפה הזו? אנחנו יודעים שיש פגיעה נוירולוגית במי שחלה. מי שנדבק, אז יש פגיעות נוירולוגיות ויש השלכות קשות. איך אפשר למנוע? מה הזמן הקריטי לתחילת הטיפול במחלה? יש הרבה אנשים שאין להם שום תסמינים אבל הם כן נדבקו. האם הבריאות שלהם גם בסכנה? איך אתם פועלים כדי להגביר את המודעות בקרב האוכלוסייה?

בבקשה, ד"ר אור קריגר, סגן ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

שלום, קוראים לי אור קריגר, אני רופא מחלות זיהומיות בילדים ומיקרוביולוג קליני. באתי בעצם לתת נתונים על תחלואה חריגה ביותר של קדחת מערב הנילוס שאנחנו רואים בחודש האחרון. באתי גם לתאר את שיתוף הפעולה מרגע שהבנו שיש לנו פה תחלואה חריגה, יחד בכל חטיבת בריאות הציבור ומשרד הבריאות, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, ד"ר שי רייכר ומשרד החקלאות. 

אני אפתח קודם כל בקצת רקע לגבי הווירוס. וירוס קדחת מערב הנילוס מוכר משנת 1937, שם הוא זוהה במחוז נילוס מערב באוגנדה, ומשם הוא קיבל את השם שלו, ומוכר בארץ מ-1951. זה וירוס מעניין מבחינת התצורה של איך שהוא מדביק. המאגר, איפה שנמצא הווירוס רוב הזמן זה אצל בעלי כנף, אצל ציפורים. זה ממשפחת ה-Flaviviridae. היתושות עוקצות כאשר הן צריכות ארוחת דם בשביל להטיל ביצים. הן עוקצות ציפורים ומטילות, והן יכולות גם לעקוץ בני אדם, כאשר אצל בני אדם בעצם יש הדבקה וזה נחשב למאחסן מקרי, זאת אומרת אין הדבקה של אדם-יתוש ואחרי זה בחזרה לבן אדם. זה לא מוכר, ולעוד יונקים. יש עוד הדבקה אפשרית שתוארה בעבר בארץ במנות דם. בתקופה שיש פעילות של הווירוס הזה, בעיקר בחודש הקיץ עם פיק בסוף הקיץ, עושים סקר לכל מנות הדם בארץ. 

מבחינת הקליניקה, מנתוני עבר אנחנו יודעים ש-80% מההדבקות הן אסימפטומטיות, זאת אומרת אנשים נעקצים, הגוף מגיב לווירוס ואין שום תמונה קלינית. כשיש הופעה של תמונה קלינית, אז תקופת הדגירה של הווירוס היא בין שניים ל-14 ימים. מאפיינים קליניים – ברוב רובם של המקרים זה מחלת חום, כאבי ראש, שרירים, כאבי עיניים, הקאות, תפרחת בחלק מהמקרים. מחלה לא נעימה אבל בדרך כלל שעוברת, ומחלה נוירולוגית, המחלה הקשה נמצאת במיעוט של מיעוט של המקרים במספר תצורות עיקריות שזה דלקת - - - 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

חום זה בגלל שלא מטפלים בשלבים ראשונים במחלה?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אין טיפול ידוע עד כה בווירוס הזה.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בגלל זה הדגש הוא על המניעה. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כן, בדיוק, הדגש העיקרי הוא על המניעה ועל לבדוק טיפולים בהמשך. 

דלקת קרום המוח אספטית זה בחלק מהמקרים. זה יותר בצעירים, תמונה של שיתוק רפה שדומה קצת למחלת פוליו.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

דלקת קרום המוח היא יותר בצעירים? 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כאשר יש מחלה נוירולוגית זה כן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, אני מדברת כתוצאה מקדחת הנילוס. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כן, בהחלט.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היא תופעה יותר שכיחה אצל צעירים?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כשיש מחלה נוירולוגית, בצעירים זה בדרך כלל יותר דלקת קרום המוח שזה מחלה יותר קלה. לעומת זאת דלקת המוח, אנצפליטיס, שמופיעה יותר באנשים עם גורמי סיכון או באנשים מבוגרים, זו מחלה שהיא יכולה להיות קשה מאוד עם בלבול, פגיעה דמוית פרקינסון, שקיעת הכרה ומוות ב-10% מהמקרים. גורמי סיכון למחלה קשה נוירולוגית זה גיל מבוגר, יותר בגיל מעל 70.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מוות ב-10% מה-100%?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

לא, מאלה שיש להם מחלה נוירולוגית. בגיל מבוגר זה סיכון לאנצפליטיס, לדלקת המוח. דיכוי חיסוני, ממאירויות, טיפול מדכא חיסון ומושתלים של איברים, בסיכון למחלה קשה, ויש גם גורמים נוספים אפשריים למחלה קשה נוירולוגית, שזה סוכרת, יתר לחץ דם, אלכוהוליזם, מחלת כליות ומין זכר. 

מבחינת דיווחים מהעולם לגבי קדחת מערב הנילוס, אמנם יש לזה שם מאוד של האזור שלנו אבל זה נמצא בכל העולם. זה נמצא עם התפרצויות גם בארצות הברית. לפי שעה אין איזה שהם דיווחים על תחלואה חריגה. יש דיווחים בצפון אמריקה על מציאה של יתושים ועופות נגועים בנגיף בהיקף חריג ומוקדם לעונה, ומומחים מייחסים את זה לשינויי אקלים ולמזג אוויר חם יותר. היו מספר ספור של מקרים באירופה, בארצות הברית גם, ובמצרים וירדן לא אותרו דיווחים על מקרי תחלואה. מה שכן, אין להם רישום של תחלואה, אז קשה להגיד לגבי זה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בארצות הברית זוהו שבעה מקרים בלבד. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

יש מקומות גיאוגרפיים מסוימים בארץ שיש יותר מקרים? 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אני אתייחס לזה עוד מעט. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

האם כל הנפטרים מהמחלה הזו היו עם מחלות רקע, או שיש אנשים בריאים וכתוצאה מההידבקות נפטרו?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כן, כולם היו עם מחלות רקע. 

 << אורח >> יעל פארן: << אורח >> 

אנחנו פה יכולים לתת את התמונה הקלינית. אנחנו נציגים של איכילוב. אני ד"ר יעל פארן, אני מנהלת היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, וכאן ד"ר אבי גדות, מנהל המערך הנוירולוגי. אנחנו בית החולים הראשון שהתחיל לראות את החולים האלה בתחילת יוני, ודיווחנו מייד למשרד הבריאות כי ראינו שיש פה משהו חריג מבחינת המספרים בצורה יוצאת דופן. יש לנו רק בחודש יוני 20 מאובחנים חדשים שלנו, שזה לא היה ככה מעולם. אני באיכילוב כבר 20 שנה. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים שהם אכן מבוגרים מעל גיל 60.

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> 

באחוזים לאוכלוסייה, כשאת אומרת זה לא היה אף פעם.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היה להם מחלות רקע או שהם היו בריאים?

 << אורח >> יעל פארן: << אורח >> 

רובם ללא מחלות רקע. אולי לחץ דם, גלאוקומה. היה מספר קטן של מדוכאי חיסון. אנשים שצועדים.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בדקתם אם הם היו מחוסנים לקורונה? 

 << אורח >> יעל פארן: << אורח >> 

לא בדקנו את זה. אני חושבת שזה כרגע לא רלוונטי לדיון. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה מאוד רלוונטי. 

 << אורח >> יעל פארן: << אורח >> 

אנחנו עכשיו מנסים לחשוב על איך אנחנו מתמודדים עם המחלה הזו. לא חשוב כרגע, זה לא הנקודה. רובם היו אנשים שהיו בדרכם, אחד לנסיעה לפרובנס, כלומר אנשים שהם עובדים. אני התפלאתי נורא לראות כמה אנשים בני 70, אפילו קרוב ל-80 עדיין עובדים במשרה מלאה. זה ממש הפתיע אותי. 

כל האנשים שאצלנו, אנחנו כבר הגענו לשישה מונשמים, שמונשמים זה אומר שחלקם ייצאו מזה אבל חלקם לא ייצאו מזה, אז כולם במצב קשה. כל האנשים האלה שמונשמים זה חד וחלק המחלה, כלומר אנשים שהיו בסדר גמור. כקלינאית, אין בכלל שאלה. רוב אלה שמונשמים זה כאלה שהתחילו עם Flaccid paralysis, כלומר עם שיתוק גפיים ואחר כך מופיע העניין הנוירולוגי ואז הם שוקעים במצב הכרתם ואז אנחנו מנשימים אותם. התשובה היא באופן מובהק, כן. הרושם שהם מתים מהמחלה, לא מתים מסיבוכים אחרים. יש חולה אחד שמונשם, שעכשיו יש לו דלקת ריאות של חולה מונשם, אבל זה לא משנה. זה דברים שקורים לאנשים שהם מונשמים. 

דבר שני, צריך לשים לב שכל 20 החולים שהגיעו אלינו מייצגים בערך 100–200 אנשים בקהילה שנבדקו והיו א-תסמיניים, אז צריך לקחת את המספרים האלה. מי שמגיע לאשפוז זה מי שכבר מתחיל לו איזשהו קליניקה נוירולוגית, יכולה להיות קלה, אבל אז מגיעים. כל חולה כזה, צריך לחשוב שהוא מייצג בערך 100–200 אנשים שנדבקו בקהילה. הרושם שלנו מתוך אותם 20 מקרים שאצלנו, שהתמותה והתחלואה הקשה היא מהמחלה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כמה מתוך ה-20 האלה הגיבו לזה עם תסמינים קשים, ב-1% האלה שדיברנו עליהם?

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

לי קוראים אבי גדות, אני גם מנהל מרכז דלקות המוח שד"ר פארן ואני חברים בו. אנחנו ראינו 20 חולים, מתוכם שמונה הונשמו. אחד נגמל מהנשמה ומשתפר בהדרגה, אחד נפטר ושישה מונשמים. אתמול הנשמנו אחד. אצלי במחלקה נכון לאתמול אובחנו שלושה חולים ועוד אחד בפנימית אחרת. 

יהיה פה דיון ומשרד הבריאות יציג. אני רק רוצה לומר לחברת הכנסת, אני לא בעד פאניקה. אני לא בן אדם פאניקיסט, אבל אם פאניקה תציל חיים, אני מעדיף אותה מאשר שאננות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הבעיה היא שהרבה פעמים הפאניקה היא מה שמחמירה את החולי.

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

חברת הכנסת, אני רק רוצה לומר עוד נקודה לגבי הדבר הזה. המחלה הזו לילדים ואנשים צעירים היא מחלה קלה מאוד. המחלה הזו מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית, וצריך לעשות את הדיכוטומיה הזו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

צריך להדגיש שנדבקים מזה רק מעקיצה. לא נדבקים אחד מהשני.

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

חד משמעית. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפרוטוקול אני אומר את זה. זה חשוב. 

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

זה מסביר גם מדוע אנשים שאנחנו רואים, הם פעילים, בריאים ועצמאיים, כלומר אנשים שהיו בריאים עד אותו רגע, כי הם מסתובבים, הולכים, נעקצים. מי שהוא סיעודי והוא בבית, אנחנו לא ראינו סיעודיים וחולים. ראינו אנשים בריאים, תקינים, בני 73, 75, 78. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

שאלה מקצועית לאנשי המקצוע. אם אתה משווה את התמותה כתוצאה מהפגיעה מהווירוס הזה, האם היא יותר גבוהה מווירוסים אחרים כמו שפעת בגיל הזה? 

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

חד משמעית.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, תשמע נתונים ממשרד הבריאות, לא רק מבית חולים אחד. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, זו שאלה חשובה. התמותה בגילים האלה היא יותר מקדחת הנילוס?

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

כן, במקרים הקליניים.

 << אורח >> יעל פארן: << אורח >> 

זו שאלה מורכבת. אני חושבת שאנחנו מתבלבלים פה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אני מבקשת, עד שאנחנו לא שומעים ורואים את כל התמונה שהכין לנו משרד הבריאות. אחר כך אנחנו נשלים את הדיון.

פרופ' מור זהר, בבקשה. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

ניתן לראות פה את מספר מקרי התחלואה בכל שנה, כאשר הגובה של כל עמודה משקף את מספר המקרים שדווחו באותה שנה, כאשר ב-2024 מדובר רק עד חודש יוני, אז כבר אנחנו רואים שעד חודש יוני עברנו חלק מהשנים הקודמות ואנחנו רק בתחילת התחלואה. רוב מקרי התחלואה כפי שנאמר קודם, הם בדרך כלל לקראת אוגוסט והלאה, ככה שצפוי שיהיה המשך של עלייה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

הייתה קפיצה ב-2015, 2018 ו-2024.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מה קרה ב-2015?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

קשה לזהות מגמה מבחינת התחלואה, וכל שנה היא לאו דווקא דומה לשנים שהיו לפניה או אחריה. חלק מזה זה שינוי האקלים. חלק מזה, כמו שאולי מישהו העלה קודם את הסברה לגבי תקופת הקורונה שכבר אנשים פחות הסתובבו בחוץ, אז גם נתונים מטאורולוגיים וגם תנועה של אנשים. אולי גם הנגיעות השונה של הנגיף בין השנים, אבל זה פחות ממוסמך. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יכול להיות שגם אנחנו חברה קצת פוסט-טראומטית. אולי החולשה של המערכת החיסונית, גם היא אופציה?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בסופו של דבר המקרים הקשים מגיעים לבית החולים. כפי שאמרו קודם, חלק גדול מהמקרים לא מגיעים לכדי אבחון משום שאו שהם לא תסמיניים בכלל, אין עליהם תסמינים או שיש להם תסמינים קלים ולכן הם לא מגיעים לאשפוז ברמה כזו שעושים להם את הבדיקות המתאימות, ככה שאנחנו בדרך כלל רואים את קצה קצהה של מפת התחלואה, את המקרים היותר קשים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

יופי. תודה.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

יש לי הסבר לא מקצועי לירידה בין 2019 ל-2023 ו-2024. בתקופות האלו היו הרבה מערכות בחירות בארץ. בגלל זה אנשים היו עסוקים בדברים אחרים, לא שמו לב. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

ארבעה-חמישה סגרים היו לנו שהיינו סגורים בבית, לא הסתובבנו, אז המערכת החיסונית הייתה יותר חזקה. 

בבקשה, פרופ' מור זהר, אתה ממשיך? מספר חולים, שיעור תסמינים נוירולוגים, אשפוזים ותמותה, מספר מדאיגים.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

מה שעשינו פה, לקחנו את כל המקרים שדווחו בין 2014 לבין 2023, סך הכול בערך 440 מקרים, ובדקנו כל שנה מה היו שיעור של התסמינים הנוירולוגיים מכל המקרים, מה היה שיעור התמותה ומה היה שיעור הפטירות. ניתן לראות שב-2024 לפחות עד חודש יוני, נתוני יום שבת, אנחנו רואים שאנחנו בסף הגבוה של שיעורי התסמינים הנוירולוגים מבין החולים המאובחנים, של שיעורי האשפוז ושל שיעורי הפטירות. אנחנו כמובן עוקבים אחרי הדברים, אבל אנחנו בסף הגבוה בינתיים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

לא כל המאובחנים נמצאים כאן בנתונים, כי יש את אלה שאין להם תסמינים ואז אפילו לא פנו לקופת חולים ולבית חולים. זה רק קצה של הקרחון.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

תמיד זה קצה הקרחון, לכן אנחנו מבחינה אפידמיולוגית מתייחסים לשנים אותו דבר, כי תמיד זה קצה הקרחון. זה לא ששנה מסוימת היה קצה הקרחון ושנה מסוימת לא. נכון, אנחנו יודעים על חלק מהמקרים, אבל תמיד אנחנו יודעים על חלק מהמקרים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

רק הקשים ביותר שלא יסתדרו לבד. 

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >> 

אני רוצה רק שאלה אחת קצרה. ממה שהם דיברו, מה רוצח יותר, האם זה בשפעת או במקרה הזה, אני רוצה להגיד לכם, השפעת יותר רוצחת. זה החיסון של השפעת הוא שרוצח את הזקנים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

בני, אנחנו ניתן לך זכות דיבור.

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >> 

אני צריך ללכת לישיבה. אני חוויתי את זה. במזלי שניצלתי. חיסון השפעת הוא שרוצח. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה אמירות מאוד מסוכנות, שמישהו שהוא לא בר סמכא אומר בצורה ברורה וגורפת שכביכול חיסונים גורמים לנזק. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

פרופ' מור זהר, הנתונים שלכם שאתם כותבים 2024, אנחנו עדיין בחודש יוני. הנתונים של השנים הקודמות, מחודש יוני או כל התקופה?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

כל השנים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אז אנחנו כבר בקפיצה אפילו בתחילת העונה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אז זה לא מעודכן. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

למה?

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

לקראת אוקטובר אנחנו נראה את הנתונים בקפיצה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

צפוי שכך. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אנחנו נעשה עוד דיון אחד בהמשך. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

זו בדיוק הנקודה, שאנחנו רוצים להראות שיש כאן באמת תחלואה יוצאת דופן, משהו שהוא חריג, ואנחנו רוצים להראות - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

מה רוצים להראות? רק שנבין.

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

בגלל החשש, אנחנו רוצים להראות לכם את הנתונים ואת הדברים שאנחנו עושים ביחד על מנת למנוע את זה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

חברת הכנסת טלי גוטליב, את רוצה להמשיך לשמוע את הנתונים?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

סליחה, אני לא חברה בוועדה הזו אבל מפאת ההיסטריה שחששתי שהולכים להכניס את ישראל לאיזה היסטריה, נכנסתי לומר את הדברים הבאים. כמו שאתם יודעים, דעותיי ידועות גם בהתייחס לקורונה וגם בהתייחס לראי רטרוספקטיבית בהתייחס לקורונה, ולהגבלות שניתנו ואיך הקשר בין ההגבלות לבין התועלת שלהן, חיסונים ואם בכלל. גם בהקשר הזה. שמעתי פה אמירה בהתייחס לחיסון. אני לא מתחסנת. אני לא באה לעשות כאן פופיוליישן לחיסון, איך בודקים אותו ואיך לא, ואם הוא כל כך בסדר, למה הפרוטוקולים חסויים לכל החיים? עד שאני אתפגר אני לא אדע מה רשום שם, אז יש לי עם זה בעיה.

 אני רק רוצה להבהיר פה שנכנסתי רק לומר, אני מבקשת לא להכניס את עם ישראל להיסטריה בגלל קדחת הנילוס. בכל הכבוד, לא נעים, לא כיף אבל ממש לא נורא, בטח לא מצדיק ישיבה כזו רצינית בכנסת ישראל בזמן מלחמה, וזה אפילו לא ישיבה ראשונה, ולכן נכנסתי להבהיר לעם ישראל, אל תיתנו להיסטריה להלחיץ אתכם. יש מספיק מחלות. יש גם שפעות, יש גם קורונות כל הזמן ואנחנו חיים עם זה בשלום, ברוך השם. תמיד יש גם תמותה, תמיד יש גם חולי, ואנשים שחולים ולוקחים את המחלה, יש להם השלכות. כל אדם והנתונים שלו, הגולגולת הדקה והגולגולת הדקיקה, אז בשים לב לזה אני לא אפריע לכם יותר. שימו את הדברים בפרופורציה, רבותיי. לא באמת אפשר למנוע מחלות בצורה כזו. זה לא סוף העולם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה לך על האכפתיות וההשתתפות. 

אנחנו נמשיך עם המצגת, כי אנחנו רוצים לתת זמן גם לדוברים אחרים. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

פה ניתן לראות את מספר מקרי המוות, וכפי שהדגשת קודם, 2024 זה רק עד חודש יוני בעוד ששאר השנים משקפים את מספר מקרי המוות בכל השנה. 

מבחינת מצב התחלואה, נכון ל-30.6 היו 87 מאובחנים ועוד עשרה משוערים. מישהו שאל קודם לגבי הפער בין המשוערים לבין המקרים המאובחנים. בדרך כלל זה פער של זמן משום שהם עדיין לא קיבלו את האבחנה המעבדתית. יש להם תסמינים רלוונטיים ויכול להיות גם סיפור אפידמיולוגי, אבל ממתינים לאישור המעבדתי מהבדיקות שלקחו להם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני ראיתי כתבה, אני לא זוכרת איפה זה בדיוק היה, על שתי קשישות שההצהרה הייתה קדחת הנילוס, אבל בפועל לא היה תשובות סופיות ביחס לאבחנה. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בדרך כלל יש פער של יום-יומיים עד שלוקחים את הבדיקות, עד שמעמידים את הסט של האבחנה. תוך יום-יומיים מקבלים את התשובה. רוב החולים הם חולים מבוגרים. אנחנו יודעים עליהם. יש גם שני ילדים אבל זה מקרים יוצאי דופן. אחד הילדים הוא דווקא במצב טוב מאוד, אחד פיתח תסמינים נוירולוגים. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי המצב גם הקליני של המאובחנים, וגם על מספר המקרים החדשים ועל ההתקדמות שלהם.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה נראה מאוד מעניין. אני מסתכלת עכשיו ביחס למיקום. אני רואה שיש יותר באזורים הצפוניים שסמוכים לים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

את התקדמת. תני להם להמשיך את המצגת בבקשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה מעניין לראות את זה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

חברת הכנסת לימור, בואו נשמע. אפשר להתקדם בקצב, כי אנחנו מחכים גם לדוברים אחרים. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אני אמשיך מכאן. כמו שאמרתי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד החקלאות. אני אציג פה את הניטור של היתושים שמעבירים מחלות. מה שקורה זה שבנקודות מסוימות בארץ מציבים מלכודות ליתושים. עושים את זה מהגנת הסביבה, ועוברים בזמנים קבועים במהלך השנה כדי לאסוף את היתושים שנאספו. מעבירים אותם למעבדת בריאות הציבור בירושלים, שם מסתכלים יתוש-יתוש בכל המלכודות שיש כדי לברור כמה יתושים יש ומאיזה סוגים של יתושים. אחר כך אני אציג את הנתונים לגבי סוגי היתושים שבהם באמת זיהו את הווירוס. את היתושים קודם כל מקפיאים כדי להרוג אותם, ואז שמים אותם במבחנות לעשות לזה הומוגניזציה, ומעבירים את זה למעבדה המרכזית הווירולוגית שנמצאת בתל השומר, שם עושים בדיקות כדי לראות האם בתוך המבחנות האלה אנחנו מצליחים לזהות שליתושים האלה היה באמת וירוס או שלא היה. 

פה יש לנו את התמונה שמראה את היתושים שבהם זיהו את הווירוס. יש לנו את התמונה ב-2023 עד סוף יוני, וב-2024 עד סוף יוני, כאשר גודל העיגול מסמן כמה יתושים נתפסו. הכוכבים בצהוב מראים איפה נמצא וירוס נגיף מערב הנילוס. אתם רואים שיש הרבה יותר נקודות ב-2024. זה נובע מכך שהוגדלה מאוד כמות הניטור. מנסים לתפוס יותר באזורים שיש בהם יתושים, ואיפה שיש את הכוכבים, אתם רואים ב-2024, זיהינו עד עכשיו אך ורק באזור המרכז, שזה מקביל מאוד לאזור שבו יש את התחלואה. הרושם שיש עכשיו בנוסף לזה מהמעבדה המרכזית, זה שיש יותר יתושים השנה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יש יותר מוקדי ניטור ואז ממילא - - -

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

לא, לא, זה בנוסף לזה. עכשיו יש גם יותר מוקדי ניטור, אבל הרושם היה שמתוך המלכודות של הזקיף, איפה שכל שנה יש בדיוק את אותם, יש יותר, ואנחנו נקבל נתונים יותר מדויקים לגבי זה בהמשך.

אתם רואים שאנחנו הגברנו את הניטור. מצד ימין אתם רואים את המפה שמראה בנקודות צהובות, זה החולים, איפה שהם גרים על סמך חקירות אפידמיולוגיות. הכוכבים זה איפה שהתגלה הווירוס. הנקודות האדומות זה היכן שיש מלכודות, וגם שם איפה שיש את הווירוס. זה מאפשר לנו יחד עם תוספת ממשרד החקלאות. הם עושים ניטור גם של עופות שלהם יש סימנים נוירולוגים, והשנה הם ראו הרבה יותר עופות שיש להם סימנים נוירולוגים, ומהם הם גם לוקחים דגימות. מזהים גם יותר אצלם את אותו וירוס.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

יש לי שאלה מקצועית. האם בדקתם את הריצוף של הווירוס? האם זה אותו וירוס או באמת יש שינוי? אולי יש מוטציה? אולי וירוס חדש?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

שאלה מצוינת. זה השקף הבא שלנו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אפשר לשאול אם יש הסבר למה זה דווקא מרוכז באזור המרכז למשל? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כנראה תקיפה של הקפלניסטים. מישהו מפזר את זה שם. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי. חשבתי שהם עצמם היתושים, לשיטתם של כמה אנשים פה. עוד מעט נצטרך לצטט את חיים חפר על היתוש שעלה למעלה, כדי להסביר עוד כמה תופעות. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

קצת נתונים לגבי היתושים עצמם. העלו שאלות לגבי יתושי האדס שהם מן פולש, אז עיקר היתושים שבהם מזהים את הווירוס זה מיתושים שהם תושבי הארץ כבר הרבה מאוד שנים, יתושי הקולקס, פרקסיגוס וקולקס פיפיאנס, וזה מדגים פה בגרף הזה למי שרוצה להתעמק. 

מבחינת בדיקות אבחון החולים במעבדה המרכזית הנגיפית, זה אולי ייתן תשובה לגבי גם הגדרת המקרה. אנחנו בודקים נוגדנים כנגד הנגיף בדם, בסרום או בנוזל שדרה, ואנחנו עושים גם בדיקה מולקולרית, ה-PCR שמתבצעת גם בסרום, נוזל שדרה ודם מלא, שהוא מאוד ספציפי ומהיר. זה אחד הדברים המאוד מעניינים שאנחנו רואים השנה. הגרף הזה יכול להראות שהשנה אנחנו מזהים הרבה יותר את הווירוס בדגימות מבני אדם החולים. אם בעבר זיהו יותר את התגובה של האדם לווירוס בצורה של נוגדנים, אז כיום אנחנו גם מזהים בצורה יותר טובה את הווירוס.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בדיקות דם מספיקות? כי אני רואה שיש לכם עוד אפשרות. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

כן. כשיש חשד אנחנו משתדלים לקחת יותר דגימות כדי לזהות. 

 << אורח >> נגה ארבל: << אורח >> 

זה אומר שאתם לא מזהים תגובה חיסונית? כשאתה אומר שאתם מזהים יותר את הווירוס - - - 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

זה לא מה שאני אומר. אני אומר שהשנה אנחנו מזהים יותר, ואני אתייחס לזה גם בהמשך מבחינת - - - 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

סליחה, את לא הצגת את עצמך ולא ביקשת זכות דיבור, אז אנחנו נשמח לשמוע אותך. תרשמי בינתיים שאלות בצד ואז תוכלי לשאול את זה מסודר שזה יירשם בפרוטוקול כמו שצריך, כי כל שאלה חשובה. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אני יכול לענות בכל זאת?

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

כן.

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

זה לא עניין שאנחנו רואים פחות את הזיהוי בנסיוב, את הדגימה הסרולוגית, אלא שפשוט מזהים יותר את הבדיקות המולקולריות, ואנחנו מזהים את זה גם בערכים שיכולים להעיד על יותר כמות כנראה של וירוס בדם. 

מבחינת הריצוף, בוצע ריצוף הן לווירוסים שזוהו ביתושים והן בבני אדם והן בבעלי כנף, ומדובר באותה משפחה של וירוס שאנחנו זיהינו כבר בעבר. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

סליחה, הריצוף שעשיתם כאן הוא מאיזה דגימות?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

פה יש לנו ריצופים וזה רשום מאוד בקטן מאיפה הדגימות.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

צריך פשוט לזכור שחבר הכנסת חוג'יראת הוא גנטיקאי. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

זכור לי עוד מהטכניון מלפני כמה שנים, ד"ר חוג'יראת. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

השאלה שלי האם בוצע ריצוף לנגיף שגרם למוות באנשים? 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

בעצם מבוצע ריצוף מדגימות אנושיות. אני מסתכל בדיוק לראות ממי - - - 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה חשוב כי יכול להיות שדגימות של אנשים שנפטרו, שם בעצם יש וירוס עם ורסיה אחרת. אני סתם שואל. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אנחנו נבדוק את זה. בגדול, אנחנו רואים שזה ממש אותו וירוס כמו שהיה בעבר. כשעולה השאלה הזו אז רוצים לבדוק מבחן של פתוגניות של הווירוס לעומת וירוסים שנעשו בשנים האחרונות, האם בכל זאת יש איזו שהיא מוטציה קטנה. זה נעשה עכשיו בשיתוף פעולה עם המכון הווירולוגי.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כשיהיה תשובות אנחנו נשמח לקבל אותן.

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

בוודאי.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

נשמח לשמוע מה אתם עושים, מה הפעולות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אם יש באמת איזו שהיא מוטציה, ואם כן אז מה המשמעות של המוטציה ומה ההשלכות שלה. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

בהחלט.

מוניקה, את תתייחסי ל-viral load שרואים.

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

אני אציג את עצמי. אני מוניקה לשקוביץ-מזוז, מנהלת המכון הווטרינרי וסגנית מנהל השירותים הווטרינרים. ניוקאסל בבעלי חיים קיים המון שנים גם בארץ. החיות שאנחנו יותר רואים סימנים זה באמת ציפורים וסוסים. הסוסים בארץ מחוסנים לקדחת הנילוס מזה שני עשורים כמעט.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

קיים חיסון לסוסים?

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

כן, לסוסים קיים חיסון. מבחינת עופות והסיפור עם עופות, אנחנו בודקים את המחלה. המחלה נחשבת כמחלה רשומה בארגון הבריאות העולמי של בעלי חיים, ולכן אנחנו מחויבים לדיווח כזה שניתן כל שנה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

החיסון שקיים בסוסים זה הווירוס עצמו?

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

יש חיסון רקומביננטי ויש חיסון מומט. לאחרונה יצא גם חיסון מבוסס של RNA, שאני חושבת שעדיין לא אושר בישראל. יש הרבה מחקר בנושא. סוסים חולים, יש תסמינים נוירולוגים גם אצל הסוסים. לא תהיה תחלואה, אבל אם כן זה יכול להיות תחלואה קשה ואף מוות, אני חושבת שדומה למה שקורה לבני אדם. 

הניטור שאנחנו עושים זה בעיקר בציפורי בר שהם בעצם יותר המאגרים. הציפורים היותר רגישים הם העורבים ועורבניים. גם השנה, אם אני מתייחסת לשאלה של חברת הכנסת לימור על הניטור, האם עושים ניטור של יתושים ולכן מגלים יותר, אז אני אציין שב-2023 בדקנו כ-320 עופות שמתו והיה הצדקה לבצע את הבדיקה. אנחנו לא מבצעים ישר את הבדיקה. נמצאו כשלושה מקרים. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

מתוך כמה?

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

מתוך 320 נמצאו שלושה מקרים. השנה עד מאי ביצענו כ-126 דוגמאות עם אפס מקרים. ביוני, מתוך 100 דוגמאות שנאספו עד כה, כרגע הגיעו עוד עורבים למכון, שעוד טרם יש לנו תשובות, אבל מה-100 האלה יש לנו 38 חיוביים.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

זו העונה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל היא אומרת שהיו שלושה בשנה מתוך 300, ועכשיו את אומרת, מתוך 100 יש לך 38.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אז יש שינוי מטורף.

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

אני רק רוצה לחדד. אין פאניקה אבל הווירוס מסתובב בארץ. זו עובדה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו רוצים לטפל.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

בסוף גם תיתנו הצעות לציבור איך להגן על עצמו.

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

נכון. עוד נתון שמאוד חשוב לציין שגם זהר נגע בזה קצת, זה עניין של הווירמיה, זאת אומרת כמות הווירוס בדם שאנחנו מוצאים. לא רק שיש לנו יותר מקרים, אלא גם אנחנו, ואני חושבת שגם בלכידות של היתושים וגם משרד הבריאות, לפי ה-PCR אנחנו יכולים איכשהו את כמות הווירמיה. הכמות של וירוסים בדם היא יותר גדול משמעותית, זאת אומרת יש לנו פה תופעה שהיא שונה.

אנחנו בשירותים הווטרינרים הנחינו עכשיו רופאים רשותיים לאסוף פגרים כדי שנוכל לעשות ניטור יותר רחב. אני חושבת שזו דוגמא של איך מחלות זואונוטיות שמשותפות בין בעלי חיים לבני אדם צריכים לעבוד. בסופו של דבר הקונספט של ה-one health הוא בדיוק קדחת הנילוס. יש לנו הסביבה, יש לנו בעלי חיים ויש לנו בני אדם. אנחנו לא יכולים לנתק אחד מהשני, ובאמת אני מברכת את שיתוף הפעולה הזה שעד כה אנחנו עובדים בסינכרוניה מלאה ועוסקים לניטור - - - 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אבל לא הבנתי כמה פגרים מצאו?

 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

100. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

כמה כל שנה מוצאים? 



 << אורח >> מוניקה לשקוביץ-מזוז: << אורח >> 

ציינתי שאנחנו לא תמיד בודקים את כל הפגרים. בדרך כלל יש מחלות שיותר מפחידות אותנו כמו שפעת העופות וניוקאסל שזה מחלה של עופות. בדרך כלל כשיש סימנים נוירולוגים אנחנו קודם שוללים את המחלות שיותר נוגעות לעולם הווטרינרי, אבל כן אם יש חשד לקדחת הנילוס ובחודשים החמים, אנחנו כן מבצעים את הבדיקות האלה. עכשיו אנחנו מקבלים יותר דוגמאות. אני לא יודעת אם זה בגלל תמותה, אנחנו לא יודעים אם זה בגלל תחלואה, ואני גם אציין שאנחנו לא יודעים מה אחוז ההימצאות של הווירוס בציפורים חיים. אני מדברת רק על גופות שהגיעו לנתיחה פתולוגית במכון הווטרינרי, ואז אנחנו מבצעים שיטות דומות למשרד הבריאות. אנחנו מבודדים את הווירוס, עושים PCR וגם שולחים למעבדה המרכזית לווירולוגיה בתל השומר.

האזור שהגיעו הציפורים הם מאזור חדרה עד גדרה. עד עכשיו חיוביים קיבלנו מנס ציונה, קו דרומי עד גבעת חיים מאוחד, אלישמע, כפר סבא, אז אנחנו באמת באזור המרכז אבל אני לא יודעת אם לא קיבלתי מאזור הצפון והדרום, כי יש לנו שם חוסר יכולת כל כך.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

כל הדיווחים מועברים למשרד הבריאות, נכון? במשרד הבריאות אתם מרכזים את זה. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

כל מקרה של תחלואה מועבר למשרד להגנת הסביבה. ד"ר שי רייכר ידגיש את זה אחר כך. נעשות פעולות סביב מקום המגורים של החולה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

ניתן עכשיו לד"ר שי רייכר. 

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אני רק אסיים את המצגת, שני שקפים ואני אעשה את זה מהר.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

כן, בבקשה, ד"ר אור.

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

מבחינת פעילויות שעושים, ניטור, מניעה, אבחון, טיפול – קצת בעייתי כי אין טיפול מאושר, אבל עכשיו אנחנו עם יוזמה של בית החולים איכילוב יוצאים במחקר של תרופה בניסיון לתת את זה למטופלים, ואנחנו רוצים מאוד לקדם את זה. 

מבחינת ניטור בבני אדם, העלאת מודעות והסברה לציבור, אנחנו עושים כולל הוצאה של - - - 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

סליחה, אתה רץ מהר מידי בשבילי. הניטור, הבנתי. מה נעשה במניעה? זה בעצם כל מה שאתה דיברת עליו עכשיו, לבדוק את הדברים ולראות?

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

אני חושב ששי יסביר את זה היטב, גם בהגנת הסביבה למעט דברים שיוצאים ביחד משני המשרדים להסברה. אני חושב שהוא יסביר את זה יותר טוב.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אוקיי, וטיפול, אם אפשר קצת לפרט יותר מה זה אומר. למי מיועד הטיפול? מי יטופל, מי שיש לו את הסימפטומים, מי שאובחן? 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

ד"ר אבי גדות מאיכילוב.

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

קודם כל אני רוצה להודות למשרד הבריאות על שאנחנו מתכנסים ביחד ועובדים. זה חשוב לנו מאוד. יש יוזמה שאנחנו מובילים, אבל יש תשעה בתי חולים באזור המרכז, באזור הנגוע, כולל חולים של הכללית שהנציג שלהם יושב לצידי. אני לא אכנס מאוד לעומק כדי לא לבזבז לכם את הזמן, והשאלות שלכם מאוד חשובות. התרופה היא תרופה מוכרת וידועה שמשתמשים בה עשרות שנים, נקראת אינטרפרון. היא בטוחה וידועה ומוכרת לדברים אחרים. ניסו אותה בקורונה והיא מנעה התדרדרות של חלק מהחולים, אבל בהיבט של התרופה היא לא תרופה ניסיונית. היא תרופה מוכרת וידועה. היא לא נוסתה לנגיף מערב הנילוס. התרופה עוזרת לגוף להילחם בזיהומים ויראליים, בדיוק בכיוון שאת אומרת, כדי לא לייצר בהלה מיותרת ולא לטפל באנשים סתם. אנחנו רוצים לטפל באנשים שהם בסיכון גבוה לפתח מחלה מסכנת חיים או נוירולוגית קשה, ולכן הכוונה היא לטפל באנשים מעל גיל 70 שיש להם חום ומחלה של קדחת מערב הנילוס, כלומר מאובחנים, לא מישהו שחושדים בו. מי שאובחן מעל גיל 70, כלומר לא 60, לא 65 כי אלה קרוב לוודאי יחלימו לבדם. מי שמגיע עם סימפטומים נוירולוגים של דלקת של המוח או שיתוק, ומדוכאי חיסון, לכן הקפדנו מאוד והגדרנו את הכללים מאוד קשיח כדי שלא נטפל סתם באנשים, אלא נטפל באנשים שהם בסיכון. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הדיפרנציאציה הזו היא קריטית והיא חשובה. תודה.

 << אורח >> אבי גדות: << אורח >> 

נכון. חשוב לי רק לומר שזה שמשרד הבריאות איתנו בדבר הזה, זה מאוד חשוב כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר שנתחיל במחקר הזה, כדי להבין האם התרופה הזו באמת עוזרת, ואם היא עוזרת אז להתחיל לטפל בה. תודה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה לך.

בבקשה, ד"ר קריגר.

 << אורח >> אור קריגר: << אורח >> 

תודה רבה. רק כדי להדגים חלק קטן מהקשר הבין-משרדי לפעולות מניעה, את הגרף שיש מבחינת הדיווח על החולים שמגיע ממשרד הבריאות, את הפעולות שמבצעים המשרד להגנת הסביבה כל השנה אבל במיוחד יותר השנה, ואת הפעולות שמבוצעות במשרד החקלאות, ובסופו של דבר הנחיה לרשות המקומית לבצע פעולות מניעה והדברה סביב אזור מגורי החולה. 

שי, אליך?

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

שי רייכר, המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

בוקר טוב, אני ד"ר שי רייכר, ראש אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. המשרד שלנו הוא החוליה המקשרת בין שני החלקים ששמעתם. זה מתחיל בשירותים הווטרינרים שמאפיינים למעשה את העופות הנגועים בווירוס, זה עובר דרך היתושים שהם תחת האחריות והסמכות שלנו, וממשיך הלאה לתחלואה בבני אדם. צריך לומר קודם כל שבאמת המחלה הזו היא מוכרת עשרות שנים בישראל, מאז שנות ה-50', מחלה אנדמית. מישהו מכם זוכר את המלריה? אנחנו כולנו צעירים מידי, אבל הייתה פעם בישראל מחלת המלריה. גם היא מועברת על ידי יתוש האנופלס. כולכם מכירים את השם הזה. עוד יש מבוגרים בינינו שזה עוד מעלה להם סיוטים. היתוש הזה עדיין קיים בישראל אבל המחלה לא. 

בואו נדבר עכשיו על קדחת מערב הנילוס. קדחת מערב הנילוס לא תיעלם מישראל, בטח לא בזמן הקרוב, כי על אף שזו מחלה אנדמית שנמצאת בישראל על בסיס קבוע כמו שהראו במשרד הבריאות, המחלה הזו, בכל שנה יש לנו עשרות מאומתים. יש פיקים, כלומר יש שנים עם הרבה מאוד חולים. יש שנים עם יחסית מעט חולים. כמובן שזה גם תלוי במודעות של הציבור וכמה אנשים הולכים לאבחון. יש שנים שבהם אדם עם חום מחכה בבית כמה ימים והחום עובר לו. ככל שהמודעות עולה, וזה דווקא דבר טוב, יותר אנשים מגיעים לקופות חולים, עושים את הבדיקות וככל הנראה גם יותר מאובחנים, אז המחלה הזו לא תיעלם. היא פה מסיבה מאוד פשוטה. זו מחלה שקיימת בכל העולם. המחלה הזו למעשה מגיעה בתיווך של עופות שעוברים דרך ישראל. כמובן דרך יתושה משלימים את הסייקל, את מעגל ההדבקה שלהם בין יתוש לעוף נגוע שמעביר את זה לעופות המקומיים שלנו. העופות המקומיים שלנו נשאים של המחלה עד שלמעשה היתושים מפסיקים להיות פעילים בחורף ואז למעשה אנחנו לא רואים יותר הדבקה בבני אדם עד העונה הבאה של היתושים.

כולכם מודעים לזה שקיבלנו דיווח מהשירות המטאורולוגי ביום חמישי האחרון, שמספר לנו שיוני הזה היה היוני החם ביותר שאי פעם תועד בישראל בהיסטוריה, ולא בחצי מעלה, בשלוש מעלות ביחס לממוצע, אז אם אנחנו כולנו מדברים עכשיו על ההתחממות הגלובלית - - - 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

ב-2015 היה אותו דבר?

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

היו בהחלט פיקים. שנת 2016 לדעתי הייתה מעלה אחת יותר מהממוצע. צריך להבין, יתושים זה חרק. חרק, אין לו דם חם, הוא מושפע משמעותית מאוד מתנאי מזג האוויר.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סליחה, תוכל גם לומר משהו על הלחות, אם זה גם רלוונטי? 

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

לשם אני מכוון. היה לנו חורף ברוך ועתיר בגשמים. כשיש חורף מאוד גשום ביחס לשנים קודמות, יש גם היקוות של הרבה מקורות מים עומדים. הדבר הזה שלאחריו יש הרבה ימי חום, ימי חמסין, מעלה כמובן גם את הלחות, אידוי של מים. מבחינת היתושים תאילנד זה כאן. היתושים יודעים לחיות באזורים טרופיים, מאוד אוהבים את מזג האוויר הזה ובאופן טבעי גם מצליחים להתרבות טוב יותר. צריך להבין שמחזור ריבוי של יתוש זה סדר גודל של כמה ימים, בין שבעה ימים לעשרה ימים. זה אומר שאם השארנו מקור של מים עומדים למשך מספר ימים, זה מספיק לעשות את הפעולה. 

מאוד חשוב לציין, וגם רוב הציבור, אני מניח שחלקכם לא מכירים את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה מבצע בכל שנה אלפי ניטורים. לשמחתנו זה אפילו לא מגיע לידיעת הציבור. אנחנו למשל שנה שעברה עשינו כ-10,000 ניטורים של מקורות מים, וזיהינו זחלי יתושים. בכל אירוע כזה שבו אנחנו מזהים זחלים של יתושים, אנחנו מייד מתריעים אל הרשות המקומית. תפקידה של הרשות המקומית הוא לבצע את הניטור וההדברה. אנחנו מרימים דגל אדום והם מחויבים לטפל במפגע הזה לפני שהוא כמובן מגיע לרמה של יתושות בוגרות. את זה אנחנו עושים שנה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הרשויות בדרך כלל משתפות פעולה?

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

מייד אני אדבר על התפקיד של הרשויות ומה התפקיד שלנו ומה התפקיד של האזרח הפשוט, כי גם לאזרח יש תפקיד לא מבוטל פה באירוע הזה.

נאמר שסדר גודל של 10,000 בדיקות ניטורים של זחלי יתושים, ומספר מאות בדיקות של לכידות יתושים בוגרים. רק כדי להבין, לכידות יתושים בוגרים זה לא אומר שהמטרה שלנו היא ללכוד את כל היתושים ולהוריד את מספר היתושים. הכוונה היא כמובן ברמה מדגמית. אנחנו פורסים מלכודות שיודעות למשוך את היתושות. המלכודת יכולה ללכוד גם זכרים. במקרה הזה ורק במקרה הזה הנקבות הן יותר מזיקות. צריך גם להגיד, אגב, גם יתושים זכרים וגם יתושות נקבות על פי רוב ניזונים מצוף. רק כאשר היתושה צריכה להטיל ביצים, היא צריכה לקבל מנת דם שממנה היא מרכזת את החלבונים ואז היא יכולה להתרבות, להטיל את הביצים. 

נגיד שהבדיקות האלה מתבצעות בצורה מאוד רוטינית. המשרד להגנת הסביבה מסתייע בפקחים של רשות הטבע והגנים שעושים עבודה נהדרת. על פי רוב אנחנו בפריסה שלנו יותר באזורי טבע, בשטחים פתוחים ופחות באזורים האורבניים, מתוך הבנה שבאזורים האורבניים הרשות המקומית מתפעלת את האירועים. זה תחת אחריותה ותחת סמכותה. 

נגיד שכבר במאי האחרון קיבלנו אינדיקציה ראשונה, עוד הרבה לפני ששמענו על תחלואה של בני אדם, ליתושות שנושאות את הנגיף הזה. זה היה במועצה אזורית דרום השרון, שם זה היה המקרה הראשון. כמובן בכל אירוע כזה אנחנו מפרסמים מיידית ובשקיפות מלאה את המידע הזה. כמובן מתריעים מייד לרשות, מה הדברים שהם צריכים לנקוט בהם במטרה למזער נזקים, ומייד מוציאים הודעה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד הבריאות. זה כמובן זוכה בכל שנה להד תקשורתי, במיוחד הדיווח הראשון של קדחת מערב הנילוס, כאילו כולם שוכחים שגם שנה שעברה היה קדחת מערב הנילוס וגם לפני שנתיים, וזה אולי דבר טוב כי זה בהחלט מעלה את המודעות הציבורית. 

העבודה בין המשרדים היא עבודה מאוד טובה. אנחנו מסונכרנים, עובדים בשיתוף פעולה מלא. אנחנו עובדים ישירות מול כל הרשויות המקומיות, מול היחידות הסביבתיות. אנחנו מתריעים להם במקרה של יתושות שאנחנו מזהים כנגועות, אנשים שאנחנו מקבלים את המידע ממשרד הבריאות שחלילה חלו במחלה, וכמובן אם אנחנו מזהים מפגע של יתושים בעצמנו, כלומר גם אם היתוש לא חולה, לא נשא של הווירוס, אנחנו מתריעים בפני הרשויות. לרשויות יש את כל האחריות והסמכות לפעול בתחום הזה. אנחנו עוזרים להם, אנחנו מיידעים אותם, אנחנו נמצאים בקשר רציף איתם.

אני חייב להגיד מילה טובה על הרשויות, שהרשויות פועלות היטב לפחות למיטב הבנתנו. מייד כשאנחנו מוציאים את ההודעה, בטווח של כמה שעות, מקסימום יום למוחרת בבוקר הרשויות פורסות את המערכים שלהם. לכל רשות יש מערך הדברה משלה, בין אם זה עובדי הרשות ובין אם זה קבלן חיצוני שמועסק. בכל מקרה המדבירים יודעים את העבודה שלהם. אלה מדבירים שמקבלים את ההסמכה מהמשרד להגנת הסביבה. הם עברו תהליך ארוך מאוד של הכשרה, של בדיקות, של מבחנים. המדובר באנשי מקצוע. הם נפרסים בשטח, בודקים את הממצאים והם יודעים לבוא ולהגיד מה הפעולות שנדרשות. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

יש סטטיסטיקה של רשויות שבוצעו בהן פעולות הדברה בזמן ששם פחות מקרים של תחלואה?

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

כל הרשויות מבצעות פעולות הדברה לאורך כל עונת היתושים, שזה החל מתחילת מרץ ועד לקראת סוף חודש נובמבר. יש רשויות שנאלצות לצערנו לעבוד אפילו קצת אל תוך החורף. זה הרשויות של לפעמים אילת, הערבה הדרומית, כל הרשויות האלה ששם מזג האוויר עדיין חמים ונעים מבחינת היתושים, אז בהחלט כל הרשויות כל הזמן מודעות לנושא הזה, וזה חשוב מאוד והן עושות עבודה טובה, לפחות למיטב ידיעתנו. 

צריך גם להבין שהאינטרס של הרשות המקומית הוא כמובן להפחית ככל האפשר את מפגע היתושים, מהסיבה הפשוטה שהם לא רוצים שהתושבים יתמרמרו על זה שהרשות לא פועלת, ולכן באמת אנחנו בלב שלם יודעים שהרשויות עושות. אנחנו גם מקבלים דיווחים מהרשויות כל יום מה הם עשו, באיזה רחובות הם איתרו, מה היו הממצאים שלהם, כיצד הם פעלו ואיזה דוברות הם עשו כדי לתת הסברה לציבור. 

רק בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה השיק קמפיין בדיוק בנושאים האלה, על מה האחריות של האדם, של התושב בתוך האירוע הזה. לתושב יש אחריות. צריך להבין שכשאומרים "רק ביחד ננצח", זה תקף כמעט לכל דבר בחיים. רק ביחד ננצח, כשהממשלה עובדת ביחד, וכאן יש באמת עבודה מאוד טובה של המשרד להגנת הסביבה עם משרד הבריאות, כמובן עם משרד החקלאות. אנחנו עובדים היטב גם מול הרשויות המקומיות וגם מול הציבור. 

שבוע שעבר למשל המשרד להגנת הסביבה השיק קמפיין שאומר, יתושים לא מרססים, יתושים מייבשים. הקמפיין הזה זה דבר מדהים. נכון להיום בבוקר היו לנו 2.7 מיליון כניסות יזומות של אנשים אל תוך הקמפיין שלנו, וזה עוד לפני שדיברנו על כל המדיה. זה רק במדיה החברתית.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

בעקבות התקשורת והמדיה נכנסים ומחפשים מידע מסוים.

 << אורח >> שי רייכר: << אורח >> 

זה בהחלט עוד לפני שבכלל אנחנו מדברים על באנרים ועל שידורי רדיו. המודעות של הציבור היא א'-ב', אז אם דיברנו על פאניקה ולחץ, בהחלט לא. פאניקה ולחץ מעולם לא ריפא אף אדם, אבל ידע, השכלה והתנהגות נכונה בהחלט ריפא הרבה אנשים, וזה המסר שאנחנו רוצים לשדר. זה מסר מאוד חשוב. 

למעשה לרשות יש את התפקיד שלה בכל הניהול של האירוע במרחב הציבורי בעיקר, כל מה שקשור ברחובות הראשיים, בפארקים, אבל לאדם הפרטי יש את האחריות שלו ב-ד' אמותיו, במרפסת שלו, בגינה שלו, בחצר המשותפת שלו. במקומות האלה צריך לייבש מים עומדים. 

היתושה שעליה דיברו זו יתושת הקולקס. היא יתושה שונה מהטיגריס האסיאתי שכולם מכירים, ומשום מה מייחסים לה את המחלה הזו. האדס, יתושת הטיגריס האסיאתי עלולה להעביר מחלות. לשמחנו אלה לא מחלות שקיימות בישראל. אין הדבקה מקומית במחלות האלה. נקווה שגם לא נצטרך לקיים דיון בכנסת עליהן, אבל יתושת הקולקס היא היתושה שמעבירה את המחלה הזו. היא גורם עיקרי, ולפי מאמרים בעולם, ככל הנראה אפילו הבלעדי, יתושה קטנה, חומה. היא בדרך כלל נמצאת במאגרי מים גדולים, עשירים בחומרים אורגניים. 

חלק מאתרי הבנייה ננטשו בעקבות המלחמה, לא היו פעילים. האתרים למעשה ננעלו ושם הייתה הצטברות של מים עומדים שזה בהחלט, ראינו את זה גם בתחילת המלחמה וככל הנראה אנחנו מזהים את זה גם עכשיו, עלייה של אתרים שהם מוזנחים, לא מושקעים, לא מטופלים. זה כמובן בסמכות הרשויות. אנחנו מעבירים אליהן את המידע. הרשויות מייד קוראות לקבלן, פותחים את השערים ומייד מבצעים שם הדברה.

לראות את האפקט של ההדברה, אני רק אגיד ששימוש בהדברה לצרכי הדברה של יתושים בוגרים בתור ריסוס זה משהו שנעשה, אבל הוא מאוד נדיר מאחר ויש לו השפעה סביבתית מאוד קשה. צריך להבין שגם חומרי הדברה, כשמרססים אותם על הציבור מדובר בכימיקלים. הם כימיקלים לא בריאים, אז הרעיון הוא לא לרסס בכל מחיר. אין לנו שום כוונה לרסס שכונות שלמות של מגורים. גם זה דבר לא מקובל. הרעיון הוא לבלום את הדבר הזה עוד לפני שהוא מגיע לרמת היתושות הבוגרות. איך עושים את זה? מאוד פשוט. משמידים את הזחלים של היתושים עוד בשלב המוקדם שלהם. את זה הרשויות יודעות לעשות טוב מאוד. הן מקבלות מאיתנו אינדיקציה. יש להן את הצוותים שלהן, צוותי ההדברה ושל מחלקת שפ"ע, שיפור פני העיר, שעוסקת גם בפסולות, בסידור כל האירוע הזה. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב לכולם, אני לא יודע מי הנוכחים פה ואני לא יודע מה הוועדה פה. שמי דני אנגרט. אני באתי לחגוג אתכם את יום ההולדת של אחי. אחי איציק היום בן 69. שלום ד"ר לוין. אם אתה פה, אני רגוע. אחי היום בן 69 והוא חוגג יחד עם הקהילה החדשה שיש ברצועת עזה, קהילת הישראלים בעזה, 120 תושבים שנמצאים היום בעזה. אני חושב שחלק מהם ביקשו עד היום לשנות את תעודת הזהות, מהחטופים. הם כבר תשעה חודשים שם. הם רוצים לשנות בתעודת זהות, תושבי עזה. לדעתי זה גם הגיוני. אם אתה גר כל כך הרבה זמן במקום אחר ואתה נקשר אליו, אז אתה צריך להתחיל להזדהות איתו, מה גם שמי שנמצא איתך שם, דואג לך, נותן לך אוכל, נותן לך תרופות. אתה נכס בשבילו. חשוב לו מאוד שתחיה, כי אם אתה תמות הוא יקבל עליך פחות, אז סינוואר דואג להם שם, מטפל בהם, דואג שהם יישארו בחיים. אמרתי, המחיר על חטוף חי הוא הרבה יותר מאשר על חטוף מת ולכן הם חוגגים היום. 

תשעה חודשים, נכון? עומדות ללכת שם חטופות, ילדים שם, אגב, ילדים יהודים. האימא יהודייה, זה ברור לכם, והיא תאהב אותו והיא תרצה אותו והיא תרצה להביא אותו לארץ גם, אז מספר החטופים הולך וצומח. יש לנו שגשוג בעזה במנהרות החמאס.

כל מה שמעניין את חברי הכנסת זה שיהיה להם את הקידומת לפני השם, "חבר כנסת", מעמד. לדעתי היום זה הקידומת הכי בזויה והכי לא ראויה שיכולה להיות לבן אדם, להיות חבר כנסת, כיוון שאתם כלום לא עושים כדי לשנות את המצב. שיקום פה אחד ויגיד לי דבר אחד שהוא עשה כדי להחזיר אותם. חבר כנסת, אני רוצה לשמוע דבר פרקטי אחד שהוא עשה כדי לשחרר אותם. אין דבר כזה. 

אני אספר לכם סיפור, אני סיפרתי אותו בוועדת החינוך. אני לא אקפח אתכם. סיפור קצר. אתמול בלילה נסעתי באוטו. שמעתי ברדיו, יחידה מיוחדת של הצבא הייתה צריכה לצאת למבצע מאוד מורכב. הגיעה שמועה לחיילים שהמבצע הזה הולך להיות קטסטרופה והם לא יחזרו בחיים, כמעט כולם. החיילים היו בלחץ, בהיסטריה, בחרדה, והמפקד שלהם לקח אותם, הכניס אותם לחדר ודיבר איתם שעה. הם יצאו מהחדר הזה אריות, גיבורים, שדים. הלכו למבצע. עשו מבצע, אחד המבצעים הגדולים בצה"ל, אם לא בעולם. המפקד נהרג. רק המפקד נהרג. אתם יודעים מי סיפר את הסיפור הזה? ד"ר עידו נתניהו. אני מקדם לו את הספר עכשיו. הוא כתב ספר על אחיו, יוני נתניהו. המפקד זה היה יוני נתניהו. יוני נתניהו ידע להכניס אנשים לחדר לשעה, לאחד אותם, להוביל אותם, לנצח איתם ולהקריב גם את עצמו אם צריך כדי להביא את החטופים מאנטבה. אני מדבר על מבצע אנטבה. חשבתי לעצמי, ד"ר עידו נתניהו, בוא תכתוב ספר על אחיך השני. מה תכתוב על ביבי? איזה מבצע? איזה פעולה? איזה דבר גדול שהוא יכול היה לעשות? אמרתי לעצמי, רק אם עידו נתניהו יתחיל לכתוב מדע בדיוני, אולי הוא ימצא איזשהו סיפור על ביבי. 

אני מזמין כל אחד מכם פה שתומך בביבי נתניהו, שהביביזם שוכן אצלו עמוק באונות, שיקום עכשיו ויגיד לי דבר אחד טוב שאפשר לכתוב עליו ספר, על ביבי נתניהו. אני מתחייב לכתוב את הספר. תנו לי נושא, אירוע אחד שביבי נתניהו ראוי שיכתבו עליו ספר. אין דבר כזה, חברים. אתם יכולים לפשפש ולחפש ולהפוך כל אבן במדינה. רק הריסות אתם תמצאו שם. רק הרס, רק שיסוי. אתם יודעים מה חטפו לביבי ב-7 באוקטובר? חברת הכנסת טטאינה, מה חטפו לביבי ב-7 באוקטובר, את יודעת? את לא רוצה לענות לי או שאת לא יודעת? 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

לביבי לא נחטף אף אחד ולא חטפו לו שום דבר. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

לביבי נחטפו המנדטים. הוא ירד מ-30 ומשהו ל-17, וכל מה שהוא עושה מאז ה-7 באוקטובר זה מלחמה, והוא עושה הכול - - -

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

הוא איבד אמון של הציבור, של האזרחים.

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

הכול הוא עושה כדי להחזיר את המנדטים. זה מה שהוא עושה. הוא לא מחזיר את החטופים, הוא לא מחזיר אף אחד. מלחמות יהיה לנו עם כל העולם עד שאנחנו לא נראה בסקרים בערוץ 2 - 32 מנדטים. כשהוא יראה 32 מנדטים בסקרים כמו שהוא ראה עם גלעד שליט. על גלעד שליט הוא שילם בקמפיין בחירות 1,027 מחבלים כולל סינוואר, כולל כל רבי-המרצחים האלה שהיום נלחמים בנו בעזה, ולמה הוא החזיר את זה, בשביל גלעד שליט? גלעד שליט מעניין אותו כקליפת השום. לא מעניין אותו גלעד שליט בכלל. עניין אותו שהסקרים באותה תקופה הראו - - - 

 << אורח >> יהונתן שגב: << אורח >> 

אני מצטער, אבל אנחנו בוועדת הבריאות. אין שום קשר בין המנדטים של ביבי לנושא הוועדה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

דני, אתה רוצה להישאר? אנחנו נסכם את הדיון. תישאר לתחילת הדיון הבא - - -

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד שכל מי שפה חבר כנסת ונושא על עצמו את התג הזה, חבר כנסת, צריך לקום עכשיו - - - 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

צודק. ביטלו להם היום בחוץ וביטחון. ביזיון. שם היו צריכים לתת להם תשובות, למשפחות.

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

צריך לקום עכשיו, להחזיר את המנדט שהוא קיבל מהעם, להגיד, חברים, תודה רבה, הבנתי, אני חבר כנסת לא אהיה עד שלא ייגמר פה הסיפור הזה. אתם בעוד שלושה שבועות-חודש יוצאים לפגרה, נכון? תאמינו לי, לא נרגיש. מה ההבדל אם אתם בפגרה או בעבודה? מה אתם עושים בפגרה שאתם לא עושים בעבודה? כלום לטובת המלחמה הזאת שעם ישראל נמצא בה, לטובת החורבן. אנחנו הולכים עם עיניים פקוחות לשם, ונופלים לתהום עם עיניים פקוחות, שהחלילן מהמלין מחלל לנו וכולנו רצים לתוך המים. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אתם צריכים להחזיר את הדיון של ועדת חוץ וביטחון מהבוקר. חייבים לקיים אותו. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

דני, אנחנו צריכים לפנות את החדר בעוד חמש דקות. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

אני מצטער שאני מפריע. 

 << אורח >> יהונתן שגב: << אורח >> 

יש פה את היידי מוזס, היא לוביסטית חברתית נהדרת. היא תעזור לך להגיע לחוץ וביטחון בנושא החשוב הזה.

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

חבר'ה, אני מצטער שאני מפריע לכם בדברים יותר חשובים ממה שאני אומר. אתם חייבים להמשיך בשגרה שלכם, אני יודע. אתם חייבים, אני מפריע לכם. זה לא הנושא פה. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אתה לא מפריע. ממש לא. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

אמרו לי, זה לא הנושא. זה לא מעניין אותי איזו ועדה זו. לא צריכה להיות פה שום ועדה. צריכה להיות ועדה אחת, ועדה לשחרור החטופים. רק ועדה אחת צריכה להיות בכנסת, שקוראים לה הוועדה לשחרור החטופים, ובוועדה הזאת אתם צריכים להיות חברים. מי שחבר פה בכל מיני עבודות של שגרה, זה כלום. 

אני אומר לכם שתושבי הצפון כולם הם חטופים של ביבי, רק בתנאים יותר טובים. הם לא במנהרות, הם במלונות, אבל הם חטופים. לקחו את האנשים האלה מהבית בניגוד לרצונם, הכניסו אותם לבתי מלון. מה זה משנה אם אני חטוף בבית מלון או חטוף במנהרה? התנאים, על הכיפאק, נדבר על התנאים. המדינה הזאת חטופה על ידי סינוואר וביבי. כולכם חטופים, כולנו חטופים ואתם תמשיכו לדבר על שטויות. אתם תבינו, ברגע שאתם מתחילים לדבר אחרי שאני יוצא על דברים שהם לא החטופים, אתם מדברים הבל הבלים ודברים טפלים שלא קשורים למדינה הזאת, שלא קשורים למה שצריך כרגע להיות במדינה. עזבו את הכול. זו ועדת בריאות. תהיו פחות בריאים. תהיו בריאים כמו החטופים במנהרות. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

דני, אין ספק. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

תעזבו את הכול, תדברו על חטופים. שוועדת הבריאות תדון בבריאות החטופים. שוועדת הבריאות תדבר בבריאות החטופים. למה לא מביאים להם תרופות?

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

אנחנו מחר נדבר. דני, אתה מוזמן מחר. יש לנו דיון על בריאות משפחות החטופים. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

תהיו בריאים והכול בסדר, ויום הולדת שמח. אתם מוכנים להגיד יום הולדת שמח לאיציק? 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

יום הולדת שמח והרבה בריאות. 

 << אורח >> דני אנגרט: << אורח >> 

אתה מוכן, מר כסיף? יום הולדת שמח לאיציק, תגידו. תודה. 

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

משפחות החטופים, אתם מוזמנים להישאר כאן. אנחנו חייבים לסכם את הדיון. יהיה פה עוד שמונה דקות דיון אחר בוועדה לקידום מעמד האישה.

ד"ר חגי לוין, אם אתה יכול בבקשה להגיד מה שהכנת, לפחות בקצרה. אנחנו תוך חמש דקות צריכים לסכם את הדיון. אני מתנצלת מנציגי קופות החולים וארגונים אחרים שנמצאים איתנו בזום, ונציגים של בתי חולים. לא יכולנו לקטוע ולעצור את כולם ואת הדברים של המשפחות של החטופים. אנחנו חייבים עכשיו להגיע לסיכום. 

ד"ר חגי לוין, בבקשה. 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >> 

אני אדבר קצר ולעניין. אין לנו את הפריבילגיה להתעלם ממה שאמר דני על נושא החטופים, אבל גם אין לנו את הפריבילגיה להתעלם מסכנות אחרות לבריאות הציבור, כמו קדחת מערב הנילוס. שמעתי בעניין את הדיון. יישר כוח למשרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, הקלינאים באיכילוב, בבתי חולים אחרים, משרד החקלאות שבאמת זיהו מוקדם את ההתפרצות השנה.

אני רוצה להגיד, קדחת מערב הנילוס היא מחלה ניתנת למניעה. אנחנו כמדינה יכולים למגר אותה. אם אנחנו נשקיע את המשאבים הנדרשים וניערך בהתאם, בעצם העובדה שיש לנו התפרצות כזאת השנה, מראה שאנחנו כנראה כולנו ביחד כמו שאמר ידידי מהמשרד להגנת הסביבה, לא עושים את זה מספיק טוב. התחלואה והתמותה החריגה השנה היא קצה הקרחון כפי שאת אמרת, יושבת-ראש הוועדה, לא רק של המקרים בארץ השנה אלא בכלל של סכנות שינוי האקלים לבריאות. אנחנו חייבים להתעורר. ההתפרצות הזאת היא לא מפתיעה אחרי חודש יוני החם בהיסטוריה מתחילת המדידות. אנחנו לא עושים עבודה מספיק טובה בייבוש מקורות המים, כי אם נעשה את זה יותר טוב, נמנע הדבקה ונמנע תחלואה. 

במקום זה, צר לי להגיד, אנחנו אומרים את זה כל הזמן, אנחנו עדים לייבוש שירותי בריאות הציבור. המקצועות היחידים שבהם חלה ירידה אבסולוטית במספר הרופאים המומחים זה בריאות הציבור ופסיכיאטריה בעשור האחרון.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

ונוירולוגיה.

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >> 

אנחנו בבעיה מאוד קשה. יש פערים בכוח אדם. יש פערים, צר לי להגיד, גם בתשתית הטכנולוגית. אותו מערך ניטור יתושים שבאמת עושים עבודת קודש, אבל יש היום שיטות חדשות איך אפשר בעזרת AI, איך אפשר בעזרת מערכות אוטומטיות וחכמות יותר לנטר טוב יותר. אנחנו עוד לא מטמיעים אותם. אנחנו צריכים, כמו שיש עדכון טכנולוגי לתחומים אחרים, לדאוג לעדכון טכנולוגי למערך הניטור. אנחנו מדברים על זה אבל אין מספיק מוכנות, מה שאנחנו קוראים אדפטציה לשינוי אקלים במערכת הבריאות.

 אני חייב להגיד, יש עוד מחלות שמועברות על ידי וקטורים. אנחנו רואים קדחת דנגי בסיני. זה יכול לקרות גם בישראל. אנחנו צריכים בכל רשות מקומית, לא רק ברשת ערים בריאות, בכל רשות מקומית יחידת בריאות. אין היום במדינת ישראל ברוב הרשויות המקומיות יחידת בריאות. במיוחד הפער הוא בפריפריה וכך אנחנו מגדילים את הפערים. המניעה צריכה להיות כל השנה. כמו שאמר ד"ר רייכר, זה לא רק בזמן התפרצויות. זה נעשה אבל לא מספיק. אני גם חושש ממה שקורה כרגע בדרום ובצפון, אז אנחנו באמת צריכים לשלב ידיים טוב יותר, ואנחנו צריכים את הגישה הזאת של בריאות אחת שהיא תהיה לא רק ברמה הממשלתית אלא בכל מקום. לצערי שמענו כאן גם במהלך הדיון הפצת קונספירציות לא מבוססות לגבי קשר לכאורה לגורמים אחרים. אנחנו יודעים מה הגורמים לקדחת מערב הנילוס. אנחנו יכולים למנוע אותם. אנחנו צריכים להתבסס על מדע ולא להתבסס על קונספירציות. תודה.

 << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> 

תודה לך.

אני מתנצלת בפני כל מי שלא הספיק לדבר. אנחנו חייבים לסכם את הדיון. אני מודה לכל מי שהגיע, קודם כל לחברי הכנסת שיזמו את הדיון הזה, ולכל מי שדיבר. כל מי שלא דיבר מוזמן לשלוח נייר עמדה לוועדת הבריאות. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לחדד נהלים מול הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה, בכל הנוגע לאיתור מוקדם של המחלה ומתן טיפול מתאים ומיידי. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לסייע בקידום המחקר שהוזכר בדיון לטובת מציאת תרופה ייעודית למחלה.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לפעול לסבסוד מוצרים דוחי יתושים לאוכלוסייה, או לכל הפחות עבור אוכלוסיות ייעודיות שעשויות להיפגע באופן משמעותי מהמחלה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לעדכן את הוועדה בנוגע לגילוי מוטציות של הנגיף בתום הבדיקה שתיערך.

הוועדה מבקשת מהמשרדים לדווח לוועדה בתוך שבועיים על הפעולות שנעשו.

תודה רבה, ושוב מתנצלת בפני מי שלא הספיק לדבר. תשלחו לנו נייר עמדה ואנחנו נשמח להתייחס בהקדם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>