פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), שעה 12:00


סדר-היום:
 << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) (תחנת חובבים בבית משותף), התשפ"ד–2024, של ח"כ אלי דלל << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
אלי דלל
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול

מוזמנים: 
	מימון שמילה
	–
	מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

	רועי ברית
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

	סטיליאן גלברג
	–
	ראש אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

	אריה אנגל
	–
	ממונה קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

	הדס פיקסלר
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אירית המאירי
	–
	מרכזת בכירה פרצלציה, משרד הבינוי והשיכון

	דוד שני
	–
	ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

	אביעד אמרוסי
	–
	משנה ר. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

	אשרת עינב
	–
	סגנית ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

	דוד פרוינד
	–
	משפטן, משרד המשפטים

	דוד בן בסט
	–
	נשיא, אגודת חובבי הרדיו

	עמוס ברק
	–
	יועץ משפטי, אגודת חובבי הרדיו

	ליאור חריש
	–
	יועץ משפטי, אגודת חובבי הרדיו

	איתי סיגל
	–
	נציג משפחות החטופים



ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר

לשכה משפטית: 
אביב מועלם

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) (תחנת חובבים בבית משותף), התשפ"ד–2024, פ/2994/25 כ/1017 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צוהריים טובים, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 78) (תחנת חובבים בבית משותף), התשפ"ד–2024, פ/2994/25 כ/1017, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, של חברי הכנסת אלי דלל, אופיר כץ, דני דנון, חנוך דב מלביצקי, יבגני סובה ואלון שוסטר. לפני שנתחיל בדיון, נמצא איתנו נציג המשפחות, איתי סיגל, בבקשה. 

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >>   

תודה. אני אחיין של קית' ואביבה סיגל. אביבה חזרה אלינו ביום ה-51 וקית' עדיין שם, ביום ה-269. אנחנו ב-1 ביולי, החופש הגדול מתחיל, ולקית' יש חמישה נכדים: אחת סיימה כיתה ד', אחד סיים כיתה ב', אחד סיים כיתה א' ועוד שניים בגן. אני לא יודע אם יש פה סבים וסבתות, אבל נסו לדמיין את הנכדים שלכם כבר לא יודעים מה קורה אתכם. שבוע הבא זה כבר תשעה חודשים. ההורים שלכם לא יודעים להגיד איפה סבא, מה הוא עובר, איך הוא מרגיש ומתי הוא חוזר. הבקשה שלי היא שהנכדים של קית' ואביבה, הילדים של בני הדודים שלי, יוכלו לבלות עם הסבא האהוב שלהם. סבא שהיה לוקח אותם לטיולים, היה אוסף אותם מהגן, היה אוכל איתם בארוחות שישי – שהוא יחזור כבר. שיהיה איתם בטקס העלייה לכיתה ה', ב' ו-א', בטקס פתיחת השנה בגן. זו הבקשה שלי. זו הבקשה בשביל דוד שלי, הנכדים שלו, אשתו והילדים. 

הבקשה שלי למשכן הזה, לממשלה, היא שתהיה לנו מנהיגות ראויה, מנהיגות שיכולה לקחת החלטות גם אם הן החלטות קשות, גם אם הן החלטות שיהיו להן מחירים, מחירים קשים. כן, מה לעשות, אנחנו במלחמה קשה. עד כמה שזה נשמע גס, חטפנו תבוסה קשה ואנחנו עדיין חוטפים. גם אחרי תשעה חודשים יש לנו 120 חטופים וחטופות שצריכים לחזור, החיים לשיקום והנרצחים לקבורה, העובדה שזה עדיין קורה, וזה שהיום בבוקר נורו רקטות לאשכול, זה פשוט ביזיון. 

אנחנו צריכים לשאול האם המנהיגים שלנו עושים את מה שנכון לנו, ואני לא חושב שזו בושה לשאול את השאלה הזאת. זו שאלה חשובה ואמיתית: האם המנהיגים שלנו לוקחים את ההחלטות שנכונות לנו כעם? לפי דעתי אין דבר יותר חשוב כרגע מלהחזיר את החטופים. היום, בימים אלו, יצאו כמה ידיעות על זה שיש חידושים בעסקה, שקטאר לוחצת על חמאס ושזו עסקה שאנחנו הבאנו לשולחן, שראש הממשלה הביא לשולחן. אני מצפה מכל אזרחי מדינת ישראל, מכל חברי הכנסת ומכל השרים לדחוף את זה. אני יודע שכבודו, אתה בעשייה שלך תומך בעסקה ורוצה להחזיר את החטופים כדי שאנחנו נוכל להמשיך הלאה ולהתחיל לשקם את עצמנו. 

נטפל בלבנון, לא נדבר על המפונים מלבנון. מתי זה ייפתר? קצת חרגתי, אבל באמת הבקשה שלי היא לדחוף כמה שיותר חזק לעסקה. בנוסף לזה שיש פגרה עוד מעט, בנוסף לזה שלבנון רק מתחממת, דוד שלי וכל השאר, החיים והנרצחים, צריכים לחזור כבר הביתה. די, עברו כבר יותר מדי ימים. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו מקווים שבעזרת השם זה ייגמר לטובה בקרוב. תודה רבה לך. 

אנחנו נעבור לדיון, אבל יש לנו בעיה, אין לנו פה מישהו ממציעי החוק. 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

חנוך בדרך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נצא לחמש דקות להפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 12:44.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו מחדשים את הישיבה. נציג חברי הכנסת מגישי ההצעה, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. הוא יציג את הצעת החוק, אנחנו בדיון לקראת קריאה  שנייה ושלישית. יציג כבודו בזריזות ואחר כך יכול לפנות לדרכו או להישאר איתנו, איך שיחפוץ.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אתה תשמח אם אני אפנה לדרכי, אבל הפעם אני דווקא אשאר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ממש לא, ממש לא.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, אנחנו הכנסנו פה את השינויים עליהם דובר במהלך הדיונים. הרעיון מאחורי ההצעה נורא פשוט. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אתה מציג את ההצעה. זה דיון ראשון בקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו כבר ותיקים פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, זה דיון מחדש.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

בסדר. מכיוון שהנושא של חובבי רדיו וכל נושא השימוש במכשירי הקשר של הרדיו, התברר ומתברר, ולצערנו גם יתברר, כחיוני וכמציל חיים, יש למציעים נימוקים מיוחדים שמצדיקים מתן מעמד מיוחד לנושא של אנטנות לחובבי רדיו, הצבתן על בניינים שמהווים שטח משותף במקרקעין, ולתת הקלות לעומת הנוהג הרגיל שקיים על דברים אחרים. זו עמדתנו. אנחנו מודעים לזה שיש כאלו בפקידות המשפטית שחושבים אחרת. זכותם לחשוב אחרת. הם אומרים פעם אחר פעם את זה שהם חושבים אחרת, וזה בסדר, אבל תפקידכם לחשוב כפי שאתם חושבים ותפקידנו לחוקק. אנחנו נחוקק את החוק הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא ראיתי בהצעת החוק שום אזכור שלך, כשאתה חתום על הצעת החוק הזו, משהו על פקידות משפטית או על משפטנים. אני מחפש פה הלוך וחזור ואין. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

כי אז היו פוסלים, היו אומרים לי שיש מניעה משפטית. ביקשת ממני, זה חלק ממה שאתה מקבל איתי ביחד, אין מה לעשות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אלי, אתה רוצה להציג?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני סומך על חברי, חבר הכנסת חנוך מלביצקי. אין לי בעיה עם מה שהוא אמר, אני רוצה להתקדם לחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יופי, בואו נתחיל.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בבקשה, בואו נשמע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נציג שינויים, נקריא אותם סעיף-סעיף. אם יש למישהו הערה הוא יעיר אותה וננסה להתקדם ולסיים את העניין עוד היום, בעזרת השם. כן, בבקשה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תודה, אדוני היושב ראש. צוהריים טובים לכולם, לבקשת הוועדה לאחר שההצעה אושרה במליאה בקריאה ראשונה, בעקבות שיח גם עם הנוגעים בדבר וגם מהערות שקיבלנו בדיונים הקודמים ועמדות הממשלה השונות, הטמענו בגוף ההצעה, כפי שהיא מונחת בפניכם, את השינויים לעומת הקריאה הראשונה. השינויים שהטמענו בגוף ההצעה מופיעים בעקוב אחר שינויים. אני אעבור עליהם אחד-אחד ואחר כך נקריא את ההצעה ונשמע הערות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו הקראנו בפעם הקודמת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עכשיו אנחנו צריכים להקריא עוד פעם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז תקריא מהתחלה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו נקריא, אני רק עובר על השינויים באופן עקרוני, ואחר כך נקריא את כל ההצעה ונשמע הערות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא את כל ההצעה. סעיף-סעיף, יעירו אם יש הערות ונקבל את ההחלטות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם ככה, אנחנו נקריא את סעיף קטן (א) שבו אין שינויים מהקריאה הראשונה ולכן אני לא צריך להסביר. נקריא את ההצעה מהתחלה.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' – יינתן בהמשך), התשפ"ד–2024. 
	הוספת סעיף 21ד 
	1.
	בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982‏, (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 21ג יבוא:

	
	
	"התקנת תחנת חובבים בבית משותף
	21ד.
	(א)	בסעיף זה –

	
	
	
	
	
	
	
	"חוק הקרינה" – חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו–2006‏; 

	
	
	
	
	
	
	
	"מיתקן" – תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה לדירה;

	
	
	
	
	
	
	
	"תחנת חובבים" – תחנת חובבים לפי הפקודה;

	
	
	
	
	
	
	
	"תעודת חובב רדיו" – תעודת חובב רדיו לפי הפקודה.

	
	(1)	בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), אלא אם כן התקיימו אחד מאלה – 

	
	(א)	הודיעו רוב בעלי הדירות בבית המשותף, בכתב, כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; נמסרה הודעה כאמור, יהיה רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה ובתנאים שקבע.

	
	(ב)	הוגשה בקשה למפקח על ידי נציגות הבית המשותף או על ידי בעל דירה בבית המשותף בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להתקנת המיתקן או בבקשה למנוע את התקנתו; הוגשה בקשה כאמור, יהיה רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם המפקח אישר את ביצוע ההתקנה, ובתנאים שקבע.


	
	(2)	בעל דירה המתנגד להתקנת המיתקן כאמור בפסקה (1)(א) ימסור הודעה בכתב על התנגדותו לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה, בתוך 45 יום מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ג)(5); נציגות הבית המשותף תודיע בתום התקופה האמורה אם התקבלו הודעות התנגדות כאמור מרוב בעלי הדירות בבית המשותף; הודעת הנציגות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אספה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף.

	

	(3)	בקשה כאמור בפסקה (1)(ב) תוגש למפקח בתוך 45 יום מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ג)(5); המפקח רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הבקשה. 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

השינוי מהקריאה הראשונה אומר שיש לנו שני מנגנונים שהתהליך עובד. במנגנון הראשון, אתם תראו את זה בסעיף קטן (ג), המבקש שולח הודעה לבעלי הדירות, מי שמתקיימים אצלו התנאים שולח הודעה שהוא רוצה להתקין. רוב בעלי הדירות יכולים להגיש התנגדות לכך. הוספנו שההתנגדות צריכה להיות בכתב, היא צריכה להיות מועברת למבקש ולנציגות, כי הנציגות מרכזת את ההתנגדויות. בתום התקופה שהוקצבה פה, שזה 45 יום לפי ההצעה, יכולה הנציגות להודיע אם התקבלו ההתנגדויות או לא התקבלו. המנגנון השני הוא פנייה למפקח של מי שמתנגד בתוך ה-45 יום, ואז המפקח יחליט אם להתיר את ההתקנה ובאלו תנאים. גם פה יש למפקח אפשרות להאריך את המועד מטעמים מיוחדים בלבד, לא סתם אם רשמו, זאת אומרת באמת במקרים מאוד חריגים. זה בעצם השינוי מהפעם הקודמת, שבו יש רק את החלק הראשון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הערות? 

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

כן, אדוני. אני עורך דין באגודת חובבי הרדיו. בעניין התיקונים הספציפיים שעכשיו הוקראו, מאחר שמצאתם לנכון להעביר את סעיפי החוק הללו לחוק התקשורת (בזק ושירותים), אנחנו ביקשנו לצמצם את המועדים מ-45 יום ל-30 יום, כמו שקבוע בחוק התקשורת ביחס להתקנת סיב אופטי בבית משותף. כל ההערות שאנחנו מעירים לא נועדו לגרוע מזכויותיהם הקנייניות של בעלי הדירות, אלא פשוט להסיר חסמים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בסדר. זה יעבור אחר כך להצבעה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה עמדת הממשלה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

יעבור להצבעה.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כבודו ייתן לי לנהל את הדיון?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בבקשה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. אלה ההערות לגבי הסעיף הזה, נכון? יש עוד הערות לגבי הסעיף הזה? 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אני רק רוצה לשאול שאלת הבהרה, אני לא יודע אם זה היה על תקן הקראה או פרשנות – האם כרגע האפשרות לפנות למפקח היא רק אם בעל דירה מתנגד למרות שהושג הרוב? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, אין קשר. אלו שני מסלולים מקבילים.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

מה זאת אומרת? יום אחד אחרי שהמבקש הגיש את הבקשה ותלה את המודעה, כבר אפשר לרוץ למפקח לפני שבכלל לא יודעים - - -? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אפשר לפנות גם אחרי ההרשאה, רק צריך להכין את הבקשה וזה לוקח זמן.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אני מודה לך על ההבהרה הזאת, אבל אנחנו דיברנו כאן כל הזמן על כך שאלא אם כן נאספו 51%.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אדוני הנכבד, אתה לא יכול להגביל את הזכות לפנות לערכאות, לא יכול בכלל. מה שאתה מבקש זה כן לעשות את זה ולכן חבל על הזמן. זה לא משהו שאנחנו נוכל לקבל בשום צורה ודרך. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

לא, פשוט לא הבשילו התנאים על פי החקיקה, כמו שאתה לא יכול לפנות בפניה מוקדמת לערכאה שיפוטית מחמישים סיבות אחרות. אתה יכול להגיע למזכירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי, בסדר.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אין היגיון להתחיל להוציא צו מניעה לפני שבכלל יודעים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הערתך נשמעה. לגבי ההערה הראשונה שנאמרה על ידי עורך הדין, אני חושב שלגבי ה-30 יום נשמע ממשרד התקשורת או מהמשרדים האחרים אם יש להם התנגדות לקצר את זה להליך של 30 יום כדי לא לגרום סתם לסחבת מיותרת. שתיקה כהסכמה. הלאה, תקריאו את החלק הבא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

רגע, אז אתם רוצים לקבל את זה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, לקבל את ה-30 יום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

במקום 45 יום, בכל מקום שמופיע יהיה 30. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	(ג)	התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכל אלה:

	
	(1)	בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי הפקודה;

	
	(2)	ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי חוק הקרינה;

	
	
	
	(3)
(א)	ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (4) או קיימים מיתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;

	
	
	
	(ב)	היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו וולטאי או מיתקן אגירה, כהגדרתם בחוק המקרקעין, המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);

	
	
	
	(ג)	לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה;

	
	
	


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נעצור כאן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

היו מספר שינויים מהקריאה הראשונה. בקריאה הראשונה הופיע שגם תהיה התחשבות באורך הכבל עם המיתרים שמחברים את האנטנות לקרקע, ובעקבות ההערות שנשמעו, שבעצם אין הצדקה לכלול את השטח הזה במסגרת החישוב, ההוראה הזאת ירדה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עכשיו השטח שאתה קורא לו המעגלי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

טווח הבטיחות האופקי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה טווח בטיחות לקרינה. מה טווח הבטיחות לקרינה באנטנות מסוג כזה? המשרד להגנת הסביבה.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

אני מהמשרד להגנת הסביבה. בדרך כלל זה רדיוס של שלושה מטר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רדיוס מלא.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

רדיוס מלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עכשיו, אם זה עומד על תורן בגובה של, נגיד, שלושה-ארבעה מטרים, והאנטנה בראש התורן, האם כל השטח בבסיס התורן, בגובה האדם, זה נחשב? מה מקובל  אצלכם? הקרינה יורדת למטה?

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

הקרינה לא יורדת למטה, אבל מכל מיני סיבות, התחשמלות ועוד, המינימום זה שלושה מטר.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אין שם חשמל. אין חשמל במתקן. באנטנה אין חשמל.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

איך זה יכול להיות? אין דבר כזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איך היא עובדת?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

תשאל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם שותקים, הם לא אומרים.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

הוא מדבר על חשמל. אין חשמל, יש קרינה, אבל רק מגובה של עד שלושה מטר, זאת אומרת מעל שלושה מטר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני שואל את הגנת הסביבה.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

דייקתי, סטיליאן?
 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

קודם כול, אנטנה צריכה להיות קשורה - - -

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

לא, באנטנה יורד הקואקס לתוך המשדר, זהו.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

יש את ה-RF.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

כן, אמרתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תן לו רגע.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא אמרתי שהוא טועה, אמרתי שאין.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

בסדר, הוא צודק. זה לא חשמל, זה RF. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>   

חשמל של חברת החשמל זה RF, זה בתוך הכבל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז יש חשמל שיש בו קרינה. תחקור את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לו מספיק שנים והרבה דברים שכבר עברו תחת ידו. יש לנו אמון מלא במה שהוא אומר. אני שואל עכשיו שאלה. אנחנו פה המחוקקים. אנחנו רוצים לקבוע את הקוטר. יש משמעות לקוטר, כי בסוף זה גם בית משותף. אנחנו רוצים גם שיישאר מספיק למקרה שיצטרכו. השאלה מה אתה חושב. שוב, מדובר על אנטנה, והקרינה, אם אתה אומר, לא יורדת למטה, אז מה הקטע המינימלי שצריך - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה תלוי בעוצמה, הוא לא יכול להגיד לך את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לכן אני שואל. איך זה עובד אצלכם עד עכשיו בדברים מסוג כזה? איך החישוב באנטנות, מה השטח שאסור בגישה או שהייה ליד, שבעצם הופך להיות השטח המשובש?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

טווח הבטיחות.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

בתדרים האלה גם כבל RF שמגיע לאנטנה משדר, ולכן צריך אישור מרחק ביטחון שהוא סדר גודל של שלושה מטרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי.

 << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >>   

זה באמת תלוי בהספק, יש כל מיני סוגים של אנטנות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

איך זה מוגדר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה מה שכתוב. טווח הבטיחות האופקי נקבע בהיתר ההקמה וההפעלה של המתקן, לפי העוצמה שלו. מבחינה מקצועית, הם מחליטים מה טווח הבטיחות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

וטווח הבטיחות הופך להיות הקוטר. אתם רוצים להעיר על זה משהו? בבקשה.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

כן. ברגע שמגישים את הבקשה, הם מאשרים אותה. הם יאשרו אותה אך ורק בתחום הבטיחות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה יהיה התחום, זה הכול. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

הם מאשרים את זה. ברגע שהם אישרו את זה, סימן שהם ראו שהכול בסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם זו אנטנה חלשה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יכול להיות שאנטנה חלשה זה מטר ואנטנה יותר גדולה היא שני מטר, ואנטנה יותר חזקה היא שלושה מטרים.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >>   

נכון. ברגע שהם אישרו, המומחים יודעים לתת את טווח הביטחון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה בדיוק מה שאמר היועץ המשפטי. תודה רבה. יש עוד הערות?
 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

כן, מבחינת הניסוח, אדוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה, אדוני.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

מאחר שמשתמע מסעיף קטן (ג) שמדובר בשטח שייכלל בנוסף לשטחים נוספים, אנחנו נשמח אם זה ינוסח בצורה כזאת: לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המתקן יכלול רק את השטח על פני הגג, הכלול בטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור, שנקבע למתקן על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה. זאת אומרת, זה השטח היחיד שצריך לבוא בחשבון לעניין החישוב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא מדויק. אנחנו לא יודעים להגיד, זה תלוי בהתקנה הספציפית. אם יש בסיס לאנטנה שהוא יותר גדול מזה, אז הוא ייכלל. אם צריך שטח פיזי יותר גדול, הוא ייכלל, ואם לא צריך אז לא. אנחנו הורדנו את נושא המיתרים בעקבות ההערות שנשמעו. השטח שצריך זה השטח הפיזי פלוס מרחק הבטיחות. אם זה חופף, כמובן שזה לא פעמיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא פעמיים, אחד בתוך השני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אחד בתוך השני. אם שטח הבסיס של האנטנה מבחינת,  למשל, אם יש שם רוחות חזקות וצריך לעשות בסיס רחב בקוטר ארבעה מטרים – זה עניין פיזי, אז צריך שטח של ארבעה מטר. כנראה שבדרך כלל לא יצטרכו כל-כך הרבה שטח לבסיס האנטנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה עמוד, קצת יותר עבה, קצת פחות עבה, זה הכול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון. לפעמים לאנטנות גבוהות עושים גם בסיס, מין במה כזאת שעליה מציבים את האנטנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

וזה הנוסח שכרגע מוצג כאן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. תודה. עוד הערות? כן, בבקשה.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אני עורך דין וגם חובב רדיו, ובאתי לסייע פה. אני רק רוצה להדגיש, אם יש איזשהו שטח שהוא כמובן בעל נפח, והוא באוויר – רק הנקודה, רק ההיטל שלו, המקום שהוא פוגע בגג, ייחשב לשטח. הרי מה הפרדוקס? יש עמוד. רק בראש העמוד - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דיברנו על זה לפני דקה.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

נכון, ועל זה אנחנו עומדים, כי זה השטח על הגג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אתה עומד בדיוק על מה שהוא אמר. אמר ד"ר סטיליאן גלברג שלגבי כל מכשיר הם נותנים את טווח הבטיחות שלו. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

סליחה, אנחנו בעניין הזה הולכים לפי ההגדרות של המשרד להגנת הסביבה, נקודה. אני לא משנה אותן כשאני רוצה לשנות או לא, בגלל שאנחנו הולכים על זה. אם זה עמוד קטן, אז זה עמוד קטן עם מרחק קרינה קטן. אם זה יותר גדול, אז הוא מתרחב. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אנחנו מקבלים את זה. ברגע שמר סטיליאן והאישורים של המשרד מאשרים את זה, זה מקובל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני חושב שהסעיף הזה הוא בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. יש עוד הערות? משני צידי השולחן. אוקיי, הלאה. 

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	
	(4)	ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש למישהו הערה על סעיף (4)? נראה לי שלא. הלאה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

ניסוח נהדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הצלחתי להוציא מילה טובה על המשפטנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זו כבר פעם שנייה, אני ממש מודאג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מרגיש פה איזו קרבה יתרה למשפטנים, אתה צריך לעמוד לדין משמעתי בזמן הקרוב. תדעו שהוא עצמו עורך דין.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	




	
	(5)
(א)	בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ־30 יום לפני מועד ביצוע ההתקנה, הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה – ההודעה המוקדמת) בדבר כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אספה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; 



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו מתקנים כמובן ממה שכתוב, בעקבות ההחלטה שהוועדה קיבלה. במקום 45 ימים מופיע 30 ימים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	
	(ב)	ההודעה המוקדמת תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו ומידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור; בעל הדירה יצרף להודעה מוקדמת עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל הרישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי הפקודה ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי חוק הקרינה;

	
	
	(6)	התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, והיא תיעשה לפי הוראות החוק האמור וחוק החשמל, התשי"ד–1954;

	
	
	(7)	התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;

	
	
	(8)	אין בהתקנה כדי לפגוע במיתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש הסברים? לא צריך. יש הערות? לא. הלאה.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	(ד)	בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (ב), יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו במיתקן חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.

	
	(ה)	הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרתו, ובכלל זה סיכון בטיחותי, רשאים הם לפנות למפקח בתביעה להסרת המיתקן; מצא המפקח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן רשאי הוא להורות על הסרת המיתקן, כולו או חלקו, ולקבוע הוראות לעניין זה; בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת.

	
	(ו)	הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב), והתקבלה החלטה לפי חוק המקרקעין שעניינה הרחבת דירה כאמור בסעיף 71ב לאותו החוק על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.

	
	(ז)	חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) או (2), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תעצור כאן. הערות?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אם נניח הוא מכר את הדירה שלו לחובב רדיו, למה הוא צריך להסיר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא לא צריך.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

זה רק אם הוא רוצה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא, אבל כתוב פה: חדל, שביצע. במפורש יסיר. 

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

אלא אם כן הוא מכר לחובב רדיו אחר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה רוצה בחקיקה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא, אבל כתוב פה יסיר בציווי. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אבל אם אין דרישה כזאת, אז לא תהיה דרישה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

יש לי הערה כל-כך שולית שאפילו לא צריך להציג את עצמי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בכל זאת.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אני מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. מתקן זה בלי י'. אני לא שמתי לב לזה עד עכשיו, טעות שלי, אבל ככה האקדמיה אמרה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

האקדמיה לא אמרה, להפך. בחקיקה אנחנו מדברים בכתיב מלא.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אה, כן? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

הינה חידוש, למדנו. כל יום אני מחכים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אמרתי לך שמעניין כאן. אין הערות נוספות. הלאה.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	
	(ח)	הוראות סעיפים 59ט(ו) ו – (ז) בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969,יחולו לעניין מיתקן כאמור בסעיף זה, בשינויים המחוייבים.



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

על מה מדובר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שאפשר לקבוע בתקנון הוראה אחרת, או לקבל החלטה של האסיפה הכללית שמאפשרת שלגבי הסעיף הזה ייקבעו הסדרים אחרים בתקנון הבית המשותף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה, תמשיך.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	(ט)	הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על דיון בפני המפקח לפי סעיף זה.



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה אומר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ההסדרים הדיוניים והסמכויות של המפקח, ככל שהן קבועות בחוק המקרקעין, יחולו על הדיונים בפניו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה.

 << אורח >> אביב מועלם: << אורח >>   

	
	
	(י)	אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה."



	תיקון חוק 
המקרקעין
	2
	2. בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969‏, בסעיף 72(א), במקום "21ב" יבוא "21ב, 21ד".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה בעצם מגדיר את סמכויות המפקח, ואנחנו מוסיפים את הסעיף הזה למסגרת סמכויות המפקח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי, הערות.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

כן, אדוני. לעניין סעיף קטן (ח), החלת הוראות סעיפים 59ט(ו) ו – (ז). בהסדר הזה אנחנו מבקשים שסעיף זה לא ייכלל בהצעת החוק. זה מרוקן מתוכן את כל המנגנון, כי הסעיף הזה בעצם מאפשר אפריורית, עוד לפני שבכלל נקטתי באיזשהו צעד בשביל להתחיל את תהליך התקנת המתקן, לשלול ממני בכלל את האפשרות של התקנת אנטנה בבית המשותף באמצעות החלטה מראש של בעלי הדירות. ברוב המקרים זה נעשה בכלל ידי הקבלן שבונה את הבניין. הצעת החוק עצמה כוללת מנגנון שלם שמאפשר לדיירים במידת הצורך להתנגד. אחד, רוב הדיירים, למנוע את ההתקנה הזאת. גם אחרי שזה הותקן, הסעיף מאפשר להסיר. לפחות אל תשללו מאיתנו מהתחלה את האפשרות - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אנסה להסביר אותך. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שבו זה יתחיל להיכנס לסט כזה, גם כשאין בכלל חובב רדיו בבניין, עוד לא חלם לבוא חובב רדיו לבניין, יבוא קבלן וכדי להיות נחמד עם כולם והכול, יגיד לא יהיה זה, לא יהיה זה, לא יהיה זה, לא יהיה זה. אני אומר פה את דעתי, אני אשמע מה חבריי אומרים, וכמובן נשמע הערות מהייעוץ המשפטי. אנחנו יושבים כאן היום על המדוכה כדי לחוקק את החוק הזה, זה אומר שאנחנו מכירים בכך שלדבר הזה יש ערך ונקווה מאוד שלא נצטרך אותו ושלא יוכח לנו, בפועל שיש לו גם ערך במקרי כאוס כאלה ואחרים. אבל הדבר הוא מוסדר עם רישיון והכול, זה לא איזה משהו שמישהו יכול לעשות לבד ולהתחיל לעשות כל מיני דברים. אני חושב שבמקרה הזה האמירה שלנו, כוועדה, היא בעצם אמירה שהדבר הזה לא צריך להיות באיזו רשימת ליסטה שלא תהיה. 

אם תהיה בקשה כזאת, והרוב לא יסכימו – אז הם לא יסכימו, אבל זה הופך את זה למשהו שכבר מראש לא יקרה. לא אנטנות סלולריות, לא זה, לא זה - זה כבר נכנס בפנים, למה? כי אנחנו מחוקקים לזה חוק. זאת דעתי, אשמח לשמוע הערות בעניין הזה. לכן אני מקבל את ההצעה למחוק את הסעיף הזה מהחוק. עמדת ממשלה, משרד המשפטים.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

שלום, אני עורך דין ממשרד המשפטים. קודם כול, אמרו פה חברים מאגודת חובבי הרדיו שהם רוצים להשוות הסדרים להסדרים אחרים קיימים, למשל פוטו וולטאי. זו גם הייתה אחת מנקודות המוצא. האפשרות לקבוע בתקנון נמצאת בפוטו וולטאי. זאת אומרת, זה כבר נעשה בדבר חקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אתן לך הסבר שלי, לא משפטי, אני לא משפטן גדול. אני משפטן קטן, אני עובד במילים, לא במשפטים. בפוטו וולטאי יש עניין שהוא כספי, ממוני. אנחנו בעצם דנים פה היום על דבר שאין לו אספקטים של הכנסות, זה לא מסוג הדברים שהם הכנסות, וזה גם לא מתקן שאמור לשמש דווקא את הבניין עצמו, כמו דוד שמש או דברים מהסוג הזה. זה מתקן שאנחנו, המחוקקים, רואים  בו חשיבות, רואים בו דבר שהוא נכון. גם באופן כללי כדי לעודד את הדבר הזה, וגם כי מי יודע מה יהיה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדרבה, אדרבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האדון מפריע לי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

התאפקתי יותר מידי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תקשיב, אתה רואה פה שני חבר'ה מהליכוד כל-כך שקטים, מהנהנים בראשם, ואתה באת לי עכשיו? 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

פה הם שקטים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שחלק מהאמירה שלנו בעניין הזה היא שוב אמירה שזה לא נכון. בוולטאי אתה צודק, גם בדברים נוספים שהם דברים עם ערך ממוני, אבל פה אני לא רואה את זה. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אוקיי, אם כבר מדברים על מילים ולא על משפטים, הדבר המרכזי, בעיניי לפחות, בפוטו וולטאי זה הנושא של אנרגיה חלופית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

יש גם רווחים כספיים וזאת נקודה שהיא קיימת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבטיח לך דבר אחד: אם היו פה רווחים כספיים בעניין הזה, הייתה בדיון הזה מלחמת עולם. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

בסוף, ואנחנו מקווים שלא נגיע לקצה שניתן, שזה יכול להציל, אנחנו מקווים שלא נגיע לשם – 99% מהשימושים הם שימושים פרטיים. כשנמצאים ברכוש משותף, קודם כול בואו נלך לפוטו וולטאי. מה שנאמר לגבי פוטו וולטאי נכון, אבל יש בו אלמנט חשוב מאוד שזה נושא האנרגיה, אגירת אנרגיה ושימוש באנרגיה סולארית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור, אתה צודק. אבל עדיין זה נושא עסקי, לפחות בחלק הזה, אלא אם כן עמדתך היא שצריך להישאר.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אנחנו מדברים על השוואת הסדרים. נקודה נוספת, בשביל לקבוע בתקנות צריך שני שליש מבין בעלי הדירות כדי שתיקבע החלטה כזו, זאת אומרת, בתקנון, ביסוד שלו - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא על זה מדובר. מדובר על האם הקבלן יכול מראש - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רגע, תן לו לסיים. אני אתן לך לענות.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אתה מדבר על סיטואציה ספציפית, ובגדול דרך המלך, כשמקבלים החלטה בתקנון, היא צריכה להיות מגובה על ידי שני שליש. זאת אומרת, אם אנחנו מבינים ששני שליש מבין בעלי הדירות רוצים לקבוע החלטה כזו, אז אנחנו מדברים פה על 50%. אבל יש פה מתנגדים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אשאל אותך שאלה אחרת, שאלי לא התכוון לשאול אותך. אתה תיארת את זה מאוד יפה, הרי ממילא יצטרכו, אז אני שואל אותך: אם ממילא יצטרכו, אם ירצו להתנגד ויכולים להתנגד ברוב, אז מה הבעיה? זאת אומרת, זה אותו דבר. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

בסדר גמור, אבל שוב, במרוצת השנים אנחנו לא יודעים מה הדינמיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה לא חייב לענות.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אבל ההחלטה ביסודה מגובה בשני שליש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן. אלי, רצית להגיד משהו.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני רציתי לציין, נניח לרגע שהקבלן בונה את המבנה ואומר תשמע, אני לא מאפשר להקים פה שום אנטנת חובבים. מה קורה במקרה הזה? 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

או דודי שמש, להגדיל את הפרדוקס. אולי דודי שמש גם לא?

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

זו סיטואציה טובה. כמה נקודות, בסוף הוועדה תחליט מה שתחליט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אנחנו צופים לפרוס את יריעת השיקולים. ראשית, זה באמת שיקול נכון, מה קורה אם קבלן עושה דבר כזה? אבל אני חשבתי דווקא שהסעיף הזה מיטיב עם חובבי הרדיו במובן שאם אני עכשיו חובב רדיו ואני רואה שדבר כזה מצוי בתקנון, אני כנראה מבין שהדירה בבניין הזה פחות מעניינת אותי, וזה כבר נותן לי חיווי מראש האם כדאי לי בכלל. מעין תמרור אזהרה – דע לך, בבניין הזה אין חובבי רדיו. במובן השלילי. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

לא חובבים חובבי רדיו. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

כן. לא חובבים את חובבי הרדיו. שנית, אדוני ציין בצדק שזה שיקול כלכלי, אבל אם אנחנו לוקחים את סעיף 59 ו(ג) לחוק המקרקעין, שמדבר על מעלית, אז גם מעלית אפשר להחריג, ומעלית היא יותר צורך שימושי, פרקטי, יום יומי. אני חושב שזו אנלוגיה מתאימה לא פחות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא אומר את זה בעצמי, אבל יש גם חבות. זאת אומרת, אם אתה מונע מעלית, אז אתה גם מונע מעצמך חבות של השתתפות בהוצאות החודשיות, אם אתה גר בקומה נמוכה ואתה לא רוצה להיות חלק מהעניין. גם פה יש אלמנט כזה. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אדוני צודק במובן שממילא אפשר להגיע לתוצאה בדרך אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק. אנחנו אומרים כאן בוועדה שאנחנו חושבים שהנושא שנקרא רדיו הוא כן דבר חשוב, אז למה מראש להכניס אותו לרשימת פסולי החיתון? 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אני חושב שזה נלקח מאנלוגיה, ממה שקורה בחוק המקרקעין לגבי דברים לא פחות חשובים, ויש גם משהו נכון בלאפשר לאנשים בסוף לגבש את ההסכמות, כי זה גם מה שקבעה הפסיקה. הבית המשותף הוא יצור שבו אנחנו מוותרים בעצם על הזכות הקניינית שלנו, המלאה המוחלטת, ואנחנו הופכים להיות שותפים עם אנשים שלא תמיד בחרנו להיות שותפים להם, ויש לזה מחיר. יכול להיות שזה אחד המחירים. אני כן הייתי שמח לדעת מראש איפה אני רצוי ואיפה לא, וזה דווקא משהו שהרי בסוף אם אני ארצה לרכוש דירה ואני אצטרך עכשיו לעבור בין הדיירים, זה תהליך מסוים. 
 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אני מתפלא על ההנמקה שלך, כי לפי ההיגיון הזה, אולי מרוויחה האוכלוסייה חובשת הכיפות שבבית משותף יהיה בתקנון שאסור למשל להכניס מנגנון למשאבות. אתה בעצם אומר שאנחנו צריכים לשמוח מזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה מפחיד אותי נורא. למרות שעשיתי את זה עכשיו, אני פוחד. אני חושב שהסברתי את עצמי מצוין בלי הדוגמה המרתקת שלך שבכלל לא קשורה לכך שאני חובש כיפה. ברור לי לגמרי.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

לא, גם חברי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אה, גם חברך, שהוא גם חברי.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

אדוני, אם אפשר להעיר עוד הערה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רק שנייה, ניתן לו לסיים.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

לא, בסדר, נשמע את ההערות.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

אנחנו עושים השוואות למתקנים פוטו וולטאיים ומעליות. העברתם את הצעת החוק הזאת לחוק התקשורת, ובחוק התקשורת, רק לפני לא הרבה זמן, קבעתם שמספיק שאחד הדיירים רוצה, וניתן להתקין סיב אופטי בבניין ללא שום הסכמה, ללא שום צורך בשום פרוצדורה, ובטח בלי יכולת התנעה על החוק. אז שוב, אם מחליטים שיש צורך במתקני תקשורת - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שם אלמנט השטח פחות משחק תפקיד. 

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

אבל זה עדיין שימוש ברכוש משותף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי, חברים. יש צדדים לכאן ולכאן.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>    

הוועדה תחליט. אנחנו אמרנו את דעתנו, הוועדה תחליט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוועדה בהחלט תחליט, עוד נשמע את חברי הכנסת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני רק אומר את דעתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כפי שאדוני היושב-ראש אמר וכפי שהוצג, יש פנים לכאן ולכאן. אני חושב שהתמונה הוצגה בפני הוועדה על כל פניה. יש עוד דוגמאות למצבים האלה, יש דוגמאות למצבים שבהם לא התאפשרה התניה בתקנון הבית המשותף או בהחלטה. יחד עם זאת, מה שאנחנו כן צריכים לשקול אם אתם הולכים לכיוון שלא יהיה בו - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נשנה את הסעיף הזה, הספציפי הזה, לא את האחרים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז אנחנו צריכים לשקול סעיף שמבטיח שלפחות החלטות שהתקבלו כבר בעבר, לא ייפגעו. כלומר, אנחנו מדברים על מצבים, אתם מציעים שלא יהיה אפשר לקבוע בתקנון הוראה כזאת, אבל כדי למנוע רטרואקטיבית אנחנו מציעים שזה יחול מכאן ואילך. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

זה תמיד ככה, לא? אתה לא יכול להרע עם אנשים בדיעבד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, אם אתה קובע הוראה שהיא קוגנטית, אז אתה מתגבר על זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמו הוראת מעבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן, בדיוק. זאת אומרת, החלטה שהתקבלה לפני תחילת החוק תעמוד בתוקפה.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

יש בעיה עם זה, אם התקבלה החלטה שיפוטית לפני שלוש שנים, וחובב רדיו הצטווה להוריד אנטנה או שבקשתו להתקין לא התקבלה, העובדה היא שהוראת מעבר מהסוג הזה שמה פלסטר על ההיגיון שהמחוקק פה אוחז בו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא לא דיבר על זה.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

אני אומר שהחריג שלך לא יחול - - -
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא לא דיבר על החלטה שיפוטית.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >>   

הוא הכריז על תקנון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא דיבר על ההחלטה של כביכול של בית משותף. אם נגיד היום קיים בית משותף שקיבל את ההחלטה הזאת בלי קשר לשום דבר אחר. לא בגלל החקיקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

צפה פני עתיד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צפה פני עתיד. אז בעניין הזה החוק יתחיל לחול מהיום והלאה, ולא רטרואקטיבית, וזה בסדר.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כמה כאלה יש? לדעתי אפס.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם אם זה 200, זה בסדר. חברים, אני עובד עם היגיון. אני חושב שזה הגיוני וזה נכון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז שני השינויים .

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אם יורשה לי, כיוון שאדוני דיבר על סיטואציה ספציפית שבה קבלן קובע מראש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא הבנת אותי. ברגע שזה נכנס לליסטה, זאת אומרת יש ליסטה כזאת של כל מיני דברים, סלולרי ועוד. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

במפרט הטכני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה יתחיל משהו, כבר יהיה להם דף.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

גנרי לכולם, יורידו את זה מהאתר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תמשיך.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אבל אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לתת לדיירים לתפעל את הרכוש המשותף שלהם ואת הבית המשותף שלהם כראות עיניהם. הסיטואציה שאדוני העלה היא סיטואציה אחת. מה לגבי המחשבות שמגיעות במרוצת השנים משכנים, מדיירים שרוצים לקבוע החלטה כזאת בשני שליש. מה יהיה אז? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מה הבעיה?

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

לכאורה אם אתה מוריד את הסעיף, אין אופציה כזו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא, למה?

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אין אופציה, כי הסעיף הזה מאפשר לקבוע ולהתגבר. הסיטואציה היא סיטואציה ספציפית. אני לא יודע כמה נפוצה, אבל היא יכולה להיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. נכון.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

אבל מה כלפי העתיד? זאת אומרת, מה לגבי כל ההחלטות שמאפשרות את חופש ההתנהלות של הדיירים, שאת זה לכאורה האפשרות הזאת תמנע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קודם כול, זה קיים בעוד נושאים.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם בחופש עסקינן, אז חופש לכול. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >>   

לא, זה קיים במובן שזה אפשרי להחליט אחרת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אדוני, מה שאני חושב, זה בעצם מה שאנחנו קבענו כאן, וזו רוח המחוקק לצורך העניין, נעים מאוד. במחשבה שלנו, אם אכן יהיה בבניין רוב שיתנגד לזה – הוא יוכל להתנגד לזה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

כמו עוד דברים שלא מופיעים בתקנון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש הרבה דברים שלא כתובים בחוק ומראש אי-אפשר לעשות.

 << אורח >> ליאור חריש: << אורח >>   

אדוני, אני גם אוסיף מעבר לזה, יש סעיף מפורש, סעיף קטן (ה) שמאפשר גם לאחר שהותקן המתקן, בעתיד, אם הנציגות חושבת שיש סיבות מיוחדות להסרת המתקן, או אפילו דייר בודד, ניתן לעשות את זה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

תמיד אפשר ללכת לבית משפט.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. המפקח יכול בנסיבות מיוחדות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני רוצה לשאול את עורך דין שני שאלה אינפורמטיבית, לגבי הסעיפים האחרים בחוק המקרקעין, למשל דוד שמש, למשל התאמות נגישות וכו'. אתם מפרשים אותם כסעיפים שאי-אפשר להתנות אליהם בתקנות?

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

ברמת העיקרון אפשר להתנות עליהם בתקנות. זאת אומרת, אנחנו מפרשים את הפרשנות הזאת, בעלי הדירות בבית המשותף רשאים להחליט בהחלטות רוב מה קובע התקנון, ככה שלכאורה אם לא היינו נוגעים בהצעה הזאת, על פניו אפשר היה להתנות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זאת אומרת שגם אם הסעיף המדובר ירד, יחול הדין הכללי כפי שאתם מפרשים. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

יחול הדין הכללי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה נשאר אותו דבר, כמו בדוד שמש, בסדר גמור.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

כן, כי בסופו של יום, התשתית שעליה מונח כל הרציונל הזה היא כזאת שבעלי הדירות רשאים להחליט - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא אבקש לשים על זה עוד סעיף כדי להוסיף על זה עוד.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אם לא היינו כותבים את זה, זו הייתה התוצאה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם כך, גם לא צריך את ההוראה לגבי שימור המצב הקיים, זאת אומרת, זו עמדתו של אדוני.
 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אתה צודק, נכון. ברמת העיקרון אם יבואו עכשיו ויגידו שקיבלנו החלטה לפני שנה, היא תקפה הרי גם אם זה לא היה קבוע בתקנון, והדיירים היו תולים בכניסה שלט שאומר: בבית זה אנחנו לא חובבים את חובבי הרדיו, ואנחנו מביעים את אמירתנו הפוזיטיבית שאנחנו לא רוצים מתקן רדיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תפסיק לתת רעיונות לחבר'ה.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

אז מלכתחילה זו הייתה התוצאה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

למה אני מרגיש עכשיו בשנות ה-80'?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם כך, אנחנו לא צריכים את הוראת המעבר ולא את ההוראה הזאת. הדין הכללי יחול.

 << אורח >> דוד שני: << אורח >>   

בדיוק, הדין הכללי יחול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מבחינתכם הוא מאפשר התניה. מצוין, יותר טוב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רבותיי, הסתיים שלב הטיעונים. אם ככה, תאמר מה השינויים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

השינוי שהוועדה החליטה עליו בעקבות הדיון כאן הוא לשנות בכל מקום שבו כתוב 45 ימים ל-30 ימים ולהוריד את סעיף קטן (ח).

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בשעה טובה ומוצלחת. אם כך, יש לנו הסתייגויות של יש עתיד. מי שבעד ההסתייגויות של יש עתיד ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

לא אושר.

ארבעה נגד, אין נמנעים. אם כך, ההסתייגויות הוסרו ואנחנו נעבור מכאן לאישור הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' – יינתן בהמשך) (תחנת חובבים בבית משותף), התשפ"ד–2024. מי בעד הצעת החוק, עם השינויים שנאמרו, לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

אושר.

ארבעה בעד. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצעת החוק עברה ותעלה למליאת הכנסת לאישור לקריאה שנייה ושלישית. תודה לכל משרדי הממשלה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:28. << סיום >>