פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, כ"ו בסיוון התשפ"ד (2 ביולי 2024), שעה 13:48



סדר היום:
 << נושא >> חיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
לימור סון הר מלך – היו"ר


מוזמנים: 
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
	רז פרוגל
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	מיכאל נישליוק
	–
	ראש ענף תעשיות, משרד הכלכלה

	שירה עמנואל
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	סעיד קאסם
	–
	קמ"ט אנרגיה איו"ש, המנהל האזרחי, משרד הביטחון

	רס"ן אהרן חדד
	–
	רמ"ד תשתיות ופרויקטים, המנהל האזרחי, משרד הביטחון

	מירב תמיר בן עטר
	–
	ממונה משפטית למקרקעין איו"ש, ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

	יעל נדלר
	–
	ע' ליועמ"ש להתקשרויות וסביבה באיו"ש, ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

	רס"ן רון יוספי
	–
	רמ"ד תשתית, מתפ"ש, צה"ל, משרד הביטחון

	משה גראזי
	–
	יו"ר, רשות הגז

	עמי צדיק
	–
	מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	נתנאל יהושע קופראק
	–
	רכז, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	שלמה קרסנר 
	–
	סמנכ"ל הנדסה, נתג"ז

	בן אליהו
	–
	קמפיינר איכות הסביבה, מגמה ירוקה

	בני שוורץ
	–
	מנכ"ל, עיריית ביתר עילית

	גילעד רוגל
	–
	יועמ"ש, עיריית מעלה אדומים

	יאיר יצהרי
	–
	רמ"ט מנכ"ל, מועצה אזורית מטה בנימין




ייעוץ משפטי: 
צביה בן דוד

מנהלת הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> חיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי << נושא >>  


 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יום שלישי, כ"ו בסיוון תשפ"ד, 2 ביולי 2024, צוהריים טובים לכולם. אני מתנצלת על האיחור, לצערנו הרב, אנחנו חיים פה בתוך מציאות של הרבה מאוד אי ודאות, גם במדינה וגם זה משליך פה על העבודה שלנו בכנסת. בפתח דבריי אני מבקשת לשלוח תנחומים למשפחותיהם של גיבורי ישראל יהודה גטו, אורי יצחק חדד, נדב אלחנן נולר ואייל אבניאון. אנחנו משלמים מחיר יקר מאוד במלחמה הזו שאין צודקת ממנה. יהודה, אורי יצחק, נדב אלחנן ואייל, גיבורי ישראל, לא היססו ולחמו בגבורה באויבינו, השם יקום דמם.

בנוסף אני מבקשת לשלוח תנחומים למשפחת ארגמני, לנועה, ליעקב וליתר בני המשפחה על פטירת האם ליאורה. בפרשת ויגש בספר בראשית מסופר על הבקשה של יעקב: "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות". משאלת ליבה של ליאורה הייתה לזכות ולראות את נועה בחיים ואני שמחה שהיא הספיקה לעשות זאת. יהי זכרה ברוך. אנחנו מייחלים כמובן לשובם של כל החטופים ולרפואתם של הפצועים ולניצחונם של חיילינו במערכה.

במדינת ישראל מחוברים 151 צרכנים לגז טבעי, אף אחד מהצרכנים שחוברו לא נמצא באזור יהודה ושומרון. באזור יהודה ושומרון חיים כיום כחצי מיליון תושבים ישראלים, פוטנציאל השימוש בגז הטבעי באזור זה הוא עצום. ביהודה ושומרון פועלים שלושה אזורי תעשייה גדולים, מישור אדומים, ברקן ואריאל המתפרסים על שטח של כ-3,000 דונמים. הם משמשים את התעשייה והחקלאות ומאכלסים מאות מפעלים ובתי עסק גדולים, אלו מהווים צרכנים פוטנציאלים לשימוש בגז טבעי על פני דלקים מזהמים אחרים.

מלבד היבט איכות הסביבה, החיבור לגז טבעי יביא לחיסכון כספי משמעותי עבור אותם עסקים. אפשר לראות כי בשנת 2022 היו באזור יהודה ושומרון כ-172,000 מועסקים שהיוו כ-4.1% מסך המועסקים בארץ. בענף התעשייה בו מצויים רוב צרכני גז טבעי הועסקו כ-8,600 מועסקים שהיוו כ-2% מסך המועסקים בענף. משקל הילדים באזור יהודה ושומרון גבוה יחסית לממוצע הארצי ועל כן בענף החינוך משקל המועסקים גבוה יחסית.

בישיבה הקודמת בנוכחות שר האנרגיה והתשתיות עלו בין היתר החסמים לאי חיבור יהודה ושומרון לגז הטבעי. ביהודה ושומרון אין פעילות של חברות החלוקה וזאת בעיקר משום שחוק משק הגז הטבעי אינו חל על אזור יהודה ושומרון. בכוונתי לקיים מספר ישיבות על מנת למצוא פתרונות ולטפל בסוגיית החיבור. תודה רבה.

יפתח בדברים משה גראזי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה. בבקשה, משה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

היי, צוהריים טובים, תודה רבה. מה שאני מציע, אולי שאני אסקור קצת את הפעילות, מה עשינו ומה התוכניות גם של המשרד, יש פה חברים ממשרד האוצר ומשרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני רוצה לציין שבאמת היה רצון, השר הביע נכונות ורצון להשתתף ולצערנו הרב, הוא לא היה יכול להשתתף מסיבותיו החשובות באמת, אבל אנחנו נקיים ישיבת המשך והשר יהיה באמת נוכח. אנחנו יודעים כמה הדבר הזה חשוב ומשמעותי בעיניו.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

כן, לשר זה מאוד חשוב, הוא תוכנן להגיע שבוע שעבר, זה נדחה להשבוע.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון, אנחנו אשמים בעיקר.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

וגם הוא מקיים מספר ישיבות על הנושא הזה כי זה נושא שמאוד חשוב לשר וחשוב למשרד. 

אני אגיד כמה נקודות, את המרכזיות, היו"רית, את נגעת בהן. ואני אגיד רגע פעולות אופרטיביות שהתחלנו לעשות ותכף נגיע לחסם העיקרי שזה באמת החלת החוק או תיקוני החקיקה שצריך לעשות כדי שאפשר יהיה להנגיש את הגז הטבעי ליו"ש. אנחנו, בינתיים מה שעשינו, זה בעצם התחלנו לקדם תוכניות במועצה לענייני משק הגז הטבעי, ברשות הגז גם תקצבנו את חברת נתג"ז, שנמצא סמנכ"ל ההנדסה פה שאפשר להרחיב, כדי להתחיל לקדם תוכניות.

יש נקודות שזיהינו שיש פוטנציאל גבוה, כמו שהזכרת, באזור של שומרון, ברקן, אריאל, האוניברסיטה של אריאל. יש גם תוכניות של המועצה גם להקים תחנת כוח שמונעת בגז טבעי ושם זה גם מתחבר עם האינטרסים של משק החשמל ושם נתג"ז כבר התחילה לקדם תוכנית, בעצם תוכנית שיש לה שני חלקים. סדר גודל של 7 קילומטר בתוך הקו הירוק והשאר בתחום שצריך להיות מאושר במועצה שבעצם תחת המנהל האזרחי. אז בעצם כל הקו הזה מקודם בתוכנית הנדסית והצפי, אני מקווה שעד תחילת שנה הבאה, סדר גודל, כבר יהיה אפשר להגיש - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מדברים על קו לכיוון אריאל וברקן.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

כן, אני מדבר על הצד ההנדסי תכנוני, שאפשר יהיה לקדם את התוכנית עם התוויה של - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

דרך אגב, במישור אדומים, אז יש שימוש בגז, אבל זה מגיע באמת, זה גז נוזלי.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

נכון, זה בקטן, נכון, אז תכף אני אתייחס גם למישור אדומים. אז זו נקודה אחת שזיהינו. יש שמה פוטנציאל, סדר גודל של 100 מיליון קוב פלוס מינוס בציר של שומרון בלי תחנת הכוח, כלומר אלה המפעלים. אז זה פעם אחת התוכנית שנתג"ז מקדמת. במקביל, ביקשנו מנתג"ז גם לקדם את התוכנית לכיוון מישור אדומים ששם גם יש אזור תעשייה.

בינתיים נתנו איזה מענה למפעל שביקש, שהעמדנו תקציבים שהעביר לנו האוצר בחוזר משותף שעשינו עם משרד הכלכלה. סדר גודל של מיליון שקל שבינתיים, עד שתגיע התשתית בצנרת, אז יוכל להשתמש בגז טבעי במכליות שמגיעות ופורקות ונתג"ז הכינה מספר חלופות, שלוש או ארבע חלופות כבר, יש חלופה שהיא יותר נבחרת והרעיון זה גם לקדם את החלופה הזאת בראייה שזה גם קצת מתחבר לאזור של ירושלים, להגיע לעטרות ומשם לצאת לכיוון של מישור אדומים. 

אתמול התקיים דיון גם אצל השר עם מועצה אזורית מגילות שגם הביעה עניין בגז טבעי, איזה שהוא פער כשהם אמרו שהם מתכננים באזור של מט"ש נבי מוסא, שגם שם הם חושבים שיהיה להם פוטנציאל של גז טבעי. פגשנו את מועצה אזורית בנימין לפני בערך שבועיים, שגם שם העלו מספר צרכים, שני אזורי תעשייה וגם בקשה עם פוטנציאל של שני אתרים שאפשר יהיה אולי להקים תחנות כוח.

מודיעין עילית, אנחנו יודעים שמקדמת גם תחנת כוח, לפי מה שקרוב לשנתיים שהמועצה אומרת שיש להם אתר. ביתר עילית שיש שמה גם אוטובוסים שמונעים בגז טבעי. כלומר, אנחנו רואים שכן יש פוטנציאל גבוה בשומרון. אנחנו לפי הפוטנציאל מבקשים מנתג"ז ונתג"ז לא מתמהמהת, היא מתקדמת עם סקרי ביקושים, עכשיו גם היא יוצאת לאיזה שהוא מכרז לסקר ביקושים לפי האזורים שאנחנו מבקשים. והרעיון הוא שברגע שתהיה את החקיקה שתכף אני אגיד עוד איזו שהיא מילה, אז כבר יהיה לנו צבר של תוכניות שכבר יהיה אפשר לקדם אותן. יש פה עוד עולם שלם, כן? של חקיקה, מימון, אבל כדאי לעבוד במקביל ולא בטור. אז זה בעצם פחות או יותר בצד של הביקושים ובצד של התוכניות שמקודמות.

מבחינת החקיקה, אני אגע כי זה יותר משרד הביטחון, אבל רגע אגיד איפה ההיבט של משרד האנרגיה, רשות הגז בתוך הדבר הזה. בסופו של דבר, משרד הביטחון בעצם יגיש את החקיקה ויש פה שני דברים, אנחנו בקשר עם משרד הביטחון. יש פה את כל החלק שאני קורא לו חלק יו"שי, שהוא המקרקעין, הסטטוטוריקה והתכנון שאנחנו פחות מכירים אותו. הרעיון זה לעבוד ביחד, אנחנו ניתן את הצד המקצועי ומשרד הביטחון את כל הידע הרב שיש לו בצד התכנוני הסטטוטורי ויחד הם אמורים, הם ירחיבו, לא רוצה לדבר בשמם, אבל בגדול, הם יקחו יועץ משפטי מטעמם, אנחנו נעמיד את התשומות שצריך מהצד שלנו וביחד ננסח.

יש פה מערך, יש שני חוקים מרכזיים, זה גם חוקים של הגז הטבעי וגם חוק בטיחות ורישוי. יש הרבה מאוד תקנות וצווים, אני לא אלאה, אבל בגדול אלה שני חוקים מרכזיים. אז הרעיון זה להתכנס ולעבוד ביחד על תיקון חקיקה, יש הרבה מאוד קשב במשרד אצלנו, השר דוחף את זה חזק, גם האוצר פה עוזר לנו ומבין את החשיבות. אז זה בצד של הפעילות שלנו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה. אוקיי, נתנאל, תציג את עצמך.

 << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >>  

נתנאל קופראק ממרכז המחקר של הכנסת. רק שאלה, הכוונה היא שנתג"ז תתפעל שמה בתור רשת החלוקה?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אז זו שאלה שעוד לא הוכרעה, אבל אני אגיד רגע את העמדה העקרונית, איך שאנחנו רואים את זה במשרד. אנחנו חושבים שמי שמתאים לעשות את זה זו נתג"ז, זו חברה ממשלתית. בהיכרות שלי בעולם תשתיות אחר, יותר קל גם, מה שאני מכיר ויענו על זה המנהל האזרחי, זה כשיש חברה ממשלתית מאשר חברה פרטית שפועלת. אנחנו רואים את נתג"ז כמי שברמה העקרונית צריכה לעשות את זה ולא מגזר פרטי או חברות כאלה ואחרות. זו העמדה העקרונית של איך שאנחנו רואים את התהליך של ההסדרה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה. אז בואו נשמע את משרד הביטחון, קמ"ט אנרגיה, קאסם סעיד, בבקשה.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

ככה, כמו שמשה גראזי פה הציג את הדברים, אנחנו באופן כללי במנהל האזרחי חושבים שהגז הטבעי בסוף זה אינטרס מהמעלה הראשונה אצלנו כי ההנחיה מראש המנהל האזרחי וזה מתיישר גם עם המדיניות של שר האנרגיה, להביא את הגז הטבעי לאיו"ש, זו משימה מרכזית מבחינתנו בתוכניות שלנו. כמובן, מעבר להשפעות הכלכליות, אזוריות, יש גם משמעויות ביטחוניות חשובות מאוד מהמעלה הראשונה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון מאוד, נכון מאוד.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

הן בחיסכון של הובלת חומרים מסוכנים, ביזור של מקורות אנרגיה באזור שבסוף מביא לרציפות תפקודית של המשק, חשמל והכול, ובמסגרת הזאת אנחנו פועלים, כמובן מתוך ראייה שהתשתית הזאת תשרת את האוכלוסיות באיו"ש בכלל. ועל הפרק אנחנו גם מקדמים, מעבר לצרכים שמנה פה גראזי, יש לא מעט רצון להקים מתקני ייצור, גם עוד מדיניות של שר האנרגיה, לקדם תחנות כוח מגז טבעי באיו"ש ואנחנו בדיוק בעיצומה של עבודת מטה לבחון אתרים להקמת תחנות כוח כאלה.

על הפרק יש לנו חמישה אתרים פוטנציאליים כרגע באיו"ש, אנחנו בשלבים כאלה ואחרים לבדיקה מעמיקה של האזורים האלו, של המיקומים האלו, ואיפה שיתאפשר אנחנו כנראה נצבע אותם כמקומות שבהם יוקמו תחנות כוח, וזה זרז מאוד משמעותי לפיתוח תשתיות ולהבאת הגז הטבעי לאיו"ש. 

בינתיים כל הצעדים שעשינו, החסם המרכזי שלנו היה באמת הרגולציה, אבל לא חיכינו לזה. נקטנו, המנהל האזרחי הקצה לא מעט משאבים, הן בתקנים בכוח אדם שהסיט לטובת הדבר הזה שלושה תקנים, והן בתקציבים, גם לתכנון קו בית זית-מישור אדומים והן גם לתקציבים אחרים של ייעוץ חיצוני ואחרים. ובנוסף, לא חסכנו, חשבנו וקידמנו פתרונות זמניים במקומות שבהם לא יהיה או בהיעדר תשתיות גז טבעי, יהיה אפשר להקים וככה גם פעלנו לקידום נוהל שינוע והכנסת גז טבעי לאיו"ש. בנוסף, אנחנו גם פועלים לקידום נוהל כזה שיאפשר גם תחנות תדלוק בגז טבעי, שזה גם ישמש את התחבורה מעבר לתעשייה וייצור החשמל. 

כמו שאמרתי, החסם המרכזי שלנו זה באמת הרגולציה. אנחנו מדברים של שני תיקונים, תיקון כמובן של חקיקה ראשית שזה חוק משק הגז שצריך להתאים אותו לאיו"ש ועוד 11 תקנות משנה. זה לא מעט עבודה משפטית שצריך לעשות וצריך פשוט את האנשים שיוכלו לעשות את זה. ביחד עם היועמ"ש ממערכת הביטחון קידמנו ויש לנו – אני אשאיר להם את זה להתייחסותם – אבל אנחנו די מתקדמים ואני חושב שהקרון כבר על המסילה ונוכל להתקדם.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

טוב, תודה רבה, תודה. יעל נדלר, עוזרת ליועמ"ש.

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

מירב תמיר בן עטר מייעוץ משפטי משרד הביטחון. כמו שסעיד אמר, אני אמשיך את דבריו, בעצם העבודה על ניסוח חקיקה ורגולציה בתחום הגז הטבעי דורשת גם התאמות לדין האזור, זה דורש הרבה עבודה משפטית. לטובת העניין אנחנו הקצינו תקן - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

לא צריך כרגע לעזור.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא צריך, אני יודעת שאתם לא רוצים, אבל אנחנו - - -

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

אז אני אסביר. גברתי יודעת שמאתמול בעצם הייעוץ המשפטי בעניינים האזרחיים עבר מהפרקליטות הצבאית, יועמ"ש איו"ש למערכת הביטחון. במסגרת התקנים שקיבלנו לטובת הייעוץ המשפטי הקצינו תקן שלם שהולך לעסוק רק בגז הטבעי, איתרנו איש שמתמחה בתחום הזה והוא עתיד להתחיל לעבוד אצלנו ב-1 בנובמבר והוא מיועד לעסוק רק בגז הטבעי.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

ב-1 בנובמבר?

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

כן. צריך להגיד שאנחנו מתואמים באופן מלא עם יועמ"ש אנרגיה ואנחנו כמובן נעבוד איתם בשיתוף פעולה ואנחנו מצפים שהוא יגיע ויתחיל לעבוד על זה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

זה עוד חצי שנה. אז אנחנו נצטרך לחכות עוד חצי שנה כדי שתתחילו את המהלכים האלה, בעצם זה מה שאת אומרת לי.

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

זה עוד ארבעה חודשים אם אני סופרת נכון, וכן, אנחנו צריכים איש ייעודי שיעסוק בזה. זה תחום שדורש מומחיות ייחודית, לא כל אדם יכול לעסוק בזה וגם לא נכון לעסוק בזה בלי ידע קודם. איתרנו את האדם המתאים ביותר לטעמנו לעסוק בזה ואנחנו נתחיל ב-1 בנובמבר.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

סליחה, אם יורשה לי. חצי הכוס המלאה, נקרא לזה ככה, אותו בחור שיגיע זה מישהו שיש לו ניסיון גם באיו"ש וגם בתחום האנרגיה, ככה כשהוא יגיע, הוא כבר ייכנס לעניינים. אנחנו גם כהקדמה כבר נעשה איתו פגישות הכנה, 1 בנובמבר הוא כבר מתחיל לעבוד. זה לא שונה מזה שמישהו יבוא חדש ורק תקופת הלימוד שלו תיארך חצי שנה-שנה לפחות.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה, תודה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

רס"ן אהרן חדד, רמ"ד תשתיות ופרויקטים, בבקשה.

 << אורח >> רס"ן אהרן חדד: << אורח >>  

מעבר למה שסעיד ציין כאן אין לי מה להוסיף, אנחנו באמת נמצאים בשלבים מתקדמים של תכנון הקווים, לרבות סיורים שאנחנו מקיימים בשטח עם כלל הגורמים הרלוונטיים בעלי העניין. וכפי שצוין כאן, החסם המרכזי זה הסיפור הרגולטורי ואנחנו על זה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

טוב, תודה. משרד האוצר, יונתן.

 << אורח >> רז פרוגל: << אורח >>  

רז פרוגל, משרד האוצר, אין לי מה להוסיף מעבר למה שציינו. אנחנו גם מבינים שהחסם הוא רגולטורי ואנחנו תומכים בהסדרה של הנושא.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

ואתם תתמכו שזה יקרה? כשהחסם יוסר אתם גם תתמכו?

 << אורח >> רז פרוגל: << אורח >>  

כשהחסם יוסר צריך לבחון את הדברים ונקבל החלטות, אבל כרגע אנחנו לא מהווים חסם והחסם הוא רק רגולטורי.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

טוב. מירב, יש לכם השערה כמה זמן יקח תיקון, להחיל את זה באמת גם ביהודה ושומרון, את החוק?

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

אני לא רוצה לנקוב בפרק זמן כי אני לא יודעת באמת להעריך את זה, מקווה שהוא יתחיל לעבוד ואז נוכל לקבל איזו שהיא הערכת זמן. אני באמת אומרת שכפי שנאמר פה קודם, אנחנו מצאנו את האיש הכי מתאים, בעל הניסיון הכי רלוונטי, גם באיו"ש וגם בגז טבעי, לכן אני מקווה שזה יקח לו את פרק הזמן הכי קצר ואפקטיבי שאפשר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מי האיש?

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

לא משנה, יגיע.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מה השם של האיש? איך הוא נבחר האיש הזה? היה מכרז? איך זה?

 << אורח >> מירב תמיר בן עטר: << אורח >>  

אנחנו מעסיקים כרגע בתקנים זמניים, אין אצלנו יכולת כרגע לצאת למכרזים. הוא ייקלט בתקן זמני אצלנו ביועמ"ש משרד הביטחון, כמו כל היועצים המשפטיים שנקלטים כרגע למחלקה, לא יוצא דופן.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי, תודה. 

נתיבי הגז הטבעי לישראל, סמנכ"ל פיתוח עסקי? מי יש לנו פה? כן, שלמה קרסנר, בבקשה.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

סמנכ"ל הנדסה, אוקיי?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

סמנכ"ל הנדסה, בבקשה.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

טוב, אני אתן איזה שהוא סטטוס של הקווים המתוכננים. הקו לברקן-אריאל זה קו באורך כולל של כרגע מדובר על כ-30 קילומטר, 7 קילומטר בתוך הקו הירוק, 23 קילומטר מחוץ לקו הירוק. הקו מתחיל באזור תחנת קסם של נתג"ז, מערכת ההולכה שנמצא בעצם באזור כביש שש מצפון לכביש חמש והמקטע הראשון עולה לאישור תנאי סף לוועדה המחוזית מרכז, שבעת הקילומטרים הראשונים זה בתחום של רשות רישוי מרכז ו-23 הקילומטרים האחרים יעלו כמובן לוועדה העליונה בכפוף לנושא של הרגולציה של החלת חוק הגז בתחום איו"ש.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אתם הגשתם את התוכנית? אתם הגשתם תוכנית כזאת?

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

אנחנו הגשנו כבר למחוז מרכז, כן.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יפה מאוד.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

עכשיו אנחנו בהליך של אישור תנאי סף, ברגע שיאושרו תנאי סף, היעד שלנו הוא להפקיד את התוכנית הזאת שנה ולאשר אותה בשנה. לגבי מישור אדומים, עשינו איזו שהיא בדיקת היתכנות ראשונית. אגב, בברקן-אריאל גם עשינו סקר צרכנים שזיהה כמות של בערך 16,000 קוב בשעה ב-2030, אני מניח אבל ברגע שהקו יגיע, אז כמובן שזה יגרום ללקוחות נוספים להצטרף לחיבור הזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אתם יכולים לדבר גם על, בדקתם חיסכון? כמה באמת הדבר הזה יחסוך כלכלית?

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

אני לא יודע להגיד, אולי משה יודע להרחיב בעניין הזה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

בדרך כלל אלה עשרות רבות של אחוזים, כאילו, של חיסכון בין גז טבעי לדלקים חלופיים. מעבר לזה, יש את התועלות הסביבתיות כמובן. רק כסף ישיר לצרכנים, אז זה הרבה מאוד כסף. לצרכני בינוניים זה יכול להיות סדר גודל של 500,000 שקל בשנה, 300,000 שקל.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

וואו, משמעותי.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

לגבי מישור אדומים, גם עשינו ביחד, כמובן, הכול נעשה בשיתוף רשות הגז והמנהל האזרחי, עשינו בדיקת היתכנות ראשונה לחיבור מישור אדומים, זה קו באורך של כ-40 קילומטר שיוצא מתחנת בית זית, תחנה של מערכת ההולכה שלנו שמחברת את אזור ירושלים, מחברת את הדסה עין כרם, משם אנחנו נצא עם הקו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מה עם הכנסת, מה עם הכנסת?

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

הכנסת גם ברשימה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

זה חלום פה יש לנו, חולמים, כן.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

גם ברשימה, יש דיונים עם הכנסת, עם המשנה למנכ"ל, הם די מתקדמים. אז המטרה היא בעצם לעשות מתחנת בית זית קו שאמרתי, בערך 40 קילומטר, חלקו יוצא מתחום הקו הירוק, יעבור דרך אזור התעשייה עטרות ובדרך גם לחבר את אזור תעשייה עטרות ובהמשך דרך אזור חיזמה, מחסום חיזמה, להגיע לאזור תעשייה מישור אדומים.

במסגרת המכרז שהכנו, אנחנו הולכים לבחור חברת תכנון בימים הקרובים שדבר ראשון, תעשה סקר צרכנים כדי לראות כמה נדרש בשלב זה וכמה יידרש לשנת 2030, 2040, בהתאם לזה נתכנן את קוטר הצינור. היעד שלנו גם פה לקדם את התוכנית במהירות האפשרית, אני מניח שבמידה ואכן החוק יוסדר, אז אנחנו במהלך שנה הבאה נוכל להפקיד את התוכנית ואולי אפילו לאשר אותה. ברמה הסטטוטורית כמובן.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

וואו, טוב, קודם כל זה מאוד משמח לשמוע באמת את הנתונים האלה. באמת מרחיב את הלב אפילו שבאמת יש מי שעובד ופועל כדי שבאמת כשהחסם הרגולטורי יוסר אז באמת תהיה אפשרות כבר לא להתחיל את הדרך מאותה הנקודה, אלא כבר לחשוב, סוף מעשה במחשבה תחילה. תודה רבה, תודה. 

משרד המשפטים, שירה עמנואל, ייעוץ וחקיקה, בבקשה, שירה.

 << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >>  

היי, שירה עמנואל. אין לי מה להוסיף, אנחנו לא הגורם שמקדם את החקיקה באיו"ש, מגיעות אלינו טיוטות בשלות ואנחנו מאשרים אותן, אז כרגע אין לנו מה לתרום בנקודת הזמן היחסית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי. יכולתם לתרום יותר, אבל בסדר. 

נמצא איתנו ישראל ברמסון? לא, אני רואה שהוא לא נמצא. יאיר יצהרי, מנכ"ל מועצה אזורית מטה בנימין.

 << אורח >> יאיר יצהרי: << אורח >>  

ראש המטה של המנכ"ל.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי, רמ"ט מנכ"ל, כן, בסדר, בבקשה, יאיר.

 << אורח >> יאיר יצהרי: << אורח >>  

כמו שאמרו לפניי, אנחנו גם עשינו ישיבה בבנימין, גם עם סעיד, רזי ועוד שותפים במטרה באמת להביא את הגז הטבעי גם אלינו. אנחנו שואפים שזה יהיה כמה שיותר מהר, אנחנו נשמח מאוד שהרגולציה תקודם כמה שיותר. זהו, אנחנו יודעים שאלה דברים אסטרטגיים שאנחנו שואפים להביא אותם אלינו ויחד עם השותפים אנחנו כבר רוצים להתחיל לקדם את התכנון הזה בצורה יותר מהירה.

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

לאן בדיוק? לאיזה מקום?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מישור אדומים.

 << אורח >> יאיר יצהרי: << אורח >>  

אצלנו בבנימין אנחנו מדברים, יש לנו גם בכל האזור שגובל - - -

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

שער בנימין?

 << אורח >> יאיר יצהרי: << אורח >>  

לא, בעצם בנימין, כל אזור מכבים, רנתיס, כל האזור שהוא בעצם צמוד לקווי ההולכה המרכזיים בארץ, שם אנחנו שואפים להתחבר. לכיוון אזורי התעשייה, כן. זה יחד עם תוכניות לקידום אזורי התעשייה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמה מפעלים פוטנציאליים יש לכם בבנימין?

 << אורח >> יאיר יצהרי: << אורח >>  

זה תלוי, אנחנו כרגע מקדמים אזורי תעשייה בצורה רחבה יותר, אז אנחנו בשלב ההתחלתי עוד. אנחנו מדברים על כמה אלפי דונמים שיהיו לתעשייה, מתוך זה אנחנו מבינים שהגז ישמש בצורה הרבה יותר משמעותית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה. טוב, אולי אתם, משרד האנרגיה, ביהודה ושומרון כמה מפעלים באמת פוטנציאליים יש? כמה גדולים וכמה - - -

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אז יש את הסקר, שלמה, אם אתה יודע את הנתון, יש סקר שנתג"ז עשו בשומרון, לדעתי גם המנהל עשה בעבר איזה שהוא סקר כזה, אז אם הם רוצים להתייחס, אנחנו על הקו של שומרון, אנחנו מדברים רק שם על סדר גודל של מעל 100 מיליון קוב שזו כמות שהיא גדולה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמה מפעלים?

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

אין בידיי את הנתונים כרגע, אנחנו נוכל להעביר אותם. עשינו סקר שלנו בשלושת אזורי התעשייה, אריאל, ברקן ומישור אדומים, הנתונים, אני אוכל להעביר אותם, אין לי אותם כרגע פה בהישג יד.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אז אתה מוזמן להעביר לוועדה את הנתונים האלה, זה מאוד חשוב לנו. תודה רבה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

גם אנחנו נוכל להעביר, רק אם אפשר, אם אלה מפעלים ספציפיים שלא לפרסם אותם, בסדר?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

את השמות שלהם? לא, בוודאי שלא.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

 למחלקת המחקר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אנחנו רוצים נתונים על היקפים, כן.

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

צוהריים טובים, שמי עורך דין גילעד גילי רוגל, יועץ משפטי של עיריית מעלה אדומים, מלווה את מעלה אדומים 30 שנה לאורך כל שלבי התפתחותה ממועצה מקומית קטנה לעיר ואם בישראל. נעשתה כאן עבודת הכנה, עבודת מטה על ידי הצוות המקצועי של המנהל האזרחי, הם מכירים בהחלט את הפוטנציאל של מישור אדומים, דובר בו רבות ונכתב עליו.

אזור תעשייה, לדעתי, יתקנו אם אני טועה, אני חושב שהוא הגדול ביותר ביהודה ושומרון כיום. 400 מפעלים ומבחינת שטח, הוא גם, יש בו עתודות שטח מאוד משמעותיות. אנחנו עומדים כיום בפני פרויקט של הרחבה דרומית של אזור התעשייה בליווי של רשות מקרקעי ישראל, עומדים לצאת מכרזים לפיתוח מגרשים. יש תנופה מאוד גדולה ויש ביקושים מאוד גדולים אגב, מגרשים במישור אדומים נחטפים, יש ביקוש מאוד גבוה למגרשים לתעשייה במישור אדומים.

מה שמטריד אותי ומדאיג אותי כמי שמכיר את ההווייה המשפטית של יהודה ושומרון עשרות שנים זה בדיוק הנושא של הסדרת הרגולציה, זאת נקודת הכשל, ניסיון העבר הוא לא טוב בתחום הזה. אני זוכר שפעם ניסינו להקים פרויקט של הפקת חשמל מביו-גז, מגז של מטמנת האשפה של אתר הטמנת האשפה אבו דיס ואחרי השקעה של ממון רב הסתבר שבכלל לא קיימת הרגולציה הדרושה כדי לעשות דבר כזה ביהודה ושומרון, אני בספק אם נכון להיום זה קיים.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

לא הייתה כזאת בכלל?

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

לא הייתה וגם היום אין. אני מאוד חושש שזה מה שיקרה לנו גם עכשיו עם הסיפור של הגז.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

זה משהו, בעצם אתה מדבר על משהו תקדימי, אנחנו מדברים על משהו שהוא קיים. אנחנו - - -

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

העניין הוא תהליך ההתאמה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לכן הרגולציה היא מאוד ברורה ולאן - - -

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

כן, הרגולציה בישראל היא מאוד ברורה ומגובשת, ברור, אבל לא באיו"ש. תהליך ההתאמה לאיו"ש הוא מאוד מאוד מורכב ולצערי, הוא גם מאוד ממושך על פי ניסיון העבר. הרי אנחנו בכל תחומי החיים ניזונים מחקיקה ישראלית שאומצה באיו"ש בצווי אלוף ובטכניקות כאלה ואחרות, הרי בעצם ככה בנוי רובו של הדין באיו"ש, הוא בעצם אימוץ של חקיקה ישראלית בשינויים כאלה ואחרים.

והתהליך הזה מאוד ממושך ותמיד התירוץ הוא באמת חוסר כוח אדם. ואני חושב שבפרויקט כל כך מורכב וכל כך גדול להסתמך על אדם אחד שמחכים לו שיגיע בנובמבר, יהיה מוכשר אשר יהיה, אני חושש שזה לא מספיק. לפי דעתי, זה מקרה קלאסי שהיו צריכים לעשות התקשרות במיקור חוץ עם אחד המשרדים המומחים בתשתיות, מישהו שבאמת יכול לתת מטרייה משפטית ולשים כאן את המאמץ כדי לעשות אימוץ חקיקה והתאמות במהירות שיא, כי אחרת אנחנו נכנסים לתהליך של שנים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לשם כיוונתי בשאלות שלי, כן.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

דווקא מיקור החוץ שאני מכיר, זה לא צלח. לקחו דווקא מישהו בעל שיעור קומה ושמכיר, זה לא צלח.

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

אבל יש אחד.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אבל המנהל יוכל להרחיב, סעיד, הם גם יצאו למכרז משלים של רגולציה וזה אצלם.

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

זה לא פרויקט לאיש אחד, סליחה, כעורך דין בעל ניסיון של 42 שנה, לי נראה שהפרויקט הזה זה לא פרויקט לאיש אחד, עם כל הכבוד.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

הרגולציה, היא לא תהיה תלויה באיש אחד, בסדר? זה בסוף צוות שלם ושני גופים מאוד רציניים, יועמ"ש מערכת הביטחון ומנהל אזרחי שילוו את זה, בנוסף, בצמוד להנחיה המקצועית של משרד האנרגיה. זה לא בן אדם אחד, בסדר? 

ללא קשר, אנחנו ניסינו לעשות מהלכים כאלה. בשנה שעברה, המנהל האזרחי, כמו שאמרתי קודם, תיקצב שירותי ייעוץ חיצוני, יצאנו ונבחר אפילו. אחרי ההודעה של הבחירה שלנו אליו, שבחרנו בו – הוא החליט לא להגיע וויתר, בסדר? עכשיו, בתחום הזה, יעיד גם רזי, קשה מאוד למצוא אנשי מקצוע שאין להם נגיעה או אין איזה שהוא ניגוד עניינים שם. ללא קשר, אנחנו יצאנו שוב למכרז, אנחנו מחכים להצעות שיגישו. כן, יצא מכרז נוסף, מחכים להצעות. השאלה, נמצא? אני לא יודע להגיד, אבל בהחלט אנחנו מנסים כל דרך אפשרית. לא מחכים רק לאיש שיגיע בנובמבר.

 << אורח >> גילעד רוגל: << אורח >>  

טוב לשמוע.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

טוב, תודה רבה לך על הדיוק הזה. גילי, תודה רבה. מנכ"ל עיריית ביתר עילית בני שוורץ, בבקשה.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

צוהריים טובים. א', אני רוצה לברך את חברת הכנסת שהרימה את הכפפה בנושא הזה כי אנחנו מ-2019 כבר מנסים לדבר על הנושא של הגז הטבעי וטוב שמישהו מרים את הכפפה כי זה לא מתקדם בכלל. בנובמבר יביאו בן אדם, אנחנו יודעים מה זה תקנים במנהל האזרחי ומה זה כל הנושא של כוח האדם שם, שהוא סובל מחסר.

אני לא אופטימי, אני מתחבר מאוד למה שעו"ד גילי רוגל אומר, אם בנובמבר יגיע בן אדם, יקח עוד הרבה שנים. אי אפשר לתקן את כל העולם ביום אחד, אבל צריך לחשוב גם על פתרונות ביניים. צריך להסדיר את כל הנושא הרגולציה בשביל כל יו"ש, אבל גם אפשר לחשוב על פתרונות ביניים ואסור להתקבע ולהגיד או הכול או כלום. אני אקח כדוגמה את ביתר עילית שהיה שם את אחד המצבים - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יכול להיות שהפתרון האידיאלי זה ריבונות ביהודה ושומרון, ואז באמת לא היינו בכלל מתכנסים לכל האירוע הזה. אבל כשהסמכות נתונה שם, אז אנחנו יודעים לאן זה ילך.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

חד וחלק. ראש העיר שלי תמיד אומר, כשבתל אביב מסיימים תכנון, אנחנו עוד לא התחלנו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

בכל מקרה, אקח כדוגמה את נושא התחבורה הציבורית שצוין פה על ידי משה גראזי. בביתר עילית, משרד התחבורה מימן אוטובוסים מונעים בגז טבעי, רק שנשארה שאלה פשוטה, איך מתדלקים אותם? אוטובוס בגז טבעי, אסור לו לנוע בציר בין עירוני. ולא הייתה תשובה לשאלה הזאת, והמציאות הייתה שעד שלא העלינו משאית גפ"מ בלי אישור לביתר עילית, הרגולציה הקטנה הזאת לא הסתדרה, בדיעבד. כיבוי אש מחוז יו"ש קרא לנו למיני שימוע – לא לנו, לחברת קווים שמתפעלת את זה – לסגור את הדבר הזה, כשהוכיחו לו שמה שעובד בתוך הקו הירוק באישור כיבוי אש בצפון לא היה מקובל עליו כי אין לו רגולציה.

בסוף, המציאות נכפתה והבינו שחייבים להסדיר איזו שהיא רגולציה זמנית לכל הנושא של הגט"ד שמגיע והיום זה מגיע ליו"ש, להרבה מקומות כבר, אבל זה קרה כתוצאה מהמציאות שנוצרה. באותה מידה יש ביו"ש הרבה מקומות סמוכי גדר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

בביתר עילית באמת כל האוטובוסים הם על גז?

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

יותר ממחצית האוטובוסים העירוניים. ביתר עילית מושתתת מאוד חזק על תחבורה ציבורית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן, הייתי לפני שבוע.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

יותר ממחצית מהאוטובוסים הפנימיים מונעים בגז טבעי, בהחלט, וזה עשה טוב לחברת האוטובוסים, מטבע הדברים זה שיפר מאוד את השירות לתושב.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון, נכון.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

אני אומר, באותה מידה גם ניתן לקדם פתרונות זמניים ודיברנו על זה הרבה פעמים גם עם סעיד, שאגב, הוא רתום לעניין, אבל צריך - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן, זה ניכר שהוא רתום לגמרי, הבעיה היא שזה לא קשור. הוא את שלו עושה, יש מי - - -.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

אזורי תעשייה צמודי גדר, ניתן להביא אליהם את הגז הטבעי בתוך תחומי הקו הירוק. הצרכן יושב צמוד לגדר וצורך את הגז, לא צריך רגולציה ולא צריך דילי קרקע. ביתר עילית, יש לה אזור תעשייה של 700 דונם שעומד לקבל תוקף ברבעון הקרוב בעזרת השם. זה יכול לתת צורה לאזור תעשייה אם הוא יהיה נכשל או מצליח. כי הטופוגרפיה קשה באזור, כי כל הנושא הזה של זיהום הקרקע הוא משמעותי מאוד באזור הזה.

אותו דבר דיברו פה על חשמל במודיעין עילית, אנחנו מדברים על זה מ-2019. מתקן קוגנרציה הוא צמוד גדר, לא צריך רגולציה יותר מדי מסובכת. ופה צריך טיפה רצון וצריך דחיפה מלמעלה כדי לגרום לזה שיתחילו ברגולציה קטנה, בדיוק כמו שעשו עם הגט"ד ויתקדמו אחרי זה לרגולציה על כל יו"ש ולפתור את כל הבעיות של כל העולם, אבל בואו נתחיל. יש לא מעט צמודי גדר, הם יכולים להנות מזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

משה, אתה מוכן להתייחס לדברים?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

כן. את ההסדרות שעשו כמו הגט"ד, זה היה בסוף, אם אני לא טועה, צו אלוף, אבל זה היה, כאילו, המנהל האזרחי התעסק עם זה, אנחנו נתנו את המטרייה המקצועית כי אנחנו לא יודעים להחיל את הצווים. אנחנו, מבחינתנו כמובן לקדם את כל - - -, יש לנו עניין רב בלהנגיש את הגז הטבעי, גם לממשלה, בסוף גם בכובע של הוועדה, אלה עוד הכנסות למדינה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אזור התעשייה הזה שהוא דיבר עליו, אמרת 700 דונם, נכון? יש איזה שהוא סנכרון איתם? 

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, אני מכיר את הצרכים, יש קו שאמור להגיע, דווקא קו של חברת חלוקה שאמור להגיע ממסילת ציון, דרך הר טוב וציונה ואז יכול להגיע לביתר עילית. פה אנחנו איפה שהוא בדין ודברים עם חברת החלוקה שהקו הזה לא מקודם, ואנחנו כמשרד מסתכלים על להכניס את נתג"ז כבר לאזור הזה כדי שהיא תעשה גם את קו החלוקה להגיע לבית שמש וגם בסוף להגיע לביתר עילית.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

אני חייב לציין שלבינתיים, מי שהשקיע בתכנון של הקו הזה מול רות"ם זו ביתר עילית הענייה, סוציואקונומי 1. לצערי, אנחנו אלה שפנינו לרות"ם לבקש מהם תכנון, מה שיכולנו שילמנו, באיזה שהוא שלב זה נעצר כי יש גבול למה שעירייה סוציואקונומית 1 יכול לעשות בדבר הזה. אבל אם כולם מאמינים שהגז הטבעי יבוא ליו"ש וזה יהיה דרך נתג"ז, אז אפשר להתחיל להביא את הקווים עד הגדר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אז שמעת את משרד האנרגיה ולכן אני אומרת, זה חשוב מאוד מה שקורה פה.

 << אורח >> בני שוורץ: << אורח >>  

אני אומר, כולם רתומים לעניין, השר הנוכחי, גם יובל שטייניץ בזמנו היה מאוד בעד העניין הזה, אבל צריך לבצע את הדחיפה, בדיוק כמו בגט"ד. צריך שמשהו יקרה כדי שיתחיל לזוז העסק. אז להביא את הצינורות לכיוון הקו הירוק, אפשר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן, לא לגמרי ובשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון הזה, זה לא יהיה הדיון היחיד, אני כבר אומרת לכם, כדי באמת לפקח ולראות. מגמה ירוקה, בן אליהו, בבקשה.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

כן, שלום. קודם כול, אני שמח מהדיון הזה, להיות פה. אני במקרה גם תושב מעלה אדומים, אבל זה לא קשור, זה יוצא לנו בבונוס.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

ניגוד עניינים, סתם.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

דווקא מאוד מאוד חשוב לעניינינו. אני חושב שדווקא הכותרת צריכה להיות "חיבור אזור יהודה ושומרון לאנרגיה". אני חושב שאתם נוגעים בבעיה הנכונה, אבל אתם פונים לפתרון הלא נכון. אנחנו משתמשים פה הרבה ואמרתם, גז טבעי, לצערי, איזה שהוא גרינווש. זה שמשהו הוא טבעי אינו אומר שהוא טוב, בסדר? חשוב להבין את זה. גם מחלות, גם אסונות טבע. הבעיה, אני מסכים איתה לחלוטין, צריך לחבר את אזור ויהודה ושומרון לאנרגיה. ההחלטה הזו של לקחת גז ולעשות את המילה הזו של 'גז טבעי' – זו תהיה טעות נוראית גם למדינת ישראל וגם לתושבים של יהודה ושומרון, ואני אומר את זה בתור תושב.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, האלטרנטיבות יותר טובות, כן.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

כן, יש לנו אנרגיה מתחדשת שכדאי - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי, בסדר, זה הלוואי.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אז בואו נשקיע בזה. התשתיות שאנחנו יכולים להשקיע בהן הם דברים ארוכי טווח.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, אני אומרת, האלטרנטיבות שקיימות כרגע הן לא - - -.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אוקיי, אז למה לא לבוא ולתת איזו שהיא יוזמה חיובית? דווקא נשמע משהו טוב. מה שלא עושים בתל אביב, בואו נעשה ביהודה ושומרון, נעשה דוגמה. בואו ניכנס להבנה הזו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני אשמח מאוד לשבת איתך ולקיים פה דיון על אנרגיות מתחדשות ביהודה ושומרון, אנחנו נשמח מאוד לייצר - - -.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אני אשמח ביחד. זו החובה והאחריות ושוב, אני פונה אלייך אישית בתור מישהי שהיא נציגת הציבור. אני לא פה עם איזה שהוא אינטרס כלכלי, אני לא מרוויח מגז או מאנרגיה כזאת או אחרת.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

ברור.

 << דובר_המשך >> בן אליהו: << דובר_המשך >>  

מה שאני מנסה להרוויח זה את העתיד שלי ואת העתיד של הילדים שלך ואת העתיד של כל האזרחים במדינה הזאת.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אם היית יודע כמה אני נלחמת בדיוק בשביל זה.

 << דובר_המשך >> בן אליהו: << דובר_המשך >>  

אני מסכים ובגלל זה אני שמח שאני פה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

בדיוק בשביל זה ומול זיהום סביבתי מטורף שיש באזורים שלנו, ביהודה ושומרון שאף אחד, זה האנדרגראונד של מדינת ישראל.

 << דובר_המשך >> בן אליהו: << דובר_המשך >>  

אני שם, אני הייתי כשהייתה משרפה, אני שם, אני איתך. אנחנו באותו הצד, חברת הכנסת.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יש לנו עוד הרבה הרבה פעולות לעשות.

 << דובר_המשך >> בן אליהו: << דובר_המשך >>  

אבל הבחירה הזו ללכת לגז טבעי, שוב אני אגיד: הוא לא אנרגיה נקייה, היא לא טובה יותר. במשך שנה חקרתי את בנושא הזה במגמה ירוקה. זו לא אנרגיה טובה יותר, היא תהיה ההחלטה הגרועה ביותר שנוכל לעשות. אלה אזורים שטופי שמש, פאנלים סולאריים הם היכולת הטובה ביותר, גם ביטחונית, יש לנו פה את משרד הביטחון. טילים מחיזבאללה על אחד ממקורות הגז שיש לנו בים מביאים לחוסר ביטחון. אנחנו צריכים מערכת מבוזרת, מערכת שבה גם יהודה ושומרון - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

זה כבר אתה נכנס לדיון אחר ואני לא מעוניינת.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אבל זה עיקר הדיון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, לא, לא, זה ממש לא עיקר הדיון. אתה לא יכול להיכנס פה בתוך ועדה מצולמת ולדבר על הסכנה האסטרטגית של אותם מקומות ובוודאי לא לקרוא לזה. תודה רבה, אנחנו ממשיכים, אנחנו מסכמים בעצם. יש עוד מישהו שרוצה? בבקשה, סעיד, כן.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

באופן כללי, ברור שאנחנו לא הולכים אך ורק על גז טבעי כמקור ייצור ומקור אנרגיה יחיד באזור, זה גם לא נכון כלכלית, מעבר לדברים שאמרת מקודם. אנחנו עכשיו בעיצומו של גיבוש תוכנית הפיתוח או סגירת קצוות אני רוצה לקרוא לזה, של תוכנית הפיתוח. יש פרק שלם שמתייחס לאנרגיה מתחדשת. כיום אנחנו עומדים על סדר גודל של 350 מגה הספק מותקן מאנרגיה מתחדשת באיו"ש שזה שווה ערך של היעד הממשלתי לשנת 2025 שאנחנו נעמוד בו באיו"ש, בסדר?

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אפשר לדון - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמה אחוזי שימוש יהיו של אנרגיות מתחדשות?

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

סוף 2023 עמדנו על 17%, ב-2025 אנחנו נגיע ל-20%. אני מניח שלפי התוכניות שלנו, בסדר? ככל שכמובן נצליח, אנחנו ב-2030 נגיע ל-30% שזה היעד הממשלתי. 

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

30% אנרגיות מתחדשות.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

אני רוצה להגיד, יש תועלת של אנרגיה מתחדשת לא רק לאיו"ש אלא ברמה ובראייה ארצית מאחר ומרכז הצריכה בראייה משקית ארצית נמצא במרכז, העתודות נמצאות באיו"ש. ולשם זה אנחנו גם עשינו סקר לצביעה של אתרים, ישמשו ויבנו שמה, מתקני אנרגיה מתחדשת. יש לנו סדר גודל של 10,000 דונם, בסדר? שנוספים בנוסף למה שקיים. ואני רוצה לבשר פה ולהודיע שהמתקן הכי גדול בארץ מאנרגיה מתחדשת יוקם באיו"ש.

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

ליד יריחו? איפה?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

איפה?

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

מגלן, באזור מגילות.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מגילות, ים המלח. טוב, שמה הפוטנציאל הוא, כן, משאב הטבע שלנו.

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

320 מגה, זה המתקן הכי גדול בארץ, יוקם באיו"ש.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יפה מאוד.

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

מתי זה יקרה?

 << אורח >> סעיד קאסם: << אורח >>  

הוא עכשיו בדיון בהתנגדויות בוועדות התכנון. יסיימו את שלב ההתנגדויות, זה יעלה לאישור לתוקף. יש להם גם, בהסדרה של הרגולציה ניתנו להם האישורים, אנחנו גם מקדמים להם את החיבור לתשתיות, זה רץ על המסלול הנכון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מעולה.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

זה נשמע מעולה ואני מודה לך על התוספת הזאת. שוב, חשוב לומר, הכניסה הזו, שוב, לגז טבעי, כל התחייבות שכזו, אפשר לקרוא לזה באנגלית Lock-in. הרי אם אנחנו נייצר פרויקט, מפעל, אני לא עכשיו אעשה את זה לשנה או שנתיים; 10, 20 שנים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אבל אתה שומע, מדברים על 30%. מה אתה רוצה? שה-70% האחרים יהיו דלקים? אנחנו יודעים במה משתמשים.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

לא אמרתי לקחת גז ולעבור לדלקים מזהמים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

האויב של הטוב הוא טוב מאוד, ואני כבר למדתי שאנחנו צריכים - - - ואני לא פחות ממך נאבקת עבור איכות הסביבה.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אני איתך, אני התחלתי ואמרתי בזה שאנחנו באותו הצד. ושוב, להיכנע ללחצים של גז טבעי, זו תהיה ההחלטה הלא נכונה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אנחנו לא נכנעים ללחצים.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

לא ראיתי כאן דיון לפני שאני אמרתי את המילה אנרגיות מתחדשות, לא היה כאן דיון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

היה פה דיון על זה, הרבה דיונים על זה.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

אני מדבר כרגע, במה שהייתי. אנחנו לא בצדדים מנוגדים, חברת הכנסת, אני איתך.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

בסדר, טוב, סיימת לדבר. אוקיי, בסדר. תודה רבה.

 << אורח >> בן אליהו: << אורח >>  

וואו, יופי של הקשבה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני הקשבתי לך היטב ונתתי לך. אני הקשבתי טוב מאוד לדברים שאמרת עד שהתחלת לדבר על איזה שהוא דבר שלא אמור להיות, בוודאי לא בוועדה מצולמת, ולכן הפסקתי. אבל, דרך אגב, הדיון היה אמור כבר להסתיים לפני עשר דקות, אז תודה רבה.

שמענו בדיון את הרצון של משרד האנרגיה להוביל כמה שיותר חיבורים לגז טבעי באזור יהודה ושומרון. שמחתי לראות שמשרד האנרגיה פועל לקידום החקיקה הנדרשת, משרד האנרגיה בשיתוף משרד הביטחון ובמקביל שוקד על התוכניות הנדרשות שתהיינה מוכנות מבעוד מועד ליום שבו יוסר החסם הרגולטורי. לפי מה ששמענו, יש פוטנציאל גדול בחיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי, מה שיכול להביא לחיסכון של מאות אלפי שקלים בשנה לעסקים בינוניים ואף למעלה מכך ביחס לעסקים גדולים וגם, כן, מה לעשות, גם להיטיב בלהחליף דלקים מזהמים אחרים בדבר הזה שהם הרבה יותר גדולים.

נקבע ישיבת המשך עם שר האנרגיה והתשתיות בעזרת השם. בנוסף, אבקש ממשרד האנרגיה לקדם בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים הצעת חוק ממשלתית לשינוי חוק משק הגז לצורך התאמתו והחלתו גם על אזורי יהודה ושומרון, אנחנו ננסה לעזור להם. במידה שיהיו עיכובים, אבחן קידום הצעת חוק פרטית בנושא. הוועדה מבקשת לקבל לוח זמנים לגיבוש הרגולציה המתאימה. תודה רבה לכולם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:41. << סיום >>