פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 9 ועדת החוקה, חוק ומשפט 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 363 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 8:31 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024 (פ/4062/25) (ג/1028), של חה"כ אופיר כץ - << הצח >>הכנה לקריאה שנייה ושלישית נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר חברי הכנסת: אופיר כץ יוסף טייב מוזמנים: עביר מטאנס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים אייל גינגולד – עו"ד, יועץ משפטי מעונות יום, לשכה משפטית, משרד החינוך סיוון שחר – רפ"ק, ראש חוליית חסרי ישע קטינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יעקב שטכנברג – פקד, קצין מדור אח"מ יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שקד הדר – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי אושרה פטל רוזנברג – עו"ד, פרקליטה, המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה ישי שרון – עו"ד, מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית צליל לוי – עו"ד ועו"ס, המועצה לשלום הילד יעל חג'בי – ארגון ההורים הארצי שור אליעזר – ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות שי דיקמן – בת דודה של החטופה כרמל גת, נציגת משפחות חטופים ייעוץ משפטי: טליה ג'מאל רכזת תחום פרלמנטרי: הודיה שאול רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד–2024, פ/4062/25 כ/1028 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד-2024. לפני תחילת הישיבה, אני רוצה לשלוח מכאן ניחומים לשני חללי צה"ל ששמענו על נפילתם – יהודה גטו ואורי יצחק חדד. כל אחד הוא עולם ומלואו, אבל חדד הוא בנו של דמות חשובה מאוד שהשפיעה רבות על באר שבע בבית מוריה. הוא גם חבר מרכז אצלנו ואנחנו מכירים אותו ברמה האישית, ורבים מחברי הכנסת השתתפו אתמול בלוויה. הכאב הוא גדול, כשאנחנו שומעים בשורות כאלה, לצערנו. אנחנו שולחים מכאן ניחומים למשפחות, מקווים ומתפללים שהקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו די, ושבקרוב, בעזרת השם, יתקיים בנו הפסוק: "ובלע המוות לנצח ומחה אדני אלהים דמעה מעל כל פנים". רצית לומר משהו? בבקשה. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני משתתפת בצערן הכבד של המשפחות – המשפחה שהזכרת והמשפחה של יהודה – והן נתקעו עם הלב בכל יום עם הידיעה על עוד חייל וחבר מילואימניק שהולך מאיתנו. אני שי, בת דודה של כרמל גת. כרמל מוחזקת בשבי החמאס 270 יום. המשפחה שלי הייתה ביחד ב-07 באוקטובר. ב-06 באוקטובר – כולם היו בבית של ההורים בקיבוץ בארי. אור נסע בלילה וניצל; כנרת, אמא של כרמל, היא הראשונה שלקחו אותה מהבית, והיא הספיקה להזהיר את בעלה, אשל, שהסתתר וניצל בזכותה. הדבר הבא שקרה זה שלקחו אותה מהבית ורצחו אותה על המדרכה. אלון, ירדן וגפן נחטפו ביחד. ירדן נתנה את גפן, בת השלוש וחצי, בידיים של אלון, אבא שלה, והצליחה להציל אותה, למרות שהיא עצמה נשארה מאחור ונחטפה. אלון קיבל את גפן לידיו, הסתתר איתה שעות בבור, יצא משם והצליח לחזור ולהחזיר את הבת שלו למקום מבטחים. זו תמונה של כרמל בממ"ד מה-07 באוקטובר עצמו. היא הקריאה לגפן סיפור כדי להרגיע אותה, בתוך ההמולה שהייתה שם, וזו התמונה האחרונה שיש לנו ממנה לפני שהיא נחטפה. אבא שלה, אשל – שכנרת הספיקה להזהיר – ראה את החטיפה שלה מהחלון של השירותים, ומאז הוא נאבק עליה, 270 ימים. אנחנו יודעים שכרמל שמרה על החטופים שהיו איתה בשבי, כי הם חזרו בעסקה הראשונה וסיפרו לנו שכרמל הייתה המלאך השומר שלהם בשבי. שני הנערים שהיו איתה – שוחררו, וכרמל נשארה שם, בעוד שירדן חזרה בעסקה הראשונה. אנחנו יודעים איך זה לחזור הביתה. גפן קיבלה את אמא שלה בחזרה. כל בן משפחה שלי שהיה שם ב-07 באוקטובר העביר לנו את המסר הברור: להציל את מי שאפשר להציל. כנרת הצליחה להציל את אשל; ירדן ואלון הצילו את הבת שלהם, ולמרות שירדן נשארה מאחור – היא הצליחה להשאיר אותה בחיים; היא נתנה אותה בידיים של אלון, שהצליח לברוח, פיזית, ולהציל אותה. אשל עדיין נאבק על הבת שלו; אלון מחכה לאחותו; גפן – לדודה שלה. אני מבקשת לשאול אותך, חבר הכנסת שמחה רוטמן: מה אתה מתכוון לעשות כדי שכרמל, ועוד 119 אנשים, יחזרו הביתה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מקווה שאת יודעת, בוודאי, שאנחנו לא מנהלים שיחות או ויכוחים בנושא החשוב הזה בצורה פומבית. עמדתי בנושא ידועה; אני חושב שכולנו – כל חברי הכנסת, חיילי צה"ל, מפקדי צה"ל וחברי הממשלה – מגויסים ומחויבים לניצחון ולהשבת החטופים. גם אם יש מחלוקות על הדרך – הן יכולות להיות מחלוקות טקטיות או אסטרטגיות – אין מי שחולק על המטרה והרצון המשותף הזה. אני חושב שזה ה-"ביחד ננצח" המשמעותי ביותר – כולנו, ביחד, מחויבים למטרות הגדולות והחשובות הללו. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. גם אני חושבת ש-"ביחד ננצח" זה ביחד גם עם כרמל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעזרת השם. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> בעזרת השם ובעזרתך – בעזרת 120 חברי הכנסת, שהם נציגי הציבור שלנו, וגם של כרמל, שאחראים להחזיר אותה הביתה בבטחה. אני מבקשת ממך להביא את ההזדמנות שתחזיר אותה הביתה, וכשיש הזדמנות על השולחן – לתמוך בה, כדי שכרמל תחזור אלינו, למשפחה. כך גם חמשת זוגות האחים שנמצאים שם, שלמה מנצור בן ה-86, וכפיר ואריאל – שכפיר עשה יותר ממחצית חייו בשבי. אני מבקשת ממך, כי אני חושבת שאתה נציג ציבור. אני בטוחה שכשבישרת להורים שלך שזה מה שאתה מתכוון לעשות – להיות נציג ציבור – וכשהעם בחר לשים אותך בנקודה הזו – הם היו גאים לדעת שאתה שומר על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. אני בטוחה שגם הסיפור שתרצה לספר לילדים שלך, ויום אחד גם לנכדים שלך, הוא שכשיכולת להציל נפשות בישראל – זה מה שבחרת לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעזרת השם. אני מקווה שכולנו נזכה. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני מאחל לך ולכולנו שבפעם הבאה שנראה אותך – את תשני את הסטטוס. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> אמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. במעבר חד, אבל לנושא חשוב מאוד: עונש המינימום למתעלל בקטין או חסר ישע. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. בעצם, הנוסח הוא די פשוט וברור, ודובר על כך שהשאלה שנדון בה בין הקריאה הראשונה והשלישית היא: האם זה באמת יישאר הוראת קבע, כפי שהיה בנוסח בקריאה הראשונה, או שנמיר את זה להוראת שעה? לא בגלל שההוראה הזו איננה חשובה או ראויה להישאר ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, אלא כדי שנוכל לאסוף את הנתונים ולגלות את האפקטיביות שלה לאורך זמן קצת יותר קצר. במקור, היא נקבעה כהוראת שעה לשנתיים, ואני חושב שכשקובעים הוראת שעה בנושא שמשנה את העונש – ומכאן, גם לממשלה וליועץ המשפטי יש הסתכלות רוחב על זה – אני חושב ששנתיים זה זמן מועט מדי לבחון, כמעט בהגדרה. לכן, אמרנו שנעשה הוראות שעה אחרות, ונזכיר לעצמנו, כפי שאנחנו רואים, שהנתונים לא הגיעו לכאן או לכאן בשנתיים. בהחלט ראינו מגמות – ודובר על זה רבות בין הקריאה הראשונה לשנייה – אבל זה בוודאי לא משהו שניתן לגבש בסיס נתונים על בסיסו. לכן, באתי בדברים בנושא הזה עם המציע, ולהבנתי – הדבר מקובל גם עליו. אם ירצה, נאמר גם לפרוטוקול, אנחנו נשנה את ההוראה הזו ונקבע אותה כהוראת שעה לתקופה של ארבע שנים נוספות על השנתיים שכבר נעשו. אז, נמצא את עצמנו עם בסיס מידע רלוונטי ונשוב וניפגש בעוד ארבע שנים, אני מקווה – או המחליפים שלנו, אם לא אנחנו; כל אחד לפי תפקידו. אני רוצה לברך: ראיתי שטיפסת בסקר של הליכוד, אז בפעם הבאה, בעוד ארבע שנים – זו תהיה משרה רמה ונכבדה, בעזרת השם. בכל מקרה, אני חושב שאז – נוכל לעשות את הבדיקה לגבי ההפיכה של הדבר הזה להוראת קבע באופן יותר רציני. מישהו רוצה להתייחס לנושאים הללו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. תודה, אדוני היושב-ראש. גם עכשיו, אני חושב שהדבר הנכון הוא שזה יהיה הוראת קבע. הסיבה היא לא רק הרתעה, אלא גם הלימה. בעבר, כל מי שהרביצה לילדים ידעה שהיא מסיימת עם קנסות ועבודות שירות. ראינו, כשזה הסתיים, שההורה, שרואה במצלמה שהמחנכת של הילד שלו פיצצה אותו במכות – פוגש אותה בסוף באיזה שהוא מקום כשהיא עושה עבודות שירות ומספרת לכולם שהיא קיבלה קנס. אני לא חושב שזה העונש שצריך לקבל לפי חומרת המעשה. יחד עם זאת, אני מבין שזו עמדת משרד המשפטים, שהתעקש שזה יהיה המשך של הוראת שעה ולא הוראת קבע. אני בטוח שאחרי שהם יראו את הנתונים – כולם יבינו שצריך להפוך את זה להוראת קבע. אלה מקרים רבים ואכזריים, וכך צריך להתייחס לזה גם בענישה. אני בטוח שהנושא הזה הוא כל כך חשוב שאנחנו נטפל בו, או אחרים שיבואו. עתידו של הסעיף הזה להיות הוראת קבע; שתדע כל מי שמרימה יד על הילדים שלנו – שהיא תשב בכלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. את רוצה לומר משהו? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> לגבי הנתונים, כמובן שאנחנו מקווים שלא יהיו נתונים ותיקים בארבע השנים הקרובות, אבל כבר היום – גם בהיעדר בסיס נתונים מפורט - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, שזה, עצמו, יהיה נתון. זאת אומרת, אם אנחנו נגלה שהתופעה נפסקה או הצטמצמה עד לחוק המספרים הקטנים כתוצאה מהדבר הזה – זה בהחלט יהיה דבר משמעותי. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כבר היום, אנחנו רואים בפסיקה ששופטים מתייחסים לתיקון להוראת השעה גם כשהיא לא חלה על התיקים, ואומרים שהם מקבלים ממנה השראה ומבינים את רוח המחוקק. אנחנו מברכים על זה ועל הדיאלוג עם בתי המשפט, כמובן. רק הערה טכנית: יש לשים לב שהוראת השעה פוקעת ב-05 ביולי, ולכן אנחנו חייבים שזה יעבור לפני ה-06 ביולי, כדי שלא ליצור איזה שהוא - - - שפוגע ברצף - - -. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממש בקרוב, בעזרת השם. כן, בבקשה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> יעל חג'בי, הנהגת ההורים הארצית. אני מברכת על ההחלטה, כמובן, אבל רציתי להעלות את עניין הסדרי הטיעון. כמו שאמרתי בדיון הקודם – אני לא משפטנית, אבל קראתי קצת. לפי מה שאני רואה, הסיבות לכך שילכו להסדרי טיעון בדרך כלל יושבות על תרומת הנאשם לחקירה, שיקולים של טובת הציבור, הסכמה של כל הצדדים וכל מיני חריגות מיוחדות. אני רוצה להתייחס למידע שכבר יש לנו כאן: מתוך שמונה נאשמים – עניינם של שישה הסתיים במסגרת הסדרי טיעון; ארבעה סומנו במערכת וכו'. אני לא מצליחה להבין - - - << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> את מקריאה מהמכתב של משרד המשפטים? << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> כן, מהעדכני, מאחת השורות האחרונות בעמוד הראשון. קודם כול, ממה שקראתי – תקנו אותי אם אני טועה, בבקשה – הסדרי טיעון יכולים "לבטל" את עונש המינימום. זאת אומרת, היה ותתקבל פה החלטה, וכו' – זה עדיין יהיה בעונש מינימום של 2022? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בשנייה שהסדר הטיעון הוא על העבירה הזו – יש את עונש המינימום ואי-אפשר לחרוג ממנו. אחד הדברים שעלו פה, בכלל, כבעיה רוחבית – וזו אחת הסיבות שבגללה יש רתיעה מעונשי מינימום, בכלל, גם במקרים שבהם מוצדק לעשות את זה, ואני בהחלט חושב שזה מקרה מוצדק – היא מאחר ורוב התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון – עלול להיווצר מצב שהאינטרס של כל הצדדים הוא לסיים את התיק מהר עם עונש. לפי המדיניות הקיימת – האינטרס הנכון הוא ללכת להסדרי טיעון, אבל בגלל שאי-אפשר לעשות את הסדר הטיעון על הסעיף הזה, כי העונש לא משאיר מקום לשיקול דעת בשנייה שעושים הסדר טיעון כזה, יעשו הסדר טיעון, כפי שעושים לפעמים על סעיף עבירה אחר. אין דרך למנוע את זה - - - << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אין דרך? אם אני פונה לפרקליטות ואומרת שזו בגידה בצדק ובאמון הציבורי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקורת ציבורית זו בהחלט דרך, אבל מעבר לזה – אין דרך למנוע את זה. זו אחת הבעיות; הטענה הייתה שבשנייה שאנחנו חווים עונש מינימום – אנחנו מעבירים את שיקול הדעת מבית המשפט לפרקליט שחותם על הסדרי הטיעון. זו טענה אמיתית; יש בה ממש. מצד שני, אם יש תיק שברור לכולם מה קרה בו, הוא התפרסם בכלי התקשורת ויש מי שעוקב – כמוכם, כמו חבר הכנסת אופיר כץ או גופים אחרים – אם יבואו ויגידו: "איך יכול להיות שתפסנו אותה מרביצה מכות, מצולמת מכל הכיוונים, והפרקליטות סגרה את הסדר הטיעון על סעיף אחר לחלוטין?". << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> זו השאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו ביקורת ציבורית אבל זה לא מנגנון; חזקה עליהם שבמקרים שבהם יהיו להם את הראיות המתאימות להעמיד לדין וזה באמת צולם – הם אולי לא ילכו להסדר טיעון כי יש את הראיות, אבל החשש הוא מכל מקרי הביניים, והטענה לגבי הסדרי מינימום היא שהם מעבירים את שיקול הדעת מבית המשפט לפרקליט שמכין את הסדר הטיעון. כן. << אורח >> עביר מטאנס: << אורח >> בוקר טוב. עביר מטאנס, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים. אני מסכימה עם מה שאמר היו"ר, כמובן, אבל אחד הדברים שנבדקים במחקר הוא מקרים שבהם סעיף ההגשה של כתב אישום שונה, כדי לבדוק אם זה באמת היה לצורך "יציאה מעונש מינימום" או שינוי כלשהו שלא היה קודם ועושים אותו היום, או שבאמת היה צורך, ללא קשר לענישה. לכן, המחקר כל כך חשוב, לא רק בגלל הענישה אלא כדי לבחון איך הפרקליטות מתנהלת בעניין הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. רצית לומר עוד משהו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. אני רק רוצה להגיד תודה למי שעומדים מאחורי החוק הזה, כשהעברנו אותו בפעם הראשונה. זה חוק שלקח לנו שנתיים להעביר – כבר אמרתי את זה בדיון הקודם – בגלל ההתנגדות של משרדי הממשלה, ובעיקר משרד המשפטים. זו חבורה של הורים, שהילדים של רובם עברו התעללות; הם דחפו, ודחפנו את זה ביחד. אני רוצה להודות למטה המאבק – לאלונה דניאל, שעומדת בראש המטה; להורים שעושים את זה בהתנדבות, כי הם רוצים שהורים נוספים לא יעברו את הגיהנום שהם עברו, ושמשקיעים הרבה מאוד מרץ בשביל לדחוף קדימה שינויים כדי לטפל בתופעה הזו – בבתי המשפט, במשטרה ובכל מקום אפשרי. אני מצדיע למטה המאבק ולאלונה, ואומר להם: תודה רבה על כל מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. הצטרף אלינו יושב-ראש ועדת החינוך. אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כן. אני באתי במיוחד כשנחשפתי לדיון. אני חושב שזה דיון חשוב, ורוצה להודות לאופיר על המאבק שהוא לקח על עצמו מאז כניסתו לכנסת. הוא נכנס לנישה שיש בה ואקום אמיתי, לצערי, ויש צורך לטפל בנושא הזה. אני נחשפתי למספר מקרים, ביניהם זוג עולים מצרפת; הנושא הזה טופל, ליווינו את המשפחה בין כותלי בית המשפט והזדעזענו מההחלטה שהייתה שם בסוף - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה אחד המקרים הקשים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מקרה קשה מאוד; ילד שהוא בתפקוד נמוך מאוד היום לאור התעללות של מטפלת. לצערי, העונש הוא מזערי ביותר – חודשיים עבודות שירות עם קנס של 3,000 שקלים, או משהו בסגנון, אם אני לא טועה. החיים של הילד פשוט נהרסו, כמו גם חיי ההורים, שעלו לארץ מתוך ציונות, כדי לחיות במדינת היהודים. התוצאה היא כואבת, ולכן באתי, לפני כניסה לדיון נוסף בוועדת החינוך, כי היה חשוב לי לחזק את העמדה של אופיר ואת הצעת החוק הזו. אני מקווה שהיא תעבור ותתקדם כמה שיותר מהר, ושהיא תוכל לעבור לקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה חלק ממעטפת; במקביל, שמחה, אנחנו עובדים על הצעת חוק מצלמות אונליין בגילאי לידה עד שלוש. זה צעד נוסף, וזו גם הזדמנות להודות לך על הדיונים היעילים והנחושים במטרה להעביר את החוק הזה. תודה לשניכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> אם אפשר, אני רוצה לבקש שיהיה דיון נוסף בעוד שנה ולא בעוד ארבע שנים, כדי שבאמת יהיה מעקב אחרי הנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חובות הדיווח פה הן פעם בשנה? << דובר >> קריאה: << דובר >> אין פה חובת דיווח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אפשר לעשות דיון פיקוח של הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לעשות דיון פיקוח, או דיון על הסוגייה עצמה בוועדת החינוך, כשניעזר בנתונים שנמצאים אצל הפרקליטות ואצל משרד המשפטים. חברים, צריך להקריא ולהצביע. בואו נקריא. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אגיד שאנחנו מציעים, כייעוץ משפטי, להעביר את התיקון מלחוקק מחדש את הוראת השעה בחוק העונשין לתיקון בחוק הוראת השעה ולהאריך את התקופה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשנות תאריך. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן. זה תיקון טכני; זה אותו העיקרון, אבל אני מקריאה אחרת. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024 תיקון סעיף 2 1. בחוק העונשין (תיקון מס' 143 והוראת שעה), התשפ"ב-2022, בסעיף 2, ברישה, במקום "עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה" יבוא "מיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בתמוז התשפ"ח, 05 ביולי 2028". זה עוד ארבע שנים מהיום. זה מה שהם עשו, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני תוהה לעצמי האם לא כדאי שתאריך הסיום פה לא יהיה ביולי, כי הרבה פעמים יולי יוצא קרוב מאוד בפגרה; הרי, הפגרה שלנו היא לפי תאריכים עבריים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדרך כלל זה יוצא בסוף יולי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. זה יהיה הנוסח. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אני רק אגיד, אדוני, שיש לנו בקשת רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו, רע"מ ויש עתיד. האם אתם גם רוצים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גם ש"ס. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אם זו כל הסיעה – אני צריכה שתשלח לי חתימות היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> שור אליעזר: << אורח >> אם אפשר. קודם כול, תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. אני שור אליעזר, מעמותת ה.ל.ב לשוויון בהורות. אני רק מבקש בקשה: בדלתיים סגורות – הילדים שם עוברים התעללות קשה מאוד על ידי היושבים בכס המרומים. יש לנו הרבה מאוד הוכחות, ואני מבקש מכם שזה יוחל גם בבית משפט לענייני משפחה. אנחנו יצאנו למלחמה כדי להגן על הילדים שלנו. אנחנו פה, במדינה שלנו, גומרים מתוך מערכות הילדים – אם זה ברווחה ובכל מקום. לא יכול להיות שהדבר הזה יעבור במקום אחד, ובבית משפט אחר – לא יתנו לזה. אני אודה לכם מאוד אם תוכלו להוציא את ההוראה הזו, כך שזה יוחל גם על בתי משפט בדלתיים סגורות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה מתכוון, על המסגרות שאליהן הילדים נשלחו בצו של בית משפט? << אורח >> שור אליעזר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. הכוונה היא במסגרות שאליהן הילד נשלח. << אורח >> שור אליעזר: << אורח >> כן. אמא או אבא שבאים עם הוכחות מוקלטות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על פניו – החוק הזה חל לכל מסגרת - - - << אורח >> שור אליעזר: << אורח >> צריך לבדוק את זה גם שם, כי לא בודקים שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה עניין של אכיפה, אבל בסדר, בהחלט. רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה על הנוסח כפי שהוקרא. מי בעד הנוסח של הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד-2024, לקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה? שלושה. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151) (עונש מזערי בעבירה של תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע), התשפ"ד-2024 – אושרה לקריאה השנייה והשלישית ותונח על שולחן המליאה בהקדם. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אופיר כץ על הדחיפה של הנושא החשוב הזה. אני חושב שהעובדה שהנושא הזה מטופל על ידי הדמות הבכירה ביותר בקואליציה בכנסת, ושזה לא איזה פרויקט צד של חבר כנסת חדש וטרי אלא פרויקט שמלווים אותו בדרגות הכי גבוהות עם הדחיפות הכי חזקות – מביא את התוצאות. אני מודה לך על כך. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 08:57.