פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 הוועדה לביטחון לאומי 04/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 229 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, כ"ח בסיון התשפ"ד (04 ביולי 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה באיגוד ערים כינרת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר צבי ידידיה סוכות חברי הכנסת: טטיאנה מזרסקי יצחק קרויזר מוזמנים: עופר בן עזרא – מנהל אגף כלי שייט קטנים ומשיטים, משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים בלאל חאג – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד הפנים ג'דעאן ספדי – מנהל מחוז צפון, רשות לביטחון קהילתי, משרד לביטחון לאומי שאולי שמעון – רע"ן מבצעים, קצין אג"מ מחוז צפון, כבאות והצלה אלי כהן – קצין כיבוי ימי מחוז צפון, כבאות והצלה סנ"צ יגאל בן לולו – מפקד תחנת משטרת כינרת יוסף מעתוק – רפ"ק, מנהל שיטור ימי מחוז צפון סנ"צ ארמן סקיימן – סנ"צ, רמ"ד, יחידת השיטור הימי שמעון פיניאן – מנכ"ל עיריית טבריה עידן גרינבאום – ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יו"ר איגוד ערים כנרת אריק טל – קב"ט איגוד ערים כנרת יוסי חלבי – מנהל מחלקת תגובה מידית הממונה על פרויקט סירת מד"א בכנרת אורן אביטן – מנהל מרחב ירדן, מד"א תומר גונן – עו"ד, אחראי משיטים כנרת צדוק רדקר – מנהל רשות הספנות והנמלים ברנרד ריבן – מהנדס, סגן מנהל מרחב צפון, נתיבי ישראל אורן רבה – צוללן נתנאל אסרף – יועץ לחה"כ צביקה פוגל יהודה כהן – יועץ לחה"כ יצחק קרויזר מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: מיכל כ' - איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה באיגוד ערים כינרת << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פתחתי את הביקור הזה בבוקר כשציינתי שאנחנו ביום ה-272 למלחמה, והודיתי בשם כולנו לחיילים שעושים עבודה מדהימה בשטח. אני מניח שכולנו מבינים שאם אנו מסתכלים כעת מזרחה, אנחנו רואים שלא סתם אנחנו בעיצומה של המלחמה, אלא שהיא פה אצלנו, לידינו, נוגעת בנו, ולכן להבנתי נדרשת מאתנו לא מעט מנהיגות לפחות לחלק מאלה שאני רואה פה לידי, כולל עידן, ולא מעט סבלנות מכולנו. לקום ולומר על כל דבר שרוצים "עכשיו", אני חושב שזה לא נכון, לא כי אנחנו לא רוצים את הדברים עכשיו, אלא מכיוון שאלה שנמצאים שם בקצה ונלחמים בשמנו, הם לא רוצים שהכול יהיה עכשיו, אלא לעשות את זה מסודר, נכון ויעיל ובסופו של דבר להביא אותנו לנקודה שאליה אנחנו רוצים להגיע. אני חושב שזה נכון לומר תודה לכל אותם אנשים שנמצאים שם בחזית – חיילים, שוטרים, כב"ה, שב"כ ואפילו שירות בתי הסוהר, שאנחנו מגלים כל פעם מחדש איזו עבודה נהדרת הם עושים, לא רק בשמירה על האסירים, אלא גם להביא לנו את המידע המודיעיני כשצריך. יש לנו כוחות ביטחון ראויים, אין לי שום ספק בזה, ואני שמח שאני חלק מהעניין, לפחות בעבר הייתי חלק פעיל בתוך העניין. המטרה של הביקור שלנו פה, היא שאנחנו הוועדה לביטחון לאומי ברשותי, אמרנו לעצמנו כבר בתחילת השנה שאנחנו רוצים להתעסק בנושא של מיגור הפשיעה ולא רק במגזר הערבי, אלא בכלל מדינת ישראל, כשאנחנו מתמקדים בארגוני הפשיעה. למדתי, גם מתוך ההכנות לסיור הזה וגם מתוך ביקורים קודמים, ובוודאי שעידן לא פחות הביא אותי להכרה הזו וכן מפקד התחנה יגאל שאני איתו בקשר כבר זמן רב, שמסביב לכנרת ובתוכה יש פוטנציאל כלכלי אדיר, ובמקום שיש פוטנציאל כלכלי אדיר ואנחנו לא מביאים אותו לידי ביטוי, נכנסים בו גורמים שאנחנו לא רוצים שייכנסו, ולכן החלטנו לבוא לפה ולהכיר את הדברים מקרוב יותר, לשמוע אתכם, לחזור חזרה לכנסת ולהפעיל את כל המשרדים הרלוונטיים, כדי שנוכל להביא פתרונות. אחד הדברים שאני הכי לא אוהב, זה שאנחנו רק מדברים ולא עושים. המבחן הוא מבחן העשייה ולא מבחן הדיבורים. אני לפחות מתחייב שכל מה שיעלה כאן אנחנו נילחם עליו, כדי שהוא יקרה. תודה. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> אדוני היו"ר, תודה רבה לך ולחברי הכנסת שהצטרפו ובאו. שמי עידן גרינבאום ואני ראש המועצה האזורית עמק הירדן ובנוסף יו"ר איגוד ערים כנרת. בדקות הקרובות נשתדל להציג לכם פה את הפעילות המבורכת והחשובה של איגוד ערים כנרת, וזו הזדמנות לומר תודה כמובן לצוות האיגוד שארגן את הסיור החשוב מאוד הזה, וכן תודה לוועדה כמובן שמצאה לנכון, עם כל האתגרים הגדולים שהיו"ר סקר, להגיע לכאן בעת המורכבת הזו, וכמובן תודה גם לשר לביטחון לאומי שכבר היה כאן וראה גם הוא את הדברים ותרגם את מה שהוא ראה למעשים. אנחנו נצלול מבחוץ פנימה לתוך הסוגיות, וכמובן נדבר על כל השותפים הרבים שיש לנו מסביב השולחן ועובדים אתנו כתף אל כתף – משטרה, מד"א, רשות הספנות והנמלים ומי ממשרדי הממשלה, שכולם חלק מהמאמץ הגדול הזה. (הצגת מצגת) איגוד ערים כנרת הוקם בשנת 2008 בהתאם ל"חוק להסדרת הטיפול בחופי הכנרת". הוותיקים פה זוכרים שזה לא נולד משום מקום אלא בעקבות דו"ח חריף מאוד של מבקר המדינה, שלשם שינוי תורגם לחקיקה – דו"ח ששם על השולחן את כל המציאות הרעה שהייתה בכנרת לפני הרבה שנים. האיגוד הוא "חיה" ייחודית מאוד. קוראים לנו איגוד ערים, אבל אין לנו מקבילה בשום מקום אחר בארץ. אנחנו למעשה תאגיד סטטוטורי, שאני קורא לו זרוע ארוכה של ממשלת ישראל שמתוקצבת על ידי משרדי האוצר ומשרדי הפנים ישירות. אנחנו פועלים לשינוי המציאות בחופי הכנרת, להפוך אותה למשאב תיירות ונופש, שמירה על ייחודיות הכנרת כחבל ארץ שופע ערכי טבע ונוף, חקלאות, התיישבות ומורשת. על המפה אנחנו רואים כל הזמן את החופים שתחת האיגוד. אנחנו מנהלים היום 17 חניונים, כמו שאמרנו לכם בחוף צמח, אלה השירותים שאנחנו נותנים. יש לנו חופים מכל הסוגים ומכל המינים – חוף צמח לאנשים שבאים לבילוי יומי; יש לנו חופים שאנשים באים אליהם לקמפינג למספר ימים; יש חופים שאנשים באים אליהם למספר שעות וכו' ואין לנו תשלום דמי כניסה. אתם יכולים לבדוק אותנו. תרדו מהאוטובוס, תבואו ברגל ולא ייגבו מכם שקל – זה שירות ומוצר ציבורי. תמיד אוהבים להגיד הממשלה והמדינה - - - נדמה לי שהסיפור של הכנרת הוא אחת הדוגמאות הטובות לכך שכשמדינה רוצה היא יכולה, משקיעה ומקבלת תמורה כי הכנרת היא של כולם, ולכן הכניסה היא בחינם להולכי הרגל. משלמים רק על החניה של כלי הרכב וגם כן תשלום סמלי מאוד בהשוואה לכל מקום אחר בארץ. שימו לב רק לדבר הזה משמאל לטבלה – התחלנו ב-2013 עם 1.6 מיליון, ירדנו קצת כי היו שנים מורכבות שאין טעם להיכנס אליהן, אבל מהרגע שעשינו את מהפכת החופים השקטים עם המשטרה ועם כל הגורמים האחרים, ראו את המספרים. אחרי הקורונה ב-2022 הגענו ל-3.5 מיליון, ואנחנו מאמינים שהשנה נשבור את השיא הזה, וכל זה מדובר רק על חופי האיגוד, כשאני לא מדבר על תיירים, כפרי נופש וטבריה. החופים שלנו כאמור הם חופים שקטים, אסור להשמיע מוזיקה בהם ואנחנו נתייחס לזה בהמשך. ראו את מספרי ההשוואה, כשהשנה בינואר-יוני אנחנו על 1.3 מיליון לעומת 1.16 מיליון בשנה שעברה, מה שאומר שאנחנו כבר רואים את העלייה בשטח. כמו שאמר היו"ר, לטוס לחו"ל זה יקר, הילדים בצבא, גם ככה אתה כבר לא יישן בלילה וכו', אז הכנרת היא הפתרון של הנופש הזול. אמרתי לכם קודם שאני ראש עיר בחלקים מסוימים של השנה, אז ראו כאן את המספרים שבחול המועד פסח זה מספר המבלים ביום מסביב לכנרת. תחשבו על כל האירועים שיש היום, אם יש 50,000 נופשים מסביב לכנרת, יש פה עיר ולעיר צריך להתייחס כמו לעיר וצריך לתת שירותים ראויים לתושבי העיר הזו, כדי שייהנו וירגישו ביטחון – זו דוגמה לימי השיא שלנו. עכשיו אנחנו נצלול קצת פנימה למה אנחנו מתמודדים פה השנה. מה שאתם רואים פה זו קבוצת הווטסאפ המבצעית שלנו. יש לנו 17 חופים, 15 חופים מוכרזים. יש לנו צוותים 24/7 – עובדי ניקיון, מאבטחים, מנהלי חופים ומנהלי משמרות. נמצא פה אריק הקב"ט שלנו שמוביל את כל העניינים הביטחוניים האלה. זה מה שהעובדים שלנו מעבירים לנו ואתם יכולים לקרוא – "חוף אמנון נופשים ריססו גז פלפל בחוף ולא ברורה הסיבה ונופשים שהיו בסביבה נחנקו; קבוצות בחוף כורסי לא נשמעים להוראות החוף; קטנה בחוף לבנון; בחור בן 21 הותקף ורוסס בגז פלפל; עובד ניקיון הותקף על ידי שני נופשים" – שימו לב לתאריכים של כל מה שאתם רואים, שזה ממש מעכשיו. אגב, אני אומר לכם פה שמי שרוצה לראות את מאות הילדים שמגיעים הנה, למרות שהשנה נראה אם ההורים יתנו להם לנסוע, אבל תבואו לחלוקים לבנון כורסי בתקופת "בין הזמנים" ותראו כ-1,500 בני נוער מבלים בלי אימא ובלי אבא, פורקים עול ונהנים מהחיים, על כל מה שמשתמע מזה. כנראה שההורים שלהם סומכים עלינו שאנחנו נטפל בהם ונדאג להם, אבל אנחנו לא יודעים בכל רגע נתון להיות בכל אוהל שיש בו אלכוהול או חומרים אחרים. דיווחים אנחנו מעבירים למשטרה, וצריך לומר כבר פה שיש לנו שיתוף פעולה מעולה עם תחנת טבריה במשטרה, שהיא התחנה הגדולה ביותר במחוז צפון עם שטח ענק והסמיכה שלה היא תמיד ולעולם תהיה כנראה קצרה מדי כדי לתת מענה לכל מה שקורה פה. מבחינתנו, כשאתם מסתכלים על השקף הזה, זה השקף הכואב ביותר שלנו, מכיוון שזה ברשתות החברתיות, בדף הפייסבוק שלנו – כשנופשים אצלנו בחופים כותבים את מה שהם כותבים פה, כמו לדוגמה שנופשת אומרת שהיא נמצאת בחוף חלוקים ויש שם מסיבה בטירוף מסיבה וקריוקי בשעה 23:00 בלילה, זו תקלה מבחינתנו שלא צריכה להתרחש. אנחנו נכשלים במשימה שלנו לא לתת להם את המענה, והדברים האלה הם מהשבועות האחרונים. אנחנו נראה לכם שאנחנו נמצאים במקום מורכב מאוד, במיוחד בעונה הזו, עם עליית מדרגה באירועים. מי שהספיק בבוקר לראות את המוקד שלנו, אז כעת נראה לכם מספר דוגמאות מהחיים. החבר'ה בחוף יושבים ומסניפים גז קצפות, שזה לא סם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים, והבלונים האלה שהם מחזיקים ביד זה לא ממקדונלד אלא שבתוכם יש גז קצפות שהם נושפים אותו וזה עושה להם נעים, אבל אחרי כן הם נכנסים לרכב או מתחילים להתפרע בחוף. זה סרטון מהימים האחרונים ממש – ראו איך הוא מחזיק את הבלון ותוקף את הקופאי שלנו, תוך כדי זה שהוא כנראה מסטול. המצלמה צילמה אותו ואנחנו כמובן מנסים להגיב בזמן אמת ולסייע לאותו קופאי מסכן שמותקף בוודאי על לא עוול בכפו, כי זה ודאי משהו לגבי גביית תשלום או סוגיה מהסוג הזה. גז קצפות בשתי מילים, אתם יכולים לקרוא עליו פה ולראות שהשימוש שלו הוא לא בלתי חוקי. אנחנו לא עוברים את הרגולציה בפקודת הסמים המסוכנים, אבל אם תסתובבו בחופים, תראו מיכלים כאלה ממתכת זה גז הקצפות. הם נמצאים בכל מקום וההשפעה שלהם בעייתית מאוד. עוד מעט תראו דוגמה למישהו שלקח יותר מדי גז קצפות ונהג ברכב. נתקדם לעבירות תנועה בחופי הכנרת – בחוף צינברי שהיינו בו, רואים את החבר'ה פה משתוללים עם האופנועים בשעה 23:00. פה רואים קרוואן שילדים כנראה ישנים בו ורואים איך אחד מהחבר'ה משתולל עם הרכב בתוך חוף שקמים ברצועה המערבית שגם מולה ביקרנו כשהיינו בים. הסתכלו טוב ולמי שלא הבין – הבחור הזה ביום שישי בלילה מקבל טלפון והיה לנו הרבה יותר מזל משכל. הוא איבד שליטה על הרכב, והרי אף אחד לא מאבד שליטה על הרכב בכניסה לחוף, כי לא מדובר פה בכביש 6. בשעה 22:00 הוא בא כנראה לבלות בחוף ואיבד שליטה, אולי מכיוון שהוא לקח גז קצפות או משהו. המאבטח והקופאית שלנו שהיו שם במזל גדול לא נפגעו פגיעה קשה, ותיכף תוכלו לראות את הסרטון הזה שוב, כדי שתבינו איך זה נראה. ראו שהוא לא עוצר בכלל, המאבטח מופיע והופ. כשהגענו למקום, ראינו איך הם מסלקים מהר את הבקבוקונים האלה של גז הקצפות מהרכב. המשטרה בדקה והתברר שגם לא היה לו ביטוח ולא טסט לבחור הנחמד הזה, אבל הוא בא לבלות בכינרת כי ב-23:00 זה תענוג. כל האירועים האלה שאתם רואים שרשומים פה, את כולם אנחנו חווים ותיכף נדבר על זה יותר ועל הצורך בהגדלה של יחידת הפיקוח שלנו ותקציב לשוטרים בשכר לשיטור משולב. הנה עוד לילה בחופי הכנרת בחלוקים לבנון כורסי, החוף של הנוער שדיברנו עליו, כאן אנחנו רואים קטטה שמתפתחת בחוף. חשוב שתבינו, שגם אם יש לנו פקח במשמרת, כשמתחיל אירוע כזה בחוף זה לא אירוע שפקחים יכולים להתמודד איתו. וכאן תוכלו לראות עוד ועוד דוגמאות למקרים שהיו בחוף. הכול מהמצלמות של הכנרת בטוחה שאנחנו צריכים להרחיב לכל החופים, כי מה שאתם רואים זה רק מהחופים המצולמים, אבל יש חופים שעדיין אין בהם מצלמות וזה לא שאין שם אירועים, אלא שלא רואים אותם במצלמות. כן אנחנו רואים וונדליזם, שוב פעם תקיפה של הקופאי שלנו בכניסה לחוף צינרבי, רואים איך באים וגונבים לו את הטלפון. והנה תקיפה נוספת של בחור שכנראה משהו לא מצא חן בעיניו ואני חושב שזו זוגתו לידו שמנסה להרגיע אותו קצת. צריך להגיד לשבחה של המשטרה, שהבחור הזה נעצר. כן רואים כאן בלבנון כורסי בלילה יידוי אבנים ובקבוקים, גם כן באיזו תגרה שכללה פעילות של המשטרה בחוף שתפסה אלה שם. למה שבן אדם יבוא לכנרת ויש לו בבגאז' אלה? מה הוא רוצה לעשות? הבחור הנחמד בלי החולצה שאתם רואים כעת, נדקר בחוף שקמים לא מזמן גם כן באיזשהו אירוע של קטטה שהסלים, התפתח והפך לאירוע קשה וחמור. אנחנו ראינו את חוף צמח, ומה שאתם רואים פה זה חוף אמנון שנמצא בקצה הצפוני ביותר – וכאן זו קטטה במגרש החנייה של החוף שהחלה להתפתח ואז אחד החברים המעורבים החליט שהוא רוצה לעשות סדר אז הוא נכנס לאוטו ופשוט דרס את הבחור. זה שנפגע קשה בדריסה היה הבן דוד שלו וגם הוא נעצר על ידי התחנה כשהוא בא לבקר אותו בבית החולים. על מנת לסבר את האוזן, אנחנו עשינו פה טבלה שמראה את מספר הפקחים שיש לנו בעמודה השלישית, כשב-2013 היו לנו ארבעה, עלינו לחמישה והשנה נעלה לששה. ראו מה זה יחס פקח לנופש בחופי הכנרת היום. תחשבו אם זה היחס שהיה בעיריית תל אביב כמה פקחים היו שם. המספר הזה הוא פשוט לא הגיוני ולא סביר ואי אפשר לנהל כך את חופי הכנרת. אני מזכיר לכם שבחצי השנה מאפריל עד אוקטובר, אנחנו בחופים 24/7 עם תושבים ועם אנשים שבאים ליום או ליומיים או לשלושה ימים עם האוהל ועם המשפחה שרוצים לבלות בשקט ובטבע – וברור שעם ששה פקחים אי אפשר לתת לדבר הזה מענה. אנחנו צריכים להגדיל את היחידה לפחות ל-11 פקחים. התקדמנו לשיטור משולב ושיטור בשכר – שיטור בשכר זה גם משהו שאנחנו עושים ומשתדלים להגביר אותו. היום, במציאות שיש במדינת ישראל, פקח אחד לבד לא מספיק. אם הוא לא בא עם שוטר ואם הוא לא חזק, זה לא מייצר את המענה הדרוש, ולכן שיטור המשולב של פקח ושוטר נותן את המענה. אנחנו משקיעים המון בשיטור בשכר, אבל זה לא מספיק כי אנחנו צריכים עוד יותר. יש תחנה ייעודית לכנרת שנקראת "משטרת האגם", ושם הבטיחו לנו 10 תקנים נוספים, אבל הם לא הגיעו ונעלמו בדרך מהמטה הארצי לכנרת. צריך יותר שוטרים מסביב לכנרת. בסוף, כמו בחיים, האירוע שהכי קל להתמודד איתו הוא האירוע שנמנע. אם עצרת את הבוקסה של ההוא שרוצה להשמיע מוסיקה או שמצאת את הבחור עם האלכוהול לפי שהוא התחיל לשתות, ואת זה אנחנו יודעים לעשות דרך מוקד כנרת בטוחה, אז מנעת את האירוע, אבל אם הגעת אליהם אחרי שהם כבר שתו ארבע או חמישה דרינקים, אז פקח ושוטר לא מספיקים וצריך הרבה פעמים כבר כוח יס"מ כדי לתת את המענה. נחזור לשקף האירועים מהמוקד שלנו כנרת בטוחה, ראו את העלייה הגדולה מאוד משנה לשנה של רעש ואלימות, סדר במרחב החוף והאירועים הימיים ששווים מילה נפרדת כי אנחנו עסוקים בהם בנפרד. אמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים קודם כל תודה לשר לביטחון לאומי שנתן החלטה אישית לעשות את שלב ב' של מוקד כנרת בטוחה, כלומר להוסיף ולהכפיל את 180 המצלמות הקיימות, כדי שנוכל לפרוס מצלמות בכל חופי הכנרת, אבל המוקד הזה הוא לא פעיל. בחג האחרון של המגזר בעיד אל-אד'חא המוקד היה סגור כי אין תקציב להפעלה שלו. אז מה זה שווה, אפשר לשים גם אלף מצלמות, אבל אם אין תקציב של כמה מאות אלפי שקלים בשנה להפעלת מוקד, אז אפשר לדרוש ולדבר על עוד מצלמות, אבל אם לא נכווין את הכוחות ולא נראה את האירועים המתהווים, אז זה לא שווה שום דבר. לגבי הטווח הימי שגם כן דיברנו עליו קצת בהפלגה, כשאנחנו מדברים על מה שקורה בטווח הימי, זה מבחינתנו וגם מבחינת המשטרה ומבחינת כל בר דעת, כשהבחור הזה משתולל עם האופנוע ליד החוף המוכרז, זו סכנת נפשות. כשהחבר'ה האלה קופצים למים ממקום שלא צריכים לקפוץ, זו סכנה גדולה. פה רואים איך הבחור משתולל על האופנוע, וזה לפני חוק השכרות, אבל גם אם הוא שיכור אין לנו כלים לטפל בו. הם שטים עם הסירות, ודיברנו על ריבוי כלי השייט שיש בכנרת, על ההתקרבות לחופי הרחצה וההשתוללות ליד חופים המוכרזים של החבר'ה האלה עם אופנועי הים. יוסף מעתוק שראיתם, מפקד השיטור הימי, עם הכוח שלו עושה באמת מעל ומעבר, אבל כמה אפשר לעשות עם כוח האדם המוגבל שיש לו עם כנרת אחת?! האירוע שאתם רואים פה הוא מאפריל 2024, לא ניכנס לפרטים, אבל זה אירוע איום ונורא הדבר הזה – הוא נפל מסירה בכנרת, נפצע מהמדחף ונהרג. כל שבת כשאנחנו גומרים סוף שבוע בלי אירוע מהסוג הזה, זה כמעט להגיד ברכת הגומל, כי החיכוך בין כלי השייט למבלים, לשוחים, לאופנועים ולסירות בכנרת קטנה כל כך, הוא מזמין את האירועים האלה. אנחנו עושים עבודה עכשיו עם משרד התחבורה – אנחנו למעשה אומרים למשרד התחבורה שהם יגידו לנו כאנשי מקצוע כמה כלי שייט יכולים להיות בכנרת ברגע נתון –100 או 1,000 סירות ואופנועי ים, שמישהו יגיד ואז נראה איך מפקחים על הדבר הזה. בעולם יש רגולציות מחמירות מאוד לאגמים, ופה בגלל שיש אגם אחד והכל קורה בו, אז רוצים – סירות, אופנועים, בתי מלון, נופשים, חופים פתוחים לציבור, שמורות טבע ורוצים הכול, אבל מישהו צריך לקבוע מדיניות ממשלתית. אנחנו זרוע ביצוע של ממשלת ישראל, אבל אנחנו לא אלה שצריכים לקבוע את המדיניות שאותה הממשלה צריכה לקבוע ואנחנו צריכים ליישם אותה בסופו של דבר. כמו שאמרנו, כלי שייט וכוח אדם לאכיפה ולהצלה בטווח הימי. ראיתם היום את הסירה של מד"א, ויש רק אחת כזו. לא ראיתם את הסירה של כב"ה כי אין כזו. תחשבו על האירוע שסירה כזו עם 100 תיירים צליינים שבאים לארץ הקודש, עכשיו אין כל כך אבל כשתיגמר המלחמה הם יבואו. אם סירה כזו תעלה באש באמצע הכנרת, אנחנו עלולים להיות כולנו באירוע אחר. ב-2023 לפני שהתחילו האירועים, הגענו לכ-1,000 איש ששטו בכנרת, צליינים שהגיעו בקבוצות מאורגנות, זו תעשייה שמפרנסת הרבה מאוד אנשים והיא מושבתת לגמרי מאז 7 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-2019 היה השיא כשהגיעו כמעט מיליון וחצי. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> מעבר לכל הישראלים, יש את האגן הקדוש של הצליינים שמושך אליו כמיליון וחצי צליינים שבאים להתפלל, לשוט ולעשות מיסה על שפת האגם, כי מבחינתם זה אחד המקומות הקדושים ביותר, ואגב גם הם רוצים את השקט שלהם. הם לא רוצים שכשהם מתפללים בכפר נחום, יעבור לידם מישהו עם סירה ורמקולים ויקלקל להם את כל החוויה הדתית שהם באו לחוות פה. דיברנו והראנו את השב"חים בחוף צינברי, ראינו את המאהל שלהם ונאמר כבר הכול על המאהל הזה – הם פה מ-2017 ואנחנו פונים אליכם ואל כל גורם שיכול לסייע פה לעזור פה. זה לא הגיוני שבמדינת ישראל יושבת משפחה כבר שבע שנים בחוף הכנרת ואף אחד לא יודע לפתור את הבעיה שלה. יגאל שיושב כאן לידי מוכן מחר לפנות אותם, אבל הוא לא בית מלון והוא לא יוכל להחזיק אותם אצלו לנצח. כל הגורמים שניסו להיכנס לזה, אף אחד מהם לא הצליח לתת מענה. פה אנחנו פונים אליך יושב הראש להיכנס פעם אחת לעובי הקורה ולהביא את כל הגורמים, אם צריך גם את גורמי הביטחון החשובים ביותר של מדינת ישראל, שיקבלו החלטה מה עושים עם הדבר הזה. או שימצאו להם סידור במדינת ישראל או לא במדינת ישראל, אבל בסוף הם בני אדם ובני אדם לא צריכים לגור שבע שנים עם ילדים על חוף הכנרת. עד כאן החלק שלנו. תודה לכם על ההקשבה, וכמובן אם יהיו שאלות אנחנו בוודאי נתייחס. נסכם בכך שיש לנו צורך בתגבור של יחידת הפיקוח, צורך בשיטור משולב בשכר וזה בטווח היבשתי, צורך משמעותי בתגבור משטרת ישראל בטווח הימי גם בכלים וגם בכוח אדם, מענה לכב"ה בטווח הימי לסירה שתדע לתת מענה לאירועים שקורים בתוך הים ובשורה התחתונה – קשב למקום הזה, כי אם יש מקום בישראל שמגיעים אליו ארבעה מיליון אנשים, מגיע לו לקבל קשב ועל פי הראייה שלנו גם מגיע לו לקבל החלטת ממשלה שתטפל בצורה הוליסטית בכל זה. תודה רבה לכם. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> צהריים טובים לכולם, שמי יגאל ואני מפקד תחנת טבריה. אני אשלים את עידן ואני מבקש להסתכל על הדבר בצורה קצת יותר רחבה. אני כבר כשלוש שנים בתפקיד ואני מכיר כמעט את כל הבעיות שיש סביב הכנרת. הרעיון של הישיבה הזו, הוא בסוף להסתכל על הדברים ממעוף הציפור בצורה אחרת. כל הכנרת, כל 64 הק"מ מסביב לה, 13 ק"מ רוחב ו-10 אורך, למעשה כל זה שייך לתחנת טבריה. בסופו של דבר, סביב הכנרת ישנם מספר מועצות וערים שאחראים. יש לנו את איגוד ערים שמכניס בתוכו את עמק הירדן, יש לנו את טבריה, את מגדל ואת גולן שהיא בחלק קטן – לזה יש 57 חופים שמתוכם 28 מוכרזים והשאר לא. במדינת ישראל כולם רוצים להגיע לכנרת, אנחנו מדברים על כחמישה מיליון מבקרים בעונה, וזה מטורף. היום, החופים היחידים שהם מוכרזים ומסודרים נמצאים באיגוד ערים, והם לא רבים, בסך הכול 17. הכמות הגדולה שמגיעה היום, לא מספיקה לכל מי שרוצה להגיע. יש חופים כמו כורסי ולבנון שהם הגדולים שיכולים להגיע אליהם כ-1,800 כלי רכב, יש גם מקומות של 400 בצינברי, אבל מבחינת קהל אפשר להכניס יותר. העניין הוא שאנחנו לא ממצים את הכנרת לטובת האזרח, כי בסוף כמות החופים המסודרת שיש בהם שירותי הצלה וכל השירותים מסביב, היא מוגבלת מאוד. כשאזרח רוצה לבוא לכנרת ויש מקומות שהם עמוסים, הוא מנסה למצוא נקודות אחרות, אם זה גנוסר או חוקוק ושם אני נכנס לתמונה כמשטרה, אבל שם אין אף אחד שלוקח אחריות, כך זה בחופים הלא מוסדרים. בסופו של דבר, הדבר הזה גורם להמון בעיות ומשטרת ישראל למעשה מתמודדת עם כולם. המטרה שלי בביקור הזה, היא מיסוד סובב כנרת. אני חושב שהכנרת צריכה שיהיה לה בעל בית אחד שינהל אותה, שינהל את החופים ושינהל את הכניסה של הכלים. אנחנו מדברים על 16 נקודות שקיימות היום ועוד מספר מקומות שפתחו בתקופה האחרונה שמורידים שם אופנועים ודברים כאלה והדבר הזה מתחיל להיראות לא טוב. אני כמפקח תחנת טבריה כבר חושש כי האירועים כבר רשומים לנו על הקיר. הדקל הופך להיות מקום בעייתי, אני לא עוזב את חוף הדקל שישי שבת ושולח לשם צוותים מהבוקר עד הערב, כי כל כמות האופנועים מגיעים לדקל כי שם זה חינם, מגיעה לכ-500 שיורדים למקום הזה בשישי ובשבת, שזה לא נורמלי. אנשים יורדים שם גם לחוף, וזו סכנת חיים. המטרה היא לראות איך אנחנו מחברים את כל הסובב למקום אחד. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> יש 13 חופים שהוגדרו בתמ"א 13/13 כנקודות הורדה, אבל לא כולם כך בפועל. גם איגוד ערים פועל להרחיב מספר נקודות הורדה בצורה מסודרת. חוף הדקל הוא חוף ששייך לעיריית טבריה, ושם יש נקודת הורדה לאופנים. עיריית טבריה גם רוצה לפתוח את חוף טרפז גם לנקודת הורדה לאופנועים. אנחנו עובדים על הנקודות ההורדה מול רספ"ן שבסך הכול תומך בהוספת נקודות הורדה, אבל זה לא במגרש של רספ"ן, אלא במגרש של קבוצות התכנון וכל מיני גופים אחרים. זה אמנם לא במגרש שלנו, אבל אנחנו נתמוך. התפקיד שלי הוא מנהל אגף כלי שייט קטנים ומשיטים במשרד התחבורה, ובכובע הנוסף אני משמש קרוב ל-11 שנה כמנהל נמל טבריה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> האם כמו שיש תקנה שאסור בחופים מוכרזים להגיע עם כלי שייט, האם יש תקנה הפוכה שבחוף הדקל אסור לשחות? << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> נכון. בכל מקרה תקנה 68 לבטיחות השייט מדברת על כך שאסור שכלי שייט יגיע לחוף מוכרז. כלי שייט צריך לצאת מחוף מוכרז לפחות 50 מ"ר מכל צד. אנחנו מקיימים את התקנה הזו ואוכפים אותה. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> הוא שואל הפוך. אדוני במענה לשאלתך, אי אפשר לאכוף, הלוואי ואפשר היה. פעם כשמישהו טבע בכנרת, משרד הפנים התקשר אליי ואמר לי שמכיוון שיש לי 28 ק"מ בחוף הכנרת, אני האחראי אם מישהו ירד מתחת לאוהלו לכנרת לשחות כשאסור שם לשחות, אם הוא טובע אני נכשלתי כי אני הייתי צריך לדאוג שהוא לא ייכנס כי זה מקום אסור לרחצה. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> יש שילוט בנושא הזה. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> נכון, אבל השילוט לא מוציא אנשים מהמים. קודם כל, זה עניין של חינוך – לא להיכנס במקום אסור. וזה עניין של פיקוח. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אם מגיעה סירה לתוך חוף מוכרז, הוא מקבל דו"ח, אבל השאלה מה קורה בחוף הדקל כשיש אנשים ששוחים שם? << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> בעיקרון אפשר לקנוס אזרח ששוחה בחוף לא מוכרז, בעיקרון אפשר לעשות זאת אבל אין יכולת כמו בערים שבים התיכון, כמו בראשון לציון או במקומות כאלה כשאתה בא בשעות שסוגרים את תחנות ההצלה, אז יש פיקוח עירוני שמוציא אותך מהמים ואפילו נותן קנסות. להבדיל, כאן יש 65 ק"מ חוף, ובשביל לעשות פה אכיפה זה קשה כי אתה גם לא יכול לעשות אכיפה סלקטיבית שזה הדבר הראשון שעליו אתה נופל. במצע הקיים של כוח האדם, אי אפשר לאכוף את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך פקחים נוספים. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> אנחנו מעלים פה את הדברים, כדי להסביר שהכנרת היא מספיק גדולה כדי לסדר אותה כך שנוכל לשים במקומות מוכרזים שאנשים יוכלו להיכנס למים - - - עם בעיות שיש בתוך החופים שמוסדרים ושלא מוסדרים לבין מקומות שאפשר להוריד ליד לא 50 מ"ר וגם לא 100 מ"ר מהמקום שלמעשה אנחנו שוחים. המטרה שלי בדיון הזה, זה להביא לאסדרה בחוק לשנות את פני הכנרת בפינה הזו. ה-50 מ"ר לא טוב לי ולא טוב לאזרח, והדבר הזה לא יכול להיות מחר בבוקר. המטרה פה היא לשנות את זה – כך לפחות אני רואה את הדיון. אני ארוץ מעט על הנתונים כדי שתראו, אבל המטרה בסוף היא להסתכל על ארבעה הנושאים המרכזיים ואני חושב ששם צריך להתמקד ולעשות את הכניסה שלנו לאסדרה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה של חבר הכנסת צבי סוכות הייתה מתוך מגמה להבין איך אנחנו כן יכולים לעזור. אנחנו מבינים את חוסר היכולת לאכוף בכל מיני מקומות. האם צריך לזה חקיקה? האם צריך רק אכיפה? איזה סוג של פתרון אתם חושבים שצריך? << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> חקיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך עוד כוח אדם. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> בסוף צריך לעשות פה מספר דברים – דבר ראשון, צריך להרחיב את מעגל החופים שיש בכנרת. מה שקורה כרגע לא מספיק טוב. כשמגיעים חמישה מיליון מבקרים למקום מוזנח שהוא בסך הכול בסביבות ה-17 חופים שלשם מגיעים זה לא מספיק, ולכן צריך להסדיר יותר חופים בסובב כנרת. היום אין לזה מנדט אחד. איגוד ערים מחזיק חלק, טבריה מחזיקים חלק, מגדל מחזיקים חלק ויש כאלה פרטיים. המטרה היא לתת לאזרח להגיע למקומות שיש בהם את כל השירותים בצורה מסודרת, וכך גם לשנות את הכניסות והיציאות של הכלים למים לא קרוב לאזרח. שם צריכה להיכנס חקיקה מסודרת שתסדיר לנו איך אנחנו מממשים את זה. ברשותכם, אני אסיים את דבריי ואחרי כן אתייחס ונדבר על כל מה שצריך. בסופו של דבר, סביב הכנרת יש לנו ציר 90, 92 ו-87 שסובב את כל הכנרת, וזאת מצמח שעובר לכיוון יהודיה ומיהודיה לכפר נחום, חוזר כנרת אל תוך טבריה – זה 64 ק"מ. לגבי צירים ישנים שנות השבעים, נדבר לקראת הסוף. בסופו של דבר, אני מחלק את הכנרת בצורה כזו, כדי שיהיה לי קל יותר להבין. אל האזור המזרחי הצעירים אוהבים לבוא, וזה כולל את כורסי, לבנון וכל האזור הזה. לשם מגיעים ילדים באוטובוסים. בסוף השבוע אתם יכולים למצוא שם כ-100,000 ילדים. יש את הצד המערבי של שקמים וצינברי, לשם מגיעים יותר משפחות עם רכבים והמקום הזה הוא מקום בעייתי, גם על כך נדבר בהמשך כשנדבר על הצירים. כל השאר מתפזר. האזור שאליו אזרחים מגיעים והוא לא מכוסה, הוא מאזור הדקל ועד כפר נחום – לשם נכנסים לשם לא מעט אזרחים לחופים לא מוסדרים ושם יש לנו אירועים לא פשוטים שאנחנו צריכים לטפל בהם. שוב אני אומר שהמקום לא מוסדר, וכשהמקומות האחרים כמו בצינברי ובכורסי מלאים, אנשים תופסים כל מיני חושות כאלה, ושם יש את כל הסכנות, החל מעבירות אלימות, מין, התפרצויות, הורדת כלים בצורה לא חוקית וכל מה שקשור בזה. הדבר הזה חייב לקבל הסדרה גם מהבחינה הזו. מבחינת אירועים, אם נתייחס לעונה כמו ב-2023, אנחנו מקבלים כ-4,000 אירועי 100. כדי שיהיה לכם כסדר גודל, זה כמעט כמו תחנה קטנה. בטבריה זה רק סובב כנרת וזו כמות גדולה. עוד מעט נראה את זה בחלוקה לחופים. מה שאני מנסה להגיד, הוא שהמקום הזה מייצר כאב ראש לא פשוט לתחנה ואירועי 100 זה כולל את הכול – מאירועי אלימות, מין וכל מה שאתם חושבים עליו, הכול נמצא בדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה אירועים יש לך בלי הכנרת? << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> בסביבות 40,000 בעונה. עד כה דיברנו על מה שקורה רק בחופים. תיקי אלימות ואלימות חמורה זה הנושא המרכזי, הסמים זה כבר פוחת כמו שאתם רואים אחרי החוק החדש ששינה מעט את התמונה בהתעסקות שלי. בנושא האלימות והאלימות החמורה, שם זה רוב הקטטות עם בני המיעוטים ובחגים זה הופך להיות פה אירוע. אני מתעסק יותר במניעה ומכיוון שמניעה אנחנו לא סופרים, אנחנו רק יודעים להגיד שאנחנו מטפלים בזה היטב. חבר הכנסת סוכות, במענה לשאלתך, לא כל תיק שנפתח מגיע לנקודה של החקירה. אם לדוגמה ניקח את האירוע שהצגנו קודם עם הדריסה, שם אין מתלוננים. רוב האנשים שמגיעים לפה, הם אנשים נורמטיביים וצריך להבין את זה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני מנסה להבין את התופעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כאן גם תיקי חשיפה. זאת אומרת שאם כבר ראיתם כזה אירוע, לכאורה המשטרה יכולה לחקור ולפתוח תיק גם מבלי שיש מתלונן, וזה שאין מתלונן זה לא אומר בהכרח שלא צריך לפתוח תיק. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> כמות האירועים היום היא כ-4,000, בסופו של דבר זה מה שהגיע, אבל זו לא הנקודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שחשוב פה להגיד, הוא שהשאלה של חבר הכנסת צבי סוכות היא שאלה נכונה, כי צריך בסוף למקד – יש לנו ארבעה מיליון מבקרים, יש לנו 4,000 אירועים בתקופה של כחצי שנה. את זה צריך להסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעט תיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במקום שאין אכיפה – אין תיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא יודע להגיד שהיה אירוע ואין תיק. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> צריכים להבין שאני מתעסק לא במעט מניעה, וכמות המניעה היא מטורפת. כשאני יודע שמגיע חג, הצוותים שלי מתעסקים בשפיכת אלכוהול לפני שמתחיל אירוע וזה עושה את שלו, אבל אני מסכים איתך מבחינת הנקודה הזו. מבחינת חופים מוכרזים, לא ניכנס לכולם, אבל מדובר ב-29 בסך הכול, וחופים לא מוכרזים יש 28. כמו שאתם תראו בתוכם יש חופים כמו צינברי שראינו קודם שחלק מוכרז וחלק לא. הדבר הזה מהווה בעיה וצריך לסדר את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם פה חשוב לומר שתסתכלו על המספרים – 57 חופים סך הכול, מתוכם 28 לא מוכרזים. כלומר, 50% לא מוכרזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה די דומה ליחס שיש גם בים התיכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לו אימא, אין לו אבא, אין מצלמות ואין לנו נתונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואנשים טובעים למוות. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> אני מזכיר שיש לנו רק אדם אחד, והוא חייב לעבור איזשהו שינוי. מבחינת הנתונים, אנחנו שמנו פה את כל השיטורים בארץ – החל מאילת, לכיש, תל אביב וכמובן כנרת. אתם יכולים לראות שכמות ההצלות שיש בכנרת היא לא דומה לשום מקום אחר בארץ. גם אם אני אשים כרגע את אילת שנחשבת כעיר תיירות, אנחנו לא עומדים במספרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כמו כולם ביחד. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> גם ביחד זה גם לא מגיע. כמות ההצלה פה היא לא נורמלית, וכל זה עם בסך הכול 12 שוטרים ושני כלים שכרגע קיבלתי את הכלי השלישי שלי, וכך זה במשך כל השנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לגבי כמות הטביעות? << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> לצערי הרב, השנה היו שני מקרים – בפסח אחד ולפני כחודש טביעה נוספת, שבשניהם זה נגרם מחוסר חגורת הצלה. מה שאני מנסה להגיד, הוא שהשיטור הימי עסוק מאוד בהצלות. היום כל מי שמוציא רישיון שייט ועולה לסירה, לא תמיד יודע להפעיל אותה. אני זוכר ארבע או חמש טביעות של סירות העונה, כשבשבועיים האחרונים שניים ירדו למטה. יש תקופה מסוימת בשנה ביולי אוגוסט שמתחילות להיות הרוחות המערביות העזות שמרימות גובה ים של גלים כמטר ומעל מטר בצד המזרחי יותר. כלי שייט שיוצאים בשעה 12:00 או 13:00 פוגשים רוחות ערות ועזות וכן גם לקראת אחר הצהריים. כל הכלים המאופיינים בכנרת זה חרטום פתוח, שאם אין לך ניסיון להפליג מול גלים ואם אתה לא מפליג ב-45 לגל במהירות מסוימת, אתה מקבל גל ראשון כניסת מים, גל שני עוד כניסת מים וגל שלישי אתה מתחת למים – ואני מדבר על כלים שבממוצע העלות שלהם הוא בין 700 אלף למיליון שקלים ואפילו כלים חדשים. אנחנו מאבדים בין חמישה ל-10 כלים כאלה בשנה, בעיקר בתקופות האלה של יולי ואוגוסט. אנחנו מוציאים התראות מטאורולוגיות והדרכות, גם במסגרת הבחינות לשייט אנחנו מתדרכים ושואלים את השאלות האלו. אני אתייחס גם לדברי חבר הכנסת סוכות – בכל הכנרת יש לנו מצופים סובב כנרת של 300 מ"ר. כלי שייט שאמור לצאת אנכית מהחוף, מפליג במהירות איטית של חמישה קשר מקסימום. לאף כלי שייט מלבד שחיינים וכלי שייט חתירה או קייקים, אסור להיות בתוך הטווח הזה של ה-300 מ"ר. זו אותה התקנה 68 שדיברתי עליה בחוף הרחצה, יש גם בה סעיף של 300 מ"ר. דווקא את ה-300 מ"ר מספר גורמים אוכפים – המפקחים של איגוד ערים והחוף שקיבלו היתר, המשטרה, המפקחים שלי ברשות הספנות, ואנחנו עושים את המקסימום באכיפה של ה-300 מ"ר. כן יש גם סימון, יש 31 מצופים סובב כנרת וקל לאתר את זה. אנחנו נותנים דוחות בנושא ומגיעים אליי לשימועים. יש מספיק אופנועי ים שלא שומרים על התקנות, ואנחנו עושים את המקסימום. רספ"ן בעוד מספר חודשים רוכש כלי שייט, על מנת להגביר את האכיפה בנושא הזה, ואנחנו ניתן דגש שיהיה לנו כלי שייט של רשות הספנות שיעזור גם באכיפה של כל תקנות בטיחות השייט בנוסף לשיטורים. נמשיך לתאונות, כאן אנחנו רואים את התאונות בארץ, ורואים שאנחנו מובילים. נכון שהמספרים לא בשמיים, אבל עדיין 18 תאונות שייט זה המון וכל תאונה זה פשוט מוות, כך צריך לראות את זה. אנחנו מטפלים בזה לא מעט. בסופו של דבר, זה המסמך המסכם. אני חושב שהסובב כנרת חייב לקבל מיסוד והמיסוד הזה צריך לבוא בצורה כזו שאנחנו מסוגלים לתת שירות מלא לכל האזרחים שמגיעים לפה. יש משפחות שלמות שמגיעות לפה והרצון שלהם הוא להפוך את החופשה שלהם לדבר טוב ושיהיה להם זיכרון, אבל אנחנו לא תמיד מצליחים לעשות את זה כי אין לנו מספיק אמצעים. בגלל שהכנרת זה האגם היחידי בארץ, אני חושב שצריך למסד אותו, להקים שילוב של שיטור משולב ביחד עם האיגוד, כאשר האיגוד לדעתי צריך לגדור על כל הכנרת ולא רק על מה שהוא נמצא היום, ולטובתו להקים כוח של 15 שוטרים ו-15 פקחים. כמובן שהאיגוד צריך לחוקק חוקי עזר לכל מה שקורה – להפעלה גם לטווח של היבשה, לכניסות, להורדות ולאזורים שאנחנו רוצים להרחיב לכיוון השחייה, שיתעסקו רק עם זה. אני חושב שאם נדע לעשות זאת, זה ייתן שקט רחב. אני לא מדבר כרגע על התחנה מבחינת התנהלות, אלא רק על הסובב. אם הוא ידע לתת את המענה הזה, אני חושב שביחד עם מה שיש לי היום, הדבר הזה יכול לעשות את שלו. הנושא הנוסף הוא שאנחנו לא יודעים על כמות הכלים שיש לנו במים היום. ישבתי גם עם הנמלים ואני הצעתי הצעה – כמו שבסוף אנחנו מגיעים לאירועים ואני יודע להגיד כמה בזמן נתון יש לי כלים במים, היום יש את הטכנולוגיה ובכל יציאה יש מצלמה שיודעת להגיד לי מה נכנס ומה יצא ומאיזו נקודה. כך בזמן נתון אני יודע להגיד כמה אופנועים וכמה כלים ואני יכול גם לווסת את זה ולדעת אם אני נמצא במקום בעייתי או לא. בהמשך לדבריו של עידן, בסוף צריך להגיד כמה כלים יכולים להיות בתוך המים, אבל אם לא נדע למסד את החלק הזה, זה בסוף נכנס לביטחון האישי של כל אחד ואחד מאתנו, וזה משהו שב-2024 לא צריך לקרות וזה לא בשמיים. אני ביררתי לגבי המצלמות האלו והם לא דבר מורכב, אבל זה צריך לעבור בחוק כדי שזה יהיה מסודר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כמה כלים יכולים להיות במים? << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> אין לנו נתון כזה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> האם יש לכם המלצה עם כלים היום עם הכלים הקיימים זה אפשרי, לפני שהצלחנו לעשות את תוספות. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> יש לנו 7,640 רשומים בדאטה שלי כאופנועי ים כלל ארצי, אבל אין הרבה נקודות הורדה במדינה. אם נפריד את אילת, אז מספיק שכ-4,000 או 5,000 כלים באים לכנרת בשיא שלה. מעבר לכך, יש לנו סובב כנרת, בחניונים יש מאות כלי שייט ויש כאלו נקודות הורדה ששם מורידים כלי שייט כאלה ואחרים. יש לנו 80,000 משיטים רשומים בעלי רישיון לאופנוע ים ו-54,000 משיטים רשומים לכלי שייט קטן בעוצמה א' ובעוצמה ב' – זה סך הכול. בכל המדינה יש לנו בסה"כ 140,000 משיטים כולל יאכטות, ואני מדבר על משיטים באגף שלי, זה כלי שייט מאפס עד 24 מטר בסדר גודל של עד 100 טון. כלי השייט הגדולים זה משהו אחר. למעשה, רוב הכלים שנמצאים במרינות במדינת ישראל זה עד 24 מטר, אלה הרישיונות שניתנים באגף שלי. << דובר >> סנ"צ יגאל בן לולו: << דובר >> אני אמשיך עם סעיף 3. בסופו של דבר, כמות המבקרים שמגיעים לפה, הצעירים לא מכילים אותם. מה שקורה לנו בנקודות השיא של העונה, שזה אומר בחגים גם של היהודים וגם של הדתות הנוספות, נוצר מצב שיש פקק מטבריה ועד כורסי, מה שאומר שמי שיוצא לעשות סיבוב זה בסביבות ארבע שעות כדי להגיע למקום שצריך. מה שאני ממליץ הוא להקים שני טרמינלים משמעותיים – אחד על ציר 90 בין שיקמים לצינברי, טרמינל של בסביבות 700 או 800 כלי רכב שאמור להיות על הציר. אפשר לרדת באופן רגלי לתוך המים כי זה קרוב, ומצד שני צריך לשחרר את הצירים, כי מה שקורה היום הוא שברגע שהחופים נסתמים, סוגרים את השער ואדם עומד על הכביש ומחכה שיפתחו לו ואין תנועה. זה יכול להיות שעות וכמות השוטרים והסדרנים שאני מבזבז על זה, זה דבר לא נורמלי וצריך פה השקעה גדולה. העלינו את זה השבוע גם בפני מנכ"ל משרד התחבורה, ואני חושב שהדבר הזה חייב לבוא על השולחן, וזו לא השקעה גדולה כל כך. גם פה אני מבין שיש שטחים פרטיים, אבל בסוף חייבים לסדר את זה. להביא כמות כזו של מבקרים לכנרת ולא לתת פתרונות, זה צריך להיעצר ולעלות על השולחן כי זה מעיק וזה גם מהווה בעיה באירועים אמתיים. יש פעמים שדרך המים אני מגיע מכיוון כורסי, כי הצירים לא מאפשרים לי לעשות את זה. הדבר הזה חייב לבוא לידי פתרון. אנחנו בשנת 2024 והדבר הזה צריך להגיע לסיום. בצד השני, באזור של גב וכורסי, גם שם צריך להקים חניון ענק שייתן מענה בהתאם גם לצד הזה. הדבר הנוסף שאני מבקש להעלות, הוא הסיפור של הסונר. בסופו של דבר, כנרת היא מים מתוקים, אבל אף אחד לא רואה מה יש מתחת. מי שיורד למטה, גם הצוללן שמנסה להביא את הטובע, צריך לדרוך עליו כדי להוציא אותו, פשוט כך, והדבר היחיד שמסייע לנו בכל פעם שזה קורה, הוא שמביאים לפה את חיל הים שמביא את הסונר שלו, מרכיב אותו על הסירה המקומית ואנחנו מחכים שהוא ימצא אותו או אותה. הדבר הזה צריך כבר להגיע למיסוד על ידי שיטור ימי. יש לי את הספינות שלי וגם ככה אני נושא באחריות של אותו בן אדם שירד למטה ואני זה שמחפש אותו ואחראי על החיפושים. הכלי הזה כבר צריך להיות במשטרת ישראל – ראשית, כדי לצמצם את הפערים, כי היום גם אם אני רוצה שיטור ימי מחיל הים, לוקח בסביבות שבוע עד שהם יגידו כן, ואם הם עסוקים במשהו הם גם לא באים. אחרי כל כך הרבה טביעות שחווינו, הדבר הזה צריך לבוא לידי מימוש ואני מבין שלא מדובר בעלות גדולה כל כך, אבל מה שכן מדובר בהכשרת כוח אדם שצריך להיות לטובת השיטור, אבל אם יושב הראש יחליט שזה דבר שצריך להיות, בוודאי נדבר על זה. בסופו של דבר, אני דיברתי עם כל ראשי המועצות והערים, וכולם מקבלים את הדעה שאמור להיות מיסוד סובב כנרת. אני חושב שיהיה נכון להתחיל להריץ את זה והלוואי וזה יקרה בזמן הקרוב. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברשותכם, חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:05.) << הפסקה >> << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> היום טבריה מונה 64,000 תושבים ומפונים, ופה לא התייחסנו למפונים, אבל זו תוספת של שלוש או ארבע מועצות שנוספו לטבריה ולעמק הירדן. היום אנחנו הקולטים הגדולים ביותר בארץ גם בעמק וגם אצלנו, והקושי הוא לא בעונה אלא ביום-יום. אנחנו יושבים על ציר 90 שהוא הציר המוביל לכל מדינת ישראל. חשוב שתבינו שעוברים דרכנו ודרך העמק עשרות אלפי אנשים ביום. זאת אומרת שבממוצע שנתי, טבריה ועמק הירדן זה לא 50,000 וגם לא 60,000 אלא 100,000 תושבים ביום, וזה קשה מאוד. המשטרה בטבריה עסוקה לא רק במה שקורה בעיר שלנו, אלא בהרבה מאוד תיקים של אלמ"ב בתוך בתי האלמ"ב, שזה מהמפונים, ואלה תיקים קשים ובעייתיים מאוד. תארו לעצמכם מה זה כשמשפחה נמצאת ב-20 מ"ר עם ילדים. בקורונה בבתים לא יכולנו לשבת עם האישה, קל וחומר בחדר של 20 מ"ר. אני רואה את ההתמודדות של משטרת טבריה עם קושי רב. אני חושב שצריך להגדיל את השיטור העירוני, לתת להם יותר כוח ולהגדיל את התקנים של המשטרה. אנחנו לא יכולים לעשות הכול, אבל ברשות השופטת יש תקנה. אני כמתנדב במשטרה אומר לכם שכשעוצרים מישהו בחופים, מביאים אותו מהתחנה לבית המשפט בבוקר ובשעה 10:00 הוא כבר בבית. טבריה מתמודדת עם דברים קשים מאוד בתקופה הזו, ואני חושב שלעזור לטבריה אין לנו צורך; אני רוצה לעזור למשטרה בטבריה, כי אם המשטרה בטבריה תהיה חזקה – אני אהיה חזק, אבל כשמשטרה לא חזקה – אני חלש מאוד, וזה הדבר החשוב ביותר. אנחנו מסתדרים – יש לי פיקוח, יש לי עובדים והכל בסדר, אבל אני צריך משטרה חזקה בעיר. כשהם חזקים, כל הכנרת מסודרת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה שמעון. אני אוהד את הפועל באר שבע בדרך כלל, אז חוץ ממשחק אחד או משני משחקים בעונה, בכל השאר אני אוהד את הפועל טבריה, את זה שכחת להגיד, כך שזה הולך להביא אליכם לא מעט קהל ואנשים. האם אתם מקבלים את הרעיון שכל סובב כנרת יהיה תחת אחריות אחת? << דובר >> שמעון פיניאן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב לי לשמוע את זה. תודה. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> אני גם רוצה להדגיש את שיתוף הפעולה עם עיריית טבריה, מלבד עם עידן. נמצא פה מנכ"ל עיריית טבריה ואני מציין שיש שיתוף פעולה מלא של רספ"ן עם עיריית טבריה, עם ראש העיר ועם המנכ"ל של העירייה. דווקא עכשיו לאחרונה, אנחנו משתמשים בסירה שלהם כסירת פיקוח, ואנחנו בשיתוף פעולה מלא איתם ועל זה תודה רבה לעיריית טבריה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כיבוי והצלה, בבקשה. << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> צהריים טובים, שמי שאולי ואני קצין אג"מ של מחוז צפון. המבנה היום בסיור היה מבנה חסר מבחינתי. כל ארגון שמכבד את עצמו העמיד איזושהי יכולת בכנרת, ואני אומר שאין לנו את היכולת הזו וכולנו מסכימים שהיא נדרשת וקריטית. במהלך הדיון הזה, גם נפל לי איזשהו אסימון, שבסוף כשאני לא ממלא את משימותיי, המשימה הזו לא נעלמת, אלא עוברת למישהו אחר, ואז המשטרה מתעסקת בהצלה שזה משימתי, הרספ"ן מתעסק בפיקוח שזו משימת המשטרה ובסוף זה גם ניפוץ כזה שכל אחד עושה את התפקיד של השני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היו פה מספר דיונים ורציתם לקנות כלי שייט ולא רכשתם. << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תרכשו כלי שייט והכל פתוח. אנחנו נסייע לכם בכל. << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> פה נדרש להעלות את הצורך הזה. אנחנו מנסים לעשות את זה, ועשינו עבודת מטה סדורה לגבי מה שאנחנו צריכים, ובגדול אנחנו צריכים רק את כלי השייט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יש אפיון של כלי השייט? << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> יש אפיון של כלי השייט וכל מה שצריך. כעת רק צריך לקדם את נושא הרכישה ולקדם את המענה של כב"ה בכנרת. בנוסף, יש לנו תחנה שבאדיבות הימייה ועיריית טבריה. אנחנו יושבים בתוכה, היא יושבת בקו המים, ומבחינתנו זו תשתית מצוינת לבאות וצריך לקדם את זה ולראות שאנחנו מצליחים. בסופו של תהליך, אנחנו צריכים פשוט לקיים את המשימה שלנו. מדינת ישראל כרגע לא נמצאת עם מענה לטווח הימי בכלל. בכל מקום יש מענה שהוא נובע מיכולת כזו או אחרת של גוף אחר. בנמלים אלה הגוררות, חיל הים וכו', בעוד שהכנרת נשארת איפשהו יתומה בסיפור הזה בגלל הגדרתה או בגלל הלקוחות שפועלים בה. יש להסדיר את זה גם באסדרה שעוברת בחקיקה שיהיה ברור מי מטפל, למה וכמה ומה צריך בדיוק לכנרת – זה צורך מהותי, מכיוון שבסוף אנחנו לא מתמודדים, אלא עומדים בחוף ומסתכלים. בנינו איזושהי יכולת עם הגופים החברים כמו מד"א לצורך העניין, על מנת לבצע איזושהי משימה, אבל מד"א לא ממתינים לנו, כי אם יש להם אירוע רפואי, הם הולכים למשימתם ואנחנו לא מצליחים למלא את משימתנו – ולכן צריך לעשות את זה שעה אחת קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם ליחידות המיוחדות שלכם יש למישהו שם צוללנים? << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> יש ליחידת להבה צוללנים, שהם פועלים בכנרת. בעונה הזו יחידת להבה פעלה בחיפושים בכנרת בשלושה אירועים, אבל לנושא הכיבוי אף אחד לא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני שואל כי להבדיל מיחידות חילוץ אחרות, יחידות חילוץ צוללנים לא זמינות כמו להבה. << דובר >> שאולי שמעון: << דובר >> נכון. הם מתנדבים. אני יכול להגיד שהתאונה המצערת הזו שהציגו כאן, הבחור בן ה-33 נלכד במנוע של הסירה והיו צריכים לגרור אותו מלב הכנרת לחוף בשביל שנוכל לבצע את החילוץ. המצב הזה הוא מצב אבסורדי בעיניי, ואנחנו צריכים לא להיות במקום הזה. << דובר >> אלי כהן: << דובר >> שמי אלי כהן, ואני קצין כיבוי ימי של מחוז צפון. אחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם רבות בתור תחנת טבריה, אלה שריפות בחניוני סירות. המצוקה של האנשים שרוצים לאכסן סירות, היא בעייתית מאוד. אם פעם זה היה סדר גודל של 800,000 שקלים לחודש, היום זה מגיע ל-4,000 שקלים ועל הדברים האלה משתלטים גופים שבהם אתם רוצים לטפל. שריפה בחניון סירות היא שריפה מורכבת מאוד, וצריך לתת לה את התנאים המיוחדים, כדי לאפשר שיהיה חניון מוסדר כי קשה מאוד לכבות סירה כזו. בנוסף, אחד הדברים שנוגעים להסדרה בכנרת בנוגע לנושא הישיבה הזו, הוא שאין תחנת תדלוק בכנרת, משמע שאנשים לוקחים ג'ריקנים בידיים ומתדלקים סירות, וזה נשפך בכנרת, הם מתדלקים לפעמים כשהם מעשנים וכל מה שלא רוצים להאמין שקורה, קורה. גם על זה צריך לחשוב איך עושים הסדרה מסודרת כי זה ייגמר פעם אחת באסון. לפעמים מדובר בעשרות סירות שדבוקות אחת לשנייה או דלק שיכול להישפך ובבת אחת לגרום לתאונה אדירה. גם הנושא הזה חייב להגיע לאיזושהי הסדרה בגוף מוסדר שרק אצלו מתדלקים וכל מי שלא פועל על פי החוק – יקבל את מה שמגיע לו. תודה. << דובר >> יוסי חלבי: << דובר >> שמי יוסי חלבי ואני מנהל מחלקת תגובה מידית ומנהל הפרויקט של סירת מד"א בכנרת. אנחנו בים כבר חמש שנים, כאשר בשנתיים האחרונות שידרגנו את הסירה לסירה שראיתם היום. המהות של הפרויקט שלנו ושל הפעילות, היא למעשה קיצור זמני תגובה למטופלים שנמצאים בקו החוף בעיקר, במתקני נופש סמוכי חוף ובטווח הימי עצמו – תאונות שייט, אירועים רפואיים שמתרחשים על סירות ויש לא מעט כאלה. אנחנו נותנים מענה לכ-250 אירועי חירום רפואיים, באמצעות הסירה בכל עונת רחצה, החל מפסח ועד לסוף חגי תשרי. ביחס לכמות האירועים הכוללת שמד"א מוזנק אליהם בתקופה הזו, זה חלק קטן מהאירועים, וזאת מהסיבה שאנחנו לא פועלים בלילה כי אין לנו את כל האמצעים הדרושים לעבודה בלילה, וכל הפרויקט הזה למעשה מושתת על מתנדבים. הנה היום לדוגמה, הפעילות הייתה צריכה להתחיל בשעה 15:00 על ידי מישהו שמתגורר בשדה נחמיה וכיתת הכוננות שם הוקפצה והוא לא מגיע. אנחנו מתבססים על מתנדבים בעיקר. האמבולנס, הסירה עצמה, היא ניידת טיפול נמרץ לכל דבר ועניין, היא מאובזרת כמו כל ניידת טיפול נמרץ ויותר בכל האמצעים המתקדמים ויותר. ב-70% מהאירועים, אנחנו מגיעים ראשונים למטופלים עוד לפני האמבולנס או רכב ההצלה האחר שמגיע מהקרקע, מכיוון שבסופו של דבר הרציונל הוא להגיע מהים אל המטופל מול כמות הנופשים הגדולה, חסימה של צירים, חניונים עמוסים וכו'. כשאמבולנס מגיע למקום, צריכים לסרוק את החוף וללכת רגלית לפעמים שבע וגם עשר דקות עד שהוא מגיע למטופל, ופה הרציונל הוא באמצעות הסירה שלנו שיודעת להגיע מהר ומדויק יותר. מי שאפיין את הסירה שלנו הוא תומר, איש חייל הים, שאפיין אותה במשך שנה שלמה, ואנחנו יודעים להגיע עם הסירה ממש עד החול, לרדת ולהגיע ממש עד המטופל. זו המהות של זה. פער נוסף משמעותי שיש לנו היום הוא ברגע שמתחילות הרוחות המערביות בשעות הצהריים, אנחנו נקראים לא מעט לסייע לשיטור הימי, שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק ומצוין ומסייעים להם במגוון אירועים של חילוץ שנדרשים בעקבות הרוח. לצד המזרחי קשה לנו מאוד להגיע, גם מבחינה בטיחותית זה מורכב מאוד, אבל ניתן להגיע בהרבה יותר זמן, ולכן סירה גדולה יותר נדרשת לטעמנו גם בצד השני של הכנרת, כמובן תוך התחשבות בזה שאנחנו צריכים תקנים של כוח אדם גם לצורך ההכשרה של האנשים. זה לא סתם לקחת חובש ולהעלות אותו לסירה, אלא להכשיר אותו למשימה הזו. עד שהם מגיעים למטופל, הם ימיים לכל דבר, וזה דורש הרבה מיומנות. אני יכול להגיד לך שיש לי היום על הנייר 60 משיטים שמתוכם מי שמשיט את הסירה זה בסה"כ 15, מכיוון שפעולת ההשטה פה בכנרת במתאר של צפיפות כלי שייט וכל הסכנות והמכשולים במים, דורשת פה מיומנות גבוהה מאוד, ולכן אנחנו פה מהלכים על חבל דק בנושא הזה. זה משהו היינו רוצים מאוד לשנות. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> חלבי הוא קצת ביישן וצנוע, אז אני אעזור לו. בשורה התחתונה, יש לו סירה אחת שנותנת מענה לכל הכנרת. צריך לעונה שתהיה להם לפחות עוד סירה אחת. אחת במערבי ואחת במזרחי ששתיהן יודעות לתת את המענה. סירה זו סירה פלוס נקודת עגינה, שהסירה יודעת לקפוץ ממנה. אגב, קרויזר מכיר היטב את הצד המזרחי, מענה החירום של מד"א בצד המזרחי של הכנרת הוא לוקה מאוד בחסר, ואנחנו מתמודדים איתו כבר שנים ולא עומדים פה בזמני התגובה. אם קורה חלילה התקף לב של מישהו שגר ברמות, זמן התגובה להגיע אליו ולתת לו את המענה מציל החיים הוא גדול. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> איפה תחנות ההזנקה? << דובר >> יוסי חלבי: << דובר >> של אמבולנסים יש לנו בצמח, ובשיא העונה אנחנו מתגברים גם באזור כינר, אבל אני חייב להגיד שגם התגבורים שלנו היום, הם על בסיס מה שנקרא טובה אישית. כשאנחנו מתגברים בכינר האמבולנס יושב במלון על סמך כל מיני עזרה שאנחנו מבקשים מאנשים. << דובר >> עידן גרינבאום: << דובר >> חבר הכנסת סוכות, כולם פה חברים, אם עדיין לא הבנת. בעין גב עוזרים לו ונותנים לו חדר לשבת בו, במלון כינר נותנים לו מקום וכו'. << דובר >> יוסי חלבי: << דובר >> הפעילות עצמה מבחינת תחנת העגינה, כמו שעידן אמר, היום אם לא היה מעגן הלידו שמארח אותנו כטובה אישית, אני לא חושב שמישהו פה כרגע יכול לבוא ולהגיד שיש איפה לשים את הסירה. זה דורש אבטחה ומעגן כדי שהסירה תישאר במים ולא תיפגע בזמן הרוחות, זה דורש תנאים לשהיית הצוות. אנשים באים לפה החל מ-10:00 ונמצאים פה עד הערב, והם צריכים מקום נורמלי לשבת בו כי זו הפקה שלמה כל הדבר הזה. מעבר לנושא הזה, אנחנו עושים לא מעט פינויים, קרוב ל-20 פינויים של מטופלים מהצד המזרחי לצד המערבי באמצעות הסירה, ובכך אנחנו מקצרים את זמן הפינוי, את זמן טרום בית החולים, למטופלים מסוימים בכמעט 40 דקות. נתן שיוצא היום לכיוון החוף המזרחי, לצורך העניין כורסי לבנון ועופרה, לוקח לו בערך כ-20 דקות להגיע במקרה הטוב אם הכבישים פתוחים, אבל אם הכבישים עמוסים זה יותר מזה, ולכן מדובר פה במקרים של הצלת חיים. אנחנו מקצרים את זמן הפינוי בצורה משמעותית מאוד באמצעות הסירה ועושים דברים נפלאים, אבל אנחנו עדיין צריכים לשפר אותם בצורה משמעותית. << דובר >> תומר גונן: << דובר >> אני במילואים 272 יום בבסיס אשדוד, ובאתי לפה כי הדיון הזה חשוב מאוד ואני רואה את זה כמשימה אישית של התנדבות. אני מתנדב בחופש הגדול כל שבוע 10 שעות מזמני הפרטי על חשבון העבודה שלי, אבל הסירה הזו יצרה פה מכפיל כוח בכנרת. אם אתם רוצים לעשות שינוי, אז כמו שחלבי אמר, צריך לסדר את זה כי הסירה הזו היום לוקחת מטופל והיא נבנתה ואופיינה לשם כך. אחד הדברים שעיצבתי בעצמי זו האפשרות שהסירה תגיע לכל חוף בכנרת בכל מזג אוויר ותוכל להעביר מטופל מצד לצד, כדי שהאמבולנס לא יצטרך לעבור בפקקים את הכנרת מצד לצד, ואז אנחנו מבזבזים אמבולנס שיכול להגיע להתקף לב ברמות ולא על חוף הכנרת. הסירה הזו היא פשוט מכפיל כוח מטורף בהצלת חיי אדם ומגיעה לכל חוף בכנרת ובכל מזג אוויר. << דובר >> ג'דעאן ספדי: << דובר >> שמי ספדי ואני מנהל מחוז צפון ברשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי. קודם כל, אני רוצה לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ואני רוצה וחייב לציין את הצורך בהחלטת ממשלה. צריך החלטת ממשלה בנושא של כנרת בטוחה, לפחות בעיניי אני רואה את זה לא פחות חשוב, לרשת את הכנרת במצלמות לא רק בחופים המוסדרים, אלא גם בחופים הלא מוסדרים. צריך להיות פה פיקוח, ואם לא יחלקו לי תקציב כזה או אחר מאושר או לא מאושר, צריכה להיות החלטת ממשלה גם ברמה של המוקד, גם ברמה של המוקדנים וגם ברמה של המערך הטכנולוגי שנותן מענה ושמציל חיים בכל מובן המילה בכל מה שקורה בכנרת. אנחנו אמנם מתעדפים אותם בשלב ב' יוצא לפועל במשרד שלי, אבל אני חושב שאנחנו חייבים להסתכל על זה אחרת, ולא רק בחופים המוסדרים, אלא בכל הכנרת. לחופים הלא מוסדרים מגיעים המון אנשים וזו סכנת חיים ממש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ספדי, אולי תגיד מילה על הנוער פה, שאתם ביחד אתנו מתמודדים איתם כאן. << דובר >> ג'דעאן ספדי: << דובר >> כן. יש פה מערך חופים בתקופת הקיץ, ואני רוצה להגיד לכם שמי שלא ביקר בירדנית, לא מבין מה קורה כאן מבחינת הנוער. חברים, זו הפקרות מוחלטת. זו לא רק סכנת חיים, אלא שזו סכנת חיים שגובלת בתקיפות, בעבירות מיניות קשות. אמנם אנחנו נותנים מערך, אבל מערך חלקי עם פיקוח ועם אנשי מקצוע, אבל עבודת הקודש שנעשית כאן, אני חושב שלא מוערכת נכון על ידי אף אחד. מי שיסתובב כאן בלילות, ואתם מוזמנים, יראה מה קורה כאן בחופים ואי אפשר לתאר את זה במילים. החושך שקיים כאן לא רק מזמין עבירות מיניות, אלא גם מזמין כל מה שאתם אפילו לא מעלים על הדעת שלכם. פה באמת נעשית עבודת קודש, ואני חושב שהחלטת ממשלה יכולה לפתור פה הרבה בעיות. לא יחכו לי, וסליחה שאני אומר את זה ככה, לא יחכו גם לשר ולא לאף אחד. החלטת ממשלה מתכללת את כל הכנרת במובנים השונים – האזרחיים, הביטחוניים, הפליליים והכל ביחד. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שמי יצחק קרויזר ואני מוביל החקיקה של השטת כלי שייט בשכרות. החוק התחיל כעבירה פלילית, ועכשיו המשפטנים רבים ביניהם מה נכון יותר ואם לחוקק אותו בשבוע הבא כבר. << דובר >> תומר גונן: << דובר >> תעשו את זה עבירה מנהלית. בתור עו"ד לתעבורה שהתעסק בהמון עבירות שכרות, אם זו תהיה עבירה פלילית גמרת את החוק והוא לא ייאכף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל אם אנחנו רוצים להגיע לביצוע, יכול להיות שעדיף לחוקק אותו ככה, כדי שהוא יחוקק עכשיו במושב הזה והמערכת כבר תתחיל לעבוד, ואת התיקונים לעבירה מנהלית נבצע בהמשך. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> היועצת המשפטית שלנו כבר עובדת על העבירות המנהליות, וזה יתבצע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם עובדים. הייעוץ המשפטי עובדים כולם – רספ"ן, ביטחון לאומי, ועדת הכלכלה, הם בסיעור מוחות כי ביום שני אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> עופר בן עזרא: << דובר >> ביום שני כדאי להדגיש את זה בפני ביטן, אחרת באמת אנחנו נפספס את זה בגדול. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עידן היקר תודה רבה לך בשני הכובעים שלך – גם כראש הראשות וגם כיו"ר איגוד ערים כנרת. אני חושב שמהרגע שנכנסתי לכנסת, אחד מהמקומות הראשונים שהתייצבתי בו היה הכנרת, כי הכנרת היא מקום הבילוי שלי ושל המשפחה שלי; ומצד שני המצוקות, העבודה הקשה של כולם פה – המשטרה, מד"א, כב"ה, רספ"ן וכל הגופים שאני רואה אותם בעיניים. החיבור שלי לפה הוא גם מבחינה אישית ולא רק בכובע של חבר כנסת. חבר הכנסת פוגל, יו"ר הוועדה, תודה גם לך ולצוות המקצועי שלך שמגיע ותודה רבה שאתם מעלים את הכנרת גבוה בסדר העדיפויות של הוועדה. זו ועדה עמוסה מאוד, ואתם מצליחים לפזר את המיקוד שלכם על דברים חשובים מאוד, ואני מודה לכם על כך שהכנרת טיפסה גבוה על כל ההשלכות שלה. זה לא סיור ראשון, לא שני וגם לא שלישי, וכפי שגם אתה אמרת, אנחנו נבחנים במעשים ולא בדיבורים, ולכן התודות הם פה לכל מיני גופים, גם למד"א וגם לשירותי ההצלה ולכל מי שעסוק בהצלת חיי אדם, למשטרת ישראל, לרמ"י, לרספ"ן, לניצן שמסייע בחיבורים הטובים כדי לקדם את הצרכים ואת המענים פה של אירוע הכנרת – נקרא לו כך, כי יש לו הרבה מובנים. בפגישות הראשונות כשהגענו הנה, עלו לא מעט נקודות שאנחנו כמחוקקים והשרים שאצלנו במפלגה צריכים לפקס ולמקד. הגיע לפה השר בן גביר ותקצב את כל נושא החמ"ל והמצלמות, וכפי שאמרת שגם פה עדיין נדרשת עבודה נוספת ונדרש תקציב נוסף כדי שהדבר הזה שעושה עבודה מופלאה יתוקצב יותר ויהיה גוף בריא וחזק יותר. עלו פה לא מעט נקודות להבנה שהכנרת היא מכלול שצריך להתייחס אליו –עם מה שקורה במים, עם מה שקורה בחופים וגם בצירי התנועה. כן עלה הנושא של סירת הצלה נוספת של מד"א, סירת כיבוי, סירת גרור, נקודות עגינה, חקיקה, כלים אפקטיביים לשוטרים בשטח שידעו להתמודד עם העבריינות בתוך החופים ובתוך המים. כן הצלחנו לקדם בתקופה הזו לא מעט נושאים – כפי שאמרתי, גם המוקד עם המצלמות, גם הסירות שזה בעבודה משותפת ואני חושב שזה גם המפתח לשיתוף פעולה, ואם אמרת שכולם פה חברים, אני מוסיף שכולם נכונים פה לסייע ולתת מעצמם, גם הגופים האזרחיים וגם גופי ההצלה לטובת מיליוני המבקרים כאן, לא רק המקומיים אלא כל עם ישראל שמגיע הנה ורוצה להגיע בבטחה, ליהנות, לבלות ולחזור הביתה בחיים ועם חוויה טובה. אני שמח שהגיעה סירה נוספת וצריכה להגיע עוד אחת. אנחנו כבר אפיינו את הנושא של סירת הצלת חיי האדם וגם אם יש אפיון לסירה של כיבוי אש שגם הנושא הזה עלה פה, אני רק אצטרך לדייק אם סירת הגרור שייכת לכיבוי או שזו סירה נפרדת בפני עצמה, סירה שתדע למשוך את הכלי שנפגע ולהוציא אותו החוצה. וכן מתקן העגינה שלו, גם לסירות שמוחרמות וגם שיהיה סדר למקום שאנשים מגיעים והם יכולים לרדת למים וגם להחנות שם את הסירה בלילה בצורה מסודרת. אני מקווה מאוד שבשבוע הבא ביום שני נעשה סוף לאירוע של תיקון החקיקה ואסדרת החוקים בתוך הכנסת כצעד ראשון. אם אני לא טועה זה חוק שכבר שבע שנים מנסים להעביר אותו ממשרד התחבורה בשיתוף פעולה. זו הזדמנות להגיד תודה לוועדת הכלכלה, לחבר הכנסת ביטן, שהוא דוחף את הנושא הזה בכל הכוח, כדי שביום שני נגיע ונברר את הסוגיה אם זו תהיה עבירה פלילית או מנהלתית, כדי שהמערכת תדע איך להתכנס. יש לנו עד יום שני לדייק את זה, ואני יודע שכשאנחנו פה אז היועצים המשפטיים של כולם, רספ"ן, ביטחון לאומי והוועדה יושבים ביחד עם כל הגופים כדי לדייק את זה, ויכול להיות שבאמת נלך על מסלול כמו שהחוק הוצע מלכתחילה על עבירה פלילית ואחרי כן נדייק אותו למנהלי. נגיע לאיזשהו פתרון שהכלי הזה יגיע לשטח כמה שיותר מהר ואפשר יהיה להשתמש בו, כדי שיהיה לאנשי השטח את הכלים לעבוד בהם, ולנו האזרחים תהיה כנרת נעימה. אני מקווה שזה גם לא יהיה המפגש האחרון, ונמשיך לקחת מכאן משימות רבות. צביקה, אני כתבתי לעצמי את הנושא של הסונר שהוא אירוע שחסר פה, ואני יודע שאתה מכיר ומקדם את זה גם מול השר בן גביר, אני גם מקווה מאוד שתהיה אפשרות לבשר פה על איזו בשורה. לגבי נושא התקנים שחסרים פה של הפקחים, נצטרך לבחון איך אפשר לסייע ולהגדיל כאן את מצבת כוח האדם שבסופו של דבר מגיעה ומבצעת את המשימה של שמירה על חוק והסדר. גם ברמה האופרטיבית הגדולה יותר – עבודה שהתחלנו מול משרד התחבורה על כל צירי התנועה מסביב לכנרת, וכן בנושא החוף שבצד הצפון מערבי שכרגע נמצא בחזקת רמ"י. גם שם יש איזשהו צורך לעשות אסדרה. טוב ששמענו גם מכם וגם מעיריית טבריה שנייצר כאן בעל הבית אחד, גוף אחד שהוא מתכלל את נושא הכנרת מהכבישים לחופים ולתוך המים גם לשגרה וגם לחירום. תודה רבה לך צביקה ולכל הגופים שהגיעו, וכפי שאמרת ובזה נסיים – אנחנו ניבחן במעשים שלנו ואיך אנחנו מקדמים ביחד את המדיניות הכי נכונה למקום המופלא הזה שנקרא הכנרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יושבים פה הרבה מאוד מנהלים, ומנהל בדרך כלל שואל את עצמו למה הוא צריך להוסיף לעצמו עוד סיורים, שהרי כל סיור הרי מוסיף לו עבודה ולא חסרה לו עבודה ממילא, אבל הסיור הזה מבחינתי הוא חלק מהעבודה שאנחנו רשמנו לעצמנו שאנחנו צריכים לעשות. החיזוק של הגופים שיכולים לעזור לנו להילחם בעיקר בפשיעה בכלל ובארגוני הפשיעה בפרט, זה חלק מהעניין שאני רואה פה. אני אמשיך להדגיש את זה, כי הצלת חיים, כיבוי שריפות וכל הדברים האחרים, זה חלק מהעניין. זה אולי לא לב העניין, אבל זה חלק מהעניין ויש לכל דבר כזה הרבה מאוד מרכיבים. לכן, רגע לפני התודות, אני מרשה לעצמי לומר שאחד הדברים שלמדתי מעידן בביקורים שבהם הוא כל פעם מפמפם לי משהו אחר, הוא שאני יוצא מפה היום ואני אגיע עם זה ביום שני לכנסת – הכנרת היא משאב לאומי, ואם היא משאב לאומי כמו שאני מבין אותו, צריך לדעת למצות ממנו את כל מה שאפשר. הוא משאב כלכלי, הוא משאב ערכי, הוא משאב לאומי מכיוון שהוא מספק מים למדינת ישראל ולעוד כל מיני מדינות שכנות אחרות, שיש לנו איתם הסכמים. כן הוא משאב תיירותי ועוד הרבה מאוד מושגים שאנחנו חייבים לשמור. אם זה תלוי בי, ואתם יודעים שזה לא תלוי בי, אבל אני אביא את זה לוועדת שרים ולהחלטת ממשלה ולכל מי שצריך, אבל מבחינתי לכנרת הזו תהיה מועצה. אם יקראו לה איגוד הרים לכנרת או כל שם אחר, בכלל לא חשוב. המינוח פחות חשוב, אבל צריך להיות לכנרת אבא כולל שיש לו את כל הכלים לבצע את זה, במקום שזה ייפול על עידן גרינבאום שהוא ראש המועצה של עמק הירדן. אני מתכוון לתקציב נפרד, יכולות נפרדות, כוח אדם נפרד והכל נפרד. זה חייב להיות משהו שנשען על המדינה אם הוא משאב של המדינה כמו שאני רואה אותו. לכאורה המלאכה שלנו נראית קשה יותר, אבל אני אומר לכם שמהיכרותי את ממשלת ישראל ואת הכנסת, קל הרבה יותר להגדיר משהו כמשאב ולטפל בו, מאשר להגדיר אותו כסרח נוסף ולתת לו כל פעם ליטוף. זה לא הרעיון ואני לא חושב שזה הכיוון הנכון. אני חושב שהכיוון הנכון הוא להגדיר את הכנרת כאגם הלאומי, המשאב הלאומי של מדינת ישראל. כך אני רואה את זה וזו הרוח שאיתה אני אלך. אני מקווה שחבריי חברי הכנסת ילכו ביחד אתנו עם הוועדה לעניין הזה. במסגרת התודות, וזה לא הסוף אבל אני חייב לומר את זה עכשיו כי אי אפשר להתעלם מזה – תודה למנהלת הוועדה לאה. אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל לארגן סיור כזה זה לא קל. אדוני יו"ר המועצה ויו"ר איגוד ערים כנרת, אני תמיד מתפעל מהיכולת שלכם לארגן ולארח. דנה, תודה רבה גם לך כחלק מהעניין ולכל מי שהיה שותף פה – שאולי, אלי, חלבי, אורן, רספ"ן – בקיצור, תודה לכולכם. פשוט כיף לבוא לפה ולראות סיור מאורגן וממוקד במקום למרוח אותנו עם כל מיני דברים אחרים. האמינו לי שאני מומחה למריחות, ומפה אני יוצא לא בפעם הראשונה ממוקד, מרוכז עם הדברים שהעברתם לנו כמסר, לפחות כמו שאני מבין אותו. שיטור אג"מ כנרת או שיטור מועצתי או משהו כזה, זה משהו שאנחנו חייבים לראות איך אנחנו מתגברים אותו. אני לא אוהב את השוטרים בשכר, אלא שאני מעדיף לראות פה שיטור מועצתי או שיטור מסודר. זו הדרך הנכונה שצריך לקדם, מאחר וחלק מהשיטור המועצתי בכלל הוא גם כן באחריותי כיו"ר ועדה. אני אוביל גם את העניין הזה, כדי לראות איך בשלבים אנחנו מגיעים בסוף לכך שכל הדבר הזה ייחשב כאחד. חבריי חברי הכנסת ואני, מלבד השניים החסרים שהיו אתנו כולל טטיאנה מזרסקי, אנחנו נפעיל את עצמנו לעבודה מול משרדי הממשלה – משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד הבריאות ומשרד התיירות. אנחנו נפנה לכולם וננסה להביא את זה להחלטת ממשלה. נראה איך אנחנו עושים את זה נכון, כי בסופו של דבר אני מאמין שזו הדרך היחידה באמת להביא את זה לידי ביטוי. הסיור הזה נערך במקביל לכך שמדינת ישראל עוברת עכשיו אירוע לא פשוט. לא סתם עשיתי את חמש דקות ההפסקה האלו, כי ראיתי שבטלפון שלי כל הזמן קופצות לי הודעות והערות על הרבה פגיעות בשעות האחרונות, ולא רק ברמת הגולן אלא גם במקומות נוספים. אני מעריך שבקרוב הולך להיגמר הזמן של הטשטוש. או שנרים דגל לבן או שנחליט שאנחנו באמת אחראים לגורלנו. אני לא רואה אפשרות אחרת, אבל אני יכול להגיד לכם שכשאני מסתכל עליכם, יש לי הרגשה טובה כי יש עם מי לצאת למלחמה הזו ולנצח אותה. תודה רבה לכם על האירוח ועל ההובלה של היום הזה. אנחנו נעשה על זה דיון מעקב וניפגש, כי כמו שאמרתי קודם שמחתי שחבר הכנסת קרויזר הצטרף אליי והמבחן הוא מבחן העשייה. השאלה הראשונה שבאתי איתה לכאן היום, הייתה מה מהביקור הקודם מומש, ולצערי הרב פחות ממה שחשבתי שימומש. אמנם יש סירה נוספת, אבל דברים נוספים שחשבנו שכן יקודמו לא קודמו. הועבר התקציב, אבל עדיין לא מומש ולא הגיע לידי ביטוי. התפקיד שלנו הוא לדאוג שזה יקרה, ואני אדאג שזה יקרה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>