פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל 04/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 17 מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל יום חמישי, כ"ח בסיון התשפ"ד (04 ביולי 2024), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> נכונות אנשי קבע ראשוני להאריך שירות לקבע מובהק << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר משה טור פז שרון ניר חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: תא"ל ליאת שבו – רח"ט הסגל, משרד הביטחון סא"ל יונית קורעין – רע"ן תו"ב, משרד הביטחון מנהל הוועדה: אסף דורון רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> נכונות אנשי קבע ראשוני להאריך שירות לקבע מובהק << נושא >> << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בוקר טוב, ביקשנו את הדיון הזה בעקבות נתונים שהתפרסמו על ירידה במוטיבציה ובחתימות של משרתי קבע, אתם תכף תציגו, אני לא אתייחס לעניין כרגע, אבל בסופה של לחימה כזו יש דברים כאלה שצפויים. אני עוד זוכר את זה עוד במשבר של לבנון הראשונה, לא יודע אם כולכם נולדתם, אבל זה היה. אין בעיה למלא את השורות אלא השאלה היא כמובן האיכות. זה נכון לקבע וגם למילואים אבל התכנסנו כאן כדי לדון בנושא הקבע. אני לא יודע אם תציגו קבע בכלל או קבע בזרוע היבשה, אבל נשמח לשמוע. אני מבין שאתגרים אלה מקבלים משנה תוקף אולי ביחס ליחס למילואים שעולה בכל מיני מקומות ואני מודה ששמעתי זאת גם מנשות משרתי קבע בהיבטים של היחס השונה. צריך להגיד ביושר ששמעתי זאת מנשות של מפקדי מילואים לפני המלחמה על כך שבהם מטפלים פחות. אמרתי זאת כאן מספר פעמים בוועדה, שבמערך המילואים צריך לשפר את הטיפול. לפחות עכשיו בזמן המלחמה, המערכת מטפלת במערך המילואים נכון יותר משטיפלו בו לפני 7 באוקטובר, אבל אני חוזר אל נקודת ההתחלה, אנחנו כאן היום בנושא משרתי הקבע, תודה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני ליאת, רח"ט הסגל, כמעט שנה בתפקיד. נמצאת איתי יונית, ראש ענף תכנון ובקרה בחטיבת הסגל. אני שמחה על ההזדמנות להגיע להציג בפני הוועדה, אנחנו מדברים על אתגר שימור משרתי הקבע, הטובים והמתאימים. נראה שזה אתגר מתמשך, זה לא עניין שפוגש אותנו רק במלחמה, זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו בשגרה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> מה עשית לפני תפקיד זה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> קצינת משאבי אנוש של פיקוד הדרום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא מצטנעת, היא הייתה גם מש"קית, היא הייתה קשל"אית, והיא יחסית צעירה וכבר רח"ט הסגל. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> ברשותכם, אציג רגע את האתגר, קודם כל מהזווית של פירמידת פיתוח, איך זה בעצם נראה, אפשר לראות זאת בשקף הראשון שמופיע במצגת. (הצגת מצגת) מה שאנחנו מציגים כאן, כשאנחנו מתייחסים רגע לקבע הראשוני, הוא לבסיס של הפירמידות בפיתוח משרתי הקבע, אנחנו רואים שיש כאן הגדלה משמעותית של היקף היוצאים לבה"ד 1 וזה גם נכון להגיד ביחס לאוכלוסיות הנגדים מחויבי - - - הנכנסים אלינו בכל מיני מסלולים של מחויבי קבע, אז אנחנו רואים שדווקא בבסיס יש לנו כניסה שהולכת ועולה בשנים האחרונות, והאתגר הראשון שלנו מתחיל כפי שאתה ציינת בפתח הדברים, בזמן חתימה שנייה. שם אנחנו מאוד מאותגרים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, הגדלת היקף היוצאים לבה"ד 1 – את מה אנו יכולים לחגוג כאן אם לא את האיכות? כי מבה"ד 1 אפשר להוציא תמיד כמה שרוצים. אני שואל מה המשמעות של הגדלה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> סביב הדבר הזה יש שאלה שעולה בשנים האחרונות ללא סוף, אנחנו לא רוצים סתם להוציא חיילים לבה"ד 1 ובוודאי גם כדי לא לפגוע באיכות, הכמות כאן היא פונקציה של שחיקה גדולה מאוד שהייתה לנו במלחמה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם לפני המלחמה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> קודם כל במלחמה, ולפני המלחמה הייתה עלייה שנבעה מצרכים נוספים שהתווספו בצה"ל, של מערכים נוספים שעלו לנו, גם במערכי הלחימה. של פלוגות נוספות שהתווספו, תקנים שנדרשנו לתת להם מענה וצורך נוסף. נניח באוכלוסיית הלחימה הפלוגות עלו ונדרשנו להוסיף עוד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם לפני המלחמה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> כן, לפני המלחמה. נוכח המלחמה אתגר זה הפך להיות משמעותי עוד יותר ונדרשנו להעלות גם את היקף היוצאים לבה"ד 1 בתקופה הזאת, והדבר הראשון ששמנו לנגד עינינו הוא כפי שאתה אף השמת בפתח הדברים, הוא שאנחנו לא מתפשרים על האיכות. בה"ד 1 מבחינתנו ובכלל הכניסה לקבע, המנגנון הזה, כאשר אנו שמים לרגע את היחס שבין האיכות לכמות, אנחנו לא מתפשרים על האיכות. אנחנו מבינים עד כמה דבר זה משפיע על הפיתוח של המשך הדרך, גם של הקצינים וגם של הנגדים, וזו השפעה מאוד משמעותית וכאן אנחנו לא רוצים לפגוע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ברשותך, יש לך חלוקה בין גברים ונשים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> פחות או יותר אכן הרצנו מהקבע - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, בבה"ד 1. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> 50-50 יחס שווה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> והגידול הוא אותו הדבר? 50-50 זה ביחס לגידול, לא במספר הצוערות והצוערים. גם במספר, צוערות וצוערים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> 50% גברים 50% נשים, מכלל המגמות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך היוצאים לבה"ד 1 הם יחידות שדה, לוחמים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אם ניקח את לה"ב מול יתר המגמות, אני לא רוצה להגיד לכם נתון לא מדויק, אבל קצת פחות מ-40%. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ושם הייתה העלייה, נכון? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בעיקר שם, נוכח השחיקה שהייתה במסגרת המלחמה וגם הצרכים שעלו במסגרת השפעות המלחמה. בבסיס, עדיין יש לנו אנשים טובים ומתאימים שמייצרים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> והעליה הזאת היא מלפני המלחמה וגם עכשיו. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לפני המלחמה ובעקבות המלחמה פתחנו יותר פלוגות לטובת השחיקה שהייתה לנו במסגרת המלחמה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוד שאלה אחת, אני שומע את זה בכל מיני מקומות, בעיקר של מילואים, של קורס קצינים למילואים, זה בתוך זה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה לא קשור לפירמידה הזאת כלל. אנחנו נתנו מענה גם לאוכלוסיית המילואים בשנה הזאת כדי לאפשר מענה גם לשחיקה של המילואימניקים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כשאנחנו מדברים על קורס קצינים למילואים זה לטובת שירות ביחידות המילואים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בדיוק. זה מחוץ לזה. במעבר מהחתימה הראשונה מבה"ד 1, אנחנו מזהים כאן אתגר במסגרת החתימה השנייה, הנובעת משני דברים מרכזיים. האחד, נושא השימור הוא אתגר מאוד גדול. אתם בוודאי מבינים שאנחנו נמצאים באתגר הזה, שוב, זה אתגר מתמשך. כמה דברים המרכזיים שעומדים בתהליך קבלת ההחלטות של משרת צעיר אם הוא נשאר איתנו חתימה נוספת, אלה מספר דברים שבעצם מחייבים אותנו לחזק אותם בתקופה הזאת. השכר, ותכף אראה איך השכר נתפס בקרב האוכלוסיות של הקצונה הצעירה וגם של הנגדים. סוגיית התמריצים והתגמולים הם סוג של מענה נוסף שהוספנו לשכר כאשר לא יכולנו להגדיל אותו ביחס לציפיות שלהם. מעטפת פרט ומשפחה, הבנו ובוודאי בשנה האחרונה במסגרת המלחמה וגם לפניה, שכבר אי אפשר להתייחס רק למעטפת פרט, אנחנו חייבים להתייחס גם למשפחה, המשפחה היא עוגן מאוד משמעותי וככל שהמשפחה תומכת בהמשך שירות הקבע, משרת הקבע מרגיש שהוא יכול להמשיך ולהישאר איתנו לתפקידים נוספים. תנאי שירות ובכלל האופן שבו הפרט תופס את תנאי השירות שלו וכיצד המסגרת מתייחסת אליו אל הרווחה הבסיסית שלו. סוגיית הלימודים וההשכלה הוא אחד הדברים היותר חשובים באוכלוסייה ובוודאי הצעירים ובעניין זה אנו משקיעים רבות בצה"ל ובקידום לדרגות. קידום הוא דבר מאוד משמעותי לאוכלוסייה הצעירה, הם רוצים לראות את עצמם מתפתחים מהר יותר מאשר בעבר וזה בסופו של דבר אחד המנגנונים המאפשרים לנו, ככל שאנו יודעים, לקדם את הפרט מהר יותר אל תפקידים שהם סוג של קידום מואץ במסלול השירות שלו. בהקשר הזה אנו מצליחים להשאיר אותו איתנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה לרגע, אלה צעדים שאתם מסמנים כשטחי פעולה שלכם, או שטחי השפעה, אלה לא הסיבות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא, מיד אראה לך את הסיבות, אני אומרת לך מה אנו עושים כדי לשפר את זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אבל למה אנחנו לא מתחילים בסיבות? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני יכולה לעבור אל השקף הבא אך חשוב לי להסביר כמה השפעות כאן בפירמידה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבין, אני חושב שהיה נכון להתחיל בבעיה ואז נלך לפתרונות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> השקף הבא מדבר על האתגר. (הצגת מצגת) לפי מה שאנחנו רואים כאן, יש חלוקה בקבע הראשוני, בין הקבע הקצר שזאת ההתחייבות שעליה חתום כל קצין שיוצא לבסוף לבה"ד 1 והוא מחויב, בתקופה הזאת אנחנו רואים שיש לנו מאתר מספק, ואנשים טובים ואיכותיים הנכנסים בשערינו. האתגר מתחיל במעבר מהקבע הקצר אל הקבע הראשוני, שזאת החתימה השנייה. שם אנו כבר מזהים, על פי תמונת המצב שנכונה להיום, פער של 800 קצינים בתפקידים שניים ואילך, שהם אלה אשר מאפשרים לנו את הפיתוח אל רמת רב-סרן. אז אנחנו מתחילים בנקודה שבה ניתן לומר, שיש פער כבר במדרגה הזאת, אם נזכור את הפירמידה שהצגתי קודם, אז זו הלבנה שממנה אני אמורה לייצר את המשך הפיתוח במערך הקבע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם אפשר לדעת רק לגבי 800 שהצגת, מה אומר לנו 800 באחוזים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> 800 הוא סדר הגודל, אם אני מסתכלת על הקבע הראשוני אז 10% פערים בקבע הראשוני. יש כאן מספר דברים משמעותיים. כאשר אני מסתכלת בתוך התמונה של הקבע הראשוני הוותק הממוצע כאן עומד על שנתיים, כלומר, אני מחליפה מדי שנה, מדי שנתיים כמעט את כל הקבע הראשוני בצה"ל. התחלופה היא מאוד אינטנסיבית כי פחות אנשים חותמים איתנו חתימה שנייה. מנגד יש גם את ההשפעה של הקבע המובהק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע סליחה, למה קצב התחלופה קשור, כי אנשים יוצאים באמצע הקבע הראשוני? הרי אחרת, ברור שאת מחליפה, את רוצה להחליף. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני מעדיפה שיישארו איתי לחתימה שנייה ושלישית בקבע הראשוני, שיבצעו תפקידים, לפחות שני תפקידים נוספים ומתוכם אאתר את הפוטנציאל של הקבע המובהק. אני נמצאת עכשיו בוותק מאוד צעיר, בפערים בקבע הראשוני, לא בקבע הקצר, אני מגיעה למצב שבו אני מקדמת בגיל צעיר מאוד ובוותק צעיר, מאוד שהולך ומצטמצם במעבר בין השנים. בשנה האחרונה ירדנו בסדר גודל של שנה בגיל הקידום מקבע ראשוני למובהק. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> את יכולה לחלק את זה, לפני 7 באוקטובר ואחריו? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> פחות, כאן זו השפעה קלה עדיין, לא הרגשנו כאן שינוי משמעותי, זה משהו שפגש אותנו עוד לפני המלחמה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שהפער הזה של 800, שהיה בעבר 200 שחרורים ואני מבינה שזה קפץ ל-800 שחרורים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא. אלה לא שחרורים, זה לא קשור לשחרורים, הנתונים שהוצגו בכתבות השונות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עשי לנו סדר, מפני שזה יושב לכולנו. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> מינוס 800 זה לא אומר ש-800 השתחררו, זה לא אומר כלום. זאת תמונת המצב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעשי לנו סדר, כמה סרנים השתחררו מעבר למה שציפיתם? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני ממש מיד אראה את זה. קודם אסביר לכם את האתגר, לפני שנגיע למספר הזה. אנחנו מדברים על כך שיש לנו פערים בקבע הראשוני, על זה שהקבע הראשוני הוא בוותק צעיר יותר, פחות מנוסה, ואנחנו מדברים על כך שזה משפיע לי על מדרגת הקידום אל רב-סרן. לפני שנכנסנו למסלול שירות 2016 – אני מניחה שכולכם מכירים, זו מדרגת הקידום הנוספת שהתווספה לנו באוכלוסיית הקצונה – המצב היה שרב-סרן בצבא ששירת 16-11 שנים בממוצע, זה אומר שהוא עשה בין ארבעה לחמישה תפקידים משמעותיים, הפך להיות מאוד מנוסה והיה עוגן משמעותי באוכלוסיית הקצונה. והם גם בסופו של דבר הזינו לנו את דרג הסא"לים. מסלול שירות 2016 ייצר לנו מבחינת תכנון, אם עכשיו כולם היו מגיעים איתנו למדרגת הקידום השנייה במסלול השירות הזה, בין שבע לתשע שנים שרב-סרן היה אמור לשרת בקבוצת הקבע הזאת, כלומר, הוא היה עושה שניים-שלושה תפקידים בממוצע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> בהגדרה, זה מה שהיינו רוצים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בהגדרה, על פי תכנון אני יודעת כמה אמורים להיכנס מדי שנה, כמה אני אמורה לשחרר בשער הארגוני השני. בפועל, גם באוכלוסיית הקבע המובהק היו לי שחרורים עוד לפני המלחמה, המלחמה בלמה קצת את מגמת השחרורים ועכשיו אנחנו חוזרים גם לשחרורים בקרב אוכלוסיית המובהקים. אבל עצם זה שאני צמצמתי את משך השהייה שלי ברמת הרב-סרן, זה פגע בניסיון, וברור לכולם למה. צריך לזכור שלפני כן קידמתי רב-סרנים פחות מנוסים, כי היו סרנים צעירים יותר והם התקדמו לדרגת רב-סרן. זו הפכה להיות לבנה שלא נותנת אותו המענה כמו בעבר, כי אז הייתה זו הקבוצה שייצרה את הניסיון ואת המקצוע המשמעותי במערך הקצונה. זה התערער וגם הוביל לסוג של אתגר גדול מאוד בשימור שלהם כי שוב, הם נכנסו פחות מנוסים והבינו שהסיכוי שלהם להישאר בקבע עד הפרישה הולך ופוחת בעקבות מדרגת הקידום. זה הוביל לכך שגם ביחס לתכנון לא הצלחתי להשאיר מספיק אנשים, שיגיעו איתי עד למקסימום משך השהייה שלהם, כי הם השתחררו לפני כן. נוצר מצב שהם מגיעים פחות לשער הארגוני השני מכפי שתכננו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> האם את תולה את זה בשנת 2016? והאם אתם שופטים את שנת 2016 כאי-הצלחה של צה"ל, אולי זאת הייתה טעות. אני מבין שדברים אלה היו צפויים, הרי בעבר כאשר צה"ל קבע את השערים האלה, את הורדת הגיל, את גילי הפרישה האלה, אלה עובדות יבשות, שכך היו צריכות להתרחש. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> מסלול שירות 2016, אנחנו פוגשים את האתגר שלו במלוא עוצמתו ובטח בימי המלחמה, כי זה פגע בשני דברים משמעותיים. האחד במרחב המיון, השני בניסיון ובמקצוע, אנחנו לא מופתעים מהדבר הזה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> במה זה הצליח? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה הצליח בקרב אוכלוסיות שבכל מקרה לא רצו לקשור את דרכן עד הפנסיה בצבא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אז למה זה הצליח? זה הצליח להם באופן פרטי, אני שואל לגבי הארגון, לצה"ל. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה אפשר לנו להחליט מי נשאר איתנו עד הפנסיה בצה"ל, זה הכניס עוד נקודה שבה יכולנו לבחור מי הם האנשים הטובים שאנחנו צריכים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה הוציא את הגרועים, זה לא השאיר את הטובים. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> את זה אתה אמרת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מפרש אותך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אגיד זאת אחרת. נראה לי שהסיפור הוא של כסף. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היפוך המשוואה באופן דרמטי. הפרישות בגיל 42 ורבי-סרנים שחשבנו שימלאו ארבעה, חמישה תפקידים, הכול קרס. כי ברגע שאת גוזרת מלמטה - - - << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אבל לא הופתענו מהדבר הזה, כולנו מבינים שזה אחד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> זה בדיוק מה שרציתי לוודא, שלא הופתענו. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא הופתענו, מה שייצר אתגר גדול יותר היא העובדה שלא נשארו איתנו משרתים עד הנקודה שבה יכולנו בשאר - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם עוזבים עוד קודם. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בדיוק, הם עזבו לפני. זה פגע בכמות התפקידים שהם ביצעו ברמת רב-סרן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה פוגע בשדרת הפיקוד של הצבא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעיר שתי הערות על עניין זה. קודם כל עובדתית לפני שלוש שנים, דיברנו כאן בוועדה על משבר רבי-הסרנים והיום אני מדברים על משבר החתימה השנייה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא, אני מציגה את האתגר, אני לא מציגה את המשברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. אתגר הקבע הראשוני. מה שאני מנסה לומר הוא שבניתוח של הצבא, הבעיה ירדה במובן זה שהיא הוקדמה. קודם היה משבר ברב-סרן ועכשיו המשבר הוא בקבע הראשוני. בעיניי, בניתוח שלך כפי שאני מבין את הצבא, הבעיה אף חמורה יותר ממה שהוצגה לפני שלוש שנים. << דובר >> סא"ל יונית קורעין: << דובר >> היא נשארה זהה, אין בה שינוי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שוב, אני מנתח את מה שאתן אומרות ולא את מה שהמציאות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת, המשפך הוא אותו משפך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, המשפך כאן הוא בעייתי יותר. אז הייתה בעיה להשאיר הרבה רבי-סרנים, עכשיו ישנה בעיה להגיע אל רבי-סרנים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדעתי יש בעיה בהבנת הנתונים, אשמח אם אתם תחדדו לנו את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק להשלים ברשותך שרון, רק לומר משפט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, אני רוצה להבין אם זה גדל, האם 800 הם גדילה ביחס לשנת 2022? גדילה בפער. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לחדד את השאלה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני אסביר בהתייחס לשאלה שלך. אתם רואים את השקף. (הצגת מצגת) מרחב האתגר חונה בין קבוצת הקבע הראשוני לקבע המובהק. שתי הקבוצות הללו מאותגרות וכמובן שהן משפיעות. קבוצת הקבע המובהק משפיעה גם על הקבע הראשוני מהסיבה הפשוטה שכאשר יש לי רס"נים שעוזבים אותי מיוזמתם ולא נשארים איתי עד מדרגת הקידום השנייה, המשמעות היא שאני שוחקת את מדרגת הקידום, את הקבע הראשוני כי אני מקדמת מהר יותר. דיברנו על הצערה, זה שינוי מפני שהצערנו את גיל הקידום, זה שינוי ביחס לאתגרים שהוצגו כאן, אתגר הקבע הראשוני היה תמיד גם לפני שלוש, ארבע וחמש שנים, לפני מסלול שירות 2016. אתגר הקבע הראשוני היה נוכח. עכשיו הוא מאותגר יותר מפני שגם את אלה הנשארים איתנו לחתימה שנייה ושלישית, אני מקדמת בגיל צעיר יותר לדרגת רב-סרן, כדי לאייש את תפקידי הרב-סרן, כך שזה מרחב הבעיה, הוא פוגש אותי משני מקומות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שומע את מרחב הבעיה ומטריד אותי, או יכול להיות שהתכוונתן להגיע אל זה, אך ברצוני להקריא לך דבר משהוא שכותב לי קצין צעיר בקבע ראשוני. "מה הבעיה העיקרית בהישארות בצבא? התשובה במילה אחת שחיקה. תחושה שאי אפשר לקיים חיים במקביל לשירות, תחושת המשמעות גדולה, עושים דברים חשובים, בזמן המלחמה" - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מבין, אך בוא ונאפשר להן את הנתונים, מפני שאתה הולך כבר אל הסיבות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם כבר סיימו. אני שמעתי כאן סיבות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני עדיין בנתונים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אנחנו עוד לא בסיבות, אני עוד לא מבין את התמונה עד הסוף, אני מבין את מה שאתה אומר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כהצבעה לאתגר 2016 זה כבר ניסיון לתת הסבר. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני נוגעת בנקודות האלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ליאת, ישנה יותר עזיבה אבסולוטית ברבי-סרנים ביחס לשנים אשתקד, או שיותר עזיבה של סרנים? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לפני המלחמה, ואנחנו גם הצגנו את זה, אתם מכירים, זה התפרסם, הייתה עלייה בהיקף השחרורים גם בקבע ראשוני וגם בקבע מובהק ואף פגשנו לראשונה בשנים שלפני המלחמה, שחרורים גם באוכלוסיית הסא"לים. כל הדבר הזה כולל הצהרת גיל הפרישה, מוביל למצב שכולנו לא מופתעים ממנו – בשלב הזה שבו פגשנו את המלחמה, יש לנו מפקדים, קצינים ונגדים פחות מנוסים, צוברים פחות ותק, ולכן עם פחות ניסיון רב-שנים. אני מצביעה כאן על שתי נקודות מרכזיות. אחת היא הקבע הראשוני שהיה מאותגר גם לפני כן, אנחנו צריכים להשפיע מאוד על החתימה השנייה והשלישית מפני שזה מזין את יתר הפירמידה, והדבר השני הוא שמדרגת הקידום השנייה מאותגרת יותר בעקבות זה שעוזבים יותר אנשים מהמתוכנן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אך בעיקר בדרגות רב-סרן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אוכלוסיית הנגדים, גם כאן ברצוני לומר לכם שב-2016 כאשר נכנסנו למסלול שירות קצונה, אחד מן העוגנים המרכזיים בצה"ל, אגב ניסיון, מקצוע, והיכולת לשמר ידע ביחידות, הייתה אוכלוסיית הנגדים. אנחנו יכולים לראות שגם כאן אנחנו נמצאים במצב שהצערנו את גיל הקידום, ירדנו בוותק הממוצע לקידום למובהק, אתם רואים שירדנו בשנה מ-7.4% ל-6.4%. כלומר, הם פחות מנוסים. וזה גיל ממוצע, יש לנו אוכלוסיות ותיקות יותר, כל אוכלוסיית המקצוענים המתגייסים בגיל מבוגר יותר ולכן בממוצע, הגיל כאן גבוה ממה שפוגשים בסוף בקרב אוכלוסיות מסוימות, נניח נגדי לוגיסטיקה. כאשר אני מתבוננת על החלק השלישי, על מה שמופיע מצד שמאל, על אטרקטיביות המסלול, צריך להבין שעד 2010 היינו במודל שמשרת קבע, נגד, שירת 21 שנים בממוצע וקיבל 25 שנות גישור. זה הממוצע ביחס להסכמים שהיו בזמנים האלה. בהסכם שהוחלט לבגר את אוכלוסיית הנגדים ב-2010, במצב יציב שהם היו מגיעים לקצה של הביגור ב-2032 גיל ממוצע 53, היינו מגיעים למשך שנות שירות 32, אך עדיין היו 14 שנות גישור. ההסכם המתהווה היום יוביל למצב שהם ישרתו 32 שנות שירות מפני שאנו פוגשים את הביגור הלכה למעשה ושנות הגישור מצטמצמות לשבע שנים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אך כאן לפחות זה מייצר לך יותר מקצועיות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה מייצר לי אתגר גדול מאוד באטרקטיביות כי לא קיבלנו שיפוי שכרי מספק. הנגד מקבל החלטה אם להמשיך בקבע שנות שירות עד הפרישה, הוא בוחן את הצעדים שלו ולא הצלחתי לתת לו שכר שלתפיסתו די יתגמל אותו כדי שהמהלך הזה ישתלם לו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לכאורה בשני המקרים, 32 שנות שירות ושבע שנות גישור, אולי "זה נהנה וזה לא חסר", כלומר, לצבא נשארות 32 שנים והאוצר מרוויח את שנות הגישור. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אבל אני מסתכלת כאן על הנגד, אני לא מסתכלת כאן על - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני מסתכל על הנגד, מה השתנה, שנות הגישור, גיל הגישור, או לכמה זמן נותנים גישור? רק את זה קיצצנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהנחה שהגישור יאושר, אבל אני רואה שיש לך אנשים הממתינים להיכנס לקבע מובהק כאן. מינוס 750 וכל התקנים של קבע מובהק לכאורה מלאים, לא? אני רואה שכאן אנשים צובאים על השער המובהק להבדיל מכאן שאת צריכה - - - לא, זה אותו הדבר? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> גם באוכלוסיית הקצונה ראיתם אותו הדבר. בקבע הקצר יש לי יותר אנשים אך הם לא נשארים איתי, הם נשארים פחות זמן ועובדתית מה שרואים כאן זה 750 איש שעוזבים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חוסר לתקנים. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בדיוק. זה תת-איוש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל שוב, אתם הולכים כאן אל ההסבר של הסכם 2016 או פגיעה באטרקטיביות המסלול. רגע, הקשבתי. יש כאן הסבר כבר בעמוד ארבע, המדבר על אתגר הנגדים, תחת הכותרת "פגיעה באטרקטיביות המסלול". יש כאן גם סיבה וגם תוצאה. התוצאה היא שיש פחות, והסיבה היא פגיעה באטרקטיביות ואני טוען, שנקודת המוצא של ההצגה אינה נכונה, מפני שלהבנתי הסיבה מספר אחת שבגינה פורשים היום, היא לא השינוי של 2016 אלא חוסר הנכונות של הדור הזה לקבל את האיזון של חיים אל מול שירות. מה שבזמנו היה מקובל בזמננו, כשאנשים באו לצבא. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני אציג עוד רגע את כל הסיבות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> חבר הכנסת טור פז, אנחנו עוד הפעם הולכים אל הסיבות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי זאת הסיבה. הכותרת כאן היא הסיבה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, אתה חושב שזאת הסיבה כרגע, לפני שראינו את כל הנתונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל בשורות שלוש וארבע אני רואה לא רק נתונים, אלא גם הסברים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה יכול לומר בנוגע לאתגר הזה של התחרות ושל הסביבה והמשפחה, בלי קשר ל-7 באוקטובר ועם קשר ל-7 באוקטובר, אבל לאחר שנבין את הנתונים, אז יכול להיות שצריך להגיד שההסכמים עד כה דחפו אל תמונה זאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אולי ההסכמים דחפו לכך, ואולי זה שינוי שהיום אנשים פחות מוכנים אליו, אנשים צעירים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> יכול להיות, לכן אני מבקש להשאיר. << דובר >> סא"ל יונית קורעין: << דובר >> אני רק רוצה לומר שזו לא סיבה. אנו מציגים כאן בעצם עובדה שקרתה, ועכשיו נדבר על הסיבות. אנו אומרים שהיו 21 שנות שירות, לא התייחסנו לזה כאל סיבה, אלא כאל שיקוף נתונים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני התייחסתי לכותרת. שורות חסרות הן עובדה. פגיעה באטרקטיביות המסלול, היא לא. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אתה הולך אל הסיבות, אנחנו עדיין רוצים להבין את התמונה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> גם עם האמירה האחרונה שלך אני לא מסכימה, אני חייבת לרגע לומר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוד לא, אנחנו עדיין לא שופטים אמירות אלה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אני מנסה להבין, אני מסכים עם מה שקינלי אמר, אני חושב שהכותרת "פגיעה באטרקטיביות המסלול", תחת הכותרת הזאת הוכנס נושא שנות הגישור. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> למה אתם לא תופסים את זה כפגיעה באטרקטיביות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי זו פרשנות, אולי היא נכונה אבל אני לא בטוח שהיא הסיבה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני עוד לא אמרתי שני משפטים. הפגיעה באטרקטיביות המסלול היא ככל הנראה עובדה ולומדים על פגיעה באטרקטיביות המסלול על פי שיעור העוזבים והנשארים. זה לאו דווקא נובע מסיבה אחת, בדרך כלל זה נובע ממה שנמצא תחת הכותרת הזאת. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה לא נתפס כפחות אטרקטיבי לקבל שבע שנות גישור במקום 14? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה היא האם זאת הסיבה העיקרית לפרישה, האם זו כותרת נכונה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני ממש לא אמרתי כך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גם אני עדיין לא אמרתי כלום. אני אפילו לא התווכחתי, רק אמרתי שתחת הכותרת "פגיעה באטרקטיביות המסלול" מוצג עניין אחד. אני חושב שכאשר בודקים אטרקטיביות של מסלולים, במיוחד במסלולים בשירות הציבורי, במסלולים תובעניים, השאלה היא לא רק בראיית מנהרה מה קרה במסלול הזה. כלומר, צריך לעשות בידוד משתנים ואם יש לכם, בואו נדבר על זה, כי ייתכן שבאותו הזמן, ואנחנו שומעים על זה בוועדות אחרות, על שירות המדינה, על שוטרים, כבאים, אחיות, עובדים סוציאליים, ואנחנו רואים באותן השנים פגיעה באטרקטיביות של המגזר הציבורי כמכלול. יכול להיות שאתם חווים את זה יותר או פחות וצריך להשוות את זה עם הנתונים, אבל לשים את הפוקוס ולהגיד "הינה, זה השינוי וזאת הפגיעה באטרקטיביות", כאשר בעיניי למשל, הנושא המשפיע ביותר על אטרקטיביות של מסלול – שכר, מלבד האידאל והנכונות שדיבר עליהם קינלי, להקריב את האיזון של חיים אל מול עבודה שזה מאוד משמעותי - - - רק תני לי לסיים את הטיעון, אני יודע. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, עוד רגע אחד, - - - ליאת, תני לו. כן בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא תקפתי, לא התלוננתי אלא אמרתי. אם רואים אותה תופעה מתרחשת בהרבה מאוד תחומים אחרים, שלא קרה בהם אותו השינוי, לפחות לנו כחברי כנסת, בשביל זה אנחנו פה, בשביל פרספקטיבה, את יושבת על תחום אחד ממוקד וטוב שכך, זה התפקיד שלך, את יושבת עליו, אנחנו רואים את הפרספקטיבה של כלל השירות הציבורי, אנחנו שומעים אותם הדברים בוועדות אחרות עם היקפים אחרים. מה שהופך את המסלולים של השירות הציבורי ככלל ושל צה"ל בפרט לפחות אטרקטיביים, הגורם המשמעותי ביותר, הוא דווקא העלייה באטרקטיביות של החיים האזרחיים. כלומר, אם בעבר משרה בשירות הצבא או בשירות המדינה הייתה משכורת קבועה, יציבה וגבוהה יחסית למה שקורה בשוק, היום זה הפוך. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, אגיד לשניכם, עמוד אחד הלאה זו בדיוק התשובה הזו. אלה הן האמירות האלה, זאת אומרת שגם הם רואים את זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אלה דברי פתיחה, לא ויכוח ולא בעימות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אני מבודדת את המשתנים, אני מסבירה לכם צעד אחר צעד את כל האתגרים שאנחנו פוגשים. הינה אנו מגיעים בדיוק למה שאתה - - - תחרות בשוק העבודה. אפשר לראות, וכולנו מבינים שבשנים אלה יש עלייה בייצור אמל"ח, תעשיות ביטחוניות שעובדות גם עם אנשי הצבא ומן הסתם זה יוביל אל לא מעט אתגרים ביכולת שלנו לשמר אותם ביחס לאוכלוסיות, ביחס לגופים שיוכלו לשלם להם גם שכר מתגמל יותר ובתנאים נוחים יותר ביחס למה שהצעתם קודם לכן. מעבר לכך, אם בעבר דיברנו רק על אזורים אלה של טכנולוגיה וכן הלאה, אנחנו מבינים שגם בענפי ייצור, וגם לדוגמה בענף הבנייה, ככל שיש לנו מחסור בפועלים, נפגוש דילמה של משרת קבע צעיר אם ללכת ולעסוק במשהו מקביל למה שהוא עושה באזרחות ולקבל הרבה יותר כסף. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> גם בגופים של התעשיות הביטחוניות יש ביקוש, לא רק לטכנולוגים, אלא גם למי שהיה מ"מ בלי טכנולוג - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אותנו כל הזמן הזה מעניין שתבודדי כמה מיחידות הלחימה, אני ממש מבקשת, היכן אתם מרגישים את המשבר הזה בסוף, ביחידות שנלחמות בקצה בכל המערכים, עם כל הכבוד לכל הדברים החשובים, אני מבקשת לדעת איפה המשבר הזה בא לידי ביטוי ברבי-סרנים. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ננסה לתת לך עכשיו עשר דקות להציג את הכול. בבקשה, בלי שנפריע לך. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> השקף הבא שאתם רואים כאן הוא מתוך סקר שבוצע במרס האחרון, לסדר גודל של 5% ממשרתי הקבע. (הצגת מצגת) כפי שאפשר לראות, 80%-70% ממשרתי הקבע אינם מרוצים מהשכר. אפשר לראות את הירידה שהייתה, אף שבחודשים האלו הסכם השכר, גם הייעודי וגם של ההסתדרות, נכנס לתוקף כאשר חלק מן הפעימות כבר באו לידי ביטוי, אתם תראו את זה בשקפים הבאים. עדיין אחוז הלא מרוצים מהשכר גבוה יותר באופן משמעותי וזה משתקף גם ביתר האוכלוסיות במדינת ישראל. רוב הישראלים מרוצים מההכנסה שלהם בסדר גודל של 70%. ניתן לראות זאת וגם ראינו שבסקר 23 הנתונים דומים. 70% מהישראלים מרוצים מהשכר שלהם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, רק שהם מרוצים אלא שיש אף עלייה משמעותית במרוצות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זאת ממש עלייה דרמטית ואצלנו זה רק במגמת ירידה, צריך להגיד את זה, זאת שחיקה מאוד גבוהה ביחס לתפיסה של הוגנות השכר, בערך 90% מרוצים מהעבודה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אלה נתוני 2020, נכון? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אלה נתונים שהוצגו ב-2022, ב-2023, אם תיכנסו, תראו שאלה אותם הנתונים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, המרוצים, של השוק הכללי, זה 2020. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה סדר גודל של 70% עכשיו, גם ב-2023. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> לא, זה 2022. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כתוב, "שיעור המרוצים מהכנסתם בישראל 2020". << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אבל זה בעלייה, גם ב-2023 זה נראה כך, ממש הסתכלנו על זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> סליחה רגע אני לא מבין. במה שיש בידי בגלובס זה 2022. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה נכון שהנתון הוא - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הנתון הוא מ-2020. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אומרת שזה ממשיך לעלות. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בגוף הכתבה אתה יכול לראות שכיום 70% מהישראלים. כאשר כתבו ב-2022 התבססו על זה וכמובן שזה היה נתון שהיה נכון גם לשנה הזאת. בדקנו, גם ב-2023 הנתונים דומים, כ-70% וצריך להגיד סדר גודל של-90% מהישראלים מרוצים גם ממקום העבודה שלהם, שזה לא המצב שאנחנו נראה כאן. אנחנו יכולים לראות כאן את ההסכם, מספר דברים שחשוב שתכירו. אחד, אנחנו הגוף היחיד במדינה במסגרת הסכם ההסתדרות, שלקח את 2% התוספת מקרב האוכלוסיות הבכירות, סא"ל ומעלה, וניתב אותם אל אוכלוסיית הקצינים והנגדים הצעירים כדי להוסיף שכר גבוה יותר ביחס לתוספת שניתנה בהסכם ההסתדרות. כאשר מתבוננים על הפריסה של - - - ההסכמים, זה יוביל למצב שהשכר של קצין צעיר יעלה בשנה הראשונה שלו, בקצה, ב-2027 בערך ב-4%, לאחר כל פעימות התוספת. קצין מעט ותיק יותר, בשנות הוותק שלו בקבע הראשוני, יעלה בסדר גודל של 10%, וקצין ברמה של רב-סרן ב-5%. באוכלוסיית הנגדים הנתונים די דומים. אך כל ההסכם, אף כי הוא משמעותי, טרם הוביל לעלייה גדולה ביחס לציפיות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> רגע, סליחה. אבל רק כדי שנבין את הנתון. כאשר את אומרת לי "הסכם ההסתדרות 9% פלוס", מה זה אומר? בשוק שחבר כנסת רוטמן הזכיר קודם, שם יש עלייה של 9% ובקציני צה"ל ובנגדים זה מקסימום 5%? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא, אני מראה לך במצטבר, ביחס לשכר שהיה לפני 2023 ולפני שנכנסו פעימות שקליות ופעימות אחוזים וההסכם הייעודי של צה"ל, היה שכר ממוצע לקצין ונגד צעירים. כל התוספות שהתווספו לשכר עד שנת 2027 הובילו לעלייה של 4% בשכר שלו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למה כתוב לגבי הסכם ההסתדרות 9%? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אתה מתכוון מדוע זה השפיע על הקצינים רק ב 4%? מפני שזה מסתכל על ממוצע. הקבע הראשוני לצורך העניין מחולק כפי שאמרתי קודם לכן שקצין בשנה הראשונה יקבל תוספת של 4%. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הבנתי. אני שואל שאלה, האם זה שכתוב למעלה, "הסכם הסתדרות 9%", זה אומר שאם אתה אזרח רגיל, חבר ההסתדרות ועובד, בשנים האלה השכר שלך יעלה ב-9%. ומה שאתן אומרות לנו כאן, שאם לא התמזל מזלך ואתה בקבע, השכר שלך יעלה ב-5%-4.5, במקרה הטוב. << דובר >> סא"ל יונית קורעין: << דובר >> בגלל השקלי. התוספות השקליות משתנות בהשפעת האחוזים שלהן על כל אדם, ולכן כאשר מסתכלים על הסכם ההסתדרות, זה אומר בממוצע 9%, באוכלוסייה בשנת הקבע הראשונה זה משפיע פחות. כאשר הם כבר פוגשים תוספת קטנה יותר ומהר מאוד עוברים אל שנת הקבע השנייה, ושם כמו שהרח"ט אמרה, זה כבר פוגש אותם ב-10%. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כשכתוב "הסכם הסתדרות", זה מתכוון אל משרתי הקבע? 9% זה בנוגע למשרתי הקבע? << דובר >> סא"ל יונית קורעין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> כן. עכשיו הבנו. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> נעבור אל השקף הבא שבו ניתן לראות את האתגר ביחס להסכם השכר. (הצגת מצגת) אפשר שוב לראות, יש כאן תוספת מאוד משמעותית, כאשר זה פוגש את הקצין ואת הנגד שציפו לקבל את תוספת השכר, זה נתפס כפחות מתגמל, ובטח ביחס למודל שירות 2016. כפי שאמרנו, אנחנו רוצים להיות קטנים יותר, להשאיר איתנו אנשים, לא את כל אוכלוסיית משרתי הקבע עד הפרישה אבל המשמעות היא שהשכר שלהם בשנים שהם נמצאים איתנו יהיה מתגמל יותר. לפי הנתונים ומיד אראה זאת גם בעוד זוויות, השכר עדיין נתפס כלא-מתגמל, בוודאי מה שהיה נכון לפני 7 באוקטובר כבר אינו נכון היום. אנחנו נמצאים בצבא שפתאום פגש הלכה למעשה לא רק את הלוחמים, אלא גם אוכלוסיות המסכנות את חייהן יום-יום. יש לנו יותר מ-1,000 פצועים בקרב אוכלוסיית משרתי הקבע. למעלה מ-120 שאתמול לצערנו נוספו לנו, עוד חללים בקרב אוכלוסיית הקצינים והנגדים והשירות כאן לא דומה לשום דבר אחר. שירות הקבע, מעבר לשחיקה שבו וכל מה שדובר כאן, יש בו גם ממש סכנת חיים, הם מגיעים ונלחמים ומגינים על המדינה וזה חלק מהמאפיינים, שפוגשים אותנו היום בעוצמות גבוהות. אנחנו מציגים כאן את הסיפור של מודל 2016 כדבר מאתגר ביחס לצורך ולגודל הצבא וביחס לפגיעה בניסיון ובמקצוע. << דובר >> שרון ביתנו ניר (ישראל): << דובר >> פערים, תגידי בדיוק, את אומרת "מודל 2016", תגידי פערים מרכזיים שאת פוגשת. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אלה שני הדברים. הניסיון שהלך וירד, כי הם צעירים יותר ומנוסים פחות ומנגד, המענים וההתאמות שחשבנו שיהיה נכון לקבל אותם ביחס לגודל הצבא ולהשפעות של המלחמה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> וכאן מתחילים לדבר גם על הסוגיות. אפשר לראות פה את העומס ואת השחיקה. אלה מספרים מאוד גבוהים, אחוזים גבוהים המבטאים כאן תחושת עומס ושחיקה בכלל האוכלוסיות. אתם רואים כאן לא רק קבע ראשוני, אלא גם קצינים ונגדים בקבע מובהק, כולל סא"לים, וזה נתון שוודאי מאותגר יותר בימים של המלחמה. נכונות להמשך שירות, ניתן לראות כאן למעט באוכלוסיית הנגדים המובהקת - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> איך אתן מצליחות לחלק בין עומס יתר לשחיקה בתפקיד? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אלה שתי שאלות שנשאלו בסקר, שתי שאלות שונות. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אם היו שואלים אותי כאדם שמשרת, את שתי השאלות הללו, אם אני יודע לשים קו בין מה שיותר משפיע עלי, העומס או השחיקה, וההבדל ביניהם - - - << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> יש אנשים שמאוד עמוסים בעבודה היום-יומית שלהם אבל הם לא נשחקים, רק כי אני לא רוצה להעיד על עצמי. נכונות להמשך שירות, רואים שיש כאן ירידה בנכונות להמשך שירות, למעט אוכלוסיית הנגדים המובהקת, ששם לשמחתנו, ראינו עלייה בסקר הנוכחי. קצת על הגורמים המקלים והתומכים, כולם רואים בשקף? (הצגת מצגת) ניסינו לזקק מהן הסיבות היכולות לאפשר איזושהי הקלה בתחושת השחיקה והעומס ומהם הדברים הגורמים לאנשים לרצות להישאר או ללכת. הדבר הראשון הוא משאבים ותהליכי עבודה. כאשר צמצמנו את מערך הקבע, השחיקה הלכה וגברה עוד לפני המלחמה. המלחמה רק העמיסה והוסיפה על השחיקה, כי אנחנו כבר יותר מתשעה חודשים במלחמה וזה בוודאי פוגש את כל אוכלוסיית המשרתים העורפיים ובוודאי מי שנמצא בדרג הגדוד, החטיבה והאוגדה וכל המקבילים שלהם ויתר הסמכויות. הדבר הזה מאתגר אותנו במלחמה עוד יותר. הפוגה וזמן משפחה, היכולת לנהל שירות או קריירה צבאית לצד הקרבה מאוד גבוהה. לא כולם בוחרים להמשיך ולממש את השליחות שלהם דווקא בעולם הזה, ישנם כאלה שמבינים שהמחיר שהם ישלמו בהקשרים המשפחתיים והאישיים גבוה ביחס לאתגר ולמשמעות מהשירות. יש לנו גם עוד אזורים שאפשר דרכם לחוות משמעות ושליחות ופגשנו את זה גם בשנים שלפני המלחמה. הסיפור הכלכלי תופס כאן משמעות מאוד גבוהה, ניתן לראות את זה. הסיפור של סיוע למשפחה, רווחה והוקרה, יוקרת השירות זה עניין שלא משנה מה נעשה בתוך צה"ל, אם המדינה לא תסתכל על זה בצורה משמעותית, ולא תעריך את אוכלוסיית הקבע כחשובה ליכולת שלנו לממש את ייעוד צה"ל וכל מה שקשור לביטחון מדינת ישראל, דבר זה ילך ויישחק. זה גם אחד מהגורמים לשחיקה. היבטים לוגיסטיים פחות עלו, אבל גם חשובים לציין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן את נושא אנשי המילואים, הם מרגישים שתגמלו יותר את אנשי המילואים מאשר אותם? וגם בנוגע ליוקרת הארגון, האם מפני שכעת התדמית לכאורה, בוודאי עלה לכם מן הסקר. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בוודאי. זה עולה בשיחות רבות, זה מפריע מאוד למשרתי קבע ולנשות משרתי הקבע, אתם פוגשים אותם כאן לא מעט, מתייחסים אליהם לעתים כאל שקופים, אתם יכולים לראות את הכתבות שמתפרסמות - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> קהל שבוי. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> זה דבר פוגע מאוד למשרת קבע היום, ואתמול בשיחה נוספת שהייתה לי עם מפקדים באחת מן החטיבות, הבנו איך החברים הצעירים כשהם פוגשים את אוכלוסיית המילואימניקים שמשרתת איתם תשעה חודשים ברצף, הם רואים איזה חיבוק וחיזוק המילואימניקים מקבלים מהמדינה וכיצד מתייחסים אליהם ואל משפחותיהם וזו עוד סיבה שצריך לתת למילואים יותר ואת הכול. יש כאן מעטפת מטורפת, אין כאן שיח לעומתי. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> למי שלא יודע את יכולה לגלות שאת גם רמ"ח הסגל של המילואים. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> נכון, ולכן זה חשוב לתת להם וכמה שיותר אך השיח זה לגמרי נוכח. מעטפת הפרט לקבע, צריך להגיד רגע מה קרה מבחינתנו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד שאלה, מבחינת הארגון. האם אתם מרגישים שבתפיסה של החברה הישראלית זה נשאר משהו חיצוני לארגון? האם זה נחשב פחות יוקרתי לשרת בקבע, דימוי הצבא, האם נשאלו שאלות כאלה? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> לא נשאלו שאלות כאלה ישירות אבל זה עולה בשיחות, בוודאי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה עולה? כמו מה, פרטי. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> אמרתי גם קודם, הם מרגישים שקופים, שבויים, לא מעריכים מספיק את ההקרבה שלהם ואת מה שזה אומר להיות משרת קבע. לגבי המשרת עצמו, למשפחתו וכל מי שסובב אותו ומצב זה מוביל לעתים גם לקבלת החלטות - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ליאת, תקשיבי רגע, עכשיו הסתיימה ההצגה שלך, אני אגיע לסוף הדיון ונפתח אותו שוב. עכשיו את רח"ט הסגל ואנחנו יושבים בבניין הזה. אין לך גבולות, מה את מצפה מאיתנו? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> כפי שגם הצגתי בדבריי, יש לנו משרתים, פגשנו אותם במלוא עוצמתם ב-7 באוקטובר, לא שהופתענו אבל ככל שנכנסנו לעומק המלחמה, זה המקור והעוצמה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עזבי, כשאמרתי את מה שאמרתי זה אחרי שקראתי את השקף האחרון. לכן גם מה שכתוב פה, הלבישי זאת על החיים, את מבינה מה אני אומר? עזבי עכשיו את האידאולוגיות. אתן לכם דוגמה. הייתי מג"ד לפני שחרור, החלטתי להשתחרר אחרי מג"ד 202. הייתה מסיבת עיתונאים בבית הצנחן ל-30 שנה לצניחה במיתלה. הביאו קצח"ר, מח"ט ועוד. אז הייתי עדיין מג"ד ושתקתי. ובזמנו הגיעו הרבה עיתונאים למסיבות עיתונאים כאלה. טלי ליפקין שחק שואלת אותי, שאז עדיין לא הייתה שחק, "מה אתה רוצה לומר על בעיית השחרור מצבא קבע?", אז אני אומר לה שוענונו כנראה צודק. דממה באולם. נשאלתי אם אני יכול להרחיב, ואז אמרתי כן, מבלי לדעת כלום, וגם היום אני לא יודע שיש, אם אין לנו 98 פצצות אטום ו-52 ניוטרון כך ממשיכים להתייחס לשכר אנשי הקבע. מי שמחאו לי כפיים הם הנגדים מפני שקצינים לא דיברו על כסף. אמרתי תודה ושלום ושמוליק קראג' זכרונו לברכה שהיה קצח"ר הגיע לבקש ממני להתראיין, אמרתי שאני לא רוצה להתראיין, אז אמר לי "אתה הולך הביתה, תתראיין בשבילנו". מספר חודשים לאחר מכן הגיע רבין למבואות חרמון המועצה האזורית, בא לדבר עם המג"דים. אודי אדם היה מג"ד ואני הייתי מג"ד. רבין שואל אותי מה צריך לעשות בשביל שכר אנשי הקבע. הרווחנו אז 700 דולר, אודי אדם ענה לו "3,000 דולרים בחודש ואעמיד לך כאן שורה של מג"דים הכי טובים שיש". בין היכולות לבין מאפייני התפקיד, יש דלתה מסוימת שהערכים יכולים לגשר עליה. אבל כאשר אנחנו קורעים את הדלתה הזאת, בין אם זה שכר או הסתכלות של החברה, מעמד המשרתים, בסוף זה נקרע וייתכן שזה מה שאנו רואים כאן. כי אחרי שאנחנו מקזזים את הדברים שאנחנו לא יכולים להשפיע עליהם, כמו התקופה הזו של המלחמה, השאלה היא מהם הדברים שכן נתונים להשפעתנו ובכוונה שאלתי מהבית הזה בלי לכלול אתכן כי אתן לובשות מדים. יש חלק מהדברים שהוא תפקיד שלנו קואליציה ואופוזיציה, אני מניח שאין כאן חלוקה של קואליציה ואופוזיציה אבל למרות זאת אני לא רוצה להכניס אתכן שלא יהיה אבק של אמירות, אבל אם קראנו את הכול, תתרגמו לנו אתן, לא לשפר את התמיכה וכאלה דברים. אלא אם יש דברים שאתן יכולות לתרגם בנוגע להסכמים, לקרוא להם בשמות, השוואות למה שקורה בחוץ, על הרוח כלפי המילואים, תגידו לנו, אנחנו רוצים לשמוע ואולי יש לחברי הכנסת רעיונות לתת לכן או כמובן אנחנו באים לקחת יותר מאשר לתת, בהיבט של הרעיונות והמחשבות אחרי שאנחנו יודעים את הנתונים. בבקשה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> דבר הראשון אדבר כאן על המעמד ועל יוקרת השירות וההכרה באוכלוסיית הקבע. כאשר זה אומר לתת להם את המקום שלהם מהמדינה. אדוני יושב-הראש, הייתי צריכה להיפגש עם האוניברסיטאות והמכללות כדי להסביר להן למה משרת קבע הנמצא כעת בלימודים והקפצנו אותו כדי להילחם, צריך לקבל הקלות כמו יתר האוכלוסיות במדינה, וזה לא קרה בשיח ראשוני שני שלישי. עברו מספר מפגשים לפני שמישהו הבין מה זה שירות. שירות הקבע הוא שירת שחייב לקבל הכרה במדינה, וחובה שדבר זה יבוא לידי ביטוי. בבתי הספר נותנים תעודות הוקרה לילד של מג"ד במילואים, כששוב, זה דבר שמאוד חשוב ולצדו יושבת ילדה של מג"ד בקבע. עד שלא דיברנו עם כלל הרשויות וביקשנו לוודא שדברים אלה מקבלים מענה, כאילו זה דבר שקוף, ואי אפשר שלא לשים את מעמד משרתי הקבע במקום שנכון לשים אותו, בוודאי לא בשנת מלחמה כאשר כולנו מבינים עד כמה זה חשוב. וזה בא לידי ביטוי בעולם כולו. בכל מקום אנחנו צריכים להגיע ולהסביר מדוע אוכלוסיית הקבע היא לא - - - << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> הלאה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> דבר שני ראינו כאן, השכר אינו מה שאנשי משרתי הקבע ציפו לו, ואף אחד אינו מתכוון להתעשר כאן. דיברת בדיוק על פער זה שבין ההקרבה, ההשפעה הרחבה על המשפחה, על דברים פונקציונאליים ומאוד בסיסיים שמשרת קבע צריך לדאוג להם מתוקף כך שאינו נמצא כול יום בבית ולא משתתף בחלק מן הדברים הבסיסיים בבית ובגידול הילדים שלו. דרוש לתת כאן מענה בסיסי שמסיר את הדאגות הכלכליות מראשו. וזה נוגע לכלל האוכלוסיות. גם אוכלוסיות בדרג השדה לא מרגישים שיש להם מענה לכל הצרכים שלהם, הבסיסיים ביותר. אף אחד לא מצפה כאן להתעשר, היה כאן הסכם טוב מאוד, כולנו ציפינו שזה יביא את הבשורה, וזה לא הביא את הבשורה, אתם רואים את זה. המשרתים ציפו לקבל כאן משהו אחר. יצרנו מיני מנגנונים מפצים בצבא, תמריצים ועוד תוספות כאלה ואחרות כדי לסייע, ומעטפת משפחתית רחבה יותר, אבל יש כאן דברים, אתה שואל אותי על מה אני יכולה ולנסות, זה דבר חשוב מאוד. הדבר האחרון אלה ההסכמים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משהו גדול יותר לגבי מודל 2016 או הסכם קבע. האם אתם מתכוונים לאור הלקחים האלה שכבר מתגבשים, גם לפני המלחמה ובטח ביתר שאת אחרי המלחמה, האם אתם מתכוונים לפתוח זאת בפני האוצר? בראייה עתידית של חמש עשר שנים הקרובות מפני שברור לחלוטין שדרושה שדרה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> שאלה מצוינת. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> מסלול 2016 שהעלינו בשיח מול האוצר, הוא צורך בהתאמות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה זה אומר? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> התאמות זה אומר עוד מכסות רב-סרן בכיר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא הלכתם על הסכם גדול יותר? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> מבחינתנו ההסכם נשאר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אומר אחרת, ליאת. עכשיו זה פתוח. אין הסכם 2016, יש שלד שכזה שקוראים לו 2016. את אומרת לי בנקודה מסוימת, שאת רוצה עוד. אין כאן אשמים או שלא, השתנו כל מיני דברים. האם צריך ללכת על אותו ההסכם ולשנות את המספרים שבתוכו, או שצריך גם להזיז את הקווים בתוך ההסכם? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בגלל המלחמה יש לנו כיום אנשים שאנחנו משחררים במדרגת קידום שנייה כאשר אנחנו יכולים להשאיר אותם איתנו. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> ומה מפריע להשאיר אותם? << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> ההסכם. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אז זה מה שאני אומר. עכשיו המלחמה היא מלחמה. יכול להיות שכתוצאה מהמלחמה, גם כאשר היא תסתיים, העומס על משרתי הקבע לשנים הקרובות, יהיה יותר מאשר קודם. זה ברור, הרי סחטנו את המילואים ואת המגבלות אנחנו מכירים, לגבי אנשי הקבע, יקימו עוד יחידות, לא משנה, יצטרכו יותר ויותר שנים. ולכן, האם יש לכם – ואם לא אז תגידו לנו – אפשרות לקחת את השלד הזה אשר קוראים לו 2016 ולא רק להתבונן אל תוך המספרים שבתוך הריבועים הקיימים, אלא לשנות שם את הקווים ואת הקווים המקבילים, את גילי הקבע הראשוני או המובהק, היציאה, האם שם אתם יכולים להגיד לנו, בואו ונמתח את זה, ונזיז את הקווים ולא רק את המספרים שבפנים, למספרים אחרים שייתנו לנו מענה לעשר השנים הקרובות. אני לא רוצה יותר, כי ייתכן שלאחר מכן יהיו כאן מחזורי גיוס ויהיה שלום וזה בסדר אבל עכשיו אנחנו רואים את זה. ועכשיו נפעל לזה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> דבר אחד במסגרת המלחמה אנו חייבים לקבל התאמה נקודתית שתאפשר לנו להשאיר אנשים היום ולא לשחרר אנשים במסגרת הגעתם למדרגת הקידום השנייה. כאשר אתה מדבר איתי בהסתכלות קדימה, אז אני רוצה לומר לך מספר דברים. אני לא יכולה עכשיו להתנהל מול אנשי הקבע בצורה שאינה אחראית כי אם אתה שואל אותי לגבי לקיחת הקווים קדימה, נניח במקום 14 שנים אז 16, 17, 18 למדרגת קידום נוספת, אני לא רוצה לגרום למשרת קבע להגיע איתי עד לגיל מבוגר יותר בוותק גבוה יותר. אם אני כבר משחררת אותו מהצבא במדרגת הקידום, שהוא ייצא מוקדם ככל האפשר וישתלב במשק. אז גם פה פעם שאני לא מפרישה אותו בקצה אז ישנו קו שאני צריכה להגדיר אותו כקו זמני שלא יכול לעלות אל משך וגיל גבוהים יותר ולכן אני אומרת שבתוך הסיפור הזה כאשר אתה שואל אותי אם צריך להגדיל את הקו ולהרחיק אותו מוותק 14 שנים אל ותק 16, 17, התשובה היא, לפחות באמירה שלא ביססתי אותה ולא תוכננה, אז אני באה ואומרת לך שלתחושתי התשובה היא לא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדייק את השאלה. כי זו שאלה שחשוב שתשאלו אותה גם את עצמכם. אני מבינה שאין תשובה וזה בסדר, אבל כיוון שיש עכשיו עולם שלם של תחקירים, ואנחנו בטח מבינים דבר גדול מאוד, שאנחנו זקוקים לצבא אחר מבחינת הממדים שלו, המסגרות שלו. האם זה משליך על אנשי הקבע? האם אתם הולכים אל כיוון של תחקיר ולתחקר גם את עצמכם בהיבט של התפתחות איש הקבע? לא רק בעיני הפרט, גם בעיני הארגון, וזה חשוב שאת מסתכלת מפני שאת רח"ט הסגל וזה בסדר גמור. ואם לא, וזה בסדר לא לשלוף עבורנו, אני אומרת בכוונה שאני מבינה שהמניעים בשנת 2016 היו קודם כל מניעים תקציביים, כלכליים, לכן האוצר בא אליכם ונכנסתם למצב ששיניתם את זה. מניעים תקציביים זה בסדר, אבל יש כאן מניעים נוספים, מניעים ביטחוניים, המשפיעים על שדרת הפיקוד של צה"ל ועל כוח אדם בצה"ל ועל מסגרות סדיר ומילואים ומסדרות קבע. לכן בעיניי, זה מחייב תשובה והתבוננות עמוקה על מודל זה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> אני רוצה לתת לכן חודש, נעשה פה דיון אחר. אנחנו איתכן, נעשה פה דיון בעוד חודש, יש פגרה בכנסת אך בעניין זה אין לנו פגרה. אתן תגיעו ותביאו חמישה מפקדים בקבע, כמובן שיכולים להיות מפקדים ומפקדות, או יותר אם תרצו. היום יש גם גופים של נשות קבע שישמחו להגיע, אנחנו נעשה הכול כדי שגם הן יגיעו, ונביא לכאן גם את נציגי האוצר. אני יודע שאולי זה זמן קצר מדי בשביל להתכונן לדבר כזה, אני אומר בכוונה חודש, אם תרצו שבועיים או אם נרצה לקבוע את זה עכשיו, אם תבקשי לעשות ב-1 בספטמבר, בוודאי ויש לכן גם מה לעשות בבתי הספר, אז אפשר גם בשבוע הראשון של ספטמבר, לא הסתכלתי על התאריך העברי, ולעשות כאן דיון "ברחל בתך", ותשתדלו אתם שהאוצר לא יופתע כאן, ויקבל את מה שתגידו לו. אם תצטרכו מאיתנו משהו, תגידו. יכול להיות שנעשה במשולב, נביא גם חברי כנסת מוועדת הכספים ומעוד מקומות כדי לקבל פרספקטיבה אחרת, ואחרי שנראה את החומרים שאתן שולחות לנו, נקבע המלצה לדיון, כי אולי יש כאן דברים שקשורים לשלטון המקומי, או כפי שאמרת קודם לכן המל"ג ועוד. אז אנו מסמנים עכשיו חודש, עוד מעט אגיד מספר מילים לסיכום. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> עוד משפט אחרון, אי אפשר לחכות עד ספטמבר. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> עוד יהיה לך משפט אחרון אבל את יכולה. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בנוגע להסכמים, אני אומרת זאת כאן, אנחנו עוד בשנת 2004, נמצאים תחת הפנסיה הצוברת. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> 2005. ב-2004 זה חל רטרואקטיבית, אבל סגרו את זה ב-2006-2005 והחילו את זה רטרואקטיבית מחותמי 2004. << דובר >> תא"ל ליאת שבו: << דובר >> בכל מקרה מה שאני רוצה לומר בעניין הזה הוא שאנחנו עדיין בלי תקנות גישור, חלפו רק 20 שנים מאז שההסכם הזה בתוקף ואצלנו הוא עדיין בשלבים של חתימת תקנות גישור, דבר המשפיע מאוד על משרתי הקבע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוסיף כאן שני דברים. ראשית אני חושב שבמסמך שמסרתם, ותודה עליו, בעמוד 34, "גורמים מקלים ותומכים", אני רואה חיבור ישיר בין סעיף כוח אדם נוסף איכותי יותר המקבל 17% לבין חופשים והתרעננות, שבהם מקבלים 23% מבחינת ההשפעה, מפני ששניהם יחד מייצרים את המילה עומס ושחיקה. דבר שני, להתרשמותי, אחת ההשפעות של "חרבות ברזל" ואני שומע על כך מקצינים בקבע היא עליית קרנם, המוצדקת יש לומר, של המילואים. קצין בקבע שואל את עצמו, "ההוא שבמילואים חי חיים אזרחיים, עושה כמוני בתקופת המלחמה אבל יש לו איזון נורמלי יותר של חיים". העובדה שהצלחנו עם המילואים ומבחינת עליית קרנם והמדינה שלפתע הבינה שיש דבר כזה – מאתגרת את צבא הקבע. תחושת השליחות של משרתי הקבע לא השתנתה ואולי אף עלתה, השכר משתנה אך כפי שחבר הכנסת שטרן אמר, יש פקטור מסוים, אבל זה לעולם לא הפקטור העיקרי או הפקטור שהשקל משפיע הכי הרבה. כלומר, מהרגע שעברת סף הכנסה מסוים, זה שתוסיף שקל לא ישנה כמו דברים אחרים. מה כן? ועכשיו אני מקריא את מה שכותב לי תוך כדי הדיון מג"ד בקבע. הוא אומר, "תראו, השכר, לא השוטף אלא הדברים הרכים, לדעתי הרבה מאוד פקודות מטכ"ל, (ציטוט), ולא חקיקה או שכר, למשל אפטר ברזל עם אכיפה. אין פגישות שאינן חירום ביום שישי או בזמני אפטר, ועוד. כלומר בייביסיטר רחב יותר סיוע במעונות וקייטנות". אני חוזר שוב, התחושה של אנשים הקבע כמו שהקראתי גם של איש הקבע הקודם, זה שאי אפשר להיות איש קבע ולנהל חיים נורמליים. טענה זאת בעיניי, ככל שאנו הולכים בגיל צעיר יותר היא משפיעה יותר על הנכונות לשרת בצבא ולהישאר בו, ולכן הבעיה חריפה יותר מפני שהיא נוגעת יותר לדור הזה שאנחנו מדברים עליו ולכן שם צריך לשים את עיקר המשקל. אלה דברים שרובם לא כולם, הם בשליטת הצבא, ואני יודע שהיו ניסיונות בעבר, היו בפקודה, לא קובעים ישיבות, אבל זו תרבות ארגונית. פקודות של הצבא של עצמו שהוא לא ממלא אותן, אבל בכנות, אני חושב שזה המשפיע מספר אחד. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> טוב, תודה. כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל תודה אדוני היושב-ראש על הדיון המאוד חשוב. אחד הדברים המשמעותיים ביותר היום זה להסתכל על מסגרות, כוח אדם בצבא, ועמוד השדרה של הצבא הוא שדרת הפיקוד, אלה המשרתים בקבע, גם קצינים וגם נגדים. דווקא בעת הנוכחית אנחנו מבינים שהצבא צריך להשתנות. הפערים מתגלים בשנתיים-שלוש האחרונות וביתר שאת במלחמה, בגלל עודף העומס והשחיקה בקרב המשרתים. הלוחמים אך לא רק הם, גם בקרב כל מי שתומך במאמץ הזה – תומכי לחימה רבים בתוך עומק השטח חווים אותו ריטואל של לחימה כבר כמעט תשעה חודשים. ככל שניטיב לתת מענה, כך נשמר את צבא הקבע. יש לנו פרספקטיבה. זה לא דובר כאן אך ההתנהגות של צבא הקבע לאורך שנים עם מלחמות היא התנהגות סינוסיאלית, אם אתם זוכרים. מצד אחד יש לפתע הבנה של יוקרת הצבא והרבה משרתי מילואים פתאום מרגישים חלק ממנו ואולי אף יהיו כאלה שיבקשו לחזור לקבע ואני מניחה שאולי אתם אף נפגשים בזה. מצד שני השחיקה ואופי המלחמה הזאת, להבדיל ממלחמת יום הכיפורים וממלחמת ששת הימים, לא בטוח שזה ייצר אותה התופעה. כלומר, סוגיית משרתי הקבע היא סוגיה שצריכה להיבחן במספר נקודות. הנקודה הראשונה היא יוקרת השירות ויוקרת משרתי הקבע, גם בחברה הישראלית ואני אומרת לנו ואפילו לעצמי, לאורך תשעת החודשים האחרונים שמנו את משרתי המילואים במוקד העניין ובצדק. כעת אנחנו נדרשים לראות איך לתת את המענה גם למשרתי הקבע, באופן שיאפשר להם באמת להמשיך את המאמץ הזה, כי אצלם המאמץ רציף ועצים. והדיון שהצבעת עליו אדוני הוא מאוד חשוב בהיבט של יוקרת השירות. הנקודה השנייה שיש לבחון, מתוך הסתכלות ביד רחבה על מודל שירות 2016, יש לראות מהם הפערים של הצבא כי הצבא יצטרך לבנות ולהשלים את עצמו ולכן חשוב שהאוצר ידע לתת מענה מודל שירות 2016 לכל מה שהצבא צריך וברוחב לב ויד. הנקודה השלישית היא בתוך הצבא, יצטרכו לעשות כאן לא מעט תהליכי עומק וחשיבה כדי לשמר באמת את המרכיב האיכותי, אנחנו יודעים שמה שמשפיע בסוף אלה המפקדים אך לא רק המפקדים, אלא היכולת של המפקדים לראות את הפרט, כי אין מה לעשות, עד כה ראינו את המשימה, אך לראות את הצרכים המיוחדים את המרכיבים הרכים, את כל מה שמדובר כאן זו עבודה שאולי מתוך כל מה שאמרתי זה 80% עבודה של הצבא כדי לשמר את המרכיב האיכותי. אז אלה כמה רכיבים וכמובן אדוני יושב-הראש, אני איתך בדיונים האלה. << יור >> היו"ר אלעזר שטרן: << יור >> תודה רבה. נאמרו כאן דברים חשובים, את חלקם סיכמנו תוך כדי הדיון וכמובן לפני כן, אני מודה לכם על ההצגה של הדברים, על מה שאתן ועל מה שאתן עושות כמובן בשטח כדי להתמודד עם דברים אלה וכמובן שיש לכך השפעה ישירה גם על הישגי הצבא בלחימה. הנושא של פגיעה יחסית, במעמד משרתי הקבע ביחס למילואים, טיפלנו ואנו מטפלים ונמשיך לטפל בהעלאת קרנם של משרתי המילואים ושל מפקדיהם. עשינו זאת לפני 7 באוקטובר, על אחת כמה וכמה אחרי 7 באוקטובר, אנחנו לא צריכים לצמצם את הפער כולו אבל לפחות את הפער שבין זה לבין משרתי הקבע. מהירות התגובה, אם דובר כאן על סוג של סינוס, תמיד אמרתי שבצבא, בגלל מורכבות המערכת להתמודד עם האתגרים במשק האזרחי, אנחנו יוצרים את הכלים והמשק האזרחי כבר במקום אחר. ולכן צריך ליצור כלים הרבה יותר גמישים ומהירים כדי להתמודד ולתת כמה שיותר כלים למפקדים למטה, שיוכלו לשלוף אותם לאלה שמשרתים עכשיו, למפקדים עכשיו. אל תוך כלים אלה ייכנסו שכר, לימודים, משפחה, זה לא משנה מה כלול בזה. לבסוף, אי אפשר להימלט מהנושא, גם אם זה לא העסק שלכם אלא שלנו בלבד. ההשתלחות במפקדי הצבא – ההשפעה של זה על המשרתים בצבא. אני מתכוון בעיקר לגורמים שלטוניים – שרים, חברי קבינט וכדומה המשתלחים במפקדי הצבא. יש לזה השלכה ישירה על מעמד הצבא בתוך החברה הישראלית וכל עובד משרת בכל גוף רוצה שהגוף שלו ייהנה מיוקרה. לכן צריך לוודא בכלים העומדים לרשותנו, שדברים אלה נפסקים ושרים מבינים את האחריות שלהם גם כאשר הם משתלחים ברמטכ"ל, בראש שב"כ, מה זה עושה לחברים וחברות באותו הארגון ואנחנו נעשה את מה שאנו יכולים בעניין זה, וכבר התחלנו. אני חושב שהנושא של מה שנאמר כאן שעדיין לא נסגר בהסכמים של 2005, שהיו צריכים להיות ב-2004 אך חלו רטרואקטיבית. בזמנו היה הסכם אף גרוע יותר שעצרנו אותו. דרוש לסגור את זה. אני מכיר את כל הגופים האלה באוצר ואת המכשולים שהם שמים. בעבר נכנסתי לדיון בממשלה כאשר הייתי ראש אכ"א ואמר לי הממונה על התקציבים, "הבט אלוף-משנה מקבל אצלך יותר מאשר ראש אגף אצלי". עניתי לו, "יש לי הצעה עבורך. בוא נעשה את ההסכם הזה, נחליף את התלושים של אלוף המשנה ושלך, אך זה הסכם למשך 20 שנים". כמובן שהוא לא רצה ובצדק, הוא היה כבר בהרבה תפקידים באזרחות כתוצאה מכך ששירת באוצר. הבנו. למה אני אומר זאת? מפני שאופי השירות של אנשי הקבע, לא בונה אותם באופן ישיר, הוא אומנם תורם להם רבות אך לא בהכרח בונה אותם אל מה שהם זקוקים לו היום או מחר באזרחות ולכן חובה עלינו להגן עליהם. כל מה שנשאר פה, מפנסיות ועד גישור, דרך הגדלות הרמטכ"ל וכל מה שאולי תלוי מעט באוויר, כדי שהכול יהיה על השולחן בלי בושה, עם גאווה גדולה ובלי הסתרה. כאשר נכנסתי לכאן ב-2015 לחדר כאן למעלה, הוא נראה אותו הדבר. ישב כאן מישהו שעמד כאן בדלת, הוא ראה אותי בפעם הראשונה ואמר לי, "הינה נכנס זה שנהנה מפנסיה תקציבית". היום הוא בתפקיד מאוד בכיר באוצר. אבל אלה גופים שהתרגלו להתמודד מול הצבא בתוך מדינת ישראל ולא מבינים את האחריות היום. גם בשביל זה אנחנו נהיה כאן. לא אחזור על שכבר נאמר כאן – המעטפות המשפחתיות, העומסים – רק אודה שוב דרככם למשרתי הקבע ולבני המשפחות, אנחנו מאוד מעריכים את מה שהם עושים, מודעים לעומסים הגדולים עליהם ושמענו גם את הקולות מתוכם ואת אלה שתיווכו לנו נשות אנשי הקבע. אי אפשר להתרגל לחיסרון בן הזוג בבית, וגם לא צריך להתרגל, אבל צריך להתמודד עם זה, וזהו חלק מהתפקיד שלנו. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:49. << סיום >>