פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/06/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 11:11


סדר היום:
 << נושא >> 1. קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח ביורוקרטיה ממשלתית
2. שיתוף מערך הגיור בעידוד העלייה לישראל << נושא >> 

ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-23.01.2024, 07.02.2024, 04.03.2024 ו-01.04.2024

נכחו:
חבר הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר

חבר הכנסת:
משה סולומון

מוזמנים: 
	ישראל ונחוצקר
	–
	מנהל אגף בכיר, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

	דנה חימי
	–
	סגנית ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

	אסתר קבדה
	–
	מנהלת מחלקת בריתות וטבילות, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

	אופירה מדמון
	–
	רכזת בכירה, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

	משה פינס
	–
	משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

	תהילה דנה
	–
	יועצת למשנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

	יעקב גרידיש
	–
	קצין בית הדין לגיור, צה"ל

	מיכאלה לוין שמיר
	–
	עו"ד, חברת הנהלה, לובי המיליון

	ציפי לביא
	–
	מקדמת מדיניות, מכון עתים

	אוהד וייגלר
	–
	עו"ד, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים

	נעמי דיסקין
	–
	ארגון חותם

	הרב אהוד בנדל
	–
	ראש בית הדין, התנועה המסורתית

	יובל בראון
	–
	חתנו של קית' סיגל שחטוף בעזה

	ניב כהן
	–
	חברם של גלי וזיו ברמן החטופים בעזה

	עידו גלוב
	–
	חברם של גלי וזיו ברמן החטופים בעזה

	יותם שלח
	–
	חברם של גלי וזיו ברמן החטופים בעזה

	אריה אביטבול
	–
	מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)



משתתף באמצעים מקוונים:
	דן נמני
	–
	רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר 




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> 1. קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח ביורוקרטיה ממשלתית
2. שיתוף מערך הגיור בעידוד העלייה לישראל << נושא >>

ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-23.01.2024, 07.02.2024, 04.03.2024 ו-01.04.2024


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-25 ביוני 2024, י"ט בסיון תשפ"ד. נושא הדיון הוא קשיים בסיום הליכי הגיור נוכח ביורוקרטיה ממשלתית, ושיתוף מערך הגיור בעידוד עלייה. 

לפני שנעבור לנושאים, אני רוצה להתייחס בקצרה לענייני היום. התבשרנו עכשיו על פסיקת בג"ץ בעניין גיוס בני הישיבות, אז כמובן אני חושב שפסק הדין החד הזה, הברור, שניתן פה אחד על ידי כל שופטי בית המשפט העליון שישבו בדין על הדיון הזה, הוא, אני חושב, נקודת אור בתוך ההבנה של מה נכון למדינת ישראל בעת הזאת, מה נכון גם מהבחינה הערכית, שלא יעלה על הדעת שחצי מהעם ישרת וחצי יהיה פטור לחלוטין מהשירות. כשכל אזרח במדינת ישראל צריך לאחוז בנשק כדי להגן על מדינת ישראל, אז כולנו יחד נכנסים מתחת לאלונקה הזאת. אין צודק מזה, אין יהודי מזה, אין יותר נכון מזה. אני רוצה לברך על הפסיקה הזאת. "יש שופטים בירושלים", אמר בזמנו מנחם בגין. אני חושב שזה הדבר הנכון שראינו אותו גם היום.

מכאן לעניין הישיבה. אנחנו מקיימים ישיבה חמישית בנושא. לפני שאנחנו נעבור לדיון עצמו, אנחנו תמיד מציינים כאן את החטופות והחטופים שנמצאים בעזה ועדיין לא שוחררו. נמצא איתנו כאן יובל בראון, החתן של קית' סיגל. אני אתן לך לומר כמה מילים.

 << אורח >> יובל בראון: << אורח >> 

תודה, חבר הכנסת פורר. דיברת על דברים שלא יעלו על הדעת, ושכל אזרח חייב לשרת במדינתו, ואני מתחבר לכל מילה. עוד דבר שלא יעלה על הדעת זה ש-120 חטופות וחטופים נמצאים בשבי החמאס כבר 263 ימים. על זה אי אפשר לעבור לסדר-היום. 

כמו שאנחנו יודעים, כשחמאס פשט במתקפת הטרור על ישראל, הם רצחו וחטפו בלי להבדיל, בלי להבחין באנשים בגילים שונים, ממוצאים שונים ועם דעות שונות, ובדיוק בגלל זה ממשלת ישראל מחויבת להחזיר את כל החטופים עד האחרון שבהם.

לפני יומיים התראיין ראש הממשלה שלנו בערוץ 14, וכתשובה לשאלה ענה שהוא מוכן ללכת לעסקה חלקית, עסקה שתשיב חלק מהחטופים, לא את כולם. אותי כמשפחה של חטוף זה החריד והבעית והפחיד. לא חסרים לי פחדים ובעתות בתקופה הזאת, אבל אני חושב שאותנו כאזרחים זה צריך לקומם, ואתכם כחברי כנסת זה צריך לטלטל, ואתם חייבים לגנות את זה ואתם חייבים להתייחס לזה. ראש הממשלה למעשה יצא נגד אחת ממטרות המלחמה העליונות שהוא בעצמו הגדיר. 

אין למדינת ישראל מחויבות גדולה יותר מאשר להשיב את מי שבתומו ישן במיטה במרחב הבטוח שלו ונלקח משם. זה חמי קית', זה גלי וזיוי שהחברים שלהם באו היום, אבל זה היה יכול להיות כל אחד מאיתנו. אם לא הייתה מסיבת הנובה, הם היו עולים על הכבישים, מגיעים לתל אביב תוך 40 דקות, חוטפים ורוצחים אנשים גם ממקומות אחרים. 

אנחנו פה כדי לא לתת לנושא החטופים לרדת מסדר-היום הציבורי ולו לרגע. קורים הרבה דברים, חוקי גיוס, תהליכי גיור. הכול חשוב ויפה, אבל יש דבר אחד בסיסי שקורה כבר 263 ימים, וזה שהחטופים בעזה תוך שלילה מוחלטת של החירות שלהם. הם הולכים ומתים שם ואנחנו חייבים לפעול מהר. זה עלינו כאזרחים, זה עליכם כחברי כנסת על אחת כמה וכמה. זה על ראש הממשלה שלנו. כולנו פה חייבים להתגייס למען המטרה הזאת לפני שיהיה מאוחר מידי. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. 

אני רק אגיד בהקשר הזה שיש אחדות ותמימות דעים, אני חושב בין כל חלקי הבית לגבי העובדה שהחטופות והחטופים צריכים לחזור עכשיו, והמחויבות של מדינת ישראל לחזרתם היא בלתי מתפשרת, קל וחומר של אזרחים שנחטפו מביתם. זה המחויבות הבסיסית של מדינה שצריכה להגן על אזרחיה. 

במאמר מוסגר לגבי הדברים שאמר ראש הממשלה, אז אני קטונתי כבר מלהתייחס לדברים המבולבלים שאומר ראש הממשלה בחודשים האחרונים, כי הוא אמר את זה בשעה 21:00, ושעתיים אחר כך הוא הוציא הודעה אחרת, בדיוק כמו שבאותו בוקר שר הביטחון מוציא הודעה אחת וכעבור כמה שעות מוציא ראש הממשלה הודעה אחרת. לצערי אנחנו כרגע חיים בתקופה שיש לנו ממשלה קצת מבולבלת בלי כיוון, בלי אג'נדה ברורה, ואת המחיר משלמים כולם, גם החטופות והחטופים שנמצאים בשבי.

 << אורח >> יובל בראון: << אורח >> 

אדוני, וכאן זה עליכם כחברי כנסת להראות לממשלה המבולבלת את הדרך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

המחויבות שלנו היא לעשות הכול כדי שתהיה במדינת ישראל ממשלה שמסוגלת לקבל החלטות. 

בבקשה, חבר הכנסת סולומון.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם אני מתבשר תוך כדי שאני יושב כאן, בהחלטת בג"ץ שביסודה אין דבר חשוב יותר, בטח בתקופה הזאת שכל מחויבי הגיוס יתגייסו וייקחו חלק בזכות העצומה לשרת בצבא הגנה לישראל, ואין דבר חשוב מזה במדינת ישראל, מדינת כל היהודים. מאידך, אני חושב שהחלטת בג"ץ היא תוצאה של שנים של הזנחה של ממשלות ישראל ביצירה של איזשהו מתווה. כל פעם דוחקים את זה לעוד ממשלה הבאה. 

לצד הדבר הזה אני רוצה להגיד שהחלטת בג"ץ לא תורמת בעיניי לגיוס החרדים. אני לא חושב שצריך להיות מציאות שבה כופים על קבוצה כל כך גדולה בישראל להתגייס בניגוד לאידיאולוגיה, בניגוד לאורח החיים שלהם, כשצה"ל לא מספיק ערוך כדי לקלוט אותם. אני חושב שהדבר הזה ישיג את המטרה ההפוכה, ולכן בעיניי הדרך לעשות מהלך אידיאולוגי משמעותי כזה, היא לא דרך החלטות בג"ץ והחלטות של כפייה. אני מקווה שכל הצדדים יתעשתו, גם הממשלה וגם העולם החרדי, המנהיגות החרדית, להבין את הזכות הזאת. מצד שני אני חושב שאסור לנו לרקוד על ההחלטה הזאת ולנסות עכשיו לייצר כיפופי ידיים, ואולי להכריח ציבור כל כך גדול שלצערי הרב אנחנו לא נקבל אותם במחזורי הגיוס הקרובים בצה"ל, אלא בבתי הכלא, וזה יכול ליצור אפקט הפוך. 

אני מברך על העניין הזה שהגיוס הוא דבר חשוב ומשמעותי. מצד שני אני חושב שאנחנו צריכים להיות חכמים ולא צודקים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חבר הכנסת סולומון, לעניין הזה ההחלטה היא לא כלפי ציבור כזה או אחר. ההחלטה היא כלפי כלל הציבור. אם יש מחויבות גיוס במדינת ישראל, היא חלה על כולם. היא חלה על מי שחילוני והיא חלה על מי שחרדי והיא חלה על מי שדתי. אני חייב לומר, ואני יודע גם שאתה חושב כמוני במובן הזה. אני חושב שאין החלטה יהודית וצודקת יותר מזאת דווקא בתקופה שבה אנחנו רואים את בני הציונות הדתית שמשלבים תורה עם עבודה, עם מלחמה ומחרפים את נפשם. אנחנו רואים מה קורה פה. 

אני רוצה להגיד עוד משהו על הציבור החרדי. אני לא חושב שאתה תראה התנגדות, אלא להיפך. אני ראיתי את החבר'ה האלה באים לריכוזי הכינוס ומחלקים סנדוויצ'ים ומנסים לסייע מהצד שלהם, וכל מה שהם רצו, ואני מדבר את זה כאזרחים, כחבר'ה צעירים. הם רצו ללבוש מדים ולהיכנס לעזה והילחם למען מדינת ישראל יחד עם החברים שלהם. יש פה הנהגה שעסוקה כל הזמן בלסגור. בעיניי הקביעה צריכה להיות מאוד ברורה. כמו שכופים על אחד ואומרים לו, אתה חייב ללכת לצבא, כולם חייבים. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אומר לך שיש גם ככה מגמה כמו שאמרת, של חרדים, של צעירים שרוצים להתגייס, אבל מצד שני ברגע שמכריחים, ברגע שיוצרים כיפופי ידיים, אני חושב שאנחנו נשיג את הפעולה ההפוכה. כולנו מסכימים שגיוס הוא זכות גדולה ולא נטל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מכאן נעבור לנושא הדיון, שתי סוגיות שקשורות למערך הגיור. כמובן זה ביצוע בריתות למסיימי הליכי גיור, דבר שהיה מעוכב והצלחנו, אני שמח, להוריד את המספרים, ולבדוק האם מערך הגיור יכול להשתלב בהליכי עידוד הליכה בארצות השונות? האם קיים שיתוף פעולה בין משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית ומערך הגיור לעידוד המועמדים לעלייה להתחיל בהליכי גיור? הייתה דרישה ובקשה של הוועדה שאם מגיע מועמד עלייה שהוא לא יהודי על פי ההלכה אלא זכאי חוק שבות, שהאופציה להיכנס לקורסי גיור תוצג בפניו כבר בהליך הזה. 

לגבי הדיון שהיה באפריל, דווחנו שמ"מ מנהל מערך הגיור של בית חולים רמב"ם נבחר לביצוע בריתות. נכון למרץ 2024 היו ממתינים 95. נרצה לדעת איך התקדמנו מאז וכמה צמצמנו את ההמתנה הזאת? פרטים לגבי המכרז. תוקף המכרז לחמש שנים. בדיון הקודם טענו שהזוכה ייבחר תוך חודשיים-שלושה. נרצה לדעת כמה בתי חולים ניגשו למכרז והאם נבחרו כמה?

הייתה איזושהי בעיה בהעברת כסף ממשרד הדתות, הרבנות הראשית למערך הגיור במשרד ראש הממשלה, 334,000 שקלים שאמורים לעבור. כמו כן תוקצב בעוד 700,000 שקל. מההתייחסות שאני קיבלתי ממשרד לשירותי דת, מדובר בתקנת השתתפות שדורשת את אישור אגף התקציבים, המשרד לשירותי דת ומשרד ראש הממשלה. "אגף תקציבים במשרד לשירותי דת אישרו. הדבר חונה במשרד ראש הממשלה", כך נכתב לי. נבקש לדעת מי במשרד ראש הממשלה אחראי על החניה הזאת, האם זה פנגו או סלופארק? איך בדיוק העסק הזה נפתר?

הדבר האחרון זה לגבי הגיור בצה"ל שנמשך למרות המלחמה. נטען שאף חייל שמשתתף בקורסים והיה בהליכי גיור, לא יפגעו בו אלא כן יאפשרו לו לסיים את ההליך הזה תחת המסגרת הצבאית. אז דווח על 14 ממתינים ושביום המימונה היו אמורים להתבצע שמונה בריתות, וגם במאי יבוצעו בריתות, אז נבקש גם פה לדעת איזשהו עדכון על המספרים.

נתחיל מהעדכונים השוטפים לגבי המספרים. נתחיל מנציג מערך הגיור. 

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

שלום לכולם, צוהריים טובים כבר אפשר לומר, נראה לי. קודם כל אני שמח לדווח שאנחנו עומדים כבר על 87 בריתות שהתבצעו, כולל היום. כל יום שלישי אנחנו מבצעים בריתות. אנחנו עומדים על 87 בריתות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מתוך ה-95?

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

מתוך ה-95 אנחנו עומדים על 87.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

ועוד 14 של צה"ל. 

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

תיכף קובי ידבר, קצין בית הדין. 

אנחנו עומדים כיום על 87 בריתות שנעשות גם היום. ברגע שהיום הזה יסתיים בעזרת השם, אנחנו עברנו 87 נימולים, ככה שאנחנו מתקדמים יפה בתוכנית שלנו. זה לגבי מספר הבריתות. אנחנו ממשיכים כמובן כל יום שלישי לבצע.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

שמונה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נוספו עוד ממתינים על השמונה האלה.

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

כן. בתי הדין ממשיכים לעבוד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה ממתינים סך הכול כרגע יש?

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

אני לא יודע אם לקרוא לזה ממתינים, אבל אנחנו מדברים על עוד סדר גודל של 50, כי בתי הדין ממשיכים לעבוד. כל שבוע מתווספים שלושה-ארבעה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל התהליך באמת ייקח שבועות ולא חודשים ארוכים.

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

כן. התהליך ייקח שבועות, בעזרת השם. זה לגבי הבריתות.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמה עושים בכל יום שלישי כזה? 

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

בערך תשעה, עשרה. זה מאוד תלוי ביום, אבל בדרך כלל זה סדר גודל של תשעה, עשרה. אני חושב שזה הולך יפה. אני חושב שצריך לציין פה את בית חולים רמב"ם שנרתם לעשות את זה, עושה את זה בצורה מופתית. מקבלים שירות מעולה וזה המקום להודות להם, אז ככה שזה עובד לפי התוכנית, ברוך השם.

לגבי המכרז, גם פה אני שמח לבשר שאנחנו פתחנו לפני כשבועיים את תיבת המכרזים. חמישה מציעים יש לנו, חמישה בתי חולים שהגישו למכרז. כמובן שאנחנו עכשיו עומלים על הבדיקה של המסמכים, עמידה בתנאי סף וכל הדברים שאנחנו חייבים לעשות על פי הנהלים והכללים עד לבדיקת המעטפות של הצעות המחיר, הכרזה על זוכה וחתימה על הסכם. אני מקווה שהדבר הזה ייקח כמה שבועות, סדר גודל של חודש וחצי עד שיהיה לנו זוכה. אנחנו מבחינתנו כמערך גיור עושים הכול כדי לקדם את הדבר הזה. מבחינתנו זה בתיעדוף ברמה עליונה. אנחנו כמובן מחויבים למה שאנחנו מחויבים מבחינת הזמנים, לשלוח למציעים והכול. אנחנו נעשה את המקסימום כדי שיהיה את המינימום ימים כדי שנבחר זוכה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה לגבי התקציב? 

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

לגבי התקציב יש לנו פה נציגים מאגף תקציבים של משרד ראש הממשלה. הם יתייחסו לזה, אז ככה שמבחינתנו אנחנו פחות או יותר נכנסנו למסלול ואנחנו עומדים בעניין הזה של הבריתות. זהו, עד כאן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אגף תקציבים, אצלכם זה חונה?

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

לא מדויק המכתב שקיבלת, המענה, ואני מבינה שאין נציג שלהם, אז חבל שאין נציג של הרבנות הראשית. אנחנו קיבלנו פנייה מישראל להעביר את הפעילות של הנושא הזה בסוף שנה שעברה. מאז ועד ליום זה אנחנו במרדף אחרי הרבנות הראשית להעביר לנו את התקציב שתוקצב בתקנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אין פה נציג שלהם?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

לא. הם אמרו שזה לא קשור אליהם בכלל.

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

זה מאוד קשור אליהם במיוחד כשיו"ר הוועדה פנה אליהם וטען שהנושא התקציבי חונה אצלנו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הוא עלה פה, מנכ"ל הרבנות הראשית באחד הדיונים, נכון? תבקשי אותו שיעלה.

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

יש לנו פה את כל השתלשלות העניינים מספטמבר שנה שעברה ועד היום, וכל הפניות החוזרות ונשנות שלנו לרבנות הראשית להעביר את התקציב כדי שנוכל להעביר את הפעילות אלינו, זה לא קרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

טוב. בוא נשמע את אגף תקציבים באוצר שאולי רואה את כל התמונה. 

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

אני רק רוצה לדייק. ההשתתפות שנכתב לך ב-10 ביוני שזה חונה אצלנו, ההשתתפות הוקמה במערכת השתתפויות ב-13 ביוני, והתקציב הועבר באופן חלקי ולא כל הסכום שכתב לך ראש המטה. ביקשנו הבהרות למה לא העבירו את כל התקציב וגם למה לא העבירו את ההתחייבויות שנמצאות כבר במערכת. לא קיבלנו עד היום הבהרות בנושא. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

טוב. משרד האוצר, דן נמני. 

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

אהלן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה נשמע?

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

אנחנו לא מכירים תמונה שונה ממה שאתה הצגת במכתב שנשלח ממשרד הדתות. אצלנו זה לא תקוע בכל מקרה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אבל אתה יודע להגיד לי האם זה עבר למשרד ראש הממשלה, לא עבר למשרד ראש הממשלה? 

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

מהבדיקה שאנחנו עשינו זה נמצא אצל משרד ראש הממשלה. זה פעם ראשונה שאני שומע את מה שדנה אומרת. 

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

ההשתתפות נמצאת אצלנו. אתה עדיין לא אישרת אותה כי אנחנו לא אישרנו אותה, כי התקציב הועבר באופן חלקי ב-13.06. עד ה-13.06 אנחנו רדפנו שיעבור תקציב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. מה חסר לכם כרגע?

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

הועברו 288,000 שקלים ולא 373 כמו שרפרנט אגף התקציבים אמר שהתקנה תוקצבה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זאת אומרת חסר לכם כ-95,000 שקל?

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

גם לא קיבלנו מידע על ההזמנות שכבר קיימות במערכת עם יתרות תקציביות לפעילות הזאת. לא קיבלנו מידע עליהן, כמה כסף יש בהזמנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה יכול לעזור לנו בעניין הזה? 

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

זאת פעם ראשונה שאני שומע את זה. אני מכיר שאושרו ה-34,000 שקלים. זה אצל הצוות שאחראי על הרבנות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני אמשיך את הדיון. תסגור את המצלמה, תעשה בדיקה. אני אחזור אליך עוד רבע שעה ונשמע את התוצאות.

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

סא"ל יעקב גרידיש, קצין בית הדין לגיור.

 << אורח >> יעקב גרידיש: << אורח >> 

בוקר טוב, אני שמח לבשר שמתחילת השנה עשינו 29 בריתות, כמובן בשיתוף של מערך הגיור האזרחי. כרגע שמונה ממתינים לשבוע הבא, בעזרת השם ביום שלישי שיהיה יום נוסף בבית חולים שערי צדק, ששם נקווה שכולם יגיעו ויעשו את הבריתות. 

צריך לציין משהו שלא העלינו במהלך הדיונים האחרונים, שאדם שממתין לברית מילה, אנחנו מאוד מצפים ומקווים שהוא באמת יגיע לניתוח. ישנם כאלה שלפעמים חוששים מזה. זה ניתוח, זה מהלך רפואי לא נעים ויש מספרים קטנים אמנם של כאלה שלא מוכנים להמשיך בגלל הסיפור הזה. לפעמים המספרים תנודתיים, אני קורא לזה, ימינה ושמאלה בגלל הנושא הזה. זה משהו שצריך לשים על השולחן. אנחנו ממשיכים בפעילות וברוך השם עובדים, ובית הדין ממשיך בדיונים ובגיורים. אני מקווה שעוד היום יצטרפו נוספים לעם ישראל וככה נמשיך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה לגבי גיור בנות אצלכם?

 << אורח >> יעקב גרידיש: << אורח >> 

בנות לא צריכות ברית מילה כמובן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני יודע, אבל המספרים.

 << אורח >> יעקב גרידיש: << אורח >> 

תמיד המספרים הם הפוכים, כלומר הבנים הם פחות מהבנות. בסיכומי השנה לרוב זה כמו 80% בנות ו-20% בנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הדרמה והחשיבות היא דווקא בגיור הבנות כשאני מסתכל בראיה כוללת.

 << אורח >> יעקב גרידיש: << אורח >> 

לבנים יותר קשה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אצלכם גם יש בנות בהליכי גיור, חיילות שנמצאות כרגע.

 << אורח >> יעקב גרידיש: << אורח >> 

כן, ודאי. בדרך כלל במספרים, סוף שנה תמיד באזור ה-600 בנות מתגיירות ואזור ה-200–300 בנים. תמיד הבנים פחות. יש הרגשה דווקא בתקופה האחרונה שהבנים יותר, לא יודע למה, אולי זה בעקבות המלחמה או משהו כזה. הרצון לבקשות גיור עולות דווקא יותר מצד הבנים, ככה מרגישים את זה באוכלוסייה של הקורסים. לבנות יותר קל מן הסתם לסיים את התהליך כי הוא יותר פשוט, אבל המספרים מדברים בעד עצמם במשך השנים האחרונות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי, תודה.

ביקשו לדבר מיכאלה לוין, לובי המיליון, בבקשה.

 << אורח >> מיכאלה לוין שמיר: << אורח >> 

היי, אני יודעת שזו ועדה מאוד מקצועית, ובכל זאת חשוב לי כן להגיד כמה דברים היות ואני באופן אישי וגם הלובי עוסקים בנושא הזה כבר כמה שנים טובות. אני רוצה להגיד שהאתגר של הגיור הוא לא רק שאלה של הסדרת מעמד של למעלה מחצי מיליון ישראלים בעלי רקע וזיקה וחיבור ליהדות, שעלו ארצה מתוקף חוק השבות, אלא זה האתגר לשלמות העם היהודי והמשך החזון הציוני של עלייה וקליטה.

צריך להבין שחצי מהעם היהודי גר בתפוצות בקהילות הגדולות של ארצות הברית וקנדה, גם ברוסיה וגם בצרפת. רוב היהודים לא משתייכים לקהילה מוכרת, ובמקביל אחוז הנישואים המעורבים בארצות הברית נע בין 70% ל-80%, קצת פחות בצרפת וקצת יותר ברוסיה, אבל אלו המספרים. המשמעות של זה, שסטטיסטית כל עולה בעתיד הלא רחוק יביא איתו אתגר של הכרה ביהדות. בני הזוג שלו, הילדים שלו אינם מוכרים כיהודים הלכתית, ולכן אסור לנו לחזור על העוולה שנעשתה ליוצאי ברית המועצות בשנות ה-90', בה עודדו מיליון וחצי אנשים לעלות לארץ בגלל שהם יהודים, ובסופו של דבר לא הכירו בהם כיהודים ועד היום לא מכירים בהם כיהודים ולא מכירים בילדים שלהם, אז זה מאוד פוגע בתחושת השייכות שלהם. אגב, הסיבה הראשונה לעולים להישאר בארץ זאת תחושת השייכות והחיבור שלהם למדינת ישראל. 

מערך הגיור צריך להיערך אסטרטגית. מהמחקרים שעשינו בלובי המיליון כ-50% מהאנשים רוצים להתגייר ולכן צריך לייצר הליך קשוב ומכבד, את זה אנחנו יודעים, אבל בנוסף לזה ראינו מהמחקרים שעשינו שצריך גמישות במסגרות לילדים ולא לדרוש עקירה של הילדים מהמסגרות שלהם ומהסביבה הקרובה. צריך הפסקת מעורבות של בני זוג ומיקוד התהליך במתגייר ולא במשפחתו, כי לפעמים משפחתו לא תומכת או לפעמים בן הזוג היהודי אינו מעוניין לעבור תהליך גיור כי הוא כבר יהודי, אז הוא לא מעוניין לעבור תהליך של חזרה בתשובה. 

בנוסף לזה גם דרישה לשינוי אורח חיים צריכה להישקל מחדש. בעולם של לפני ה-7 באוקטובר היינו יכולים לומר שמי שבוחר להצטרף לעם היהודי צריך להוכיח את עצמו ואת הכוונות שלו. היום מי שבוחר להצטרף לעם היהודי, למרות המחיר הנורא של האנטישמיות שהישראלים משלמים בעולם ולמרות שהוא מגיע לתוך מלחמה, עלינו לקבל אותם בזרועות פתוחות, בייחוד שזה מרכיב כל כך חשוב במפעל הציוני.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה שלאחרונה הרב מלמד הוציא ספר בן 900 עמודים שבו הוא סוקר את ההיסטוריה והרקע ההלכתי של גיור ב-300 השנים האחרונות. הספר מניח תשתית ליצירת הליך גיור שיהיה מותאם לאוכלוסיות היעד של יוצאי ברית המועצות ושל ארצות הברית וארצות המערב וילדיהם, ולדעתי כדאי מאוד להתעמק בו ולאמץ חלק גדול מהדברים שנאמרים שם. 

דבר אחרון שאני אגיד זה שמתוך העולים שעלו, כ-70% מהם רואים את עצמם כיהודים, תופסים את עצמם כיהודים, וגם אם הם לא יהודים הלכתית הם תופסים את עצמם כיהודים אתנית, זאת אומרת הם חלק מעם ישראל. גם בני הזוג שלהם שאינם יהודים אתנית או הלכתית קשרו את עצמם עם עם ישראל ברגע שהם עלו לארץ, ועלינו באמת לעשות הכול כמדינה כדי לאפשר להם קליטה מיטבית, והכרה בהם כיהודים זה חלק ממש חשוב בקליטה שלהם. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. אני צריך לצאת להפסקה של חמש דקות. אנחנו נחדש את הדיון ב-11:40. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:35 ונתחדשה בשעה 11:37.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו מחדשים את הדיון. נעמי דיסקין. 

 << אורח >> נעמי דיסקין: << אורח >> 

שלום, כמו שמיכאלה כאן אמרה, זה באמת דיון מאוד מקצועי, אבל חשוב לנו להעלות נקודות קשורות, במקרה שלי איזשהו סיפור אישי וקרוב. אני נשואה למתגייר שהתגייר לפני כארבע-חמש שנים כחלק מקורסי נתיב אזרחי, יוצא ברית המועצות. שנינו שירתו בצבא. הוא היה בקבע באותה תקופה ועדיין החליט להתגייר דרך קורס נתיב אזרחי. מאז אנחנו גם מלווים מתגיירות. כמו שאמרו פה, 100% מהמלוות שלנו הן מתגיירות, הן נשים. לדעתי יש סיבה לכך, ככה שאנחנו באמת מרגישים ומכירים את הקורסים האלה מקרוב. חלק חיילות, חלק אזרחיות. 

יש פה משהו מאוד מעניין שמיכאלה כאן אמרה, שלזה אשמח להתייחס, זאת תחושת השייכות. רובם כבר גדלו פה. חלקם נולדו כאן. יש להם תחושת שייכות מאוד גדולה למדינה ולעם, אבל יש להם איזשהו חוסר, איזושהי לבנה, נקרא לזה, שלפעמים אין להם את הידע הבסיסי של מה זה יהדות. למשל במקרה שלנו ובמקרים שאנחנו מלווים, רובם הגיעו לקורס נתיב כשהם באמת מרגישים שייכים למדינה, אבל רובם לא ידעו מה זה קידוש ברמה הכי בסיסית. דווקא קורסי נתיב כמו שהם מתבטאים, שלושה חודשים בצבא, עדיין שנה באזרחות מאפשר להם להכיר ולהשלים את הפער הזה, את הלבנה הזאת שחסרה להם כדי להשלים את השייכות המלאה. 

הקושי להגיע לקורסים הוא קושי ביורוקרטי שמעולם לא נתקלנו, וראינו המון מקרים. החלק הביורוקרטי היחיד הוא להגיע לקבל תעודת המרה בסוף הקורס, שזה לא היה הסיפור במהותו. חשוב לחזק כאן גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית שאני מייצגת, את החשיבות של הקורסים שבאים ומשלימים את האבן הזאת שהיא קריטית בעיקר בהיבט ההלכתי. אין להם שום מסגרת אחרת שהם יוכלו לקבל את הידע הזה ואת ההשלמה הזאת של השייכות המלאה למדינה ולעם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה.

אני רוצה לחזור רגע לנושא המקצועי. קודם כל נמצא איתנו אגף תקציבים על הקו. אני רק אומר שמנכ"ל הרבנות מסר לנו: "וידאתי שוב מול התקציבנית. פעלה בהתאם להנחיות אגף תקציבים. כל הכסף הועבר בתקנת השתתפות ונמצא במשרד ראש הממשלה".

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

זה נכון, אבל הוא לא עבר במלואו ולא קיבלנו העברות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הוא כותב: "כל הכסף".

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

אני יכולה להוציא לכם עכשיו אסמכתה ממערכת השתתפות שתיראו שזה לא קרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בשביל זה יש משרד אוצר. אנחנו נצליח בסוף לגרום לממשלה, בין המשרדים לדבר. 

כן, דן.

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

היי. עשינו בדיקה. ההשתתפות שהועברה מטעם המשרד לשירותי דת זה סך של 288,000 שקלים, וזה חונה כרגע אצל משרד ראש הממשלה. אני חושב שדנה הסבירה למה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היה אמור לעבור יותר כסף?

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

זה תיפנה למשרדים. אני לא יודע להתייחס לדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היה 334,000 שקלים שהובטחו להעברה ממשרד לשירותי דת למשרד ראש הממשלה, ככה כתב לנו רמ"ט השר לשירותי דת.

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

ואני הבנתי מאגף תקציבים שהתקנה תוקצבה ב-373.

 << אורח >> דן נמני: << אורח >> 

אני לא יודע. אם המשרד לשירותי דת נמצא פה והוא יכול להתייחס - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוא רגע נסכם. מבחינת התקנה יש לכם פער של ויכוח על סדר גודל של בין 50,000 ל-90,000. זה פלוס-מינוס.

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

ובנוסף היתרות שיש כבר בהזמנות. יש הזמנות במערכת עם יתרות של כספים עבור הפעילות הזאת. גם את זה אנחנו צריכים שהם יעבירו לנו. מעבר לזה ישראל פה טוען שגם התקציב הזה לא יספיק לו לבריתות, כי הוא משער שיש 150 בריתות בשנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בסדר, זה תוספת תקציבית. פה אני תיכף אבקש משר העלייה והקליטה להיכנס לעניין הזה, כי אין אף שר שלוקח על הדבר הזה אחריות.

 << אורח >> דנה חימי: << אורח >> 

לכן הייתה ההתעקשות שלנו על התקציב הזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מבקש משר העלייה והקליטה, כיוון שבסוף זה נכון שהם לא תחתיו, אבל שיעשה את התכלול הזה בתוך הממשלה כדי שגם התוספות. תיראו, זה לא איזה משהו שהממשלה לא יודעת לעמוד בו. מדובר פה על בין עשרות למאות אלפי שקלים בודדים. אני יודע גם שהנושא הזה נמצא על סדר-היום שלו והוא מבין את הערך ואת החשיבות של זה, אז צריך לתת לערכים עכשיו גם את המחיר שלהם. לא בהכרח מתקציבו, אבל אני מניח שהוא גם יודע לדבר עם שר האוצר שגם לו יש פינה חמה לעניין. בסדר, משה? 

 << אורח >> משה פינס: << אורח >> 

לגמרי. זה נכון וזה מצוין. אנחנו עובדים בתיאום מלא יחד עם מערך הגיור. יש דיון מחר באוצר, שכבר התנהל בין השרים וגם עם מערך הגיור וכל המעטפת של נתיב - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הוא חייב להיכנס לנושא התקציב והפערים התקציביים שנוצרו כתוצאה מהמעברים האלה, ולסייע במציאת פתרון. זאת הבקשה שלי אליו. 

 << אורח >> משה פינס: << אורח >> 

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תעדכנו אותי אחרי הפגישה שלכם מחר. 

הרב אהוד בנדל. אגף תקציבים שוחרר מהזום.

 << אורח >> אהוד בנדל: << אורח >> 

בוקר טוב, אני הרב אהוד בנדל, רב קונסרבטיבי, לשעבר נשיא התנועה המסורתית, וכיום, החל מעוד שבוע אב בית הדין לגיור של התנועה המסורתית. העיסוק העיקרי שלי כיום הוא בעריכת חתונות. רוב הפונים לחתונות שגם אני עורך ועמיתיי מהתנועה המסורתית, הם כאלה שיכולים היו לעשות את זה ברבנות אבל מעדיפים טקס שהוא שוויוני לצד ההלכתי. 

יש גם הרבה שנתקלים בבעיות של - - - יהדות, בעיקר עולי ברית המועצות לשעבר וכו'. קבוצה משמעותית ביותר, כאלה שחיתנתי לאחרונה ונרשמו אצלי בשבועות האחרונים לחתונה הם כאלה שעברו, עוברים הליכי גיור ברבנות כגון נתיב צבאי, אבל נתקלו בקשיים בשלב הסופי של בין הופעה בפני בית הדין, שנדחים בלך ושוב, לבין כאלה שעברו כבר בית דין אחד ובית דין שני, ומוכשלים לפעמים באמת על דברים פעוטי ערך, בעיקר כשזה מדובר בבני זוג ודרישות לא סבירות מבן הזוג היהודי הישראלי שישנה את אורח חייו. 

לפני 36 שנים בהיותי נשיא התנועה המסורתית, ייצגתי את התנועה הזאת בוועדת נאמן שאמורה הייתה להציע פתרון של פשרה, מסלול של מכון לימודי יהדות משותף לכל הזרמים, והופעה בסופו של דבר בפני בית הדין של הרבנות. הרבנות קיבלה את העובדה שיהיה מונופול להליך הסופי של הגיור, אבל היא דחתה את שיתוף הפעולה עם המכון המשותף.

אנחנו הסכמנו לפשרה הזאת משום שסברנו שאת המאבק לפלורליזם דתי במדינת ישראל לא צריך לנהל על גבם של עולי ברית המועצות לשעבר, ושעדיף להם שהגיור שלהם יהיה מוכר על כלל החברה הישראלית, אבל מסתבר שהרבנות לא מסוגלת לעמוד באתגר הגדול הזה ולכן הפתרון היחידי למצוקה הוא הכרה מלאה בגיורים לאורתודוכסים, סיוע ממלכתי בהליכי הגיור ועידוד אנשים לעבור גיור ברוח של בית הלל, והנהגת חופש דת ופלורליזם דתי במדינת ישראל.

אני רק רוצה לומר לגבי נושא שפה נידון בנושא של גיורים. אדוני היושב-ראש, פתחת בברכות לבג"ץ, ואכן בג"ץ זה מעוז הדמוקרטיה והשוויון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, לא, מעוז הדמוקרטיה זה פה. 

 << אורח >> אהוד בנדל: << אורח >> 

אמת. בסדר גמור. דבר אחד יש. יש פסיקות בג"ץ, אבל בין הפסיקה לבין הביצוע בפועל יש הבדל. כאן זה מתקשר גם לנושא שלפנינו. בג"ץ קבע שהמתגיירים בבתי הדין הלא אורתודוכסים יוכלו לקבל סיוע ממלכתי בהליכים של ברית מילה, בדיוק כמו שעושים את זה במסגרת האורתודוכסית. עד היום הפסיקה הזאת לא בוצעה. אני יודע שזה עכשיו עבר למשרד הבריאות ובמשרד הבריאות מטפלים בזה. כמו שהייתה פסיקת בג"ץ לגבי תיקצוב של רבנים לא אורתודוכסים, אז שירותי דת לא מעוניינים לטפל בזה והם מעבירים את זה למשרד התרבות. אותו דבר, לא מעוניינים לטפל בברית מילה למתגיירים לא אורתודוכסים והעבירו את זה למשרד הבריאות, אבל עדיין זה תקוע, אין יישום לפגישה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני אבקש לקבל על זה עדכון ממשרד הבריאות, על יישום הפסיקה בעניין בריתות למתגיירים לא אורתודוכסים.

 << אורח >> אהוד בנדל: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוהד וייגלר. אני מבקש מהדוברים להתחיל לקצר כי אנחנו קצובים בזמן. 

 << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> 

אני אגיד בכמה מילים. אני מצטרף לנציגי הארגונים שדיברו לפניי. מי שמכיר קצת פוליטיקה ארגונית, יש פה הסכמה שהיא מפתיעה בין סוגי ארגונים שבאו לדבר פה בדיון. אני שמח ואני מברך על החשיבות של הנושא ועל הצורך בהליך גיור שהוא משמעותי והוא הופך את המתגיירים, כמו שנציגת ארגון חותם אמרה, עוד לבנה בתהליך שלהם, הישראליות שלהם. אנחנו תומכים בכך לחלוטין. הנקודה שקשה לנו, לארגון עיתים, שהובילה אותנו להקים בשנת 2016 את רשת בתי הדין לגיור כהלכה היא דווקא בתי הדין. היא לא הקורסים. הקורסים השונים הם קורסים מבורכים וחשובים וצריכים לתקצב אותם ולתת להם כמה שיותר משאבים. הגישה הבסיסית של רבים מהדיינים בבתי הדין שלא מבינים את הסיפור של מדינת ישראל שנמצאת בו עם למעלה מ-560,000 חסרי דת שנמצאים בו, והגישה הבסיסית של לדחות את המתגיירים, שצריך לשכנע את הדיינים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור. זה דיון ארוך וחשוב אבל אנחנו באיזשהו דיון מעקב ספציפית על נושא מסוים. הנושא הזה שאתם יודעים את עמדתי גם בעניין הזה - - - 

 << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> 

חשבתי שעברנו לנושא השני. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

גם הנושא השני הוא בסך הכול יהיה דיווח שאני רוצה לדעת עד כמה מפנים את האנשים. תיכף נשמע את הסוכנות היהודית ואת משרד העלייה והקליטה. 

 << אורח >> אוהד וייגלר: << אורח >> 

הנושא של גיור וההכנה לגיור הוא קריטי לעניין הקליטה, לעניין העלייה, ואנחנו כמובן מברכים על כל מעורבות ועל כל עניין בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בסדר גמור. תודה. 

אריה, אתה תייצג את הסוכנות.

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אפשר רק להתייחס במילה אחת?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא, אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה.

 << אורח >> ישראל ונחוצקר: << אורח >> 

רק חשוב לי להבהיר. בתי הדין לגיור לא מכשילים אף אחד ולא דוחים אף אחד בגלל שבא להם. בתי הדין לגיור מכירים היטב את מדינת ישראל, מכירים היטב את ההוואי במדינת ישראל, פועלים לפי הדרך שבה הם צריכים לפעול. אם יש דברים לתקן אנחנו נטפל בהם, אבל לגבי מכשילים וכל מיני דברים כאלה, זה משהו שאני לא מוכן לקבל והייתי חייב להעיר על זה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה.

בבקשה, אריה, אני רוצה את התייחסותך לעניין גם כמנכ"ל חברה לעידוד עלייה וגם מבחינת הפעילות של הסוכנות בפתיחת תיקי עלייה. האם הנושא הזה מוצג כבר כאופציה בהתחלה? יש פה גם שאלה שיווקית. צריך לשווק את העניין הזה של גיור.

 << אורח >> אריה אביטבול: << אורח >> 

אני יכול לדבר לפחות על הניסיון שלי כנציג לשעבר של הסוכנות במערב אירופה. אני יכול להגיד שכחלק מהנחיות כשאנחנו מקבלים בן אדם ושעולה לפי סעיף 4(א), שזכאי חוק השבות, אנחנו כן מעלים את הנושא של הגיור, מדברים עליו, מדברים על האפשרויות שקיימות בארץ בנושא הזה. זה כן נושא שעולה אל מול העולים. זה גם איזושהי הנחיה שניתנת בסוכנות לכל מראיין עלייה שמטפל בתיק של אדם מסוים.

בדיון הקודם שהתייחסנו לנושא הזה ושאלת אותי האם עוד לפני זה, זאת אומרת לא בשלב הריאיון אלא בשלב הקודם כשיש אולפנים וכל מיני פעילויות, האם זה נושא שעולה בעיקר אצל עולי ברית המועצות לשעבר, זה נושא שהוא חדש, אני חייב להגיד. אני אשמח כמובן להכניס את זה במסגרת הפעילות שלנו. השאלה מי מטפל בזה, כי אני מבין שמערך הגיור פועל בארץ.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מבקש שתקיימו פגישה עם מערך הגיור שמפעיל את הקורס, עם הגופים השונים שרלוונטיים והם מפעילים קורסים שונים. הדבר הנכון ביותר היה שבעצם עולה חדש שמגיע ופותח תיק, במסגרת השאלון יהיה רובריקה. מסמנים - האם אתה מעוניין לקבל מידע נוסף על אפשרויות הגיור? מרגע שהוא מסמן שם "וי", משרד העלייה והקליטה שולח לו את כל אפשרויות הגיור שיש, כי אתה הרי לא יכול לתת לארגונים את הפרטים שלו. יש פה עניין של צנעת הפרט, אבל אתה בהחלט יכול לשלוח לו את כל החומר. תרכז את כל החומר מהגופים השונים, הגיור הזה וזה וזה, ואתה מעביר לו את זה. קיבל את זה. זה איזשהו הליך שיווקי בסיסי שלפחות למי שפתוח לזה, בן אדם שעושה עלייה, כבר נמצא בכל התהליך הזה. זה גם תהליך רגשי מאוד גדול של עלייה לארץ ישראל. זה הזמן. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה דבר שלא קיים היום?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא. 

 << אורח >> משה פינס: << אורח >> 

הוא קיים בשיח. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מאוד פשוט. זה נורא קל. אתם תרכזו אצלכם. אתם פעם אחת צריכים לבקש מכל מי שיושב פה, תעבירו לנו. כל אחד שיעביר פלייר, מה שנקרא, ואתם תשלחו שלושה פליירים, ארבעה פליירים. 

 << אורח >> משה פינס: << אורח >> 

אנחנו כמדינה, אסור לשלוח פליירים של ארגונים. אנחנו יכולים להציע את זה בתוך סל המוצר של המדינה. אני יכול "לשווק" את מערך הגיור כמי שנותן מענה.

 << אורח >> אריה אביטבול: << אורח >> 

לפחות בסוכנות יש אפשרות כזאת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בשלב הזה שהוא מסמן את הרובריקה, הוא לא בקשר איתך. 

 << אורח >> אריה אביטבול: << אורח >> 

עדיין לא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הוא בקשר עם הסוכנות והסוכנות יכולה להעביר לו את כל המידע. הסוכנות היא גוף שמורכב מכל הזרמים בעם היהודי. 

 << אורח >> אריה אביטבול: << אורח >> 

יותר מזה, אני מוכן שאפילו באולפנים בשלבים הראשונים של ההתעניינות בעלייה נתחיל לעשות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה רוצה להוסיף משהו, משה, לפני שאני מסכם?

 << אורח >> משה פינס: << אורח >> 

אני מברך גם את הרעיון וגם את הדיון. זה בהחלט רעיון מצוין ואני אקח אותו וננסה לשכלל אותו בתוך העבודה שלנו. אנחנו כן עושים את זה מרגע ההצטרפות של העולים ארצה. נתיב כן נכנסים לתוך כיתות העברית ברשויות וגם באולפנים, ומציגים את האפשרויות השונות כדי לאפשר. עשינו תוכניות צעירים. הכול מתבסס בעיקר ברגע שהעולים מגיעים. אני מברך על זה ובהחלט ניקח את זה לעבודת מטה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה.

חבר הכנסת סולומון.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

קודם כל תודה ויישר כוח. אני מאוד נהנה בוועדות שלך. אני נמצא בעוד ועדות, אבל פה באמת כשיש מעקב אחרי כל הנושאים שאתה מעלה כאן, זה מאוד מבורך ומאוד מקצועי ומאוד משמעותי כי אתה לא מתחיל דבר ומחכה לעוד שנה, אז יישר כוח גדול על הנושא הזה. גם הנושאים האחרים, אמרתי לך את זה בשבוע שעבר. 

אני אגיד שני דברים. אחד, זה רעיון מצוין מה שהצעת. אני מצטרף אליו לחלוטין. בעיניי מי שעשה כבר את הפעולה של לעלות לארץ והוא בחוק השבות אבל הוא צריך עוד גיור, הדלת הזאת היא מאוד משמעותית. אותם 560,000 שכרגע חסרי דת יכולים להצטמצם משמעותית מתוך המקום הזה, לכן אני מברך על העניין הזה, ואולי זה גם ימנע את כל ההליכים האחרים שמנסים לעשות כדי לא להגיע לזה. 

דבר נוסף, אנחנו יודעים להגיד שתהליך הגיור לפי הנתונים שראינו בפעמים הקודמות, היום נעשה בעיקר ליהדות אתיופיה, בעיקר עולים מאתיופיה. אני הייתי רוצה שבסוגיה הזאת, דנו בזה בעבר, אבל לראות איך בתי הדין גם מותאמים וגם גדלים כדי להגביר את התהליך הזה, כי אנחנו יודעים להגיד שאנשים ממתינים לאורך זמן. מי שמגיע לפעם ראשונה, סבבה, אבל אחר כך זה לאורך זמן, וגם לא כולם יודעים את השפה, את התרבות, המון דברים. אני מבקש לבדוק אפשרות כן להכניס דיינים שהם דוברי השפה, אם יש כאלה, או לחתור למגע בדבר הזה. יכול להיות גם תוכנית ארוכה. אם אנחנו רואים בזה צורך, אז אפשר יהיה פה לקחת רבנים גדולים שקיימים ולבקש מהם לעשות את ההכשרה הזאת כדי שיהיו דיינים במרוצת השנים, כי אנחנו יודעים שהעלייה הזאת לא תיגמר מחר. זה דבר אחד.

דבר שני זה לראות איך הניידות והזמינות של בתי הדין הקיימים כרגע מאפשרים איזושהי רציפות בתהליך הזה, מה שכרגע לצערי קצת לוקה בחסר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. 

אני רוצה לסכם את הדיון ולהתחיל ראשית לברך את מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, ולהודות על המענה, על הקדימות שניתנה לעניין, על הטיפול המהיר, ומגיע פה יישר כוח בתחום הזה. אני חייב לציין גם את משרד הבריאות ואת שר הבריאות שפניתי אליו בנושא הזה ונרתם כדי לסייע במציאת בית חולים, וגם לבית החולים רמב"ם, כמו שאמרת, שעושה את העבודה נאמנה.

אני רוצה לציין לחיוב פה את מערך הגיור במשרד הביטחון, צה"ל. תודה גם כאן על ההירתמות. אני חושב שבאמת מרגע שהתחלנו עם אותו מספר שהיה פער מאוד גדול וזה היה נראה כאילו אי אפשר יהיה לצמצם אותו בטווח זמן כזה, אני שמח שהצלחנו לעשות את זה.

לגבי הבעיה התקציבית, תיראו, הסיפור הזה חייב להיפתר קודם כל ברמה הביורוקרטית על מה שיש, אבל בנוסף גם על מה שאין, זאת אומרת על תוספת התקציב שתידרש, כי אי אפשר מצד אחד להגיד, אנחנו רוצים שיהיו יותר מתגיירים, אבל לא להבין שבסוף זה עולה כסף, האירוע הזה, לכן אני מבקש פה משר העלייה והקליטה להירתם לעניין. זה נכון שמערך הגיור לא יושב בתוך משרד העלייה והקליטה. אגב, יכול להיות שנכון היה שיישב שם, אבל זה כבר דיון אחר. הוא לא יושב שם, אבל עדיין השר כשר בממשלה, אני מצפה ממנו לתכלל את העבודה פה בין אגף התקציבים, משרד הדתות, משרד ראש הממשלה. גם לסיים את האירוע הזה וגם לדאוג לתוספת תקציבית נדרשת ככל שיש כזאת, כדי שהדבר הזה ירוץ חלק. זאת הפנייה שלי לשר.

אני כן אבקש ממערך הגיור לדווח לוועדה ברגע שייבחר זוכה/זוכים במכרזים, אז נוכל לדעת. אני מבקש שתתקיים פגישה של מערך הגיור והגופים השונים של גיור יחד עם אופק ישראלי, סוכנות יהודית, משרד הקליטה בכל הנושא של איך אנחנו מציפים את אפשרויות הגיור בפני העולים כשהם פותחים את תיק העלייה ומביעים נכונות לקחת חלק. אני כן אומר בשלב הזה, וזה לסוכנות היהודית. צריכות להיות מוצעות כל אפשרויות מסלולי הגיור שהעולה יכול לבחור בהן כפוטנציאל לעלייה. 

מכאן ואילך נקווה שנשמע בשורות טובות. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:59. << סיום >>