פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 ועדת הכלכלה 08/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 356 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 11:36 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 << הצח >> (מ/1622) נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה שלום דנינו בועז טופורובסקי משה פסל אלון שוסטר מוזמנים: סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר אוהד אפיק – מנהל תחום דבורים והאבקה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר עוזי שץ – מנהל תחום רעיית דבורים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חגית איגרמן – עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אפרת ורד – עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אנה טרכטנברוט – ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה שירלי דראי לאסט – סגנית ראש שירותי המזון, משרד הבריאות תום נקש – עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד הבריאות אבינועם ביר – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים אלון רוטשילד – מנהל תחום מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע ד"ר יהושע שקדי – מדען ראשי, רשות הטבע והגנים אור סיון – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים אופי רייך – מנכ"ל, מועצת הדבש אבי אלקיס – יו"ר מועצת הדבש יעל שביט – עו"ד, מועצת הדבש דורון ליבנה – יו"ר, ארגון מגדלי דבורים צוריאל לביא – עו"ד, ארגון מגדלי דבורים אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ירון סלומון – מנהל, תנועת האיחוד החקלאי ד"ר צחי גולדנברג – דבוראי עדי תייר – בת דודה של יגב בוכשטב החטוף בעזה, נציגת משפחות חטופים ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023, מ/1622 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. הנושא הוא הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. אנחנו התחלנו את הדיון בנושא הזה לפני לא מעט זמן. לפני שאני מתחיל את הדיון, יש פה נציגים של משפחות החטופים. בבקשה. << אורח >> עדי תייר: << אורח >> שלום לכולם. קוראים לי עדי ואני בת דודה של יגב בוכשטב. יגב נחטף מהבית שלו בקיבוץ נירים ביחד עם אשתו, רימון. רימון שבה אלינו ביום ה-53, בעסקה הקודמת. רימון חזרה בלי יגב. יגב נולד בקיבוץ נירים. הוא דור שלישי בקיבוץ. אבא שלו חקלאי, שמדבר בעיקר בוטנים, ואני יודעת שיש תפוחי אדמה בקיבוץ נירים. בתור אנשים מעולם החקלאות, אני בטוחה שתוכלו להתחבר. יגב אוהב מוזיקה בכל נימי נפשו. הוא מוזיקאי מחונן; הוא יודע לנגן על כל כלי מוזיקה שיש, והוא גם בנה כלים יחד עם אח שלו. אח שלו עובד בעץ, ומוכשר מאוד; יגב היה על הצד האלקטרוני – הוא תכנת ועשה כל מיני כלי נגינה מטורפים, ויובל, אח שלו, עשה את העניין העיצובי של העץ. זה יגב. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה בסוכות. שבוע לפני האסון הגדול שפקד אותנו – ראיתי את יגב, בן דוד שלי, בפעם האחרונה. היינו כל המשפחה בנירים – דודים שלי גרו שם, וגם הסבתא שלו מהצד השני. היו שלושה בתי אב בנירים באותה שבת שחורה. אנחנו אוטוטו בפסח. מעל לחצי שנה עברה, ואנחנו לא רואים סוף. מעל לחצי שנה עברה, ואני לא יודעת מתי נראה את יגב שוב. כל הזמן יש דיבורים על עסקאות, וכבר כמה חודשים שהלב שלי למעלה-למטה, למעלה-למטה, בכל פעם שמדברים על איזו עסקה. בכל פעם אני חושבת שיש איזה שביב תקווה – "הנה, עכשיו זה קורה; הנה, עכשיו מתחילים; הנה, מישהו יתחיל לחזור" – וכלום. איך זה הגיוני? לנו – זה שובר את הלב; מה הם מרגישים? מעל לחצי שנה. אנחנו כבר לא יודעים מה המצב של אף אחד. אנחנו לא יודעים מי עדיין בחיים. הרבה מאוד אנשים נחטפו בחיים. ראינו את אלעד קציר נחטף בחיים ונרצח בשבי. כמה מהם נרצחו בשבי? כמה מאלה שיחזרו, מתי שהם יחזרו – יש לנו מלא זמן, נכון? – כבר איבדו את החיים שלהם בגלל הזמן הזה? זה בלתי נסבל. אי-אפשר להמשיך להיסחב עם הדבר הזה. חצי שנה. אני לא רוצה שתחשבו שאלה המשפחות שלכם; אני לא מאחלת את זה לאף אחד. אני לא רוצה שאף אחד יהיה במקומי. אני רוצה שתצליחו להבין את הסיטואציה; להבין את גודל האירוע; להבין שמבחינתנו, מאז ה-07 באוקטובר – אנחנו בסוף העולם. למה לא מסיימים את סוף העולם? למה זה לא נגמר? למה לא עושים הכול כדי לסיים עם זה? אל תגידו לי: "מחיר גבוה מדי", "סיום מלחמה" ו-"עניינים", כי כרגע – נשארה חטיבה אחת בעזה. מלחמה גדולה – לא קורית שם יותר. ההבדל היחיד הוא שאנחנו יכולים לקבל את החטופים שלנו בבית, ועכשיו – אנחנו לא רואים אותם. 133 נפשות, ומסביבם עוד כל כך הרבה נפשות שפועלות על אדים. אני לא יודעת כמה זמן החטופים יכולים להחזיק מעמד, ואני לא יודעת כמה זמן המשפחות שלהם יחזיקו מעמד. זה על כולכם. אתם צריכים לפעול כדי לסיים את האירוע הזה; כדי לסיים את סוף העולם; כדי לתת סגירת מעגל ל-133 משפחות ול-133 נפשות שנמקות שם. החיים – צריכים ללכת לשיקום דחוף. אני רואים את השבים שלנו מהשבי אחרי 50 ימים, והנפש שלהם פצועה; הם לא יודעים להשתקם ולא יכולים. כמה פצועה הנפש של אלה שנמצאים שם כבר 185 ימים, אם עדיין יש שם נפש? אני מבקשת בכל לשון של בקשה: כל מי שיכול – שיעשה את מה שהוא יכול כדי לסיים את הסיפור הזה. כדי להחזיר אותם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו? ברשותכם, אני אמשיך את הדיון. אנחנו לא נתחיל את הדיון מאפס; ההתייחסות תהיה במסגרת הסעיפים שאנחנו נקריא. משרד החקלאות, תתחיל לקרוא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה, אדוני. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. חבר הכנסת דנינו, בדיון הקודם דיברנו על מהות החוק ומטרתו. אני אספר בכמה משפטים, כדי להכניס את כולנו לסיבה שבגללה אנחנו מבקשים לקדם את החוק. זוהי הצעת חוק ממשלתית שמסדירה את כל נושא רעיית הדבורים במדינת ישראל, בשביל התועלת והתכלית של קיום והבטחת האבקה לתוצרת החקלאית. יסכימו איתי חבריי שהדבש עצמו הוא תוצר לוואי חשוב מאוד, שעוזר להפחתת עלויות האבקה, אבל ההאבקה עצמה עולה בערך 3-3.5 מיליארד שקלים, ולא יהיו לנו הרבה גידולים חקלאיים שחשובים לביטחון המזון של מדינת ישראל אם לא יהיה לנו את דבורת הדבש לצורכי האבקה. ההסדרה המוצעת בחוק אינה הסדרה חדשה; זו הסדרה שקיימת היום מכורח חקיקת חירום. המטרה של החוק היא להסדיר אותה בחוק חדש, שיוצר איזון בכל הנושאים שקשורים להאבקה. בדיון הקודם, היושב-ראש ביקש מאיתנו להגיע להבנות עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, שהיו להם הערות לנוסח שאושר בוועדת שרים. זה נמצא בסעיפים שטרם עברו את אישור היועץ המשפטי על הנוסח, אבל הגענו להבנות עם משרד הבריאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טרם קיבלנו את ההערות לנוסח מאותם משרדים; זה לא קשור לאישור. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> סיימנו עד סעיף 17. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא ראיתי את ההערות האלה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו ראינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם ומשרד הבריאות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. יש אצלנו ממשרד הבריאות, ויש לנו תחילה של הבנות בסעיפים מתקדמים גם המשרד להגנת הסביבה; אני די בטוח שנמצא את הנוסח שיתאים לשני המשרדים גם שם. ברשותך, אני אתחיל את ההקראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסעיף ההגדרות - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש כמה שינויים שנכנסו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שינויים מול המשרדים האלה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–2023 פרק א': מטרות החוק << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני כן, הוספתם האבקה בשם הצעת החוק. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הצעת החוק היא לא הצעה חדשה. היא עברה קריאה ראשונה כשחבר הכנסת לשעבר כבל היה יושב-ראש. התקדמנו, ומאז העברנו אותה ועדת שרים פעמיים וקריאה ראשונה. שר החקלאות ביקש להכניס את התכלית של החוק לשם, כדי שכולם ידעו מה מטרת החוק, וזוהי מטרת החוק. לכן, אנחנו מבקשים להכניס לכותרת החוק את המילה "האבקה", כך ששם החוק המעודכן יהיה: "הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות האבקה וייצור דבש, התשפ"ד–2024". מטרות 1. מטרותיו של חוק זה הן: (1) להסדיר הצבת כוורות מאוכלסות, לשם הבטחת אספקה סדירה של שירותי האבקה בהיקף הדרוש לצרכי החקלאות, האבקה רציפה לצמחי בר והגנה על דבורים כערך טבע, מתוך התחשבות בשמירה על המגוון הביולוגי ולשם חיזוק החקלאות, ההתיישבות ופיתוח הכפר; (2) להסדיר את הפיקוח על הזנת דבורים ועל הפקת דבש מכוורות מאוכלסות ורדייתו, לשם אספקת דבש איכותי לציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה להסביר את השינויים בסעיף המטרות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הכול נועד כדי לחדד את התכלית של - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעתי שיש כוונה להוסיף לשם המשרד "ביטחון המזון", ואני חושב שזה בדיוק המקום לציין את זה. חיזוק החקלאות הוא נכון, אבל מהות החיזוק היא ביטחון מזון, למשל. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לכן, לא לחינם שוקלים את התוספת הזו. << דובר >> קריאה: << דובר >> ביטחון תזונתי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו קוראים "ביטחון תזונתי" להיבט של הרווחה – שכל ילד יקבל המזון. ביטחון המזון זו אסטרטגיה של ייצור המזון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה, זה ביטחון הדבורה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. כמובן שאנחנו לא נתנגד להוסיף "לשם חיזוק ההתיישבות, החקלאות, ההתיישבות ופיתוח הכפר וחיזוק ביטחון המזון". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביטחון המזון הוא בגלל האבקה; לא בגלל הדבורים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה עניין של ניסוח. אנחנו נשמח להכניס, ככל שיוסכם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בין "החקלאות" ל-"ההתיישבות". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה – זה יותר ביטחון הדבורה, כי איפה שהוא, אתם מצמצמים את המרחבים ואת הזיכיונות להבטיח - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו מבטיחים שלא יהיה עומס על המשאב הציבורי שנקרא "צוף". כדי לתת את שירותי ההאבקה הנדרשים, הכוורת צריכה להיות כוורת איכותית ופעילה, שיודעת לחפש מזון. אם אני אאכיל את הכוורות בסוכר כדי לייצר את המוצר שאולי יקרא "דבש" אבל הוא לא דבש – הדבורה לא תדע לחפש מזון, לעוף לקומה השלישית באבוקדו ולעשות את ההאבקה. לכן, אנחנו שומרים על מרחקים של קילומטר-קילומטר וחצי, כדי שהן לא יתחרו וכדי שהדבורה תחפש את המזון. לכן, אני מקבל בשמחה את התוספת של חבר הכנסת שוסטר, ואנחנו נכניס את זה אחרי "לצרכי החקלאות". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הייתה שאלה אחרת מהדיון הקודם; סליחה שאני חוזר לזה. שאלתי כבר אז, אבל אני חושב שלא קיבלנו תשובה: מה ההבדל בין הדבש של הדבורה שאוכלת סוכר לבין הדבש של דבורה שאוכלת צוף? האם יש פערים בתוצר הסופי? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול, אני מתחיל איתך במהות: יש תקופות, שלא בתקופת האגירה, שבהן אין לדבורה מזון. בתקופה שבה לא אוספים את הדבש לצרכי דבש, ניתן להאכיל בסוכר – יש לכך הסדרה גם בחוק; זה נקרא "לא בתקופת האגירה". בדיון הקודם, שלחתי את חברי הכנסת לראות את הסרט "כוורת בסרט" כדי להבין. הדבורה אוגרת את הדבש לתקופה שבה אין מזון והאבקה באזור הכוורת, ושומרת את זה לתקופה שבין פריחה לפריחה. בסוף, אנחנו לוקחים לה את המחסנית הזו של הדבש, ובתקופה שבה אין לה צוף לדבש – אנחנו נותנים האכלת עזר. בזמן שמאכילים בסוכר – זה לא דבש. זה נכון שזה עובר בקיבה של הדבורה, במקרה הטוב, ושיוצא תוצר שדומה לדבש, אבל זה לא דבש טבעי ואי-אפשר לקרוא לזה "דבש". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הרכיבים הם שונים? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> היום, יש מיתוג לדבש אקליפטוס, אבל זה לא דבש. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם העלויות הן שונות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה ברור לי; אני רק מנסה להבין אם התוצאה של הדבש היא שונה בהרכב שלה, בסוף. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני לא קורא למוצר שיוצא מכוורת שבה מאכילים בסוכר "דבש". יש כאלה שמוכרים אותו, וזה הזיוף הטוב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אותו הדבר באירופה? יש התייחסות למוצר הזה, שבו מאכילים בסוכר? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. באירופה זה אפילו טיפה יותר, כי יש גם האכלה לפי זנים, ויש פרחים שנותנים יותר סוכר או פחות. שם, ככל שיש גם דקויות בבדיקה, יש דבש לפי גידולים, כשרמות הסוכר יכולות להשתנות בהתאם לגידול. אז, יש מנעד של מה נקרא "דבש", לחומרא ולקולא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש כוורות שמשתמשות רק בסוכר? יש דבר כזה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> והמוצר נחות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא; זה מוצר מזויף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה אתם נותנים לדבר כזה להיקרא "דבש" אם אתה לא קורא לזה דבש? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אמרתי שלוש פעמים שהמוצר הזה הוא לא דבש. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אתה אומר שיכול להיות שאני אתקל בדבש כזה בסופר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין דבר כזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מזויף; הבנתי. זו עבודה שלכם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> של משרד הבריאות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, יש אכיפה? מי שנותן לדבורים רק סוכר, והתוצר הוא דבש – לא יוכל למכור את זה בשוק לפי האכיפה של משרד הבריאות, ואתה אומר שלא בטוח שיש אכיפה כמו שצריך? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש בדיקות, גם שלנו וגם של גורמים בענף הדבש והמועצה. גם כשמגיע דבש מייבוא שולחים אותו למעבדות ובודקים האם יש רכיבי סוכר שאינם מצוף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בעצם, על פי התקן, אסור לי לקרוא לדבר כזה "דבש"? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> נכון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> דורון ליבנה, יושב-ראש ארגון מגדלי דבורים. צריך להבין דבר אחד: דבש – תכליתו אך ורק מנקטר צוף של פרחים. כל דבר אחר אינו דבש וזיוף מוחלט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה אחד הנימוקים הבסיסיים לכל החוק הזה. הוויסות - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> נכון מאוד. בגלל שמדינת ישראל היא מקום קטן וצפוף, עם תוחלת מוגבלת של מרעה ושל צוף – חשובה ההסדרה; על מנת שהדבורית תוכל להתקיים ולחיות למטרה העליונה, שהיא האבקת רוב הגידולים החקלאיים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בעצם, אם לא הייתה הסדרה, היינו נתקלים הרבה יותר במוצר ירוד בשוק, כי אם אין צוף – היו נותנים סוכר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יותר גרוע; לא הייתה האבקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זו סכנה לטווח הארוך. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מעבר לכך שיהיה את המוצר הירוד שנקרא "דבש", ולכאורה אפשר להשלים אותו גם בייבוא של דבש הכי איכותי שיש – אנחנו נישאר פה בלי היצור המדהים הזה שיוצר האבקה, ולא יהיו לנו אבוקדו, שקדים, דלויים ואת מרבית התוצרת החקלאית; תהיה תחרות על מעט הדבורים - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מצב מפליא שבו הזיוף יוצר ירידה בייצור. זו המשמעות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כל זיוף עושה את זה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אם רוצים להוסיף שינוי בהגדרת החוק, אני חושב שחשוב שתהיה שמירה על דבורת הדבש כמאביק המרכזי בחקלאות הישראלית, וכתוצאה מכך – ביטחון המזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא יכול להיות במטרות. זה צריך להיות קצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא בשיעור לשון. כתוב בנושא "שירותי האבקה", וזה מספיק. תמשיך לקרוא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה. פרק ב: הגדרות הגדרות 2. בחוק זה – "בעל היתר" – מי שקיבל היתר לפי סעיף 3; "דבוראי" – אדם העוסק בגידול דבורים; "דבורה" – דבורה מהמינים המפורטים בתוספת; "דבש" – חומר טבעי ומתוק, המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים או מחומרים המופרשים מחלקי צמח אחרים; "היתר" – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי סעיף 3; << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> יש לי הערה טכנית. קוראים לי צורי, ואני ממלא מקום עו"ד ארגון מגדלי הדבורים. בהגדרת הדבש, הייתי כותב "מחלקי הצמח האחרים", כי גם סוכר יכול להיות חלק צמח. לכן, "חלקי הצמח האחר" – הכוונה לצמח שסביבו נסובים הפרחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין פה צמח. אם רוצים ליידע – צריך שיהיה איזה שהוא אזכור של המילה "צמח" קודם לכן, ואין כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> בהמשך, יש הגדרה של צמח תרבות. אולי זה יעזור לנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מדבר על הגדרת הדבש. אפשר להוסיף, אבל צריך להבין למה מתייחס היידוע. מה שכתוב כאן, כרגע, זה "חומר טבעי ומתוק המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים" – לא כתוב צמח – "או מחומרים המופרשים מחלקי צמח כלשהו אחרים". << אורח >> אוהד אפיק: << אורח >> ד"ר אוהד אפיק, מדריך גידול דבורים במשרד החקלאות. יש גם מקרים שבהם הדבורה מייצרת את הדבש מצוף שהוא לא מהפרחים – יש לנו צמחים שמפרישים צוף על עלים, למשל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כך – לא צריך ליידע. << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> מישהו יכול להגיד שגם סוכר עשוי מצמח. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> איתי, "מחלקי צמח אחרים שלא עברו עיבוד". בסדר? << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הוא אומר שסוכר מקורו בחלקי צמח אחרים. הוא חושש מסיטואציה שבה מישהו יפרש את החוק ויגיד שסוכר נוצר מצמח, ולכן מותר להאכיל בסוכר. פה, אנחנו רוצים להגיד שהכוונה הייתה רק למה שמגיע מהצמח עצמו בזמן ההאבקה עצמה. אני קורא שוב את ההגדרה, ברשותכם. צורי, תודה רבה על ההערה. "דבש" – חומר טבעי ומתוק, המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים או מחומרים המופרשים מחלקי צמח אחרים שלא עברו עיבוד; "היתר" – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי סעיף 3; אני קורא שוב, ללא המשפט שקראתי קודם, שנחזור אליו בדיון הבא. "הוועדה" או "ועדת ההיתרים" – הוועדה שמונתה לעניין מתן ההיתרים להצבת כוורות מאוכלסות לפי 6; "כוורת" – ארגז או כלי קיבול אחרים המשמשים לגידול דבורים; "כוורת מאוכלסת" – כוורת שחיה בה משפחה של דבורים. "מערכת הביטחון" – (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו; (2) צבא הגנה לישראל; (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; "הצבה" – לרבות החזקה או השארה של כוורות במקום הצבתה. כמובן שאנחנו נעביר את זה למקום הנכון, בהתאם לסדר - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה עניין טכני; תסבירו לשם מה נדרשת ההגדרה. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> רצינו להבהיר ש-"הצבה" היא לא רק האקט של ההנחה, אלא שכל זמן שבו הכוורת נמצאת במקום שבו הנחת אותה – זה נקרא "הצבה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההבדל בין "החזקה" לבין "השארה"? << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> "החזקה" היא כשאתה מתחזק אותה, ו-"השארה" אומרת שגם אם השארת ונטשת אותה – זה עדיין הצבה, או שהצבת אותה כשזה היה כדין והשארת אותה במקום, ועכשיו הגיע המועד שבו זה הפך להיות שלא כדין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבדוק את עניין הניסוח לדיון הבא. אני לא בטוח ש-"החזקה" היא "תחזוקה". << אורח >> אסף לוי: << אורח >> "מקרקעי ציבור" - מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה למקום המגורים; "המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר; << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אפשר להעיר הערה על הנקודה של מקרקעי ציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. הייתה גם הערה של חבר הוועדה ברוכי לגבי הנקודה הזו. הוא לא נמצא פה, ואנחנו נאפשר לו לטעון את הטענה הזו אחר כך. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> צחי גולדנברג, דבוראי ממושב גימזו. אנחנו יודעים מה זה "מקרקעי ציבור", אבל לעניין החוק הזה, כשאנחנו מדברים על הצבת כוורות, אם אנחנו קובעים שיש רגולציה, כך שמשרד החקלאות יחליט מי יציב כוורות והיכן, בקרקעות שהן גם קרקעות חקלאיות ששייכות לחקלאי ומנוהלות על ידו - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הן חכורות לחקלאי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הקרקעות לא שייכות לחקלאי; הקרקעות שייכות למדינה והחקלאי הוא בר-רשות. המדינה יכולה לעשות שימוש כפול בקרקע הזו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להתקין גם אנטנה סלולרית בלי רישיון ואישור, למשל. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> יש הבדל בין שני הדברים. כלומר, בוודאי שאני לא יכול לבנות בניין על קרקע חקלאית; זה לא נדל"ן וזה לא ניתן לי לעסקים, אלא לחקלאות, ואם אני מגדל דבורים בקרקע שלי – אני חקלאי, ולא עושה שימוש חורג בקרקע. אם אתה מדבר על שימוש חורג – אני מסכים איתך לחלוטין; אני לא רשאי - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> צחי, אני מבקש שתדייק: גם לפי החקיקה הקיימת היום, אתה לא יכול להציב כוורות בקרקע שאתה מתאר. החוק עצמו עושה את אותו הדבר; יש לנו ויכוח ארוך שנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הטענה? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> הטענה היא – וזו טענה גם של היועצת המשפטית של הוועדה הזו – היא שלצורך הצבת כוורות בקרקע חקלאית – בטח קרקע שמכונה "חלקה א'" או "חלקה ב'" שניתנה לחקלאי לחכירה לדורות למשך 49 שנים, עם אופציה ל-49 שנים נוספות – המדינה כבר מכירה בכך שיש לו זיקה גבוהה לקרקע הזו, גם אם היא לא בבעלותו, ובטח שיש לו סמכויות לגבי מי ינהל אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צחי, מה הקשר להגדרה של מקרקעי ציבור? מה אתה דורש לתקן פה? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אני מבקש שתהיה תוספת לסעיף הזה: "למעט קרקע שנמסרה לחקלאי לעיבוד". פה, צריך להחליט על אילו קרקעות מדובר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז – אפשר לבטל את החוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה מתכוון לחקלאי בקרקע שלו? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> כן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חקלאי בקרקע שלו – לא יכול? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זו לא הקרקע שלו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, צחי, יש פה חוק; דיברנו על המהות שלו. הפתרון שצריך למצוא לאחד כמוך הוא לא דרך ייתור החוק, אלא במסגרת של ההיתרים שמשרד החקלאות נותן. אם תבוא עם הצעה לאופן שבו אפשר לתת לכם איזו שהיא קדימות ועדיפות, כחקלאים שמחזיקים בקרקע – מצוין. כשאתה אומר: "תחריגו אותי; אני אעשה מה שאני רוצה בקרקע פרטית" – אתה אומר: "בואו ותוותרו על החוק". << אורח >> אסף לוי: << אורח >> חבר הכנסת דנינו, אני רוצה לחזק אותך: בחמש השנים האחרונות נכנסו כ-200 מגדלים חדשים, וצחי היה מוזמן להגיש בקשה בנקודות חדשות, אבל הוא בוחר בדרך אחרת שגם מטופלת בדרך אחרת. חבר הכנסת טופורובסקי, בחוק הזה, אנחנו מציעים שבתקופת האבקה – כל חקלאי יבחר את המגדל שאותו הוא רוצה לגדל. מה שצחי מדבר עליו זה שהחקלאי יבחר מי יכנס לו לשטח לשם האבקה, ואנחנו לא מתערבים בזה; זה עניין כלכלי בין מגדל הדבורים לבין צרכן האבקה, ואנחנו נותנים לכל חקלאי לבחור, ולא למדינה. צחי מדבר על דרך לעקוף את כל ההסדרה בחוק, ולהגיד שבכל קרקע חקלאית - - - << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> ממש לא. אנחנו דיברנו בדיון שעבר על נושא ההאבקה, וגם אתה ביקשת ממשרד החקלאות לענות על זה. האבקה קיימת בכל העולם; היא לא ייחודית למדינת ישראל. אנחנו צריכים כוורות להאבקה בכל העולם. חקיקה כמו שמשרד החקלאות מציע כאן, היום, לא קיימת בשום מדינה אחרת בעולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז ביטלת את החוק באופן כללי. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> לא נכון; יש דברים שצריך להסדיר. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אנחנו לא נמצאים כרגע בסעיפי האבקה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט אחד לגבי היועצת המשפטית לשעבר, אתי בנדלר: זה נכון שהיא שאלה על הנושא הזה, ושהוא העסיק אותנו. עשינו דיונים רבים וארוכים עם רמ"י, ויצאו מהם מספר ניירות עמדה, שנעביר בשמחה. בסוף, עו"ד בנדלר קיבלה את עמדתנו, יחד עם העמדה של רמ"י, שלפיה ההסדרה הזו, בקרקעות של חלקה א' ו-ב', לא מהווה פגיעה במה שהוא מדבר, ולכן אפשר לקיים את החוק ולהמשיך אותו בנוסחו. ההתנגדות שהוא מדבר עליה – הוסרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם אני גר בבית על קרקע של המינהל ורוצה להביא כוורת – אני לא יכול? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא יכול להביא גם עופות ופרות בלי היתר. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אבל אם אני רוצה לגדל במקום שלי פרדס במקום אפרסקים – אתם לא אומרים לי "לא". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צחי, הדבורה כל כך חשובה לחקלאות הישראלית. היא דרמטית. אי-אפשר לפתור את זה באי-הסדרה. תנסה למצוא פתרון בינך לבין ההסדרה. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אני לא מדבר על אי-הסדרה, אבל - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה שהוא מבקש זה אי-הסדרה. זה מרוקן את החוק מתוכן. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> בפעם שעברה, דיברנו על כך שמחירי האבקה קפצו. לפני שנתיים, מחירי האבקה לאבוקדו היו 180 שקלים, והיום הם 350 שקלים, וזה קרה רק בגלל - - -. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, אנחנו לא מדברים עכשיו על המחירים. בחוק – יש הגדרה אחרת. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה השתנה בחוק מאז? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> נטעו יותר אבוקדו, ומועצת הדבש של משרד החקלאות לא אישרה לייצר עוד כוורות, אז המחיר עלה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> יש מספיק כוורות. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרת את מה שאמרת. כרגע, אנחנו לא משנים את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להבין מה ההיגיון: למה אני יכול להביא הביתה נחש, עקרב או מה שבא לי? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא יכול. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> התשובה היא פשוטה מאוד: בהמשך החוק כתוב שבן אדם לא יציב כוורת במקום שבו יש יציאה של הכוורת לאוויר הפתוח. אם תיקח כוורת ותשאיר אותה בתוך הבית שלך ולא תיתן לה לצאת החוצה – אף אחד לא ימנע ממך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שלנו היא לא שיש פחות מדי דבורים? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> כן. הצוף הוא משאב במחסור, ועומס דבורים יפגע ביכולת ההאבקה ויגרום להעברת מחלות. דיברנו על זה בדיון הקודם. בוא נחשוב על האנלוגיה שאני תמיד נותן: יש עוד ענף מוסדר שנקרא "רעיית בקר ורעיית צאן". שם, אנחנו מסדירים את המקום כדי שלא יתחרו על המזון ויעבירו את המחלות בין עדר לעדר. יש גדר בין שטח לשטח, ועדרים לא מתערבבים. אנחנו עושים את אותו הדבר בענף רעיית הדבורים, אך מאחר והדבורה עפה – אנחנו מייצרים את נקודות ההצבה עם גדר וירטואלית של מרחקי תעופה. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> באיזו עוד מדינה יש כזו הסדרה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אתה רוצה שנהיה אוסטרליה, שבה רוצחים אנשים על כוורות? מדינת ישראל היא מדינה מיוחדת, מצומצמת בשטחי המדינה וההאבקה. אין לנו את המרחקים - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ברמה המקצועית – וד"ר אוהד אפיק יכול לתמוך את הדברים שלי – אין שום מדינה בעולם עם צפיפות גידול דבורים כמו מדינת ישראל. יש פה חקלאות אינטנסיבית מאוד וצפיפות אוכלוסייה אינטנסיבית מאוד. אנחנו מדינה במשאב מוגבל; זה נכון לגבי המים והאדמות, וגם לגבי הדבורים. באכלוס יתר של כוורות – תהיה פה התמוטטות של הכוורות. עם כל הרצון של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה – תהיה פה פגיעה מוחלטת בחקלאות הישראלית ובכמות התוצר של הפירות והירקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה תהיה התמוטטות? ככל שיהיו יותר דבורים – תהיה יותר האבקה, נכון? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> האבקה של אבוקדו, לדוגמה, מתקיימת שלושה שבועות בשנה. בשביל שהכוורת תבצע את ההאבקה בצורה נאותה בשלושת השבועות האלה – היא צריכה להתאמן; כמו שבן אדם מתכונן למרתון או לומד לתואר. יש זמן אומנה לכוורת, כדי להכין אותה להיות נאותה ואיכותית, כך שהיא תגדל מספיק פריטים, ושיהיו בתוך הכוורת 60,000 דבורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אומר "להתאמן"? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> היא צריכה לאכול כמו שצריך. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> היא צריכה לדעת לחפש מזון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> היא צריכה לאסוף אבקת פרחים, שזה החלבון שלה, וצוף, שהוא הפחמימה שלה, ולבנות את קן החרקים הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם יהיו הרבה כוורות - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני אתן המשלה פשוטה: אם אני אכניס לפה, לחדר עם 30 אנשים, חצי מנת פלאפל ביום – כולם ימותו ברעב. אם אני אביא לכל אחד מנת פלאפל – כנראה שנשרוד פה יותר מחודש. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תמהיל הגידולים האינטנסיבי של מדינת ישראל, שדורש האבקה, לא דומה, ביחס לגודל השטח, לכמות הגידולים בהאבקה שקיימת במדינות אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה מבקש, צחי, זה לגדל באופן חופשי? << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> לא. אני טוען שבקרקע ציבורית אמיתית – צריך הסדרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה אתה אומר על השטח הפרטי שלך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הסדרה של פרות וחלב. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, נתתי את האנלוגיה הכי טובה בהסדרת רעיית בקר וצאן במדינת ישראל. אף אחד לא יחשוב שהענף הזה לא יהיה מוסדר, וכל אחד ישים בקר וכבשים איפה שהוא רוצה. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> דוד, אתה העלית נקודה טובה. אמרת לי שפרות, חלב וביצים הם ענפים מוסדרים. כשאבא שלי התחיל לגדל פירות – גם אז, הענפים האלה היו מוסדרים. היו לנו מכסות של אפרסקים ושל עגבניות, וביטלו אותן. אחת ההצדקות לחלב וביצים היא שאנחנו נותנים אותם ליישובי הצפון וליישובי הדרום, וזה לא קיים בדבורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נתת לי תשובה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שמקסימום – הכוורות של הדבוראים יהיו עם פחות דבש; זה לא יהיה בהאבקה. אין כזה דבר "עודף האבקה". << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תהיה בעיה בהאבקה, כי בלי דבש – לא יהיו שירותי האבקה, כי לא יחזיקו את הדבוריות האלה. ההצעה יוצרת איזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התפקיד שלך? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני מגדל דבורים בפועל ויושב-ראש ארגון מגדלי דבורים בישראל. ד"ר אוהד אפיק יכול לתמוך במה שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ד"ר אוהד אפיק, מה התפקיד שלך? << אורח >> אוהד אפיק: << אורח >> מדריך גידול דבורים במשרד החקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לי, מקצועית, את מה שהוא אמר. לו יש אינטרס; לך – אין. << אורח >> אוהד אפיק: << אורח >> בסוף, אנחנו חוזרים לאותה האנלוגיה: יש כמות מזון מוגבלת. אם נשים מעט כוורות על השטח הזה – כל כוורת תהיה חזקה, ונוכל לקחת אותה לשירותי האבקה. אם נשים מספר אין-סופי של כוורות בשטח הזה – נקבל הרבה מאוד כוורות חלשות, חולות או מתות, שלא ניתן להפיק מהן דבש או לקבל מהן שירותי האבקה. בסוף, האינטרס של המדינה הוא שיהיו כוורות חזקות וטובות, שיוכלו לתת דבש והאבקה, ולא הרבה - - - << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אם לא תהיה את ההסדרה הזו – לא יהיו כוורות חזקות במדינה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם שאלתי אותו; לא אותך. לכן, אתם צריכים את ההגבלות האלה על הייצור? << אורח >> אוהד אפיק: << אורח >> אם אנחנו מדברים על מה שקורה בעולם – אנחנו רואים נתונים ממה שקורה במדינות כמו יוון והונגריה, שבהן אין הסדרה ויש הרבה מאוד כוורות, שבהן יש דיווחים על כמויות מגוחכות, כמו עשרה קילו דבש לכוורת. אלה מדינות שאין בהן שירותי האבקה מסודרים. אם אנחנו רוצים כוורות חזקות - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו חייבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבחין בין ייצור דבש לבין האבקה; זה לא אותו הדבר. << אורח >> אוהד אפיק: << אורח >> זה לא אותו הדבר, אבל זה קשור: כוורת שלא יהיו לה אבקה ודבש – לא תוכל לבנות אוכלוסייה מסודרת, שאותה אני אקח להאבקה. בסוף, זו אותה הכוורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לך מטע אבוקדו, אתה לוקח את הדבורים להאבקה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דבוראי טוב, שמייצר שירותי האבקה, מזיז את הכוורת שלו בין שלוש לחמש פעמים בשנה, לפי המקום שבו יש לו צוף. לכן, ההסדרה חשובה – כדי שהוא ידע, בכל שנה, שאין לו תחרות; שהוא לא יפחד להזיז את הכוורת - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני מגדל דבורים באזור המרכז. אני העברתי עכשיו 500 כוורות לאזור הדרום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה לוקח אותן בפועל? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> משאית עם מנוף, שמרימה משטחים 4x4. מפזרים אותם על פני מאות דונמים, ומורידים ארבע או שמונה כוורות בכל 200 מטרים, במאות דונמים של אבוקדו או אבטיחים. אז, אני נותן לאותו משק חקלאי שירותי האבקה. רק כדי לסבר את האוזן: באבוקדו, בלי דבורים, יש 300-500 קילו לדונם. עם דבורים יש 2.5-4 טון לדונם. הפדיון של מדינת ישראל מייצוא אבוקדו בשנה החולפת היה 800 מיליון שקלים. זה ענף תשתיתי וחשוב, בדיוק כמו מתקן התפלה. דרך אגב, במקרה הפרטי שלי, הכוורות ירדו לדרום ממטעי שקדים באזור לטרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה: לדוגמה, צחי עשה הרבה מאוד כוורות בשטח שלו. גם הוא יכול לשים אותן על המשאית ולקחת אותן לעשות האבקה. למה הכמות של הכוורות, במקרה הזה, היא בעייתית? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני חוזר להכנה למרתון: בשביל שאני אגיע לחודש מרץ מוכן, עם כוורת תקינה להאבקה, אני צריך להיות איתה במקום מתאים למשך כל הסתיו והחורף, כדי שהיא תגדל, תתפתח ותגיע לאביב עם מספיק פריטים כדי לבצע את ההאבקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "מקום מתאים"? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> מקום מתאים הוא נקודת מרעה מוגבלת, במרחק שהוגדר על ידי הגורם המקצועי. מקום שבו אני שם את קבוצת הכוורות לפני שאני עושה את שירותי ההאבקה. הכוורת צריכה אוכל בשביל להתקיים במשך כל השנה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הכוורת זזה כל הזמן בין מקום שאין צוף לבין מקום שיש צוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צחי צריך להיכנס להסדרה ולא לבטל אותה; זה כל הרעיון. << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> מקום מתאים הוא מקום שבו יש מספיק צוף כדי שהכוורת תאכל מספיק, כך שכשהיא יוצאת להאבקה – השחקניות יהיו מספיק חזקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם בשטח שלו יש מספיק צוף – למה אתה מונע את זה ממנו? << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> כדי שיהיה מספיק צוף – צריך להיות מרחק בין כוורת לכוורת. אין דבר כזה "מספיק צוף" בשטח. יש כמות צומח מסוימת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד החקלאות, כשאתם נותנים מכסות – אתם בודקים את המרחקים? << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> ברור. מכסות הן נקודות גאוגרפיות שהמרחק ביניהן מוגדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז, אם מישהו נכנס פנימה שלא באישור – הוא מקלקל לכולם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הוא מקלקל לכולם, והוא פורע חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שניתחנו את זה – הבנתי את העניין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> משרד החקלאות, רק שאלה נוספת בשביל להשלים את התמונה: אתם מפקחים על התוצאות של התכנון שלכם? יש מדדים שלפיהם אתם רואים שהדבורים בריאות? לוקחים ובודקים שהתוצרת של האבוקדו לא יורדת משני טון? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שני דברים: קודם כול, היום, ההסדרה עדיין לא נמצאת במשרד, אלא במועצת הדבש. התשובה הכי טובה לאדוני היא הכלכלה. כמו שדורון אמר קודם, אם דבוראי מציב כוורת בהאבקה והיא לא נותנת את התוצאות – לא ייקחו אותה בפעם הבאה. הכלכלה יוצרת את הפתרון ואת הרצון למצוינות. אם פעם אחת "עקצו" אותך, ונתנו לך כוורת לא טובה שלא תייצר את ההאבקה הנדרשת לייצור הכמות הנדרשת – אתה לא תיקח אותה בפעם הבאה. לכן, ההסדרה חשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך לקרוא, בבקשה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> "המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר; "נקודת הצבה" – מיקום להצבת כוורות מאוכלסות; "צמח תרבות" – צמח שנזרע או נשתל בידי אדם ושאינו, כולו או חלקו, מן הבר; "קנס מינהלי" – קנס שהוטל לפי חוק העבירות המנהליות התשמ"ו–1985; "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960. "שטח ביטחוני" – כל אחד מאלה: (1) מקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון; (2) שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; (3) מקרקעין ששר הביטחון או עובד מדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השותפות הציבורית התשט"ו–1955 שהוסמך לעניין זה הודיע לוועדת ההיתרים כי כניסה אליהם מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוק השיפוט הצבאי, אסף. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> התיקונים האלה הם בעקבות חידודים של משרד הביטחון, כמובן. "שירותי האבקה" - הצבת כוורות מאוכלסות בשטח גידול חקלאי של צמחי תרבות, או בסמוך לו, לצורך האבקת הצמחים באמצעות דבורים; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה "או בסמוך לו"? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> נניח ויש חלקה של חמניות, ושמים מעבר לדרך חלקה של חיטה. אם זה בחיטה – זו לא האבקה? זו האבקה לכל דבר ועניין, ברמה של חמישה מטרים. זה יכול ליפול על שטות קטנה. נניח והחקלאי אומר: "יש פה 100 דונם של חמנייה". "תוריד את הכוורות מעבר לדרך" זה כלום. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> דורון, אני מבקש להזכיר שבסוף, הרעיון הוא ששירותי האבקה יהיו פטורים מהיתר. אנחנו צריכים לחשוב על מניעה לכך שאדם יוסיף כוורת בסמוך לשטח אבוקדו, ויגיד: "אני שם לי שירותי האבקה, ואני פטור מהיתר". בחוק עצמו – אתם יודעים את זה, וגם אמרתי את זה קודם – שירותי האבקה יהיו פטורים משירותי היתר. << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> בשורה השנייה, האם אתה יכול למחוק את ה-ה' מ-"הצמחים", ולכתוב: "לצורך האבקת צמחים"? אז, אלה לא הצמחים של הגידול הקונקרטי, אלא צמחים של האזור. << דובר >> קריאה: << דובר >> המטרה היא האבקה של הצמחים הספציפיים. << אורח >> צוריאל לביא: << אורח >> נגיד שהוא שם את הכוורת בחיטה, אבל מאביק את החמניות. זה עדיין לצורך האבקה. הרי, הטענה שעלתה פה היא שאם תשים את הכוורת בסמוך – תגיד "אני מאביק". האם זה פותר לך את החשש? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני לא חושב שזה פותר. מאחר והחוק מציע לפטור מקבלת היתר לשירותי האבקה, ברגע שאנחנו מגדירים מהם שירותי האבקה – החשש שלנו הוא שיבוא אדם, יציב כוורת בסמוך למטע כזה ויגיד: "אני נותן שירותי האבקה לפלוני". בחוק, אין נקודה שלפיה זה חייב להיות בהסכמה, בהסדרה או במסגרת הסכם ביניהם, כי החוק לא יכול להיכנס לזה, והוא גם לא צריך. לכן, כשמחקנו את "או בסמוך לו", רצינו להימנע מהנקודה הזו, שאחר כך – נתעמק איתה באכיפה. אדוני, אנחנו מצביעים היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> ברשותך, מאחר ונחזור – נדבר על הסעיף הזה בינינו כדי שנבין. אתם יודעים מה אנחנו מבקשים; הרעיון הוא למנוע את הסיטואציה - - - << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אתה לא הלקוח; אתה הרגולטור. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני הרגולטור, ואני רוצה לעשות שירותי האבקה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. צחי, גם אתה יכול להציע הצעות לנוסח הזה. אם צחי יביא הצעה נכונה וחכמה לגבי ההגדרה הנכונה יותר של שירותי האבקה – אנחנו נשמע גם אותו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אין שום בעיה, אבל שלא יעיר לנו; הוא לא האחראי. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אני התרעמתי על כך שהרגולטור, המשרד, אומר לחקלאי מי הלקוח פה. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> בואו נבהיר את זה שיש פה כמה לקוחות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> צחי, גם אתה הלקוח שלי, וכשתבוא באופן מוסדר – גם אתה תקבל תשובה. << אורח >> צחי גולדנברג: << אורח >> אני מסכים על כך שאני הלקוח שלך; השאלה היא אם אתה לקוח שלי. << אורח >> אבינועם ביר: << אורח >> כל משרד ממשלתי נועד לשרת את הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסיימו את ההגדרות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> "השר – שר החקלאות ופיתוח הכפר; "השר הממונה" – (1) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2), ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון; (2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה; (3) לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים; "תאגיד מוכר" – תאגיד שהוכר לפי סעיף 37. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מישהו חוץ מצחי שרוצה להגיד משהו? אז כל ההערות בעניין הזה נאמרו. אנחנו נמשיך את הישיבה במועד אחר. תודה רבה לכולם. הישיבה ננעלה בשעה 12:31.