פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
ועדת הבריאות
08/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 9:30



סדר היום:
 << הלסי >> 1. הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסדרת מרכזי המיון הקדמיים ברשויות מרוחקות", של חה"כ משה טור פז << הלסי >> 
 << הלסי >> 2. הצעת לסדר היום בנושא: הקמת חדרי מיון קדמיים", של חה"כ נעמה לזימי << הלסי >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר
אחמד טיבי
ירון לוי
טטיאנה מזרסקי
לימור סון הר מלך
קטי קטרין שטרית


חברת הכנסת:
נעמה לזימי


מוזמנים: 
	גאיה עפר
	–
	רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

	ניצן קורקין
	–
	מנהל אגף א' גליל בפועל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	ד"ר הדר אלעד
	–
	ראש חטיבת רפואה, משרד הבריאות

	שרית יערי
	–
	אגף רפואה קהילתית, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות

	אביתר וויס
	–
	כלכלן תקציבים, משרד הבריאות

	מירי כהן
	–
	משרד הבריאות

	אודי גלבשטיין
	–
	משרד הבריאות

	שלי לוי
	–
	ראש צוות מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	ישראל גנץ
	–
	ראש מועצת בנימין

	מאיר צור
	–
	ראש המועצה, מועצה אזורית הערבה התיכונה

	עירית רווה שחר
	–
	מנהלת בריאות, מועצה אזורית הערבה התיכונה

	בנצי שרייבר
	–
	יועץ לחבר הכנסת משה טור פז

	ד"ר איילת נבט
	–
	נציגה, שירותי בריאות כללית

	אפי פלדמן
	–
	איחוד האמבולנסים הפרטיים בישראל

	חפציבה ספירט
	–
	חברת ועדת הביקורת, הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל

	חנאן מוסא
	–
	מקדמת בריאות, הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל

	צחי בן עיון
	–
	יו"ר, פורום 9

	דוד מרקוס
	–
	מרכז רפואי בנימין

	נעמה כהן
	–
	ארגון "מרשם"

	אבי מרכוס
	–
	איחוד הצלה

	עמיר אלפסה
	–
	אחיינה של מיה גורן, נרצחה בשבי בעזה

	ורד אנסבכר
	–
	אחותו של רס"ן יהודה כהן, נפל בקרב בעזה, פורום הגבורה

	הדסה לזר
	–
	אחותו של שלמה מנצור, חטוף בעזה

	חן אביגדורי
	–
	אשתו וביתו שבו מהשבי בעזה

	צביקה מור
	–
	אביו של איתן מור, חטוף בעזה

	אלון גת
	–
	אחיה של כרמל גת, חטופה בעזה

	שמעון אור
	–
	דודו של אבינתן אור, חטוף בעזה

	חיים סילברשטיין
	–
	תושב היישוב בית אל

	אליענה פסנטין
	–
	תושבת היישוב עלי

	עידית לביא
	–
	תושבת היישוב שילה 

	עמוס חתן
	–
	תושב המושב שתולה

	

	
	


משתתפים באמצעים מקוונים:
	אביחי שטרן
	–
	ראש העיר, עיריית קריית שמונה 

	אלונה שפר
	–
	מנכ"לית, הסכם גג נתיבות 




מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

































<< הלסי >> 1. הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסדרת מרכזי המיון הקדמיים ברשויות מרוחקות"
של חה"כ משה טור פז << הלסי >>
<< הלסי >> 2. הצעת לסדר היום בנושא: הקמת חדרי מיון קדמיים"
של חה"כ נעמה לזימי << הלסי >>

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר, שתעסוק בנושא הצעה לדיון מהיר בנושא הסדרת מרכזי המיון הקדמיים ברשויות מרוחקות, של חבר הכנסת משה טור פז, והצעה לסדר היום בנושא הקמת חדרי מיון קדמיים, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מבקש להזכיר בפתח הדברים את ה'הותר לפרסום' הכול כך קשה מאתמול על רס"ן ג'לאא אבראהים בן 25 מסאג'ור שנפל בדרום הרצועה. יהיה זכרו ברוך. אני מבקש מכאן לשלוח תנחומים למשפחה. כפי שאנחנו נוהגים תמיד, גם את הבוקר הזה אנחנו פותחים כאן בוועדה בתפילה לרפואתם השלמה של הפצועים במערכה הקשה הזו, וכמובן תפילה לחזרתם הביתה במהרה של כל החטופים והחטופות הנמצאים בשבי, בעזרת השם גם בבריאות. 

לפני שאנחנו כמובן נצלול לתוך העניין, אנחנו מבקשים לפתוח עם נציגי המשפחות. אנחנו נתחיל עם סרטון קצר לבקשת המשפחות, ולאחר מכן נשמע את הדברים. 

(הקרנת סרטון)

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הדסה לזר, בבקשה. 

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

אני אספר את סיפורו של שלמה, אחי. תשעה חודשים, לא יאומן. שלמה מנצור נחטף מביתו שהוא מבצרו בקיבוץ כיסופים, כשהיה בן 85. היום הוא כבר בן 86, חטוף הכי מבוגר והיחיד מקיבוץ כיסופים. שמי הדסה לזר. שלמה אחי האהוב נולד בעיראק וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד, שואה שהתחוללה בעיראק ב-1941 בחג השבועות. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק. אם חשבנו אז אחרי השואה ההיא שלעולם לא עוד, בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו, הגיעה השבת הארורה ושלמה כעת חווה שואה נוספת בזקנתו. 

בבוקרו של חג שמחת תורה בשעה 07:30 שלמה שלנו נחטף על ידי מחבלי החמאס שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו את ידיו, היכו אותו וחטפו אותו במכוניתו לעזה כשהוא עדיין בפיג'מה. אשתו הצליחה לחמוק מהם בגבורה לממ"ד של השכנה. מאז נעלמו עקבותיו. אין פיסת מידע עליו. השמיים נפלו עלינו, החיים התהפכו. בימים אלה שלמה עובר שואה נוספת בזקנתו. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהינום בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים. האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל ואני זועקת מכאן את זעקתו. אל תשליכוני לעת זקנה. ככלות כוחי אל תעזבוני. 

איפה מצוות פדיון השבויים? שלמה ממייסדי קיבוץ כיסופים הגיע לקיבוץ בגיל 15, שם הקים את משפחתו, הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. הוא איש עם לב זהב וידי זהב, מלא חמלה ודאגה לאחר ותמיד עם חיוך רחב, שובה לב. אני מדברת עליו וליבי שותת דם. הבטן מתהפכת והדמעות זולגות. אנו חרדים לגורלו, ואתם חברי הכנסת יוצאים לפגרה, ואחי וכל החטופים מתפגרים במנהרות החשוכות בגיהינום. איפה ייסורי המצפון? אני מתחננת שתתגייסו לתמוך בעסקה. 

אני פונה אליך, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, חייבים לאשר וליישם את עסקת נתניהו עכשיו, ולאפשר את שחרור כל החטופים. הזמן אזל. עליך החובה. כל יום שעובר מסכן אותם. עליך החובה להתעלם מכל לחץ פוליטי. זה הזמן לקחת פיקוד ולגלות אומץ. יש לך רוב מוחץ בקרב הציבור. אין ניצחון למדינת ישראל זולת השבת כולם הביתה עכשיו. תודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה, הדסה. 

עמיר, בבקשה.

 << אורח >> עמיר אלפסה: << אורח >> 

אני עמיר, אחיין של מיה גורן שב-7 באוקטובר מחבלים נכנסו לבית התינוקות בקיבוץ ניר עוז וירו בה, פצעו אותה קשה ולקחו אותה איתם לעזה. בהמשך גילינו שהיא נרצחה, שהיא נמצאת עדיין בעזה והיא לא בחיים. 

בכל מקום שאני הולך אני פה כדי להשמיע גם את קולם של החטופים הנרצחים. גם להם אנחנו מחכים. גם להם אין זמן. יש יותר מ-40 כאלה עדיין בשבי החמאס ואנחנו מחכים שגם הם יחזרו. ברור לי שהמצב של החטופים החיים הוא הרבה יותר דחוף. זה ברור שצריך לעשות הכול כדי שהם יחזרו בחיים וכמה שיותר מהר בשביל שלמה ובשביל כל החטופים והחטופות שראינו בסרטון, וכל שאר החטופים החיים. 

אני יודע שאמורה להיות כאן גלית דיסטל-אטבריאן וגם לימור סון הר מלך מהקואליציה. אני לא רואה אותן. נראה לי רק אתה פה מהקואליציה, יונתן. אני רוצה באמת להסתכל לך בעיניים ולבקש ממך שבאמת תצביע בעד העסקה הזאת. אני יודע שהרבה מאצלכם מתנגדים אליה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה זה אצלכם, סליחה?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מש"ס לא מתנגדים לעסקה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא תהיה התנגדות אצלנו. להיפך.

 << אורח >> עמיר אלפסה: << אורח >> 

אני שמח לשמוע את זה, ואשמח שבאמת הח"כים אצלכם יצביעו בעדה כשהיא תגיע. נשמח שתפעיל לחץ בקואליציה כדי שהיא תקרה, ותעשו הכול כדי שהיא תקרה. אנחנו ברגע השיא של הדבר הזה כרגע, ככה זה מרגיש, וזה באמת יכול לקרות. אני כולי תקווה כדי שזה יקרה בשביל החטופים הנרצחים והחטופים החיים. 

עם כמה שאנחנו חוזרים על המשפט הזה, קיבוץ ניר עוז הופקר. הייתי שם אתמול. מדברים על המחיר של העסקה הזו. לראות את הקיבוץ הזה זה להבין שהקיבוץ ומה שקרה לו זה המחיר שכבר שולם, כל ההרס וכל השריפה וכל המוות שהיה שם וכל החטיפות. זה מה שיש לי להגיד בנושא הזה.

אני אוסיף עוד כמה מילים באותו נושא, אבל קצת אחר. מיה, בנוסף אליה גם נרצח בעלה אבנר. אמנם לא חטוף אבל לשניהם יש ארבעה ילדים מגיל 19 עד 24. כרגע ההורים שלי שהם הדודים שלהם, הם עוזרים להם בכל דבר אפשרי החל מביורוקרטיה ועד למאבקים וכל מה שרק אפשר. כמו שאמרתי, ההורים שלי הם כרגע ההורים בפועל של ארבעת הילדים של מיה ואבנר - עסיס, בר, גל ודקל שהם אמנם כולם בגירים אבל עדיין כל החיים לפניהם. כרגע על פי החוק היבש ביטוח לאומי לא מכיר בדבר הזה, אין לו יותר מידי חוקים על הנייר לסייע כספית בנושא הזה להורים שלי, והם מנסים לקדם חוק ותקנות בנושא הזה, אז אם יש כאן חבר כנסת או כל אדם שירצה לסייע, לייעץ בנושא הזה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה אתם מבקשים שיהיה בחוק?

 << אורח >> עמיר אלפסה: << אורח >> 

פשוט לקדם את העניין הזה שביטוח לאומי לא מכיר בכך שהם כרגע ההורים שלהם. אי אפשר לומר שהם אפוטרופוסים כי הם כולם בגירים כבר מעל גיל 18, אבל זה מה שהם עושים בפועל. אם יש אפשרות - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה.

 << אורח >> עמיר אלפסה: << אורח >> 

תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ורד אנסבכר.

 << אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >> 

אני כבר אדבר בשם פורום הגבורה, אבל אנחנו רגע רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

שמי חן אביגדורי. אשתי שרון וביתי נועם נחטפו על ידי החמאס ב-7 באוקטובר, שוחררו בעסקה הראשונה ב-25 בנובמבר. אני באתי היום לדבר על משהו קצת אחר. ורד ואני הולכים לקרוא פה הצהרה. אני רוצה לפני זה לשתף את כל היושבים בחדר, שביום ראשון בשבוע שעבר ירדנו לסיור בדרום. היינו משפחות חטופים, היינו פורום גבורה, היינו נשות המילואימניקים. היינו כל מיני אנשים מכל מיני אזורים ומכל מיני מחשבות, וירדנו והיינו בלב המאפליה שנקרא ניר עוז ובארי ובנובה. היה ביקור מאוד עוצמתי באמת של כל מיני אנשים שחושבים כל מיני דברים, ומתוך המקום הזה של הכאב ומתוך המקום הזה של האסון שעברנו החלטנו לנסות ליצור משהו חדש. מה שאנחנו הולכים לקרוא, ורד ואני, זה בשמנו, וזה משהו שעבדנו עליו המון זמן, ויכוחים על כל מילה ומילה, וכל מילה נשקלה פה. נשמח לקבל את תשומת לב הוועדה ואדוני. 

אנחנו משפחות שכולות, משפחות חטופים, חלקן גם הן משפחות שכולות המחכות כבר 276 ימים לחזרתם הביתה של יקירנו, אימהות לוחמים וחיילי מילואים. אנחנו רואים באחדות ערך אסטרטגי למדינת ישראל וסוד קיומו של העם היהודי. אנחנו קוראים לאחדות, לא לאחידות. חילוקי דעות היו ועוד יהיו בינינו, אבל החרדה לחטופים, הרצון למגר את האויב והדאגה הכנה לעתיד המדינה מביאים אותנו להיות קרובים משהיינו אי פעם. אנחנו קוראים לממשלה למצות את ההזדמנות שנמצאת לפתחינו בימים אלה, ולקדם מתווה אחראי במסגרתו ישובו כל החטופים, החיים לשיקום והמתים לקבורה, זאת מבלי לוותר על השגת מטרות המלחמה - מיטוט החמאס והחזרת הביטחון לעוטף עזה, הצפון וכלל תושבי המדינה. 

אנחנו קוראים לממשלה דרך הוועדה הזו ודרך ועדות אחרות שלא לתת מתנות חינם למי שרצח, אנס, ערף ועודנו מחזיק בחטופנו, בוודאי שלא לשחרר מחבלים או לאפשר הכנסת חומרי בניין לרצועה ללא כל תמורה. יש לראות בכל מחווה מנוף לחץ אפשרי, ולהתנות כל סיוע והקלה בשחרור החטופים. 

 << אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >> 

בנוסף, אנחנו כולנו רואים בכל מי שנלחם ב-7.10 גיבור ישראל, בין אם התגייס ובין אם לא, וקוראים לכם לעמוד כמונו כאיש אחד מאחורי מי ששם נפשו בכפו ויצא מביתו על מנת להגן על אזרחים שהופקרו באותו היום. העם בישראל הוכיח חוסן, גבורה והקרבה יוצאי דופן מאז פרוץ המלחמה. נראה שתקופה ארוכה וקשה עוד לפנינו ועלינו לשמר את הלכידות הזו לכל אורכה. עליכם לפקח ולדאוג שכל פעולה וכל החלטה מקדמות אותנו להשבת החטופים ולהשגת כל מטרות המלחמה. עתידנו תלוי בכך, וסביב מטרה זו התאחדנו. אם אנחנו יכולים לקדם אחדות, אתם חייבים לעשות את זה. הפסיקו את השיח המפלג, שימו סוף לתוקפנות המילולית וגנו כל סוג של אלימות. 

לסיום נדגיש שוב, יש לנו ולכל עם ישראל ציפייה ותקווה לראות את כל החטופים בבית בהקדם האפשרי, לצד מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון המדינה. עם ישראל חי. 

זה באמת הצהרה שיצרנו יחד ואנחנו קוראים כולנו באמת. אנחנו בכל חדר וחדר בוועדות בדרך כלל מנסים לפתוח איתה, כי באמת מאוד חשוב לנו להציב את זה על השולחן גם אם אנחנו מציגים פה דעות שהן שונות. זה דבר אחד.

עכשיו אני אדבר בשם ורד מפורום הגבורה, אחות של רס"ן יהודה כהן. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי, מהיישוב שדמות מחולה בבקעת הירדן. יהודה נפל בקרב קשה בצפון הרצועה, קרב גבורה שבו הציל את כל חיילי הסיירת שלו, החיילים שלו, כמו מאות גיבורים שנפלו בקרבות גבורה, ולצערי, כמו שפתחת את הישיבה, עוד אנחנו משלמים מחירים קשים. חיילים שהיו מוכנים להתמסר בשביל העם הזה, הם ראו את הרוע בעיניים. חלקם ראו אותו ממש ב-7 באוקטובר. יהודה אחי נלחם בנחל עוז, בקיבוץ, וחבורה של אנשים שרוצים לנצח בשביל ילדי שדרות והעוטף, בשביל כל המדינה ובשביל הנרצחים הבאים חסרי השם שחלילה יהיו אם אנחנו לא נשיג את כל מטרות המלחמה שהקבינט הציב, ואנחנו חייבים להזכיר את זה כל הזמן, שיש מטרות שהצבנו ואנחנו לא יכולים לוותר עליהן. 

אני יכולה לשתף שבעלי עוד שלושה שבועות חוזר לסבב שלישי בעזה. הוא אמר לי, טוב, זה אוגוסט, זה אירוע לא פשוט לחזור למילואים. יש לנו ארבעה ילדים קטנים, אבל הוא אמר, ברור, זה לא שאלה בכלל מבחינתו וזה גם מבחינתי לא שאלה. הוא אמר שכנראה התפקיד שמייעדים להם זה אבטוח של שיירות של סיוע הומניטרי, והוא באמת שואל את עצמו. הוא אומר, איך אני יכול למצוא את עצמי בסיטואציה שמה שאני עושה, אני הולך להפסיד פה מחיר משפחתי כבד מאוד, כי כולנו יודעים את המחירים שנדרש ממילואימניקים, נשות המילואים, כל המערך הזה שהם חוזרים-באים. זה כבר סבב שלישי, מחיר כלכלי בעבודה. יש לו עבודה שהוא כל פעם נעדר, כבר מעל 100 ימי מילואים ויותר בשביל לראות את שיירות מזון באות ומפנקות את האויבים שלנו בזמן שהחטופים שלנו נמקים ואנחנו לא יודעים מה הם מקבלים ואם הם מקבלים. 

אני יכולה להגיד בתור אשת מילואימניק ובתור אחות שכולה. אנחנו מוכנים להתמסר. אנחנו מבינים שיש לנו פה מלחמה קשה וקיומית ומלחמת הטוב ברע, אבל אנחנו חייבים להתמסר אם אנחנו מרגישים שיש פה ממשלה שיש לה חזון, שיש לה ראיה למרחוק, שיש לה גיבוי לחיילים, שיש לה אמון במה שהיא עושה. יהיה לנו מאוד קשה להתמסר כשאנחנו לא נותנים מספיק אמון. 

בימים האחרונים מדברים על הסכם, שוב בעקבות הלחץ הצבאי המופעל, ההסכם ששב לשולחן. אנחנו מבקשים באמת לתת להסכם מקום, אבל כל הסכם שלא נותן מענה לכל יעדי המלחמה, לצערי המשמעות שלו הפסד ולא ניצחון. אין לנו שום פריבילגיה לא להשמיד את החמאס. זה פשוט לא יעזור לנו, את הפריבילגיה להפקיר שוב את אזרחי הדרום והצפון. אין לנו את הפריבילגיה לשלוח שוב עוד כמה שנים חיילים לעוד סבב ועוד דשדוש ועוד חוסר הכרעה. יש לנו את היכולת עכשיו להכריע. אנחנו לצערי שנים ארוכות סבלנו מלראות את ההווה ולשכוח את העתיד, והיה לנו נורא נוח השקט. אנחנו חייבים להמשיך במלוא הכוח כדי שהאויבים שלנו יבינו, האויבים שלנו שעכשיו בדרום, האויבים שלנו שעכשיו בצפון יבינו שעם ישראל, באמת אם סיימנו את ההצהרה בעם ישראל חי, אז עם ישראל חי ועם ישראל, יש לו זכות קיום, ועם ישראל רוצה להראות את הכוח שלו ואת הנוכחות שלו ויש לנו זכות לביטחון פה, מלא, וזה בידיים שלנו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה, חן וורד. 

צביקה מור.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

תודה. בוקר טוב. אחרי תשעה חודשים אם זאת העסקה שמביאים לנו, אז זה מאוד מאוד מאכזב. איך אני יכול להסכים לעסקה כזו שבה אני לא אראה את הבן שלי חוזר הביתה? הבן שלי נמצא שם מהאחרונים ברשימה. איך יכול להיות שאחרי תשעה חודשים לא הבאנו את חמאס למצב כזה שכולם חוזרים ביחד ובמחיר הנמוך ביותר? איך יכול להיות שאחרי תשעה חודשים אין לנו עדיין רשימה, אין לנו עדיין וידאו של ביקורי צלב אדום אצל החטופים שלנו? למה שאני אסכים לעסקה כזו בלי שאני יודע מה המצב של הבן שלי ושהוא מקבל את הטיפול הנאות ושיש לו שתי רגליים, שתי ידיים, שתי עיניים ושני אוזניים? מי היה קונה רכב יד שנייה בלי לראות את הרכב לפני שהוא קונה? אף אחד, אז איך עושים כזה משא ומתן? 

אנחנו שחותמים על הסכם לעולם לא נפר אותו, כי אנחנו, אם תירצו, אנחנו נאמנים. אם תירצו, אנחנו חנונים. חמאס יפר את ההסכם, אז אנחנו נשלם במזומן וחמאס ישלם לנו בצ'קים דחויים. למה שנסכים לעסקה כזו? אנחנו הולכים לשלם לחמאס אחרי מה שהוא עשה לנו. אנחנו מטורפים? מה הולך להיות פה ברחובות בשנים הקרובות אחרי ש-900 מחבלים משוחררים, כולל מחבלים כבדים, רוצחים, חוזרים לכפרים שלהם לחפלות? כל חפלה כזאת היא מסיבת גיוס לארגון הטרור. כל מחבל כזה מתראיין לכל הרשתות הערביות ומתפאר במעשיו, וזה רק ידרבן את ארגוני הטרור להמשיך לרצוח כאן יהודים, כי אמנת החמאס לא בוטלה, אמנת הפת"ח לא בוטלה ושתיהן קוראות להשמדת ישראל. זאת הירושה שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו? 

אנחנו מנסים ללכת בדרך הקלה? זאת לא הדרך הקלה. איך יכול להיות שאנחנו במקום לדבר על המחיר שנגבה מהאויב, עוסקים כל הזמן במה אנחנו נשלם? אנחנו פשוט לא לומדים את הלקח. 1985 עסקת ג'יבריל - 1,150 מחבלים השתחררו, מתוכם אחמד יאסין ומרוואן ברגותי יימח שמם. שניהם ארגנו לנו את האינתיפאדה הראשונה והשנייה. אתה לא צריך ש-30 או 300 יחזרו לעסוק בטרור. מספיק אחד שיארגן לך את הטבח בשמחת תורה. לא למדנו את הלקח? לא מסתכלים קדימה לדורות הבאים? איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים? 

אנחנו לא נסכים לעסקה כזאת שלא תחזיר לנו את הגברים הצעירים ואת החיילים בפעם אחת כולם. אנחנו לא נסכים לעסקה כזו שבה אנחנו משלמים לארגון הטרור שיואיל להחזיר לנו את היקירים שלנו. התנאי הראשון לעסקה, תנאי סף שאנחנו נדע מה עם החטופים שלנו. לפני זה אין דיבורים. איך יכול להיות שאני לא יודע מה עם הבן שלי, וסינוואר יודע מי הולך להשתחרר אצלו, באיזה בית כלא הוא נמצא ומה התפריט היופי שלו במיוחד אחרי בג"ץ פירות העונה. מכירים את הבג"ץ הזה? איך יכול להיות? אני מצפה ממדינת ישראל הגדולה והחזקה לשנות את הכיוון. אפשר לשנות את הכיוון. אם כולנו היינו דורשים מהממשלה להפעיל יותר כוח, המצב היה שונה. לא רק בעזה יותר כוח. בכל המקומות. כולם צריכים לראות שהתעוררנו, שניפצנו את האלילים של הקונספציה. אנחנו לא נרדוף יותר אחרי שלום. אנחנו נבנה יחסים קורקטיים. מי שמסתדר איתנו, מי שמקבל איתנו, אהלן וסהלן. מי שלא, יעוף מפה. 

לסיום אני רוצה לומר לכם. כמה חודשים לפני שמחת תורה ישבנו בבית בארוחת שבת, והילדים שלי שאלו אותי מה זה עסקת שליט, הילדים שלי הגדולים מגיל 13 עד איתן. איתן היה בן 23. מה זה עסקת שליט, מה היה, איך היה. תיארתי להם מה היה. בסוף איתן אמר לנו, אם אני נופל שבוי במילואים, אתם לא משחררים אותי תמורת רוצחים. אני לא מוכן שבגללי יירצחו כאן יהודים. זה החינוך שהוא קיבל בבית, אז בואו, במקום שנדבר על המחיר שאנחנו נשלם, נעסוק רק בגביית מחיר מהאויב, ויש עוד הרבה מה לגבות ממנו. הרבה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה, צביקה. כמובן תפילה שנזכה לראות את הבן שלך חוזר הביתה במהרה בבריאות. 

אלון גת, בבקשה.

 << אורח >> אלון גת: << אורח >> 

שלום לכולם, סליחה על ההשוואה, אבל כשאני הולך לקנות שטיח, אני בא למוכר ואני שואל אותו מה המחיר, והוא אומר לי. אני יכול להתמקח איתו ואני יכול לפעמים גם ללכת. אני יכול ללכת ולא לקנות את השטיח, אבל אם אני מאוד רוצה את השטיח הזה, אני אשלם את המחיר. אני יכול לא, אני יכול כן, אני יכול להתמקח איתו, אני יכול לבוא עוד שבוע ועוד שבוע. יכול להיות שמישהו אחר יקנה את השטיח. אני יכול גם לבוא ולשרוף לו את החנות עם השטיח בפנים, רק ההבדל פה שלא מדובר בשטיח, מדובר באחותי ומדובר ב-120 אנשים שרובם חיים, ואני רוצה את אחותי בבית. היא צריכה כבר להיות בבית. עברו תשעה חודשים והיא צריכה להיות בבית. 

היום הדיון הוא על חדרי מיון קדמיים שמטפלים בהם באנשים. כשמטפלים עכשיו באירוע רב-נפגעים, דבר ראשון מטפלים במי שפגוע הכי קשה. מצילים אותו קודם. אני לא צריך להגיד לכם מי פגוע הכי קשה עכשיו ומי אפשר להציל עוד, אבל אפשר להציל. זה אנשים חיים שאם לא נוציא אותם עכשיו, יכול להיות שזו ההזדמנות האחרונה. יש עסקה עכשיו על השולחן שאפשר לקבל אותה ולהביא את האנשים האלה הביתה. להביא אנשים חיים הביתה. להביא את הגופות חזרה לקבורה. אפשר לעשות את זה עכשיו. 

אם חמאס יפר את העסקה כמו בפעם הקודמת כשאחותי הייתה צריכה להשתחרר יום אחרי, והוא הפר ואחותי לא השתחררה, אנחנו יכולים לחזור ללחימה, אין שום בעיה, אבל כל עוד העסקה הזאת מתקדמת, מ-40 בעסקה הקודמת שהיו אמורים לצאת, יצאו יותר מ-100. על זה אנחנו מדברים, להוציא אנשים חיים הביתה, את כולם. הם יגיעו הביתה כולם. אנחנו צריכים להתחיל את זה ולהביא אותם הביתה.

 אחותי היא מרפאה בעיסוק, כרמל. היא טיפלה באנשים כשהיא הייתה בשבי, אבל אני לא יודע מה המצב שלה עכשיו. אני רק יודע שהיא צריכה לצאת משם כמה שיותר מהר, כי יכול להיות שחודש הבא היא כבר לא תהיה שם. היא יכולה להיות תוך שבועיים-שלושה איתי בבית. היא יכולה להיות עם גפן האחיינית שלה. תיראו את החיבוק הזה שגפן נותנת לירדן פה כשירדן חזרה, כאשתי חזרה מהשבי אחרי 54 ימים. תיראו את השמחה הזו. זה מה שאנחנו נלחמים עליו, בשביל שיהיו חיבוקים כאלה, בשביל שגפן הבת שלי תוכל לחבק את כרמל שתחזור. היא יכולה עוד שבועיים להיות פה, ואחרים יכולים להיות פה תוך חודש, חודש וחצי, חיים. מי שחי יכול לחזור לפה חי. 

שאלה קצת רטורית, אבל משהו בעסקאות מאז שהיה את העסקה הקודמת עד עכשיו השתפר? קיבלנו יותר? מתישהו היה שיפור במצב? רק המחיר עולה ויש לנו פחות אנשים להחזיר על אותו מחיר שעולה. המשמעות של זה, שצריך כמה שיותר מהר לסגור את זה. כמה שיותר מהר לסיים עם הדבר הזה. כמה שיותר מהר להביא את מי שבמילואים חזרה הביתה שיוכל להיות עם הילדים שלו, שיוכלו להפסיק להיהרג לנו חיילים, שלא נתחיל מלחמה בצפון, שנחזור לשגרה. אתם זוכרים מה זה שגרה? זה אפשרי. זה יכול לקרות.

 אני מבארי ויש פה מאחוריי חברי בארי, ואנחנו יודעים מה זה לחיות על קו הגבול, אבל אנחנו מבינים שיש לנו אנשים מבארי, אנשים שלנו שכרגע בידיים של חמאס. יש בני ערובה. אנחנו עכשיו עושים מבצע להצלת בני ערובה. זה הדרך להוציא אותם, בעסקה, והעסקה הזו קיימת עכשיו. עוד שבועיים היא לא תתקיים. עכשיו היא מתקיימת ואנחנו צריכים להגיד לה כן, עסקה שמקובלת על ידי נתניהו, על ידי הממשלה, על ידי כולם, כל העולם. מי אנחנו שנגיד לא להביא אנשים חיים הביתה? אנשים חיים הביתה. תזכרו. 

איפה מר שקלים שהיה פה לפני רגע? בדיוק יצא, חבל, כי הוא בדיוק חגג ב-4 ביולי יום הולדת 50. כרמל חגגה ב-16 במאי יום הולדת 40. את יום ההולדת הבאה שלה אני רוצה שתחגוג כמו מר שקלים, פה, בחופשי. זה מה שאנחנו נלחמים עליו, להביא אנשים חיים הביתה, ועכשיו יש משהו קונקרטי שאולי הוא לא יחזור. זו ההזדמנות האחרונה להביא אותם הביתה. אסור לנו לפספס אותה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, עוד דקה אחת נשארה לי מהשלוש דקות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא הגבלתי.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

אוקיי. אני רק רוצה להוסיף לדברים של אלון. אף אחד לא עושה טובה למשפחות חטופים שהוא מביא את היקרים שלהם הביתה. שחרור החטופים זה יעד אסטרטגי של מדינת ישראל, כי למרות כל ההפחדות שרצות פה, מה יהיה ואנשים בעתיד וכל מיני דברים כאלה, וכבר אמרו הרבנים הכי גדולים, וצביקה, אתה מכיר את הפסיקות. יש עכשיו אנשים שבסכנה. 

אלון דיבר על עכשיו להציל חיים ואני מדבר קדימה. אני רוצה שכל אחד ידמיין איך זה לחיות במדינה שהפקירה 120 חטופים? איך זה לחיות במדינה שהפרה את ההתחייבות שלה כלפי האזרחים? אני אגיד לכם. יש לי ילד בן 17. הוא רוצה להתגייס. אני רוצה שהוא יתגייס. הוא רוצה לעשות שירות משמעותי. אני רוצה שהוא יעשה שירות משמעותי. הוא ישאל אותי, האם כשאני אהיה שבוי יחזירו אותי כמו שהחזירו את אחותי? היום אני כבר לא יודע להגיד לו ב-100%, וכל אחד מפה לא יכול להסתכל לאף אחד בעיניים ולהגיד לו, לך תשרת, יוציאו אותך אם אתה תהיה שבוי, חייל, שלא לדבר על אזרחים, אז בנוסף לכאב של אלון שהוא צריך להיפסק אחרי תשעה חודשים של לחץ צבאי ועוד לחץ צבאי וכן רפיח וכן חאן יונס, כל האנשים אומרים, נגמרות לנו המשימות. אין מה ללחוץ יותר. יש לנו את המנופים, יש עסקה על השולחן, היא מקובלת על ראש הממשלה, היא מקובלת על המתווכחות, היא מקובלת על הכול. אני מבקש להתייחס לעסקה הזאת כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל. אם אנחנו חס וחלילה נפספס את העסקה הזאת, אנחנו מוותרים על הערכים שמשותפים לכל מי שיושב פה בחדר, לא משנה מה שיש לו על הראש, לא משנה מה שיש לו בכיס, לא משנה מה שיש לו בלב. ערבות הדדית זה מה שהביא אותנו לפה. בית לאומי לעם היהודי. זאת הציונות. לא לקיים את הדבר הזה, להבטיח לאזרחים ביטחון במדינה שלהם זה התקלפות מערכי הציונות. העסקה היא הציונות. תודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. 

הרב שמעון אור, בבקשה.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

תודה רבה. השם שלי שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור. אחי התאום הוא האבא של אבינתן, נחטף עם נועה ארגמני אבל לצערי לא חזר יחד איתה. כל שבת אנחנו מחכים שיהיה איזה צלצול. עם נועה ארגמני היה לנו צלצול בשבת, אבל בשבת האחרונה לא היה צלצול. אולי בשבת הבאה, אולי לפני כן, אז אנחנו מחכים.

אתם רואים, יש פה מגוון דעות. לא כולם סוברים כמוני. אני מאוד מתרגש מצוות האחדות שאנחנו נמצאים בו, מה שהוקרא מקודם ביחד. המון זיעה, המון מאמץ הושקע בדבר הזה. אני קורא את השרשורים, זה פשוט מדהים. אנשים שיש להם מה לעשות ביום-יום, נכון? יש לך מה לעשות, יש לך מה לעשות ביום-יום. 

אני רוצה לקרוא מפה לראש הממשלה. ראש הממשלה יודע באמת האם יש פה עסקה או אין פה עסקה. למה האנשים פה רוצים עסקה? כי הם חושבים באמת שיש עסקה. אתה יודע אם יש או אין עסקה. אתה יודע אם באמת יש התקרבות או אין התקרבות של החמאס, או זה רק בלוף. אני לא רוצה להיכנס לדעות השונות בינינו, אבל אני קורא לראש הממשלה, תשתמש באחדות שיש אצלנו, האחדות הזו שהשגנו בזיעה כדי להיות מנהיג אמיתי, להגיד את האמת לאנשים. אם באמת אתה חושב ואתה יודע שאין עסקה כי החמאס רק עשה איזה בלוף של משפטים אבל באמת הוא נשאר באותן עמדות, ובאמת העמדות של מדינת ישראל הן לא תואמות את עמדות החמאס ולא יהיה עסקה, אם אתה יודע את זה, תשתמש באחדות שלנו כדי להגיד את האמת לכולנו בפנים וללכת בדרך היחידה שנותרה, והיא למעשה להביא את העזתים להבנה שלא יהיה חמאס ביום שאחרי. 

אם אתה חושב שיש עסקה, תגיד, אבל אם אתה חושב שלא, אז תגיד לאנשים את האמת בפנים, כי הדרך הפוליטית הזו, הנחשית שהולכת מתחת לרצפה ושולחת משלחת שיודעים שלא ייצא ממנה כלום, זה הכי גרוע שיכול להיות כי זה הורס אותנו, את המשפחות. אנשים אומרים כך ואנשים אומרים אחרת, אבל אם אתה תהיה מנהיג אמיתי, אז ילכו אחריך. רק תגיד את האמת ותעשה את זה בצורה גמורה וסגורה, כי אם אתה יודע שאין עסקה ואתה שולח שליחים לעסקה, אז אתה מעצים את החמאס. הרגת את המשפחות שלנו. הרגת את הילדים שלנו. הרגת אתה ההורים שלנו, כל אחד, מי שיש לו חטוף בעזה, אז מה הרווחנו? כאילו שאתה מסמפת אותנו, אבל אתה הורג אותנו. אם תגיד את האמת אז נוכל להגיד, אוקיי, לא מסכים אבל בוא תלך עם זה. 

אני רוצה להגיד לראש הממשלה שאם הוא לא יעשה את זה ולא יתנהג במנהיגות, לא יישאר ממנו כלום. הוא גם הורג אותנו, את המשפחות ואת החטופים, והוא גם מחסל את עצמו לדורי דורות. אני מבקש שאת השדר הזה תגידו לו, כי אנשים שנמצאים למעלה, ששלחו את השליחים יודעים באמת אם יש או אין עסקה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, הרב שמעון.

מישהו מבני המשפחות מעוניין להוסיף? זו הרשימה שהייתה לי. טוב, תודה רבה. שנשמע ונתבשר בשורות טובות בקרוב, אמן. 

אנחנו נעשה את המעבר הכול כך קשה כמו כל פעם אחרי ששומעים את המשפחות. הנושא שעל סדר-היום הוא באמת נושא חשוב. אני מקבל בברכה גם את ראש מועצת מטה בנימין, ידידי ישראל גנץ. נמצאים איתנו ראשי רשויות נוספים בזום, אבל אנחנו קודם נתחיל ביוזמת ההצעה, חברת הכנסת נעמה לזימי. אחר כך נשמע את חברי הכנסת וראשי הרשויות, ואחרי זה המשרד, אז בבקשה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

שלום, תודה יו"ר הוועדה. ההצעה לסדר נוסדה לאחר הצעת חוק שהגשתי, שהיא בעצם באה להגדיר את סד הזמנים הנדרש כדי להגיע למרכז רפואי, לחדר מיון קדמי לטיפול רפואי. בישראל המרחק הגדול ביותר בין חדרי מיון הוא כ-250 קילומטרים, בין חדר מיון בבית חולים סורוקה לחדר המיון בבית החולים יוספטל, זאת אומרת, בישראל ממש נחרצים גורלות על בסיס היעדר נוכחות של מרכזי רפואה וחדרי מיון קדמי במרחבים מודרים בישראל. אני יודעת שאתה ער לנושא הזה וגם שזה חשוב לך, אבל הדבר הזה לא יעלה על הדעת שהצלת חיים, שדיני נפשות הם עניין של מיקום גיאוגרפי. במדינה כל כך קטנה הדבר הזה חייב להשתנות. בגלל שגם לא הייתה תמיכה ממשלתית להצעת החוק, אז אנחנו המרנו את זה להצעה לסדר כדי לנסות לדון בזה. גם שר הבריאות אמר שהנושא כן חשוב לו. אני מאוד מקווה, גם בגלל שאני יודעת שעלויות הקמה של חדר מיון הן עלויות שהן יותר גבוהות מעלויות התחזוק, אבל מאוד מקווה שההבנה של הצורך האקוטי לייצר קודם כל את צמצום הפערים הזה, את היכולת להנגיש סיוע ראשוני מציל חיים, מציל נפשות, יעמוד לנו כדבר ראשוני. 

אני מברכת כל חבר כנסת שדואג לשים בכספים קואליציוניים את חדרי המיון הקדמי. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בדיוק. פשוט הוצאת לי את המילים מהפה. למה זה צריך להיות כסף קואליציוני?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

למה קואליציוני? למה לא בסיס תקציב? ברור לי שלפני תקציב אני רק מברכת את מי שדואג שיהיה את השירות הזה, אבל הדבר המעוות הזה שבמהלך השנה אנחנו לא מטמיעים את זה בבסיס תקציב ולא מייצרים את תיקון העיוותים, איך נוכל להרים את הראש ולנסות להקים עוד חדר מיון ועוד חדר מיון, או עוד מרכז רפואה כשאנחנו כל הזמן נלחמים על הכסף הקואליציוני בכל תקציב מחדש, ולא על ההרחבה הזו?

העלויות הללו הן זניחות אל מול הצלת החיים, ומדינה כמו מדינת ישראל ששירותי הבריאות שלה הם מהמפותחים והטובים בעולם, לצד ההזנחה והייבוש התקציבי, היא מדינה שלא עומדת יותר במתח הזה. חייבים מצד אחד להרים על נס את השירות הרפואי המפואר שלנו, ולדעת שגם חייב להשקיע ולהפסיק את ההזנחה הזו שלא עומדת בהלימה אל עליית תוחלת החיים והגידול באוכלוסייה, ובפערים הגיאוגרפיים הללו שהם פשוט פשע לכל דבר ועניין, ותודה רבה על הדיון הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אני חושב שדי מיצית. אני אעבור את כל חברי הכנסת, רק אני אומר לכם עכשיו מראש, החדר לרשותנו עד השעה 11:30, זאת אומרת יש לנו שעה ועשר דקות. כדי שנוכל להגיע בסופו של דבר גם לשמוע את אנשי המקצוע במשרדים, ויש לי הרבה דוברים. אני מכבד את חברי הכנסת. יש לי פה ראשי רשויות, אז קודם כל חברי הכנסת לפי סדר הנרשמים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני גם תושבת פריפריה. להגיע מיישובים רחוקים לחדר מיון בבית חולים זה לוקח מעל שעה בכבישים פתוחים, וכשאנחנו מדברים בתקופת החירום, בתקופת המלחמה, וכשהכבישים יהיו חסומים, ואפילו עכשיו חלק מהכבישים חסומים, פשוט אנחנו נאבד חיי אדם. אנחנו חייבים כמדינה, כממשלה, כוועדת הבריאות עכשיו בדיון לדרוש מהממשלה להעביר תקציבים להפעלת חדרי מיון קדמיים ביישובים מרוחקים. יש לנו דוגמה מצוינת של מג'דל שמס שלא חיכו עד שיקבלו תקציב מהממשלה. הם הקימו מרפאה של 15 מיטות אשפוז עם אופציה להתרחב. יש מתושבי מג'דל שמס רופאים, פרמדיקים, חובשים שהם יכולים להעניק עזרה ראשונה בשעת חירום. אני חושבת שאנחנו חייבים לתת סמכויות ותקציבים לרשויות מקומיות שיודעים היטב לרכז את הנתונים, לגייס כוח אדם מתאים שהם יידעו להפעיל את חדרי המיון בשעת חירום. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. 

בבקשה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה רבה לכבוד היושב-ראש. זה נושא שעולה כל כמה זמן כאן בכנסת בשל הצורך החיוני הקיים, אלף, בשל המרחק, בית, בשל הזדקקות מרכזי אוכלוסייה מסוימים לחדרי מיון. השם קריית שמונה נשמע המון בשנים האחרונות. בסופו של דבר היה או לא היה?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יש שניים, גם שדרות וגם קריית שמונה. זה הוקפא בגלל המלחמה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה אושר והוקפא עוד לפני המלחמה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בתקופה של שר הבריאות ליצמן שהיה גם סגן שר הבריאות, הוחלט להקים חדרי מיון גם בקריית שמונה, גם בטייבה, גם ברהט, ובשל אילוצי תקציב, זה ההסבר התמידי, עדיין לא קמו חדרי המיון האלה. אני רוצה לעורר את המקומות האלה והצורך שלהם מחדש גם בוועדת הבריאות. גם רהט, גם טייבה, גם קריית שמונה ואולי יש יישובים נוספים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש בהחלט. רהט, טייבה, קריית שמונה, שדרות. 

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

בנובמבר 2023 התקציב אושר, של חמישה מרכזי מיון - נתיבות, שדרות, רהט, דימונה, ערבה תיכונה, יחד עם מיון קדמי בקריית שמונה ממאי 2023. נאמר לי ששני המרכזים הללו, קריית שמונה ושדרות מוקפאים בגלל המלחמה. אני עשיתי איזשהו חישוב של מרחקים. למשל מי שצריך סיוע, נשבר רגל, דברים מאוד בסיסיים, צריך צילום, צריך מעבדה, לוקח מנתיבות לסורוקה 36 דקות. מנתיבות לברזילי 33 דקות. אנחנו מדברים על דברים פשוטים. תאר לעצמך שמדובר בטיפול שיכול לחיות את האדם. קטסטרופה אחת גדולה. אם אנחנו הולכים למטה בנימין, ממטה בנימין לירושלים, לבית חולים הקרוב ביותר - 35 דקות, כשאנחנו יודעים שב-35 דקות כבר היה מקרה של מוות כתוצאה מזה שלא הגיעו, ונהרגה. 

הקמת המרכז הרפואי הזה שאנחנו מדברים עליו, מה טוב היה? שישבו ערים והתחברו לבתי חולים גדולים, לדוגמה, הדסה. נתיבות התחברה להדסה, ישבו שם, כבר הכינו תוכנית. יש מקום, יש הכול. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הדסה שמו גם כסף.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

ודאי, והדסה שמו הרבה מאוד כסף. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למעלה מ-50 מיליון שקלים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

עיריית נתיבות בזכות ראש העיר ששם על זה דגש כבר למעלה ממספר שנים. זו אמורה הייתה להיות השלוחה הראשונה שבשלב ראשון יש שם מרכז אמבולטורי כירורגי מרכזי עבור התושבים שגרים בנתיבות ובאזור כולו. אנחנו יודעים שיש גם מועצה אזורית שעוטפת את זה, מה גם שראש עיריית נתיבות הקצה לנושא הזה מכספי הרשות 50 מיליון שקלים. הסכום מורכב מהקצאת מבנה והתאמת מבנה וההצטיידות, ואני חושבת שזה כבר בפתח. 

אדוני היושב-ראש, אנחנו מקיימים פה עשרות דיונים על הבעיות בפריפריה. יש פה פתרון בהישג יד. הוא ממש קרוב. אם משרד הבריאות יבוא ויגיד, תקשיבו, המרכזים האלה מיותרים, בוא נקים בתי חולים בנתיבות, במטה בנימין וכו', הרי זה לא קיים, זה לא יקרה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא נקדים את התשובה שלהם.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

פתרון כזה, אדוני היושב-ראש, חייב להיות. שים לב, גם קואליציה וגם אופוזיציה ביחד מבינים שחייבים לתת מענה. אני, קטי שטרית, השתמשתי במוקד בריאותי. הקופות נסגרות ב-19:00. מה קורה לאנשים מ-19:00, זהו, אין, במדבר הם יהיו? המרכזים האלה, הרבה פעמים לי יצא להשתמש בהם אפילו ברמה האישית. טרם וכו' זה מרכזים פרטיים. תאר לעצמך שהמדינה הייתה חושבת צעד קדימה להוריד את העומס מבתי החולים. הרי לפעמים יש דברים שהם פשוטים, נניח שירותי רפואה דחופה, CT, MRI, דברים כאלה שיכולים להוריד מבתי החולים. מי פה לא נסע לבית חולים ועשה לפחות 40 דקות סיבובים למצוא חנייה? פשוט הכול עמוס ברמה שאין כדוגמתה. 

אשפוז יום למבוגרים, אשפוז יום לילדים, שירותי פסיכיאטריה שזה היום דבר מאוד חשוב, לא לחכות. כמה פעמים הורים מתקשרים אליי, יושבים שעות במיון עם הילד שלהם אחרי התקף טראומטי ואין מי שידבר איתם. מודדים את החום ואתה מחכה 40–50 דקות במקרה הטוב, אם לא יותר מזה, אז אני חושבת שחייבים באופן דחוף לפחות נתיבות שכבר נמצאת בשלב הכי מתקדם שלה. הזוי בעיניי שזה לא קורה. מטה בנימין שזה רחוק. כל הערים שפרסנו. זה לא הגיוני שאנחנו לא על זה. 

אדוני היושב-ראש, כל הכבוד לנעמה שיזמה את הדיון. אני כל כמה שבועות אזמן דיון בנושא הזה. לא הגיוני שאנחנו נבוא בסיסמאות 'לחבר את הפריפריה למרכז', וכשהפתרון הוא מצוי לא עושים עם זה כלום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

רק משפט. בהצעת חוק גם הגדרנו שיהיה 100 קילומטר בין טיפול רפואי לטיפול רפואי, מרכז רפואי או בית חולים, זאת אומרת שלא יותר מ-50 קילומטר לבן אדם נסיעה כדי לקבל טיפול. לפעמים הגדרה על בסיס המרחק היא הגדרה שתאפשר את הרחבת השירות הזה בצורה הכי נכונה, ותאפשר גם שיתופי פעולה כאלה. הייתי מציעה שתאמצו את זה ממשלתי ונעשה משהו כזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אם אדם חש בליבו, עד שהוא מגיע לבית החולים אפשר לפספס אותו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מעדיף שהשיח יהיה לא בין חברי הכנסת, אלא בין אנשי המקצוע לבינינו, אז בואו ננסה להתקדם בדיון הזה.

חבר הכנסת ירון לוי, אתה ביקשת לדבר לאחר שתשמע את תשובת המשרד. 

חברת הכנסת לימור סון המלך.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם אני אשמח אחרי תשובת המשרד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני רוצה להקריא בשם מגיש ההצעה, בין היתר גם כן חבר הכנסת משה טור פז. אני רוצה להקריא בשמו. הוא פשוט מנהל דיון בוועדה אחרת, את הדברים שהוא ביקש לומר כאן. 

"מ-2016 משרד הבריאות מחפש פתרונות לא מעשיים בחדרי מיון. בארבע השנים האחרונות נחסמו כבישים מרכזיים בישראל, לעיתים גם ליממה במצבי חירום, כמו בשומר חומות וב-7 באוקטובר. מעבר לכך גם בשגרה קיימים יישובים מרוחקים הדורשים מענה מקומי מיידי. כל אלה הובילו לצורך בחדרי מיון קדמי. 

באוגוסט האחרון התחייבה הממשלה דרך מצ'ינג בין נגב גליל לכספים קואליציוניים, בבניית חמש מרכזי מיון קדמי בנגב, זאת בנוסף למרכז בקריית שמונה. השאלות שלנו, אחת, מה מתקדם עם תהליך המצ'ינג לאור הפרסומים כי התהליך בשדרות וקריית שמונה הוקפא? שתיים, מה קורה במקומות דוגמת בנימין, שומרון שלא מכוסים בתוכנית של נגב גליל"? עד כאן דבריו של חבר הכנסת משה (קינלי) טור פז.

אני עובר כרגע ברשותכם, חברי הכנסת, לשמוע את הדברים של מטה בנימין. לבקשתך, ראש המועצה, ביקשת כאן סדר-דוברים. אני אבקש מכם לקצר כדי שנספיק לשמוע את כולם. 

נתחיל עם עידית לביא, בבקשה.

 << אורח >> עידית לביא: << אורח >> 

שלום, אני עידית לביא, אני אימא לחמישה וגרה בבנימין, בשילה. לפני שנה ורבע בערב שבת הבת שלי הקטנה הדר נגה בת שנתיים ושמונה השתוללה בבית כמו ילדה קטנה ופתחה את הגבה שלה. הייתה שעת לילה מאוחרת, פתחה את הגבה. הלכנו לאחות היישובית. היא כבר ישנה, האחות היישובית. היא פתחה לנו את הדלת בכל זאת, הסתכלה עליה, שלחה אותנו למיון שפלסטיקאי יתפור אותה. נסענו לבית חולים. בגלל שזה שבת, אין פקקים, זו רק שעה נסיעה. את התפירה סיימנו ב-02:00 לפנות בוקר. נשלחנו להתאוששות של כמה שעות שהיא תתעורר. בערך ב-06:00 אחרי שהדר שם כבשה את ליבן של כל האחיות בצוות, אמרנו להן להתראות ויצאנו חזרה הביתה. 

בדרך חזרה הביתה זגזג מולי מחבל בכביש עד שהוא הצליח ופגע ברכב. הדר יצאה מהבית עם חתך קל בגבה. היא הובהלה לטיפול נמרץ. בטיפול נמרץ היו אותן אחיות, אותן רופאות ששחררו אותנו כמה דקות קודם, הסתכלו עלינו בהלם. רחש עבר באולם, לא יכול להיות שהילדה הזו שהגיעה עם כמה תפרים, חזרה לפה עכשיו מונשמת, מורדמת. אף אחד לא אמר לי אם היא חיה או לא חיה. שישה ימים נאבקו שם על החיים שלה במסירות, אבל היא לא חזרה איתנו הביתה. אנחנו יצאנו לטיפול פשוט שכל ילד קטן מתחת יסודי פותח את הראש, שובר את היד. יצאנו למרכז הקרוב ביותר וחזרנו בלי ילדה. 

ההתמודדות היום-יומית בנסיעות בכבישים שלנו היא התמודדות קשוחה. מרכז רפואי זמין וקרוב זה לא פריבילגיה, זה צורך וזו זכות בסיסית שמגיעה לנו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אליענה פסנטין, בבקשה. 

 << אורח >> אליענה פסנטין: << אורח >> 

שמי אליענה, אני אימא לשמונה. אני גרה בעלי. יש לי ילד עם אפילפסיה עמידה לתרופות, ילדה עם סוכרת נעורים, בעל עם סוכרת נעורים. בדברים פשוטים כמו ללדת שמונה ילדים ולא לרצות שהשכן יילד אותי באמבולנס כי זה שעה כשאין פקקים. 

יום שישי האחרון התעוררתי כשהבן בן ה-9 שלי צועק לי, "אימא, אימא, יש משהו לעוז". הגעתי לחדר של הבן עם האפילפסיה, אני רואה אותו מלא בדם, מקיא דם במיטה, מגלגל עיניים, התקף שבחיים לא ראיתי. ישר התקשרתי לאמבולנס. לא יודעת איך תפקדתי. בעלי עכשיו בחו"ל. במקרה הוא היה והיינו צריכים שני אנשים, ולקח המון זמן לאמבולנס להגיע. בסופו של דבר הכול הסתדר, אבל אני לא רוצה לצאת מהבית. היום בבוקר איחרתי לכאן כי הייתי צריכה להישאר איתו כדי לוודא שהוא מגיע להסעה שלו. בא לי להיכנס הביתה איתו ולראות מי עכשיו בתורנות במד"א ולא לצאת. זה לא הגיוני שאני כל היום מחשבת חישובים, ויש לי גם ילדים בריאים ושובבים, ויש לנו כל מיני דברים טובים כמו חיים.

אני רוצה לומר קודם כל תודה לכם שבזה אתם עוסקים. חוץ מזה שזה בסיסי וזה משהו שמגיע לנו, אני שירתי השנה 180 יום במילואים מה-7 באוקטובר, ואנחנו אנשים שאוהבים את הארץ שלנו, אוהבים את המדינה שלנו, מבקשים דבר מאוד פשוט ובסיסי. אני גם חושבת שכל אחד פה בחדר הזה, יש לו פגיעה אישית מהמלחמה, אנשים יקרים שאיבדנו, אנשים שאנחנו דואגים להם. לכם יש את היכולת לתת תשובה למלחמה הזו. אנחנו יכולים להציל חיים. אנחנו יכולים לבנות מרכזים רפואיים. זה משהו שכולנו כאן בחדר הזה יכולים לעשות והוא נורא פשוט. אני לא יודעת איך זה כל הסתבך. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד שבבנימין הכול מוכשר ומוכן.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יש גם מצ'ינג.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נכון. עוד רגע יציגו את זה, אבל צריך להבין, זה רק עניין של החלטה שצריך לראות איך אנחנו - - - 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

גם מפעל הפיס משלים לרשויות מקומיות על שירותי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לא רוצה להקדים את הדברים של ראש המועצה. 

חיים סילברשטיין, בבקשה.

 << אורח >> חיים סילברשטיין: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי חיים סילברשטיין, תושב בית אל. לפני חמש וחצי שנים הבת שלי שירה נפגעה אנושות בפיגוע של חמאס כאשר היא עמדה מחוץ לתחנת אוטובוס ליד עפרה. היא הייתה בחודש השביעי להריונה לתינוק הראשון. חתני, עמיחי, נפגע משלושה כדורים ונפצע בינוני. למזלנו ברוך השם הייתה תחנת מד"א קרובה למקום והם קפצו ולקחו אותה באמבולנס לכיוון ירושלים, אבל היו פקקים והנסיעה לקחה 45 דקות. הפרמדיק כבר הכין את צוות החירום בשערי צדק לרעות. בניסי ניסים הם הצליחו לעבור את הפקק והגיעו לבית חולים. התינוק הולד בניתוח קיסרי אבל לצערנו הרב הוא לא שרד ומת. הוא היה קורבן הטרור הצעיר ביותר בתולדות המדינה.

ד"ר שוורץ בשערי צדק, המנתח הגיבור, אמר שאם שירה הייתה מגיעה שתי דקות יותר מאוחר, היא הייתה צמח, ואם הייתה מגיעה חמש דקות יותר מאוחר, היא לא הייתה בחיים. אם היה מרכז רפואי בשער בנימין שמעניק טיפול חירום, יתכן שהתינוק, עמיעד ישראל הי"ד היה ניצל. בניסים גדולים מאוד שירה ניצלה על ידי צוות רפואי מוכשר ומסור. היום יש לה אחוז נכות גבוה מאוד, אבל פספוס של דקות ספורות היה משנה את התוצאה. לא יתכן שציבור גדול ובמיוחד שמוסר נפש יום-יום על ביטחונו וחוסנו של עם ישראל, שרובו שוכן בשפלה, לא יזכה לשירותי רפואה גם חירום וגם שגרה סדירים באותה מידה לפחות כמו שאר האוכלוסייה. אני מתחנן לוועדה הזאת שתפעלו לאישור המרכז הרפואי בשער בנימין. תודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אתה לא צריך להתחנן. בשביל זה אנחנו פה. 

אדוני ראש המועצה, בבקשה. 

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, קודם כל אני רוצה להודות לכם על הדיון החשוב הזה. מהקואליציה, מהאופוזיציה מאוחדים בהצלת חיים. אני ב-7 באוקטובר ידעתי שני דברים, אחד, שלמעלה מ-70% מהגברים אצלי עזבו את הבית והתגייסו, ושניים, ידעתי שאם קורה משהו רפואי, אין לי איך לטפל בהם. אלוף הפיקוד כתב לכם מכתב, ואני אומר לכם, ממשלת ישראל, שהלקח המרכזי מה-7 באוקטובר, דרך הגישה היחידה מבנימין לירושלים, בכל אירוע שיקרה תיחסם תוך דקות. אין לנו דרך להציל חיים. בכל תרחישים של צבא, פיקוד העורף, אנחנו יודעים שאנחנו אמורים להתמודד לבד. איך אנחנו יכולים להתמודד לבד כשאתם לא עוזרים לנו? 

הסיפור האישי שלי מתחיל לפני מספר שנים, כשש שנים. ינאי ויסמן הי"ד, חייל בחופשה היה עם אשתו ותינוקת בת שמונה חודשים בקניות בשער בנימין ליד המשרדים שלנו, ונדקר על ידי מחבל נתעב שניסה לרצוח אותו וקונים נוספים. כשהגעתי לשם ינאי דיבר איתי. לא זיהיתי אותו, הוא זיהה אותי. הוא הכיר אותי והוא אמר לי, תמסור לאשתי יעל שאני בסדר. יש תמונות שאני רץ איתו החוצה על הידיים ושם אותו על האמבולנס, ובטעות הלכתי לאשתו ואמרתי לה, ינאי ביקש למסור שהוא בסדר. היו פקקים בדרך. אי אפשר לעבור אותם. ינאי לא שרד את הדרך, ובאותה דרך הייתי צריך להגיד לאשתו שבעצם לא. 

הזכיר חבר הכנסת טיבי את ליצמן, היה שר בריאות. הלכנו אליו. עשינו מה שמדינה צריכה לעשות. תכננו, שילמנו על קרקע. אני כראש מועצה, זה לא התפקיד שלי. גייסנו מעל 6 מיליון דולר. גמרנו את השלד. כל התורמים אומרים, אנחנו רוצים דבר אחד, לראות שלממשלת ישראל אכפת. הכנו הצעת מחליטים כבר לפני למעלה משנה עם איגום תקציבי, כשאנחנו מביאים מצ'ינג של למעלה מ-50% מהכסף. זה לא התפקיד שלנו, אבל אני לא יכול כראש רשות לבוא ל'שבעה' אצל עידית ולהסתכל לה בעיניים ולהגיד לה, איך יכול שבמדינת ישראל אין מקום להדביק חתך בליל שבת ובגלל זה היא מאבדת בת? אני לא יכול לבוא לחיים סילברשטיין, להסתכל עליו ולהגיד לו שאין מקום מציל חיים, והיו הרבה כאלה, מתאונות דרכים, מהתקפי לב, מאנשים שעוזבים כי אין להם טיפול לאפילפסיה, אין להם טיפול לאנשים מבוגרים, אין להם טיפול לדיאליזה. אין להם טיפול בסיסי. אצלנו הלוואי שהיה 35 דקות. מעלי זה שעה אם אין פקקים ואם אין אירועים ביטחוניים, וכמו שקרה לעידית, יש הרבה אירועים מסכנים חיים.

אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, ואנחנו חברים ומכירים, מה אני כראש רשות עוד יכול לעשות? תכננתי עבור המדינה. גייסתי כסף עבור המדינה. טובי בנינו היום נלחמים בצפון ובדרום כמו כל עם ישראל. אנחנו לא מבקשים שום דבר יותר מכולם, רק דבר אחד, תעזרו לנו שכשאנשים בחזית. יש מי שיכול לשמור על הילדים שלהם. הבן שלי אישית, ברוך השם ילד קטן, השתולל שבוע שעבר, היה צריך תפרים, אז צריך לנסוע לירושלים לעשות תפרים. כל טיפול שיניים בסיסי או אשתי או אני צריכים לנסוע חצי יום לירושלים. אנחנו לא יכולים לתת לאזרחים חיים בסיסיים כשהם נלחמים עבור מדינת ישראל, כשהכול מוכן? אתם רבים מי יגיש את ההצעה. דרך אגב, אני אומר את זה, לא רק בנימין. אני קידמתי ועשיתי, ואני אומר באותה נשימה, אני מוכן להירתם לכל ראש רשות שמוכן לעזור, לתת לו את החומרים כי זה חובה שלנו לאזרחי מדינת ישראל. אני מבקש מכם חברי הוועדה, בבקשה אל תסתפקו בדיונים של מי יגיש את ההצעה. תהיו שותפים עד שהמרכז מציל חיים הזה יקום.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה בכלל צריך הצהרה? למה אתה צריך לאגם משאבים?

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

אני לא יודע למה, אדוני היושב-ראש, אבל כיוון שלא היה רצתי לעשות איגום תקציבים מהמשרדים, והגשנו. אני צריך להגיע לתושבים. זה התפקיד שלי. ראש רשות לא אמור לדאוג לא לבתי חולים ולא למרכזים רפואיים. אני אעשה את זה כי חיי התושבים שלי יקרים לי. אני אעשה את זה ועשיתי, ותכננתי ושילמתי לרשות מקרקעי ישראל ששדדו ועשקו. 6 מיליון שקל אני צריך לשלם למרכז רפואי אבל אין ברירה. אני רק מבקש שתתגייסו לדבר הזה ותיתנו שותפות. אם אתם לא עושים לבד, לפחות תהיו שותפים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני מבקשת שנעלה את אלונה, המנכ"לית של עיריית נתיבות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מייד. אלה שהגיעו קודם ואז אני כמובן אעלה בזום.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

נתיבות זה ממש מתקדם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני אתן. אני מכיר את הכול.

צחי בן עיון, יושב-ראש פורום 9 ממושב צוריאל. בבקשה, אדוני.

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

תודה רבה על הישיבה. אני הגעתי ממושב צוריאל במועצה אזורית מעלה יוסף בגליל המערבי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אתם מפונים עכשיו.

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

תשעה יישובים מפונים מתוך 22 יישובים, כאשר עוד שלושה-ארבעה יישובים כמו עבדון, מנות, אבירים ואלקוש, גם חצי מהם מפונים. 20 יישובים מתוך המועצה מוגדרים כקו עימות. עוד שני יישובים, מצפה גיתה ומושב לפידות שנמצאים בתוך המועצה לא מוגדרים קו עימות אבל גם סובלים.

אני רוצה לספר סיפור שהוא קשור לדיון הזה, ולכן גם הגענו וזה מאוד חשוב, בכל מה שקשור לרפואה מצילת חיים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איפה נמצא חדר המיון הכי קרוב אליכם?

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

חדר המיון הכי קרוב נמצא בבית חולים לגליל בנהריה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמה זמן זה נסיעה מהיישובים?

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

הנסיעה מהיישוב שלנו זה משהו כמו 20 דקות, והנסיעה ממושב שתולה שנמצא על הגדר, ומושב זרעית, נטועה ומתת שהם ממש יישובים צמודי גדר, סדר גדול של 20 דקות נסיעה, חצי שעה, אבל הבעיה היא שאנחנו נמצאים כרגע בתקופת מלחמה. הסיפור הוא כזה ואני רוצה להמחיש אותו, כי הוא קשור לתקופה שבה אנחנו נמצאים. אין זמן לחכות לחדרי מיון. אין זמן לחכות לפתרונות ארוכי טווח. כדי להציל חיים צריך למצוא פתרונות מיידים ופשוטים, אבל צריך למצוא פתרונות. 

הסיפור הוא כזה. לפני מספר ימים באחד היישובים צמודי הגדר, עובד זר באמצע עבודתו או תוך כדי, הכיש אותו נחש. התקשרו לאמבולנס. אין אמבולנס. לא יכול להגיע אמבולנס. התקדמו מהמושב לכיוון נהריה. שוב פעם אמרו להם, אולי יהיה לכם בגורן, אולי יהיה לכם ביערה, אולי יהיה לכם בשלומי. פנו שמאלה לכיוון צומת כברי. פנו ימינה לכיוון נהריה, הגיעו בכוחות עצמם בקושי. בנס הצילו את החיים של אותו עובד. 

אני רוצה שכולכם פה תבינו מה קורה חס וחלילה כאשר גם יש אנשים שנפגעים, וכל יום יש טילים וכל יום יש הפצצות. מה קורה עם חיילים שנפגעים. המצב בצפון, במעלה יוסף בפרט הוא קטסטרופלי. בימי שגרה, אדוני, סגרו לנו את המרפאות ביישובים. סגרו לנו את שירותי הבריאות ביישובים. אם בשתולה או במושבים אחרים כמו צוריאל, במשך עשרות שנים כאשר אנשים הקימו את היישובים, קיבלו שירותי מרפאה ביישוב עצמו, סגרו את המרפאות. אני מצפה ממשלת ישראל, ואני מבקש את העזרה שלך כיושב-ראש ועדת בריאות, שתצא מכאן קריאה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמה תושבים נמצאים בזמן המלחמה באותם יישובים שאתה מדבר איתי עליהם?

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

יש את היישובים המפונים ויש את היישובים - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עכשיו דיברת על המפונים?

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

אני דיברתי כרגע על היישובים צמודי הגדר המפונים. באותם יישובים יש מאות רבות של תושבים שצריכים לעבד את המשקים שלהם, להחזיק את המקום. לא כל מי שיכול היה להתפנות התפנה, מסיבות כאלה ואחרות, כמובן גם להחזיק את היישוב, לתחזק את המקום וגם להמשיך בפרנסה. הייתי חושב שלפחות בשלב הראשון תצא קריאה מטעם הוועדה, יותר אמבולנסים. לנייד אמבולנסים ממרכז הארץ או מאיפה שיחליטו. במקום שיש עכשיו נניח אמבולנסים בודדים, שיהיו הרבה יותר אמבולנסים. מה ביקשו אנשים? ביקשו להגיע לחדר מיון שנמצא 20 דקות. המקום סגור בגלל המלחמה ולא נותנים שירות. אני ממש מודה לך על הדיון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני רוצה לעצור אותך בבקשה, צחי, בסדר? אנחנו קיימנו לא מזמן דיון חסוי בוועדה בנוגע לפיזור אמבולנסים ממוגנים. נעשתה עבודה, נחמן אש מונה כפרויקטור, כינס ועדה ועשה עבודה יוצאת מן הכלל לפיזור אמבולנסים בצורה מסודרת לפי מרחק גיאוגרפי וכו'. לצערי הרב הנושא הזה תקוע איפה שהוא בתקציבים של משרד האוצר. אני פניתי לא מזמן גם במכתב שמבקש לטפל בעניין הזה דחוף לפני שיהיה מאחר מידי, ושלא נגיע למקרים שבהם אנחנו נתחרט ונגיד מה עשינו בשביל זה. אני קורא מכאן גם עכשיו. אני שמח שאתה מעלה את הנקודה הזו. זה אמנם לא מהות הדיון אבל זה נקודה לא פחות חשובה מאשר חדרי מיון. אני קורא מפה כאן שוב בבקשה למשרד האוצר, לתקצב את תוכנית האמבולנסים שעשתה ועדה מקצועית, מייד. בבקשה.

 << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> 

הנושא הזה קשור קשר הדוק לחדרי מיון, כי גם חדרי מיון כפי שדיברו פה קודמיי, חסר בצפון, חסר במקומות אחרים במדינת ישראל, וכדי להגיע לחדר המיון צריך את השירות המיידי ביותר.

איך אנשים יישארו? אני לא מדבר על פרנסה שאין. גם לא מדבר על ביטחון שאין, אבל גם אם בריאות אין, אז עם מה נישאר בסוף? אני לא מבין למה הניתוק הזה מתושבי הצפון שסובלים יום-יום ואין שום מענה ואין שום סיוע? אני ממש מבקש את העזרה שלכם לראות את האימהות, לראות את הפעוטות, לראות את המבוגרים ולסייע בעניין. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

צחי, תודה רבה. 

בבקשה.

 << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> 

קוראים לי חתן עמוס ממושב שתולה. אני ממקימי היישוב. אני רק רוצה לציין שבעבר בכל יישוב גדר לפחות, אפילו קו שני אחורה היו מרפאות. הם סגרו את המרפאות. ציין את צחי, חברי, היו גם אמבולנסים בכל יישוב גדר. היה אמבולנס שהכשירו אנשים. אני בין האנשים שהכשירו אותם כנהג אמבולנס וגם כפרמדיק. הייתי בתוך המעגל הזה וגם את זה הורידו מהיישובים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אתה מתכוון שהורידו את ההכשרות מהיישובים?

 << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> 

הכשרות קיימות אבל זה לא עוזר אם אין אמבולנס. אין גם ממוגנות, אין גם ממ"דים. לא השלימו - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא נתפזר. ננסה להיות ממוקדים.

 << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> 

אני אומר שהיה אמבולנסים בעבר והפסיקו. חבל מאוד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

בזום נמצא איתנו ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן. שלום לאדוני היקר.

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

שלום לכולם, שלום לאדוני היושב-ראש מישרקי, לחברי הכנסת. אני רואה שם גם את נעמה חברתי, קטי. שלום לכולכם ותודה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתחיל קצת בהיסטוריה. אדוני היושב-ראש, אתה מכיר אותה מצוין. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בהחלט.

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

היית חלק מזה ולצערי עד היום אין פתרון. בקריית שמונה פעל חדר מיון משנת 1974, פעל כחדר מיון קדמי של בית החולים זיו צפת. בזמנו בעקבות המצב הביטחוני החליטו להקים אותו. אנחנו נלך קצת קדימה בזמן עד שהגיעה שרת הבריאות גרמן והיא קיבלה החלטה לסגור את אותו חדר מיון, בטענה הזויה שאין כדאיות כלכלית. הבריאות שלנו הפכה לכלכלה. אני לא יודע איך מכלכלים חיים של תושבים. אולי אם מישהו יגיד לי כמה שווים החיים של תושבים בפריפריה, נדע לעשות את החשבונות לבד. לאחר מכן נכנס שר הבריאות ליצמן. הוא החליט שהוא מרחיב את זה לאותם מוקדים ליליים שיהיו בכל יישוב בשעות הלילה לאחר שקופות החולים נסגרות, ומפעילים אותם, אנחנו מכירים. יש את טרם, יש ביקור רופא, יש אסיא, כל מיני חברות פרטיות שהם זכיינים ומפעילים את אותם מרכזים. בקריית שמונה מפעיל את המרכז הזה חברת ביקור רופא. למעשה מאותו רגע שהחליטו על הסגירה, תוקצבה בהחלטת ממשלה שיישובים סמוכי גדר, קריית שמונה, מטולה ושלומי, הפעלה של 24/7 של אותו ביקור רופא, בשונה ממקומות אחרים, שזה פועל מ-19:00–07:00 כמענה במקום אותו חדר מיון.

הסיבה לכך ההיא שבית החולים הקרוב ביותר זה בית החולים זיו בצפת, מרחק של בערך 45 דקות נסיעה מקריית שמונה. אם אנחנו ניקח את הנקודה הצפונית ביותר ברמת הגולן, זה גם מגיע ל-90 דקות נסיעה. אין ספק שהמרחק הזה מבית חולים זה זמן שיכול להציל חיים. חדר המיון בקריית שמונה היה בעצם כשלוחה של אותו חדר מיון קדמי, נתן מענה ביניים לכל אותם יישובים מרוחקים, ואני יכול להגיד שהוא הציל המון חיים, בטח לאור המתיחויות שהיו פה, והמלחמות והנפילות ותאונות דרכים וכל האירועים שאנחנו מכירים. באמת שיצא למקום הזה להציל המון חיים, אממה, בשנים האחרונות הוא מדשדש. 

אותה החלטה שהייתה, שתקצבה את ההפעלה שלו, היה 1.5 מיליון מנגב גליל, 950,000 ממשרד הבריאות. משנת 2018 עד אוקטובר 2022 בערך זה היה התקציב. על זה הרשות המקומית הייתה מוסיפה בכל שנה בערך 400,000 שקל לצורך השלמה של ההפעלה של השירותים האלה 24/7. את הכסף הזה היינו משלימים מכספי פיס, כי לרשות לא היה שוטף. היינו עם חשב מלווה בתוכנית הבראה. במקום שהפיס ילך כמו בערים אחרות למתקנים וגינות פיס, אצלנו הוא הלך כדי להפעיל חדר מיון קדמי שנותן מענה ל-70,000 תושבים בכל האזור, לא רק תושבי קריית שמונה, אבל תושבי קריית שמונה נשאו בנטל.

הסיפור הלך והסתבך כשבערך באוקטובר 2022 פקעה החלטת ממשלה. לא היה יותר כסף להפעיל אותו. אז, יוני, אתה עזרת לנו בסיכומים שעשיתם. אני אפילו לא יודע מה, אבל בכסף מבחינתי עשית את זה. בזמן קצר מאוד הצלחת להביא החלטה של 400,000 שקל לטובת ההשלמה עד סוף שנת 2022. הכסף הזה לא הגיע אלינו. לאחר מכן הגענו לשנת 2023. בשנת 2023 היה כספים קואליציוניים של כחול לבן עם חברת הכנסת יעל רון בן משה ואלכס מילר, אם אני זוכר טוב. לאחר מכן בהחלטה אחרונה של אופיר כץ בוועדת הכספים על בערך 13 מיליון, שמתוכם חלק הולך לבינוי של מקום חדש וחלק היה אמור להיות להפעלה של אותו מרכז. גם הכסף הזה לצערי לא הגיע מסיבות שונות, שלא מצאו את הצינור איך להעביר אותו. בהתחלה אמרו משרד הבריאות. משרד הבריאות אמר, אני לא יודע להעביר יותר מההשתתפות שלי בכל הרשויות - - - , תעבירו דרך נגב גליל. נגב גליל אמר, צריך החלטת ממשלה. אמרו, הנה יש לכם החלטת ממשלה צפון, נכניס את הכסף שם. הגיעה החלטה בשנת 2024 ואז אומרים לי, אנחנו לא יודעים לתקצב כספים של 2023 רטרו, אנחנו יודעים לתקצב 2024. 

שורה תחתונה, ביקור רופא מפעילים היום חדר מיון בקריית שמונה בלי לקבל תשלום של סוף שנת 2022, כל שנת 2023 ועד אמצע שנת 2024. אני כבר התייאשתי. אמרתי לביקור רופא, אין לי את הכסף. הרמתי ידיים. זה לא תפקיד עירייה לדאוג לבריאות. יש משרד בריאות. בפקודת העיריות לא רשום שזה אחריות שלנו. אני חמש שנים ותשעה חודשים ראש עיר, מכתת רגליים להביא תרומות, להביא את JNF, להחזיק את המרכז הזה מכספי הפיס של העיר במקום שהוא ילך לטובת התושבים. אני לא מדבר על לעזור לי. שלא יפריעו לי. אפילו את זה לא עושים. לא מצליחים להעביר את הכסף. הנה אני מודיע לכם, אני אמרתי לביקור רופא, מבחינתי אין לי יותר איך להעביר להם כסף. אני מרים ידיים. מבחינתי שיסגרו את המרכז. הם לא סוגרים את המרכז כי הם לא רוצים משיקולים שלהם בזמן מלחמה לסגור, אבל חבר'ה, ביקור רופא עושה את זה חינם. אני אומר את הדברים. מבחינתי המקום הזה לא יכול יותר להמשיך לפעול. אין לי את הכסף לשלם לו. הרמתי ידיים. נכנעתי. כל ההחלטות שהיו, לא הגיעו אלינו הכספים. אני אשמח אם ועדת הבריאות הנכבדה תצליח להבין מה שאני לא הצלחתי להבין - - - 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני גם אשלח על זה שאילתה, אביחי. זה חרפה.

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

התקבלו החלטות, השהו אותן והן לא הגיעו בפועל אלינו לעיר ולא הגיעו בפועל לביקור רופא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה. 

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

אני כבר לא מדבר על איך אני מפעיל אותו קדימה. הכספים האלה יגיעו, זה יעזור לי לשלם להם עד עכשיו, אבל מעתה והלאה אני גם לא יודע איך אני הולך להפעיל אותו. שקל לא ראינו מההחלטה הזו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני לפחות יודע מה שאני יודע, שהכסף חונה במשרד הבריאות, הכסף לפחות שלי שאני הוצאתי מכספים קואליציוניים לטובת העניין הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

שזה לאותו נושא?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לביקור רופא שלו, ספציפי, ייעודי, כן. 

בזום איתנו אלונה שפר, מנכ"לית הסכם גג של נתיבות. אני מבקש לשמוע אותה, בבקשה. שלום וברכה.

 << אורח >> אלונה שפר: << אורח >> 

שלום וברכה, אני מודה על הדיון החשוב. אני רוצה להצטרף לדברים של חברת הכנסת קטי שטרית שבאמת היטיבה לייצג את המצב. בהובלתו של ראש העיר אנחנו חתמנו על הסכם גג. שיווקנו 16,500 יחידות דיור. אנחנו כבר היום 54,000 תושבים בנתיבות ועד סוף העשור 90,000 תושבים. לפני החתימה, ממש בימים אלו על הסכם גג נוסף של 25,000 יחידות נוספות. נתיבות בדרך להיות 200,000 איש תוך עשור. שירותי רפואה שואפים לאפס. פשוט אין שירותים. בהובלתו של ראש העיר ולבקשתו, הדסה התייצבו, התגייסו. גייסנו תקציבים לבניין במסגרת הסכם הגג. כסף שוטף שהובטח מספר פעמים, לא ברור מה קורה עם זה, ואושר על הנייר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

על ידי מי הובטח?

 << אורח >> אלונה שפר: << אורח >> 

אותה הבטחה בנובמבר 2023 שכביכול אושרו כך וכך כספים. למיטב ידיעתנו זה לא כספים שעברו. כן עברו כספים קואליציוניים ובאמת תבוא הברכה עליך ועל חברי הכנסת שטיפלו בזה, אבל הדבר הזה צריך להיות מוסדר בבסיס התקציב. בסוף אנחנו רוצים שנתיבות תהיה המרכז המטרופולוני של הנגב המערבי, והיא המרכז המטרופוליני של הנגב המערבי, אז מרכז מטרופוליני צריך גם לדעת לתת שירותים בסיסיים לתושבים, בין אם זה אשפוז יום ובין אם זה שירותים פסיכיאטריים ובין אם זה שירותים כאלה ואחרים, שירותי ייעוץ, באמת את הבסיסי ביותר. אם יש משהו שהבנו אחרי ה-7.10, שבאמת החשיבות של מרכז מטרופוליני חזק בנגב המערבי, למרות שלא הכניסו אותנו לתקומה ואנחנו לצערי לא שייכים לחלקה הזאת.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

נכון, את צודקת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה המרחק בין נתיבות לבין חדר המיון הקרוב ביותר?

 << אורח >> אלונה שפר: << אורח >> 

חדר המיון הקרוב הוא בסורוקה, אבל ילד בשביל אשפוז יום פסיכיאטרי או בן אדם מבוגר לא צריך לנסוע לבאר שבע. אפשר לעשות את זה בנתיבות, וניתוחים קטנים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

חד משמעי. עיר ואם בישראל, אין סיבה שלא.

 << אורח >> אלונה שפר: << אורח >> 

למה להתעלל באנשים? פשוט להתעלל באנשים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אלונה, אתם גם נותנים שירות למועצה האזורית שמקיפה אתכם, שזה גם נכון. הרי אתם מרכז מטרופולין. מסביבכם יש יישובים, הרבה מאוד מושבים, הרבה מאוד יישובים שמגיעים לנתיבות גם לקניות, גם לחינוך, לכל הדברים האחרים. הזוי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. אלונה, אנחנו רוצים להתקדם קדימה כי יש לנו עוד לא הרבה זמן לדיון. 

אני מבקש להודות לפני הדוברת הבאה, לחברים שהגיעו ממטה בנימין. אתם העליתם פה את הצורך עם הסיפורים האישיים הכואבים כל כך, בצורה הכי ברורה. אני מבין שחלקכם ממהרים, אז אני רוצה להיפרד מכם ולהודות לכם על כך שבאתם לוועדה והעליתם את הדברים, עידית, אליענה וחיים. יישר כוח על הדברים. אנחנו כמובן נמשיך ללוות את הסוגיה הזו ולא נניח.

מועצה אזורית הערבה תיכונה, עירית רווה שחר, בבקשה. 

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

אנחנו האנשים האלה שאתם מדברים עליהם, שנמצאים שעה וחצי מסורוקה ושעה וחצי מיוספטל. אני רוצה לספר לכם על הערבה התיכונה. ערבה תיכונה זה האזור הפריפריאלי ביותר במדינת ישראל, שעה וחצי מסורוקה, שעה וחצי מיוספטל, 4,500 תושבים, שבעה יישובים, 4,000 עובדים זרים, מחזיקים את הגבול המזרחי של מדינת ישראל מצומת הערבה עד הפונדק של כושי רימון. אחרינו זה מועצה אזורית חבל אילות שהם קצת יותר קרובים ליוספטל. 

שבעה היישובים האלה, יישובים חקלאיים מהווים 60% מהתצרוכת החקלאית של מדינת ישראל. הייצוא החקלאי של מדינת ישראל, 60% שלו מגיע משבעה יישובים בערבה התיכונה, אז אולי זה לא נושא הדיון אבל שכל אחד יחשוב מה זה אומר בפעם הבאה כשהוא לסופר ורוצה לקנות פלפל. 6 מיליון משתמשים על כביש 90 עוברים באזור הזה. שכל אחד יחשוב בפעם הבאה כשהוא נוסע לאילת עם הילד שלו, כואב לו האוזן, עם אבא שלו שיש לו דלקת ריאות או חשש לדלקת ריאות - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה חדר המיון הקרוב אליכם? 

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

סורוקה, שעה וחצי. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה לא יאומן.

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

הסיכוי של בן אדם שנמצא בערבה תיכונה, לא משנה אם הוא תושב - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש תוכניות כלשהן אצלכם להקמה?

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

המועצה האזורית יודעת לבנות ולעשות דברים בשביל הבריאות של התושבים שלה ובשביל להנגיש שירותים. יש לנו מרפאת המשך שפועלת ביחד עם קופת חולים כללית שהיא הקופה היחידה אצלנו, שפועלת עד שעות הלילה ובעצם נותנת מענה ברוב שעות היממה למעט שישי-שבת שזה עד השעה 16:00 לרפואת השגרה. יש פריסה של אמבולנסים, יש נקודת הזנקה של מד"א, יש טיפול נמרץ צבאי. על כל הקו הזה אין טיפול נמרץ אזרחי. רק שתדעו, שלושה ימים, ארבעה ימים מאז ה-7 באוקטובר כל האזור הזה היה בלי טיפול נמרץ כי הוא הלך למקומות יותר דחופים, אז זה בסדר, אנחנו מעט ואנחנו מחזיקים מעמד ואנחנו יודעים לטפל בעצמנו לדאוג לעצמנו ולבנות, אבל אנחנו לא יכולים - - - 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

את לא מציינת דבר מאוד חשוב, שאתם יושבים על כביש שהוא מאוד ארוך עם הרבה מאוד תאונות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

היא ציינה את זה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה על חשבון כוח האדם שלהם.

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

התקפי לב, הכול. אנחנו יודעים לעשות את זה אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי המדינה. אנחנו לא יכולים בלי שהמדינה תעזור לנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה. 

אני מבקש שני דוברים לפני שאנחנו נשמע את משרד הבריאות. הרב דוד מרקוס, בבקשה.

 << אורח >> דוד מרקוס: << אורח >> 

אני זכיתי לעבוד עם ראש המועצה על התכנון של המרכז של בנימין, אחרי שניהלתי את המרכז באפרת שהוקם בלי סיוע ממשלתי ומחזיק את עצמו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איזה שירותים יש במרכז באפרת היום? מה המרכז מכיל?

 << אורח >> דוד מרקוס: << אורח >> 

הוא מכיל בניין שיש בו מרכז חירום, הדמיה בסיסית, מעבדה בסיסית. קופות החולים פתחו סניפים בפנים וזה נתן מעטפת לרופאים מומחים, כמובן המון סוגים שנמצאים בתוך הבניין. 

ההקמה של מרכזי חירום הוא צורך שהוא ברור לכולנו, אבל אם לא בונים לזה תשתית כלכלית נאותה, אז אנחנו כל הזמן ניתקע באותו סבך ביורוקרטי שאנחנו ניתקע בסופו של דבר עם פקידי האוצר, כי צריך שיהיה יכולת לכל המרכזים האלה להחזיק את עצמם ולא להיתקע כמו שאנחנו שומעים, שכל שנה מחפשים עוד ועוד תקציבים מבחינת מימון. המרכז נבנה כמרכז רב-תחומי שתוכנן מלכתחילה להחזיק את עצמו. כל הכלים הטכניים שצריכים להיות במקום כבר נמצאים כדי להחזיק את עצמם, וכאן מגיעה מחמאה מאוד גדולה לאנשי הצוות המקצועיים של משרד הבריאות שעברו כמה פעמים על התוכניות ונתנו לנו משובים. התוכנית קיימת. אנחנו פשוט צריכים שהממשלה תצעד אישית. כמי שהיה צריך גם לחפש את הכסף שגייסנו עד עכשיו, אין קרן רצינית בארצות הברית שמוכנה היום לשים כסף יותר למדינת ישראל ושתהיה שותפה. כל הקרנות אמרו אותו דבר, תראו לנו שיש לכם שותף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, הרב דוד מרקוס. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אתה יודע מה אני נזכרת? בניין קיים, צוות קיים, החולה מת. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כן. הרב דוד מרקוס הוא גם מהמובילים הגדולים של ארגון "רחשי לב" שמסייע מלבד מה שהוא עושה באפרת, גם לחולים באזור המרכז, ויודע לגייס תרומות, ואם הוא אומר שהתורמים שם לא יודעים לתרום כשהמדינה לא משתתפת, אז הוא יודע על מה הוא מדבר.

גב' שרית יערי, בבקשה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, קוראים לי שרית יערי, אני עובדת במשרד הבריאות בחטיבת הרפואה, באגף רפואה קהילתית, ומטפלת בנושא הזה של מוקדי רפואה דחופה. אני רוצה בהתחלה קצת להבדיל בין חדרי מיון שהעליתם פה, ומלר"דים, מחלקות לרפואה דחופה שהם נמצאים בבתי חולים ואז יש להם יכולות של בתי חולים, יש להם צוותים של בתי חולים, רופאים מומחים. יש להם דימות שהזכרתם פה, CT, MRI, חדרי ניתוח, בנק דם. זה לא מוקדי רפואה דחופה שעכשיו אני הולכת לדבר עליהם. 

השירות במוקדי רפואה דחופה הוא קודם כל באחריות קופות החולים. זה נמצא בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. קופות החולים צריכות לספק שירותי בריאות למבוטחים שלהם 24/7. כשהמרפאות סגורות בדרך כלל ב-19:00, יש מרפאות שעובדות גם אחרי זה, אז הקופות יכולות לתת את השירותים בכל מיני אמצעים, או באמצעות מוקדים לרפואה דחופה או שירותי טלרפואה. זה מאוד מתפתח בשנים האחרונות וכל הקופות נותנות את השירותים האלה 24/7, או ביקורי בית של רופא או הפניות לחדרי מיון. 

חשוב להבין שהשירות שנותנים במקומות האלה זה באמת שירותים של רפואה ראשונית. מה שנותנים בקופת החולים זה לא שירותים של חדרי מיון וזה לא שירותי חירום שזה האמבולנסים. יש מטופלים, הדחופים, שחשוב שזה יהיה שירותי חירום ושיגיעו כמה שיותר מהר לבתי חולים. אנחנו לא רוצים שהם יגיעו למוקדים ויהיו שם. יש כ-270 מוקדי רפואה דחופה פרוסים בארץ, חלקם מופעלים על ידי קופות החולים וחלקם על ידי ספקים שקופות החולים עושות איתם הסכמים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמו טרם וביקור רופא שהזכירו פה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

כן. בדרך כלל שירותים שקופות החולים נותנות זה שירותים שיש בהם רופאים מומחים, בדרך כלל גם שירותי מעבדה, שירותי רנטגן. לפעמים גם שירותים נוספים כמו רופא נשים, רופאים אורתופדיים, רופאי ילדים וכו'. המוקדים לא דורשים רישוי ממשרד הבריאות. כל אחד יכול להקים. הקופות כמובן בכלל לא צריכות רישיון ואישור ממשרד הבריאות. שירותים שניתנים במוקדים הם שונים ממוקד למוקד. זה תלוי בגודל שלו, זה תלוי באוכלוסייה שהוא משרת. יש מוקדים כמו קריית שמונה שפתוחים 24/7, יש מוקדים שפתוחים שעתיים-שלוש. זה תלוי במקומות. יש מקומות שיש בהם גם בדיקות מעבדה, גם רנטגן, גם גיבוס, רופאים מומחים. שעות הפעילות משתנות בין מוקד למוקד. בקיצור, זה לא שווה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתם כרגולטור מנחים את הקופות לפי צורך גיאוגרפי איפה צריך לשים, איפה צריך לפתוח מרכז כזה?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

לא. הקופות אמורות לפתוח ולתת שירות לכולם, ולתת כמו שאמרתי את המענה לכל מקום. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יש כמה סוגים של קופות. תארי לעצמך עיר עם 20,000 תושבים לדוגמה, אני בכוונה לוקחת עיר יחסית קטנה. המאוחדת פותחת מוקד, הקופה הכללית פותחת מוקד, הלאומית פותחת מוקד. פה יש שני אנשים, שלושה אנשים. למה אתם לא חושבים על משהו שמאגד את כל הקופות ביחד למוקד אחד? יש פה גם עניין כלכלי שלא תצפו לזה שסוגרים מוקדים כי אין מספיק לקוחות.

קודם כל זה שסוגרים את קופות החולים בשעה 19:00, אני לא מבינה את זה. כאילו החיים מפסיקים בשעה 19:00. איפה אתם להשמיע את הקול שלכם כמשרד? זרקתם את האחריות לקופות ואמרתם, תשברו אתם את הראש, אז קודם כל יש פה אמירה שאתם צריכים להגיד אותה. אני לא מבינה למה אתם לא אומרים אותה. זו הערה אחת. הערה שנייה, תבקשו ממוקדים לאגד למוקד אחד שיהיה מוקד פעיל ויכניסו לשם יותר התמחויות. זו חשיבה של משרד הבריאות, לא של אף אחד אחר, וכשאתם רוצים, אתם יודעים לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה, הלאה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אני רוצה להתקדם. יש לנו בהמשך את המפות. אנחנו נראה בהמשך. 

בקרות - המוקדים שמספקים את השירותים הם מבוקרים גם על ידי קופות החולים כי יש להם הסכמים עם קופות החולים, וגם אנחנו עושים בקרות במסגרת בקרה על קופות החולים, והם מגיעים לשם. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה, ברשות כבוד היושב-ראש, היא אמרה דברים חשובים, קטי, רק אני רוצה לקחת את הדברים שלך ורגע לדייק אותם. לא צריך שכל הקופות יפעלו ביחד. השתמשת במונח – להסדרה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מוקד אחד עם הסדרה לכל הקופות.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק, וזה מאוד פשוט. זה מה שצריך לעשות. לא יכול להיות שאם אני בכללית, אני לא יכול לבקר בביקור רופא - - - 


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ודאי שאתה יכול.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

אז איפה הבעיה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ביקור רופא וטרם נותנים שירותים לכל הקופות באופן גורף, ומפנים אחרי זה למיונים לפי הצורך או שמטפלים נקודתי, אבל מה שהיא התכוונה לומר לפי מה שאני הבנתי, זה שהקופות עצמן ייצרו קופה אחידה בשעת הערב, אולי בתורנות או בסדר כלשהו ושייתן מענה לכל הקופות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לפעמים צריך מבוגר אחראי שיבוא ויגיד את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני שאלתי מה אחריות הרגולטור בהקשר הזה. בוא ניתן להם להציג את המצגת ואולי אנחנו נקבל תשובות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יש לך מוקדים, למשל תל אביב, באר שבע. יש שם מוקדים מאוד גדולים שנותנים שירות, כשמטר משם יש בית חולים, ואתה רואה, אנחנו מתמודדים עם נתיבות שיש הרבה תושבים מסביב. זה פשוט לא הגיוני. שלא ישכנעו אותי שמשרד הבריאות לא יכול לתת את האמירה פה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

בשנת 2019 אנחנו פרסמנו חוזר של אמות מידה להפעלת מוקדי רפואה דחופה. כמו שאמרתי, לא צריך רישיון ואישור של משרד הבריאות, אבל כל מוקד שעובד, הוא צריך לפעול לפי אמות המידה שלנו וככה אנחנו בוחנים אותו ונותנים בבקרות הערות, והם צריכים לתקן ולפעול על פי החוזר שלנו. יש כ-15 רשויות שהיום מקבלות השתתפות משרד הבריאות בהפעלת המוקדים. אנחנו עושים את זה משנת 2008. הרשויות פתחו את המוקדים עוד לפני שאנחנו התחלנו להשתתף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לפי איזה מבחן אתם בוחרים אם להשתתף או לא?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

חלק מהמוקדים זה היה על החלטות ממשלה, לדוגמה בדרום - נתיבות, אופקים. היו קריית שמונה, קצרין.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קריית שמונה סיימתם, נכון?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

יש החלטות ממשלה שמתחדשות, וגם אם היה החלטת ממשלה ואנחנו רואים שעדיין יש צורך, אז אנחנו ממשיכים, כמו שקריית שמונה גם כשהפסיק, גם בדרום אופקים, נתיבות, דימונה, ירוחם - - - 

<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קריית שמונה לא קיבל שקל מאז שהפסיק.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

קריית שמונה, אנחנו לא הפסקנו לשלם. אנחנו שילמנו את כל שנת 2023 וגם את 2024. 

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

משנת 2013 המיון נסגר, הועבר לטיפול ותקצוב מד"א.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

נכון, ויש שם מוקד רפואה דחופה שהוא עובד 24/7.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

ביקור רופא שהוא לא מיון קדמי כמובן.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

אין במדינת ישראל מיונים קדמיים. המושג הזה הוא לא קיים. אין מיונים קדמיים במדינה. אני אתייחס לזה אחר כך כשאני אקבל את רשות הדיבור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ההשלמה הנדרשת שבעקבותיה אני התבקשתי להביא כסף קואליציוני, וגם חבר הכנסת אופיר כץ והיו עוד אחרים שהזכיר ראש העיר, אני כבר לא זוכר את השמות של כולם, היו בשביל השלמת השעות לפתיחת המוקד 24/7. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

זה היה בעצם חלקה של העירייה. המיזם הזה שאנחנו מסייעים ברשויות זה מיזם משותף שאנחנו נותנים חלק, הרשות חייבת להשתתף והקופות.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

אבל לקריית שמונה אין כסף לעשות מצ'ינג.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

קריית שמונה זו באמת עירייה ייחודית ומקום ייחודי שהעירייה שם לא משתתפת, ונגב וגליל נתנו את חלקם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

החלק הזה שאני העברתי דרך משרד האוצר לבריאות בשביל השלמת תשלומים לקריית שמונה, אתם יכולים להגיד לי איפה הכסף הזה נמצא? 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

את החלק של ההפעלה הקבוע, של ה-950,000 שקלים שמשרד הבריאות משתתף אנחנו שילמנו, העברנו. אגב, הוא לא עבר לביקור רופא.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

הוא נשאר בעירייה. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

נשאר בעירייה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים. 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

כל 2023 שילמנו 950,000 שקל כמו כל שנה, בין אם יש החלטת ממשלה, בין אם אין החלטת ממשלה, וזה המוקד שאנחנו משלמים עליו הכי הרבה בארץ מכל שאר המוקדים. הכסף הועבר ב-2023 לעירייה. הוא לא מצא את דרכו מהעירייה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עוד רגע אנחנו ננסה להבין את זה. מה עם שאר הכסף? 

 << אורח >> אביתר וויס: << אורח >> 

אני אגיב לגבי קריית שמונה. אביתר מאגף תקציבים במשרד הבריאות. הכסף, בעצם אנחנו המשכנו להעביר למרות שנגמרה החלטת ממשלה לגבי קריית שמונה. המשכנו להעביר סכום שהוא יותר מהסכום שקיבלנו. בגלל שהיה אי התאמה בין כמה דיווחים שקיבלנו, אז חשב המשרד רוצה לשלוח לשם ביקורת כספית לראות מה המצב שם. זה משהו שמתעכב בגלל המלחמה כרגע. יש לנו גם ישיבה עם העירייה ביום חמישי הקרוב, להסדיר את הדברים האלה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה רגע להבין לגבי קריית שמונה. אתם אומרים שהעברתם את הכסף? כי ראש העיר אמר דברים אחרים. 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

ראש העיר קיבל.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

קיבל את הכסף? הוא אמר שאין כסף. לא יאומן. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו נשאל את השאלות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אתם דורשים את הכסף בחזרה?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

אנחנו רוצים שהוא יעבור לביקור רופא. אנחנו לא צריכים אותו אצלנו.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה, נא להמשיך. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

המוקדים האלה מספקים שירותי רפואה ראשונה והם זמינים לתושבים. העלות כמו שאמרתי לכם, היא מתחלקת. קופות החולים נותנים את חלקם ביחס לשיוך של אחוז התושבים בעיר שלהם. נגיד אם 50% מתושבי קריית שמונה הם מבוטחי כללית, אז כללית תיתן את ה-50%. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

עכשיו אתם יודעים נניח שבמטה בנימין יש לכם 20/10 או לא יודע איך תהיה החלוקה בין הקופות. אתם יודעים לקחת היום את הקופות, להושיב אותן סביב שולחן ולהגיד להן, רבותיי, מטה בנימין זקוקים למרכז כזה, אנחנו מבקשים מכם לשאת בעלויות ואנחנו נשלים את מה שצריך, או לא יודע מה.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

שמי ד"ר הדר אלעד מחטיבת רפואה. ראש מטה בנימין ישב אצלנו, אצל מנכ"ל משרד הבריאות לפני זמן לא רב. אני יודע כי גם אני הייתי בדיון וגם שרית הייתה בדיון, והובטחה לראש מטה בנימין עזרת המשרד בדיוק בדברים שאתה אמרת, עניינים של תקציבים כמובן, לא תקציבים שיש לנו אבל בכל מה שנוגע לתיאום אל מול הקופות, של הצרכים הרפואיים, אז בהחלט הובטחה עזרת המשרד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

השתתפות הקופות זה מכסה 100%?

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, במקרה שלנו הצענו מודל אחר שהוא בר קיימא. זה נכון לכל מדינת ישראל. אנחנו מציעים הצעה. משרד הבריאות לא רגיל לעבוד ככה. זה לא המשרד. אם יהיה גורם שיבנה את המבנה, הרי בסוף עלות ההפעלה היא עלות שוטפת. במקום זה אנחנו אומרים, בואו אנחנו נבנה את הבניין. תשכיר לקופות החולים את השטח ומהכסף הזה הם יפעילו גם את החלק הגירעוני שהוא מוקד הלילה או איך שתקרא לו. 

אגף תקציבים תמיד מפחד מתקציב שוטף שנתי שלא נגמר לעולם ורק מתנפח. אם אתה יוצר מודל בר קיימא שאתה בונה את הבניין, אתה זה משרד הבריאות, הרשות, ארגון, קופת חולים, מי שלא יהיה שתממן אותו, ממילא יש לו נכס שהוא יכול לתפעל אותו בסל סגור. זה הרעיון בקצרה. אפשר להעמיק בו. זה יפתור המון בעיות למדינת ישראל ולא תצטרכו כל פעם לשמוע ראש עיר בזום שהכסף לא הגיע. זה גם נראה לי הרבה יותר נכון כלכלית. אני אומר כראש רשות, אנחנו גם מוכנים להתחייב על זה. גם ישבנו עם משרד הבריאות. זה היה מאוד ברור. קיבלנו שם מענה מאוד מקצועי. בדקו את התוכניות, למדו אותן. גם משרד האוצר עברו על תוכניות כלכליות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש הגיון גדול בדבריך. 

ד"ר הדר, אתם מכירים את ההחלטה הזו שעליה הוא מדבר? 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

זה מה שאמר המנכ"ל, שאם יבואו ונשב ביחד ונתאם - - - 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אמרת שהוא כבר ישב עם המנכ"ל. יושבים ויושבים. איך אנחנו מצליחים לפתור את הבעיה? 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

אני לא יודע בדיוק מה מצב התקציב, אם הושג או לא, אבל כשיש תקציב, דובר על זה שהם יישבו איתנו, עם אנשי המקצוע של המשרד וביחד נגבש את התוכנית המתאימה למתן המענה. יבוא ראש העיר, יגיד שהתקציב הושג, נשב, נגבש את המענה המקצועי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ישראל, אני מנסה להבין, אתה מדבר איתי על אותה החלטת ממשלה - - - 

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

כן, כן, חברי הכנסת, ד"ר הדר הוא הגורם המקצועי הוא מהטובים בתחומו במדינת ישראל בדבר הזה. כשהוא מדבר יש תקציב, מבחינתו זה שזה עבר החלטת ממשלה שבאים אליו ואומרים, יש כסף. הוא לא מתעסק באיך משיגים את הכסף, איך מאגמים את הכסף. המצב כרגע לפחות אצלנו, יש איגום בין-משרדי. יש החלטת ממשלה כתובה והדיון הוא מי מגיש את הצעת המחליטים. אנחנו ביקשנו ממשרד הבריאות, ומשרד הבריאות כרגע זה לא החברים המכובדים שיושבים פה שהם אנשי המקצוע. זה מנכ"ל משרד הבריאות, זה שר הבריאות, להוביל את ההחלטה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד נגב גליל.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני קודם כל קורא מכאן למשרד הבריאות להוביל את זה. הוא לא חייב לקחת את זה תחת חסותו. הוא יכול להגיד שמשרד אחר יוביל את זה, אבל שהוא ייקח את הרעיון כדי לקדם אותו קדימה. זה אחד.

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

זו גם הבקשה שלנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שניים, אני מאמין באמת שאנחנו בתפיסת עולם לא צריכים להגיע בכלל לנושא של החלטות ממשלה או כספים קואליציוניים. צריך להיות תהליך שוטף שהרגולטור מאגד תחתיו.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לוחות זמנים. לא מתאים לי התשובה.

 << אורח >> ישראל גנץ: << אורח >> 

אדוני, היתרון הגדול שלנו, אנחנו עם היתר בנייה ביד. השקענו כבר חצי מהכסף. זה כסף מוכן שהוא הולך פשוט למות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

טוב. ייכנס לסיכום. 

אני עוצר אותך כי יש תגובה של אביחי שטרן לגבי הנושא של התקצוב שלא עבר לביקור רופא. אם אתה יכול רגע לחבר אותו בבקשה בזום.

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

אני רוצה להגיד ככה, קודם כל שמעתי את הדיבור קודם. 950,000 שקל אכן הועבר של השנה, והעברנו את זה לביקור רופא לפני כמה ימים. לדעתי זה כבר אצלם, אבל זה של השנה. מה זה קשור לכל מה שדיברתי פה מאוקטובר 2022, 2023, הכספים הקואליציוניים שכל כך הרבה פעמים אישרו אותם ופרסמו אותם? עד היום לא ראינו אותם. על זה לצערי אין לי שום פתרון. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אביחי, הכספים הללו מיועדים להשלמת הפער בין הפתיחה השוטפת לבין הפתיחה של 24/7, נכון?

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

לא. הכספים האלה מיועדים לשלם קודם כל את ההסכם שאנחנו התחייבנו מול ביקור רופא להפעלה של המוקד. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מי שילם להם?

 << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> 

אני הייתי משלים מכספי פיס כל שנה כמעט 400,000 שקל, והתקצוב 19/7 היה מכוח החלטת הממשלה שפקעה. ההחלטה פקעה, המרכז המשיך לפעול מתוך הנחה שאנחנו מחדשים את זה עם הסכמה גם של הכספים הקואליציוניים לחידוש של זה. בפועל כסף לא עבר וביקור רופא לא קיבלו על זה תשלום. זה עובדה. 

אני אגיד יותר מזה. עשיתי זום שבוע שעבר עם נציגי משרד הבריאות. בשיחה נאמר שהם עושים ביקורת על ביקור רופא. לא יודע, יש להם התחשבנות פנימית ביניהם. אני ניסיתי להבהיר באותה שיחה שאני לא קשור להתחשבנות ביניהם. יש לי הסכם. מכוח ההסכם אני צריך לשלם להם תשלום קבוע עבור שירותים קבועים שהם נותנים ונתנו בפועל. כל התקזזות שיש למשרד הבריאות לא קשורה להתחייבות של עיריית קריית שמונה כלפי ביקור רופא מכוח הסכם, והם מעכבים את הכספים האלה. לא ברור לי בכלל למה. כסף צבוע, כסף קואליציוני שנלחמנו להביא אותו, ייעודי למטרה הזו ואני לא מבין באיזה זכות משרד הבריאות מעכב אותו. אני אשמח לשמוע. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

טוב. בבקשה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אני אתייחס. שנת 2023 אנחנו העברנו את כל התקציב בסוף שנת 2023. עוד לפני המלחמה, באוגוסט הכנסנו, ואנחנו הכנסנו את זה לעוד ארבעה מוקדים חוץ בקריית שמונה, בקרת תקציבית של רואה חשבון חיצוני. אנחנו מכניסים את זה לאט-לאט לכל מוקדי רפואה דחופה. אנחנו עוברים תקציבית על כל ההוצאות וכל ההכנסות שיש לכל המוקדים כדי לראות באמת אם צריך יותר כסף, פחות כסף, מה צריך לעשות, לראות שהרשויות מעבירות את הכספים שלנו, לראות שהרשויות מעבירות את הכספים שהם התחייבו, שנגב וגליל מעביר את הכסף, שהספקים מקבלים וכו'.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה. אנחנו נבקש לקבל תשובה לגבי הכספים הקואליציוניים. אני מבין שזה לא בידיים שלך, אז הלאה. בואו נתקדם הלאה במצגת. 

תודה רבה, אביחי. אני גם רוצה להגיע אחרי זה נקודתיות לנתיבות כדי להבין בדיוק מה קורה שם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני רק רוצה להגיד הערה. הפקידות לא אמורה להציג לנו מידע מטעה. הוא היה מאוד ברור למה שהוא מבקש להבין לגביו. אם אנחנו נצטרך לשלוח שאילתה על כל דבר שאתם מעלים פה כדי לוודא אם זה נכון או לא, זה לא יהיה מצב תקין. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

הכול נכון, כל מה שאמרנו ויש לי פה את האסמכתאות. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו פה פיקוח פרלמנטרי ואנחנו צריכים לדעת שהמידע שאתם נותנים לנו הוא מידע מהימן, ואני צריכה לסמוך.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אני יכולה להראות לך.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו דיברנו על הכספים הקואליציוניים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני מדבר על הכספים הקואליציוניים. זה לא בידיים שלה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

להיפך. כשאתם אומרים הכסף עבר, זה לא - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

על החלק של המשרד. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

זה לא נאמר.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

אנחנו מדברים על התקציב הקבוע של 950,000 שקל כל שנה. יש לי פה את האסמכתאות. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

זה לא העניין.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

למה הוא לא העביר את זה לביקור רופא? 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הוא אומר שבימים האחרונים הוא העביר. 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

הוא לא העביר. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

נכון לאתמול לא העביר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

קודם כל גם לי הוא כתב תוך כדי שהעביר, אבל מה שאני רוצה להגיד, שיש כאן כמה דברים שאנחנו צריכים לוודא שאכן מגיעים ולא מגיעים, לכן להציג את המידע המלא זה גם יעזור לנו לוודא שזה יקרה. בסוף זה כסף שכן תוקצב ונצבע קואליציונית. אנחנו צריכים לדעת מה קורה. הוא לא צריך לחזור ולהסביר, להעמיד דברים על דיוקם. אני רק אומרת שזה היה עוזר לעשות את ההפרדה ולהסביר את הכול. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אוקיי, נמשיך הלאה במצגת בבקשה. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

זה התקציבים שהועברו בשנים האחרונות לרשויות שאנחנו משתתפים בהפעלה שלהם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ערבה תיכונה, מצפה רמון, ערד, דימונה, נתיבות. מה יש בנתיבות שאתם מעבירים אליו כסף?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

מוקד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

של מי?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

של ד"ר מוריס ביטון מחברת אסיא. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איזה שירותים הוא נותן שם, אתם יודעים להגיד לנו?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

שירותי רפואה ראשונית, רופא ואחות, ושירותי מזכירות כל ערב ובסופי שבוע.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

עד 07:00 ובשישי-שבת ברצף. יש באופקים גם מוקד, יש בשדרות מוקד. יש ביישובים הקרובים גם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה עושה בן אדם שנפצע שם וצריך טיפול ראשוני? הוא יודע לקבל את זה במוקד הזה?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני מקבלת נתונים שהבניין העתידי, השיפוץ של הבניין זה רק 50 מיליון. ההצטיידות זה 25 מיליון. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

היא מדברת על נתיבות, על הקמת המרכז.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

בית חולים הדסה רוצה להקים בנתיבות מקום הרבה יותר גדול שבאמת הוא לא יהיה רק מוקד, אלא הוא יהיה מרכז רפואי שיטפל בעיקר ביום באנשים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מצוין. אגב, אני חושבת שצריך לעשות את זה בכל מוקד, להצמיד לו בית חולים שגם כוח האדם וגם הידע יהיה, ואפשר יהיה להוריד מהעומס שיש בבתי חולים. זו התפיסה לדעתי של המאה הזו, כמה שיותר לבזר ולא לרכז. פיזור של דברים הרבה יותר חיובי. באוצר עדיין עוד לא שינו את הדיסקט. עוד בית חולים אתה בונה ואז אתה גורם לכך שבפריפריה אין לך את התשובות הנכונות. 

מעניין אותי לדעת מה אתם מתכוונים לעשות בנתיבות, כי לדעתי אתם סומכים על זה שראש העיר, כמו שאני רואה פה ראשי ערים שעושים את הדברים באופן עצמאי, אבל אני מאוד רוצה לדעת כי ד"ר מוריס זה דבר בסיסי. אין שם את הדברים האחרים שזקוקים להם ביישובים שהם נמצאים בנתיבות ומסביב לה. מה אתם כמשרד הבריאות מתכוונים לעשות עם הנושא הזה?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

מוקדי רפואה דחופה אמורים לספק שירותי רפואה ראשונית. בנתיבות הם רוצים גם להקים שירותי דימות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

שזה חיובי. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

נכון, אנחנו בעד.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

חברים, כשמזמינים תור ל-MRI לוקח לפעמים ארבעה וחמישה חודשים, או CT. אני בכלל אופטימית לגבי MRI. אני לא מבינה את זה. באמת זה מכעיס אותי. אני מדברת בכל הרצינות. אתם עושים עבודה מצוינת כמשרד, נופלים על דברים של פרוצדורה, אין לי מושג למה, ולמה זה קורה לכם. תפתחו את הראש, תיתנו למוקדים האלה, תרחיבו אותם, תורידו את העומסים מבתי החולים במקום לבנות במיליארדים בתי חולים. יש לכם את הפתרון בידיים. מה הבעיה? 

כשאני הייתי בהיריון בילדי הבכור, היום הוא בן 38, שיהיה בריא, הוא במילואים. גם הצעיר במילואים. כשאני הייתי צריכה לעשות אולטרסאונד, הייתי צריכה לנסוע להדסה. עד שבבית שמש יש היום, לא צריך לנסוע. למה אתם צריכים שאנשים ימותו כדי שירד האסימון שצריך לעשות את זה בקרבת מקום? אנחנו לצערנו הרב היום בפקקים. אני רוצה להבין לגבי נתיבות. עדיין עוד לא הבנתי איפה הבעיה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תשובה לחברת הכנסת קטי שטרית לגבי נתיבות. האם המרכז שאותו מעוניינים להקים בשיתוף פעולה יחד עם בית חולים הדסה מאושר על ידכם? אם יש איזושהי מניעה? האם יש איזושהי בקשה או דרישה שאתם מכירים על השולחן, שלא מקודמת בעניין הזה?

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

איפה זה תקוע? תסבירו לי. אני מנסה להבין. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אנחנו מכירים שהולך לקום. הוא הולך לעבוד יחד עם הקופות, לעשות הסכמים יחד עם הקופות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קטי, תנסי להבין בבקשה אם יש איזושהי תקיעה או בעיה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

תסלחי לי שאני אומרת את זה. זה אותה תפיסת עולם שיש לכם לגבי שבעת בתי החולים העצמאיים. אתם חושבים שאם הדסה נכנסה לתמונה או שערי צדק נכנס לתמונה או לניאדו או בתי חולים אחרים שהם בשבעה, אז אפשר להגיד, הנה יש שם כיס גדול, הם יוציאו את הכספים, אבל חברים, אתם תגרמו לכך שגם הדסה, גם שערי צדק וגם בתי החולים האחרים הציבוריים לא ירצו להיכנס להרפתקה הזו. זה הפך להיות הרפתקה. תקשיבו למה שאני אומרת. תיכנסו גם אתם, תאשרו את הטיפולים הללו. תורידו את הנטל מבתי החולים האחרים שנמצאים באותה סביבה, ותיתנו. הרי מדובר בראש עיר. ראש עיריית נתיבות הפך את העיר הזו מעיר נחשלת לעיר מצליחה מאוד בזכות החשיבה מחוץ לקופסה, אז כמובן בואו תיכנסו לזה. חבל. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הם ימשיכו להציג את המצגת. תבדקי בבקשה אם יש איזושהי תקיעה או איזושהי בעיה שמונעת את הקמת המרכז הרפואי הזה בנתיבות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני אבדוק.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה, אנא תמשיכי, שרית.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

יש רשויות שאנחנו הפסקנו להשתתף בהן, לדוגמה כמו קריית גת שכבר העיר מאוד גדלה וזה הפך להיות מקום שהוא יכול לעמוד בזכות עצמו בלי תמיכה של העירייה ובלי תמיכה של משרד הבריאות, אז ממקומות כאלה אנחנו יוצאים. יש מקומות שיצאנו, כמו ירוחם בסוף שנה שעברה בגלל שהתושבים פשוט הצביעו ברגל והעדיפו לנסוע לדימונה ששם המרכז הרפואי יותר גדול ומכיל יותר יכולות, שהוא עובד עד 07:00 ויש בו רנטגן, ושישי-שבת באופן רצוף ולא כמו בירוחם שהוא עבד ארבע-חמש שעות בכל ערב. 

פה שמתי רשימה של יישובים בעקבות הצעת החוק של נעמה, שהם מרוחקים יותר מ-30 קילומטר ממלר"ד. סימנתי בירוק שרוב היישובים שהם רחוקים ממלר"ד יש להם מוקדי רפואה דחופה. זה נתיבות, דימונה, ערד, כסייפה, קריית שמונה, אריאל, מג'דל שמס, ירוחם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסדר. תמשיכי הלאה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

שקף הבא זה יישובים שאין להם מוקד במרחק של 20 קילומטר. 


 << אורח >> בנצי שרייבר: << אורח >> 

יש פה שורה לא נכונה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה השם של כבודו?


 << אורח >> בנצי שרייבר: << אורח >> 

בנצי, אני היועץ של חבר הכנסת קינלי. וידאנו. בשילה כתוב שיש מרכז רפואה, ואין, אז צריך או לתקן את השורה. 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

לא צריך להיות מרכז רפואה בתוך היישוב. צריך להיות בטווח של.


 << אורח >> בנצי שרייבר: << אורח >> 

של כמה?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

30 קילומטר כמו שכתבנו. 

 << אורח >> בנצי שרייבר: << אורח >> 

אווירי או כביש? 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

כביש. 

 << אורח >> בנצי שרייבר: << אורח >> 

אין. לא קיים.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אז אנחנו נסתכל איפה - - -

 << אורח >> עירית רווה שחר: << אורח >> 

גם צריך להבין מה יש במרכז רפואה.

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

אמרנו, זה משתנה.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

זה משתנה. בעיקרון מה שאנחנו דורשים גם באמות המידה שלנו זה שירותי רפואה ראשונית. לא רפואה יועצת, כי התפקיד של המוקד זה להחליף את קופת חולים בשעות שקופת חולים אינה עובדת. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

השקף הבא. פה שמנו מפות של פריסת מוקדי רפואה דחופה בישראל. העיגולים האלה זה גם מראה איזה קופות, יש להן הסכמים. יש הרבה צבעים, זה בעצם כל הקופות, יש להן הסכמים איתם. הנקודות האדומות זה יישובים שהם מרוחקים מעל 20 קילומטר ממוקדים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למשרד יש תוכנית לפתח בהם - - -?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

ביישובים האלה אם יש אפשרות לעשות את זה יחד עם הקופות ויחד עם הרשות, אז אנחנו עושים את זה, אבל אנחנו יותר רוצים לחזק את שירותי החירום.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

השירות הצבאי שלי היה שלוש שנים בדימונה. המרחק בין ירוחם לדימונה זה עשר דקות נסיעה. עשיתם נכון. הנה, זו חשיבה נכונה, שאז מאגמים את זה למקום אחד שהוא בדימונה, ואז מקצים לזה יותר תקציבים אני מאמינה. זה נכון, אבל ערבה תיכונה שמסבירים לכם שאין שום דבר, נתיבות שלא נמצאת בתקומה. למה הכעס שלי? אני ישבתי במינהלת תקומה. מיליארדים מוזרמים לשם. אין מוקד שפותר את הבעיה של כל הנושא הזה של הנגב המערבי. למה אני מתעקשת על נתיבות? כי יש שם win-win. יש בית חולים שמוכן לאמץ, יש ראש עיר שנותן. משרד הבריאות לא. אין. הוא על הגדר. ד"ר מוריס זה כמו שנות ה-50'. זה לא פותר את הבעיה של נתיבות ולא של הסביבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קטי, תודה רבה. אנחנו לקראת סיום הדיון.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הם לא נתנו תשובה לגבי נתיבות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נכון. אני גם רוצה להבין מה הבעיה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אז נצטרך לקיים דיון נוסף. אני אזמן דיון נוסף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אין שום בעיה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני לא מתכוונת להרפות מהנושא הזה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני גם לא ארפה מזה. סיימתם?

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

אם תיתן לי את רשות הדיבור, אני אגיד עוד דבר אחד.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

מוקד הוא לא חדר מיון. אין חדרי מיון קדמיים במדינת ישראל. חדר מיון, לא משנה מה ייבנה - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

סליחה, אבל את התושב לא מעניין, תקרא לזה ככה. גם אותי זה לא מעניין. אתה צריך לתת שירותי רפואה ולכן לא מעניין אותי אם זה מרל"ד, אם זה מרכז - - - 

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

לא מעניין אותנו בקריית שמונה, לא בשגרה ובטח לא בימי חירום ומלחמה, עם כל הכבוד.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

חבר הכנסת, אני מנסה להסביר את הנקודה. מה שאני רוצה להגיד זה שהמענה במקומות האלה הוא לאנשים שהם צריכים טיפול מרפאתי או פצוע מאוד קל, טראומה קלה. כל פצוע שהוא יותר מפצוע קל מאוד, יש לו היום וגם יהיה לו בעתיד רק מקום אחד שבו הוא צריך להיות, וצריך להביא אותו למקום הזה כמה שיותר מהר, וזה רק בית חולים, כי זה לא המלר"ד. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש לך בין בית חולים לבין מלר"ד, מה שקטי דיברה עליהם, מרכזים רפואיים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

למה התפיסה הזו? תסלח לי, אתה איש מקצוע, לא אני, אבל אני רואה ראייה מרחבית. אתם רואים את הראייה באופן הזה. למה לא לפתוח את הראש? למה לא להוריד קצת מהעומסים של בתי החולים?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

זה לא עניין של עומסים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

בחור עם טראומה שמגיע לחדר מיון וצריך טיפול דחוף, אתה שם אותו בבית חולים? אתה לא יכול לשים אותו בחדר מיון קדמי שהוא יכול לקבל את התרופות, לאזן אותו?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

זה בדיוק הנקודה. התשובה היא לא. כל מי שהוא מעל פצוע בנאלי עם משהו קטן, צריך להגיע בסוף לבית חולים כי זה לא המלר"ד. המלר"ד זה מקום מפגש של כל היכולות של בית חולים. גם הצבא בחיים לא יפנה חייל שלו ויעצור באיזושהי מרפאה כזו על אם הדרך. כל ההצלחה של הצבא בלהוציא פצועים וזה שהם עולים על אמבולנס או על מסוק, הם לא עוצרים בדרך והם יורדים בבית חולים. זה לא ישתנה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו לא אנשי מקצוע, אנחנו פוליטיקאים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני חושבת שהתפיסה היא לא נכונה, אני מתנצלת.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו חושבים שיכול להוריד לחץ גדול מאוד, בוודאי להוריד מבתי החולים. לא דיברנו על מרחקי הנסיעה וכו'. צריך לעשות פה חושבים מחדש, אבל זה לא הזמן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אתם ממליצים לתקומה לאן להעביר את הכספים לגבי חדרי מיון קדמיים? אתם העברתם לשדרות שעדיין עוד לא נפתח. 

 << אורח >> שרית יערי: << אורח >> 

בשדרות יש מוקד שעובד.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

כן. העברתם 70 מיליון באמצעות תקומה. 

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

לא בדיוק אנחנו קבענו לאיפה ילך הכסף של תקומה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

למה לא להעביר את אותו סכום גם לנתיבות ולסיים את הנושא?

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> 

זה החלטת ממשלה מה נכלל בתקומה. הממשלה החליטה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה עם ההמלצה של משרד הבריאות? כשהוא רוצה הוא יודע להמליץ בפני הממשלה. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה גם שנקיים דיון על נושא של האמבולנסים. קיבלנו פה המון תלונות על האמבולנסים. גם זו תפיסה מעוותת של משרד, לא לתת לאמבולנסים פרטיים להיכנס. זו גם תפיסה לעשות להם את המוות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

קטי, תודה רבה. 

משרד נגב גליל, ניצן, בבקשה בקצרה. 

 << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> 

תודה על הזכות להיות פה. מתוקף החלטת ממשלה צמודי גדר תקצבנו את מוקדי רפואה דחופה בקריית שמונה בין השנים 2018 עד 2021, כלומר זה הסתיים באוקטובר 2022 - - - , 1.5 מיליון כל שנה. עכשיו מתוקף החלטת ממשלה של תוכנית הצפון אנחנו נתקצב גם כן את קריית שמונה ב-1.5 מיליון, כמובן אל מול תקציבים שגם משרד הבריאות שם. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לטובת מוקד רפואה?

 << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> 

מוקד רפואה דחופה, ההפעלה. כמו כן גם בהחלטת ממשלה 864 קצרין-גולן אנחנו מתקצבים את מוקד רפואה דחופה בקצרין, 800,000 שקל כל שנה מתוקף ההחלטה. גם כן משרד הבריאות. באוגוסט 2023 המשרד פרסם קול קורא להקמת חדרי מיון קדמיים עבור הנגב. זכו עבור בנייה והצטיידות חמש רשויות: נתיבות, שדרות, רהט, דימונה, ערבה תיכונה. סך התקציב הוא קרוב ל-20 מיליון כשמשרד הבריאות שם 2 מיליון.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לטובת מה?

 << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> 

לטובת פיתוח בנייה והצטיידות של חדרי מיון קדמיים, כ-20 מיליון. זכו חמש רשויות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> 

ועדת תמיכות אישרה את התמיכה ב-25 באוקטובר 2023. שדרות, אנחנו גם תומכים במוקד מתוקף החלטת ממשלה עוטף עזה, חצי מיליון בשנה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה.

גאיה, משרד האוצר. 

 << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> 

שלום לכולם, עלו פה הרבה סוגיות סבוכות. נראה שבכל רשות, יש פה כמה מודלים והרבה החלטות ממשלה וחלק תקומה, אז באמת כל סוגיה צריכה להיבחן לגופה גם מבחינה מקצועית. אנחנו שומעים שמשרד הבריאות כבר מנהל את השיח המקצועי, וגם מבחינת המודל, מודל המימון, איפה נדרשת תמיכה ממשלתית לפרק ההתחלה על מנת להזניק ולהתחיל את העבודה של המיון הקדמי, ואיפה המיון מסוגל לעבוד לבד. ככל הידוע לי בנושאים שנידונו כאן היום, וככל שהובטחו תקציבי אוצר ובהחלטות ממשלה, התקציבים הועברו והדברים כבר נמצאים או בבחינה מקצועית של המשרדים לצורך העברת התקציב לגופים עצמם, או בתהליך של תשלום. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש פה ראשי רשויות שישבו פה. יש פה נציגים מרשויות מקומיות שישבו פה. אני לא מצביע עכשיו על השם. אני חושב שהצורך מול המרחקים הגיאוגרפים, מספר התושבים, המענים הניתנים, איזה שירותים רפואיים נמצאים בתוך כל מוקד, צריך להתכנס לתוך עבודה אחת סדורה שתיתן לכם, האוצר, להצביע על הצורך התקציבי שאותו אתם תצטרכו לתקצב. ככה צריכה להיראות העבודה. ראינו בנתוני משרד הבריאות את הנקודות על המפה בצורה כזו או אחרת. אם הייתי לוחץ על כל נקודה ויודע איזה שירות יש ואיזה אין, ואיפה המרחק הכי קרוב וכמה מספר תושבים יש, הייתי יודע לקבל תמונה כללית. זה מה שצריך להיעשות כדי להגיע בסוף לתוצאה הרצויה. 

אתן עכשיו לשני דוברים אחרונים, כי אנחנו כבר ממש באיחור. אתם מקריית שמונה. בבקשה.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

אני חפציבה, קריית שמונה, חברת ועדת הביקורת בעמותה לקידום בריאות בגליל וגם בלי בית תשעה חודשים. קודם כל אני מברכת מאוד על הוועדה הזו, ואני גם רוצה לחזק בהזדמנות זו את משפחות החטופים. זה בהחלט מכניס לפרופורציות ענקיות, אבל חייב לדבר על קידום בריאות בגליל כי אנחנו צריכים ליישב את הגליל כי זה חלק מהצביון שלנו. אני לא ארחיב על הפערים בבריאות בין פריפריה-מרכז, על קריית שמונה כרשות ענייה לעומת רשויות אחרות. גם דיברו כאן שקריית שמונה היא די מיוחדת ואני יודעת את זה גם כתושבת, גם כעובדת רשות בעבר, גם כמקדמת בריאות.

קודם כל, קטי, הייתי מאוד רוצה שתילחמי גם על קריית שמונה כמו על נתיבות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני לא יודעת מה הולך שם.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

אז אני אספר לך את כל מה שהולך כאן, גם כחוקרת פריפריה ואזורי ספר.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

תאמיני לי, אני מטפלת באנשים השקופים שנמצאים בקריית שמונה.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

זה מה שאני צריכה שתעשי עבורנו, כי אני חייבת להגיד שקריית שמונה גם ברמה הביטחונית היא באמת חסרת הנהגה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני יודעת.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

 אני אומרת את זה גם בתור תושבת, בתור עובדת רשות, בתור מי שהייתה מנהלת קהילה שבע שנים בחיים שלי, ומקדמת בריאות, ואנחנו כרגע חסרי עורף, אז אני לא ארחיב יותר מידי על השלכות הפינוי, על המצב הבריאותי, הפיזי, הכלכלי, הנפשי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תוסיפי מה חושבת שצריך, לא בסיסמה של צמצום פערים כי זה אנחנו - - -

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

לא בסיסמה של צמצום פערים. אני מדברת באמת על בית חולים - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אפשר למצוא דרך להעביר את הכסף לא דרך הרשות.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

קודם כל לא דרך הרשות, אבל אני אחדד שקודם כל אנחנו לא יודעים איפה הכסף נמצא וצריך באמת לברר את זה, וצריכה להיות בקרה על הכספים הרבה יותר גדולה של המדינה. זה אחד. 

דבר שני, שוב לחדד שעם כל הכבוד, ביקור רופא זה לא נותן מענה לקריית שמונה. קריית שמונה, אזור הגליל זה אזור בפריסה גיאוגרפית מאוד רחבה. 49% ממקבלי השירות הם בכלל לא מקריית שמונה. זה ברמת הפוטנציאל, אז הנה עוד מידע שלא נאמר כאן. בגלל שאנחנו מדברים על אזור בפריסה גיאוגרפית שהיא רחבה מאוד, מספר אמבולנסים נט"ן מאוד נמוך ביחס לפריסה הגיאוגרפית, מה שאומר שזה סוג של רולטה רוסית במצבי שגרה, שלא נדבר על מצב חירום ומצב מלחמה, אז זה משהו שצריך להילקח בחשבון. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אחדד ואומר שאימא של רמי רחמים מקריית שמונה נפטרה כי לא היה נט"ן.

 << אורח >> חפציבה ספירט: << אורח >> 

ולא מעט. יש לי הרבה סיפורים. אם היה זמן גם הייתי מספרת את הסיפור האישי שלי כמטופלת פוריות, העוברים שאיבדתי בדרך, אבל זה לא רלוונטי כרגע לדיון לא כי זה לא חשוב, אלא כי כרגע יש קולות שצריך להשמיע אותם לא רק במצב שגרה, גם במצבי חירום, וכרגע זה אפילו לא צריך להיות ברמת הדיון. זה צריך להיות אלמנטרי מבחינתי. זה דבר בסיסי. זה חלק מהזכות שלנו לבריאות ולחיות בחיים בכבוד, אז נתתי לך כמה מענים ואני גם אשלח לך במייל נייר עמדה וגם לקטי. תודה רבה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

בשמחה. תודה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> חנאן מוסא: << אורח >> 

שלום, שמי חנאן מוסא, אני מהצפון, כפר יאסיף, כפר אבו סנאן ליד נהריה. אני מהנדסת רפואית, מקדמת בריאות, מרצה בתל חי. נתקעתי עם הילד שלי בגן. פתאום מתקשרים אליי. הייתי במכבי עובדת, במוצקין. מתקשרים שהילד שלך נפל בגן וקיבל פציעה בשפתיים, ואז יש לו פציעה גדולה ואני צריכה לקחת אותו למיון. הגננת נסעה איתו לבית חולים צרפתי בנצרת, אני גרה בנוף הגליל, שם בכלל החניון, אין מקום להחנות, את צריכה למצוא קודם כל, אז דיברתי עם מנהל בית החולים, תארגנו, תפתחו לנו את השער, אני רוצה לקבל את הבן שלי ממש מהר. בבית חולים פתאום אומרים לנו שאין שם פלסטיקאי, שצריך לנסוע לפוריה. הילד, השפה אצלו פתוחה, והלשון, הם לא עלו על זה שיש לשון פתוח. אני עם ילד בן פחות משלוש שנים והוא לבן ובלונדיני. אני כל כך מפחדת. לא רציתי להילחץ והתחלתי לעשות טלפונים עם בית חולים פוריה עד שהגענו. 

עד שיצאתי מנצרת לקח לי 40 דקות, ועד שהגעתי לפוריה. כל הזמן רציתי להתאפק, אני וגננת. לא רציתי לדבר עם המשפחה שלי כדי לפתור את הבעיה ולהגיע כמה שיותר מהר. בסוף אנחנו מגיעים לבית חולים פוריה, אומרים לנו להמתין עד הקבלה, ואין שם אף אחד אחד במיון. בסוף עד שקיבלו אותנו, הרופאים היו בסדר גמור ונתנו לו הרדמה ותפרו לו את התפרים. צריך פלסטיקאי שיתפור את זה. אם עושים כבר מיון קדמי, למה לא שמים גם רופא מומחה פלסטיקאי שייתן את המענה הזה הקטן? היינו יכולים לפתור את הבעיה הזו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא רק זה. אורתופד. צריך סטנדרטים לכל מוקד.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

היא מדברת על אזור שיש בו שלושה בתי חולים. יש את הצרפתי, האיטלקי והאנגלי.

 << אורח >> חנאן מוסא: << אורח >> 

חצי הרדמה נתנו לו והוא צעק צעקות. טוב שיש לי ילד ממש חזק כי הוא נולד פג וממש חזק, אבל אי אפשר. למה אני כמקדמת בריאות, אני עוזרת לכל האנשים, בסוף כשקורה איתי משהו אני צריכה לנסוע כל כך רחוק ואני צריכה להפעיל כל מיני קשרים כדי שיפתחו לי פה חניה ופה יתנו לי מענה ופה יקדמו אותנו, אז לא צריך.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

אפי, דובר אחרון, בבקשה, ואני עובר לסיכום. 

 << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> 

אפי פלדמן, איחוד האמבולנסים הפרטיים בישראל. אני לא אאריך בדברים כי אני בטוח שיש עוד הרבה מאוד דברים שלא נאמרו בדיון הזה, אבל אני פה כמו תמיד כדי להציע למדינה ולוועדה ולמשרד הבריאות, להשתמש פשוט במשאבים קיימים. אני חוזר על עצמי שוב ושוב אבל זה התפקיד שלי. במיוחד במגזר הערבי ולא רק, גם במגזר החרדי יש הרבה מאוד מודעות למוקדי חירום בקהילה. בעבר כל אחד יכול היה לעשות מה שהוא רוצה. פורסמו אמות מידה. אין פיקוח אבל עדיין יש אמות מידה שכולם מחויבים לזה. יש הרבה מאוד מוקדים שעובדים עם קופות החולים, אבל יש הרבה מאוד מוקדים בעיקר במגזר הערבי שלמרות שהם עומדים בסטנדרטים, הם לא מקבלים את ההסכמים עם קופות החולים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני בעדכם. אני חושבת שצריך להפריט את כל האמבולנסים. לא הגיוני שאדם שמביא תרומה, צריך להיתקע למעלה משנה כדי שגברת קטי או קטיה, לא יודעת איך קוראים לה, תנסה לתת לו את האישור הזה. בושה וחרפה למשרד הבריאות. אני נלחמת על זה, על בן אדם ששירת למעלה מ-180 יום, מביא תרומה של אמבולנס ועד עכשיו לא נותנים לו אישור, ומנסים להמציא כל מיני סיבות שאולי הוא לא עשה השתלמות. אני רוצה לקיים דיון, אדוני היושב-ראש, בנושא הזה של מה שקורה עם המחלקה הזו שנקראת אמבולנסים במשרד הבריאות. צריך לשים לזה סוף. עד עכשיו הייתי באמת עדינה עם הנושא הזה, ואני אזמן שאילתה גם לשר. 

 << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> 

הרבה מאוד מהחברות מפעילות מוקד רפואי כי בכל מקרה הם מחזיקים את הצוותים הרפואיים שלהם שצריכים להיות זמינים בלילה לטובת המנויים והשירותים, והם נתקלים בקשיים. אין פה נציגים של קופות החולים. כמו שאמרו, זו אחריות של קופות החולים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש פה נציגים, סליחה.

 << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> 

לא שאני ראיתי, אבל הם נתקלים בקשיים בקבלת הסכמים עם קופות החולים. אני חושב שבלי לשים כסף בכיס, להשתמש במשאבים קיימים, פשוט לתת את ההסכמים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אמרתי את דעתי תוך כדי וגם אני אגיד את זה - - - 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

צריך לעשות עם זה משהו.

 << אורח >> אפי פלדמן: << אורח >> 

מבחינת השתתפות אחרי זה כשכבר יש הסכם עם קופת החולים, כל קופה, יש לה סכום שונה. המטופל שמגיע לא יודע כמה הוא צריך לשלם. אתה נכנס למוקד לילה, למוקד רפואה דחופה, אם אתה קופת חולים כללית תשלם ככה, אם אתה מוקד מכבי כזה, אתה תשלם ככה. אמור להיות איזשהו מחיר X, שמי שצריך לקבל שירות מאותו מוקד לילה או מוקד שבת, יהיה מחיר שזה מה שהקופות יצטרכו לשלם, והבן אדם יודע שהוא משלם על זה X, ולא שהוא צריך להיכנס לאיזשהו מחירון עם 300 שורות ולדעת כמה הוא צריך לשלם. אני חושב שמשרד הבריאות וקופות החולים יכולים לפתור את העניין הזה בצורה די פשוטה בלי יותר מידי להכניס את היד לכיס.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה, אפי. 

אני עובר לסיכום הישיבה. אנחנו כבר באיחור כמעט של חצי שעה מהזמנים המתוכננים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הנושא חשוב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הנושא מאוד חשוב. הוועדה מודה ליוזמי הדיון ולמשתתפים, אלו שהגיעו גם מרחוק לדבר כאן. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לייצר תוכנית סדורה להשלמת פריסת מוקדי רפואה דחופה ברשויות המרוחקות בשיתוף עם ראשי הרשויות, ולקבוע לוחות זמנים ברורים ליישומה. הייתי מבקש לקבל את העבודה הזו שתיעשה על ידי המשרד, כאשר צריכים לקחת פרמטרים של מספר נפשות, מרחק גיאוגרפי, השירותים הניתנים כפי שדיברנו כאן בוועדה.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לתקצב את התוכנית כאמור בבסיס התקציב כבר בתקציב שנת 2025. יגידו לי שאני קצת נאיבי אבל זו הבקשה. היעד הוא להכניס את התקצוב של מוסדות הבריאות הללו לבסיס התקציב. לא במסגרות כספים קואליציוניים ולא במסגרות החלטות ממשלה וכו'.

הוועדה דורשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לדווח לוועדה היכן נמצאים הכספים הקואליציוניים שהוקצו לטובת הקמת המוקדים, בתוך שבוע. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות למצוא מענה לצרכים הרפואיים שהועלו בדיון מקרב התושבים שנותרו ביישובים סמוכי הגדר בצפון. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לדווח לוועדה על תוצאות הבירור שייעשה מול עיריית קריית שמונה בנוגע למחלוקת לגבי קבלת התקציבים. כמו כן הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות את עמדת המשרד לגבי הקמת מרכז רפואה בעיר נתיבות. 

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לתקצב בדחיפות את תוכנית האמבולנסים כפי שעלה כאן לפי דוח שהציג נחמן אש לוועדה ולמשרד. הוועדה מבקשת לקבל התייחסות המשרדים למסקנות הוועדה בתוך חודש. כמובן שהוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא וככל ויהיה צורך, גם אנחנו נקיים דיונים נוספים.

עד כאן להיום. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:54. << סיום >>