פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 ועדת הכספים 08/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 429 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 13:23 סדר-היום: << הלסי >> 1. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "התנהלות רשות המיסים לגבי פיצוי נזקי המלחמה ביישובים צמודי גדר", של חברי הכנסת יצחק קרויזר וינון אזולאי << הלסי >> << הלסי >> 2. "שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר", של חברי הכנסת משה סולומון ונעמה לזימי << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר משה סולומון יצחק קרויזר אלון שוסטר חברי הכנסת: ששון ששי גואטה מוזמנים: לימור קפלן – מנהל תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ, רשות המסים אורן זלקינד – קרן הפיצויים מס רכוש, רשות המיסים נדים זחאלקה – ממונה מפקח ארצי עוזר השקעות הון תעשיה, רשות המסים רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים מנחם הסה – מנהל מחלקה בכיר מכס, רשות המסים שי קורן – מנהלת תחום תכנון ומחקר, הרשות להשקעות ולפתוח הכלכלה והתעשייה מארי חדאד – מלווה ראש המועצה המקומית גוש חלב, מרכז השלטון המקומי נג'ם שריף – ראש המועצה המקומית גוש חלב, מרכז השלטון המקומי אופיר יחזקאל – סגן ראש עיריית קריית שמונה לשעבר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל לירון בנדק – יועמ"שית התאחדות האיכרים בישראל עמוס חתן – חבר פורום 9 צחי יצחק בן עיון – יו"ר פורום חקלאות 9 והמרחב הכפרי רפאל סלאב – לובי 1701 רחל כהן – שדלן, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יוסי כמיסה – תושב נטועה ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ אדוה מבורך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "התנהלות רשות המיסים לגבי פיצוי נזקי המלחמה ביישובים צמודי גדר", של חברי הכנסת יצחק קרויזר וינון אזולאי << נושא >> << נושא >> "שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר", של חברי הכנסת משה סולומון ונעמה לזימי<< נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום לכולם, אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום. הצעה דחופה בנושא: התנהלות רשות המיסים לגבי פיצוי נזקי המלחמה ביישובים צמודי גדר. יש הצעה דחופה נוספת שדומה לזה ואנחנו נאחד אותן יחד, שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר. אנחנו מתחילים עם יצחק קרויזר עם התנהלות רשות המיסים לגבי פיצוי נזקי המלחמה. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ולחבריי שהצטרפו לדיון החשוב הזה. צופים בנו גם בשידור תושבי הצפון. אבל לפני התלונות אני רוצה קודם כול להגיד תודה, גם לרשות המיסים וגם לנציגי האוצר, שכם מגיעים צפונה. אני יודע שהם מגיעים אלינו לגולן, וגם לשאר הרשויות בגליל כדי לסייע לתושבים ולחקלאים על מנת שימצו את הזכויות שלהם. עם זאת, עולות כל מיני טענות מהשטח, בעיקר סביב היישובים צמודי הגדר. שלא מגיעים נציגים כדי לאמוד את הנזקים וגם המסלולים לא הכי ברורים להם. עלתה טענה מאוד פשוטה, שאני חושב שאנחנו יכולים לפתור אותה פה ולייצר מתווה. על הנזקים לכלי הרכב שניזוקו או מפגיעות או מהיירוטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עושים היום? אם יש לי כלי רכב שניזוק? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אם הרכב לא עולה בלהבות ואתה לא יכול להוכיח באופן מוחלט שהוא אבוד, אבל הוא נפגע מרסיסים ואי-אפשר להמשיך להשתמש ברכב. אי-אפשר לשלוח תמונות על מנת לקבל את הכיסוי בגין הנזק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוא לא מקבל כלום? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא לא מקבל פיצוי. הדבר השני, לא רק שהוא לא מקבל פיצוי, אין שום נוסחה לרכב חילופי או להשכרת רכב. לפעמים מדובר באנשים שהם חברי כיתת כוננות או חבר'ה שהגיעו ורוצים לצאת או לחזור, ומוצאים את עצמם ללא יכולת להתנייד. אני חושב שכדאי שנשמע מהרשות את הדברים הטובים שהם עושים בצפון ואני יודע שהם מגיעים. והם צריכים להגיע יותר כי המלחמה הזאת מתמשכת והנזקים הופכים ונהיים כבדים יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי יכול להשיב על מה שקרויזר מעלה? למישהו יש רכב, הרכב נפגע אבל לא עלה בלהבות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל יצא מכלל שימוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרכב ניזוק והוא לא יכול לנסוע לשום מקום עם הרכב. הוא צריך לתקן אותו. והזנק שנגרם לו נופל עליו. מה קורה במקרה הזה, מפני שאני מבין, אחד, שהוא משבח אתכם וזה חשוב. שתיים, אם הוא לא יכול לעשות שימוש ברכב כי הוא נפגע אז הוא מפוצה. מה קורה ברגעי הביניים האלה? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> כל נזק לרכבים מפוצה על ידי מס רכוש, בכל דרגה. אם total loss או אם פגיעה מכדורים, אין אצלנו הבחנה כזאת. לכל אזרחי ישראל מגיע פיצוי על נזקים ישירים שנגרמים לרכבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע על מקרים כאלה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אני אתן לך סתם מקרה עכשיו, אני אגש אליך עם הפרטים אחר כל כי אני לא רוצה שהפרטים של אותו אדם יעלו פה בשידור חי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תגיד שם, תגיד מה המקרה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא אומר את השם. יש מקרה של איש כיתת כוננות שנמצא באחד מהיישובים צמודי הגדר. הרכב שלו נפגע משברי יירוט, אי-אפשר להשתמש בו ולא היה ניתן לשלוח את התמונות כי אי-אפשר היה לאבחן מבחינת הפיצוי שאכן הלך total loss רק מהתמונות. מצד שני, נציג לא יכול היה להגיע כי האזור הזה הוא אזור מאוים. מי שנמצא כרגע ביישוב הזה אלה רק אנשי הכוננות וצה"ל. והוא מצא את עצמו תקוע, בלי רכב ובלי אפשרות לפיצוי. הם כבר שכרו רכב על חשבונם, בכל מקרה זאת משפחה שהיא גם מפונה, והחיבור היחידי, שהוא כאיש כיתת כוננות יוכל להגיע למשפחה שלו שנמצאת בבית מלון הוא באמצעות הרכב, וכרגע אין לו. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> הקושי היחיד שאני יכול להתחבר בדבריך הוא שמס רכוש לא נותן רכב חלופי. אין לנו את האופציה הזאת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> איך הוא יכול להוכיח את זה? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אבל כל רכב שניזוק אנחנו עושים מאמצים, גם בדרום הארץ וכולי, ביקשנו לרכז רכבים במגרש של תקומה, אם אתם מכירים. ואם לא מצליחים להגיע לאותו מקום, שואלים את בעל הרכב האם הוא יכול להגיע לשמאי שלנו. בסך הכול, אחרי שהבן אשם מבצע פנייה למס רכוש, נפתחת תביעה ואנחנו מפנים את התביעה לשמאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> השמאי מגיע באופן מיידי. אנחנו מפנים את זה לשמאים חיצוניים. השמאי החיצוני יוצר קשר עם בעל הרכב, לא משנה איפה הוא. הם יוצרים פגישה איפה שהם יכולים להיפגש. אם יש אירוע ספציפי שבו לא הצליחו לחבור בין השמאי לרכב - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לי כבר כמה תושבים מהצפון שהתלוננו על זה. מצד אחד אי-אפשר גרור את הרכב, כי הגרריסט אומר, בוא הנה, עזוב אותי. יירו עליי פה נ"ט, מה אני משוגע? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אז קודם כול, בהרבה מקרים כן גררו רכבים. במקרים האחרים נתנו מרכז שכל אחד יביא את הרכב לשם. אם אי-אפשר להגיע ויש סכנה להגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, אני מציע את מה שהצעתי בדיון הקודם. אין לנו דיון עקרוני איתם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, לא, חלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, חלילה. לפעמים יש. במקרה הזה אין דיון עקרוני. הוא אומר אנחנו מפצים. כאשר יש רכב, שלא משנה באיזו דרגה הוא נפגע, אנחנו מפצים. יש שמאי וכולי. אני לא יודע על כמה זמן מדובר, תכף נשמע. אני מציע כדלהלן, אתה תיקח את המקרים שפנו אליך, אתה גר בצפון והאנשים רואים בך כתובת, לגבי הנושא של הרכבים. תאמר לו אחרי הישיבה או שתצטרך עוד יום, כדי להביא את הפרטים המדויקים של האנשים. אני רק מבקש שתעדכן אותנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אין בעיה אני אעדכן, אבל אנחנו צריכים לייצר פה איזשהו מסלול או איזושהי הקלה ביכולת של אותו תושב, שיאשרו לו את הפיצוי. בסוף אני לא יכול לבקש מהשמאי לעלות לאזור מאוים. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> קודם כול, אפשר לבקש. כבוד היושב-ראש, אני אחדד. הנוהל הוא לדוגמה כשנופל טיל באשקלון, אנחנו כולל אני רצים למקום יחד עם שמאי רכב שנותן מענה באותו יום, נותנים חוות דעת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מדבר על המקרים ביישובים צמודי הגדר, שם יש לחימה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> תמיד יש מקרים שבהם לא מצליחים לבצע את החבירה, כמו שאתה אומר זה מסוכן. הגרריסט לא רוצה להגיע, השמאי עוד לא עלה, בסך הכול צריך לדאוג לעשות את המפגש בין הרכב לשמאי. אתם מבינים שגם לנו יש בדיקות בסיסיות שאנחנו צריכים לעשות. הקשר הסיבתי למלחמה, לראות את הנזק. השמאי צריך לראות את הנזק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו מעלים פה את הנושא כדי לפתור את הבעיה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> הדבר הזה צריך לקרות, וברגע שהוא קורה הפיצוי מתנהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תביא לו את המקרים. אני מבקש לדעת שני דברים. אלף, אני מבקש לדעת תשובות על המקרים האלה, מה התשובות שקיבלת. בית, אנחנו בעקבות התהליך הזה שהתרחש בין חבר הכנסת קרויזר לבינך, יכול להיות שאני אקיים דיון על שינוי בהגדרות האלה. בגלל שלא כל שמאי מוכן לעלות לצפון, ואז נוצר פער בין המציאות שבה הוא נפגע ואין לו רכב ואין מי שיעריך את הנזק כדי לקבל את הפיצוי. וצריך למצוא לזה פתרון. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אבל כולם מסכימים שאם יש סכנת חיים כרגע בנקודת מסוימת, אני לא יכול להכריח שמאי ללכת. אני אפילו לא מורשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה בדיוק מה שאני אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי את זה. צריך למצוא פתרון. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אנחנו אישית מגיעים לכל מקום בצפון, במס רכוש אנחנו לא מפחדים, זה התפקיד שלנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אף אחד לא מבקש שמאי ממס רכוש שבשביל רכב ילך למשימת התאבדות. או למשימה קרבית שהוא לא מוכשר אליה, הוא לא צריך לעשות את זה. לכן, אני אומר שאנחנו צריכים לשנות את הקריטריונים, איך אותם תושבים יקבלו. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אבל בוא תחדד למה הפעם לא נוצר מפגש בין השמאי לרכב? אני מבין שהופנה שמאי ויש רכב שעומד. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יכול להיות שהרכב נמצא באזור מאוים ואי-אפשר לגרור אותו. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אוקיי, אז אם הוא נמצא כרגע באזור מאוים, אז אנחנו נחכה יום, יומיים או שלושה עש שהוא לא יהיה מאוים. אתה מבין את זה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> המציאות בצפון היא שהיא מאוימת כבר תשעה חודשים. האיום לא השתנה וגם לא השתנה בתקופה הקרובה. וצריך פה איזשהו מסלול חדש. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אנחנו באירוע חריג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, הדיאלוג הזה הוא לא רלוונטי. אני רוצה לדעת מה קורה עם המקרים האלה. יכול להיות שפותרים את הבעיות בקריטריון הקיים. אם הבעיות לא נפתרות אנחנו נצטרך למצוא לעניין הזה קריטריון אחר. מכיוון שאם אכן מדובר על אזור שכבר חודשים רבים הוא אזור מאוים, ובגלל זה האנשים שלכם לא עולים לצפון כדי להעריך את הנזק ברכב, אנחנו נצטרך למצוא פתרון. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> בסדר. אני אומר לך שבמישורים אחרים אני רואה גם בתחום שלי בחקלאות, כשיש אירוע שאי-אפשר להגיע, ושהחקלאי נמצא במצוקה כספית, אנחנו נותנים מקדמות ואנחנו נותנים מענה. מכירים אותנו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי יכול להיות ששווה לתת ואוצ'ר לרכב חלופי. ואם אחר כך יתברר שאותו אזרח לא העביר מידע נכון, נדע למצוא אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נראה מתוך המקרים שלך האם יש באמת מצב שהבעיות נפתרו, או שנראה שזה לא נפתר ואז נצטרך למצוא פתרון. תודה רבה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> סליחה. אין לנו רכב חילופי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודע. ולכן אני חושב שנצטרך למצוא פה איזשהו מנגנון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגב, אנחנו נמצאים פה באיזשהו חדר או בבניין שאנחנו יכולים לשנות דברים שלא מופיעים עד היום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אפשר לשנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יש פתרון אז יש פתרון ואם לא נמצא. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני, לפעמים גם מתמזל מזלנו ובחדר הזה יש גם נציג של שר האוצר בדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רעיון, לא חשבתי על זה. תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נראה אם הוא יעזור לי גם בדיון הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הצעה דחופה בנושא: שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר. נציגו של שר האוצר, חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית זה נושא שהרבה חברי כנסת מצטרפים אליו, תודה שאתה מעלה את זה. אני רוצה להגיד אמירה כללית ואז ניכנס פנימה, ואז אני אשמח לשמוע את הנציגים השונים. יש מצב שבו בסוגיית הטבות המס, אנחנו מכירים את אזור העדיפות הלאומית, אנחנו מבינים שמאזור יוקנעם, כרמיאל וצפונה עד הגדר, מקבלים את אותו סיוע. המצב הזה בנוסף למצב של המלחמה בו אנחנו נמצאים הוא למעשה מייצר מצב שבו יש קושי גדול מאוד מאוד לחברות להתמקם ולהמשיך. אני רוצה להגיד שתי הנחות יסוד ואז להגיד אמירות. אלף, נמצא איתי כאן רפאל סלאב, שהוא תושב קריית שמונה, שהוא העלה יחד איתי את ההצעה הזאת. אני אשמח שתינתן לו האפשרות להגיד כמה מילים. אני אגיד כמה מילים, אחד, אנחנו במצב שבו יקנעם, כרמיאל והאזורים האלה מקבלים באותה מידה הטבות המס לחברות כמו באזורים צמודי הגדר, קריית שמונה, שלומי או היישובים האחרים. הדבר הזה גורם לכך שבמצב מלחמה וגם בשגרה, חברות מעדיפות להתמקם למטה, דרומה יותר, כי זה קרוב יותר למרכז. ומלכתחילה הטבת המס אינה דומה בין יקנעם, לדוגמה, לבין קריית שמונה. ואותה חברה שרוצה להשקיע וליהנות מהטבת המס, תלך דרומה ככל האפשר וקרוב יותר למרכז. בלי קשר למלחמה, עכשיו יש לנו משלחמה והתושבים עכשיו מפונים והמצב הוא שהחברות האלו סגורות והעסקים שלהם סגורים לחלוטין, היכולת שלנו להחזיר אותם לפעילות ולעבודה ולתעסוקה קטנה יותר משמעותית. אני רוצה לייצג פה שני היבטים, היבט אחד, אלו החברות עצמן, שלא בטוח שיחזרו בגלל המצב שנוצר כבר שנה שלמה או יותר מזה שהן לא עובדות שם. ההיבט השני, הוא התושבים המפונים. התושבים האלה צריכים איזשהו אופק של תעסוקה, אופק של חזרה לשגרה היום-יומית שלהם. ברגע שלא ייתנן איזשהו תמריץ או תיעדוף למוטיבציה של החברות המצב הזה ישפיע גם על החברות וגם על האזרחים עצמם. לכן, אני חושב שאנחנו צריכים ליצור מצב שבו גם משרד הכלכלה וגם משרד המיסים יחשבו מחוץ לקופסא, מחוץ לדברים המוגדרים כדי לייצר איזשהם הטבות מס טובות יותר. כדי שייצרו מוטיבציה והחברות האלו יחזרו לצפון, לא רק יחזרו אלא אפילו יגדלו. זאת סוגיה אחת. הסוגיה השנייה, במתווה הקיים הרגיל של הטבות המס הקיימות באזור העדיפות הלאומית, גם למתווה הזה נכנסות חברות שהן יחסית גדולות. כלומר הן צריכות לעמוד בכל מיני קריטריונים ויוצא מצב שחברות שנמצאות בקריית שמונה או בשלומי, שהן בדרך כלל קטנות יותר, לא נהנות מהטבות המס שהוגדרו בחוק. זה יוצר מצב שבו הפער כפול, גם שאתה צמוד גדר וגם העובדה שאתה לא עומד בקריטריונים, לפי מה שאני מבין. והדבר הזה יותר בעיתיות מאוד גדולה וחוסר בהירות לתושבי הצפון שנמצאים היום ומפונים בבתי המלון לגבי האופק העתידי שלהם. לכן, הייתי רוצה לשמוע בדיון הזה כאן את אנשי המקצוע ולראות באיזה אופן נוכל לייצר הטבות מס גדולות יותר, שיוצרות איזושהי מוטיבציה לחברות לחזור. וכמובן שהאמירה יהיה עכשיו, כדי שהתושבים שנמצאים בבתי המלון יבינו שדואגים להם לעתיד ולא רק להווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתה תדבר אחריו, אתה הולך להיות פה אורח תמידי, תביא איתך דובדבנים. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> כן, חשוב. שיהיה מה לקטוף. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מקריית שמונה ממייסדי לובי 1701 ומטה נלחמים על הצפון. אחד מהדברים שבהם אנחנו מתעסקים הוא גם פיתוח האזור והדאגה ליום שאחרי. אחד הדברים החשובים הוא להוציא את קריית שמונה, את שלומי ואת כל רצועת הביטחון הזאת מאזור פיתוח א'. מהסיבה הפשוטה שאנחנו רצים לנעוץ יתד בקרקע, אנחנו רוצים להחזיר את האנשים הביתה. אנחנו רוצים להגיד להם, חבר'ה, יש לכם עתיד. החברות שעזבו לא יחזרו בשביל 7.5%, הם מקבלים את ה-7.5% מיוקנעם, והם לא יחזרו בשביל זה. צריך להחזיר את החברות וצריך להביא חברות נוספות וחדשות. כשאתה נותן לרצועה הזאת – שהיום מפונה מהבית, ובעזרת השם, צריכה לעבור לשטח לבנון – הטבת מס בעוד כמה אחוזים, אתה גם מחזיר את החברות הביתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על אילו הטבות מס אתה מדבר? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> באזור פיתוח א', אנחנו מדברים על אזור פיתוח א' שחל מיוקנעם. אני לא רוצה לדבר על העוול רב השנים של המשוואה בים יוקנעם לקריית שמונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשעשינו הטבות מס עשינו הבחנות ברורות, יש הבדלים. אבל אתה צודק אתה מדבר על עידוד ההשקעות. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> חוק עידוד השקעות הון, נכון. כשאין דיפרנציאציה בין יוקנעם לבין קריית שמונה, לצערי, כשיורים על יוקנעם וכשיורים על קריית שמונה התוצאות שונות, התגובה שלנו שונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן, אתה מציע את מה שחבר הכנסת סולומון מציע עכשיו? נכון? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא למד את זה ממך? << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> לא, אני למדתי ממנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צריך לשים לב, וחשוב להדגיש כאן, שאין מטרה לפגוע ביוקנעם או בכרמיאל. שיהיה ברור שזה לא המצב. אנחנו מבינים שכדי לתעדף וכדי לתמרץ חברות אחרות להיכנס צפונה יותר, צריך לייצר משהו שהוא טוב יותר מאשר ביוקנעם. מבלי לפגוע, חלילה, ביוקנעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תודה רבה. כמיסה, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מחילה, עוד מילה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם לגבי המתווים שקיימים, כדי לעודד עוד חברות שייכנסו למעגל הזה, אני לא מכיר את עומקו של המתווה הזה, אני רק מבין את התוצאות שלו. בסוף אם נייצר מתווה שמותאם יותר לצפון לצמודי הגדר, אנחנו יכולים לייצר קרקע פורייה לחברות נוספות שיצטרפו. לא רק אלה שהיו שם ושיחזרו לשם. המתווה צריך להיות כזה שמאפשר לעוד חברות חדשות ליהנות מההטבות האלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אני תושב נטועה שעל גבול לבנון, אנחנו נמצאים בכלל באירוע שמקום המדינה אנחנו לא חווינו אירוע כזה. נטועה מונה 90 משפחות, למעלה מ-50% או 60% מהתושבים לא רוצים לחזור, היישוב הזה הוא צמוד גדר. לכן אני אומר שכל היישובים צמודי הגדר חייבים, חייבים, חייבים לקבל תוכנית כלכלית על מנת להחזיר את התושבים הביתה. דין נטועה לא כדין חזון, דין נטועה לא כדין קדימה. נטועה, זרעית, שתולה, דובב, אביבים, אתם תמצאו שם יישובים נטושים. ברגע שאתם תמצאו שם יישובים נטושים היום יש אנשים שמנצלים את המצב ובאים לקנות קרקעות במחירים אפסיים. אל תתנו לגורמים עוינים להיכנס לנטועה, לשתולה או לזרעית. אנשים מוכרים, אין קנייה. אני מוכן שתשימו אלף שלטים על בית אחד בנטועה שמישהו מעוניין לקנות אותו, אין אחד מבחוץ שיהיה מוכן לבוא ולקנות אותו, על מה אתם מדברים. תושבי נטועה לא רוצים לחזור לנטועה. גם אני, ואני רוצה לחזור לנטועה, אבל הילדים שלי לא רוצים לחזור לנטועה. אתם צריכים למצוא תוכנית כלכלית, שיקומית. להכניס את קק"ל על מנת שיעזרו לנו בהקמה, להכניס את הסוכנות ואת גופים האלה על מנת שיעשו את הערך המוסף כדי להחזיר את התושבים. מי יחזור היום לנטועה? אתם מדברים פה על כסף, גם אם תיתן לתושב נטועה חצי מיליון שקל מה זה יעזור? איך תהיה קהילה? אם היום כל החבר'ה הצעירים עוזבים, מי יישאר בנטועה? יישארו אנשים בני 70 או 80, איזה בתי ספר? איזה גני ילדים? מי יבוא לשם? חבר'ה תחשבו קדימה. גם אם תיתן לכל משפחה היום חצי מיליון שקל זה לא יעזור. אתם חייבים להכניס את קק"ל ואת הסוכנות היהודית, ולחשוב על תמריך ענקי על מנת שהתושבים האלה יחזרו. ואם אנחנו לא נעשה את זה היום, אתם תזכרו, תיגמר המלחמה ואנשים ימכרו את הבתים ואת הדירות שלהם לגורמים כמו בדרום, שאין שם התיישבות יהודית. אני מזהיר מזה, אין ואקום בקרקע. ייכנסו לשם גורמים עוינים, אתם תמצאו שם כפרים. אני לא רוצה להגיד כדי שאני לא אשמע גזען, אתם תמצאו שם כפרים שאנשים באים לנצל את המצוקה כלכלית. למה התושבים יחזרו? לכן, תחשבו מחוץ לקופסא. אני מבקש, אדוני יושב-ראש הוועדה, אנחנו מדברים על ציונות, אנחנו רגע מלאבד. אתם לא חוויתם את מה שאנחנו חווים. אנשים נמצאים בתל אביב ובקריות והאנשים לא רוצים לחזור. על מה? איזה אינטרס יש לי שהילדים שלי בני ה-16 יחזרו היום למושב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, היית ברור לגמרי. משרד הכלכלה, מישהו נמצא? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שניה, אין פה נציג של משרד הכלכלה? << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני מרשות ההשקעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות ההשקעות, בבקשה. << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני יכול להתייחס למענקים של הרשות להשקעות, לא להטבות המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תתייחס. << אורח >> שי קורן: << אורח >> ברשות להשקעות יש כמה מסלולים שבהם אנחנו נותנים מענה לנושאים של העסקים בצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע, רק רגע. רק כדי שתדע מה נושא הדיון. מה שהעלה חבר הכנסת סולומון. מה שאתם נותנים, תבורכו. אתם באמת אחד מהמשרדים מהטובים ביותר במזרח התיכון. מה שהוא העלה, והיית צריך להקשיב, וגם כמיסה אמר את זה, וגם רפאל מקריית שמונה אמר את זה, הם אומרים שהאנשים לא יחזרו. אנשים לא יבואו ואם הם לא יבואו, אתם צריכים לעשות תוכנית עכשיו. << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני אתייחס בדיוק לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שבתוכנית הזאת אפשר לערב את הסוכנות, אפשר לערב את קק"ל. אם לא תהיינה הטבות, לא הטבות שיש היום, אלא הטבות שתהיינה משמעותיות לגבי ההמשך אנשים לא יחזרו, בבקשה. << אורח >> שי קורן: << אורח >> יש החלטת ממשלה צפון. אנחנו פועלים בהתאם להחלטת הממשלה ומגבשים כעת מסלול. זה מסלול שכבר רץ והתחיל לרוץ בחבל תקומה, שזה נועד לשיקום ולשימור הפעילות העסקית בצפון. החלטת הממשלה מדברת על עסקים שנמצאים בקו בין 5-0 קילומטר, ולא מעבר לזה בשלב הזה. מתוכננת לצאת הוראת מנכ"ל, מסלול שהוא מסלול מינהלי שייתן אפשרות לעסקים לקבל השתתפות במענקים באורך מוגדל מהיקף ההשקעות שהם יבצעו, על מנת לשמר את הפעילות שלהם. זה מסלול שהתקציב שלו נגזר מהחלטת הממשלה. במקביל אנחנו מפעילים מסלולים קיימים אחרים מתקציב הרשות. במידה ותהיה החלטת ממשלה ויקדמו תקציבים, וכידוע תקציב הרשות להשקעות נפגע למעלה מ-40% בשנה האחרונה, ויהיו תקציבים למסלולים נוספים שנוכל לקדם. כמו למסלול התקומה בדרום, לבתי אריזה חקלאיים אזוריים, או לפעילויות אחרות שכוללות לא רק עסקים בתעשייה, אנחנו נשמח לקדם ולהפעיל אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המציאות היא שיש מלחמה וצריך כסף. אני לא שר בממשלה, ואני מתאר לעצמי שיושבים שם אנשים ושרים שעושים את החשבון, שעכשיו תקופת המלחמה וצריך כסף. רשות ההשקעות היא מותרות בתקופה הזאת. אבל אם אתה בא עם הרעיון הזה שאתה לא רוצה יקרע חבל ארץ ממדינת ישראל ושהאנשים יחזרו לגור שם, כדי שיהיה עידוד לאותן החברות שיוכלו לחזור, או לחברות אחרות שהיה כדאי להן לבוא ולהשקיע בקריית שמונה, לבוא ולהשקיע בנטועה, זה חזון אחר. זאת מציאות ולא מותרות, אלה דברים קיומיים. << אורח >> שי קורן: << אורח >> כמעט כל תקציבי רשות ההשקעות מופנים לפריפריה העמוקה. אם זה בעוטף עזה, אם זה בדרום באזור הנגב המזרחי, אם זה באזור גבול הצפון. לכל אחד יש ניקוד מוגבר, ככל שמדד הפריפריאליות של העסקים יותר מוגבר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מדבר על מה שהיה בשגרה או מה שיש כרגע כתוצאה מהמלחמה? << אורח >> שי קורן: << אורח >> זה מה שיש בשגרה. כתוצאה מהמלחמה יש מסלול מיוחד ויש גם הקלות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מדבר על מסלול הפיצויים שעליו דנו כבר. אנחנו מדברים כרגע על לייצר איזשהו אופק ועידוד, כדי שיחזרו התושבים והחברות וכדי שזה ילך וישגשג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עידוד, עידוד. << אורח >> שי קורן: << אורח >> זה מה שאנחנו מדברים עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תודה. משרד הכלכלה, פה? רשות המיסים, פה? << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אני מנהלת מחלקת חוקי עידוד מרשות המיסים. אני רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת סולומון דיבר עליו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה על הפגישה אתמול. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> התחלנו לעבוד כבר אתמול ולא מהיום. ישבנו עם העוזרים של חבר הכנסת וניסינו להבין את הצרכים המיוחדים של האזור ושל התעשייה באזור. ונכון לעכשיו זה נמצא בשלבים מאוד מאוד התחלתיים, כי לא נעשתה איזושהי עבודת מיפוי של העסקים באזור. נכון לעכשיו אנחנו כפופים לקריטריונים שהם מאוד מאוד ברורים של מה הוא מפעל תעשייתי, מהי פעילות הייצור שמתבצעת במפעל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל לצאת מזה. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> לא. עוד פעם, נכון לעכשיו אין אפשרות לסטות מהחוק הקיים, גם אם המפעל דורש איזשהו טיפול פרטני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו במלחמה. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אין בעיה, בשביל זה יש מחוקקים. אם יש צורך, אז אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבקשים. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, תכף נבקש. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> יופי. כמו שאמרתי התחלנו לשבת כבר אתמול וזיהינו את הצורך הראשוני, קודם כול למפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שישבתם בגלל שיש היום דיון בוועדה. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תכף נבקש ממך את מה שאנחנו רוצים לעשות. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> שוב, חברים, אנחנו לא הגוף המחוקק אנחנו גוף אכיפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אין לנו טענות. לא העברנו ביקורת. תכף, תכף נראה מה אנחנו מבקשים. << אורח >> לימור קפלן: << אורח >> הכול בסדר. נכון להיות הקריטריונים למתן הטבות מאוד ברורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה רבה. אני צריך לסיים. נתנאל היימן, ממש בקצרה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כן, שלום אדוני, שני משפטים. אני מהתאחדות התעשיינים. קודם כול לגבי מה שחבר הכנסת סולומון דיבר עליו, לגבי שיעורי המס, מעבר לשיעורי המס אני חושב שאחת הבעיות של המפעלים הקטנים יתר הוא שיעור הייצוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קריטריונים. נכון. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כלומר, יש היום תנאי סף של 25% יצוא, ואני חושב שאם אנחנו רוצים לתת את התיעדוף הזה לעומת מרכז הארץ, הורדת סף הייצוא, לפחות בצורה הדרגתית, זה משהו שיכול לסייע. יחד עם המעטפת ששי דיבר עליה לגבי המענקים. שי מנומס אבל התקציב שלהם נחתך בצורה ברוטלית, אין היום כמעט תקציב ברשות ההשקעות, זה התקציב הכי נמוך שהיה בעשור האחרון. משפט אחרון, המעטפת צריכה לכלול איזשהו מענה לעובדים עצמם, כי גם אם אנחנו עושים את ההשקעה בהון, צריך דרך לתמרץ את העובדים לחזור ולעבוד באזורים האלה, של קריית שמונה, שלומי וכדומה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ראש מועצת גוש חלב, נג'ם שריף. << אורח >> נג'ם שריף: << אורח >> קודם כול, תודה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה, בקצרה. << אורח >> נג'ם שריף: << אורח >> מאוד בקצרה, אבל אני חייב להגיד לך תודה על העזרה שלך לגוש חלב. גוש חלב לאחרונה נכנסו, ואתה הקדמת את כולם, ואחרי שהכניסו אני חשבתי שפתרתי לעצמי את הבעיות. אני מזדהה עם כמיסה שכני ועם כל מה שהוא אמר. אבל יש עוד נעלם אחד, מ-5-0 יש יישובים שלא מפונים. ושם העסקים בקריסה טוטאלית. חשבנו שפתרנו את הבעיות כשנכנסנו להחלטת הממשלה, אבל תראה את ההודעה ההזויה שאני מקבל מרשות המיסים: משמעות ההחלטה שהתקבלה היא שכעת לגוש חלב מעמד של יישוב באזור הנחיית התגוננות קו עימות, אשר אינו מפונה. לכן, מבחינת עניין הזכאות של המקדמות – אין שינוי. מי שצריך את המקדמות אלא העסקים שמנסים לשרוד. יש לי בית אבות שפונה בהחלטת הממשלה, והוא לא מקבל מקדמות. הבן אדם בקריסה, זה הפרויקט הכי גדול בגוש חלב, והוא הולך להזין את המועצה במעל לחצי מיליון ארנונה, והוא לא מקבל. הבן אדם בפשיטת רגל וזאת התשובה של רשות המיסים. אין מקדמות כי אין שינוי. עכשיו אם להם לא נותנים מקדמות כדי שיחזיקו את מעל המים, גם ידידתי פה, היא מהנדסת ויש לה משרד גדול והיא עובדת עם כל היישובים. יש לה משרד מאוד מוצלח ועכשיו אין לה פרנסה. וגם לה לא מגיע מקדמות. למה? כי ככה קבעה רשות המיסים. אז למי כן? אם אתם רוצים שיקרסו העסקים בצפון, בבקשה. איך תחזירו אותם אחר כך, לפחות תנו מקדמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נושא הדיון עכשיו, זה מחר, דיון מעקב. << אורח >> נג'ם שריף: << אורח >> לא, הם מבקשים לדחות כי אנחנו אצל הנשיא. אבל פה לפחות התייחסות שמישהו יסביר לנו למה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה. סגן ראש עיריית קריית שמונה, בבקשה. << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >> לשעבר. דיברו פה ואני לא אחזור על הדברים. המציאות מורכבת. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא מעט עסקים עברו, ואני יכול לתת לך דוגמה. מפעל תרמו פישר, מפעל של חברה אמריקאית שעוזב כרגע את קריית שמונה ועובר לכיוון ראש פינה. הוא אומנם נשאר בצפון אבל יש לזה משמעות מבחינת קריית שמונה. לכן, חייבת להיות פה תוכנית חירום שכוללת בתוכה את כל המרכיבים. אחד, כמו שאמרו, תיקון של חוק עידוד ההשקעות ודיפרנציאציה של יישובים צמודי גדר. דרך אגב, יש לנו החלטה ממשלה היסטורית, 370, של יישובים צמודי גדר. יש את המרכיב המשפטי כדי לעשות את זה, ולתת אחוז הרבה יותר גבוה. יש לך חממה שישבה של רשות ההשקעות שישבה בקריית שמונה, שהייתה אמורה להוציא שמונה סטארט-אפים כל שנה, והסטארט-אפים האלה נדדו למרכז. צריך לראות איך מחזירים אותם. יש לנו מחר דיון אצלך על המשל מענק עידוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא לדבר פעמיים. << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >> מחר נדבר ספציפית על המשך מענק עידוד לעובדים, שאתה מכיר. ולכן, צריכה להיות פה תוכנית הוליסטית שכוללת איזשהו את כל המרכיבים האלה. ואנחנו מאוד מאוד רוצים שתובילו את הדיונים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, ואני רוצה לסכם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בקצרה. אנחנו רואים פה זוויות של שוטים קצרים כאלה של כל מיני עוולות וחוסר הגינות. את זה פותרים בצורה אחת, תוכנית כוללנית כמו שיש בדרום. כאשר במקביל בטוח הקצר משפים את כל מי שנפגע באופן משמעותי. כמעט לא משפים ב-100%, למעט מקרים בודדים, אבל לא יכול להיות שמתעלמים ממי שנפגע ישירות מהמלחמה. הדוגמה הטובה ביותר היא התיירות בגולן. לכאורה לא קרה הרבה, בפרקטיקה קרה, עם כל הצרה שבעולם. הדבר הישיר והמיידי הוא השיפוי והדבר השני היא התוכנית הכוללנית. ומה לעשות זה מאוד ברור, מה שעשינו שם כזה אני רוצה. אני פונה אליך היושב-ראש, אתה הכי מנוסה, והכי בר-סמכא בחדר הזה בוודאי, ואולי בכנסת, לראות איך עם כל תעצומות הנפש, והניסיון והאחריות שלך, איך אנחנו מזרזים למעשה את הממשלה, את רשות המיסים ואת משרד ראש הממשלה להכין תוכנית כוללנית ולשפות ברוחב לב. זה הסיפור. << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> נתחיל מזה שמשרד הכלכלה יגיע לפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לפני שאתה מפזר את הכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לך שאני מפסיק להגיד בדיחות. אמרתי איזו בדיחה ואז אני מתחיל לקבל טלפונים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרו לי תבקש מהר לפני שמתפזרים. אנחנו צריכים לרוץ פה שני צירים. ציר אחד הוא מה שדיברנו עליו כבר בוועדה עם מסלול הפיצוי בטווח של 30 קילומטר לכל בעלי העסקים, לא רק למסעדות. אני חושב שזה חשוב להגיד את זה שוב, גם לתושבי הצפון. הדבר השני היא תוכנית ליום שאחרי. איך מדינת ישראל הולכת לשקם, לשפץ ולשפר את תושבי הצפון. ולהחזיר את חבל הארץ הזה לפרוח מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלף, אני מסכים עם ההגדרות האלו, זה ברור. תהיה גם הצעת חוק שלי על שיקום בדרום. זה צריך להיות בתוכנית של שיקום העניין. מה שהעלה חבר הכנסת סולומון ואני מצטרף לזה. אני מבקש מרשות המיסים שהתחלתם כבר אתמול את העבודה, משרד הכלכלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> וההשקעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן זה מה שבאתי להגיד. ורשות ההשקעות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר שהרשויות מקומיות והנציגים יצטרפו לזה, זה יכול להיות מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר מהשלטון המקומי. אני מבקש לשבת על תכנית. אני יודע שאתם לא יכולים להעביר חוקים, זה לא התפקיד שלכם, אבל אנחנו צריכים תוכנית. כשאנחנו מגישים חוק או כשאנחנו עושים איזושהי פעולה שהפעולה הזאת אומרת שבעוד כך וכך זמן אנחנו רוצים שחברות יגיעו למקומות הלה, ושלא יישב פה כמיסה ויגיד אף אחד לא יחזור אלא רק המבוגרים. אנחנו רוצים שהחברות יחזרו, זאת התוכנית כדי שיחזרו לצפון ושחבל הארץ היפה הזה לא יעלם. תוכנית שאתם תעשו אותה, אני נותן לכם שבועיים. בתוך שבועיים אני רוצה שתהיה כאן תוכנית של מה שאתם סבורים שצריך לעשות. גם רשות המיסים, גם משרד הכלכלה, גם רשות ההשקעות, מה עושים כדי שחברות יבואו לאזורים האלה. שלצערי, האזורים האלה היום כמעט ריקים. יש את זה בהרבה מקומות בצפון, לצערנו הרב, ואנחנו רוצים את התוכנית הזאת. אם תבואו אליי בעוד שבועיים ותגידו לי אנחנו צריכים עוד שבוע, זה בסדר. אבל היעד הוא שבועיים, נכון? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נכון. אני רק מבקש לדייק את זה כדי שנוכל לבוא בעוד שבועיים עם משהו מדויק יותר. אולי התאחדות התעשיינים יכולים להצטרף לשיח הזה וגם הרשויות המקומיות. ואז נוכל להגיע למשהו מדויק עוד לפני הדיון כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני מודה לכולם על ההשתתפות, תודה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:02. << סיום >>