פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת הכספים 08/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 428 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 12:10 סדר-היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פיצוי חקלאים מיישובי הצפון שהצבא השתמש באדמותיהם", של חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, ניסים ואטורי, ינון אזולאי, אפרת רייטן מרום (מס' 266)<< הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי נעמה לזימי משה סולומון יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: מיכאל ביטון ששי ששון גואטה מוזמנים: אורן זלקינד – קרן הפיצויים מס רכוש, רשות המיסים אוראל פיין – רפרנט תקציבים, משרד האוצר צחי יצחק בן עיון – יו"ר פורום חקלאות 9 והמרחב הכפרי עמוס חתן – חבר פורום 9, תושב שתולה יוסי כמיסה – תושב נטועה שלומי דדיה – תושב שלומי יוסי צרפתי – תושב שלומי שמעון אור – פורום תקווה צביקה מור – פורום תקווה אחיה אליהו – פורום תקווה עקיבא שטמלר – פורום תקווה יהודה כהן – מטה משפחות החטופים חנה כהן – מטה משפחות החטופים שלי שם טוב – מטה משפחות החטופים עדי סומך – מטה משפחות החטופים רינת דקל קינן – מטה משפחות החטופים גילת פיש – מטה משפחות החטופים מוזמנים (באמצעים מקוונים): אלון פרידמן – מפקד מרכז עורף, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פיצוי חקלאים מיישובי הצפון שהצבא השתמש באדמותיהם", של חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, ניסים ואטורי, ינון אזולאי, אפרת רייטן מרום (מס' 266) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום, אני מחדש את הוועדה. יהודה כהן, בבקשה. << דובר >> יהודה כהן: << דובר >> אני אבא של החטוף נמרוד כהן, זאת לא הפעם הראשונה שאני מדבר בוועדה הזאת. אני חייב לציין שזאת הוועדה החמישית שאני נכנס אליה, ובפעם הראשונה יש נציג של הקואליציה, דבר מוזר בפני עצמו. אני לא מבין, אולי הם בורחים מאיתנו, אולי הם מתעלמים מאיתנו, אולי הם פשוט לא צריכים לעבוד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הייתי בוועדות שהיית בהן. << דובר >> יהודה כהן: << דובר >> היום? אני מדבר על היום, יום שני ה-7 באוגוסט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המשפחות דיברו בתחילת הישיבה הרבה זמן. עם כל הכבוד, נאמר כבר שחברי הקואליציה לא נמצאים, והיו רוב של חברי קואליציה, ואני מדבר על הבוקר. גם עכשיו יש פה חברי קואליציה. << דובר >> יהודה כהן: << דובר >> אני מעיד על מה שאני ראיתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, בבקשה. << דובר >> יהודה כהן: << דובר >> נאמרו כבר מיליוני מילים על נושא החטופים, על שצריך להחזיר אותם, על הסבל שלהם, על הסבל של המשפחות ועל הסבל שלנו, אני לא אחזור על זה, זה ברור לכולם ולמי שזה לא ברור זה כבר לא יעזור. אני רוצה לדבר על ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, שהוא מקור הבעיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל ממניעים פוליטיים ויותר גרוע ממניעים אישיים. מה שמעניין אותו זאת הישרדותו האישית בתור אדם חופשי. יש לו משפט עכשיו והוא ניסה לדחות את עדותו ל-2025, עד קץ הימים, כדי לברוח ממשפט. איך אמרו בליכוד בהתחלה: אין כלום, כי לא היה כלום. אז למה הוא מתחמק? למה הוא לא מסיים את המשפט הזה? ובינתיים מצטברת ועדת חקירה ממלכתית בנושא הצוללות שרוצה לתחקר אותו, ועדת החקירה הממלכתית לנושא הר מירון, שיש לה מסקנות והוא פועל ממניעים אישיים. ולכן, הוא יעשה הכול כדי לשמור על הקואליציה שלו, כי ככה הוא יישאר ראש הממשלה. ולכן, הוא ישמע בכולם של קיצוני ממשלתו, להלן סמוטריץ' ובן גביר. ולכן, אני מנסה ליצור משקל נגד. לנתניהו מאוד חשובה המורשת שלו ואיך יזכרו אותו. האם יזכרו אותו בתור מר ביטחון? בתור זה שהציל את מדינת ישראל? אני לא יודע מה, אבל ככה הוא רוצה שיזכרו אותו. אנחנו יודעים שמורשתו של נתניהו היום היא ההפקרה. ולכן, בקרוב יוצא ספר, ספר שכולו מוקדש למר נתניהו – מר הפקרה. הינה הפרומו, כדי לבשר לנתניהו ככה נזכור אותך. אם אתה פועל ממניעים אישיים ואם חשובה לך מורשתך, יש לך הזדמנות למנוע את הוצאת הספר הזה, הוא עדיין ריק, אין בו כלום, זה רק הפרומו. אני בא לפה, לקרוא למר נתניהו, דרך הוועדה הזאת – לך לעסקה. והעסקה היחידה שתבוא היא עסקה במסגרת הפסקת אש. עסקה שתחזיר את כל החטופים חיים ומתים. חיים לשיקום, ומתים לקבורה מכובדת. לך לעסקה להפסקת אש, זה לא רק אינטרס אישי שלנו, משפחות החטופים, אנחנו לא חושבים רק על עצמנו. עסקה עם הפסקת אש תגמור ותסיים את הסבל של תושבי הדרום והצפון, תמנע עוד הרג של חיילים ושל אזרחים. תביא את מדינת ישראל לישועה כלכלית – ואני בוועדת הכספים – כי פחות כספים יוקצו לענייני לחימה ולהרג ויותר לשיקום. ותביא גם לנורמליזציה עם סעודיה, דבר שיקים פה קואליציה אזורית, בין ישראל למדינות ערב המתונות, דבר שיחסום את איראן. הכול פה מתחבר יחד – חוץ מנתניהו. כל האינטרסים מתחברים יחד לעסקה במסגרת הפסקת אש, לשחרור כל החטופים. דבר שיביא לרווחה לישראל ולביטחון בישראל. לכן, נתניהו, עזוב הכול וצא לסדר לך איזה משהו כדי שלא תיכנס לכלא. אבל אם אתה לא רוצה להיזכר כמר הפקרה, כמר שאחראי ל-7 באוקטובר – לך לעסקה עכשיו, ואל תציב מכשולים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חנה כהן. << דובר >> חנה כהן: << דובר >> אני דודה של ענבר היימן, אתה מכיר את הסיפור, אני אנסה לקצר אותו. ענבר נחטפה כשהייתה במסיבת הנובה, היא נחטפה כשהייתה בחיים. הועלתה על אופנוע, היא אפילו לא הייתה פצועה, ובדרך לעזה רצחו אותה בצורה מזעזעת ביותר, כשמסביבה המון זועם, שצועק אללה ואכבר, אללה ואכבר, ולמוחרת יצא סרטון שהראה את הכול. מה-7 באוקטובר אנחנו לא חיים, אנחנו מתים מהלכים. החיים שלנו התהפכו ב-180 מעלות. לכל אחד מאיתנו הייתה משרה שעזבנו, היום אנחנו עסוקים בלהביא את הילדה לקבר בישראל, לפחות שיהיה לה קבר לנוח. הרב גפני, אתה יודע מהי החשיבות של קבורה בהלכה היהודית, זה מעבר להטמנת הגופה. יש פה הרבה מרכיבים פסיכולוגיים, הרבה מרכיבים לריפוי הנפש לאט-לאט, הרבה בשלבים. וכל שלב כזה חשוב מאוד בפני עצמו. אנחנו רוצים שהגופה של ענבר תנוח, שתתאחד עם הנשמה שלה אחרי כל מה שהיא עברה אנחנו נרצחים כל יום מחדש כשענבר לא נמצאת איתנו. ענבר עבורנו היא לא גופה, היא עולם ומלואו. אנחנו רוצים אותה לידינו, אנחנו רוצים שיהיה לנו לאן לעלות, איפה להדליק נר, שנוכל לבכות על הקבר שלה. זה דבר חשוב מאוד ואנשים לא מסוגלים להבין את זה. ההורים של ענבר לא מתפקדים בגלל כל זה. עד היום העסקאות היו משתנות כל כמה ימים, ודיברו על זה שבעסקה הראשונה ישלבו גם חללים מאותה הקטגוריה. ואני קמתי לבוקר שממקסמים את החיים ולא מביאים את החללים. אני לא חולקת על כך שצריכים להביא את החיים, אני לא חולקת על כך. אבל אני חולקת על כך שהחללים יישארו לסוף העסקה, לשלב השלישי שמי יודע מתי הוא יצא לפועל ובכלל. עוד כמה שנים כנראה. ואין מודיעין על הנרצחים, אנחנו לא נמצא אותם ולא נוכל להעלות אתם. הם מתפוררים ואחרי תשעה חודשים אני לא יודעת מה נשאר מענבר, אני אומרת לך את האמת, זה מזעזע אותי. אני לא יודעת מה אני מביאה לארץ ישראל. אבל כל עוד אני עומדת על הרגליים, וכל עוד אני נושמת, אני אבוא לפה בשארית כוחותיי, ואני אלחם את המלחמה להחזיר את ענבר לקבר ישראל, כי זה חשוב לנו – חשוב לנו מאוד. אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחרון, תחשבו על זה, שאם אנחנו לא נביא חלק מהגופות אנחנו הולכים לבנות את עזה או לשקם את עזה על גופו של יהודים. היעלה על הדעת דבר כזה? אתה, כדתי, אתה מסכים שיקרה דבר כזה? זה מה שיקרה. הרי זה מה שיקרה, וזה הדבר הכי מזעזע. אני, חנה כהן, ואני נדרתי בפני ענבר, אני לא אנוח ולא אשקוט עד שענבר שלנו תחזור ותיטמן באדמת ארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. צביקה מור, בבקשה. << דובר >> צביקה מור: << דובר >> שלום. אני לא יכול להסכים לעסקה, מכיוון שהעסקה המדוברת לא תחזיר את הבן שלי הביתה. אם העסקה הייתה כזאת שכולם חוזרים בפעם אחת, אז היה על מה לדבר, וגם אז היינו צריכים לדון במחיר הכבד שאזרחי ישראל הולכים לשלם עם שחרור של 900 מחבלים ובראשם מחבלים מאוד מאוד כבדים. וחס וחלילה, רציחות של יהודית שישתוללו פה אחרי שהם יגיעו אלינו לרחובות ולבתים. בזמן שאנחנו מדברים כאן, 40,000 שוטרים, במירכאות, של הרשות הפלסטינית, שהתאמנו בפקיסטן, כולל קורס צניחה וכולל לוחמת טרור – לא ידענו ששוטרים עוברים קורס צניחה – מוכנים ליום פקודה להפוך עלינו קנים ולתקוף אותנו. ולבוא לכפר סבא, לכפר יונה ולבת חפר ולעשות לנו מה שעשו לנו בדרום. רק אתמול הלוויה בנור שמס, ומשומה מסיבת עיתונאים של מחבלים עם נשק. עומדים מחבלים עם נשק במסיבת עיתונאים, ואיך מסוק לא עולה לאוויר ומעיף אותם לעזאזל. אני לא יכול להסכים לעסקה הזאת, העסקה הזאת היא רעה ומאכזבת מאוד מאוד. אני מאוכזב מהממשלה שלי שאחרי תשעה חודשים זה מה שנותנים לנו, עסקה כזאת. חמאס לא ישחרר את כל החטופים, הוא תמיד ישמור לעצמו יהלומים, כדי להמשיך לאמלל אותנו, המשפחות, להמשיך לגרום פה לכאוס ברחובות, כי לנו החיים חשובים. פרשת השבוע, פרשת חוקת, הכנעני מלך ערד מגיע ושובה שבי מבני ישראל, התורה לא מפרטת מה היה השבי. חז"ל אומרים שהוא שבה אישה אחת. מה הייתה התגובה: "ויידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תיתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם;", כל הרכוש הולך למשכן ולא לכיס הפרטי. יוצאים למלחמה, מכניעים את הכנעני מלך ערד וצבאו ומשיבים את האישה הביתה. מדוע לצאת למלחמה ולא לעשות משא ומתן? אתה רוצה להציל את אותה אישה, ואתה גורם פה להתנגשות בין מצבא ישראל וצבא הכנעני, מלך ערד. במלחמה בדרכו של עולם יש הרוגים, ואז בסוך במניין הסופי יהיו לך יותר מתים ואז מה הרווחת? רצית להציל את אותה האישה ובסוף יש לך יותר הרוגים. אז למה עשו ככה? תשובה, כי כשחוטפים לך, הם לא התכוונו לחטוף את אותה אישה, נגיד שקוראים לה שושנה. הם לא התכוונו לחטוף את אותה שושנה, הם התכוונו לבדוק אם אנחנו עדיין חיים. אם לנו יש את האחריות ואת הערבות ההדדית אחד כלפי השני. וזה מה שהוכחנו, יצאנו למחמה גם במחיר שייהרגו חיילם, והשבנו את אותה אישה למחנה ישראל. ואז כולם למדו שאנחנו לא מוותרים. לא יכול להיות שאחרי מה שהחמאס עשה לנו בשמחת תורה עוד נשלם לו עדי לקבל את היקירים שלנו – זה פשוט טירוף, טירוף. איזו ירושה אנחנו משאירים לילדים שלנו, גם הנכדים שלנו יצטרכו להתעסק פה עם חטיפות? אומרים שכל אזרח ישראלי יידע שאם הוא ייחטף מדינת ישראל תעשה הכול כדי להחזיר אותו. אני רוצה להגיד משהו אחר, אני רוצה להגיד שלא יהיו יותר חטופים. אני רוצה שאיתן, הבן שלי, יהיה החטוף האחרון – אין יותר חטופים במדינת ישראל. לי אכפת מהחיים שלכם גם, מהחיים של הילדים שלכם. אז מה זה הטירוף הזה? במקום להתעסק עם תשלום לאויב, אולי נתחיל להתעסק עם גביית מחיר מהאויב? והיום המחיר שגובים הוא לא מספיק. אפשר עדיין לשנות את התמונה, אפשר לשנות את הכיוון ולגבות מחיר הרבה יותר כבד, לא רק בעזה, גם ביהודה ושומרון ובכל מקום. זאת הדרישה שלי ממשלת ישראל, תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחיה אליהו. << דובר >> אחיה אליהו: << דובר >> שלום, אני חבר טוב של איתן מור שנחטף מהנובה. לפני כמעט חודשיים היינו בפעילות באזור נוסייראת, ואני מתעורר באמצע הלילה ומסתכל מהחלון ורואה מאות משאיות סיוע שעוברות לחמאס ולעזתים. אני רוצה להגיד משהו על אותם עזתים תמימים, חפים מפשע, עאלק, כפי שמציירים אותם, ואני יודע שכל לוחם שהיה בעזה יעיד על מה שאני אומר עכשיו. ב-99% מהבתים שכבשנו בעזה, שהם כמובן של אזרחים חפים מפשע, כפי שמציירים אותם, מצאנו נשק, תחמושת, דגלי חמאס או גא"פ. אז אם 99% מאותם אזרחים עזתים הם טרוריסטים, המלחמה היא לא רק נגד חמאס, המלחמה היא נגד עזה, נקודה. ויש משפט שחבר טוב שלי אליקים שלמה לימן, השם יקום דמו, שנרצח בנובה, היה אומר הרבה. זה גם היה הסטטוס שלו בוואטסאפ המון שנים, "המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים". כל זמן שאתם מרחמים על העזתים הטרוריסטים, אתם מתאכזרים ישירות לאחים שלנו שחטופים שם בידיהם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עקיבא שטמלר, בבקשה. << דובר >> עקיבא שטמלר: << דובר >> שלום, אני נלחם כבר 276 ימים מול ארגוני הטרור בכל החזיתות. מהצפון כשהתחלתי ב-7 באוקטובר, דרך עזה, פשיטות על זייתון ונכון להיום בכרמי צור ובכפרים עוינים מלאים בטרוריסטים בבית אומר ובחלחול. אני חייב לציין שגם ביחידות המאוד איכותיות של צה"ל במילואים, שזאת חטיבת כרמלי, גדוד 23 אפרת, שהיא יחידת האם שלי, יש מחסור בדברים הכי בסיסיים, על מנת לבצע את המשימה ולחזור בשלום. אם זה קשרים עד רמת המ"כ שיכולים להעביר את הידע איפה הכוחות נמצאים, איזה פקודות צריך לתת, איפה לא לירות ואיפה הג"ג. הדברים האלה, הכי בסיסיים, חסרים. בכל מחלקה יש שני קשרים, סמל ומ"מ. זה צריך להיות חמש קשרים, שלוש כיתות, סמל סוגר כוח ומ"מ בחוד. לא ייתכן שיהיו דו"צים כי לא יודעים איפה הכוחות נמצאים, כי הכספים הולכים למקומות לא רלוונטיים. או כוונות השלכה בסיסיות ללוחם 07, שלוש שנים שירות סדיר, 14 שנים במילואים, אני צריך להסתכן בחקירה בגלל שיריתי בראש לילד בן 14 שזרק אבנים בטעות, כי היו לי כוונות ברזל. מה לעשות? אני לא יכול להיכנס בין כוונות כמו שצריך, אני צריך לירות ולהוריד את האיום. לפני שהאבן תפגע בלוחם בראש ותהרוג אותו. ואז אני צריך להגיד למה לא יריתי ברגל ויריתי בראש. ועוד מלא סיטואציות אחרות יותר גרועות מול מחבלים חמושים. מה אתה עושה בסיטואציה כזאת? איך אתה מגיב מהר? אפוד קרמי שאמור להגן על החייל, ש-30 שנה לא החליפו אותו. אני לא אגיד שלא היה שינוי, אבל השינוי כל כך קטן. תשעה חודשים אמרו שישוו בין הסדיר למילואים, זה מה שצריך לעשות. צריך למנות ועדה כזאת מחוץ לצבא, שתראה ותיקח את הנתונים של הסדיר, ותראה מה יש ביחידה סדירה, כי הם באמת מצוידים כמו שצריך ולהשוות אותם למילואים. ולראות שלמילואים יש בדיוק אותו דבר, כמו למשל מדים טקטיים, כדי שיהיה הרבה יותר נוח. לא התקלחתי 19 יום כשנלחמתי, זה טינופת, כן. אבל אתה עושה את זה למען השליחות. אתה רוצה להרגיש שאתה הילד והצבא הוא האבא, אני רוצה להרגיש שאבא שלי דואג לי. ואם אבא שלי לא דואג לי, אני יכול להגיד לך, שאנשים נשברים, מילואימניקים נשברים. אנשים עם אידיאולוגיה שאין דברים כאלה. כדי שלא יפשטו מגוש עציון עליכם או מכל נקודה אחרת מיהודה ושומרון, ויבואו לכאן. משמר הכנסת לא יגנו עליכם, יבואו לפה מאות ואלפי מחבלים, הם לא יגנו עליכם. מי שמגן עליכם הם חיילי צה"ל. ולא צריך רק את הכלים של לעשות את המשימה אלא גם את הכלים וההרגשה שירימו את רוח הלחימה. אומרים שמה שהכי חשוב בלחימה היא הרוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שלי שם טוב. << דובר >> שלי שם טוב: << דובר >> אני אימא של עומר שם טוב, שחטוף בעזה כבר 276 ימים, שהם 389,000 דקות. אני שומעת את צביקה היקר, ואני שומעת את החיילים הגיבורים האלה ואני שואלת את עצמי מה? מה עוד צריך להיות? מה עוד לא למדנו? איך זה יכול להיות שהם עדיין שם? צביקה, שרואה את הדרך אחרת ממני, אבל תשעה חודשים אנחנו עושים את אותו הדבר ולא קורה כלום. אולי כדאי לשנות, ושהאבא והאימא שלנו שהם אלה שיושבים פה ייקחו אחריות על מה שנעשה ויעשו לזה סוף. קשה לי כשמדברים על עסקה ועל מחיר, כי איך זה יכול להיות שלבן שלי יש מחיר? לבן שלי אין מחיר ולא לכל שאר החטופים, החיים והמתים. והגיע הזמן שאחרי תשעה חודשים נגיד די, ונחזיר אותם הביתה. את החיים לשיקום ואת המתים לקבורה. וכן, נעשה חישוב מסלול מחדש, כשבאמת נוכל להגן, אתם האבא והאימא שלנו, ושבעזרת החיילים הגיבורים שלנו יהיה להם את האמצעים ואת הכוח להגן על גבולות מדינת ישראל, מהדרום ועד לצפון, כדי שלכולנו יהיה עתיד טוב יותר פה. תודה . << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רינת קינן, בבקשה. << דובר >> רינת דקל קינן: << דובר >> שלום, אני דודה של שגיא דקל חן שחי וחטוף בעזה. אני שומעת פה את האנשים ואני לא באה כאסטרטגית, אני לא באה מהמקום שיש לי עצות טובות אלא מהמקום שאני מתחננת ומבקשת, תחזירו אותם, את כולם עכשיו – תחזירו את כולם עכשיו. אין פה יותר מילים, זה מסתכם לשלושת המילים האלה. לא שגיא, ולא הבן של צביקה, ולא עומר שם טוב נמצאים בעסקה הזאת, הם לא בעסקה הזאת כי הם בגיל של החיילים. אבל מבחינתי כל עסקה שתגיע עכשיו תקדם אותם בתור. זה כמו בשיר: "מי הבא בתור, ומי בתור הבא". כל עסקה תביא אותם למקום היותר טוב בשביל לחזור הביתה. ברור שהיינו רוצים שזאת תהיה עסקה שכולם יחזרו בה עכשיו, אבל מה שייתנו אנחנו נקבל ונאהב את כול מי שיחזור ונחכה לבאים בתור – וזה יקרה עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שמעון אור, בבקשה. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> אני דוד של אבינתן אור, ירון הוא אחי התאום, האבא. דיצה היא גיסתי. לצערי, אני פה בלי סוף ואני פוגש את כל המשפחות עוד פעם ועוד פעם. אנחנו יושבים פה ודנים על כן עסקה או לא עסקה. יש כאלה שמצדדים ויש כאלה שטוענים שהעסקה הזאת לא מתאימה. אנחנו יודעים מאיפה הגיעה כל הסאגה הזאת שכולנו מדברים על העסקה כן או לא, זה הגיע כי החמאס צייץ ציוץ שהוא מוכן למתווה של ביידן. מי שיודע שהציוץ הזה הוא כלום, הוא ראש הממשלה. הוא יודע בדיוק מה ההצעה, הוא יודע בדיוק. מי שמסתכל בעיתונות הלבנונית שלא מספרת רק את מה שאנחנו רוצים, אלא מספרת את מה שהם רוצים, יודע ששום דבר לא השתנה. במקום סיום המלחמה מדברים על הפסקת אש שאין לה גבולות. אותו הדבר בדיוק. ראש הממשלה יודע את זה, הוא יודע שהחמאס לא מוותר על החזרת העזתים מדרום לצפון. הוא יודע שהם לא מסכימים ומחייבים את הוצאת צה"ל לגמרי מהרצועה, כדי להמשיך בעסקה, הוא יודע את כל זה. ובכל אופן הוא שולח שליחים למשא ומתן, כדי לרצות. המילה לרצות היא מילה שנמאסה עליי, נמאסה עלינו. הלרצות הזה הורג אותנו, הורג את משפחות החטופים שמתחילים להתווכח אחד עם השני. כן עסקה או לא עסקה, אבל הוא יודע שלא תהיה עסקה, הוא יודע שהם לא יקיימו את העסקה ושהיא לא תתבצע, כי המטרות הן הפוכות. אני פונה שוב פעם לראש הממשלה, אולי מכיוון אחר של יהודה, אבל מאותה אחריות. אתה יודע שלא תהיה עסקה, אתה יודע שההצעה לא השתנתה בכלום. תקום ותנהיג את מדינת ישראל. תגיד לאזרחי מדינת ישראל, להורים ולילדים, אני שולח משלחת כי אין לי למה לשלוח משלחת. כי אין לי למה, אני מצטער. אבל מצד שני, קח משילות על עזה, קח משילות על עזה. לפחות שנה וחצי כדי שהעזתים יבינו, כמו אלה שהחזיקו את נועה ארגמני. שיבינו שאים להם למה להחזיק את החטופים, כי הם מחזיקים פצצת זמן ביד שלהם. אבל מה אתה עושה, אתה שלח משלחות כדי לרצות, ובמקום לרצות זה רוצח את החטופים – זה רוצח את החטופים. המרוויח היחידי משליחת המשלחת הזאת עכשיו הוא רק החמאס. העזתים מבינים, החמאס יהיה ביום שאחרי, הינה, מחזרים אחריהם. אתה הורג את המשפחות ואת היקירים. ואני אומר לך ראש הממשלה, גם מהצד הימני, אם לא תיקח מנהיגות ותגיד את האמת לאזרחים ולאנשים תגיד את האמת. החטופים ייהרגו, תגיד את האמת. החטופים ייהרגו ואתה תהיה אשם בזה. אתה יכול לעצור את זה, כי יש אלטרנטיבה, יש איך להחזיר את החטופים לא במבצע צבאי, לסגור את הנושא של המשילות, כדי שהעזתים יבינו. אין עתיד לחמאס ביום שאחרי, ולכן אין לו למה להחזיק את החטופים. אבל אתה מפחד, אתה מפחד לעשות דברים מנהיגותיים, ואתה עושה דברים פוליטיים. התנהגויות פוליטיות לא עוזרות בעת מלחמה. אם לא תעשה את זה, אנחנו נעמוד מולך. נמאס לנו כבר, שבכל פעם שיש איזשהו ציוץ, אנחנו מתווכחים בינינו ואתה גורם לוויכוח הזה. אתם בקואליציה, אתם אולי שקטים אבל תגידו לו את הדברים האלה. הוא חושב שהוא עוזר לעצמו? הוא קובר את עצמו ואתנו יחד איתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הפסקה שתי דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 12:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פיצוי חקלאים מיישובי הצפון שהצבא השתמש באדמותיהם", של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אתה הראשון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, תודה שאתה עושה דיון על הנושא הזה, בפתח הדברים אני מבקש ממך עוד דיון נוסף, על מסעדות שנסגרות כי לא כללו אותן. יש מסעדה ברמת הגולן שנסגרה עם 40 עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מחר יש פה דין על נושא הפיצויים של הצפון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, שים את הדבר הזה. מסעדה בכפר נחום סביב הכנרת, חטפה אתמול טילים והיא לא מקבלת. לא הגיוני, התיירות נפגעה והמסעדות הן תיירות. ובכלל עסק שנפגע במלחמה, צריך לקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, פנו אלינו חקלאים שהצבא נאלץ, מטבע הדברים, לעשות שימוש באדמות שלהם. אבל לא עשו נוהל מסודר ויפה שבו באו לחקלאי, בדקו ברשות מקרקעי ישראל או במשרד החקלאות לאיזה חלקה הם נכנסנו, והודיעו לו שסוללת התותחים תהיה פה, שיהיו פה עבודות עפר, ובתאריך מסוים נפצה אותו ומקדמות. יש פה מקרים מזעזעים, שנכנסים לחקלאי, הכשירו לו שטח והרסו לו את כל השטח. כתב על זה יאיר קראוס, ואנחנו קיבלנו את הפנייה הזאת של חיים גמליאל. אבל זה גם הסיפור של עשרות חקלאים שפשוט נכנסו אליהם ולא נתנו להם תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא מפצים אותם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שיטה ואין תשובות יפות ומסודרות. הוא פונה לחייל בשטח והוא אומר לו, אל תדאג, פיקוד צפון ידברו איתך. פיקוד צפון אומרים, זה לא אנחנו זה משרד הביטחון. משרד הביטחון אומר, לא, חכה זה רשות המיסים. האדמה הזאת היא קניין של בן אדם. נאלצנו לשים שם כוחות, עבודות עפר, להקים בסיס, הכל בסדר. כשאנחנו נכנסים לבית של מישהו, הרי הצבא נכנס לבתים ביישובים, הוא חותם ומתחייב לפצות. הוא סוגר את זה מול הקיבוץ ועם המושב. פה מטבע הדברים יש מלחמה, אז נכנסים. קחו את הבעלים של הקרקע ותסבירו לו את מסלול הפיצויים. אל תגידו לו בסוף המלחמה תקבל, הוא לא יכול לעבוד על האדמה השנה. הוא באובדן הכנסות השנה, הוא לא יכול להיכנס לשטחים. תגידו לו, קח מקדמה. הדבר הזה הוא נחלת רבים. והביא את זה לידי ביטוי יאיר קראוס ב-Ynet ואני מצדיע לו ככתב בצפון שמציף את הנושאים. אנחנו רוצים תשובות למקרים הספציפיים שעלו בכתבה לאותם מקרים שהגיעו אלינו מה הנוהל? מה השיטה? כניסה, פיצוי ומה המסלול, ומקדמות למי שהפסיד הכנסה בגין כניסת צבא לשטח החקלאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה רבה. תת אלוף אלון פרידמן. מיכאל, אנחנו לא נוהגים להעלות אנשים בזום, אבל אתה ביקשת ומדובר בתת אלוף שנמצא שם בשטח, ולכן ביקשתי שהוא יעלה בזום. תת אלוף אלון פרידמן, שמעת את הדברים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא שומע אותנו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הוא היה המח"ט שלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גולנצ'יק, אני חושב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הוא לא שומע? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עוזר, זאת בעיה. הלאה נדלג עליו. מה שחשוב הם רשות המיסים ומשרד הביטחון. שיגידו מה השיטה ואיפה החסמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא בפיקוד העורף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא רמ"ט פיקוד צפון, אני חושב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הוא רמ"ט פיקוד צפון, החזירו אותו למילואים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא גם אחראי על העורף בפיקוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו יכול להתקשר אליו כדי להגיד לו שיתחיל להקשיב לנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבטיח לך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב, אני מפחד לדבר היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה פוחד? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למה? הרב גפני, למה נאור ככה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לו בעיה עם המצב רוח, אבל זה יעלה חזרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אולי הוא צריך חיבוק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שהוא צריך חיבוק, אני לא אמרתי שלא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לחבק אותי עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. נו? מה איתו? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נשאל קודם את רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני שאני שואל את משרד האוצר, דווקא חשוב שהוא יגיד את הדברים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נראה אם יש נוהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, אוראל פיין, רגע, העובדות נכונות? נכנסים לשטחים חקלאיים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אסביר. לא עקרונית אלא ככה נקבע, כל חקלאי שהשטח שלו ניזוק כתוצאה ממאורעות המלחמה, זכאי לפיצוי מלא במסגרת מסלולי הפיצויים של קרן מס רכוש. נבהיר שזה המצב וזה גם מה שאמור להיות, וזה גם מה שיהיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השטח ניזוק, אתה מדבר על שטח פיזי לתשתיות או לאדמה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> גם נזק ישיר וגם נזק עקיף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אבל אם הוא עכשיו בעקבות הכניסה מושבת והוא לא יכול לעבוד? ואיזה מענה יש לו השנה? כי עברה שנה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ידידי כאן מרשות המיסים יסביר את הדברים בצורה יותר מפורטת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המיסים, בבקשה. שם ותפקיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, שאלה אחרונה, בהתחלה, בחודש הראשון, כשנכנסו לשטחים חקלאיים, האם זה הגיוני שאפילו לא דיברו עם האנשים? מאותו רגע יודעים למי שייכת כל חלקה. לא הייתה פעולה יזמית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוא, נשמע, מיכאל, נראה אם נשארים שאלות. כן, בבקשה. שם ותפקיד. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אני מקרן הפיצויים מס רכוש. כמו שאמר ידידי אנחנו מפצים את החקלאים על כל הנזקים שצה"ל מבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דנים על זה כל הזמן ללא הספקה. אם אתה יכול להגיד לנו בדיוק מה שה נקרא שאדם ניזוק? אדם גר בצפון, נכנסו טנקים לשטח שהוא מעבד אותו חקלאית ומוכר את התוצרת שלו, הוא לא יכול לעשות שום דבר בגלל שיש שם מה שהצבא הכניס, טנקים או נגמ"שים, מה קורה עם האדם שנפגע לחלוטין ולא יכול לעשות כלום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו, עכשיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה כועס עליו? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלון פרידמן, אתה שומע אותנו? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> שומע מצוין, סליחה, לא הצלחתי לענות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה גולנצ'יקים מתעלמים מהכנסת? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> בעיה בלחיצה על ה-mute. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברשותך, הבמה לרשותך באופן חריג, בבקשה. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ותודה רבה. אני פה בראש ובראשונה לטפל באזרחים שלנו ובתושבים וכמובן לייצג את פיקוד הצפון במה שאנחנו עושים. אני רוצה לחלק את האתגר לארבעה חלקים. אחד, כל המרחב של ה-2-0 קילומטר, פחות או יותר או 2.5 קילומטר. מרחב היישובים המפונים שבהם יש פעילות צבאית יחסית מאוד אינטנסיבית. בדיאלוג שאנחנו נהלנו כבר מראשית המלחמה, כולל עם אנשי משרד האוצר, היה ברור וידוע שהיישובים המפונים מקבלים פיצויים גם לנזקים שנגרמים למרחבים החקלאיים, כחלק מהעובדה שהם מפונים. הגם שכך, לכל כוח שאנחנו מכניסים לשטח ומחנים אותו בתוך השטח, אנחנו מגדירים את השטח כשטח צבאי סגור. אנחנו יודעים את השטח שהוא מתוחם. החלק השני, הוא העומק של כל הדבר הזה. זה כל השטחים שנמצאים מדרום לאותו קו ששרטטתי ואחורה עד קו ה-10-9 קילומטר, מרחב קו העימות וברמת הגולן מרחב הגולן. לכל שטח כזה שאנחנו מכניסים אליו סוללת כיפת ברזל, סוללת ארטילריה, כוח טנקים שחונה – אנחנו מגדירים אותו כשטח צבאי סגור. מקרים חריגים בהם אנחנו רואים שזה מתמשך לאורך זמן, ושאנחנו רוצים לעשות פעילות הקמה יותר מאשר רק החניית הכוח במרחב, אנחנו אפילו הולכים עד כדי ועדת הולמ"בים, על מנת שהכול יהיה מתוקף בצורה מסודרת. שני הדברים האלה מנוהלים אצלנו בצורה מאוד מאוד עקבית ושיטתית, ואנחנו פחות או יותר שולטים במרבית השטחים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם יש לכם נוהל אחרי תשעה חודשים, שפונים אל הבעלים של הקרקע החקלאית שנכנסתם אליה, ומסבירים לו מה התוכנית ומה עושים? ואיך הוא יקבל פיצויים? האם אתם קודם נכנסים או שאתם נמצא בשטחים חקלאיים כשהוא לא יזם קשר עם הבעלים של האדמה הזאת? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> אני רוצה להגיד, שככל שאני יודע התשובה היא לא. יתרה מזאת, אנחנו גם באופן ישיר וגם באמצעות מינהלת אופק צפוני, נמצאים בשיתוף פעולה מאוד אדוק עם רשות המיסים, עם אנשי מס רכוש – החלק החקלאי שלו, סלחו לי, שאני לא זוכר את ההגדרה המדויקת שלו – יזמנו מספר פעמים פגישות זום ופגישות עם כל החקלאים שרצו לעלות ולהצטרף, עם ראשי הוועדים של היישובים, דרך המועצות האזוריות והמקומיות, על מנת להסביר לכולם מה המנגנון שדרכו הם יכולים לפנות ולקבל פיצוי לנזק. בכך מקום שיש חקלאי שמגיע אלינו ולא משנה באיזו דרך, ואומר שגרמנו לו לנזק ומשומה יש איזושהי בעיה או ויכוח, אחד מהאנשים שלי מגיע פיזית לשטח עם אותו בעל קרקע ועם אותו חקלאי. אנחנו בודקים את העניין, ודרך מינהלת אופק צפוני מגישים את עמדתנו. היו לי שורה של חקלאים כאלה, ואנחנו משתדלים לתת לכל אחד מענה אישי, מדויק ככל שנדרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מ-9 קילומטר ואילך? << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> מ-9 קילומטר ואחורה השטח לא נמצא באחריות פיקוד הצפון. אם פיקוד הצפון פורס בו כוחות קרקעיים, ואני אומר אם פיקוד הצפון והיו כאלה, אנחנו מוציאים על המקום הזה שטח צבאי סגור. היו כמה מקרים כאלה בתחילת המלחמה באזור של בית ג'ן, באזור של קריית מוצקין, באזור כיס רסמייה ובאזור של יסוד המעלה. מדרום ל-9 קילומטר, מדרום לקו העימות השטח נמצא באחריות פיקוד העורף, ולכן אם זה ורמים אחרים שאינם גורמי פיקוד צפון, הם בדרך כלל עובדים דרך פיקוד העורף לגבי הטיפול בזה. אני לא מכיר הרבה אירועים כאלה, אבל עוד הפעם, יכול להיות שיש ואני לא מודע להם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלון, לא קיבלתי תשובה על המצב של עכשיו, אחרי שעברו תשעה חודשים ואתם עדיין שוהים באדמה של מישהו. האם יזמתם שיחה או פגישה עם הבעלים של הקרקע, כדי להסביר לו את הנוהל? או מחכים שהוא יחפש אתכם וימצא אתכם? אם הוא ימצא אתכם. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> לא. כל בעלי הקרקעות שאנחנו נמצאים בשטחים שלהם יודעים ומכירים. אנחנו בשיח קבוע איתם. חלקם מבקשים שנזוז, חלקם שואלים על הפיצויים, עם חלקם אנחנו במשא ומתן כזה או אחר. הם יודעים אם יש לנו תוכניות לדלג מהשטח, ככל שאנחנו יכולים לפרט מול הצרכים המבצעיים שלנו. אני לא מכיר חקלאי שלא נמצא איתנו בקשר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הינה, תשמע. אחד בשם משה דדוש, ממעלה יוסף. הוא בן 62, גדודי שריון והנדסה נכנסו לו לקרקע. פינו את השטח והוציאו מאות משאיות של אדמה, הכוחות הרסו את הגדר. הוא כותב: משה, כבר קיבל הצעות מחיר להחזרת הקרקע לקדמותה, אך השלט "שטח צבאי" עדיין תלוי, אסור לו להיכנס ועד היום לא יצרו קשר עם משה. הוא לא קיבל פיצוי על דבר, השטח לא סודר למרות שהכוחות יצאו משם. אם השיטה עובדת, לא היינו מקבלים פניות כאלה. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> הפנייה היא לא אליי. עובדתית כשהוא יודע הכול כולל שיש לו שטח צבאי סגור על השטח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין לו עם מי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה אומר שאין דבר כזה שחקלאי לא נמצא איתכם בקשר. הוא מביא מקרה עם שם וכתובת. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> המקרה הוא לא אליי, עובדה שהוא בקשר, עובדה שיש לו ביד את כל המסמכים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה מסמכים? אין לו כלום. אין לו כלום. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> מי שלא מטפל בזה כראוי, יענה על זה אדון רשות המיסים, מדוע האיש הזה לא קיבל עדיין פיצוי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא קורא מכתבה, הוא קורא מכתבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת העדות שלו אליי מאתמול. << אורח >> אלון פרידמן: << אורח >> אני מבין, אבל הוא לא אומר שהוא לא בקשר עם אנשי הצבא. הוא אומר שהוא לא קיבל פיצוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר, לא יצרו איתי קשר. אף אחד, לא צבא ולא כלום. הוא בא לשטח ושואל את האנשים שאומרים לו שהם פה. למוחרת הם נעלמים, אין לו עם מי לדבר והשלט שטח צבאי סגור בתוקף – יש שלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, הנושא ברור. תודה, תודה. נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכמה מינהלת אופק צפוני תוקצבה, וכמה מתוך זה הולך לפיצוי? אגב, אנחנו מדברים על חקלאות וזה נושא מאוד חשוב, אבל יש גם המון המון מבני ציבור. אני אתן דוגמה, דיברתי על מרכז קנדה שהייתי בו – חורבות. בסדר? הפלוגות שמתחלפות שם, בואו נגיד שסדר וניקיון זה לא התחום שלהם. כמה תוקצב אופק צפוני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יודעים לתת תשובה? אגף התקציבים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אתן עוד כמה דקות תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אלון, תכף נחזור אליך. אני מבקש תשובות, אורן זלקינד. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> קודם כול, בפשטות אני אספר שאנחנו מפצים את החקלאים על כל נזקי הקרקע שנגרמים על ידי צבא הגנה לישראל במסגרת הלחימה. הפיצוי באחריותנו. אנחנו מחלקים את הפיצוי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> באיזה אופן? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אני אסביר, אני אסביר, ואם תרצה אני אבדוק את אותו אדם ספציפי, וקרוב לוודאי שהוא קיבל מאיתנו פיצוי במסגרות שונות, אני אפרט. קודם כול, במסגרת הפיצוי הישיר, ברגע שניתן להיכנס לקרקע אנחנו מגיעים ואומדים את הנזקים. יש לנו יועצים חיצוניים לצורך זה, אנחנו מכירים מדרגים של נזקים. אני יכול להעלאות אתכם בהרבה פרטים מקצועיים אם אתם רוצים. נעזרנו במומחי חוץ, גם במלחמות קודמות אנחנו למודי ניסיון, למשל אחרי צוק איתן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה נעזרתם במומחים? לי יש קרקע באזור הצפון, הצבא נכנס לשם ואמר שהם צריכים את הקרקע לצורך לחימה. מאז עברו חודשים ארוכים, נתתי לכם חשבון על כמה הרווחתי במשך כל השנים והראיתי שהשנה אני לא יכול להרוויח כלום, בגלל שנכנסו ולקחו ממני את הקרקע. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> מה שאתה הכנסת הוא הנושא של הנזק העקיף. כל החקלאים בצפון ובדרום מקבלים מאיתנו כל חודשיים פיצויי. אנחנו קוראים לזה מקדמות בגין כל הנזקים העקיפים שיש להם בחלקות. הנזקים העקיפים מקורם או באי-קטיף של תפוחים שלא יכלו לקטוף, או מקורם באי-קטיף מאחר והמטע נהרס על ידי צבא הגנה לישראל או כל נזק עקיף שיש לו. כרגע מאחר והאירוע מתגלגל אנחנו נמצאים מול כל חקלאי העוטף והצפון במסגרת של מקדמות בגין הנזקים העקיפים שנגרמו. זה כולל גם אם שטח או מטע שנהרס ושאי-אפשר לקטוף ממנו – אנחנו מפצים אותם באופן מלא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקרה הזה אם הוא יודע כמה יעלה השיקום, הוא צריך את הכסף. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> לעניין השיקום חילקנו למדרגים של הידוק, זיעום, מחפורות וכל סוג דריסה, זה במסגרת הנזק הישיר. ברגע שאנחנו יכולים להיכנס, אנחנו עושים קודם כול עבודה במישור הרוחבי, יש לנו גם חוות דעת עוד מצוק איתן, אנחנו מומחים בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם אתם לא יכולים להיכנס אתם צריכים לתת לבן אדם מקדמה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אנחנו נותנים, כל המקדמות במישור העקיף משולמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפילו לבתים הם לא יכולים להיכנס. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> המקדמות במישור העקיף נותנות מענה. חוץ מהטיפול הרוחבי אנחנו נותנים גם מענה אישי. אם יוצר איתי קשר חקלאי ואומר לי שהוא כרגע מוכן לשקם את הקרקע והוא רוצה מקדמה לנזק הישיר, לשיקום הקרקע. שיקום הקרקע כולל מספר פעולות חקלאיות וטיוב הקרקע בקומפוסט וכל מה שצריך. אנחנו על זה. כל חקלאי שמוכן ויש לו כבר אישור כניסה ורוצה לשפר את הקרקע חזרה, אנחנו מאפשרים את זה ונותנים לו ליווי אישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הכול טוב, למה יש תלונות? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> מדובר באירוע ענק, תמיד פה ושם יש תלונות. אנחנו יכולים לבדוק את האדם הספציפי והוא יכול גם ליצור איתנו קשר וניתן לו מענה אישי ונתייחס לכל השאלות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו בשבח רשות המיסים, שהם מגיעים לשטח והם נמצאים איתי בסיורים. הם יודעים לעבוד ולהגיב. החוכמה היא לטפל בבעיות עקרוניות שהופכות לחוסר של מימוש זכויות או של שיטה. להגיע לגבול ולקילומטר השני, חלק מהעובדים פוחדים וכולי וזה מובן, אבל מה שחשוב הוא שחקלאי ירגיש שיש שיטה בקשר איתו, שהוא לא צריך לרדוף אחרי האנשים. אני מבקש שני דברים. אחד, נעביר לכם את כל המקרים גם של הכתב וגם מה שהגיע אלינו. אתם צריכים לעשות מפה, נניח שעל קו ה-2 קילומטר יש 2,000 חקלאים, ולראות עם מי דיברתם לפי הטבלה. לא לחכות ללחץ ולבקשה אלא להסתכל על זה כשיטה. משרד החקלאות צריך לעזור לכם, הצפון צריך לעזור לכם. הפיקוד שנכנס יודע איפה הכוחות, הוא יראה לכם איפה הכוחות שלו וזאת חלקה בבעלות ואתם לא תחכו לתלונות אלא תהיו פרואקטיביים מול המקרים האלה, זאת הבקשה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> לדוגמה קיימנו פגישות עם משרד החקלאות ועם מינהלת תקומה בדרום, ערכנו מיפוי של כל הנזקים שיש בדרום הארץ, שם התקדמנו קצת יותר מבחינת המיפוי. בשיתוף עם משרד החקלאות והחקלאים אנחנו על זה. זה תהליך אבל ככל שניתן להיכנס והחקלאים רוצים לשקם, אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה. יש לך תשובה לנאור שירי, על כמה כסף מדובר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אין לי עדיין תשובה מלאה לשאלתו של חבר הכנסת. אני אגיד, שמינהלת אופק צפוני מתוקצבת על ידי משרד הביטחון והיא עוברת דרך המנגנונים התקציביים של המשרד. אני עדיין מברר את זה מול הרפרנטית שאמונה על משרד הביטחון באגף. היא כרגע לא עונה לי אבל ברגע שהיא תענה אני אתן את התשובה, ואם לא ניתן תשובה בכתב לוועדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכסף למרכז קנדה מגיע מרשות המיסים, מקרן הפיצויים. לא מהמגן צפוני, להם אין כסף לפצות. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אני אחדד, הנזקים בגין נזקי קרקע הם מקרן הפיצויים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אם הנזק צבאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אם הנזק הוא מג'יפ צבאי שהרס כביש? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן, כן. << דובר >> אורן זלקין: << דובר >> כן, לגמרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מוזר שאין לך את זה בשלוף. << דובר >> אורן זלקין: << דובר >> הפיצוי הוא דרך התקציב של קרן הפיצויים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למגן צפוני אין כסף בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה זה עוזר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למגן צפוני יש כסף לבנות ממ"דים, ביצוע ישיר של משרד הביטחון. להיות אנשי קשר של המשרד לבעיות אזרחיות, שהמשרד או הצבא או הביטחון פגעו בתשתיות. אבל הכסף והחזרת הכסף מגיעה מקרן הפיצויים של רשות המיסים. זה בכלל לא מעניין כמה כסף יש להם. רשות המיסים לא מוגבלת, לא באים ואומרים להם יש לכם רק מיליארד לתת, הם יתנו מה שצריך. האפקטיביות והמהירות, וזה הצד הטוב של רשות המיסים. הם הולכים ועובדים, באמת, הם היו איתי בבוקעתא בשבוע שעבר, חוטפים פגזים והולכים. הם היו איתי במטולה ובכול המקומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל האירוע הזה הוא אירוע עקרוני, של מפת החקלאים הנפגעים. פרואקטיביות יזמות, להגיע אליהם. ומהצבא לעשות מיפוי של מי שנפגע, ולהגיד לו, הינה היו אצלך, תהיה איתנו בקשר. שלא ירגישו שאין להם עם מי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אולי החקלאים יידברו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, יוסי כמיסה. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אני גר במושב נטועה. שמענו כאן את הדיון. נפגשתי עם אורן במזכירות של היישוב. יש לי 40 דונם דובדבנים, 50 מטר מהגדר. אצלנו נהרג החקלאי אייל לוזן, במטע שלי נהרג חייל ונפצעו שלושה חיילי צה"ל. כלומר, מעל ל-70% מהשטח של נטועה, בסביבות 1,000 דונם, מוכרז כשטח צבאי סגור. אני באתי כציוני להתיישב בגליל, הייתי 17 שנים לוחם בימ"מ, גרתי בראשון לציון והיה לי הכי טוב בעולם. רציתי להקים התיישבות, הלכתי למושב נטועה והקמתי מטע של דובדבנים. השקעתי את כל כספי ואת כל הוני בהקמת בית קירור, בנטיעה של 40 דונם, למעלה ממיליון שקל עלה לי המטע. מה-7 באוקטובר אין לי יכולת להיכנס למטע – אין לי. השטח שלי הוא שטח צבאי סגור, ביציאה מנטועה יש טנקים ולא נותנים לי להגיע למטע. עד היום לא השקתי את המטע שלי. אני מדבר עם רשות המיסים וגם עם צה"ל והם אומרים לי, תחכה עד שהמלחמה תיגמר. אמרתי להם מה יותר פשוט, תבדקו. הכי קל לבדוק את החקלאים שהשטח שלנו לא מעובד, תבקשו את בדיקות המים וככה תראו שלא השקנו את המטע, אפילו לא בליטר אחד של מים. ישבתי עם אורן וביקשתי מאורן פיצוי, אמרתי לו שאנחנו רוצים פיצוי, מה אנחנו עושים? זה כבר היה לפני שלושה חודשים. והוא אמר לי, עוד לא סיימתם לקטוף את המטע של הדובדבנים, אני לא יכול לדון איתכם. אנחנו לא קטפנו אפילו דובדבן אחד, לא הגעתי למטע. אף אחד לא דיבר איתי, ניסינו עשרות פעמים להגיע כדי לקבל פיצו ולא קיבלנו. קיבלתי 2,500 שקל פיצוי ממדינת ישראל מה-7 באוקטובר, אחרי חודש קיבלתי מכתב ממשרד האוצר, עליך להחזיר את הכסף בתוך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> לא יודע, תבדקו פה. הינה יש לכם פה את אורן ויש לו מחשב, כמו שהוא ישב אצלי במזכירות של המושב, והוא אמר לי שהוא לא יכול לתת לי שום פיצוי. אני מוכן להתעמת איתו פה, שיוציא את המחשב שלו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? לא צריך להתעמת, אנחנו לא בענייני התעמתות. כמיסה, חכה, הבאת מקרה. הוא על הגבול, נפגע, 40 דונם, לא קטף, לא קיבל עד היום, מה הסיפור? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אני אתייחס. קודם כול, פגשתי את כמיסה בצפון. אנחנו עולים בצפון ומקימים עמדות של קרן הפיצויים בשטח, ונותנים מענה לכל חקלאי שמגיע, במקום ממש בודקים את התיק. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא לא קיבל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, רגע. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> ומאשרים. לכל מי שאנחנו יכולים לתת אנחנו נותנים על פי הבדיקות. יש לנו קריטריונים והקמנו עכשיו מתווים יחד עם משרד החקלאות, יושב פה נציג של משרד החקלאות, שלכל גידול יש לו כבר מתווה אוטומטי והם יכולים להגיש את זה, זה לא על רמת מקדמות אלא סוג של טיפול סופי. הוא מכניס את הנתונים של הגידול ומקבל את הפיצוי באופן אוטומטי. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> המסלול הוורוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במסלול האדום עשיתם את האופציה שעכשיו הוא יעצור את העסקה שלו ואתם משלמים, והוא יכול אחר כך להמשיך ולתבוע על עוד. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> נכון, נכון, עד היום הוא מקבל מקדמות, עכשיו הקמנו את המתווים וכל אחד יכול להכניס את הגידול שלו והוא יקבל פיצוי בהתאם למתווה, אם הוא רוצה לעשות את זה. בהתייחס למה שיוסי כמיסה אמר, רבים מחבריו קיבלנו, וקיבלו הרבה בפעימות השונות. אנחנו מפצים אנשים ברמת המקדמות בהתאם לפגיעה התזרימית שהייתה להם. אם אדם היה אמור לקטוף תפוחים בנובמבר-דצמבר והוא לא קטף, הוא מקבל מאיתנו פיצוי. אבל בן אדם שאמור לקטוף דובדבנים רק ביוני ועדיין לא הגיע ליוני, הפיצוי שלו יחכה ליוני. ביום שבו הוא אמור היה לקבל את ההכנסות שלו בשגרה, כך אנחנו נכנסים לנעליים ונותנים אותם מייד. זה מה שאומר כמיסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמיסה, אצלך זה רק דובדבנים? << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אצלי זה דובדבן, יש לי 40 דונם דובדבנים. סיימתנו לקטוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מעלה פה טענה שאם זה היה קטיף של תפוחים, אז הקטיף כבר היה והעונה הסתיימה. אנחנו יודעים שהעונה של הדובדבנים היא מאי-יוני, והוא אומר שאם תגיש עכשיו תקבל – ואז יודעים מה הנזק שלך, ולך זה יותר טוב – יש לך בעיה עם זה? אתה רואה בזה בעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני מציע ככה, זה עלה כבר קודם. יש מקרים ואתם מודים בעובדה הזאת, שיכולה להיות בעיה, אפילו שאתם עושים את הפעולות הנדרשות, יכול להיות אנשים או חקלאים שנופלים מתוך מתווה הפיצויים. אנחנו נעקוב אחרי כמיסה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אבל זה חשוב המקרה של כמיסה. אני חייב לחדד את זה, אנחנו מסתכלים על ההכנסות שהיו לו בשנים קודמות באותה התקופה. במידה והוא לא נפגע ברמת ההכנסות, אנחנו מצמצים כרגע במישור של המקדמות. זה מה שהוצג לכמיסה בדיון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפיצויים האלה זה רק ליישובים שפונו או לכל חקלאי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאני אומר, אתה מגיש בקשה, יש לך דובדבנים. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> הגשתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הגשת? << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> בדצמבר 2023. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שבדצמבר עדיין לא הייתה עונת הדובדבנים. עונת הדובדבנים היא במאי-יוני. אתה אומר שהסתכלת על המסלול האדום וככה אתה יודע את הנזק העתידי שיהיה לך. הוא אומר, אין בעיה, אני אשלם לך ולפי הנזק שאמרת זה בסדר. אבל את הכסף שלך אתה אמור לקבל רק ביולי, כי אם עכשיו היית מוכר את הסחורה היית מקבל את הכסף רק ביולי. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> בדיוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמיסה, אנחנו נלווה אותך ואל תגיד להתעמת. אנחנו נפתור לך את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו איתך. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אני מעריך את אורן כעובד מדינה. היום המטע שלי מת, אין לי יכולת שיקום. אתם צריכים להבין שאם היום נגמרת המלחמה צריך להביא טרקטורים ולעקור את כל המטע, כי שמונה חודשים אני לא משקה. אין לי יכולת היום להגיע ולעבד את המטע – המטע שלי גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמיסה אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר, עזוב את התשלום על הדובדבנים. הוא אומר, אני רוצה עכשיו לזרוע ולנטוע שוב, אבל אין לי אפשרות לנטוע. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> לנטוע, אין לנו ויכוח. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לנטוע. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> לכל החקלאים שנשרפו המטעים וגם לכמיסה שלא ישקע, יקבלו ליווי מלא ופיצוי מלא, גם על השינטוע וגם על ההקמה. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אין לך יקב, כמיסה? << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שיש יקב כמיסה, זאת הדלתא, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כול, אנחנו משבחים את רשות המיסים ואת כל מי שעוסק בעניין הזה. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> גם את אורן, הוא עושה עבודה נפלאה עם החקלאים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה, טוב שאמרת את זה. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> תודה רבה, אדוני. אני יושב-ראש פורום 9, אנחנו מביאים את הסדר-יום של המשק המשפחתי ובמקרה הספציפי הזה. קודם כול, אני רוצה להודות לכם על הדיון, לך ולחבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וינון אזולאי. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> וינון אזולאי, כמובן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דברים שמובנים מאליהם, לא צריך להגיד. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> ינון אזולאי זה תמיד, זה תמיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומשה סולומון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך אתם אוהבים תודות. << אורח >> צחי יצחק בן עיון: << אורח >> אני מודה לכולכם, ואני רוצה להביא את הקולות של החקלאים שנמצאים בגדר, ומה ההשלכות הכלכליות של הדבר הזה. הדגיש פה הנציג של מס רכוש, שחזר ואמר, שחלקה שניתן לבקר בה. כלומר, הסוגיות שכרגע עולות פה והדבר הכי מהותי היא חלקה שניתן לבקר בה. ואני רוצה לומר לך, אדוני, זה רוחבי. יש הבדל בין מבצע לחימתי של שבועיים שהגדר נפתחת ואחר כך אפשר לבוא ולסגור את הגדר. בינתיים, אגב, יש גם חיות בר שנכנסות והורסות את כל הגידולים. אפשר לחזור להשקות ולשקם. אבל עכשיו אנחנו נמצאים במלחמה של תשעה חודשים. תושבי הגדר, זרעית, שתולה, נטועה, מתת, אני מדבר כרגע על המועצה האזורית מעלה יוסף, אבל גם על כל הקו הצפוני. דוב"ב, אביבים, מנרה וכולם, לא מתפרנסים ברמה הישירה בקשר לאובדן ההכנסות. כלומר, בנושא הזה של אובדן הכנסות, זה לא משנה אם הקטיף הוא היום או מחר, כי אי-אפשר לקטוף יותר מהחלקות האלו. לכן, צריך לפצות את האנשים באופן מיידי. לעשות מתווה, אדוני, ליישר קו ולהקל על האנשים שם שגם ככה כורעים תחת הנטל. דבר שני, החלקות המעובדות, הן כבר לא חלקות, הן הפכו להיות אדמות טרשים, אדוני. אדמה שאי-אפשר לעשות בה כל שימוש. הגדר נהרסה, התשתית נהרסה, המחשוב של המטעים נהרס, העצים נהרסו וכל ההשקעה של העשר שנים או של החמש שנים, כל אחד בטווח של המטע שלו, הכול ירד לטמיון. אדוני, אני דיברתי לפני הדיון עם חקלאים מזרעית, נטועה ושתולה במקרה הספציפי הזה. הם אומרים לי, צחי, לפחות שייתנו לנו איזשהו מסלול או משהו על החשבון. הרי ידוע כמה עולה קרקע דונם לעבד, ידוע כמה הרווח הפוטנציאלי מקרקע כזו או אחרת. אז לפחות לפצות אותנו על החשבון, רק כדי שיהיה איך לחיות בינתיים ולאכול. מדובר פה על אוכל ולא רק זה, מדובר פה על קרקעות שלמעשה קיבלו צו פינוי ללא פיצוי ממדינת ישראל. אני לא מדבר על השיקום שעדיין לא ניתן, אני לא מדבר על זה שלא ניתן להיכנס, יש פה סוגיה שאדוני צריך לטפל בה בדחיפות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני אבקש תשובה מכם על מה שהוא אמר. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אני רק אחזק ואתן לכם דוגמה, אם נשרף שטח למשל, קק"ל אומר לך, שייקחו 20 שנים כדי לשקם אותו. כולם מאמינים שייקח 20 שנה עד שישוקם השטח. בן עיון וגם כמיסה אמרו, שכדי לשקם את השטח הזה אתה צריך לעבד אותו וכולי, הם עשו עבודה של שנים עד שהם הגיעו למצב שהם יכלו לנטוע בשטח. ברגע שאתה עלית עם כל הכלים הכבדים ההנדסיים האלה, עלית עם הטנקים וכולי והרסת את השטח, יהיה קשה לשקם אותו. אני לא מדבר על החזרה של החקלאים, אבל לצורך השיקום של השטח, וזה לא ייקח חצי שנה, צריך לקחת אנשים שיסתכלו שנים קדימה, כי זה ייקח שנים קדימה לשקם את המקום הזה, כי כל עץ שגודל לוקח לו שנים. ואם הוא צריך להביא עצים חדשים, בשביל שהבוא יוכל למכור בשוק יש לו תקופה של שלוש שנין וחמש שנים, וזה תלוי איך כל אחד עושה את זה. בסופו של בדר, ההסתכלות הבאה שלכם היא לא על עכשיו, מה אני נותן לו עכשיו בזכות ולא בחסד, על הימים האלה ועל השנה הזאת, אלא ההסתכלות הזאת צריכה להיות לאורך שנים קדימה, כדי שיוכלו לחזור ולהביא פרנסה שלהם. אנחנו רוצים שהם יישארו שם, כי בסופו של דבר מי שנשאר ושומר שם, הם החבר'ה האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש לכם תשובה על השאלה הזאת? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> בוודאי, כל חקלאי זכאי לקבל מאיתנו את מלוא הפיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אתה קודם אמרת שהיות שזאת לא תקופת הקטיף של הדובדבנים, אבל אם המציאות היא שלא יעזור עכשיו שום דבר, צריך לפצות אותם, זה האוכל שלהם. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אנחנו מפצים אותם כרגע ברמה של מקדמות באופן מלא. כל אחד, כפי שדיווח לנו לרשות המיסים, מקבל מאיתנו כמעט באופן מלא. אנחנו הקמנו גם על זה מתווה עם משרד החקלאות, בחודשיים הראשונים הם קיבלו מחזור וחצי ואחר כך זה היה 0.8%. הכול בהתייחסות להוצאות הנחסכות שיש. כל חקלאי קיבל מאיתנו, אנחנו כבר אחרי שש או שבע פעימות. האנשים מגישים לי כבר בקשות למאי-יוני, וכל אחד בהתאם להכנסות שהיו לו מקבל ממני מקדמה כמעט מלאה, כך שאין להם מצוקה בשוטף. לגבי ההקמה של המטע החדש, כפי שהוסבר, יש בהחלט שיטת פיצוי. אנחנו משלמים שנטוע. ועלות גידול המטע לכמה שנים קדימה, ופרי למספר שנים קדימה, עד שהמטע החדש מגיע ליבול מלא בחזרה. זה מה שמגיע ליישובי ספר, זה פיצוי מלא שמחזיר אותם למצב הקודם שלהם. המענה הוא מלא, אבל אם חברי רוצה להתחיל עכשיו את השיקום, אנחנו לא רוצים לעכב את השיקום, אנחנו רוצים להקטין ככל שניתן את הנזקים העקיפים. כך שכל חקלאי שיכול להיכנס עכשיו לשטח ולהתחיל את השנטוע, אנחנו נותנים לו ליווי מלא. גם על עלויות השנטוע וגם על פרי קדימה לארבע שנים. אנחנו עושים את זה כבר בדרום, איפה שאנחנו יכולים. היינו השבוע בניר עוז, מבקש לעקור מטע רימונים שלא הושקה, מקבל אישור ומתחיל את התהליך. הוא מקבל את עלות השתילים וכולי. ועוד פרי לכמה שנים קדימה עם איבון מסוים. התהליך ידוע ומוכר, אין חקלאי שלא יפוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> אני משתולה. אי-אפשר להיכנס לשטח, איך אפשר להתחיל לטפל. אנחנו מנועים מלהיכנס לשטח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מבקש מהם את הפיצוי. אתה לא צריך להיכנס, אתה צריך להגיש את הבקשה לפיצוי אליו. << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> הוא אמר מי שיכול לשקם עכשיו, אי-אפשר לשקם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מי שלא יכול אז הם מפצים אותו. << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> אנחנו מנועים מלהיכנס הביתה. אנחנו תשעה חודשים בלי בית, בלי השינה שלי, בלי הכרית שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אתה תגיד בקשה לפיצוי. והוא אמר שאתה תקבל כמעט את כל המקדמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא האם הוא צריך להגיש? << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> אדוני, קיבל מקדמות בנזק עקיף? הגשת בקשות למקדמה? << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> לא, עוד לא. לא הגשתי. << דובר >> אורן זלקינד: << דובר >> למה לא? << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> אני מחוץ לבית. << דובר >> אורן זלקין: << דובר >> אבל היו לך הכנסות מהמטעים שכרגע הופסקו? << אורח >> עמוס חתן: << אורח >> במקרה שלי אין לי מטע. << דובר >> אורן זלקין: << דובר >> אין לך מקדמות, לא ביקשת ולא קיבלת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמיסה, ביקשת מקדמה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע. אבל זה קל להגיד לו, לא. למה הוא לא ביקש? << דובר >> יוסי כמיסה: << דובר >> אני ביקשתי, הוא אמר שהוא לא יכול לתת לי כל עוד אנחנו לא קטפנו. קיבלתי 2,500 שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי אתם דורשים ממנו משהו שהוא צריך להיכנס לשטח ולמפות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה כמיסה לא יכול לקבל מקדמות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה, אנחנו לא ממשיכים את זה. אלף, אנחנו משבחים את העבודה שאתם עושים שם עם החקלאים בצפון, משבחים אתכם כי אנחנו יודעים שיש עובדים שלכם שנוסעים לשם ונמצאים שם וכולי וכולי. היות ומדובר בחקלאות ובחקלאים שמתפזרים על פני שטח גדול, אנחנו נעקוב אחרי אותם המקרים הספציפיים שהעלה חבר הכנסת ביטון, והדברים שהעלו פה החקלאי כמיסה והאחרים. אנחנו נעקוב אחרי זה. מיכאל, אני מבקש שאתה תעביר דרכנו את הפרטים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. נעבור מולכם, גם על העניין הפרטני. ואני חוזר על הבקשה, צה"ל, ואתם, משרד החקלאות, יוזמה לשטחים שאתם יודעים שהייתם שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים לעשות את המיפוי הזה. כפי שעשיתם, ואמרת את זה בעצמך, בדרום. אנחנו סבורים שצריך לעשות את זה גם בצפון. למפות את החקלאים ולראות האם הגיעו לכולם. ברור שכל החקלאים באזור הזה נפגעו. אנחנו נעקוב אחר התהליך הזה, ואנחנו מקווים שאכן לא יהיו מקרים שבהם אנשים לא יפוצו ורעבים ללחם, בגלל שלא טיפלו בהם ואין להם מקור פרנסה אחר. צריך לפתור את הנושא הזה. שמענו גם את רמ"ט פיקוד העורף. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> פיקוד צפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פיקוד צפון, סליחה. שמענו גם אותו. לדבריו מגיעים לכולם, אנחנו לא בטוחים באמירה הכוללת הזאת, בגלל שראינו כבר כמה מקרים שבהם לא הגיעו אליהם. כפי שאמרתי, אנחנו נעקוב אחרי העניין הזה. מיכאל, אתה תעביר להם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר גמור, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מודים לכם על העבודה. אני מבקש להניח את סיכום הדיון הזה על שולחן הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לנאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, תודה. סליחה, אם אתה מזכיר את השם שלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים להודות לך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני גם רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:21. << סיום >>