פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 14/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 83 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ביקור בעיר צפת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ניסים ואטורי טטיאנה מזרסקי יצחק קרויזר משה רוט מוזמנים: עינב פרץ – רו"ח, ממונה מחוז צפון, משרד הפנים רועי יצחק – רו"ח, מנהל תחום שלטון מקומי, משרד הפנים משה אורנשטיין – עוזר של ממונה מחוז הצפון, משרד הפנים ג'דעאן ספדי – רב"ק, מנהל תחום בכיר מחוז צפון, המשרד לביטחון לאומי אסף – בריאות וביטחון קהילתי, מחוז צפון, משרד לביטחון לאומי לירן ג'ינו – רפ"ק מ. נק' מירון מ"י, המשרד לביטחון לאומי ישי רובין – מנהל אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי רועי מקוב – פקיד שומה ומנהל מיסוי מקרקעין בטבריה, רשות המסים בישראל יוסי קקון – ראש העיר צפת הרב נחמן גלבך – חבר מועצת העיר צפת רוני מרדכי – קב"ט העירייה מנשה גלבך – רב, משנה לראש העיר צפת גילי גולדשטיין – מ"מ מנכ"ל העיר צפת אל"מ ליאור אטיאס – מפקד מחוז נפתלי, פיקוד העורף, צפת סא"ל עציון אמרוסי – מפקד יקל"ר, תחנת משטרה צפת אילן חסן – עיריית צפת תמיר אנגל – דובר העירייה צפת אייל שפיר – יועץ ראש העיר צפת ישי – עוזר ראש העיר צפת דוד – עוזר ראש העיר צפת חזקי – עוזר ראש העיר צפת מתן נחום – רפ"ק, אג"מ של תחנת צפת אמג'ד חרב – פקד, שיטור בקהילה, צפת פולינה באראט סנדלר – מנהלת מחלקת צעירים, צפת מיכאל קבסה – ראש מועצת חצור דורון אטיאס – יועץ, חבר הכנסת ניסים ואטורי יובל – יועץ, חבר הכנסת טטיאנה מזרסקי מיק סעדה – יועץ, חבר הכנסת יצחק קרויזר קרן אלון – בעלת יקב בצפת לילך סגל – הנהגת פורום העסקים, צפת ליאור קמחי – יועצת פרלמנטרית פרח לילך – דוברת מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: מיכל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור בעיר צפת << נושא >> << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> בוקר טוב לכולם, אנחנו מתכנסים ליום חשוב מאוד עבורנו, תושבי צפת, ולי אישית כהנהגת העיר, בתודה שיש לנו ועדה חשובה כל כך אצלנו פה, ויו"ר הוועדה שכמעט בכל ועדה שהייתי שמעתי שרצו לבוא אליך. ברוך השם שמיכאל הוא "ברוך אומר ועושה", פשוט קם ובא. קבענו את זה בצורה מסודרת, עבדנו רבות על היום החשוב הזה, אנחנו רואים בו חשיבות גדולה ומקווים, מייחלים ורוצים מאוד שתצא בשורה מהיום הזה בעזרת השם. אני חושב שמיכאל ידוע כאיש עשייה, איש של מעשים ופחות דיבורים, ואנחנו נשמח לצאת מפה עם בשורה ככל שניתן. אנחנו רוצים להביא בשורה לעסקים שלנו בעיקר, אבל לא רק. אנחנו נמצאים בתקופה שהיא תקופה מורכבת מאוד גם בתוך צפת, כולל עכשיו כששאלתי את עציון לגבי הנושא של אזור הפיקוד, אם זה נכון ללכת לשם בזמן כזה או לא, אבל לפני שנתחיל, נעשה פה סבב היכרות כי לא כולם מכירים את כולם. ברשותכם, נתחיל עם השולחן המרכזי ואחרי זה נתקדם עם השולחן המשני. חבר הכנסת, בכבוד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> שלום, שמי ניסים ואטורי מרמת הגולן, אני שכן שלכם שמרגיש קצת את מה שקורה גם מבחינת הכטב"מים ואני מבין אתכם לגמרי. אני חבר ועדת חוץ וביטחון נגב גליל, בריאות – הדברים החשובים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, חברה בוועדת נגב גליל, ועדת הבריאות, תושבת הגליל, תושבת כרמיאל ואני שלוש שנים אני בכנסת. << דובר >> רועי מקוב: << דובר >> שמי רועי מקוב ואני מנהל מס הכנסה מיסוי מקרקעין בטבריה, מנהל מוקד הפיצויים בצפון ותושב הגליל מכפר תבור. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> שמי שי רובין, מנהל אגף גליל, משרד נגב גליל. << דובר >> אסף: << דובר >> שמי אסף מנהל מחוז צפון, בריאות וביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי << דובר >> אילן חסן: << דובר >> שמי אילן חסן, עיריית צפת. << דובר >> תמיר אנגל: << דובר >> שמי תמיר אנגל, דובר העירייה. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> שמי אמל, מנהל הוועדה. מי שמוביל את התכנית כאן זו הגברת פולינה, ואנחנו צריכים להישמע לה. אחרי שאנחנו מסיימים כאן, נעלה למיניבוס והיא תוביל אותנו לסיור בצפת. היא קובעת לנו את הלו"ז. << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> שמי סא"ל עציון אמרוסי ואני מפקד יקל"ר. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> שמי רוני מרדכי, אני קב"ט העיר. << דובר >> מתן נחום: << דובר >> שמי מתן ואני קצין אג"מ של התחנה בארבע השנים האחרונות, ואני לקראת סיום תפקיד. באנו לתת כאן מהידע וממה שאנחנו עושים במקביל לעבודה המשותפת עם העירייה. << דובר >> רועי יצחק: << דובר >> שמי רועי יצחק, הממונה הרשות מהשלטון המקומי מטעם מחוז צפון במשרד הפנים. << דובר >> דורון אטיאס: << דובר >> שמי דורון אטיאס ואני יועץ חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> יובל: << דובר >> שמי יובל ואני היועץ של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> ישי: << דובר >> שמי ישי ואני העוזר של ראש העיר. << דובר >> דוד: << דובר >> שמי דוד ואני העוזר של ראש העיר. << דובר >> אמג'ד חרב: << דובר >> שמי אמג'ד ואני קצין שיטור בקהילה. << דובר >> חזקי: << דובר >> שמי חזקי ואני יועץ ראש העיר. << דובר >> פרח לילך: << דובר >> שמי פרח לילך, דוברת. << דובר >> אייל שפיר: << דובר >> שמי אייל שפיר, יועץ של ראש העיר. << דובר >> ליאור קמחי: << דובר >> שמי ליאור קמחי ואני יועצת פרלמנטרית. << דובר >> אלון מאור: << דובר >> שמי אלון מאור. << דובר >> פולינה באראט סנדלר : << דובר >> שמי פולינה ואני מנהלת מחלקת צעירים בעיר וגם עוזרת לראש העיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים וגם מתרגשים להיות בעיר צפת. העיר צפת היא סמל היסטורי של עם ישראל ושל היהדות, ואפשר לומר שלא פסקה פה ההתיישבות היהודית מתקופת התלמוד ברצף גם כשעם ישראל היה בגלות, היו ערים בארץ ישראל שנשמרה בהם גחלת יהודית, ואחת מהן זו העיר צפת שנחשבת עיר קודש. העיר הזו הייתה בולטת במלחמת השחרור, כשהיו פה קרבות רציניים ומאבק רציני להגן ולשמור עליה, והיא גם משמעותית ברמה הרוחנית של עם ישראל – קבורים כאן רבי יוסף קארו מחבר שולחן ערוך והאר"י הקדוש מעמודי התווך של הקבלה, וכן שלמה אמזלג, קורדוברו ואחרים שהניחו את יסודות הפיוט, כשעד היום בשבת אנחנו שרים "לכה דודי". יש לעיר הזו ראש עיר חדש, צעיר ודינאמי שרוצה בטובתה, אנחנו הכרנו בכנסת והבטחנו לו שהוועדה לקידום ולחיזוק הנגב והגליל תהיה כאן. העיר הזו עכשיו סובלת כפליים – היא סובלת גם מקשיים אובייקטיביים ואתגרים שיש לה על פני שנים והיא צריכה את ההתייחסות הממשלתית עם פתרונות ממשלתיים כוללניים, חשיבה אסטרטגית והשקעות משמעותיות; וגם מהמלחמה היא חוטפת כי היא במיקום אסטרטגי, ליד מקומות רגישים ואין מענה ליציבות הפיננסית, לא של העסקים כאן, לא של התיירות ולא של הרשות המקומית. מטרת היום היא לשמוע ולהכיר את העיר ואת האתגרים בהווה ובמלחמה, ובסוף היום לסכם את הדרישות ממשרדי הממשלה לפעולות ולעשייה למען העיר צפת. בבוקר אנחנו לומדים ומקשיבים, האנשים צריכים להיות עם סבלנות כדי שנשמע ונלמד לפני שאנחנו חווים דעה ומייעצים עצות. באנו ללמוד, ואני שמח שחברי הכנסת ואטורי, טטיאנה וקרויזר אתנו, הם אנשי הצפון, הם איתי תמיד וזה משמעותי ממש שהם נמצאים פה ובוועדת חוץ וביטחון ובוועדות אחרות, והם יכולים להביא את המסר שנייצר כאן גם למקומות אחרים בכנסת. ראש העיר בבקשה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אנחנו מנהלים כרגע שתי זירות – יש לנו את זירת השגרה, שהיא גם מורכבת מאוד פה בצפת. העירייה לצערי בגירעון של מעל מאה מיליון שקלים ואנחנו מנסים להתמודד עם הגירעון הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המאזן השנתי שלך? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> בין 250 ל-300 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וה-100 מיליון האלה, הם גירעון נצבר. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> כן, נצבר של חמש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיך נראית השנה הזו? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> היא גם כן תיסגר ב-15 או 16 מיליון גירעון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 50% מהתקציב שלך הוא גירעון נצבר. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך חשב מלווה? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> בחודש האחרון ברוך השם נכנס חשב מלווה, ויש לנו גם את רועי מטעם משרד הפנים שמלווה אותנו מאוד. כולם רוצים מאוד לעזור, אבל זה ברוך לא פשוט שאנחנו צריכים לצאת ממנו. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, לא יכולים להגיד שאנחנו רק בחירום וזהו. יש לנו פערים גדולים מאוד בנושא של חינוך, יש לנו חוסר של 250 כיתות. זה כאילו שהזמן עצר מלכת ב-30 השנים האחרונות ולא נבנה פה כמעט כלום. מנועי צמיחה כמעט ואין לנו, וזה משהו שאנחנו רוצים ללמוד, לעשות ולהשקיע – נדבר על זה באריכות בהמשך. מחלקת הרווחה גמורה כבר תקופה ארוכה, ולמעשה מייצרת בלגן בתחום הזה, אנחנו בעיר בסוציואקונומי שתיים, שגם גם ברוך השם יש לנו מנהל חדש, קיבלנו תקציב לצאת מהמקום ומכניסים עוד 13 תקנים חדשים, כך שיש איזשהו אור בקצה המנהרה. אבל גם שם, ואתה מכיר את זה טוב ממני, שכשאתה מכניס עובד סוציאלי ואתה מקבל מימון של 75%, אומרים לך שיש השתתפות עצמית, ואז מ-13 תקנים אתה מבין שזה כאילו עוד ארבעה תקנים כי זה עוד חצי מיליון שקלים בשנה שאתה צריך לממן, אבל אנחנו מאמינים בזה שאנחנו צריכים מחלקת שירותים חברתיים חזקה. הקמנו יחידת בריאות כפיילוט ארצי דרך אוניברסיטת בר אילן, מינינו בן אדם שיהיה אחראי על כל תחום הבריאות, אפרופו ועדות הבריאות. אני מחזיק את תיק הבריאות ב"קול אשכול", אני גם סגן יו"ר ועדת בריאות בשלטון המקומי וברמה האישית שלי אני נהג אמבולנס ומתנדב בבית חולים, כך שאני מחובר מאוד לתחום הזה. כשהייתי מנכ"ל רשות והגיעה פתאום הקורונה, הבנו את הפער שיש בין רשות לבריאות. לא היה שום ממשק וכל אחד עבד לבד, ולכן הכנסנו לכאן מנהל יחידת בריאות ואנחנו הולכים לעשות שינוי כפיילוט ארצי של ניהול הבריאות ברשות, שיהיה לנו קייס בדבר הזה. לאיזה כיוון זה ילך אני עוד לא יודע, אבל נעשה ככל שניתן כדי שיהיה לנו קייס מול קופות החולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם הצטרפתם לרשת ערים בריאות? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אפשרי. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אשמח לשמוע על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עצוב שהעיריות צריכות גם לשים כוח אדם בבריאות כי זו לא הייתה אמורה להיות המשימה של העירייה, אבל כשיש ואקום אם התפקיד הזה יפעל נכון, הוא יביא את הזכויות של התושבים למימוש. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> נכון. כמו שאתה יודע, האמון של התושב ברשות הוא אמון גבוה מאוד. אני באמת רואה אותו כעוגן של יציבות שפונה בכל דבר, בין אם אלה דברים שקשורים אלינו ובין אם לא. אני חושב שהוואקום הזה של בריאות שכאילו מובן מאליו, כבר הבנו שזה ככה – שיש את משרד הבריאות ומתחתיו כל נושא הבריאות אבל בלי הרשות באמצע, ועכשיו אנחנו נכנסים שם בכל הכוח, ואני מאמין שמהר מאוד נלמד מהפיילוט הזה לכל הארץ – מה זו בכלל התעסקות של יחידת בריאות ואיך לנהל מחלקת בריאות, ולכן זו בשורה טובה – כל זה לגבי נושא השגרה. לגבי נושא החירום, אני אדבר מעט על הנושא, ואתן לקב"ט הרשות לתת את הסקירה המעמיקה. אנחנו לא קריית שמונה ולא קריית אונו – זו ההגדרה שלנו, אנחנו באמצע. מצד אחד, אנחנו לא חוטפים כל יום ולא מפונים; מצד שני, אנחנו לא יכולים ללכת חופשי בסופר כאילו לא קורה כלום, כי אנחנו יודעים שכל רגע יכולה להיות אזעקה, וכשהולכים לסופר צריכים לחפש איפה יש המרחב המוגן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו אזעקות פה. כמה אזעקות וכמה נפילות היו בתשעה החודשים האלה? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> הייתה פה גם חיילת הרוגה בפיקוד צפון לפני מספר חודשים. מעבר לפגיעות בנפש, כל אזעקה פה זה אופרציה שמכניסה את כולם להיסטריה, ואתה רואה את המוקד פה בקריסה פתאום, כל אחד רץ למחילה וזה מכניס מאוד ללחץ. מדברים פה על תקופה ארוכה מאוד ועל מאות טילים ביום, אלו שבועות ארוכים שצריכים להיות במרחבים מוגנים, וזו אופרציה לגמרי אחרת. הקב"ט שלנו וגם עציון, הדובר וכל מי שמתעסק פה בחירום, בחודשים האחרונים השתפרנו פלאים. כמובן שבנושא מיגון כמעט ואין לנו מה לעשות, כי אנחנו לא יכולים למגן עכשיו 40% או 50% מהדירות אצלנו בצפת, אנחנו גם לא נמגן את עצמנו לדעת, אבל כל שאר הדברים כרשות בנושאים של מזון ושל חלוקת ציוד, השגנו עכשיו איזו תרומה של כמעט מיליון שקלים מהפדרציות לשים מכולות בכל העיר כדי לפזר את הציודים. אנחנו עושים כל מה שניתן, מתקדמים מיום ליום ויש צוות מיוחד שאתנו בכל הדבר החשוב הזה שאני שמח מאוד שיש לנו אותם. רוני, אני מעביר את רשות הדיבור אליך. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> תודה רבה. ראש העיר נכנס לתפקיד בתחילת 2024, ויש פה מנכ"ל עירייה גם כן מ-2024, אני בעצמי פה מ-2016. מעמד העיריה הוא עם 480 עובדים, יש לנו שטח שיפוט של כמעט 30,000 דונם המרחק של מלבנון הוא 12 ק"מ ומסוריה 40 ק"מ והרשויות הסמוכות הם ראש פינה, מרום גליל וגליל עליון. כמות התושבים זה 42,000, כאשר 95% יהודים ו-5% מוסלמים. המעמד הסוציואקונומי שלנו הוא שתיים מתוך עשר. יש לנו פה הרבה משפחות בעלי צרכים מיוחדים, קשישים, מטופלי רווחה משופעים במוסדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אחוז האוכלוסייה שמטופלת ברווחה? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> כשמדברים על צרכים מיוחדים, יש 600 או 700 משפחות. כמו מפקד היקל"ר סא"ל עציון אמרוסי, כמובן שיש לי פה צוות שמלווה אותנו כל הזמן. סביבו כל הבסיסים הצבאיים, וכל פעם שמנסים לפגע שם, מה שזולג אלינו, זה מה שעושה לנו הרבה פעמים בעיות. מעבר לזה, כל היירוטים גורמים לנו הרבה פעמים לשריפות ולפגיעות בעקבות חלקים שעפים באוויר וכדומה. יש לנו בעיה עיקרית בצפת כעיר שנמצאת על הר וצירי הגישה הם לא פשוטים. יש בגדול שלושה צירי גישה עיקריים, שבמידה שאחד מהם מקבל פגיעה, זה מייצר בעיה להכניס לכאן ציוד, אמצעים וכל מה שצריך – וזו בעיה קשה. כמובן שלאור המלחמה, אנחנו נמצאים כרגע בתרחיש ייחוס הזה, אבל גם לגבי יתר תרחישי הייחוס כמו רעידות אדמה, שלגים, שריפות ואירועים אחרים, אנחנו נמצאים ברמה הגבוהה ביותר של הסיכון, שזה חמש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מאחד עד חמש? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> חמש זה הגבוה ואחד זה הנמוך. לפי ההערכות שנתנו לנו, במלחמה הצפי – מאות טילים שיפלו פה ביום ברמה כזו או אחרת, ואנחנו צופים הרבה אתרי הרס, הרבה פצועים והרבה הרוגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אחוז המיגון בעיר? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> אני אגע בזה עוד שנייה. כמובן שגם פח"ע נכנס לתוך העניין והפרות סדר, כמו גם סייבר ופעילות תודעתית פה. כל פיפס שזורקים פה סתם, יכול לבעור כמו אש בשדה קוצים, כי כולם מתחילים להשתגע וזה יוצר לנו בעיית הסברה קשה לאחר מכן. כמובן איום חדירה שנכנס מ-7 ביולי הוא חלק מהתרחישים שאנחנו צופים אותם. במידה ותיפתח מלחמה, כמובן שהדברים העיקריים שבהם אנחנו נסבול, הם כל נושא המזון והמים, חשמל, כל תרחישי העלטה, תקשורת שקורסת, אנרגיה ודלק שיגיע או לא יגיע, כמובן פינוי וקליטה, שזה חלק בעייתי מאוד גם אצלנו וכמובן כוח אדם. רוב עובדי העירייה אלו נשים ואימהות לילדים שלא יוכלו לתת כתף בעניין הזה, וזה מייצר לנו בעיות לא פשוטות בזמן אמת. אנחנו עובדים פה בצורה של ועדת מל"ח, כמובן לכל דבר יש מנהלים שמכוונים לכל מה שצריך, כל אחד עם התפקיד ועם הידע שלו שנותן מענה בזמן חירום לעיר – כך אנחנו עובדים. עכשיו אנחנו נמצאים במרכז ההפעלה שלנו שמחובר למערכת של גנרציה אוטומטית שמופעלת במידת הצורך ואנחנו עצמאים לחלוטין. העיר מחולקת לארבעה רובעים – בדרום אנחנו ברובע הגדול, לאחר מכן רובע העתיקה, רמת רזים וכנען. לכל רובע כזה יש מפקדה ובמפקדה יש צוות. אנחנו מנסים לחזק את הנושא הזה עם יותר כוח אדם. כמובן שלזמן חירום אנחנו מקבלים פה גדוד חילוץ של 959 שיושב אצלנו ומהווה עוגן איתן ונותן לנו סיוע בכל הנושא של אתרי הרס וכדומה. לגבי מצב המקלטים – אנחנו יושבים פה בעיר צפת ויש לנו 143 מקלטים ציבוריים ועוד בין 160 ל-170 מקלטים משותפים. את המקלטים הציבוריים פתחתנו מתחילת המלחמה, למרות ששיפצנו ועשינו עבודה רצינית מאוד גם בהם וגם במשותפים, אף על פי שזה לא חלק מהמשימה של עירייה כי כל אחד צריך לדאוג למקלט שלו, אבל השקענו שם המון כספים, רק שהעניין הוא שבמשך תשעה חודשים המקלטים פתוחים כי אנחנו לא סוגרים אותם וזה יוצר רצף שגורם להמון נזקים ברמה השוטפת על ידי אנשים שנכנסים ואין לנו פיקוח. לגבי מיגון – בעיר צפת יש לנו 42,000 תושבים, ויש לנו פער במיגון של מעל 40%, ואני מדבר על 15,000 איש ללא מיגון בכלל. יש פה משפחות רבות ומרובות עם שבעה ילדים שנמצאים בקומה רביעית ואין להם אפילו קיר מגן, שלא לדבר על מיגון, אין להם אפילו קיר שיגן עליהם. אין להם גם מענה במקלטים, בטח לא במקלט ציבורי, אבל גם זמן ההגעה מטורף וגם המקלט לא יכול להכיל את כל הכמויות האלה של האנשים. אם ניקח לדוגמה רק את רובע העתיקה שמונה 4,500 איש, יש שם ששה מקלטים ציבוריים שיכולים להכניס בהם 400 איש וכל היתר נשארים ללא מקלט. דיברו בזמנו על מיגון ועל שיפור מיגון, ממ"דים, והעלויות לממ"ד היום הן בין 100,000 ל-120,000 שקלים, ושיפור מיגון יכול להגיע בין 70,000 ל-90,000 שקלים על חדר קיים. אבל כרגע שום דבר לא זז. אני מכיר את הסיפור הזה כבר עשר שנים, ועשר שנים אנחנו באותו מצב של מיגון. אנחנו פרוסים עם צופרים בכל העיר וכל העסק הזה עובד ואנחנו מסומנים במקומות שצריך. סימנו מרכזי פינוי וקליטה שהם כמובן באזור בתי הספר. זה אולי המקום להגיד שאנחנו מנסים, דרך ראש העיר, דרך משרד הקליטה ודרך כל מי שמגיע לכאן, שיתנו לנו רשימה של מקומות פינוי, כי אנחנו לא נוכל להתמודד עם האוכלוסיות הקשות מאוד שיש לנו פה בעיר, זה פשוט בלתי אפשרי. גם אם תיקח אותם, איפה תשים אותם? בתוך בתי הספר שגם כך התנאים שם לא טובים. זו בעיה קשה וצריך לתת לזה פתרון מסוים ברמה המערכתית לדעתי. הנחנו פה הרבה מיגוניות, ניסינו לעשות ככל הניתן, אבל המיגונית זה לא פתרון, מכיוון שזה נותן שהיה של מספר דקות בזמן של אירוע ולא מעבר לזה. לגבי הפערים – הפער הראשון ועיקרי זה הנושא של המיגון. אני רואה חשיבות בהמשך בנושא של השיפוץ המקלטים גם הציבוריים בדגש על המשותפים לקבל סיוע נוסף כדי לשפר ולמגן טוב יותר את מה שיש כרגע. יש לנו פער בנושא יכולת קליטת מפונים, לאפשר כמות מסוימת של אוכלוסייה קשה, שזה ממש מחויב המציאות בעיר הזו. כן לבצע חיבורי גנרטורים בכל מיני מקומות שעדיין אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם משרד הפנים לא נתן הוראה לביטחון? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> נתן. לא במיוחד, אלא שנתן באופן כללי. לרהט נתן מיליון וחצי. מתוך חמש או שש, כבר ביצענו שלוש או ארבע חיבורים, אבל עדיין זה יקר הדבר הזה. אפילו בניין העירייה לא מחובר לגנרטור, וזה גם כן סוג של בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך, כי אתה בא לפה. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> כן, אבל עדיין חשוב שיהיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדעדף את ההשקעות למחסני חירום, דליפות ובעיות חשמל. את העיריה אתה מתפנה כשיש פה התקפה. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> יש לנו גם כמובן פער בכל הנושא של כיבוי אש. אני יודע להגיד לך בגדול שגם עכשיו הם אמרו שהם לא ידעו לתת לנו מענה לכל כיבוי השריפות שיהיו פה בעיר והיינו רוצים להיות מתועדפים בכל הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש פה מתנדבי כיבוי אש או צנרת שלכם? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> עשינו פה הרבה פעולות למוכנות לאורך הזמן, והכשרנו 200 מתנדבים ויש לי 120 ציודים ל-120 מתנדבים קומפלט עם הגנות ועם ציוד חילוץ. אין לי עגלות כיבוי כי לא נתנו לי עגלות כיבוי כי אני לא בתיעדוף של שום גורם. מתעדפים את העוטף כדי להגן על יערות ועל עצים, ואותנו לא כשאנחנו צריכים להגן על חיי אדם. אנחנו לא מקבלים את הציוד שהם מקבלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך עצה. הרי אם המים לפחות עובדים, אז פשוט צריך לקנות המון צינורות, ואז יש לכונן הזה 50 או 100 מ' צינור מהבית והוא יוצא איתו ומכבה. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> אתה צודק לחלוטין וזה גם משהו שעשינו, אבל זה הרבה מאוד כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשריפות פה זו בעיה גדולה גם לכיבוי אש כי מדובר פה באלפי דונמים של שטחים מיוערים וזה קשה בלי מטוסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עכשיו בא מחניתה, הייתי שם במשך השבת והייתה שם אש ביישוב כי הייתה נפילה אז כיבינו אותה בכוחות עצמנו רק על ידי מתנדבים. אין מכבי אש, הם לא באים. צינורות זה לא דורש הרבה כסף, ואתה יכול לשים צינורות בכל מקום שיש בו מתנדב, שכך הוא יוכל לרדת ולכבות. במיוחד אלה שבטריטוריה של העיר. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> חילקו מכוניות ממוגנות וכו' ולא קיבלנו. בסופו של דבר, קח את קריית שמונה, את חצור, את הגליל העליון ואת חרמון – זה כמות התושבים שישי פה, ואני שואל איפה השוויון פה? << דובר >> פולינה באראט סנדלר: << דובר >> לצערי, אנחנו נעשה איזשהו שינוי בלו"ז. היינו צריכים לעלות לכיוון הפיקוד, אבל אנחנו לא נעלה לשם. << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> רציתי מאוד שנעלה לכיוון הפיקוד, אבל לא אישרו לנו בגלל איכות הקבוצה מבחינת מטרות איכות, מכיוון שיש כוננות שלוש, אז אי אפשר לעלות לאזור. לצערנו הרב, זו פחות או יותר האווירה כשאני עולה לצפת, מאחלים לי לחזור בשלום כאילו שנכנסתי עכשיו לבינת ג'בייל, ברמה הזו. אנחנו מחברים את זה לכך שאחד מהמלונות המובילים פה בעיר נמצא מספר עשרות מטרים מהפיקוד בקו אווירי ולגבי הבתים, יש בתים צמודי דופן לפיקוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש זליגה לתוך העיר. << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> יש נפילות של שברי יירוטים, כי יש לנו בבריה בסיס שיש שם את כל מה שצריך בהיבט של הגנה אווירית. יש לנו פה בסיסים סביב לצפת צמודים מאוד לעיר ולפעמים בתוך העיר. הפיקוד הוא בתוך השכונה, וזה בעינינו האתגר האמתי, בטח שכרגע מתווה הירי הוא לבסיסים צבאיים, יש לנו כבר הרוגה בפיקוד בתוך המחנה. לבקשתך לגבי נתונים – היו לנו 33 התרעות פה בעיר, נפילה אחת בכניסה לבית החולים, נפילה אחת בתחנה. הם מדויקים מאוד בפגיעות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר נפילה, האם אתה מתכוון שזה כולל כטב"מים? << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> לא, ממש לא. זה ירי ורקטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיו לפה גם כטב"מים? << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> היו כטב"מים, כל הזמן יש פה כטב"מים. רוב ההתראות הם כטב"מים. ההרוגה הייתה מפגיעה של טיל כשלפני כן היה כטב"מים – זה היה קצת לגבי האוויר, אבל בסוף זה גם פוגע בתיירות כי אנשים לא רוצים לבוא לפה, והיום העיר סוג של מתה. אם תעבור ברובע העתיקה, זה אתגר ברמה אחרת. מנגד, כמו ששאלת, יש פה ארגוני התנדבות אני חושב מהטובים בארץ. הקמנו פה תשע יחידות עם ציוד חילוץ והצלה, יש לנו פה גדוד צמוד שלנו בחירום של פיקוד העורף וחילוץ ולהצלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא פה עכשיו. << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> עכשיו הוא לא פה, אבל יש לנו גם כוח שיושב במשטרה, שהוא לפינוי מידי ונותן מענה מרחבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש פה כיתות וכננות? << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> כן. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> יש כיתת כוננות משטריות עם 40 כלי נשק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך עוד. זו עיר גדולה, צריך פה איזה שש או שבע כיתות פזורות בעיר. ל-40,000 או 50,000 איש מגיע יותר כיתות. אמנם המשטרה הקימה המון כיתות וביעילות, אבל עיר כזו עם רמת סוציואקונומי נמוכה לא צריכה להישאר מאחור וצריך להביא לה כיתות נוספות. << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> האתגר המרכזי שלנו זה באמת אוכלוסיות הרווחה והקשישים דווקא בסובב פיקוד, כי לרוב השכונה שם אין לה מיגון. ברחבי העיר יש כמובן עוד משפחות, ויש פה תכנית שבנינו לגבי פינוי מידי ופינוי בעדיפות שנייה, וזו תכנית שלא אושרה לנו על ידי המדינה. נערכנו פה ברמה של וילות אירוח, שבמידה שיש פגיעה נעביר אותם לשם, וברמה של ישיבות להעביר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתוך היישוב? << דובר >> סא"ל עציון אמרוסי: << דובר >> כן, בתוך היישוב. אם יש פגיעה, נעביר אותם למקומות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אין מלונות ריקים פה או ישיבות ריקות? << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> המלונות ריקים והישיבות עובדות, אבל יש להם גם בעיות מיגון, כי אלו ישיבות שיושבות בעיר עתיקה מאוד, ולרוב המוסדות את המיגון שצריך על פי תקן או בכלל מיגון. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אני רואה חשיבות שהגעתם לפה, כי כמו שאתה רואה עכשיו, לא אישרו לנו לעלות לבית שלי, לצורך העניין, כי אני גר 50 מ"ר מהפיקוד. בשבוע שעבר, היה אמור להגיע לכאן השר ארבל, חיכינו, התארגנו והוא הגיע לקדרים אבל יחידת מגן החזירה אותו לירושלים. אנחנו עדיין לא מוכרים בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ארבל היה בהרבה מקומות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> פגשתי אותו לאחר מכן. הייתה לו התראה ספציפית מיחידת מגן, ואמרו לו תעשה פרסה ותחזור חזרה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> כן, שם הסיפור היה קצת אחר. אחד מאנשי המועצה עלה לרדיו והוא אמר שהוא בדרך אליי. באותו רגע אמרו לו לחזור – כנראה שזה קשור לזה. בכל אופן, שום החלטת ממשלה אנחנו לא מקבלים, שום חלוקה כזו או אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין שום תכנית סיוע. העסק נסגר פה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> כאילו אין צפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתיירות אין כלום. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> תיירות כלום כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום עסק שנסגר פה בשל תיירות – אין לו כלום וכן עסק אחר שנסגר פה בגלל המלחמה – גם לו אין כלום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם נסגרים בעיקר בגלל התיירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בוועדת הכספים ולכן אתה צריך לעצור את כל הסיוע הממשלתי עד שלא יסייעו פה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לי מתווה שהצגתי אותו גם אצלך בוועדה, מתווה ה-30 ק"מ. היה ויכוח על 30 או 20 ק"מ, אבל בסוף יש פה את הגבולות של סוריה ושל לבנון, שאי אפשר לעשות הפרדה יותר במסלולים – עסקים, תרבות וחקלאות. כל בעלי העסקים נפגעים כי לא מצליחים להפנים שכשהעסק של מסעדנות נסגר, אז גם הצימר נסגר וגם בעל המונית נסגר, המכבסה, הסופר וכל המעגלים נפגעים. אי אפשר להפריד יותר. אני מנסה לקדם, וגם יו"ר הוועדה מיכאל תומך בזה ברמה שלך. צריך לייצר מתווה כללי לכל בעלי העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לעצור, להגיד לגפני לא לאשר שום דבר עד שיכניסו את צפת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נריב על הטווח צפת 12 ק"מ מגבול לבנון, אז תכניס עד 15 ק"מ מגבול לבנון, וכל בעל עסק יצטרך להראות לרשות המסים את הפגיעה שלו בסליקה. אני מדבר על כל בעלי העסקים, וזה יכול להיות סדנאות, מסעדות, תיירות וכו'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב המדינה עשתה את זה מעולה בקורונה, ועושה את זה פחות טוב עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודע כמה רלוונטי המרחק בק"מ. << דובר >> רוני מרדכי: << דובר >> אנחנו החזית הראשונה, וזה לא כמו קריית שמונה שאין שם שום דבר כרגע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם אוהבים לעבוד עם מספרים. מתי תגיע ההחלטה לצפת? עוד שלושה או ארבעה חודשים, כשלא יהיו פה עסקים. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> היו אצלי פורום עסקים שאמרו לי להילחם, אבל אמרתי להם שאין לי מול מי, כי בכל ועדה כולם איתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרויזר, בוא נחתים חברי ועדת כספים. הוא לא אוהב לעשות דיונים משותפים, אז בוא נוציא לו מכתב שאנחנו רוצים דיון על צפת בכספים כמקרה לדוגמה, נעשה ניתוח מקרה של צפת במלחמה כמקרה שמשפיע על מקומות נוספים, שיעזור בסיוע בינתיים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אגב, דיברתי על זה גם עם שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף והוא גם אמר שהוא יעזור לקדם את המתווה הזה. אפשר לריב על המרחק מהגבול, כדי לא להכניס יותר מדי, אבל אין חילוקי דעות שצפת במיקום מסוכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יכול לעזור, אבל הכסף שלו מוגבל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לעסקים במתווה פיצויים הוא לא יכול כי זה לא אצלו. הוא לא יודע לפצות את העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא תפקידו. הוא צריך לעשות דברים אחרים ויש לו מעט כסף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מתווה באוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו בושה וחרפה. זו התעלמות מ-30 התראות. אני חושב שבמקום שלא מנוסה במלחמה, התרעה זה היסטריה. אנשים פה בטראומה שאין להם מיגון כי הם לא מורגלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה מערך של יירוטים בכל האזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל התרעה זו אזעקה בעיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה שומע פיצוצים, היו פה סוללות של צנחנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נראה להם מקום של שלווה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בסוף יש איזושהי בעיה של ערים או רשויות שהחליטו שלא להתפנות כמו בגולן. אי אפשר לפנות את העיר הזו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא צריך להתפנות וגם לא צריך לפנות את קריית שמונה, הוא צריך להישאר וצריכים לעזור לעסקים, לכלכלה ולרשות לשרת את התושבים, אלה דברים פשוטים וזה כסף קטן. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> לגבי היירוטים, אנחנו נתנו הנחיה לגנים שיהיו מחוברים לאפליקציה, וכל אזעקה שהם שומעים באזור – הם נכנסים לתוך הגן בחזרה, בלי קשר לאזעקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כמו שאתה יושב פה ואני פה ואם תהיה אצלך אזעקה כי אתה במשרד בצבא, הוא ירוץ לממ"ד וגן הילדים שהוא צמוד גדר, לא תהיה אצלו אזעקה. זו המציאות פה היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. ואטורי, אתה צריך לשאול את השאלה הזו בחוץ וביטחון. אני כבר לא חבר בחוץ וביטחון כי גדי איזנקוט חזר, אני רק ישבתי על התקן שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נצא לשטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה, עכשיו עצרו את ההסעות כי יש כוננות ספיגה אין כרגע הסעות. הילדים מחכים שם כי יש כוננות ספיגה בפיקוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> עכשיו עבדנו על נושא המענה לקו עימות שלא נמצא במפונים, ואחד הדברים הגדולים שאנחנו מסתבכים שם, הם הנושאים המשפטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מענה מאיזה סוג? << דובר >> ישי רובין: << דובר >> מענה לחירום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתה לא יכול לעזור לו בחירום? << דובר >> ישי רובין: << דובר >> במצב הנוכחי לא. יש לי בת שגרה פה, כך שאני יודע בדיוק שהמצב פה קשה יותר ממה שמתארים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל משרד הפנים עוזר בחירום לכל העיריות. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> יש את החירום הרגיל, אבל אני מדבר על עזרה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשה אתו גב אל גב או משהו, תשתמש בהגדרות שלו, ביועץ המשפטי שלו כי הוא מכין את כל רשויות החירום, אין חילוק אצלו. אולי יש לו עדיפויות, אבל הוא עוסק בכל הרשויות. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> אצל רועי אין הבדל בין חצור לבין צפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אצלו הבדל בין קו עימות למשהו אחר. הוא נותן עדיפות לקו העימות, לעוטף, לאזורי המלחמה והוא מסוגל לעזור לכל רשות ישראלית כולל במלחמה. תשמש בהגדרות שלו או בגב אל גב אליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל שיש לצפת את הפיקוד ויש לה פה מקומות אסטרטגיים, היא סופגת יותר אפילו יותר מהערים הסמוכות שנמצאות במרחק של 12 ק"מ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אסור להיכנע. שר הנגב גליל צריך להגיד שהוא רוצה להיכנס לכלא על זה שעזר לצפת להתכונן למלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוצרים אותו עוד לפני שהוא יאמר את המשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פעמים ששר צריך להכריע. יש לך את משרד הפנים, אל תלך לצבא. הלכת לחפש את המטבע עם הפנס הלא נכון. משרד הפנים מכין כל רשות לחירום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל הוא לא יודע לבדל לי את צפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יודע. הוא יוציא לך מכתב על צפת. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> מבחינתנו, צפת היא רשות שהיא על גבול בתפר של רשות שעדיין לא נחשבת כרשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אז אם יש רמה א', ב', ג', ד, אז היא ב'. א' זה קו עימות ועוטף וכו'. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> מה ההבדל בינינו לבין חדרה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה. אתה צריך להגיד לו שלכם יש תכנית הכנה לחירום עבור העיר, ושאתם כבר משקיעים במלחמה בעיר לחירום, כי זו האמת. אתם שמים פה, והוא יכול או להצטרף אליך בגב אל גב או להתבסס על זה שאתה כבר שם פה לחירום. האם אתה רוצה להיתקע על עניינים משפטיים, ולא רוצה לפתור את זה?! פתאום אתם כפופים למערכת המשפט? עזוב אותך, אלה קישקושים, תתחילו לחתוך. לא לעזור לצפת להתכונן לחירום בגלל דקדוקים משפטיים זה קשקוש וזה אפילו מעצבן, אז אל תעלו את זה בכלל ותפתרו את זה. אני גם אדבר עם השר. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אני כראש עיר, לא מכיר שום מענה מיוחד שצפת קיבלה מעיר אחרת במרכז הארץ, שום מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא צריך לקבל, וגם לא מיוחד, הוא צריך מענה רגיל. יש פה מלחמה, הוא יושב ליד שני אזורים הכי אסטרטגיים בצפון, אז עכשיו צריך יועץ משפטי?! תביא לי את השם של היועץ המשפטי הזה שבולם ואני אעשה לו שיימינג. או שיפתור את זה בתוך שבוע, או שאני אגיד בכל מקום בחדשות שהוא תוקע את העניין הזה בצפת. תן לי את השם שלו, כך צריך לטפל בדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך פתרון לעסקים, שהוא הרבה יותר קל. לדעתי אנחנו יכולים להביא לפה איזשהו פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה לדעתי שלושה דברים – העיר הזו צריכה יותר עזרה בחירום כי אין פה מספיק, היא צריכה לבסס את הכלכלה שלה שנפגעה והעירייה צריכה להתבסס כלכלית. יש לה עוד הרבה בעיות, אבל אם אנחנו לוקחים את שלושת היעדים האלה ומתחילים לטפל, זה מה שצריך להיעשות עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד משמעית. תודה רבה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> עשיתי דיון בוועדת הפנים, כי למנוע את חיוב המסים של התושבים ושל העסקים שסגורים, ארנונה וכו' וגם למפונים אגב כי מבקשים מהם לשלם ואחרי כן זה יהיה כאילו הלוואה למדינה, אז ביקשתי משר הפנים שיעצור את זה כי בסוף מי שמחויב הוא ראש העיר ושם בדיון, אמרנו שנעביר א זה לכספים ונעשה חיבור ביחד עם הדיון של קרויזר, כי אני חושב שזה מקיף שם וזה ראוי מאוד שנעשה את זה ביחד. מבחינה ביטחונית, אנחנו יודעים שנינו גם מהוועדה שהנושא הזה מורכב מאוד דווקא בצפת. אנחנו רואים את המצב פה גם עם הפיקוד ועם הירי לכיוון הזה, כשאתם סופגים פה גם את הריקושטים של היירוטים וכל תוצרי הלוואי שלהם. לגבי כיבוי אש, אני יודע שהשרה סילמן דיברה איתי על זה שהיא רוצה להכניס לכל מיני אזורים כמו רמת הגולן, אז זה ייכנס לערים, למועצות האזוריות, ואני אדבר איתה גם עליכם לגבי כיבוי אש וכל הסיפור הזה. נעשה חיבור ביחד כולנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תרשמו את הנקודות האלו כמעקב. (סיור בשכונת מצפה הימים) << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> אחת הבעיות המרכזיות שלנו כעיר, זה שהבירוקרטיה במדינה, בכנסת ובתקציבים, היא שעד שלא קורה משהו קשה, לא רואים כסף; ואחרי שקורה, אז פתאום רואים, אבל אנשים כבר גמורים. הרי ידוע שאתה חייב עורף חזק, ולנו יש פה מקלטים משותפים, יש פה פערי מיגון אדירים, יש פה אזור שיש בו כ-500 בתים בלי מקלט ובלי ממ"ד, ישנם רק מקלטים קטנים במרחקים, כנ"ל גם לגבי דיור מוגן, הכול שם בפנים. השכונה כאן, שכונת מצפה הימים, זו שכונה שבסופו של יום זוכה להגיע למעל 5,000 יחידות דיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם זה נמכר פה? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> נמכר לא רע. הבנתי שהמכירות בסדר. האדמות הן של המנהל, האדמות שווקו, יש פה שיווקים תמידיים וכל מה ששווק נמכר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם צריכים לדרוש מהקבלן לשים פה בקומה ראשונה גני הילדים. << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> זה מסוג הדברים, שכבר מאוחר לעשותם. בסוף, השכונה צריכה להגיע עד לכביש 89, כביש עכברה אליפלט, כולל שיווק של הכול. עכברה היא מעבר להר. האדמות האלו הן פרה היסטוריות שלאט לאט מפנים אותם. יש פה מישהו שקיבל מהמנהל את כל השטח. הבנייה כמובן לוקחת זמן רב. יש פה כ-4,500 בסוף תהליך בניה רוויה, יש כ-500 בתים צמודי קרקע, אבל יש פה בעיה קשה עם מבני הציבור ועלויות פיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אסור לבנות בתים, אם אתה לא בונה במקביל מבני ציבור. בשכונות חדשות, אני שמתי גנים לפני בתים. << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> יש פה גם פיגור ברמת המבנים הציבוריים, ויש בעיה תקציבית נוספת מכיוון שלבתים יש משוב חיובי, אבל המימון שלהם מגיע בסופו של דבר ממסחר ומתעשייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכונה זו חייבת להביא איתה איזשהו מערך גדול, מרכז מסחרי גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> יש פה כיוון לפארקים ולשבילים, אבל יש פה גם גירעון בסופו של תהליך. הבעיה הקשה יותר של מחירי הקרקע היא בעיה גם בצפון, לא רק במרכז. אם אתה רוצה להביא לפה אוכלוסייה חיובית וטובה כשאתה רוצה לקדם את הצפון ואת הדרום – אתה חייב לתת להם איזושהי הטבה. ברגע שהמדינה לא שמה יד בכיס ורוצה את כל עלויות הפיתוח לממן מהמכירה, זו בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מחיר למשתכן? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> כן, למשתכן עם מטרה, אבל אם אתה רוצה גם אוכלוסייה שרוצה צמודי קרקע וטיפה לקדם את האזור, אתה חייב לעזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עלה פה חצי דונם? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> היום בצפת 300 מ"ר מוכרים במיליון ו-200 אלף או במיליון 400 אלף שקלים. אין קרקעות כמעט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עלה מה ששווק פה? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> אז זה שווק בפחות, אבל עכשיו אלה המחירים, שהם מחירים מטורפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אנשים כבר בנו בתים בצמודי קרקע? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> תיכף נראה את זה בהמשך. פה כרגע זו הבניה הרוויה שהתחילה, אבל בגדול – אם המדינה רוצה באמת לקדם ולסדר, היא חייבת לעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה גם כאלה שמכרו את הקרקעות כבר מייאוש. זו שכונה שמתעכבת המון זמן. << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> גם תכנון מבני ציבור לוקח זמן, כך שיש פה פערים רבים. זהו. זו השכונה וזה אתגר. המחירים היו פה לא סבירים בכלל בהיסטוריה, אז יצרו פה מחדש תב"ע, עשו איחוד וחיבורו ואנשים בנו פה מגדלים יותר. אתה רואה שזו לא בנייה איכותית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם המגרש הוא רבע דונם? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> בערך. 250 לאחד, 500 ו-600 לשניים. עצרתי כאן מצד אחד כדי לראות את הבנייה, כשאתם שומעים כל הזמן שהעובדים עובדים והתהליכים ארוכים כי לכל אחד זה עניין כספי של העלויות, הבירוקרטיה והתכניות; ובגלל הכסף של המדינה, אתה רואה בסוף את היחידות, וככל שאתה מכניס יותר יחידות בדונם, אז איכות החיים יורדת, כמו שאתה יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצד שני, זה סוג של וילה צנועה. << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> כן. יחידה. פעם זה היה זול יותר, והיום המחירים שוב עלו. ניתן לראות את הגשר של עכברה, זה גשר אסטרטגי שאם הוא נפגע הוא סוגר מעבר בחירום, ולדעתי הוא יעד, כמו כל דבר שהוא חשוב. אחת הבעיות בשכונה היא למעשה שכשהיא תגדל כרגע יש את הכניסה מהמקום שנכנסנו, ומבצעים כרגע תכנון עבודה לכניסה נוספת ב-8900 למעלה, אבל כשהשכונה גדלה, היא אמורה להגיע לכניסה ל-89, שזה הכביש בין עכברה לאליפלט, למחלף. כשרוצים לפתח אזור וגישה למקומות עבודה, מכאן לכביש התחתון לכשהוא יקרה בשלוש או ארבע דקות אתה כבר מגיע וחסכת 20 דקות בעיר. אני מזכיר את הגשר, כי ברגע שיהיו פה כבישים בתוך השכונה, אז יהיה חיבור מאליפלט לתוך צפת ולבית החולים. זאת אומרת, אם הגשר הזה נפגע – אין כניסה לבית החולים מאזור אליפלט. אם הגשר יורד, אתה צריך לבצע את כל הסיבוב ולא יכול להגיע אפילו לעין זיתים מכאן, וזה גשר שאי אפשר ביום אחד לסדר אותו, לצורך העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנוף שלהם מדהים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז מה הפתרון? << דובר >> גילי גולדשטיין: << דובר >> יש פה פתרון, כי יש פה כביש, שאם המדינה תסייע בבירוקרטיות, בקיצורי הזמן ובעלויות, זה תהליך שאמור להיכנס בין השיכון לתחבורה, זה כביש של 400 או 500 מ' שמחבר בין אליפלט לתוך השכונה, לנוף כנרת, לבית החולים ולכיוון העיר – וככל שייבנו כבישים, יהיו פה גנים ועבודה וכו'. (עיריית צפת) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש העיר, תשלים לנו משימות להמשך. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> יש לנו פה אורח כבוד, שכני היקר, ראש מועצת חצור, מיכאל קבסה. << דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >> אני פה רק לומר שלום ולבקר בן משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצטרף אלינו גם חבר הכנסת משה רוט, ברוך הבא וגם מנהלת מחוז צפון ממשרד הפנים. << דובר >> אל"מ ליאור אטיאס: << דובר >> שלום, שמי ליאור אטיאס ואני מפקד מחוז נפתלי, פיקוד העורף. << דובר >> משה אורנשטיין: << דובר >> שמי משה אורנשטיין ממחוז הצפון של משרד הפנים, עוזר של עינב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, ראש העיר, תוביל אותנו. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אנחנו אחרי סיור של דיון ראשוני בחמ"ל ואחרי פגישה בלתי אמצעית עם בעלי העסקים, שאני כבר חווה אותם תשעה חודשים. (הצגת מצגת) הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, דיברנו על זה היום, אבל ככה בתמונה אחת תראו שמספר התושבים שלנו הוא כבר מעל 42,000, מדד חברתי סוציואקונומי שתיים אמתי, ולא רק במספר, אנחנו רואים את זה באוכלוסייה החלשה מאוד, שטח שיפוט כמעט 30,000 דונם, שווה ערך לנתניה. השטח מובנה בתוך ה-30,000 הוא רק 8,500, וכמובן שעם התכניות שיש עכשיו, זה יעלה בעוד מספר אלפי דונמים, אבל עדיין מדובר על מסה גדולה מאוד של שטחים, שמייצרים גם יתרונות גדולות אבל גם אטרקציות ואתגרים בשבילנו. מוסדות ציבור 156, עובדי הרשות מעל 500 שמחציתם בחינוך, בתי עסק 423, בתי אב 12,000, מרחק מהגבול, אם זה עדיין מעניין מישהו אז זה 12,000 ק"מ. אני תמיד טענתי בוועדות להפסיק את השיח הזה של ארבע, ארבע וחצי, חמש, שש. כל שקופית שאנחנו מורידים, אנחנו מורידים קילומטר. צפת על המפה – אתם יכולים לראות איפה אנחנו ואיפה נמצאת צפת שם למטה ב-12,000 ק"מ, כמו שאנחנו רואים פה, כשלבנון מצד אחד וסוריה מצד שני. אנחנו עיר מחוז, עיר משמעותית וגדולה. באחת הבדיקות שעשינו, הסתבר שהמפונים הם גם צרכנים שלנו. בסוף, מישהו מקריית שמונה או מקו העימות שצריך משהו משמעותי, הוא מגיע לצפת. מכל כיוון מגיעים אלינו. רובעי שגרה וחירום – שינינו את זה עכשיו גם בשגרה, ארבעה רובעים שהעיר מחולקת, יש לנו את רובע העתיקה, שמייצרת גם את הייחודיות שלה גם בשגרה ובטח בחירום. אלו בתים ומבנים ישנים ופחות מקלטים. אין אפשרות לבנות. גם ממ"דים ומיגונויות שהצלחנו להביא – קשה להכניס אותם. רוב הדרום, שהוא מאופיין באוכלוסייה חרדית מרובה ברוך השם. רובע כנען שהוא מתחבר ביחד עם פיקוד צפון ורובע צפון אלו יותר השכונות שבהם בתי קרקע והשכונות החדשות 20 שנה אחורה. בסיסי צה"ל באזור – יש לנו מצלמה לכיוון האזור הזה, ואנחנו רואים כל פעם שיש יירוטים משלושה כיוונים שונים ואצלנו אנחנו מרגישים את זה, אם זה ביירוטים ואם זה באזעקות. וכמובן פיקוד צפון שהוא על כולם והוא בסיס משמעותי וגדול. תרחישי הייחוס בצפת – אמרתי את זה גם בחמ"ל, שאנחנו מתייחסים אליהם ברצינות. סיפרתי שהייתי מנכ"ל רשות לפני, וכל פעם כשהיו באים לספר לנו על תרגיל ייחוס עם כ-200 הרוגים וכל מיני מספרים שאתה לא מתייחס אליהם, אבל אחרי 7 באוקטובר אנחנו מתייחסים ברצינות לכל תרחיש. יש לנו את המלחמה כרגע, שזה תרחיש חי כשמבחינתנו אנחנו בתקופת מלחמה, זה סוג של שגרת חירום כשכל טיל וכל יירוט עוד פעם מחזיר אחורה איכשהו את כל השגרה שאיכשהו מתחילה. אנחנו בימים של קייטנות ומוסדות החינוך עדיין בחלקם עובדים. רעידות אדמה – אנחנו באזור של השבר, כך אנחנו בסכנה של רעידת אדמה. סופות שלג יש פה כמעט כל חורף, למעט החורף האחרון שזה לא היה, אבל כל מספר שנים יש פה, וזו היערכות בפני עצמה. שריפות יערות, היו לנו כמה וכמה ביירוטים האחרונים כי כל שביב של יירוט שיורד על איזה עץ הוא מדליק אותו. אין לנו כרגע עגלות של כיבוי, כך שמחכים לכבאי שנמצא למעלה והוא יורד עם משאית, לא יודע עם כמה קוב, אבל הוא צריך להגיע למספר אזורים למטה, כך שעד שהוא מגיע למטה, השריפה נהיית גדולה. אם נצליח לארגן, או על ידי תרומה או על ידי המשרד, זה יקל עלינו מאוד, נחלק את זה לרובעים ואז ממילא נוכל להתגבר על השריפות הקטנות לבד. וכמובן שיש את כל נושא תקלה עירונית שזה הפסקות חשמל ודברים כאלה. נושא לדיון – קודם כל, מוכנות אמתית לחירום עירוני. המקלטים שלנו כאן, גם השיתופים וגם הציבורים, יש לנו בעיה אמתית איתם. אני חושב שעדיין התושבים לא מאמינים שצריך בסוף לגור שם – זו ההרגשה שלי. אנחנו כמעט אחרי 20 שנה ממלחמת הלבנון השנייה, ובן אדם לא מאמין בסוף שהוא יצטרך לגור במקלט. אנחנו פה כעירייה, לוקח לנו זמן לקלוט את זה, אבל לפי תרחישי הייחוס – נצטרך להיות שם שבועיים או שלושה שבועות. מי שיש לו ממ"ד, הכי קל לו איכשהו לנהל שגרה כי הוא רץ לממ"ד כשיש משהו, אבל מי שצריך לרדת למקלט הציבורי שלו בבניין או לרוץ 50 מ' מחוץ לבית, כדי להגיע למקלט, למרות כל מיני כספים כאלה ואחרים שקיבלנו, המקלטים לא מספיק מוכנים. זה איזשהו מעגל, כי גם אלה שהכנו נהיה שם ונדליזם כי אתה חייב להשאיר אותם פתוחים. גם אם הגעת לאיזשהו מקלט שהיה בציון 100, הוא כבר הפך ל-70 ועוד פעם צריך לחדש אותו. מספיק אזעקה אחת וכל המוקד מוצף – למה אין ולמה אי אפשר ולמה לא עובד המזגן. הנה, המנכ"ל יספר לך איך מהיקב ומהגורן הוא מוצא כל מיני תקציבים כדי לסדר. פיקוד העורף משתדל לעזור לנו. יש איזושהי מערכת שעכשיו שמו אותה כפיילוט נדמה לי בחדרה ובפתח תקווה, שנועלת את המקלט מרחוק, אז בשעת אזעקה זה נפתח ויש שליטה על זה כי יש אינטרקום ומצלמות בפנים. זו מערכת טובה מאוד, אבל זה כ-15,000 למקלט, אז תחשבו כפול המקלטים הציבוריים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מקלטים ציבוריים יש לכם? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> 100 ציבוריים ברחובות, עוד כ-50 בתוך מוסדות חינוך ועוד 50 משותפים, שגם למשותפים תרמו קצת. משרד השיכון נתן מימון בעיקר על המשותפים, כי מבחינתו זה מה שמעניין אותו. נושא המקלטים הוא אתגר. יש בתי כנסת שזה מבורך ורב שימושי, אבל בעת מבחן יש שם ונדליזם עם כל מיני מסוממים וחסרי בית. גם המיגוניות הפכו בחלקם למקומות לא ידידותיים. אנחנו מנסים להתמודד עם זה, אבל זה לא פשוט. אני מנסים להתרים גם פילנתרופיה, משרדי ממשלה ודברים כאלה כדי שיהיו לנו הדברים האלה, אבל כרגע אין לנו את זה. לגבי מצלמות ביטחון, אחד הדברים הכי הזויים לדעתי שאין פה בצפת ויש אותם בכל עיר נורמלית, גם אם היא קטנה יותר וגם אם היא גדולה יותר, מדברים פה על 50 מצלמות בעיר שמתוכם רק חצי עובדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש מוקד 24 שעות? << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> לא. מוקד 106 שלנו מחובר למצלמות, וזה גם לא מוקד בנפרד. יש לנו שתיים או שלוש מוקדים, שבכל מוקד כזה ישנם שלוש או ארבע מצלמות שעובדות וזהו. בדעה שלי, העיר העתיקה לבד צריכות להיות עם 200 מצלמות לפחות ובטח ובטח כל הצמתים המרכזיות, הכיכרות, אזור המסחר, אזור התעשייה וכו'. אין לנו, ואנחנו בקשר גם עם בן גביר עצמו ואנחנו מקווים שתהיה איזו בשורה. ביקשנו שני מיליון שקלים לפחות להתחלה, גם למצלמות ולגם להקמת מיגוניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עיר כזו בלי מוקד, זה לא ייתכן. עיריות של 5,000 איש יש להם מוקד. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> המיגון זו בעיה שאני לא יודע כמה יש לה פתרון, אבל יש לנו פה חצי עיר שלא ממוגנת. מדובר במוסדות חינוך ובבתים. אני בטוח שבתשעה חודשים אפשר לעשות פה הרבה ולשפר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא נותנים לזה עדיפות. לא מיגנו עדיין את היישובים צמודי הגדר, אז אתם לא תהיו בעדיפות. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> לא נותנים לזה עדיפות, אנחנו יודעים שזו בעיה, אבל אנחנו לא בשיח, צפת לא בשיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לעשות פרויקטים של התחדשות עירונית וכך לעודד את הדבר הזה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> יש לנו בשגרה את ההתחדשות העירונית, תכנית מתאר וכו'. יש אנשים שאנחנו נותנים להם הקלות ככל שאפשר, אבל זה עדיין טיפה בים כי מי שיש לו אמצעים הוא יכול להרשות לעצמו, ואותו אחד שיש לו אמצעים, אז יש לו אמצעים לנסוע לאזור מרכז ולהיות שם בשעת המלחמה, כך שלא פתרנו את הבעיה של האוכלוסייה הנמוכה יותר. אנחנו בשיח מול הצבא, כמו שאמרנו גם בחמ"ל, לגבי נושא של פינוי. אני לא בעד פינוי, אבל כן בינתיים 300 משפחות שאין להם אמצעים, מבוגרים או כאלה עם צרכים מיוחדים, צריך לתת להם מענה, אז שיתחיל משהו. צריך לתפוס אותם, לשים אותם באוטו ולהוציא אותם. עד היום הייתה איזושהי תכנית בתוך צפת, אם לא היה מיגון היינו שמים בצימר מיגון, אבל זה לא רלוונטי וצריך להוציא אותם מפה. עסקי העיר – אתה היום חווית את החבר'ה האלה שם שהשתדלו מאוד לכבד אותנו, אבל זה בלתי נתפס, כי זה תשעה חודשים. גם אלה שכן יש להם מענקים בכל מיני מקומות אחרים – עדיין לא קיבלו, אבל לפחות הם יודעים שהם יקבלו, הם יכולים לקחת הלוואה ויש להם תקווה. זה לא שאתה אומר שעוד רגע זה ייגמר, כולם מבינים שאנחנו לפני משהו גדול, והמשהו הגדול הזה יביא עוד יותר קריסה לעסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה המוקד של המשהו הגדול הזה, ואז יכו על חטא איך לא עשו ולא התארגנו. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אם לא יתנו להם פה כלום, הם לא יוכלו לחזור לעצמם, לפחות לתת להם מענק, שגם לגבי המענקים ראיתי את הטבלה ומדובר בסכומים מצחיקים, אבל לפחות יש משהו לאלה שלא עובדים. עסק עם מחזור של 300,000 שקלים בחודש, קח 14,000 שקלים, או 7,000 שקלים לעסקים קטנים יותר, שאיכשהו יחיו אותם קצת, אבל אין את זה וזו בעיה רצינית. אנחנו לא רוצים שהכנסת תצא לפגרה לפי שזה מסתדר. כמו שאמרתי אז, כולם אתנו, כולם רוצים לעזור וכולם בעד, אבל אני לא יודע, אולי אנחנו אנשים רגועים ואופטימיים מדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרויזר, אתה חבר כספים, ואולי גם ואטורי . דבר עם ינון אזולאי שיזמן שם דיון דחוף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> דבר גם עם ולאדי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש דיון עם ינון ועם ולאדי בנושא של המתווה של העסקים בצפון, על כלל העסקים בצפון, זה המתווה שאני דוחף. כל פעם יש ויכוחים והתניות אם להאריך את המתווה, להכניס את התיירות, להכניס את החקלאות. יכול להיות שזה יהיה בהצעת חוק פרטית שתזרז אותם. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אני גם ביקשתי ממשרד הפנים, ויושבת פה נציגה שלו, לוותר להם על הארנונה, לעסקים האלה. זה לא בסמכות שלנו, אלא בסמכות של השר. הוא סגור, זה לא שהוא מרוויח קצת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשו את זה בקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשפות אותנו מול הרשויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. אחרת, מאיפה הם יביאו את הכסף?! << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> נמצאים פה הפורום שליווה אותנו גם בסיור. האם תרצו להוסיף משהו בנקודה הזו? << דובר >> לילך סגל: << דובר >> גם המתווה שכבר אושר, זה שקשור לתיירות בלבד, מלבד זה שהוא כולל רק את המעגל הראשון והמצומצם מאוד של התיירות ואנחנו ממש נאבקים על כל קטגוריה להוסיף אותה, גם בזה, העסקים משופים רק במתווה "הוצאות מזכות", כך זה נקרא. כלומר, אף אחד לא מדבר על הכנסות שהיו בעבר, אלא שמדברים רק על לתת להם את הכספים שהם הוציאו והם צריכים להוכיח שהם הוציאו על ארנונה, ואז הם יקבלו על ארנונה. הם צריכים להוכיח שהם הוציאו שכר עובדים, אז הם יקבלו על שכר עובדים. זה גם מצומצם מאוד, וזה גם כולל את המיעוט המוחלט של העסקים בעיר, וגם העסקים האלה יקבלו בין 3,500 ל-14,000 שקלים, ובשביל לקבל את הסכום הזה עסק צריך להיות עם הכנסה של יותר מ-300,000 שקלים ולהיפגע ב-80%, רק אז הוא יצליח למצב שהוא מקבל 14,000 שקלים. עם כל השאר משחקים בטבלה יפה מאוד שרשות המסים הכניסה, והם יכולים לקבל רק 3,500 שקלים בחודש פיצוי על ינואר, כשאנחנו כבר ביולי. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> הייתי גם בבית מלון ביום חמישי פה בצפת, שהוא פתח רק בשביל שגרירים שהגיעו לפה, כדי שישבו לאכול אצלו, הוא אמר לי שבהיסטוריה הוא כתב את עצמו כקבלן בכלל, ולא כתיירות, ועכשיו הוא נשאר בלי כלום כי הוא קבלן. נכון שזו טעות בבסיס, ועסק צריך להיקרא כמו שהוא, אבל הוא לא חשב שהוא כזה שהוא צריך הוכיח שהוא תיירות והוא בית מלון. לפני שנעבור לשקופית הבאה, אני אגיד ככלל שכל ההחלטות הממשלה שמתקבלות פה בצפון, כל המתנות שנותנים מכל מיני משרדים, כולל מיגוניות שהורידו בחצור ואצלנו לא, כאילו בצפת אולי מפחדים מהגודל כי אנחנו גדולים וכל דבר מתורגם לכסף. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> כי אתם לא מפונים. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> לא, אני מדבר גם על אלה שלא מפונים. בכל החלטת ממשלה על הצפון, אנחנו לא נכללים. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> זה לא קשור להחלטה, כי אתם לא שייכים לקו העימות, וזו בדיוק הבעיה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> היום תושב בקו עימות חי טוב יותר מאתנו. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> אתם לא נכללים ביישובי קו עימות, ולכן כל החלטה שתהיה, אתם לא כלולים בה. צריך לדבר על צפת כצפת בהחלטת ממשלה נפרדת שצריך להביא לכאן ולדבר על כל המענים, כי הפגיעה הזו בעסקים שמדברים עליה, בסופו של דבר מתגלגלת גם לרשות המקומית שגם ככה גם לפני המלחמה היא במצב קשה מאוד. אני ממשרד הפנים, ואנחנו עושים כאן תכנית הבראה גדולה מאוד וחדשה, אנחנו מנסים לעשות זאת בשילוב משרדי ממשלה שונים והמצוקה כאן היא לא רק בגלל המלחמה, אלא גם לפני כן, והמלחמה רק מחריפה אותה. זה שבעל עסק לא משלם ארנונה לרשות, אז אין לנו כאן שום מנגנון צמיחה שיהיה כאן, וזאת הבעיה. לכן, כן צריך לדבר על החלטת ממשלה ספציפית לצפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אני לא יודע אם זה יציל את העסקים עכשיו, כי החלטת ממשלה לצפת זה ייקח חודשים במקרה הטוב, והעסקים האלה קורסים עכשיו. גם אם תהיה החלטת ממשלה, משרד הפנים לא ידע לשלם לעסקים מענקים. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יהיה לו מנגנון כזה, כי זו לא הדרך שלו. לצד החלטת ממשלה שהיא דחופה לעיר, החוסן הכלכלי שלה מהבחינה המוניציפלית, חייבים לשנות את ההגדרות של הסיוע לעסקים בצפון, כך שכל העסקים בצפת ייכללו. קיבלתי הבהרות מאמיר דהאן שהוא ממונה על הנושא הזה ברשות המסים, וכרגע צפת בתוקף לסיוע לתיירות ולעסקים תומכי תיירות החל מינואר עד אפריל, והדבר הזה בתוקף ובוחנים את האפשרות של מאי ויוני. בנובמבר ובדצמבר כן היה סיוע, אבל מינואר עד אפריל, כל עסקי התיירות פה והמלונאות נכנסים למתווה ינואר אפריל ואנחנו נעזור לכם לקבל את מה שמגיע. אני לא יודע באיזה מסלול ובאיזו בירוקרטיה, אבל לראשונה הם יכולים לפנות על ינואר אפריל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אלה לא העסקים שפגשנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי שכן. << דובר >> לילך סגל: << דובר >> מדובר רק על שלוש קטגוריות – בתי מלון, צימרים ואטרקציות, אבל אתה יודע כמה אטרקציות יש בצפת? שלוש. יש לקרן פה, לדוגמה, יש יקב במרכז המבקרים והיא לא נחשבת מרכז והיא לא נחשבת אטרקציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה מובנת. אנחנו מבינים את זה. << דובר >> לילך סגל: << דובר >> כמות העסקים שנכללת בתוך המתווה הזה, היא מינימלית של המינימלית. רוב העסקים נאבקים בשביל בכלל להצהיר שאולי אפשר איכשהו לכלול אותם בשלוש הקטגוריות המצומצמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דבר כזה יישוב מוטה תיירות, ואז כל העסקים נכללים במתווה, אבל היא לא הוכרזה כיישוב כזה, גם לא בזמן שכן עזרו פה בנובמבר ובדצמבר גם לא הכירו בצפת כאזור מוטה תיירות, והטענה שלהם הייתה שזה לפי פעילות של מסים מסוימת בתחום התיירות, אבל אנחנו הופכים את זה לנושא של הוועדה ואנחנו נביא אותה אני מקווה לוועדת כספים, שהיא ועדה חזקה יותר מאתנו. גם ואטורי חבר כספים, גם קרויזר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מאיים עליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דרך האנשים האלה, אנחנו רוצים דיון דחוף על זה בוועדת כספים. << דובר >> לילך סגל: << דובר >> זה שצפת לא מוגדרת כעיר תיירות, כשלפני הקורונה היו פה 1,200,000 תיירים בשנה, אלה מספרים שאפשר למצוא אותם אצל אמנון נחמיאס למשל, שהוא חלק מהרשות פה בצפת. 1.2 מיליון תיירים בשנה ואנחנו לא מוגדרים כעיר תיירות בגלל מחדלים של העבר. כבר 20 שנה אנחנו ממשיכים ליפול בין הכיסאות של הבירוקרטיה ובסופו של דבר עסקים פה ממשיכים לקרוס ולקרוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים ללמוד את זה. האם יש פה נציג משרד התיירות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> מאז 7 באוקטובר הולכים להשתנות דברים. משרד האוצר עם פיקוד העורף מחכים לסיים את המלחמה ואז לעשות סדר בכל העניין הזה של קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם צריך תיקון בחוק של מה שמוגדר עיר תיירות, אנחנו רוצים להגיש הצעת חוק שחברי הוועדה יצטרפו אליה, על מנת לתקן את החוק, כך שהעיר הזו תיקרא עיר תיירות. אם צפת לא עיר תיירות אז מה נשאר במדינה?! << דובר >> לילך סגל: << דובר >> אם אתם תצליחו לעשות את זה – אתם תתקנו עוול של שנים. תראו את קרן עם דמעות בעיניים, והיא הבחורה הכי אופטימית והכי מלאת תקווה שאני מכירה, והיא אומרת לי שהיא בסדר ושאני אדאג לאחים שלה. למה אנחנו צריכים להיות במצב כזה שאנחנו מקוששים ולא יודעים מאיפה להביא לאחים שלנו את הכסף, על מנת לקנות אוכל לילדים שלהם, כשהם משלמים מסים כל החיים שלהם?! הם צריכים לקבל חזרה ולא צריכים לפשפש להם בכמה ולמה ואיך. עסק שמוכיח פגיעה – צריך לקבל, זה מה שהבטיחו לנו. גדלנו למדינת ישראל, שאמורה לדאוג לנו. אנחנו אנשים שומרי חוק, אנחנו משלמי מסים, הכי משלמי מסים שיכול להיות אלה בעלי העסקים, זו האוכלוסייה שהכי משלמת מסים בישראל וביוקר. בואו תעזרו לנו עכשיו. למה אנחנו צריכים לעבור אין ספור ועדות? יוסי, כמה ועדות כבר ראית אותי פה אומרת את אותו הדבר?! אתה ודאי כבר משתעמם מהמילים שלי. כמה אתה יכול לשמוע אותי אומרת שאנחנו לא צריכים לעבור את מסכת הגיהינום הזו? אנשים באים אליי למשרד בשביל להגיש בקשות והצהרות שיוכיחו שהם כן עסקי תיירות. למה הם צריכים לקבל כזאת סטירת לחי אחרי כל מה שהם עושים פה כל השנים? הם מחזיקים את העיר. אנחנו מחזיקים את העיר, בעלי העסקים בעיר הזו מחזיקים את העיר. אנחנו מבין אוכלוסיית משלמי המסים היחידה בעיר הזו, אנחנו משלמים ארנונה למה אנחנו צריכים להתחנן על מה שמגיע לנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך על סמך ירידה בהכנסה לקבל שיפוי, זה המתווה היחיד. << דובר >> דני: << דובר >> אמרו שהפיצויים יהיו מינואר עד אפריל. המציאות שלנו לא הולכת להשתנות עכשיו. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> זה עניין של פעימות. ברגע שיכניסו אותנו, הכול יהיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עובדים גם על מאי ועל יוני. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל, כבוד יו"ר, בכל פעם שאנחנו נפגשים, אני תמיד אומר את זה שחבר הכנסת ביטון הולך – הוא לוקח איתו את הלב שלו וגם את ההשכלה ואת הניסיון – וזה חשוב מאוד, כי אני לא יודע אם כולם פה בשולחן מכירים, אבל הוא באמת בלב ובנפש מאמין בדבר הזה, ולא סתם הוא יו"ר הוועדה הזו, כי זו באמת הנשמה שלו. אני רוצה לומר לך, מיכאל, ברשות ראש העיר, אני אגיד גם מקצת שבחו בפניו. פה אתה יושב בצפת, כאשר צפת היא לא רק עיר הבירה של הגליל, אלא שאצלי היא סימן של מצב המדינה. את צפת התחילו לבנות לפני ירושלים, אגב מי שמכיר קצת היסטוריה, כשכל ההתיישבות הייתה לפני 250 או 300 שנה. צפת אמורה להיות הכתר לא רק של הגליל. צפת אמורה להיות אחת הערים החשובות ביותר בישראל, ובמקום זה אנחנו מזניחים אותה במשך שנים. כשמדברים עכשיו על מצב החירום, זה נכון שהולכים לשים פלסטרים. אני שמעתי עכשיו את האישה הזו שזועקת את הזעקה של התושבים, ואני שמעתי עוד גם ממספר אנשי עסקים, כמו איש עסקים אחד שאני יודע שהשקיע במקום הזה 5 מיליון שקלים, הוא מפרנס חמש מאות נפשות והוא הראה לי את הביטולים שהיו לו. הוא אמר לי ש-80% מההכנסות מגיעות אליו מחוץ לעיר, תיירות פנים ותיירות חוץ – והכול פשוט נמחק. הוא שילם ארנונה, שילם מסים. הוא שלח לי את המספרים. הוא מפרנס את המדינה, האיש הזה, ועכשיו אנחנו מזניחים אותו. זה לא רק הוא, כי אפשר להגיד כך על רוב אנשי העסקים בעיר. כל זה רק במעגל הקצר ובמצב החירום, אבל חוץ מזה צריך לקחת בחשבון שבצפת יש פערים. פגשתי את ראש העיר לפני שנהיה ראש העיר, ודיברנו הרבה ולעומק. אמרתי לו שכשהוא יהיה ראש העיר אנחנו הולכים להדביק פערים, על ידי כך שנעשה גם תכניות בניה, אבל אחרי שפרצה המלחמה ופגשתי את ראש העיר, פתאום במקום לפתח את העיר, עכשיו הוא עסוק בלהציל את העיר וריחמתי עליו. יש לו את המרץ, את הרצון ואת היכולת, אבל עלינו להשקיע בעיר הזו. מיכאל, סליחה שאני אומר את זה ברבים כי יכולתי לומר את זה בארבע עיניים, אבל נכשלנו. בושתנו שנכשלנו. אני הלכתי לוועדת הכספים בדיוק כמו שרצית, ואני איימתי על היו"ר גפני ועל אזולאי, איימתי עליו בעולם הזה ובעולם הבא, אמרתי לו שלא יימחל לו הדבר הזה אם הוא לא ייתן בקדנציה הזו וישים את צפת על המפה כמו שצריך להיות. קיים כזה דבר, שהמדינה תומכת, כמו שעושים עם מנהלת דרום ומנהלת צפון, צפת דורשת מנהלת צפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ערים שקיבלו החלטת ממשלה מהמדינה. לעשרות ערים בישראל יש החלטת ממשלה, ולעיר הזו מגיע. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> הגיע הזמן אחת ולתמיד לתת לצפת את התמיכה שמגיע לה, מגיע לתושבים. זו אוכלוסייה מורכבת, אבל ישנם הרבה אנשים שמוכנים להשקיע כוח, להשקיע כסף והם השקיעו והוכיחו את עצמם, כדי להרים את העיר וכדי להביא לפה עסקים, טכנולוגיה וכו'. פשוט להרים את העיר ולהפוך אותה עד שתהיה הכתר של המדינה. מיכאל, אני רוצה לבקש רק דבר אחד – לא להוריד את הרגל מהדוושה. כל הזמן, שבעה ימים בשבוע, להיות עסוק עם צפת שעל השולחן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> חבר-הכנסת ביטון, שמי קרן אלון ואני בעלים של יקב צפת. אני ובעלי חוזרים בתשובה. בעלי הגיע לפה מתאילנד והוא לא תאילנדי אלא מרוקאי שנולד ממרוקו ואני הגעתי מכיכר המדינה, שם היה לי משרד תיווך ושם חזרתי בתשובה והגעתי לצפת בשנת 1995. התחתנו בשנת 2000 וב-2004 הקמנו את היקב. לפני 17 שנים נטענו כרם באזור מירון, ויש לנו שמונה ילדים. אין לנו עובדים, זה רק אנחנו והילדים ביקב בוטיק קטן ומצליח. שרדנו את הקורונה ואת מלחמת הלבנון השנייה. אני באמת פונה ללב שלך, כי זה מה שמרגישים פה. הלב שלך שומע את האנשים ואת המצוקה. אנחנו במצוקה 30 שנים שאנחנו גרים כאן, לא ראיתי כזו מצוקה. אנשים בדיכאון, אנשים סוגרים עסקים, 30% מהעסקים עוברים למרכז. אני יכולה להגיד בפירוש שהיו לנו הצעות ליקב לעבור לירושלים. ראש קרן פיתוח של ירושלים אמר לי להעביר את העסק איך שהוא אליו לירושלים, ובסוף הוא לקח את יקב מתל אביב, מפני שאמרתי לו שיש לנו שריטה כי אנחנו מכורים לצפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו שצריך. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> לא רק זה, אלא שאנחנו גם אידיאולוגים ואנחנו אוהבים את אנשי הצפון ואת הפריפריה, טוב לנו פה, גידלנו ילדים לתפארת. הילדים שלי חקלאים, הם לא רק בחורי ישיבה. יש לי בן שהוא מתנדב במד"א כבר שמונה שנים, הרב אלחנן מכיר אותנו טוב. הבן שלי היה באסון מירון ולצערי הרב פינה הרבה גופות. צפת, זה הגליל. אם צפת מתרסקת – כל הגליל מתרסק. אם העסקים מתרסקים, זו בעיה כי העסקים זה הכוח המניע של העיר. יש איזושהי הרגשה כזו שטוב, אז אני אסבול, או שהעסק יפשוט את רגל ואז ייפתח משהו במקום – אבל זה לא נכון, זו לא ראייה עסקית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא רק מה שאת אומרת, אלא שיש נסיגה, אלא שיש בריחה שקטה של העסקים דרומה. הם פשוט בוחרים. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> בדיוק. 30% מהעסקים עוזבים. אני פונה ללב שלך גם כי יש לי ילדה בת 16 שקיבלה אפילפסיה בגלל המלחמה, יש לי בעל שבגלל שהוא עובד לבד בכרם ונפל שם טיל – הוא עם חמש פריצות דיסק והיה שלוש פעמים במיון. תשעת החודשים האלה, אנחנו לפני ריסוק. אנחנו מבקשים שאתם תנשימו אותנו ותתנו לנו חמצן, שזה כסף. תנו לנו קצת כסף, לא הרבה, לפחות כמו שהיה בקורונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם משתלם למדינה, כי אתם כעסקים תחזירו את המסים. זה לא כמו מענק על מנת לפנות מישהו שזה כסף שלא חוזר למדינה. לשמור על עסק – המסים חוזרים. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> הנשימו אותנו בקורונה וגם היינו על המפה בשביל לשלם את כל מה שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הזעקה שלכם מובנת ומי שבא לפה היום, אלו חברי הכנסת שאכפת להם. היו צריכים לבוא 120 חברי כנסת, אבל גם אלה שבאים שמחים שהם באים. אנחנו לא נרפה מהנושא הזה, ואנחנו מבטיחים לכם שאתם תדעו את זה, אתם תראו את זה ואתם תשמעו את זה. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> אני מודה לך, אנחנו מעריכים את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פועלים להרחבת המתווה כדי שתקבלו פיצויים. כבר קיימת מספר דיונים, גם בוועדה אצל מיכאל וגם בוועדת הכספים. יש שהגישו בקשה ולא הגיעו אפילו לעיין בבקשה, כי יש עומס נוראי של כחצי מיליון בקשות. << דובר >> קרן אלון: << דובר >> אבל צפת לא על המפה, אנחנו נפלנו בין הכיסאות בכל המתווים האפשריים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אנחנו נפעל להרחבת המתווה. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> הדבר השלישי, מתוך ארבעת הנושאים לדיון, זה פחות לחירום, אבל ההכנסות העצמיות שלנו ברשות מגיעות בערך ל-20% ואין לנו מנועי צמיחה אמתיים. אני לא יודע אם בעשר השנים האחרונות גדל פה איזשהו אזור תעשייה או חנות שנפתחה, אבל נראה לי שלא, ולכן אשמח מאוד במסגרת קידום החלטת ממשלה כזו או אחרת לתת לנו פה משאבים למנועי צמיחה אמתיים, וגם משרד הפנים יעזור לנו בזה בעזרת השם. יש פה אתר הטמנה גדול שאפשר לעשות, יש לנו שטח בשביל זה, להקים פה אתרים סולריים עם צבירה של חשמל וכל מיני רעיונות שיש. אנחנו צריכים את הכסף הראשוני, כדי שזה יכניס את עצמו. כן גם ה- B.O.Tהזה שדברתי איתך אליו לגבי החניות פה בעיר, כדי להרים את העסקים, ואני לא אתעכב על זה מפאת קוצר הזמן. הדבר האחרון, הוא שיקום התיירות בצפת. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> יוסי, לגבי הנושא הקודם שדיברת עליו, יש לנו מיזמים כלכליים שאמור לצאת עוד מעט עם לא מעט כסף. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אין קול קורא שאנחנו לא קופצים עליו. בסדר גמור. דבר אחרון, כפי שאמרתי, זה שיקום התיירות ויש לכך שתי אופציות – או שנעשה את זה לבד ואני מעריך שזה ייקח לנו כ-30 שנה, לסגור את הפערים ולהקים את התיירות מחדש; או שמשקיעים פה עשרות מיליונים, כדי לתת לנו את מכת החשמל הזו. אני אשמח מאוד גם לעזרת הוועדה בזה. המשנה, הרב נחמן גלבך, נכנס כעת וכפי שאמרתי, הוא חבר המועצה שהצטרך אלינו עכשיו. היה לו יום ארוך בנושא החינוך כי הוא מחזיק את תיק החינוך החרדי ואחראי על צוותי החירום של החינוך. << דובר >> הרב נחמן גלבך: << דובר >> היינו בחירום היום, ועשינו עבודה משמעותית מאוד. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> שטח שיפוט – כמו שאתה רואה הוא ענק ואין סופי כך שאפשר לחשוב על רעיונות רבים להקים בכל המשטח הזה. בעזרת השם ביחד ננצח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמן. חברי הכנסת ונציגי הממשלה, בואו נסכם בקצרה. מי שיש לו בשורה או הערה לגבי משהו מדויק לעתיד, קדימה. << דובר >> אל"מ ליאור אטיאס: << דובר >> אני אתייחס דווקא כאזרח, ולא כלובש מדים. אני איש מילואים ואני חושב שכשאני מגיע לפה מפתח תקווה, אנשים מהמרכז לא יודעים מה באמת קורה פה בצפון. יש נתק מוחלט. מה שראש העיר מתאר פה זה באמת מצב קשה מאוד. אני אגע רק במספר נקודות – נקודה אחת, היא שב-2006 הייתה מלחמה שפגעה בצורה קשה ביותר במרחב הזה של צפת, ולא צריך לספר, אבל אולי יש פה אנשים צעירים שפחות מכירים; נקודה שנייה היא האתגר או תרחיש הייחוס של צפת בהיבטים המלחמתיים הצבאיים שלנו, שהוא מאתגר מאוד. מהרגע שפונתה קריית שמונה, הקו שלנו עבר להיות קו צפת. זאת אומרת שכרגע העובדה שאתם שיניתם את הסיור שלכם בבוקר, זו דוגמה קטנה לאירוע הזה, וזה יכול היה גם להיראות אחרת לחלוטין, אבל כרגע החזית שלנו היא למעשה חזית צפת. הקרבה לבסיסי הצבא, היא משהו ייחודי בצפת. יש פה המון מתקנים שחיזבאללה מסמן אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ישי, זה נותן לך את ההסברים ליועצת המשפטית, שיסביר למה לתת פה מענק חירום, לפי שאני אתפוס אותה. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> נכון. שיביא לי את זה כתוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מתכוון לעשות ברדק. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> שידברו גם אתנו נגב גליל, מול מנהל החירום. אנחנו תרחיש ייחוס - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יכולים לעבור דרכם בשנייה. המקום הזה צריך עזרה מידית – המצלמות, ציוד החירום, צינורות כיבוי אש. יש פה יותר מדי צרות, שהם בלי מענה. << דובר >> אל"מ ליאור אטיאס: << דובר >> בסופו של דבר, בהיבט הצבא לפחות, צפת מסומנת כנקודה הכואבת ביותר, המשמעותית ביותר והמשפיעה ביותר גם מבחינה תודעתית בהיבטי המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> כמו שאמרתי בתחילת דבריי, צפת היא אצלנו בשני טיפולים – אחד גם בחירום, כשאנחנו מלווים את הרשות וגם רוצים להכניס אותה כמקור אסטרטגי שאנחנו נרצה לתת כאן מיקוד מיוחד בהיערכות לחירום; והצד השני, הוא מה שקורה כאן מבחינת ההתנהלות של הרשות עם ראש עיר חדש שאנחנו מאחלים לו הרבה בהצלחה. הוא כבר התגייס למשימה, וביחד אנחנו עושים תכנית הבראה, שהיא תכנית חדשה כפיילוט, שתיתן כאן משאבים ומנועי צמיחה להמראה. מיכאל, אני מברכת אותך על כל מה שאתה עושה כאן, גם כשאתה מגיע אלינו פיזית לצפון לכל הישיבות או כשאנחנו מגיעים אליך, חשוב להיות כאן כי צפת זו אחת מהרשויות שהיא לא נכללת בכלום. כלומר, היא לא בקו עימות והיא לא מפונה. אנחנו נותנים המון משאבים. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. המקבילה שלה בנגב זו באר שבע, והיא כולה משופעת משאבי ממשלה והחלטות ממשלה. ופה יש בית חולים ויש אוניברסיטה, אבל אין שום תמיכה בעיר לקלוט את העוגנים הארציים האלה. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> אנחנו מסכימים שיש כאן עיוות שצריך לתקן, ואנחנו נהיה שותפים לכל הצעה שתהיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. תודה לכל מי שבא, גם אם לא דיברתם כי הייתם כאן היום וזה משמעותי. חברי כנסת, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ראשית נפתח בכבוד אכסניה, לך יוסי, לצוות שלך ולכל החברים פה בעיר, תודה רבה על הסיור המושקע והמשמעותי שחיכינו לו הרבה זמן וסוף סוף הגענו. הסיור היה מתוכנן ונגע בכל הנקודות שאנחנו כחברי כנסת יש לנו עכשיו לא מעט שיעורי בית לקחת לכנסת, ולא רק על מנת להעלות חזרה או להשאיר על סדר היום הציבורי את הנושא של צפת והצפון, אלא גם בעיות קונקרטיות לעיר עצמה – אז תודה רבה. מיותר לציין את יו"ר הוועדה, מיכאל, שהצפון והפריפריה הם נושאים שהוא מעלה ולא לחינם הוא יו"ר ועדת נגב גליל, עוד לפני המלחמה, אבל ביתר שאת הוועדה הזו עובדת בטורים גבוהים גם בכנסת וגם בסיורים בשטח. הוא מגיע ופותר בעיות, ואני אומר את זה גם כתושב הצפון, כי הוא נוכח והוא מורגש, הוא נמצא בגולן ובגליל ולא עוזב. הוא מסתכל לתושבים בעיניים, רואה את המצוקות ופועל בכל הכלים שיש ברשותו כדי להשפיע. אני רוצה לגעת בצורה מדויקת וגם לא להאריך במילים, אז הדבר הראשון הוא מתווה הפיצוי לעסקים, כפי שאמרתי גם בפתיח, אני חוזר ואומר שיש תמימות דעים בין כל חברי הכנס, קואליציה ואופוזיציה לקדם איתי ביחד את המתווה הזה. אני מקווה מאוד שהאוצר יתעשת ויקדם את המתווה לפני שנגיע להצעת חוק או בהמשך הדיונים האלה בוועדות. כמו שאמרתי, הייתי בשבוע שעבר במשרד ראש הממשלה, וגם הם עובדים על איזשהו מתווה. אנחנו נראה שהוא מדויק, נכון ונותן מענה לעסקים כי בסופו של דבר המדינה משקיעה הון תועפות כדי ליישב אזרחים בפריפריה שעומדים על הגדרות. בסופו של דבר, לא יכולה להיות תעשייה והייטק בתל אביב אם לא ישבו פה אנשים בפרפריה וישמרו על המרחבים שיש לנו כאן. ולכן, יש איזושהי הרגשה שהמדינה שופכת פה הון תועפות כדי לגרום לאנשים להגיע, אבל כשיש מצוקה עכשיו, אנשים מרגישים חסרי מענה, ואת זה אנחנו צריכים לדייק. הדבר השני, הוא תשלומי ארנונה לעסקים ויש דיון נוסף לגבי זה. זה משהו שאני מקפיד להגיד, אבל זה לא משהו שראש העיר יודע לשלוט עליו, כי זה מגיע מלמעלה ממשרד הפנים. השר ארבל היה אתנו, דיברנו איתו על זה והוא ממש ביקש מאתנו שאפילו נגיש את הנושא ונקדם את זה בוועדת הכספים, כדי לייצר פה איזושהי פעילות מול האוצר. זו תהיה בשורה אדירה, לעסקים, ליישובים המפונים והלא מפונים, של המילואימניקים וכל מי שהעסק שלו בעקבות המלחמה לא פעיל ועדיין משלם. המדינה תמצא את הדרך לשפות את השלטון המקומי במקום אותם בעלי עסקים. הדבר השלישי זה לייצר דרך המנהלת שאני זכיתי ביחד עם יו"ר הוועדה להחתים כמעט את כל חברי הכנסת על הדרישה, ממש בתחילת המלחמה, כדי להקים את המנהלת הצפונית, אז אני שמח שאושר הפרויקטור הצפוני. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> גם מנהלת אופק צפוני לא מטפלת בצפת, וזה חשוב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון מאוד, תיכף נגיע לצפת. ברגע שיהיה איזשהו קודקוד שנדע שהצפון אצלו, אז נדע מה לדרוש ממנו כדי להתחיל לתפעל, וחלק ממה שהוא צריך לעבוד עליו זה המתווה של היום שאחרי של תושב שנמצא היום במצוקה, בלחימה ובקריסה, שיידע שמדינת ישראל הולכת להשקיע פה המון כסף. מיכאל, כמו שאמרת על באר שבע – זה תשתיות, חינוך, רפואה וכו'. דיברנו על הגשר, ואני כתושב הגולן אומר שאם הגשר הזה נופל בשעת מלחמה, אין לנו לאן להתפנות, אין לנו בית חולים אחר. כדי להגיע למוריה, כבר תצא נשמתך. יש כאן אירועים גדולים סביב העיר הזו וצריך באמת לקדם ולייצר איזשהו לחץ במשותף על הממשלה לקיים פה איזושהי החלטת ממשלה על צפת, כי עד שישנו את המתווה הזה של קו עימות והטווחים, מי בפנים ומי לא בפנים, ייקח עוד הרבה זמן, אבל החלטת ממשלה קונקרטית לצפת, זה משהו שאנחנו כן יכולים ללחוץ ולנסות להגיע לאיזושהי הבנה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. נמשיך להעלות על סדר היום את כל הדרישות הפרטניות. מהלשכה שלי יש את מיק שהוא צפתי והוא כל היום מדבר וזועק על צפת ועל המצוקות פה, הוא מביא את הצעקה ואת הכאב של צפת ושל התושבים בכלל ואפשר גם לפנות אליו. אנחנו ממשיכים מנגד גם לפעול מול ועדת הכספים ושאר הוועדות כדי להביא לפתרונות מהותיים פה לעיר. תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא אחזור על דברים שנאמרו לפניי, אבל קודם כל תודה על הסיור, תודה על האירוח ותודה למיכאל שעמל וארגן את הסיור הזה. מיכאל, כל סיור שלך לא מסתיים בסיור עצמו ורק במסקנות, אלא שאתה תמידי עושה מעקב ועד שאתה לא רואה שדברים זזים, אתה לא מרפה ולא עוצר. מטרת הסיור הייתה מובנת, להכיר לראות ולשמוע מקרוב את בעלי העסקים, את עובדי העירייה, את ראש העיר, ושיהיה לך בהצלחה בתפקידך מכל הלב. אני השכנה שלכם מכרמיאל, ואני גם באתי מהשלטון המוניציפאלי, הייתי סגנית ראש העיר לפני הכנסת, כך שאני מכירה ומבינה מה עובר עליכם ואיך אתם צריכים להתמודד. לגבי גביית ארנונה אנחנו פועלים, ואני גם שותפה בדיון וניזום דיון מהיר בנושא מתווה מיוחד לעסקים. זה לא ייתכן שממשיכים לשלם ארנונה, כשאין שום הכנסה. זה גם רלוונטי ליישובים שמפונים ולאלה שלא מפונים, אבל לגבי עסקים אנחנו ראינו שהכול מת, הכול נסגר. אני זוכרת את צפת לפני הקורונה כשהעיר הייתה חיה מלאה קבוצות ותיירים. אני בעצמי הבאתי לכאן הרבה תיירים ואורחים שבאו צפונה. אנחנו נעשה הכול ולא נעצור עד שנראה את קבלת ההחלטה ויישום קבלת ההחלטות של הממשלה לגבי צפת. צריכים החלטות מיוחדות גם בשגרה וגם בחירום. הכלכלה של צפת משפיעה על כל אזור הגליל, אתם העוגן, אם זה בית החולים והאוניברסיטה. אנחנו נעשה הכול כדי לחזק אתכם ונמשיך לחזק אתכם. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אמרת מילה יפה "יישום" שחשוב לנו מאוד. אנחנו רוצים לשמוע בשורה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. גם החלטה וגם יישום. << דובר >> יוסי קקון: << דובר >> אני רק אגיד תודה לאלה שדאגו מהצד שלנו – למנכ"ל, למ"מ גילי, אריה שלא נמצא כאן והוא אחד העוזרים שלי, הרמ"ט שלי, פולי השר שדאגה שהכול יהיה בזמנים, אז תודה לכל הצוות על היום החשוב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נמצאים בעיר שמי שלא מבין את העומק והעוצמה הרוחנית וההיסטורית של המקום הזה, הוא ודאי לא ישראלי ולא יהודי. להיות ישראלי ולהיות יהודי זה להבין שסיפורי הפלמ"ח והקרבות של ההגנה ברחובות כאן, כמו גם ההתיישבות המחודשת שבאה לעיר צפת, עד להיסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד, ביתר שאת בגירוש ספרד כשהגיעו לכאן גאוני עולם ויצרו פה את הקהילה הכי משמעותית בעולם היהודי – בהלכה, בקבלה, בדרש, בסוד, ברמז – הכול היה פה. דיברנו על שלמה אלקבץ, אז אחד הבתים ככתוב – "עורי עורי שר דברי", אנחנו צריכים להעיר את העיר הזו, להעיר אותה ולהחזיר אותה לימי תפארתה, ולצפת היו ימים יפים. צפת של שנות השבעים והשמונים, לא הייתה בקריסה שהיא נמצאת בה היום, ואנחנו צריכים להחזיר אותה לימים הטובים שלה. יש פה הזדמנות עם הנהגה צעירה, דינאמית, רצינית וחרוצה שתובעת בצדק ובדין מהממשלה שתעשה את המעשה הנכון. אם הממשלה לא תעשה מעשה ולא תהיה פה הנהגה, לא יהיה כלום; אם תהיה פה הנהגה והממשלה תתעלם – הם יוכלו להתקדם חמישה צעדים, אבל אם הממשלה תבוא ותהיה שותפה להנהגה כזו – אפשר להתקדם עשרה צעדים. אנחנו כוועדה נלווה את צפת לא יום ולא יומיים ולא רק במלחמה. אנחנו נקדיש לה זמן ותשומת לב כי היא עוגן לגליל והיא סמל לאפשרות שסוציואקונומי נמוך כמו שתיים כן יכול לעשות חינוך, תיירות ורווח, אם יתנו לו את הכלים, את העוגנים, את הצדק החלוקתי ואת השוויוניות שהעיר הזו ראויה לה. ברמה הפרקטית, אנחנו מבקשים ממשרד הפנים להאיץ את השלמת תכנית ההבראה לעיר, שהיא תכלול גם מרכיבי צמיחה וגם פרויקטים מחוללי שינוי, והיא תיפרס על זמן אמתי שבה העיר מבריאה, גם אם זה דורש חמש שנים, עדיף תכנית הבראה לחמש שנים ואל תפחד מחשב מלווה, כי אם הוא לא עובד איתך טוב, מחליפים אותו, אבל חשב מלווה שיהיה איתך חמש שנים, כי אתה תאזן את תקציב העיר, תייצב את המערכות, תספר סיפור של צמיחה ותתחיל להראות שהכלכלה משתנה, שהתיירות משתנה ושאתה בשפל הכי גדול כי ממנו אפשר רק לעלות. תכנית ההבראה הזו צריכה להתממש מהר. תכנית ההבראה הזו בגיבוי החלטת ממשלה על צפת, זה מה שחייבים לעשות. ממשלת ישראל התכנסה פה בראשית השנים באזור 2013, או 2012 כשהיה פה כנס של ממשלת ישראל שבה הוכרז על הקמת האוניברסיטה בגליל. אם ממשלת ישראל התכנסה פה בשביל להקים אוניברסיטה, היא יכולה להתכנס פה שוב ולהעמיד את צפת על הרגליים. ממשלת ישראל ידעה להביא החלטות ממשלה מיוחדות לירושלים, לשדרות, לירוחם ולעוד עשרות ערים, קבוצות ערים, לחצור ולאחרים – וזה לא מוסרי שאין החלטת ממשלה לעיר הזו. הבעיות שלה גדולות מדי, שבכלים הרגילים של הממשלה, אין לה מספיק כלים. הם צריכים פה בוסט חמש שנתי של החלטת ממשלה. העיר הזו צריכה להיקרא עיר תיירות, ואנחנו נגיש תוך שבוע או שבועיים הצעת חוק מתקנת של עיר תיירות, כדי שיחולו עליה כללים של עיר תיירת במשברים, כי היא נופלת בין הכיסאות ולא מקבלת את הזכאויות שמאפשרות לעיר תיירות להתקיים בשעת משבר כלכלי. אנחנו נפעל להביא את המענקים לעסקים, גם לתיירות וגם לעסקים תומכי תיירות, ננסה להביא אותם עד יוני וננסה גם להרחיב את אותן הגדרות של אותם עסקים. אנחנו מבקשים מנגב גליל לבחון פה מענק חד פעמי נוסף של כשני מיליון שקלים לצפת, ולנצח את הבירוקרטיה של ייעוץ משפטי. אם הם לא יודעים, אז אני אכנס לזה. השר יודע לעבוד ורוצה לתת, אז לא לפחד מהייעוץ המשפטי. נביא אותה לחדר שלנו, נשאל אותה אם היא הייתה בפיקוד צפון ומבינה מה אלו 30 אזעקות כשצריך לשים פה כסף. << דובר >> ישי רובין: << דובר >> הבאתי אותה לקריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להביא אותה לפה, למעלית הקטנה פה. בנוסף, אנחנו נבקש דיון חירום על צפת בוועדת כספים. אנחנו מצפים שבתכנון של העיר הזו, יתייחסו למשבר שיש פה של מבני ציבור ושל פעילות כלכלית. למנהל התכנון יש כל מיני הגדרות של ריבוי שימושים במגורים והוא צריך להגדיר את החזון הזה, שזה יהיה בתכנית המתאר. << דובר >> עינב פרץ: << דובר >> צפת נכללת בתשע רשויות בצפון של רעידת אדמה, וגם העניין הזה צריך להיכנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד יותר טוב, זה אומר שאת קומת הקרקע אתה מבסס ואתה יכול להקצות שם גני ילדים ופעילות עסקית אסתטית מתחת לבית. כל מבני המגורים פה צריכים לייצר מבני ציבור, כי הוא לא יוכל להגיע לשטחי ציבור מבלי להיכנס לאזור של המגורים – זה דבר שצריך לתת לו התייחסות. אנחנו לא נרפה ולא נעסוק בזה באופן חד פעמי. גם נמשיך לעקוב, גם נכנס דיונים, גם נעבוד בפגרה וגם נשוב לכאן מיד בתחילת המושב הבא, על מנת לראות אם עשינו אפס או שעשינו אחד או שתיים. << דובר >> לילך סגל: << דובר >> אנחנו גם נבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאמין, אני סומך עלייך לילך, אני קלטתי אותך. אני ממנה אותך לוועדת ביקורת הוועדה לנגב וגליל. אנחנו רוצים להיות אלה שיזכו לראות בצמיחה, בשגשוג של העיר הזו וביציאה שלה לימים יפים יותר. יש פה פוטנציאל עם הנהגה חדשה, וכולם צריכים להיתרם. תודה לכולם, אנחנו נועלים את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>