פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 81
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ארז מלול – מ"מ היו"ר



מוזמנים: 
	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה והאכיפה, משרד העבודה

	איילת דהאן
	–
	עו"ד, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדן, משרד המשפטים

	רבקה לפינר
	–
	יו"ר ועדת האגרות הבין-משרדית, משרד האוצר

	משה נקש
	–
	ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	קרן גלבוע
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	דניאל איטח
	–
	משרד ראש הממשלה

	ערן סיב
	–
	יו"ר, התאחדות קבלני השיפוצים בישראל

	נטלי ויינשטיין
	–
	מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

	בן ציון נהמי
	–
	חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

	יצחק בילס
	
	חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

	בלה איסחקוב
	–
	התאחדות קבלני השיפוצים

	יעל ספיר
	–
	התאחדות קבלני השיפוצים

	אלי שושן
	
	התאחדות קבלני השיפוצים

	רותי כהן
	–
	התאחדות קבלני השיפוצים

	אבי בן חיים
	–
	קבלן והנדסאי בניין, חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים

	יריב ריינזילבר
	
	מנהל חברת שיפוצים

	יצחק מויאל
	–
	יו"ר, הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

	דוד כהן
	–
	התאחדות הקבלנים

	יוחאי כהן
	–
	התאחדות הקבלנים

	מקסים צ'רנין 
	–
	קבלן שיפוצים, חבר בהתאחדות הקבלנים

	רן כהן
	–
	חבר הנהלה בהתאחדות

	ואאיל עבאדי
	–
	הסתדרות עובדי הבניין

	מיכאל גבאי
	–
	מנכ"ל, חברת מיקי שיפוצים

	מאיר שמש
	–
	התאחדות קבלני הפיגומים

	צבי קנטור
	–
	יו"ר, ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין

	אחמד גנאים
	–
	"אלעולא להכשרות וחינוך" בע"מ, סח'נין

	
	
	



משתתפים באמצעים מקוונים:
	מיכל ארן
	–
	מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
שי אבדיאייב – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

שבוע טוב לכולם. יום ראשון, ח' בתמוז, התשפ"ד, 14.07.2024, הנושא, בחינת העסקת עובדים זרים בענף השיפוצים לאור איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. לפני שנתחיל את הדיון, כולנו תפילה לשלום חיילינו, שיצליחו בקרב ויחזרו לביתם בשלום, ולשלום חטופינו, שיחזרו לביתם בקרוב, אמן. 

התכנסנו לנושא שהתוודעתי אליו מאז 7 באוקטובר. כולנו מכירים את התאחדות הקבלנים, ה"טייקונים", אין לי שום בעיה איתם, אבל הם חזקים יותר. אני מגלה פתאום שיש התאחדות לענף השיפוצים, יש יושב-ראש, יש מנכ"לית ונשמע אותם. בעקבות 7 באוקטובר הענף הזה הושבת, אנשים פשטו רגל, אזרחים לא קיבלו דירות, משלמים שכירות ואין להם איפה לגור, וגם הקבלנים הגדולים שנעזרים בקבלני המשנה נתקעו, ובעצם ענף השיפוצים הוא "ענף השקופים".

בתור נציג מפלגה שמייצגת את השקופים, ישר הרמתי ידיים והתחלתי לטפל בנושא, היו דיונים בוועדת העבודה והרווחה, ועדת הפנים ועכשיו גם בוועדה הזו. אני מודה ליושב-ראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת אלי רביבו, הוא עובד קשה בכל הנושא של עובדים זרים, הוא נהיה מומחה ופועל רבות בעניין. הוא הראה לי כמה חשוב ענף השיפוצים, וביקש שאני אנהל את הדיון, ואני מקווה שבעזרת השם נביא בשורות לקבלני השיפוצים ולאזרחים.

יש 6,130 קבלני שיפוצים רשומים, יש עוד 25,000 לא רשומים, ואין עובדים פלסטינים ואין עובדים זרים, ולצערי ידיים ישראליות לא עובדות כל כך בענף, עובדות מעט, דאגנו דרך העבודה והרווחה להכניס אותם למענקים, אבל זה עדיין לא מספק והפתרון העיקרי פה הוא העובדים הזרים. 

מאז 7 באוקטובר רשות האוכלוסין עובדת קשה, היינו בהרבה דיונים לגבי קידום הנושא, אז עם ענבל ועכשיו עם נקש, אבל ב"ענף השקופים" אין התקדמות, למרות החלטת ועדת המנכ"לים שצריך לקדם, אין עדיין נהלים, לא הגיע עובד אחד לענף השיפוצים, וחייבים להתקדם בנושא.

נשמע את כולם, בגלל קוצר הזמן כל אחד יהיה תכליתי ולא יחזור על עצמו, תדברו על הקושי ועל הפתרונות האפשריים ונקווה להביא בשורה. נתחיל עם ענף השיפוצים, עם המנכ"לית, עם היושב-ראש.


 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   


אני ערן, יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל, אנחנו הגוף הרשמי החוקי לענף השיפוצים, יש לנו הסכם עבודה קיבוצי עם ההסתדרות, יושב כאן ידידי איציק מויאל. בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ארז מלול, אתה הרמת את הכפפה, אתה מאמין בנו ולקחת אותנו כמשימה. 

כמו שאתה אומר, "ענף השקופים", כך אנחנו מרגישים שנים רבות. אנחנו לא "סוג ז'" במדינה, אנחנו משלמים מיסים, עושים צבא, העסקנו 15,000 עובדים פלסטינים בצורה חוקית, עם רישיון עבודה, דרך רשות האוכלוסין. מאז 7 באוקטובר, ענף הבניין קיבל מעט עובדים זרים, ענף המלונאות קיבל, ענף החקלאות קיבל, כולם קיבלו עובדים זרים, ורק אנחנו נשארנו בין הפטיש והסדן בלי עובדים, ואנחנו משתוקקים קודם כל לעובדים ישראלים. מפה אני קורא לכל ישראלי שרוצה לעבוד בענף השיפוצים, תפנה אלינו, נכשיר אותך ונסדר לך עבודה.

אם אין עובדים ישראלים ואין עובדים פלסטינים, אנחנו רוצים עובדים זרים כמו כולם. זה ענף גדול שמגלגל 15 מיליארד שקלים בשנה, 350,000 בתי אב בשנה עוברים שיפוצים, יש 6,130 קבלני שיפוצים שרשומים "כדת משה ישראל" ברשם הקבלנים, אחרי שעברו מבחנים, תעודת יושר מהמשטרה, בדיקות עבודה בגובה, בטיחות בעבודה, המון מבחנים והם מקבלים את החותמת ממדינת ישראל שהם רשאים לעשות שיפוצים מעל 47,000 שקל. ואותם אנשים העסיקו עובדים פלסטינים בצורה חוקית, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תאפשר לנו להעסיק עובדים זרים.

המתווה של העובדים הזרים שקיים היום בשוק דרך תאגידי כוח אדם לא מתאים לענף השיפוצים. התאגידים מבקשים לתת לכל הפחות 30 עובדים לחברת בנייה. עובד אחד, שניים, שלושה או ארבעה לחברת שיפוצים, זה לא מתאים להם להתעסק עם זה, האגרות שהם משלמים והתעריפים שעובד זר מקבל היום זה בערך 20,000 שקלים בחודש, לא ייתכן שעובד ירוויח יותר מבעל הבית שלו. 

ביקשנו להעסיק את העובדים הזרים בהעסקה ישירה דרך לשכות פרטיות. לפני שבועיים הייתה ועדת מנכ"לים ברשות יוסי שלי, מנכ"ל ראש הממשלה, אני ונטלי הגענו לשם, שכנענו אותם בצורך להציל את ענף השיפוצים, אנשים קורסים, אנשים פושטים את הרגל, שיקים חוזרים כי אין להם עובדים. זכותנו להעסיק את העובדים ולהתפרנס בכבוד. ועדת המנכ"לים ברשות יוסי שלי, גם נקש וסיסו היו שם, החליטה להקצות 5,000 עובדים יעודיים לענף השיפוצים, ודרך לשכות פרטיות, התאחדות קבלני השיפוצים או כל גוף אחר שיכול להציג מועמדות, הם יוכלו להביא את העובדים לארץ. דובר על לתת את העובדים ממזרח אירופה לענף השיפוצים.

עובדי בניין הם לא עובדי שיפוצים, כמו שעובדי חקלאות הם לא עובדי שיפוצים. ההכשרות ומה שהם צריכים לדעת לעשות, אלה עובדים מקצועיים לכל דבר ועניין, אנחנו צריכים שיהיו מקצועיים בגבס, בריצוף, בצבע, בטיח, ולא בברזלנות או טפסנות, אשר אלה המקצועות שעלהם הם נבחנים בחוץ לארץ לפני הבאתם לארץ. אנחנו צריכים עובדים ייעודיים לענף השיפוצים במדינת ישראל.

כולי תקווה שהחלטת המנכ"לים של הוועדה, תיושם בקרוב מאוד ותהיה קרש הצלה לענף השיפוצים. אנשים לא מצליחים לעבוד ולהתפרנס תשעה חודשים. יושבים פה איתי קבלני שיפוצים רבים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, אפשר לתת להם לדבר, הם מרגישים "סוג ב'" במדינה, הם לא מצליחים לעבוד ולהתפרנס, אפילו לא מצליחים לתת הצעות מחיר כי אין להם ידיים עובדות. 

אני מקווה שהוועדה תמצא לנכון, א' – לעזור לענף השיפוצים. ב' – להביא כמה שיותר מהר את העובדים לענף השיפוצים כדי להציל את האנשים שלנו, הם במצוקה כבר תשעה חודשים, חובתה של מדינת ישראל לעזור.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני רוצה להודות לך שהרמת את ענף השיפוצים, שמונה שנים קיימת העמותה - - -

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

העמותה קיימת מ-2002, נטלי אצלנו שמונה שנים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כל הכבוד, שניכם ביחד הרמתם את הנושא של ענף השיפוצים, במלט, בנושא קבלת העובדים, ברישיונות, הסדרה של ענף שאין ישראלי שלא נזקק לענף הזה. באמת כל הכבוד לכם, יישר כוח. נטלי, את רוצה להוסיף מילה?

 << דובר >> נטלי ויינשטיין: << דובר >>   

אני רוצה להודות לך חבר הכנסת מלול על עבודת הקודש שלך, אתה מציג דברים כה חשובים שהענף הזה עובר מאז 7 באוקטובר, ואנחנו מרגישים פתאום שרואים אותנו, שומעים אותנו ומרגישים אותנו. 

מדובר בקבלנים שהם "מלח הארץ", קבלנים שאנחנו מכירים אותם באופן אישי, מלווים אותם כבר הרבה שנים, ואנחנו רואים אותם קורסים מאז 7 באוקטובר. אנחנו נלחמים לאורך כל החודשים האלה בכל ועדה, ולהרגיש שפתאום באמת שומעים אותנו ושמים עלינו את הזרקור, זה דבר מאוד חשוב וקשה לתאר את התחושה הזאת.

חשוב לחדד, קבלני שיפוצים לא יכולים להעסיק את העובדים הזרים באמצעות תאגידי כוח אדם. כמו שאמר ערן, גם מבחינת העלויות הגבוהות וגם מבחינת כמות השעות, והכדאיות של תאגידי כוח האדם לתת לנו להעסיק אותם, ולכן אנחנו באמת מוצאים לנכון שהדרך הטובה ביותר, כמו ההחלטה שהתקבלה בוועדת המנכ"לים, לאפשר לנו להעסיק אותם דרך לשכות פרטיות, כאשר האחריות והפעילות הזו יהיו תחת ההתאחדות, כי אנחנו כמלכ"ר נאפשר את ההעסקה הזו בעלויות הנמוכות ביותר עבור הקבלן, ללא שום מטרת רווח. אשמח לשמוע את חבריי כאן.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה שקורה הוא שהקבלנים "נחנקים" והם מביאים שב"חים, זה פוגע בביטחון המדינה, פוגע באזרחים, אנחנו נגד הדברים האלה. אנחנו מעמידים את הקבלנים במצב לא טוב, אם הוא לא מספק את הדירה הוא לא מקבל כסף, הבנקים לוחצים והספקים לוחצים, ולצערי זה מה שקורה.

 << דובר >> נטלי ויינשטיין: << דובר >>   

אתה צודק ואני אחדד את זה. אני בהתאחדות שמונה שנים, כל הפעילות של כל חברי ההנהלה וערן מיום הקמתה, עבדנו קשה מאוד כדי למסד את הענף, כדי לאפשר את ההעסקה החוקית בענף, עבודה תחת רישיונות חוקיים, עשינו הסכמים קיבוציים, עשינו הכול כדי להסדיר את הענף, ואני מרגישה שבתשעה חודשים הלכנו 20 שנים אחורה, קחו אותנו קדימה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו נעשה את זה ובגדול. בואו נשמע את קבלני השיפוצים שהגיעו, מי זה דוד כהן?

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

יש לנו הרבה בעיות עם העובדים הפלסטינים, יש כאלה שפורצים גבולות, ממש קופצים מעל הגדרות כדי לעבוד ולהתפרנס. מתקשרים אלינו עובדים שכבר 20 שנה עובדים אצלנו ומתחננים לבוא לעבוד, יש אפשרויות למצוא להם פתרונות, גם אם זה לעשות להם הסעות מהמחסומים - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל זה לא לוועדה הזאת, זה נושא ביטחוני, זה יותר שייך לוועדת חוץ וביטחון, אני הבנתי שביהודה ושומרון הם כן עובדים, בשאר הארץ לא עובדים, אני לא רוצה להיכנס לזה.

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

יש מקומות ויישובים שמכניסים - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אין לי את הנתונים, אין לי את האנשים המתאימים פה, אני לא רוצה להיכנס, זה נושא ביטחוני. תתמקד בנושא של העובדים הזרים, האם זה פתרון?

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

העובדים הזרים לא מועילים לנו, עבדו אצלי כמה פעמים עובדים זרים, אין תועלת מהם. הם לא באים לעבוד, הם באים לשחק האנשים האלה, הם לא מקצועיים בכלל, הם לא יודעים לעבוד, אין מה לעשות איתם, זה הניסיון שלי.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. יוחאי כהן?

 << דובר >> יוחאי כהן: << דובר >>   

אני יוחאי כהן, גם אני חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה גם להודות לכל ההנהלה שיושבת פה. 

כהשלמה לדבריו של דוד, העובדים הזרים לא מיועדים לנו כקבלני שיפוצים. בחנו ברזלנים וטפסנים, כל מיני מגזרים כאלה, שלא מחוברים אלינו. הם לא טובים בשבילנו, אנחנו צריכים את העובדים הפרקטיים. גם העובדים שמגיעים היום מחברות כוח אדם, הם דורשים 12 שעות, אתה לא יכול לעבוד בבית באמצע שכונה 12 שעות מ-07:00 עד 19:00, זה מפריע לכולם וזה לא עובד.

כבר תשעה חודשים אנחנו בקושי עובדים, אפשר לראות את זה גם בהכנסות, הסיבה שאנחנו לא עובדים זה כי אין עובדים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה תקוע באמצע פרויקטים?

 << דובר >> יוחאי כהן: << דובר >>   

כמה פרויקטים, וזה לא רק אני, אני מאמין שיש פה עוד הרבה - - - כולם באים והולכים.

אני יודע שזה לא נושא הדיון פה, אבל כמו שהוא אמר אנחנו מרגישים "סוג ב'", יש סקטורים בענף שיש להם יותר כוח מאיתנו, אנחנו הקטנים, המלונאות, הסיעוד, המסעדנות, בתי חולים, כל חברות כוח האדם הגדולות האלה, שכן נכנסים פועלים פלסטינים, והם עובדים ואין שום בעיה עם זה. אני לא גוף ביטחון שיודע אם אפשר או שלא, אבל אם מכניסים בסקטורים מסוימים, גם לנו מגיע.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

עוד מעט נשמע את מר איטח ואת נציג ועדת המנכ"לים. למה אי אפשר להתאים את העובדים הזרים וכן לעזור, לכל סיר יש מכסה, לפי התנאים והמקצועיות של היום זה לא שייך, אבל למה לא לבנות מודל שכן מתאים?

 << דובר >> נטלי ויינשטיין: << דובר >>   

זו הסיבה שאנחנו כאן, אנחנו רוצים לייצר סוג העסקה נכון, גם מבחינת היקף ההעסקה וגם מבחינת סוגי העובדים שיגיעו לכאן, אחרי שעברו מיונים ואחרי שאנחנו יודעים שיש להם את האפשרות לעבוד בענף השיפוצים, בגלל זה אנחנו עושים את כל השינוי הזה, כדי לייצר את ההתאמה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו לא מדברים על הוראת שעה, אנחנו מדברים לטווח הארוך.

 << דובר >> נטלי ויינשטיין: << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כך אפשר לעשות כמה פרויקטים במקביל, וזה לא תלוי בעובד מסוים. אני שמעתי מחברים שהעובדים, שהגיעו לארץ, העלו במאות אחוזים לשעה את המחיר והם עיכבו את השיפוצים, כי הם יודעים שאין עובדים, אז כמו ההיצע, ככה הביקוש, הבנתי שמגיעים לסכומים של 500 ועד 700 שקלים לשעה.

 << דובר >> יוחאי כהן: << דובר >>   

לא יודע לגבי 500 שקלים לשעה, אני יודע שהם לוקחים 1,700-1,500 שקל ליום, הם מרוויחים יותר ממני. אני רוצה לשבת בבית, לא לעבוד.

 << דובר >> בן ציון נהמי: << דובר >>   

בבקשה אני רוצה לומר - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

רגע, מה שמך?

 << דובר >> בן ציון נהמי: << דובר >>   

שמי בנצי.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה לא נרשמת? לא משנה, מה השם לפרוטוקול?

<< דובר >> בן ציון נהמי: << דובר >>   

בן ציון נהמי, קבלן שיפוצים רשום ומפקח בנייה. בשנים האחרונות אני עושה את המיונים להתאחדות בוני הארץ. אני במגע עם עובדים זרים מ-2016, מה שחבריי אומרים כאן, העובדים הזרים שמגיעים לישראל הם באמת מתמחים במקצועות ייחודיים שמתאימים לקבלני הבניין – ברזלנות, טפסנות, טיח וריצוף. 

לפני חודש ביצעתי עבודה באוזבקיסטן לתאגיד פרטי, בחנתי עבורו 300 עובדים בעיר סמרקנד. עשיתי עוד שתי בחינות שלא היו בסדר היום לענף השיפוצים, אם זה בגבס ואם זה בשיפוצים. ניתן לבחון את העובדים הזרים באופן ספציפי וזה הפתרון, אני מוכן לסייע בכך.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

צריך חשיבה רצינית, כי יש קבלן שצריך עובד שניים, קבלן אחר צריך שמונה, הכול תלוי בפרויקטים. אנחנו לא רוצים סתם להביא עובדים שלא תהיה להם עבודה פה וזה יושת על קבלן השיפוצים, צריך לבנות פה משהו משותף בין קבלנים, שכל אחד יעביר מאחד לשני, לגבס, לאינסטלציה וכדומה.

 << דובר >> נטלי ויינשטיין: << דובר >>   

עד 7 באוקטובר קבלני השיפוצים העסיקו עובדים פלסטינים במשרה מלאה. אדם שהיה לו צוות של שניים, חמישה או עשרה עובדים העסיק אותם במשרה מלאה. לקבלני שיפוצים יש עבודות ברצף ועבודות קדימה, הם יכולים להעסיק אותם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה. רן כהן בבקשה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אצלי במשרד הייתי מוציא להם דרך - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

סליחה צריך להירשם דרך המנהלת כדי לדבר.

רן כהן, תציג את עצמך בבקשה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

רן כהן, חבר הנהלה בהתאחדות. אני קבלן שיפוצים א134 ו-ב134, זה ענף איטום. אני עצמאי משנת 2000, נכון ליום המלחמה החזקתי 14 פלסטינים, שהיו איתי בערך 18 שנה, צוות מאוד מקצועי, בוקר אחד סגרו לי את - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני מבין שאין תחלופה, אלה עובדים קבועים, זה לא כמו קבלני בניין שזה עובדים בתחלופה קבועה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

עובדים קבועים, מסתכלים על מקום העבודה כמקום העבודה שלהם, יודעים שאם יש בעיה, הם צריכים להגיע ולתקן, עבדנו 18 שנה כצוות. אבל בוקר אחד אתה קם ואין לך חנות, אין לך מה למכור. אני לא יודע בכלל איך לתמחר את הצעת המחיר. מי שמפסיד מהמצב הזה אלה האזרחים, הזוגות הצעירים שלא יוכלו לשפץ. לפני תשעה חודשים מה שהייתי נותן ב-100,000 שקל היום קופץ ל-150,000 ואפילו 170,000 שקל, אפילו את זה אני לא מסוגל לדעת, לפני שאני סוגר משהו אני לא יודע אם אני בכלל יכול לבצע את זה. 

5,000 האיש שמדברים עליהם זו זריקת עידוד, ועניין הוועדה הזו והמחמאות שאני שומע עליך מהיושב-ראש שלי ומהמנכ"לית, זה מעט מדי, זה לאט מדי, זה לא קורה. אנחנו צריכים כבר לעבוד ולהיות בחוץ. מה שקורה עכשיו, אנשים ישלמו עליו בעוד שנה-שנתיים, כי עד שהמצב הזה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה צריך להגיע לזה? כמו עם העצמאים המילואימנקים, שעד שלא צילמו להם את המקררים הריקים בבית אז לא עשו, למה צריך להגיע למצב שבו אנשים יתחילו עם הוצאה לפועל ועיקולים? בואו נעצור את זה רגע לפני, שומעים אותנו הרבה גורמים שיכולים לעזור.

אחרון מנציגי הקבלנים, אתה קבלן שיפוצים?

 << דובר >> צבי קנטור: << דובר >>   

לא, אני יושב-ראש ועדת עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

נכון, אז כן נרשמת, סליחה, צבי קנטור, יושב-ראש משותף, בבקשה תציג את עצמך.

 << דובר >> צבי קנטור: << דובר >>   

אני צבי קנטור, יושב-ראש ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין. אני מבקש לתמוך במה שהקבלנים אמרו כאן. במדינות אחרות מצאו פתרון לבעיה בהעסקה ישירה של עובדי השיפוצים על ידי הקבלנים שגם בוחנים אותם, באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות או באמצעות נציגים ששולחים בהתאם לכמות. 

המגוון של סוגי המקצועות שנדרשים על ידי השיפוצים הוא לא רק יותר גדול, אלא פי 20 מאשר בענף הבניין. כי גם אם אתה צריך עובד טיח או עובד גבס, אתה צריך עובד זוטר, עובד רגיל או ראש צוות. זה לא בדיוק אותו הדבר. בתור קבלן שיפוצים אני צריך לבנות צוות, ראש קבוצה אחד, שני עובדים עם ניסיון, שני עובדים זוטרים, אז אני לא יכול לכתוב "עובד גבס", כי גם בין עובדי הגבס יש 5 דרגות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל יש דברים שלומדים תוך כדי תנועה. כשיש לך את הבסיס, הקבלן בעצמו הואיל בטובו ללמד, אף אחד לא נולד עם הידע, אין מה לעשות.

 << דובר >> צבי קנטור: << דובר >>   

בעולם מצאו לזה פתרון מאוד פשוט – כל קבלן מגייס באופן ספציפי את העובדים שהוא צריך, הוא בוחן ומבין אותם, ואז יש את מה שציינו כאן, העובדים רואים את הקבלן כמקום עבודה קבוע שלהם, הוא רואה אותם כעובדים קבועים שלו, הוא משקיע בהכשרה, בונה צוותים. זה לתועלת המזמין, הקבלן והעובד. יש פתרונות כאלה בכל העולם בדיוק כפי שהם אמרו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. איציק מויאל, יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות, חילקתי את הצד הזה ואחר כך את הצד של המדינה, חשוב שישמעו את הכול ולאחר מכן ישקלו מה להגיד. תציג את עצמך לפרוטוקול.

 << דובר >> יצחק מויאל: << דובר >>   

בוקר טוב, יצחק מויאל, יושב-ראש הסתדרות עובדי הבניין, התשתיות והשיפוצים והתעשיות הנלוות. אני רוצה להודות לך שמקיימים את הדיון החשוב הזה, אני רוצה להגיד לנוכחים כמה חשוב לחבק את החברים האלה. 

בעבר טענו שקבלני השיפוצים לא הסדירו את יחסי העבודה עם העובדים, והם עובדים בצורה לא מסודרת. אני רוצה לעדכן אתכם – אחרי שהתאגדו קבלני השיפוצים, נחתם הסכם קיבוצי כללי, ענפי, שהם חלק ממנו. ההסכם הזה הורחב והוא חל על כל קבלני השיפוצים בארץ ועל כל העובדים העוסקים בענף השיפוצים. זו תעודת כבוד למדינת ישראל. הסדרנו עם התאחדות הקבלנים את הסיווג של קבלן השיפוצים. 

לא יעלה על הדעת שקבלני השיפוצים שהסדירו את כל התנאים שלהם, דווקא אותם מזניחים, דווקא אותם שוכחים. ולכן אדוני היושב-ראש, כמו שהיה קודם, כדי שיקבלו עובדים פלסטינים הם היו צריכים להיות קבלן רשום, והינה, יעסיקו מעל 10,000 עובדים פלסטינים.

בוועדות הפריטטיות, כשהגיעו תביעות של עובדים, ממש בשוליים היו תביעות של עובדים של קבלני שיפוצים, רוב התביעות - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בענף החקלאות יש הרבה תביעות בבית דין לעבודה.

 << דובר >> יצחק מויאל: << דובר >>   

בענף הבנייה יש הרבה תביעות, אבל לא בענף השיפוצים. אפשר לסמוך על המעסיקים האלה, ההסתדרות תומכת במהלך. בשם ההסתדרות, חייבים לעזור להם, עמלנו קשה איתם, גם משרד השיכון, גם משרד הפנים, גם מינהל האוכלוסין, אחרי שסוף-סוף הסדרנו את הענף, אל תיתנו לו להתמוטט. אתם חייבים לעזור לו. 

ענף השיפוצים עושים עבודה מאוד רצינית וגם תורמים לתל"ג. מעל 15 מיליארד שקל בשנה הענף תורם למשק. לכן אדוני היושב-ראש, חשוב מאוד שמהוועדה הזו יצא קול קורא כדי לעזור להם. 

לסיכום, זה פשוט מאוד, אם אתה נותן לקבלן שיפוצים חמישה עובדים שהוא יביא אותם, הוא יודע למיין אותם ויודע אילו עובדים הוא צריך. אם אתה מביא לו עובד לא מתאים, לא עזרת לו. אם תיתנו לקבלנים למיין ולקלוט חמישה, שמונה עובדים, אתם תצילו את הענף.

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

דיברנו קודם על העובדים הסינים, אם אני מביא עובד סיני ואני מתחייב לזמן מסוים של עבודה, למשל תוך 30 יום לגמור את השיפוץ, עד שאני מתחיל לנהל איתו את השיחה ועד שהוא התחיל לעבוד, הזמנים האלה כבר עברו, אין לנו את הזמנים האלה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תודה רבה. רבקה לפינר צריכה לצאת ב-11:00 והיא סגנית בכירה ממשרד האוצר. ערן, מענף התאחדות השיפוצים ביקש את הפטור לאגרה לאור המצב שלהם, מה דעתכם בעניין?

 << דובר >> רבקה לפינר: << דובר >>   

תודה רבה שנתת לי זכות דיבור מוקדם כי אני צריכה לצאת.

לוועדת האגרות אין סמכות לשנות, ועדת האגרות קיבלה סמכות מהחלטת ממשלה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אז צריך בהחלטת ממשלה?

 << דובר >> רבקה לפינר: << דובר >>   

לא, כאשר משרד רוצה לשנות אגרה הוא פונה אלינו, אנחנו לא יכולים לפנות למשרד ולהגיד לו לשנות, כי מי שחתום על החוק ועל התקנות הוא המשרד המיישם. 

במקרה הזה, אני מניחה שהקימו את ועדת המנכ"לים מכיוון שמדובר ביותר ממשרד אחד. ברגע שרשות האוכלוסין ומשרד העבודה יעבדו ויגישו לנו לוועדה את הבקשה, ננסה לקבוע ועדה כמה שיותר מהר - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זו כבר בשורה טובה, לא תערימו קשיים. כי האוצר כבר הערים קשיים לגבי כל מיני עניינים אחרים.

 << דובר >> רבקה לפינר: << דובר >>   

אני לא מדברת על אגף התקציבים, אבל - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

החברות של העובדים הזרים ביקשו דחייה או פטור ולא קיבלו, הם משלמים אגרה על כל עובד, הם נתקעו עם הרבה עובדים ולא הייתה עבודה, הם רצו פטור ובדיון פה לא הגענו להסכמה.

 << דובר >> רבקה לפינר: << דובר >>   

יש גם למשרדים עלויות, אני לא אכנס לזה כי אני לא מעורבת ולא מכירה את הנושא. 

אבל לגבי ועדת האגרות, שחבר בה גם כמובן נציג של אגף התקציבים, אבל חברים בה גם משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, וברגע שיבואו אלינו עם העלויות והחישובים וכן הלאה, המשרדים צריכים לראות איך הם יממנו את הדברים אם יש עוד עלויות, כל משרד יודע את שלו, ואני מאמינה שלא תהיה בעיה. הוועדה תבחן את זה בצורה הכי טובה שהיא יכולה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כשנגיע לשלב הזה נדבר. 

בנושא העובדים הזרים של התאחדות הקבלנים, כל המספרים והכול נמצאים אצלי בחדר, זה נסגר אצלי אחרי הפיצוץ בוועדה, הגענו להסכמה בשלבים, מר נקש לא היה, אפשר להגיע להסכמות בכול, כל עוד יש רצון. תודה רבה לך. 

נתחיל עם מר דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה, אני מקווה שיהיו לך תשובות ובשורות. לפני הכול, לא הזכרתי את זה בהתחלה, יש בתים הרוסים בדרום ובצפון ואין מי שישפץ אותם, אין עובדים ואין קבלנים, אנשים מסכנים מפונים מהבתים שלהם, גם אם בעזרת השם ננצח בסוף, הם צריכים לחזור לבתים שלהם ואין להם לאן לחזור, אין מי שישפץ להם. תתייחס גם לנקודה הזו. תודה רבה.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש וכל החברים כאן, דניאל איטח ממשרד ראש הממשלה. 

ועדת המנכ"לים הוקמה בהחלטת הממשלה לפני חודשיים, ומאז היא עמלה על מעבר לענפים השונים, להקצות מכסות חדשות לפי החלטת הממשלה. מרבית הענפים במשק כבר קיבלו קצת "אוויר לנשימה", וזו הסמכות הראשונה שוועדת המנכ"לים עוסקת בה בזמן האחרון. כלומר, לעבור על כל הענפים, גם ענף השיפוצים היה בוועדת המנכ"לים לפני כשבועיים, יושב-ראש ההתאחדות התייחס לזה, ושמענו את היושב-ראש ואת המנכ"לית, שמענו את האתגרים והקשיים. ההחלטה של הוועדה הייתה להקצות 5,000 עובדים זרים לטובת ענף השיפוצים, וזו כרגע החלטה שמפורסמת באתר האינטרנט של המשרד, אפשר להתחיל ליישם אותה. 

אנחנו מודעים לכך שיש אתגרים גדולים בכל מה שקשור לעלויות ולצורת ההעסקה, אבל צריך להודות ביושר, לוועדה יש סמכויות מוגבלות, אנחנו לא מחליפים את משרד הבינוי והשיכון, לא את משרד העבודה, לא את משרד המשפטים ולא את רשות האוכלוסין וההגירה. הסוגיות של שכר אומנם נמצאות אצלנו בעניין השכר המינימלי, אבל לא סוגיות של עלויות העסקה ולא סוגיות של - - -

 << דובר >> יצחק מויאל: << דובר >>   

השכר נקבע בההסכם הענפי, יש צו הרחבה. אתה לא יכול לקבוע בשכר, לשכר יש צו הרחבה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה אתם כן יכולים לעשות?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

כרגע מה שהוחלט זה שיש מכסה לענף הזה, הוועדה אמרה בצורה מאוד ברורה שהיא מבינה שיש אתגר עם צורת העסקה, רשות האוכלוסין אמרה בצורה מאוד ברורה שהיא מתעסקת בדבר הזה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתם קבעתם את המכסה של ה-5,000?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה רק 5,000?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

זו הייתה הבקשה של משרד השיכון, זה הצורך שהוא העלה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

נשמע את משרד השיכון, לדעתי זה מעט. לגבי האגרות יש לכם סמכות בוועדה.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אתה צודק. לגבי האגרות יש סמכות - - - הוועדה עמלה בימים אלה על חלק מהענפים במשק, לראות איך אפשר לתת מענה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

תתייחס לענף השיפוצים.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

כולל ענף קבלני השיפוצים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה ההמלצה?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אין המלצה כתובה כרגע.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה יהיה כתוב בהמלצה?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אני לא יודע להגיד לך, החוק קובע ורשות האוכלוסין תדייק אותי אם לא אדייק פה, החוק קובע אגרת ברירת מחדל, יש אגרה, היא כתובה בחוק. 

ועדת המנכ"לים יכולה לאור המצב להמליץ לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה, לפעול על פי הסמכויות שלהם בחוק ולתת המלצה לאגרה נמוכה יותר. אבל זו המלצה בלבד, בסוף הכוח שיניע את הדברים האלה הם המשרדים והשרים שאמונים על הנושא.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

רק תיקון קטן פשוט הוא לא דייק.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

רגע, דניאל, לגבי 5,000 העובדים, הקצבתם להם זמן לרשות האוכלוסין וההגירה, מתי זה יבוצע? איך זה עובד בכל הענפים? מזה נלמד גם לענף השיפוצים.

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

בהחלטת ממשלה 1752 הממשלה אמרה, "עד כה הממשלה הקצתה מכסות לענפים השונים, מעתה הממשלה מביאה ועדת מנכ"לים בשם הממשלה והיא תקצה", זה המנדט לעסוק בזה, אני לא קובע להם כלום.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לא קצבתם להם כלום? זמן, מעקב?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אין ספק שהוועדה מוסמכת - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אנחנו נעשה את העבודה שלנו.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

יש אי-דיוק אחד חשוב מאוד, היינו בועדת המנכ"לים, אכן לקבל 5,000 עובדים לענף השיפוצים זה נכון, אנחנו לא יכולים לקבל 5,000 עובדים במתווה הקיים, בגלל זה הגענו לוועדת המנכ"לים והסברנו להם מה הבעייתיות עם תאגידי כוח האדם שאנחנו לא מצליחים להצדיק אותם, ואז יוסי שלי קם ואמר "חבר'ה, למישהו יש התנגדות שזה יהיה דרך לשכות פרטיות לענף השיפוצים?", הסתכלו אחד על השני ואמרו שאין התנגדות, יוסי שלי קם, לחץ לי את היד ואמר "צא לדרך", זו הייתה ההחלטה של ועדת המנכ"לים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הבנתי. משה נקש?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה. אני אגיד בפתח הדברים שאתה צודק, המצוקה של הענף הזה ידועה וברורה לכולם, גם לנו ברשות האוכלוסין, אמרת גם "שקופים", אז מבחיתנו, מהיום הראשון הם לא היו "שקופים", עשינו המון דיונים וניסינו למצוא את הפתרונות הכי טובים ולתת מענה לענף הזה, כי אנחנו משוכנעים שהוא צריך. 

כפי שאמר דניאל, ועדת המנכ"לים קבעה מכסה של 5,000, בדיוק בימים האלה אנחנו בוחנים מה הדרך הכי נכונה ומהירה לתת מענה לענף הזה, ביחד עם התאחדות קבלני השיפוצים, נכון שהנושא של שיטת העסקה עלה, אבל כדי לדייק את דברי ערן, הוא לא הוכרע בוועדת המנכ"לים, לא נכתב בהחלטה שהשיטה תהיה כזו או אחרת, אלא שרשות האוכלוסין תקבע את השיטה, ובשביל לקבוע את השיטה, אנחנו מתייעצים כדי לראות מה הכי נכון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

על איזה מדינה מדובר?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

עם המדינות אנחנו נעבוד במקביל, כדי לעשות את זה מהר אנחנו מתקדמים עם המדינות שיש איתן הסכמים בענף הבנייה, כי לחתום הסכם חדש יקח יותר זמן, והזמן הוא גורם משמעותי פה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני יודע מה אתם עובדים קשה בכל הענפים. מתי רואים את 100 העובדים הראשונים פה בארץ?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אני מקווה שזה יהיה יותר מ-100 - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל מתי? תן לי הערכת זמן.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אני לא יודע להגיד לך, זה לא תלוי רק בנו כמדינה, אלא גם במדינה השולחת. אדוני היושב-ראש, יש משמעות אם יוחלט לעשות מבחנים מקצועיים, כמו שהחבר כאן ציין שהוא נסע לעשות, או בוחנים בשיטות אחרות, ולכן יש כל מיני משמעויות שיקבעו כמה זמן זה יקח. אני לא יודע להגיד לך כמה זמן זה יקח, אני יכול להבטיח לעדכן את הוועדה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

האם יש היתכנות ממדינות מסוימות להביא לשיפוצים? אני אגיד הודו ואין אף הודי שיכול להגיע, יש רצון של החברות? הם מודעים למורכבות ולמקצועיות?

 << דובר >> בן ציון נהמי: << דובר >>   

ממש כן, נתקלתי באנשים שרוצים לעבוד בשיפוצים בישראל.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

באיזו מדינה?

 << דובר >> בן ציון נהמי: << דובר >>   

באוזבקיסטין, מולדובה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה משמח.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

בהחלט, עוד לפני שהייתה החלטה, כדי שהדברים יתקדמו דיברנו עם המדינות וניסינו להבין שיש משם היתכנות, אבל בשביל להפוך את זה מדיבורים למעשים, צריך לסגור עוד כמה דברים, בין היתר זה להגדיר את המקצועות של העובדים, התכונות לתפקיד של העובדים ואיך ייבחנו העובדים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

עברנו שבועיים, ערן, התקדמנו?

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

לצערי לא, יש נכונות - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ערן, הכול פה ענייני ומקצועי. אני יודע מה הם עושים, מ-7 באוקטובר לרשות האוכלוסין אין יום ואין להם לילה, בכל הנושאים ובכל הענפים ולא רק לגבי העובדים הזרים, הם עושים הרבה. משה, אנשים קורסים, אין להם עודפים בבנק, אין להם עובדים, האזרחים סובלים, זה ענף שאתה לא רואה שום דבר שמצדיק דחייה, זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

זה אחד הדברים בראש סדר העדיפויות שלנו, כששר הפנים מתעסק בנושא הזה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

כשהקבלנים נופלים זה נופל על המדינה, על האזרחים, אני ואתה משלמים על זה.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

על כולנו. שר הפנים זה אצלו בתעדוף גבוה, מנכ"ל רשות האוכלוסין זה אצלו בתעדוף גבוה, ובהתאם לכך גם אצלי, זו אחת ההנחיות שקיבלתי, לקדם את הנושא כמה שיותר מהר. מחר יש לנו פגישה נוספת בנושא, כדי לקבוע את המתווה, שיהיה נכון גם עבור הקבלנים וגם עבור היעילות והישימות של הדבר הזה בהקדם האפשרי.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אם יצטרכו לעשות קול קורא והתנגדויות ועוד הרבה בירוקרטיה, אנשים לא יישארו לשפץ לא את הדרום ולא את הצפון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה שעשינו עם העובדים זרים כשהשתתפתי בדיון, יש הוראת שעה, הם יודעים גם לקצר תהליכים, מה שנכון לפני 7 באוקטובר לא נכון לאחר 7 באוקטובר. אני שואל אותך שוב, הנוהל הוא לא - - -

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

הנוהל לא בעיה, אנחנו יכולים לכתוב אותו ביום-יומיים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל נוהל ישים.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

משה, הנוהל הקיים לא מתאים לנו, זו הבעיה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לכן הוא אומר, בונים את הנוהל.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אגב, זו הייתה אחת ההצעות שלנו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אפשר גם לפרסם נוהל תוך כדי תנועה, אפשר לשנות והכול, זו לא "הלכה למשה בסיני".

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אתה צודק, אדוני היושב-ראש. אני יכול להבטיח שנעשה מה שאפשר כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אחרי ועדת המנכ"לים הייתי בטוח לתומי שתוך שבוע-שבועיים יהיו לנו כבר את העובדים בארץ, עברו כבר שבועיים ואין אפילו נוהל.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ערן, קיימנו את הדיון הזה היום, נקיים דיון נוסף עוד שבועיים ועוד שבועיים. אם אתם מכירים, יש את חוק הממ"דים שהעברתי, להגדיל את הממ"ד בפטור מהיטל השבחה וכל הפטורים, ולהכניס את זה לשישה-שבעה מטרים כדי שיהיו שירותים ומקלחת, לא הנחתי לדבר הזה, דיון אחר דיון. הכרתם אותי, אני לא מרפה, אני הולך עם זה עד הסוף.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

גם יושב-ראש הוועדה הקבוע רביבו וגם ממלא המקום, אנחנו מרגישים את הרוח הגבית ואת הדחיפה שלכם לקדם את הדברים האלה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה שצריך, אם אתה רואה משהו תקוע, כמו שאמרתי לך אז במסה הגדולה של העובדים הזרים, ענבל אמרה לי "זה לא ייתכן, זה לא פרקטי, תורידו את זה, נעשה את זה", והגענו להסכמה תוך שעה, אני לרשותכם בעניין הזה.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

בוא ניתן מועד אחרון, בעוד שבוע-שבועיים, שנדע מתי נקבל אותם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

לאחים שלנו אין עבודה ופרנסה, אני האחרון שהוא סקטוריאלי, אני עוזר לכל אזרחי, שמו אותי יושב-ראש, אמר לי "אתה תשמע כל אזרח ותנסה לעזור לו", זה ה"פריימריז" שלי, לא שום דבר אחר.

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

הצמידו אותי כמה פעמים לנסוע להודו לבחון עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מטעם?

 << דובר >> דוד כהן: << דובר >>   

מטעם התאחדות הקבלנים, זה דרך מימון חברות כוח האדם. כמה פעמים כבר ביטלו את זה בגלל אי-ודאות לגבי המלחמה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

טוב שהארת את זה. כן דניאל?

 << דובר >> דניאל איטח: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני אוסיף תוספת קטנה – אומנם אמרתי שחלק מהסוגיות הם בסמכות של המשרדים השונים, ואני מודע לכך שהם עובדים קשה, היה וצריך, ועדת המנכ"לים נכונה לעזור, להביא את השחקנים מסביב לשולחן, לנסות לגבש פתרונות יחד, כי ברור לנו שזו סוגיה מורכבת שכוללת - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

דניאל, אני רוצה בשורות, אם משה נתקל במשהו ופונה אליך בעניין השיפוצים, יש לך כוח, לוועדת המנכ"לים יש כוח, החלטת הממשלה הסמיכה אותה, ואתה יכול להביא הרבה יותר דברים מכל חבר כנסת אחר. אני יודע מהי ועדת מנכ"לים מימיי עובד במשרד לשירותי דת. מיכל ב"זום", אפשר לחבר אותה?

 << דובר >> מיכל ארן: << דובר >>   

מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון. אני רוצה לברך על הדיון הזה, הוא חשוב מאוד. 

משרד הבינוי והשיכון נמצא כבר תקופה ארוכה מאוד בשיח עם התאחדות השיפוצים. הגענו כמשרד לוועדת המנכ"לים עם שלושה קריטוריונים שהם חשובים לנו, כדי שנצליח לתת מענה לענף השיפוצים כמו שצריך. 

הראשון והמרכזי ביניהם ונראה שאליו ערן מכוון ובצדק, מודל הבאה אחר, אני לא חושבת שמודל התאגידים במתכונת שבה הוא קיים אחר הוא מודל שמאפשר לשיפוצים תחרות אמיתית על כוח העבודה שם, הם לא יצליחו לעמוד בעלויות ולא בהיבטים השונים - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

משה, יש לך התנגדות למודל אחר?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אין לי התנגדות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה עם המודל האחר?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

אני מכיר את המודל האחר, דיברנו גם עם מיכל וגם עם החברים מהשיפוצים. אנחנו רק צריכים לבחון את זה, צריך לראות איך אנחנו נותנים את המענה כמה שיותר מהר, יכול להיות שיהיו כאן כמה פתרונות, לא רק פתרון אחד, אנחנו מסתכלים על כל האפשרויות.

 << דובר >> מיכל ארן: << דובר >>   

זה עניין קריטי, את השעות עבודה כרגע אי אפשר להעסיק במתכונת הנוכחית, 266 שעות זה לא מתכונת אפשרית לעבודה. האגרות זה לא משהו שיצליחו לעמוד בהם, צריך להסתכל על הנושא הזה של השיפוצים בצורה הוליסטית, ולהביא מענה במודל קצת אחר, אמרנו את זה ונמשיך להגיד את זה. 

לעניין המקצועיות, יש לנו מודל שהצלחנו למצוא לגבי הגדרת המקצועות הנדרשים כשעשינו את הפרויקט לנושא המענק לעובדים ישראלים. זה אותו העיקרון, אותה סוג העבודה, ההגדרה נכתבה יחד עם השיפוצים בנושא הזה, אנחנו יודעים לדייק מי אוכלוסיית היעד. המיונים לא יהיו חסם בשום צורה. אנחנו יודעים לשבת עם השיפוצים. 

ברגע שנגיע למודל ההבאה, ברגע שנגיע לצורה שבה 5,000 האלה ייכנסו למדינת ישראל, הנושא של המיון שלהם היא שאלה מסדר שני, ברגע שנבין שאנחנו יוצאים לדרך ורשות האוכלוסין מתקדמת למצוא מענה, כי במודל הקיים אני לא חושבת שמישהו חושב שזה אפשרי, אז אנחנו נדע לבוא ולתת את ההתאמות, אני לא חושבת שנדרש כאן תהליך מיון כמו במקומות אחרים, אנחנו יכולים להגיע למתווה סדור והגיוני, אנחנו בתקופת חירום - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

גם ההוראות אנחנו לא מדברים על 10 שנים, למשך תקופת המלחמה, אחרי שנה הכול ייבחן וילמדו. עכשיו זו תקופה מלחמה, צריך להקל כמה שניתן ולנסות לעזור, בעזרת השם כשתסתיים המלחמה, אפשר יהיה לבחון את זה יותר לעומק ולשפר את הדברים. כרגע זו "עזרה ראשונה". 

מיכל, לגבי ה-5,000, איך זה נראה לך?

 << דובר >> מיכל ארן: << דובר >>   

5,000 הייתה אמירה ראשונית ולא סופית, אמרנו שנמקד מאמץ על 5,000 עובדים לענף. השיפוצים ודאי יסכימו איתי כאן, הדגש המרכזי חייב להיות על עוד עובדים ישראלים לענף וגם לתת עובדים זרים לענף. אנחנו עושים היו פעילות משותפת בנושא הזה, יש לנו קול קורא שקרא למיזם משותף, להכשרה ולהשמה של עובדים בענף, בדגש על השיפוצים. יש את המענק שאמור לצאת החוצה ולתת מענה מאוד משמעותי כדי לתמרץ אנשים להיכנס לתוך הענף, וזה קורה במקביל. 

אני אשמח שנתחיל עם ה-5,000 האלה, נראה איך המודל הזה עובד ונרוץ תוך כדי, נוכל להגדיל אותו בשמחה, ה-5,000 האלה הם לא הגדלה של מכסה נוספת של העובדים הזרים, אנחנו נשארים תוך אותה המכסה של ענף הבניין במצב הנוכחי, ומתוכה הוקצו 5,000. 

אחת הסיבות להגדיר אותם כמכסה ייעודית הייתה כדי שניתן יהיה לייחד להם מתווה הבאה אחר, זה היה הרציונאל להגדיר את זה כתת-ענף. בואו נתחיל, נרוץ קדימה, אם נראה שצריך עוד – נגדיל. נגיע לוועדה ונבקש את מה שנדרש, אבל כרגע אנחנו צריכים לראות שאנחנו מייצרים להם מתווה אפשרי, וזה כמובן לצד כל המאמצים להביא כמה שיותר עובדים ישראלים לענף הזה, כי בסוף - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בקיצור, אתם לא מערימים קשיים, מבחינתכם שהנוהל יהיה מוכן ושמחר יתחילו להגיע העובדים.

 << דובר >> מיכל ארן: << דובר >>   

חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מה אתם עושים לגבי העובדים הישראלים? איך משרד השיכון נרתם לגייס עובדים ישראלים?

 << דובר >> מיכל ארן: << דובר >>   

יש לנו שתי פעולות מרכזיות, ארחיב עליהן. 

ראשית, המיזם המשותף שיש לנו עם הקרן לעידוד, אנחנו הולכים להכשיר אוכלוסיות בתוך הארץ שיותאם גם לצורכי השיפוצים, ובתום האירוע הזה תהיה גם השמה בפועל. במקביל לזה, יש הסכם שאמור להיחתם השבוע בין משרד האוצר לביטוח לאומי, שמאפשר מענק לאלה שייכנסו לתוך הענף.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה דיון שעשיתי בעבודה והרווחה לבקשתי, ביטוח לאומי הכניס גם את ענף השיפוצים, למרות שעד היום, בפרשנות זה היה רק ענף הבנייה, והשבוע זה אמור להיחתם. זה עוד דבר, זה לא יפתור את הבעיה. 

 << דובר >> מאיר שמש: << דובר >>   

מאיר שמש מהתאחדות קבלני הפיגומים. תודה ליושב-ראש ולערן שקידם את העניין של השיפוצים, אני מקווה שבעקבות זה עניין קבלני הפיגומים יתקדם גם הוא. לפי מה שפורסם, ראשי השב"כ אומרים שנכנסים לארץ 40,000 שב"חים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זה אבסורד.

 << דובר >> מאיר שמש: << דובר >>   

הם גם ישנים פה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אם זה נכון, זה פשוט אבסורד. מאלצים את הקבלנים לעבור על החוק.

 << דובר >> מאיר שמש: << דובר >>   

זה נכון. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל אסור שהם יעשו את זה. ערן, קבלן שאתם תתפסו, אתם צריכים לשלול, עם כל הכאב, זה פוגע באזרחי ישראל.

 << דובר >> מאיר שמש: << דובר >>   

ארז, עד לפני חודש אמרתי, "איך הוא עושה דבר כזה? אסור לעשות". 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אין הצדקה, גם היום אין שום הצדקה.

 << דובר >> מאיר שמש: << דובר >>   

אני לא מסכים איתו. הביאו את האנשים למצב שהם חייבים, אנשים צריכים לחם, אנשים לקחו משכנתה לבתים שלהם, והמדינה מעלימה עין. אם המדינה לא הייתה רוצה, זה לא היה קורה, אז בוא נגיד את האמת, המדינה רוצה את זה. 

יש לזה גם השלכות רוחביות, משרד האוצר מתנגד לכל דבר מבחינה תקציבית, נגיד שאני מעסיק עכשיו עשרה שב"חים, מאיפה אני צריך לשלם להם את הכסף? אני צריך לשלם להם את הכסף ב"שחור", צריך לגנוב כסף מהמדינה. משרד האוצר לא רוצה להוריד את האגרה, אבל ברגע שיוריד את האגרה ייכנס למדינה הרבה יותר כסף.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יש גם לגבי זה המלצות, נעקוב אחרי זה, משרד האוצר אמרה שכאשר רשות האוכלוסין תעשה את המתווה ואת המודל, גם בקשר לזה הם יוכלו להביא בשורה. ועדת המנכ"לים שבסמכותה אמרה שתהיה כאן אמירה, אבל דניאל אמר שהוא לא יודע כמה ואיך, הוא מבין את הקושי וגם בזה ניתן את הדין. משה, על אילו מדינות מדובר? רק עם הסכמים בילטרליים או כל מדינה? הרי הרחבנו לענף הבנייה לעוד המדינות.

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

כמו שאמרתי, בשביל לעשות את הדברים כמה שיותר מהר, כל מדינה שיש איתה כבר הסכם, אנחנו עושים לו התאמות כדי שנוכל להביא עובדי שיפוצים, זה השלב הראשון והכי מהיר. אנחנו תמיד פתוחים לבחון לגבי מדינות נוספות, אנחנו בשיח רציף עם משרד השיכון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אפשר להביא בהבאה פרטית מול חברה?

 << דובר >> משה נקש: << דובר >>   

זה אחד הדברים שעוד לא נקבעו, על כך מדובר, אחרי שנקבע מה היא שיטת ההבאה, נדע איך ומאיפה אפשר להביא. יש לנו ישיבות עוד השבוע, נעדכן את הוועדה.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

יריב ריינזילבר, קבלן, מאתר ליקויי בנייה מוסמך ומפקח. ההסתכלות של הוועדה והמדינה לגבי ענף השיפוצים היא לא נכונה, כי זה לא רק ענף השיפוצים – אלה החנויות שמוכרות את חומרי הבניין שמפסידות כסף, כי אנחנו לא קונים פה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה אומר שיש כאן שרשור.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

שרשור, מפעלי הבלוקים, הכול והכול.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני מסכים איתך.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

אז מסתכלים רק על ענף השיפוצים, אבל זה כמו דומינו, אם אנחנו נקרוס אז כולם יקרסו, אנחנו אומנם בורג קטן, אבל הוא הבורג הכי חשוב, אנחנו מחזיקים את המשק. אני רואה את זה כשמתקשר אליי ההוא מחומרי הבניין, הוא אומר לי "מה קורה, כבר שבועיים לא באת לקנות", איך אני אקנה? עם מה אני אעבוד? אנחנו נמצאים במצב שהבריאות שלנו כבר בוגדת בנו, אנחנו לא צעירים, מישהו צריך לדעת פה את הדעת. זה לא רק פגיעה בנו - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

דניאל, אתה שומע את זה? זה לא עניין של איכות חיים או משהו בסגנון, זה פוגע בענף שלם, זה לא רק הקבלנים, אלה גם הספקים, הבנקים והאזרחים.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

בסופו של דבר, זה יגיע גם לאלה שיושבים במזגנים וירצו לשפץ את הבית, לא יהיה מי שישפץ.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ובדרום ובצפון.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

כן, אני יכול להגיד לך שיש פרויקטים גדולים בדרום שפונים אליי, כי אני מהדרום, אני אומר להם "חברים, עם שתי ידיים אני לא יכול לבצע פרויקט של 30-20 איש", אנחנו מפסידים פה הרבה כסף.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

טוב, זה יהיה במודל. תחשבו קצת מחוץ לקופסה, אולי אפשר שעובד יהיה שייך לכמה קבלנים, זה יקל בעלויות, יקל לגבי העובד וההכשרה שלו, אבל זה צריך להיות בפרקטיקה.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

אני אחמד גנאים ממכללת אלעולא. 

את המודל הזה שדיברה עליו מיכל ארן אני מכיר ומפעיל אצל החרדים בצפת, כיתת לימודים שלמה. הבעיה נמצאת במשרד העבודה והכלכלה. משרד העבודה היה אמור לעבוד איתנו במשותף, לגבי כל הסוגיה של אלה הנמצאים בלשכות התעסוקה, אני לא צריך את הדיון הזה, אלא אני מביא את כולם ללמוד 100 שעות ולהיות עובדים בענף השיפוצים, מחר בבוקר הוא יכול לקבל אותם. הם ישראלים, הם נמצאים בתוך הארץ. 

אין לי מענה, אין לי כלום, אף אחד לא מזיז את העניינים, יכול להיות שזה משרד הכלכלה, זו הכשרה ייחודית שניתנת בשני מקומות, בצפת ובסח'נין, שתי כיתות שלמות. קיימת השמה אוטומטית ביום הלימודים האחרון - - -

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

בשנת 2023 הכשרנו מעל 600 עובדים לענף השיפוצים, הכשרות פנימיות שלנו שעשינו עם הקרן לעידוד ענף הבנייה. אנחנו מכשירים את זה כל הזמן, אבל חסרים לנו הרבה עובדים, למרות ההכשרות שאתה מדבר עליהן.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל הוא אומר שיש עובדים שרק צריכים טלפון.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

שיביא לנו את הטלפון, מחר בבוקר אנחנו מתקשרים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

למה עד היום זה לא קרה? אחמד, הכרת את ערן לפני זה, ידעת שהוא קיים?

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

לא ידעתי.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אנחנו פרסמנו ב-50,000 שקל, בכל העיתונים, בכל התקשורת במדינת ישראל, עמוד שלם של "דרושים עובדים – להתקשר 1-700-700-426", התקשרו 17 עובדים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה מתעסק בשיפוצים ואתה לא מכיר את התאחדות ענף השיפוצים? נראה לי מוזר.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

אני אספתי מעל 680 אנשים שהתקשרו אליי במחוז הצפון. ריאיינתי את כולם, 99.9% מהם עובדים ב"שחור", כי לשכת התעסוקה לא עבדה איתי, היא הייתה אמורה לתת לי תשובה ומענה, אבל היא לא עשתה את זה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה לא צריך את לשכת התעסוקה.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

נכון, תפנה אלינו את העובדים, אנחנו נתחייב לתת להם עבודה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

יעשו השמה וגם לא "יגזרו קופון".

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

שום דבר.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הנה, אני מתחייב בשמם שהם לא גוזרים שום דבר.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

השאלה היא מי יכול לתת לי גושפנקא, אלה שיושבים בלשכת התעסוקה לא מוכנים לבוא אליי.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אדוני, אצלנו יש אנשים שהולכים לפשוט את הרגל, אנשים שהשיקים שלהם חוזרים כי אין להם עובדים, תפנה אלינו את כל העובדים, לא ניקח על זה שקל.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

מול משרד התעסוקה, מול משרד הממשלה, כל מה שצריך בבירוקרטיה, יש לך 600 עובדים? בוא נראה.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

אני לא מדבר על השמה, אני מדבר שקודם כל יוציאו אותם מלשכת התעסוקה, הם נרשמים ונמצאים שם.

 << דובר >> אביבית אסרף: << דובר >>   

מדובר במשרד התעסוקה ולא לשכת התעסוקה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

נכון, זה משהו אחר, לפרוטוקול. ערן, אתה הבנת מה הבעיה? הם רשומים מובטלים ועובדים ב"שחור".

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

כמו שאמרתי, שיתן לנו את הטלפונים שלהם, אנחנו נתקשר אליהם. - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני לא יודע מה החוק ואיך זה מתבטא, תקבעו אחרי הדיון.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אין שום בעיה, אנחנו מתחייבים לכל עובד שייפנו אלינו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל הם רשומים בשירות התעסוקה, הוא צריך להגביר את הפיקוח.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

כי הם מקבלים הבטחת הכנסה משירות התעסוקה, אם הם נרשמים אצלנו הם מפסידים את הכסף הזה, אז אולי הם רוצים לתפוס את המקל בשתי הקצוות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

הם עובדים בשחור, אז צריך לסדר את זה.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

ישבתי עם ההנהלה בצפון וביקשתי מהם שייתנו את הגושפנקא.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

זו בעיה ספציפית בצפון, לא בדרום.

 << דובר >> אחמד גנאים: << דובר >>   

גם בדרום.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

גם בדרום? במגזר הבדואי יש הרבה עובדים. ערן, במגזר הבדואי יש?

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

עשינו הכשרות של מעל 250 עובדים בדואים בנגב עם מכון ריפמן, עם חגי רזניק. עשינו השמה בקצה לקבלני השיפוצים, ואותם בדואים עובדים היום אצל קבלני השיפוצים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ב"לבן"?

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

ב"לבן" עם תלושי שכר. אבל צריך להבין שזו טיפה בים, האנשים שלנו לא יכולים מחר בבוקר להביא את הפרנסה הביתה, אנחנו צריכים פתרון מיידי היום, כי מחר בבוקר לא יהיה מי שישפץ.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

ערן, אתה בקשר עם מינהלת תקומה בדרום לגבי שיפוצים?

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

לא, איך אנחנו יכולים להיות בקשר עם "תקומה"? אין לנו מי שישפץ, אנחנו צריכים עובדים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אתה צודק, אבל תציב אצלהם את הבעיה, יש להם גם מנופים במשרדי הממשלה כדי לקדם את העניין. כל גוף בענף שיכול לעזור, אנחנו איתו. אני מציע שתיפגש עם מינהלת תקומה.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אני רוצה פה תוצאה. בואו נסכם את הדיון, עוד מישהו רוצה להוסיף?

 << דובר >> יוחאי כהן: << דובר >>   

בשביל הדברים יתקיימו כמו שצריך, תקבעו עוד דיון לשבוע הבא, או לעוד שבועיים, שנראה שהדברים באמת מתקדמים, כל משרד מטפל בעניינים שלו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

טוב, אני מסכם את הישיבה. אני מודה לכל האורחים שהגיעו, לכל הקבלנים שטרחו והגיעו כדי להציף את הבעיה הכואבת הזו. 

הוועדה קוראת למשרד הבינוי והשיכון לפנות לוועדת המנכ"לים ולוועדת האגרות במשרד האוצר ולפעול להפחתת האגרות על העסקת עובד זר בענף השיפוצים. כי אם לא יהיה את הדבר הזה, גם אם הם יוכלו להביא 10,000 עובדים, אף אחד לא ייקח את זה. זה צריך להיות משתלם. 

הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין וההגירה לפעול בדחיפות לקביעת מתווה ומודל להבאת עובדים זרים, שיהיה מתאים לענף השיפוצים. את הדיונים יקיימו ביחד עם יושב-ראש ענף השיפוצים, ערן סיב. בעוד שבועיים יהיה דיון מעקב בנושא, אלא אם כן ערן יעדכן אותי שהם באמצע תהליך. 

מכיוון שהנושא הזה עלה, הוועדה קוראת לכל קבלני השיפוצים המורשים והלא מורשים, שלא להעסיק שב"חים. אין להעסיק ב"שחור". הם פוגעים באחים שלהם, קבלני השיפוצים שהולכים בדרך הישר ולעבוד על פי חוק. הם גם פוגעים בביטחון המדינה ואזרחי המדינה, ראינו מה קרה, שאף אחד לא יצטרך לקחת, חלילה, אחריות על שב"ח שיעשה פעולת טרור, זה דבר שלא יסולח. 

אנחנו מקווים – בעזרת השם – שענף השיפוצים יצליח ליישם את כל מה שדיברנו עליו כאן, קבלני השיפוצים יעבדו במלוא המרץ, במיוחד בקווי העימות בדרום הארץ ובצפונה, שם תעשו עבודת קודש ובמחירים - - -

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

תנו לנו את הכח, אנחנו נוכיח את עצמנו.

 << דובר >> יריב ריינזילבר: << דובר >>   

משיחות שהיו לי עם עובדים זרים במדינות שונות, הם מעדיפים לעבוד באירופה כי יש להם אפשרות להגיע הביתה פעם בשלושה חודשים, חופשה קצרה. פה בישראל נותנים להם פעם בשנה או שנה וחצי להיות בבית, אז תנו על זה את הדעת, כדי לנסות למשוך אותם לישראל, למרות שהשכר בישראל הוא יותר גבוה מאירופה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

בזכות אייל סיסו ומשה נקש, נחתם לפני שבועיים הסכם, שאני יזמתי עם שר הפנים. ההסכם דן  בביטול הוויזה, ביטלו את הוויזות לאזרחים להגיע לארץ. הם אומרים שעובד בנייה בגרמניה מקבל 250 יורו בחודש, אלה הסכומים. ערן, תפנה את כל לוח הזמנים שלך, אתה שליח של מצווה, אתה מייצג פה אלפי או עשרות אלפי משפחות, לא להניח למשה.

 << דובר >> ערן סיב: << דובר >>   

אני רוצה להתנצל גם בפני אייל סיסו וגם בפני משה, אנחנו עושים את זה למטרה טובה, למטרת הענף. הם מתייחסים אלינו ונותנים לנו הרבה כבוד.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>   

אבל אנחנו רוצים תוצאה, הקבלנים קורסים והאזרחים סובלים. אם בעוד שבועיים לא אקבל עדכון או בקשה אחרת, יהיה פה דיון מעקב כדי לראות איפה אנחנו עומדים. 

נקווה שיהיו בשורות טובות. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>