פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 ועדת החינוך, התרבות והספורט 11/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 248 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום חמישי, ה' בתמוז התשפ"ד (11 ביולי 2024), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> סיור בספרייה הציבורית אור עקיבא << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר סימון דוידסון נעמה לזימי מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי שמחה יוסיפוב – ראש עיריית אור עקיבא נוח שמאילוב – עו"ד, מ"מ וסגן ראש עיריית אור עקיבא שמחה קליין – מ"מ ראש עיריית אור עקיבא יוסי אבו חצירא – מנהל הספרייה העירונית אור עקיבא איציק נסימי – יו"ר הנהלת מתנ"ס אור עקיבא מיכל גאולה – יו"ר איגוד מנהלי הספריות הילה לוי – מנהלת מחלקת ספריות רעננה, איגוד מנהלי הספריות נועה לוי – מנהלת רשת הספריות ראשל"צ, איגוד מנהלי הספריות חלי גורן – מנהלת רשת הספריות בחולון, מועצת הספריות מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: דניאל ג', איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בספרייה הציבורית אור עקיבא << נושא >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - עם ההחלטה, ובבקשה תשמרו על הדבר והנכס הכי יקר לי ולילדים שלנו, שזה הדבר שאני חושבת - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי איזו החלטה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא לקצץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא באירוע בכלל כנראה. האירוע הזה לא תקציבי בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזוב, זה לא העניין. אני, כהורה, כתושבת, לא רוצה שיפגעו לי בספריות, חד וחלק. לא מעניין אותי הפתרון. מעניינת אותי התוצאה הסופית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאבקנו קשה מאוד כדי שלא יהיה כאן קיצוץ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעניין אותי הפתרון הסופי. ספרייה זה דבר שהוא חשוב, ותדעו לכם, אם תפגעו בספריות תהיה לכם בעיה, כי אני רואה מה קורה בכיתות א'-ב'. יצטרכו לתת תגבורים ללשון ושפה והמצב הוא קטסטרופה. אני לא אומרת לכם את זה סתם. אני סומכת עליכם, תעשו את העבודה שלכם. אני פה רק כדי להגיד תודה רבה וסליחה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בקיסריה אין ספרייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש ספרייה. היא ספרייה מדהימה, היא קטנה. אני רציתי לתת לבנות שלי חוויה לא רק של לפתוח ספר ולקרוא, אלא חוויה תרבותית, חוויה של ערכים. תקשיבו, זה א'-ב'. יש לי ספרייה ענקית בבית ואני מביאה אותן לפה וגם לוקחת מפה ספרים. זה סוג של משהו שאני רוצה להנחיל לבנות שלי, והיום ילדה בת 7.5 וילדה בת 9.5 יש להן ספרים ליד הראש, הן קוראות את הספרים, הן לא מוותרות על קריאה. אני לא אצליח להוציא אותן מהטאבלטים ומהטלפונים, אבל אני כן אצליח להכניס להן את האהבה הזאת, וזה משהו שהוא חשוב מאוד. זה פותח אותם לתרבויות ועולמות, והם - - - ספרים שאני חושבת שבחיים לא הייתה להם נגישות לספרים האלה. לא רק זה, כסטודנטית זה היה הבית השני שלי. הייתי גרה בראשון לציון, אז לא פה אלא שם. זה היה המרחב השקט שהייתי באה ולומדת וכותבת את העבודות שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה גם הופעות והצגות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם באים מקיסריה לפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. אני תושבת קיסריה. היום אנחנו שוכרים פה - - - קומה 17 אבל הרבה מבלים בקיסריה כי המרחב של הבנות שלי מבחינת גנים ובתי ספר הוא שם. אני לא מוותרת על הספרייה פה כי הספרייה כאן היא חוויה אחרת. אני רוצה להגיד לכם כל הכבוד לכם, זה משהו שמתוחזק פה ובאתי רק להגיד לכם את זה. שמעתי שאתם פה ואני כן חושבת שצריכים לשמוע את הקהל, שזה משרת אותו. ולא רק אותנו. יש לי קהל שהוא דתי, לציבור הדתי אין אינטרנט, הם מגיעים למחשבים בספריות, הרי זה משהו שהוא בלתי נפרד, והם משתמשים בספריות כאיזשהו קישור בין העולם המודרני לבין הדת שלהם. זה משהו שיפגע גם בהם, גם בסטודנטים וגם בילדים שלנו. אז תשמרו עלינו. תודה רבה חברים וסליחה שהפרעתי. להתראות. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> נעבור לספריית - - - ספרים, אבל זה לא כמו שנה רגילה. בשנה רגילה בתאריך כזה כבר קניתי ב-120,000 שקלים ספרים. אני לא רוצה להגיד מה הסכום שקיבלתי, אבל זה סכום שהמתנ"ס היה צריך להוציא אותו מפעילות אחרת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה עם פעילות תרבותית בקיץ הזה? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כלום. יש לנו יריד ספרים מאוד מצומצם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול להראות את הפוסטר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין את האירוע? אין כסף. יולי-אוגוסט קיץ, בדרך כלל יש הופעות ויש תרבות, הם באים למזגן עם הילדים. השנה לא יהיה כלום בכל הארץ. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשביל עכשיו אנחנו מעבירים את החוק הזה. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> על פי ההערכה שלי ואיך שמתנהלים, אני לא יודע אם בספטמבר יהיה לנו תקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם לצורך העניין תוך שלושה שבועות או חודש מהיום אתה מקבל תקציב, יש לך מה לעשות איתו או שזה כבר - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> בוודאי. אני מתכנן מעכשיו ועד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אני מדבר לקראת הקיץ. תצליח לעשות משהו עם זה באוגוסט? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> באוגוסט מנהל הספרייה שיהיה פה הוא יעשה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהנחה שהיית ממשיך. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן, בלי שום ספק. << דובר >> איציק נסימי: << דובר >> אם תוך שלושה שבועות יהיה תקציב, גם בתרחיש שבו יוסי כבר ייצא לגמלאות, אז אני, יחד עם מנהלת המתנ"ס, שהספרייה כפופה אלינו, נדע לתת מענה מהר מאוד. לגשר אני יכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תוך חודש מהיום יהיה כסף ונקווה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - - מה שהוא מתאר בספרייה כאן שהוא לא קנה ספרים ושאין פעילות, זה קורה בכל הספריות בגלל שלא - - - או שאתם ידעתם שמעבירים תקציב בכל מקרה ועיריות גיבו חלק מהספריות, ספריות גיבו על החשבון? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> יש רשויות שכן גיבו, החזקות. אנחנו בכפר סבא לא עשינו שבוע הספר. מה אני יכולה לעשות עם ה-7,000 שקלים שהעבירו לי בתחילת יולי. << דובר >> חלי גורן: << דובר >> בחולון שזו רשות גדולה וחזקה זה לא קורה. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> אני רוצה שתראה להם, יוסי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם אתם תעשו שבוע הספר במועד מאוחר יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תכננו לספטמבר, חודש הספריות הציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלמה, הסיפור של רשות חזקה מעצבן אותי קצת, כי הרי יש גם פריפריה - - - בסוף פריפריה חברתית גם צריכה לקבל בהנגשה, אז בסוף רשות חזקה יכולה לעשות את האירועים הגדולים בתוך איזה מרחב. פה זו ספרייה אחת אז זה להבדיל, אבל אני בסוף חושבת על שכונת נווה שאנן חיפה וקריית אליעזר בחיפה, או חולון, שיש ספריות בכל מיני מקומות. << דובר >> חלי גורן: << דובר >> שבעה סניפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז הספרייה סופגת אבל היא לא סופגת לכל השכונות וזו כבר בעיה של המשרד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא אמרתי את המילה "רשויות חזקות". שאלתי האם רשות שהיא יודעת שתקציב יגיע. הרי התקציב יגיע, לאו דווקא חזקה או לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אענה לך. היא יודעת את זה רק מחודש פברואר-מרץ שהיא לא תקבל השנה תקציב. לא הודיעו מראש, הם לא שריינו כסף. כולם נמצאים עכשיו בגירעונות וכולם סובלים מהמלחמה. אין להם מאיפה להוציא בשביל אחרי זה לקבל חזרה. השיטה הזו עקומה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל היום ברוך השם אנחנו כבר יודעים שהתקציב הולך להיות מאושר בקרוב בוועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מקדמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המקדמות בחודש אני מאמין שיקבלו. לכן שאלתי אותו אם יש להם מה לעשות אם הכסף מגיע בסוף יולי - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> אם אני יודע שהכסף יגיע בעוד חודש, אני עכשיו אשב על התוכניות. אני מכיר את הספקים, מכיר את כולם. כולם גם יכולים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתהליכי האישורים בתוך הרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז זה אתם בוועדה צריכים לומר את האמירה הזאת - - - עם האוצר שהמקדמות יוצאות כבר. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> הרשות עדיין לא יודעת איך אוכלים את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה כבר סגור עם משרד האוצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמרגע העברת החוק, שבועיים הכסף צריך להגיע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה שהאוצר אומר, צריך בנושא הזה להבין שקודם כל החוק צריך לעבור, צריכים להיות תבחינים מאושרים גם על ידי המשרד וגם על ידי משרד האוצר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - שהתבחינים יגיעו לפני - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. אז הנושא, אני מכיר את המשרד, גם בספורט אותו הדבר, לוקח זמן עם התבחינים. אז הם צריכים מעכשיו להכין את התבחינים אם אתה רוצה עוד חודש שהמקדמות יגיעו לרשויות. << דובר >> חלי גורן: << דובר >> אני חייבת לציין גם בתור חברת המועצה שהתבחינים כבר מוכנים. אנחנו עובדים עליהם מלפני שנה. הם גם עמדו לפרסום וגם עצרו אותם בגלל שרוצים לסיים את החוק ואין סיבה לא להוציא אותם להערות ציבור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה הערות ציבור. יש - - - << דובר >> חלי גורן: << דובר >> נכון, אז תוציאו עכשיו להערות ציבור. עד שייחקק החוק, ויהיו הערות ציבור שבועיים. ככל שמתעכבים עם זה, הכל מתעכב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו ביקשנו כבר. הייתה לי שיחה עם מיקי ועם השר, ואנחנו ביקשנו שהתבחינים יגיעו לוועדה לפני שאנחנו מצביעים על החוק, והחוק יעבור עוד במושב הזה, ומשבוע הבא התבחינים צריכים להגיע אלינו לוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> 20-30 ילדים פלוס הורים ביחד, זה מלא פה. פשוט נהדר. היתרון שלנו זה שהרבה פעמים הילדים משתתפים במשחק, בסיפור, חפצים וכל מיני כאלה. זו פשוט חגיגה לראות את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם זה מרחב שקט שאפשר - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> מנוטרל, כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה תקציב של סניף כזה? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> זה לא סניף, זו ספרייה. תקציב של מי? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לכם כמה ספריות בעיר, לא? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> אחת. אנחנו מקווים שבחלק הדרומי יותר, החדש, יקימו סניף. בתקציב הכולל של משרד התרבות ובמה שמקצים מהעירייה מהמתנ"ס דרך העמותות השונות, אנחנו מגיעים לקרוב למיליון שקלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שזה כולל משכורות והכל? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כולל משכורות, אחזקה, חשמל – הכל ביחד. התקציב שלנו ממשרד התרבות הוא תקציב יפה, אנחנו מקבלים 430,000 שקלים. יש גם שנים שהוא מגיע קרוב ל-500,000. אנחנו מנצלים אותו, עושים פה פיצוץ של פעילויות, והשאר, כל ה-600,000 או תלוי בשנה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לכם ספרייה דיגיטלית? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן. אנחנו עושים השאלות באמצעות קודים שאנחנו קונים מספק ומשאילים לאנשים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל השאר זה העירייה? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כל השאר זה העירייה באמצעות המתנ"ס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל גם התושבים משלמים. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> לא. על פי חוק הספריות, התיקון של חוק הספריות משנת 2000 - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אסור. זה העניין של החוק הזה מ-2007, שאסור שיהיה - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> זכיתי להיות בכנסת ולהיות בין אלה שב-2007 - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמה מתוך התקציב הולך על ספרייה דיגיטלית? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> בשנה הזאת הוצאנו יותר כי לא היה לנו - - - בין 30,000-50,000 שקלים. כל ספר עולה 17 שקלים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, צריך אולי פרויקט שיעבור למשרד החינוך, לילדים בעיקר, פרויקט לאומי שינגיש את הספרייה הדיגיטלית לכל - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן, יש כמה שיטות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כמה שיטות, שיטה שיוסי - - - לקנות קופונים וקופון אחד זה לקורא אחד. זה יכול להיות בעיר של 25,000 תושבים, בעיר גדולה יותר. זה יקר מאוד, ולכן אנחנו התארגנו והקמנו איזשהו קונסורציום שמשלמים לפי גודל העיר וקונים ספרים, ואז עיר גדולה מחויבת לקנות הרבה ספרים ועיר קטנה קונה לפי מספר התושבים, אבל כולם משתמשים באותה ספרייה, באותו אוסף. כל ספר אפשר להשאיל 26 פעמים, כמו ספר רגיל, בדרך כלל אחרי 26 פעמים הוא - - - ורוכשים חדש. היינו רוצים מאוד שתהיה לזה תמיכה ממשלתית או איזשהו ארגון גדול שייקח את זה על עצמו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה התקציב הכללי ברמה הארצית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ספרייה שרוצה להשתתף, משתתפת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - ברמת הביצוע היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעיה היא שזה לא כל כך זול, ואז בפריפריה הם מפחדים להיות חברים בקונסורציום כי הם לא יודעים אם כן יקראו או לא, וזה לוקח להם נפח גדול מהתקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז יכול להיות שהערים הגדולות צריכות לאמץ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הערים הגדולות משלמות יותר מלכתחילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יודע, אבל הפוך, למצוא איזה מנגנון שבסוף עיר גדולה תאמץ איזושהי עיר פריפרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קורה בפועל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברגע שאני עיר פריפרית ובכל זאת בוחרת לשלם את דמי החברות ואת הסכום שאני חייבת לקנות בו ספרים, אני נהנית מהספרים שראשון לציון, תל אביב, כפר סבא וכולם קנו. זה כאילו כמו ספרייה פה אבל וירטואלית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יושב-הראש, זה פרויקט לאומי שמשרד החינוך צריך להנגיש את זה לכל ילדי ישראל. בנתיבות למשל יש לי שמונה ילדים, אנחנו מגיעים יוצאים עם עגלה מהספרייה בנתיבות. אין שם דיגיטלי. הכרתי את זה רק כשמיכל הכירה לי. צריך שזה יהיה פרויקט לאומי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> היא החליטה לא לקנות. זו החלטה שלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו החלטה של הספרייה, אבל אם יהיה פרויקט - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם ב-10% הזה שהשר הוציא הוא מקים את המנגנון, עדיין כל ספרייה תשלם דמי חברות לפי הגודל שלה, אז זה יהיה שוויוני מאוד, ואז גם בפריפריה הם יזכו לראות ספר דיגיטלי. במגזר הערבי למשל מעט, אולי שתי ספריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק לקרוא, זה גם לשמוע. הקראה לא טכנית. הקראה שמישהו ממש מספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפעמים גם הסופר עצמו. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> יש לנו כ-100 השאלות בחודש בספרייה הדיגיטלית. התחלנו לפני כמה שנים. זה לא רע, זה מתקדם, זה עולה. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> זה עוזר מאוד לבעיות הקשב והריכוז, לעולים חדשים או אנשים מבוגרים. הם מקשיבים היום לספר. זה פשוט נותן פתרון להנגשה גם אם קשה לך לקרוא, גם אם אתה לא כל כך בקיא בשפה וגם אם האותיות קופצות לך. אם יש לך בעיות של קשב וריכוז זה עוזר מאוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי לשר החינוך שזו יכולה להיות המורשת שלו. צריך דחיפה שלך שהיא תהיה של שניכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סגור. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> אבל אתה בטוח לגבי חינוך? זה לא תרבות? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> עוד תחנה אחת - - - השוואה בין יריד ספרים משנים קודמות לשנה. שמתי פה את השלט של 2022. תראו איזו פעילות עשירה הייתה בחודש הקריאה, כולל מבוגרים, כולל ילדים, בתי הספר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> והשנה לא היה כלום? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> השנה יש לנו רק את זה, את היריד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-21 בחודש - - - כסף שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ספריית פיג'מה קיים כאן? פרויקט? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> בגני הילדים, כן. כאן מתחם משחק וחוויה. מגיעים לכאן בשעות הבוקר אמהות שרק ילדו ויש כאן צוות מהעירייה, צוות מקצועי פרא-רפואי שנותן כאן מענה להורים. יש שיח בין האימהות וזה פועל יומיים בשבוע. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> לגבי משחקיות בספריות, זו תופעה בכל העולם, ויש שני תפקידים חשובים מאוד. א' זה הקשר הבין-דורי שנוצר בספרייה, זה הורה או סב עם ילד. ב' זה הדמיון, משחקים פה משחקי דמיון, וזה איזשהו שער שמוביל לקריאה בסופו של דבר, זה מחזק את הסיכוי שאחרי זה ההורה יישב באינטימיות עם הילד ויקריא לו סיפור ושהילד יאהב את זה מאוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק זה שהתמונות שלהם בילדות זה מדפים של ספרים. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> יש פה פינה גם של ספרייה לטף. בארון פה יש הרבה מאוד משחקי קופסה. בפינה הזאת הילדים יושבים לפעילות יצירתית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יוסי, שאלה על הסיוע הפרא-רפואי. איך הגעתם לזה? זה גם משהו חדש ששמעתי. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> זה שיתוף פעולה עם העירייה. העירייה הביאה את הצוות ואנחנו כאן מארחים, מסייעים בכל מיני עניינים של אדמיניסטרציה וכל מיני כאלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בשיתוף פעולה עם מרכז הצעירים? איך עשיתם את זה? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> לא עם מרכז הצעירים. מגיעים לכאן גם אימהות צעירות וגם סבתות שמחזיקות את הנכדים גילאי שנה-שנתיים. הן באות לפה. מלמטה כבר אפשר לשמוע את הצהלה של האימהות וזה פשוט תענוג. זה יומיים בבוקר. אנחנו עשינו ניסיון לפני חודש לפתוח את זה אחה"צ כי לפני הקורונה זה היה פעיל אחה"צ לגילאים גדולים יותר. גילאים 4-6 היו מגיעים לכאן, בעיקר המטרה של זה הייתה הפגתית יותר, יותר לשחק, ליהנות, לצייר. יש פה כל מיני בימבות למיניהן. אנחנו פותחים פה את המרפסת. אני חולם כבר 22 שנה לעשות כאן קירוי במרפסת ולהוסיף את המקום הזה. יושב-ראש ההנהלה, קח את זה לידיים שלך. לא היה לי מזגן פה כמה שנים, וכבודו סייע לנו להביא את המזגן תוך שבועיים. באמת כל הכבוד. << דובר >> איציק נסימי: << דובר >> איימתי בסגירת הספרייה, פשוט מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואת כל הפעילות הזאת, משרד התרבות לא מעורב בה בכלל, לא מממן, נכון? מבחינת - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה, ובכלל. פעילות מהסוג של משחקיות זה לא משהו שמשרד התרבות מממן. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> תראי, אי אפשר - - - אני מקבל כסף, ובאמצעות הכסף של משרד התרבות אני קונה מספקים ציוד. כל הציוד הזה קניתי באמצעות ואוצ'רים. כל המשחקים פה, בקיר והכל, זה הכל של משרד התרבות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חייבת להגיד שאני מתרשמת גם מהמחשבה על אימהות לאחר לידה. זאת גם סוגיה, יש הרבה בדידות של אימהות לא פעם לאחר לידה וחשוב לתת להן מקומות מפגש משותפים וזה ממש יפה. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> הן יושבות כאן ומדברות ביניהן, מחלקות עצות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי אחרת הן נשארות בבית וזו תופעה שאנחנו מכירים. אני עוסקת בתחום של משפחות צעירות וזו תופעה שהיא קיימת. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> ויש פה אנשים בעלי מקצוע שבאים לפה, שהם עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים. פשוט מדהים. אדרבה, אם ירצו להעתיק את זה – בשמחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שחשוב על מה שיוסי מציג לנו פה, לכל ספרייה יש את החירות שלה ואת הדברים שלה, אבל הסיפור של - - - שימושים הוא הדבר שהיום הספריות מגלמות. אם בילדות שלי ספרייה הייתה דבר ספציפי מאוד, היא כבר לא. המהות היא מהות ברורה, אבל זה מקום התכנסות רב דורי, יש פה סיוע פרא-רפואה וסוציאלי, יש פה ג'ימבורי. יש פה דברים שפשוט הם התפתחות של עם השנים וזה מדהים. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן. ועכשיו הרמת לי להנחתה, מה שנקרא. כשהתקבל התיקון לחוק ב-2007, מאותה השנה, גם אצלי במיוחד וגם אצל המון ספריות התחילה פריחה ושגשוג, כאילו לא היה קיים שום דבר בעיר חוץ מהספרייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברגע שהורדת דמי מנוי. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן. זה לא היה קריטי, אבל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא קריטי אבל נתן משהו. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> כן. הגיעו לפה. ואירועי התרבות למיניהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק ברשותך אדוני יושב-הראש, אני שמח ונרגש להיות כאן. אני אומר לך, מיכל שהייתה נחושה לאורך כל הדרך, אני מאחל לכם להמשיך ולהצליח במאבק עד תומו עם הצמדה ועם חלוקה, והכוח בידיים שלכם. לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל. זה דבר חשוב מאוד. מיכל, כמו שאמרתי לך, אי אפשר להילחם בציבור, זה הציבור, זה הבית שלו, וכמו שראית הצלחנו. אמרתי גם לאבשלום קור, כתבתי לו "מעז ייצא מתוק". הוא אומר לי "אבל למה צריך את ה'עז'?", אז צריך אותו כדי שייצא מתוק, והנה יצא מתוק וימשיך לצאת. הרבה הצלחה, ושמחתי להיות כאן. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השר קרעי היה מהשרים הבודדים שנלחמו בוועדת שרים ודרשו שהחוק יחזור לוועדת השרים, כולל ההצמדה וכולל ביטול הקיצוץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איש ספר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה על הכל, שלמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני קורא לא רק דיגיטלי. בשבת אי אפשר לקרוא דיגיטלי. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> דרך אגב, יש גם לזה פתרון, כי יש תזמון שמזיז לבד. עוד לא שם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהצלחה. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> תודה. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> אנחנו ממשיכים. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> חשוב לי להגיד משהו לגבי העניין של צינור העברת הכספים. כרגע השר ממליץ ועומד על זה, להעביר ישירות לרשויות, ומהרשויות הם ינהלו את כל התקציב. אז אני כהרגלי רוצה לדבר על דברים טובים, אני אגיד לכם מה טוב בשיטת הרכש שהייתה לנו עד כה. כמה נקודות. דבר ראשון, זמינות זה משהו שנורא חשוב לספריות. נורא חשוב - - - מהיום למחר להביא עוד עותק אם חסר או את החלק הנוסף בסדרה. אנחנו חייבים זמינות. כשיש לנו אותו זכיין רכש, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לפתוח את המחשב, לבקש את הספר, ותוך מקסימום שבוע או כמה ימים הוא מגיע אלינו לספרייה. אם זה לא יהיה עכשיו כך, אצלי לא תהיה בכפר סבא בעיה, יש לי הרבה חנויות, אבל למשל בארבה, ערד, מצפה רמון החנות היא רחוקה מאוד וגם הספק לא יביאו שלושה ספרים. ההובלה יקרה נורא. הוא יצטרך לחכות. בקיצור, זמינות זה משהו שהיה מאוד טוב לנו בתוכנת הרכש. צריך לקחת בחשבון שיש גם בירוקרטיה, וצריך להזמין את זה במערכת העירונית, וזה צריך לעבור שרשרת אישורים. יש בירוקרטיה אחרת שאנחנו לא מכירים ונצטרך ללמוד אותה עכשיו באמצע השנה, מעכשיו לעכשיו. דבר שני, עניין של מקצועיות. המאגר של הספקים, אותו זכיין עושה את המכרזים והמחלקה לספריות במשרד התרבות אמורה להציב איזשהם קריטריונים מקצועיים שבודק איזה ספק נכנס ואיזה ספק לא, ומה המגוון, והם עושים איזשהו סינון של הספקים כבר, כך שלא משנה מאיזו ספרייה בארץ אני נכנסת, אני יכולה לקבל אותו ציוד או לרכוש אותו ציוד או אותם ספרים מאותם ספקים איכותיים. המקצועיות הזאת חוסכת גם כן, ותורמת לשוויון בין כל הספריות בארץ. דבר נוסף, יש עניין של עצמאות. בתור מנהלת ספרייה אני מכירה את הקהל שמגיע, את הציבור שמגיע, אני יודעת מה אני צריכה לרכוש, איזה גובה מדפים ואיך זה יהיה, והייתה לי גישה גם לעשות את זה. עכשיו זה יעבוד קצת אחרת, כי אם אני ארצה לקנות מדפים, בדרך כלל ברשויות יש אגף רכש שעושה מכרזים ויש לו ספקים, זה גם מסרבל, זה גם מוציא מהידיים שלי את האפשרות לבחור מה שאני יודעת שמתאים לי לדברים. אחידות אמרתי. בכל הספריות אנחנו מנהלים רכש בצורה אחידה, אין מישהו שיש לו תנאים טובים יותר או פחות בגלל שהרשות שלו בקשיים כאלה או אחרים או מתנהלת ככה או אחרת. כולנו אחידים וזה חשוב מאוד. בנוסף, יש את העניין הכלכלי, שהוא בא מכמה מובנים, שזכיין אחד עושה מכרז בשביל 209 רשויות אז הוא מקבל שיעורי הנחה גבוהים יותר, הוא יכול לדרוש שהספרים יגיעו מהר יותר. הוא יכול לדרוש המון דברים שרשות בפני עצמה מתקשה יותר לעשות את זה, ועכשיו זה ייפול על הספרן שכאמור עיקר ההוצאה של הרשויות זה על השכר שלו וברשויות חלשות יש ספרן אחד, והוא יצטרך לעשות את הכל, ועכשיו ייפול עליו גם לחפש מי יעשה, המון בירוקרטיה שהוא לא מכיר והיא נוספת לתפקיד שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל, יש משהו שלא בחוק הזה? בחקיקה שעכשיו הולכת לעבור, יש משהו שטוב לעולם הספריות? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> שהעלו את התקציב – מצוין. זה שהצמידו אותו למדד – עוד יותר טוב. גם ה-10% אחוזים האלה, אם קצת ישנו את הניסוח, אז הוא גם טוב. לאותם פרויקטים של רוחב שישדרגו את כל הספריות, לא משנה אם אתה ספרייה ברשות חזקה או אם אתה בפריפריה, אם עושים מאגר ארצי לספרות דיגיטלית ייהנו ממנה גם בפריפריה וגם במרכז באותה המידה. למשל במגזר הערבי יש להם בעיה של קטלוג. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש רק שתי ספריות בחברה הערבית? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> לא, אלה ספריות שיש להן מנוי לספרייה הדיגיטלית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אה, הבנתי. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> ויש שם עוד בעיה – אנחנו במגזר היהודי יכולים לשלם דמי מנוי ולהוריד קטלוגים של ספרים. נורא חשוב לקטלג את הספרים במחשב. זה חלק מנגישות, גם מרחוק ניגשים. בחברה הערבית אין להם את זה. זאת אומרת שאותו ספרן צריך גם לשבת לקטלג את כל הספר, זו סוג של עבודה, ולפעמים הם לא מספיקים, הם לא עומדים בקצב, ואז הקטלוג שלהם ירוד מאוד ואז ממילא הספרייה שלהם ברמה פחות משל כולם וזה רק עניין טכני. אז אם למשל היה איזשהו פרויקט ארצי, או משרד התרבות היה עושה מנוי לקטלוגים מאחת ממדינות הערב שהן בשלום איתנו. ספרייה קטנה בכפר לא יכולה לעשות מנוי מערב הסעודית למשל. זאת אומרת יש פתרונות, אבל אם באמת רוצים לחזק את הספריות בפריפריה ולהרים אותן ברמה, אז חייב להיות פתרון רוחבי וגבוה, כי אם יוסיפו להם כסף, הספרן הזה לא יידע בכלל איך להתחיל לעשות שיתופי פעולה כאלה ואחרים. חוץ מזה, מבחינה כלכלית גם לרשויות עכשיו תהיה הרבה התעסקות עם מכרזים ונהלים והנהלת חשבונות ומכרזים וכללי רכש. אם אתה רוכש יותר מ-3,000 שקלים, שתי הצעות מחיר, אם אתה עיר גדולה אתה לא קונה פחות מ-40-50 שקלים בחודש אז צריך מכרז. זה יכול להיות אפשרי, אבל אם אנחנו נקבל את הכסף באמצע אוגוסט ואנחנו הספרנים נצטרך ללמוד את השיטה והרשות תצטרך לפתוח סעיפים, כולנו נצטרך ללמוד את זה, זה מאוד יקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אבל אני רוצה לשאול את יוסי. אתה יוצא לפנסיה, אבל עד עכשיו איך ההתנהלות הייתה מבחינת רכש, מבחינת תפעול של המקום? כמה עצמאות הייתה לך? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> עד עכשיו הייתה לי עצמאות נהדרת. אני בנובמבר-דצמבר ישבתי והכנתי תוכנית מה אני רוצה לעשות בשנה הבאה, ודיווחתי מה עשיתי שנה קודם. העברתי את הכל למפקחת, היא בדקה, אישרה. כמובן בעירייה חתמו על כל המסמכים. ואז מתחילה תקופת המתנה. לפעמים בשנה מסוימת תתחיל תקופת המתנה למשך 1-2 חודשים, ויש שנים שתקופת ההמתנה מגיעה גם לחודש מאי וזו תקופת המתנה שלא מקבלים. ברגע שהם מקבלים את הכסף, אני מתחיל לקבל את זה לתוך המחשב שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, למה הכסף הזה - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> זה מה שהשר אמר. יש בעיה אצלו במשרד, לצערי בעיה ידועה, וזה כבר כמה שנים, שבעטיה הדברים לא עובדים. לא שהם לא יכולים לעבוד, הם יכולים לעבוד מצוין. המועצה עושה את העבודה שלה, אנחנו עושות את העבודה שלנו – תהיו סמוכים ובטוחים. כאמור, מבחני התמיכה, כבר בסוף יולי שעבר ישבנו עם המועצה וזירזנו אותם והגישו. יש בעיה במשרד שלצערי הרב נראה לי שגם המעבר הזה לתמיכות ישירות זה בגלל שהשר פשוט עוקף את הבעיה, לא מטפל בה ומעביר את זה ככה ישר לרשויות וחוסך לעצמו כאב ראש. נורא עצוב שהציבור במדינת ישראל צריך לשלם מחיר על התנהלות בעייתית במשרד ממשלתית, שלדעתי זה פתיר. לפעמים צריך לעסוק בדברים פחות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה פתיר כי בספורט למשל, שזה אותו משרד, מעבירים ישירות לאגודות, לא לעירייה. כסף הולך לאגודה או לאיגוד או לוועד האולימפי – כל גופי הרוחב. זה לא מגיע לרשות. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> ברגע שאני מקבל את האישור התקציבי, אני מתחיל לעבוד. יש לי רשימה במחשב של ספקים – ספקי תרבות, ספקי ספרים, הכל. אני מבקש הצעת מחיר לפעולת תרבות כזו או אחרת, מתאם את התאריך. מאוד פשוט. 400-500 חשבוניות שעוברות תחת הידיים שלי בקלי קלות, הכל נבדק על ידי מפקחות שפרושות בכל הארץ. לא צריכה להיות שום בעיה, הכל נגיש. תענוג לעבוד. אני כמנהל חלשתי על הסיפור הזה, הרכש של כל הדברים האלה, וקיבלנו שירות מצוין. דרך אגב, אם העסק יידפק, זה לא שוליים אבל להרבה מאוד ספקי תרבות אין היום עבודה. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> הם הגיעו כל הזמן לוועדות. אולי ביום ראשון תשמעו אותם. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> ממש בכאב לב אנשים מתקשרים לשאול מתי התקציב מגיע. זה אנשים שעובדים בשעות סיפור, בהצגות קטנות. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> בעיקר מספרי סיפורים. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> אצלי באולם הזה אני עושה פעולות תרבות. בעבר, המקום היה מקום של שיעורי בית, ולהשתמש בספרים המקצועיים שיש פה. זה נגמר, הכל עבר לפה. ואז השארנו חלק מהמדפים, הזזנו את כל השולחנות. יש מלא כיסאות. אנשים באים. אני עושה פעילות של 60-90 אנשים שמגיעים לכאן מכל אזור. אני גובה על פעילויות תרבותיות אלה 6,000-9,000 שקלים, מותר לי על פי החוק לגבות. שלום על ישראל. ועכשיו לחשוב על זה - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> אנחנו רק חותמים על תעודות משלוח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, מי שייפגע בסוף זה הציבור, הילדים. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> בוודאי. כל הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתי רוצה להעיר ברשותכם משהו לגבי השאלה שלך. מה שחסר להם, דנו על זה אתמול בוועדה, זה העניין של ההבטחה של הרצף התפקודי של הספריות, וזה קצת מתקשר ויכול להסביר את מה שיוסי ציין, שיש לנו הרבה מאוד חודשים של יובש בגלל בעיות רגולטוריות בגלל משרד התרבות, וגם אני הייתי רוצה מאוד שיהיה איזשהו מנגנון שיבטיח - - - << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> שלום לכולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלום, שלום. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> מה שלומכם? ברוכים הבאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מנגנון שיבטיח את הרציפות התפקודית ושלא יהיו לנו כל כך הרבה חודשים של יובש. את מרבית הכסף אנחנו מקבלים ברבעון האחרון של השנה ואז נוצר מרוץ מטורף כדי לנצל את הכסף. אנחנו לא רוצים להחזיר אותו אבל זה לא נכון, אם הכסף יגיע ויזרום על מי מנוחות לאורך כל השנה, אז גם ההתנהלות תהיה אחרת, וזה אחד הדברים שגם צריך - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שאנחנו צריכים לפרסם את התבחינים, יגיעו עד תאריך מסוים, יאושר בתאריך מסוים, ואחר כך לעשות את זה או ברבעון או - - - כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועם הקשיים שהיו, האופן שבו הועבר התקציב, השיטה שבה עבר התקציב איפשרה לספריות לפרוח. כל דרך אחרת - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם אנחנו נחלק את זה, ואמרתי את זה לחברים, הצעתי לשר לנסות לעשות את זה, זאת אומרת שיהיה חלק אחד שיעבור בצינור התקציבי כמו שהוא היה היום, לצורך העניין כל השוטף כולל כוח האדם, הדברים שהם המסה הגדולה. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> תקציב משרד התרבות הוא אך ורק לפעילות. לא לשכר, לתחזוקה, לא לשום דבר. רק לפעילות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - תרבות זה רק רכש, פעילות. כל השאר זה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל את הרכש אפשר להעביר דרך התקציב, ואז רק את הפעילויות לעשות - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> זה רק לספרים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, רק היא מתכוונת שאתה יודע שהאחזקה וכל זה - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> זה רק בשביל הספרים, בשביל פעילויות תרבות. התקציב של משרד התרבות הוא אך ורק לפעילות, וזה מה שעוצר. הרשות נותנת את המשכורות, אבל אין ספרים חדשים ואין שעות סיפור. זה רק לפעילות. כשהכסף היה מוגן בחוק, אנחנו הבנו ממשרד האוצר שב-1 בינואר הוא רשום למשרד התרבות, זה לא משנה אם תקציב המדינה עבר או לא עבר. הוא רשום. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד כדי שנגיע מוכנים ואין סיבה שלא נגיע מוכנים לסוף השנה כדי שלשנה הבאה אנחנו נוכל כבר בינואר לקבל מקדמות ולהתחיל לעבוד. יש שנים שזה עובד טוב יותר ויש שנים שפחות טוב. אנחנו כבר הגענו למסקנה וגם להסכמה של המשרד שלפחות יגידו מתי יהיו הפעימות, וגם ישבנו איתם, האיגוד, לנסח מכרז חדש לזכיין שיתקן כל מיני דברים שהיו פחות טובים עם המכרז הקודם, והעלינו את כל הבעיות וישבנו איתם, וגם מכרז כזה כבר יש להם על השולחן. ערב פרסום המכרז השר החליט להפוך את השיטה וכבר היינו בשנה החדשה ואני חושבת שגם העניין של ההיערכות צריך לקחת בחשבון כאמור אנחנו לא יודעים איך לעבוד עם מערכות עירוניות, הרשויות גם כן צריכות להיערך לכל התהליך הזה ואנחנו ממש באמצע השנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חלק מהכסף מגיע לספרים חדשים ואיזה חלק מגיע לפעילויות תרבות ורכש? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> יש טבלה כזו של אחוזים, לדעתי בין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מנהל ספרייה יכול להחליט לפי הצרכים של הספרייה שלו, הקהילה שלו, וגם לפי התקציב העירוני שניתן לו. בין 40-60% צריכים ללכת לספרים, זה בערך החלק הארי, ופעילויות תרבות גם כן - - - << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> בין 20-35%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. ואחר כך יש הצטיידות, יש פרסום ומיתוג ויש הכשרות מקצועיות לצוות. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> אפרופו הכשרות, אנחנו חשבנו שאם כבר פותחים את החוק אז חוץ מזה שרצינו להגדיל את התקציב וזה באמת הצליח, אנחנו גם רצינו להכניס עוד נקודה בחוק שקשורה להכשרות מקצועיות. לפני שנים, משרד התרבות היה תומך בהכשרות מקצועיות כדי שספרנים יהיו מקצועיים. אבל הוא הפסיק את זה, ואפשר לנו בתקציב של כל רשות באותו אחוז קטן של ה-5% שמותר לנו להכשרות מקצועיות, השתלמויות, להשתמש בזה במלגות לאותם עובדים שילכו ללמוד. אבל גם את זה הם הפסיקו, ומה שקרה שבעקבות זה הפסיקו אנשים ללכת ללמוד ספרנות. הרבה ספרנים עובדים במשרה חלקית, הספריות בעיקר עובדות אחר הצהריים. השכר שלנו גם כן 22 שנה לא עודכן, אז הרבה אנשים עובדים בבוקר בעבודה אחת ואחרי זה עובדים בעבודה שהיא בגדר שליחות אחר הצהריים. השכר השנתי שלהם זה אולי שכר של שנת לימודים אז הם לא יוצאים מיוזמת ללמוד. נסגרו מסלולים. בבית ברל נסגר מסלול לימודים, באוניברסיטת תל אביב נסגר מסלול לימודים, באוניברסיטה העברית שזה היה בית הספר לספרנות נסגר מסלול הלימודים. נשאר בדוד ילין אבל צריך תואר בחינוך לפני כן. נשאר באוניברסיטת בר אילן, זה תואר במידענות. בחיפה זה רק אם יש לך כבר תואר שני. בטכניון לימודי תעודה, שהמשרד לא מכיר בהם. יש גם באורנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם באוניברסיטה הפתוחה, לימודי תעודה במידענות וגם בטכניון. המשרד לא מכיר את שניהם. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> כתוצאה מכך, לדעתי בשנה האחרונה ביטלו את הדרישה לעובד ספרייה שיהיה עם תעודת ספרן. נזכרתי מה הנקודה החמישית שאנחנו מקבלים עליה ניקוד, על הספרנים עם התעודות, עם ההכשרות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שזה בתבחינים? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה קיים עדיין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככל שיש יותר צוות מקצועי, הניקוד גבוה יותר והתקצוב גם עולה - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> ואנחנו מאוד רוצים בחוק, לצערנו אנחנו צריכים את זה בחוק כי אין אוזניים קשובות, שיאפשרו לנו לתמוך בהכשרות המקצועיות, כי ספרנות זה מקצוע. זה נכון שהיום זה נורא חשוב שיהיה פה מישהו עם תואר בחינוך ומישהו עם תואר בתקשורת, אבל צריך גם לדעת ספרנות. מה שקורה בעולם, יש כל מיני סוגים של ספרנים. יש ספרן ראשי, יש עוזר ספרן. יש כל מיני רמות, שזה משהו שצריך לדעתי גם לפתח פה בארץ. אבל בכל מקרה צריך לתמוך בלימודי הספרנות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> והשכר נקבע על ידי הרשות? << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> כן. במשרד הפנים יש לוח תפקודים ולוח שכר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> במקביל למורים? משהו כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הרבה פחות - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> הרבה פחות כי הוא 22 שנה לא נפתח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל גם בהקשר למה שאתה אמרת, הספריות בשנים האחרונות עברו הפרטה. חלק מהספריות בארץ כפופות ישירות לרשויות, יש ספריות שקשורות למתנ"ס, או שזה מתנ"ס מקומי, סוג של חברה עירונית או עמותה, או החברה למתנ"סים, יש תאגידים עירוניים. יש לנו ממש - - - רב של סוגי העסקה. זו אפשרות מאוד גדולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> חשוב שלכל אותם ספרנים, בכל הספריות ובכל סוגי ההעסקה, תהיה הכשרה מקצועית מתאימה. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> קודם כל אני רוצה לברך אתכם שהגעתם לכאן כוועדת החינוך, התרבות והספורט. ברוכים הבאים. - - - בירושלים, היינו בוועדה - - - של הערעורים, בנושא של הגביה. היינו שם. היה שלב שהגעתי לכאן, ולכן הגעתי כדי לברך אתכם. יש לנו את אחת הספריות היפות. יש לנו גם ספרייה של ילדים, זה נקרא - - - היה לנו גם מרכז מוזיקה שבנינו וגם מפעל הפיס תרמו חלק. בסך הכל אני אגיד לכם בספרייה הזו כולם - - - תושבים, יש את המנהל של הספרייה שנמצא כאן ויושב-ראש הנהלת המתנ"ס שהוא גם חבר מועצת העיר וממלא מקום ראש העיר שנמצא כאן, נוח. לסיכום, אנחנו עושים הכל, ויש לנו קשר הדוק איתכם - - - מה התקציבים - - - הרבה תקציבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוסי, אתה מעדכן. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> אני מעודכן - - - בתקציבים. סך הכל, כל מה שמקבלים רוכשים ספרים. יש ספרים שגם מורידים אותם מהמדפים, חייבים לעשות, אבל בסך הכל ברוך השם הכל טוב. תודה שהגעתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אנחנו ביום ראשון נשב שוב כדי להתחיל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בשבוע הזה ולא קיימת את - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הפוך, זה הלך מהר. לכן אני משתמש בזה. שבוע שעבר איימתי על משרד הפנים שיביאו סנדוויצ'ים. בסוף תוך 10 דקות סיימנו את הישיבה עם הסכמות והכל בסדר, אז אני רואה שזה עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלוואי ויעבוד ככה גם אצלנו. << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> צריך ללמוד מהם, לא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שלמה הלך אבל הוא תפס אותי לפני 3 שבועות ודיבר איתי על נושא הספריות. נפגשנו לפני עם מיכל, לפני יותר מחצי שנה, עוד בתחילת האיום שחשבנו שיהיה גרוע יותר. אני פוגש הרבה ספרנים וספרניות, והחברים שבאים ונותנים את כל הפוש ואת כל הגב, אמרתי את זה בוועדה, ואני אומר את זה גם עכשיו, כעם הספר, הנושא הזה של הספריות הציבוריות חייב לעמוד בסדר העדיפויות הכי גבוה שיש, ודאי ברמה הממשלתית ושל הדרג המבצע, אבל גם בשלטון המקומי. לא כל עירייה זוכה לראש עיר שבאמת שם את הספריות בראש סדר העדיפויות שלו. לא היית חייב. יכולת להגיד "יש לי מתנ"ס, יש לי פעילויות וכדומה". << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> אתה יודע מה אנחנו רוצים? שיותר יוכלו. מספיק עם זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לזה אני מתכוון כשאני אומר עם הספר. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> הנכדה שלי רוצה שאני אקנה לה ספרים. זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. וכמה שאנחנו נשמר יותר את הספריות, בסוף נעביר את גם לדור הבא. וזה לא יהיה פשוט. זו לא מלחמה אבודה, זה פה. השאלה היא אם אנחנו מצליחים להביא את המאזן עכשיו ולתת לילדים שלנו את הרצון ואת האהבה של התרבות הזו של הקריאה, מעבר לידיעות שזה מקנה, התרבות עצמה לשבת עם הילדים, עם הנכדים, עם האח ולספר להם סיפור ואת ההוויה וכל הנושא הזה. בסוף הספריות הן העוגן של העניין הזה. לכן אנחנו בוועדה נעשה הכל. ברוך השם הסיפור של התקציב סודר, הנושא של ההצמדה לקראת פתרון סופי אני מקווה. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> אני בטוח שתמצא את הדרך לתמוך יותר. משרד החינוך, התרבות והספורט צריכים להתייחס לזה ברצינות רבה. התקציבים לא כל כך גדולים, ומנהל הספרייה יכול לומר לכם את זה, נכון? << דובר >> יוסי אבו חצירא: << דובר >> עד עכשיו לא קיבלנו תקציב אז אנחנו - - - על מה שאין עכשיו. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> בינתיים רק אני נותן הכל. הייתה לנו בעיה עם המיזוג. כמה זה עלה? כ-200,000 שקלים רק המיזוג? הכל נופל על העירייה. אנחנו כמעט ולא מקבלים כלום. היום כבר חודש יולי ועדיין אין תקציב. זה לא מקובל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האנקדוטות הפתוחות לוועדה זה גם שיטת התקצוב, ואנחנו בעזרת השם נמצא את הפתרון יחד לנסות להוציא את כולם מרוצים ככל האפשר. אני חושב שצריך לגייס פה עוד משרדי ממשלה לסיפור הזה. אולי לא נצליח לעשות את זה השבוע, אבל ודאי במושב הבא ננסה להביא את זה יחד, את משרד החינוך, אם זה בנושא של הספריות הדיגיטליות, אבל גם בשאר הנושאים אני חושב שמשרד הפנים גם יכול להיכנס לנושא. אני אערוך ישיבה. ביקשתי ממיקי ישיבה משותפת של שר הפנים, שר החינוך ומיקי עצמו לנסות להביא פה איזשהו שיתוף פעולה של שלושת המשרדים כדי לשדרג, וגם ברמת הבילוי והתחזוקה וכל השוטף למצוא איזשהו פתרון. בסוף מה שהכנסנו פה בתקציב הוא בעיקר לרכש ולפעילויות. הנושא השוטף נופל על השלטון המקומי. זו העמסה גדולה, ובוודאי כשזה בהקמה. לכן אם אנחנו רוצים להכניס גם את הפריפריה, ואני חושב שהרצון של השר להכניס את הפריפריה כתקצוב דיפרנציאלי, לנסות לדחוף אותו יותר. הרצון הוא טוב, אבל איך שאמר רבע יהודה הלוי בכוזרי – כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים. בסוף נצטרך למצוא את הפתרון, ואנחנו כוועדה נשים את זה בראש סדר העדיפויות, נדחוף את זה, נעשה הכל כדי שזה יעבור בצורה הטובה ביותר עם ההסכמות הרחבות ביותר עוד במושב הזה. לקראת המושב הבא אנחנו כבר נעבוד על מה שאמרתי, לגבי השוטף, לגבי בינוי, ואולי באמת בעיריות ומועצות שלא קיימות בהן ספרייה. יכול להיות ששם המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. נתחיל לדחוף כדי שראשי הערים וראשי המועצות יבינו שזה נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושיוכלו גם הם אחר כך להיכנס לתוך התקציב הכולל כי בסוף מדובר בתרבות ואם לא ננחיל את זה עכשיו אז זה כבר לא יהיה. << דובר >> שמחה יוסיפוב: << דובר >> אמרת דבר יפה, מעשים מגיעים מרצון ויכולת, שנפגשים ביחד ואז יוצאים מעשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהחלט. << דובר >> מיכל גאולה: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה גם לכם על האירוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה על הכל, יוסי, ואני מאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>