פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



103
ועדת הכלכלה
14/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 437
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
בועז טופורובסקי
רון כץ



מוזמנים: 
	טפ"ם יוסף שמיר
	–
	רמ"ח רגולציה, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

	שירן יעקב
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דורון קגמו
	–
	מנהל אגף הנדסה ותקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	רומי קאופמן
	–
	עו"ד, רפרנטית מול משרד הכלכלה והימורים, משרד המשפטים

	יעל קריב טייטלבאום
	–
	עו"ד, רפרנטית מדיניות רגולציה, משרד המשפטים

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	עמית גולדמן
	–
	רפרנט כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	איגור דוסקלוביץ
	–
	הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

	ינון אלרועי
	–
	מנהל מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

	שני ברוך עזרי
	–
	עוזרת ראשית לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	גלית יעקובוב
	–
	עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	אמנון מרחב
	–
	מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

	טירן ששון
	–
	יועץ מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

	דלית זמיר
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות

	אילן בנימין
	–
	מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות

	רן כהן
	–
	מנהל תחום בכיר בטיחות בעבודה, מינהל הבטיחות, משרד העבודה

	יהונתן אלעזר
	–
	מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון

	הדר לוינברג
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

	צפריר גדרון
	–
	מנהל תחום תיווי ותקינה, המשרד להגנת הסביבה

	מיכל עקביה
	–
	עו"ד, יועמ"שית רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה

	אבי סלונים
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, רשות המים

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	יאשי סער
	–
	מנהל אגף רישוי תקנות ומכונים, מנהל התכנון

	דור חרלפ
	–
	מנכ"ל, "האינטרס שלנו"








ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
שי אבדיאייב – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024,  מ/1743 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מקיימים את הישיבה מכיוון שהיו הרבה תיקונים בישיבה הקודמת, רצינו לעשות ישיבה מיוחדת כדי לראות מה קורה עם זה ולא לעשות את זה במועד ההצבעות. מחר יהיו הצבעות על החוק הזה בכל מקרה ב-09:30. בבקשה היועץ המשפטי, תגיד את כל התיקונים שעשינו בישיבה הקודמת שעכשיו אנחנו מסיימים אותה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לקראת הישיבה היום הופץ בשעות הערב של יום רביעי נוסח מעודכן שעל גביו סימנו בצהוב את כל אותם חלקים שהוועדה דנה בהם אך טרם הוכר לגביהם נוסח סופי. כדי להצביע, חשבנו שנכון שיהיה נוסח בפני כל הנוכחים, מה גם שניסוח ההחלטות עלול לעורר כל מיני שאלות מצד משרדי הממשלה והגופים השונים ויש נושאים שלגביהם הוועדה תצטרך לקבל החלטות.

אני מציע שנציגי משרד הכלכלה יתחילו ויקריאו את הנושאים הראשונים, לגבי הסעיף שבו דנו בדיון הקודם שעכשיו מוספר כ-9א6 – התאמת הוראות לחקיקה הישראלית לדרישות האסדרה האירופית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא רוצה ללכת לפי הדפים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מבחינת סדר הדיון, אני מציע שכרגע נציגי משרד הכלכלה יתחילו להקריא ולהסביר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד תשע אין תיקונים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא נלך לפי הסדר, תתחילו בעמוד אחד ונתקדם.


 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

התיקון הראשון מופיע בעמוד שתיים.

	תיקון סעיף 9
	3.
	בסעיף 9 לחוק העיקרי –


	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א) –


	
	
	
	(א)
	בפסקה (1) –


	
	
	
	
	(2)בסופה יבוא "ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי הפקודה האמורה, מוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי



אנחנו מבקשים למחוק "מוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר קודם על מה מדובר – מדובר על החרגה מדרישות התקינה שקבועות בפסקאות משנה (ב) עד (ד) של סעיף 9 (א) (1), אלה דרישות התקינה שאינן תקן ישראלי רשמי. ההחרגה הזו הייתה כבר קבועה בנוסח הצעת החוק הממשלתית, היא פשוט לא נוסחה באופן מספיק מחודד. אנחנו העברנו את זה כדי שיתקיים דיון עקרוני בעניין הזה. כרגע, למעט הסימון בצהוב, העתקנו את מה שהיה קבוע בהצעת החוק הממשלתית, לא ערכנו שינוי.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אלה מוצרים שחלים עליהם תקן רשמי, אבל לא הממונה על התקינה מפקח עליהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו החרגנו מדרישות התקינה, ביניהם למשל האסדרה האירופית המאומצת, אסדרה זרה במסלול הקסיס וכו', החרגנו את המוצרים האלה מאותן דרישות תקינה.


 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

הדר לוינברג ממשרד הבריאות. למה יורד עכשיו ציוד רפואי שהופיע מההתחלה בהצעת החוק?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זו הייתה תשומת לב שלנו שפוספסה, הדיונים על ציוד רפואי ועל הדירקטיבות של הציוד הרפואי התנהלו בין היתר בין משרד הבריאות למשרד הכלכלה, לכל אורך השבועות האחרונים - - -

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אבל כבר היום בחוק התקנים יש החרגה על ציוד רפואי, זה המשך ישיר של זה.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אין להחריג ציוד רפואי מהדירקטיבה ואימוץ הדירקטיבות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לפני ציוד רפואי, למה אופניים אתם רוצים להוציא?


 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא אופניים רגילים, אופניים עם מנוע עזר הוא מוצר תעבורה שהוסדר בתקנות התעבורה ונכלל במסגרת תקנות התעבורה, יש חקיקה אחרת. במסגרת האסדרות המאומצות, אין אף אסדרה שרלוונטית לזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה זה מפריע לכם? אם יש תקן אירופאי אז יביאו את זה לארץ. יש לנו התנגדות לאופניים שיש בהולנד?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא אמרתי שיש התנגדות - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז שיישאר בחוק.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

גם היום זה נמצא בחקיקה אחרת, זה מוצר תעבורה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז שישאר פה, מה ההתנגדות?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני לא יודע מה הרגולציה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה שיש לו תקן אירופאי אפשר להביא אותו לישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב, אתה מסבך ומתחיל איתנו מאפס.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא, למה? דוד, למה שתחריג אופניים חשמליים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מחריג שום דבר, יש פה תוספת שמכניסה את הרגולציות. הוא אומר שכרגע אין שום רגולציה הקשורה לזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא, הוא אומר שאופניים חשמלים לא תוכל לייבא לארץ, רק היבואנים הקיימים, למה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה לא מה שאמרתי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להביא לארץ אופניים שמוכרים בהולנד עם תקן אירופאי, לפי התקן הזה אפשר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כבר היום, התקן הישראלי לאופניים עם מנוע עזר מאמץ את התקן האירופאי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מצוין, אז בוא נשאיר את זה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה קיים כבר היום.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר להוריד את זה מהחוק? אם זה קיים כבר היום אז מה הבעיה? למה להחריג את זה בחוק?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אנחנו לא מאמצים תקנים בחוק הזה, במסגרת החוק הזה מאמצים אסדרות רגולציה - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, אז אתה אומר שזה קיים היום, איתי פה, אז למה להחריג את זה בחוק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה קיים היום?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

האופניים החשמליים, הוא אומר כבר יש רגולוציה להביא את זה - - -

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא, אני אומר שוב, בין הרגולציות המאומצות שכרגע אנחנו דנים בהן בחוק הזה, אין שום רגולציה בתחום הזה, זה בתחום התחבורה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז התחום הזה סגור עדיין, במקום לפתוח אותו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם אתה תכניס רגולוציה כזו, תוסיף סעיף כזה בתוספת, האם אני צריך לתקן את החוק?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה משרד התחבורה, זה לא נאכף על ידינו.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז זו תהיה סתירת דינים, נכון?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

משרד התחבורה יעשו את זה, הם אוכפים את זה היום והמוצר הזה הוא במסגרת תקנות התעבורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה אתה מכניס לי את זה לפה? זה אומר שצריך לתקן גם את זה, כי השארנו את זה פה – "לרבות אופניים עם מנוע עזר".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו אומרים שאנחנו מוציאים רכב מנועי ואופניים עם מנוע עזר בכלל מדרישות התקינה, שהממונה על התקינה אחראי על הפיקוח עליהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רון, ברגע שיכניסו את זה לתוספת, באותו הרגע זה חל גם על זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל למה הוציאו את זה בכלל?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הסעיף הזה תמיד היה בחוץ.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

חבר הכנסת שואל למה אופניים עם מנוע העזר, להבדיל מכלי רכב עם מנועים שהם אירוע גדול, למה צריך להחריג במפורש את האופניים מהחוק? אם יש סתירת דינים, יש מתווה שקבענו לסתירת הדינים, השאלה היא למה להחריג?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

הסיבה היחידה שזה הוחרג היא שזה פשוט לא בפיקוח משרד הכלכלה, זה בפיקוח משרד התחבורה. אז אם מחליטים להכניס את זה, משרד התחבורה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל יש הרבה דברים שהם בפיקוח של משרדים אחרים והכנסנו, התחבורה זה משהו מיוחד?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כל שאר המוצרים אלה מוצרים שהממונה על התקינה מפקח עליהם בשיתוף עם רגולטורים אחרים. זה מוצר שמי שמפקח עליו הוא אך ורק משרד התחבורה, אז ככל שרוצים להכניס את זה עולה שאלת הפיקוח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חייב לתקן פה את כל החוק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז מה, דוד? זה דבר קטן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה שנדחה את זה לנובמבר בגלל דבר כזה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה דבר קטן, אבל משמעותי לציבור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה לא שאין אסדרה לעניין הזה, יש את האסדרה של משרד התחבורה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין היום. אבל בסדר אם האוצר יודע לתת תשובה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

היום תקנות התעבורה קובעות בהגדרה של אופניים חשמליות, אופניים עם מנוע עזר, יש מועד שאם נרכשו האופניים עד אליו, אז זה התקן האירופאי, ואם נרכשו לאחריו זה התקן הישראלי. זה קבוע בתקנות עצמן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, אז למה להחריג אותם מהחוק הזה? בגלל שהפיקוח הוא לא אותו פיקוח? שיסדרו את הפיקוח כמו בעוד מיליון מוצרים אחרים. זה סתם סעיף, כאילו מישהו רוצה לשמור על היבואנים הקיימים במדינת ישראל, אבל ככה אני רואה את הסעיף הזה, מה שיש באירופה אפשר למכור גם בישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זו לו רפורמת שיווק, זו רפורמת תקנים, יש הבדל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין הבדל בין מה שיש לאירופה למה שיש בישראל, אין שום סיבה לעשות את הסעיף הזה. לגבי רכבים אני מבין, יש הגיון, אבל אופניים חשמליות, מה זה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

במסגרת תקנות התעבורה, לאופניים עם מנוע עזר יש תוספת דרישות מעבר למה שנקבע בתקן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מבין את הסעיף הזה, זה נועד לסגור את השוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד התחבורה פה?

 << דובר >> שירן יעקב: << דובר >>   

שירן יעקב מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה ואיתי נמצא דורון קוגמו מאגף הרכב. אין לנו התנגדות להחיל את האופניים החשמליים פה, אבל יהיה צורך להסדיר את עניין הפיקוח. כל מה שחל מכוחו של החוק הזה, אז משרד התחבורה - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

פשוט לא שאלו אתכם? אם מישהו היה שואל אתכם אז היו מסדירים מראש ונגמר הסיפור?

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

כמו שנאמר, זה הגיע ביום רביעי בערב, אך יש פה נקודה אחת מהותית שהתייחס אליה הממונה על התקינה – כיום אנחנו מפקחים על המוצר הזה, ברגע שתכניסו את האסדרה, אנחנו לא מפקחים וזה יעבור לממונה על התקינה.

 << דובר >> שירן יעקב: << דובר >>   

לא יהיו לנו "שיניים" לאכיפה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו לא רפורמת שיווק, זו רפורמת תקנים. ברגע שאנחנו משאירים את זה פה, הפיקוח עובר ממשרד התחבורה למשרד הכלכלה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

תשאל את המנכ"ל שיושב לידך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, יש פה בעיה, אני לא יהפוך את היוצרות. אתם תמשיכו לפקח על זה או לא?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה זאת אומרת? לא שונה החוק שמגדיר שהאכיפה נשארת אצלכם. אני מבין מה הידע בנוגע לרגולציה האירופאית כשאתה שואל "איך". א' – כבר נאמר לנו שהרגולציה האירופאית חלה על אופניים עם מנוע עזר.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא אמרתי את זה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אמרת שהתקן הוא אותו התקן, אבל אולי לא הבנתי נכון. אנחנו מקימים מרכז ידע שעל פי מה שאמר פה משרד האוצר, המרכז יאפשר לכל המשרדים הנגשה של הרגולוציות והדירקטיבות האירופאיות החלות תחת המשרדים שלהן, ואז יהיה לכם את הידע כשיגיע הזמן לאכוף את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו רוצים להשאיר ואתם תפקחו על זה.

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

אני רוצה לעדכן שמשרד התחבורה לא מרשיין את יבואני האופניים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אין רישיון ליבואן.

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

אצלנו יש, אז לכן לא משנה אם אני אדע את הרגולוציה או לא, מה אני אעשה איתה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה דיון מקצועי, אין לנו - - -

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

זה לא דיון מקצועי.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז איזה דיון זה?

 << דובר >> שירן יעקב: << דובר >>   

מדובר בנושאים שהם חשובים מאוד ברמה הבטיחותית, אם לא יהיו לנו את ה"שיניים" לעשות את זה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

למה שלא יהיו? הם לא מכירים את החוק, אני מציע שתשבו איתם רגע ותסבירו להם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי אתם לא מבינים, מחר אני מצביע על החוק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל דוד, יש פה תקלה שצריך לתקן אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל תבחינו בין שני הדברים – אם אני מוריד את זה לא קרה כלום, כי משרד התחבורה ימשיך לפקח על זה והיבוא הוא יבוא, אין שום בעיה. אם אתם רוצים להכניס את זה, גם עם זה אין בעיה, אבל צריך לראות מי מפקח, כי הם אומרים שהם יפסיקו לפקח. כרגע אנחנו לא נתקן את זה, אבל עד סיום הישיבה - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל דוד, כולם בעד, למה לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בגלל הפיקוח, הם צריכים לסדר את זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין שום בעיה עם הפיקוח, תתעכב על זה עוד שנייה ותראה שאין בעיה על הפיקוח. הדבר הזה סתם שומר על שוק לא תחרותי בישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה יש לשמור פה על השוק?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה פותח לך את השוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא נכון, כי אתה יכול לייבא בפיקוח של משרד התחבורה ובפיקוח של משרד הכלכלה.

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

היום ניתן לייבא אופניים עם תקינה אירופאית, בודקים מסמכים וזה נכנס פנימה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מצוין, אז תורידו את זה ונגמר הסיפור.

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

אבל זו לא תקינה, זו אסדרה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה אותו דבר.

 << דובר >> דורון קגמו: << דובר >>   

זה לא אותו דבר.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מה הרגולציה האירופאית לאופניים עם מנוע עזר?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, זה דיון מקצועי, אבל מבחינת החוק זה לא משנה לכם כלום, גם היום אתם אומרים שאפשר לעשות את אותו הדבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רשמנו את זה, בואו נמשיך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

לא הקראתי את מה שמסומן בצהוב, שזה מה שביקשנו להוסיף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה בעניין מוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תשאיר את זה כרגע.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 2.

	תיקון סעיף 9
	3.
	בסעיף 9 לחוק העיקרי –


	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א) –


	
	
	
	(א)
	בפסקה (1) –


	
	
	
	
	(2) וכל מצרך שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי";



זה בסיכום יחד עם כבאות והצלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הבנתי שהייתה הערה  נוספת של רשות הכבאות שדרשה גם לכלול תאריך עבודה ולא רק מפרט. מפרט אני לא בטוח שצריך, כי כל סעיף 9 מדבר על מפרט או תהליך עבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכל חברי הכנסת שהגיעו, התקן לכיבוי אש הוא תקן אמריקאי ולא תקן אירופאי.


 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

צפי שמיר, רמ"ח רגולוציה בכבאות והצלה. מאחר שאנחנו כפופים להחלטת הממשלה בנושא הזה ואנחנו נדרשים להיצמד לתקן האמריקאי, ה-NFPA, הדבר היחידי שאנחנו מבקשים פה להוסיף את המילה "תהליך עבודה ומפרט".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל למה צריך מפרט?

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

מאחר שזה בראייה ההוליסטית של האירוע, אני לא יכול לבודד את המרכיבים של הנושא הזה, כי הם מדברים ומקושרים אחד לשני. מאחר שיש תהליך עבודה ומפרט מסודר, כמובן המצרך הוא גם בהתאם לאותה התקינה, עירוב של הדברים עלול לגרום לכך שזה לא יעבוד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לשון החוק נוגעת רק למצרך או תהליך עבודה, אני מפנה אותך למה שכתוב בסעיף 9(א)(1), לכן אנחנו לא יכולים להשתמש במונח - - -

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

מצוין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תהליך עבודה אין בעיה להכניס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכניס. תמשיכו, עמוד 3?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

באותו העמוד בפסקה ד, יש פה שינוי נוסח, הייתה טעות והוספנו את המילה "לשיווק".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה המהותית היא האם מדובר כאן על חריג לחובה לעמוד בדרישות התקינה?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

תקן רשמי, נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יהיו הנחיות כלשהן של הממונה על התקינה לגבי ההצהרות?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יבואן של דוגמהות יצטרך להחזיק בהצהרה שהדוגמהות שהוא מייבא הן לא למען שיווק והפצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין, אבל לפי הנוסח כרגע, "בלבד שהיצרן או היבואן הצהירו על כך, ומסרו את ההצהרה לממונה אם דרש זאת", איך יודעים על מה להצהיר או מה נוסח ההצהרה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש הצהרות לעניין תיעול הטובין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון להפנות כאן להסמכה? נבדוק את זה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדרך כלל הפניה מסוג כזה מופיעה בפקודה ולא בחוק התקנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, לכן אני שואל.


 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

לגבי החריג בסעיף הזה, "למעט ציוד כיבוי מיטלטל" וכן הלאה, זה אומר שכל ההיבטים שנוספו לתקן הרשמי בהקשר של PFAS-ים, ושהרגולציה האירופאית כרגע בתוספת החמישית לא נמצאת, אז מה זה אומר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה אומר שבאחד השלבים צריך להוסיף את הרגולוציה הרלוונטית, נניח לאותם המיטלטלים, ולרבות גם נושא של קצף הכיבוי. כרגע זה עוד לא נמצא, יש לנו עוד כמה חודשים כדי להתגבש עם הרשומות.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

יהיה אפשר לייבא רק לפי התקן הרשמי של אותם קצפים וכו'?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

או תקן בינלאומי שאומץ בתקן רשמי.

 << דובר >> צפריר גדרון: << דובר >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר להמשיך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

התיקון הבא נמצא בעמוד שלוש תחת פרק ד'1  אימוץ אסדרה אירופית בסעיף 9א1. כל השינויים כאן הם בעיקר שינויים מבניים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מעבר לשינויים המבניים או שינויי הנוסח, בעניין המהות, מה שמסומן בצהוב כולל עיגון של החלטת העבודה לעניין הפניות. כלומר, מה קורה אם בדירקטיבה אירופית שאומצה בישראל לפי המנגנון כאן, שהיא מנויה בתוספת החמישית או שהיא תתווסף בצו באישור הוועדה, יש הפניות לאסדרה אירופית אחרת שעוד לא הוחלה בישראל. מה יהיה דינן של ההפניות האלה זה הנושא שעלה בדיון הקודם, ניסחנו את ההחלטה של הוועדה בסעיף קטן (ג) בסעיף 9א1.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כן, הכנסנו חלק מהדיון הקודם בתוספת, אני אקריא את זה.

	הוספת פרק ד'1
	4.
	אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא:


	
	
	"פרק ד'1: אימוץ אסדרה אירופית


	
	
	
	
	
	(ג) כללה אסדרה אירופית מאומצת הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות, ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת בתוספת החמישית; עד תום אותה שנה, יביא השר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת את הכללתה של הוראה מחייבת כאמור לתוספת החמישית בהתאם להוראות סעיף 9א2; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה.

	
	
	

	
	
	



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

"עד תום אותה שנה" – הכוונה היא עד תום שנה מהיום שהחולה הדירקטיבה בישראל, תיקון נוסחי. תשאירו לנו את הניסוח. אנחנו לא רוצים להשאר במצב שיש לקונה, כלומר, שיש דירקטיבה שכבר חלה בישראל ויש בה הפניה לחקיקה אירופית אחרת שאמורה לחול, ואם היא לא חלה אז יש לך לקונה ולא ברור מה חל. לא כתבנו כאן הוראה שאומרת שאין תוקף להפניה, זו חובה על השר לתקן את העניין הזה בדרך שקבועה בחוק, להביא לאישור הוועדה צו שמכיל את אותה דירקטיבה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה לא לרשום שבמידה ולא עומדים בזמנים אז הדין האירופאי יחול?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה פחות או יותר מה שכתוב כאן, יש חידוד שלא רצינו לכתוב. יכולנו לכתוב שכל עוד לא מובא הצו במועד, אז אותה דירקטיבה שמפנים אליה לא תחול, אבל הבעיה היא שיש לי עימות עם משרד הכלכלה, שיכולה להיווצר לנו לקונה שעלולה לפגוע בבטיחות הציבור, בריאות וכו'.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הרי אנחנו רוצים להחיל את אירופה. בתוך אירופה יש הפניה למשהו שהוא מחוץ לאסדרה המאומצת, אנחנו מחילים את הכל כמכלול, כדי להיות בדיוק כמו אירופה. מבקשים שנבוא ונאשרר את ההפניות האלה בצורה ספציפית, אנחנו אמורים לעשות את זה תוך שנה. 

אם אנחנו לא עושים את זה תוך שנה ורוצים להגיד שהפניה הזו היא פוקעת או לא חלה, אנחנו מייצרים משהו שהוא לא אירופה, ויכולים לייצר לקונה מאוד חמורה בבטיחות הציבור. אנחנו לא רוצים לייצר את זה, אנחנו נישאר כמו אירופה ונעמוד בלוחות הזמנים שקבעה הוועדה, ואם לא אז תהיה פה בעיה בסוגיות ספציפיות כשיבואו כנגדנו ויטענו את זה, אבל אנחנו לא רוצים לייצר פה תקלה.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בעמוד חמש, בסעיף 9א2(א) פסקה שלוש.

	
	
	(3) להסיר מהתוספת החמישית הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, לא להחיל או להחיל בשינויים עדכונים של הוראה המנויה בתוספת האמורה, לקבוע תנאי נוסף בתוספת האמורה או לשנות תנאי בה, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1), והכול ובלבד שניתנה לכך המלצת ועדת החריגים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא.



הפננו בעבר לסעיפים ספציפים, ועכשיו אתם תראו בהמשך סעיף נוסף שהוא סעיף 2יח1 שזה ועדת החריגים שנועדה לדון בענייני האסדרה האירופית. זה עצם השינוי פה, הוא מפנה לוועדת החריגים שתדון באסדרה האירופית לעומת ההפניות הקודמות שהיה בשינויים המחויבים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כדי לוודא שהבנו את החלטת הוועדה – בסעיף קטן (ב) שלא מסומן, כתבנו באילו עניינים צו יהיה טעון לאישור ועדה. שר הכלכלה מוסמך לשנות את התוספת החמישית בצו, ולגבי חלק מהעניינים חשבנו שנכון שיהיה פיקוח פרלמנטרי. מה שכתבנו הוא שאם מוסיפים דירקטיבה לתוספת החמישית או מקלים בדרישות הקבועות בתנאי המנוי בה, אם דוחים את מועד התחילה או אם מסירים הוראה מחייבת מהתוספת החמישית, כל העניינים האלה יהיו טעונים לאישור ועדת הכלכלה. 

לעניין חלק (ג) לתוספת שהיא ההחרגות, גם זה יהיה טעון אישור ועדה או ניתן לעשות את זה בלי אישור?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה מסתמך על תיקון חקיקה, ממילא תיקון החקיקה יהיה בכנסת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אם כך, צריך להוסיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אלה לא החרגות של ועדת חריגים, אלה החרגות כלליות.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מקריא מתוך מה שכתבתי, "תוקן חיקוק", אם תוקן החיקוק זה כבר עבר את הכנסת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מדבר עכשיו על סעיף קטן (ב) שהוא לא מסומן בצהוב.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אמרת שבסעיף (ב) יש אישור ועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

עכשיו הפנת לסעיף (ג), אז אני מתייחס ומפנה את תשומת ליבכם שממילא התנאי לסעיף (ג) מתייחס למצבים שהחקיקה כבר תוקנה בכנסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה תוקן וכבר עבר ועדה של הכנסת?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ודאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי אמר?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה היה הכלל, אמרתם שכל תיקון של סתירת דינים חייב לבוא לוועדה הרלוונטית בכנסת. זה לא עקרוני לי, לשיקולך, אני מנסה לחסוך לכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זה לא עבר את הוועדה של הכנסת, אז זה צריך לעבור לדיון וועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא בטוח שהייתי מחדד את הנקודה הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז באופן כללי, אם זה עבר את ועדת הבריאות זה צריך לבוא אלינו לאישור?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לכן כתבנו בסעיף (ג) – "אם תוקן החיקוק באופן שאין עוד הצדקה", אז השר חייב לתקן את חלק ג' לתוספת. יכול להיות שהתיקון של חלק ג' זה יהיה באופן של להוסיף עוד חריגים, השאלה אם דבר כזה לא צריך להגיע לאישור ועדה? יש כאן שני עניינים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תתקן את זה בצורה שזה יהיה ברור. אני מעדיף שאם זה עבר ועדה של הכנסת לא צריך לעבור עליו, אבל אם זה לא עבר – אז כן.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

יש מצב של שינוי בתנאי, יש מצב של להוריד, יש מצב של להוסיף ויש מצב של שינוי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז זה כמו ב', רק אם זה לא עבר ועדה של הכנסת, זה יעבור אליכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שהמשפטנים יעשו מה שרוצים, אבל שיהיה ברור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שמה שנכון לקבוע הוא שאם חלק ג' מתוקן, אז זה יגיע לאישור ועדה. סעיף קטן (ג) קובע ש"על אף האמור בסעיף קטן (ב) – תוקן חיקוק הכלול בחלק ג' לתוספת החמישית מאחר שאין עוד הצדקה להכללתו, יתקן השר את חלק ג' לתוספת החמישית בהתאם לכך;"

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אפשר לרשום ללא אישור ועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, כאן אין צורך. אני אקרא את פסקה 2.

	
	
	
	
	(2) עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק התקנים (תיקון מס' ...), התשפ"ד-2024, השר יפנה לוועדת החריגים כדי לקבל את המלצתה לעניין התנאים המנויים בפרטים (5) ו-(6) לחלק ג' בתוספת החמישית;



אלה הפרטים שנוגעים למוצרים שהשימוש בהם משליך על מי קולחין.

	
	
	
	
	המליצה ועדת החריגים על תיקונים לעניין זה, יתקן השר, בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הפרטים האמורים בהתאם להמלצתה.



זו מה שהוסכם, זו ההחלטה שהייתה בדיון הקודם.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אחרי שנתיים הכל להיפתר, אז זה לא אמור להיות לפני זה? שיקבל את ההמלצה לפני ואז יביא לועדה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני הבנתי שכרגע זה קבוע בחלק ג' - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה כבר יהיה שלוש שנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות, אבל זו הייתה ההחלטה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא כדאי לקצר את התקופה של השנתיים פה ל-18 חודשים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו שאלה מקצועית. הוועדה דנה בעניין הזה בדיון הקודם.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הם יקחו את כל השנתיים, ואז עד שזה יגיע לכנסת ויעבור כבר יהיה שלוש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנגיע לזה, אתה לא מבין כמה צריך לחוקק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

היום מסיימים ועדת בריאות את כל הנושא של הבריאות, הם עושים את זה במקביל, אבל פה זה הרבה זמן. מה הבעיה לעשות את זה פחות זמן? עד שנתיים אנחנו רוצים את התשובות, אז מה הבעיה לעשות את זה 18 חודשים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רון, תעזוב את זה. רצינו להחריג לחלוטין, אז אמרנו שנאפשר גם לתקן את ההחרגה הזו, זה לא באופן כללי על כל הפריטים, זה רק אלה שמחריגים אותם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלה בעצם החרגות שהתבקשו על ידי משרד החלקאות ורשות המים. מכיוון שהעניין עלה באחד הדיונים הראשונים, בסעיף קטן (ה) באותו עמוד, כתבנו "הוראות סעיף 8 לא יחולו לעניין סעיף זה". מבחינה משפטית, סעיף 8 לא חל כאן בכל מקרה, כיוון שלא מדובר על תקן, אלא על אסדרה אירופית מאומצת, משרד הכלכלה ביקש לחדד את הנקודה הזו, אז הבלענו אותה פה, היא הוראה למען הסר הספק, ולא כותבים בחקיקה ראשית למען הסר הספק.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל חלק ג' זה באחריות שר הכלכלה. זה לופים אין סופיים, הם כל הזמן מחזירים אותנו לעוד סיבוב סביב המחנה, זה לא ייגמר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה ייגמר היום.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא על הדיון היום, אחר כך, צריך ליישם את החוק הזה וכל משרד רוצה לחזור עוד פעם לשרים, זה לא נגמר.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הערה לפסקה 2 – כתוב שהשר יפנה לעניין אותם החומרים. אם זה השר שלנו, אין לנו ידע מקצועי מספק, זה ידע שמצוי אצל רגולטורים אחרים, על בסיס מה השר יפנה?


 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

רצינו לחייב את ועדת החריגים לדון בזה, אבל צריך להיות ברור שהחומרים המקצועיים שיגיעו להצדקה של זה צריכים להגיע מהמשרדים הרלוונטיים, שהם בריאות, הגנת הסביבה, רשות המים וכו'. אולי צריך שהשר שלהם יפנה וזה יהיה יותר נכון, אבל גם אם עושים את זה בצורה הזאת, אז שיהיה ברור שהחומרים המקצועיים יגיעו מהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אתה מחייב את המשרדים להגיש.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אנחנו אומרים שהמשרד הממונה יגיש את נימוקיו – למה להשאיר את ההחרגה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם הוא לא הגיש?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז תחליט הוועדה בהתאם לחומר שלפניה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, נראה לי שזה החלק הרלוונטי שעלה גם בדיון הקודם, יש פה חובה על השר הממונה לתקן, אם באמת ועדת החריגים והממשלה לא קיבלו את דעתו. מה לגבי חובת העמידה בRIA?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דיברנו על זה, אי אפשר לכתוב את זה בחוק.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

קחו בחשבון שאם נצטרך לעשות RIA זה משהו של הגורמים המקצועיים, אני חושב שזו בעיה של כל המשרדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם לא יהיה לנו פתרון, נראה מה נעשה עם זה, תחשבו על זה עד סוף הישיבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התיקונים הבאים הם בסעיף 9א3, שנוגע לפנייה לוועדת חריגים. יש כאן כמה עילות שבשלהן השר הממונה רשאי לפנות לוועדת חריגים בבקשה שתעביר את המלצתה לשר הכלכלה. האם מדובר גם על דחייה של מועד התחילה של אסדרה אירופית? כי הוא רשאי לפנות להסרה הוראה מחייבת מהתוספת החמישית, החלה בשינויים של עדכון, קביעת תנאי נוסף בתוספת החמישית או שינוי תנאי באופן שמחמיר את הדרישות הקבועות בתנאי כאמור, או התנגדות להוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי וכו', כפי שכתוב בפסקה 4.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ועדת חריגים לא מוסמכת לדעת אורכות או לשנות את החוק הזה, היא אמורה לדון רק בסוגיות המקצועיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו סוגיה מקצועית - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אתה מדבר על דחיית מועדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

דחיית מועד התחילה, למשל אם יש אסדרה שאמורה להתחיל להיות בתוקף ב 1 ביולי 2025, ושר ממונה חושב - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מהטעמים הקבועים כאן, בסעיפים קטנים אחד עד ארבע, אחרת אתה פותח פה פתח לדחיות דיונים ומועדים אין סופיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש כאן שאלה שצריך לחדד אותה – בפסקה שלוש כתוב שהוא רשאי לפנות בין היתר לעניין קביעת תנאי נוסף בתוספת החמישית או שינוי תנאי בה באופן שמחמיר את הדרישות הקבועות בתנאי האמור. אני הבנתי שזה מכוון לחלק ג', לתוספת החמישית, השאלה אם מדובר כאן גם על מועד התחילה.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אני מניחה שזה כלול בארבע, כי הוא התנגד לדירקטיבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא יודע, זו שאלה פרשנית, אני חושב שבמקום שנעסוק בפרשנות נחדד את העניין.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

דחיינות זה אירוע נורא בתהליכים בירוקרטיים, אז יש נימוקים ואם יתחילו לדחות, הוועדות תקבלנה אין-ספור בקשות לדחיות מועדים, וזה לא תפקידן, המחוקק קבע את המועדים וזהו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז שר ממונה לא יכול לפנות לוועדת חריגים - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

רק לנימוקים שהגדרתם פה בסעיפים קטנים אחד עד ארבע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם הוא חושב שהחלה של דירקטיבה מסוימת יכולה לגרום לבעיה בבריאות הציבור, מה קורה אז?

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אז הוא יפנה תחת ארבע.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

נכון, תחת ארבע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר דחייה מנימוקים מיוחדים? לא צריך להגזים, הרי בסופו של דבר הם צריכים לעמוד בלוח הזמנים הגדול.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל זה מה שנאמר פה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הדחייה כרגע היא בסמכות של שר הכלכלה באישור ועדה, השאלה מי רשאי להניע את התהליך הזה? אני חושב שבפרשנות מסוימת ניתן יהיה לכלול את זה גם פה, אבל עדיף לחדד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב שמותר דחייה אחת מטעמים מיוחדים שיירשמו, כדי שלא תהיה שרשרת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הדחייה מותרת בכל מקרה, אבל האם הדחייה הזו מגיעה לוועדת חריגים?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה הרציונל לעוד דחייה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אם יש נימוקים מהותיים כמו שמוגדר בסעיפים קטנים אחד עד ארבע - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

דוד, זה סתם דחייה על דחייה על דחייה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז הוא צריך לפנות לשר הכלכלה שהוא המוסמך, אחרת כל משרד יפנה לוועדה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר להוריד את זה, זה סתם.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

יש סמכות לשר, השר הממונה יכול לשר, אם הוועדה תראה משהו יכולה לפנות שר. זה יגיע לוועדה בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל לא צריך להגזים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זו דחייה שלישית על אותה הדחייה, זה לא מפריע לאף אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא מפריע לנושא הזה של אירופה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בסוף אתה רוצה שזה יקרה, שלא רק נרשום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך הגענו למיליון הערות? אני לא מבין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי הוחלטו הרבה מאוד החלטות בדיון הקודם והוקרא נוסח ותוך כדי הניסוח עולות שאלות מהותיות שהוועדה צריכה לקבל לגביהן החלטה. אני אמשיך לקרוא את הנוסח עם השינוי.

	
	
	(ב)    לפנייתו לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (א), יצרף השר הממונה את פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי או העדכון שלה, לפי העניין, שלגביהם פנה, ועמדת השר הממונה בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסיבה, וכן התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה, הכול לאחר שהתייעץ עם גורמי המקצוע הנוגעים בדבר.



מדובר בעילות הפנייה לוועדת החריגים. אנחנו קיבלנו הערה ממשרד האוצר.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בדיון הקודם פתחנו את זה גם לגופים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, תכף אגיע לזה. עלתה שאלה לגבי עילות הפנייה לוועדת החריגים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל דנו בזה בישיבה הקודמת, למה לפתוח את זה שוב?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא ביקש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, על מה שיש החלטה יש החלטה, אלא אם כן יגידו לנו שעשינו טעות.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

צריך להוסיף ב-ב' שהשר יצרף גם את התנאים הייחודיים לישראל, אם יש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה זה תנאים ייחודיים?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הרי בסופו של דבר אנחנו רוצים להחריג רק במקום שיש בהם תנאים ייחודיים לישראל שמצדיקים את ההחרגה מאירופה. הוא צריך לציין אם יש תנאים ייחודיים, ואז לדבר על כל היתר, שבסוף ישקלו גם הנושאים של הבטיחות, יישקלו גם הנושאים של התנאים הייחודיים, צריך לציין את זה בפנייה.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

צריך להוסיף את זה גם לשיקולים של ועדת החריגים, שהם יתייחסו לייחודיות של ישראל מאירופה, והשר יצטרך להחליט לגבי זה. זה לא יחסום אותו כמובן מלפנות לוועדה או לוועדת החריגים ולקבל את זה בהצדקה מיוחדת, אבל שיהיה בשיקולים שהוא חייב להתייחס אליהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נשמע לי הגיוני. בסעיף קטן (ב1) יש כאן את הפנייה של הגופים היציגים לוועדת החריגים.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

	
	
	(ב1)   גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (4):
איגוד לשכות המסחר; התאחדות המלאכה והתעשייה; התאחדות התעשיינים בישראל; התאחדות בוני הארץ; לשכת המהנדסים; האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל; רשות ההסתדרות לצרכנות; פנה גוף כאמור לוועדת החריגים, יודיע על כך לשר הממונה בנוגע בדבר.




 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

צריך להגיד בסוף שזה מגיע לשר הממונה בדבר והוא מעביר את עמדתו לוועדת החריגים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו הפנייה לוועדת החריגים.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

צריך לתת גם לשר הממונה יעביר את העמדה ואז יהיה הדיון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל ההוראות האלה יתווספו בסעיף ייעודי לעניין הזה, 2יח1, אנחנו נגיע אליו עוד מעט. היה צורך לנסח סעיף כולל לעניין ועדת החריגים, שתדון בנושאים לעניין אסדרה אירופית מאומצת.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

דיברנו שרשימת הגופים האלה היא כן עם אפשרות לשינוי לפי סעיף 27.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה עניין נוסחי, בדקנו את זה, הנוסח אומר שכל אחד מאלה, או גוף אחר שנקבע לפי סעיף 27, זה קיים בסעיף ההגדרות בחוק התקנים ולכן לא צריך להגיד.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מבקש שיוסף פה שהוא יודיע על כך לשר ולשר הממונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם לשר הכלכלה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ודאי. כשגוף פונה אז כתוב שהוא צריך להודיע לשר הממונה, אז הוא צריך להודיע גם לשר הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לנו בעיה עם זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל רק השר הממונה יעביר עמדה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ברור.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

שר ממונה הוא כל מי שנכנס להגדרה, גם אם זה יותר מאחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש יותר מאחד אז יעבירו לכל מי שצריך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	
	(ג)     ועדת החריגים תבחן את הפנייה ותעביר את המלצתה לשר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא.



זה הסעיף הייעודי המיוחד שנגיע אליו בהמשך לעניין פעולת ועדת החריגים לגבי אסדרה אירופית מאומצת. 

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

לגבי פניית שר ממונה, דיברנו בכמה ישיבות וסוכם ששר ממונה שפונה מעכב את מועד תחילת הדירקטיבה וזה לא נכנס עדיין לנוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תגידו שוב מה העיקרון.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אם שר ממונה פונה לועדת החריגים זה מעכב את מועד תחילת הדירקטיבה. זה סוכם כמה פעמים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מעבר לזה שזה סוכם בואי נדבר על המהות. לא סוכמו דברים, כי הדברים עוד לא התחדדו, ולכן אנחנו צריכים לחזור לנוסח של הסעיפים. לא בכל המקרים מדובר בדירקטיבה שלא נכנסה לתוקף. תסתכלי על העילות, יש כמה עילות לפנייה של השר הממונה. יכול להיות שהדירקטיבה כבר בתוקף, אך לא רוצים להחיל עידכון שלה למשל או להחיל אותו בשינויים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם פנה שר לוועדת חריגים והוועדה טרם הכריעה וזה באמצע תהליך, יראו את פניית השר עד שתתקבל הכרעה כאילו היא התקבלה. כי זה שר שבא ואומר שיש פגיעה בביטחון הציבור או בבריאות הציבור בתקופה המסוימת הזו, ועד שוועדת החריגים לא דנה אין לנו את החותמת לזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בואו נדבר על זה בסעיף 2יח1 שזה סעיף ועדת החריגים? כי המודל שדובר עליו הוא קצת שונה.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

בסדר גמור.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איתי, שאלה טכנית – אם השר פנה כמה זמן אפשר לעכב את זה עד שמקבלים תשובה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה פשוט לא בסעיף הזה, אבל עוד מעט נגיע לסעיף.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כי דיברנו על הזמנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, פשוט הנחנו אותם בסעיף נפרד.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

ב-9א2 פונים לשר הכלכלה, אחר כך יש לו סמכות לתקן את הצו. יכול להיות שבסוף סמכות היישום הוא של השר הממונה על הדברים שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו עוד לא בסעיף 2יח1, הוא ירכז את כל הסמכויות החדשות של ועדת החריגים. אני אקרא את סעיף 9א6, זה הסעיף שעסקנו בו רבות בדיון הקודם ולא הוקרא נוסח סופי לגביו, זה הסעיף שנוגע להתגברות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הקראנו אותו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הקראנו אותו, אבל היו הרבה שינויים ותוך כדי התעוררו הרבה שאלות והערות ממשרדי הממשלה, אז אני אנסה להקריא ולתכלל את ההערות האלה, כדי שהוועדה תקבל החלטות.

	התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת
	9א6.
	(א)    כדי לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוקים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק התקנים (תיקון מס'....), התשפ"ד-2024 (בסעיף זה – המועד הקובע), יחולו הוראות אלה:


	
	
	
	(1)    כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר, רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותם, שקבועות בהם הוראות לעניין ייצור מוצר, יבוא מוצר ושימוש במוצר מיובא, ויש בהן הפנייה המחייבת לעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שהם חלים על מוצר שיש לגביו תקן רשמי;


	
	
	
	(2)    המכון יעביר לשר, לפי בקשתו, רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1).




 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בפסקה אחת, במקום "הפנייה המחייבת לעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי", אז במקום "לעמוד" יבוא "שהמוצר יעמוד".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו הבהרת נוסח, אבל זו הייתה הכוונה, בסדר. עלו שתי הערות ממשדי הממשלה לעניין הזה. הערה ראשונה מרשות האסדרה?

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

תיקון קטן להגדרת השר הממונה שמופיע כרגע בסעיף 8 לחוק התקנים, שר הממונה או שר הממונה על החיקוק הרלוונטי – לגבי משרדים שבהם יש שר הממונה על רשויות האסדרה ויש שרים שנותנים את האישור, שהם אחראים על כל פרק ופרק, הם הרגולטורים הרלוונטיים, ההוראות המקצועיות והרלוונטיות צריך שיהיו בסמכויות השרים האלה ולא בסמכות השר הממונה על רשות האסדרה. אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה באופן שיבהיר את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה רק לגבי המפרטים האחידים.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

רק המפרטים האחידים. לגבי המפרטים האחרים יש לוועדת מטה סמכות לתכלל. רוב ההוראות שהם בתוך המפרטים האחידים הם ממילא הוראות של המשרדים הרלוונטיות והם ישנו אותם - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז לא הבנתי מה אתם מבצעים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השר הממונה לא יהיה ראש הממשלה.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

לא צריך חתימה כפולה גם של ראש הממשלה וגם של שר הבריאות או שר להגנת הסביבה. אפשר להבין את זה בפרשנות, אבל אני מבקשת לעגן את זה בנוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שמי יהיה השר הממונה לעניין המפרטים האחידים?

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

כהגדרתו בסעיף 6 או 7.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לחוק רישוי עסקים? בסדר. אז נקבע הוראה מיוחדת לגבי המפרטים האחידים לפי חוק רישוי העסקים, שהשר הממונה יהיה השר שנותן אישור כהגדרתו בחוק רישוי עסקים בסעיף 6. נושא נוסף שקיבלנו לגביו הערה, עניינו ברגולטור שאינו שר משרי הממשלה, שקובע חקיקת משנה, הדוגמה שאנחנו מכירים היא הרשות הממשלתית למים וביוב, שקובעת כללים בשורה של נושאים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל יש לו שר ממונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש לו שר ממונה, אבל לשר הממונה יש סמכות רק בחלקי מהעניינים לקבוע תקנות. בהרבה מאוד נושאים מועצת רשות המים היא הגורם שקובע את חקיקת המשנה.

 << דובר >> אבי סלונים: << דובר >>   

אלה למעשה כל הגורמים הרלוונטיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למרות שיש גם תקנות של שר.

 << דובר >> אבי סלונים: << דובר >>   

כל החקיקה מכח חוק המים היא אך ורק של רשות המים. כל מה שעוד לא תוקן רשום תקנות, אבל ברגע שמתקנים אותו הופך להיות כללים. הגוף היחיד שיש לו את הסמכות לחוקק היא רשות המים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

או שנכתוב משהו כללי על מהסדר על מי שמוסמך על פי חוק לקבוע את החיקוק הזה.

 << דובר >> אבי סלונים: << דובר >>   

שלחנו לך נוסח.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לגבי מה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי הגורם שמוסמך לקבוע את החקיקה, יש לנו גורמים שאינם שר משרי הממשלה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

יש התייחסות לזה בסעיף 8 לחוק התקנים, גם שם מדובר על סמכויות של רשויות, נעתיק משם את הנוסח כדי שזה יהיה הנוסח המקובל.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

זה תיקון חשוב ונדרש, רק להוסיף שבקצה הפנייה לממשלה צריכה להיעשות על ידי שר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השר שאחראי על המשרד.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

אני אגיד לכם מה הקושי – בסופו של דבר אם ההנחייה היא לתקן, אז היחידים שיכולים לתקן את החקיקה היא רשות המים ולא שום גוף אחר. אנחנו פונים לוועדת החריגים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במקרה כזה , אתה חייב ליידע גם את השר הממונה.

 << דובר >> אבי סלונים: << דובר >>   

אנחנו ניידע את כולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב את זה בחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם מדובר על מהסדר או על גורם שאינו שר, אז אותו מהסדר חייב לעדכן את השר הממונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השר הוא זה שפונה לממשלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	
	(ב)     בתוך חודש מהמועד הקובע – 


	
	
	
	(1)   יפרסם השר באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה לעיון הציבור רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייצור מוצר, יבוא מוצר, ושימוש במוצר מיובא שיש בהן הפנייה המחייבת לעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מוצר שיש לגביו תקן רשמי, בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) או לא העביר כלל רשימה כאמור, רשאי השר לכלול את אותו חיקוק ברשימה או לתקנה מזמן לזמן;



כאן כתבנו "או לתקנה מזמן לזמן", אני חושב שהתיקון הזה מיותר, מיכוון שלא מדובר על הליך מתמשך, אנחנו הבנו שמדובר במהלך חד פעמי של מיפוי החקיקה ולאחר מכן ועדת החריגים וכל ההליך שאנחנו מסדירים כאן, זאת אומרת שלא מדובר על הליך מתמשך לאורך שנים. אמרנו שתוך ארבעה חודשים מיום התחילה ולאחר מכן תוך 30 יום מאותו מועד יש חובה לפרסם רשימה.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

יהונתן אלעזר ממשרד הבינוי והשיכון. יש לנו הרבה מאוד תקנים שנצטרך לטפל בהם, אני לא רואה שבמועדים האלה אנחנו נצליח לעשות את זה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה תקבל עזרה, השגנו לכם תקציב ליועצים וגם לתוספת שעות ועורכי דין וכו'. יהיה תקציב מיוחד לעניין הזה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני אגיד לך למה אני חושב שצריך להשאיר את המילים "מזמן לזמן" – הפועל היוצא מהרשימה זה פנייה של השר לשרים הממונים, שהיא קריאה לפעולה לגבי מה שמופיע ברשימה, לכן אם בהמשך יתברר שיש חיקוק שלא נכלל ברשימה, יצטרכו להוסיף אותו כדי לגרום לשר לפנות - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אחרת מה שלא ברשימה, אז אין קריאה לפעולה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה תמיד יכול להוסיף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל להוסיף מתי?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מזמן לזמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם בטעות לא שמו? שלא יתקן אותו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא יכול להוסיף, אבל הוא יוסיף עוד שנה מהמועד הקובע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, הכל במסגרת הזמנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את זה חידדנו כשאמרנו "לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה", הוא רשאי לכלול אבל אנחנו לא בתהליך מתמשך עכשיו.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

תראה את סעיף קטן שתיים – "יפנה השר בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א) נמצאים בתחומי אחריותו". נניח שעוד ארבעה חודשים נסגרה הרשימה ועוד חמישה חודשים מתברר שיש איזה תיקון קטן שלא נכנס ברשימה, האם השר עדיין יכול להפעיל את סמכותו לפי סעיף שתיים, ולפנות בכתב לכל אחד מהשרים?

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

אין בעיה לעשות את זה, אם יתווסף חיקוק בשלב מאוחר יותר, המועדים שחלים עליו הם אותם מועדים ממועד ההוספה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חייב להגיד שהבנתי משהו אחר, דיברנו על מודל חד-פעמי שבו ממפים ומיישרים קו לגבי החקיקה הקיימת לעומת הדין האירופי.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ולכן דיברנו גם בפעם הקודמת ונוספה התיבה "מעת לעת", כי אמרנו שבהחלט יכול לקרות מצב שיהיה משהו שלא יכנס תוך ארבעה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה, אבל מה קורה עם לוחות הזמנים?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מרגע הפרסום בהתאמה. אם לא עושים את התיקון הזה, יכול להיות שיהיו דברים שיישארו בחוץ.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, יהיו לו את כל התהליכים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבעיה היא לוח הזמנים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

יהיו בהתאמה מרגע עדכון הטבלה לגבי אותו רכיב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי אותו עניין צריך להיות יותר מצומצם.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אולי אפשר להוסיף סעיף יא, עד י זה כל התהליך ואז להגיד שבהמשך למה שכתוב, אם מצאנו אחרי התקופה הנקובה דברים שנשמטו, אנחנו נבקש לפעול בהתאם לאותה הדרך שמנויה פה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל מה לגבי לוחות הזמנים?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בהתאמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה בהתאמה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אותה נקודה שבעצם הם נכנסו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לצמצם אותם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא יודע איך לצמצם אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם גילית משהו חודש לפני סוף המועדים, אתה תיתן לו שנתיים לעשות את זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, כי הוא לא ידע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תזדרזו, משרדי הממשלה צריכים לעשות הכל מהר.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אתה צודק דוד.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל היושב-ראש, מדובר רק במקרי קיצון, לדעתי אין להמציא עכשיו לוחות זמנים חדשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מחצית מלוחות הזמנים בהתאמה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה לא הגיוני, הם יפרסמו יום אחרי השלושה חודשים ואז יקצרו לכולם בחצי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, רק לגביו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גל, אתם התכוונתם לבחינה מתמשכת כזו?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לא התכוונתי לכלום.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא התכוונו לבחינה מתמשכת, אבל מאחר ומדובר באוקיינוס של ידע ודברים מאוד רחבים, תמיד יכול להיות משהו שלא יכלל באותה הרשימה תוך ארבעה חודשים, אז כדי שלא נישאר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

 מקבל את זה, אני מוותר על המחצית.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>  

אולי אפשר להציע שנגביל את התקופה הזו בזמן, שהסעיף הזה שיאפשר להכניס הכנסה מאוחרת של חקיקה שלא נמצאה במיפוי הראשון, שזה יהיה אחרי חצי שנה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אתם רוצים שתהיה חקיקה מלאה, אז אם יתברר שמשהו לא נכלל, עדיף שיכנס מאשר שיישאר בחוץ.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אם יתברר עוד עשר שנים? אנחנו רוצים להגביל את זה.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם מתגלה לנו עוד חיקוק עוד שנתיים, אז תעשו תיקון רגיל, מה הבעיה? לא הכל חייב לפי הסעיף הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את החקיקה תמיד אפשר לתקן, זה מבנה את המודל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם לזה צריך לקבוע גבולות. מה הגבול?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שנתיים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנתיים זה מספיק זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שנתיים ממועד פרסום החוק?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

זה חל גם על חקיקה חדשה? נניח שנכנס החודש חוק שמפנה לתקן, מותר להוסיף אותו לרשימה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם עבר, כן.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

חוק שיעבור חודש בכנסת אפשר להכניס לרשימה?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

צריך לשים אולי חובת בחינה בחוק חדש שמפריע לתקן רשמי, כדי להתייחס לסוגיה הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לי בעיה להכניס גם את הדבר הזה, אבל בוא נגיד שעשו חובת בחינה והפרו את זה?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם הגיעו למסקנה שלמרות הרגולציה, זה כמו תהליך של ועדת חריגים.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, יש לנו חקיקות שנמצאות כבר שנתיים במשרד המשפטים, כי יש "פקק בצנרת". אני אציע פתרון חלופי, אבל לא נחזיר את זה אחורה ונעשה עוד פעם RIA. אנחנו מוכנים לפרסם קול קורא לציבור לגבי ההשפעות האפשרויות לבעלי העניין שיתייחסו, אנחנו רוצים להתקדם, אחרת כל החקיקה שלנו תחזור אחורה לעוד RIA.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

התהליך הוא ממשלתי, הוא לא בכנסת עכשיו. משרד האוצר ומשרד המשפטים, אתם תצהירו מחר שנצביע לעניין הזה, הוא צודק. הליך חקיקה שכבר מתקיים, אף אחד לא רוצה לחזור אחורנית.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אז בחוק לא נראה שזה יחול על חקיקות חדשות לפי הנוסח כרגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה חל על הכל, אתה מדבר על הסעיף הזה?

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כן, מה קורה אם עשרות חוקים של משרד העבודה יידחו ומפנים לתקנים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו לא כתבנו איזה חוקים, כל חוק שעבר. שמת לב שהוא יכול תמיד להוסיף? נתנו עד שנתיים, אז שיוסיף את זה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

אז למה להגביל את זה רק לשנתיים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שיהיה סוג של גג לתהליך הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה סעיף מיוחד שאין אותו בספר חוקים, קיבלנו על זה הסכמה של משרד המשפטים ויש יועץ משפטי שלנו, זו מעין פשרה, לא לכל החיים. התהליך הזה יתפוס לחוקים שמרכיזים עליהם, יש דרך לתקן חוקים במדינת ישראל, זה לא "חוק המאה" שהכל נמצא בפנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה כבר דנה ברוב המרכיבים של ההרכב הזה, נשארו עוד כמה נקודות שעוד צריך לחדד, אנחנו לא פותחים את הדיון על כל המתווה. מה שאנחנו נוסיף כאן היא הוראה שתאפשר הכללה ברשימה, גם לאחר המועד שנקוב כרגע כאן, תוך התאמת המועדים המחויבים.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אבל בהתאמת המועדים מה נקודת הייחוס? נניח שגילינו חוק שפספסנו ולא שמנו ברשימה, אז ממתי סופרים? ממועד הגילוי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אתם פונים לשר, וברגע שהשר מפרסם את הרשימה זה יהיה המועד הקובע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כשאתה כותב "מעת לעת", אז אולי תכתוב שזה יכול לחול גם על חוקים שיתפרסמו אחרי החוק הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה ברור אם הם בתוקף. בכל מקרה נקבע מסגרת זמן לכל התהליך הזה שהיא עד שנתיים מיום הפרסום, ולא בלי גבולות.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

איתי, בסעיף אחד כתוב "לא ציין המשרד הממשלתי חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) רשאי השר", "רשאי" זה חייב או רשאי? בחוק הבנתי ש"רשאי" הוא למעשה חייב, ועל בסיס מה הוא יקבע אם הוא לא העביר את החומר ממשרד ממשלתי רלוונטי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הכוונה שהוא יוכל לתקן את הרשימה אם חיקוק נשמט. כלומר, לפי המידע שיש למשרד עצמו אפשר יהיה להוסיף לרשימה, אני לא יכול לכתוב "חייב" כי יכול להיות שאין לו את המידע הזה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לכן אני אומר, לפעמים בחוק "רשאי" זה חייב.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה "רשאי" בגדר חייב אם הוא יודע, זאת אומרת שאם הוא יצליח לאתר את החוק והוא מכיר ויודע, אז הוא כן חייב לשים אותו ברשימה, אם אינו מכיר אותו, לא הובא לידיעתו או לא למד אותו באיזשהי דרך, אז הוא לא יכול.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אז מה הסעיף הזה עושה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כי אם גילית חוק ואתה יודע שהוא נכנס לגדר אז אתה צריך להכניס אותו.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני מבין, אבל גם מאיפה יש לשר את המידע אודות החיקוק הלאומי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמו שהיא אמרה לך, אם יש מידע אז הוא חייב, אם אין לו אז הוא לא חייב.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

השאלה לגבי החקיקה שבצנרת היא שאלה לכנסת, היא לא שאלה לנו. לצורך העניין, אם אתם חושבים שצריך איזשהי הוראת מעבר שתאפשר פרק זמן שבו גם החקיקה שבצנרת תוכל - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב שנכון להתייחס לזה. ממה שהבנתי, השאלה של יושב-ראש הוועדה היא לגבי חקיקה שתכנס לתוקפה בעתיד - - -

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

שכבר עברה ועוד לא נכנסה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אבל עבר המועד של הפרסום, אז אפשר להכניס גם את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בכל מקרה, אם אנחנו מאפשרים עד תום שנתיים תהליך של בחינה, אז גם חקיקה שתהיה בתוקף עוד שנה יכולה להיכנס, ככה אני מבין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים הוא מי שמוביל את העניין הזה, אתם תצהירו שבנושא החוקים הקיימים שכבר יש בהם את התליך המשפטי, הם לא יצטרכו לחזור אחורה בגלל החוק הזה.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הכוונה לחוקים לחקיקה ראשית ותקנות שכבר עברו ועוד לא נכנסו לתוקף? או לכאלה שעדיין בתהליך כתיבה ונמצאים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שלא נכנס בתוקף לא רלוונטי, אם זה יהיה בתוקף בשנתיים האלה אז יהיה אפשר להחליט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם צריכים לעשות פרסום לציבור, אם עכשיו פרסמתם לציבור וצריך לעשות תיקון, עוד פעם יעשו פרסום לציבור ויבזבזו שנה? הגדרתי נכון?

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

הגדרת נכון, כל מה שהעברנו כטיוטה למשרד המשפטים, שזה לפעמים עבודה שהיא לפעמים מעל שנה, ואז זה תקוע עוד שנתיים עבודה? אני לא יכול להחזיר את זה אחורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שאין צורך כרגע להידרש לזה, קבענו תקופה של שנתיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא צודק, אני צריך שמשרד המשפטים יצהיר שבעניין תהליך שכבר נעשה הם יבחנו את העניין איך הם מקימים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חקיקה שעוד לא נחקקה?

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

מי שמפרסם לציבור הוא כל משרד בתחומו, משרד המשפטים לא מפרסם שום דבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו מדברים על חוקים בתוקף, יכול להיות שהם יהיו בתוקף עוד שנה ולכן נתנו את האפשרות להכליל אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הוא אומר שאם אתה מחזיר אותו אחורה ל-RIA וכל זה, ייקח לו עוד שנה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אני גם פוגע באינטרסים של המשרד, אני אעשה את העבודה גם שנתיים קדימה, אבל לכל משרד לוקח הרבה זמן לעבור את כל תהליך היוועצות ציבור, כל תהליך ה-RIA, לרשום את התקנות, לעבור למשרד המשפטים, לשבת עם הרפרנטים במשרד המשפטים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה מדבר על משהו אחר, אתה מדבר על המועדים שכתובים כאן.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אני חושב שהיושב-ראש הבין אותה, אתה מדבר על טיוטות, אני אסביר על מה דיברתי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו לא נתייחס עכשיו לדברי חקיקה שעוד לא קיימים.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אבל אני צריך לדעת שהחוק לא דורס אותנו ומחזיר אותנו אחורנית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא יהיה בחוק, תהיה הצהרה לפרוטוקול וזה הכל.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

אבל אנחנו לא נוכל לתת הצהרה כזאת, אם משרד העבודה או כל משרד אחר כבר העביר תקנות שיש בהן דין ייחודי ישראלי, ועכשיו הוא רוצה להמשיך בתהליך התיקון של הדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש תקנון של הממשלה ותקנון שלכם, מה זאת אומרת שאתם לא קשורים? אתם חייבים לפרסם הערות לציבור, נכון? אם עכשיו הוא יצטרך לעשות איזה תיקון קל, כדי להתאים לחוק הזה, הוא יגיש שוב את העסק הזה?

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הקושי הוא לא בחובת הפרסום להערות ציבור - - -

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

לא, זה הקושי.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

זה בלתקן את החקיקה כדי שלא תהיה סותרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים יבחן לגבי כל חוק וכל תקנה אם זה מצריך פרסום מחדש או לא.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

גם פרסום לציבור זה משהו שנמצא בשיקול דעת של המשרד, יש המלצות בנושא הזה לחקיקת משנה, זה לא קביעה של משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי יצהיר על זה?

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

זה הליך חקיקה של המשרד, אם המשרד מתקן את החקיקה שהוא התחיל לבצע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון, אתם מחייבים אותו לעשות את הפרסום הזה, זה תקנון ממשלתי.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אם הוא מתקן את החקיקה שהוא התחיל לבצע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם הוא מתחיל את כל התהליך מחדש זה יקח לו זמן, הוא צודק. הוא כבר באמצע התהליך, עבר את פניות הציבור, עבר את הכל - - -

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אבל הוא מתקן את החקיקה שהוא בא לעשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הוא מתקן תיקון שלפעמים הוא שולי.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אם זה תיקון שמאפשר עמידה באסדרה האירופית, אז זה תיקון משעמותי שהציבור צריך להכיר אותו.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אני רוצה להציע הצעה שתהיה כתובה, הדברים האלה קריטיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא כל דבר מכניסים לחוק.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אין לי בעיה, אני לא כותב חוקים, אני רק רוצה להבהיר את הבעיה, ונגיע בדרך כלשהי לפתרון. כבר הבנו שאני לא יכול לחזור, אני לא יכול שאחרי שנתיים שאנחנו בעבודה, משרד המשפטים יגיד לי, "עבר חוק התקנים, תחזור בחזרה ל-RIA ותתקן את כל תפיסת האסדרה", ושעל חלקה התבססנו שיש לנו תקן, ועכשיו אין לי את התקן עם השינויים שרציתי. זה לא רק בעיה שלי, זה גם הגנת הסביבה וכולם, אני צריך שמשרד האסדרה או משרד המשפטים יגידו לנו "תפרסמו גילוי דעת, אולי לשכת המסחר צריכה לדעת", אין בעיה, אני אפרסם, אבל אני לא הולך לעשות תהליך שלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה צודק, אבל את זה הם לא יכולים לעשות עד מחר, צריכים לבדוק.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

דוד, יש חיקוק שעוד לא נולד, גם אם החוק הזה קיים הוא לא יכול להגביל חקיקה - - -

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

החוק הזה גם לא גובר לך על חוק חדש, הוא מכריח אותך לעשות תהליך, אתה יכול להכניס את זה מראש ולחסוך את זה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

כשאתה ביססת תפיסת סיכון על תקן ואמרת, "יש לי תקן רשמי, קבוצת יבוא אחת, אז אני משחרר מהשוק לחץ אחר", אם לקחו לך את זה אתה באירוע אחר ואתה צריך לשנות את תפיסת האסדרה שלך, זה בטיוטה למשרד המשפטים ואתה חוזר אחורה, תצטרך לשנות הכל.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

מה שאתה מבקש זה לחסוך את התהליך או לא לעשות את התיקון ככה שזה ימנע סתירה לאסדרה האירופית?

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>  

מבחינתי הוגן לחסוך את התהליך - - -

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

אתה מוכן להכניס את התיקונים, ככה שיהיה ברור שהחיקוקים בתהליך לא סותרים אסדרה אירופית? אתה מוכן לתקן את החוקים בצנרת? האם זו שאלה מהותית או שאלה של התהליך?

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

זו שאלה מהותית.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

אם זו שאלה מהותית, אז זו שאלה לכנסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נוכל לעשות את זה עד מחר, תחשבו איך פותרים את הבעיה הזו, זה לא עניין לתיקון חוק, אבל זה עניין שאנחנו צריכים להתייחס אליו, זה יזרז את התהליך של התיקונים. לפני סוף המושב ניתן חצי שעה, עד אז תבואו מוכנים לעניין הזה. מי מרכז את זה, המנכ"ל? תנסו למצוא פתרון שזה לא יעכב את החוק.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

של חקיקה חדשה שלו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שכבר נמצא על השולחן בתהליך.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה בעיקר רשות האסדרה, אבל נבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה, רק תרכז לנו את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אמשיך לקרוא בפסקה שתיים.

	
	
	
	
	(2)     יפנה השר בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א) נמצאים בתחומי הפעילות שבאחריותם בבקשה שיבחנו אם יש סתירה בין החיקוק ובין דרישות אסדרה אירופית מאומצת;


	
	
	(ג)     נמצאה סתירה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יודיע על  כך השר הממונה לשר ויפעל לתיקון החקיקה במפורט להלן בתוך תשעה חודשים, ורשאי ראש הממשלה, לבקשת השר הממונה, להאריך את התקופה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים:


	
	
	
	(1)        לעניין חוק המופיע ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) – יגיש לאישור הממשלה טיוטת חוק שלפיה ניתן יהיה לייצר את המוצר, לייבא אותו ולעשות בו שימוש גם בהתאם לדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור בסעיף 9(א)(1))ד);


	
	
	
	(2)       לעניין חקיקת משנה המופיעה ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) – יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שניתן יהיה לייצר את המוצר, לייבאו או לעשות בו שימוש גם בהתאם לדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור בסעיף 9(א)(1)(ד); לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת – יביא השר את התיקון כאמור לאישור הוועדה הנוגעת בדבר.



 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

איתי, אנחנו מבקשים לבצע תיקון. בפסקה אחת זה יהיה "לייצר מוצר, לייבא אותו ולעשות בו שימוש, גם אם המוצר עומד בדרישות התקינה", במקום "בהתאם לדרישות התקינה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה המשמעות של התיקון הזה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

יש את המוצר עצמו, ויש לפעמים דרישות שחלות בסובב שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני הבנתי שהכל מכוון למוצר.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לכן הכנסנו את חידוד ההבהרה הזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חידוד נוסח, בסדר.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

תיקון דומה גם בפסקה שתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו נתקן את זה בהתאם.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

כשאתה קורא את סעיף ג', אני לא מבין ממתי המועדים נספרים, מתי התשעה והשלושה חודשים נספרים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התשעה חודשים צריכים להיות מיום הפנייה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

של השר, לא של השר הממונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

פנייה של השר לשר הממונה, ככה אני מבין.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מסכים, אבל זה לא ברור כאן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מישהו מבין אחרת? אני מוכן לשמוע. אז אנחנו נחדד שתשעה חודשים זה ממועד הפנייה של שר הכלכלה לשר הממונה.

 << דובר >> ספי שמי: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אם מקבלים את האמירה שלא מדברים רק על המוצר, אלא גם על ההוראות החלות עליו, אז כן חשוב לנו ההוראה לגבי המפרט בסעיף הקודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין כרגע מפרט בחקיקה, אנחנו משתלבים בחוק הים עם המונחים שקיימים בו.

 << דובר >> ספי שמי: << דובר >>   

המפרט מוגדר בהגדרות החקיקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מפרט זה מה שקובעים כתקן.

 << דובר >> ספי שמי: << דובר >>   

לצורך העניין פעולות התחזוקה או המידה שנדרש.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

בגלל זה אמרנו שזה רק על המוצר, שיהיה ברור שזה חל.

 << דובר >> יאשי סער: << דובר >>   

מועד התחילה תלוי מבחינת המשרדים והשרים הממונים, בכך שיש תרגום זמין של כל התקינה האירופית הרלוונטית. החוק ייכנס לתוקף, אבל אם לא יהיה תרגום זמין, שלא לדבר על תקציב ומאגר היועצים שאפשר לעבוד איתו, אנחנו לא נוכל לעמוד בזמנים האלה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

ההנגשה של התרגום אמורה הייתה להיות לציבור, אנחנו נשתדל לעמוד בלוחות הזמנים, אבל כשמשרד ממשלתי יבוא להגיד לי, "אם אתם לא מתרגמים לי, אני לא אדע לעשות את תפקידי", אז קצת קשה לי.

 << דובר >> יאשי סער: << דובר >>   

אבל אפשר להגיד שגם השר הממונה ישתדל לעמוד בזמנים, זו אמירה שאי אפשר לקבל אותה. מטילים חובה על שר ממונה או משרד ממשלתי, לעשות עבודה שאין לו כלים לעשות אותה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו נכנסים כאן לתהליכים ארגוניים פנים ממשלתיים ומשרדיים, נראה לי לא נכון להתייחס לזה בחקיקה ראשית. המטרה של התרגום הייתה להנגיש את הדין שיחול לציבור הרחב, לא למשרדי הממשלה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני מזכירה שרוב התקנים שקיימים היום נמצאים בשפה האנגלית גם ככה.

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

	
	
	(ד)     התנגד שר ממונה לשינוי החיקוק שבסמכותו – מהטעם שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים להויתר על כנו דין ייחודי השונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים, בתוך 45 ימים מיום קבלת בקשת השר לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הנדרש.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כאן יש שתי הערות – הערה ראשונה שהעילה כאן היא רק קיום תנאים ייחודיים, אבל אנחנו יודעים ושמענו קודם לכן שיש עוד סיבות שבשלהן השר הממונה יכול להתנגד, כמו חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בריאות הציבור, איכות הסביבה. אני חושב שצריך להתייחס גם לשיקולים האלה.

הערה נוספת היא אם 45 יום הוא זמן שמספיק, אני חושב שזה זמן קצר מדי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תשאיר את זה ככה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לגבי השיקולים הנוספים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם צריך להוסיף שיקול אז אתה יכול להוסיף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את אותם שיקולים שקבועים היום לדיון בוועדת החריגים גם פה, בנוסף.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

איתי, כדי להבהיר את התיקון האחרון שעשית, הכוונה בשיקולים שמותר להם לשקול, זה גם אם אין תנאי ייחודי בהקשר הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא צריך להתייחס לתנאי הייחודי, אבל הוא יכול לפנות גם אם הוא חושש שיש פגיעה בבטיחות הציבור.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה תנאי ייחודי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה משנה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה חשוב, הוועדה יכולה לתקוע את זה שנתיים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, כנראה גם לאירופאים אכפת מבטיחות הציבור, אבל הרגולטור או השר הממונה פה צריך להשתכנע שיש פה טעמים מיוחדים למדינת ישראל, שהעור שלנו עדין במיוחד מאשר העור של האירופה, או שהגולגולת שלנו עדינה במיוחד, זה "עקרון הגולגולת הדקה", מה התנאי הייחודי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אפשר שתהיה התייחסות לעניין התנאים הייחודיים בישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב שיהיו שיקולים וגם התייחסות להתאמה לישראל.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה הנימוק היחיד והעיקרי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה פתאום?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איזה עוד נימוקים יש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יודע, זה לוועדה מקצועית. אתה רוצה למנוע מאנשים לטעון טיעונים?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה שהם יתבססו על החוק.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

דלית זמיר ממשרד האנרגיה. אנחנו חושבים שיכולים להיות נימוקים נוספים בהקשר הזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כמו מה?

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אפילו בבטיחות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שאמרנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מונע, שיעלו.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

דוד, אתה סתם מרחיב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מרחיב סתם, אם זה עניין מקצועי אז שידונו.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה עניין מקצועי? יש פה 200 הערות רק סביב השולחן הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיכתבו שתהיה התייחסות להתאמה למצב בישראל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה? לאירופאים פחות חשובה הבטיחות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפעמים יש שינויים, לדוגמה בנושא הפלדה, מכיוון שיש בעיית טילים, הבנייה מישראל שונה מאירופה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה נימוק ייחודי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתתי דוגמה לנימוק הייחודי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

דוד, זה מה שצריך להיות רשום בסעיף, צריך להתבסס על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל למה להגביל? בכל מקרה הם צריכים לדון - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

תראה כמה הערות קיבלת רק סביב הדבר הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה הוסכם – "הפנייה תכלול שיקולים בדבר קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, וכן התייחסות לעניין תנאי קיום ייחודי בישראל, שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה".

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להציע נוסח הפוך, תתחיל מהסוף עם התנאי הייחודי ואז תוסיף את מה שאתה רוצה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

כל הדיון תמיד יהיה בין היתר על בטיחות ובריאות הציבור וכו'. הסוגיה שהרגולטור צריך להוכיח בפנייה היא שיש פה טעם ייחודי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מסכים, תתחיל עם ההתאמה לישראל ותמשיך בשיקולים האחרים.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

יש פה הבדל מהותי בין הדברים. מה שהם רוצים הוא שהתנאי היחידי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם יכולים לטעון את הטענות האלה, אבל שיהיה את נושא ההתאמה ולמה הם חושבים שזה לא מתאים לישראל, זה הדבר הכי חשוב.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אין בעיה להסביר אם יש תנאי ייחודי בישראל, ככל שקיים, אפשר להגיד אם יש או אין, זה לא תנאי הכרחי.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

מה יכול להיות באירופה שלא מתאים לישראל?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אחרת הכל ייפתח מחדש.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אני אתן שתי דוגמאות – ראשית, יכולים להיות מקרים שמדינות באירופה כן אימצו את זה  למרות שבדירקטיבה לא תראו את זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כמו מה?

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

למשל כמו משהו קטן ששמים בכיריים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נתקדם, זה כתוב גם בפקודה היום, אנחנו רק משחילים את זה פנימה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה כתוב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הנימוקים האלה כתובים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זו בדיוק הסיבה שב-76 שנים הצטרפו למדינת ישראל מאות תקנים ייחודיים, כי כל פעם שממונה על תקינה פונה לוועדת חריגים לקבל המלצה בעניין הוספת תקן, ככה נוצרו התקנים הייחודיים במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה אתה מערבב? אין היום תקן, אז עשו תקנים ישראליים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

דוד, מהחוק הזה אתה עושה את את החוק הזה, אנחנו שוב נהיה במאות תקנים ייחודיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יודע למה עשו תקן? אתה קובע היום שהתקן האירופי תופס, אז הם לא יצטרכו לעשות תקן, רק לגבי הנימוקים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז מה הבעיה לצמצם את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה לצמצם?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

ככה הם שיכנעו במשך עשרות שנים לייצר תקינה ייחודית, על ריבה, על מיונז, קרם הגנה לשמש, לא רק על בטיחות הציבור.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה שיטענו על מצב ייחודי למדינת ישראל.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

מה יכול להיות בצרפת שלא בטיחותי בישראל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יודע, אני לא מומחה לזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בוא נסכים על הנוסח, מצב ייחודי למדינת ישראל, ואם זה בטיחות אז גם בבטיחות למה זה ייחודי למדינת ישראל, זה מקובל עליך?

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

אני חושבת שמצב שבו הרגולטור סבור שיש חשש לפגיעה בבריאות הציבור זה לא דבר שבו אתם רוצים למנוע ממנו לפנות לוועדה, זה ככלל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הוא חשב פה מאות פעמים, יש מאות תקנים כאלה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה לא הבסיס של החוק. אמרה הממשלה שחוקקה את החוק הזה, "השתכנענו שכל מה שטוב באירופה, לא מסוכן לציבור במדינת ישראל", לכן רק השינוי של החריג למדינת ישראל הוא שינוי שאפשר להחיל פה, אחרת לא נגמור עם זה.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

התקנים של המוצרים הם חלק ממכלול של תקינה, דירקטיבות והוראות כלליות אחרות שחלות באירופה, בדוגמה שהביאו של החלק הקטן בכיריים, יכול להיות שבאירופה דואגים לבטיחות הציבור - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני איתך, אבל תנמקו למה זה ייחודי לישראל.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

אתה מציע לעשות בזה שימוש לרעה, לגבי כל דבר אפשר להגיד שהוא ייחודי לישראל, למשל אצלנו כל הבטיחות מתמקדת במוצר בכיריים, ובאירופה יש מתזי כיבוש אש בכל חדר ובכל מטבח.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה הלב של המקום, על כל דבר ידברו על בטיחות ויהיו לך מאות תקנים. אתם סתם מכניסים מהדלת האחורית. אתה לא מכיר את משרדי הממשלה? כל פנייה תהיה לגבי בטיחות. מנכ"ל המשרד אומר לך מה החליטו בממשלה כשהעבירו את החוק, אתה פותח כאן פתח שיגידו לך שכל דבר קשור לבטיחות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם יכולים לטעון את הטענות, אבל הם צריכים להראות מה מידת ההתאמה למדינת ישראל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק, למה זה ייחודי?

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

צריכים להראות, אבל זו לא הסיבה היחידה לשינוי. תסתכלו על הסעיפים האחרים בחוק הזה שהועבר, בסעיפים האחרים שלא מדובר על שינוי החקיקה שלנו, כתוב במפורש שוועדת החריגים מוסמכת לדון בכל נושא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכון, כל נושא.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כבר סבלנו את זה וזה לא היה נוח.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אתם עושים את זה למקרה הכי קיצוני, במקרה שיש חקיקה ייחודית של גוף אחר, ושם אתם אומרים שלא ניתן אפילו לשקול, גם כשזה הוסדר בחקיקה אחרת. גם אם כל גורמי המקצוע חושבים, וגם לפי ועדת החריגים ברירת המחדל היא שונה לפי החוק שלכם, אבל אם היא משתכנעת שיש פה סיבות בטיחותיות ובעלות תועלת נכון לה לעשות את זה, אסור לה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, הסעיף הזה גם ככה תקדימי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז בואו נוותר עליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה לוותר על החוק?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

על הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם הסעיף הזה לא יהיה, אז יהיו לך חקיקות סותרות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הסעיף הזה יכניס לך מהדלת האחורית מאה תקנים, הדבר הכי פשוט שיש וגם אמרת קודם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא יכניס שום תקן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה שיגישו, אבל שיסבירו למה זה ייחודי למדינת ישראל. איתי, אפשר לעשות את זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברור שאפשר, אבל יש שיקולים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפעמים יש שיקולים שלא קשורים לייחודיות של ישראל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז שיחזור לוועדת הכלכלה במקרה כזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מנהל את המדינה?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אני אנסה לחדד כי זה יחזור על עצמו בעוד הרבה סעיפים, וכדאי לייצר איזשהי עקביות, כי זה נגיע לזה עוד הרבה פעמים. תנאי הסף פה צריך להיות הבטיחות, כמו שבעבר אמרנו להם שהם צריכים להתייחס ליוקר מחיה, אני מציע שהם גם יצטרכו להתייחס לתנאי הייחודי. אני לא חושב שצריך למנוע ממשרד להגיע לוועדת חריגים - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מונע, אני רק אומר שיסבירו למה זה חריג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מונע, כי אתה אומר "אם זה לא קשור לזה, אז אתה לא יכול לטעון את הטענה".

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אז אתה אומר שבאירופה לא חשבו על הבטיחות הזו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא יודע, אנחנו בישראל, לא באירופה. אולי הם טעו לגבי המוצר הזה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כולם טעו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות, כולם שם אלוהים? אולי טעו והמוצר לא בטיחותי, אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

דוד, אנחנו המדינה השנייה הכי יקרה בעולם בגלל הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שאנחנו מדברים עליו לא קשור ליוקר המחיה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

ברור שזה קשור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

התוצאה הסופית יכולה להיות קשורה, אבל הדבר הזה שאפשר ליבא - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הם יסנדלו לך מיליון מוצרים דרך הבטיחות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה בסוף כן מגיע לוועדת החריגים. אני מבטיח לך שאם לא יהיה תנאי ייחודי למדינת ישראל – בסבירות מאוד גבוהה, היא פשוט לא תאשר את הבקשה. יכול להיות מקרה פינתי, שבו ישכנעו אותה שיש סיכון גדול להמון אנשים, ובכל זאת יש כאן סיבה טובה מאוד, מזג אוויר ייחודי או משהו כזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כמו מה?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

למשל שבאירופה האכיפה מתקדמת, ובישראל היא עוד לא מתקדמת. יכול להיות שימצאו נימוקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל קיבלנו את העמדה שלך, מה אתה רוצה? הנושא הזה של ההתאמה למדינת ישראל ייכנס לחוק.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

טוב, אבל אני רוצה שאיתי יראה לי אחר כך איך הסעיף הזה נוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו עכשיו מדברים על איך הסעיף ינוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה רק את ההתאמה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אמרתי שתכניס מה שאתה רוצה, אבל בסוף תסביר למה זה חריג.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תהיה התייחסות בפנייה. מה שאני ונציג משרד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול לטעון מה שהוא רוצה, אבל הוועדה צריכה להתייחס לעניין ההתאמה למדינת ישראל.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק, למה זה חריג?

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

עד החלטת הוועדה זה נכנס למדינה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם מי שפונה וגם הוועדה, זה פוטר אותך משני הצדדים.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אם אני מגיש עכשיו בקשה לוועדת החריגים, עד שהבקשה נידונה ומאושרת – אי אפשר להכניס את המוצר, נכון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, התייחסנו לעניין הזה. אם הבקשה מטעם משרד ממשלתי – יש עיכוב. אם הבקשה היא מטעם ארגון מסוים – אין עיכוב.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

וכמה זמן העיכוב המקסימאלי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד שיש החלטה.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אם ועדת המכרזים לא מתכנסת שנתיים או לא מגיעה לזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש בהמשך סעיף לעניין הזה בדיוק. אני אקריא כרגע מה ההצעה. "הפנייה תכלול שיקולים בדבר בקיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, וכן התייחסות לעניין קיום תנאי ייחודי בישראלי ולעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה". ככל שקיים כמובן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סביר להניח שאם אין בעיה בטיחותית ואין תנאי ייחודי – לא יאשרו להם. זו ועדה מקצועית, לא שמים בה אנשים סתם. נראה איך זה יעבוד. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	(ה)
	(1)   המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה, כי אין הצדקה לקביעת דין ייחודי לעניין החיקוק, תודיע על כך לשר ולשר הממונה, ותפרסם את החלטתה כאמור בסעיף 2יח(ו) לפקודת היבוא והיצוא.

	
	
	(2)   השר או השר הממונה רשאי – לפנות לממשלה, בתוך 30 ימים מיום שוועדת החריגים הודיעה לו על המלצתה, כדי שתדון בהמלצת ועדת החריגים ובעמדת השר או השר הממונה, לפי העניין, לעניין המלצתה.


	
	
	(3)   הממשלה תקבל החלטה בדבר פניית השר לפי פסקה (2) בתוך 30 ימים, ותהיה רשאית להפעיל את סמכותה כאמור באמצעות ועדת שרים כפי שתחליט.    



 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה הוא פונה לממשלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ועדת החריגים לא קיבלה את עמדתו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הממשלה מחליטה, זו ועדה ממשלתית, לא ועדה ציבורית.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כמה הערות בקשר לסעיף הזה – כתוב "המליצה ועדת החריגים" ולא כתוב תוך כמה זמן, האם הולכים לפי 2יח, המועדים שקבועים שם של 60 ימים?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נראה לי שכדאי להגיע לזה ב-2יח, כי זה יחול על הרבה מקרים ועדיף לעשות הסדר יחיד.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

בסדר, כרגע לא כתוב ש-2יח חל על זה, אז רק כדי להבהיר ואחר כך בנוסח נרכז את הכל. הכוונה היא ל-60 ימים?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

נראה לי שנסדיר את הכל ב-2יח1 כי יש פה הרבה פניות לוועדת החריגים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז צריך הפניה בסעיף הזה - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ההצעה הממשלתית הפנתה ל-2יח הקיים בשינויים המתחייבים, וצריך להפנות ל-2יח1 ואת כל המנגנון נסדיר שם.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

מבחינה עקרונית, הכוונה היא שהוועדה תחליט תוך 60 ימים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

גל אומר שמה שנקבע בסעיף 2יח יחול כאן.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אז נשנה כבר שם לכל הפניות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לגבי המועדים הנוספים שקבועים פה – יש כאן חוסר עקביות בין 2יח1 לבין המועדים פה, פה קבוע לגבי הפנייה לממשלה וגם לגבי תוך כמה זמן הממשלה צריכה לקבל את ההחלטה, בשניהם כתוב 30 ימים. ב-2יח1 בכלל לא קבוע מועד תוך כמה זמן צריך לגשת לממשלה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

כי זה קשור כבר לועדת החריגים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה קשור לסעיף המציין שחייב להיות מועד, כי אחרת לא ידעו מתי מותר לגבור, כאן הוא חשוב וב-2יח1 הוא פחות חשוב.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אז נשאיר את זה פתוח ב-2יח1. הדבר הנוסף הוא לגבי החלטת הממשלה, האם זה 30 ימים? כי בוועדת החריגים זה 21 ימים עם אפשרות לעוד 42 ימים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה שכתוב במועדים שאמרת הוא לגבי הממשלה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מעדיף שיהיה מודל אחד ולא נתחיל לפתח מודלים אחרים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אפשר להיצמד ל-יח1 במועדים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר בפסקה שלוש נתאים את המועדים למה שקבוע היום בסעיף 2יח?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

כן, פחות מבלבל.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כל סעיף קטן (ה) מתייחס רק למקרה שוועדת החריגים או הממשלה לא מקבלת את עמדת השר הממונה, אבל מה קורה אם זה הפוך? 

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אם היא קיבלה את עמדתו הסעיף שלה לגבור לא נכנס, הוא לא יכול לעשות כלום.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא, אמרנו ששר הכלכלה רשאי הוא לפנות. פנה שר ממונה לוועדת החריגים - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

והיא קיבלה את עמדתו שצריך להחריג ולא לתקן את האסדרה – נגמר.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא, שר הכלכלה רשאי לפנות לממשלה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

שר הכלכלה יכול להחליט לפנות לממשלה? למה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

השר הממונה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

קיבלו את עמדת שר הממונה, הוא פנה לוועדת החריגים. אם לא קיבלו את עמדתו ברור שהוא הולך לממשלה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

תראה את סעיף ה(2) – "השר או השר הממונה רשאים לפנות לממשלה". למה נוסף השר?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה אחרי שהוועדה המליצה כן - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

גם שר הכלכלה צריך לשמור על החוק.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אבל מה הוא יעשה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

הוא רשאי לפנות לממשלה ולבקש להפוך את החלטת ועדת החריגים שקיבלה את ההחרגה. הממשלה היא סוג של ערכאת ערעור על החלטת ועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל לא דיברנו על זה שיערערו על ההחלטה אם היא חיובית.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה דובר בדיונים הקודמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא דיברנו על זה. הממשלה יותר מקצועית מהוועדה המקצועית? אם לא קיבלו את העמדה שלו הוא מערער - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז למה הוספנו את התיבה, "השר" בסעיף ה(2)? אם ועדת החריגים דחתה את בקשת השר הממונה – שר הכלכלה צריך להיות אדיש לזה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

הוא השר שיכול להגיש ערעור.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

להגיש ערעור במקרה שהוועדה קיבלה את הערר.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

השר שם כי הוא לא השר הממונה, גם איגור יכול להגיד שצריך לפנות לוועדת החריגים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הכוונה הייתה שהשר שלנו יכול לפנות במקום שבו הוועדה קיבלה את ההמלצה של השר הממונה להחריג, צריך לחלק את זה לשני סעיפים, כי אם הוועדה קיבלה את הבקשה של השר להחריג -  גם השר שלנו חייב לפנות, אם היא לא קיבלה את הבקשה – ודאי שאנחנו לא צריכים להיכנס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני דווקא הבנתי את זה הפוך, כי אם היא קיבלה להחריג למה שר הכלכלה צריך לפנות? השר שפנה וקיבלו את הבקשה, ודאי שהוא לא יערער על זה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז לשר הכלכלה יש סמכות ערעור, ולכן בה(2) לא צריך התייחסות לערעור השר.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אם השר הממונה קיבל את מבוקשו – כנראה שהשר שלנו ירצה לערער, אם הוא לא קיבל את מבוקשו – השר הממונה יערער.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

נכון, זה לא מנוסח כך כרגע.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

המנגנון, כפי שהוצג לנו וכל המשרדים, הוא כזה שרק אם ועדת החריגים מגיעה למסקנה שאין הצדקה מקצועית לתנאי ייחודי – אפשר לפנות לממשלה ולתקן את החיקוק, לא במצב אחר שבו השר הממונה על התחום וגם ועדת החריגים לא מצאו שיש הצדקה ועדיין אפשר לעקוף את זה, לא דובר על זה בכל התהליכים על הסעיף הזה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

כשאתם חוסמים אפשרות דיון בממשלה – אני חושב שזה הכי הגיוני. שר הכלכלה הוא מי שאמון על החוק, כדי שלא יהיו חריגים לחוק הזה. יכול להיות שוועדת החריגים טעתה, יכול להיות ששקלה שיקול ייחודי או לא נתנה משקל ליוקר המחיה במדינת ישראל, ששר הכלכלה גם אמון על זה. לכן, צריך להיות מוגדר בבירור שיש סמכות לשר הכלכלה לבקש דיון נוסף בממשלה, וכשאתם מנסים לחסום את זה, זה "אומר דרשני". אם הממשלה תלך עם ועדת החריגים – אין בעיה, אתם מנסים למנוע מהממשלה לדון בזה, זה "אומר דרשני". יכול להיות שוועדת החריגים לא שקלה את יוקר המחיה, אז שר הכלכלה חייב להביא את זה לממשלה. אם טעתה מנימוק הבריאות – יערער שר הבריאות לממשלה. אם היא טעתה, לטעמו של שר הכלכלה, מנימוקים כלכליים – שר הכלכלה יערער לממשלה.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם ככה בחוק עם הרבה מאוד איזונים ובלמים מאוד עדינים, בגלל זה גם התעקשנו שיתנו לנו למצות את הדיון בממשלה. יכול להיות שוועדת החריגים טעתה, שר הכלכלה חושב שהיא טעתה – שיפנה לוועדת החריגים ויבקש דיון מחודש, נתייצב עוד פעם. כששולחים אותי לוועדה במליאת הממשלה, כבר הייתי בוועדת יוקר המחיה לפני שבועיים וראיתי, זה מעוות את כל הבסיס שעליו ועדת החריגים קיבלה את ההחלטה. שיערער לוועדת החריגים עוד פעם, אם פספסנו שיקול – נשכנע שוב, אבל לא לממשלה שתעשה לובי פוליטי שידרוס אותנו.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הממשלה יכולה לדון בכל נושא, יש תקנון הממשלה שמסדיר בדיוק את דרכי הדיונים גם במקרים האלה, אבל לפי המנגנון הזה – כל שר שאחראי על חיקוק הוא זה שמתקן את החיקוק שלי. הייתה כאן הסכמה להסדר מאוד חריג שבו בחקיקה קובעים מנגנון שמתגבר על המנגנון הזה, הוא היה כל-כך חריג, וההצדקה המרכזית שהמשרד הציג – יש הצדקה מקצועית, כי ועדת חריגים שהיא גוף מקצועי, מצאה שאין הצדקה לדין ייחודי. עכשיו לבוא ולהגיד שאפילו אם אין הצדקה מקצועית, לא של השר שאחראי על החיקוק והתחום, ולא של ועדת החריגים, עדיין לאפשר את המנגנון הזה בחוק הוא משהו מאוד קיצוני.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אם שר הכלכלה יחשוב שוועדת החריגים לא שקלה נכון, למשל את שיקולי יוקר המחיה, האם התפיסה הבסיסית שלך היא עדיין שהממשלה רשאית לדון על כל דבר? האם שר הכלכלה יכולה להביא את זה לממשלה, גם אם זה לא כתוב כאן?

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הוא יכול להביא את זה לממשלה, הוא לא יוכל להוסיף את החיקוק הזה לתוספת.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

האם בעקבות החלטת ועדת החריגים, שר הכלכלה יוכל לבקש דיון בממשלה על הסוגיה של ועדת החריגים?

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הוא תמיד יוכל לבקש דיון. כל שר רשאי לערער לממשלה על כל החלטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הנוסח?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה שכתוב כאן.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אם שר הכלכלה עירער – הוא זה שהולך לממשלה, לזה נועד השר, הוא גם יכול לפנות לוועדת החריגים, יש לו רגולטור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפי הנוסח הזה – שר הכלכלה יכול לפנות במקום שר אחר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

"השר או השר הממונה, רשאי לפנות לממשלה, בתוך 30 ימים מיום שוועדת החריגים הודיעה לו על המלצתה", כל המלצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז זה לפי העניין, מכיוון שאם יש נושאים שהם בתחומי סמכותו של שר הכלכלה - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מי שפנה לוועדת החריגים הוא זה שפונה לממשלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הכוונה ב"לפי העניין" היא שר הכלכלה בתחומים שהם בסמכותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אל תפרש לי את לפי העניין. לפי העניין אומר שאם החלטת ועדת החריגים הייתה חריגה באופן מיוחד – אז הוא יוכל לפנות. "לפי העניין" זה משהו כללי, ניתן לפרשנות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מי שפנה לוועדת החריגים, הוא זה שמותר לו לפנות לממשלה. אם שר הכלכלה פנה בתחומי סמכותו – זה הוא, אם שר ממונה פנה בתחום סמכותו – זה הוא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה בעייתי, אבל צריך לסיים את החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז מה ההחלטה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תוסיף "לפי העניין", אחר כך יפרשו את זה איך שמבינים.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הנוסח ישקף את המהות שבה אפשר להפעיל את המנגנון של ההוספה לתופסת, רק אם ועדת החריגים היא זו שמצאה שאין הצדקה לתנאי ייחודי. אחר כך צריך לראות שאנחנו מדייקים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור. ועדת החריגים אומרת מה שהיא רוצה, מי שמחליט בסופו של דבר זו הממשלה, נכון? לכן השאלה היא מי פונה לממשלה? הממשלה יכולה להחליט להכניס סעיף לתוספת או לתקן חיקוק, גם אם ועדת החריגים החליטה שלא. איפה כתוב שזה בלתי אפשרי? היא מסנדלת את הממשלה?

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

ועדת החריגים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן.

 << דובר >> יעל קריב טייטלבאום: << דובר >>   

הממשלה בתהליך רגיל יכולה להחליט שהיא מורה לשר לתקן את החיקוקים שלו, ודאי. אנחנו רק דנים על המנגנון המאוד חריג שנמצא כאן, צריך להבהיר שבמקרים האלה האפשרות להכניס לתוספת בניגוד לעמדת השר האחראי על החיקוק, היא רק אם יש המלצה בהתאם לוועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תנסחו את זה באופן כזה שיהיה מובהר. אנחנו כאילו חוזרים על הדיון של החוק הזה, דנו בזה בישיבה הקודמת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

דנו, אבל היו הרבה שאלות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה עוד נשאר?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

מצב שבו חושבים שיש משהו ייחודי ולא צריך לתקן את החקיקה הקיימת בתחום סמכותו של השר הממונה, האם אחר כך נדרשות הוראות לגבי תיקון התוספת החמישית? האם בעקבות כך תצטרך להיות גריעה מהתוספת החמישית?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שאלות האסדרה או החלה בשינויים.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יכולה להיות אסדרה סותרת. גם היום יש אסדרה סותרת, אלה דברים שבתוקף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא גם אחרי החלטה כזו?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במקרה כזה צריך לתקן את התוספת החמישית, ודאי.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יכול להיות שהם יוכלו לחיות ביחד, כי היא סותרת רק חלק מהמוצרים בדירקטיבה, זה יהיה יותר מדי מורכב להיכנס לזה. אם יש חקיקה סותרת – היא תישאר סותרת לגבי המוצרים שהיא סותרת וזהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל מה היבואן יעשה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

במקרה כזה שבו יש עשרה ומחריגים חלק מהמוצרים, זה מצב שבו שר הכלכלה צריך לפנות לוועדת החריגים, אז שוב פונים לוועדת החריגים? אם ועדת החריגים כבר דנה - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כבר הרבה מאוד שנים יש רגולציה סותרת בין החוק התקנים להרבה חקיקות אחרות, זה קיים, זה המצב החוקי היום.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אבל עכשיו אנחנו מסדירים את הנושא הזה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו מסדירים איפה שימצאו שצריך להסדיר, איפה שלא צריך להסדיר – יפעלו כמו היום, יבינו מה הדין הקיים ויפעלו לפיו. משרד הכלכלה מסדיר את זה בצורה די נוחה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אביגיל, את אומרת שיש מקומות שבהם אנחנו צריכים לתקן את התוספת החמישית? צריך להבהיר שכשזה כבר נדון בוועדת החריגים, אז מילאנו את חובתנו בשני המקומות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז צריך לעגן הוראה בעניין?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אביגיל אומרת שכשדיברנו על התוספת החמישית, אמרנו שיש מצבים שבהם, כדי לתקן את התוספת אנחנו חייבים לעבור דרך וועדת החריגים. יכול להיות שוועדת החריגים כבר דנה בזה אגב פנייה של שר לפי המנגנון הזה, אז יהיה צריך להבהיר שם שאם הוועדה כבר דנה בזה וזו ההחלטה שלה – זה תקף לשני המקומות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תכניסו את הניסוח.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לכן עדיף לכתוב מה המשמעות של ההחלטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש הסכמה – תכניסו את זה. הלאה, תמשיכו לקרוא.

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

	
	
	(ו)    החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום התקופה המנויה בסעיף קטן (ה), יפעל השר הממונה לתיקון החוק כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), כך שניתן יהיה לייצר את המוצר הנוגע בדבר, לייבא אותו או לעשות בו שימוש, לפי העניין, בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת – עד תום 120 ימים ממועד החלטת הממשלה או מתום התקופה המנויה בסעיף קטן (ה), לפי המאוחר.




 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כאן אנחנו צריכים להגיד "בסעיף קטן (ג) או (ה), לפי המאוחר", כלומר, להתייחס גם לתקופה של התשעה חודשים שקבועה בסעיף קטן (ג). יש הערות?

	
	(ז)
	(1)     לא פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי הוראות סעיף קטן (ד) או לא פעל לפי הוראות סעיף קטן (ו), בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימה שהעביר כאמור בסעיף קטן (א), ויש בו הפנייה להוראות תקן רשמי או הוראה המגבילה את האפשרות לייצר מוצר שחל עליו תקן רשמי, לייבא אותו או להשתמש בו לפי אסדרה אירופית מאומצת, יוסיף השר, בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), לתוספת השביעית, את אותה חקיקת משנה, ובלבד שהביא בחשבון את סוגיית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה, בחיקוק או בחוקים אחרים, לשם אכיפת הוראותיו של אותו חיקוק.



 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

איתי, בסעיף הקודם הוספתם גם את (ג)?

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן. לגבי פסקה אחת אני אגיד לגבי התוספת השביעית בעמוד 26 בנוסח, יש שם 3 טורים ששם יש את הפירוט שעליו דובר בדיון הקודם בוועדה, לעניין שם החיקוק, האסדרה האירופית הרלוונטית וכו'. 



	
		
שם החיקוק
	הסעיפים בחיקוק הכוללים הפניה לתקן רשמי או שקבועה בהם הוראה המגבילה ייצור, ייבוא או שימוש במוצר
	
האסדרה האירופית המאומצת  הנוגעת בדבר".



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלה שלושת הטורים שיהיו בתוספת השביעית.


	
	
	(2)    צו לפי פסקה (2) טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום עניינה.





 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לגבי הסעיף הזה והסעיף הבא, אנחנו רוצים לחזור על אותה הבהרה שאמרנו קודם – אנחנו מדברים על אם המוצר עומד בדרישות האסדרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לחדד שמדובר רק על המוצר?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

הצו של שר הכלכלה הוא זה שטעון אישור של ועדה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, כיוון שוועדת הכלכלה לא תדון בחקיקה בתחום אחר.

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

	
	(ח)
	(1)    נוספה חקיקת משנה לתוספת השביעת, רשאי אדם על אף האמור באותה חקיקת משנה, לפעול לעניין ייצור מוצר, יבואו או שימוש בו, גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת הדבר.


	
	
	(2)    על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה מכוח התוספת השביעית במקביל לחקיקת המשנה המנויה בתוספת האמורה.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מכיוון שזו הוראה שנוספה על ידי משרד המשפטים, לא ניתן להחיל אחריות פלילית אם עוסק בחר לפעול לפי תקן רשמי או לפי אסדרה אירופית, אם הוא הפר את האסדרה האירופית לא מחילים עליו אחריות פלילית, אבל הוא גם לא פעל לפי התקן הישראלי הרשמי. מה יהיו אמצעי האכיפה הפליליים שניתן לנקוט כלפיו?

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

הכוונה שיהיה אפשר להפעיל אמצעי אכיפה פליליים אם הוא פעל לפי התקן הרשמי, ובגלל זה רצינו להציע לחדד את הנוסח כאן, שזה יהיה על מי שבחר לפעול לפי הוראות האסדרה האירופית והפר אותן. שיהיה ברור שזה מי שהלך בנתיב של עמידה באסדרה האירופית ולא בעמידה בתקן הרשמי.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

זו פליליזציה גדולה שכל עוסק קטן - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הפוך, אנחנו אומרים שלא מטילים אחריות פלילית על מי שהפר הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, אבל אי אפשר להתיר מצב שבו עוסק מפר את הדין, אבל אין אמצעי אכיפה – לא על הפרת התקן הרשמי, ולא על הפרת האסדרה האירופית המאומצת, זה לא הגיוני. צריך להבהיר שיהיה אפשר להטיל כלפיו - - -

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

יש עיצומים, יש הרבה דברים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, הסעיף המדבר רק על אכיפה פלילית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לו עיצומים, מה הקשר?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אנחנו מדברים על המקום שבו הוספנו בתוספת השביעית חיקוקים שיש בהם סתירה לאסדרה האירופית שהם באחריות של שרים אחרים. זה לא במקרה שאנחנו מדברים עליו של "דרך המלך" בחקיקה שלנו, בחקיקה שלנו תכף יהיה סעיף פלילי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, יש סעיף פלילי.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הוספתי את החלופה של האסדרה האירופית בתוספת השביעית, לגבי החלופה הזו לא תהיה אחריות פלילית. אם הוא בחר לעמוד לפי האסדרה האירופית ולא עמד בה – אין לנו יכולת לאכוף כנגדו פלילית. לכן, לא כדאי להגיע למצב של התוספת השביעית, עדיף שכל אחד יתקן את החיקוק שלא ולא נגיע לזה בכלל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם עוסק בחר במסלול האירופי – אין אכיפה פלילית.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

רק לגבי חיקוק של שר אחר שהוא לא תיקן בעצמו, ובסוף נכנס לתוספת השביעית רק לגבי זה. לגבי המצב הרגיל – יש לנו תכף סעיף פלילי שלם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מדובר כאן בחוקים אחרים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נכון, חוקים אחרים שהשרים הממונים עליהם לא תיקנו אותם - - -

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אדוני, יש ציוד שנכנס ואמור להיות בתקן לפי אירופה והסתבר ששיקרו, מתרחשת תאונה, אני לא יכול עם דין פלילי לספק?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

רן, תתחיל צעד קודם – נניח בדוגמה של המשרד שלכם הייתם צריכים לתקן את החוק, נניח שבחרתם לא לתקן אותו, אם הייתם מתקנים אותו ב"דרך המלך" – היו לכם את כל סעיפי הענישות והסנקציות המנהליות והפליליות. אבל פעם שהמשרד חדל ולא עשה את מה שצריך לעשות וזה מגיע לסעיף הזה, הייעוץ המשפטי אומר שעשויה להיות בעיה עם הפעלת סנקציות פליליות במקרה כזה.


 << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >>   

סמכותך לתקן את החוק.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

נכון, אם אתה לא רוצה להפקיר את הציבור – תתקן את החקיקה שלך. אם כל הרגולטורים האלה חוששים מהפקרת הציבור – שיעשו את החובה שלהם ויתקנו את החוק. אם ועדת החריגים והממשלה דחו אותם, ואחרי 120 ימים הם לא עשו דבר כדי לתקן את החוק – כלפי מי הטענה שלהם? יש הרבה דברים שגרמו להפקרה, הזנחה ואי-טיפול של הציבור.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

לא ידעתי שזה רק אחרי ועדת החריגים, אבל לא שיניתם את כך שאם השר שלי עומד ב-120 הימים – שר הכלכלה משנה בצו. זאת אומרת, לא אנחנו צריכים בהכרח אם לא עמדנו ב-120 הימים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם זה מגיע לסיטואציה ששר הכלכלה מתקן בצו – רק אז אנחנו בסיטואציה הזו של הדין הפלילי שהוקראה עכשיו.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אבל זה מה שיקרה, כיוון שאנחנו לא נעמוד ב-120 ימים, לא בגללכם, אלא בגלל ה-RIA שהסברתי.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם לא תעמדו ב-120 ימים עם הצדקה – שר הכלכלה לא יתקן בצו ויעמוד לכם על הראש, זו נראית לי התנהלות בסיסית.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

זה מה שכתוב.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

נכון, הוא יעביר את הצו וזה צריך לעבור ועדה, ובוועדה אתה תבהיר שאתה מביא את זה עוד רגע וזה יגיע. אם תהיה סיטואציה של "צפצוף" מוחלט על עמדת - - -

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

זה עניין של תהליכי עבודה, לא של "צפצוף", 120 ימים עוברים מהר.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

נכון. אנחנו חושבים הפוך, אנחנו חושבים שאף אחד לא בא להפקיר את מדינת ישראל – לא את ביטחונם, לא את שלומם וכו'. אם יהיו פה תהליכים שיקרו כמו שצריך, אז כמו שטירן אומר, שר הכלכלה לא "ילך לך על הראש" אם ישתכנע שאתה באמצע תיקון חקיקה וכו'. ואם הוא עדיין "ילך על על הראש", הוא צריך הסכמה של ועדה מוועדות הכנסת. להגיד שכולם במדינה רעים ומופקרים זה לא המצב, הפוך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אנחנו ממשיכים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הוסכם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התוספת נשארה אותו התוספת.

 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   

	
	
	(ט)    הוראות סעיף זה לא יחולו על מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, ועל תמרוק כהגדרתו בסעיף 55א פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981.



 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

כאן אנחנו מבקשים להוסיף את אותו נוסח שהוספנו ב-9.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה את קשורה למזון?

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

זה בשביל עקביות עם הסעיף הקודם.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל החרגנו את הכבאות.

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

כן, אבל זה בסעיף של תקנים רשמיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה רוצה להגיד מה הנוסח?

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

"סידורי בטיחות אש כמשמעותם בחוק רשות הכבאות וההצלה, למעט ציוד מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאיים".

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה פשוט צריך להיות תואם לנוסח של 9א1(ד).

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

יש פה מעט שונות, "סידורי הבטיחות באש בהתאם למוגדר בחוק רשות כבאות וההצלה בישראל".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תפנה אותנו לחוקים אחרים.

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

זה כמוגדר, אותו הדבר עם הרפואה, זה בדיוק אותו הסיפור. זה מול דעתו של איתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה בסדר.

 << דובר >> צפי שמיר: << דובר >>   

זה מחריג את המיטלטלים שלא מחוברים למערכות.


 << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >>   


	
	
	(י)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סיימנו את הסעיף הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן. שאלה לעניין התחילה – כל החוק הזה, למעט הסעיפים שמנינו בסוף הצעת החוק, אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025 - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי הוא ביקש חצי שנה. כל התהליך הזה יתחיל עכשיו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל בתהליך עכשיו אין עדיין אסדרה אירופית מאומצת בתוקף, איך נערכת הבחינה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בחוק עצמו שיבוא יש את כל - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, אבל הוא עוד לא בתוקף.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יש לנו דחייה של האסדרה האירופית המאומצת, אבל היא כבר בתוספת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי תכתוב שלעניין הסעיף הזה, זה יהיה בתוקף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא יודע אם אפשר לכתוב דבר כזה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יש כאן שתי בעיות – אחת, שהדירקטיבות נכנסות בתוקף, שזה פחות בעיה. יש דירקטיבות שעוד לא בתוספת, ושר הכלכלה צריך להוסיף אותן עוד ארבעה חודשים, זו בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה אומר שבעוד שמונה חודשים שהוא יוסיף דירקטיבה, תתחיל עוד פעם לתקן חוקים?

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אפשר להתחיל את זה עוד שלושה חודשים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא ביום פרסומו - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יום אחרי ששר הכלכלה צריך להביא את הצו.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

לא, זה רק לגבי דירקטיבות שלא הוכנסו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות שכל תהליך המיפוי הזה, נכון יותר שיידחה - - -

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אין סיבה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו יוצרים כאן תהליך כאשר אין בכלל אסדרה אירופית מאומצת בתוקף.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אין בעיה, כי אתה רוצה שכשתגיע האסדרה האירופית המאומצת בתוקף, אתה כבר תהיה אחרי אגף הפעולות.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אני לא בטוחה שכדאי לחכות, כדאי לעשות את זה בשני שלבים – יש לנו עכשיו את התוספת שיש בתוכה כבר אסדרות, אז אפשר להגיד שהיא מתחילה עכשיו, למרות שההגדרה של האסדרה האירופית עצמה נכנסת בעוד כמה חודשים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כל הפרק הזה של המסלול האירופי נכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2025, לכן אני חושב שצריך לעשות התאמה מול תהליך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, התהליך הזה מתחיל עכשיו, כי אני רוצה לחסוך זמן.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אפשר להגיד שלמרות העובדה שהפרק נכנס רק ב-1 בינואר 2025 – לעניין המיפוי יהיה אפשר להשתמש בהגדרות ומה שכבר מופיע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שיקרה מבחינת הקריאה של החוק המתוקן, הסעיף הזה של המיפוי יהיה בתוקף, והסעיפים שנוגעים לשאר האסדרה האירופית לא יהיו בתוקף בכלל.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא, כי אנחנו ננסה להכניס אותם לתוקף רק לעניין המיפוי - - -

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

איתי, "אסדרה האירופית המנויה בתוספת החמישית", במקום "בתוקף".

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אולי אפשר לרשום שמועד התחילה הוא רק לעניין המיפוי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אי אפשר להגיד שמועד התחילה של ההגדרות והפירוט יהיה רק לעניין המיפוי של ועדת החריגים, והכניסה המהותית של יתר הסעיפים תהיה ב-1 בינואר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו נצטרך להעתיק אותם, כי מי שיפתח את החוק לא יראה את זה בכלל, כי זה לא בתוקף.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נמצא את הדרך לעשות את זה, אבל המשמעות היא שהמיפוי צריך להתחיל עכשיו על מה שאנחנו יודעים, ועוד שלושה חודשים על מה שנדע בעוד שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה עניין טכני, אפשר לפתור את זה. תחשבו לבד איך לעשות את זה. יש לנו את הבעיה של האופניים, תפתרו את זה עד מחר, בסדר?

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

לגבי החרגת הציוד הרפואי אנחנו נעדכן מחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הורדנו?

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

בתחילת הישיבה ירד פתאום הציוד הרפואי, אנחנו בדיון עם גורמי המקצוע ונקבל החלטה עד מחר אם אנחנו מוותרים על זה או לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי זה גורמי המקצוע, אתם לא?

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

כן, אבל אני הלשכה המשפטית.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

וגם נושא ה-RIA, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך אפשר לפתור את ה-RIA? אבל הוא צודק, אתה רוצה שהוא יעשה מהר ואתה נותן לו כל מיני מצבים - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אין בעיה עם ה-RIA, כל מי שירצה לעשות RIA מצומצמת – כל עוד הוא נצמד להצמדה האירופית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תצהיר את זה מחר, במועד ההצבעה.

 << דובר >> יאשי סער: << דובר >>   

ה-RIA המצומצמת לא עוזרת לנו, כי כשאני כגורם מקצוע מכין RIA, אני צריך להציג את החלופות ולנמק מדוע החלופה שבחרתי היא החלופה הנכונה. השלב שבו אני מגיע לכתוב את התקנה, זה אחרי שדחו את הבקשה שלי, אני לא יכול להצדיק את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, זה לא משא ומתן איתי. גל, אני מבקש שתביא נוסח בהצרה שלך שהם יוכלו לחיות איתו, כי הם צודקים בטיעון שלהם.

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

החוק פה מגדיר מה צריך להגיש לוועדת החריגים מבחינת התייחסות לתנאים הייחודים של ישראל, חשש לפגיעה בבטיחות וכו', הדברים האלה שמפורטים בחוק וממילא צריך להגיש לוועדת החריגים. בנוסף, הרשות תקבל החלטה שככלל, למעט במקרים שבהם היא חייבת, לא יהיה הליך נפרד שבו צריך לייעץ על הדוח הזה, אז גם את הדבר הזה נסדיר. אנחנו נסדיר את זה במדריך ובהנחיות שלנו.

 << דובר >> ספי שמי: << דובר >>   

זה פרמטר לאישור של רשות האסדרה לאותה הצעת חוק?

 << דובר >> מיכל עקביה: << דובר >>   

לא, רשות האסדרה ככלל לא תיתן חוות דעת על דוחות ה-RIA שיעשו, ממילא יושב-ראש רשות האסדרה הוא גם יושב-ראש ועדת החריגים ולא יעשו בדיקה כפולה. הנושאים שיובאו בפני ועדת החריגים והפירוט שלהם כפי שמוגדר בחוק לפי הפרמטרים השונים שצריך לשקול, הם יהיו בגדר המסמך שיעסוק גם ב-RIA.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

עמוד 18 פסקה 5 נוגעת להגנה מפני עיצום כספי, אמרנו מה התנאים שבהם הממונה על התקינה לא יטיל עיצום כספי על עוסק שאינו יצרן או יבואן, ואחד מהם היא בפסקת משנה (ג), דיברנו על שלושה מצבים.

	
	
	(א)    העוסק החזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1), להנחת דעתו של הממונה;


	
	
	(ב)    המצרך סומן בתו תקן;


וב-(ג), "העוסק החזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים", השאלה אם צריך להגיד, "ובכלל זה בדיקת מעבדה"?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

"בדיקת מעבדה" זה מיותר בסעיף הזה, כי אם הוא מביא בדיקת מעבדה זה בסעיף הראשון, ואז הוא לא צריך שום דבר נוסף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

באיזה מצב אנחנו צריכים לבדוק גם "בדיקת מעבדה"?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

החידוד היחידי צריך להיות ב-(א), למרות שזה כבר קיים בהנחיות.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

האמירה פה היא מתי עוסק שאינו יצרן או יבואן פטור מעיצום כספי, הוא לא צריך להחזיק אצלו בדיקת מעבדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אז מתי אתה רוצה שהוא יעשה בדיקת מעבדה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בעל חנות מוכר מוצר, אתה לא צריך שהוא יחזיק תעודת מעבדה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הוא לא צריך, אבל זה נותן לו הגנה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

על זה הסעיף, על החובה של בעל החנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איתי, אם ליבואן יש תעודת מעבדה – לוקחים את זה בחשבון. 

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

אם הוא מחזיק תעודה – זה פוטר אותו, אם הוא מחזיק סימון של תן תקן – זה פוטר אותו, אם הוא מחזיק בהתחייבות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל חנות קנתה, היא תלך לעשות בדיקת מעבדה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לכן היא אומרת למחוק את זה, לא צריך את התוספת.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

אני מזכירה שסעיף ההגנה הזה הוא לכל דרישות התקינה, לא רק לאסדרה האירופית. יכול להיות שמי שיגיד שהוא מוכר מצרך שחל עליו תקן רשמי, כן יהיו בידיים שלו את בדיקות המעבדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל איפה כתוב אם היבואן מחזיק בבדיקת מעבדה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כאן מדובר על פטור מעיצום כספי למי שאינו יצרן או יבואן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תבטל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז למחוק את בדיקת המעבדה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, הוא לא צריך בדיקת מעבדה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

איתי, אולי להוסיף ב-(ב) תו התעדה, כי הוספנו מעבדות לתוי התעדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז "המצרך סומן בתן תקן או בתו התעדה"? בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הלאה, נמשיך.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בעמוד 20 תיקון לסעיף 17א, בפסקה 6, "אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא:", זה הסעיף הפלילי, אנחנו מבקשים להוסיף גם יכולת להטיל קנס במקום מאסר, זה משהו שפוספס בוועדות הקודמות. מי שלא יעמוד באסדרה האירופית – דינו יהיה מאסר 3 שנים או פי שלוש הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין. לעניין מי שמוכר מצרך – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין. הוספנו גם חלופה של קנס.

בעמוד 21 מתחת לפסקה 10 אנחנו מבקשים לשנות את הנוסח, לפני "המצרך עלול לגרום לדליפה לא מבוקרת של גז", יבוא, "המצרך הוא מתקן או מכשיר המשמש למילוי, להזרמה, למדידה, לשקילה, לצריכה או לאחסון של גז, לרבות – מיכל, צינור או אביזר קבוע המיטלטל במתקן, או במכשיר כאמור, והוא עלול לגרום לפגיעה עקב דליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה ממיתקן גז", ואז ההמשך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז שינית את הכל?

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

הוספתי פתיח לפני הנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה ההסבר לזה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הייתה תקלה בנוסח, כי צריך להגיד מה המצרך ומה הוא עלול לגרום. ניסינו לחבר בין ההגדרה של מהו המצרך, ומה הוא עלול לגרום בשל ההתנהגות הרשלנית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, נראה לי עניין מקצועי. איגור, רצית להוסיף לגבי התוספת החמישית?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדיון הקודם, לעניין סעיף 4 – FOOD PLASTIC, ולעניין סעיף 18, שדן ברגולציית 1935 של חומרים הבאים במגע עם מזון, הוועדה החליטה לאמץ חלופות – לחייב את היבואן להחזיק בתיק מוצר, הצהרת היצרן כדרישתו באותן הרגולציות או הצהרת שיווק כדין. לא ברור לי איך להתמודד עם "הצהרת שיווק כדין".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכוונה אם זה משווק באירופה - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

יש לנו את זה בפקודת היבוא והיצוא, לדעתי הקראנו את זה בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם הוא משווק באירופה – זה מספק.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בדיון הקודם ניסית להסביר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שאתה לא יכול לעשות בדיקות, נכון.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אבל אלה בדיקות משמעותיות מאוד מבחינת בריאות הציבור - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תעשה אותן.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

איך אני אעשה? אין לי הצהרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לך מספיק כח אדם.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא קשור לכח אדם, יכולת מקצועית. באירופה יש למעלה מ-800 רכיבים שאסור לייצר מהם חומרי פלסטיק שבאים במגע עם מזון, או מוגבלים בהיקפים. אם הוא לא מצהיר ממה מיוצרת אריזת הפלסטיק – אתה לעולם לא תוכל לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אני זוכר נכון, בחלק קיבלנו את כל מה שאמרת, ובחלק אמרנו - - -

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

כולם ישתמשו ב"שווק כדין באירופה" ולמעשה אין כאן יכולת אכיפה.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

חשוב לנו שתהיה הבהרה בחוק לגבי מהי המשמעות של "שיווק כדין", אנחנו מבינים ש-"כדין" אומר שהמצרך צריך לעמוד בהוראות של האסדרה האירופית, אבל מה המשמעות של "שווק"?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

המצרך ממילא צריך לעמוד בהוראות של האסדרה האירופית, זה הבסיס של החוק, ולכן אין שום בעיה עם התנאי הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכוונה ב-"כדין" היא שלא שמו משהו לא חוקי.


 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

נכון, ולכן חשוב שיהיה ברור למי שעוסק במצרכים האלה מה המשמעות של "שיווק", על איזה מסמכים הוא יכול להסתמך, על איזה סוג שיווק הוא יכול להסתמך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את לא רוצה שיהיה כתוב "כדין"?

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אין לי בעיה עם "כדין", להיפך, אני אומרת שצריך להגדיר מה הכוונה ב-"שיווק".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זה נמצא על המדף באירופה בסופר – זה משווק.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אנחנו מבקשים שזה יהיה מובהר בחוק.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

גם מה שיש לנו לגבי קבוצות אחד ושתיים בפקודת היבוא והיצוא, זו גם הצהרה על שיווק כדין באירופה, ושם לא הייתה את הבעיה הזו, למה היא נוצרת כאן?

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

כאן מבקשים מסמכים המעידים על שיווק כדין, מה זה מסמכים המעידים על שיווק כדין?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

גל אמר שנעתיק את הנוסח מהפקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם הוא רוצה מסמכים, שיביא לך תמונה או סרטון שהמוצר נמצא במדף בברלין, זה מספיק, לא צריך יותר מזה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין בעיה, אבל זו לא חלופה לאכיפה. אם אני אתבקש לבדוק אם הוא מתאים או לא – אין לי יכולת לבדוק. בדקנו את זה גם האירופאים, גם הם לא יכולים לבדוק את זה ככה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי אם המוצר שווק באירופה, מספיק שיביא לך מוצר או סרטון שזה משווק, מה הבעיה?

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

ברגע שאתה אומר שאתה מסתמך על תמונה שמישהו לוקח - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתתי לך דוגמה.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

אני יכול לשים על המדף, לצלם ולהוריד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, לא כולם רמאים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם רימית אתה כמובן אחראי.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, לא התכוונתי לרמאים או לא רמאים, אני מדבר על משהו אחר, רגולטור צריך לדעת אם מתקיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מדבר על ההרכב הכימי?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

לא. פה הצהרת היצרן היא מה שנדרש באותן רגולציות באירופה, יש שם הבהרה חד משמעית.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

הדיון שהיה בדיון הקודם בוועדה נגע בסיטואציה של ניהול הסיכונים שאנחנו לוקחים. כבוד היושב-ראש, אנחנו צריכים לדבר על הפלסטיק שבא במגע עם המזון, אלה כל המוצרים החד-פעמיים, הכלי קרמיקה וכו'. איגור אולי יחלוק עלי, אבל אלה לא דברים שרמת הסיכון בהם מאוד גבוהה. לכן, מצאו לנכון - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה שאמרנו הוא שהכלל של השיווק באירופה בניהול הסיכונים מספיק למחוקקים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אם זה משווק באירופה – זה נמצא תחת האכיפה באירופה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נראה אם אפשר להתקדם כפשרה. אם נכניס את זה כהוראת שעה ונבדוק את זה לאור מה שקורה בשטח - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה נבדוק?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הוראת שעה לאיזה כיוון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

להשאיר את זה איך שניסחנו, אבל כהוראת שעה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, מה נבדוק?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בכלים האלה אין תגובה מיידית, אם עכשיו אכלת מפלסטיק אתה לא תהיה למחרת בבית חולים, זה נזק שמצטבר, לכן לא תהיה לנו התראה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בגלל זה הוכחת שיווק כדין באירופה משנה פה את תמונת המצב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לתוספת החמישית אפשר להוסיף וגם לגרוע ממנה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

באישור הוועדה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם אתה רוצה לשנות תנאי כזה – רק דרך ועדת חריגים, כי אתה רוצה למחוק הקלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נניח שאני משאיר את זה כמו שהוא, אבל תמיד אפשר לשנות אם נראה שיש בעיה עם זה, נכון?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

דרך ועדת חריגים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה ועדת חריגים?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

כי אתה מוסיף תנאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תביא הוכחות לוועדת החריגים שזה יוצר בעיה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה בדיוק העניין, אם אני לא יודע לבדוק – איך אני יודע להגיד אם יש בעיה או לא?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

יש פה שני שלבים – דיברנו על השלב הראשון של מה מותר להכניס לישראל, אז אנחנו אומרים שמותר להכניס לישראל גם כלי פלסטיק, צלחת למשל, שבאה במגע עם מזון, אם הוא משווק באירופה, אז לקחו המחוקקים פה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כשמשווקת באירופה קופסת פלסטיק או ציוד חד פעמים, אתה לא יכול למכור את זה בישראל?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בהרבה מדינות באירופה, כלים חד-פעמיים אסורים לשימוש, אתם מכירים את זה? זה רק בגלל התופעה הזו.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אדרבה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מה זה אדרבה? אתה לא מתמודד עם הסוגיה הזו פה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

למה? אומרים שאם זה משווק באירופה – אין לך בעיה. אם זה לא משווק באירופה – לא יוכלו להביא הוכחת שיווק.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש מדינות שהבינו כמה זה מסוכן, ויש מדינות שמתירות את זה.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

אנחנו לוקחים את הסטנדרט הנמוך הקיים בכל מדינות האירופה, בכל אחד מהנושאים - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

איך הגעת למסקנה הזו? אולי זה לא תחום המקצועיות שלך, אבל אתה רואה יותר מוות מסרטן או בתאונות עבודה? אני הייתי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, נדמה לי שבאירופה יש תאונות עבודה יותר נמוכות מאשר במדינת ישראל. אתם כל הזמן מפחידים את הציבור.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם מדברים על תמותה – זו בדיוק הסיבה שהאירופאים הכניסו את החובה הזו, אתה לא יכול להכניס לשוק האירופאי מוצר פלסטיק כשאין הצהרות כאלה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז לא תהיה לך הוכחת שיווק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איגור, אתה רוצה שלא נייבא כלים חד-פעמיים?

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

לא, מבקשים שמה שתדרוש באירופה תדרוש פה, לא מבין את זה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה אתה לא מבין? היבואן לא יכול להביא לישראל, אתה מחזיר אותנו אחורה עם הטיעונים שלך.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

איגור הוא הגורם המקצועי הממונה על התקינה ואומר, "ככה קורה באירופה", ואתם אומרים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא לא אומר את זה ככה.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

ברגע שאתם מדברים על אירופה, אתם מתייחסים לזה כמדינה אחת ויחידה, בכל אחת מהמדינות ההתייחסות העקרונית לתקינה היא שונה, כיוון שבחלק גדול מאוד מהתקנים, לא נקבע סף מינימום כמו שאנחנו מכירים מהתקנים כאן, אלא הם קובעים את המדדים, שלפיהם כל אחת מהמדינות באירופה תקבע מה מתאים לה. הם קובעים שפה משותפת, הם לא קובעים סף משותף. כל אחת ממדינות אירופה קובעת לעצמה בחקיקה, ולא בתקינה, מהו הסף הנדרש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היה דיון על זה, אני מכבד את איגור שאומר שהוא לא יכול לבדוק, אין בעיה. יחד עם זאת, אלה מוצרים שכל הציבור קונה, אתם רוצים שלא נוכל לייבא את זה? זה בעייתי.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

כשדיבר על עניין השיווק, כבוד היושב-ראש אמר בעצמו לבחור למשל מדינות ספציפיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מוכן להכניס את המדינות העיקריות באירופה בנושא הזה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אנחנו לא יכולים להפלות בתוך האיחוד האירופי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לי בעיה להכניס את גרמניה, צרפת, הולנד - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

זה "בלאגן", אי אפשר להתחיל להפלות מדינות באיחוד האירופי.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

מה שיהונתן אמר נכון – שהסטנדרט יהיה הנמוך מבין המדינות.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

כל מדינות האיחוד האירופי, לפי עיקרון mutual recognition שלהם – חייבות לקבל כל מוצר שנמכר בכל מדינה אחרת, בטח במוצרים האלה.

 << דובר >> יהונתן אלעזר: << דובר >>   

אנחנו עושים קיצור דרך מסוכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד השיכון, אתה לא משרד לאיכות הסביבה. אם נכניס הוראת שעה שלוש שנים, בנתיים תפנו לוועדת החריגים ונראה מה יהיה. הוראת שעה אומרת שכן אפשר לייבא לפי הנוסח שעשינו. אני לא אעצור יבוא של מוצרים שכל הציבור משתמש בהם.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני לא יוכל לבוא לוועדת החריגים עם אינדיקציה, לא בדקתי את זה. עם מה אני אבוא? עם הרצון הטוב שלי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתם מבקשים? מה השוק של המוצרים האלה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

איגור, אני אגיד לך מה אתה צריך לבקש במקרה הזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה עשינו ברפורמה הזו? אם באחד המוצרים השוק ענק, אתה אומר לי אל תיתן לו?

<< דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

 לא אמרתי את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מה שאתה אומר, בגלל התהליך הזה שאי אפשר להביא אותו להשיג אותו בכל מקום – אנשים לא יוכלו לייבא.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אם אנחנו נשארים עם הנוסח הזה – חשוב להגדיר מהו מסמך המעיד של שיווק כדין.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

צריך להיצמד לנוסח של ההצהרה בפקודת היבוא והיצוא.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בדיוק, לא מסמך, אלא הצהרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תעשו על זה תיקון.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אז אביגיל, ניצמד לאחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה השוק של המוצרים החד-פעמיים?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

שוק גדול מאוד, אתה צודק, אבל גם הסכנה לציבור גדולה מאוד.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חושב שאתה מגזים קצת.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

הצהרה על שיווק כדין באירופה.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

מה זה "שיווק כדין"? על מה הוא מצהיר? איך הוא יודע שהמוצר משווק כדין?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זו אחריות שלו.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

באופן כללי, "כדין" זו אחריות של היבואן, בכל החוק הזה אתה נדרש לעמוד ברגולוציה האירופית, היבואן צריך לדעת את זה בפני עצמו. לגבי ה"משווק", אני לא חושב שזה כזה מורכב להטיל על יבואן להבין אם המוצר שלו משווק באירופה או לא ולהצהיר על זה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מה מונח "כדין"?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

נגיד שזה לגבי עומד ברגולציה האירופית, הוא ממילא נדרש לזה בחוק.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם אתם מטילים על הממונה לתקינה לקבל הצהרה – אתם חייבים לקבל לממונה על ההצהרה כלים, כדי להתמודד עם ההצהרה הזו, זאת אומרת, לבדוק ולקיים או לא לקיים. אם זה "כדין", זו התאמה מלאה לרגולוציה, איך מוודאים באירופה? אלה בדיוק אותם המסמכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הכוונה במילה "כדין", שתכניס בדלת האחורית את מה שרצית. אחד המוצרים ביבוא שמשתמשים בו הכי הרבה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מה הבעיה עם הצהרה על שיווק כדין?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

זה דבר אחד פשוט - - - 

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אם היית שואל אותי מה זה "כדין", הייתי אומר שאם זה הוברח לשוק האירופאי, זה לא שיווק כדין - - -

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

מאיפה אני יודע?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא צריך לדעת כל דבר, היבואן מצהיר שהמוצר משווק כדין באירופה, איפה זה מייצר לך בעיה? אם יש לך סמך שהוא משקר, הבריח וכו' – תזמין אותו לחקירה אצלך ביחידה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל ברגע שנקבעה בחקיקה הצהרה כלשהי, לגורם אכיפתי צריכה להיות יכולת אכיפה לאותה ההצהרה. אין לנו כל יכולת אכיפה כזו, לכן אני לא יכול להתמודד עם זה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בהרבה מאוד מקומות יגידו לך שכשבן-אדם מצהיר, יחידת האכיפה אומרת אם יש לה נתונים שהוא שיקר בהצהרה שלו. אם אין לך נתון מבוסס להאמין שהאדם שיקר – חזקה שהוא הצהיר אמת. המלשינון עובד יותר טוב מכל יחידות האכיפה של מדינת ישראל, היבואנים המקבילים והמתחרים דואגים להגיע אלינו עם הרבה מאוד מידעים על ההוא שמשקר ומרמה. ממשלת ישראל קיבלה החלטה שהשיקול של האחריות כלפי הציבור, שהיה מבוסס על "אובר-משפטנות" פס מהעולם לכל הנכון במאה ה-21 בתקופה הזו, והחליטה להסתמך על התפיסה האירופאית של ניהול הסיכונים, ששם ככל הנראה לא מתים יותר ולא נפגעים יותר מאשר במדינת ישראל. ברוב הפרמטרים הם נפגעים פחות, חולים פחות, והם יודעים להתנהל. עברנו את משרד המשפטים בעניין הזה.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

איזה עניין? זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להגיד כאן - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אתם רק מעלים את הדיון הפלילי, וגם זה עלה, מאיר העלה את זה בפני הממשלה בצורה מאוד ברורה. אי אפשר לפתוח פה כל פעם את הכל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך להפחית את הרגולציה, עכשיו אתם רוצים להגדיל את הרגולציה? איגור, אתה צריך לוותר פה, אין מה לעשות. אם אתה אומר שהמילה "כדין" תגרום לך להכניס חזרה את כל מה שאמרת – אני אוריד את המילה "כדין".

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם מחר מגיע אלי מישהו להתלונן שהכלי לא מתאים לתקן – איך אני בודק אותו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלח את זה למעבדה באירופה. כמו שהיום אם מישהו נדבק בחיידק שולחים את זה למעבדה בארצות הברית.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

פנינו לגופים אירופאיים לגבי הבדיקה הזו, הם אמרו שלא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הצהרת יצרן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה חושב שאי אפשר לייבא כוס פלסטיק מברלין?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין לי בעיה שיכניסו, כל אחד יכול להיכנס, אבל המשחק צריך להיות דו-צדדי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה הבאת ברגע האחרון תהליך כזה, ואתה רוצה - - -

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

דיברתי על זה גם קודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוספת את זה בדיון לפני האחרון.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

צודק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אתה אומר לי שאם אני מכניס את זה – אני לא יכול לייבא את המוצר הזה, אתה פוסל לי את כל הכלים החד-פעמיים בגלל החשש שיש סרטן וכו' - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מזכיר שבנושא החומרים המסוכנים, הוועדה קיבלה את הדרישה להחמיר ודרשה SDS. ניהלו פה סיכונים והחליטו מה שהחליטו, אני חושב שלרגולטור היה חשוב להעיר את ההערה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אלה סיכונים שונים, זה לא קשור אחד לשני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם התגלה פתאום באירופה סטטיסטיקה של מחלות שקשורות לפלסטיק – תביאו תיקון. אין שום דבר כזה היום, אתם מדברים באופן כללי.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יש לנו מאמרים, אנחנו יכולים להביא אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמחקי את המילה "כדין".

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

צריך להבהיר שמי שמצהיר על שיווק – אין לגביו אכיפה. האכיפה היחידה שמופיעה בחוק היא אם הוא שמר את מסמך ההצרה או לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק למוצרים מסוימים שאנחנו יודעים שאי-אפשר לעשות את הבדיקה.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

זה מופיע גם בהמשך החוק, לגבי קבוצות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק לגבי קבוצות שהוא דרש את הבדיקה הזו וכשזה בעייתי, לכן שם בלבד, אמרנו שנעשה לא דוקטרינה של תקנים, אלא דוקטרינה של שיווק.

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

אין שום משמעות להצהרה הזו, כי אין אכיפה על תוכן ההצרה, יש אכיפה רק על אם המסמך נשמר או לא. מישהו יכול להצהיר שהמוצר משווק כדין, ואין לזה שום משמעות, אין לו איך לבדוק, וגם אין שום אכיפה על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מוחק את המילה "כדין".

 << דובר >> רומי קאופמן: << דובר >>   

גם בלי "כדין", זה נשאר אותו הדבר.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אם מוחקים את "כדין", אז זה רק "משווק", ולא בהכרח שהוא עומד בדירקטיבה האירופית של עצמו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אז הוא מכניס לדלת האחורית את מה שהוא רוצה.

 << דובר >> הדר לוינברג: << דובר >>   

אם הוא רק משווק, זה לא מראה כלום.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם הוא לא יודע אם מתאים או לא מתאים – על בסיס מה הוא יצהיר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על סמך זה שהמוצר על המדף באירופה, אתה אומר שאם הוא על המדף באירופה – הוא לא עבר את הבדיקה שעברת?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

חד משמעית, באירופה אין יישורים פוזיטיביים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה בא עם רגולציה מיוחדת?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

ודאי, באירופה אין דבר כזה יישור פוזיטיבי.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

ה"שיווק כדין" מופיע בהרבה חוקים, הרעיון הוא שאתה עובד עם ספק שאתה מסתמך עליו. סופר למשל לא יודע שהוא עומד ברגולציה, פטרנו אותו מזה ונתנו לו תנאים, אבל הוא קנה את זה ממישהו, מהיבואן או היצרן, והוא בטוח שזה משווק כדין, זו המשמעות של "משווק כדין" – שמישהו באירופה מוכר את המוצר לפי החוקים שחלים עליו, בצורה תקנית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבקש שעד מחר בבוקר, אז נצטרך להצביע, משרד המשפטים, איגור, האוצר והחבר'ה שלנו, תגמרו את הנושא של השיווק והאם להוסיף את המילה "כדין" או לא. מבחינת תורת הסיכונים, אנחנו משאירים, שלא ניקח מוצר כל-כך משמעותי ונוציא אותו החוצה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

לגבי שתי התקנות האלה – נתנו להן לוחות זמנים שונים, אחד נכנס לתוקף כשהחוק נכנס לתוקף, והשני ביולי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא זוכר כבר למה.

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

מוצרים שלפי 1935 מראים עמידה לפי התקנה האחרת.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

הם באים בזוגות – 1935 זה ראשית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם תגיד לי בכל סעיף למה קבענו, אני לא זוכר, היה דיון והתייעצנו כולנו - - -

 << דובר >> גל ברנס: << דובר >>   

אלה שתי תקנות שקשורות אחת לשנייה ונתנו להן לוחות זמנים שונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיפתרו את הבעיה של ההגדרות עד מחר. מה לגבי סעיף 22?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

לגבי לוחות הזמנים, הרגולציות האלה של פלסטיק שבא במגע עם מזון ואריזות, אלה רגולציות שקבעו להן את ה-1 ביולי, אפשר לעשות אותן במועד כניסת החוק לתוקף, ולא ב-1 ביולי, אבל נבקש לעניין הזה אפשרות לדחות בשלושה חודשים, לא באישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

בגלל כל הנושא של שיווק כדין, הרגולטור צריך לבדוק את הסוגיה הזו, ויכול להיות שהיא תגרור דחייה מסוימת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הוא צריך לבדוק? הוא מתנגד לזה באופן כללי.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אם הועדה תקבע – אני צריך לחפש פתרונות. אני יכול להסביר, אבל אם לא תשכנעו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז ניתן עוד שלושה חודשים, אני לא רוצה להכניס סעיף שאפשר לפנות ולשנות.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

השר יכול לדחות את הכניסה לתוקף בשלושה חודשים, אנחנו חושבים שלא נצטרך את זה, אבל שתהיה אפשרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לי בעיה לדחות את המועד - - - 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אבל מועדים הם באישור ועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם אומרים שהמועד שכתבנו ביולי הוא לא מתאים.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הם רוצים להקדים, לא לדחות.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

יולי זה בסדר.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

הוא מסכים להקדים ל-1 בינואר בתנאי שתהיה האפשרות של השלושה חודשים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

בסדר, אני מבין אותך, אבל המנגנון בעייתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איגור, אתה רוצה להקדים מיולי לינואר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני לא רוצה להקדים, אבל הובטח לי שאפשר לקצר את זה, ואם לא תיערך לבקש שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

באישור ועדה, זה ליועץ המשפטי.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

הוא לא אומר את זה כי הוא רוצה אישור ועדה, אלא כי זה מה שכובל אותו בתהליך. אנחנו מבקשים לדבר הספציפי הזה, בלי אישור ועדה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך, הועדה תאשר לך את זה. אתם מסבכים לי את החוק, בשביל מה?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה סתם מוצרי צריכה בסיסיים ששמים אותם ביולי במקום בינואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה עד ה-1 ביולי? אז תעשי עד ה-1 במרץ.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

צריך לתקן את 18 ו-19 בהתאם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה. מה זה סעיף 22?

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

סעיף 22 נוגע לדירקטיבה חדשה שנכנסה בדיון האחרון, ואנחנו במשרד האנרגיה התבקשנו להציג את החריגים שלנו תוך 24 שעות, הצגנו אותם למשרד הכלכלה, ואנחנו לא בהסכמות איתם. אנחנו רוצים להציג את החריגים שלנו לסעיף הזה מטעמי בטיחות.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אילן בנימין, מנהל ענייני בטיחות הגז במנהל הדלק והגז. כמו שמנהל מנהל הדלק והגז אמר בדיון הקודם, המוצרים הם מוצרים מוסכנים, אנחנו ניסינו לצמצם כמה שניתן, אנחנו מדברים על מיכלי גז שמייבאים מאירופה, אנחנו רוצים שיהיו מסומנים על ידי שם ספק הגז או בסימן הזיהוי של ספק הגז הנמצא בישראל. אנחנו רוצים להגן הברזים, כשאתה פותח את הברז של הגז יש מגן אינטגרלי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על מי זה צריך להיות מוסכם? איגור, אתה לא מסכים לתנאים האלה?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אני לא קובע הכל, אני ברמה המקצועית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא לא הסכים איתך, אז הוא רוצה להרים את זה לחוק.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין אפשרות בלי להכניס לחוק, יש פה תנאים שהוא רוצה להעלות אותם.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

האמירה היא לא לגבי מסכימים או לא מסכימים, זה נכון לגבי כל המשרדים שבאו וטענו, הייתה תשובה אחידה לכולם, קבענו מנגנון שבסוף יגיע לוועדת החריגים, חוץ מהמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא היחיד. אז תסבירו לי למה אתם צריכים את החריג.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

מיכלי הגז שמגיעים לארץ מחו"ל, יש עליהם ברז, אנחנו רוצים מגן על הברז עצמו, יש לנו ניסיון מהעבר שהברזים נשברים. אופן השיווק במדינת הישראל הוא באמצעות משאיות, המיכלים עולים על המשאיות - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

שיבואו לוועדת החריגים, אנחנו שומעים את זה בקשב רב.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

באירופה זה משווק בכלובים ולא בצורת תפזורת, לכן כשהמיכל יורד הוא יכול להישבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו הטענה היחידה?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

זה לגבי המיכלים. יש לנו עוד שתי טענות – מחממי המים, ולגבי התנורים והכיריים. בתנורים והכיריים אנחנו צריכים שיהיה תרמוקפל – אביזר שמפסיק את הגז כשהלהבה כבתה. זה מה שרשום בתקינה האירופית, אנחנו רוצים שיהיה תרמוקפל, אחרי זמן מסוים הוא לא מרגיש חום והגז נסגר, אני חושב שזו דרישה לגיטימית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל עשינו תחילה 18 חודשים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

בזמן הזה אפשר להגיע לוועדת החריגים, זה לא דיון מקצועי שאנחנו יודעים לעשות בוועדה.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

כמו שהכנסתם חריגים, למה אי אפשר להכניס את החריגים האלה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זו סכנה בטיחותית, מה אתה רוצה ממנו?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

ועדת החריגים גם יודעת אם זו סכנה בטיחותית, יש לך 18 חודשים.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אבל אנחנו יודעים את זה כבר עכשיו.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אותו הדבר היה גם עם אבקות הכביסה, היה כאן מישהו שאמר שיבדקו את זה. תגיעו לוועדת החריגים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אבקות הכביסה נכנסות לחריגים, כי זה נכנס לתוקף עכשיו, הרגולציה נכנסת לתוקף לפני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שקרה עם המשרד להגנת הסביבה, הוא אמר שהוא מתחייב לעשות בדיקות, אבל בנתיים אישרנו לו את זה בחריג, ואמרנו שתוך 18 חודשים הוא יביא, אתם טועים.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

לגבי הדבר השלישי – יש תנור שמיובא לארץ, אנחנו דורשים שיותקן בו ברז שסוגר את הגז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה תנור ספציפי?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

כן, באירופה אפשר בדרך כלל לשים את מיכל הגז בתוך הבית, ובישראל אנחנו מחייבים שהוא יהיה בחוץ. הרעיון בדריקטיבה האירופית אומרת שאתה יכול לסגור את הכיריים מהברז של המיכל, ופה אנחנו מחייבים שיהיה ברז שצמוד לתנור עצמו.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז כל דבר שמיוצר לאירופה לא יכול להיכנס לישראל.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

לא כל דבר, אלה שלושה דברים קטנים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אמנון, לא נכון. אם כל אחד בבית יסתכל על הגז והכיריים, אתם תשימו לב שמגיע צינור גמיש עם ברז, הכיריים שאתה מייבא הם אותם כיריים, הצינור והברז הם הוספה בהתקנה.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

כל השיחות האלה הן לוועדת חריגים, אין פה יכולת לענות, ועדת הכלכלה לא יכולה להבין ולענות, בטח לא בדיון של שלוש דקות. אלה לא הגורמים המתאימים לדון בזה, קבענו מנגנון לכלל הממשלה, אני בטוח שגם למשרד העבודה, משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה יש את הטענות שלהם.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

ביקשת מאיתנו, שמנו על השולחן שמפריעים לנו אחרי 24 שעות.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

ביקשנו שזה יגיע לוועדת החריגים, זה מה שסוכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם מי סוכם? עם עצמך? לא הבנתי.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה מה שדיברנו עליו בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איגור, מה אתה אומר?

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

ברמה המקצועית, מבחינת בטיחות הציבור, אני רואה שזה נכון לעשות את הדברים האלה. אנחנו בודקים את הכיריים רק ביבוא, אנחנו רואים מה קורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכניסי את זה, תביא לה את הניסוח.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אבל בטיחות היא הטענה של כולם, זה מה שצריך לטעון בוועדת החריגים, אלה בדיוק השיקולים שהוועדה בודקת. אם אתה תכניס את זה עכשיו, מחר יגיעו אליך עוד שלושה משרדים ויגידו לך, "כן, זה בריאות הציבור", אנחנו לא יודעים להחליט לגבי זה, אנחנו לא מוסמכים. בדיוק בגלל זה קיים המנגנון של ועדת החריגים.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אני מזכירה שזה בתוספת, אז יש דרך לשנות את זה בתוספת, זה שינוי קל יותר. אם תצליחו לשכנע שזה לא נדרש – יש מנגנון - - - 

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני מזכיר לכל הצד של הממשלה – כל השרים, גם שלכם, הסכימו על העיקרון שכל מה שמותר באירופה מותר גם בישראל, כל מי שרוצה חריגים – ועדת חריגים, תבואו עכשיו. כמו שדיברנו קודם על הערעורים, כשמישהו טוען בלהט למה הוא לא מוכן לבוא לוועדת החריגים ולטעון את האמת המקצועית שלו, זה מדליק לי "נורה אדומה".

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אנחנו בוגרי ועדת חריגים, היינו שם, היינו צריכים להסביר למה אני צריך להוסיף תוסף של דלק ששינה את המחיר בעשירית האגורה, היינו צריכים לעבור את ועדת החריגים שלושה פעמים, חיכינו עד שהתפרסם הפרוטוקול והתפרסמה ההחלטה של הוועדה.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל היא הנותנת, כי הניסיון לימד שמדינת ישראל הפכה למדינה היקרה ביותר בעולם, לפחות ב-OECD, בגלל כל הדרישות הייחודיות שלנו, ואומרת הממשלה, הריבון, "אני מוכן לקחת בניהול הסיכונים שלי, להיצמד לאירופה שהיא הבנצ'מרק הסביר מאוד". עכשיו הוא אומר לרגולטרים שהוא עדיין קשוב, לא רוצים לפגוע חלילה סתם, אז תבואו לוועדות החריגים. נכון, אולי יהיה לך קשה ומורכב, אבל כשכולם קמים בבוקר עושים "סופר", אתה מבין שיש פה הרבה דרישות שמותר לבחון אותן מפעם לפעם. נציג של רשות המים אמר, "אני מוכן לבחון את עצמי מפעם לפעם, גם לגבי דברים אחרים שדרשתי בעבר", אז מה שאנחנו מבקשים מכם, במקום להיות עקשנים, תהיו מוכנים לבוא, להציג ולאתגר את התפיסות שלכם בוועדת החריגים.


 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אבל כבר נעשתה כאן בדיקה, צמצמו את זה מאוד למקרים האלה, וגם בהם עשו התאמות.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז תבואי לוועדה.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אבל אנחנו יודעים את זה עכשיו.

<< דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

נותנים לכם 18 חודשים, לא מחר בבוקר מפקירים את עם ישראל, יש לך את הזמן הזה לבוא לוועדת החריגים ולשכנע אותה.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אבל זה נכון גם הפוך.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

הממשלה קבעה, היא שינתה את הכלל במדינת ישראל, לא שאנחנו שרוצים להכניס, נוכיח לכם הרגולטורים שמותר, אלא אתם, הרגולטורים, שמבקשים מכל מיני שיקולים להחריג, הנטל עליכם להוכיח. זה בסיס של הרפורמה, הכל מותר, אנחנו המשפטנים אומרים "היפוך הנטל", הנטל הוא על הרגולטור, הוא זה שיצטרך להוכיח.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

בגלל זה אנחנו מגיעים לפה ומוכיחים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זה לא הגורם המתאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גז לא קונים בסופר, גז זה מוצר מסוכן.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

קודם דיברו גם על פלסטיקים ועל הרבה דברים. אתה ביקשת לשמור על המצב.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

עמית גולדמן מאגף התקציבים, אני יושב גם בוועדת החריגים. הדיון שמתנהל פה, הוא לא דיון שאפשר לקבל אותו ברגע, ישבתי בכמה ועדות חריגים, על כל חריג יש דיון משמעותי, יש הרבה גורמים שונים בוועדה וכל אחד מציג את הצד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמו מה? למשל במקרה הזה? היא תבקש מומחה שיגיב לזה?

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

כן, מגיע מומחה לוועדת החריגים בכל צד – צד של יוקר מחיה, צד של הרגולציה, צד של התקנון. להכניס חריגים עכשיו דרך ועדת הכלכלה דרך דיון קצר ולא ענייני, זו לא הדרך שבה אנחנו מקבלים או לא מקבלים חריג.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

א' – צירפתם את הדירקטיבה שלנו ברגע האחרון, ב' – קיימים כבר חריגים - - -

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

להכניס את החריג דרך הוועדה עכשיו - - -

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

קיימים חריגים היום, אנחנו בסך הכל מבקשים שלושה דברים קטנים. יש עוד נושא אחד – הנושא של הבדיקות. במשק הגפ"מ עושים בדיקת אישור דגם, ולאחר מכן עושים בדיקה על כל משלוח. אנחנו מבקשים בדיקה אחת לשנה, שיהיה ניתן לשווק את המוצר כל השנה בארץ, רק כדי לוודא שמה שאושר תואם למה שקיים בארץ.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

הכנסתם תיקון כזה עכשיו לפקודת היבוא והיצוא, את האפשרות להחיל את הבדיקות האלה, הן נחוצות - - -

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

גם בזה הכנסנו את האפשרות להביא את זה לוועדת החריגים, אנחנו מסכימים.

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

זה מה שנדרש ברמה המקצועית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי נהפוך את היוצרות? ניתן להם את ההחרגה, ותפנו אתם לוועדת החריגים. יש לכם מספיק זמן.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה תהליך מצחיק, נגיד לוועדת החריגים שאנחנו רוצים לבטל את ההחרגות? הבסיס המקצועי אצלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא בא לבטל, אתה אומר שאין צורך.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

כן, אין צורך בחקיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נראה לי שתצליח בזה. אל תלכו "ראש בקיר" בנושא הזה, אם אומרים לך שהשיווק באירופה שונה מהשיווק בישראל, השיטה היא שונה, פה נשברים הברזים, מדובר פה בגז, מה אתה רוצה? מה תגיד לוועדה? שהשיווק בישראל דומה לאירופה?

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

בוועדת החריגים עולות כמה סוגיות, כשיש צדק וזה נכון זה מתקבל, זה לא שהוועדה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה יכול להיות בוועדה?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

רובנו בדיון פה הדיוטות, בטח בנושא הזה של הגז, אז כשמישהו אומר לנו, "זה המצב, הברזים נשברים", לי אין דרך למדוד את זה, אבל וועדת החריגים היא הגוף המקצועי. לכן, כשרגולטור אומר, "אני לא רוצה לבוא לוועדת החריגים ולטעון את טענותיי", זה מדליק לי נורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מדבר מהצד, אני לא מומחה של גז, אבל אני לא חושב שאתם יכולים לבטל את הטענה הזו שהם מציגים לך. בוועדת החריגים אתה צריך להציג מה השוני בין אירופה לישראל, פה הם מציגים לך במפורש.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

בוועדת החריגים מציגים גם את הסיכון מול העלות, יכול להיות שהסיכון לא כזה גבוה ביחס לעלות - - -

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אתה רוצה לחייב את כולם להוביל בכלובים?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לא, אני לא רוצה לחייב פה כלום, רק שתטען את הטענה בוועדת החריגים.

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

יש מסמכים שמגישים לפני, יש ניירות שכותבים לפני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם הכל הכבוד, גם איגור אומר שזה - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אני לא סותר את האמירה המקצועית שלהם, אני רק אומר שיטענו את זה בוועדת החריגים.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה סותר את העמדה של הממשלה שהתקבלה בשבועות האחרונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך עמדת הממשלה קשורה פה? היא אמרה משהו אחר?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

כן, היא אמרה שכדי להחריג, צריך להגיע לוועדת החריגים. לכן אני חושב שהטענה הזו היא בניגוד לעמדת הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש מצבים שאנחנו כן החרגנו, כי הבנו שאין ברירה, למה אני צריך להשאיר לוועדת החריגים משהו שהוא ברור מאליו?

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

לכן השיטה היא להחריג את התכולה בדברים המאוד מסוכנים האלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה אמרת לגבי הנושא של הבלון, מה הנושא השני?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

ספק הגז צריך לסמן אותו, במידה ויש אירוע גז - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה שייך למוצר?

 << דובר >> דלית זמיר: << דובר >>   

אין בעיה להביא את המוצר, אבל בארץ מבקשים שתחרוט את השם של הספק, שאחר כך ידעו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא חריג. אפשר לפתור את זה, נכון? מה השלישי?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

התרמוקפל – אביזר שסוגר את הגז כשהלהבה כבתה, שהגז לא ימשיך לדלוף, אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה בתוך הכיריים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

זאת אומרת, היבואן צריך לפרק את הכיריים, להרכיב ברז גז חדש, לסגור.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

לא נכון, בדירקטיבה רשום שאמור להיות מנגנון שסוגר את הגז כשהלהבה כבתה, אני לא יודע לבדוק מנגנונים, אני יודע אם יש או אין תרמוקפל. אם הלקוח רוצה לייצר מנגנון אחר, מה אני צריך לעשות? להיכנס אליו הביתה?

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

אני מרגיש שהדיון של ועדת חריגים הפכה לוועדת הכלכלה, כל הדיונים והטיעונים האלה צריכים לבוא בצורה מסודרת לוועדת החריגים.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

כמו שיש חריגים בחוק הזה – גם אנחנו יכולים להכניס את החריגים שאנחנו חושבים - - -

 << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >>   

אני לא מבין את החשש מוועדת החריגים, היא עשתה פעם משהו על הראש שלכם?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אני מזכיר את התהליך, זה לא רק ועדת חריגים, אחר כך אתה הולך לממשלה - - -

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מספיק, לא כל דבר זה ועדת חריגים. 

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, הדבר השלישי הוא הברז לתנור, המוצר מיובא וצריך להתקין ברז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה שייך? אתה אמרת בעצמך שיש הבדל בין להביא את המוצר לבין לעשות - - -

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז זה לא קשור ליבוא עצמו, הוא צריך לייבא את זה כבר עם הברז?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

לא, צריך להתקין את הברז פה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה משהו אחר.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

דור חרלפ, מנכ"ל ארגון "האינטרס שלנו". בנוגע לנושא הגז, יש הרבה מאוד נושאים שעולים שבהם כל מיני גופים מבקשים לקיים החרגות, אני חייב להגיד שעיני כל עם ישראל נשואות אליך בעניין הזה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בעניין הגז?

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כן, כי אלה הפתחים שבאמצעותם סודקים את התיקון של יוקר המחיה בישראל, שאתה פה מהמובילים שלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא קשור לגז.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

זה קשור גם לגז, למוצרים האלה יש היום כל מיני מונופולים טבעיים שנוצרו, בגלל ההגבלות ביבוא, והאזרחים נפגעים מזה. בוועדת הכלכלה אין מומחיות של החומר לעסוק באיזה מוצרים משחררים עופרת ואיזה מוצרים המעליות יכולות ליפול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מוכן לקחת אחריות - - -

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אתה לא לוקח, יש 18 חודשים עד שזה בא לידי ביטוי במציאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הבדל בין המוצרים החד-פעמיים, שהטיעון יכול לגרום למחלות בעתיד, יש על זה מחקרים וכו', אבל פה מדובר בפגיעה שאם יש בעיה – הכל מתפוצץ.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

להם נוח כי אין להם את היכולת לבדוק. באירופה הגז דולף להם? בנתיים, מכל הרגולציות שלכם, אנחנו התמודדנו בירושלים עם פיצוצי גז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חייב לסיים את זה, מספיק.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

הטענה האחרונה לא לעניין - - -

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

גם הטענה שלא ללכת לוועדת החריגים, היא לא מן העניין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בהליך כמו שעשינו ביחס למים. אנחנו נאשר חריג אחד כרגע, זה החריג ההוא של בלוני הגז, בגלל שינוי שיטת השיווק, זה נשמע לי הגיוני.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אז מה יקרה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מכניס את זה לחוק כחריג.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אני מוחה בתוקף בשם הציבור.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל אמרת שפה נעשה כמו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, אתם לא נותנים לי לסיים.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

חנקתם את האנשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם מכל החוק הזה, הבנת שחנקנו בגלל המוצר הזה – בסדר.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

זה לא מוצר אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אז איזה מוצר? תכתבו את השם של המוצר. מי שמייבא ברזים ספציפים הוא פטור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא הבנת, מרוב שאתם קופצים מהר אתם לא מבינים את החוק. כמו שעשינו לתוספת למשרד הכלכלה, יכול לפנות בעניין הזה לוועדת החריגים, כדי למחוק את אותם החריגים מהתוספת. דבר שני - - - 

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

הגדרנו שאם שר הכלכלה פונה, הם יצטרכו לספק את כל הנתונים לוועדה, לא אנחנו, הנטל להוכיח יהיה עליהם, אנחנו נפנה, אבל הנטל להוכיח יהיה עליהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ב-18 החודשים תפנו. עד שזה יגיע ליישום - - -

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

על איזה מוצר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גמרנו את הנושא. אני צריך שתנסחו את הסעיף לגבי מה שהוא אמר עם הבלונים, תעזור להם איגור.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי השאר, הנושא של התהליך אחרי שאתה מייבא, צריך לכתוב משהו על זה, לגבי המדבקה או בדיקה מיוחדת.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אתם חונקים את היבואנים, תראה כמה הקלות רגולציה אתה עושה בתחום ספציפי פה בוועדת הכלכלה. מדבקה כזו ומדבקה אחרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא נכנס לזה.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, תרמוקפל – המנגנון שסוגר, מגן ברז.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אז תכתבו בדיוק תרמוקפל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מספיק עם זה כבר, אמרתי שעד מחר הם ינסחו את זה.

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

מה לגבי הבדיקות? גז זה קבוצת סיכון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכתבו על זה נוסח, זה לא קשור ליבוא, הבדיקות זה דבר אחר, זו רגולציה שקשורה להרבה מקרים, לא רק אליך. נעשה את זה מהופך, השר יפנה, אני לא מוכן לקחת סיכון בנושא של הגז, אני מצטער.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

הצעה לניסוח בחוק -  אם תוך 18 חודשים לא התקיים בוועדת החריגים דיון בנושא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, מה זה לא התקיים? ועדת החריגים צריכה לקיים את הדיון, מה זה השטויות האלה? הלאה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

שני התנאים נכנסים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מגן הברז שמדברים עליו, תנסחו שיהיה רק את זה, כל השאר קשור לתהליך.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הוא אמר שהתרמוקפל זה רכיב שמרגיש את הטמפרטורה - - -

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה מראה כמה הדיון הזה צריך להיות בוועדת החריגים.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

תרמוקפל מרכיבים על גבי כיריים גז בתהליך הייצור, זה לא משהו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכניס גם את זה.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כל מוצר שאין לו תרמוקפל אסור להביא אותו מאירופה? כבוד היושב-ראש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אוציא אותך, אתה מרשה לעצמך להתלהם.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אתה יודע שהתרמוקפל מחויב גם באירופה? אתה מתנגד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא מתנגד לכל דבר שקשור ליבוא.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

איגור, אם זה חובה באירופה, למה צריכים את זה?

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

חובה באירופה מנגנון שסוגר את הגז כשהלהבה כבתה, זה מה שרשום בדירקטיבה. אנחנו מבקשים תרמוקפל, שזה מנגנון מאוד זול שיכול לסגור את הגז. אני לא יודע לבדוק מנגנונים אחרים, כי אני לא יכול להיכנס לאנשים לבתים ולהגיד, "איזה מנגנון שמת? חיישן אינפרה-אדום שסוגר את הגז?".

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אתה אומר שהסיבה היחידה שאתה דורש את ההחרגה, היא כי אתה לא יודע לבדוק - - -

 << דובר >> אילן בנימין: << דובר >>   

לא, יש גם מדינות אחרות באירופה שדורשות תרמוקפל, לא כולן דורשות.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

מי דורש תרמוקפל, אין לך בעיה איתו. עכשיו אמרת שיש מדינות שלא דורשות תרמוקפל, אלא משהו אחר, רק אתה מבקש תרמוקפל כי אין לך אפשרות לבדוק דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא לא יכול להיכנס לבתים ולבדוק.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

זה משהו שוועדת חריגים צריכה לעשות.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

אבל המנגנון האחר ממילא מותקן, זה התקן באירופה.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

במסגרת חוק התקנים, קיים מנגנון ועדת אימוץ, חברים של האוצר מכירים את זה. ועדת האימוץ דנה בכל תקן מאומץ בישראל וכשעושים בה שינויים, השינוי הזה נדון בוועדת האימוץ, והיא המליצה להכריז עליו כמחייב במדינה.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

ועדת אימוץ היא לא ועדת חריגים. לא היה את מה שטוב לאירופה טוב לישראל, בניגוד לעמדת הממשלה שהחליטה שכרגע זה יהיה הפוך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הסיפור? מסבירים לך שיש בעיה אמיתית, הגזמתם הפעם.

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

אנשים לא מבינים מה הם דורשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, איגור מבין טוב מאוד. איגור, אני מבקש שתנסחו את זה ביחד למחר.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אנשים מהאינטרנט שואלים מה זה תרמוקפל והאם צריכים לייבא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תסביר להם אתה.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אבל אני לא מבין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אחר כך יסבירו לך.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הערה קטנה בקשר להערה של המנכ"ל, כשנגיע לסעיף 2יח1 שמדבר על ועדת החריגים ומה צריך להגיש ביחס לכל פנייה, נדבר על מה בדיוק מגישים. האם ניצור שוני בין מה שכתוב כרגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תתקדמו, עמוד 26.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, בימי העצמאות הקרובים כולם יצטרכו לשלם פרמיה על הדבר הזה, כל אדם שמשלם חביתה בבית יצטרך לשלם פרמיה, כי עולה להם יותר כסף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מגזים קצת.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

היום זה לא קיים?

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

אני לא יודע.

 << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >>   

אז למה אתה אומר את זה? זה קיים כבר היום.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, לקחתם דירקטיבה שלמה, אתם דוחפים את זה דרך העניין של התרמוקפל, הם יביאו לך סעיף רחב עם כמה נושאים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא.

 << דובר >> דור חרלפ: << דובר >>   

תשאל אותו, הוא יגיד לך, יש לו שלושה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא מכיר את החוק, כל הדירקטיבה קיימת, החרגנו שני מוצרים, זה הכל. יש הבדל, כשמדובר בנושא של כלים חד-פעמיים, זה משהו ענק, הלכתי בניגוד לעמדת הרגולטור. בנושא הזה, שברור לי שיש סיכון בטיחותי כמעט ודאי, וזה לא משפיע על המחיר כל-כך, אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה. הפכתי את השיטה, אנחנו ניתן ההחרגה הזו, ששר הכלכלה יפנה, יש לו 18 חודשים.

 << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >>   

בכפוף לזה שהוא יצטרך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בכפוף למה שאתה רוצה. אל תעשו עניין מכל דבר, מספיק. מבחינת העלויות לציבור, יותר חשוב הנושא של הכלים החד-פעמיים, היום משתמשים בכלים חד-פעמיים בצורה אדירה. הבטיחו לנו שהנושא הזה ייבדק בתקופה הקרובה. עשינו את זה בעיקר בגלל הנושא של המים, שלא מתאים לאירופה בכלל. הלאה, עמוד 27.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בעמוד 27 אנחנו מבקשים להכניס לתוך התיקון של פקודת היבוא והיצוא בסעיף 2(א), להוסיף בסעיף קטן (ד) אחרי פסקה (4) תבוא (5), אני אקריא ואחר כך אסביר – 

"על אף האמור בסעיף קטן (א1), לעניין יבוא טובין המתאימים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת", פה אנחנו מבקשים להוסיף נוסח שלא מופיע בנוסח שלפניכם – "והטובין המיובאים יהיו נדרשים לעמוד בהוראות סעיף זה, אילו היו מיובאים שלא במסגרת הוראות סעיף (2)(א)(א1), רשאי השר לקבוע בצו, לאחר המלצת ועדת החריגים, כי תחול על הטובין חובה לקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה, לאחר המצאת אישור דגם ואישור משלוח, ולחילופין, חובה לקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה לאחר המצאת אישור דגם". 

זו עוד תוספת לנוסח. זה סעיף שנוסף בעקבות דיון בוועדה בפעם הקודמת. זו בקשה לאפשר שלגבי מוצרים שנמצאים היום בקבוצה אחת, ניתן יהיה לאפשר גם אישור דגם ואישור משלוח אם אתה מייבא את המוצר בהתאם לאסדרה האירופית.

זה בנוסף לאפשרות שקיימת היום ממילא, להכניס במסגרת התוספת החמישית את האפשרות לקבוע שיבואן ישמור מסמכים מסוימים, כמו למשל אישור דגם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש הערה?

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

היום, מעלית, לדוגמה, היא לא בקבוצת יבוא אחת, כי תופסים אותה דרך תן תקן, אז בשלב ההתקנה מכון התקנים יודע שהיא מגיעה, אז איך אתם פותרים את העניין הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי המעליות אמרנו שיעשו בדיקות.

 << דובר >> רן כהן: << דובר >>   

אין בעיה שיציינו במפורש מעליות, אבל ברגע שנקודת ההתייחסות שלי היא קבוצת יבוא אחת והמעליות לא שם, אז אני שואל, כי אני רוצה להבין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כתבנו את זה בדירקטיבה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

טירן, אפשר להוסיף קבוצה אחת לפה?

 << דובר >> טירן ששון: << דובר >>   

נראה לי שכן.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

מה שניסינו להגיד – אם הם בקבוצה אחת היום ורוצים לאפשר אותם באסדרה האירופית, יכולה ועדת החריגים להמליץ, "תביאו את זה באסדרה האירופית, אבל שבכל זאת יהיה אישור משלוח", אז הם מבקשים עכשיו להוסיף לא רק את מה שבקבוצה אחת, אלא גם מה שהיום חייב באישור תו תקן. אני לא בטוחה שהוא בכלל יכנס אם הוא חייב אישור תן תקן, אבל שתהיה את האופציה הזו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כתבתנו במפורש שבדירקטיבה הזו צריך לעשות בדיקה אחד-אחד, הסעיף הזה מבטל את זה?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לא, זה מתן אופציה נוספת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא פותח לי דברים שאני לא יודע?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

זה פותח במקומות שבהם לא קבענו בחוק איזשהי החרגה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם אין בעיה עם זה – גם לי אין בעיה.

 << דובר >> רז הילמן: << דובר >>   

יש סמכות לחילופין לבקש אישור דגם, בדיקת משלוח או גם וגם? כל אחת מהאפשרויות הקיימת?

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נכון, וזה בנוסף לאפשרות לבקש בתוספת הרגילה, שישמור אישור דגם.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עמוד 30.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

27 ג' וד' גם צריכים לקרוא.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

יש תוספת סעיף (ד) (1), הקראנו את זה בדיון בוועדה בפעם הקודמת, אבל יש פה חידוד.

	(ג)    אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

	
	
	"(ד1)    על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב), על טובין משומשים תחול חובה לקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר המצאת אישור דגם ובדיקת כל מוצר שבמשלוח; ואולם הממונה על התקינה רשאי להורות בהנחיותיו כי חובה כאמור לא תחול ובלבד שמתקיימים כל אלה:

	
	
	
	(1)    הטובין אינם מנויים בסעיף קטן (ד) אילו היו מיובאים שלא לפי התאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת;

	
	
	
	(2) הממונה שוכנע כי קיים צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או לבטיחותו של הציבור.";



הסעיף הזה כבר אושר בפעם הקודמת, כעת אנחנו רק מבקשים להוסיף סמכות לממונה להחריג את זה בשני תנאים – התנאי הראשון הוא שהם לא בקבוצה אחת, והתנאי השני הוא שהממונה השתכנע שאין בעיות של בטיחות.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נאמר כאן שאם מכניסים מוצר משומש, הוא חייב לעבור בדיקה, אנחנו מחריגים את זה ואומרים שהוא יכול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלא יביאו לנו מוצרים כאלה, שיביאו למדינת ישראל מוצרים חדשים, אנחנו לא באפריקה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

נתנו אפשרות להחריג את במקרים מיוחדים, כשהם לא בקבוצה אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. עמוד 30?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הערה לגבי האישור של ועדת החריגים בסעיף הקודם, אנחנו נצטרך גם להכניס את זה לסעיף 2יח1.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

איזה סעיף?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

שנדרשת המלצת ועדת החריגים.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לדעתי הפננו לזה, אבל נדבר על זה בנוסח.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

טוב.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

בעמוד 30 התוספת כבר הוכנה בנוסח בדיון הקודם, מדובר פה על תוספת לסעיף 2יב – חובות יבואנים. בסעיף (ג) מדברים על תיק מוצר והיכולת של הסעיף לפתור ממסמכים שמעידים על התאמה לדרישות התקנה, שאלה למעשה תעודות הבדיקה, וכאן הוספנו את האפשרות לפתור מחובת השמירה של המסמכים האלה גם לחלקי חילוף, והתוספת היחידה שיש פה לעומת הדיון הקודם, היא שמדובר על חלקי חילוף מקוריים, ולא בחלק חילוף רגילים.

	
	(3)    אחרי סעיף קטן (ד) יבוא
	

	
	
	
	"(ה)   על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), יבואן טובין פטור מחובת שמירה של הפרטים והמסמכים כאמור בפרט 1(6) ו-(9) לתוספת הראשונה לגבי טובין שהם חלקי חילוף מקוריים למוצרי צריכה ובלבד ששמר בתיק מוצר הצהרה כאמור בסעיף 2ו והצרה לעניין היותם של הטובין טובין המיועדים לחלקי חילוף כאמור.



בנוסף, נוסף סעיף קטן (ו), גם על זה דיברנו בדיון הקודם, פשוט לא היה נוסח.

	
	
	
	(ו)    על אף האמור האמור בסעיף קטן (א)(1), יבואן טובין פטור מחובת שמירה של הפרטים והמסמכים כאמור בפרט 1(6) ו-(9) לתוספת הראשונה לגבי טובין שהם תרומות, ובלבד ששמר הצהרה בתנאים שקבע הממונה בהנחיותיו והצהרה לעניין היותם של הטובין תרומות כאמור.";



שוב, לא מדובר בדברים חדשים, אלא רק בנוסח שמציגים עכשיו מול הוועדה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

הגענו לסעיף 2יח.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן, בסעיף 2יח יש הרבה הערות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני עוצר. ועדת החריגים מחר. אנחנו סיימנו את עמוד 31, נשאר לנו עכשיו לדון על ועדת החריגים.

 << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >>   

ועדת החריגים זה בעמוד 31.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נשלים את זה מחר, ואחר כך נצביע. איגור, אני מבקש לגבי הגז, בסדר? מחר אני לא חוזר חזרה.

 << דובר >> גלית יעקובוב: << דובר >>   

לגבי הסעיף הקודם, כשהעירו לגבי מעליות, אפשר להגיד מעליות או מה שבקבוצה אחת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זה לא פותח לנו משהו, אתם יותר מתמצאים.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:09. << סיום >>