פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש
 
 הכנסת



32
ועדת הכלכלה
14/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ח' בתמוז התשפ"ד (14 ביולי 2024), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> הארכת שהות תושבי חבל המפונים ומענה עבור התושבים שחזרו במתווה האחרון << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
בועז טופורובסקי
רון כץ


חברי הכנסת:
דבי ביטון


מוזמנים: 
	לירון סביון
	–
	רפרנטית פנים אגף התקציבים, משרד האוצר

	דגנית סנקר לנגה
	–
	ראש מערך אדם וקהילה, מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום פרויקטים, המוסד ביטוח לאומי

	יוסי קרן
	–
	מ"מ ראש מוא"ז שער הנגב, 

	רם שפר
	–
	נציג התנועה הקיבוצית לשיקום

	נירה שפק
	–
	אל"מ (במיל'), חברת כנסת לשעבר מטעם יש עתיד, מפונה מכפר עזה

	אלעזר סלע
	–
	שדלן

	ישראלה צורי
	–
	מפונה, קיבוץ מפלסים

	רותי שני
	–
	מפונה, קיבוץ ארז

	ירון מאור
	–
	מפונה, קיבוץ ניר עוז




ייעוץ משפטי: 
תהילה שחר

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
מעיין ש', איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הארכת שהות תושבי חבל המפונים ומענה עבור התושבים שחזרו במתווה האחרון << נושא >>



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הארכת שהות תושבי חבל המפונים ומענה עבור התושבים שחזרו במתווה האחרון. הדיון על פי בקשה של חברת הכנסת דבי ביטון שיזמה את הדיון. כן בבקשה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, תודה רבה שאפשרת לקיים את הדיון, תודה לכל מי שנוכח כאן. גילוי נאות, אני תושבת שדרות ובמסגרת "חרבות ברזל" במציאות הקשה שהייתה, נתבקשנו להתפנות. היינו כחמישה חודשים בבתי מלון, חלק מהאנשים שכרו בתים.

בסוף פברואר נאמר לנו שאפשר לשוב לבתים ושכבר בטוח יותר. כפי שידוע לך, חוויית חופשה במלון זו לא הייתה. משפחות עם ילדים נאלצו לחיות בחדר אחד. לא פרטיות, לא זוגיות, אי-סדר נורא, היה אפשר לפגוש אותם במעליות ולראות את ההתנהלות. תקופה מאוד מאתגרת. עכשיו צריך לזכור שאת הילדים ואת ההורים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא כולם במלון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לא הייתה שם שום חוויה של מלון, אפילו לא חוויה של - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חלק מקבלים ביטוח לאומי, כספים, והם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אבל בסוף צריך גם מסגרת וכשאתה שוכר דירה ואתה עם ילדים קטנים, אתה לא יכול להשאיר אותם במקום שהם לא מכירים, אין להם סביבה. במלון הם עוד יכלו לתמרן, הם נפגשו. וגם הם הקימו מערכות חינוך, דאגו שיהיו מערכות חינוך בתוך המסגרות האלה.

בתחילת מרס ניתנה הנחיה שאפשר לחזור ומי שיחזור יקבל מענק. "מענק שיבה" קראו לזה. מי שלא מעוניין לחזור יוכל להישאר במלון ולהעביר את הילדים ממערכת החינוך שהייתה קיימת כבר במלונות או שדאגו לסדר באחת המסגרות. הם יצטרכו להירשם באותה עיר שהם נמצאים. מי שהיה באילת יוכל להעביר את הילד בפעם השנייה למסגרת בבית ספר באילת.

רוב ההורים בחרו ובצדק, לעבור לעיר כי שם הובטח להם חינוך וגם כי כשמוציאים ילד בגלל טראומה, קסאמים, מחבלים, הורים מרוסקים. יש כבר מערכת חינוך ועכשיו מבקשים מהם ללכת ולהכיר חברה חדשה. אני רוצה להזכיר לכבוד היושב-ראש שעד היום בשדרות ובסביבה יש ילדים, גם בני 13, שחזרו להרטיב בלילה, והמצב לא טוב.

המשפחות חזרו. עם זאת, שקט לא היה. קסאמים ממשיכים, מסגרות החינוך לא באמת פעלו, נתנו שעתיים-שלוש בהתחלה, גם ההורים חששו, אנשים לא הלכו לעבוד. נזכור שמרביתם חזרו בגלל מערכות החינוך שהובטחו להם וחלקם נדרשו לחזור על ידי מקומות העבודה. היו מי שנאמר להם שאם לא יחזרו, אין פתרון והם לא יוכלו להישאר במסגרת.

כך תשעה חודשים כבר. אין שקט בשדרות. אני מדברת על שדרות אבל זו כל הסביבה. אתמול המבצע המצוין שהיה, כבוד היושב-ראש אתה צריך לבוא לגור בשדרות כדי להבין, לשמוע את הפיצוצים, את ההדים, כשאין לדעת כבר אם זה שלהם או שלנו. זה מלחיץ. יש אזעקות, "צבע אדום", עדיין. 

והיום המפונים שחזרו אומרים, בצדק, "הוצאתם אותנו בחודש אוקטובר. לקראת החורף. החזרתם אותנו במרס. היינו ספונים במלונות, ספגנו את הפחדים, בתים נהרסו. השארנו בתים עומדים". כבוד היושב-ראש אזכיר שזה היה ערב חג. מקררים שלמים של מזון אנשים פינו וזרקו. מדינת ישראל לא הכירה בנזקים – למשל היו הפסקות חשמל ארוכות, אף אחד לא הכיר בכלום. ואיכשהו, הכול חזר לסדר היום כאילו לא נגרמו נזקים. חושבים שאם העבירו איזשהו פיצוי זה נתן תשובות. 

זה לא נתן מענה, אלה תושבים שצריכים לקבל את הפיצוי הכי גבוה, כמו פיצוי לנפגעי גזזת, כי זה לאורך שנים. הם אומרים, "אתם מאריכים לקבוצה". הגשתי בקשה לממ"מ שיעשה מחקר, היו לנו נתונים. כיום, אם אני מסתכלת על שדרות עדיין נשארו כ-2,000 משפחות, של אנשים שהיו מפונים, מתוכם 474 ילדים, שההורים בחרו להשאיר אותם, לשלב ולא לנתק אותם ולהחזיר אותם שוב לשדרות למרות הסיפור הזה.

חשוב לי מאוד להגיד שהיום הקריאה של ההורים, הם אומרים, "הגענו לחודשי הקיץ, הגענו לחופש הגדול האמיתי. לילדים באזור אין חופש, אם אתם ממשיכים ואמרתם לנו עד 7 ביולי ופיציתם אותנו עד 7 ביולי, והיום אתם בוחרים להאריך עד 15 באוגוסט וגם עם אופציה ל-31 באוגוסט, מדוע לא תתכבדו ותתנו הפוגה גם לנו, המשפחות? תוציאו אותנו עם הילדים לשלושה-ארבעה ימים או תחליטו איך לעשות את זה".

כבוד היושב-ראש, דיברתי עם ראש המנהלת, משה אדרי, אני מבינה שבימים אלה הוא כנראה גם מסיים והבנתי ממנו שמתגבשת איזושהי תוכנית, שמוסכמת על האוצר. יעבירו תקציבים לעירייה, והעירייה היא זו שתחליט אם זה להפוגה, אם זה להעשרת חוגים וכולי. יש כעס בציבור הם אומרים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זאת אומרת העירייה תממן את בתי המלון?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

העירייה תקבל כסף ממנהלת תקומה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם העירייה תקבל, היא לא תיתן את זה לאף אחד, היא תחליט - - - זה בטוח, זה באמת רעיון מצוין.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, זה מה שהתושבים אומרים, "אתם כבר החלטתם שאתם מעבירים".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

העיריות ייקחו את הכסף, זה נכון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

למה אתם לא מעבירים, למה אתם לא נותנים לנו את הזכות? ואני אגיד לאדוני גם שזה לא סוד שהעיריות והאזור קיבלו תקציבים מכובדים גם בעקבות המצב הביטחוני והיום התושבים מבקשים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מצד שני, אני לא מדבר עכשיו על הצפון שזו בעיה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אבל בצפון מרביתם עדיין נשארים, הוא פחות רלוונטי. צריך להתייחס גם לאלה שחוזרים.



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נדבר על הצפון כרגע. אבל הדרום, אפשר כבר לחזור לשדרות, מה הבעיה לחזור לשדרות?


 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

יש שם כל הזמן רעשים, פיצוצים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק בגלל הרעשים של הפיצוצים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אין רגע דל, לא הייתה חוויה אחת של חופש, של הפוגה לילדים האלה מאוקטובר. כולם חווים את זה. מגיע למשפחות האלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הבקשה, הבקשה שיאריכו?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם אמרו, "עכשיו חודשי אוגוסט, תנו לנו לצאת למלונות, מגיע לנו, אתם מאריכים לכולם? תנו גם לנו".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אלה שכבר חזרו?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם חזרו ועכשיו הם אומרים, "החזרתם עוד חודש אחד? לא דיברתם על החודש הזה". אתם מסוגלים להאריך, אתם מבינים שהמציאות כאן היא שאנשים לא סתם מסרבים לחזור, אל תנרמלו את המציאות הזו. אם לא, תנו לנו שלושה, חמישה, ארבעה ימים. תנו לנו לצאת לחופש שנרגיע גם את הנפש של הילדים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אלה שחזרו, לא אלה שנמצאים במלון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני מדברת על אלה שחזרו.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

היא מדברת על אלה שחזרו ויש את אלה שנמצאים במלונות שאומרים להם שהם צריכים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם כבר נמצאים, על מה ייתנו להם מלון נוסף? לא הבנתי.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, הם צריכים לחזור כרגע ב-15 באוגוסט, לכל העוטף. אני רק מוסיף על זה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

למעט "אדומים", בסדר. "אדומים" כי אין להם לאן לחזור.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

"אדומים" זה בהחלטה של פיקוד העורף.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

בשדרות נניח בערך שישה אחוזים נשארו שם, ואלה שהחליטו לחזור - - -

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אלה שחזרו מרגישים פראיירים. אמרו להם לחזור ופתאום הם רואים שהמלחמה מתארכת. ואלה שאמרו להם ב-15 באוגוסט לחזור, הם אומרים, "איך אני יכול לחזור? אין שקט עדיין".

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני גם רוצה להזכיר שהחזרה של תושבי שדרות, הכלילו אותנו אף על פי שאנחנו במרחק 2.4 קילומטרים, הכלילו אותנו כאילו שאנחנו 4.5 קילומטרים. אנחנו בין היישובים היחידים, כי יש אצלנו מספר הכי גבוה של אזרחים. הכניסו אותנו כאילו ששקט ובטוח, ולא בטוח, כבוד היושב-ראש. 

המשיכו ליפול קסאמים, הדי הפיצוצים נשמעים כל יום כי – מה לעשות – יש לחימה בעזה, זה לא סוד. והילדים שלנו עדיין חוששים. כבוד היושב–ראש מוזמן לראות שגני המשחקים בעיר שלנו ריקים, הרחובות שוממים, בסוף כל אחד מסתגר בביתו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנשים לא חוזרים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אנשים בפחד נוראי, ואם כבר המדינה החליטה שהיא מאריכה – וחלילה, עיננו לא צרה באלה שהחליטו להישאר – אבל תחשבו על האמיצים שחיים שם 23 שנים ועכשיו הם חזרו בתקופה התופת. תנו לילדים האלה, חופש עכשיו, תוציאו את המשפחות האלה לשבוע חופש, לזה שיהיה לכם כסף. ואל תעבירו כספים דרך צינורות שהאזרח הרגיל כנראה גם לא יוכל ליהנות מהם או ייהנה רק בדיעבד. זו הבקשה שלנו תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. כן נירה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

קודם כל לפני שאני מדברת אני מבקשת ממך לתת את זכות הדיבור לשתי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, דברי קודם.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אף אחד מאיתנו לא בחר לעזוב את הבית שלו ב-7 באוקטובר. אף אחד מאיתנו לא בחר להחזיק את הידית של דלת הממ"ד ב-7 באוקטובר וב-8 באוקטובר. וזה לא משנה אם נרצחו או לא נרצחו ביישוב. 

כל אחד שצריך לקבל החלטה, שידמיין את עצמו עם הילדים שלו, חלקם מפוצלים או עם הנכדים, מחזיק ידית של דלת ולא יודע אם הוא ישרוד ולא יודע אם המשפחה שלו והחברים היקרים לו ישרדו. שכל אחד ידמיין את עצמו יושב בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, הקיבוצית, ורואה את ההודעות "הם נכנסו לי הביתה". "ירו בי". "יורים בשכנים שלי". "בית איקס תיזהר, הם עברו את הבית שלי ואני רואה אותם מהחלון בדרך אליכם". כל זה נצרב ונצרב וזה בא על עשרות שנים קודם, 20 שנים קודם.

יש לנו ילדים שסיימו צבא ואנחנו קוראים להם דור הקסאמים, הם לא מכירים מציאות אחרת. אותם ילדים גם אחרי שעברו את התופת חזרו לבסיסים וחלקם התגייסו ונמצאים עד היום שם. אנחנו החלוצים, אנחנו הציונים. אנחנו אלה שהאמנו ולצערי הייתה הפקרה, שהביאה לכך שנאלצנו לברוח מהבתים שלנו. חלקנו הלכנו במסעות רגליים, כשאנחנו רואים גופות של חברים, גופות של מחבלים, גופות של לוחמים, ויצאנו, לא ידענו לאן. בלי מברשת שיניים, בלי תיק. ומדינת ישראל אמרה "צאו". ויצאנו כי לא היה מי שיגן עלינו.

היישובים שחלמנו עליהם, שבנינו בהם את הבתים שלנו – נכבשו. לכבוש יישוב זה לא רק שהמחבלים, כמו שראינו בתחקיר בארי, עברו בית-בית וכולם ראו את הסימונים של השכונה שהפכה להיות אדומה ועוד שכונה שהפכה להיות אדומה. הכיבוש הוא גם נפשי, של עוד יישוב ועוד שכונת צעירים ועוד משפחה של זוגות צעירים, ששומרים על הילדים שלהם וצריכים להחליט מה קורה איתם. וכשפונינו, אף אחד מאתנו לא האמין שזה ייקח כל כך הרבה חודשים.

 אנחנו רואים משפחות שגדלו ביישוב, שמגדלות את הדור הבא. הדור השלישי שלי גדל בקיבוץ כפר עזה, ובמפלסים, ובארז ובעוד הרבה מקומות אחרים. ואותן משפחות צעירות, שחלקן גרו בדירות שכורות כדי לצבור את הכסף, למשל זוגות צעירים, כדי לקנות בית במקום שהם חלמו והיו בו וחלקם קנו כבר בית והם משלמים שכר דירה ומשלמים משכנתאות באלפי שקלים, עכשיו אומרים להם, "הכול בסדר, תחזרו ב-15 באוגוסט". כי הגיע שלום עולמי?

אותם אנשים שאני מכירה אותם אישית שאומרים, "הפקרנו את הילדים שלנו פעם אחת, אנחנו היום במצב שאפשר להפקיר אותם שוב? גידלתי את הילד שלי במקום הזה, אני יכולה להפקיר אותו שוב? יש בעיות נפשיות ויש בעיות כלכליות ואנחנו לא מוכנים נפשית לחזור". 

לא כולם כך. חלק כן יכולים לחזור, אבל עשרות משפחות בכל יישוב שלא מסוגלות נפשית, שמטופלות במרכזי החוסן, שמטופלות בפסיכיאטריה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זאת אומרת עשרות משפחות? כל היישוב זה עשרות משפחות.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לא, כל יישוב זה 300 משפחות, יש כאלה ש-200 משפחות. יש יישובים שזה יותר, יכול להגיע עד 80-70 משפחות. המשפחה זה בית אב. זה יכול להיות גם זוג, וגם זוג פלוס שניים. 

השיח פה הוא לא שיח של כסף כי כשאנחנו בחרנו את הבית שלנו בעוטף וחלקנו עבדו בחקלאות עד הגדר, אנחנו מדברים כאן על מוסריות. המוסר, החובה הערכית של מדינת ישראל זה להחזיר אותנו כמו שצריך. בחודש הראשון כולם אמרו "אתם תחזרו למקום, לא רק שנחזיר לקדמותו, אנחנו נשקיע בלשגשג את המקום, נעשה אותו הרבה יותר טוב ממה שעזבתם אותו".

רק דבר אחד לא הכנסנו למשוואה. מתי אנחנו נהיה מסוגלים לחזור? ואלה שחוזרים קודם הם לא הגיבורים, הם אלה שמסוגלים נפשית. גיבורים גם אלה שיודעים להגן על הנפש שלהם ושל ילדיהם ולדחות את החזרה. לכן השיחה פה היא איך מאפשרים לאלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב תודה נירה, אז מה הדרישה?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

הדרישה היא לאפשר לאותן משפחות. אני דורשת להקים ועדה, שתבוא ותבחן את המשפחות האלה ותיתן להן את האופציה להאריך בעוד שנה כי הנפש שלהם צריכה עוד שנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד שנה שלמה?


 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

שנה שלמה. אסביר לך למה. כי המשפחות האלה יש כאן עניין של חינוך, הזכירה דבי ותודה לדבי על הדיון החשוב הזה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל חשוב לי גם נירה, שהדברים שאת אומרת הם דברים חשובים אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא תומך בדבר כזה אני מאוד מצטער.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

רגע, אנחנו נסביר. תראה, לבוא ולהגיד. אז אני אשאל אותך בתור נציג שלנו. רגע דוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בדרום כבר צריך להתחיל לחזור.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כי מה? בוא תסביר לי למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא רוצה להיכנס לזה, זו דעתי.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

למה, אבל אנחנו רוצים, אתה דן בחיים שלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לבקש שנה זה כבר מוגזם.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני אסביר. אתה רושם ילדים למערכות חינוך. אתה רושם אותם, אתה לא מפריע להם באמצע. הפרענו להם שלוש פעמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מסכים איתך. זו דעתי.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אתה עוד לא שמעת אותנו ואתה כבר לא מסכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את מדברת כבר חמש דקות, מה זה לא שמעתי אותך.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לא, אני אומרת, תשמע את כולנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זאת אומרת לא שמעתי אותך?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לא אותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה לך זו הישיבה הראשונה שאני עושה בעניין הזה?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

ברור לי שלא. עשינו הרבה דברים ביחד, אני יודעת שהשכל הישר יהיה ואנחנו נדבר על הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ראש המועצה, בבקשה.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

לא, דוד ברשותך בוא ניתן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אתן להן אל תדאג, אני הולך צעד-צעד. אתה תסיים, הם ידברו.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

חלק מהדיון כאן נסב על דברים שהם לא עובדות, שהם פשוט לא עובדות. כל הסיפור של הארכת שהות הוא כרגע בדין ודברים בינינו לבין "תקומה". אנחנו מנסים לייצר מתווים מוסכמים גם למי שנמצא, גם לסיפור של ההפגות. אגב דבי, גם אלון, ואת יודעת שאני לא נהנה להגן עליו, גם אלון וגם אני באנו ואמרנו שכספי ההפגות יהיו רק דרך ביטוח לאומי, לא דרך המועצה - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני חלילה לא מבקרת, אני רוצה להביא את קולם של התושבים ובטח אלה שעם ילדים ולשקף לו את המציאות האמיתית. אם היום תוציא אותנו החוצה לא בטוח שנסכים כי בסוף אנחנו באמת רוצים להשתקע בעיר שלנו, אבל יש מהלכים שהממשלה עדיין צריכה לא לנרמל, לא להחליט "חזרתם? זהו, קיבלתם". שמעתי את המשפט הזה, "קיבלתם מענק". בואו, זו בדיחה אז אני סך הכול מבקשת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל הממשלה אישרה 19 מיליארד שקלים לשיקום של כל העוטף, כולל שדרות, כולל כל האזור הזה. זה ייקח קצת זמן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

19 מיליון שקלים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מיליארד.


 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

19 מיליארד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אז אפשר מתוכם לתת הפוגות למשפחות, לשקם אותן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות, אני לא אומר שלא.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אנחנו לא אמרנו מאיפה המקור, אני אומרת שיכול להיות שהמקור קיים, ההחלטה כרגע זה 15 באוגוסט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני התייחסתי למה שאמרת, שנה מעכשיו. זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש אני רוצה רק שתהיה את ההפרדה של הקול שאני משמיעה והקול שנירה משמיעה, זה שני דברים שונים. אמנם הם הולכים יד ביד, אבל אני גם רוצה את הפתרונות לאלה שנמצאים כבר שם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

אז בהתייחס למהות הדיון ומה שדבי ביקשה לגבי ההפגות, אנחנו מנסים ליצור איזשהו מתווה יחד עם "תקומה", זה שהכסף לא יגיע לא למועצה ולא לעירייה, יגיע ישירות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור, אם הוא יגיע לעירייה הוא ייתקע שם.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

אל תסבך אותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך להיות גאון הדור. נגיד נתנו 100 מיליון, 20 ילכו לכאן ו-80 לפה.




 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אבל השיקול יהיה של העירייה, והתושבים אומרים "בואו אל תחליטו בשבילי. תנו לי להחליט מה אני רוצה".

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

דבי, זה בדיוק העניין שאנחנו מנסים ליצור את המתווה דרך ביטוח לאומי.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל עד עכשיו הם קיבלו ישירות. הביטוח לאומי נתן להם ישירות.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

המתווה דרך ביטוח לאומי יגיע ישירות לכל תושב לחשבון הבנק שלו. כל תושב יוכל להחליט מה הוא רוצה. לנסוע למלון או כל דבר אחר, לאטום את הבית שלו, שלא יהיו רעשים. כל אחד מה שהוא יחליט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למעשה מה שאת אומרת, שכיוון שהמתווה הוארך, זה לא נלקח בחשבון. תנו להם איזושהי הטבה מסוימת.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

בדיוק, וזה מה שאנחנו מנסים לבנות עם "תקומה".

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מדובר בפרוטות לנזק שנגרם לאנשים האלה ואני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש, דיברתי עם חבר הכנסת גפני. כשחזרו לשם אנשים, מקררים שלמים הלכו לפח, אני צריכה להזכיר לכם שזה חג. אנשים קנו, פונו. אף אחד שם לא פיצה אותם ומדובר באלפי שקלים, לא צריך להתעלם מזה. אנשים שילמו משכנתאות אף אחד לא עשה להם טובה. אז נתנו שלושה חודשים אבל לאחר מכן לא היו שלושה חודשים, אנשים המשיכו לשלם את העלויות של הבית.

צריך לחשוב גם על הדברים האלה. כל אזרח, ובטח תושב בשדרות או בסביבה, לאורך שנים – ואני כועסת גם על עצמי – חשבנו שזה נורמלי עד שכמעט זה עלה לנו בחיים. אז עכשיו אומרים, בצדק, התושבים, "החזרתם? החלטתם לתת הארכה? כשאתם פיציתם אותי, פיציתם אותי עד 7 ביולי, בבקשה תתכבדו לראות בי חלק מאלה - - - "

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, ראש המועצה. כן.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

בנוגע למה שדבי אומרת, אנחנו מתקדמים עם הדבר הזה, בשביל מי שלא יכול לחזור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

תכף החופש נגמר.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

אני יודע.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לגבי הטענה של כאלה שבגלל מצבים נפשיים לא יכולים לחזור?

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

יש טענה והיא טענה מוצדקת. יש מה שלימדו אותנו בצבא, אין "לא יכול", יש רק "לא רוצה". אם תשאל את שתיהן, גם את ישראלה, גם את רותי, הן מאוד רוצות לחזור הביתה, רק הן לא יכולות. אני אתמול כל הבוקר טיילתי ברצועת עזה, כולל בנקודת זמן מאוד מיוחדת ביום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, אז בוא נשמע אותן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני חזרתי כבוד היושב-ראש ואני מקבלת שיחות עם פסיכולוג, מה שמעולם לא חשבתי שיקרה לי בתקופות אחרות, אפילו שחטפתי פעמיים קסאם על יד הבית. 

בתקופה הזו אנחנו מקבלים שיחות, אנחנו לא ישנים בלי כדורי שינה. וכשאני צריכה בבוקר לצאת לכנסת זה הדבר הכי שמח לי, לעזוב את שדרות. אז זה שחזרנו לא אומר שהעיר שלנו לא ממוטטת רגשית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל את לא עזבת אף פעם. היית במלון תקופה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

חמישה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

בטח, אבל מה זה מלון, מקלחת ומיטה ואז אתה נכנס לטראומה שלך עוד יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דווקא הייתי באילת במלון של מפונים בשבת, לא האחרונה, לפני האחרונה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

רוב המלונות הם כבר לא מלונות מפונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, רק מפונים. מקרית שמונה או משדרות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הבודדים שהיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומהצפון, מהמושבים בצפון.


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להגיד לך שהשבוע ישנתי - - - בגלל המליאה ופתאום הרגשתי מלון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ראיתי אותם כל השבת, שילמתי אומנם, על החדר אבל הייתי כל השבת. בבקשה.



 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

שמי ישראלה צורי אני מקיבוץ מפלסים. 45 שנים בקיבוץ, 22 שנים מתוכם חווה קסאמים, עפיפונים, בלונים, כל מה שרק אפשר. המשפחה שלי גרה בנתניה, אבא שלי לא מפסיק לצעוק עלי ולהגיד לי, "תעזבי הכול, תעזבי את האזור הזה ותבואי לגור על ידינו. מה את צריכה את כל הרעש הזה?" ואני, בניגוד למה שהוא חושב, אומרת לו, "אני מרגישה שאני בן אדם אחראי, כשאני שומעת שיש "צבע אדום" אני יודעת לרוץ ב-15 שניות ולגונן על עצמי". כל זה היה נכון, הממ"ד עמד לרשותנו והיה בסדר והרגשתי שאני יכולה להתמודד עם זה.

נולדו לי שלושה ילדים, אני הגעתי לשם מנתניה בעקבות האהבה והבעל שלי בינתיים נפטר, הוא קבור בבית הקברות ב"מפלסים". אנחנו מחוברים למקום, נולדו לי שלושה ילדים ואחד מהם מורה שעדיין רוצה להיות בקרבת מקום. בן אחד מתעסק עם ספיישל אולימפיקס, אנשים עם צרכים מיוחדים. הבת שלי מתעסקת עם התרבות ועוזרת למנהלת הקהילה. כולם מחוברים כולם מתגעגעים, כולנו רוצים לחזור הביתה.

תמיד צחקנו על זה. לא רק צחקנו, גם קצת התקוממנו על זה שאומרים שלא נגרם נזק. היו קסאמים, לא נגרם נזק ולא היו נפגעים. היו נפגעים בנפש. אני מאמינה, כבוד יושב-ראש הוועדה, שיש לך ודאי נכדים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עדיין לא.

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

אז הלוואי ויהיו לך כי זה אחד הדברים הכי מדהימים שיש בעולם הזה. הצלחתי ליצור לי שבט קטנטן בקיבוץ, עם שלושת ילדיי וחמישה נכדים. שניים מהם נולדו עכשיו בהרצליה למקום שבו פונינו. תשעה חודשים אנחנו מפונים, מורחקים מהבית וחלקנו לא מסוגלים אפילו להיות שם באזור, רק לבקר, כי עדיין יש פגזים ועדיין מפונים.

כשיצאנו, יצאנו בחוסר אחריות באותה שבת כאשר משני הצדדים יש מחבלים, נסענו בין גופות ומכוניות שרופות. זו טראומה. לצערי הנכד הגדול שלי, בן שש, הרים את הראש בטעות וראה את הדברים האלה וכולנו בצורה כזו או אחרת שרוטים ולא ממש יכולים לחזור.

חבל הארץ שלנו יפהפה, אין לנו מילים לתאר. אחד המשפטים שתמיד אמרנו על האזור, שזה 95% גן עדן וחמישה אחוזי גיהינום ויכולנו להתמודד עם זה יפה מאוד עד כה. הכניסה הזו של המחבלים לתוך הבתים, כאשר אנחנו מרוחקים 1.2 קילומטרים מהגדר, טרפה לנו את הקלפים. היא המחישה לנו עד כמה אנחנו פגיעים, באיזו קלות אנחנו יכולים להיפגע. 

בנס ניצלנו, בזכות שני גורמים – ראשית כי כיתת הכוננות שלנו הייתה חמושה בקיבוץ ויכלה להגיב. ושנית, לוחם ימ"מ ואיש שב"כ, יוסי טהר, שנהרג בכניסה לקיבוץ, הבין ערבית ומתוך מכשיר הקשר של אחד המחבלים שמע שיש מחבלים בחץ השחור, מרחק הליכה מאיתנו ודאג שיצילו אותנו.

אנחנו עכשיו לא מסוגלים לחזור לאזור ותקראו לזה איך שאתם רוצים. אולי בסוף מדברים על כסף אבל בסופו של דבר אנחנו לא מסוגלים לחזור. אם האחיות שלי היו יכולות להלין אותנו שם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל את מתכוונת לחזור?

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

אני רוצה לחזור, מתגעגעת, משוועת לחזור ולא רק זה, אמרתי לילדים שלי שאני אחזור כדי להיות העוגן שלהם, שיהיה להם לאן לחזור בקיבוץ כשהם באים לבקר אותי. אני רוצה לפתות אותם. ולא רק זה, אני מתה שלא יהיה להם נוח בכל האזורים שבהם הם רוצים להיות כי אני אנוכית, אני רוצה שהם יהיו שם על ידי, אבל אני יודעת שאני מסכנת את הנכדים שלי.

ביום שזה קרה הסתכלתי לשמיים ואמרתי מה אני עושה לנכדים שלי. גידלתי דור אחד בקיבוץ ועכשיו אני דואגת, נורא רוצה שהנכדים שלי יבואו ויהיו איתי. אני ממש אנוכית, אני רוצה שהם יחזרו לקיבוץ. חלקם עם משכנתאות מפה ועד מוחרתיים, הם עכשיו צריכים לממן שכר דירה בחוץ כי הם לא יחזרו לקיבוץ גם אם זה יעלה להם בכספם והם יצטרכו לשלם.

חלקם לא עובדים מספיק, לא כולם חזרו לעבוד כי אנחנו רחוקים ממקור העבודה שלנו שזה באזור הדרום ואין להם לא רק פרנסה, יש להם משכנתא של 8,000 שקלים ומעלה על הבתים שבחרו לגור בהם בקיבוץ וכולנו מתגעגעים וכולנו רוצים לחזור. ואני גם אדם אופטימי, אני יודעת שהאזור שלנו יהיה מקסים בעתיד ושהוא יהיה חזק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, הקיבוץ, אנשים קנו את הדירות שם? בקיבוצים?

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

יש לי ילדים שקנו דירות. ממשפחות מסודרות, הם הפכו להיות הומלסים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה ביחידות שהם מוכרים?

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

ההרחבות, כן. הם בחרו להמשיך לגור שם להיות על ידי. בעלי לא נמצא, לכן הם עוד יותר עוטפים אותי והיום, אם אני אחזור, אני אהיה שם לבד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, תודה.

 << דובר >> רותי שני: << דובר >>   

שמי רותי ואני מקיבוץ ארז. אני כבר תשעה חודשים עקורה מהבית שלי כי הופקרנו על ידי המדינה במשך 22 שנה, כשהשיא היה ב-7 באוקטובר. ארז זה הבית שלנו של המשפחה שלנו כבר 36 שנה, גידלנו שם ארבעה ילדים באהבה, חלמנו ויצרנו קהילה מדהימה, שהייתה באמת לשם דבר, שער הנגב עם ערבות הדדית ורצון. בני משק המתינו לדירות פנויות, שהיו חסרות כי כל כך רצו לחזור הביתה.

אני פעילה בתחום התרבות, בעלי פעיל בתחום הגיל השלישי ברחבי המועצה והנגב ושותף לסדנאות לפרישה. ב-7 באוקטובר הכול נקטע. הבית והלב שלי ושל עוד 70 משפחות, שחברות קיבוץ ארז עדיין שם, אבל כרגע אין לנו את המסוגלות לחזור הביתה כי עבורנו הבית, "ביתי הוא מבצרי", פשט את הרגל ב-7 באוקטובר.

אני דורשת שיימצא עבורנו מימון להמשך הפינוי לשנה הקרובה, שלילדים שלנו תהיה מסגרת לימודית יציבה לשנה הזו ולנפש שלנו זמן להתאושש, להירגע ולהירפא. זה לא יכול לקרות במקום שמתרחשת בו עכשיו מלחמה, מקום שבו יש רעשים חזקים והתרעות בלתי פוסקות.

אני מבקשת מכל אחד מכם לחשוב על עצמו, אם מישהו מהיושבים בחדר הזה, שהוא לא תושב העוטף, היה עושה בחירה מודעת לבוא ולגור באזור שלנו. שכל אחד יסתכל על עצמו, אם הוא מוכן לשים את עצמו בנעליים שלנו ולחזור לגור באזור של מלחמה. 22 שנים חיינו, אני אומרת את זה בצורה הכי גלויה, בגן עדן של שוטים. סיפרנו לעצמנו סיפור, 95% גן עדן, חמישה אחוזים גיהינום. ב-7 באוקטובר הכול נהיה גיהינום.

חברי קיבוץ ארז יצאו כביכול בנזק קטן, בזכות כיתת כוננות אמיצה, שחרפה את נפשה. נהרג בן משק שהוא מכיתת כוננות, נפצעו עוד, וכולנו פצועים בנפש. כולנו. אני שומעת היום אנשים שבלית ברירה אולי יאלצו לחזור הביתה כי המדינה פשוט סוגרת להם את האפשרות להיות במקום אחר. לא בגלל שהם חושבים שבטוח. לא בטוח בקיבוץ ארז.

בשבוע שעבר בעלי רצה ללכת לעצרת לטובת החטופים במועצה. כל שבוע אנחנו הולכים בכרמי גת לעצרת יחד עם חברי קיבוץ ניר עוז. בשעה 07:00 הודיעו שנפלו קסאמים, בשעה 08:00 הייתה עצרת, אנשים השתטחו על הרצפה. זה נקרא לחזור לאזור?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אתמול העצרת של שער הנגב בוטלה. בכל שבוע יש את העצרת של החטופים בשער הנגב כי מרבית החטופים גם מהקיבוצים, ואתמול בגלל האירוע, העצרת בוטלה. במקום הזה אתה כל הזמן דרוך.

 << דובר >> רותי שני: << דובר >>   

האזור לא בטוח. אנחנו מחוברים לכל ההודעות. כל רגע יש, "היום יישמעו רעשים חזקים", "היום יישמע כך, היום ייעשה כך". זה אזור מלחמה, אתם פשוט צריכים להבין, ופשוט קבעו לנו תאריך שרירותי, 15 באוגוסט. זהו, נגמרה החגיגה, כאילו שממש נהנינו להיות במלונות או מחוץ לקיבוץ. לא עשינו רילוקיישן, אני בחיים שלי לא חשבתי שאני איאלץ לעזוב את הקיבוץ שלי. בחיים לא. זה הבית שלי, זו הנשמה שלי, שלי ושל עוד 70 משפחות בקיבוץ ארז, שהיום אין להן מסוגלות לחזור, והמדינה פשוט אומרת "זהו, אתם לא חוזרים, בעייתכם, תממנו את עצמכם מכספכם".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה הצבעת, רצית לדבר?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

שלום כבוד היושב-ראש. אני ירון מאור מקיבוץ ניר עוז. הבעיות שלנו הן עמוקות עוד הרבה יותר ואני אפרט אותן. קודם כל אביה של אשתי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אתם לא צריכים לחזור. הם אדום?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש שלא נתפזר, בסוף - - -

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

לא כבוד היושב-ראש, אלה דברים חשובים שחייבים להישמע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני אתן לך לדבר.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

לא, למה רוצים לבטל אותי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם זה דבר אחר, מי אמר לבטל אותו?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אז תגיד שאתה משפחה חטופה, תציין. 

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אני משפחה חטופה ואני באתי לפה בשביל להגן על הבנות שלי. אותנו שוכחים, כבוד היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אף אחד לא שוכח שום דבר. אני רק אמרתי, אם אתה רצית לדבר על נושא הדיון, אתם לא חייבים לחזור, נכון? עכשיו תדבר על מה שאתה רוצה.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש אני לא פוליטיקאי ולא יודע על מה הדיון, הזמינו אותי לפה, דיברתי עם אורטל. אולי תקבע לנו דיון אחר, אשמח. אבל בכל זאת, אני אציג את הדברים שלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תציג, אני לא אמרתי לך שלא.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אני ירון מאור מקיבוץ ניר עוז, אבא של אשתי, אלכס דנציג, חטוף, ודוד שלה איציק אלגרט. 

כבר תשעה חודשים, כל מי ששרד בקיבוץ שלנו שרד בזכות עצמו. כוחות הביטחון וצה"ל לא הרגו מחבל אחד אצלנו בקיבוץ. כמו שהם באו, כך הם הלכו – המחבלים. יצאנו רק למוחרת ב-18:00, 160 שורדים בפיג'מות, למלון ים-סוף, באילת. אין משפחה אצלנו בקיבוץ שאין לה הרוג או חטוף, הכול היה שם, אבל כבד ועמוק. אני ואשתי נאלצנו לעזוב את המלון, לא יכולנו לחיות שם יותר. מאז אנחנו נודדים בארץ, תשעה חודשים. אנחנו כרגע נמצאים בבנימינה בשכירות.

מנהלת תקומה לא מוכנה לדבר איתי, היא אומרת לי שהיא מדברת רק עם הקיבוץ. החמאס נתן לנו יחס אישי עבר בית-בית. לכל הפחות שידברו איתי. אני קטין? אני לא יודע מה טוב למשפחה שלי? הקיבוץ צריך לעשות עלי "אקזיט", על החורבן שלי? אתה יודע שעוד לא יצאנו מקיבוץ ניר עוז הם כבר פתחו לינק לתרומות? אנחנו סופרים פה גופות, הם סופרים כסף. איפה אנחנו, איפה המשפחה שלי? אני חי ממענק אכלוס, לא ממנהלת תקומה. מי הנציג של מנהלת תקומה?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני. ירון היית אצל אדרי כמה פעמים.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כן בטח שהייתי אצלו. ומה הוא נתן לי? עשו לנו מענק נבדל ממנהלת תקומה כי אין לנו לאן לחזור, 80% מהבתים שרופים, כולל מבני ציבור. אמרו לנו, "מי שלא בא ל"כרמי גת" ולא יכול לחיות שם, יעשו לו זכאי נבדל, כי לא באתי ל"כרמי גת". אתה יודע כמה אני מקבל? 12,000 שקלים. מענק אכלוס אני מקבל 24,000 שקלים. איך זה שאני, קיבלתי את החורבן הכי גדול, שרפו אותי בממ"ד, חטפו לנו את האנשים, רצחו אותנו, אנסו אותנו והוא חותך אותי בחצי? איך זה יכול להיות? אחרי כל מה שעברנו אני צריך להיות בחרדה כלכלית?

ב-7 ביולי היה צריך להסתיים לנו מענק האכלוס, האריכו לנו לעוד חודשיים. איפה אנחנו? אנחנו אנשים כנועים, לא מתייחסים אלינו. שים לב, מי שצועק גם על החטופים שלנו, אלה אנשים שלא היו באירוע. אני צריך ללקק את הפצעים, אני ואשתי גמורים, אולי אני אצליח להציל את הבנות שלי, אולי. אבל למה לא עוזרים לי, למה המדינה לא עוזרת לי? למה נפגשתי שלוש פעמים עם משה אדרי בשורק, אומר לי, "אני לא יודע לטפל בך, אני יודע לטפל רק בקהילות". איך זה הגיוני? מה אני קטין? אני שואל אותך היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני שומע אותך.



 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אני קטין? אני לא יודע מה טוב למשפחה שלי? אז מה אומרים לי? "קח פסיכולוג". איך פסיכולוג אם אין לילדה שלי מיטה או ארון בגדים, איך זה הגיוני? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נחזור אליך בסדר? משרד האוצר פה? בבקשה.

 << דובר >> לירון סביון: << דובר >>   

אנחנו מכירים את הבעיה בנוגע לתושבים שמתקשים לחזור. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ביחד עם מנהלת תקומה למצוא את המתווה הנכון בשביל לתת את המענה גם לאלה שחזרו ורוצים קצת רגיעה והפוגה כדי להקל על המצב.

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

לא הפוגה, רק לדייק.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הדיון הוא על הפוגה וגם היא תתייחס, אבל גם תשובות לגבי אלה שחזרו.

 << דובר >> לירון סביון: << דובר >>   

בנוסף אנחנו מבינים שיש משפחות עם קושי בחזרה וגם על זה אנחנו דנים. עדיין הנושא לא סגור ולכן אנחנו לא יכולים לפרט מעבר לכך ואנחנו מבינים את הצורך - - -

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

השאלה אם אתם מודעים ללוחות הזמנים, מדובר ב-15 באוגוסט אנחנו עם מזוודות בחוץ. זה מעבר לפינה וגם אתם יוצאים לפגרה עד כמה שידוע לנו.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

לא, מה פתאום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם לא יוצאים.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

זה הכנסת יוצאת.

 << דובר >> רותי שני: << דובר >>   

אוגוסט זה ממש מעבר לפינה, אנשים לא יודעים ב-1 בספטמבר שזה עוד חודש וחצי, איפה הילדים שלהם יתחנכו - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, תנו לה לענות.

 << דובר >> לירון סביון: << דובר >>   

לגבי מועדי הארכת הפינויים, אני מדברת על היישובים שבהם יש מניעה ביטחונית לחזור, הארכת המועדים נעשית בהתאם למועד הארכה שאנחנו מקבלים, בכל פעם מאריכים את המועד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה, אתם מקבלים מצה"ל?

 << דובר >> לירון סביון: << דובר >>   

כן בדיוק, אז ברגע שיש לנו עדכון לגבי היישובים שיש בהם מניעה ביטחונית, אז בהתאם לזה אנחנו מבצעים הארכה על היישובים האלה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אבל אנחנו לא מדברים על הארכה ביטחונית, פיקוד העורף עושה הארכה. אני רק אומרת שהדגש פה זה לא על המצב הביטחוני. יש כאן גם מצב ביטחוני אבל יש כאן גם מצב נפשי, מי עושה את ההארכה הנפשית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נירה, עם כל הכבוד. קודם כל הם מתייחסים כרגע לפי המלצות של משרד הביטחון, לפי ההמלצות האלה נותנים הארכה. כרגע ההארכה שניתנה זה לפי ההמלצה הזאת?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד איזה תאריך?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

כרגע עד 15 באוגוסט, לפי החלטת ממשלה 1890 מיום 16 ביוני.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

מי שאין לו מניעה ביטחונית לחזור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנייה רגע.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני אשמח להתייחס.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה עד 31 באוגוסט כשתושבי הדרום, מדברים איתם עד 15 באוגוסט. בהתחלה נתנו להם עד 31, ועכשיו החליטו שהם יהיו עד 15 באוגוסט בגלל שהם היו צריכים ב-7 ביולי לחזור.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני לא יודעת מי שלח להם, אני אומרת מה ההחלטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומה הכוונה, להאריך את זה או לא?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני רוצה רגע להתייחס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תתייחסי.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

שמי דגנית, מראש מערך אדם וקהילה במנהלת תקומה. אירוע 7 באוקטובר הוא אירוע חסר תקדים בהיבט הנפשי, בהיבט הטראומתי וההשפעות שלו ילוו אותנו לאורך שנים. 

אנחנו נערכים בכל הנוגע למי שכבר חזר לחבל וחברת הכנסת ביטון, אני בהחלט רוצה להגיד שיש פה שני דברים שמדברים זה עם זה. מי שחזר, ומי שמתקשה לחזור. אנחנו מבינים את שני האתגרים הללו, שניהם אתגרים כבדים. אני כן רוצה לדווח לוועדה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם מתכוונים לטפל בזה?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

בהחלט כן, אנחנו מתכוונים, ונמצאים במשא ומתן מתקדם ביחד עם האוצר. אני מקווה שתוך סדר גודל של עשרה עד 14 ימים, יהיו תשובות. רותי אנחנו מבינים את צד לוחות הזמנים. אני מבטיחה לך. את מוזמנת גם למנהלת תקומה, אנחנו יושבים שם לילות כימים ביחד עם משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לנו ברירה, אנחנו נעשה דיון בתחילת אוגוסט.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש אני רוצה לדווח על עוד כמה דברים ברשותך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דווחי. קודם כל אני כבר מודה לך.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

תודה על ההתייחסות על מי ששב.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לדברים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, אנחנו נעשה דיון נוסף שיהיה, עד 10 באוגוסט כבר יהיו לכם תשובות על הכול?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

חייב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז עד 10 באוגוסט. 

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

הרבה לפני צריכה להיות תשובה.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

10 באוגוסט נדווח לוועדה, חברים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, אתם מדברים על ארכה. הם מתכוונים להביא מתווה שכולל את אלה שלא יכולים לחזור משיקולים נפשיים, כל הדברים האלה מסביב. אתם רוצים פתרון כולל, נכון? זה מה שאתם רוצים?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר על עוד כמה דברים משום שמנהלת תקומה היא גם מנדט מממשלת ישראל עם 19 מיליארד, כרגע 14 מיליארד כבר מופשרים מתוכם, ואני רוצה כן לדווח לוועדה, דבי אני רוצה לספר לך. בשנת תשפ"ד אנחנו מימנו סל תקומה לכל ילד שחזר לעוטף וגם למי שלא חזר לעוטף, תוספת בסדר גודל של 5,500 שקלים.

הדברים האלה כבר פורסמו, בשנת תשפ"ו כל ילד יקבל, בנוסף למה שנותן משרד החינוך, עוד 13,500 שקלים, רק לסבר את האוזן, שנה רגילה זה 1,000 - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

טיפולים רגשיים. יש לנו מרכז חוסן ואי אפשר לקלוט 34,000 תושבים. אנשים מחכים לתורים וזה פעם בשבוע. אני לא יודעת אם אתם מבינים כמה זה לא עוזר כי לא די בפעם בשבוע.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אגיד עוד, במקביל,30% מהתקציבים יועדו למענים רגשיים וחינוכיים, כאשר את צודקת בנוגע לטיפול הוורבלי, אנחנו בחוסר מאוד גדול של מטפלים. כבר ב-6 באוקטובר היינו בחוסר, וזה החמיר. אם תשאלי אותי מה אנחנו עושים אני יכולה לספר לך, אני לא חושבת שזה המקום, אבל אני יכולה לספר לך, איך מרחיבים טיפולים שאינם וורבליים. בעלי חיים, אומנות בתרפיה, ספורט, תרבות כמרשם לחוסן, כל הדברים הללו, מניפה של שמונת התחומים שאני עסוקה בהם. 

מכיוון שזו גם ועדת הכלכלה, אספר שגם בתחום של התמיכה בעסקים נכנסנו בכמה וכמה מיזמים, עמוק בתוך החבל. אני לא מספרת את זה בשביל להתהדר. אלא משום שאני רוצה להגיד שאנחנו רואים את מי שכבר חזר. בימים אלה יש לכל ילד בחבל התקומה תוכנית שנקראת "קיץ של תקומה", כל ילד, אפילו עד כיתה י"ב. 

תשאלו, "דגנית, את לא יודעת שילד בכיתה י"ב לא יוצא מהבית?", הוא יצא מהבית משום שהפעולות שאנחנו מציעים לו אינן בחבל, הן מבוצעות על ידי הרשויות המקומיות ואנחנו מתכוונים לתת את כל הדבר הזה בקיץ כמענה לילדים ואת צודקת, לא אמעיט מגודלו של האתגר. 

דבר נוסף על הפלטפורמה שאנחנו נציע, אותה החלטת ממשלה. היא עלתה ביוזמה של  - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

איזו בקרה יש לכם על מה שנעשה בכספים שמועברים לעירייה? מי מממש, איך ההורים יודעים? האם תגבור של חוגים זה באמת הפתרון להפוגה משפחתית? לייחוד משפחתי? כאשר אני מזכירה, שהמציאות מטורפת גם כשחוזרים הביתה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם מתכוונים את כל הכספים להעביר דרך העיריות? 

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

רגע, סל תקומה בגפ"ן, מי שמכיר את מערכת הגפ"ן, זו מערכת שמנוהלת על ידי משרד החינוך. היא מגיעה ישירות למנהלי מחלקות לחינוך ולמנהלי בתי הספר. היא לא משהו ששקוף לעין כול.

 << דובר >> 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה הקשר לגפ"ן, רק אם תוכלי להסביר?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

תעשו את ההפרדה.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

החלטת הממשלה של - - - אני עושה את ההפרדה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

חשוב לעשות את ההפרדה בין מה שבאמת הוא ההתחייבות של הממשלה ושל מנהלת תקומה לילדים, שימשיכו לחיות שם וללמוד שם, לבין הדרישה שלנו. יש הארכה לתושבים, תתייחסו גם לתושבים ששבו באיזושהי הפוגה לנפש. מותר להם. ולא החוג הזה יעשה את המשפחתיות ואת ה"ביחד" של משפחות.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

רגע, את שאלת. חילקנו לשניים. אני אמרתי שהפוגות ופתרונות למשפחות מתקשות, דווח פה על ידי כולם, אנחנו נמצאים בחשיבה על מתווה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה משפחות מתקשות, אתם רוצים עכשיו שכל תושב בשדרות יבוא להודיע לכם שהוא מתקשה?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

לא, רגע.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אתם תתכבדו להיכנס לביטוח לאומי ותראו ש-90% כבר סובלים מנכות וכבר מדורגים עם נכות.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני רוצה לדווח.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אז למה, מה זה, "מי מתקשה"? הם צריכים לדרוש את זה מכם. יש משפחות שלא רוצות לדרוש. יש לי משפחות שאומרות, "מספיק לנו מיתוג, הילדים האלה יצטרכו להגיע לצבא, אנחנו נשרוף אותם רק בגלל הבעיות הנפשיות שלהם. לא רוצים, אנחנו נטפל, נקבל, אבל נתתם חודש, תחשבו גם עלינו".



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מסכם את הדיון כי קבענו דיון עד 10 בחודש, כשהם יבואו עם תשובות, אחרי שהם שמעו, נראה מה התוכניות.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

משפט אחרון ליושב-ראש הוועדה. 70% מתושבי החבל 45,000 איש מתוך 64,000 איש כבר נמצאים בתוך החבל. מערכות החינוך מתפקדות, האתגרים גדולים ואנחנו מתכוונים לתת מענים לכל הדברים הללו מתוך הבנת האחריות שלנו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כשאת אומרת, "מערכות חינוך מתפקדות", למה בדיוק את מתכוונת? הן לא בדיוק מתפקדות, הן חזרו בשעות מקוצצות, חצי מהצוהרונים לא בדיוק הופעלו. אני מסתכלת על ביתי שהיא חברת קיבוץ כפר עזה שעכשיו בתוכנית יעבירו אותם ל"רוחמה" ואחרי "רוחמה", הם אולי ייכנסו לבתי ספר אלונים ושער הנגב.

 << דובר >> יוסי קרן: << דובר >>   

דבי בואי נקבע, תבואי אלי לחצי יום, אני אראה לך מה המועצה עושה. אולי גם נלמד את עיריית שדרות איך לעבוד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מדברת על המועצה אני מדברת שימו לב, על הטלטלות שהילדים שלנו עוברים ואני בכוונה מדגישה את שדרות ואת הסביבה כי שדרות לא הייתה אמורה לחזור. אבל מה לעשות, שדרות היא עיר ויש לה 34,000 תושבים ואי אפשר לעמוד בתקציב שלה, אותם החזירו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, רם שפר רצית להגיד משהו?

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

כן. חוץ מזה שהייתי פה כמה שנים אני רוצה לדבר רגע כנציג התנועה הקיבוצית לשיקום וכמי שמלווה הרבה מהקהילות האלה כבר תקופה ארוכה. אני רוצה ממש למקד את מה שבעיניי הוא שורה תחתונה של הדיון. 

דגנית ציינה את זה, מנהלת תקומה, עם ראשי המועצות, עובדת כבר כמה זמן על מתווה למאות משפחות. זה לא עשרות משפחות זה מאות משפחות, שכמו שהבנת פה, הן לא יחזרו כרגע לחבל. אני לא מדבר על הסיבות, הן לא יחזרו.

לחץ הזמן הוא אדיר, זה מעבר כמו שאמרה פה רותי, מעבר ל-1 בספטמבר. זה עכשיו משפחות שאין להן מושג מה העתיד שלהן והן מבינות שכרגע מדינת ישראל בגדול הודיעה להם רשמית, "בעוד חודש נגמרו היחסים בינינו". 

עוד משפט שלא נאמר פה ובעיניי הוא חשוב. במרס חשבנו שהמלחמה באזור צפון הרצועה ומרכז הרצועה, קרי מול חוף אשקלון ושער הנגב יחסית הסתיים ולכן חלק מהתושבים במרס החליטו לחזור. אנחנו נמצאים במציאות אחרת ולכן ההחלטות - - -


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

שיתנו את האפשרות לשנות את ההחלטה.



 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

בדיוק, ולכן ההחלטות הביטחוניות של משרד הביטחון, לאן אפשר לחזור ולאן אי אפשר לחזור לצערי הן לא רלוונטיות. כי הן לא קשורות למה שהאנשים האלה שדיברו פה, עברו ב-7 באוקטובר, הן קשורות למצב המלחמתי כיום ולכן - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז רגע, מה לפי דעתך?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

גם האנשים שחזרו לא ציפו לחזור למציאות כזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, אני רוצה להבין מה הדרישה? אז לפי דעתך הם יכולים לחזור עוד ארבע שנים ובינתיים נמשיך לשלם להם?

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

לא רגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני רוצה להבין.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

אבל מה לעשות, יש מלחמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אבל יש עדיין משרד הביטחון. אני רוצה להסביר. המנהלת עצמה, הם כפופים וגם משרד האוצר, להחלטות המערכת הביטחונית.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה קודם כל, הם לא יעשו משהו אחר. כשהם מחליטים שצריך, הם נותנים. כשמחליטים שלא צריך, הם לא צריכים לתת. עולה השאלה, מה קורה במקרים חריגים.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז א' מה קורה במקרים חריגים ו-ב' מה עושים באמת עם אלה שבינתיים חוזרים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אם עשו הארכה, שיתנו אפשרות לתושבים שחזרו בהארכה להיות בחופשה.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז הם אומרים שהם עובדים על זה עכשיו גם מול הרשויות.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

לכן זה אני רוצה למקד, אני איתך לגמרי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם מול ראשי הרשויות וגם מול המשרדים כדי להביא תוכנית, מתווה שיספק את הצרכים האלה. זה נכון?

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

רגע אדוני היושב-ראש תן לי רק להשלים, לכן אני יודע שדגנית עובדת על זה וגם אדרי ויש גם  לנו הרבה שיחות, רגע, וזה טוב.

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>   

כשנראה את זה נדון על זה.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

אז א' אני מבקש ממך להקדים משמעותית את הישיבה. אנחנו היום נמצאים באמצע יולי. 10 באוגוסט זה חמישה ימים לפני, כשהאנשים האלה אין להם מושג לאן הם הולכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא אני אגיד לך.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

רגע ועוד נקודה אחת קריטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא יכול להקדים מהסיבה הפשוטה.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

א' אין לנו יכולת עד סוף המושב לעשות את זה מבחינת זמנים, בבקשה של דבי שיניתי הרבה דברים כדי שיהיה דיון. ב' היא אמרה שהיא זקוקה לזמן. היא לא יכולה מחר בבוקר להביא לך תוכנית.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אני אעשה עוד דיון, נדון על אותו דבר? לא נדון על אותו דבר.



 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אני מבינה את לוחות הזמנים. אני אמרתי עשרה ימים עד 14 ימים. 

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

מעולה, אבל זה לא 10 באוגוסט.

 << דובר >> רותי שני: << דובר >>   

אני יכולה להגיד בקהילה שלי שיש למה לצפות?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

בסדר, אבל אני לא מחכה לוועדה בשביל - - -

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

רק עוד משפט אחד, אני יודע, לא הייתה פה טענה אליך.

 << דובר >> ישראלה צורי: << דובר >>   

השאלה אם יש לנו תקווה ואם אנחנו יכולים להפיח קצת ודאות באי-ודאות, בכאוס שקיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, אמרתי בערך 14 ימים. ואם אנחנו הולכים מהיום, מה שהיא צריכה, אני לא אתן לה יומיים לעשות תוכנית. היא דנה בזה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לא לתת אבל לחשוב שאם עשו הערכה לאחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עכשיו יש לי.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

רגע, רק משפט אחד כי זה נאמר פה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נו בקשה, כי אני חייב, יש לי ב-12:30 ישיבה.

 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

השימוש במספרי האחוזים של כמה אנשים חזרו לחבל הוא חלק מהעניין שבו, לא במקרה, יושבות פה תושבות או תושב מ"ניר עוז" ומ"מפלסים" או מ"אור הנר" או מ"ארז". היישובים האלה שהם צמודי גדר, ברור שהם אלה שלא חזרו וברור שהם אותם אנשים שכרגע עוד לא יכולים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש כאלה יישובים שלא חוזרים.




 << דובר >> רם שפר: << דובר >>   

ולכן אי אפשר להתייחס לשאלה של כמה חזרו אל מול מה אנחנו נותנים למי שלא חזר. אלה שמחליטים כרגע לא חוזרים, הם ציונים פטריוטים שרוצים לחזור בעוד שנה שנתיים. המדינה מחויבת אליהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפני שאנחנו נסיים אני רוצה להבין. לפי מה שאמר ירון, היום המתווה שאם אתה לא הולך למלון, אתה יכול דרך ביטוח לאומי לקבל כספים, שזה בדרך כלל משפחה עם שלושה ילדים, זה 21,000 שקלים ומשפחה עם שניים זה 18,000 שקלים. מקבלים את זה לבנק ויכולים לעשות עם זה מה שהם רוצים. 

למה לגבי הקיבוץ, אם הם לא הולכים לכרמי גת, הם לא מקבלים את זה? אני לא מבין את העניין הזה. למה הם מופלים לרעה מול כל תושבי המדינה שכן התפנו?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

יש קבוצה של קיבוצים שמנועים לחזור ביטחונית והנדסית, שיקומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה, אבל כולם - - - 

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

רגע, האנשים הללו קיבלו פתרונות ומי שבחר שלא לקחת את הפתרונות האלה, מקבל חבילה שיש בה שכר דירה, מיסים, ארנונה, מענק הצטיידות על סך 80,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל למה אתם לא נותנים להם את החבילה של ביטוח לאומי?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

מה שהיא אומרת זה 12,000 שקלים, זה חצי ממה שאני מקבל ממענק אכלוס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סליחה רגע, רק רגע.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

היא מנסה להצדיק את זה, איך זה הגיוני. אין לי לאן לחזור עוד חמש שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, ירון מספיק. שנייה. זה לא מקובל עליי. כמו שיש לכלל תושבים שהתפנו. כל תושב שהתפנה הייתה לו זכות עד עכשיו להחליט לעצמו במובן הזה שהוא לוקח מלון. אין הבדל בין מלון לבין כרמי גת. הוא לוקח את המלון או הולך למתווה של ביטוח לאומי. 

דווקא לקיבוצים שיש בהם בעיה ביטחונית ושם היה מירב הנזק בסיפור של 7 באוקטובר, דווקא להם אתם אומרים "המתווה הזה לא חל עליכם"? זה לא מקובל עליי. 

אני מבקש עד לישיבה הבאה להביא פתרון. מי שלא רוצה להיות, לא רוצה. זה שאתם הלכתם וסגרתם עם בניין שלם בכרמי גת והוא לא רוצה להיות שם, אז הוא לא רוצה להיות שם. הוא לא חייב להיות שם.



 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

הוא מקבל שכירות ודמי אחזקה ומענק הצטיידות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, הוא צריך לקבל את המתווה של ביטוח לאומי נקודה. זה הכול.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

על מתווה ביטוח לאומי יושב פה נציג ביטוח לאומי, שיתייחס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד התיירות פה? למה אתם לא נותנים לחבר'ה האלה את המתווה של הביטוח הלאומי?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש אני רוצה לתקן אותך. אני כן מקבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מקבל חלקי אבל.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

לא, אני מקבל, אני במענק אכלוס, אני לא הלכתי למסלול של תקומה. אבל אני, אין לי לאן לחזור עוד חמש שנים. וכל פעם אני בחרדה כלכלית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היום מה אתה מקבל?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

מענק אכלוס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה? כמה ילדים יש לך?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

ארבעה. 24,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מקבל?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כן. אבל אין לי לאן לחזור. אני חי בחרדה כלכלית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אתה בבעיה של החריגים, זה לא שייך אחד לשני.



 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

למה לא שייך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם יביאו פתרון לבעיה של החריגים. אני חוזר בי ממה שאמרתי, הבנתי את זה הפוך.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה אומר 12,000 שקלים? אתה מקבל 24,000 שקלים. 

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כבוד היושב-ראש תן לי להסביר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כמה שכירות אתה משלם?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

הנקודה היא שהם לא נתנו לנו אופציה אחרת. מנהלת תקומה קמה בשביל קיבוצים שלא יכולים לחזור. אני, בעוד חמש שנים אין לי בית לחזור, גם אם אני רוצה או לא רוצה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון הם משקמים את הקיבוצים. 

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

איזה משקמים? אני הייתי שבוע שעבר אתה יודע מה הם שיקמו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, זה לא ביום אחד.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

תשעה חודשים מה הם שיקמו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עושים את זה ביום אחד.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

שיקמו את הדשא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל אמרת 12,000 שקלים ולא 24,000 שקלים אבל לא ניכנס לזה כרגע. לכן הבנתי שאתה לא מקבל את הסכום.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אבל תן לי להבהיר את הדברים כמו שצריך. תן לי, בבקשה, הדברים הם עמוקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

לא הבנת אבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה, דבר עוד הפעם דקה שתיים, קדימה.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אני אומר, החורבן שלנו הוא עצום מכל הבחינות. אין לנו לאן לחזור. אני חי עכשיו ממענק אכלוס. מנהלת תקומה צריכה לשקם אותנו, היא קמה לשקם את היישובים ואת האנשים. אני חלק מהאנשים. אין לי לאן לחזור. אני מבקש איך זה הגיוני שהיא עשתה לי מענק נבדל חצי ממה שמענק אכלוס נותן. איך זה הגיוני? תתני לי מה שמענק אכלוס נותן עד שיהיה לי לאן לחזור. למה אני צריך לחיות בחרדה כלכלית? זו הנקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם לא יכולים לעשות את זה.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

למה לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי הם לא יכולים עכשיו לתת לך טווח חמש שנים. 

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

תקשיב היושב-ראש, כבוד היושב-ראש.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני יכולה לעזור לו?

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

רגע, אני רוצה לסיים. אנחנו קיבלנו חורבן דמיוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה שם - - - 

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

ב"ניר עוז".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, ב"ניר עוז". אתה בעלים של יחידת דיור שם?



 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

כן אני חבר קיבוץ, כל מה שיש לקיבוץ הוא שלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

אני ואשתי חברי קיבוץ מלאים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יהיה מתווה.

 << דובר >> ירון מאור: << דובר >>   

רגע היושב-ראש, אנחנו קיבלנו חורבן דמיוני אנחנו רוצים שיקום דמיוני, איך זה הגיוני?

 << דובר >> 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נירה מה רצית להגיד?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

קודם כל אני רוצה לעזור לו רק בדבר אחד. יש מסלולים, ברגע שאתה מצהיר שאתה לא יכול מסלול מסוים, המסלול האחר – הזכאי נבדל – הוא אחר, וצריך לבחון את המסלולים. חשוב לי לומר, אין דקה או שעה ביום שמנהלת תקומה לא עונה לנו. יש דברים שלא בסמכותם, כמו שיש דברים שלא בסמכות רשות המיסים. כשהוא נותן תכולה 91,000, הוא לא יודע לתת כי המדינה קבעה שזה רק 91,000.

חשוב לי גם להגיד על מנהלת תקומה, שאני לא מכירה דקה שלא עוזרים לנו. לא תמיד יש את הפתרונות ולפעמים כועסים אבל הקשב הוא מלא, 24 שעות ביממה. אני מבקשת ממך בנושא לוח הזמנים. קבעת 10 בחודש, אני רוצה להציע. דוד. אני רוצה להציע משהו. גם אם אתה לא יכול לעשות דיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, מבחינת אוגוסט אני כן יכול.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

רגע, אבל זה מאוחר מידי לחלק מהאנשים, כי עכשיו בעל דירה בא ואומר להם "אם אתה לא נותן לי תשובה עכשיו וחותם לי חוזה לשנה, צא עכשיו". הוא לא מחכה ל-15 באוגוסט ולכן אם אפשר להבהיר בכתב מענה קודם לוועדה ואתה יודע שאפשר לעשות את זה.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אנחנו לא נוכל לתת מענה לפני עוד 14 ימים, אמרתי את זה בראשית דבריי, הדברים האלה - - -

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני מבקשת, אתה יכול לסכם שלפחות יאריכו בחודש, שלפחות אנשים לא יצטרכו לארוז. יש אנשים עם מזוודות ארוזות כי אם הם לא מקבלים הודעה היום כשאנחנו חוזרים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

עד 31 לא?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

עד 15 לאוגוסט זה מחר בבוקר, תאריכו בחודש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שהיא אומרת שתתנו בינתיים באופן זמני, החלטה זמנית.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

תלוי למי. תלוי למי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה לא הם, זו החלטת ממשלה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מי שלא יכולים לחזור זה עד 31.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

משרת התיירות, בבקשה תעדכנו אותי.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לשדרות זה עד 15 כי לא עשו מספיק סנקציות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד התיירות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

חשוב לי רק כבוד היושב-ראש, ביטוח לאומי. אני רוצה לשאול, אני הבנתי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני חייב לסיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

נבחן הנושא של לפצות את התושבים שחזרו הביתה ובביטוח לאומי נאמר, שזה בלתי אפשרי. מה היה השיקול, מה מונע במסגרת ההסדר שמתגבש עם האוצר? - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אבל זו החלטת ממשלה, זו לא עיר.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אז תביאו את זה להחלטת ממשלה. דרך אגב לא, זה לא חייב החלטת ממשלה.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כי למנהלת תקומה, בהינתן שמאשרים לאדרי ויש לו את וועדות החריגים, יש לו מתוך 17 מיליארד, אפשרות להגיד שהוא מאריך בשלושה שבועות. לא צריך החלטת ממשלה.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

אי אפשר להאריך בחודש נוסף בלי החלטת ממשלה ותרשו לי גם - - -

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זה לא חודש, זה בשבועיים. זו ועדת חריגים.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

גם לא ביום, זה חייב החלטת ממשלה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אז מה אתם אומרים לתושבים? הרי אף אחד לא מופתע ש-1 בספטמבר מגיע ב-1 בספטמבר. אף אחד לא מופתע ש-א' בתשרי מגיע ב-א' בתשרי. כשקיבלו את ההחלטות האלה בפברואר ובמרס ידעו שב-15 באוגוסט ולפני כן ב-7 ביולי, אני מזכירה לך דגנית שב-7 ביולי באותו יום כשאנשים כבר חלק עשו צ'ק-אאוט, אמרו להם "רגע, אתם יכולים לחזור פנימה". אז למה אנחנו צריכים להביא את האנשים עד הקצה?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

רגע, ראשית ההחלטה התקבלה ב-16 ביוני ולא ב-7 ביולי. החלטת הממשלה היא ב-16 ביוני, מספרה 1890. והיא לא ניתנה ב-7 ביולי. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אבל לתושבים נודע מאוחר יותר.

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

לא יודעת, אנחנו פרסמנו את זה באותו יום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל את מדברת מי על אלה שיש להם בעיה לחזור?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אלה, רק אלה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

שצריכים לרשום את הילדים לכיתה א', לגנים ולבתי ספר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אז הם צריכים לעשות את זה במסגרת מתווה.



 << דובר >> רותי שני: << דובר >>   

אני אומרת הסדר צריך להיות הגיוני, לוח הזמנים חייב להיות מידתי הוא לא יכול להיות עד הדקה 92. זה לא סביר שב-1 באוגוסט נדע מה קורה ב-15.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב רבותיי, לא תהיה לנו פה ברירה אני מאוד מצטער. אנחנו נעשה את הישיבה, "תקומה", אם נעשה בשבוע הראשון של אוגוסט זה בסדר, תהיו מוכנים עד אז?

 << דובר >> דגנית סנקר לנגה: << דובר >>   

בהחלט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בשבוע הראשון של אוגוסט. אני מבקש, אלה שבאמת יש להם בעיה בצד האישי אני לא רוצה עכשיו לפרש את זה יותר מידי מבחינה פסיכולוגית וכל זה, תנו להם פתרון. אתם לא יכולים להשאיר אותם באוויר, בסדר? אלה שחזרו ואלה שלא חזרו. שלא יכולים לחזור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

גם אלה שחזרו, אם יש פתרון לתת להם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם הפתרון לא צריך להיות ארוך טווח אבל פתרון כרגע, ואחר כך נראה מה יהיה כי בסופו של דבר יצטרכו לתת להם פתרון, או במסגרת ביטוח לאומי או במסגרות אחרות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש תודה

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הישיבה הסתיימה, תודה רבה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:28. << סיום >>