פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 21 ועדת החוקה, חוק ומשפט 15/10/2018 מושב רביעי פרוטוקול מס' 682 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ו' בחשון התשע"ט (15 באוקטובר 2018), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע"ח-2018 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר מרב מיכאלי אורי מקלב חברי הכנסת: יעקב אשר מוזמנים: מרב זוהרי ענת הר אבן אושרת דיין אליהו שמרית רגב ישי בן אלי – – – – – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יועמ"ש, רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים ממונה ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים דוברת, רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים חשב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ליז אהרונוב – ראש תחום כספים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חוה מרים ראובני אלי מורגנשטרן – – סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר יהודה גוטמן – אזרח שגיא אהרון – שדלן/ית (קונטקטי בע''מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהל/ת הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד << נושא >> הצעת צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע"ח-2018 << נושא >> << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע"ח-2018. צהריים טובים לחברי הכנסת, אנשי הממלכה, הגופים האחרים שנמצאים פה, בפרט מי שמייצג את עולם התקשורת, כולם ברוכים. בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נזכיר שאנחנו בדיון שני על צו שהוא לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, והמטרה של הצו היא להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות סוג מסוים של חובות, שהוא אגרות לרישוי רכב. היו כמה נקודות שעלו בדיון הקודם ושאלות שעלו בעקבותיו, הן היו בתכתובת מייל ואני מציעה שנפתח אותן ונציג בדיון את ההתייחסויות. נקודה מרכזית שעלתה פה הייתה שמדובר גם על חובות שהתגבשו לפני החוק. הצו יאפשר שהמרכז יגבה את החובות האלה מיום פרסומו של הצו, אבל דובר על חובות שכבר התגבשו שלוש שנים קודם לכן. עלתה כאן טענה שזה מהווה שינוי מדיניות גביה, בפרט ככל שמדובר באנשים שלא שילמו את רישיון הרכב בגלל שהרכב מושבת, לא בשימוש. אז נקודה אחת הייתה שמוצדק יותר לאפשר את הגביה מכאן ולהבא, תוך שהם באמת מבהירים את השינוי ואת האפשרות לאנשים שכבר לא משתמשים ברכב להודיע שהרכב מושבת. זה דבר אחד. גם לגבי הפרוצדורה עצמה של ההודעה על השבתה – זה עלה פה בקטנה ויותר בהתכתבויות – היום זה דורש הגעה למשרדי רשות הרישוי ויש היום במשרדי ממשלה ושירותים מערכת של הזדהות ממשלתית מקוונת שכן מאפשרת לבצע זאת. שוב, זה לא חלק מהצו אבל זה עלה כחלק מהפרוצדורה מול אנשים שלא משתמשים ברכב, עד כמה בקלות הם יכולים לבוא, להודיע, להזדהות ולבצע את ההליך הזה ואז להימנע מתשלום של אגרות כשהרכב לא בשימוש. אני חושבת שאלה הדברים העיקריים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, הדבר העיקרי מבחינתי הוא בכלל לא קשור לזה. הדבר העיקרי בעיני הוא – אתם מדברים על אגרה, משרד התחבורה, אני מדבר על כך שסיכנתם את מדינת ישראל באופן הכי מטורף שרק אפשר. הרי אם אתם רוצים אגרה, אתם יוצאים מתוך הנחה שהרכב הזה פעיל, לא הושבת – כי אם הוא הושבת אתם מסכימים שאין מה לשלם אגרה – אתם חושבים שהרכב הזה פעיל, אז שלוש שנים אדם נוסע עם רכב שאין עליו טסט, כי אי אפשר לעשות טסט בלי ששילמו אגרה, אין עליו כנראה גם ביטוח, אין כלום, אף אחד לא בודק את ההיתכנות שלו. מסה כזאת גדולה של אנשים שמסתובבים בכבישי הארץ – הפקר. איך זה יכול להיות? אני לא מדמיין לעצמי. על כמה רכבים מדובר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין לי את הנתונים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנתונים שהועברו לנו לגבי החייבים הם 180,000 חייבים וחוב של 360 מיליון שקלים, כשמדובר על שלוש שנים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 180,000 לשלוש שנים, נניח שזה 60,000. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> 2% שלא משלמים ויש כ-3.5 מיליון רכבים. אנחנו לא יודעים בכמה מתוכם הרכב נמצא על הכביש, בשימוש, וכמה הוא בהשבתה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> ההפך. אני אומר, הם יוצאים מתוך הנחה - - - << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> שחלקם על הכביש. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אם הם חושבים שחלק לא, אז הם לא צריכים לשלם אגרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם כן צריכים, משפטית הם חייבים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני לא חושב שזו הנקודה המשפטית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מחויבים לגבות אגרה, אנחנו לא בודקים אם הרכב נוסע או לא. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני רק אסיים את השאלה. אני אומר שיש 60,000 רכבים, לפי השיטה שלכם, שאם אנחנו רוצים שהם ישלמו אגרות זאת אומרת שאנחנו מסכימים שהרכבים האלה קיימים ולא הושבתו. << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> לא נרשמו כמושבתים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז 60,000 רכבים נוסעים על הכבישים בלי טסט, בלי ביטוח, אף אחד לא יודע אם הרכב כשיר או לא. איך אתם, משרד התחבורה, חיים עם זה? איך אתם ישנים בלילה עם דבר כזה? אלא אם כן, אתם יודעים שהרכבים האלה כנראה הושבתו ועכשיו אתם רק מחפשים מקור להכנסה נוספת – לא אישית את, אני מתכוון, אלא משרד התחבורה, את כמייצגת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני רוצה להסביר, אם תרשה לי, בכמה משפטים, אני לא אאריך. 60,000 כלי הרכב האלה שמדובר עליהם - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כך אמרתם – 180,000 לשלוש שנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל סביר להניח שזה חוב של שלוש שנים, זה אותו רכב, אז זה 180,000. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אותו רכב, אז זה 180,000 רכבים – השם ישמור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, להפך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מספר החייבים. נגיד שהחוב שלהם הוא 2,000 – זה על פני שלוש שנים אבל החייבים הם אותם חייבים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא יודעים אם כלי הרכב האלה נוסעים או לא. אף אחד לא מדווח לנו אם הוא מתניע ונוסע או שהרכב עומד על לבנים. יש אפשרות כזאת. אם הוא הודיע לנו הוא לא מחויב. אנחנו נמצאים במצב שיכול להיות שהוא מושבת בפועל אבל משפטית הוא לא משובת. אנחנו לא יודעים שהוא מושבת ולכן מבחינה משפטית, גם אם הוא בפועל, כאמור, מושבת ולא נוסע, הוא מחויב בתשלום אגרה. אנחנו דורשים את זה לא בגלל שאנחנו מניחים שהוא נוסע, אלא בגלל שיש לנו חובה לדרוש את זה מכול רכב שלא קיבלנו לגביו באופן אקטיבי הודעת הפסקת שימוש. לגבי הנסיעה, ברור לחלוטין שחלק משמעותי מהמניע – אדוני יכול להשתכנע יותר או פחות – לעשות את הפעולה שעכשיו אנחנו נמצאים בה הוא לגרום למצב שהרכבים: או יעשו טסטים, ישלמו וייסעו תקינים, או שיורדו מהכביש ולא נמצא מין מצב ביניים כזה שיש כלי רכב שאולי אינם תקינים, לא שילמו אגרה, לא עושים טסטים ומצבם לא ידוע. אני מבקשת לציין שבסופו של דבר לנסוע עם רישיון רכב לא בתוקף, בין מבחינת אגרה ובין מבחינת טסט, זו עבירת תעבורה. כאשר עוברים את השנה זו העמדה לדין ומשטרת ישראל אמורה לבדוק. היא עוצרת מאות-אלפי מכוניות בשנה לבדיקה ורואה אם הרישיונות שלהם תקפים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אם אני הייתי משרד התחבורה או משטרת ישראל, לא חשוב לי, במקום לבוא לפה, לוועדה, לדפוק על השולחן ולהגיד: רבותי, הם צריכים לשלם אגרה, לא שילמו לנו אגרה, הייתי אומר: זה ה-peanut, זה כלום. נכון שזה כסף. אני הייתי דופק על השולחן ואומר: רבותי, נוסעים כאן 60,000, או 180,000, רכבים שמסכנים את ביטחון הציבור, נוסעים בלי טסט. זה לא רק טסט, יכול להיות שהרכב בכלל לא כשיר כי אי אפשר לעשות טסט בלי ששילמו את האגרה. זו סכנת נפשות לכולם. זו הנקודה המרכזית שהייתה צריכה לזעזע את אמות הספים – איך כזאת מסה אדירה של רכבים נוסעים בלי טסט, בלי ביטחון, עם סכנה אדירה לציבור. מה אתם באים אלי עם הנושא של האגרה? בסדר, זה חשוב, אבל זה כלום ביחס לסכנה העצומה שיש לציבור. מה אני מסיק מזה? א', אני מסיק מזה שאם לא באים בטענה הזאת ולא זועקים, המשטרה ומשרד התחבורה, שהם לא יכולים לישון בלילה בגלל הסכנה, אלא באים לדבר אתי רק על האגרות, שאתם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהסכנה באמת לא קיימת. סכנה לא קיימת יכולה להיות רק במצב אחד, שאתם מבינים שהרכב מושבת, ואז אתם באים ואומרים: אם הוא מושבת והם לא דיווחו יש לנו הזדמנות ליצור עוד מקור הכנסה – שאולי זה בסדר, אבל זה ליצור עוד מקור הכנסה. את מבינה מה שאני אומר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מצטערת שאדוני מייחס לנו את הכוונות בצורה כזאת. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כי אני לא קולט איך יכולה להיות מסה כזאת של רכבים שנוסעת על הכבישים. אם יש, אני אומר, אני לא ישן בלילה עכשיו. מאז שדיברנו בישיבה הקודמת ושאלתי את השאלה, אני לא ישן בלילה. כל רכב, אם הוא לא עבר טסט, לא בדקו אותו, אני לא יודע אם הגלגלים שלו בכלל מכוונים, אם הוא ראוי, אם יש לו ברקסים, כי הוא לא עבר בדיקה, לא עבר כלום – וזה רכב ישן בדרך כלל, אז אם הוא לא עבר זה עוד יותר מסוכן. איך אנחנו יכולים לישון בלילה כך? מאחר ויש לכם את השמות של האנשים – נכון, יש לכם? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לנו, ודאי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> יש לכם, אז מה היה צריך לעשות? ללכת לבדוק אם האנשים האלה עבריינים, נוסעים על הכביש עם רכב שמסכן את כל הציבור. מה, אנחנו רוצים לחכות שתהיה תאונה ואז יבדקו שפשוט הרכב הזה שלא עצר באדום לא עצר באדום מסיבה פשוטה, כי אין לו ברקס, ואין לו ברקס כי הוא לא עבר טסט? לבדוק את זה זה מה שמעניין אותי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מטפלים בזה בזירות אחרות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם מבחינה הגיונית, ברגע שאדם משלם אגרה הוא כבר מרגיש כאילו כבר חצי מותר. אם בן אדם יודע שמשיקוליו שלו הוא השבית כרגע את הרכב – הוא עדיין לא משבית אותו עולמית, הוא עדיין לא בא ואומר: אני הולך לזרוק אותו – התפר הזה נפגע. יש באמת טעם לפגם שאתם מתמקדים כרגע בקטע של – ואני לא מייחס את זה כמובן לך, אנחנו מכירים מוועדת כלכלה, יש לנו הרבה מאוד שעות - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מכירים היטב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסך הכול גם האגרה הזאת מגיעה עם הרישיון. זה בא ביחד. זה חלק אינטגרלי מהרישיון. אם אין רישיון לרכב אין שום סיבה לשלם גם את האגרה. אם אתם רוצים סתם לבוא ולהתמודד עם הבעיה הזאת בכלל, כדי לגרום לאנשים אולי לגרוט את הרכבים יותר, תבואו עם תוכנית רחבה יותר. אל תתפסו רק את הקנסות ואת הדבר שיותר קל לכם לעשות כי זה גורם נזק לאנשים וזה לא צריך להיות כך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו נמצאים פה בדיון שמקורו בצו לפי חוק המרכז לגביית קנסות והוצאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה לא הדיון, זו הסמכות שאת רוצה לתת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תרשה לי, אדוני, אתה מכיר אותי, אני לא מאריכה ואני משתדלת גם להשיב לעניין. הנושא שנמצא פה על השולחן, שזו סמכות הוועדה וזה הנושא שהבאנו לפה, הוא הנושא של הגביה. זה לגמרי לא הנושא היחידי בהקשר הזה. חבר הכנסת אשר מכיר, בוועדת הכלכלה – שזה הפורום שבו אנחנו באים עם חקיקת התעבורה – שם אנחנו מדברים על ענישה, על סנקציות, על הטלת קנסות, על הזמנה לדין, על נקודות, על העבירות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זאת לא עבירה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה כן עבירה. לנסוע עם רכב שרישיונו לא בתוקף זאת עבירה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא נוסע. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> חוה, אם הייתם באים אלי והייתם אומרים לי: הנה, אדוני, אנחנו באמת כל כך מודאגים שעשינו בדיקה, מצאנו שמתוך ה-60,000 או ה-180,000 "איקס" אנשים נוסעים בלי רישיונות, בלי טסט, אנחנו מטפלים בהם ועכשיו יש לנו תוספת, שאנחנו רוצים שהם ישלמו את האגרה – הייתי עושה את זה בחפץ לב ובהבנה גדולה. אבל לבוא רק על האגרה – ואני לא חושב שפניתם למישהו על עצם העניין שנוסעים כאן רכבים שמסכנים את הציבור בצורה כל כך נוראה – זה לא יכול להיות. אני מרגיש שאני דן בפיצ'יפקס, כשהנושא עצמו, סכנת הנפשות, עומד לנגד עינינו. זה לא יכול להיות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לשולחן הזה הבאנו את מה שמצריך את השולחן הזה. במקומות אחרים, בזירות אחרות, בכלים אחרים - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> זאת השאלה, אם במקומות אחרים - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אם אני אגיד לך – אני לא רוצה להגיד לך – שעשיתי בדיקה בכל הוועדות וכולן אמרו לי שמעולם לא הביאו להן נושא שאומר ש-180,000 כלי רכב נוסעים בלי טסט, בלי כלום? יש סכנת נפשות לציבור וצריך לדפוק על השולחן, לעשות עיכוב קריאה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר לך שבמסגרת כמעט 30 דיונים שהיו בוועדת כלכלה בנושאי תחבורה, בטיחות בדרכים והכול, הנושא הזה לא עלה אפילו פעם אחת על השולחן, לא על ידי המשטרה ולא על ידי משרד התחבורה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לפני שנה וחצי בערך העלינו את הקנס בוועדת הכלכלה על נסיעה ברכב בלי רישיון בתוקף. זה דבר שעשינו בוועדת הכלכלה לפני שנה וחצי, אז זה לא שלא עשינו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור, במסגרת העלאות של דברים נוספים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> צברנו דברים, אנחנו לא באים על כל שורה לבד. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אבל, חוה, יש לך רשימה של שמות האנשים שעליהם מדובר שהיה להם רכב והם לא שילמו אגרה. אתם צריכים לבוא ולהגיד לי: תראה, סטטיסטית, אנחנו, המשטרה, משרד התחבורה, מתוך 180,000, או ה-60,000, היינו אצל 20,000 והורדנו אותם מהכבישים בגלל שהם נוסעים בלי רישיונות. אתם לא צריכים בשביל זה שום ועדה. הם נוסעים בלי רישיון, נוסעים בלי טסט - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה תפקיד משטרת ישראל לבצע - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הם נוסעים בלי טסט, הם נוסעים בלי כלום – הורדנו אותם מהכבישים. הייתי אומר: וואו, כל הכבוד, כי הרי יש לכם את השמות, אתם לא צריכים ועדות, אתם לא צריכים כלום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא גורם אוכף. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> ואז, אם היית באה ואומרת לי: ניסן, תשמע, ל-20,000 האלה שכבר תפסנו שהם נוסעים על הכביש, עשינו מה שעשינו אבל חוץ מזה אנחנו רוצים גם לחייב אותם בתשלום אגרה, זה משהו אחר לחלוטין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא גורם אוכף. אני יכולה לשלוח להם תזכורת - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מי זה "אנחנו"? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> משרד התחבורה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז את אומרת: המשטרה אשמה. אז את רוצה שנחכה עד שהמשטרה תבוא? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לי את הסמכויות שלי, אני לא יכולה לעשות ולמלא את כל התפקידים. אני הרגולטור, אני שולחת להם רישיון, אני שולחת להם תזכורת. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> למשטרה יש את הרשימה של ה-180,000? << דובר_המשך >> חוה ראובני: << דובר_המשך >> יש לה את כל קובץ הרכב בשלמותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שלילת רישיון, כל אלה שמשוללי רישיון – מי אוכף את זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אכיפה זה רק המשטרה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל מי מנהל את הדבר הזה? קח לדוגמה, אדוני היושב-ראש, שלילת רישיון, כשאנשים שנמצאים בשלילה יש מעקבים האם הם נוסעים או לא. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני שואל: העברתם למשטרה רשימה - - - ? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אנחנו נעביר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> נעביר זה סיפור נפרד. רגע. העברתם למשטרה שמות של 180,000 אנשים שאצלנו חשודים ברמה מאוד גבוהה שהם נוסעים על כבישי ישראל בלי טסט, בלי רישיונות, בלי כלום, מסכנים את הציבור בכל רגע ורגע? גוואלד, צריכים לעצור את הכול. זו סכנת הנפשות הכי גדולה שיש. הוא לא יעמוד בעצור לא בגלל שהוא עבריין, בגלל שהברקס שלו לא עוצר כי הוא לא עבר טסט. לא עשיתם את זה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הוועדה צודקת ואנחנו נעביר את כל - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נקיים דיון רחב על הכול. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> רק שניה, אני רוצה לתת איזושהי סקירה קצרה, בבקשה. בבדיקה שעשינו מצאנו 220,000 רכבים שלכאורה נוסעים בלי ששילמו את אגרת הרכב, חובות שהצטברו ל-620 מיליון שקל. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אל תגיד "לא בלי ששילמו את האגרה", תגיד: "בלי שיש להם טסט". זה שהם לא שילמו את האגרה זה משהו צדדי. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> מבלי שיש להם טסט, נכון מאוד. אנחנו יותר ממסכימים, הרבה יותר ממסכימים. זה נכון מאוד. פנינו לכל אותם אנשים שלכאורה נוסעים ברכב ללא ששילמו. עד היום, בסביבות 10,000 באו והסדירו את חובם ועוד 28,000 בעלי רכבים באו והורידו את הרכב. יכול להיות שיש חפיפה גם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה הנתונים? כמה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> 28,000 בעלי רכבים הורידו את הרכב. פנינו בשלב זה רק ל-125,000 ויש מכתבים שמחכים לעוד 60,000. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מכתבי ההתראה האלה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כן. אנחנו בהחלט מסכימים לבקשה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה חזרו ושילמו? אני לא מבין. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> 10,000 שילמו כבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> את כל שלוש השנים האלה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שנה, שנתיים או שלוש. הם חייבים שבע, רובם חייבים שבע שנים, אנחנו מראש פנינו רק לשלוש שנים או פחות, לפי העניין. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני לא מבין. זה שבא ושילם לך את הכסף – מבחינתך הוא צדיק יסוד עולם, הוא בין ל"ו צדיקים. נסע, סיכן את מדינת ישראל, בלי טסט, בלי רישיון והוא ל"ו צדיקים עכשיו. איך אתה מקבל את הכסף בכלל? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אתה צודק. אדוני, אתה צודק. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> יש אצלנו "קים ליה בדרבה מיניה", כלומר, צריך לקבל את העונש החמור. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אתה צודק. אנחנו נעביר את כל הקובץ של האנשים, אנחנו נדרוש מהמשרד שיעביר לידי משטרת ישראל את כל הקובץ של האנשים, הן ששילמו ולא עשו טסט והן שלא שילמו ולא עשו טסט. אם לא נעשה את הסדר היום, לא נדע. כלומר, המצב יכול היה להימשך – איך המנכ"לית אמרה לי? 40 שנה אף אחד לא עשה כלום – כמו שהוא היה עד היום. אנחנו רוצים להסדיר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> למה לא העברתם עד היום? למה באתם לפה, ואנחנו כבר יושבים ישיבה אחר ישיבה – למה לא העברתם? זה הדבר הכי פשוט. דבר ראשון. גוואלד. סכנת נפשות. קודם כל הייתם צריכים להעביר את זה בכלל. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כי אין בית מדרש בלי חידוש. למדנו, שמענו, אנחנו נעביר את הבקשה של הוועדה וניישם אותה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> החשבים גם למדו קורס ביחסי ציבור, איך להעביר דברים, זה לא סתם. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> ישי, לפני שהוא היה חשב של משרד התחבורה הוא היה חשב שלנו. במשרד התחבורה הוא אמר: איך זה לא מטופל? זה הסיפור. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כמה זמן אתה חשב של משרד התחבורה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלוש שנים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> שלוש שנים זה הרבה זמן, היה צריך כבר – מילא, היית אומרת לי חצי שנה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> עברתי בערך 10 ועדות עד שזכיתי להגיע לכבודכם. אני עובר סאגה נוראית, לצערי הרב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש, למה אתה בא אליו בטענות? הוא מהכובע של החשב. לא סתם החשב נמצא פה. כל התהליך התחיל מהסתכלות של החור של הגרוש, מהכסף, לא מהסתכלות על הצורה הבטיחותית של הבעיה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, כשלא היית הסברתי – אני מלמד עליהם זכות, צריכים ללמד עליהם זכות הרי – שהם לא באו בכובע אחר, רק בכובע הזה, כי הם באמת יודעים שהרכבים האלה לא נוסעים על הכביש, אז ממילא אין סכנת נפשות. אלא מה? עכשיו יש להם בעיה רק של כסף אז הם באים לבקש את הכסף. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הלוואי, הלוואי שזה היה נכון. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> עכשיו אנחנו יודעים על מה אנחנו דנים – על אנשים שלא משתמשים ברכב כבר שלוש שנים. אנחנו רוצים לבוא ולהגיד: נכון, אתם לא משתמשים ברכב, אבל אגרה תשלמו, למה? כי לא הפקדתם את הרישיון איפה שצריך. אם זה הדיון אז הדיון הוא שונה לגמרי ממה שהוא עכשיו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אני אחלק את זה. יש כנראה ארבעה סוגי אנשים: יש את האנשים שלא שילמו ויודעים שהיו צריכים לשלם והשתמשו ברכב - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> והם נוסעים שלוש שנים בלי טסט ובלי כלום? << דובר_המשך >> ישי בן אלי: << דובר_המשך >> כן. אולי יש חלק שיותר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מסה של 180,000 איש? << דובר_המשך >> ישי בן אלי: << דובר_המשך >> לא, חלקם. כנראה שניים או יותר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא אומר כולם, הוא אומר חלקם. הוא לא יודע אם זה 1% או 20%. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> יש את האנשים שלא שילמו ולא נוסעים ברכבים, ויש את האנשים שלא שילמו והם תמימים, הם נוסעים באוטו והם טועים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מה זאת אומרת "טועים"? הם לא יודעים שצריך לעבור טסט? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כן. לא יודע. נגיד, נגיד שיש אנשים כאלה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בוא נחשיב אותם בקבוצה הראשונה. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> המכתב לא הגיע. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא מכתב, אבל הוא לא יודע שהוא צריך לבוא? יש מישהו במדינה שיש לו רכב הוא חושב שהוא לא צריך להעביר אותו טסט? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> 10,000 איש שקיבלו את המכתב באו שילמו, בוודאי ובוודאי הלכו ועשו טסט. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רגע, יש לך את הנתון? כמה מתוך 10,000 האלה ששילמו הגישו הצהרה עכשיו שהרכב לא בשימוש? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, הוא אמר הפוך – שילמו והלכו לעשות טסט. זה 10,000 רק. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא הגענו להצהרה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איך אתם יודע אם עשו טסט או לא? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אני אסביר. הרצון הכי גדול לא לעשות טסט הוא לא לשלם את האגרה. מי שמשלם את האגרה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח, יכול להיות בטיחות ברכב או דברים כאלה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> סלח לי, הנושא של בטיחות ברכב וכו' – הרי תבין שאם הוא לא עוצר באדום בגלל שהברקס לא עובד, זה לא רק שהוא מסכן מישהו אחר, הוא גם מסכן את עצמו, את המשפחה ואת הילדים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> ויותר מזה – הוא גם רוצח בפוטנציאל, כי אם הוא יעשה תאונה ויפגע במישהו, כנראה שהוא יברח. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא חשוב, הוא יפגע בעצמו קודם כל. האדם מסכן את עצמו גם, לא רק את השני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רוצח פוטנציאלי לא בגלל שהוא יברח, בגלל שהוא רצח, בגלל שהוא דרס מישהו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הוא יפגע במישהו, הוא רק פצע אותו אבל הוא יודע שאין לו רישיון אז הוא גם יברח. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אתה חושב שהוא לא יפגע בעצמו? מי אמר שדווקא השני יפגע? אם הוא יעבור באדום ויתקל במשאית אז הוא לא יישאר בחיים, לא השני. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בקיצור, מה אנחנו עושים? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אנחנו מסכימים לגמרי. מה שאנחנו רוצים זה לעשות סדר, ולבקשתכם, גם בלי לפגוע באנשים שלא נסעו ברכב. אנחנו ניתן תקופה שבה אנשים יוכלו לבוא ולהצהיר שהם לא נסעו ברכב, מי שיבוא ויצהיר, בלי שהוא יצטרך להביא מסמכים – אנחנו ננסה לבדוק את זה אחר כך, אני לא בטוח שנצליח – ויוריד את הרכב מהכביש, לא יצטרך לשלם את האגרה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תבדקו, זה חשוב לבדוק, גורם הרתעה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> ניתן תקופה כזאת. בזמן הזה גם כל מי שישלם לא יידרש לשלם את הריבית ואת ההצמדה. זה גם קיים היום וזה יהיה קיים גם עד סוף התקופה הזאת. אנחנו ניתן עוד תקופה של ארבעה חודשים – אני חושב שזה הרבה זמן – לבוא להצהיר, להסדיר וכו'. אחרי שהתקופה הזאת תיגמר, מי שלא עשה את זה, סימן שהוא כנראה נוסע ברכב, לא שעה לבקשותינו המוצדקות לשלם אגרה רק לשלוש שנים, כנראה שרובם עושים את זה קצת יותר, ואנחנו רוצים להעביר את החובות האלה על מנת לשמור על הבטיחות של כולנו, אחד, לרשות האכיפה והגביה, שניים, למשטרת ישראל. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בוא נלך אחד לאחד, נתחיל עם הכסף כי אני חושב שזה הדבר השולי לחלוטין. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל זה עושה סדר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בוא נניח נתחיל עם זה. אתם אומרים שייצא מכתב לכולם, שבמכתב הזה יגידו: רבותי, בשלוש השנים האחרונות לא שילמתם אגרה, אם הרכב שלכם לא היה בשימוש תודיעו לנו ואתם פטורים, לא צריכים להוכיח, לא כלום. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל אנחנו נבדוק אתכם. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> שניה, קודם אני רוצה לשמוע את ההצעה. צהריים טובים, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> שלום, צהריים טובים, אני מתנצלת מאוד על האיחור. אם יורשה לי, רק שאלת הבהרה: מה זה אומר – שאנחנו פוטרות את האזרחיות והאזרחים עכשיו מהצורך להודיע על הוצאת הרכב משימוש? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, חס ושלום. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הגעת בדיוק בזמן, זו הנקודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם צריכים להודיע, אם הם יודיעו הם לא יצטרכו לשלם את החוב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת איך הם מודיעים, מה אנחנו מבקשים מהם, מה הצורה. היום, כדי להודיע צריך להגיע פיזית, לעמוד בתורים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בואו ננתח את זה אתו. אני רק רוצה להגיד למרב, שהצטרפה אלינו, שהשאלה המרכזית היא לא זו של הכסף, השאלה המרכזית היא שהאנשים האלה שלא שילמו אגרה גם לא יכולים לעבור טסט. זאת אומרת שיש 180,000 רכבים, מבחינתם, שנוסעים על כבישי ישראל בלי טסט, בלי כלום, מסכנים את הביטחון של כולם. זה הדבר המרכזי, לא הכסף. מה אתם מדברים אתי על כסף? טפלו בזה. יש לכם את השמות של האנשים. איך זה שלא בדקתם? זו השאלה המרכזית והיא כרגע בצד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל תגיד את ההסתייגות שלך – שאתה מניח שרוב ה-180,000 - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן, אמרתי שאם הם לא באים בנושא הזה, אז או שרק עכשיו הם מתחילים לעשות סדר, או שהם מניחים שבאמת הרכב הזה לא נסע. אבל בוא נלך לשיטתך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל, אדוני היושב-ראש, אחת האינדיקציות – אני אומר את זה גם לחברת הכנסת מרב מיכאלי –כשקיבלנו את הנתון הזה בפעם הקודמת, היא שרוב הרכבים הם רכבים ישנים, רובם מעל 17 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז ממה נפשך? או שהוא לא נוסע עליו – ואם הוא נוסע עליו זו סכנת נפשות פי אלף יותר גדולה. יש את השמות של האנשים, צריכים רק לבדוק, המשטרה או מישהו, שם שם. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> 180,000 ואין שום נוהל שנגיד פעם בשנה, או פעם בשנתיים, פעם בתקופה מסוימת שבודקים, מה קורה עם מכוניות שלא שילמו עליהן את הרישוי? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אנחנו עושים גם את הנוהל הזה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> עכשיו הוא רוצה, עד עכשיו לא עשו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הנוהל אומר שנשלח לך מכתב שאתה צריך לעשות טסט. אחרי שלא שילמת את הטסט, חודש אחרי שלא תשלם ישלח לך מכתב נוסף שיגיד לך: אדוני, לא עשית טסט על הרכב ולא שילמת את האגרה, אנא פנה, תעשה טסט ושלם את האגרה. לא עשית את זה, אחרי עוד חודשיים או שלושה, אני לא זוכר, שוב ישלח אליך מכתב ושוב יתזכר אותך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל המכתב צריך גם להדגיש אם הרכב יצא משימוש כי זה לא היה. באגרת הרישיון רק היה כתוב שהשימוש ברכב מחייב טסט וזהו. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> ומה אחר כך? מתי מגיעים לבדוק אם האיש נוסע או לא נוסע? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כל אלה שלא יעשו את זה, לבקשת הוועדה – ואני אשמח שהוועדה גם תכתוב את זה בהחלטה – אנחנו נעביר: אחד, למשטרת ישראל, על מנת להגיד שלכל האנשים האלה, לפי מה שידוע לנו, יש רכבים על הכביש והם נוסעים בלי שהם עשו טסט; שניים, נעביר להמשך טיפול לרשות האכיפה והגביה, שתחילת הטיפול שלה הוא עוד שני מכתבים נוספים, אני מזכיר, איתור ושני מכתבים נוספים, שגם יתזכרו אותו: אדוני, תעשה את הטסט, שלם את האגרה. כלומר, האזרח יקבל חמישה מכתבים לפני - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני רוצה רגע לסכם את ההצעה שאתם מציעים. נעזוב רגע את הנושא של הביטחון בנסיעה על הכבישים וכל זה, בואו נדבר על החלק הכספי. אתם אומרים שמוציאים מכתב ל-180,000 האלה ואומרים בו: רבותי, לא שילמתם אגרה, אם אתם נוסעים ברכב, נא לשלם את האגרה, אם אתם לא נוסעים ברכב, תודיעו לנו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> תצהירו. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן, תצהירו. אם הוא כותב לכם: אני לא נוסע ברכב, הוא פטור ולא צריך לשלם שום אגרה. << דובר_המשך >> ישי בן אלי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> יפה, זה מקובל. אם הוא אומר שהוא נסע, הוא יצטרך לשלם, כל הדברים שדיברנו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אם עשו שימוש ברכב – אתה הגדרת את זה נכון כי זה גם אם בן דוד שלו נסע. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא משנה, אם הרכב היה על הכביש, לא שהוא עמד ליד הבית ושימש מחסן לכל מיני דברים. זאת אומרת שבאופן תיאורטי, האנשים האלה, אם הם באמת לא נסעו, מספיק שהם יודיעו לכם שהם לא נסעו ואתם מקבלים את זה בלי הוכחות ובלי כלום. זה אחורה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> נכון. אני רק אגיד שאם גיל הרכב מעל 15 שנה אז הוא רק מצהיר ולא צריך כלום. 15 שנה מהיום, לא מלפני שנתיים, שאז שלחנו את המכתבים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> ואם זה 10 שנים? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אם זה 10 שנים אז נצטרך שהוא יחתום על ההצהרה עם עורך דין ואני אסביר גם למה. זה לא הגיוני, אז אנחנו באים לקראתו ואומרים לו: למרות שלפי חוק לא באת והצהרת, והיית צריך, אנחנו נמחק לך את החוב, אבל לפחות את ההצהרה תעשה בפני עורך דין, כי רכב שגילו – אני רק מזכיר לוועדה שרכב שעבר תאונה והוא טוטלוס, או נגנב, או נמכר וכו', נמחק לגמרי. מדובר על בן אדם ששם את הרכב ועשה ממנו עציץ, או גרט אותו, או מכר אותו לחלקים, ולא בא להצהיר – שזו דרישה, לדעתי, מאוד-מאוד בסיסית מאזרח. תחשבו, אני מעביר רכב למישהו, מחר הוא ייסע אתו, יעשה נזקים וכו', ואני - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חבל שלא הבאנו לכאן את איגוד המוסכים, הם יגידו לך כמה רכבים בני 10 שנים מושבתים לגמרי בגלל חלקים שחסרים, בגלל תאונה עצמית שהוא גם לא קיבל דבר מהביטוח ולא קרה שום דבר. אם אין ביטוח מקיף אז נגמר הרכב, הוא לא מתקן אותו ונגמר הסיפור. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> 10 שנים בלי ביטוח זה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא 10 שנים בלי ביטוח, הוא כבר 10 שנים באמת לא נמצא. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל אם גילו של הרכב - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גילו 10 שנים, בביטוח מקיף, תאונות עצמיות - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> זה נראה לי - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו גם מדברים היום על רכבים קטנים - - - << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אבל המוסכים גם מעדכנים את רשות הרישוי, כי הם לא יכולים להשתמש במנוע בלי לעדכן את רשות הרישוי אז הם חייבים לעדכן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם לא משתמשים, הם אומרים: נזרוק אותו, המנוע לא בסדר. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אם זה במוסך מורשה אז הוא חייב לעדכן. זו עבירה פלילית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם יגידו לך כמה רכבים נמצאים. הוא לא משתמש במנוע. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אז זו עבירה פלילית. הוא מחזיק רכב לא רשום, זה אסור. הוא חייב לעדכן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא משתמש במנוע. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> המוסך חייב לעדכן אותם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא משתמש במנוע, אז למה הוא צריך לעדכן את זה? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> הוא חייב לדווח. זה החוק. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבדן מוחלט – אני חושב שזו דרישה מאוד בסיסית מהאזרח - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר לו: את החלקים האלה אני אזמין לך, החלקים וכל מה שאתה צריך עולה לך כך וכך, בעל הרכב אומר: אל תזמין, תעזוב אותי וזהו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אם לא אמרו את זה במפורש עד היום, מעתה יגידו. עד היום זה לא נאמר. היו שולחים את אגרת רישיון הרכב ורק כתוב - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> זה נאמר, זה נמצא באתר, אבל זה לא - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> באתר כן, אבל בן אדם קיבל את האגרה, הוא הבין מזה שאם הוא רוצה להשתמש ברכב - - - << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני, ברשותך, כי אני תכף צריכה ללכת לישיבת סיעה. אני אגיד את זה כך: ראה, אדוני, אתה יודע שמעבר לחברותי בוועדת החוקה וזה שאני משתדלת להגיע לכל דיון, הנושא הזה כמובן חשוב לי במיוחד משום שהוא נכנס בתוך המהלך הגדול שאני מובילה כבר כמה וכמה שנים, שאדוני שותף לו, באמת לצמצם, ובסופו של דבר לבטל, את השימוש בפקודת המסים (גביה) לגביה מינהלית, דרקונית, ארכאית. לכן אני מאוד מברכת על המהלך - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם לא משתמשים בזה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הם היום לא משתמשים, אבל הם פשוט לא יכולים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא, אנחנו יכולים והחלטנו לא לעשות את זה ולפנות למרכז. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> החליטו לא, אנחנו שמחות. לא חשוב. לכן אמרתי, אני מברכת על המעבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה הם לא יכולים? << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> עזוב את זה רגע, יש לך במסמך ההכנה את הגדרות החוק לעניין הזה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> משרד התחבורה לא יכול על דברים שלו - - - ? << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> מה שמבחינתי חשוב – שזה לא יקרה ושזה עובר לרשות האכיפה והגביה. אבל צריך להגיד שעצם זה שזו הסיבה שבגללה עכשיו אתם נדרשים בכלל לסוגיה הזאת של רכבים שכל כך הרבה שנים אתם לא יודעים מה קורה אתם, זה חמור מאין כמותו בעיני, באמת. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לכן זו כבר ישיבה שנייה שאני עושה על זה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> וצודק אדוני שבאמת מדובר בפיקוח נפש. נכון שיש אחריות לאזרח ולאזרחית אבל צריכה להיות גם אכיפה. זה לא יכול להיות שאם לא הודעתי אז סבבה, 17 שנה האוטו שלי, אין לדעת, אולי מישהו משתמש בו ואולי לא. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אני מוכן לשלוח לכם מיילים שכתבתי בדיוק את זה ואני אשמח מאוד שהוועדה תנחה את משרד התחבורה – אני מזכיר שאני עובד משרד האוצר – ואנחנו גם נעשה את זה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> אז, אדוני, צריך להנחות בצורה מפורשת את משרד התחבורה. זו באמת שערורייה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אנחנו נעביר את כל הפרטים למשטרת ישראל. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו, את החשבון הזה בינינו, ניישר אחר כך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שחברת הכנסת מיכאלי לא תחשוב שאנחנו רק רוצים לפטור מזה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הרכבים האלה הם רכבים ישנים והרכבים האלה לא על הכביש. זה לא ש-180,000 רכבים נמצאים ללא טסט. אנחנו לא חושבים שהמספרים האלה בכלל מעניינים. יותר מזה, אנחנו גם יודעים שהנוהג המקובל עד היום – זה לא רק שלא הייתה אכיפה – כולם יודעים, כל עם ישראל יודע שאם הרכב שלך לא עובד, אם קיבלת בגריטה והיה לך מבצע, קיבלת, אם לא קיבלת, אכלת אותה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> לא היה לי שום מבצע. הייתה תאונה עם האוטו, הוא הלך. אבא שלי הלך – כשאני עוד הייתי מזועזעת ראש מהתאונה – למשרד הרישוי, הודיע שהאוטו נפטר, מנוחתו עדן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היום לא הולכים להודיע מכיוון שאנשים אומרים לעצמם: הרכב שלי לא פעיל, זרקתי אותו, העברתי אותו, הוא לא על הכביש, אני לא חייב, מכיוון שדורשים ממך היום – ואנחנו רוצים לשנות את זה ואני חושב שחייבים לשנות את זה – בעידן הטכנולוגי של היום, לבוא למשרד הרישוי להודיע על כך שהרכב לא על הכביש. זה לא מציאותי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, מרב רוצה להדגיש לך שהנקודה המרכזית אצלה כרגע בדיון הזה, מעבר לנושא של פיקוח נפש וכל זה, שהיא שמחה שזה לא יגיע לפקודת המסים (גביה) אלא יהיה מבוצע על ידי - - - << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> דווקא להפך, אני רציתי להגיד שמעבר לנושא של פקודת המסים (גביה) והגביה היותר שפויה וראויה, רציתי להגיד שזה פיקוח נפש והוועדה באמת חייבת לוודא שמשרד התחבורה עובר לנוהל שהוא - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בואו נסכם את ההצעה שלכם ונראה אם אנחנו עומדים בה. ההצעה שלכם באה ואומרת – נעשה נקודה מהיום, מכאן ולהבא, אחר כך נדבר אחורה, זה מה שאני מקווה שיהיה מכאן ולהבא – ייצא נייר ברור ומובן לכל, תוך חודש, שבו מסבירים לאנשים: תדעו לכם, כך וכך, במידה ותחליטו להשבית את הרכב אתם חייבים לעשות כך וכך. תכף נראה מה אתם חייבים לעשות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "מכאן ולהבא" – מכאן ולהבא על החובות? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא על החובות, מכאן ולהבא על רכבים חדשים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> על טסטים חדשים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הדיוק הוא חשוב כדי שנבין על איזה חובות מדובר – חוב שהתגבש מכאן ולהבא. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא רק חוב, כל אדם היום שיגיע לעשות טסט על הרכב שלו, קנה רכב חדש וכו', יידע באופן ברור – שלא יהיה לו תירוץ והוא יוכל להגיד "לא ידעתי" – שאם הוא רוצה להשבית את הרכב זו זכותו, אבל הוא צריך או להפקיד את הרישיון במשרד הרישוי, או - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> או לגרוט את הרכב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש ביטול רישום. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> או – ועוד מעט נדבר על זה – אולי משהו שאפשר לעשות דרך האינטרנט, אני לא יודע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אולי, זה חייב להיות. עמידה בתור מבחינתי - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רגע, עוד מעט נדבר על זה. אני אחזור על זה, אני רוצה קודם כל לראות את המבנה הכללי. צריך לעשות את זה ומכאן ולהבא אנחנו לא מאפשרים מצב של הצטברות של אנשים, שעוברת שנה ואנשים לא עושים, או שנתיים. לא מאפשרים יותר הצטברות של זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רגע, עכשיו תן לי לחזור קדימה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא אחורה, על הקדימה. "לתשומת לבך" – אני מקריא מתוך רישיון רכב שהיום קיים – "רישיון הרכב תקף רק לאחר תשלום האגרה ועמידה במבחן כשירות". כאן צריך להיות המשך: לידיעתך, רכב שהפסיק להיות שמיש, חובה עליך להודיע למשרד הרישוי שאתה מפסיק שימוש, במידה ולא, אתה תהיה חייב בתשלום. אני מציע שגם בטופס של העברת בעלות שוב פעם נגיד לו: העברת בעלות, עכשיו יהיה לך טסט, תדע לך שאם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל לא יתנו לו בכלל להעביר בעלות אם הוא בלי טסט. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש טסט. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מי שקונה, לא קונה על מנת לא להשתמש ברגע זה והוא קונה רישיון רכב בתוקף. אין מה לכתוב את זה. גם הטופס הוא כזה קטן, אין מקום לעוד הודעות, כעובדה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז אני רוצה להגיד לך שאני מכיר הרבה אנשים – כנראה עו"ד ראובני קונה רכבים טובים – שקונים ביד שנייה ומתברר שקנו חתול בשק, ודווקא אחרי הקנייה, תוך חודש או חודשיים, מתברר להם שהם לא יכולים - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אנחנו לא מדברים על אלה שיש להם חובות, אנחנו מדברים מכאן ולהבא, אנחנו רוצים שהם לא יוכלו להגיד בעוד שנתיים "לא ידעתי". << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה אירוע, העברת בעלות זה אירוע שמזכיר לאנשים, אנשים קוראים את מה שכתוב פה. אתם רוצים לא לכתוב? אל תכתבו. אם הבעיה היא הדיו של השורה הזאת, זה מאוד מכביד עליכם – אל תכתבו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> פשוט הטופס עמוס באזהרות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לך, זה חשוב מאוד, הדבר הזה צריך להיות תנאי – אני אומר למשרד התחבורה: תפנו לחשבות עכשיו – חייבים לראות איך אנחנו מעבירים את ההודעה הזאת של הפסקת הרכב והוצאתו מרישיון, השבתת הרכב, בדרך דיגיטלית. היום אנחנו מתקדמים בכל הדברים על ידי ממשל זמין, לא יכול להיות שעם הדבר הזה צריך לבוא בפועל למשרד הרישוי. מי שיודע ומי שעובר את זה – זה שעות לחכות בתור. הם לא זמינים. בן משפחתי קנה רכב, הוא היה חייב להעביר את זה במשרד הרישוי ולא בדואר בגלל שזה היה רכב של נכה – אני גם לא ידעתי את זה – גם עם המידע שהיה באינטרנט הוא רץ ממקום למקום באזור גוש דן ולא הצליח. מכוני הרישוי שהוא היה צריך, שבסמכותם לעשות את זה – המידע אמר שהם פתוחים עד 16 והיו פתוחים עד 15:30, המידע היה לא נכון וכך הוא עבר ורץ באזור ובסוף גם לא הצליח. אני רק אומר לך מה אנשים עוברים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מה שאנחנו רוצים להגיד, שמעבר לנושא של לבוא פיזית היום, צריכים למצוא עוד דרך שתקל, שאנשים לא יצטרכו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, יש גם מערכת הזדהות ממשלתית מקוונת ויש כל מיני שירותים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מסכימים לגמרי. אנחנו נמצאים במהלך ארוך טווח עם הרבה שלבים לצמצם את ההגעה של אנשים למשרדי הרישוי. רק לפני שבועות ספורים הוחלט לבטל את החובה לשאת את הפלסטיק של רישיון הנהיגה כדי שאנשים לא יגיעו למשרד הרישוי כדי להוציא אותו. כפלי רישיון וכפלי רישיון נהיגה - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מתי מגיע הנושא הזה אליכם? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך מתי. אנחנו נמצאים במהלך מול "ישראל דיגיטלית" לנושא של הזדהות, כי מה שקורה זה שצריך לוודא ששכנים מסוכסכים, למשל, אחד לא יבטל לשני את הרכב. שם, תעודת זהות ומספר רכב זה מידע שלהמון אנשים יש עליך ולכן זה זיהוי מאוד-מאוד חלש. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני מסכים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש היום מערכת הזדהות, משהו גנרי, רק צריך להצטרף לשירותים שאפשר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו נמצאים בעבודה מולם כי המשרד לנו הוא ממש התחנה הבאה שלהם בתהליך הזה, כי אנחנו משרד שמתממשק בהיקפים עצומים עם הציבור הרחב, לכן בהחלט המשרד נמצא בעבודה בנושא הזה. אני רק אפנה ואוודא שגם הסעיף המסוים הזה, לשירות המסוים הזה, ייכנס שם לתוכנית עבודה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל זה בתוכנית עבודה. אני לא רוצה לעצור, אני אומר לכם, זה פיקוח נפש. זה אחר כך אזרחים שיהיו חייבים יותר ויותר כסף. אנחנו מאוד מבקשים את אישור הוועדה. המהלך הזה הוא - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אישור הוועדה למה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לגבות את האגרה דרך - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רגע, עוד לא הגעתי לזה. אני מדבר כרגע מכאן ולהבא על רכבים שאין להם חובות ואין להם כלום. אדם קנה רכב, יש לו רכב ואנחנו רוצים ליידע אותו שמה שקרה עד עכשיו לא יקרה, שבעוד שנתיים הוא לא יבוא ויגיד לי: לא ידעתי ויצבור שנתיים. אין. מעכשיו הודיעו לך עם אותיות קידוש לבנה וכל הדברים. יותר הטיעון "לא ידעתי" לא יתקבל. את זה אנחנו רוצים למנוע. לכן, הדרך היא שבכל מקום שרק אפשר צריך להכניס את זה, יכול להיות שאולי אפילו בטסט, בתיאוריה. יכול להיות שצריכה להיות שאלה כזאת: מה קורה אם אתה רוצה להשבית רכב? לא יודע. יכול להיות. להכניס את זה במודע, כי אני לא מסתכל בהיבט של האגרה, חוה, אני מסתכל בהיבט של סכנת הנפשות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> פעם אחרונה שעברתי תיאוריה הייתה לפני 47 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> גם טסט. אם מישהו מאתנו ייגש לטסט לא בטוח שהוא יעבור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הצו, השאלה איזה חובות אתה רוצה לאפשר למרכז לגבות. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רק שנייה. קודם כל אני מדבר על המצב קדימה. בזה אנחנו מסודרים ואתם תמצאו את הדרך איך להקל על האדם שמחליט מכאן ולהבא להשבית את הרכב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, זה אקוטי, זה קריטי. לאו עכברא גנב אלא חורא גנב, אתה יודע למה אני מתכוון. זה שאנשים לא הודיעו, זה רק בגלל - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> גם הם יודעים, כל אלה שיושבים פה גם יודעים את הכלל הזה, איך שאני רואה במעוף הציפור, לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. כולם כאן יודעים את זה, זה בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להסביר את זה – לא העכבר הוא הגנב, אלא החור שיש הוא הגורם לגנב. העכבר נכנס בחור, יש חור. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אני מזכיר רק שיש 3 מיליון ומשהו אזרחים ששילמו את חובם והצהירו שהם הורידו את הרכבים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה הצהירו על השבתת רכב? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> מיליונים. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> כל שנה יש כ-200,000 שיורדים מהכביש. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מה שאורי מתכוון, שאם לא היו נניח משחטות של רכבים, לא היו גניבות של רכבים. אם לא היה להם מה לעשות עם זה שהם גונבים את הרכב אז לא היו גונבים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם לא היו קונים חלקים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הסברתי רק את המושג. בכל מקרה, דיברנו על המצב קדימה, עכשיו בואו נדבר על המצב אחורה. אם מקובל עליכם שאם האדם הודיע אחרי כל המכתבים שלכם שהוא לא יצטרך לשלם, מבחינתי אני חושב שזה בסדר. יש את הדילמה רק כשאתה אומר שאם זה יותר מ-15 שנה אז לא צריך להוכיח בכלל, ואם זה פחות מ-15, חדיש יותר, הוא צריך רק הצהרה – לא של נוטריון אלא עורך דין, נכון? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני רוצה לשמוע מה קורה בתהליך. שני דברים: מה קורה בזמן הזה? שלחו וזהו? שלחו עכשיו לאנשים, אנשים לא הצהירו, לא ידעו, לא הגיע אליהם המכתב והם תכף יהיו עכשיו ברשות האכיפה והגביה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל גם רשות האכיפה והגביה חייבת, לפני שהיא פועלת מול מישהו, למסור לו ביד. היא לא יכולה לפעול בלי זה. המדינה לא פועלת - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתם צריכים להבין שלפעמים מדובר באירועים שקרו לפני 17 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, הדרך ואיך הוא יידע – זה על כל תהליך של גביית קנסות, זה לאו דווקא פה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנחנו עושים כאן צעד שלא היה בכנסת, ואני לא חושב שהוא חברתי או הגיוני - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מה פירוש "שלא היה בכנסת"? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גביה רטרואקטיבית על אירועים שקרו לפני 17 שנה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא, לא, שלוש שנים אחורה בלבד, זהו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> החוב של שלוש שנים, אבל כמה זמן - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> זהו, רק שלוש שנים אחורה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אמרנו, רק על שלוש שנים אחורה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> גם אם היה לו 7 או 17 שנה – יש אנשים שאני יודע שהם לא שילמו 7 שנים – אנחנו גובים רק שלוש שנים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני שומע מה שאתם אומרים, אתה באמת גובה רק על שלוש שנים – אבל כמה זמן הוא כבר לא שילם? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלוש שנים. אם הוא לא שילם לפני 10 שנים, שלוש שנים - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז בתוך שלוש השנים יכול להיות אחד שכבר 10 שנים לא משלם? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן, ודאי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יפה, אז אני מדבר על זה עכשיו. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אבל לא מחייבים אותו לשלם על זה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אני מחייב אותו רק על שלוש השנים האחרונות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> האירוע של השבתת הרכב קרה לפני 17 שנה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אז הוא יצהיר וזהו, לא יגבו ממנו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז עכשיו אני מדבר ברור: האירוע של השבתת הרכב, הפעם האחרונה שהוא התניע את הרכב שלו, היה לפני 15-16 שנה, ועכשיו - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אז הוא יצהיר - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, הוא יצהיר, הוא יכול להצהיר היום. מה קרה אם האדם הזה לא הגיע? הוא כבר 17 שנה לא נמצא בכתובת הזו, הוא כבר - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז אי אפשר יהיה לתבוע אותו. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא יתבעו אותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר על גביה - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, זה מה שהוא אומר – שאם לא מגישים לאיש דואר רשום או ביד אי אפשר לתבוע אותו, אז אם לא מוצאים אותו אי אפשר לתבוע אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה אתם עושים במקרה כזה? אם לא מאתרים מישהו, יש דרך להמציא לו? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתם אומרים שאתם מוציאים מיד להוצאה לפועל – במקרה הזה זו רשות יותר רכה – שמיד יש לגבות. היום הוא לא גר שם, הוא לא יקבל את המכתב הראשון וגם את המכתב השני, לא יעשו מאמץ לחפש אותו ואז הוא מקבל חוב עם הוצאות. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> זה הוצאות זניחות בגלל שזו רשות האכיפה והגביה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה הוצאות יהיו לאדם שלא גר בכתובת, משרד התחבורה ישלח אליו מכתב, הוא לא ראה את זה ועכשיו רק דרככם הוא יגיע? אדם שזו פעם ראשונה שהוא בכלל מקבל את המכתב, זה דרככם ויש לו מיד הוצאות. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 60 שקל זה איתור מסירה? << אורח >> אושרת דיין אליהו: << אורח >> איתור ומסירה זה 40 שקל לדעתי, תלוי איפה. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> לפי התקנות של מסים (גביה), שיעור הוצאות מקסימלי הוא 44 שקלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הצו יאפשר שימוש בסמכויות של המרכז רק בחובות חדשים, אז לגבי אותם אנשים שממשיכים להשתמש ברכב, הם יבינו שעכשיו יגיעו אליהם – השנה הם לא מודיעים על השבתה כי הם כן משתמשים – יגיעו אליהם עם אמצעי הגביה של המרכז, הם גם אחורה לא שילמו, עכשיו הם יצטרכו, כדי לעשות טסט ולעמוד בכללים, לשלם גם אחורה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וזה גם היום קורה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אבל שלוש שנים אחורה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, במקרה הזה הם יצטרכו גם יותר אחורה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יותר, בטח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם מישהו השתמש גם היום בלי - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא נגבה שקל על משהו שהוא יותר משלוש שנים. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> הם לא יכולים על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היום, בלי קשר לזה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אנחנו אולי יכולים, אבל אנחנו רוצים להתחיל משהו חדש וגם לבוא לקראת האזרחים, כמו שאתם אמרתם, ובן אדם עם 17 שנה, אנחנו לא גובים ממנו על 17 שנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני שואלת בלי קשר לסמכות של המרכז. בן אדם היום רוצה לשלם טסט, הוא הבין שהוא הסתבך, הוא רוצה להשתמש ברכב ולהיות בסדר ויש לו חוב ארבע שנים אחורה – לא דורשים ממנו לשלם את זה? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> דורשים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שתמי צודקת ולא אתם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולגבי האחרים - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רגע, רבותי, יש פה אי הבנה. אדם שקיבל את המכתב ופתאום התעורר לזה – נניח שהוא כבר 10 שנים לא שילם ונסע, הוא מודה, הוא אומר: אני נוסע עוד ברכב – מה הוא צריך לעשות לפי מה שאנחנו אומרים? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> הוא הרוויח, הוא חוטא נשכר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן. הוא צריך לשלם שלוש שנים. הוא בא לטסט, לא יתנו לו להעביר טסט אלא אם כן הוא שילם את האגרה – אז יחייבו אותו לשלם אגרה על כל 10 השנים או רק על השלוש? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלוש רק. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רק על שלוש. אורי, אתה שומע? רק על שלוש. גם בטסט לא יחייבו אותו לשלם יותר משלוש שנים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בפרקטיקה של היום זה לא כך, אני לא יודע - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל אנחנו מסדרים את זה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הולכים לעשות פרקטיקה חדשה כאן. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אתם ביקשתם – אנחנו מטפלים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בטוח אם מה שהם אומרים עכשיו זה נכון מכיוון שמשפטית - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> תכתבו את זה בהחלטה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה תכתבו? יש לכם יועצת משפטית, היא אומרת אחרת. אני רואה שהיועצת המשפטית בודקת את זה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> למה? חוה אומרת את אותו דבר. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> חוה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שלוש שנים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלום שנים. הנה, היועצת המשפטית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו הנחיית היועץ. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלוש שנים, מאפריל 2015. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הנחיית היועץ היא שאת לא הולכת לגבות על מה שקרה לפני שלוש שנים ולא נעשתה שום פעולה, זה היועץ אמר, שאם לא נעשתה שום פעולה. אבל אדם עכשיו בא אליכם, אתם יודעים שהוא נסע ברכב 7 שנים - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שלוש שנים מכיוון שבכל החובות שלפני כן לא טיפלנו, לא גבינו - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא יגבו חובות לפני אפריל 2015. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> העיקרון הוא שאני אגבה רק חובות חדשים, שאני אמנע לצבור חובות לכל מיני אנשים שבפועל הרכב שלהם היה מושבת אבל מאיזושהי סיבה הם לא באו להצהיר, בין אם המכתב לא הגיע אליהם או מכול מיני סיבות שהם לא רצו לבוא ולשבת אבל אני לא אתחיל עכשיו לרדוף אחריהם. אלה שבפועל הם על הכביש, אז גם החובות החדשים יאפשרו לי להגיע אליהם, נכון? כי הם עדיין מקבלים את זה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> לא, אם אתם לא תקבלו החלטה שאנחנו יכולים לגבות שלוש שנים אחורה, אני לא אוכל לגבות את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למה לא? << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> כי יש אנשים שימשיכו לנסוע ולא יעשו טסט ואותם אתם לא נותנים לי לתפוס על ידי המרכז. יש אנשים שלא שילמו שלוש שנים והם ימשיכו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אבל אז כבר כולם יודעים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אז מה אם הם יודעים? יש רשעים גם שיודעים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מצמצם את אלה שאתה מגיע אליו מהמרכז לגבייה - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> בסוף, הקבוצה שתישאר זו הקבוצה של האנשים שנוסעים ברכבים והחליטו לא לשלם ואותם אני רוצה להעביר למרכז לגביה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת המטרה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רבותי, בוא נסכם כי השעה 14:00. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ניסן, על השאלה שאני עכשיו שואל לא קיבלתי תשובה: אותם אנשים שלא הצהירו רטרואקטיבית, לא החדשים, הם לא קיבלו, לא משנה מה - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> והם מודים שהם נוסעים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, הם לא נוסעים, הם לא נוסעים כבר ברכב, זה אירוע שהיה כבר לפני 17 שנה. עכשיו הרשות לאכיפה והגביה תטפל בחוב הזה או לא? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אם הם מודיעים שהרכב שלהם מושבת? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם לא הודיעו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם יש אצלנו מצב שבו הם חייבים, הם נמצאים ברשימת ה-180,000, לא באו אלינו להצהיר, לא לפני 17 שנה ולא היום, שהרכב לא בשימוש, מבחינתנו זה חוב שאנחנו מעבירים לגביה לגבי שלוש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מה אתה רוצה שהם יעשו? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה המשמעות של רטרואקטיבית? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מאיפה אני יודעת שהם לא נוסעים? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כשענת תגיע אליהם לגבות – נניח שהם לא שמעו, לא ידעו כלום – אם היא לא תדע למצוא את המה נפשך אז הם אף פעם לא ישלמו. היא מצאה, הם אומרים: כן, אנחנו מודים שבאמת בשלוש השנים האחרונות לא שילמנו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם יגידו שהם גם לא היו חייבים כי הרכב הושבת לפני 17 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן, לא שילמנו כי השבתנו את הרכב. אז אני מניח שההצהרה הזאת תופסת. הם יהיו פטורים, כמו אם הם הצהירו לפני שהעבירו את זה אליהם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ואם אחרי שהעבירו, גם צריך - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אמרתי שזה תופס כמו לפני. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> הם יעבירו אלינו את המידע. אנחנו, כמו כל בעל חוב אחר - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז מה, הם משלם את 40 השקלים ובזה זה נגמר? << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> לא. כל בעל חוב אחר, ברגע שבעל חוב אומר: אני לא צריך לשלם את החוב הזה, אנחנו פונים לגורם הרלוונטי ואם הוא אומר לי: באמת הוא לא צריך לשלם. אני מסתדרת עם האוצר על 40 השקלים האלה לבד, אני לא צריכה את הבן אדם. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> החשב הקודם סידר את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל הפירוש הוא שאתם נותנים להם סמכות גם על גביה רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אם הוא מודיע שהוא השבית את הרכב הוא לא משלם. אם הוא לא מודיע כלום, מה אתה רוצה שיעשו? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז אם הוא לא מודיע אתה כן נותן לו רטרואקטיבית? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> איך אני יכול לחייב אותו? באים אליו לחייב אותו, הוא אומר: רבותי, אני השבתי את הרכב – לא יגבו ממנו. אם הוא לא יגיד גם אז – אז מה אתה רוצה שיעשו? הוא מסתכל עליהם וצוחק – מה אתה רוצה שהם יעשו? הוא צריך להגיד: רבותי, השבתי את הרכב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך איפה זה עומד – מה לעשות שאנחנו לשכה שמקבלת פניות? אתה יודע כמה מבעלי החוב האלה לא נמצאים בכלל בארץ? לא יקבלו? חובות מצטברים, הכתובת שונתה - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז מה החשש? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה מצטבר והמפגש לא יהיה עכשיו, המפגש יהיה בעוד הרבה זמן - - - << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> אז אנחנו נעשה להם הפחתה. יש לנו סמכויות הפחתה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתם מכניסים את עצמכם לדברים – עד היום לא עשיתם שום דבר - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, מה אתה רוצה שיעשו כן? מה אתה רוצה? אולי האיש כן נסע? אתה רוצה לבטל לכולם? ואם האיש כן נוסע? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי מבטל – כמו שהגביה היא על שלוש שנים, גם החיוב צריך להיות מתי היה האירוע. ממתי הוא לא משלם. אותו היגיון של היועץ המשפטי, שבא ואמר שאי אפשר לגבות הרבה כסף אם לא נעשתה פעולה שלוש שנים אחורנית, ואת זה אנחנו יודעים לקבל, אותה סיבה, אותה סברה, אותו שיקול דעת שהוא נתן לגביית הכסף, גם אירוע שהיה לפני 15 שנה, 17 שנה, אנחנו לא צריכים להתעסק אתו. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אבל מישהו צריך להגיד שהיה כזה אירוע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא שילם 15 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, זה שהוא לא שילם זה לא אומר כלום – ואולי הוא נסע? הוא צריך להגיד. מה, את המינימום הזה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אולי באמת הוא לא השתמש אבל אף אחד לא עשה את זה? כל עם ישראל לא בא והכריז על זה, אז - - - << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אבל כל עם ישראל בא ומכריז. כל עם ישראל משלם. יש אנשים שלא משלמים. אנחנו צריכים לדאוג ל-3 ומשהו מיליון שמשלמים, לא לאלה שלא משלמים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא בעל רכב, יש לו אחריות על הרכב. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, יש מינימום. אתה מגיע לאיש – הרי אם אתה לא מגיע לאיש הוא ממילא לא משלם – באיזשהו שלב והאיש צריך להגיד: השתמשתי בזה או השבתי. אם הוא אומר השבתי – בסדר, אז הוא לא משלם. המינימום הוא שצריך להגיד משהו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה שם לב למה שאנחנו עושים, איזו פעולה דרקונית שלא הייתה כמותה? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> למה? מה אנחנו עושים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם הוא לא משתמש, הוא רק הודיע – הוא לא משלם אגורה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הולכים כאן לשחרר אנשים במסות. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אדוני, זה לא דרקוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה היום מעורר אירועים שהיו לפני 17 שנה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא מעורר אותם, אבל מישהו צריך להגיד שהאירוע הזה היה. אורי, מישהו צריך להגיד שהיה אירוע כזה, נכון? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא שילם אז היה אירוע. אתה כל שנה לא עושה שום דבר, עוד שנה לא ביררת את זה ועוד שנה לא ביררת - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אורי, זה שאדם לא שילם – זה אומר שהוא השבית את הרכב? הנה, עובדה שיש הרבה אנשים שלא הודיעו וברגע שהגיעו אליהם הם אמרו: אנחנו נסענו והם משלמים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא מבררים אירוע שהיה לפני 17 שנה, אנחנו מבררים אירוע של היום. הוא הפסיק להשתמש לפני 17 שנה אבל הוא גם היום לא משתמש. הוא מודיע: היום אני לא משתמש, אני לא משתמש בשלוש השנים האחרונות. לא מעניין אותי אם הוא הפסיק להשתמש לפני 6 שנים, 8 שנים או 20 שנה. כל מה שאני צריכה הוא שהוא יגיד בשלוש השנים האחרונות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זו הבעיה, שזה לא מעניין אותך ואותנו זה כן מעניין. מה שלא מעניין אותך אותנו מעניין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, זה גם אותו לא מעניין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים על אירוע שהיה לפני 17 שנה, כל שנה לא הודעתם, עוד שנה - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> חוה ואורי, רבותי, אני צריך לסגור את הישיבה. המחלוקת היא אחת: אורי בא ואומר שאם אדם לא שילם "איקס" שנים, זהו, אל תשאלו אותו בכלל, תמחקו לו אוטומטית כי אם הוא לא שילם מסתמא שהרכב מושבת, ואנחנו אומרים: מי אמר? המינימום שאנחנו מבקשים הוא להגיד. זה המינימום. מה עוד אפשר לבקש? תגיד שלא השתמשת – מוחקים לך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז למה אתה לא גובה ממנו את כל החוב? למה אתה גובה רק שלוש שנים? << דובר >> קריאות: << דובר >> זו הנחיית היועץ. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כללים לגבי שיהוי. זה לא סביר שרשות - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תשמע מה שתמי אומרת, זה לא סביר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכללים לגבי השיהוי מדברים על שלוש שנים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מאותה סיבה שאתה לא גובה כסף, גם אל תבוא אליו עם שום פעולה שאתה רוצה עכשיו לבוא אליו. אני אומר לך שאני ארצה לקבל את המידע מהם – 10,000 האלה ששילמו, חלקם שילמו את זה על אף שהם לא היו חייבים. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> נחזיר להם את הכסף. מי שיצהיר - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע מה קורה עם אבא שלי או אימא שלי כשהם מקבלים מכתב, מיד בדואר – הם כבר לא שואלים אותי – הם הולכים לשלם את זה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אדוני חבר הכנסת, אנחנו גם נפרסם בעיתון, לאלה שאין להם כתובת, בסדר? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> האנשים האלה ששילמו, ה-10,000 האלה שכן שילמו, זה לא בגלל - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> רגע, אתה מדבר על מי ששילם. עזוב רגע, אני לא מדבר כרגע על אלה ששילמו, אני לא יודע בדיוק מה המכתב. אני מדבר על מה צריך להיות. אם שלחו מכתב, בטעות נניח או בלי קשר עוד למה שסיכמנו, וחייבו אנשים על מה שלא סיכמנו, אז יחזירו להם. אני מדבר כרגע על מה שצריך להיות. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> נכון, מי שיבוא ויצהיר והוא שילם – נחזיר לו את הכסף. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם אם אני בא לקראתך בעניין הזה, לגבי החלק של הצהרה בפני עורך דין – זה עוד הוצאה כספית. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> איזו הוצאה כספית? עורך דין, לא נוטריון. למי אין חבר או בן משפחה עורך דין? באמת, יש גבול. << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> מדובר אולי על 500 שקל סך הכול, תלך לעורך דין - - - << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> איזה 500 שקל? << דובר >> יהודה גוטמן: << דובר >> אם חצי שנה לא שילמת. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> איזה עורך דין? אני לא יודע. אני מכיר אצלנו, שכן שלך עורך דין – כל עוד זה לא נוטריון – רק להצהיר שחתמת בפניו, אצלנו לא לוקחים כסף. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אפשר לבוא להוצאה לפועל, אם לא לשכן, זה עולה 44 שקלים ויש גם שכר מצווה בחינם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר על אנשים שנמצאים בכל הארץ. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> יש הוצאה לפועל בכל הארץ. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לצערנו, היום אין בית שאין בו עורך דין אחד לפחות. חברים, יש לי ישיבת סיעה, אני חייב לסיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי הנוסח עצמו של הצו, כרגע כתוב בו: אחד, שהתחילה היא מיום פרסומו של הצו – יום פרסומו של הצו יכול להיות תוך 10 ימים, אם הוועדה רוצה לתת איזושהי תקופת זמן שבמהלכה יישלחו המכתבים ויבוצע התהליך יכול להיות שיש מקום לקבוע תחילה קצת יותר מאוחרת. הדבר השני הוא שכתוב פה שזה לגבי חובות שהאדם התחייב בהם מיום 15 באפריל 2015, שזה לפי הכללים של השיהוי, מאז הם התחילו לשלוח מכתבים ומאז התחילו להיספר שלוש השנים, אבל זה אומר שזה גם חובות עבר. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> שלוש שנים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> איפה יבוא לידי ביטוי כל מה שהסברנו עכשיו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא יבוא לידי ביטוי בצו. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> בפרוטוקול של הוועדה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> תוציאו בפרוטוקול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו התחייבות שלהם כי אין מקום בצו להכניס את כל הדברים האלה, זה צו שעוסק בסמכות של המרכז לגבות. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הצו הזה יכול להיות מלווה במכתב או סיכום? << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> הוא מלווה בפרוטוקול של הוועדה וההתחייבות שלהם. ההחלטה של הוועדה יכולה להיות שהיא מבקשת לקבל משהו שחתום על ידי המנכ"ל או על ידי - - - << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> אדוני, תבקש דיווח תוך חצי שנה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> במידה והחשב הכללי לא יאשר משהו מפה, אני אעצור ואבוא אליכם. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> למה אני רוצה את הנייר? כי אני רוצה לדעת שכולנו הבנו אותו דבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אתה יכול לבקש את הנוהל כשהוא חתום על ידי נציג רלוונטי ממשרד התחבורה שכך הם יפעלו בעניין הזה. דבר אחד שהוא באמת ברמת הנוסח – מבחינת החוק, הסעיף הזה מדבר גם על חוב שהשיעור שלו נקבע בחיקוק. דיברנו על זה בתכתובת שנכון יהיה לציין גם ששיעורה של האגרה נקבע בתוספת בחלק הרלוונטי. נכניס את זה בצו עצמו. אני יכולה לקרוא את זה. << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> תמי, שהתחילה תהיה ב-1 בינואר 19. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם רוצים שהתחילה תהיה בינואר 19. עכשיו אנחנו כבר באמצע אוקטובר, זה משאיר להם חודש וחצי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בסדר. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> 1 בפברואר אפשר גם. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא משנה לי, לא חשוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקרא את הנוסח: "בתוקף סמכותי לפי פסקה (14) להגדרת "חוב" שבסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים" – שקיבלנו אותה – "ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: תחילת החוק לעניין אגרות רישיון רכב שנתיות 1. תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה" – ואנחנו נוסיף – "ששיעורה נקבע בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, שחייב נתחייב בו מיום כ"ו בניסן התשע"ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019). << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כאן כתוב שזה עובר אליהם לגביה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שמהמועד הזה הם יכולים להתחיל לגבות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לבקש ממך שאתה תעשה את הרביזיה, אצלך, כפי שאנחנו כבר רגילים, לעבוד בשיתוף פעולה גם בדברים אחרים. אני רוצה לראות את המסמכים שהם כותבים בעניין הזה, את ההתחייבות. ואני חושב שהצהרה של עורך דין צריכה לרדת ל-10 שנים, לא 15 שנה ולא 14 שנה. זה דברים שכבר לא מציאותיים ברכבים של היום. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 12.5 שנים. 15, 10 – 12 שנה, בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 10 שנים, לא צריך יותר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 12 שנה, שכל אחד ירגיש שהוא מכובד. בואו נעשה כך: אנחנו נאשר את הצו, אני אגיש רביזיה ואני אוריד אותה – אז אני לא צריך ועדה ולא כלום – אחרי שאני אראה שתסכמו את כל מה שדיברנו פה, שאתם מעלים על הכתב שזה הסיכום באמת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם עם לוחות זמנים באינטרנט. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> גם מה שדובר פה. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> עם מי התכתבתי במייל? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתי. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> אז יש סיכום עם מנכ"לית משרד התחבורה, אני אשלח. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> ישי, תכניסו את כל מה שדיברנו פה, תכניסו את כל הדברים, הם לא בצו אבל שנדע שיש את נייר הסיכום הזה, ואז אני מוריד את הרביזיה ויש לכם את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> והצורה המקוונת – מתי תהיה? חצי שנה? שלושת-רבעי שנה? תגידו תאריך יעד. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הוא אמר. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> ארבעה חודשים. אנחנו ניתן זמן להצהרה לארבעה חודשים. בזמן הזה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, לגבי האינטרנט, ביטול דרך האינטרנט. << אורח >> ישי בן אלי: << אורח >> על האינטרנט אני לא יכול להתחייב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תגידו. חצי שנה? תגידו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא יודעים, זה גם לא תלוי רק במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מי שבעד אישור הצו ירים את ידו. הצבעה בעד – פה אחד הצעת צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע"ח-2018, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני מגיש רביזיה. תעביר כמה שיותר מהר כדי שנוכל לעשות את זה. תודה לכולם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>