פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 ועדת העבודה והרווחה 15/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 258 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024), שעה 10:03 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא מפונה", של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ, חה"כ שלום דנינו, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ עאידה תומא סלימאן << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר מאיר כהן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: יורא להב הרצנו טטיאנה מזרסקי אלון שוסטר מוזמנים: נטע בר זיו – רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר אסטפניה ברזיל – אגף אסטרטגיה, משרד העבודה עילם שניר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מלי עמיאל – המוסד לביטוח לאומי רותי מור – מנהלת אגף הכנסות, המוסד לביטוח לאומי יהודה דואה – ראש המועצה המקומית קצרין מומי בר כליפא – יו"ר, ועד היישוב מנות רן מלמד – מנכ"ל, נקודת מפנה נופר בוכשטב – אחותו של יגב בוכשטב, חטוף בעזה לילה מונדר – נכדתו של אברהם מונדר, חטוף בעזה יזהר ליפשיץ – בנו של עודד ליפשיץ החטוף בעזה משתתפת באמצעים מקוונים: מירב בן זקן – דוברת, פורום מגן עוטף לבנון סגנית מנהלת הוועדה אורי ארז רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא מפונה" של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ, חה"כ שלום דנינו, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ עאידה תומא סלימאן << הלסי >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, ט' בתמוז תשפ"ד, 15 ביולי 2024. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, הצעה לדיון מהיר של היוזמים, חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום דנינו, אלון שוסטר, נעמה לזימי, עאידה תומא סלימאן, בנושא משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא מפונה. יש לנו שתי דוברות שרוצות לדבר. נופר, בבקשה. << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> תודה רבה. אני נופר, אחות של יגב בוכטשב. זה אחי הגדול. הוא נחטף מקיבוץ נירים יחד עם אשתו, רימון. לשמחתנו רימון שוחררה אחרי 53 ימים. אתם יודעים, בהתחלה כשכל המלחמה התחילה, אז אמרתי, הם בטוח יחזרו, אין סיכוי שיקרה משהו אחר. הם בטוח יחזרו ואנשים שנחטפו מהבתים שלהם, ילדים, נשים, גברים מבוגרים, צעירים, כולם יחזרו כי לא יכול להיות אחרת, כי המדינה שלנו מתחייבת לחיים ומתחייבת לאנשים שלה ותעשה הכול כדי להחזיר אותם הביתה. חזרתי על זה כל כך הרבה פעמים, ומאז רימון חזרה, ואמרתי, הנה, היא חזרה, ילדים, נשים וזה מגיע ותיכף כל השאר. מאז עברו כל כך הרבה ימים, 283, והאופטימיות של הם בטוח יחזרו, הפכה ל-אני מקווה שהם יחזרו ונעשה הכול עד שיגב יחזור ושאר החטופים. האופטימיות הזאת זה משהו שמאוד קשה לשמר ולהחזיק כשאנחנו לא רואים לזה סוף, אנחנו לא רואים שום דבר שמתקדם. מה שכן נותן לי כוח וכן נותן לי תקווה בתקופה הזאת, זה דווקא השיחות עם בני נוער, עם מקומות עבודה, עם אנשים בכלל בכל הארץ. הרבה פעמים אני עושה המון שיחות בכיכר. מגיעים לכיכר החטופים. היו לי הרבה שיחות עם אנשים מהצפון, בעיקר עם בני נוער, ובאחת השיחות שישבתי איתם, ישבתי עם בני נוער, חלקם היו מפונים מהצפון, חלקם לא מפונים. ישבנו, דיברתי, סיפרתי את הסיפור שלי, שמעתי את הסיפורים שלהם, ותוך כדי השיחה התחילו אזעקות בפלאפונים - אצלם בבתים. ברגע אחד אני רואה את כל העיניים של כל הילדים שהם יושבים מבוהלים, מסתכלים לכל כיוון, ואת הדאגה שיש להם למשפחות, לחברים שלהם שעדיין שם. בשנייה השיחה הפכה למה זה להיות בן נוער ולהיות ילד במלחמה, כשהדאגה להורים כל כך גדולה והדאגה לאנשים בצפון ובדרום ובכלל בכל הארץ היא בכל מקום. אני מודה שדווקא השיחות האלה עם הנערים עוזרות לי לשמור על קצת אופטימיות, על זה שיהיה פה עתיד טוב יותר, נערים שרוצים לחיות פה בשלום, בשקט, שיוכלו לחזור הביתה. אני מהמקום הזה גם רוצה לחזק אתכם, את תושבי הצפון, מי שפה, ולהגיד שאנחנו בדבר הזה ביחד, אני כתושבת העוטף. זה המלחמה של כולנו. אנחנו תשעה חודשים בתוך מלחמה כל כך קשה עם כל הרבה מפונים בדרום, בצפון, חיילים שנלחמים ונפצעים ונהרגים, משפחות שמתפרקות, ואנחנו חייבים להתחיל לסיים את זה. אנחנו חייבים להביא לעסקה שתחזיר את כל החטופים הביתה, מי לחיים - לחזור למשפחה שלו, ומי לשיקום, עסקה שבתקווה תביא גם שקט לצפון וקצת עתיד טוב יותר שנוכל באמת לחזור פה לנשום. אסיים ואגיד שאנחנו באמת פה איתכם כולם ביחד, והלוואי שזה יסתיים ונוכל לחזור קצת למציאות הנורמלית של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שם לפרוטוקול. << אורח >> לילה מונדר: << אורח >> נעים מאוד, קוראים לי לילה מונדר ממשפחת מונדר. ארבעה מבני המשפחה שלי נחטפו ב-7, שלושה חזרו, אחד עדיין שם. אברהם מונדר עדיין שם. אחד נרצח, רועי מונדר. זה מאוד עצוב. נושא הוועדה באמת קשור בפרנסה של תושבי הצפון, ואני חושבת כמה שזה חשוב לסיים את המלחמה עם חמאס בדרום כרגע, בשביל שגם הצפון יהיה יותר שקט. אני בטוחה שזה מה שיקרה. פרנסה זה דבר כל כך חשוב, כי אנחנו חברה קפיטליסטית שמתבססת על זה. גם אני עדיין צריכה שכר ואני עובדת במשרד החינוך. אני מורה לאומנות בתיכון אנתרופוסופי ואני לא יודעת אם השנה בכלל אני אצליח להמשיך ללמד כמו שצריך, ואם השנה הזאת בכלל תתחיל כמו שהיא אמורה להתחיל, ב-1 בספטמבר. בגלל זה אני חושבת כמה שחשוב כבר לעשות עסקה עכשיו. דבר כזה לא היה צריך לקרות. אני לא אוהבת לשמוע שאומרים שעכשיו צריך למנוע שיקרה עוד פעם, כי דבר כזה לא אמור לקרות מלכתחילה במדינה שאמורה לשמור על עצמה ולשמור על האזרחים שלה. אני רוצה להמשיך ללמד את התלמידים המדהימים שלי. אני רוצה שתהיה לי את האפשרות ואת הכוחות הנפשיים להמשיך לעשות את זה. אני חושבת שהדבר היחיד שיעזור לי לקבל כוחות נפשיים, זה ללא ספק שכל החטופים יחזרו, לא חלק, לא שליש, לא רבע, לא חצי בן אדם. זה לא עוזר. צריך את כולם עכשיו. בגלל זה כל כך חשוב עסקה עכשיו, לסיים את המלחמה הזאת אחת ולתמיד וששום דבר כזה לא יקרה לעולם, כי זה לא אמור לקרות. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. יזהר, בבקשה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אני אמשיך את דבריה. ימים קשים למשפחת החטופים. זה לא רק עסקה עכשיו. זה כבר מתחיל להיות מצב שאנחנו מפחדים שלא יהיה מה להחזיר מעבר לגופות, וצריך להחזיר את כולם, חטופים וגופות, אבל חיים הופכים למתים כשעובר הזמן, ומתחיל פחד שלא יישאר לנו מה להחזיר, או מה שנחזיר, אם זה יהיה נורמלי. אני חושב שעומדת עכשיו עסקה וכולנו צריכים באמת להסתכל על זה מהמבט של זהו, מה שלא השגנו עד היום, לא נשיג, אבל הסיטואציה שאנחנו נלחמים, אנחנו בתוכנו, יש חילוקי דעות, יש פוליטיקה בתוך הסיפור, אבל שהיא לא נותנת לנו כרגע פשוט להגיד די, הסיפור של החטופים שנמצאים במנהרות, סובלים, ואנחנו מנהלים את הכול כאילו זה נמשך. אוטוטו פגרה, קצת חו"ל, קצת כמה כוח יש לנו לכל הסיפור הזה, כל אחד באני שלו, אבל אני חושב שמבחינה מוסרית וערכית מיצינו את הנושא הזה ועוד יותר ממה שאפשר אפילו לחשוב, ופשוט להחזיר את כל החטופים החיים, את כל התצפיתניות וכל הקיבוצניקים שנחטפו, ומהמסיבה. מספיק. פשוט די, גם אם זה יהיה קצת פחות טוב מהמחיר שאם נלחץ עוד טיפה, נוכל לקבל מחר. המחיר של להילחם כשהם נמצאים בפנים, זה לחתוך את עמוד השדרה, את הבסיס שאנחנו עומדים עליו וחיים פה, ואיך ניראה בעוד שנים קדימה, וכבר יש נזקים ממש לדעתי בתוך החברה. זה לא שסע בין דעות, זה איך אנחנו כחברה לא עשינו הכול להחזיר אותם, ועכשיו כשאפשר עדיין, יש חילוקי דעות האם משהו אסטרטגי או טקטי יותר חשוב מאותם אנשים. אני חושב שטעינו פה בגדול ועכשיו פשוט צריך להחזיר אותם, אז יוצאים מפה בקריאה לכולם, לכל המפלגות ובטח לממשלה, מספיק עם הוויכוחים, מספיק עם ההסברים על עוד קצת ברפיח ועוד מעבדה ועוד נישאר. פשוט להחזיר אותם עכשיו, את כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נתחיל בדיון. חבר הכנסת יוראי ואחר כך ניתן כמה שיותר שגורמי המקצוע יתייחסו, כי אנחנו רוצים פתרונות, לא רק שיהיה דיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. אי אפשר להתחיל בלי לומר שאנחנו אתכם לגמרי ואנחנו נעשה את מה שדרוש. אין תקומה בלי שכולם חוזרים הביתה, וכולם צריכים לחזור הביתה עכשיו, אז הלב שלנו אתכם ואנחנו מתפללים שהממשלה תעשה את מה שהיא זקוקה לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שובם במהרה בריאים ושלמים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הדיון הזה עוסק ביישובי קו העימות שהממשלה בחרה שלא לפנות, שנמצאים מעבר לקו של ה-3.5 קילומטר, והחיים שלהם הם חיים בלתי אפשריים תחת איום נ"ט תמידי, תחת מטחי רקטות כשכמעט ואין לימודים, כשהיה עוד לימודים, כשהעסקים קורסים או בדרך לקרוס, כשאין שירותי בריאות, כשלעיתים אין יכולת לקנות דברים במכולת, חיים של באמת סיוט מתמשך. הדיון הזה עוסק בהם ובהיבט כחלק מההפקרה שאותם תושבים חשים, שהם הופקרו על ידי ממשלתם בהיבט הזה של הפרנסה. ממה שאני מבין, הממשלה מתייחסת לאותם תושבי קו העימות שלא פונו כאילו הם חיים ברמת גן או פתח תקווה או מודיעין, לא זכאים לשום פיצוי, לשום מתווה שעוסק בשכירים עצמם. כינסנו את הדיון הזה לשאול את הממשלה מה הפתרון שלה לאדם שגר בכפר סולד או בכפר בלום או בעבדון או באמיר או בשמיר או בחורפיש, שהעסק קרס, פוטר מהעבודה שלו. הוא לא זכאי לא לחל"ת, לא לדמי אבטלה מיוחדים. מה הממשלה מצפה שאותו אדם יעשה? היא בחרה שלא לפנות אותו והוא פוטר מהעבודה כי העסק נסגר. מה הציפייה של הממשלה מאותו אדם שפוטר מהעבודה שלו, שהוא ילך לקבץ נדבות כדי להאכיל את הילדים שלו? אני יודע שלאלו שפונו יש מתווה של חל"ת או דמי אבטלה, מענק אבטלה. אדם שפוטר מהעבודה זכאי למענק של אבטלה מהרגע שבו הוא פוטר או שהוא כבר לא עובד עד להודעה חדשה. כרגע זה הוארך עד אוגוסט 2024, אבל המדיניות היא שהוא ימשיך. אני יודע שיש מתווה אדום, כל מיני מתווים אחרים שמיועדים למעסיקים עצמם. גם הם לא אולי רלוונטיים כי הפיצוי יינתן אחרי חצי שנה, אז אתם מבקשים מאותם עסקים שהם בדרך לקריסה, שצמצמו את סד"כ העובדים שלהם, שיתבססו על כסף שאולי אין להם כדי לשלם לעובדים? ומה אם אין להם? לכן השאלה שלי היא אחת, האם לממשלה יש מתווה לעובדים שכירים כמו התנאים של המפונים השכירים שכן פונו? שתיים, בהתייחס למסלול האדום שמיועד לקו העימות, כמה כסף יצא עד כה מהמסלול האדום? לכמה עסקים שונים, ומדוע הוא על בסיס של החזר של אחת לחצי שנה ולא החזר חודשי? איך אתם מצפים מהעסקים לשרוד ולשלם אם אין להם תזרים? מה הממשלה, ואולי את פה, חברת הכנסת שמייצגת את הקואליציה, או משרדי הממשלה, מה אתם אומרים לאותו אדם שנשאר שם ביישובי קו העימות שלא פונו, אם הוא פוטר מהעבודה שלו? מה אתם מצפים ממנו לעשות אם אתם לא מציעים לו שום מענק של חל"ת או של אבטלה? האם הציפייה היא שהוא יקבץ נדבות תחת טילים, מטחי קטיושות או אני לא יודע? מה הציפייה שלכם מאותו אדם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה. אני גם רוצה להגיד, יושב פה לידי מומי ממנות. הייתי שם בשבוע שעבר. אתמול היינו בשלומי. אנחנו נוגעים באנשים האלה ויש תחושה, יכול להיות שאני לא מכיר את כל הפרטים לפרטיהם, אבל יש תחושה שאין מדינה, שהאנשים האלה חיים בעצמם. זאת התחושה, שאין מדינה, שאין מישהו שמכוון, שאין מישהו שנותן תשובות, שאין מישהו שיודע להקשיב לפעימות הלב שלהם ולראות מה קורה שם. זה מדהים לראות את זה, אז הישיבה הזאת, למרות שאין בה הרבה אנשים, היא חשובה, והכי חשוב זה לשמוע את משרדי הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו למאיר, למרות שיש פה תושבי צפון שבאו להשמיע את הזעקה שלהם. אנחנו חברי אופוזיציה. כשאני מסתובב שם אני מתבייש למרות שאני באופוזיציה, כי אותם תושבים אומרים לי שהם מסוגלים לאירוע הביטחוני. יש להם חוסן והם מבינים למה הם שם, והם פטריוטים וציונים והם שם מסיבה. מה ששובר אותם זאת ההתעלמות שלא רואים אותם, את הצרכים שלהם, את הילדים שלהם, וזה היבט מאוד חשוב, כי הם רוצים להתפרנס אבל המצב סגר להם את העסקים. פיטרו אותם ועכשיו הם מול שוקת שבורה שממשיכים להפקיר אותם. אני אשמח לשמוע ממשרדי הממשלה מה הפתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כל ניתן למומי. בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> מומי בר כליפא, אני יושב-ראש ועד מנות. לפני שבוע וחצי אירחנו אצלנו ביישוב כמות נכבדה של חברי כנסת על מנת להראות להם את אופן החיים של יישוב לא מפונה. אני חייב רק לציין שמעבר לזה שפיטרו אנשים ואין להם כסף, יש גם עניין אחר. ההוצאות גדלו ולזה אף אחד לא שם לב. אני תיכף אגע בזה. קודם כל אנחנו נפגשים פה אחרי תשעה חודשים. אני חושב שהמערכת קצת כשלה. שכחו אותנו. אנשים איבדו פרנסה. אני יכול להגיד לך שאני בתור יושב-ראש יישוב מחלק מתרומות סלי מזון בסתר בשביל לא לפגוע באנשים. יש אצלנו אנשים שעובדים בחיפה, ובחיפה אין מלחמה, אז בחודש הראשון המעסיק הבין שזה מלחמה, ובחודש השני היה לו קצת אמפתיה, ובחודש השלישי הוא שם מכתב פיטורים. האבטלה נגמרה והאנשים האלה יושבים בבית כי האימא לא יכולה לצאת לעבוד כשהילדים שלה נמצאים שם. יש משפט שאומר, עדיף תמונה אחת מאלף מילים. הם ראו את זה. כל מערך ההגנה נמצא מתחת לבתים שלנו. אימהות לא יכולות לצאת לעבוד ולהשאיר את הילדים בבית. יש אנשים שבשביל לא לאבד את הפרנסה שלהם, מעסיקים בייביסיטר. זה אומר שהם לוקחים את הכסף מכיס ימין ומעבירים אותו לכיס שמאל. הממשלה עד עכשיו, תשעה חודשים לא חשבה שצריך להתערב בזה. יש את המפונים. יש להם מתווה. הוא נמצא בבית מלון. נכון, אני לא מקנא בהם אבל לפחות ברמה הכלכלית יש להם מתווה. אנשים אצלנו נופלים מהנכסים שלהם. יש אנשים שברחו עם הילדים שלהם, שלא מסוגלים לשבת אצלנו ביישוב, והם משלמים משכנתא והם משלמים ארנונה. ארנונה לעסקים אנחנו משלמים, והם משלמים שכירות במקום אחר ולא עובדים כי הם עזבו את האזור שלהם. הם עברו לתל אביב, לנתניה. כמה זמן המשפחות האלה יכולות להחזיק מעמד? איך זה יכול להיות שאנחנו אחרי תשעה חודשים יושבים פה? איפה היינו אחרי שלושה חודשים? דיברנו על העניין הזה שיש יותר הוצאות. יש יותר הוצאות כי אין חיי חברה וצריך להוציא את הילדים החוצה, אז הם מוציאים אותם לכל מיני אתרים בחוץ, ומשלמים הרבה מאוד כסף. אוכל בחוץ, יותר חשמל. דרך אגב, משהו מאוד חשוב. דיברו פה על מסלול אדום. אנחנו, יישוב מנות, שהיינו לפני המלחמה 5.170, ביקשנו לעשות חישוב מחדש. עשו לנו את המדידה מחדש והגענו ל-4.9. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה קילומטרים מרחק מהגבול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> עד עכשיו לא פתחו לנו את המסלול האדום להגשת מקדמות. אתה אומר, משלמים פעם בחצי שנה. עדיין לא פתחו לנו. זה אחרי שסידרו לנו את המרחק. אין לנו לי לפנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא קיימתם דיון נוסף בוועדת הכספים ועוד ועדות בכנסת שנוגעים בדבר? << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> אני חייב להגיד, יש בן אדם אחד שמטפל בי, זה איתמר בן ישראל, המשנה לראש הממשלה. הוא נלחם בכל מקום. גם אתמול דיברנו שאנחנו צריכים לפנות לרשות המיסים על מנת שיפתחו לנו. אף אחד לא פותח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מתאים לוועדת כספים. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> אף אחד לא פותח. שלחנו אין-ספור פניות. איך אנשים יכולים לחיות אחרי תשעה חודשים בלי פרנסה? אנשים אכלו את החסכונות שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, אתה ממעלה יוסף? << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מפונים אבל, מעלה יוסף. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> אנחנו לא מפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חלק מפונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ששון גואטה, חבר הכנסת, אני יודעת שהוא מפונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חלק מהמועצות האזוריות פונו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעלה יוסף לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת מועצה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> חלק מהיישובים מפונים. חלק, דרך אגב, הצלחנו לפנות דרך תרומות, משפחות המבוגרים, אז כמובן שאלה שהתפנו דרך זה, לא עובדים, אבל לפחות הם היו מטופלים בבתי מלון, אבל זה תרומות, זה לא המדינה. איפה המדינה תשעה חודשים? איך זה יכול להיות? אתם תיכף יוצאים לפגרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו עובדים בפגרה. יש ישיבות בפגרה בכנסת. הכנסת לא ננעלת. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> זה לא רק תוספת של חל"ת ודמי אבטלה שמקבלים 70%. התושבים האלה צריכים לקבל שיפוי. אנשים, ההוצאות שלהם גדלו. זה לא רק עניין של לתת לו דמי אבטלה 70%. אין לנו שירותי רפואה. אין שירותים. הוט ובזק לא מגיעים לאזור בכלל. משלוחים לא מגיעים אלינו. אנחנו נפגשים איתם בעכו בשביל לקבל משלוח. לא יכול להיות ששכחו אותנו תשעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, ניתן לגורמי המקצוע. היו פה שני דיונים. ב-28 במאי הייתה נציגת האוצר, והיה ב-2 ביולי. האוצר לא מצאו לנכון להגיע. אני לא רואה אותם פה בפרוטוקול. מאז לא היה. אנחנו רוצים להעביר את רשות הדיבור לנציגת האוצר או לנציג האוצר. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> שלום, אני נטע בר זיו, אני רכזת תעסוקה באגף תקציבים באוצר. עלו פה הרבה טענות כלפי המסלול האדום. צר לי שרשות המיסים לא נמצאים פה כי הם בפרטים של זה. אני מצטערת שלא אוכל לענות על כל השאלות. אני אנסה לענות על כמה שאפשר. כמו שאמרת, המסלול האדום אמור חל על יישובי קו העימות, והעיקרון שלפיו הוא פועל זה שהמעסיק מקבל שיפוי גם על השכר של העובד, כך שהוא לא צריך לפטר אותו כי הוא בעצם מקבל שיפוי על השכר שלו. ככה העובד גם מקבל 100% מהשכר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ספרי לנו על ההקבלה בין אני משלם כמעסיק, מתי אני מקבל את הכסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה דיוק שרשות המיסים יצטרכו לענות, אבל בגדול כל חודשיים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, הדיון פה על נושא תעסוקה, של דמי אבטלה. זה דיון אחר לגמרי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת הייתה טעות לא להביא לכאן את רשות המיסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אבל הוא בנושא דמי אבטלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא משנה. יש מסלול אדום. אם אני מעסיק, אני צריך לשלם ולא לפטר את העובד שלי. שואלים המעסיקים, אני משלם חודש ועוד חודש ועוד חודש ואני לא מקבל את הכסף, ואני פושט רגל. אין לי כסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אתה צודק, יש פה איזו שהיא בעיה. להבנתי התשלום מתקבל אחת לחודשיים ורשות המיסים עושה מאמצים לתת מקדמות, אבל אני לא יכולה לענות על זה כי אני לא רשות המיסים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שאני מכיר. אני מכיר שהזכות על הפיצויים והגובה - - - תוך שישה חודשים ולא תוך חודשיים. מה המענה שלכם לאדם שפוטר מהעבודה שלו, שהעסק נסגר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממה הוא יחיה? אין קצבת קיום? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אענה על שתי השאלות. הסיפור של העיתוי, אני יודעת שרשות המיסים עושים מאמצים לתת מקדמות, ככה שהם יתנו ודאות לעסק שהוא לא יצטרך להיסגר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהקשר הזה אנחנו נשמח להבין כמה כסף כבר הוקצה לתוך המסלול האדום? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אשמח לענות לך. אין לי את הנתונים כרגע פה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אולי תבקשו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ביקשתי. אני מקווה שיענו לי במהלך הדיון, ואם לא אני אעביר את הנתונים אחר כך. זה הסיפור של המסלול האדום. להבנתי רשות המיסים עושה מאמצים כדי לצמצמם את הפער הזה שבאמת לא נותן ודאות למעסיקים. ככל שהדבר הזה מתקיים, הוא הרבה יותר טוב לעובד כי במצב האלטרנטיבי של אבטלה העובד מקבל במקסימום 70% ובממוצע בפועל 50% מהשכר שלו, אז ברור שעדיף לו ולכולם שהעסק ימשיך לעבוד, יקבל את הפיצוי מרשות המיסים וישלם לעובד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בפועל הוא חורג. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני מסכימה. אנחנו מבינים שהוא חורג. גם רשות המיסים עושה מאמצים כדי שהוא לא יחרוג בצד של המעסיקים. בצד השני אתה אומר, אם עסק נסגר או מצמצם פעילות. זאת השאלה, למה הוא בוחר לצמצם פעילות? אם הוא בוחר לצמצם פעילות כי זאת ההעדפה שלו, זה דבר אחד, אבל אם יש פה איזו שהיא בעיה של הסברה או של ודאות או של דברים אחרים, אז אני חושבת שהמדינה, ואנחנו פועלים לזה, צריכה לצמצם את חוסר הודאות הזה, כי בסוף אנחנו מבינים שזה טוב גם לעסק וגם לעובד עצמו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים, רק שזה לא המצב. מצב העניינים הוא שהרבה מאוד עסקים בקריסה או בדרך לקריסה, ורשות המיסים לא מספקת את הסחורה במובן של ודאות. יש גם בעלי עסקים שפונו אבל העובדים שלהם לא פונו. יש כל מיני תמהילים. המסלול הזה שהוא העיקרי, גם הוא חורק והשאלה היא מה המענה שלכם לאדם שגר בכפר בלום ופוטר מהעבודה שלו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בתקציב 2024 תוכננו כל מיני מענים לשלל סוגי האוכלוסיות. הסיפור הזה לא נכנס, הסיפור של בן אדם שפוטר. הוא יכול לקבל אבטלה כמו כל עובד רגיל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא מיצה, לא? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו לא שיערנו כשבנינו את תקציב 2024 שתהיה פה בעיה כל כך מתמשכת, וגם חשבנו ואנחנו עדיין חושבים שהפתרון של המסלול האדום הוא אמור לעבוד וצריך למצוא את המענים. הוא יותר טוב לעובד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שאת אומרת זה לשכירים שפוטרו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אומרת שכרגע אין להם מענה במסגרת החקיקה הקיימת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי שהוא יכול לתת מענה לקבוצה הזאת? דנו ב-28 במאי. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> גיל, אני גם רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> יש המון שעובדים בחיפה. מה קורה להם? הם לא קשורים בכלל למסלול אדום. המעסיק שלהם נמצא במקום שאין מלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סעיף 9 לחוק הביטוח לאומי שנותן מענה לקבוצה. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> ביחס לשאלה שלך לגבי סעיף 9, מענק חלף אבטלה שהיה במסגרת הסכם סעיף 9 הוא באמת רק לאוכלוסייה המפונה, וזה המענק שתואר. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> זה הכול למפונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם לא מפונים. ביקשנו. יש לנו את הפרוטוקול והייתם צריכים לבוא עם תשובה. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> אז יכולים למות, תשעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לך מענה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אומרת שבתקציב 2024 הפעולה הזאת לא נלקחה בחשבון, ולכן ככל שהממשלה או הדרג המדיני יחליט לפעול לה, אז צריך לה מקור תקציבי שכרגע הוא לא נמצא בתוך תקציב 2024. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין דיונים באוצר למול המציאות המתמשכת הזאת, כן לתת איזשהו מתווה? מה אתם ממליצים כגורמי מקצוע לדרג הנבחר לעשות בנידון? אתם ניתחתם את התופעה? אתם יודעים כמה שכירים פוטרו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. אם אתה רוצה אני יכולה להציג נתונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ביטוח לאומי אולי יכול להרחיב יותר. יש כ-5,500 זכאים פוטנציאליים שהם גם בצפון וגם בדרום. אני מכלילה את כל מי שזכאי כיום במסלול מחזורים. יש לנו את הפילוח? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> יש לי. רוב הקבוצה נמצאת בצפון, בייחוד כי כבר הקבוצה בדרום שמקבלת מסלול מחזורים היא יותר מצומצמת, אבל זה גם עניין משפטי של איזה הבחנה אפשר לעשות בין האזורים. הקבוצה כפי שאנחנו תופסים אותה, היא הקבוצה שמקבלת מסלול מחזורים מקרן מס רכוש, שזה גם קו העימות שלא מפונים וגם היישובים שעדיין זכאים בדרום לקרן מס רכוש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש בישראל סביב 5,500 אנשים שפוטרו מהעבודה שלהם וכרגע הם בסטטוס של - - - ? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה קבוצת הזכאים הפוטנציאלית. זה אומר אנשים שמיצו את דמי האבטלה שלהם מתחילת המלחמה. יכול להיות שחלק מהאנשים האלה כבר חזרו לעבודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון שלכם לאותם אנשים בתוך הדרג המקצועי? מה המלצתם לדרג הנבחר שאמר לכם, אין לי כסף לזה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני מחלקת את התשובה לשני חלקים. אחד, הייתי רוצה באידיאל שהמודל של המסלול האדום יעבוד, כי הוא יותר טוב לעובדים עצמם, לכן במישור הזה עושים את הפעולות הנדרשות כדי שהוא יעבוד יותר טוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואי נפרק את זה, כי כדי שזה יעבוד יותר טוב את צריכה להגיד לי מה עובד לא טוב, לכן האם את יודעת להגיד לי כמה כסף יצא? את האוצר, את אמורה לדעת כמה כסף יש, כמה כסף יצא, כמה כסף נשאר. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אז זה בכל זאת אצל רשות המיסים ולכן אני עושה את המאמצים לברר את זה. אני מקווה שזה יהיה בדיון הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה את חושבת שהוא לא עובד טוב? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> יש בעיה של ודאות למעסיק, לכן זה משהו שצריך לפתור. להבנתי נעשות פעולות כבר בכיוון הזה, אבל זה רשות המיסים ידעו להרחיב יותר. זה במישור הראשון. אנחנו מבינים שהוא יותר טוב גם למעסיק וגם יותר טוב לעובד, כי העובד מקבל 100% שכר ולא את האלטרנטיבה. היה והדבר הזה לא עובד, היה ומיצינו את כל הפעולות שאנחנו יכולים לעשות, אז יש פה בעיה. ככל שהמצב בצפון הוא מתמשך, ואני מזכירה לכם שבינואר 2024 אנחנו לא ידענו בדיוק שהמצב יתמשך כל כך הרבה, אז יש פה בעיה שצריך לשים את הדעת עליה. הפעולה הזאת היא עולה כסף והיא דורשת מקור תקציבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מאות מיליונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם מדובר בפוטנציאל של 5,500 מענק אבטלה - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה תלוי לאיזה תקופה אתה לוקח את זה. זה תלוי בכל מיני משתנים. זה נע בין עשרות למאות מיליונים. זה טווח מאוד גדול. אנחנו קודם כל צריכים לעשות את המאמצים כדי שהמסלולים הקיימים יהיו, כי באמת אנחנו מאמינים בהם מקצועית שהם יותר טובים. היה והדבר הזה לא קורה, אז יש פה סדרי עדיפויות והממשלה תצטרך להחליט מה היא עושה עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בין המציעים. הצטרפתי לבקשה. אני חושב שצריכים להיות ריאליים. בפורמט הזה ההישג הנדרש הוא לנסות לשכנע אתכן, עובדות המדינה היקרות שאני בטוח שמרגישות לא נוח עם חוסר היכולת לתת מענה לרבים שנמצאים במצוקה. אין יכולת לקבל את המציאות שבה בין אם מדובר במפעלים או עסקים של מפונים שמתרסקים וכתוצאה מזה בני האדם הקשורים בכך, העובדים ישירות ובני המשפחה, מטה לחמם נכרת, ובין אם מדובר במי שלא פונה, שמצבו לעיתים עוד יותר חמור או בוודאי מושפע באופן מהותי. בינואר–פברואר ידענו שזה ייקח חודשים ארוכים עד שהמלחמה בצפון תסתיים. אני עונה לשאלת הינואר–פברואר. אני לא מקבל את הטענה שאי אפשר היה לצפות משבר מתמשך. היום אם אנחנו נעצור והחיזבאללה יצטרפו למשמר הלאומי של הוותיקן או של השוויצרים, אנחנו צפויים לשנים ארוכות של שיקום, בין היתר כלכלי ותעסוקתי. המצווה עליכם להטמיע את האימה הכלכלית ששורה כעת על עשרות אלפים, אולי מאות אלפי ישראלים, וכפי שדורשים מאיתנו בצדק משפחות החטופים והנרצחים, משפחות הנפגעים או החללים הכלכליים צריכים להטריד את מנוחתנו עד כדי כך שאתן צריכות להוביל את דחיקת התקצוב, החשיבה, המדיניות. אנחנו לא מומחים לתחומים שאתם מומחים. אתם יודעים מה צריך לעשות. צריך לייצר ודאות. צריך לתת גשרים וקביים לעסקים, ולתת מידע ותקציב עבור האנשים שלשמם אנחנו מדברים. אין פה טובים ורעים. יש פה מי שתפקידו להוביל. תפקידנו לפקח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. חברת הכנסת תומא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. את האמת, כמי שמגיעה מהצפון, אני גם מכירה חלק מהמקומות שלא פונו למרות שהם נמצאים בתוך המלחמה הזו. כולם מדברים על סכנת מלחמה שיכולה להתחולל ואני מבינה שהסכנה עדיין קיימת, שתהיה אסקלציה ויהיה מצב יותר גרוע שאני מקווה שלא נגיע אליו, אבל אנחנו כבר שם. מה שלא אומרים ולא מגלים, שאנחנו כבר במלחמה הזו. אנשים שלא פונו, מסתכלים עליהם כאילו הכול הולך אצלם כרגיל, ושום דבר לא הולך כרגיל. אני גרה בעכו. אתמול התקיים דיון של כל הסוחרים בעיר העתיקה על הפגיעה הכלכלית הקשה שנעשתה בעסקים שלהם, ואנחנו כאילו רחוקים אפילו מהצפון שאנחנו מדברים עליו. הייתי גם בגוש חלב והייתי במקומות שלא פונו, בפסוטה, בכל מיני. לא רק שהם עבדו אולי במקומות עבודה שפונו או נסגרו בגלל המצב, אלא גם אלה שעובדים בתוך המקומות שלהם, הפעילות הכלכלית של העסקים כולה נפגעה, אז אנשים שמשתכרים מהעסקים האלה הם גם נפגעו קשות או שחלק מהם אפילו ירדו בשעות העבודה כי העסקים שלהם לא עובדים. אנחנו מסתכלים על המצב הזה ומבקשים מהציבור ומהאזרחים שיחזיקו מעמד. איך יחזיקו מעמד? להגיד לך את האמת? אנחנו פונים פה לעובדות מדינה כאשר אנחנו יודעים שההחלטה היא לא בידיים שלהן. כדי שהן יציעו את ההצעות המקצועיות ביותר, ואני יודעת שיש להן רמה מקצועית מאוד גבוהה. נתקלתי בה בדברים אחרים. אני יודעת שזה לא בהחלטה שלהן. זה בהחלטה לצערי של הדרג הפוליטי שמעדיף לנווט את התקציבים למקום אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שאני לא רגיל לכנות שהופגנה כאן. 'חשבנו שזה לא יהיה ארוך ולכן לא הכנסנו את זה לתקציב'. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> היו כל מיני שיקולים. גם זה וגם חשבנו שהמסלול הקיים הוא יותר טוב, שצריך לדבוק בו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבקר אבל אני אומר, להרבה דברים יודעים לעשות התאמות. את יושבת בוועדת כספים. את יודעת שמגיעים כל יום בקשות להעברות תקציב של מיליארדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תעלי את זה בוועדת כספים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חבר הכנסת יוראי, זה מה שאני אומרת. כשרוצים, עושים התאמות. השאלה מי מנווט את המדיניות? הממשלה, השר. האם הוא רוצה לעשות את התהליך הזה? אם אני יושבת במקום הזה, הייתי מעבידה אותם 20 שעות ביום כדי שיביאו לי את ההצעות המקצועיות הכי טובות שיש להם כדי לתת את המתווה הכי טוב לאזרחים, אבל זה לא שם. אין. האם הצעתן הצעות ונתקבלו או לא נתקבלו? האם זה בכלל על סדר-יומכן מבחינת עבודה בתוך המשרד? כי בסופו של דבר האנשים לא יכולים לחכות סתם. האם אתם עובדים על פיתוח איזשהו מתווה? האם יש משהו שאני הולכת לשמוע עליו בוועדת הכספים מאוד בקרוב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לדבריה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא כל כך מבינה את השאלה. מתקיימים דיונים בנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה, רוצה להתייחס? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, היושבת-ראש. היה לי חשוב להגיע. אני עדיין נמצאת בהתרשמות מהסיור אתמול במסגרת הוועדה לפיתוח נגב וגליל. סיירנו בצפת. צפת זה לא ישוב מפונה, לא ישוב ספר. המסחר והתיירות מתו בצפת. צפת שהיא הייתה מלאת אנשים, אני מדברת גם על תיירות פנים, גם על תיירות חוץ, אין כלום. הסתובבתי ברחוב של הגלריות עם דלתות כחולות יפות עם כאלה מנעולים. הכול סגור. מצאתי תלוי מודעת אבל – התיירות והמסחר בצפת ז"ל. זה לא תופעה, זה מצב מזעזע. מאחורי כל דלת יש משפחה או כמה משפחות של העובדים, משפחות שלא זכאים לא לפיצויים, לא לדמי אבטלה. כלום. למדינה אין פתרון לאנשים האלה, וזה אלפי אנשים שלא נקראים מפונים. אני לא מדברת רק על תושבי צפת. גם ישובים שמסביב שהם עבדו, או בצפת עצמה או ביישובים שמפונים או מסביב. כל הצפון מת, פשוט דממה, שומם. זה מזעזע שעד היום, כבר תשעה חודשים למדינה אין פתרון. אני מסכימה איתך, חברת הכנסת עאידה, שכשרוצים למצוא פתרון, מוצאים אותו. צריכה להיות תוכנית לשכירים להגיש דמי אבטלה, וגם לאפשר לקבל אבטלה לאלה שמיצו. אין הזדמנויות פרנסה עכשיו באזור. אתם רוצים שהאזור יתרוקן לגמרי? אנשים יכולים לקחת את הילדים ולעזוב לגמרי למרכז הארץ, מחדרה עד גדרה, אבל מה יהיה בצפון? זה אזור אסטרטגי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך? עם איזה כסף הם יעברו לשם? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וגם אין כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכל זאת לוקחים את החסכונות שלהם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מאבדים אנשים. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> אנחנו היום במלחמה הזאת מבינים מה זה הפריפריה. פערי החינוך, פערי משכורות. אנשים עוזבים, לא חוזרים. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> גבירתי, אני ראש המועצה המקומית קצרין. בואו תשמעו רגע את הדברים מהשטח, כי יש פה שיח לצערי מאוד מנותק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תן לה להשלים את דבריה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להוסיף. היה לנו דיון קודם על העובדים השעתיים שנפגעו בתקופת המלחמה והם לא מקבלים דמי אבטלה. פשוט מורידים להם את שעות העבודה שלהם ואז הם לא מקבלים אבטלה. אני חושבת שאם מדברים כבר על מתווה, בואו נקווה, צריך להכניס גם אותם לאיזשהו הסדר. אם מדברים על כל העסקים של תיירות ושל מסעדנות, בדרך כלל מי שעובדים שם, עובדים שעתיים ואז הם נפגעים. הם לא מפוטרים, הם פשוט נפגעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> יהודה דואה, ראש מועצה מקומית קצרין. אני קיבלתי זימון לוועדה. שוחחתי עם ראשי הרשויות, חבריי, אבל בכל מקרה היה לי מאוד חשוב לבוא ולהשמיע את הדברים. אני שומע כאן את השיח של חברי הכנסת ושל הנציגים המקצועיים, ואני אומר לכם באופן מאוד עצוב, יש פה ניתוק עצום ברמה שקשה לי לתאר אותה. כולנו יושבים כאן בוועדה, מאוד נחמד, בירושלים. כשאני מגיע לירושלים, בסך הכול פורח ואנחנו רואים את הדברים מתקדמים, לבין מה שקורה אצלנו בבית. אתם מדברים פה על זה שאתם ראיתם שהעסקים קורסים, ראיתם דלתות סגורות. אנחנו מדברים פה על לחם. אנחנו מדברים פה על ילדים ועל משפחות שנכנסו למעגל העוני מכיוון שאין להם פתרון. דיברו פה אסקלציה, תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה. איפה אתם חיים? יש מלחמה. שבוע שעבר נרצחו בדרך הביתה ניר ונועה ברנס. זה לא ליד, זה לא כמעט, זה מלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה. עשרות אחוזים ממשקי הבית בקצרין ורמת הגולן חיים ומתפרנסים אך ורק מתיירות. אין תיירות. לכו תבדקו את אחוזי התפוסה במלונאות. אתם תהיו בשוק. אין תיירות. להביא מפונים אלינו, גם לא מביאים כי לאן תביא מפונים, לאזור מלחמה? גם מבחינת החל"ת וגם מבחינת האבטלה צריך את זה ביושר. זה לא 100%, זה 70%. אי אפשר להתקיים ככה. אי אפשר לפרנס בית, אי אפשר לכלכל משפחה. ינואר-פברואר. חבר'ה, אנחנו באוגוסט. פונים אליי הורים שלא יכולים לקנות ציוד לבית הספר, הורים מכביכול סוציו אקונומי סביר פלוס, לילדים שלהם. אני מצפה מכל אחד מכם להגיע לא כאן, לעשות את הוועדות האלו כמו שנגב וגליל עשו. נגב גליל היו אמורים להגיע אליי בחמישי לא האחרון, אחד לפניו. למה הם לא הגיעו? כי כל קצרין נשרפה. עשרות אלפי דונמים שרופים, עסקים קורסים, עסקים נסגרים. העובדים בחל"ת גמורים ופשוט אין פתרון. אנחנו פונים לכל הגורמים, אין פתרון. אני אומר בכנות, לא מעניין אותי שאתם מדברים פה, שר כזה, שרה כזאת, יושב-ראש כזה. כולכם פה שליחי ציבור. כולכם פה נציגי הציבור. אנחנו רוצים תשובות לא מחר, לא עוד שבוע. אנחנו רוצים לדעת מה קורה איתנו. אני בוועדת הכספים הייתי בשבוע שעבר לגבי הפיצוי לעסקים. אני שומע גם את הנציגים מהאוצר, מחכה לזה, מחכה לזה, מחכה לזה. הבנק לא מחכה, המע"מ לא מחכה, ביטוח לאומי, מס הכנסה לא מחכה. החלב שצריך לקנות לילד לא מחכה אבל פה מחכים. אותו דבר השכירים. אחוזי האבטלה עולים, מאות עובדים בחל"ת. אין להם איך להתקיים ואני מוצא בסוף בצער גדול חוסר מענה, חוסר תשובות. מישהו צריך לדרוש עם דד-ליין תשובות, כי בסוף אתם תביאו את המצב הזה. אתם תביאו את המצב של יום אחרי המלחמה, שאתם במו ידכם קראתם גזר דין על רמת הגולן והצפון. זהו, אתם בהכרעה כזאת אומרים פה קדיש על רמת הגולן והצפון, כי מי יבוא? האוכלוסייה החזקה שפונתה? צריך להתפלל שהיא תחזור. האוכלוסייה שנשארה שורדת בשיניים וכבר היא אומרת, לאן אני אבוא? אתם חייבים להיכנס לאירוע הזה כל יום ויום. לא פעם בשבוע, לא פעם בשבועיים. כל יום ויום צריך למצוא לזה פתרונות, ועכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה בבקשה לאגף התקציבים. במסגרת החלטת ממשלה, למה לא הכנסתם את כל הסוגיות שעלו פה, בעיקר דמי האבטלה? למה הוצאתם את זה מחוץ להחלטת ממשלה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> איזו החלטה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החלטת ממשלה בעניין הצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כדי להבין מה הסכום, אם אפשר לקבל נתון? אתם הערכתם שהכמות הפוטנציאלית של השכירים שפוטרו עומדת על כ-5,500. אתם עומדים מאחורי הנתון הזה? הוא נבדק? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה נתונים של ביטוח לאומי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נשמע את הביטוח הלאומי לגבי נתוני יישובי קו העימות שלא פונו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביטוח לאומי ואחר כך מירב. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> שמי מלי עמיאל מביטוח לאומי. אין לי כרגע נתונים על כמה זה יעלה לתת את מענק החלף, אבל אני יכולה כן לתת לכם כמה שילמנו על מענק חלף לאנשים שמפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא מפונים. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע. אני לא יכולה להגיד. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> זה לא הדיון, על הלא מפונים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שביקשתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקשר לנתונים שקיבלנו במאי מכם. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> הנתונים שאתם קיבלתם זה על תשלומים ששילמנו חלף אבטלה למפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מלי, הדיון הוא על הלא מפונים. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> אני יודעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה אנשים מיצו את מה שמגיע להם בדין? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> ביקשתי עכשיו שישלחו לי את הנתון הזה. הם עדיין לא שלחו לי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ה-5,500 בכל יישובי קו העימות? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה כולל גם את הדרום. הבנצ'מרק שלנו, יכול להיות שאפשר לעשות הבחנות משפטיות אחרות, על 5,500 משקף גם את הצפון וגם את הדרום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא פונו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> שפונו וחזרו, ואנשים שעדיין לא - - - << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> מי חזר בצפון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני מדברת על הדרום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מלי, אני אשמח אם תוכלי לברר את הנתונים העדכניים, בסדר? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> אני עכשיו בודקת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר בינתיים לשמוע את מירב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז להעלות בינתיים את מירב בן זקן מפורום מגן עוטף לבנון, בזום. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> קודם כל לי יש את הנתונים. לא מפתיע אותי שאף אחד מהנציגים הגיע לא מוכן. אני הייתי גם בוועדות הקודמות וגם שם זה היה ככה. קודם כל אני מירב, אני מייצגת את פורום מגן עוטף לבנון. הפורום הזה מייצג 19 יישובים וקיבוצים שלא מפונים בקו העימות, אותם אנשים שאנחנו מדברים עליהם. הנתונים שהוצגו על ידי הביטוח הלאומי בפגישה בוועדה האחרונה שהייתה במאי, הם הוצגו בצורה כזאת שבנובמבר ודצמבר הנתונים הראו על כ-900 עובדים שהוצאו לחל"ת מאותם 19 יישובים. במרץ בסביבות 43% חזרו לעבודה. מפה הם הסיקו שיש מקומות עבודה בצפון. מה שהם לא השכילו לבדוק, באיזה מקומות עבודה אותם אנשים התחילו לעבוד? רוב האנשים פשוט עזבו את הצפון. הם עדיין רשומים במשרד הפנים על הצפון, אז משום מה הם חושבים שכנראה יש עבודה בצפון. מזה הם הסיקו שיש מספיק תעסוקה ולכן לא הקדישו זמן לעניין הארכת החל"ת. הם טענו שאנשים, יש להם מספיק זמן, כחצי שנה לחזור לעבודה. באפריל זה היה המסה הגדולה של החל"ת שהסתיים. זה היה כ-500 איש ועוד 150 הצטרפו אלינו ביוני, זאת אומרת שסך הכול נכון ליוני 2024 יש כ-650 איש שהוצאו לחל"ת וכרגע אין להם שום הכנסה. זה נכון לנתונים שהם הציגו במאי. אני לא יודעת כמה מהאנשים האלה באפריל כשהסתיים להם החל"ת, פשוט עזבו את הצפון ומצאו עבודה במרכז וכרגע הם חיים במרכז. מה שחשוב לי לציין, שאותם 43% שבמרץ עזבו למרכז ומצאו מקום עבודה, ואותם אנשים באפריל שפשוט חיכו לסוף יוני שהילדים יסיימו את הלימודים ואז עזבו את הצפון, האנשים האלה פשוט מצאו מקומות עבודה ובתים לבד, להבדיל מהמפונים שהם מקבלים סיוע. מה שאני מנסה להגיד, שברגע שתירצו להחזיר את האנשים לצפון, כל פעם אני שואלת איך זה ייעשה, אז אומרים, אוקיי, נפסיק את המימון ולאנשים לא יהיה ברירה ויחזרו. יכול להיות שהמפונים, חלק מהם כן יחזרו, אבל האנשים האלה לא מקבלים שום מימון על ידי המדינה. הם כבר התקבעו במקום עם עבודה חדשה, עם בית חדש, עם מסגרות לילדים שלהם. את האנשים האלה לא תצליחו להחזיר לצפון. מבחינת אגף התקציבים, גם אז הם הציגו את אותו מסלול אדום שמעסיקים מקבלים שיפוי מלא, שהם היו אמורים מתחילת המלחמה כביכול לשלם את השכר. לדוגמה, מקום העבודה שלי הוא מפונה, הוא נמצא בשטח צבאי סגור. המעסיק שלי אמור היה לשלם לי שכר מאוקטובר, אבל אני הוצאתי לחל"ת כי זה הפתרון הכי קל לאותו זמן, כי אותם מעסיקים לא ידעו באמת אם הם יקבלו את השיפוי, לא יקבלו את השיפוי, וברגע שהוצאתי לחל"ת כמו כל שאר העובדים, היה מאוד נוח להשאיר אותנו בחל"ת. אתם אומרים, המעסיק משופה. אני צריכה לבוא להתמודד מול המעסיק ולהגיד לו, תשמע, אתה משופה, אתה צריך לשלם לי את השכר? ואנחנו מדברים על מעסיקים שנמצאים במילואים. אנחנו מדברים על מעסיקים שמסיבות כאלה ואחרות הם מפונים, הם בכלל לא נמצאים בצפון ולא מנהלים את העסק. העסק סגור לגמרי, זאת אומרת גם לא השכילו לייצר שום מנגנון שמוודא שאכן השכר הזה משולם. אנחנו דיברנו עם מעסיקים. מעסיקים, מבחינתם לשלם את השכר לעובדים זו הטרדה האחרונה שלהם. הכספים שהם מקבלים זה כדי להחזיק את העסק. הם אמרו חד משמעית, אם אנחנו נקבל את הכסף עוקב כל חודש, אנחנו משלמים את השכר בדיוק כמו במילואים. אנחנו משלמים לעובדים שלנו שנמצאים במילואים משכורת, ואחרי חודש אנחנו מקבלים את הכסף מהביטוח הלאומי. לא תהיה להם שום בעיה לשלם את השכר ולשמר את העובדים. אני אומרת, עניין הארכת החל"ת ולמצוא מנגנון מול המעסיקים שישלמו את השכר לעובדים שמגיע להם שכר. כשהעסק עצמו נמצא במקום מפונה, לא סותר אחד את השני. זה שני דברים שצריכים לעבוד ביחד כי יש הרבה עובדים שפוטרו ממקום העבודה שלהם, זאת אומרת גם אין מי שישלם להם את השכר. העובדים האלה כן צריכים לקבל הארכה של החל"ת כי הם נמצאים במקום שאין מקומות עבודה, וזה לא משנה מה נתוני המיקרו מראים במשרדי האוצר. מקומות העבודה האלה שאתם אומרים, לא נמצאים בצפון. האנשים שחזרו לעבוד לא חזרו לעבוד בצפון. זה אנשים שעזבו את הצפון. כמו שאמר יושב-ראש המועצה של קצרין והוא צודק - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו אמורים לסיים. יש לנו עוד חמש דקות לדיון. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אין בעיה, אני סיימתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה על דברייך. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אני רק מחזקת את מה שהוא אמר, וזה נכון. אני כבר בדרך לשם. אני כבר בתהליך של לעזוב את הצפון, ואני לא יודעת מה יהיה הלאה, ויש עוד הרבה כמוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו חייבים להתקדם. יש לכם תשובות, האוצר? אחר כך ביטוח לאומי. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני רק אתייחס לנקודה של הנתונים. הנתונים שהוצגו בישיבה הקודמת על ידי הביטוח הלאומי, הכמה מאות נגעו ל-19 ישובים שהגישו את הבקשה הזו. אנחנו לא מצאנו שיש דרך להבחין אותם מיתר יישובי קו העימות הלא מפונים, ובגלל זה הרחבנו את הקבוצה ובגלל זה מדובר בקבוצת זכאים יותר גדולה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה שולם עד כה דרך המסלול האדום? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אין לי תשובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טוב, אני אגיד לך מה התחושה שלי בתור אחד מיוזמי הדיון. די מתסכל כי יצאנו מהדיון כמו שנכנסנו אליו, עם ההבנה שיש הרבה מאוד אנשים בצפון שלא פונו, שהממשלה שלהם אמרה להם, אתם תישארו פה, ופשוט הפקירו אותם לגורלם. אין להם תגבור בשום שירותים חברתיים, אין להם שום מתווה שאמור להשאיר אותם בעבודה או לשלם להם שכר. הממשלה אומרת לאלפי אנשים, זה בעיה שלכם. היא גוזרת עליהם לקבץ נדבות. בעוד שהם אמורים להיות המגן שלנו לפני הגבול עם לבנון, הם נמצאים שם והם מופקרים לגורלם. המדיניות הזאת היא ממש מדיניות שאומצה בעיניים סגורות לרווחה. אני לא יודע איך להגדיר את זה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו עדיין חושבים שהמסלול האדום הוא פתרון הרבה יותר טוב לעובדים. אם יש פה בעיות צריך לתקן אותן, ואם זה לא עובד צריך למצוא לזה מענה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אבל אין לך גוף מתכלל שמטפל בהם. מינהלת הצפון צריכה להיות פה ולהגיד איך היא מתכללת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם מינהלת הצפון? היא עדיין לא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנתונים מלמדים שיש אלפי אנשים שנופלים בין הכיסאות. המסלול האדום הוא עדיף, אני מסכים איתך, אבל אתם בתור ממשלה אמורים לדאוג לאלו שהשארתם שם ולא פיניתם, שנמצאים במציאות חיים בלתי נסבלת. אני יודע שאתם יודעים את זה, כי את אמרת את זה. את אמרת שאת מכירה בבעיה ושאת לא יכולה לפתור את זה כי אין החלטה של הדרג המדיני. מה האנשים האלה אמורים לחשוב כשהם שומעים את הדיון הזה, שהמדינה מכירה בבעיה אבל מתעלמת ממנה? שאין מספיק כסף עבורם? שהחיים שלהם לא מספיק חשובים? שהפרנסה שלהם לא מספיק חשובה? כי זאת המשמעות. המשמעות היא שאתם, האוצר, מבינים שיש בעיה, ההיקף שלה הוא כ-5,500 איש. אני חושב שזאת הערכה מאוד מינימליסטית כי יש במטה אשר 10,000 שכירים, ומטה אשר זו מועצה אחת מבין המועצות שנמצאות על קו הגבול הנוכחי. אם מדובר באלפי אנשים שאין להם כרגע פרנסה, שאין להם כרגע מענה, אז איך הם אמורים להכניס לחם ומזון לפיות של הילדים שלהם? אני מצפה, מאחר ולא קיבלנו תשובות לא לגבי המתווה האדום ולא לגבי מתווה, אני מציע, גבירתי, ממלאת מקום היושב-ראש הוועדה, לקבוע דיון המשך, דיון מעקב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם מציעה. << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> עוד משהו. העניין של מסלול אדום הוא לא פותר את כל הבעיות שיש לנו - - - . זה רק למעסיקים. איפה המשפחות? יש משפחות שקורסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציג האוצר, המסלול האדום הוא בעיקר למעסיקים, אז איך אתם אומרים שהוא טוב לעובדים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה מה שדיברנו עליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה לחדד את זה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מה השאלה? לא הבנתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעיקר למעסיקים, נכון? << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> הוא רק למעסיקים, אז מה קורה עם השכירים? מה קורה עם משפחות שאיבדו את הפרנסה? דרך אגב, דיברו על להאריך את החל"ת. אין מה להאריך. האנשים האלה קיבלו מכתב פיטורים. הם סיימו את האבטלה שלהם לפני חודשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הביטוח הלאומי. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> כמו שגיל אמרה, מדובר בכ-5,500 מובטלים שסיימו את הזכאות שלהם. אנחנו בביטוח לאומי בהחלט בעד לתת את ההמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סעיף 9? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> כן. כמו שהיה חלף אבטלה למי שמפונה - - - << אורח >> מומי בר כליפא: << אורח >> 70%. איך הם יתקיימו עם 70% אם ההוצאות שלהם גדלו? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> זה בין 40% ל-80%. זה גם לא בוודאות 70%. יש כאלה שמקבלים גם פחות. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> צריך לקחת כסף מהפיצוי שיש במינהלת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מתווכח איתה כאילו זה בטוח. היא אומרת, הם בעד. זה לא אומר שכבר יש החלטה. << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> אנחנו בהחלט בעד לשלם להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל אנחנו נעשה דיון מעקב, חברת הכנסת סלימאן. מלי, העלות, את יודעת להגיד? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך בגדול. אני יכולה להגיד לך מה קיבלו ואז בערך. אם נגיד שבאפריל מפוני הצפון קיבלו חלף אבטלה 12,387,000 מיליון כשמדובר היה בסביבות 2,000 איש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם מבינים על מה אנחנו מדברים? מדברים על 5,500 בני אדם שקשורים בהם משפחות, שכל העלות היא בסביבות 13 מיליון שקל? << דובר >> אורית ארז: << דובר >> לא. פי שניים וחצי בערך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פי שניים וחצי. 50 מיליון? מעבירים כל שבוע מרזרבות סכומים מעל לזה. אז כן, המדינה לא רואה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו צריכים להתכנס לדיון הבא. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה להגיד מילה לחברות היקרות ממשרדי הממשלה. תחזרו ותגידו שבכנסת אמרו לכן שהמלחמה ממשיכה. חצי שנה אבטלה זה טוב למצב שגרה כשהמשק יכול להחזיר את עצמו עם איזה בלם זעזועים פנימי. זה השתנה. אנחנו במלחמה שאין די לה, שהיא לא נפסקת, ותפקידכם להזעיק שמיים וארץ כדי להתאים את המדיניות. אתם צריכים להעלות למעלה הצעת מדיניות מתאימה למציאות ששוררת בצפון. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחזור על הנתונים בבקשה של התשלום? כמה שולם? << אורח >> מלי עמיאל: << אורח >> באפריל שולם 12,387,000 מיליון על בסביבות 2,200 איש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> זה לא קרן מס רכוש. זה חלף אבטלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על זה אני מדבר, על חלף האבטלה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. בתוך שבוע ימים משרד האוצר יעביר לוועדה נתונים באשר למיצוי המסלול האדום לעסקים. הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמוסד לביטוח לאומי לבחון הסכם למתן מענק לעובדים שמיצו זכאותם לדמי אבטלה. האוצר והמוסד לביטוח לאומי יבדקו עלויות מתן מענק אבטלה לקבוצת היישובים הלא מפונים, ויעבירו לוועדה את הנתונים. אני אמליץ ליו"ר הוועדה לקיים דיון מעקב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני הייתי מציעה שכל המסקנות יוגבלו מבחינת הזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרתי, בתוך שבוע ימים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>