פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 30 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 16/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 92 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> מיצוי זכויות לנשים במלחמת "חרבות ברזל" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר שלי טל מירון מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: אפרת רייטן מרום מוזמנים: אבישג סבג ראובן – ר' עתכ''מ, משרד הביטחון שרון כהן – מנהלת תחום בכיר פניות, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה אלינה מילקין קזקביץ – מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי שנהב אור – רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר אלינה מילקין קזקביץ – מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי דגנית לנגה – ראש מערך אדם וקהילה, מינהלת תקומה, משרד ראש הממשלה גלית גבע – מובילת רווחה וקהילה, מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה ליאור עובדיה – עורך הדין הארצי לשוויון הזדמנויות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ענבל חן קארה – מנהלת תחום פ"א - אלימות במשפחה מודולים והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל טל הוכמן – מנכ"לית שדולת הנשים בישראל מרינה פולינובסקי – עובדת ב"קו של אליס", שדולת הנשים בישראל אילנית סויבלמן – מנהלת הקו למיצוי זכויות נשים במלחמה, שדולת הנשים בישראל רונה רחל מזון – פרודה של לוחם במילואים, שדולת הנשים בישראל רותי קליין – מנהלת סושייאל, שדולת הנשים בישראל מור אזולאי – מנהלת תוכן, שדולת הנשים בישראל ורד בר – היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן עומר שטיינמץ הסקל – ממייסדות בונות אלטרנטיבה, בונות אלטרנטיבה פיגה חיה שטרן – פעילה, נבחרות רעות פוקר קפואנו – מרכזת הקו הפתוח זכויות נשים בעבודה, נעמ"ת רחל עזריה – חכ"לית, מנהלת "העוגן למשפחות המילואים" עילאי דוד – משפחות החטופים מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מיצוי זכויות לנשים במלחמת "חרבות ברזל" << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלום לכולם. סליחה על העיכוב. אני רוצה להתנצל בפניכם על העיכוב של כמעט כשעה בפתיחת הדיון על מיצוי זכויות לנשים במלחמת "חרבות ברזל", נושאים שעלו גם מ”הקו של אליס”, בעיקר של “הקו של אליס” של שדולת הנשים. אני מברכת כמובן את מנכ"לית שדולת הנשים שנמצאת איתנו כאן, טל הוכמן. אני חושבת שפעם אחר פעם גם הקו שלכם וגם אתמול היה לנו דיון אחר לגבי הטרדות מיניות, ואז ראינו שהמדינה בתת-דיווח או פניות, ולעומת זאת אנחנו רואים שבארגונים חברתיים מתקבלות הרבה יותר פניות והם הופכים להיות המענה המידי והכתובת המידית של אזרחים ואזרחיות, במקרה שלנו יותר לאזרחיות. אני רק אומר שהעיכוב נובע כתוצאה מכך שמבחינתי, הוועדה הזאת זו ועדה של משפחות החטופים והחטופות והם יקבלו את מלוא הזמן שהם צריכים כולל זה שלעיתים הם נכנסים במהלך הדיונים והם יותר מברוכים להשמיע את קולם כאן, בבית הזה, כי אם לא כאן אז איפה בדיוק, לא ברור לי. ולכן אנחנו נפתח בהקרנת סרטון שביקשה מאתנו ירדן גונן, אחותה של רומי שנמצאת בשבי, היא הייתה כאן לפני שעה. שלום עילאי דוד, אח של אביתר דוד. אתמול הייתה הקרנה של הסרט "זעקות ואז שתיקה", של שריל סנדברג. אנחנו רוצים להקרין קטע מעדויות, לדעתי הסרטון שיש לנו זה של אגם. עד שהסרטון יהיה מוכן, אני רוצה לאפשר לך, עילאי, בבקשה. שלום חברת הכנסת שלי מירון. בבקשה עילאי. << דובר >> עילאי דוד: << דובר >> תודה, חברת הכנסת. ירדן נמצאת עכשיו במקום אחר אבל אני כאן באמת בשביל לזעוק גם את זעקתה של ירדן גונן, שאחותה רומי נפצעה מירי של מחבלים ונחטפה לעזה, ואני פה גם עם פוסטר של כרמל גת, שבן דוד שלה, גיל דיקמן, מקפיד להגיע באופן קבוע ולדבר אתכם, עם הפוקדים את המשכן ועם חברי וחברות הכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ויש פה בעלי תפקידים מאוד בכירים שגם עוסקים במעטפת של השבים, תקומה, הרבה מאוד דברים. << דובר_המשך >> עילאי דוד: << דובר_המשך >> באמת טוב לשמוע. לי קוראים עילאי ואני אח של אביתר. אביתר נחטף מה"נובה". חברה הכי טובה שלו שהייתה איתו ברכב, הם מתפצלים רגע לפני החטיפה, ואחרי שהיא מסתתרת 200 מטר ממנו, הוא נחטף והיא נרצחה. אבל אני חושב שאת הדיון הזה, שאנחנו בדרך מדברים על נשים, גם הסרט "זעקות ואז שתיקה" בעיקר מדבר על פגיעות מיניות בנשים. פגיעות מיניות לא שייכות למין אחד או למגדר אחד, פגיעות מיניות זה משהו שגם גברים חווים וההשלכות על הנפש הן זהות, אם לא קשות יותר. אולי זה אחד הפחדים הכי גדולים שלי, שאנחנו לא מדברים עליהם כל-כך, על פגיעות מיניות בגברים, ואני גם לא יודע אם אי פעם זה בכלל יצוף ואם אי פעם נדבר על זה כי אני אפילו לא יודע שהחטופים שחוזרים מסוגלים לדבר על דברים מהסוג הזה. כשאתה נמצא בסיטואציה שלא משנה כמה אתה חזק או כמה אתה גדול או כמה אתה חושב שאתה מסוגל, כשאתה במקום שאתה בסכנת חיים ובאופן יומיומי מתעללים בכך ומאיימים עליך במוות, אני לא יודע איך תגיב גם בסיטואציות שמשפילות אותך עד כדי פגיעה מינית. וזה הפחד שלי, שצריך להיות גם הפחד של כולנו. אנחנו צריכים תמיד להניח שמה שקורה שם הוא הכי גרוע, הכי גרוע שיש. אני בטוח שכל אחת מהנוכחות פה, אם הייתה לה את האפשרות להוציא את הבן שלה מהגיהינום, היא הייתה עושה את זה. יש לנו ממש הזדמנות לחלץ את החטופים, זה ממש כאן. אפשר כמעט להרגיש את זה, והאמת שהדיונים האחרונים אחרי הרבה חודשים שלא הייתה לי תקווה – פתאום אני מרגיש שיש תקווה ויש התכנות אמתית להביא את החטופים הביתה, ואחר-כך נוכל לחזור לנשום ולטפל בהם. כל החטופות שחזרו וסיפרו לנו על הדברים הקשים שהן חוו, הן לא יכולות להתמודד עם זה לבד ואנחנו מטפלים בהן. אני רק מחכה שאביתר יבוא ושרומי וכרמל ונוכל לטפל בכולם. תודה רבה לכם על ההקשבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עילאי, תודה. אני יודעת שזה לא פשוט לכם לצאת מהבית, להגיע לכאן ולסבול ולספוג – שלי יודעת את זה, לספוג את כל הדברים הלא ראויים שמתרחשים לעיתים בבית הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מבזים, פשוט נוראיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל בדיון הקודם, שחברת כנסת בוחרת להגן על הציונות הדתית. אויויוי, כמה מסכנים המפלגה הזאת, מסכנים כל-כך, אל מול אח של מי שחטוף. אמר גיל דיקמן דבר מאוד חשוב: תפסיקו רק לדמיין את האחות שלכם ואת הבת שלכם, תחשבו שאתם נמצאים בשבי. תחשבו שכל אחד מאיתנו עכשיו היה נמצא שם. אני אומרת שאני מקווה שהם לא שומעים חלק מהאנשים בבית הזה כי זה ייאוש למי ששבוי. אנחנו יודעים וערים לעדויות של נשים וגברים וילדים שחזרו משם, שאני מאוד מקווה שאת הדברים שהם לא צריכים לשמוע, הדברים המייאשים של נבחרי ציבור, הם לא שומעים. << דובר >> עילאי דוד: << דובר >> מזל שהם לא רואים ערוץ הכנסת שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מודה לך שאתה כאן ותמיד יהיה לכם כאן בית ואנחנו נגן עליכם כמו חומה בצורה, מי שעומד בראש השדולה של החטופים והחטופות, שאף אחד פה לא ישפיל אתכם, יגדף אתכם, יקלל אתכם וינסה לסתום לכם את הפה. יש לנו מספיק במה לכל חברי הכנסת, לכל 120 חברי הכנסת בזמן של-120 חטופים וחטופות אין שום במה. תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד מילה? אני חייבת, זה בוער בי. קודם כל תודה רבה, יושבת הראש. אני רוצה להגיד כמה דברים: קודם כל אליך, לחזק את ידיך ולהגיד לך שאני יושבת-ראש השדולה למען החטופים אבל אני גם יושבת-ראש השדולה למען נפגעי אלימות מינית במלחמת "חרבות ברזל". וכשקבעתי את שם השדולה, קראתי לזה "נפגעי", כי זה נפגעות ונפגעי, ואני יודעת שפחות מדברים על זה אבל תדע שגם פנינה וגם אני, שעוסקות בתחום האלימות המינית, בטח בהקשר המלחמה, באמת משתדלות מאוד להקפיד ולהגיד כל הזמן שזה לא רק הבנות, זה גם הבנים. אני לא אוהבת את ההשוואות בכלל כי אי אפשר להשוות כזה דבר נורא ואיום ואני תמיד אומרת שההבדל היחידי הוא שהבנות יכולות להיכנס להיריון. זה הדבר הפיזיולוגי היחידי שאני מבדילה בו. אני רוצה גם לחזק את חברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו. אנחנו עובדות הרבה ביחד, אנחנו נמצאות פה, בוועדה, הרבה ואנחנו עוסקות בתחומים דומים. אני אולי יותר בהיבט הבינלאומי ופנינה יותר פנים-ארצי בכל מה שקשור לאלימות המינית ולחטופים. אני יושבת בוועדה הזאת הרבה מאוד שעות, ופנינה מקפידה לאפשר למשפחות החטופים תמיד, מיד כשהם נכנסים או בתחילת הדיון, לדבר בסבלנות ובהכלה. היא מאפשרת לכל הצדדים לדבר, גם כשיש חילוקי דעות, ואני רוצה לשבח אותך על זה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - וגם מלווה את המשפחות, והיו כאן חוזרות מהשבי. היו כאן דברים כל-כך קשים בתשעת החודשים האחרונים וכולנו היינו חלק מזה. אני רוצה לחזק אותך בזה. ולהגיד לך, בשמנו, ואני מאמינה שבשם עוד הרבה חברי כנסת פה, אני רוצה להאמין, שאנחנו איתכם ומחזקים אתכם. אנחנו לא נאפשר לאף אחד לפגוע בכם, בטח לא בתוך הבית הזה וגם כלפי חוץ, ותודה לכם על מה שאתם עושים. היום זה היום ה-284 למלחמה ויש 120 חטופים וחטופות ואין נושא יותר חשוב במדינת ישראל מזה. צריך לקום בבוקר ולחשוב מה אנחנו עושים היום למען החטופים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אנחנו נקרין את הסרטון לבקשת משפחות החטופים. (הקרנת סרטון) << דובר >> עילאי דוד: << דובר >> כמו שאגם אמרה, אני מקווה שיהיה סרט המשך בקרוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגם המדהימה שנחטפה בגיל 17 לשבי אחרי שאחיה נרצח ואחותה ים נרצחה בברוטליות, והיא נחטפה עם אימה חן, עם שני אחים קטנים. ובאמת היא וחן, האם, גיבורות בעל כורחן. מאז שהן חזרו מהשבי בזה הן עוסקות, והילדה הגיבורה הזאת זוכרת בעיקר נגד עיניה את אותן חטופות והיא הופכת כל אבן כדי להחזיר אותן הביתה. אז תודה רבה. וזה הנאום שלה מאתמול בערב בכיכר החטופים, כשהוקרן הסרט, כמו שאמרתי, "זעקות ואז שתיקה", סרטה של שריל סנדברג. תודה, עילאי. אנחנו עוברים לדיון בנושא: מיצוי זכויות נשים במלחמת "חרבות ברזל". אני רוצה לאפשר תחילה לך, טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים. אנחנו פה להציג את הנתונים. העברת לנו מצגת? << דובר >> טל הוכמן: << דובר >> כן, יש מצגת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה המצגת? << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> אני אגיד במילה לפני זה, שהייתי אתמול בכיכר החטופים כשהוקרן הסרט וכשאגם דיברה. לאחר מכן, מי שדיברה הייתה אילת, אימא של נעמה לוי, שבאמת נלחמת בלי סוף. היא אמרה שם אתמול, בכיכר החטופים, שהמנהיגים שלנו צריכים להיות אמיצים וחזקים כמו החטופות בשבי, כמו נעמה וכמו החברות שלה, החטופות והחטופים האחרים. אז אני מצטרפת לקריאה הזאת. אני אגיד שמעבר לעיסוק שלנו באלימות המינית של ה-7 באוקטובר, שאנחנו מתעסקות בזה בממדים אחרים ואנחנו לא ניגע בזה עכשיו, יחסית לתחילת המלחמה, אחרי ה-7, הגענו למסקנה שחייבות לפעול וחייבות לסייע לנשים בתקופת המלחמה בעקבות התמודדות עם הרבה קשיים והרבה עולמות שצריך לג'נגל ביחד. בגלל הקמנו את “הקו של אליס” – קו למיצוי זכויות לנשים במלחמה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהוא קו ייעודי. << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> (באמצעות מצגת) כן. אז אנחנו באמת מציינות 100 ימים לקו של אליס. יש איתנו פה את הצוות המופלא של מרינה ואילנית, שמנהלות ועונות לפניות עצמן. אני אגיד בקצרה שהקו הוא על שם אליס שלוי, המייסדת שלנו, של השדולה, שנפטרה בסוכות, רגע לפני פרוץ המלחמה ולא הספקנו להיפרד ממנה. באמת אישה גדולה מהחיים. אני אעביר את רשות הדיבור לאילנית, מנהל “הקו של אליס”, שתוכל להרחיב על הפניות שאנחנו מקבלות ולסיוע שאנחנו זקוקות לו ממשרדי הממשלה כדי להמשיך בטיפול. תודה. << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> שלום. קצת קשה להתחיל לדבר על זה אחרי כל מה שאנחנו שומעות פה אבל בכל זאת, אני אעשה את המיטב. אז אני עורכת דין, ואני מנהלת “הקו של אליס”. כמו שטל אמרה, עם פרוץ המלחמה זיהינו את הצורך בסיוע הממוקד לנשים, נשים שבעצם תחומי האחריות שלהן גם במצב רגיל הם מאוד מאוד גדולים, ובמצב מלחמה כמובן שתחומי האחריות גדלים. ממש זיהינו צורך אמתי בהנגשת המידע לנשים מבחינת מיצוי הזכויות שלהן, בליווי הנשים מבחינת הזכויות שלהן, וגם ראינו לנכון להביא את הקו הזה למצב שבו יש מאגר מידע מהימן שאיתו אנחנו יכולים לזהות מקרי רוחב ולהעלות אותם הלאה לגורמים הרלוונטיים ולהביא לשינוי. אז מטרות הקו, כמו שאמרתי: הנגשת המידע לנשים האלה. מדובר בתיקוני חקיקה רבים, במענקים רבים שיצאו ונשים רבות לא ידעו מה מגיע להן. ואחרי שהן ידעו מה מגיע להן, הן לא הגיעו למצות את הזכויות שלהן עד הסוף. זה מה שהקו עושה, הוא גם מנגיש את המידע ועוזר באופן פרטני לנשים בשפות שונות – עברית, ערבית, רוסית ואמהרית כדי להנגיש את המידע ולעזור לנשים בליווי פרטני למצות את הזכויות שלהן. כמו שאמרתי, הקמנו גם מאגר מידע שכולל את כל הפניות שלנו כדי שנוכל לזהות מקרי רוחב משמעותיים ולעלות אותם לגורמים הרלוונטיים. גם יצירת תמיכה לנשים במצב המאוד לא פשוט הזה, ועוד מעט תשמעו את אחת הפונות שלנו, שתוכל לתת את המבט שלה על הדבר הזה. אז אם נסתכל קצת מלמעלה, מי פונה אלינו, מי אלה הפונות אלינו? ב-100 הימים הראשונים של פעילות הקו הגיעו אלינו מעל ל-350 פניות של נשים. 89% מהפונות הן אימהות. אנחנו מדברים על 67% מהפונות שהן נשואות ו-19% מהן גרושות. 64% מהפניות חוו פגיעה כלכלית בעקבות המלחמה, ו-69% בעניינים שנוגעים למילואים ולמשרתות מילואים, אם זו בנות זוג או גרושות של משרתי מילואים ואם זה כל נושא של - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם בעניין הזה, אפילו אחת הפניות שלכן הובילה ליוזמה משותפת והובלת חוק שאני הגשתי למתן דמי לידה למשרתות מילואים, שיום לפני השירות, גם אם הן שירתו חצי שנה או שנה, הן היו מובטלות וכל הזכויות הסוציאליות בעניין הזה נפגעו מבחינת דמי הלידה. אנחנו נתקן את המצב הזה. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> נכון מאוד. זאת באמת אינדיקציה מעולה למה שקורה בשטח והעבודה פה עושים ביחד. זה כל-כך חשוב ומשמעותי. אז כן הייתי רוצה לדבר קצת על נושאי הרוחב שעלו וכן זיהינו וכן חשוב לנו להעלות אותם כאן ולשים אותם בפרונט כדי לייצר מערכות יחסים ולראות איך אנחנו מסייעות לאותן נשים במקרי הרוחב האלה. אנחנו מדברות על לחץ נפשי מאוד קשה בתוך הבית, אם זה למשרת המילואים עצמו, אם זה לאימהות, לילדים, גם אם לא מדובר במשרתי מילואים – הלחץ הנפשי מאוד גדול. נכון שלמשפחות של משרתי מילואים ניתן סיוע אבל המלחמה מתארכת ואף אחד לא יודע איפה היא תגמר והסיוע לא מספיק. משפחות שלמות נותרות עם המצוקה הזאת ואין מענה. עניין שקשור בזה אבל יש לו פן קצת שונה הוא היעדר המענה לתסמיני פוסט-טראומה. אנחנו מקבלות פניות ואנחנו רואות שבהרבה משפחות מתקיימת אלימות – אם זו אלימות מנטלית, אלימות נפשית ואפילו אלימות פיזית לצערנו, ואין לזה מענים כרגע, בטח לא מספיק. עניין נוסף שראינו הוא היעדר פיצוי לעצמאיות שפתחו עסק לאחרונה או שינו סטטוס מעוסק פטור לעוסק מורשה. הן לא נכנסות תחת הפיצויים והמענקים שמעניקה רשות המיסים והן נותרות בלי פיצוי כל שהוא ובלי יכולת להמשיך ולנהל את העסק שלהן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל בתוך זה אתן מפלחות גם נשים שהן מפונות או שאת יודעת להגיד את זה באופן כללי? << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> אנחנו יודעות לפלח אבל גם באופן כללי אנחנו מדברים על נשים שהן נשואות ובנות זוג של מילואימניקים, גם נשים שהן לא בנות זוג של מילואימניקים, ואנחנו יודעות לפלח את זה אם יהיה צורך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הלאה, בקצב יותר מהיר בבקשה. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> אוקי. נתקלנו בסירוב מתן מענק עידוד חזרה לעבודה אצל מפונות. מה שיכולנו לראות זה שמפונות מאזורים מפונים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתן לא חוששות לבוא לוועדה שלי? טלי גוטליב אמרה שזה - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חנה בבלי של הכנסת. בבקשה. << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> אז התחלתי להגיד שיש סירוב מהביטוח הלאומי למתן מענק עידוד חזרה לעבודה לעובדות משק בית. ניתנו מענקים למי שחזר מאזורים מפונים וחזרו לעבודה שלהן. מפניות שהגיעו אלינו הבנו שעובדות משק הבית סורבו לקבל מענק עידוד לעבודה בטענה שהמעסיק שלהן פרטי והוא לא מגיש טופס 100 עבורן, ולכן הן לא זכאיות לקבל את מענק עידוד חזרה לעבודה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שזה משולם על-ידי מי? << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ביטוח לאומי נמצאים פה. מי הנציגה של ביטוח לאומי? << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תרשמי לך את הנקודות האלה. זו אוכלוסייה שלא תפגעו בה, לא במשמרת שלי. נשים שהן עובדות ניקיון ומשק בית לא יפגעו. גם להן יש זכויות, עם כל הכבוד. בבקשה. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> למרות שאמורה להיות אופציה במערכת של ביטוח לאומי שהעובדת תגיש את זה בעצמה, כרגע זה לא קיים. הטופס בהכנה, לא יודעים מתי יהיה אפשר להגיש אותו וכרגע הן סורבו. דבר נוסף הוא היעדר מענקים לגרושות של משרתי מילואים. בעניין הזה אנחנו הבאנו איתנו פונה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרתת מילואים? << אורח >> רונה רחל מזון: << אורח >> פרודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של איש מילואים? למרות שהתקדמנו עם זה אבל אבישג פה ובטח יש לה בשורות טובות כי אני שמעתי מבני בן ארי, קצין מילואים ראשי, בשבוע שעבר שאלתי אותו והוא אמר לי שאתם בדיונים מתקדמים לפתור את כל הסוגיה הזאת ואנחנו נגיע לזה. אמרתי לכם מהתחלה שנפתור את הסיפור של לעשות פרפקציום במקום לבקש מהזוגות הפרודים להגיע להסכמה. בבקשה. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> אז בעניין הזה, אני רוצה שקולה של רונה יישמע ברשותך, אם נוכל לתת לה רגע את הבמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אתן לה. קודם כל תסכמי את הדברים ולהיות בקצב יותר מהיר בבקשה כי אנחנו באיחור רב בדיון. << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> אוקי. היעדר מענקים לגרושות וגם חוסר יכולת למצות את מה שכבר כן מגיע להן בגלל כל מיני דברים בירוקרטיים, שהכספים מגיעים לגרוש או לפרוד ולא מגיעים אליה. תכף היא תסביר את זה בצורה מלאה. גילינו שיש ערך יום מילואים של מי שיצא לחל"ת במהלך המילואים – לא חושב כראוי ואני אסביר ממש בקצרה: מי ששירתה במילואים ויצאה לחופשת לידה והאריכה את חופשת הלידה שלה וחזרה שוב למילואים, הערך יום מילואים שלה מחושב כאילו היא לא עבדה, כאילו היא מובטלת ולכן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מחופשת הלידה? << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זו סוגיה של אחרי. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ביטוח לאומי, תרשמו את זה. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> יש נושא של היעדר סיוע בהוצאות נסיעות למפונות. נשים שפונו ממקום מגורן ומקום התעסוקה שלהן עדיין נמצא איפה שהוא נמצא, מתקשות להגיע למקום העבודה. אנחנו יודעות שמשולמות נסיעות מאוד ספציפיות וזה לא עוזר להן להגיע לעבודה בצורה קלה. כל הגעה לעבודה הרבה יותר מסורבלת, הרבה יותר קשה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מה, לא מסובסד? זה שמסורבל פה בתחבורה, לצערי כולנו יודעים - - << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> לא מסובסד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אנחנו מדברים על סבסוד. << דובר_המשך >> אילנית סויבלמן: << דובר_המשך >> נכון. הדבר האחרון שאני אדבר עליו הוא מנגנון חישוב דרגת הנחה בתמ"ת. למעשה יש חישובי דרגה בתמ"ת שמזכים את הפונים במענקים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה משרד העבודה או כלכלה? << דובר >> קריאה: << דובר >> משרד העבודה. זה אגף מעונות יום ואני נציגה של - - - אבל אני מוכנה לרשום את הנקודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קחי על עצמך להיות נציגה של משרד העבודה. << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> אני נציגה של משרד העבודה ואין בעיה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לרשום את הדברים האלה. << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> מה שקורה בפועל, כשהן מגיעות להגיש את המענקים השנה עבור שנה הבאה, הם מסתכלים על שכר המילואים ולא השכר הרגיל, ואז אותן נשים נמצאו לא זכאיות למענקים ולא מקבלות את הסבסוד שלהן הן זכאיות. אלה הנושאים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. את רוצה להגיד משפט? << אורח >> רונה רחל מזון: << אורח >> נעים מאוד. אני במילואים מה-7 באוקטובר, אני ממלאת מקום בבית. אני העורף, אני הקול שנדם ושתק כי כבר אין לו כוח לדבר יותר. אתם נתתם כל-כך הרבה מענקים דרך קרן הסיוע, מענקים מדהימים, ואני לא ראיתי שקל מהם. אתם מבקשים ממני לעבור אלימות כלכלית, להתנהל מול פרוד, שאני מתנהלת איתו דרך בתי המשפט ועורכי דין בצורה הכי מכוערת שיש ולא מקבלת שקל. למה? כי הכל עובר דרכו. אין אף אחד שרואה אותי. אני מחלימה מדיכאון אחרי לידה והמלחמה הזאת הובילה אותי לעוד הרבה מאוד מפחי נפש גדולים מאוד כי הייתי תקועה עם הילדים הקטנים שלי, התינוקות שלי בבית. שלושה חודשים רצופים של חולי, מי יכול בכלל לחזור לעבוד? הייתי צריכה להעלות מינון של כדורים, זה מה שהייתי צריכה לעשות. משפט? אני יכולה לתמצת לך חיים שלמים כי זה מה שקורה בתשעת החודשים האחרונים. אני שרפתי 60,000 שקל שצברתי בעמל רב במשך תשע שנות עבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בחודשים האחרונים? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> כן. אני מוכנה להביא לכם רישומים. אני ספר פתוח, אני מוכנה להגיד הכל, כל מידע שתצטרכו. אני הגעתי לפה בזכות “הקו של אליס”, בדרך לא דרך. אני כמעט ולא הגעתי אתמול כי הילדים הקטנים שלי ננעלו לי באוטו בבוקר. מיותר לציין שהדבר הזה שבר אותי לכל היום. הייתי צריכה ללכת ולהביא אותם מהגן, אין לי על מי לסמוך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אבא שלהם נמצא במילואים עדיין? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מאז ה-7 באוקטובר? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והילדים נמצאים אצלך? בני כמה הם? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> שנה וחצי ושנתיים וחצי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולא קיבלת שום סיוע? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> שקל לא קיבלתי. ומה שכן קיבלתי זה ממתנדבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו סוגיה שרציתי להגיע אליה מאוחר יותר אבל אבישג, אנחנו כבר נדון בה. זו סוגיה שעלתה פה, בוועדה, לא אחת, הסיפור של הלוחמות בעורף ובתוכן נשים שנלחמנו שיראו אותן כדמות העצמאית, שיש לה אובדן הכנסה, שאנחנו משלמות מחירים ואנחנו יודעות לגבות וגם גברים, בני זוג, זה לא רק בנות זוג, ועדיין בתוך הדרך הארוכה שעשינו בקרן, דיברנו על נושא הגרושות וההורה הנוסף, כך קראנו לזה אז בהסכם הראשוני שכפיתי על משרד האוצר ומשרד הביטחון. << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים עוד לפני שנכנסת לתמונה, אבישג. אבל מאז אמרנו שנקים, אמרתם שאתם מכירים מערך שלם שונה בתוך אכ"א בשביל לעזור לפרודות ולגרושות ולהורה הנוסף, ואני שומעת את רונה ואני לא מצליחה להבין איפה זה נופל? << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> איפה זה נופל? בזה שאני צריכה להכניס פרטים שלו כדי לקבל כסף שמגיע לי. על זה שהוא חשוף למידע שלי, כשאני מגישה בקשה לקרן, הוא מקבל את האינפורמציה. הוא יכול להגיש בקשות על דברים שמגיעים לי ואני לא אדע. למה? כי המידע מגיע ישר אליו. הכסף מגיע ישר לחשבון שלו. ורק אם הוא בחסדיו יסכים להחזיר לי את הכסף, לפצות אותי על סכום שהוא החליט, כי אני פרודה - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> לא, אני רוצה להתייחס ואני רוצה להציג את המציאות כמו שהיא, יכול להיות שיש פה מקרה חריג שלך שאצטרך לטפל בו אבל אגיד: אני ראש ענף תכנון כוח אדם בצה"ל – אכ"א. קודם כל, נושא הגרושות הוא נושא שנדרשנו אליו תוך כדי המלחמה. כולם יודעים שצה"ל לא עסק בזה טרום המלחמה. הבנו את גודל השעה וביחד עם הוועדה וגם עם האוצר נרתמנו לייצר מענים שהם מענים אחרים. בתוך המענים האלה גרושות היום שמבקשות לקבל את התשלום לא דרך בן הזוג לשעבר, יכולות לקבל את זה באופן עצמאי לחשבון הבנק שלהן בתחומים מסוימים. לדוגמה: באובדן הכנסה. את תיארת פה מצב של אובדן הכנסה - - << דובר_המשך >> רונה רחל מזון: << דובר_המשך >> לא, אין לי אובדן הכנסה. אני פתחתי עסק במהלך המלחמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, רגע. אני מבקשת, רונה, כבודך במקומו מונח וכרגע היא מדברת. גם אלה שהיה להם עסק, גם קיבלו שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה עד 10,000 שקל בחודש. יכול להיות שיש פה פער - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> רגע, אנחנו מערבבים, זה עולמות של חופשת לידה. אובדן הכנסה, גם עסקים בצמיחה של בנות זוג וגם בנות הזוג לשעבר שהכנסתן נפגעה, מגישות לקרן ויכולות לקבל את זה באופן עצמאי אליהן וגם על זה יש ועדות חריגים. אז קודם כל, צריך להכיר את הסיפור שלך באופן אישי, אני לא מכירה את “הקו של אליס” ואני שמחה לשמוע ולהכיר, ונצטרך להדק את שיתוף הפעולה. << אורח >> אילנית סויבלמן: << אורח >> אני רק אגיד שאנחנו בקשר עם - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> אוקי, אולי השם הזה, “הקו של אליס”, לא היה מוכר לי אבל אם זה בשיתוף פעולה הרגיל אז כן. דרך זה מגיעות כל הבקשות, דרך הקו מגיעות כל הפניות? בסדר. את הסיפור הפרטני שלך אני ארצה לבחון קודם כל. דבר נוסף שקורה זה הסיפור שפתחנו ממש עכשיו ולדעתי את לא מכירה את זה, כל נושא עולמות הקייטנות, גם לגרושות שצריכות להגיש את זה לבד ויכולות לקבל את זה לחשבון הבנק שלהן בלי תלות בבן הזוג לשעבר. עשינו את זה בפסח והשבוע הפצנו את קייטנות הקיץ, וגם בקייטנות הקיץ הן יהיו זכאיות לזה באופן אישי ופרטני לתוך הדבר הזה. על זה, אני רוצה להגיד שיש פה תביעות שקורות. אני לא אנקוב פה בכל הכמויות אבל יש פה נשים שהגישו וקיבלו מענה ולכן, אני לא מכירה שאין מענה. יש מקרים ייחודיים שלהם אנחנו באמת תופרים חליפה פרטנית אישית, ונראה לי שהמקרה שלך הוא מקרה ייחודי איפה שהוא, אז אשמח לתת עליו את הדעת באופן פרטני. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבישג, סליחה שאני קוטעת אותך ואני ממש מתנצלת. מיד מתחיל דיון שאני יזמתי אצל חבר הכנסת גפני, דיון שאני יזמתי. נכנסתי לכאן רק בשביל לפרגן לכן, אני מוכרחה להגיד. קודם כל לך, רונה, שלא הכרתי אותך, ואני מקווה שהסיפור שלך ייפתר. חייב. << אורח >> רונה רחל מזון: << אורח >> היא אומרת שיש פתרונות ואני שומעת דברים ואני חברה בקבוצה. כשאת אומרת לי תירגעי, תירגעי - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, לא, אל תירגעי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רונה, אל תדאגי, אנחנו נעזור לך. << אורח >> רונה רחל מזון: << אורח >> אני עברתי דיכאון אחרי לידה שאני לא מאחלת לשונאים שלי, והדבר הזה דרדר אותי לשם עוד פעם ועוד פעם. אני הייתי מאושפזת בתל השומר במרכז "חווה". יש לי חברות שהתאבדו בגלל דיכאון. אם אתם חושבים שיש התאבדויות רק אחרי ה"נובה", אתן לא מבינות כמה נשים נמצאות על הקצה בגלל הסיפור הזה, וזה לא נכון. גם גרושות. תיכנסו לקבוצות הוואטסאפ שלנו, של גרושות ופרודות ותראו מה נשים כותבות – אין מענה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אני מחזקת אותך, ואני מאוד מקווה – אני מכירה את יו"ר הוועדה שהיא בולדוזר רציני ואת שדולת הנשים, וצריך להרים להן שהן באמת נרתמות, והיוזמה הזאת פשוט מופלאה וכל הכבוד לכן. וכשאין גורמים אחרים ממשלתיים, אנחנו צריכים להסתמך עלינו ובסוף אין הרבה נשים שהיום רואות את הנשים. אני רק אגיד מילה: אני יוצאת עכשיו מוועדת החוץ והביטחון, ושם עושים הכל כדי למצוא את הפתרונות לחרדים כי מבינים שיש פה צרכים מיוחדים, וצה"ל נמתח עד הקצה כדי למצוא את הפתרונות המותאמים. ומה איתנו? אני יודעת שאת לא אוהבת את זה אבל מה לעשות? זאת האמת, עובדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. מה איתנו? בצער אני אומרת לכם שאם כל השולחן הזה ועוד מעגלים של נשים ועוד מעגלים של נשים בכל חזית ובכל זירה לא נילחם על הזכויות שלנו כנשים, יד ביד, שכם לשם, כלום לא ייצא. למה אמרתי קודם "כפיתי", אבישג? ותכף אני אסביר לך. את לא יודעת שבמתווה הכלכלי שרצו לסגור פה בחודש נובמבר, זרקו אותנו כמעט מהוועדה בוועדת הכספים. בסוף גפני נאלץ לעצור את הדיונים בשביל שיכניס את נשות אנשי המילואים ובתוכן גם הכנסנו נוסח שמדבר על הורה נוסף. ברור שאתם עושים עבודה אבל כמו שלימדו אותי בבית, כל מבקר ומבקרת שלכם יחדדו אתכם ויחדדו את העשייה שלכם לעשות אותה יותר טוב. יש פער, כי גם אני נמצאת בקבוצות של נשות משרתי המילואים - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> גם אני נמצאת בקבוצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> - - ועוסקת בזה יום יום חברת הכנסת לשעבר. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> גם אני נמצאת ברוב הקבוצות. אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבישג, אני אתן לך, אל תהיי במגננה. תודה, חברת הכנסת רייטן. אני אגיד לך, את לא צריכה בכלל להיות במגננה כי את העבודה שאת עושה יום יום, האמיני לי, אני יודעת לומר מילה טובה. לצד זה, היו קשובים לשטח. תקשיבי לי, צריך להיות קשובים. על הקייטנות קיבלתי אתמול מסרונים - - << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> זה לא על הקייטנות. אני רוצה להגיד שאנחנו קשובים. אני בעצמי נפגשתי בשבוע שעבר עם פורום של נשים שמובילות את פורום נשות הגרושות. אנחנו עושים את זה כמעט כל שבועיים, כדי לדייק את הדברים. דרכם הבנו שאת הקייטנות בקיץ צריך לשלם לגרושה. כל דבר שיש בו דיוק, אנחנו יכולים לעשות אותו במגבלות – יש גם מגבלות אבל אנחנו עושים. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא אוהבת שמנהלים לי את הדיון. רחל תגיד כמה דברים ואנחנו ניתן לך בסוף להגיב. זה לא רק דיון עליכן ספציפית אלא זה נדבך מאוד גדול כי בסוף כ-100 אלף בנות זוג לפחות, שלדעתי לא יודעת אם ספרו שם את סיפור של הגרושות אבל 100 אלף נשים נאלצו להתמודד עם זה ועדיין משלמות מחיר ואנחנו שומעים. רונה היא כל אחת מיני רבות. בבקשה, רחל. << דובר >> רחל עזריה: << דובר >> תודה רבה. אני חברת כנסת לשעבר ואני מנהלת את העוגן למשפחות המילואים. כשאמרת מתנדבים, אז ביקשתי שיבדקו אצלנו. אנחנו עוזרים היום ללמעלה מ-15,000 משפחות מילואים ב-250 יישובים ברחבי הארץ, באמת עזרה מתוך הקהילה עם מתנדבות ומתנדבים. אנחנו עוברים גם מאוד צמוד עם “הקו של אליס”. אני רוצה לומר בהקשר הזה, פנינה, גם לאבישג וגם לפנינה: העבודה שנעשתה לטובת משפחות המילואים היא מדהימה. הממשלה שמה כסף, אני יודעת שאת נלחמת על זה כמו לביאה ואני יודעת שנעשית עבודה מאוד אינטנסיבית וגם הסתכלתי על הרשימה משדולת הנשים – עקב אכילס, הדבר הכואב שלא נפתר זה הנושא של הגרושות. זה האירוע. הבעיה היא שזה יושב - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני גרושה, ואני אומרת לכם, אני לא צריכה את הכסף של המדינה אבל אין לנו שום זכות לקחת להן את הזכות לקבל ביושר את הסיוע של המדינה, וזו התחושה שלהן. וכאילו בשנת 2024, אנחנו רואים אותן כאילו נעלמות ואני יודעת שאתם עושים מאמץ אבל כנראה שצריך לעשות את זה טיפה יותר אינטנסיבי. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> אני אגיד שזה יושב הרבה פעמים על עוד דברים כי כמו שאמרת, יש את הקושי בגירושין, יש את הדיכאון אחרי לידה וזה יושב הרבה פעמים על... ובכלל, גם אם הגירושים היו מעולים אז הוא מעביר חצי והכל בסדר. אבל ברגע שיש בעיה, אנחנו יודעים בכנסת שבסוף, בנושא של גירושין, מתערבים בכנסת ובממשלה כשיש בעיות. ברגע שיש בעיה הכל קורס. העניין הזה של משמורת משותפת – ותחשבי, לכאורה יש משמורת משותפת אבל הוא במילואים, הוא לא אוסף את הילדים, הוא לא מעביר את מחצית העלות של מה שהוא אמור להעביר אם זה היה במצב רגיל. ואז גם את המענקים שהוא מקבל הוא לא מעביר. יש פה פער גדול שצריך לתת מענה, ואני מציעה בחום לקחת את הנושא הזה ספציפית לאיזה שהוא צוות שיחפש את הפתרונות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לסגירת הנושא הזה אני רוצה להגיד כזה דבר ואבישג, אני אתן לך להשלים את דבריך. מישהו מצביע? << אורח >> ורד בר: << אורח >> אני ממרכז רקמן. בהקשר של נשים וגירושין, אני רוצה להתייחס לעוד אספקט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. תעשי את זה קצר ונסכם את הסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> ורד בר: << דובר_המשך >> אז אצלנו במרכז, אנחנו נותנים ייעוץ וייצוג לנשים בסכסוכי גירושין, בדרך כלל סכסוכי גירושין קשים. אנחנו מזהות עליה במקרים שבני זוג לא משלמים מזונות בעקבות המלחמה, בין אם בן הזוג נמצא במילואים, לפעמים בנסיבות בתום לב, כשהעסק שלו נפגע בעקבות המלחמה והוא בעצמו נמצא בקושי כלכלי ואותה אישה נאלצת לספוג את המצוקה הכלכלית של הגבר כי הילדים אצלה, העלויות עליה, הוא לא יכול כרגע לשלם מזונות ויש לה שתי אפשרויות: אפשרות אחת לפתוח תיק הוצאה לפועל. פונות אלינו נשים ואומרות: אני לא רוצה למהר לפתוח תיק הוצאה לפועל כשהוא נמצא במילואים או כשהוא באמת בקושי כלכלי אמתי. האופציה השנייה היא לפנות לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי, המבחן שלו הוא לתת סיוע, לתת מענק של דמי מזונות וזה מבחן כלכלי מאוד מאוד צר. אישה שמרוויחה משכורת שהיא לא מאוד נמוכה, לא זכאית. אנחנו אומרים לנשים שלפעמים זה משבר שהוא משבר נקודתי אבל זה משבר נקודתי משמעותי. אם היא לא מקבלת עכשיו 3,000 שקל של מזונות, אין לה מאיפה לשאת בעלות הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עוד היבט שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו דווקא עם ההוצאה לפועל או עם בתי המשפט - - - << דובר >> רחל עזריה: << דובר >> להעלות את הרף של הביטוח הלאומי, שאם הוא במילואים, אז מבחן ההכנסה לצורך התשלום של דמי המזונות יהיה גבוה יותר. << אורח >> ורד בר: << אורח >> אם זה משבר נקודתי שבגללו עכשיו לא משלמים את דמי המזונות, אנחנו באמת חושבים, כפי שאמרה חברת הכנסת לשעבר, שצריך להעלות פה את מבחן ההכנסה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אבישג, לסיכום העניין הזה, אני חושבת שבסך הכל עשינו דרך וגם פרצנו את התבנית המקובלת הזאת, שאנחנו מתעסקים רק עם חשבונות של חיילים. פתחתם מסלול שהולך ישירות לחשבונות הבנק של הגרושות וההורים הנוספים. הבעיה העיקרית היא שהרבה פעמים, גם כשאנחנו מייצרים פתרונות, משהו יכול ללכת לאיבוד בתפעול, בהגעה לנשים וגם בכל מיני סוגיות שצצות מן השטח. כן הייתי רוצה שתיקחי את הסיפור של רונה כ"סטאדי קייס". יתרה מכך, אני חושבת שצריך לשבת עם שדולת הנשים – הן היו פה לפנינו ויהיו פה אחרינו, ואני חושבת שיש להן ידע מצטבר שהוא באמת כלי עזר משמעותי, לקחת את “הקו של אליס”, לעשות פילוח מה בכל זאת אפשר לתקן. לדעתי נצטרך לעשות על זה דיון בפגרה בנושא הספציפי, אנחנו לא הולכים לשום מקום, ולדעת שכל אישה, ולהיות גרושה זה לא כתם ואני לא מעודדת גירושין אבל זה לא כתם. תרימו את הראש שלכן, אתן תורמות לא פחות מאף אישה אחרת ותהיו גאות בזה שאתן חלק מהמאמץ הלאומי. אני חושבת שזה מביא אותן למצב שהן צריכות להתבייש או להתחנן לזכויות. לא, אתן לא תהיו במצב הזה. לגבי חופשת לידה ועוד, אני רוצה לשמוע את נציגת ביטוח לאומי. << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> אני מנהלת אגף מחליפות שכר באגף משפחה. אישה שעושה מילואים או עובדת ויוצאת לחופשת לידה, חופשת הלידה מחושבת לפי השכר. אם היא מיד אחרי חופשת לידה מתחילה את המילואים אז נשמר לה ערך המילואים כערך השכר שלה אבל אם היא עושה הפסקה של שלושה חודשים שהיא לא עובדת ואז חוזרת למילואים, אין לה שכר. היא יוצאת לחופשה ללא תשלום - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז היא הלכה למילואים, ואז המילואים לא נחשבים? << דובר_המשך >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר_המשך >> זה נכון גם לגבי גברים שעושים מילואים ולפני זה שלושה חודשים לא עבדו. זה נכון לכל מצב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, מה שנכון לנשים לא נכון לגברים, עם כל הכבוד לנשים אחרי לידה, לא זכור לי שהן מקלות על עצמן. בואי, אני רוצה לדעת מה קורה עם החוק שלי שעבר בקריאה טרומית, של דמי לידה. << דובר_המשך >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר_המשך >> אנחנו במקביל לחוק מנסים לקדם את זה בהסכם מול הצבא. אנחנו העברנו לצבא - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה הסדר? גברתי, שבי בבקשה, אל תעשי לי ככה. אני מכבדת אותך, תכבדי אותי ותהיי מאוד ברורה, אין לנו זמן. מה קורה עם החוק? לא יכול להיות שאישה תצא למילואים, תשרת חצי שנה ואז כשהיא תצא לחופשת לידה תגידו לה: הי, גברת, אין לך דמי לידה. כל החצי שנה סתם התנדבת. << דובר_המשך >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר_המשך >> במקביל להצעת החוק, אנחנו כבר כמה חודשים מנהלים דיונים מול הצבא להכניס את הנשים האלה בהסכם שיש לנו עם הצבא לגבי נשים שמשרתות בקבע או משרתות בשירות סדיר, ולהשוות את התנאים של מילואימניקיות לתנאים של נשים בקבע. לפני שבוע, אולי קצת יותר, העברנו לצבא טיוטת הסכם - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ביקשתי הסכם. זה צריך להיות בתיקון סעיף 9, ואם לא זה יהיה בחקיקה, אז תהיי יותר ברורה. תקשיבו טוב, זה יהיה בחוק. זכויות נשים יהיו בחוקים. אתם יודעים למה? כדי שלא יבוא איזה מישהו וככה יגרוס את זה. << דובר_המשך >> אלינה מילקין קזקביץ: << דובר_המשך >> זה הסכם לפי סעיף 9. אנחנו ממתינים לתשובה ואנחנו ערוכים לזה. ברגע שנקבל אוקי, אנחנו... << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין ברגע שמקבלים "אוקי". אתם צריכים לקדם את הנושא הזה בזריזות. אני חושבת שעשיתי לכם את כל ההסכמות עם משרד העבודה, עם משרד הביטחון, עם ביטוח לאומי כולל היועץ המשפטי שלכם, שדיברתי איתו וירונה שנמצאת שם והשר שנמצא שם – כולם על זה. סליחה, תפתרו את זה. זכויות נשים לא בסוף. תודה. אני עוברת לנושא אחר. אנחנו עוברים בנגיעות אבל אנחנו נדון על הרבה דברים. לגבי החוק אנחנו נדון, נעשה דיון בנפרד. הייתה בקשה לדיון דחוף שלא אושרה בנשיאות אבל אנחנו יכולים להחליט שיהיה דיון. תודה, רונה. להתראות. מנהלת תקומה – אני שמחה לברך את דגנית סנקר לנגה, את ראש אגף - - << אורח >> דגנית לנגה: << אורח >> אני ראש מערך אדם וקהילה במינהלת תקומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שגם זכיתי שהיית מנכ"לית במשרד בו שירתי כשרת העלייה והקליטה. כיף שאת איתנו כאן. בבקשה. << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> הזכות הייתה הדדית לחלוטין ואני מודה על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק אגיד לך במשפט אחד שבאנו לביקור במינהלת תקומה והפנינו את הזרקור לסיפור של התקציב המגדרי, תכניות שכן צריך לתת להן תשומת לב סביב הדבר הזה, ברשותך. << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> אני אנסה למקד: ראשית, הנושא הזה של מיצוי זכויות פרואקטיבי, את זה אני אומרת גם לכם, אני רוצה שתדעו – הוא נמצא על שולחנה של מינהלת תקומה. יש פה סיבוכים מסיבוכים בגלל כל הסיטואציות שנוצרו. משפחות, אימהות, ילדים, מוסדות חינוך, איפה הם לומדים, איפה הם לא לומדים – כל הניתוקים האלה מעלים קשיים חדשים. אנחנו ביחד עם משרד המשפטים, פתחנו בתכנית של מיצוי זכויות משפטיות פרואקטיבי בכל חלב התקומה על סך של שני מיליון, ובנוסף תהיה תכנית, היא הושקה ב-3 ביולי על-ידי אשכול נגב מערבי, סדר גודל של 3.4 מיליון שקלים רק לשנה הזאת, שיש בו את כל משרדי הממשלה על השולחן. התכנית הזאת תביא לידי מצב שיהיה לנו סנכרון של כל המאמצים של האנשים שנמצאים פה ונוכחים פה סביב השולחן והולכים איתנו יד ביד – גם ביטוח לאומי, גם משרד העבודה, גם משרד הרווחה. כל מי שיכול יצטרף לדבר הזה, ואם תרצו לשמוע על זה עוד אנחנו נשמח מאוד להרחיב על הדבר הזה. אגב, לצדי יושבת פה גלית, אנחנו ניקח את הטלפונים ונשמח לקבל פידבקים כאלה, כמו ששמתם על השקפים המאוד אינטליגנטים פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גלית היא מהמינהלת? << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> גלית מובילה תחום רווחה וקהילה. אני רוצה להגיד מילה למרות שזה לא קשור דווקא לנשים אבל אני כן אגיד: מינהלת תקומה עובדת עם קהילות. זה ייצור חדש שממשלה די מתקשה לפעמים לעבוד איתו. ממשלה יודעת רשות מקומית, היא יודעת פרט אבל מה זה קהילה ואיך מנהלים קהילה, זו פרופסיה חדשה שאנחנו מנסים לפתח אותה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בקושי הם יודעים לנהל את המשרדים שלהם. בגלל זה כל הזמן מחפשים ראש מינהלת, פרויקטור, וצריך לומר את האמת ביושר. אני באמת אומרת שבסוף יסגרו ממשלה, יעשו רק מינהלות ופרויקטורים, זה יחליף את הממשלה אבל אני לא אכניס אתכם לדבר הזה. << אורח >> דגנית לנגה: << אורח >> בדיוק, המפקדת. אני רוצה לדווח לוועדה על עוד כמה דברים ואני מזכירה שזה לא הדיון הראשון בוועדה. אני רוצה להגיד לך, יו"ר הוועדה, שכחלק מההנחיות שקיבלנו פה, אנחנו נותנים הנחיות לגבי כל התכניות שלנו, גם שהן לא מגדריות, שיהיה אפשר לפלח אותן מגדרית. אחת מהבעיות זה הסיפור של הנתונים, ואנחנו בעקבות הדיון שהיה פה גם בתעסוקה וגם על דברים אחרים, אנחנו נדע כל דבר, אני מקווה, לא כרגע, לפלח אותו ולראות אותו גם מגדרית. אני רוצה להגיד דבר נוסף: דיברתם פה על טיפול באנשים או טיפול בטראומה ושכול, שהאנשים עצמם, שהמטפלים עצמם ידעו לעשות את הדבר הזה. אני רוצה להגיד שאנחנו נעשה את זה בחינוך, בבריאות, ברווחה. כל מי שנוגע בנשים אבל לא רק בנשים, צריך לדעת ולזהות את הדברים האלה, ואנחנו הולכים לעשות יחד עם משרד הרווחה תכנית על הדבר הזה. אני רוצה לדווח שבאשכול יפתחו שני מרכזים לנפגעי תקיפה מינית, רק באשכול. אתם בוודאי יודעים שאשכול הוא מוקד רעידת האדמה של הסיפור של אירועי ה-7 באוקטובר. 56% מהיקף הנפגעים, הנרצחים, הפגועים – הכל מתנקז לשם ולכן המיקוד יהיה שם. בנוסף, יינתנו עוד מיליוני שקלים גם לנושא שלמות משפחתית. אני כן רוצה להגיד שמול המשרד לשוויון חברתי תהיה תכנית מיוחדת למניעת אלימות נגד נשים. זו תהיה תכנית מיוחדת שהיקפה 3.6 מיליון שקלים והיא תושק ממש בשבועות הקרובים. התכנית הזו היא תכנית לכל החבל. אני מזכירה שיש חמש רשויות בחבל תקומה והיה תהיה לכל - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> 3.6 מיליון שקלים יחד עם המשרד לשוויון חברתי. אני יכולה להמשיך ולדווח אבל אני אעצור מפאת קוצרו של הדיון. אם תרצו, אני ארחיב על זה וגם נזמין אתכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרנו שנזמין אותך לתכנית ספציפית ונזמין את יפתח רון טל. חלילה, זה לא ספציפית אליו אבל כל הראשים זה גברים וכל העובדות והמוציאות לפועל זה נשים. אנחנו נזמין להציג תכנית מגדרית ברווחה, חינוך. דגנית את יודעת שאני אוהבת שזה מסודר בהבנה, מה הדברים העיקריים שצריך בשביל נשים. נמצאת פה חברת הכנסת מטי צרפתי שהייתה איתנו בסיור והובטח לנו שהתכנית תוצג ועבר זמן מה. אנחנו נעשה את זה במהלך הפגרה. תראי, יהיו דברים שתבואו ותגידו שלנו, כנבחרות ציבור, לא צריך את זה באופן מגדרי, הכל בסדר, אבל הראייה, התפיסה, זה חייב להיות כמובן מתוך הבנה שנשים, בטח בעוטף, זקוקות למעטפת הזאת. מה כן חשוב לי להעלות? שני נושאים: האחד – תמונת המצב שלכם לגבי אבטלת נשים מפונות היא תמונת מצב שלוקה בחסר. אין נתונים. הדבר הזה, היה פה דיון, ביקשתי שיהיו נתונים. תכנית התעסוקה, שתהיה מושקעת. כמה מיליארד קיבלתם? << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> אנחנו קיבלנו 19 מיליארד, מתוכם 14 הופשרו כרגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקי. מתוך ה-14 מיליארד שקלים, אתם חייבים לשים על זה לא מעט תקציבים ולאפשר לנשים האלה לצאת ולעבוד, מה גם התאמות – דיברנו על זה שאימהות שגרות בעוטף, אף אחד מאיתנו לא נשאר אותו דבר אחרי ה-7 באוקטובר אז על אחת כמה וכמה הן, שלא מוכנות. אם הייתה אישה קרייריסטית שעובדת שעות ארוכות, מרגישה חופשי להשאיר את הילדים. סליחה, הן אומרות: אנחנו עושות הסבת מקצוע או מורידות את שעות העבודה שלנו – תעשו להן את ההתאמה הזאת. דיברו פה על נשים מפונות שנאלצות לנסוע כל-כך הרבה ואין להן סבסוד לתחבורה – זה דבר שלא יעלה על הדעת. וכמובן, בתוך זה, משפחות הנרצחים והנרצחות והחטופים והחטופות – יצא לי לדבר אתכם. הסיפור של הנשים המבוגרות שלא דורשות את הזכויות שלהן. אימהות לחטופים וחטופות, תבדקו אם זה שעות ביטוח לאומי. ביטוח לאומי, את איתי? מה שמך? << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> אלינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אלינה, אם זה נשים שהיה צריך לתת להן שעות נוספות – לבדוק, בתוך הקפסולה הזאת שמובילים במינהלת נעדרים, חטופים וכולי. אני לא יודעת מתי עשיתם - - << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> לא, חטופים זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת אבל אתם אמורים להיות מסונכרנים. יש דברים שאתם יכולים לתת, שאני יודעת שאדרי בכבודו ובעצמו התערב במשפחות מסוימות וידע לתת להם את המענים כולל משוחררות שבי שבאו וישבו כאן, על הכיסא. מפאת צנעת הפרט אני לא יודעת אם הן רוצות שאני אגיד, וידעתם לפתור. זה לא הרבה אנשים. בטח להם צריך לשים זרקור ולתת להם את המענים, להסתכל על המפונות מבחינת סיוע נפשי, עבודה וכמובן תחבורה, אחרת הן לא יצליחו להגיע לעבודה, וזה בהנחה שיש עדיין כאלה שלא חזרו עם ההתאמות הנדרשות. לסיכום, תרצי לומר משהו, גברת סנקר? << דובר_המשך >> דגנית לנגה: << דובר_המשך >> אני כן רוצה להגיד ש-70% מתושבי החבל כבר חזרו לחבל. חלקם נמצאים באזור מלחמה. מי שלא היה בחבל התקומה, גם מי שחזר – יש לידך סוללת תותחנים, יש לך רעשים שמחזירים אותנו לקשיים מאוד גדולים ואת האימהות, בראש ובראשונה, לקשיים מאוד גדולים. אנחנו ערים לדברים האלה ואנחנו מנסים לשרטט פתרונות במציאות של אי-ודאות משתנה וחולפת, ואני אשמח להמשיך לבוא ולדווח לוועדה על המאמצים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. שרון כהן שמשרד העבודה, בבקשה. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אז חזרתי עם תשובה בהקשר של הניקוד אז ברשותכם, אני מקריאה כי אני באה מעולם של חוקי עבודה, פחות בנושא של מעונות, אז זו התשובה: "הדרגה נקבעת על-פי הכנסה חייבת במס. מענקים מיוחדים שאינם חייבים במס לא נכללים במסגרת החישוב. תוספות שונות ניתנו על שירות מילואים ונכנסו לתלוש כמו עבודה בסופי שבוע הן הכנסה חייבת במס ואנחנו מחויבים לקחת אותם בחשבון. הורה שחושב שההכנסות היו גבוהות באופן חד-פעמי יכול להגיד תלושים מעודכנים ויעדכנו לו את הדרגה בהתאם לנתוני השכר העדכניים. "אנחנו", זה משרד העבודה ומעונות יום, "משתתפים בצוות מיוחד של משרד ראש הממשלה שעוסק בנושאים שונים הקשורים לשירות המילואים. בין הנושאים שהצוות עוסק בהם נמצא גם הטבות בנושא מעונות יום. אנחנו בשיח עם משרד האוצר בנושא." אז זו ההתייחסות של האגף למעונות יום בהקשר לנושא של הניקוד שהעלית אותו. << דובר >> טל הוכמן: << דובר >> אבל מה שקורה בפועל זה שמגישים את הטפסים, מבקשים את ההנחה ומקבלים דחייה בעקבות העלייה בשכר, בעקבות המילואים וזהו, נגמר הדיון. זה לא שיה איזה שהוא הסבר, הם לא אומרים: תגישי את התלושים הישנים, תגישי משהו אלא זו ההתנהלות. אז אם זה מה שהמשרד רואה לנכון אז צריך לשנות את ההתנהלות. << יור>> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אתם מוכנים לשבת בבקשה ולבדוק את הסיפור הזה כי בסוף הנשים הללו - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, יש לי הצעה: אולי אנחנו נעביר להם את המידע מי המילואימניקים, והם ייקחו את המידע וזה יעזור להם לאבחן אותם שם, בתוך העליות של השכר. לנו, כצה"ל, אין בעיה להעביר את המידע, אם הם יגישו ויגידו שהן רוצות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. אז זה צריך להיות קודם כל הצפת הבעיות ומיקוד הבעיה, ואז אם צריך לסגור את המעגל הזה מול אבישג, צה"ל, משרד הביטחון, תאמינו לי שכל דבר כזה הוא הצלה. הוא הצלה. יכולה להעיד על זה רחל ששולחת גדודים של מתנדבות לבתים. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו צריכים לעבוד עם הצבא, ואנחנו עושים לחטיבות שעכשיו חוזרות למילואים בקיץ והכנו טופס ייעודי לחטיבות, והחטיבות בעצמן שולחות להירשם לעוגן משפחות המילואים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתן בשיתוף פעולה עם קצין מילואים ראשי? << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> כן, עם אכ"א מילואים וקצין מילואים ראשי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו יוזמה מהממת. תגידי קצת על היוזמה וגם נצדיע לכל המתנדבות. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> זה נקרא "העוגן למשפחות המילואים". זה מיזם שקם ב-7 באוקטובר עם יעל יחיאלי. זה הוקם ב-7 באוקטובר וזה מבוסס על מערך שפעל ב"צוק איתן" בירושלים. כשהייתי סגנית ראש עיר אז יזמתי את זה בירושלים ועכשיו זה קם ב-7 באוקטובר. בעצם מה שאנחנו עושים זה עוזרים באתגרי היום יום כמו אוכל מבושל, בייביסיטינג, דוגווקינג, ליווי רגשי – כל הדברים שצריך למשפחה, לבני ובנות הזוג. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם דוגווקינג? << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> ברור. איך תיקחי כלב לטיול? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לקחתי. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> בערב מחשיך מוקדם בחורף, זה נורא. הילדים ישנים, ילדים קטנים... יש המון מענים. אנחנו עובדים היום ב-250 יישובים ברחבי הארץ ומסייעים ללמעלה מ-15,000 משפחות עם כ-10,000 מתנדבים. זה ענק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו, מעצמה. עכשיו אני מבינה למה היא עזבה את הכנסת. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> תקשיבי, אני אומרת לאנשים שהייתי סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת כנסת, יו"ר ועדה וכולי, אבל היום אני מרגישה שאני מנהלת את המיזם הכי גדול שאי פעם ניהלתי, וזה הכל אנשים טובים, ישראלים מדהימים שקמים ואומרים: בואו נעשה. יש שיתוף פעולה מאוד טוב עם הצבא, ואני יודעת שקצת חטפת פה אבל יש שיתוף פעולה מאוד טוב עם הצבא - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בואי, היא מקבלת כל היום פרגונים. די, היא יודעת. << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> ממש לא חטפתי, אני רוצה להשתפר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולם יודעים מה החולשה שלנו למדי הזית, ולי במיוחד. הישראלים הראשונים שראיתי זה שלושה חיילים על מטוס ההרקולס בדרך לכאן בגיל שלוש. << דובר >> רחל עזריה: << דובר >> אז זה שיתוף פעולה עם הצבא, הרבה רשויות מקומיות עם הזמן מפנימות ומשתפות פעולה הרבה יותר. הרבה מאוד ארגונים ועמותות. שדולת הנשים, אנחנו מפנים לקו של אליס, החברה למתנ"סים, צופים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. זו באמת הזדמנות לומר תודה לכל המתנדבות והמתנדבים שעושים רבות למען משפחות המילואים. לא לשכוח גם את משפחות אנשי הקבע. << דובר_המשך >> רחל עזריה: << דובר_המשך >> הם גם ביקשו. אני אגיד שיש אפשרות להתנדב אצלנו דרך מה שנקרא מעורבות חברתית, שזה תיכוניסטים ותיכוניסטיות. עכשיו אנחנו עובדים גם על פר"ח, ועכשיו אנחנו רוצים לקבל אפשרות למלגות ל"מפעל הפיס", אז זה גם בעבודה אינטנסיבית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם תצטרכו המלצה – אנחנו כאן. משרד העבודה, הסיפור של מפונות בתעסוקה – לפני ה-7 באוקטובר, אני זוכרת את הנתון, היה 91 שיעור ההשתתפות בתעסוקה, זה מדהים. לא הצלחתם לתת לי באמת מה השיעורים היום, כמה נשים היו מובטלות, כמה רוצות הסבת מקצוע? איך אנחנו עוזרות להן? יש לך את הנתונים האלה או שאת באה מתחום אחר? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> לא, אמרתי שאין לי שום בעיה להעביר את זה הלאה. אני יודעת שלישי מתעסקת בזה וכולי, אני נמצאת כאן בהיבט של חוקי עבודה, הנושא של החוקים שהכנסת חוקקה לאחרונה בהקשר של נשות אנשי מילואים אבל באמת, כמו שפניתי עכשיו, אם תרצו אני אחזור שוב ואם לא, אני אדאג שמהמשרד יעבירו לכם את המידע הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. אני עוברת לשנהב. אני יודעת שיש לכם הרבה לחצים אבל דווקא העיכוב בדיון, אני מקווה שעזר לכם. אני אשאל אותך שאלה – את שנהב, נציגת האוצר? ראשית, אני יודעת שביקשתם, קצת באיחור זה הובא לידיעתי ובכל זאת, אני לא כל-כך אוהבת לשחרר את נציגי האוצר מהוועדה הזאת. מה אני כן אומר? מה תפקידך? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> רפרנטית ביטחון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תראי, עשינו עבודה מאוד משמעותית להטמיע למוח של כל מיני מקבלי החלטות או בעלי פונקציות חשובים שאנחנו לא ניוותר מאחור בזכויות שלנו, וזה מתחיל בתקציבים. יש צורך במעקב שלכם עם הקרנות. למשל, קרן נשות אנשי הקבע התחילה לפעול מאוחר ולא בטוח שיהיו שם מספיק תקציב וכסף בשביל לסייע בכל מה שהבטחנו. בסוף זה ילך כנראה רק לשיפוי ופיצוי של אובדן הכנסה בגלל שאין מספיק בקרן. לדעתי, זה התחיל עם 15 או 20 מיליון, את יודעת להגיד? << דובר >> שנהב אור: << דובר >> על כמה תקציב יש בקרן הסיוע? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של נשות אנשי הקבע. << דובר_המשך >> שנהב אור: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. האמת שאני לא מכירה שיש בעיה בנושא אבל... << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את צריכה לדעת כמה יש שם. תבדקי את זה. מה שחשוב זה אם יש בעיה. יש שם בעיה ואנחנו מדברים על כסף קטן, בטח כשיש העברות של תקציבים וכספים כל הזמן, ולמה לא נותנים, לדברים ממש מיותרים, לשם צריך להכניס עוד קצת את היד לכיס ולתת להם. קרן נשות המילואים, מה המיצוי? << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> המיצוי גבוה, אנחנו לקראת מה שנקרא הישורת האחרונה של התקציב שהוקצה עד כה. סך הכל יש לנו 291,595 פניות שהתקבלו בקרן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו, יכול להיות שזה גם פניות חוזרות כי היה לנו הרבה פחות. 98 אלף - - << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> לא, לא, זה התקדם מאז. אנחנו כבר ב-291 אלף פניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, של פנייה נפרדת? לא, אין דבר כזה. יש רק 100 אלף. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> רגע, שניה. סך הכל נבחנו 249 אלף, וסך הכל הכסף שיצא זה 494,216 מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה? אבל היה רק 280. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> מה היה 280? סכום הקרן עומד על 540 שקלים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, רגע אבישג, את עושה סלט עם המילואימניקים. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> ממש לא. אני מדברת רק על המילואימניקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני מדברת איתך על נשות אנשי המילואים. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> אוקי, אז תגידי לי. רגע, זה כל הקרן. מה שדיווחתי עכשיו לוועדה הוא כל הקרן. מתוך זה, זה ממש מפולח, זה לא רק על הנשים. בנות זוג בחופשת לידה זה 5,000 נשים, שהסכום ששולם הוא 29,166 מיליון. בנות זוג שאינן עובדות – 2,447 נשים, שולם 5,289 מיליון. יש עוד כמה בקשות שעדיין בטיפול. אובדן הכנסה של בן זוג, קרוב משפחה או מישהו שמסייע בטיפול – 20,169 בקשות, שולמו 70,796 מיליון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 70 מיליון ספציפית לבני ובנות זוג. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> בני ובנות זוג וגם מי שמסייע משפחה, זאת אומרת מי שהביאה ילדים לא בהורות משותפת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. אנחנו רואים שהקפיצה היא באמת סביב ה... מה שמעיד שאנשים בסך הכל לא באים לקחת יותר ממה שצריך. אם נפגעה להם הפרנסה הם מבקשים לסייע להם בזה, ושם המס העיקרי כשדווקא אני רואה שיש מיעוט בקשות בדברים האחרים. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> כמו מה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמו 2,000 שאת ציינת, מה זה היה שם? << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> זה להמון צרכים. כנראה שזה תואם את כמות הנשים שילדו. 4,755 נשים שפנו על חזרה מחל"ת ובקשה של 10,000 שקלים – זה תואם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, חופשת הלידה, ה-10,700 – האוצר הבטיח לנו עוד 10,700 אבל זה היה כפיר בטאט ולא האגף של הביטחון. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> אולי את מדברת על בני הזוג שאינם עובדים, ששם יש 2,447 בני זוג שלא עובדים, נשים וגברים. סך הכל גם אחוז האישור פה הוא גבוה, הוא מעל 58%. יש נשים שהחזרנו להם את זה, שהחזירו עוד טופס או מה שצריך. בסך הכל כרגע בטיפול 36 בקשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ועוד כמה נשאר בקרן? << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> אז הקרן, הכסף שלה הוא כסף של כל הקרן, של כל מה שניתן בקרן עם כל הרכיבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם יכולים למשוך - - << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> כן, שנייה. זה סכום שמנוהל בהערכות תקציביות לאור הארכת המלחמה והצו 8 ואני מניחה שהתקציב שם יותאם בהתאמה לצרכים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תראו, יש משהו שהנשים מחכות לו אבל הוא זכות של המילואימניק. 4,500 שקל של חופשה – מה, אתם מחכים לחורף? לא הבנתי. הובטח להם. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> גם בהחלטה יצא שזה ייצא בחציון ב', לקראת סוף החציון, זה מה שאמרנו ובגלל זה הארכנו את זה למימוש עד 2026, זה לא רק השנה, זה יצא גם בהחלטה שזה יהיה למימוש 2026. צריך להגיד שזה חוזה מאוד מורכב של כמעט 270 אלף משרתים שיהיו זכאים לזה, ואנחנו ממש בתוך זה. צריך להגיד שיש מלונות של מפונים וכולי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אסביר לכם: אתם עושים טעות כי זה צריך להיות כלי להפוגה וגם סיוע רגשי. ומה שאתם עושים, אתם אומרים: אנחנו מאריכים עד 26, ויכול להיות שאותו מילואימניק צריך את החופשה עכשיו, אתם זורקים אותו ל-25 ו-26, אז אתם מפספסים עוד מטרה שהיא סופר-חשובה, שזה לסייע להם. את יודעת, יש דברים שאפשר לפתור - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> אנחנו ממש על זה. בשבוע האחרון נפגשנו שוב במשרד הביטחון בשביל לקדם את זה. אני רק אומרת שאנחנו עוד לא בעיכוב. צריך להגיד שההחלטה הגדולה הזאת שהייתה, מעל 80% מהרכיבים שלה כבר מומשו הגם שהיו צריכים להיות ממומשים בשלב יותר מאוחר. שילמנו, העברנו עכשיו גם את הקייטנות, נעשו פה הגדלות. נכון שהיינו מגיעים עם הנופש הזה קצת יותר מוקדם אבל יש גם מורכבות מול בתי מלון, ויש מורכבות מול היצע ולמול פוטנציאל הזכאים שצריך לזכור אותו, יש היקף נרחב מאוד של זכאים, וזה 270 אלף בתי אב, כל אחד יש לו ילדים אל מול היקף בתי המלון וההיצע שיש בארץ - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפתרו את זה וזה מה שאני מנסה לומר לך. לדעתי אתם צריכים להיות על זה ולהביא גם את ההיבט של בנות הזוג שמחכות לזה אפילו יותר מהמילואימניקים. בהבטחות צריך לעמוד. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> מה שכן, בגלל שהנופש כרגע לא קורה, הגדלנו מאוד את כל האירועים למשפחות. סיימנו עכשיו 24 אירועים ב"סופרלנד". עכשיו אנחנו מתחילים את אירועי הקץ ב"מימדיון", "סינמה-סיטי" לעולים לכיתה א', ממש מלא אירועים כולל אירועים בהמון מקומות. את מוזמנת להתרשם מההטבה, במידה והוא עדיין בשירות מילואים. ההטבה היא משמעותית והמשפחות מאוד נהנות שם, בעיקר הילדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, אבישג. אני חושבת שזה חשוב אבל כמו שאמרנו, זה לא חלופה. אז אנחנו אומרים שאין בעיה עם הקרן ואין איזה צורך, כך גם אבישג מעידה. היא תחזור והבוסים יתנו לה בראש על זה שהיא לא אמרה שיש בעיה תקציבית אבל תקומה, אצלכם זה גם לא סיפור של בעיות תקציביות, נכון? << אורח >> דגנית לנגה: << אורח >> לנו אין בעיה תקציבית, יש לנו בעיות רבות אחרות אבל התקציב הוא לא חלק מזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש פה מישהו שרוצה להעלות נושא תקציבי או... זו פעם ראשונה ששקט נוראה עם האוצר. שנהב, את משוחררת, תודה רבה לך. << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> אני מאחרת לוועדת החוץ והביטחון אז אני רוצה ללכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולן משוחררות כי אנחנו תכף סוגרים את הישיבה. << אורח >> פיגה חיה שטרן: << אורח >> פנינה, אני רוצה לשאול שאלה ברשותך. אני הנציגה של "נבחרות", אני מביאה את הקול של הנשים החרדיות. העליתן כמה נושאים ולהכל אפשר להתייחס. מה שקורה בנשים חרדיות, את מדברת על פעילות שנותנים לילדים, הן גם לא מקבלות כמעט חיבוק ועיטוף מהחברה, ויש משפחות ויש נשות מילואימניקים של משפחות חרדיות, הן נמצאות אצלנו במוסדות והן לא מקבלות את מה שמקבלים בכל מקום. << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> למה? רק ביום ראשון עשינו יום בהפרדה רק לאוכלוסיית הציבור הדתי ב"ימית 2000", יום גדול שהיה עכשיו בהפרדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נשים של משרתים. << דובר_המשך >> אבישג סבג ראובן: << דובר_המשך >> כן, נשים של משרתים. עשינו להן אירוע מיוחד בהפרדה למי שלא רוצה להגיע לאירועי מים משותפים, וגם יש את האירועים הרגילים כמו סרט - - << אורח >> פיגה חיה שטרן: << אורח >> אני שמחה לשמוע על זה כי קיבלתי פניות שונות, אז כנראה שזה מאזורים אחרים בארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו סוגיה מאוד מעניינת, תודה שאת מעלה את הקול הזה. צריך לשבת איתן יותר כי מחד אנחנו אומרים שרוצים לגייס אבל בסוף צריך להתאים הכל כולל גם את הזכויות. אז נאמר שהיה כאן אירוע אחד - - << אורח >> אבישג סבג ראובן: << אורח >> האירועים של הקיץ רק התחילו. ביום ראשון האחרון היה. ב"סופרלנד" וכולי זה פתוח לציבור הרחב. אם נדרשות גם שם התאמות אז תגידו מה נדרש, אנחנו יודעים לעשות את ההתאמות. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני ממליצה שבגלל שזה קול פורץ דרך, כן לשמוע אותן ולהחליף פרטים. תחליפי איתה פרטים, אבישג צריכה ללכת לוועדת החוץ והביטחון ואנחנו לא רוצים שהוועדה תתנהל ללא נשים. אז את מעבירה והיא תעביר לך מסמך. עומר שטיינמן, ממייסדות "בונות אלטרנטיבה", שלום. << אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >> צוהריים טובים. אני מייצגת את "בונות אלטרנטיבה", וקודם כל, אני רוצה להודות לשדולת הנשים על העבודה המקיפה, המדהימה. הנתונים שהראיתם כאן הם באמת השאירו אותי פעורת פה, ואני קצת נגעתי והבנתי ולמדתי את הנושא. וכמובן על הקמת “הקו של אליס”, שהוא פריצת דרך בהקשר של מתן צעדים לנשות המילואימניקים וגם לנשות המילואים עצמן. אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, פנינה תמנו, על קיום הדיון בנושא. אנחנו תשעה חודשים לתוך המלחמה, זה היום ה-284, ואני רוצה לחזק את מה שנאמר אבל לנסות להביא זווית נוספת לדיון באמצעות התייחסות לבעיות שעלו מנשים שמשרתות בשירות מילואים פעיל, רובן פעילות בתפקידי עורף. מספר לא מבוטל מהן עדיין משרתות בתפקידי לחימה ובחזית הלחימה. הנתונים מצביעים על גיוס של מעל 56 אלף חיילות מילואים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> מעל 56 אלף חיילות במילואים במלחמה הנוכחית, ושיעור היענות שעבר את מאת האחוזים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהתגייסו? << אורח >> עומר שטיינמץ הסקל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> כן. גם מדובר על תפקידי לחימה שונים, היו כתבות בנושא והכתבה האחרונה הייתה בערוץ 12 אם אני לא טועה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על 56 אלף? מדהים. << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> כן. אנחנו במעקב צמוד על המספר כי זה באמת... << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צריך להצדיע להן. << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> לחלוטין. זאת עליה דרמטית בהשוואה למלחמות קודמות, ומתוכן לפחות 3,000 מגויסות הן אימהות בעלות משפחה והן בחרו להתנדב למרות שהחוק פוטר אותן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נעשה דיון על זה יחד איתכן בשיתוף פעולה. זה סופר-חשוב. << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> בשמחה. רצינו פה להעלות למודעות שתרומתן של המגויסות אינה מקבלת הכרה מגופי המדינה. אין מענה מותאם לנשים לאחר השחרור ממילואים ממושכים בעתות לחימה, וזה מצב שמציב אתגרים ייחודיים לנשים לוחמות, בעיקר לאימהות. בכתבה שפורסמה בערוץ 12 באמת נתנו שם דוגמה של פרמדיקית מד"א שמשרתת בשירות מילואים פעיל כבר למעלה מ-100 ימים בעזה. הילדים שלה לא ראו אותה במשך ארבעה חודשים, והיא מספרת שכשהיא כן חזרה הביתה, לא הייתה לה את אותה רשת תמיכה שמקבלות נשות המילואימניקים, שזאת רשת מדהימה, כמו ששמענו על פרויקט "עוגן", או לדוגמה יש מעגלי גברים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הייתה פה שני סבוראי, הרופאה שהשתתפה בכנס השנתי לציון יום האישה ודיברה מדהים על הבמה שהיא חוזרת מעזה, ועל הילד וההתמודדויות. << דובר_המשך >> עומר שטיינמץ הסקל: << דובר_המשך >> אנחנו יודעות על גברים שחזרו מעזה וחוזרים למציאות שהעורף המשיך והשגרה כביכול חזרה אני רוצה להעיר עוד נקודה: עלה בכתבה הספציפית הזו שהשיקום הנפשי שהן חוזרות עם חוויות משדה הקרב הוא לחלוטין שונה משל גברים, נשים חוות את זה פיזיולוגית, מנטאלית. ולכן אנחנו רוצות להציע מספר פתרונות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אנחנו נעשה את זה בדיון אחר, אני צריכה לסכם. טל, לסיכום, אני רוצה להודות לשדולת הנשים על “הקו של אליס”, על קידום הפתרונות ועל העיסוק לא רק בלבוא ולהביא איזו חוות דעת שהיא הרבה פעמים מנותקת מהשטח, נקרא לזה. לא, אתם שם גם בשטח, גם בבג"ץ, גם בהרבה מקומות וזה סופר-סופר משמעותי. הערכתי הרבה לפועלכן. אילנית, נכון? << דובר >> טל הוכמן: << דובר >> אני רציתי לדבר רגע - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא כרגע, אחר-כך טל. הקו בדרך כלל הוא בשפות אבל אם יש צורך בטיפול ייחודי אז תעזרו להם. << אורח >> רעות פוקר קפואנו: << אורח >> אפשר רגע לפני סיכום? אני מנעמ"ת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לתת דגש על כך שגם בנעמ"ת, יש לנו קו פתוח בדיני עבודה לנשים. אז אני נותנת כיוון נוסף שהתעסקנו בו ממש בקצרה: פונה שגרה בעיר בדרום שחטפה רסיסים בהתחלה והיא פונתה עם שני ילדיה. הגרוש שלה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מתנצלת, אני נאלצת לצאת. מטי תסגור את הדיון והמסקנות של הוועדה. תודה, מטי. << מנהל >> (היו"ר מטי צרפתי הרכבי, 13:44) << מנהל >> << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תמשיכי בבקשה. << דובר_המשך >> רעות פוקר קפואנו: << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, היא בעצמה גרה בעיר בדרום, הדירה שבה היא גרה עם ילדיה חטפה רסיסים והיא נאלצה להיות מפונה. הגרוש שלה, שאיתו היא מנהלת משמורת משותפת במילואים מה-8 באוקטובר. היא בעצמה עובדת במפעל חיוני, ובסופו של דבר, אחרי כל הנתונים האלה שהיא גם צריכה לטפל את שני ילדיה לבד ועם הכל היא נקראת לשימוע. למה? כי היא לא מצליחה לתת את שעות העבודה כפי שהיה קודם לכן. לא עזרו הסברים, הנסיבות המיוחדות והיא נקראת לשימוע והיא גם מפוטרת. עם מעסיק כזה, שלא מבין את הנסיבות החמורות והקשות, גם מלחמה, גם היא צריכה להיות עם הילדים, לתפקד גם כאימא וגם כאבא, לא עזר. כמובן שיש כאן עניין של לגשת לבית הדין, להוציא צו מניעה או משהו כזה, זה גם דורש את הסכמת העובדת שכבר נעלבה והבינה שהמעסיק שלה לא קשור. בסופו של דבר, אני אגיד שזה נסגר מחוץ לכותלי בית הדין באיזה שהוא הסכם בין הצדדים אבל לא זאת המטרה. המטרה היא שזה לא ייסגר בסוף איכשהו כלכלית אלא המטרה היא שתהיה לה עבודה ופרנסה וגב כלכלי כדי שהיא תוכל להחזיק את עצמה ולא להיות מובטלת. אני חושבת שכאן – זה היה בתחילת המלחמה. מעסיקים בעצמם לא ידעו מה הם יקבלו, איזו עזרה תינתן להם ולכן הם לא היו מספיק קשובים עם טיפה אורך רוח לחכות ולראות מה יקרה, ולא לרוץ ולפטר ולהוציא את כולם לחל"ת וכולי וכולי. אז כאן, במקרה הזה יש גם את העניין שהיא גרושה למילואימניק, גם אימא לילדים קטנים, גם גרה באזור מפונה. הכל היה כאן בתוך מקרה אחד, הכל בא לידי ביטוי ומבחינתי, זה לא נגמר בצורה הטובה ביותר כי פיצוי כספי, למרות שכבודו במקומו מונח, זה לא היה - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה מזעור הנזק אולי ברמה מסוימת. << דובר_המשך >> רעות פוקר קפואנו: << דובר_המשך >> כן, אבל הייתי מצפה שתהיה איזו שהיא הודעה למעסיקים או להגיד להם שהדברים יבחנו, שיעמדו מאחוריהם ויהיה להם איזה עזר בדבר הזה ולא לרוץ ולפטר ולהוציא לחל"ת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נראה לי שכולם על הקצה, גם המעסיקים וגם העובדים וגם המילואימניקים וגם המשפחות. אנחנו צריכות לחתור לסיום אז עוד משהו? << דובר_המשך >> רעות פוקר קפואנו: << דובר_המשך >> לא, לא. אז אני רק אומרת שמעבר לזה של הגרושות והמענקים שמגיעים למילואימניקים עצמם, הם התמודדו המון גם בענייני דיני עבודה ופיטורין וכולי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים שלנו היא טל הוכמן. << אורח >> פיגה חיה שטרן: << אורח >> לא קיבלתי את רשות הדיבור לפני שהיו"ר הלכה. אני אשמח לקבל רשות הדיבור. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את דיברת. << אורח >> פיגה חיה שטרן: << אורח >> אני דיברתי ולא אמרתי את הנקודות שרציתי לציין. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז בקצרה בבקשה. << דובר_המשך >> פיגה חיה שטרן: << דובר_המשך >> יש תופעה של גרושות, שיש מצב שהמגויסים, המילואימניקים וגם אלה שבקבע, שהם בעצם סוג של התקלקלו והנשים נמצאות במיינסטרים החרדי ואין להן נגישות ומידע איך להגיע אליכם בכלל. איפה אתם נמצאים וגם מיצוי זכויות. איך אנחנו מגיעים אליכם, אני מדברת על אלה שאין להם גישה לאינטרנט, אין להם בכלל גישה למשאבים קהילתיים. פרויקט עוגן, רציתי לשמוע האם זה בכלל נמצא אצלנו בחברה? וגם אני, כשהייתי בצעירותי ולא הייתה לי נגישות, לא ידעתי מה הזכויות שלי ולא היו משלמים לי פנסיה. אנחנו לא יודעות לשאול. אנחנו קבוצה מוחלשת שתמיד מה שאומרים לה, כולם עושים. אנחנו לא יודעים לגשת לקו, אפילו אי אפשר לפרסם את הקו שלכם בעיתונות החרדית, יש בה שם של אישה ועוד קוראים לזה נשים בשביל נשים. איך יפרסמו? << דובר >> טל הוכמן: << דובר >> אז אני אגיד ש”הקו של אליס” זו המצאה שהומצאה בעקבות המלחמה אבל יש לנו קו שפועל כבר שלושה עשורים לדיני עבודה, ויש לנו ייעודי לנשים חרדיות שאנחנו מפרסמות אותו במקומונים חרדיים. 40% מהפניות שלנו לקו לדיני עבודה זה של נשים חרדיות. אנחנו נשמח להמשך ההפצה במגזר, ושכמה שיותר נשים יגיעו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את קראת כאן את הקריאה להיות קשובות יותר לאוכלוסייה החרדית, ותודה רבה לך על ההערה. טל הוכמן דוברת אחרונה ואנחנו מסכמים. << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> אז דבר ראשון אני אגיד תודה רבה ליו"ר הוועדה שנאלצה לצאת. אני חושבת שגם רואים מי נשארה סביב השולחן – המשמעות של נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות מהותי במיוחד. בתקופת מלחמה אנחנו רואות היעדר של נשים בקבינטים החברתי-כלכלי, המדיני-ביטחוני ואז גם בקבינט המלחמה. נשים נעדרות משולחן מקבלי ההחלטות. גם במינויים החדשים, לממשלה לא אכפת, זה לא דרמטי. היה אתמול דיון ראשון בנושא תקציב 2025 ואף אישה לא נמצאת סביב השולחן. אנחנו רואות את זה גם פה - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אפילו לא הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גם הוא לא היה בדיון. << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> נכון. בזמנו הייתה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שהוחלפה על-ידי גבר. רצינו להגיד שאחת התובנות הטובות שיצאו בתקופת הקורונה זה שמשרד ראש הממשלה תכלל שולחן עגול יחד עם החברה האזרחית. החברה האזרחית פה עושה את כל העבודה הקשה מהיום הראשון, כמובן שזה לא רק אנחנו, זה גם נעמ"ת, "בונות אלטרנטיבה", "נבחרות" ועוד ארגונים נוספים. אנחנו התעוררנו הרבה יותר מוקדם ממה שמשרדי הממשלה התעוררו ואנחנו מחזיקות את הידע. נשים מתקשרות אלינו ואנחנו יודעות להגיד מה צריך לעשות. אנחנו מקוות ומצפות שמשרדי הממשלה יפתחו את הדלת שלהם ונקיים שולחן עגול שהוא לא חד-פעמי אלא שחוזר על עצמו ונוכל להעלות נושאים שהם נקודתיים וגם רוחביים כדי לתקן את מצב הנשים עבור כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לך, הלוואי, ותודה רבה על כל העשייה. אני רק אומר שהקבינט החברתי-כלכלי לא התכנס מדצמבר 23, ובראשו עומד ראש הממשלה. אז אני מסכימה איתך שצריך להעיר את משרדי הממשלה, הם עדיין לא התעוררו, הם עדיין לא באירוע כבר תשעה חודשים בהרבה מאוד עולמות תוכן. בחלק כן אבל בהרבה מאוד עולמות תוכן הם צריכים להתעורר. אז תודה רבה. ברשותכם, אני אסכם את הדיון: בראש ובראשונה אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, פנינה תמנו, על קיום הדיון הזה ובאמת שהיא לא מורידה את זה מסדר היום של הוועדה הזאת. אז ברשותכם, תודה גדולה לפנינה. סיכום דיון: הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לפעול לאלתר לבחינת דחיית בקשות למען הקידוד שהוגשו על-ידי עובדות משק בית מפונות שחזרו לביתן ולעדכן את הוועדה בהקדם. לפעול באופן מידי לזירוז פיתוח הטופס לעובד בדבר האפשרות להגיש בקשה גם באופן עצמאי לנשים אלו שמעסיקן פרטי. לפעול בדחיפות לסיוע בהוצאות נסיעות למפונות. לבחון בהקדם מול השדולה סוגיות של נשים פרודות שבני זוגן המשרתים במילואים אינם משלמים מזונות. אלה ארבע הנקודות למוסד לביטוח לאומי. למינהלת תקומה: הוועדה קוראת למינהלת תקומה לפעולה לתכנית מגדרית ספציפית בתחום רווחה וחינוך. לפעול לתמונת מצב עדכנית של מפונות. תכנית העסקה והתאמה למצבן של נשים כגון סבסוד ותחבורה. לפעול לעבודה משותפת ולשיתוף פעולה עם מינהלת החטופים, הנעדרים והשבים. הוועדה קוראת למשרד העבודה לפעול לתיקון מנגנון חישוב דרגת ההנחה בתמ"ת למשפחות של משרתי מילואים. הוועדה קוראת למשרד הביטחון להציף את הבעיות עם השדולה, קו אליס שלווי, ולמקד את כלל הסוגיות. אני מודה לכל המשתתפות. תודה רבה. אנחנו נמשיך ונעשה. אני סוגרת את הדיון. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:52. << סיום >>