פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 8 ועדת הבריאות 21/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 241 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> מניעת חשיפה לזיהומים והידבקויות של צוותים רפואיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר מוזמנים: פרופ' יהודה כרמלי – מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות, משרד הבריאות תמר צ'ין – רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר רונית נתיב – מרכזת תחום בכירה במניעת זיהומים מרכז רפו, שרותי בריאות כללית מרינה טפירו – רכזת מניעת זיהומים במחוז ירושלים שפלה, מכבי שירותי בריאות ד"ר סער לחמי – יו״ר האיגוד לרפואה תעסוקתית, לאומית שירותי בריאות עידית צ׳רנוביץ – מרקט אקסס וקשרי ממשל, יבואני ציוד רפואי משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר חיים כהן – יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד, משרד הבריאות ד"ר דוד ששה – מנהל תחום מחלות זיהומיות, קופת חולים מאוחדת רוני חיות – ממונה קשרי ממשל תוכן, מכבי שירותי בריאות ליבי קאהן – מנהלת תחום מניעת זיהומים ובריאות הציבור, לאומית שירותי בריאות פרופ' עמי פישמן – יו"ר החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים ברפואה פרופ' גליה רהב – יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, ההסתדרות הרפואית בישראל פרופ' יעל שחור-מיוחס – סגנית מנהל בית החולים, מרכז רפואי רמב"ם ד"ר יעל סהר קוסטיס – סגנית יו"ר, האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית שאול סקיף – יו"ר חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות, ההסתדרות החדשה מרינה הרן – מנהלת מחלקת פרט בהסתדרות האחיות, ההסתדרות החדשה מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מניעת חשיפה לזיהומים והידבקויות של צוותים רפואיים << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא "מניעת חשיפה לזיהומים והידבקויות של צוותים רפואיים". נתחיל עם פרופ' עמי פישמן, שיציג את הנושא. בבקשה. << אורח >> עמי פישמן: << אורח >> צהריים טובים ותודה על העלאת נושא בטיחות הצוות הרפואי. שמי פרופ' עמי פישמן, אני משרת כיושב-הראש הנוכחי של החברה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים ברפואה. לא להתבלבל, לא מדובר בחברה מסחרית אלא איגוד/חברה מקצועית שפועלת תחת המטרייה של האיגודים המקצועיים של ההסתדרות הרפואית. מטרת החברה היא קידום הנושא החשוב של בטיחות הטיפול בבתי החולים ובקהילה. עולם התוכן של בטיחות הטיפול עוסק במכלול הצעדים שנדרשים להקטנת הסיכון לקרות טעות, תקלה או אירוע חריג שהיו ברי מניעה. כמובן שבטיחות המטופלים היא בראש סדר היום שלנו ואני משער שאת הנושא הזה אתם מכירים טוב. בכל הקשור לנהלים ולנורמות הקיימות והמפוקחות, למשל במניעת טעויות בטיפול תרופתי, במניעת נזק מנפילות בזמן אשפוז, במניעת טעויות בטיפול שעלולות לקרות בגלל שגיאה בזיהוי המטופל, זיהוי העובר, או בגלל תקשורת לקויה בתוך הצוות המטפל וכו', אבל במקביל לבטיחות המטופל אנחנו מבקשים להעצים את הנושא של בטיחות הצוות המטפל. על-כך ביקשנו את הדיון היום ואנחנו מודים על קיומו. למעשה, מה ואיך אנחנו, כמערכת בריאות, חייבים לעשות כדי לוודא שסביבת העבודה שבה פועל הצוות המטפל מיטבית ומקטינה את הסיכון לפגיעה באיש הצוות. האם המערכת נותנת לאנשי הצוות את מה שהיום כולנו מכירים "האפוד הקרמי" הנכון כדי להגן עליו מפני חשיפה לחומרים רעילים, לקרינה, לאלימות ולזיהומים. הדגש בדיון היום הוא האם אנחנו עושים את המיטב ביצירת סביבת עבודה שמקטינה את הסיכון של הצוות המטפל להידבק בזיהומים במהלך יום העבודה. אני אעצור כאן, הקולגות שלי ימשיכו, אבל זה מיקוד הפגישה שאנחנו מבקשים להעלות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אכן נעניתי לבקשה הזו שלכם מתוך ההבנה של החשיבות הגדולה שיש בהגנה על הצוותים הרפואיים. הפעם אנחנו מדברים על הגנה מפני חשיפה לזיהומים, יש גם את כל הנושא של הגנה ושמירה על הצוותים הרפואיים בהקשר של האלימות, שעסקנו בו לא פעם ולא פעמיים בוועדה. אנחנו נתמקד היום במניעת חשיפה לזיהומים ואיך אנחנו מייצרים אפוד, כפי שקראת לזה, הגנות בריאותיות לצוותים המטפלים. ד"ר סער לחמי, בבקשה. << אורח >> סער לחמי: << אורח >> שלום רב. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לכל המשתתפים בישיבה, זו באמת הזדמנות טובה שנתתם לנו להעלות את הנושא הזה. זה לא מובן מאליו שהנושא של בטיחות הצוות המטפל עולה לדיון כשיש כל כך הרבה דברים מרכזיים במדינה. הייתי קורא לנושא הזה נושא יתום, אין הרבה אנשים שדואגים לנושא בטיחות הצוות המטפל. זה נושא שבדרך כלל נזנח לפינות הצדדיות. אנשים אוהבים למחוא כפיים במרפסת לצוותים הרפואיים אבל לדאוג שהם יהיו בטוחים בזמן הטיפול, על זה מעט מאוד אנשים לוקחים אחריות בסופו של דבר. אפשר להמשיך ולדבר על הנושא הזה הרבה מאוד אבל הוא נושא מאוד מאוד פשוט: יש בעיה רפואית של סיכון בטיחותי של דקירות של צוות רפואי, כולם מכירים את זה, זה משהו שהוא נפוץ ברמה מאוד מאוד גבוהה. רק ביום חמישי טיפלנו במקרה של דקירה של עובד, זה משהו שבדרך כלל מגיע בשעות לא צפויות ותמיד דורש הרבה התעסקות של כל מיני אנשי צוות, אחיות, דוגמים, לשלוח הפניות ובדיקות, ומתח רב שיכול להיחסך אם לא היה קורה אירוע הדקירה. הדברים האלה מאוד נפוצים, הסיכונים ברורים, התפוצה הגבוהה של זה מאוד מאוד ידועה, וזה שיש אפשרות לציוד שימנע את זה, או לפחות יפחית משמעותית את הסיכון, זה גם ברור. זה משהו שהוא קיים וברור. השאלה פה היא רק מי לוקח אחריות ומי פשוט מחליף את הציוד הקיים בציוד יותר בטיחותי שישמור על העובדים. זה הכל. הייתי שמח מאוד אם מישהו היה מקדם את הנושא הזה. בסופו של דבר גם הבנתי שעלות החלפת הציוד הקיים בציוד בטיחותי אינה משמעותית, אינה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תן לנו רק דוגמה ברשותך לציוד בטיחותי שיכול למנוע למשל דקירה ממחט של מטופל. << דובר_המשך >> סער לחמי: << דובר_המשך >> זו אותה מחט רק בצורה טכנית אחרת שמונעת את הדקירה, יש פרפריות למשל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש מקומות בעולם שכבר הנושא הזה נכנס כנוהל עבודה מסודר ותפיסת עולם? << דובר_המשך >> סער לחמי: << דובר_המשך >> להבנתי, כן. במקומות מתקדמים, מקומות מערביים, כמו ארצות הברית ואחרים, הנושא הזה מוסדר והוא מקובל כסטנדרט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. ד"ר חיים כהן, ראש המועצה הלאומית לבריאות העובד, בבקשה. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני יושב-ראש המועצה הלאומית לבריאות העובד. אנחנו מייעצים למשרד הבריאות בהתנדבות ובדרך כלל הייעוץ שלנו זו השמירה על בריאות העובד, באופן כללי בריאות כל העובדים בישראל אבל בישיבה הספציפית הזאת אני רוצה לדבר על בריאות עובד הבריאות, כי כששומרים על בריאות המטפל עוזרים להרבה מטופלים. זה לא רק שאנחנו שומרים על המטופל, שזה חשוב מאוד, אנחנו בעצם עוזרים להמון מטופלים. יש מחלות שבגללן מנתח עלול להפסיק לנתח, יש מחלות שבגללן עובד הבריאות עלול למות או להיות נכה, ואנחנו לא מדברים רק על הצלת נפשות אלא גם על העלויות של נכות ובעיות אחרות שנגרמות ממחלות כאלה. אנחנו, בתחום הזה של הרפואה התעסוקתית, שומרים על בריאות העובד. יש למשל חיסונים שחובה לתת לעובד בריאות כשמתחילים לעבוד. יש תקנה שאומרת לנו איך לשמור על זכויות העובדים שחשופים לקרינה, אם זה טכנאי רנטגן, אם זה רופאים בחדר ניתוח, אם זה אחיות, אבל במקרה של דקירות מחט הנושא הזה קצת הוזנח. אדוני היושב-ראש שאל קודם אם יש מדינות שאפשר ללמוד מהן אז יש כמה מדינות. בארצות הברית למשל עשו תקנה ממש ברחל בתך הקטנה כי הם קוראים לה: Needlestick Safety and Prevention Act. זו תקנה שהם תיקנו כבר בשנת 2000. יש לנו גם את הבריטים שלא השתמשו במילה Needletick אבל הם קבעו: Health and Safety (Sharp Instruments in Healthcare) Regulations. זאת אומרת, אנחנו יכולים בהחלט לאמץ תקנה של מדינה מסודרת ובאמת שם התקנה דורשת להשתמש במחטים בטיחותיות, במזרקים עם מגן אוטומטי, יש כמה פטנטים שאפשר להשתמש בהם והם בהחלט יכולים לשמור על בריאות המטפל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד כמה נפוצה פגיעה ממחטים בצוותים רפואיים? << דובר_המשך >> סער לחמי: << דובר_המשך >> אני חושב שהדוברת הבאה תספר על כך אבל אני אגיד בגדול שמהסקרים שנערכו 97% מעובדי הבריאות בשלב מסוים בעבודתם ידקרו ממחט, ואני לא מדבר רק על רופאים ואחיות, זה גם טכנאים, זה עובדי משק, עובדי ניקיון, שלפעמים פחות מודעים ונוגעים במשהו שאסור לנגוע או מפנים אשפה ונדקרים. כל מגוון עובדי הבריאות נמצאים בסיכון. אם תהיה תקנה כזאת, שיכולה להיות אם זה ע"י חוזר מנכ"ל או - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אומרת התקנה שאתה מדבר עליה מלבד השימוש במחטים? יש תוכנית עבודה? << דובר_המשך >> סער לחמי: << דובר_המשך >> כן. יש שם תוכנית עבודה שאנחנו יכולים "לגייר" אותה ולהשתמש בה בישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הייתי מאוד רוצה לשמוע על זה בהרחבה אז אני מקווה שנשמע מהדוברים הבאים. אני רוצה להבין מה המשמעות, אם יש משמעות כלכלית, אם זה התנהגותית, איך אנחנו יכולים לפנות לרשויות המוסמכות כדי לדרוש את זה. תודה רבה לך. פרופ' גליה רהב, בבקשה. << אורח >> גליה רהב: << אורח >> צהריים טובים. אני חושבת שהנושא הזה שהמטפל לא חשוב ולא חשוב לטפל בו צריך להשתנות. זה נראה כאילו מדובר במחטים וכו', אבל זה לא רק זה. זה אולי הדבר האחרון. אני חושבת שבגדול זה שלמישהו יהיה אכפת, שלמישהו יהיו נתונים על הנושא הזה, שתהיה רגולציה במדינה על הנושא הזה. זה הדבר הראשון שצריך לעלות. בארצות הברית יש מידע ברור: 3 מיליון עובדי בריאות נדקרים בשנה. בארץ אין לנו נתונים, אין נתונים כי לא חייבים לדווח אז זה לא ידוע, וזה הדבר הנורא. יש בתי-חולים וכל מיני מקומות שפה ושם עשו איזשהו סקר, אז אנחנו יודעים מהסקרים הקטנים האלה – וזה ידוע גם מחו"ל – שכ-78% מעובדי הבריאות נדקרים בעבודה שלהם וחולים, נקודה. ידוע גם – וזה עוד יותר נורא – מסקר בארץ ש-60% מאלה שנדקרים בכלל לא מדווחים על זה. אז אני חושבת שבראש ובראשונה צריך להפוך את הנושא הזה ולעשות לו רגולציה, שקודם כל יבינו מה הסיכון. אני לא אשכח בתור רופאה צעירה שאחד המנהלים בבית החולים שעבדתי בו נפטר מצהבת זיהומית B שאפשר היה למנוע אותה עם חיסון. אפשר וצריך היה והוא נדקר. זה ברור שבעבודתו הוא נדקר. הדקירה הזו ידועה. אז אני חושבת שחייבים להתייחס לדברים האלה. אני רוצה להגיד קצת את הסיכון, למשל מישהו שנדקר מחולה שיש לו צהבת זיהומית B, הסיכון שלו להידבק הוא 30%. זה סיכון מאוד גבוה. מי שנדקר מחולי הפטיטיס C זה 3%. אלה שנדקרים מחולי HIV, עם איידס, 0.3%. אבל תחשבו על כל אלה – ואנחנו איתם כל הזמן בקשר – שנדקרו מחולי HIV ונמצאים ממש בלחץ שהם באמת נדבקים. אני חושבת שצריך להיות גוף שאחראי על הנושא הזה, גוף שיהיו לו כל הנתונים, כמה זה, מה זה, מעקב אחרי האנשים האלה, ולשפר גם את הבירוקרטיה. אני בבית חולים, רופאים נדקרים, אחיות נדקרות, עובדי ניקיון, זה כולם. עובדי ניקיון מאוד נדקרים כי זורקים כל מיני מחטים על הסדינים וכו'. אז הבירוקרטיה מה לעשות עם הדקירה הזאת – לאף אחד אין חשק לרוץ לחדר מיון, לפתוח תיק, לפתוח את הכול, לעשות בדיקות, לבוא עוד פעם. את כל הדברים האלה חייבים באמת לשפר. זאת בעיה. צריך להתייחס לעובד, צריכה להיות רגולציה במדינה איך לטפל בזה, מה לעשות עם זה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. ד"ר יעל סהר קוסטיס, בבקשה. << אורח >> יעל סהר קוסטיס: << אורח >> שלום, כבוד יושב-הראש, תודה רבה, אני מודה לכם מאוד על ההזדמנות הזו. היה לי הכבוד ללוות את התהליך יחד עם העמיתים שלי מהמועצה הלאומית לבריאות העובד, מהאיגוד למניעת זיהומים, מהאיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית ואני רוצה לסכם. שאלת על העומס הכלכלי. אחת הבעיות שלנו בהערכת העומס הכלכלי היא שאין לנו די נתונים. אני כן יכולה להגיד לך מה העומס הכלכלי של רופא אחד, אחות אחת, מתמחה אחד בתחילת הדרך, שמאבדים את היכולת שלהם להמשיך לעבוד ואנחנו צריכים גם לשפות אותם, גם למצוא להם עבודה אחרת, אם בכלל הם יכולים, גם כל עלות הטיפול בהם וגם העלות של הכשרת עובד אחר במקומם. ארצות הברית למשל עושה את ההערכה הזאת, כמו שאמר ד"ר כהן. מה שאנחנו מבקשים מכם זה לסייע לנו כי אנחנו עשינו במהלך השנים האחרונות תהליך משותף ומאוד מאוד משמעותי – קרא לזה ד"ר כהן "גיור של הרגולציה" – אנחנו השתדלנו לעשות אפילו קצת יותר ולקחת את זה למשהו שמתאים לצרכים של מדינת ישראל, ואנחנו מאוד מעוניינים לייצר איזשהו תקן רגולטורי שיכלול בתוכו גם את אלמנט המודעות. דיברו על כל העניין של חוסר הידיעה של חלק מהעובדים בכלל לגבי הסיכון, אלה שכן מודעים לסיכון, כמו שאמרה פרופסור רהב, לא בהכרח יודעים למי לפנות, לא בהכרח יודעים איך לסגור את המעגל הזה. מצד שני אנחנו מדברים על אלמנט המניעה ופה אנחנו לא מדברים רק על השימוש בכלים מסוימים, ברור שזה מאוד יעזור אם נוכל להכניס שימוש בטכנולוגיות בטוחות יותר, אבל הדרכה שהיא הדרכת חובה. בדיוק כמו שהדרכה לבטיחות בעבודה היא הדרכת חובה, בדיוק כמו שהדרכה למניעת הטרדות מיניות היא הדרכת חובה, אנחנו מבקשים שההדרכה הזאת תהיה הדרכה חובה לכלל עובדי הבריאות. כמו שהוצג כאן קודם, אנחנו לא מדברים רק על הפן של רופאים, אחיות ומתמחים, אנחנו מדברים על כלל מערכת הבריאות, שכולם במידה זו או אחרת חשופים לסיכון הזה. אנחנו מדברים – וכאן יש צורך מאוד גדול בסיוע שלכם –באלמנט המעטפת. אלמנט המעטפת צריך להיות גם ברמה של מקום, ארגון בריאות וכו', הקצאה של אדם שזה באמת התפקיד שלו, לרכז דיווח. לא יכול להיות מצב שאנחנו לא יודעים כמה אנשים נדקרים בכל בית חולים, לא מתוך איזושהי החלטה של ארגון בריאות לעשות את זה אלא איזושהי חובה רגולטורית. ניטור – לראות עד כמה באמת כל הפעולות האלה מסייעות. סגירת המעגל – דיברתם על כל העניין של הדבקה, היום אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר טוב של היכולת לטפל באנשים שנדקרים אבל אם הם לא יודעים שהם צריכים להגיע ולקבל את הטיפול המונע בזמן הם עדיין ידבקו ועדיין יחלו. אנחנו מבקשים מכם שתסייעו לנו כי אנחנו כבר שוחחנו עם משרד הבריאות ועושה רושם שמשרד הבריאות מעוניין ורוצה לשתף איתנו פעולה אבל יש שם בעיה מסוימת. עדיין לא ממש ברור אפילו מי הגורם שיכול לסייע לנו, מי בתוך כל המשרד הזה הוא האיש שמולו אנחנו יוצרים את השת"פ הזה. אנחנו מבקשים שתסייעו לנו בהקצאה של גורם מקצועי במשרד הבריאות, ואם אפשרי גם, כיוון שאנחנו מדברים פה על אלמנט רגולטורי שהמטרה שלו היא לשמור על בריאות העובדים, מול משרד העבודה. איזשהם גורמים מקצועיים שיכולים להשלים מולנו את שיתוף הפעולה הזה ולהוציא את הנייר הזה – שאני חייבת להגיד שהוא כבר 75% מוכן – אל הפועל ולהפוך את הדבר הזה, שהוא באמת אפשרי, לאותו אפוד קרמי, כמו שאמר פרופ' פישמן, להגנה על כל עובדי הבריאות במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם שיח עם משרד העבודה בהקשר של הבטיחות? << דובר_המשך >> יעל סהר קוסטיס: << דובר_המשך >> אנחנו פנינו גם אליהם, יש נכונות. אני כן אומר – ואני מבינה את זה – שמשרד העבודה, על אף הרצון לייצר רגולציה, שואל, ובצדק, מי מפקח על הרגולציה הזאת. אני מניחה שאתם מכירים את המגבלות של משרד העבודה מבחינת יכולת של פיקוח רגולטורי, ויש כאן אלמנטים שהם קצת מעבר להגדרה רגילה של משרד העבודה. חלק גדול מהדברים כאן הם לא מול ממונה בטיחות. כשאנחנו, כרופאים תעסוקתיים, עובדים מול מקומות עבודה אחרים, אנחנו עובדים מול ממונה בטיחות, כאן ממונה בטיחות הוא לא הכתובת. כאן, בדרך כלל, באותם מקומות מצטיינים ובאמת נהדרים שאנחנו נושאים אליהם עיניים בתור אלה שהקצו איזשהו גורם אחראי על דקירות מחטים, לא מדובר על ממונה בטיחות, מדובר על עובד בריאות בדרך כלל, אחות או רופא, שמתכללים את הנושא הזה ברמה הארגונית, כי מדובר פה על שאלה שהיא הרבה יותר בריאותית ולא רק גהותית. לכן, אני משוכנעת שהם יהיו, לשאלתך, קולגות מאוד טובים ויסייעו לנו מאוד, אני לא יודעת אם הם הגוף שיוכל להוביל את המהלך הזה. אני גם כן מכוונת לזה שלמשרד הבריאות נכון להיום כבר יש מספר הנחיות שמדברות על התחום הזה של בטיחות המטפל לעניין לקיחת דם בצורה מסודרת, לעניין ועדת שובל לדוגמה, שמתכללת את כל העולם של עובדי בריאות שנדקרו, עובדי בריאות מסייעים. זאת אומרת, זה לא תחום שהוא זר להם לחלוטין, אבל אנחנו נמצאים הרבה הרבה מאחור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. תודה רבה לך על הדברים האלו. מרינה טפירו, מכבי, בבקשה. << אורח >> מרינה טפירו: << אורח >> אני עובדת במכבי, אחות במקצועי ומרכז תחום מניעת זיהומים. אין ספק שספציפית בתחום הזה, לעומת השוני הרב שיש בין קהילה לבתי חולים, בזה אנחנו מאוד דומים ובסופו של דבר מטפלים באותם מטופלים ונתקלים באותן הבעיות. לאחרונה, כן חשוב לי לומר, התחלנו איזשהו שינוי במכבי וחלק מהמחטים שהכנסנו הן מחטים בטיחותיות. אני יכולה לומר שזה כן עזר בפניות שמגיעות אלי כמרכזת מחוזית מבחינת הדקירות. אין ספק שזה לא עיקר הדברים אבל זה כן חלק מהדברים שעוזרים. בשנתיים האחרונות התחלנו לעשות איזושהי לומדת חובה, לומדת בטיחות שכוללת גם את כל נושא הדקירות ממחטים ושימוש בטוח יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם לעובדי משק? << דובר_המשך >> מרינה טפירו: << דובר_המשך >> לא, לעובדי משק לא. אצל עובדי משק זה עובד קצת אחרת כי הם חברה חיצונית והם עוברים הדרכת בטיחות פרונטלית ע"י מרכזות זיהומים במרחבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ושם כן יש? << דובר_המשך >> מרינה טפירו: << דובר_המשך >> אנחנו כן מעלים את זה. אין ספק ששם המודעות היא בעייתית כי יש הרבה קושי שפתי, לצערי הרב, עם עובדי משק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח להגיד בדיון הזה שאני מוטרד יותר מאותם עובדי משק, אפשר לקרוא לזה אולי "פשוטים", שיש להם פחות מודעות מאשר רופא או אחות, שכבר מגיעים אחרי לימודים, חשופים פחות או יותר לסכנות גם מבחינה בריאותית. אני חושב שעובדי המשק נדחקים במקום הזה למקום הרבה יותר נמוך. אם אנחנו מדברים על התופעה כמקום שנדחק אחורנית אז עובדי המשק נמצאים עוד יותר למטה, וזה מטריד אותי ואפילו כואב לי מאוד. << דובר_המשך >> מרינה טפירו: << דובר_המשך >> אני מסכימה עם זה ואין ספק שעם עובדי משק זה תהליך שצריך לעבור. אנחנו עושים את זה. אנחנו מנסים לעשות הדרכות בשפות שונות לעובדי משק. מאוד קשה לתכלל את כל העובדים, התחלופה היא מאוד מאוד גבוהה, לפחות בקהילה, אני לא יודעת מבחינת בתי החולים. הרבה פעמים הם מגיעים ושומעים שהם צריכים להתחסן והם בורחים הרבה לפני שהם בכלל מתחילים. יש קושי מורכב מאוד, אתגר, באמת לגעת בכל עובדי המשק אבל אנחנו באמת משתדלים להגיע לשם. החשיבות הגדולה בעיניי זה לא רק השימוש של אותן מחטים בטיחותיות, כי זה בסופו של דבר כלי שיכול לעזור אבל אין ספק שלהעלות את המודעות ולהעביר יותר הדרכות, גם לעובדים, לא רק לעובדים החדשים, לעשות גם אחת לשנה, אחת לשנתיים, גם לעובדים הוותיקים מכל הסקטורים, לא רק לסיעוד, רפואה, גם פיזיו ודימות, ואין ספק שגם עובדי משק צריכים להיכלל בזה, זה משהו שבאמת יכול לעזור ולהוריד משמעותית את נושא החשיפות והדקירות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שאול סקיף, בבקשה. << אורח >> שאול סקיף: << אורח >> הבעיה היא כלל סקטוריאלית, לא רק של אחיות או רופאים, הרבה עובדי ניקיון והרבה אנשים נפגעים מהדבר הזה, לכן אני מאוד שמח על הדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב בשביל כלל העובדים וצריך לתת את הדעת על העניין הזה מבחינה כלכלית, כי כמובן שהאמצעים שמשתמשים בהם הם עם עלויות יותר גבוהות, הסיפור של מי שירכז את מי, שיאסוף את הנתונים. זה שאין נתונים זה פשוט מזעזע. לפחות את מה שיש, צריך להעביר, לרכז ולדעת איך לטפל בזה. זה נושא מאוד מאוד חשוב וצריך להקצות לו גם כוח אדם וגם תקציבים. להתחיל עם משהו כי אם לא נתחיל שום דבר לא ילך, כי גם כך מערכת הבריאות מתקשה ביכולות הכלכליות שלה לייצר בעצמה אמצעים בשביל דברים נוספים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים איתך. אני חושב שיש פה גם אלמנט של מנהיגות. זאת אומרת, כשמנהל בית חולים או מנהלת מרפאה מנהיגים סדר בעניין הזה, זה חשוב להם והם שמים את זה בראש סדר העדיפויות, אז אפשר לעשות כל מיני קורסים, או רענונים, או שלטי אזהרה, אפשר למצוא כל מיני פתרונות להעלאת המודעות יחד עם הנושא הטכני של הבאת מזרקים מיוחדים שיש להם הגנות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> שאול סקיף: << דובר_המשך >> אבל אתם כמחוקק יכולים לעזור לנו הרבה בעניין, להכריח את המנהלים לעשות את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בשביל זה אנחנו מכנסים את הישיבה החשובה הזו. תודה רבה לך. פרופ' יהודה כרמלי, ברוך הבא. כבר פעם שנייה בשבוע האחרון, זה מחמיא מאוד לוועדה לראות אותך כאן פעם אחר פעם. הדיון הקודם עסק בזיהומים בבית חולים רמב"ם כזכור. בבקשה. << אורח >> יהודה כרמלי: << אורח >> תודה רבה. אני כאן, נדמה לי, הנציג היחיד של משרד הבריאות, למרות שהיחידה שלי לא ממונה ספציפית לכל הנושא הזה. אני אתחיל במה שנאמר לי, שנקבע דיון בנושא אצל מנכ"ל משרד הבריאות לחודש ספטמבר כך שהנושא יעלה. אני מצטרף לאמירה של כלל החברים קודם שהנושא אינו מטופל במידה מספקת ומתוכלל בצורה הנכונה. אני רק אעדכן, קיימות רגולציות שרובן נכתבו לפני כמעט שני עשורים, חלקן מצוינות אפילו, הרבה מהנושאים סודרו ומסודרים. זאת אומרת, השלכת מחטים חדות לתוך מכלים מסוימים, פינוי הפסולת, הרבה דברים מאוד סודרו. היישום שלהם הוא לא אחיד בכל מערכת הבריאות ואין גורם מתכלל. חלק מהבעייתיות זה דברים שעלו פה, שבעצם הנושא הזה קצת נופל בין הכיסאות, או בין שלושה כיסאות אפילו: נושא בטיחות הטיפול, נושא מניעת זיהומים ונושא בטיחות כללי, שהוא בעצם תחת משרד העבודה. נושאי דקירות מרוכזים בבתי החולים בוועדות בטיחות, שמי שאחראי עליהם הוא גורם לוגיסטי אדמיניסטרטיבי ולא גורם רפואי. חלקים מטופלים נכון, חלקים מטופלים לא נכון. הדיווחים, להבנתי, כן נשלחים לאיזשהו גורם, שאני לא יודע מי הוא, במשרד העבודה, אבל לא בתוך משרד הבריאות. זאת אומרת, יש איזשהו טיפול בדברים. יש נהלים מאוד ברורים על מעקב אחרי עובדים שנדקרו, אבל הבעיה היא בדברים נוספים. אם אנחנו מדברים על חשיפת עובדי בריאות לגורמים מסוכנים ביולוגיים, הבעיה היא הרבה יותר סבוכה מעבר לדקירות. דקירות קורות, אלפי פעמים מדי שנה נדקרים עובדי בריאות בארץ, התחלואה היא יחסית מאוד מאוד נדירה, היא קיימת כמובן וקשה כשהיא קורית אבל היא יחסית נדירה. יש המון חשיפות לחולים עם מחלות נשימתיות, אנחנו היינו עדים לזה כולנו בתקופת הקורונה, אבל איך ששככה הקורונה נשכחו גם הרבה מאמצעי הזהירות שנדרשים. יש נושאים של חשיפה במעבדות למזהמים מסוימים ויש עוד נושאים שגם הם צריכים לזכות לטיפול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מסוג הדברים שאני מאוד אוהב כי אם תמציתיים, הבעיה ברורה, אמנם הפתרון פחות אבל הבעיה מונחת על השולחן בצורה מאוד מאוד ברורה וחדה, אין הרבה מה להרחיב ולדבר סביב הנושא כאשר אנחנו מבינים את החשיבות של העניין. אני מאוד אוהב את התמציתיות של הדיון הזה כי אתה יודע שיש לך תכלית שאליה אתה חותר והיא פתרון הסוגיה הבעייתית הזאת. אני כן אומר שאני מזהה פה איזשהו חוסר תיאום והנושא נופל, כמו שהגדרת, בין הכיסאות. יש לך את משרד העבודה שאחראי על בטיחות עובדים, יש לך את האלמנט הבריאותי שהוא בדרך כלל באחריות הרגולטור, שזה משרד הבריאות, יש לך את בתי החולים והמרפאות שהם בעצם המבצע – אם אנחנו מצפים ממישהו להדריך אז אנחנו מצפים מהם להדריך ומהם לפעול – כך שיש פה כמה קצוות שאנחנו צריכים בסך הכל לכאורה לחבר אותם לשיח אחד משותף, כאשר בראש צריך לעמוד, לפי הבנתי, בעל תפקיד עם סמכות שיקבל בצורה מוגדרת ממשרד הבריאות, שגם זה לא קיים. יכול להיות שאם היה היום מתכלל אז הוא היה יודע לקחת כל הקצוות האלה, להושיב אותם סביב אותו שולחן ולהביא לפתרון. אני אומר את זה בעיניים לא מקצועיות אבל בעיניים שבוחנות את העניין מהצד ושומעות אותו כאן. לפני שאני אעבור לסיכום ולבקשת הוועדה אני אומר שאני מודה לחברים שהעלו בפניי את הסוגיה הזו. אני מוכרח לומר שבלחץ הישיבות שקיימה הוועדה בחודשי הקיץ אני סברתי שנכון לדון בזה בהמשך אבל לחצו עליי ואני מודה על-כך שלחצו עליי, כי בסופו של דבר זה באמת נושא שנדחק קצת אחורנית, וכשאמרתי שהוא נדחק אחורנית כלפי הצוותים הרפואיים והאחיות, עוד יותר נדחק אחורנית כלפי עובדי המשק וזה נושא שמטריד אותי. אני חושב שיש לנו בזה אחריות רבה מאוד. תמיד אנחנו עסוקים בשמירה על בריאות המטופל, פחות בשמירה על הבריאות של המטפל או העובד במקצועות הבריאות איפשהו בתוך כל סביבת החולה, ויש לזה השלכות, כפי ששמענו, השלכות רחבות שיכולות לבוא לידי ביטוי גם כן במחלות ואחרי זה באירועים כלכליים. אתה צריך לחפש עובד אחר, כמו ששמענו. לכן חייבים להגביר מודעות ואולי אפילו לאמץ את התקן ששמענו פה שקיים במדינות אחרות בעולם כדי לשמור באמת על הבטיחות של העובדים הללו. תמר, את רוצה להוסיף משהו לפני שאני עובר לסיכום? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המשמעות היא שככל ויעלה צורך אתם בטח תידרשו לו ואתם תאשרו. צ'ק פתוח למעשה. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> צריך לעשות את העבודה של להבין מה שנדרש ואחר כך זה יעלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים. אני ברשותכם עובר לסיכום. זו אמנם ישיבה קצרה מבחינת לוח הזמנים אבל מאוד ממצה מבחינת התוכן שלה, כך שאני לא שם דגש על אורך הישיבה כמו על מיצוי העניין שבו דיברנו ועלה כאן במהלך דיון הזה. הוועדה מודה לכלל משתתפים בדיון ואלה שביקשו ממני ליזום אותו. הוועדה רואה חשיבות גדולה בשמירה על בריאותם של כלל הצוותים הרפואיים, כמובן יחד עם עובדי המשק, ומוקירה את העשייה המבורכת של הצוותים בשגרה וקל וחומר בשעת חירום או מלחמה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות למנות גורם אחראי במשרד שיתכלל את הנושא מול הצוותים המטפלים, בתי החולים והמרפאות מחד ומשרדי הממשלה הנוספים כדוגמת משרד העבודה מאידך. שניים, לאסוף נתונים על שיעור ההידבקויות ומחטים בקרב צוותים מטפלים ועובדי משק. הייתי מוסיף גם נתונים על שיעור של הדבקות בכלל בקרב עובדים. לייצר תוכנית סדורה למניעת התופעה והעלאת המודעות לסיכונים ולצורך בשמירה על בטיחות העובדים ולתקצב את התוכנית בהתאם. זה יכול לבוא לידי ביטוי במינוי ממונה בטיחות כזה שיהיה אחראי על בטיחות בריאות או בצורות אחרות, כפי שדיברנו והוצג בפנינו קודם מהתקנים הקיימים בעולם. היות ששמענו שיש פה איזושהי עבודה שנעשית במשרד ופגישה שאמורה להתקיים ספטמבר, אני אאפשר לקבל התייחסות אבל עד חודשיים, ברשות המשרד. עד כאן דבריי. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:31. << סיום >>