פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 ועדת הבריאות 21/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 240 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> שירותי הבריאות בעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר קטי קטרין שטרית אושר שקלים חברי הכנסת: שלום דנינו מוזמנים: הדר אלעד – ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות דינה צ'רנו – אגף לפיקוח על קופו"ח ושב"ן, משרד הבריאות אודי גלבשטיין – מנהל תחום שירותי חירום והצלה, משרד הבריאות אלכסיי בלינסקי – מנהל תחום בכיר תכנון כ״א, משרד הבריאות יואב סיבור – רפרנט בריאות אגף התקציבים, משרד האוצר סימה נמיר – משנה לראש העיר, עיריית אילת יניב חנו – סגן ראש העיר, עיריית אילת אסף בן חמו – גזבר העירייה, עיריית אילת ענבל צח – נציגת משפחות החטופים איתי סגל – נציג משפחות החטופים תמר עשת – נציגת משפחות החטופים אוראל לוי – נציג משפחות החטופים יפה אשור – מנהלת בית החולים יוספטל ומרחב אילת, בית החולים יוספטל דניאל ברמן – ראש מחוז מרכז מכבי שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות אנדרי קורובייניקוב – מנהל רפואי מחוזי, לאומית שירותי בריאות רונן בשארי – מנהל אגף מבצעים, מגן דוד אדום משה שלו – יו"ר, שלו ובניו בע"מ אליקו שליין – מייסד העמותה להתארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות שי נממי – מנכ״ל ש.ר.פ, אילת נדב שמיר – יועץ משפטי, המועצה להשכלה גבוהה ורה מקסיוטין – המועצה להשכלה גבוהה אתי נעים – המועצה להשכלה גבוהה משתתפים (באמצעים מקוונים): ספי מנדלוביץ' – משנה למנכ"ל משרד הבריאות אלי לנקרי – ראש העיר אילת שי שלו – מנכ"ל שלו ובניו בע"מ, מענה שיקומי לנכים מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: שלומית יוסף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שירותי הבריאות בעיר אילת << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר שתעסוק בנושא שירותי הבריאות בעיר אילת, דיון שאנחנו מקיימים פה לבקשת ראש העיר. בשל המצב הביטחוני המתוח מאוד, בעיקר בעקבות התקיפה בתימן, לבקשתו של ראש העיר הוא יצטרף איתנו בזום בדיון הזה, מתוך אחריות גדולה שהוא רוחש לעיר ולתושבים שלו. אישרתי לו לבקשתו להשתתף מרחוק. זה לא מוריד חלילה מחשיבות הדיון מבחינתו. ניהלנו שיחות בתקופה האחרונה, ולכן אנחנו נתכבד במהלך הדיון לשמוע אותו על אף שזה מרחוק. אנחנו נוהגים תמיד, וגם את הבוקר הזה אנחנו פותחים בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזאת, כמובן המנהג שלנו פה לפתוח תמיד את ישיבות הוועדה בתפילה לחזרתם הביתה, בעזרת השם גם בבריאות, של כלל החטופים והחטופות בעזרת השם במהרה. לפני שנצלול לתוכן הדיון, נפתח עם דברי המשפחות לפי סדר הנרשמות והנרשמים. ענבל צח, בבקשה. << דובר >> ענבל צח: << דובר >> בוקר של 289 ימים של שבי, של חששות, של דאגה, של חרדות, של אי ודאות לגבי גורל אהובינו, של חשש מ"הותר לפרסום" ולהיות חלק מהרולטה הרוסית הזאת כשאנחנו לא יודעים מי מאתנו יהיה הבא בתור שעלול לקבל את ההודעה ואת הדפיקה בדלת. בוקר כמעט אחרון שלנו פה, כי אתם יוצאים לשלושה חודשי פגרה, בתקופה של מצב ביטחוני מתוח. זה לא הזמן לפגרה, זה זמן להחזיר חטופים הביתה, זה זמן להחזיר חיילים הביתה, לא להיכנס להרפתקאות מיותרות כרגע, בטח לא לצאת לפגרות ולהפיל עסקאות. זה גם כן הזמן להגיד לך ולמפלגה שלך, לסיעה שלך, תודה על התמיכה, להמשיך בכל הכוח, להמשך לשכנע חברי כנסת אחרים, לדבר, לא לתת להם לרדת מסדר היום. 91 יום זה המון, זה הרבה יותר ממה שאמור היה להיות. לא היה אמור להיות, אם לדייק. ביקשנו להקרין פה איזשהו שיר, ואנחנו מבקשים מכולם להצטרף אלינו לשיר התפילה הזה, ובסופו של השיר אנחנו נבקש לתת לך משהו, יונתן, שתוכלו לזכור על מי אנחנו נלחמים פה כבר תשעה חודשים ולמה אנחנו כאן. וגם אם אתם לא תהיו פה פיסית, אנחנו מבקשים שתזכרו אותם, כי אין שום דבר שהוא חשוב יותר. (מקרינים את השיר "לו יהי", נעמי שמר) אנחנו מבקשים 120 בבית לפני סוף הקיץ ולפני סוף הדרך, ובשביל שלא תשכחו אותם, 120 שצריכים להיות בבית ולא כחלק מפוסטר או חולצה או תמונה. 120 שצריכים להיות איתנו בבית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, ענבל. אני רק מזכיר, כפי שבפגרה הקודמת הוועדה המשיכה לעבוד, אנחנו מתכוונים להמשיך ולעבוד גם בפגרת הקיץ. הדיון הראשון שנקבע הוא בנוגע למענה הנפשי והרגשי לנשות המילואימניקים, כבר ביום שני הקרוב, מיד אחרי היציאה לפגרה. אמרתי ואני אומר גם עכשיו, נמשיך הלאה לקיים דיונים פה בוועדה, וכמובן בקשות נוספות שיגיעו מהמשפחות יתקבלו בברכה ונבצע בעזרת השם. איתי סיגל, בבקשה. << דובר >> איתי סיגל: << דובר >> שלום. בוקר 289. יש לי דוד חטוף בעזה ודודה שחזרה. לי קוראים איתי סיגל. קית' ואביבה סיגל נחטפו מקיבוץ כפר עזה לפני 289 יום, נחטפו מהבית שלהם, נחטפו מהממ"ד, נחטפו מהמקום הבטוח שלהם. נחטפו ממקום מופקר, מקום שמופקר כבר מעל שני עשורים, מופקר באמצעות חדירות, טילים, בלונים, וההמשך של ההפקרה הזאת והשיא שלה, שהוא חטוף ביחד עם עוד 119 חטופים כבר 289 יום. אני כבר מדבר פה הרבה, ורוב השיח שלי הוא שיח חיובי. אבל הבוקר קצת קשה לי, מכיוון ששמונה חברי ליכוד יצאו במכתב שאם יחתמו על העסקה כפי שהיא מוצגת היום, כפי שהיא נכתבה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראשי מערכת הביטחון, ראשי המו"מ, שמונה חברי ליכוד החליטו להפקיר את דוד שלי ועוד 119 חטופים. תמוה בעיניי מדוע אותם חברי ליכוד אינם מוכנים לצאת בהצהרה לפרק את הממשלה על המחדל הכי גדול שקרה למדינת ישראל, שזה ה-7 באוקטובר, שזו העובדה שאחרי 289 יום עדיין יש לנו 120 חטופים וחטופות בעזה. איך זה הגיוני שמחליטים לפרק על סעיפים שאושרו על ידי אנשי מקצוע, איך הם מוכנים להשאיר את דוד שלי עוד יום אחד שם אצל העזתים, המחבלים, הנוח'בה, איך שלא נקרא להם. דוד שלי הוסיף עוד ספרה, גדל בעוד שנה אצל חמאס. אני לא יכול להגיד שהוא חגג יום הולדת, אבל אני באמת לא מבין איך ייתכן שראש הממשלה שלנו כתב מתווה עם נשיא ארצות הברית, אושר על ידי אנשי מקצוע צבאיים, מדיניים וראשי המו"מ, והם מחליטים להפיל את זה על סעיף שהוא כנראה לא באמת חשוב. ועלינו לשאול האם באמת מגיע להם להיות הנציגים שלנו. בעיניי לא. מי שכאן מאילת, אני מחזק אתכם. אני יודע שהעיר שלכם עוברת תקופה קשה מאוד, ואני רוצה להודות לחיילי ולחיילות צה"ל שמגינים עלינו יום ולילה, ועל חברי הכנסת שלא יצאו לפגרה. אני גם רוצה להגיד להם תודה. הלוואי שהכנסת הייתה יוצאת בהודעה רשמית שהיא לא יוצאת לפגרה, כי לחיילים ולחיילות אין פגרה, לדוד שלי אין פגרה, לאילת אין פגרה, לקריית שמונה אין פגרה, לקיבוץ בארי אין פגרה, אבל לכנסת יש פגרה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, איתי. תמר עשת. << דובר >> תמר עשת: << דובר >> אני בת דודה של אביתר דוד שנחטף ממסיבת הנובה. לא אוסיף עוד הרבה דברים, אמרת את כל מה שצריך. אבל אני מבקשת ממי שזה חשוב לו שתהיו הקול שלנו. הכנסת הזאת – יודעים לדפוק בה על שולחנות, יודעים לדרוש את מה שרוצים, אז למה רק על חוקים, על תקציבים? מדובר על חיים, על חיים של אנשים, על אזרחים שלנו שחטפו אותם מהמיטות שלהם, ממסיבה, מהרכב שלהם, מהבית שלהם, מרכיבה על אופניים. תילחמו על מה שחשוב. אני באה לכאן כבר מעל חצי שנה לדעתי, כי אני מאמינה שלכם יש כוח שלי אין. אני חסרת אונים פה. אני הולכת לכל מקום בארץ ובעולם ומתחננת. בהתחלה עוד הייתי אומרת שאני דורשת, אבל אין לי יותר, אני מתחננת שיצילו את אביתר ואת שאר 119 החטופים. ואני באה לכאן כי לכם יש כוח, לכם יש השפעה. יש לכם קול, אתם מקורבים למי שחשוב. אתכם לא יסבנו כמו שלי יכולים להגיד מצד אחד כך ומצד שני אחרת. תהיו הקול שלנו. תסתכלו לאנשים האלה בעיניים. אביתר לא אמור להיות פוסטר, אני לא אמורה להסתובב עם חולצה עם הפרצוף של בן דוד שלי. זה הזוי. הוא בחור צעיר שעובר עינויים והרעבה כבר תשעה חודשים. כבר מתחילים לדבר מה עושים באירועי השנה ל-7 באוקטובר והם לא יהיו פה? באירועי השנה ל-7 באוקטובר הם עדיין יהיו במנהרות? בבקשה, זה מה שחשוב, זה מה שצריך לזכור. כל החוקים, התקציבים – זה לא העיקר. אנחנו עם מקדש חיים, בואו נדאג לחיים, בואו נביא את המתים לקבורה ראויה בארץ ישראל, באדמת ישראל. להחזיר את כל אזרחי ישראל לבית שלהם זו לא הפקרות. 289 יום הוא כבר מופקר, להחזיר אותו הביתה, להחזיר את כל אזרחי ישראל לבית שלהם, לארץ ישראל, זו לא הפקרות. זו חובה וזו מצווה, וזה העתיד היחיד שיכול להיות לנו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, תמר. אוראל לוי, בבקשה. << דובר >> אוראל לוי: << דובר >> שלום. אני אוראל, חבר של עידן שנחטף ממסיבת הנובה, שהתנדב לצלם שם. הוא התנדב גם להציל אנשים שהוא לא מכיר, שהוא התנדב לנהוג להם ברכב ולהציל אותם. בדיעבד מצאו אותם לא בין החיים והוא נחטף. הוא מעל תשעה חודשים זרוק שם כשאנחנו לא יודעים מה איתו, וכרגע יש שמונה חברי כנסת שמתנגדים להחזיר אותו ועוד 119 חטופים. מפרקים עסקה שיכולה לקרות ולהחזיר את כולם הביתה. ואני שואל למה אין אף אחד שיצא נגדם. << דובר >> איתי סיגל: << דובר >> לא רק שהם מפרקים עסקה, הם רוצים לפרק את הממשלה. << דובר >> אוראל לוי: << דובר >> לפרק את הממשלה, שזה הדבר היחיד שכרגע עוד איכשהו עובד כדי להחזיר את החטופים הביתה. אני לא יודע מי עובד פה ומי לא. חלק אומרים שהם עובדים, חלק יוצאים לפגרה. למה אף אחד לא יצא נגדם? למה אין קול שאומר: אני מפרק את הממשלה אם לא מחזירים אותם היום הביתה? אם אנשים באמת נלחמים פה על חיים במדינה הזאת ומקדשים את החיים, זה מהדברים החשובים באמת שצריכים להיות. כמו שאנשים פה יודעים לעמוד על הרגליים האחוריות שלהם ולצעוק פה, ואני ראיתי שידורים שצועקים בכנסת, סליחה, כמו משוגעים, על דברים שהם דיונים פשוטים, לא על חיי אדם, אז אני מאמין שאפשר גם לצעוק טוב מאוד בשבילם ולהחזיר אותם הביתה. זה 289 ימים שהם סובלים, והם לא רק סובלים הם גם נרצחים. תודה רבה. אנחנו רוצים את כולם הביתה בקרוב, לפני סוף הקיץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמן. מישהו נוסף מבני או מבנות המשפחות? תודה רבה לכם. << דובר >> איתי סיגל: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, את חברת הכנסת קטי שמעתי בוועדה הקודמת, אבל אם חברי הכנסת שקלים או דנינו רוצים להגיב לנו, אני מאוד אשמח לשמוע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו קבענו שניפגש אחרי הוועדה, אז ניפגש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם יוצאים לאיזושהי צעדה. << דובר >> איתי סיגל: << דובר >> נכון. אני גם רוצה להזמין, ב-12:15 יש דבר שמתואם עם הכנסת, בקומה 2 בוועדות. זה לא צעדה, מחזיקים ידיים, זורקים קצת לבבות באוויר. ב-13:30 יש תפילה בבית הכנסת, אנחנו נהיה שם ונשמח. תודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במשפט אחד, סיגל. אנחנו לא מאיימים לפרק את הממשלה, בשום פנים ואופן. זו לא עמדתי, זה לא כתוב. והנושא השני, בטח ובטח שאנחנו בעד העסקה, ואתה מכיר את דעתי האישית שצריך ללכת הכי רחוק שאפשר. הייתה שם נקודה אחת, שנדבר עליה, וזה הכול. כל ההסברים, כל הפרשנויות בכל התקשורת, הם לא באחריותי. << דובר >> איתי סיגל: << דובר >> תודה. בגלל זה לא ציינתי שמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מאנשי הזום להעלות בבקשה את ראש העיר אילת, שיהיה איתנו בזום במהלך כל הדיון במקביל לדיון. שלום לאדוני מר לנקרי היקר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שלום וברכה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו חוזרים לנושא הדיון. זה לא סוד, כולם יודעים את המצב בעיר אילת, האיומים הקשים שהם עוברים, התקופה המאוד מאוד מאתגרת. אילת נמצאת על כוונת האויב בכל החודשים האחרונים מאז פתיחת המלחמה הקשה הזאת. גם הבוקר שמענו על אזעקות נוספות בעיר אילת. יש לכך הרבה מאוד משמעויות, הרבה מאוד מפונים שהגיעו לעיר אילת, ומענים בתחום הבריאות, כולל בבית חולים יוספטל בעיר, דורשים את התייחסות הוועדה ואת התייחסות המשרד באופן נקודתי, עם תוכנית עבודה מאוד מסודרת וברורה. מהשיחות שהיו לי אני מבין שאנחנו עדיין נמצאים ופתוחים עם כמה וכמה נושאים. אני מבקש מאדוני ראש העיר להציג בפני הוועדה, וכמו שאמרתי זכות הדיבור נתונה לך בכל שלב. אתה מופיע אצלנו על המסכים לאורך כל הדיון, עם מיקרופון פתוח. ככל שיש לך שאלות או הערות תוך כדי, כמובן עם הצוות היקר שנשלח לפה על ידך גם מטעם בית החולים, גם מטעם העירייה, כל המכובדים שכאן, נוכל לקיים את הדיון הזה תוך כדי. בבקשה, אדוני. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך ותודה רבה לחברי הכנסת המכובדים שנמצאים שם. אני רוצה להודות לך גם על כינוס הוועדה החשוב הזה, גם על כך שאפשרת לי, אחרי שיחה שקיימנו בצאת השבת, להופיע כאן דרך הזום. אני כמובן מעריך את זה מאוד. אני לא יכול שלא להתייחס בתחילת הדברים למה ששמענו עכשיו מענבר, מאיתי, מתמר ומאוראל. הלב נשבר, הלב דואב, הלב כואב. וכמו שנאמר כאן, אין מטרה יותר נעלה וקדושה מאשר להחזיר את 120 החטופים. אז כמובן שאני שולח מכאן ומצטרף לתפילה שלך, אדוני היושב-ראש, לחזרתם של החטופים, להחלמתם של הפצועים ולחזק כמובן את כוחות הצבא. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדיי כולם, אני רוצה כבר בתחילת הדברים להגיד שבמשרד הבריאות יש לנו אוזן קשבת. חשוב להגיד את זה. שומעים אותנו, יש שם רצון טוב בדרך כלל. גם מצד הכללית ובית החולים וקופות החולים שנמצאות באילת אני מזהה תמיד רצון טוב ומאמץ גדול מאוד להמשיך ולשפר את שירותי הבריאות באילת. דווקא על רקע מה שקרה גם הבוקר וגם אתמול, אני לא יכול להימנע מלעשות הקבלה בין מה שקרה אתמול, בהתקפה על תימן – פעולה שאני כמובן מברך עליה, פעולה נועזת, אמיצה, מדויקת, מוצלחת, של צה"ל ושל חיל האוויר – לבין שירותי הבריאות, ואסביר למה. במשך תשעה חודשים הפכנו לחזית, ואנחנו מאוימים ומאותגרים על ידי אותם חות'ים ששיגרו לאילת עשרות אם לא מאות טילים וכטב"מים, שרובם הגדול והמכריע יורטו, לשמחת כולנו כמובן, בין אם בדרום הים האדום ובין אם כאן סמוך, על ידי חיל האוויר, חיל הים ומערכות ההגנה הטובות שיש לעיר אילת. אבל רק אחרי שנפל כטב"מ בתל אביב נעשתה פעולת התקפה, והתחושות כאן, גם של התושבים, גם שלי באופן אישי כראש עיר, הן לא תחושות פשוטות, ואתם יכולים להבין את זה. אני חזרתי והתרעתי לאורך כל החודשים הללו, פעם אחר פעם, הזהרתי ואמרתי שאסור לנו להסכים בשום פנים ואופן, וגם כתבתי לראש הממשלה ולשר הביטחון ולכולם. גם נפגשתי עם שר הביטחון ואמרתי: אסור לנו להסכים שהחזית הזאת תהפוך לחזית שמאיימת ביטחונית וכלכלית על העיר אילת, ותראו שבסופו של יום ההתקפה על תימן הגיעה. ואני לא נכנס כאן לשיקולים הצבאיים, ומתי היה נכון לעשות וכל ההסברים והנימוקים, שאני מבין אותם. אבל בשורה התחתונה אתם מבינים על מה אני מדבר. למה אני עושה את ההקבלה לשירותים הרפואיים? כי גם כאשר מדובר על שירותים כל כך קריטיים, כל כך חשובים, כאלה שאי אפשר בלעדיהם, גם כאן התחושה היא שכאשר מדובר בעיר אילת ובפריפריה אפשר גם לתת שירותים נחותים יותר. וגם קול הצעקה הגדולה שאני משמיע, שהשמיעו קודמיי, שאנחנו משמיעים לאורך הרבה מאוד שנים – אנחנו לא מרגישים שנעשה משהו משמעותי. המלחמה האחרונה לימדה את כולנו, אבל לימדה גם אותי באופן אישי, פרק מאוד חשוב. היא לימדה כמה האתגרים של העיר אילת הם גדולים ומשמעותיים, כמובן לצד הזדמנויות גדולות שיש לעיר. אבל אני מדבר עכשיו על האתגרים, ואתגר שירותי הבריאות הוא מעל כולם. אותי זה חיזק בנחישות לטפל באתגר הזה. אי אפשר להסכים, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עם מצב שאילת ממשיכה להשתרך מאחור. אי אפשר להשלים עם מצב שאנחנו מסתמכים על שירותים רפואיים שמגיעים אלינו, ולעתים קרובות גם לא מגיעים, מהמרכז החזק על הפריפריה הרחוקה והחלשה. ואני אומר לכאורה. ואני לא מוכן להמשיך עם מצב שאלפי תושבים שלי נאלצים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ על כל צורך, על כל בדיקה, על כל טיפול, על כל אשפוז. את המצב הזה אי אפשר עוד להמשיך. אי אפשר להרשות את זה. אדוני היושב-ראש, אני מסתכל על סיכום הביקור של קודמך בתפקיד בעיר אילת, של הוועדה שביקרה כאן ב-29 ביוני 2023, ואני אומר: רצון טוב יש, התקדמות מעטה מאוד. חלק מהדברים הבסיסיים – אני מתבייש להיכנס לנושאים שאילת סובלת מהם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה היה בסיכום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אגיע לזה. אתן לך דוגמה, מיון ילדים. בכל בית חולים בארץ יש מיון ילדים. דיברנו על כך שיהיה מיון ילדים. גם הבוקר, כשאנחנו מדברים, אומרת לי מנהלת בית החולים, והיא בטח תגיד את זה כאן, שזה קרוב להיפתח, אבל זה עדיין לא קרה. אני נותן את זה כדוגמה, כי יש הרבה מאוד דוגמאות. אילת לא יכולה להשתרך גם בתחתית טבלת תוחלת החיים. זה מה שקורה הלכה למעשה. אי אפשר להמשיך להסתמך על מצב של מסוק שמציל חיים. אגב, אני לא יודע אם אושר המשך הפעילות של המסוק. למרות ששר הבריאות אומר לי שזה אושר, אני לא מקבל את האינדיקציה לזה מהאוצר. אי אפשר להשלים עם המצב הזה ולחיות עם מצב כזה. אני לא בא לבכות. אנחנו באים גם עם הצעות וגם עם פתרונות, ובעיקר עם עמידה על זכויותיהם של תושבי העיר אילת. אנחנו עובדים כאן סביב השעון כדי להביא את העיר למצב טוב יותר. אילת מתמודדת עם אתגרים ענקיים גם במלחמה הזאת. כולם יודעים כמה אילת שירתה כאן 60,000 תושבים נוספים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם עכשיו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון, בדיוק. גם עכשיו אנחנו עדיין משרתים אלפי מפונים. אבל זו לא עיר של 60,000 תושבים, תבינו. אנחנו עיר של 120,000 תושבים לפחות בכל רגע נתון. גם עכשיו, בקיץ, לשמחתי הגדולה, ברוך השם אילת מתאוששת ממכה כלכלית מאוד קשה שהיא ספגה בחמשת החודשים הראשונים של המלחמה הזאת. אבל במלחמה הזאת הוכח יותר מכל שאילת חזקה זה אינטרס לאומי מובהק, שאילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. זה הוכח שבעצם אילת אירחה 60,000 מפונים, הפכה לעיר המקלט הגדולה ביותר וראינו עד כמה המצב של חוסר בשירותים רפואיים משפיע כמובן. ואלמלא היו מגיעים אלינו מאות רופאים ומטפלים ופסיכולוגים ופסיכיאטריים ממרכזים רפואיים במרכז הארץ, כמובן שאילת לא הייתה יכולה להתמודד עם המצב הזה. אני רוצה לתת לכם עוד דוגמה אחת. יש לנו קצת יותר ממאה מטפלים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, כל מה שנקרא מקצועות הבריאות האחרים. יותר ממאה מתוכם לא אילתים, רק כ-20 אילתים. אתם מבינים איזה מצב זה? אנחנו צריכים להסתמך על כך שהם יגיעו, וכאשר כמו לפני שבועיים לא היו טיסות, אז לא הגיעו עשרות מטפלים. וכאשר לפני שלושה שבועות לא היו טיסות, אז לא הייתה מרפאת סוכרת באילת, כל חולי הסוכרת לא היו יכולים לקבל טיפול או להיבדק או לקבל ייעוץ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם באים והולכים באותו יום? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הם באים והולכים באותו יום. לעתים הם נשארים כאן. אבל זה מצב בלתי אפשרי. אנחנו באים גם עם הצעות. אנחנו חושבים שיש פתרונות. אני מבין שגם המל"ג נמצא שם. אנחנו הצענו גם להקים בית ספר לרפואה. נמצא שם ד"ר משה כהן, שבא עם יוזמה אדירה, כי אחת הבעיות הגדולות היא משיכת הרופאים לאילת. רופאים לא מוכנים להגיע לעיר הזאת. אני מדבר על רופאים מומחים ובכלל. למרות שניתן מענק גדול הם לא באים. ולכן הרעיון של להצמיח מכאן, מתוך העיר, גם מטפלים, גם מקצועות הבריאות, אבל בעיקר רופאים על ידי הקמת פקולטה לרפואה, שאנחנו מקדמים כבר שנתיים, ד"ר משה כהן ואני, זה פתרון אולטימטיבי לעיר. אני רוצה ומבקש מאדוני היושב-ראש ומחברי הכנסת לאמץ את הרעיון הזה, לתמוך בו. בסך הכול יש תמיכה רחבה לרעיון הזה, זה חלק מהפתרונות שאנחנו מציעים. יש על הפרק עוד פתרונות שידונו בהם מן הסתם. אני לא רוצה להאריך בפתיח שלי. יש על השולחן פתרונות רבים גם בכספים שניתנים היום, גם בפתרונות שמשרד הבריאות מעניק היום, רק צריך לעשות בהם יותר סדר. ואני גם רוצה להגיד לכם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם כלכלית מה שקורה היום לא נכון למדינת ישראל. מי שחושב שלהביא את הרופאים בהטסה לאילת ולהחזיר אותם ואת המטפלים ולהלין אותם בבתי מלון זה יותר זול מאשר להצמיח מכאן את הפתרונות, טועה טעות קשה. אדוני היושב-ראש, אני מסכם את דבריי ואומר, אנחנו לא יכולים להסכים עם המצב הזה. אני אחראי כאן ל-70,000 תושבים וגם לעשרות אלפים שמגיעים לכאן, לאילת, לשמחתנו, לנפוש כאן בעיר. המצב הזה חייב להשתנות, אדוני היושב-ראש, ומכאן צריכה לצאת קריאה, ויותר מקריאה, גם החלטות מאוד מאוד ברורות, לאן פנינו, איך מקדמים את הנושאים הקריטיים כמו שירותי בריאות הנפש. זה נושא חשוב ביותר גם בתקופה הזאת. אין באילת שום דבר, לא בית מאזן, לא אשפוז יום, לא שום דבר בכיוון הזה. אי אפשר להסכים עם המצב הזה, חברים, וצריך לעשות שינוי, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. כמובן שאתה נשאר איתנו כאן בדיון הזה. אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שהעבודה שלך, אדוני ראש העיר, והמחויבות והמסירות שלך לטובת העיר אילת – אנחנו נוכחים לראות את זה פעם אחר פעם בגבורה. אני בספק גדול כמה, אם בכלל, ראשי ערים היו עומדים באותם לחצים שאתה עומד ובאותה משימה מאתגרת בתקופה כל כך קשה. יישר כוח. אנחנו מחזקים אותך מכאן, וכמובן שאנחנו לשירותך ולשירות העיר אילת ככל שאתם זקוקים. אני מצטרף לדברים שלך באשר לתקיפה בתימן, ואני מצטרף לדברים שאמר אתמול בערב שר הפנים בהקשר הזה – דין אחד לכל יישובינו, זה לא משנה אם זה אילת, קריית שמונה או מטה אשר. אין מקום להעדפת תל אביב על פני כל יישוב אחר בישראל, והתגובה שראינו בתוך 48 שעות מאז הפגיעה בתל אביב הייתה צריכה להיעשות כבר מזמן. אני מחזק את הדברים שאמרת בתחילת הדברים שלך בהקשר הזה. אנחנו נעבור על כל נושא שהזכרת, מיון ילדים, מסוק, בריאות הנפש, נושא תמרוץ, הקמת פקולטה. אבל קודם אאפשר לחברי הכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי עדיף שנשמע את הסיכום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים. אנחנו בשדולה של אילת עובדים באופן צמוד עם ראש העיר. אני חושב שזה לזכותה של העיר שאלי ממשיך להוביל אותה בצורה יצירתית. הוא לא מתבסס רק על תיירות. באירוע האחרון השתדלנו לייצר מתווה כלכלי ייחודי לאילת, כי היא באמת עיר מיוחדת. היא עיר חשובה ברמה האסטרטגית של מדינת ישראל. לא סתם ב-48' מלחמת העצמאות המשיכה עד שהגענו לעוד חוף של עוד ים, שאנחנו לא נמצא את עצמנו במצר מפה ומפה. עוד רעיון נפלא הוא להקים בית ספר לרפואה באילת. אלי הטיל עליי את המשימה לחוקק חוק בעניין. אנחנו דיברנו ועדכנתי את אלי שאנחנו בפגרה נשב על החוק הזה, כי קיבלנו הרבה חומר מאוד מורכב, ואנחנו נחוקק חוק בעניין הזה. אני חושב שאנחנו נמצא הסכמה רחבה בכנסת ובמשרדי הממשלה להקים את הפרויקט הזה. הוא מאוד ייחודי. הוא אחת הדרכים המיוחדות באמת לתת לעיר אילת עוד אופק של התפתחות כלכלית, ועל הדרך לפתור את בעיות הבריאות שאנחנו מכירים שם. אני הייתי מפקד יחידה בבסיס עובדה. שתיים מהבנות שלי נולדו באילת. אני מכיר את בית החולים, ואני כמובן בתמיכה מלאה בכל מה שהעלה ראש העיר, וצריך לחפש את הדרך איך מיישמים את כל הסעיפים שראש העיר הציג. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשמוע את הפתרונות, זה יותר מעניין אותי. אבל רק לתת דוגמה מהתחום שאני מגיעה ממנו. אני מגיעה מתחום החינוך. את השירות הצבאי שלי עשיתי בדימונה, הייתי עתודאית, למדתי השכלה גבוהה ואחר כך שובצתי על ידי הצבא בדימונה. היו לי חברות ששיבצו אותן באילת, ולא רק ששיבצו אותן הן אפילו נישאו עם בני המקום ונשארו לגור שם. אני יודעת גם על פרויקט רציני מאוד שקיים במשרד החינוך, עם תגמול להגיע לאילת, לעבוד שם שלוש או ארבע שנים. החברה של הבת שלי נמצאת שם עכשיו כמורה, והם די מרוצים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חמש שנים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> משרד החינוך נותן להם מענק. אני לוקחת בחשבון את מה שאמרת, אלי, עם הטיסות הלוך ושוב הם כבר מגיעים לסכום של המענק. יש הרבה מאוד רופאים צעירים שמתחילים את דרכם ורוצים גם להתפרנס כמו שצריך, ואנחנו יודעים שהמשכורות הן לא גבוהות. אז מענקים כאלה יסייעו מאוד להשאיר את כוח האדם ולהיות בעיר אילת. אני חושבת שזה דבר שהוא חובה. גם אני, לפני כמה שנים, כשהייתי בחופשה, השתמשתי בחדר מיון קדמי באילת, כי מה לעשות לפעמים יש גם תיירים או אורחים שמגיעים וזקוקים לשירותי רפואה. זה בנוסף לתושבים, שזה מאוד מאוד חשוב. בואו לא נשכח גם שהעיר אילת היום סובלת מזה שנמל אילת מושבת כתוצאה ממה שקורה, בואו לא נוסיף להם על מה שכבר יש להם. הפינוי שנעשה לאילת עם 60,000 תושבים, ואני יודעת שיש לנו חבר כנסת שהמשפחה שלו מפונה לאילת עד רגע זה – שאפו גדול למה שעיריית אילת עשתה. אז אני מעדיפה לשמוע את גורמי המקצוע במקום לנאום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה היה משפט. ד"ר יפה אשור, מנהלת בית החולים יוספטל, בבקשה. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> קודם כל, תודה רבה, כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת, על עצם קיום הדיון הזה. הוא חשוב מאוד מאוד. אני הגעתי לאילת וליוספטל ב-1 באוקטובר, שבעה ימים לפני פרוץ המלחמה, ובעצם נכנסתי לתוך מצב של 60,000 מפונים ובית חולים שצריך להכין אותו לאירועים רבי נפגעים, חלילה, בגלל החות'ים וכל האיומים. למזלי בתחילת המלחמה רוח ההתנדבות הייתה מאוד מאוד גדולה בעם בהרבה מאוד דברים, וגם בתחום הבריאות, והגיעו הרבה מאוד צוותים רפואיים לסייע לעיר אילת. אני חושבת שבזמן הזה כולם ראו איך אפשר גם אחרת. הגיעו רופאי ילדים שהפעילו מלר"ד ילדים, הגיעו רופאים שפתחו מרפאות במלונות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל פתחנו חמש מרפאות נוספות בעיר אילת לטובת המפונים. זה לא היה פשוט. תוך שבועיים הקמנו מרפאות ורוח ההתנדבות הייתה מאוד מאוד גדולה. אבל התנדבות מטבע הדברים נגמרת באיזשהו שלב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם אי אפשר לסמוך על זה. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> לא, אי אפשר לסמוך על זה. אני נאבקת בהרבה מאוד דברים שראש העיר תיאר. רוב הכוח הרפואי שאני מצליחה לגייס זה כוח שבא ממרכז הארץ. חלקם באים ליום אחד, חלקם באים ליומיים, וזה כולל גם את כל מקצועות הבריאות. זה תהליך שהוא מורכב מאוד. הוא עולה הרבה מאוד כסף, כי מעבר לטיסות ולמלונות אנשים שבאים לאילת מבקשים גם שישלמו להם על הזמן שהם מבזבזים בנסיעות. קוראים לזה ביטול זמן. אבל זה כסף שצריך לשלם. והם מצפים לשכר שעה הרבה יותר גבוה ממה שהם מקבלים במרכז, כי למה לבוא לאילת? אז העלויות הן באמת מאוד מאוד גבוהות, ואני חושבת שכאשר אנחנו עושים את החשבונות זה בדיוק מה שאמר ראש העיר. אם אנחנו נציע מראש משכורות טובות, מענקים וכו' תמורת התחייבות לעבוד באילת, יכול להיות שאפילו נחסוך כסף, לא רק שלא נבזבז, במירכאות. אני מניחה שאנחנו נעבור נושא-נושא, אז אני לא יודעת אם אתה רוצה שאני אתייחס לדברים שאמר ראש העיר. אבל הרבה מאוד דברים התפתחו באילת במשך השנים. כללית השקיעה הרבה מאוד כסף בבית החולים הזה. אפילו מאז המלחמה הקמנו מרכז לטיפול אונקולוגי כדי שהחולים האונקולוגיים לא יצטרכו לנסוע למרכז הארץ לקבל טיפולים כימיים, ביולוגיים, אימונולוגיים. יש לנו אשפוז יום שעובד בחסות דוידוב, שזה המכון האונקולוגי של בילינסון, שלקח חסות. זה מגיע לאילת ואנחנו עם צוותים מקומיים מצליחים לגרום לזה שרוב תושבי אילת יקבלו את הטיפולים ביוספטל ולא יצטרכו לנסוע לטיפולים אונקולוגיים. זה דבר מאוד משמעותי, משום שאתם יכולים לתאר לעצמם מה זה להתחיל להיטלטל שעות בדרכים אחרי כימותרפיה בחזרה לאילת. ויש עוד דברים נוספים. הבאנו שירותים שלא היו קודם, כמו פה ולסת, ועוד כמה דברים שבאמת בזכות המלחמה אנשים נחשפו לאילת והסכימו להמשיך לבוא, לא כמתנדבים אלא כעובדים, ולתת עוד שירותים. זה לא מספיק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> המסוק שראש העיר מדבר עליו זה מסוק עירוני או מסוק צבאי? << אורח >> יפה אשור: << אורח >> המסוק הוא נושא בפני עצמו. ב-2019, אם אני לא טועה, הייתה החלטה של מחליטים אילת, ואחד הדברים היה שיעמוד מסוק. כרגע זה מסוק של חברת להק איחוד הצלה שמפעילים אותו, עם פרמדיקים של בית החולים. אבל זה הסכם שנגמר בסוף 2023, ובעצם מוארך כל פעם בעוד חודשיים, בעוד חודש, הכסף כן מגיע ולא מגיע. אבל אין החלטה להמשיך את התמיכה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו מאוד חשוב. ד"ר אשור תספר לכם שהמסוק הזה מציל חיים, עשרות חיים. אני אומר את זה במפורש. ובכלל, להעלות שאלה אם הוא ימשיך לפעול או לא – אני מעלה שאלות אחרות. אני מעלה שאלה האם זה הפתרון לעיר אילת. מבחינתי זה פתרון של מדינות עולם שלישי, להיעזר במסוק כדי להביא לבית חולים אחר. זה במקום הקמה של מחלקת צנתורים בעיר אילת, שזה רק חלק קטן ממה שאין, ומחלקה קרדיולוגית ומה שצריך. כי מי שמקבל כאן התקף לב – חלק מגיעים בחיים וחלק גם לא מגיעים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לך נתונים? << אורח >> יפה אשור: << אורח >> אנחנו יודעים את הנתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נושא מוכר מאוד. ברור לחלוטין שצריך לתת להם מענים מיידיים. אין צורך להיכנס למספרים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך להבין שלא מדובר רק בתושבי אילת, בכל תושבי המדינה שמגיעים לאילת להתארח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. זה גם הסביבה. יש גם מועצה אזורית שם. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> אני משנה לראש העירייה ויושבת-ראש ועדת הבריאות בעיר אילת. אם ניקח את נושא המסוק, נניח שהטיסו בחור שנמצא במצב קשה. מה קורה לאותו אדם שנכנס אחריו והוא עם התקף לב? איפה המסוק נמצא, האם הוא חוזר חזרה? השירות שצריך להינתן באילת הוא כמו באיכילוב ובכל מקום – כאשר יש חולה עם התקף לב ואחריו בא עוד אחד, יש קרדיולוג שיכול לטפל בו. המצב הזה לא יכול להיות. ובית החולים רכש הרבה מאוד מכשירים על ידי תרומות, כמו למשל צנתור וירטואלי, על מנת לעזור ולסייע. אנחנו הבאנו לשם, יחד עם בית החולים ותרומות מתוך העירייה את הנושא של ממוגרפיה. עד לפני שנתיים לא היה לנו ממוגרפיה, היינו צריכים להטיס את האנשים. זאת בדיקה שמצילה חיים, אם מגלים בזמן האיש או האישה בריאים. אלה הדברים שאנחנו מחויבים יום-יום להיכנס לבית החולים ולקבל את השירותים שנמצאים בכולם. ראינו את זה במלחמה. במלחמה הקמנו בבתי המלון מרפאות בשעה שכל בתי החולים – שניידר, בילינסון, איכילוב, שלוותה שזו רפואה פסיכיאטרית כי אנשים התמוטטו ממה שהם עברו – וקיבלנו שם טיפולים מדהימים, כולם באו. אז אם זה אפשרי בשעת מלחמה, אפשר אולי למצוא את הפתרון לשעת שלום. אין שום בעיה. הרי אנחנו יכולים למצוא פתרונות כמעט להגיע לירח, אז גם את זה אפשר לעשות. אילת לא יכולה לסבול עוד. אנשים שיושבים בשדה התעופה יוצאים מחדר הטיפולים של כימותרפיה, ולצערי ארקיע וישראיר מחליטים להתעלל בנו ובמקום לשים אותנו בטיסה בשעה 15:00 אדם יטוס ב-22:00. אתה רואה אנשים שוכבים, מסכנים, אחרי כימותרפיה. זה לא אמור להיות. הם תושבי ישראל כמו כל אחד מאתנו. לא יכול להיות שהמצב הזה ימשיך והתושבים שלנו יהיו במצב של טיפול בעולם השלישי. למרות שבית החולים עושה הכול, וגם במרפאות כולם משתגעים, חייב להיות תקציב שמביא אותנו למקום הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. הנקודה ברורה. אסף בן חמו, גזבר העירייה, אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> אסף בן חמו: << אורח >> לא. אני חושב שמה שאמרה המשנה לראש העיר זה מספיק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. יניב חמו, סגן ראש העיר, בבקשה. << אורח >> יניב חנו: << אורח >> אנחנו יודעים שיש מסמך במשרד הבריאות שמאשר את ההיקף של מתן מענה בחירום בשדה התעופה רמון, שהוא שדה בין-לאומי. צריך להיות שם אמבולנס טיפול נמרץ ואמבולנס רגיל. זה תקוע הרבה זמן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. ברשותכם אני עובר לאנשי המקצוע במשרד הבריאות, ואני מזכיר שבתחילת השנה, בסוף ינואר, הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה לפתרון לכוח אדם בבית החולים יוספטל באילת, מתוך ההבנה של המצוקה הקשה כפי שעלה פה גם עכשיו. כמובן נבקש לשמוע בהרחבה מה נעשה מאז. שותפים לצוות הזה גם מקופת החולים, גם מהרשות המקומית, גם מהמשרד, ועומד בראשו המשנה למנכ"ל, ספי מנדלוביץ', שיעלה עוד מעט בזום. הוא נמצא כרגע באיזושהי פגישה חשובה וביקש להתנצל. אבל עד אז נבקש לשמוע את אנשי משרד הבריאות שכן נמצאים איתנו. אלכסיי בלינסקי, בבקשה. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אני מנהל תחום בכיר תכנון כוח אדם במשרד הבריאות. אני אתייחס ספציפית לנושא של הכשרת רופאים בני המקום בבית ספר לרפואה באילת. קודם כל אגיד שהכשרת רופאים בני המקום והצמחת רופאים בני המקום זו האג'נדה שלנו היום במשרד. אנחנו הקמנו את תוכנית אילנות, שזה בדיוק מה שהיא עושה. זו תוכנית שרצה בפקולטה בצפת ובפקולטה בבן-גוריון. לוקחים מבני המקום, הם לומדים במסלול מיוחד, מקבלים מימון מלא של לימודים, מלגת קיום מלאה, ומסיימים כרופאים. שם יש לנו עדיפות מלאה לאילתים, במידה שהם רוצים להתקבל. אנחנו מכניסים אילתים לתוכנית הזאת בעדיפות עליונה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה כאלה יש? << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> עכשיו התחלנו רק מחזור שני. לדעתי כרגע אין לנו אילתים, אבל זה עניין של מועמדות והם צריכים להתקבל לבית ספר לרפואה. תוכנית נוספת שהשקנו עכשיו זו תוכנית אופקים למימון לימודי רפואה בחו"ל. כי אנחנו מרחיבים את בתי הספר לרפואה בארץ בצורה חסרת תקדים. זה גדל מ-800 סטודנטים ל-1,200 השנה וזה צפוי לגדול לכיוון של 2,000. אבל אנחנו גם מבינים שבחו"ל אנחנו נמשיך להכשיר, ויש מדינות נוספות שמכשירות. שם אנחנו נותנים לאילת מימון מלא. כלומר, אם יש אילתי או מישהו שסיים את הלימודים ובוחר לעסוק ברפואה באילת, הוא מקבל מימון מלא של לימודים לרפואה בחו"ל בעלות של 400,000 שקלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מוכיח את עצמו? << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> התוכנית הזאת עכשיו יוצאת לדרך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל למה לא ללמוד בארץ? << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אמרתי שאנחנו מרחיבים בתי ספר גם בארץ, אבל בגלל שאנחנו רוצים הרבה יותר אנחנו ממשיכים לממן גם בחו"ל כי בארץ לא הכול תלוי בנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איפה בחו"ל? באוקראינה? << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> בצ'כיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם צ'כיה זה לא הפתרון. באמת, חבר'ה, מה נסגר אתכם? תפתחו עוד כיתת לימוד. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> המל"ג צריך לאשר את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אחר הם באים וצריכים לעשות קורסים. את יודעת כמה זמן לוקח להם להכשיר אותם? << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> אני אומרת שאם המל"ג יאשר את זה אז יש בית ספר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי החוק שלי שעכשיו אני עושה יעזור בזה, שמילואימניקים יוכלו להיכנס. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> למיטב הבנתי בית הספר שכרגע מתוכנן באילת הוא לא בית ספר ישראלי. זה התכנון. אנחנו גם פנינו לפקולטה, מתכננים להקים בדיוק מה שחברת הכנסת שטרית אומרת. מה שכרגע מתכננים להקים באילת זה לא בית ספר ישראלי, זה בית ספר זר שלא כתוב שם שהוא מיועד לסטודנטים ישראלים, כתוב שזה בית ספר בין-לאומי עם שכר לימוד לא ישראלי, כלומר לא שכר לימוד מסובסד. דיברנו גם עם הפקולטה בחו"ל שהייתה אמורה להיות השותפה, והפקולטה הזאת מסתייגת מזה. הרי ללימודי רפואה אתה צריך שדות קליניים. כשבוחנים את שדות ההוראה באילת, אין שם היום היתכנות להקמה של בית ספר לרפואה אמיתי. אם רוצים להקים שם בית ספר לרפואה אמיתי, במתכונת הנוכחית הוא לא יכול להתבסס על בית חולים באילת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת שאתה אומר כרגע שהמשרד צריך להקים את המחלקות הרלוונטיות כדי שבהן יוכלו לעשות. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> חד משמעית. ואנחנו הכי תומכים בזה. אנחנו תומכים בהקמה של תשתית תחילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל שזו בעיה שהיא גם מכיוון בית החולים, כמו שתיארת, וגם הפקולטה, אז חייבים לעבוד במקביל כדי לייצר פתרון שהוא רחב ונותן את המענה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יותר חמור מזה. מה שאתה מציג עכשיו הוא נהדר, מקסים, טוב. אבל מה שאתה מציג עכשיו זה פתרון לטווח ארוך. הפתרון לטווח קצר, מה אפשר לעשות מחר שמשרד הבריאות יקדם רופאים שיוכלו להגיע לאילת. המודל של משרד החינוך יכול לחול גם עליכם. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> ספי לדעתי יתייחס לזה. הוא ידבר על מענקים והתמחויות משולבות. אני התייחסתי ספציפית לנושא של בית ספר לרפואה. אנחנו תומכים. אנחנו גם תומכים בהקמה של סניף של פקולטה ישראלית. הכי פשוט שבבן-גוריון יקימו כיתה, אבל קודם כל צריכה להיות שם תשתית קלינית, אחרת זה יהיה ישראבלוף ואנחנו לא רוצים ישראבלוף בבית ספר לרפואה. אנחנו רוצים שבית ספר לרפואה יהיה בית ספר על מלא. בשנה הבאה ייפתחו כנראה שלושה בתי ספר לרפואה חדשים, שזה ויצמן, אוניברסיטת חיפה וכנראה רייכמן, ואנחנו לא מתנגדים. אנחנו אומרים: יש מספיק שדות קליניים לכולם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> החשיבה הזאת לשים עוד פעם במרכז הארץ, שלא חסרים שם בכלל רופאים. כל מה שהזכרת עכשיו זה מרכז הארץ, גם חיפה. יש טכניון. איפה החשיבה? הרי אתם גורמי המקצוע, אתם באים לשר ואתם ממליצים בפניו. הייתי ראש מטה של שני שרים, אני יודעת בדיוק איך זה עובד. זה לא שהשר מחליט. אתם יושבים ומביאים לפניו את כל הנתונים ואומרים לו: אדוני השר, כדאי אולי שנעשה את זה באיכילוב, נעשה את זה ברייכמן. תביאו קצת מעוף. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שוב אנחנו מדברים על ההעדפה הברורה של מרכז הארץ, כי בסוף הולכים לאשר בתי ספר לרפואה נוספים, והנושא של שדות קליניים זה בסוף ביצה ותרנגולת. ואם לא נתחיל עכשיו, אז לא ניפגש עם זה אף פעם. אני מציע, אדוני היושב-ראש, לשמוע את ד"ר משה כהן שידבר על מה שאנחנו רוצים לעשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיוק. אלכסיי, היות שפתחת וענית על נושא הפקולטה, אנחנו נעבור לשמוע את ד"ר משה כהן, ואחרי זה כמובן אשמח לשמוע את שאר אנשי המקצוע במשרד שנמצאים פה. בבקשה, אדוני. << אורח >> משה כהן: << אורח >> תודה רבה. אני רופא בתחום הקרדיולוגיה ואני הבעלים של חברה שנקראת מדיקל דוקטור, שזו חברה שמכינה סטודנטים ללימודי רפואה בחו"ל כבר 20 שנה. יש לנו למעלה מ-4,000 בוגרים. היום אני יכול להגיד שאין מחלקה בבית חולים שאני נכנס אליה ואין שם בוגרים שלנו, כך שאני מכיר את הנושא הזה לפניי ולפנים. לפני כשלוש שנים פניתי לראש העיר ולסמנכ"לית קופת חולים כללית, ד"ר אורלי ויינשטיין, במיזם להקים פקולטה בין-לאומית דוברת אנגלית בעיר אילת, שתהיה מיועדת לישראלים ותהיה מיועדת קודם כל ליהודים שלא חיים בארץ על מנת, בין היתר, לעודד עלייה לישראל, לעודד עלייה לפריפריה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם משרתי מילואים לא מקבלים העדפה, האמן לי. << אורח >> משה כהן: << אורח >> חלק מהדברים שנאמרים פה עכשיו משקפים את האיגנורנטיות ואת ההזנחה המתמשכת של הפריפריה במדינת ישראל. כי להקים עוד בית ספר בהרצליה בשכר לימוד, שמר אלכסיי לא ציין, שגם הוא לא מסובסד זה בסדר, אבל להקים פקולטה בין-לאומית בעיר אילת זה לא בסדר, או זה לא מתאפשר. אסביר בקצרה על הרעיון שלנו ואסביר למה הרעיון הזה יכול להוציא אותנו מהביצה והתרנגולת שאנחנו נמצאים בה. אומרת המועצה להשכלה גבוהה: בואו קודם כל תשפרו את בית החולים ואחרי זה נקים פקולטה. אבל אי אפשר לשפר את בית החולים בלי להביא כוח אדם איכותי לבית החולים. ורופאים בכירים לא מגיעים בעקבות מענקים, כי יש להם מספיק כסף במרכז הארץ. רופאים בכירים מגיעים בעקבות אקדמיה. ואם תהיה אקדמיה באילת, יגיעו רופאים בכירים ובית החולים יוספטל יהפוך להיות בית חולים אוניברסיטאי וכולם ירוויחו מזה. חשוב לי להדגיש בפתח הדברים שמדובר בפרויקט ציוני, מדובר בארגון ללא מטרות רווח. לי אין כוונה להתעשר ממנו, וכך גם לא ליתר היזמים. הרעיון הוא לעשות בישראל משהו שעוד לא נעשה. אז לפי דבריהם של נציג משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, תמיד אפשר למצוא למה לא. לא בגלל שאין שם מקום ראוי ללמד, לא בגלל שעדיין לא הבשילו התנאים. אז בואו נבשיל את התנאים. בואו נעשה משהו שעוד לא נעשה בישראל. הקמנו עיר כל כך מרוחקת מכל מקום, מהציביליזציה בישראל, בואו ניתן להם תנאים. בואו ניתן להם שירותי בריאות ראויים, בואו ניתן להם אפשרויות אקדמיות על מנת למנוע הגירה שלילית מהעיר אילת. הפרויקט הזה הוא win-win-win. למה פרויקט בין-לאומי? כדי להעצים את העיר אילת. כדי להביא ישראלים, אבל מה אם להביא את יהדות ארצות הברית? ומה אם להביא את יהדות אירופה? ומה אם להביא עוד לומדים שלא דוברים עברית אלא רק אנגלית? דובר אנגלית, כדי להרים את הרמה, כדי להביא כוח אדם, סטודנטים שיעבדו גם במלונאות, יאיישו כל מיני עמדות בעיר אילת. זה משהו שיכול לשנות את העיר אילת מקצה לקצה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוכניות הלימודים האקדמיות בישראל נחשבות ברמה בין-לאומית גבוהה מאוד, גם באופן יחסי לעולם. אז עדיין לא השתכנעתי לגמרי שזה המנגנון. אבל יכול להיות שזה אחד מהמנגנונים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא משנה באיזו שפה. לרפואה יש שפה משלה. << אורח >> משה כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק. האוניברסיטאות בישראל הן ברמה מאוד גבוהה. אבל האוניברסיטאות שמשתתפות בפרויקט, אוניברסיטת צ'רלס בפראג, הומניטס במילאנו, זאגרב בקרואטיה, עם כל הכבוד לישראל הן בנות 500 עד 800 שנה. הן יותר ותיקות, והדירוג העולמי שלהן לא נופל מהדירוג של האוניברסיטאות בישראל. לגבי אנגלית – אנגלית זו השפה של רפואה. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> סגרנו תוכניות כאלה בתמיכה של חבריך. << אורח >> משה כהן: << אורח >> אלה לא תוכניות כאלה. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> סגרנו תוכניות בין-לאומיות בבאר שבע, זה לא הביא לשם עלייה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תצא מחוץ לקופסא, אם זה מצליח. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> זה לא הצליח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא אומר שניסו ולא הצליחו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי זה יצליח. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> בתמיכת ועדת הבריאות השנה סגרנו את תוכנית האמריקנים שהייתה בבאר שבע. זו הייתה תוכנית שמכרו אותה כתוכנית שתומכת עלייה. היא לא תומכת עלייה, כמעט אף אחד מהאנשים האלה לא עלו לפה לישראל. היא תוכנית שלא פיתחה את באר שבע, היא לא תרמה לבאר שבע. סגרנו את התוכנית, שילמנו כסף לאוניברסיטה והסבנו את המקומות האלה לישראלים בלבד. כך הפקולטה גדלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלכסיי, כל זמן שאנחנו לא מוציאים חלופה אחרת מיידית וראויה להקמת שלוחה של מוסד ישראלי, אנחנו לא נוכל אף פעם להגיד "לא" לשום פרויקט אחר שמגיע בהתנדבות מלאה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אלכסיי, אם הייתם עושים את התוכנית הזאת בבן-גוריון עם סטאז' באילת, אז רוב הסיכויים. הרצליה? באמת. מה צריך בהרצליה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו צריכים מיידית שהמשרד יודיע על הקמת שלוחה של אחד מהמוסדות האקדמיים בישראל. אם לא, לעולם לא נוכל להגיד "לא" לד"ר משה כהן. למרות שזה אולי לא הוכיח את עצמו, אבל אם זו הברירה, זו הברירה. << אורח >> משה כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, 50 או 60 תלמידים ישראלים שיבואו ללמוד כל שנה באילת לא יעשו את ההבדל לעיר אילת. אנחנו מדברים על פקולטה שתוכל לקבל מכל העולם 300-250 סטודנטים. יש מודלים כאלה באירופה. כי המחשבה היא מערכת הבריאות, אבל המחשבה היא גם העיר אילת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה יגרום להם להישאר? << אורח >> משה כהן: << אורח >> קודם כל, הישראלים יישארו. דבר שני, אנחנו גם נבקש ממשרד הבריאות להשתייך לתוכנית אופקים. זאת אומרת, במקום שמשרד הבריאות ישלם לסטודנטים כדי ללמוד באוניברסיטה בצ'כיה, הוא ישלם להם כדי ללמוד באוניברסיטה באילת, ואז לישראלים זה לא יעלה שום דבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מעולה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אגיד עוד משהו בעניין הזה. הרי אנחנו יודעים שמאות ישראלים לומדים כל שנה בפקולטות בין-לאומיות באירופה. אנחנו אומרים לישראלים האלה: בואו תלמדו צ'רלס אבל באילת. במקום לנסוע ולהתרחק מהמשפחה, תתרחקו רק לאילת, תלמדו כאן. אנחנו ניתן מענקים לישראלים שלומדים כאן כדי להישאר. כלומר, אנחנו נאפשר לימודים בחינם וזה יהיה הרבה יותר זול ממה שהמדינה משלמת היום, כדי להישאר בעיר אילת ולחתום לפחות לחמש שנים. << אורח >> משה כהן: << אורח >> אני מבקש להחזיר את המצגת. תסתכלו על רשימת האוניברסיטאות השותפות. אלה האוניברסיטאות שהן בשורה הראשונה. אוניברסיטת צ'רלס היא במאה האוניברסיטאות הטובות בעולם ללימודי רפואה והומניטס ב-200 האוניברסיטאות. יש לנו התחייבות בכתב מקופת חולים כללית, בכפוף להקמת פקולטה שכללית תהיה שותפה לה – אתם צריכים להבין, כללית היא שותף במיזם – הם ישקיעו בפנימית, כירורגיה, פסיכיאטריה ילדים וגניקולוגיה, בטווח של שלוש שנים בבית החולים יוספטל, ויביאו את בית החולים לרמה אקדמית. בשלוש השנים אחר כך הם ישקיעו בכל יתר הדיסציפלינות. זה אומר קרדיולוגיה, נוירולוגיה וכך הלאה. בנוסף, קופת חולים כללית מתחייבת להעמיד את בתי החולים של הרשת לטובת הפרויקט. כללית, ארגון הבריאות הכי גדול בארץ, הוא חלק מהפרויקט, הוא שותף לפרויקט. מה יכול להיות יותר טוב מזה בשביל העיר אילת? אנחנו רוצים ושאלנו למה לא להקים פקולטה גדולה. אנחנו רוצים להקים בניין אייקוני שבבניין הזה יהיה מרכז הייטק בתחום הרפואה. יש לזה מודלים בעולם, כולל בקפריסין, שחברת מייקרוסופט הקימה סניף שמפתח סטרטאפים ומפתחים 30 סטרטאפים בשנה. זה מכניס המון כסף למדינה והמון כסף לאזור. אילת יכולה להיות עמק הסיליקון הבא של ישראל אם אנחנו נלך למתווה הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם מחר מחליטים להקים פקולטה, יש כבר מקום פיסי? << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> יש. ראש העיר הקים בית ספר שבעבר היה בית ספר תיכון, הוא הכין אותו. זה עלה לנו כמעט 12 מיליון שקלים. בית ספר מוכן מחר בבוקר. הכיתות מוכנות, מאובזרות להתחיל את הלימודים. << אורח >> משה כהן: << אורח >> אני רק אציין שגם בשביל משקיעים שמעורבים בפרויקט, צריך להבין שמדובר בהשקעה ובתרומות של קרוב ל-300 מיליון שקלים. הם רואים שלאילת יש משמעות גיאופוליטית יוצאת דופן. בשבילנו זו פריפריה, בשביל האזור זה מרכז של גבולות עם מצרים, עם ירדן, עם איחוד האמירויות, עם סעודיה. יש פה הזדמנויות ליישום הסכמי אברהם. יש פה הזדמנויות מרחיקות לכת לכל האזור, למדינת ישראל. שימו לב שמדובר בפקולטות מהשורה הראשונה, עם דרישות קבלה מרחיקות לכת שלא מביישות את הפקולטות בישראל. אנחנו צריכים דבר אחד בלבד, אנחנו צריכים שהמועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות יבינו את גודל השעה ואת גודל הפרויקט. אני חוזר ואומר, מדובר בארגון ללא מטרות רווח שיכול לעשות לאזור ולמדינת ישראל את ההבדל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הצגת הדברים. אתי נעים מהמועצה להשכלה גבוהה, בבקשה. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> תודה. קודם כל אגיד שלימודי הרפואה מחולקים לשניים. יש הכשרה פרה-קלינית והכשרה קלינית. וכמו שנאמר פה, כדי שתהיה רמת לימודים נאותה של תוכנית לימודים, צריך לוודא שהתשתית הקלינית היא טובה. חמש המקצועות שצריך בתוכנית לימודים ברפואה – נשים, ילדים, פסיכיאטריה, כירורגיה ופנימית – כרגע מוטלים בספק, כמו שאנחנו שומעים כאן, מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מי הטיל בזה ספק? זה לא קיים, אבל כללית מוכנים להתחייב, אולי אפילו גם פה בוועדה או בפניכם. אם אתם צריכים את העזרה שלנו בתיווך אנחנו נוכל לעזור. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> חשוב מאוד לוודא את הרמה האקדמית גם של ההכשרות הקליניות מן הסתם בתוך תוכנית לימודים לפני שיוצאים לדרך. המל"ג, ביום שלישי האחרון, דנה בנושא והיא כן בודקת היתכנות שאוניברסיטה ישראלית תקיים את הלימודים באילת כדי שגם המל"ג תוכל לפקח שהרמה של הלימודים תהיה נאותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין מנגנון שאתם יודעים לפקח על לימודים אחרים בארץ כאשר מקבלים סטודנטים ישראלים? << אורח >> אתי נעים: << אורח >> לא. יש שתי אופציות של קיום לימודים אקדמיים בארץ. נמצא פה היועץ המשפטי, הוא יוכל להרחיב על זה יותר ממני. הרמה האקדמית של הלימודים הישראליים מפוקחים. כשמדובר בשלוחה מחו"ל מל"ג לא מפקחת, אלא היא רק מוודאת שיש זהות למוסד האם בחו"ל. אם תרצו הרחבה אפשר לדבר על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגדול מה שאני מבין זה שיש רצוי ויש מצוי. המצוי זה מה שהציג ד"ר משה כהן. אנשים מוכנים לבוא ולהשקיע מחר בבוקר כסף ולהקים מקום לימודים. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> אני לא בטוחה שזה המצוי, משום שיש לנו מכתב מאוניברסיטת צ'רלס שאומרת שזה לא על דעתה כל הסיפור הזה. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> הם פנו אלינו ובחנו את זה. היינו בביקור והשתכנענו שלא. << אורח >> משה כהן: << אורח >> יש הסכם חתום עם אוניברסיטת צ'רלס שהוצג למל"ג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בואו לא נפתח את הדיון הזה כאן. אני בטוח שהדברים הללו צריכים להתנהל, לא בדיון פומבי. אנחנו לא נתווכח על מציאות, אם יש מכתב או אין מכתב, כי אין לזה תכלית. בשורה התחתונה צריכה לקום באילת פקולטה לרפואה, נקודה. ה"איך" אותנו כנבחרים פחות מעניין. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> כמו שעשו את זה בבית חולים בזיו, אפשר לעשות את אותו מודל ולהעביר אותו לאילת. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> יש שלוחה של בן-גוריון, של האוניברסיטה שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא משנה לי מה יהיה הקונספט. זו יכולה להיות שלוחה של בן-גוריון, זו יכולה להיות שלוחה של מוסד לימודים אחר, ישראלי או שאינו ישראלי, כמובן לפי תוכניות הבקרה שיש לכם. אבל חייבים לתת מענה מיידי לעניין. העירייה השקיעה את הכסף שהיא צריכה להשקיע בשביל מקום פיסי והמדינה צריכה להשקיע את כל המשאבים שיש לה כדי להקים את הדבר הבסיסי הזה. אני מבין שיש בעיה בשדות קליניים, אבל אם לא נפתור נתחיל לפתור היום, אז כשהם יגיעו לשלב של השדות הקליניים, גם אז לא נהיה שם. אבל כשניתן אמירה אחת ברורה: הנה, הקמנו פקולטה, בית חולים, קופת חולים כללית, משרד הבריאות – כל הגורמים יהיו חייבים להשקיע בשביל להביא להם ביום שלמחרת את השדות. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> לכן אנחנו סבורים שמוסד ישראלי קיים שיש לו כבר המנוע והוא עובד יוכל לעשות את זה יותר טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר בכנות שהלב שלי נוטה למה שאת אומרת. אני פחות מאמין ברעיונות כאלה. בסוף אנחנו כמדינה גם צריכים לתת כמדינה את המשאבים לטובת הדבר הזה. לכן להישען על תורמים – ד"ר משה כהן, אני לא שולל את הפרויקט שלך, אני רק אומר שאם היו לי שתי החלופות ברור שהייתי לוקח צוות ישראלי עם שלוחה ישראלית שאני יודע שמתחילה ועד סוף היא שייכת לנו. אבל אם זה המצוי, בלי להיכנס עכשיו למה שהאוניברסיטה אמרה או לא אמרה, אז לקחת את זה בשתי ידיים. אם זה לא מצוי, אז לייצר פתרון מיידי אחר. אני מברך על זה שקיימתם ישיבה ביום שלישי האחרון. משמע שהעניינים נמצאים על השולחן. עדיין, משם ועד להקים אנחנו יודעים שיש כברת דרך וחייבים להתכנס ביחד ולמצוא פתרון לעניין הזה. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, השדות הקליניים שקיימים באריאל – אתה יודע שאין באריאל בית חולים. הם צריכים לנסוע לאיכילוב או לבילינסון. אז גם אצלנו בהתחלה נעשה כך, נשתמש במה שיש לנו, וכשנתפתח בעזרת השם נעשה שדות קליניים לנושא של רפואת לב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא מגיעים בשלב הראשוני של הלימודים לשדות קליניים. אני טועה? לוקח כמה שנים עד שאתה לומר ועד שאתה מגיע לשדות קליניים. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אתה לא טועה. אם זה מסלול ארבע-שנתי, תוך שנה וקצת אתה כבר נכנס לשדות קליניים ואתה צריך לצאת בוודאות שיש לך מאה אחוז מקום. אנחנו עכשיו ליווינו את חיפה, וידאנו שיש להם מקום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע איך עובד התהליך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בסוף זה תלוי בכם. אתם מדברים על פתרונות, גם המל"ג, גם משרד הבריאות. זה בסוף תלוי בכם, כי אנחנו יודעים, אם אתם רוצים זה אפשרי, ואתם גם משנים את מה שצריך כדי להקים פקולטה פה, פקולטה שם. אנחנו יודעים שהכול אפשרי וזה תלוי בכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני ראש העיר, אני רוצה לעבור לנושאים הבאים. הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה. אני לא מבצע. אם הייתי מבצע, הייתי נותן החלטה לגורמי המקצוע שלי מה לעשות. היות שאני מפקח, אני מודיע עכשיו שאני לא מתכוון להוריד את הנושא מסדר יום הוועדה בתקופה הקרובה עד שזה לא יצא לביצוע. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ספי מנדלוביץ' נמצא איתנו בזום. שלום וברכה. אני לא יודע אם עקבת אחרי הדיון, אבל עסקנו פה בנושא הקמת הפקולטה לרפואה באילת ונושא תמרוץ הרופאים בצוות שאתה עומד בראשו בהקשר של הבאת כוח אדם לבית החולים יוספטל באילת, ואנחנו נשמח מאוד לשמוע מה עשה הצוות הזה מאז שהוא הוקם עד היום ומה הפתרונות המוצעים על השולחן. << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> שלום לכולם. אנחנו הקמנו את הצוות הזה לקראת סוף ינואר באמת מתוך תפיסה בחשיבות ובמרכזיות של הנושא הזה, וגם הבנה שבסוף בית החולים הוא אבן שואבת גם לקהילה. ואם אנחנו נשדרג את בית החולים בצורה משמעותית, גם הקהילה תרוויח מהדבר הזה. זאת אומרת, גם לטיפולים דחופים אבל גם לטיפולים אמבולטוריים וגם לעובדה שכאשר רופאים ורופאות טובים מגיעים לבית החולים, הם גם יכולים אחר כך להמשיך ולעבוד בקהילה. הצוות מתרכז במתן פתרונות בשלושה טווחי זמן: מיידי, בינוני וארוך. ברמה המיידית אנחנו נותנים פתרונות ברמה הכי טקטית. רופא או רופאה שעוזבים בעוד שנה, בעוד שנתיים וכיו"ב. זה בטווח הקצר. בטווח הבינוני, איך מייצרים תשתית חזקה לאותן שש מחלקות בבית החולים כדי שיוכלו לתת את השירותים הכי טובים, שירותים מצוינים. המחלקות הן כמובן המחלקה לרפואה דחופה, שהיא בסוף לב בית החולים, זה חדר מיון בשפה העממית, מחלקת לנשים וליולדות, כירורגיה, פנימית, ילדים ואורתופדיה. בעצם תופרים פתרון לכל אחת מהמחלקות האלה. הפתרון לטווח ארוך הוא איך מעבים את בית החולים במחלקות נוספות, גם כי לאזרחים מגיע. יש לנו כמובן מגבלה של מחלקות שדורשות שירות מינימלי, כי אם יש שירות שיידרש פעם בשבועיים זה לא יהיה רלוונטי. אבל גם ההבנה שאם אנחנו רוצים להביא בעלי מקצוע איכותיים, לא רק רופאים אלא גם בסיעוד וגם במקצועות אחרים, אנחנו צריכים לעבות את השירותים שם, וזו תוכנית שהיא כבר תוכנית לטווח ארוך ואנחנו הולכים יד ביד עם קופת חולים כללית, ממש בצמוד אליהם. הדבר הזה גם מתכתב עם תוכנית העשור או תוכנית ה-20 של בית החולים, בשביל כמה שיותר להגדיל את בית החולים ולהפוך אותו למעצמה מקומית, עם איזשהו טוויסט לאזור אילת. יש גם הרבה מאוד יתרונות למקום שהוא כל כך מרוחק בכל מיני תחומים שונים שיכולים דווקא למשוך רופאים טובים שרוצים להתעסק ברפואת ספר. העובדה שהכול בידיים שלהם והם צריכים לדעת לתת מענה לתחומים הללו. לגבי הסוגיה של הבאת רופאים – אני נזהר מלפרסם את כל המסקנות. אנחנו נשמח לבוא ולהציג את כל המסקנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מתי לדעתכם? << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> אני מאמין שעוד חודש וחצי בערך. זו התוכנית שלנו פחות או יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אנחנו נעקוב. << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> נשמח מאוד לעשות את זה. אני יכול להגיד כבר על איזשהו שינוי תפיסה דרמטי, אם אתם רוצים לרדת לפרטים. כי זה שינוי תפיסה ב-180 מעלות איך בית החולים עובד. איך היום בית החולים עובד? חלק גדול משדרת הרופאים שלו נשענת על רופאים שהם לא מתמחים וגם לא מומחים. אלה אנשים שרוצים להתמחות בכל מיני התמחויות במרכז הארץ, הם לא מקבלים תקן במרכז הארץ ולכן קופת חולים כללית מממנת להם את התקן הזה. למשל, מישהו רוצה להתמחות בפלסטיקה, אז הוא יודע שאין לו סיכוי להתקבל לפלסטיקה, הוא צריך לחכות ארבע, חמש, שש שנים ולפעמים זה גם לא יעזור לו והוא לא יתקבל. היום מממנים לו את ההתמחות הזאת תמורת התניה שהוא יבוא לשנתיים וחצי לבית החולים וייתן שם שירות לציבור. בזכות זה הצליחו להביא בעשור האחרון רופאים לאייש את יוספטל. החיסרון הוא שמגיעים לשם רופאים לא מיומנים. הם רק סיימו את הסטאז', הם כבר לא במסלולי ההתמחות ועד שהם צוברים מספיק ניסיון הם עוזבים את בית החולים ועוברים להתמחות במקצועות אחרים. בעקבות הוועדה לא חיכינו למסקנות. זו ועדה שעובדת תוך כדי, לא מחכים לתוצאות. כבר בתיאום עם כללית מתחילים לעבוד על לגייס רופאים בשיטות אחרות, רופאים יותר ותיקים בשלבים יותר מתקדמים בהתמחות כדי להפוך את המסלול הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה יהיה התמריץ שלהם לבוא לשם? << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> יש לנו כל מיני פתרונות. לדוגמה, אתה מממן להם את התקן להתמחות אבל הם מתחילים אותה באזורים אחרים, בבתי חולים גדולים, צוברים ניסיון ורק בשלב יותר מאוחר בהתמחות, אחרי שנתיים וחצי או שלוש, אחרי הבחינות הם מגיעים. אז אתה מקבל מתמחה ברמה אחרת לגמרי, רופא אחר לגמרי, הרבה יותר טוב. אז התמריץ שאתה משנה את משך הזמן. או לדוגמה, אתה לוקח רופאים ונותן להם תקן לתת-התמחות שהיא מאוד יוקרתית. אז אתה רואה שם רופאים שהם כבר רופאים מומחים. יש הרבה מאוד אלמנטים. זאת דוגמה אחת. דוגמה שנייה היא לחבר בתי חולים של כללית עם מחלקות בבית החולים ביוספטל ובעצם שיהיו תחת גג מקצועי אחד, והגג המקצועי הזה כמובן הוא אוטומטי. גם נותן הרבה יותר גמישות בלהביא כוח אדם איכותי וגם נותן חשיפה מקצועית, הדרכה, ליווי וכיו"ב. רק שני הדברים האלה יהיו באמת שוברי שוויון בהקשר הזה. אנחנו יודעים על הרבה מאוד מסלולים, כמו התמחויות משולבות עם הקהילה, עבודה חזקה עם הקהילה ועוד הרבה מאוד דברים. אני לא רוצה לעשות ספוילר, כי לא על כל הדברים סיכמנו והדבר הזה הוא בליווי. יש שם גם הממונה על השכר ונציגים תקציביים, מנסים לעשות את זה יד ביד, לא להגיד שאלה המלצות שישכבו במגירה. זה ממש בקליפת אגוז, ראייה הוליסטית איך לוקחים את בית החולים הזה ושמים אותו שני עשורים קדימה. וגם, כמו שאמרתי, ראייה צופת עתיד. איך מייצרים את התשתית לפתוח שירותים חדשים, מחלקות מסוגים שונים וכיו"ב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הקמת פקולטה לרפואה, כשתשלים את כל התוכנית שאתה מדבר עליה, גם באה בחשבון? << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> השאלה איך מגדירים, פקולטה לרפואה או תלמידים לרפואה. אלה שני דברים שונים. כמו שאדוני יודע, אנחנו במאמץ אדיר להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. בין יתר הדברים שהגדרנו לעצמנו זה לייצר בית חולים שיהווה תשתית ראויה ללומדי רפואה. היום זה ידוע לכולם שזה בכלל לא רלוונטי ללמד שם סטודנטים. השלב הראשון שבו אנחנו עוסקים זה שיהיה מקום מעולה ללמד סטודנטים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה לא במקביל? זאת אומרת, הקמת המחלקות כדי שיהיה מקום ראוי ללימוד סטודנטים, ובמקביל גם פיתוח של פקולטה, שלוחה וכדומה. למה אנחנו מחכים לבניית המחלקות בשביל שיהיו שדות? << דובר >> ספי מנדלוביץ': << דובר >> קודם כל, אנחנו פה בקשר במסגרת עבודת הצוות הזה עם בן-גוריון, שזה בסוף השותף הטבעי למקום הזה שמאוד מעוניינים והולכים איתנו בהקשר של לפתוח שם שדות קליניים. זה לא עניין של בירוקרטיה, זה עניין של מהות, שהיום יש קריטריונים מאוד ברורים איך אתה מכשיר סטודנט. אתה צריך לפחות שני מומחים במחלקה, אתה צריך מישהו שעשה כזה דבר. במקביל לקשר עם בן-גוריון, שרוצים לקדם את הדבר הזה, אנחנו מגבירים. צוואר הבקבוק יהיה האיכות הקלינית של המחלקות ולא ההתקשרות עם האוניברסיטה. הדבר הזה הוא בהלימה למה שמשרד הבריאות מקדם במשך הזמן, שאנחנו מגדילים את מספר לומדי הרפואה של סטודנטים ישראלים. לכן סגרנו את התוכניות מחו"ל בשלוש אוניברסיטאות לפני שנה ואנחנו חייבים להמשיך בדבר הזה. אין לנו הפריבילגיה להכשיר תלמידים שאחר כך לא יהיו רופאים בישראל. אני חושב שזה ברור לכל מי שעוסק במערכת הבריאות בישראל ומבין את המשבר שאנחנו הולכים אליו. אז לשאלתך, עובדים במקביל, גם בקשר עם הפקולטות. בינתיים זה בן-גוריון, אם זה לא ילך נעשה את זה במקומות אחרים. אני לא רואה סיבה למה לא. הם רוצים, אנחנו רוצים, ובמקביל לכך אנחנו מחזקים את המחלקות שיהיה אפשר לתת הוראה סטודנטיאלית ברמה נאותה. זה win-win. צריך להבין שבית חולים שמלמד סטודנטים משדרג את הרמה שלו. זה תובע מהרופאים הבכירים לדעת יותר טוב את החומר, להשקיע בהוראה, להשקיע במחקר. זאת אומרת, מבחינתנו גם אם לא היה מחסור ברופאים בישראל, ויש מחסור אדיר, היינו דוחים את הדבר הזה, כי זו הערובה של תושבי אילת לקבל טיפול יותר טוב. בית חולים סטודנטיאלי אוניברסיטאי הוא תמיד יותר טוב מבית חולים אחר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רואה שיש כמה דברים שאנחנו כבר מסכימים עליהם. אני שמח לשמוע את הדברים. אבל בסוף אנחנו מלאים בהרבה מילים טובות ובהרבה מאוד הבטחות ובהרבה מאוד פגישות וישיבות ושיחות. אני שומע את הדברים של ד"ר ספי מנדלוביץ' ואנחנו מכירים, ואני יודע שהוא רציני והם עושים עבודה רצינית. אני עדיין אומר, צריך לעשות את ההשקעות עכשיו, לא לחכות. צריך לעשות את הדברים במקביל ולא בטור. אם אנחנו נחכה להשקעות בבית החולים אז אנחנו לא נראה לא בית חולים אוניברסיטאי ולא שום דבר. צריך להתחיל את ההשקעות מיד. אדוני היושב-ראש, יש חשיבות גדולה מאוד לפקולטה בין-לאומית דווקא, כי אנחנו יודעים שיש הבדל גדול בין להקים איזושהי שלוחה של 20 או 30 סטודנטים. אתה שואל את עצמך, אם זה כל כך פשוט והמל"ג עכשיו מציג את זה כפתרון, איפה זה היה עד עכשיו? למה זה לא קרה? לכן אולי זה לא המקום עכשיו לדיון המשמעותי לגבי איזו פקולטה, אבל הפקולטה הבין-לאומית שאנחנו מביאים היא פתרון אולטימטיבי, היא פתרון נהדר, כי בסוף אנחנו משאירים את אותם ישראלים שאמורים ללמוד בחוץ לארץ ללמוד כאן בארץ, וללמוד באילת ולהשאיר אותם כאן באמצעות מה שאמרתי קודם. יש עוד יתרונות גדולים ורבים לפקולטה בין-לאומית. אדוני היושב-ראש, אני שמח שאתה תומך תמיכה גדולה בפרויקט הזה, אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון על מה ואיך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. עד כאן הפרק של הפקולטה. אני רוצה לעבור לשאר הנושאים, אבל קודם לכן אני מבקש משני דוברים. שי שלו נמצא איתנו בזום, ואחריו אליקו שליין. << אורח >> שי שלו: << אורח >> צהריים טובים. תודה רבה על ההזדמנות. אני מנכ"ל של שלו שירותי שיקום. אנחנו פועלים כבר 26 שנה בעולמות של בריאות הנפש והרווחה. בהזדמנות זאת אגיד תודה רבה לראש העיר של אילת, שבזכותו ובזכות כסף שהוא נותן לנו אנחנו בתהליך להקמת שני בתים לאנשים עם צרכים מיוחדים, אנשים על הרצף האוטיסטי ומחלה קוגניטיבית, שאושר וסוכם ועכשיו הוא בתהליך של הקמה. לי חשוב, לפחות מזווית הראייה שלי, להגיד שבלי הכיס של עיריית אילת אין באמת אפשרות להקים מסגרות כאלה. הסיטואציה היא מורכבת, גם להביא כוח אדם מבחוץ, גם המספר היחסית לא גדול של אנשים. זה מאוד מקשה עלינו כיזמים, למרות שאנחנו מאוד רוצים, לקום ולפתוח את המסגרות האלה. זה נכון גם לעולמות הרווחה ונכון פי כמה וכמה לבריאות הנפש, ששם התעריפים נמוכים בהרבה. דיברתם קודם המון על הנושא של רופאים, וזה חשוב, אבל חסר גם מה שמסביב לרופאים, עובדים סוציאליים, כל הפרה-רפואיים, כדי שבסוף השירותים האלה יוכלו לעמוד על הרגליים ולתת שירותים טובים. חייבים למצוא פתרונות גם עבור האוכלוסייה הזאת, וקשה מאוד להביא אותם ממקומות אחרים שהם לא מאילת. בעיקר גם שבסוף התחרות שלנו היא מול משרד החינוך ששם העובדים שעובדים במשרד החינוך מקבלים מענקים מאוד משמעותיים שמצליחים להביא בזכותם לא מעט עובדים, מה שלנו לפחות, ליזמים של משרד הבריאות והרווחה, אין האפשרות הזאת. אני חושב שאם יימצא פתרון להרחיב את הדבר הזה לכל שאר היזמים, אני מעריך שנוכל לייצר עוד ועוד שירותים שחסרים היום בעיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אליקו שליין, בבקשה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> שלום. אני תושב שדרות, שהיא גם פריפריה, אבל באתי לדיון הזה מתוך כאב. אני הייתי בין המפונים לאילת. אני מזוהה גם כפעיל חברתי, גם כמייסד עמותת התארגנות נפגעי תאונות עבודה וגם כמתמודד נפש. אני רוצה לזעוק זעקה, ואני מקווה שישמעו אותה, גם אנשי אילת וגם אנשי משרד הבריאות. תודה רבה לך על הדיון הכל כך חשוב הזה, שהוא כל כך נוגע לי ללב. מה שקורה היום באילת מבחינת בריאות הנפש הוא תת-רמה. פשוט השפלה של מתמודדי נפש. אין לי אלא לומר מילים קשות של רשלנות רפואית שיכולה לעלות בחיי אדם, שכמעט עלתה גם בחיים שלי. אני ניסיתי להתאבד במלון באילת ולא היה לי למי לפנות – לא קופת החולים שלי, לא בית החולים. ספק אם יש להם בכלל מחלקה פסיכיאטרית. המענה שלהם לוקה בחסר. יושבת פה מנהלת בית החולים, אני לא שומע כמה תקנים יש לה בכל מחלקה, כמה מתמחים. כמקבל שירות בבית החולים, המענה היה כל כך רשלני, כל כך פוגעני, כל כך לא תואם את המציאות. אני כבר לא אגיד לך שמה שחתומים עליו הרופאים פה זה זיוף, זילות בחיי אדם, זלזול. להגיד שאני באתי עם קרובי משפחה שלי, שאני הגעתי עם איש צבא כדי שאני לא אטול את חיי בידיי ושלא רוצים לשנות את הפרוטוקול, זה פוגע בי כנפגע איבה. כי נפלתי במקלחת מהסטרס שרציתי לקפוץ מהמלון ולא היה מישהו שיציל אותי. אם לא היה לי הכלב שמתנפל עליי, הייתי היום בחזקת מת. יש רוטוויילר שמלווה אותי, אם לא היה לי אותו – לא רופא מכבי, לא בית החולים. הם מטאטאים פה רשלנות רפואית, ואני חייב להגיד את זה לוועדה. אתה יודע מה הם עשו עוד? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא בבית משפט ואנחנו לא בתובענות רפואיות. אני מבקש ממך. אתה אורח קבוע כמעט בוועדה ואנחנו מכבדים אותך מאוד. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> הקשבתי בקשב רב, תן לי עוד חצי משפט. ספק אם יש חדר אקוטי בבית החולים לנפגעי תקיפה מינית. העיר הזאת מלאה בתיירים, בפגיעות מיניות, ואין שום מענה. חסרים פה המון דברים. אני אשמח לשבת עם ראש העיר, אני מוכן לנסוע ולשבת איתו, כי אני מדבר מדם ליבי. כואב לי מה שקורה ואני אעזור בכל מה שאני יודע ויכול, לא רק לעיר שלי שדרות אלא גם לעיר אילת, בהתנדבות מלאה. כי המצב פה שאנחנו עוסקים פה בדיני נפשות, ולמתמודדי הנפש אין אשפוז יום, אין מענים באילת. אנשים יורדים לאילת כי מצבם לא תמיד טוב, ואין מענים לאנשים האלה. תסתכלו לנו היום בעיניים, אנחנו לא רוצים להיות כותרות בעיתון. תעשו הכול להציל הן את התושבים של אילת. אין להם מספיק תקנים למתמודדי הנפש שלהם. יש שם עמותת אנוש שעושה עבודת קודש. העירייה צריכה לתת לה את כל הגיבוי, ושאפו לעמותה הזאת שהיא באמת מנסה לעזור ולהציל. אבל דיווחו על המצב האובדני שלי ועד היום משרד הבריאות לא בחר להגיב, כי מבחינתו אני לא מעניין. ואם אני לא מעניין, אז גם כל התושבים שם מסכנים. אני מדבר פה מדם ליבי ואני ממש מבקש שזה יהיה חלק מההחלטות שלך, איך אתם מעבים פה את מערך בריאות הנפש גם באילת ואיך אתם מצילים פה את הנפשות גם באילת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיוק עכשיו אנחנו עוברים לדבר על בריאות הנפש. מי ממשרד הבריאות רוצה להתייחס או לסקר בפנינו את המצב של בריאות הנפש באילת? ד"ר הדר אלעד, בבקשה. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> אין לנו נציג של בריאות הנפש באילת. דיברתי לפני הדיון עם ד"ר גלעד בודנהיימר, יושב-ראש האגף לבריאות הנפש. יש הרחבה של שירותי בריאות הנפש באילת ביחס למה שהיה לפני המלחמה. יש מרפאות שפועלות היום שלא פעלו קודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מבוססות מתנדבים? << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> לא על בסיס מתנדבים. עמיתיי פה מקופות החולים ידעו לפרט, כי כל קופת חולים נותנת מענים מעבר למה שניתנו טרום המלחמה. יש קושי באיוש מרפאות בתחום בריאות הנפש בגלל פערי כוח אדם, קל וחומר באילת אבל זה נכון בכל המדינה בגלל פערים שמוכרים לך מטבע הדברים. אבל כן, יש ניסיון להרחיב את השירות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסיכום הדיון הזה הוועדה מבקשת לקבל את הפירוט על כל המקצועות שקשורים לבריאות הנפש באילת, כולל מרפאות, צוותי טיפול, פרה-רפואי, כל המעטפת שקשורה לעולם בריאות הנפש. אני מבקש לקבל התייחסות מדויקת, ובהתאם לזה גם נדע מה אנחנו דורשים. רונן בשארי, מד"א, שלום וברכה. בבקשה. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> תודה רבה על רשות הדיבור. בפתח הדברים אני חייב לציין את שיתוף הפעולה הפורה בין מד"א לראש העיר וצוותו. אנחנו עושים פרויקטים משותפים הן בים, הן בקהילה והן בהכשרות. זה המקום גם להגיד תודה על שיתוף הפעולה. בסך הכול מד"א מאז פרוץ המלחמה תגברה את אילת בסיוע של משרד הבריאות בתקציב ובעצם זה נותן את המענה לאירועי חירום, ואנחנו נתקלים בזה יום-יום. דרך אגב, גם אירועי שגרה. בשריפה הגדולה שקרתה בעין נטפים בשבוע שעבר המענה של מד"א היה מהיר, ובזכות זה גם ניצלו חיים. כמובן יש שיתוף פעולה עם הצבא, עם כל גורמי החירום וההצלה, גם בתרגולות. תרגלנו אין-ספור תרגילי אר"ן גם עם בית החולים יוספטל, השת"פ מצוין. בחנו את הקליטה של הנפגעים, את הכניסה לבית החולים. אין אבן שלא הפכנו לנושא המוכנות לחירום ולאירוע רב נפגעים. כמובן שיש המענה של מד"א באילת ובגזרת חבל אילות. וכמובן יש תוכניות של מענה נוסף ממרכז הארץ ומכל מרחבי מד"א. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יניב הזכיר פה קודם משהו. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> מיד אתייחס לזה. זה באמת פער מרכזי מ-2016. כמובן שיש תוכניות הטסה יחד עם צה"ל ויחד עם מערכת הבריאות להטסת צוותים של מד"א, כולל מנות דם בחירום. זה סוגר לנו את המעגל של החירום ואת השגרה. פער מרכזי מאוד זה הפער בשדה התעופה רמון. מדינת ישראל הטילה על רש"ת להקים את שדה תעופה רמון. מ-2016 היינו במשאים ומתנים, בעצם לקחו את שדה התעופה שהיה בעיר אילת שסבב הגעה ופינוי היה דקות ספורות והרחיקו אותו מהעיר אילת. באופן בלתי אמצעי זמן הפינוי וזמן ההגעה הוארך לעד 20 דקות, ובסבב אחד של נפגע משדה התעופה רמון לאילת וחזרה זה כמעט שעה. ישבנו יחד עם משרד הבריאות, יחד עם ועדת האר"ן של משרד הבריאות וכתבנו תפיסת הפעלה שמתבססת על ניידת טיפול נמרץ ועל אמבולנס שיהיה בשדה בשעות הפעילות של השדה. תקצבנו את זה, הכנו את התוכנית, אבל עד לרגע זה אין תקציב להפעלה של זה. זה הפער המרכזי. אם ספי איתנו על הקו, הוא משנה למנכ"ל הוא מכיר את האירוע הזה. היה דיון יחד איתו, בראשותו, והפער הזה קיים. גם אצלנו, דרך אגב, כמו כל הגופים, כוח האדם זה פער משמעותי. גם אנחנו מורידים צוותים ממרכז הארץ, גם בטיסות, גם במלונות, כמו שציינו פה שאר הגופים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. יואב, משרד האוצר, אתה מכיר את הדרישה הזאת למימון אמבולנסים בשדה התעופה? << אורח >> יואב סיבור: << אורח >> אני איאלץ לבדוק את זה, כי אני לא מכיר את הסוגיה הזאת. אני כן אגיד שבאופן כללי הפעילות של מד"א באילת ולא באילת, הסבסוד נעשה בהסכם מול משרד הבריאות, אז אשמח לשמוע אם יש התייחסות של ספי או של נציג אחר ממשרד הבריאות בסוגיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ספי עדיין איתנו על הקו? לא. מישהו ממשרד הבריאות יודע להגיד על נושא מימון האמבולנסים בשדה התעופה רמון? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני מנהל תחום שירותי חירום והצלה במשרד הבריאות. ספציפית לגבי המימון שאתה מתכוון, אני מניח שאתה מדבר על העת הנוכחית. אז יש איזושהי הסדרה כרגע בגלל המצב שאנחנו כן מעבים בכלל את העיר אילת וגם את שדה התעופה רמון בכלים נוספים. זה מימון שהוא כרגע חלקית במימון המשרד. אני לא יודע עד כמה האוצר מעביר את התקציב, אבל את זה אתה תגיד. אני לא מכיר את ההיבט התקציבי. אבל מבחינה מבצעית הכלים האלה נמצאים גם באילת, מתוגברים כמו שבשארי הזכיר, וגם ברמון. << אורח >> יואב סיבור: << אורח >> אני אבדוק את הסוגיה. בכל מקרה, ההסכם הקיים מול מד"א, מה שנמצא בו להבנתי משולם כמו שנקבע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מהשיח פה אני מבין שהמשרד הוא זה שצריך לשאת בעלות. זה נכון? << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני רוצה לחדד את הדברים, אדוני היושב-ראש, ברשותך. מה-7 באוקטובר האוצר, יחד עם משרד הבריאות, מממנים את התגבור שהוא חלק, וזה מתחדש כל חודש בחודשו, אחרי דין ודברים. זאת אומרת, המימון של התגבור הוא לא עד סיום המלחמה, אלא חודש בחודשו זה מתחדש וכך אנחנו עוברים מחודש לחודש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מדבר על האמבולנסים בשדה התעופה? << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> כן. כרגע הצבנו אמבולנס בשדה התעופה כחלק מהתגבור. הראייה שלנו היא העיר אילת. היא המטרה ולא שדה התעופה. ככל שתתרחש עלינו חזית צפונית, אין ספק שיהיו לזה משמעויות, ואני לא רוצה להיכנס לזה. כי שדה התעופה באילת יקבל משמעות הרבה יותר גדולה ממה שהוא כרגע. כרגע יש אמבולנס שהוא מופעל 16 שעות בשעות הפעילות של השדה. זו לא הכוונה של התוכנית שהייתה לשדה התעופה בשגרה. מה שדיברנו זה לשגרה, זה לניידת טיפול נמרץ ואמבולנס באופן קבוע שנותנים פעם אחת. דרך אגב, היום כל מי שטס לאילת ויורד מהטיסה, לא היה לו שום סיוע פרט לאמבולנס של רש"ת שנמצא שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. תודה רבה. << אורח >> יואב סיבור: << אורח >> אני אגיד שהתוספת של התגבור בעקבות המלחמה כמובן מוכרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אודי, אם כבר דיברנו איתך, אז על נושא המסוק. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> לנושא המסוק, כפי שאתה בוודאי יודע, על פי החלטת ממשלה 4662 מ-2019, שהסתיימה בסוף 2023, כחלק מהעיבוי של הפינוי השניוני כפי שאנחנו קוראים לזה הופעל מסוק אזרחי שמופעל על ידי חברת להק תעופה. המסוק הזה, אין בכלל ספק, מציל חיים, כמו שנאמר פה. רק הדוגמה האחרונה מהשריפה שהזכרתם פה לפני כמה דקות שהייתה באילת, מהאירוע הזה פונו שני נפגעים מונשמים. המסוק הזה הוא בלי ספק מציל חיים וצריך לשמר את הפעילות שלו. נכון להיום, כמו שנאמר, המקור התקציבי במסגרת החלטת ממשלה פסק. המשרד לוקח את זה כרגע ממקורותיו. צריך לבצע פה הסדרה יותר קבועה, יותר עתידית, להמשיך את הפעילות של המסוק. זה משהו שאנחנו חייבים שיצא מפה כאמירה. אני ניסיתי באופן אישי לקדם את זה מול ראש העיר. הוא מכיר את הדיונים שהיו לנו בשנת 2023 ולא צלחנו עם החלטת הממשלה. אומנם יש החלטת ממשלה המשכית לעיר אילת, אבל הנושא של בריאות לא נכלל בהחלטת הממשלה הזאת, וחבל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רק לדייק את הדברים. החלטת הממשלה ההמשכית כוללת, כמובן, ובראש סדרי העדיפויות את נושא הבריאות. מה שעבר כהחלטת ממשלה לנושא המלחמה זה משהו קטן וזו לא החלטת הממשלה ההמשכית. בהחלטת הממשלה ההמשכית יש כמובן את נושא הבריאות בסדר עדיפות מאוד מאוד גבוה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> לא במסוק. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מקווה שגם נצליח להעביר את ההחלטה. כמובן מסוק זו לא שאלה בעיניי. עצם העובדה שאנחנו בכלל שואלים אם יהיה תקציב או לא יהיה תקציב למסוק זה מביש. איזו שאלה זאת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האמת היא שמכל המלל לא הבנתי מה התשובה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אם ראש העיר מכיר החלטה אחרת, אני לא מכיר שום החלטת ממשלה שממשיכה את הפעילות של מסוק אילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא נעים לי להגיד, תצרו החלטה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני אומר שוב, אנחנו פעלנו לעשות את זה בשנת 2023. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> מורידים צוותי רפואה, מורידים את המסוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אודי, המדיניות צריכה להיות של המשרד להארכה, לא משנה איך. מכסף המשרד, מכסף האוצר, מצידי תביא בהלוואה. זו אחריות של המשרד כרגולטור לייצר את המענה הזה. אותנו לא מעניין אם יש החלטת ממשלה או לא. לכן אני אומר עוד פעם, מתוקף תפקידי כמפקח על עבודת הממשלה אני דורש, אם יש צורך בארכת תוקף החלטת הממשלה, אני מכיר את המנגנון ואני גם מכיר את אנשי הקשר. אם אתם צריכים את העזרה שלי אני יכול לחבר אתכם עם מזכירות הממשלה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אני רק אחדד ברשותך. קודם כל, וחשוב לבהיר, המסוק מופעל בלי הפסקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל הם כל יומיים שואלים מה קורה מחר. זו הבעיה. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> יש לנו פעילות שאנחנו עושים גם מול האוצר כדי לנסות ולהשיג את המקור התקציבי הזה. שוב אני אומר, המסוק לא הפסיק מעולם. אתם יודעים את זה, וזה חשוב. אנחנו לקחנו את האחריות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר לך שאילת נאלצה להשתמש בכלי תקשורת כדי לחדד את המאבק הגדול הזה. אני הייתי מעורב בו באותו ערב שזה עלה ודיברתי על זה עם השר, וברוך השם השר לקח על עצמו והנחה לקדם. אבל זה לא יכול להיות משהו שכל יומיים צריכים לקום בבוקר ולחשוב מה קורה איתם מחר בערב. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> אז אשמח אם תעזור לנו לקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם צריך עזרה בהארכת החלטת הממשלה, אשמח לסייע. << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> ברשותך אני רוצה עוד משהו קטן. במסגרת ההיערכות שעשינו לקראת חידוש ההחלטה הזאת רצינו להוסיף עוד עיבוי של מערך החירום של מד"א גם מעבר לעיר אילת, בחבל אילות. אנחנו סבורים שיש מקום להוסיף עוד ניידת טיפול נמרץ ועוד אמבולנס בכביש הערבה בנקודות מסוימות. אנחנו חושבים שיש מקום לעבות גם את מערך הכוננים, מה שאנחנו קוראים תגובה מיידית. אלה עלויות זניחות. עשינו הערכה תקציבית, זה דבר שבעיניי צריך להיות גם בסדר העדיפויות. ראוי שגם התושבים שצפונית לעיר אילת יזכו בשירותי בריאות של חירום באופן סביר. העלויות פה הן קטנות, אני אשמח מאוד אם תוכל לסייע לנו לקדם את הנושא הזה. << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> היה לנו דיון על תחנות ההזנקה באיו"ש. חבל אילות לא נכנס? << אורח >> אודי גלבשטיין: << אורח >> ערבה תיכונה זה מעבר לחבל אילות, זה קצת יותר צפונית. זה לא נסגר במסגרת הדיונים על נקודות ההזנקה ביהודה ושומרון. אבל אני אומר שוב, זה סוג של פץ' על פץ' שבעצם במסגרת הדבר הזה אנחנו עוזרים גם לחבל אילות. אבל זה במשהו מאוד מאוד זניח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני זוכר שהייתה איזושהי תקופה בזמן המלחמה שדיברנו על כך שיש חוסר באמבולנסים ממוגנים ולצורך זה כינסנו ועדה שבעקבותיה הוקם פרויקטור לטובת העניין שהגיש דוח למשרד הבריאות. נחמן אש עמד בראש הצוות. לצערי עד לרגע זה, יואב, האירוע לא מתוקצב. אני קורא שוב למשרד האוצר לתקצב את המלצת ועדת אש בהקשר לאמבולנסים ממוגנים. זה לא סכום גדול. גם בעניין הזה, אם המשרד צריך לכנס צוות ולבחון את הצרכים – אם אתם צריכים את העזרה שלי אני אעשה את זה. אבל אם אתה מעלה את זה כמשרד, אז תגידו לנו מה הצורך, תגישו בקשה תקציבית למשרד האוצר כפי שצריך, ואם זה לא עוזר אז תביאו את זה כאן לדיון ציבורי. אנחנו ניתן את כל הגב בעניין הזה. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> מד"א מפעיל שני מסוקים בדרום ובצפון. הדרומי יושב בשדה תימן, ואנחנו בהחלט ממליצים שמטוס שלישי לכלל האזרחים שנמצאים באילת, לאו דווקא ליוספטל. << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> הייתם אצלנו בוועדה בהנדסה על מנת לתת לכם מקום לדבר הזה והתקדמנו עם זה. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני יודע. אבל המסוקים הם במימון משרד הבריאות, ולכן אני חושב שזו המתכונת וזה המסלול שצריך להיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. מכבי, דניאל ברמן. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> אני ראש מחוז מרכז במכבי שירותי בריאות. אילת נמצאת תחת מחוז מרכז. מבחינה היסטורית כך זה יצא. קודם כל, העיר אילת חשובה לי באופן אישי ויקרה לליבי. אנחנו משקיעים שם תשומות מאוד גדולות. זה גם מאוד קשה להביא רופאים ומטפלים לעיר אילת. ומה שאמרה סימה, דרך אגב, לגבי ארקיע, זה נכון, כי אנחנו כבר מגלים איתותי נטישה של מטפלים שאומרים לנו: לא מתאים לי יותר להגיע לאילת, כיוון שאם מישהו מגיע וצריך לטוס בחזרה ביום חמישי ומבטלים לו את הטיסה והוא נאלץ לישון בעיר אילת, או להגיע בחצות הלילה במקום ב-19:00 הביתה לתל אביב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי, באופן שרירותי חברות התעופה מבטלות טיסות? << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> מבטלות טיסות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הם טוענים? << אורח >> סימה נמיר: << אורח >> פעם המטוס התקלקל. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> פעם זה ביטול, פעם זה דחייה, פעם זה הפגנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מקבל את זה, זה לא עולה על הדעת. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> התוצאה הבלתי נמנעת היא שאומרים לנו: לא שווה לנו להגיע לאילת. הקושי להשיג את המטפלים הוא אדיר. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אבל את זה לא אמרתם ברפורמה לבריאות הנפש, את הכסף הם לקחו. הם לא אמרו שיש להם מחסור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא מקבל את זה. דרך אגב, הם מפסידים כסף על הטיסות האלה? << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> אני לא יודע מה סדר העדיפויות שלהם. אין שבוע שאנחנו לא נתקלים בבעיה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כל, אנחנו נמצאים בתהליך של הסדרה. אגב, כשאנחנו מדברים על שירותי התחבורה לאילת, זה האתגר השני בחשיבותו של העיר אילת שאני עובד קשה כדי לעשות כאן שינוי. לשמחתי בתקופה האחרונה אנחנו מתקרבים להסדרה בנושא הזה. זה נכון שעד עכשיו, ובגלל המלחמה ובגלל העובדה שחברות התעופה הישראליות מרוויחות יותר על קווים בין-לאומיים, זה בא על חשבון העיר אילת. אני מקווה מאוד שהדברים נסגרים בימים הללו. החל מה-1 באוגוסט הטיסות לאילת יהיו טיסות קבועות בתדירות קבועה, וגם בשעות קבועות ובעמידה בלוח הזמנים. אני מקווה שהדברים האלה ייחתמו ממש בימים הקרובים וייתנו לפחות את המענה הזה בסוגיה הקשה הזאת של שירותי הבריאות. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> אני אומר את זה רק כדי להמחיש את הקושי הקיים גם ככה להביא רפואה טובה לאילת. אני רוצה להדגיש, ברפואה הבסיסית, וזה נכון לכל הקופות, בסך הכול יש רפואה טובה באילת. לפחות במכבי זה גורמי פנים שגרים באילת. אבל עדיין יש חוסרים, כמו שנאמר קודם, מאוד מאוד גדולים. אנחנו מטיסים כמות גדולה מאוד של מבוטחים למרכז, וכמובן מטפלים לאילת, והייתי שמח מאוד אם אפשר היה לקבל את השירותים האמבולטוריים לדוגמה באילת עצמה, במקום להטיס אותם. זה גם בירוקרטיה, גם הרבה מאוד כסף, גם זה בסוף חולים שצריך להטיס אותם הרבה פעמים עם בן משפחה מלווה. זה קושי שהוא לא הגיוני. אני כמכבי הרבה פעמים אשמח שיהיו השקעות אדירות בבית החולים יוספטל ושתהיה אקדמיזציה וכו', אבל אני הרבה פעמים סופג באילת ביוספטל סוג של הפליה. בשבוע שעבר הגיע לאוזניי מקרה, שאתה רוצה כחבר מכבי להגיע ליוספטל ולקבל CT דחוף, לא נותנים לך תור. תתקשר כחבר כללית תקבל תור מיידי כעבור כמה ימים. זו רק דוגמה אחת מדוגמאות רבות שיש לי על השולחן. אני אשמח, תשקיעו בכספים אמבולטוריים בבית החולים יוספטל. יוספטל הוא בית חולים ציבורי. לא יכול להיות שעובדת שלי בשבוע שעבר הייתה בהתערבות במרפאת חוץ ביוספטל, הגיעה הביתה וקיבלה טלפון מכללית על דרישה לעבור קופה אחרי הטיפול המצוין שהיא עברה ביוספטל. אלה דברים שלא יכול להיות שבית חולים ציבורי עושה. יש שתי אפשרויות, או שנותנים כסף, וצריכים להזרים פה הרבה מאוד כסף, אני מסכים, לבית החולים, וכמובן בתנאים שווים לגמרי. זה בית חולים ציבורי לכל דבר ועניין. או שהופכים את זה לבית חולים ממשלתי, זו גם אופציה. מזרימים כספים ובית החולים יהיה ממשלתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דניאל, זה חמור בעיניי מאוד. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> קחו את זה בחשבון, אולי צריך להעביר את זה לבית חולים ממשלתי עם תקציבים אדירים ממשלתיים, על הגג של שיבא או כל בית חולים אחר, וצריך שירות כמו שצריך לתושבי אילת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חמור בעיניי מאוד. אני חושב שהתפקיד של הרגולטור בהקשר הזה הוא לפקח. אני יוצא מנקודת הנחה שמה שאתה אומר זה נכון ואני לא נכנס עכשיו לעימותים. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> פנינו לרשות התחרות פעמיים בשנתיים האחרונות בנושא הזה. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> מאז שאני בתפקיד, ההוראה שלי היא חד-משמעית שאין הפליה בין המבוטחים השונים. אותו שירות כולם מקבלים. אם יש לך דוגמה אשמח לבדוק את זה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני אשלח בווצאפ, כתוב בשלושה עותקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אליקו, לא להתערב בעניין הזה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> כי זו המנטרה. << אורח >> דניאל ברמן: << אורח >> אילת היא באמת עיר יקרה, צריך להשקיע את המשאבים כדי לקדם את העיר הזאת ולגשר על הפערים שיש בחלק מהתחומים. יש תחומים שאנחנו נותנים שירותים מצוינים באילת. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> חוץ מהנפש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מודה לך שהעלית את הנקודה הזאת. משרד הבריאות צריך לבדוק את הנתונים הללו, כמובן לא להפלות בין מבוטחים של קופה אחת לאחרת. זה לא משנה מי המטופל, צריך לקבל את הטיפול הזה, ואני יוצא מנקודת הנחה שמה שאת אומרת וההנחיה שלך כמדיניות אלה דברי אמת. ואם צריך לפקח על העניין, משרד הבריאות, אני קורא לכם פה לעשות את הפיקוח הזה. אדוני ראש העיר, יש נקודות נוספות שאתה רוצה להעלות כרגע על השולחן? כי אני לקראת סיום הדיון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אם אנחנו מסכמים את הדיון, אדוני היושב-ראש, הנושא האחרון שדנתם בו הוא נושא חשוב מאין כמוהו. נושא שיתופי הפעולה בין קופות החולים הוא קריטי, וכאן צריך להביא את זה להסכמות מהירות. ניסינו הרבה מאוד דרכים, זה לא צלח. יש דרכים לעשות את זה. כמו שאמרת, זה הרגולטור שאחראי, כמובן משרד הבריאות אחראי להסדיר את הנושא הזה ולעשות את זה מהר ככל האפשר. אחרי ניסיונות רבים שלא צלחו כל כך אפשר וצריך להביא לשיתופי פעולה. יושב שם שי נמימי, שנותן שירותים לכל הקופות, וגם יודע להגיד בהקשר הזה. אם תיתן לו להגיד משפט אחד, ואני אחזור כמובן לסכם את הדברים מנקודת מבטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שי, בבקשה. << אורח >> שי נממי: << אורח >> שלום לכולם. כמו שראש העיר הציג, הקמתי לפני למעלה מעשור חברה שנקראת שר"פ אילת. מדובר בחברה שהקמתי. אומנם קראתי לחברה שירותי רפואה פרטית, אבל 95% מהפעילות שלנו היא רפואה ציבורית. שר"פ אילת נותנת היום שירותים לכל קופות החולים, לכל המבוטחים, אנחנו עובדים עם כולם כמרכז רפואי אחד שלא משויך לקופה כזאת או אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אילו שירותים יש לכם שם? << אורח >> שי נממי: << אורח >> ממוקד רפואה דחופה דרך מכון אולטרסאונד, דופלרים, מכון עיניים, מרפאות מומחים. אני הצלחתי לשבור במהלך השנים כמה תקרות זכוכית, כמו למשל שאני מצליח מול הקופה לסגור הסכמים על תחום רפואת מומחים מסוים. אני יודע להביא להם את הרופא עצמו. הגישה שלי היא להביא את הפתרונות, לא רק להציג את הבעיות. יושבת פה ד"ר יפה אשור, אנחנו נפגשנו לא מזמן. אין ספק שיש רוח חדשה בכללית. הבעיות שאני רואה אותן באילת, מהניסיון שלי, הן שתי בעיות עיקריות. נפח פעילות, זאת אומרת לא כל קופה יודעת לייצר את כמות העבודה הראויה לתחום כזה או אחר. והדבר הנוסף, כמו שיפה הציגה פה, זה הוצאות תפעול מאוד גבוהות שכוללות טיסות, לינות, שכר עבודה מאוד גבוה. אנחנו באנו בשר"פ אילת לפתור את בעיית נפח הפעילות. אנחנו כגוף ניטראלי יודעים לשים את כל הקופות תחת אותו מרכז רפואי אחד, ואז לתת את השירות לכלל קופות החולים. מה שכן, מול משרד הבריאות אני נתקל בהמון קשיים. אחד הקשיים שנתקלתי בהם הוא שבשנת 2020 הגשתי בקשה למשרד הבריאות לפתוח מכון CT נוסף בעיר שישמש גם כמכשיר גיבוי לבית החולים. הבעיה היא שמשרד הבריאות מסתכל על העיר אילת כמו כל עיר אחרת בארץ ולא יודע להבדיל אותה כעיר פריפריאלית, ולא משנה מה כתבתי בבקשה שלי למכשיר ה-CT בעצם קיבלתי תשובה לאקונית שלילית שכיוון שיש כמה תקנים בארץ למכשיר CT, הם לא רואים לנכון להביא מכשיר נוסף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נגעת בנקודה מאוד חשובה. << אורח >> שי נממי: << אורח >> הגשתי בקשה נוספת לפני שנה, עד היום לא קיבלתי. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אני מכיר את הוועדה שהייתה בראשותך, וד"ר ורד היילנברג דיברה בוועדה הזאת. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> ניפגש בבית משפט על הרשלנות הרפואית. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> שאלת אותה את הסוגיה איך אתם מודדים מכשיר CT לפי נפשות והיא לא ידעה להגיד לך. היא אמרה שבמשרד האוצר בהיסטוריה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אגיב על זה עוד מעט. << אורח >> שי נממי: << אורח >> אני חושב שיש צורך במכשיר CT נוסף באילת מחוץ לבית החולים, גם שישמש גיבוי וגם שייתן שירות לכלל קופות החולים ולכלל התושבים בעיר. לצערי הרב משרד הבריאות מתייחס לעיר אילת כמו לכל עיר אחרת בארץ. בנוסף אני יכול להגיד לך שהבאתי בשורה לעיר. בית החולים תל השומר לפני כמה חודשים הסכים לעשות שיתוף פעולה איתנו לטובת העיר אילת ובעצם לספק את השירותים שלנו, להכניס את השירותים של בית חולים תל השומר לעיר אילת. לצערי הרב נציג של תל השומר לא נוכח פה, לדעתי הוא נמצא בזום, אבל מצאנו פתרון שתל השומר מוכן לקחת חסות על העיר. פרופ' קרייס היה אצלי בשר"פ וסגרנו הסכם בינינו לבין תל השומר שמרכז רפואי תל השומר, שהוא מרכז רפואי לאומי, מוכן לתת חסות על העיר אילת, ובעצם אמר לקופות החולים: אני מוכן להביא לכם את כל השירותים שאתם צריכים מבחינת כוח האדם הרפואי, ואת האכסניה ואת השירותים עצמם אנחנו נטפל בתוך השר"פ. הבעיה היא שבמשרד הבריאות יש דבר שנקרא מבחן תמיכה. כשנסגר שדה דב, משרד הבריאות נתן תקציב לטובת שירותי הרפואה בעיר אילת ויצר מבחן תמיכה. מבחן התמיכה אומר שכל קופה שתביא רופא מומחה שידע לספק שירותים לכלל קופות החולים, משרד הבריאות ידאג לממן אותו ב-90% מעלות השירות. יש מבחן תמיכה כזה שקיים במשרד הבריאות מאז שנסגר שדה דב. עד היום שום קופה לא עמדה במבחן התמיכה הזה ולא ניסתה להתמודד במבחן התמיכה הזה. אני הצעתי למשרד הבריאות שאנחנו מסוגלים לעמוד במבחן התמיכה, והיום על אחת כמה וכמה עם תל השומר. זאת אומרת, האם משרד הבריאות יהיה מוכן לממן 90% מעלות התפעול של אותו רופא שאני אביא לעיר והוא ייתן שירותים לכלל קופות החולים? התשובה הייתה שלילית, כי משרד הבריאות יודע לתת את התקציב שלו רק דרך קופות החולים. זו תקרת זכוכית שחייבים לשבור, ובאילת חייבים לחשוב מחוץ לקופסא. אם החשיבה תהיה רק בדרך הזאת, שום דבר לא יתקדם. אם אני בתור גוף שמשתף פעולה עם תל השומר מסוגל להביא את כל שירותי הרפואה לעיר, משרד הבריאות חייב לעזור במימון של השירותים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מישהו ממשרד הבריאות רוצה להגיב לדברים הללו? << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אני יכול רק להגיד שצריך לבחון פה שלא מדובר פה בהקמה של דה-פקטו קופת חולים פרטית. כי זה שירות פרטי, נכון? למטרות רווח. << אורח >> שי נממי: << אורח >> לא. אנחנו חברה פרטית. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> למטרת רווח או מלכ"ר? << אורח >> שי נממי: << אורח >> אנחנו לא מלכ"ר. אבל אני אסביר, אתה רוצה למצוא פתרונות. כל שירותי הרפואה שאני נותן, 95% מהפעילות שלי היא רפואה ציבורית. אנשים מגיעים אליי עם טפסי 17, אנשים שבאים לרופאים מומחים כגון אורולוגיה, מעבירים כרטיס קופה. זאת אומרת, במקום שהוא ישב בקופת חולים הוא יושב אצלי והוא נותן שירותים לכלל קופות החולים. << אורח >> אלכסיי בלינסקי: << אורח >> אני בעד, אני לא נגד. אני רק אומר שצריך לבחון את זה בזהירות, כי אז אנחנו צריכים לפתוח את כל התמיכות לכל הגופים הפרטיים. למה רק לך? גם אסותא הרצליה ירצו. צריך לבחון את זה בזהירות. << אורח >> שי נממי: << אורח >> הלוואי, אז תביא את אסותא. כי אם אתה תגרום לכך שגופים פרטיים יבואו לתת שירות ציבורי בתוך העיר אילת ובכך יפתרו את בעיית הרפואה בעיר אילת, כולם זכו מהסיפור הזה. במקרה הזה אני הקמתי את העסק הזה לפני למעלה מעשור, בשנת 2010. אני מברך על כך. אבל הרעיון הוא שאני נותן שירותי רפואה ציבורית. הלקוח שמגיע אליי לא מוציא שקל מכיסו, כאילו הוא הגיע לקופת חולים. היתרון שלי שאני פותר את נפח הפעילות בזה שאני משרת את כל הקופות במרפאה אחת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה דורש שינוי תפיסת עולם. אדוני ראש העיר, אני מאפשר לך לסכם את הדברים מבחינתך לפני שאני אומר את הסיכום שלי. רק אומר לגבי הנושא של מכשירים מיוחדים. תפיסת העולם של המשרד, ואני מסכים איתם, היא שצריכים להוריד את המכשירים האלה לרפואה בקהילה. על השאלה איך זה נעשה אנחנו נמצאים איתם בדיונים ארוכים, גם עם משרד האוצר, ואני מקווה מאוד שבקרוב תהיינה בשורות טובות. אדוני ראש העיר, בבקשה, סיכום שלך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לך מקרב לב בשמי ובשם 70,000 התושבים של אילת ושל חבל אילות, על קיום הדיון החשוב הזה וגם על ההצהרות הברורות שלך שיצאו מכאן היום, וביניהן כמובן כוונתך להמשיך ולעקוב מקרוב אחרי יישום הדברים וכמובן אחרי מעקב, לראות שהדברים אכן קורים הלכה למעשה. נוכחת כאן, ונוכחו כולם, לראות היטב ולהיווכח על אילו פערים ענקיים אנחנו מדברים, בעצם על הזנחה רבת שנים. הפערים הללו, אדוני היושב-ראש, צריכים להתחיל להיסגר. וכן, לגבי אילת צריך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא, צריך לחשוב באופן יצירתי. לא לפסול על הסף דברים שבמקומות אחרים לא מתאפשרים. צריך כאן לחשוב אחרת, כולל האיחוד של הקופות, כולל החשיבה של שיתופי הפעולה. כי אנחנו יכולים לראות מצבים שימים ארוכים אין כאן רופא עיניים ופתאום יש ארבעה ביחד, כי כל קופה מביאה. יש הרבה מאוד נושאים שצריכים לקבל כמובן את המענה ואת הפתרונות. אני חושב שהדיון הזה היה דיון מאוד מאוד חשוב. צריך להמשיך ולנהל אותו ולעקוב מקרוב, כפי שנאמר. לגבי בית הספר לרפואה, אדוני היושב-ראש, אני שומע בפעם הראשונה את מה שאומרים המל"ג. קודם כל, אנחנו מוכנים אחרי כמעט שלוש שנים של עבודה על פקולטה בין-לאומית לרפואה שנותנת מענה לכול. אנחנו אפילו מוכנים כבר השנה להתחיל מכינה לרפואה כאן, וכמו שנאמר הכשרנו את המקום לטובת העניין הזה. אני קצת חושש מכך שמנסים אולי למסמס את הפרויקט, ובדרך הזאת גם להוריד גם את האפשרות להקים כאן שלוחה. יש גם הבדל גדול בין שלוחה של 30-20 סטודנטים שמוחזקת על ידי קמפוס אחר בארץ לבין פקולטה בין-לאומית של 400-300 סטודנטים, על כל ההשלכות שבכך, במיקום של העיר אילת, על כל המשמעויות. בהזדמנות אוציא לך את הדברים בכתב כדי שתראה את היתרונות הגדולים שיש לפקולטה בין-לאומית כזאת. אדוני היושב-ראש, שוב, תודה גדולה. לא מובן מאליו שאנחנו משקיעים יותר משעתיים כאן בדיון חשוב ביותר לעיר אילת, ואני מלא הערכה על כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני עובר לסיכום של הדברים. קודם כל, אני כמובן מודה לכל אלו שטרחו להגיע מהעיר אילת לדיון החשוב הזה. המשמעות של הגעתכם הנה היא בראש ובראשונה דאגה שלכם לתושבי אילת והאזור. ניכר שאתם מדברים מדם לבכם. אדוני ראש העיר, כבר דיברתי אתך בתקופה האחרונה כמה פעמים, וכפי שאמרתי בתחילת הדיון הדאגה שלך וההקרבה שלך היא הרבה מעבר למחויבות הבסיסית שלך. זאת אומרת, אתה לקחת את העיר אילת אפילו ברמה הרגשית ואתה מחובר ועושה את כל המאמצים כדי לשמר את החוסן בעיר לטובת התושבים בתקופה הכל כך מאתגרת הזאת. בדיון היום צפו ועלו האתגרים הרבים, בפרט בתחומי הבריאות. קצת גלשנו לתחבורה ולדברים נוספים, אבל בפרט בעולמות של הבריאות, ואנחנו מבינים את המצוקה הגדולה שבה נמצאת העיר אילת. כפי שהתחייבתי בפתח הדברים, אני מתכוון לא להניח לעניין ולהמשיך לעקוב מקרוב גם במסגרת דיונים ציבוריים וגם במסגרת הפגישות הנוספות שיש לי מאחורי הקלעים עם אנשי משרד הבריאות, האוצר וכדומה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להציב בראש סדר העדיפויות את חיזוק שירותי הבריאות בעיר אילת ולמצוא פתרון כולל לתושבי העיר ולמבקרים בה. הוועדה מודה למשרד הבריאות על הקמת הצוות לבחינה ולקידום נושא כוח אדם בבית החולים יוספטל ומבקשת כי בתום העבודה הממצאים יוצגו לוועדה. כפי ששמענו מספי, זה אמור להיות תוך חודש עד חודש וחצי, ואנחנו מחכים לזה ממש. באשר להקמת פקולטה לרפואה בעיר, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לפעול להקמת שדות קליניים בבית החולים יוספטל בהקדם. במקביל ובד בבד הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות, המל"ג ועיריית אילת להתכנס ולמצוא את הנוסחה המתאימה ביותר להקמת פקולטה לרפואה באילת. זה יכול להיות בצורה של שלוחה ישראלית, זה יכול להיות בהקמת אוניברסיטה בין-לאומית, כפי שהציג כאן ד"ר משה כהן. אותנו זה פחות מעניין, אנחנו רוצים לראות את התוצאה בעיניים. לכן, אדוני ראש העיר, כפי שהזכרת בסוף הדברים שלך – אני כנבחר ציבור מתרשם שזה צו השעה להקים את זה, שיהיה היום מנגנון שישרת אותך לעשרות שנים קדימה. הניואנס הדק הזה בין הקמה לבין שלוחה הוא חשוב, אבל לא מה שיתקע את התהליך. אם בסוף יש לך משהו שהוא קיים, קח אותו בשתי ידיים. בנוגע למערך בריאות הנפש בעיר אילת, הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות ומקופות החולים פירוט לגבי מספר תקני מקצועות בריאות הנפש בכל קופה – פסיכיאטריים, פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצועות בריאות נוספים רלוונטיים – וכמה מתוך תקנים אלה מאוישים.  הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לקדם בדחיפות הצעת מחליטים לתקצוב פינוי מוסק מבית החולים יוספטל לשנת 2024 ולשנים הבאות. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לכנס צוות עבודה יחד עם משרד האוצר והרשויות המקומיות ולמפות את הצורך בנקודות הזנקה של עזרה ראשונה בכל הארץ בכלל ובחבל אילות בפרט. בכל הנוגע לשירותי בריאות בקהילה, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות כרגולטור לפקח ולוודא שכל המבוטחים מקבלים שירותי בריאות הולמים, ללא קשר לשיוכם לקופת חולים כזו או אחרת. הוועדה מבקשת לקבל דיווח מהמשרדים על הפעולות שנעשו עד ליום 1 בספטמבר 2024. כמובן, כפי שאמרתי, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי שירותי הבריאות בעיר אילת. אני מודה לכולם על ההשתתפות בישיבה הזאת. עד כאן להיום. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>