פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 9 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 06/11/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 874 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ט (06 בנובמבר 2018), שעה 11:15 סדר היום: << נושא >> תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), התשע"ז-2017 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר רועי פולקמן מוזמנים: נועם פליק – עו"ד, עוזר ליועץ המשפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רחל לוין איגר – מפקחת אומנה ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים לוי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות ד"ר ניבה אזוז – מנהלת מחלקת נהלים וסטנדרטים בקהילה, משרד הבריאות מצדה מצלאוי – עו"ד, עוזרת ראשית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים טלי חלף – מנכ"ל, עמותת אור שלום אורית עמיאל – מנהלת שירות האומנה, מכון סאמיט – אומנה רונן כהן – מנהל אומנה, א.ד.נ.מ. בע"מ השירות לאומנה רוית עמוס – עובדת סוציאלית, עמותת מט"ב – עמותה לשירותי טיפול ורווחה עדי חן – עו"ד, יו"ר ועדת זכויות הילד וועדת האימוץ והפונדקאות, לשכת עורכי הדין ח'אלד דגש – ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין באנא עלי עבד אל רחמן – בית ספר יד ביד נתנאלה כספי קיי – בית ספר יד ביד יסמין חוסיין – בית ספר יד ביד מתן אלקלעי – שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות בישראל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), התשע"ז-2017 << נושא >> << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> היום 6 בנובמבר 2018, כ"ח בחשוון התשע"ט, השעה 11:15. על סדר היום תקנות האומנה, המשך הגדרת התחומים השונים, שעוד לא סיימנו. הכי טוב שנשמע את בעלת הבית בנושא הזה. בבקשה, את רוצה לפתוח? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנקודה שהייתה בעייתית היא בעניין הרופא שנותן את חוות הדעת. הבנתי שנמצא הפתרון, ברוך השם, אז לדעתי אין מניעה פשוט להצביע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש עוד כמה תיקונים ודיוקים קטנים שנעשו בעקבות הבקשות שהיו בדיון הראשון. אליהם עוד לא הספקנו להגיע כי בדיון הקודם הגענו לנושא הרופא. אזכיר שכאשר אומרים בתקנה 3 "לבקשה יצורפו מסמכים אלה", בפסקה (1) יש: " (1) כתב ויתור סודיות רפואית לשירות האומנה ערוך לפי טופס 1 שבתוספת השנייה, שישמש למטרת בדיקת התקיימות התנאי שבסעיף 24(א)(4) לחוק במועמד לשמש כאומן או באומן;" בפסקה (2), במקום "הערכה רפואית", כפי שהיה במקור, מדובר על: " (2) גיליון סיכום מידע רפואי מקופת חולים לגבי מועמד לשמש כאומן ולגבי כל אדם המתגורר עמו, ואולם לגבי מועמד לשמש כאומן שאינו תושב ישראל לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, או לגבי מי שאינו תושב ישראל לעניין אותו חוק ומתגורר עם מועמד כאמור – יימסר גיליון סיכום מידע רפואי מהגורם הערך עבורו ביטוח רפואי; בתקנות אלה, "גיליון סיכום מידע רפואי" – סיכום מידע רפואי עדכני של המטופל לעניינים אלה: אבחנות לגבי מחלות, או הפרעות, כרוניות פעילות, טיפול תרופתי כרוני, ובדיקות מעבדה עדכניות ככל שבוצעו;" אלה שלושת הגורמים שנמצאים באותו טופס. מבחינת משרד הרווחה, אתם מתקשרים עם רופא אחד או שכל אחת מן העמותות מתקשרת עם רופא שלה? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אני מן הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה. המחשבה שלנו היא שכל גוף מפעיל יתקשר עם רופא. בעקבות זה גם העלינו תעריף לכל הגופים המפעילים. זה עבר ועדת מכרזים. זה לא התקשרות של המשרד אלא התקשרות של הגופים המפעילים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> החלטה של הרופא של הגוף המפעיל היא החלטה סופית? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> לא, זה חלק ממכלול של דברים. היו"ר אלי אלאלוף: ואז מי מחליט בסוף? נועם פליק: הממונה על הרישוי. היו"ר אלי אלאלוף: הממונה על הרישוי שהוא במטה, הוא לא רופא. נועם פליק: הוא עובד משרד העבודה והרווחה, הוא עובד סוציאלי. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הוא לא רופא. מי מאשר לרופאים שמה שכתבו הוא נכון וטוב? אז ההחלטה הסופית היא בידיים של הגופים המפעילים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> הגופים המפעילים רק ממליצים לפיקוח. גם יש הערכת כשירות שעושים הגופים המפעילים. מנחת האומנה עושה הערכת כשירות למי שמבקש לשמש כאומן. זה גם משהו שהגופים המפעילים עושים והם ממליצים לפיקוח, על מנת שהוא זה שיביא את ההכרעה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז הרופא זה רק שיקול דעת אחד ויש שיקול דעת נוסף. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> כן, ממכלול דברים. היו"ר אלי אלאלוף: ואז זה עובר לאיש המקצוע שבמטה. נועם פליק: נכון. סעיף 24 לחוק קובע מכלול של תנאי סף שעל משפחות אומנה לקיים, וחלק מזה הוא גם שאין להן שום מחלה שיכולה להפריע לטיפול בילד. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> איזה סוג רופא בוחרים בארגונים? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אני מניח שזה יהיה רופא משפחה. היו"ר אלי אלאלוף: ההגדרה היא רופא משפחה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו לא דרשנו כי למעשה אנחנו צריכים רופא שלא אמור להיות מומחה בכל התחומים אלא הוא אמור לזהות, הוא אמור להיות בעל היכולת, ויכול להיות שהוא יידרש לאיזו הכשרה או ללמוד על נושא האומנה. הוא צריך לנסות לזהות מה מעורר אצלו חשד למשהו שצריך להמשיך לבדוק לצורך נושא האומנה. זה יכול להיות מגוון של מחלות ויכול להיות מגוון של סימפטומים והפרעות שיכול להיות שמעידים על בעיה חמורה יותר ויצטרכו להמשיך ולבחון אותם, לבקש מידע נוסף. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש טופס מסוים שהרופא צריך למלא או הוא רק אומר: טוב, או לא טוב? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בגלל שאנחנו מדברים על כך שיש פה שיקול דעת רפואי, במקור ההצעה הייתה שיהיה פה מכתב הערכה של הרופא, שרופא המשפחה הפרטי של אותו אדם ייתן חוות דעת האם האדם הזה מתאים לשמש כמשפחת אומנה או לא. מכיוון שרופא המשפחה לא בהכרח מכיר את הפציינט – דיברנו על זה בדיון הקודם – ולא יודע גם מה נדרש ממשפחת אומנה, לכן הוצע לקבל את השירותים האלה מרופא שיכיר את נושא האומנה, שיידע מה יכולות להיות- - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז איך הוא יכיר? אלא בהדרכה. אתם תדריכו אותו? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> שיידע מה הצרכים של משפחות האומנה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> תעשו השתלמות מידי תקופה? הוא לא סתם ייכנס מן המרפאה שלו לטיפול בנושא זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על מי האחריות להכשיר אותו? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> של המשרד, ביחד עם הגופים, כי יש גם אומנה רגילה ויש אומנה טיפולית והצרכים שונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה, אבל בסופו של דבר העמותה בעצם אמורה לשכור את שירותיו, ואז אתם נכנסים ומחייבים בהדרכה מטעמכם? נועם פליק: << אורח >> נופל בשיתוף עם העמותה, כפי שאנחנו עושים היום. קארין אלהרר (יש עתיד): מה זה "בשיתוף"? אני לא מבינה את זה. נועם פליק: גם היום משפחות אומנה עוברות קורס במ"ה (בחירה, מיון והכנה). << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שמעתי גם על משפחות שקיבלו ילד ואחרי זה קיבלו קורס במ"ה, אגב. זה לא תקין. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> ברגע שהילד כבר בידיהם, יש פעולות קדם ויש גם פעולות לאחר מכן. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> שיתוף הפעולה עם הרופא קיים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בואו נישאר ברופא. אני חושב שכדאי שיהיה מסלול מסודר, תהליך מסודר: למי פונים, לאיזה רופאים. אמרתם עכשיו שהנטייה היא לרופא משפחה אולי. למה לא רופא ילדים? נועם פליק: כי זה לא לבחון את הילדים עצמם אלא לבחון את מי שמבקש לשמש כאומנה, שזה בגירים. היו"ר אלי אלאלוף: על זה נעשה סימפוזיון. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אולי אפשר לעשות את זה בנוהל. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל שיהיה ברור שרופא המשפחה או הרופא האחר – אני חושב שיש רופא אחר, אבל לא חשוב כרגע – צריך לתת חוות דעת מבוססת על מספר נקודות שאתם מראש מבקשים ממנו. שלא יגיד שהוא יפה ויש לו עיניים כחולות, זה לא מספיק. צריך להסביר שהמשפחה הזאת אין לה בעיות, והוא צריך גם לקבל אישור לפנות לרופא המשפחה של אותה משפחה. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> זה קיים. זה ויתור סודיות רפואית, ובמידה והוא צריך להשלים פרטים יש את הסמכות. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> דבר נוסף, לפני שהוא נכנס לפעילות הוא צריך לקבל הדרכה. קארין אלהרר (יש עתיד): איך אתם מוודאים את זה? << אורח >> נועם פליק: << אורח > נעשה את זה בנוהל. היו"ר אלי אלאלוף: תעשו את זה בנוהל מסודר. טוב, אני חושב שזה צעד חשוב מאוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בהחלט. נעה בן שבת: רק נשלים את הנושא הרפואי: אם ניכנס לטופס 1, שהוא כתב הוויתור על סודיות רפואית לשירות האומנה, הוא אומר כי: "אני החתום מטה נותן/ת בזה רשות לקופת חולים ולעובדיה הרפואיים ולכל מוסד רפואי אחר וכן למוסדות המדינה והרשויות המקומיות ו/או לכל מי שפועל מטעמם או בשליחותם למסור לשירות האומנה" – ואני מזכירה שמדובר על המשרד ועל הגופים המפעילים – "ולרופא מטעם גוף מפעיל הפועל בפיקוחו, כהגדרתם לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, (להלן – המבקשים) את כל הפרטים ללא יוצא מהכלל הכלולים בטופס ההערכה הרפואית, בצורה שתידרש על ידם, על מצב בריאותי ובריאות בני ביתי הקטינים המתגוררים עמי שפרטיהם כלהלן," – מכיוון שהחוק דורש גם שלא יהיה מצב בריאות מסכן גם לבני הבית המתגוררים עמו – "ועל כל מחלה שאני או מי מבני ביתי הקטינים חלינו בה בעבר או שאני או מי מבני ביתי חולה בה כעת, כמפורט בטופס הערכה רפואית, והנני משחרר אתכם ואת עובדיכם ואת כל מי שפועל מטעמכם או בשליחותכם מחובת שמירה על סודיות רפואית בכל הנוגע למצב בריאותי ומחלותי כנזכר למעלה ומוותר/ת על סודיות רפואית כלפי המבקשים ביחס לפרטים כמפורט לעיל ולא תהיה לי כל טענה או תביעה מסוג כלשהו בקשר למסירת פרטים אלה." יש פה את השם ואת פרטי בני הבית הקטינים שכתב הוויתור מתייחס אליהם, כאשר נאמר שלעניין קטין נדרשת הסכמת שני הוריו. מכיוון שאנחנו מדברים על כתב ויתור סודיות רפואית אז יש פה גם דרישה לקיומו של עֵד לחתימה – עורך דין, רופא, עובד סוציאלי, אחות או פסיכולוג, שצריכים להעיד על כך שהאדם חתם בפניהם כנדרש לגבי טופס ויתור סודיות. טופס 2, של הערכה רפואית, יימחק כי הוא כבר לא רלוונטי. << אורח >> חיים לוי: << אורח >> אני ממשרד הבריאות. אולי במקומו צריך פשוט לכתוב "טופס סיכום מידע רפואי". נועם פליק: לא צריך את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אנחנו לא צריכים אותו כטופס בתקנות. אולי ברשימת המסמכים שהוא צריך לצרף, שם נכתוב "סיכום מידע רפואי". אולי נעבור הלאה לתיקונים נוספים שנעשו. אנחנו בעמוד 2 בתקנה 3(4). חלק חשוב מאוד מתוך בקשה לרישיון הוא אותו "שאלון למועמד לשמש כאומן לצורך החלטה על כשירות לאומנה", שהוא נדרש להיות "ערוך לפי חלק א' של טופס 4 שבתוספת השנייה". מדובר פה בטופס מפורט מאוד – אולי תסבירו אחרי כן מה אמור לעשות אותו טופס – אבל לגבי מועמד לשמש כאומן באומנת קרובים מתברר שחלק מן השאלות צריכות התאמות מסוימות. לכן מוצע שלגביהם יוגש "לפי טופס 4א' שבתוספת השנייה". "היו במשפחתו של המועמד לשמש כאומן קטינים שמלאו להם 10 שנים יצורף גם שאלון לנוער ולילדים שימולא בידי ילדים מגיל 10, ערוך לפי חלק ב' של טופס 4 שבתוספת השנייה." השאלה אם הטופס הזה מתייחס גם למשפחות אומנת קרובים, האם גם בהן צריך למלא את אותו חלק של שאלון לנוער. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> של הילדים – כן. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש ארגון שמייצג את משפחות האומנה? טלי חלף: יש ארבעה ארגונים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> יש פה גופים מפעילים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> גופים מפעילים זה גופים מפעילים, אבל המשפחות בעצמן – אין לכם פורום שדן איתן? << אורח >> טלי חלף: << אורח >> יש פורומים לא פורמליים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הייתי רוצה מאוד, בהסכמתך קארין אלהרר, שנהיה ביחד, הייתי רוצה בעוד שלושה חודשים – כמעט בטוח שנהיה עוד כאן – לערוך דיון בהשתתפות המשפחות עצמן. אתם תחליטו, הגורם המקצועי במשרד, עם או בלי הגורם המפעיל. הייתי רוצה שתהיה פה קבוצה של כמה משפחות שיכולות להביע עמדה. חשוב מאוד שנרגיש דרכם איך הם מרגישים את כל הרפורמה הזאת, גם חדשים וגם ותיקים. נתכנן את זה אתכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אל"ף, זה רעיון מצוין. רק אומר שממש לפני ראש השנה הייתי בכנס שארגנה לשכת עורכי הדין והיו שם נציגים של המשפחות. לחלקם יש טענות מוצדקות. בימים אלה ממש אני עמלה על תיקונים קטנים אבל משמעותיים עבורם לחוק האומנה. אומר גם שאחד הדברים ששמעתי ושמחתי עליהם, שהחוק הזה – גם אם הם לא אוהבים את כל האמירות בו – עשה להם איזשהו סדר בראש. אני חושבת שהיישום שלו הוא ההבדל אם זה יהיה חוק טוב או חוק גרוע. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> טוב. אז אנחנו נתמוך בחלק הראשון וניזהר מהחלק השני. אנחנו מבקשים מהלשכה שלי לתאם ביחד עם הלשכה של קארין אלהרר ואתכם ונעשה את זה ביחד. בסדר? נועם פליק: בשמחה. היו"ר אלי אלאלוף: תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד תיקון. אולי נתחיל לעבור על תיקונים נוספים בטפסים. טופס 1 הוא טופס של בקשה לרישיון. מכיוון שהוא לא מוגש לגוף המפעיל אלא הוא מוגש רק באמצעות הגוף המפעיל, מי שבסופו של דבר מחליט ברישיון, כפי שציין קודם נועם פליק, הוא הממונה על הרישיונות. מכיוון שכך, הוא בעצם רק מגיש את הטופס באמצעותם. נוספו התחייבויות: "(1) אני מתחייב לעמוד בהוראות החוק ובהוראות שירות האומנה ומתחייב כאומן ליישם את זכויותיו של ילד אומנה לפי החוק, לספק לו את מכלול צרכיו, לפעול לשמירת טובתו ורווחתו ולקידום התפתחותו ומיצוי זכויותיו בתחומי חייו השונים, וכן להעניק לו יחס ותנאים דומים עד כמה שהדבר ניתן לאלה הניתנים לשאר בני המשפחה." אדוני, בעקבות הדיון הראשון שהתקיים פה, שהדגיש מאוד את נושא השוויון או ההתאמה לגבי בני המשפחה האחרים, הנושא הזה הודגש פה כבר בבקשה לרישיון, כבר בטופס 1. היו"ר אלי אלאלוף: כשאומרים שהטופס יוגש באמצעות הגוף המפעיל, זה תיבת דואר או זה גוף מפעיל שיש לו תפקיד בהעברה או בהכנת המסמך? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהכנת המסמך, כפי שהוסבר קודם, יש גם את התפקיד של הכנת חוות דעת להערכת כשירות. זה אומר שמנחה אומנה מגיע, אמור לפגוש את המשפחה ואמור לכתוב חוות דעת לגבי התאמתם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> זה לא "להעביר את המסמך באמצעות" אלא חשוב שהמסמך יוכן ביחד איתם, כדי שיהיה דיאלוג ביניהם ויהיו הגדרות מובנות לשני הצדדים באותה צורה. כלומר, זה לא רק תיבת דואר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מצד אחד, הם בוודאי לא תיבת דואר. מצד שני, יהיה מאוד צורם אם הם מקבלים את הבקשה למתן רישיון כשהם לא הגוף שנותן את הרישיון. בסופו של דבר מי שנותן את הרישיון זה גורמי המשרד, אותו גורם הממונה על הרישיונות. היו"ר אלי אלאלוף: סליחה, למרות שאין לי משקפיים לראייה מרחוק, יש אתנו שלוש צעירות. מי אתן? << אורח >> נתנאלה כספי קיי: << אורח >> אנחנו תלמידות תיכון מבית ספר "יד ביד", בית הספר הדו-לשוני. במסגרת עבודה שלנו באזרחות באנו לשמוע את ישיבה הוועדה. היו"ר אלי אלאלוף: אנחנו שמחים שאתן פה. נתנאלה כספי קיי: אנחנו שמחות להיות כאן. היו"ר אלי אלאלוף: תודה. ברוכות הבאות. יש לכן זכות לשאלות. נתנאלה כספי קיי: כן, אם יהיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> קודם אמרתי משהו, אבל אני רוצה לחזור לרגע לשאלה מי נכלל בתוך שירות האומנה. הגדרנו שזה "גורמים שפועלים מטעם המשרד בתחום האומנה, ובכלל זה הממונה על רישוי אומנה, המפקח הארצי והמפקחים". למעשה זה לא הגוף המפעיל. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> הגורמים הפועלים מטעם המשרד זה גם מי שהמשרד התקשר אתו לצורך העניין הזה, שזה ההגדרה בחוק לגוף מפעיל. האם את חושבת שצריך לנסח במדויק, שזה כולל גופים מפעילים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה רוצה להוסיף את הגופים המפעילים כדי להבהיר? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אני חושב שזה ברור כי רשום שהמשרד יתקשר, בהגדרה בחוק עצמו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נעבור לטופס 2: בקשה לחידוש רישיון. גם בטופס זה נכתב: "אני מסכים להמשיך לשמש כאומן לילד ומתחייב להמשיך ולהבטיח את שלום הילד שהושם אצלי, את רווחתו ואת התפתחותו, לעמוד בהוראות החוק ובהוראות שירות האומנה ומתחייב כאומן ליישם את זכויותיו ..." בנוסף לכך אנחנו מכניסים גם בטופס 1 של הבקשה לרישיון וגם בבקשה לחידוש רישיון את ההוראה: "ידוע לי כי במסגרת בקשתי למתן רישיון אומנה/לחידוש רישיון אומנה, יכול שתערך לגבי הערכת כשירות לשמש כאומן" – זה אותו שיתוף פעולה שדובר עליו קודם – "ושהממונה על רישוי אומנה יבדוק לגבי ולגבי בני משפחתי המתגוררים עמי את הרישומים במרשם הפלילי." כלומר גם פה צריכה להיות הידיעה שהדבר הזה מאפשר פנייה לקבל פרטי רישום פלילי גם לגבי בני המשפחה המתגוררים אתו. יש לנו בהמשך את טופס 3 בעמוד 7. הוא טופס של מידע לגבי המבקש, לגבי מבנה המשפחה וגם לגבי תנאי המגורים בבית המשפחה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> המבנה הפיזי של המשפחה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המבנה של המשפחה במובן הזה, גם בני המשפחה וגם אדם אחר המתגורר עם המבקש בבית, השם, מספר הזהות, שנת הלידה, מה יחס הקרבה ביניהם, מה המצב המשפחתי, העיסוק – לקבל מידע מי הם אותם גורמים. אגב, אנחנו מדברים על כך שבמקרה של בני זוג, כל אחד מן האומנים מגיש את הבקשה לרישיון בנפרד, אבל יש חלקים בטפסים, מצוין לגבי כל חלק האם הם יכולים למלא אותו בטופס אחד ולא להידרש להגיש בכפילות, זה מצוין במפורש. אחרי כן יש פירוט של תנאי המגורים: מספר החדרים בבית, האם קיימת גינה, האם הבית בודד או משותף, האם הוא בבעלות או שכור, האם קיים בבית מקלט או ממ"ד, ובנוסף לזה, בגלל החשש שאדוני העלה בדיון הראשון לגבי מקום הלינה, מבקשים פה לציין את מקום הלינה של ילדי המשפחה – האם בחדר נפרד או משותף. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני קצת אשם בבקשה לדיוק בהגדרה. הייתי מאוד רוצה, וזה בא מניסיון קודם שלי, שילד האומנה כאשר יגיע למשפחה יקבל את אותם תנאים של שאר הילדים בבית, לא כניסה נפרדת לבית, לא חדר בדרגה נמוכה יותר מאחרים. חשוב מאוד שהילד שמגיע אמור להיות ילד עם יחס שווה לכל המשפחה. זו הדאגה, אני חושב, גם שלכם. הייתה לי הזדמנות לראות את ההיפך ממה שאני חושב שצריך להיות, לכן אני מבקש שתשימו לב. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אין חולק, ובגלל זה גם בבקשה שלהם רשמנו את מה שאדוני ביקש, כפי שנעה בן שבת קראה: "להעניק לו יחס ותנאים דומים לאלה שניתנים לשאר בני המשפחה". << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל תהיו זהירים, בוודאי הארגונים המפעילים. אני בטוח שהם גם דואגים לזה. תשתדלו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 10, בהמשך לאותו עניין, כשמתארים את מקום הלינה המיועד לילד באומנה, יש פה הדגשה שמדובר במקום "בתוך בית המגורים של המשפחה ובאותה כניסה". ואז מבקשים לברר האם הוא בחדר נפרד או בחדר משותף. אחרי זה בהמשך הטופס יש עניין של הדת ואורח החיים, האם המטבח כשר או לא. ועוד פרטים: האם האדם פנה בעבר לאומנה או לאימוץ. אחר כך יש התייחסות, יש פה טבלה ארוכה מאוד, עם דירוג של כל מיני אמירות. אולי תסבירו מה המטרה של הטבלה הזאת בעמודים 10–11. אחרי כן יש לנו גם את הטפסים המפורטים יותר. << דובר >> רחל לוין איגר: << דובר >> אני מפקחת אומנה ארצית. החלק של הטבלה הזאת הוא בסיס לשיח עם המשפחה. המשפחה ממלאה את זה ואז מנחת האומנה – וגם הארגונים יכולים להרחיב – משוחחת איתם על מה שכתוב. לא רק עושים 1, 2, 3, 4 אלא זה הבסיס לשיח כדי לראות על מה צריך להרחיב עם המשפחה, כדי לבדוק אם הם בכיוון המתאים באשר לאומנה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> באומנה מותר לילד לבוא עם חלק מחפציו האישיים מן הבית הקודם? אם הוא רוצה הוא יכול להביא אתו שמיכת פוך או דברים כאלה? << דובר >> רחל לוין איגר: << דובר >> בוודאי. עדי חן: אני מלשכת עורכי הדין. מהניסיון שלי, דווקא מבקשים להביא את החפצים, כמו למשל הדובי שהילד רגיל אליו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אני לא קוראת את כל הטופס אבל זה עיקרו של אותו טופס 3. היו"ר אלי אלאלוף: הגופים המפעילים, עברתם על הטפסים האלה? זה נראה לכם סביר ומקובל? אם כן, נשאיר אותם. נועם פליק: זה צילום מצב קיים. היו"ר אלי אלאלוף: אה, זה מצב קיים, זה לא חדש? נועם פליק: הם עובדים איתם גם היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם השאלון בטופס 4, שואלים על אורח החיים, על מהלך החיים, שאלון מאוד אישי, עם הרבה מאוד פרטים אישיים, אבל אני מבינה שגם הוא נועד לתת איזו תמונה ראשונית ולאפשר המשך שיח. יש פה שאלות גם באופן חופשי על מהלך החיים אבל גם אחר כך: האם יש מישהו שחולה במחלה מדבקת או ממארת או כרונית או שיש לו הפרעה נפשית; האם יש טיפולים תרופתיים קבועים; ואם יש מחלה כזאת האם היא משפיעה או איך היא משפיעה על החיים של בני המשפחה; לגבי הרישום הפלילי – גם פה יש שאלה למרות שהנושא הזה נבדק באופן בלתי תלוי, גם לגבי הנושא הזה יש חיווי ושאלה; כל מיני התמודדויות שיש לבני הזוג – נישואים קודמים, ילדים, פניות למחלקה לשירותים חברתיים, קשיים כלכליים; המצב בבית. זה טופס מפורט מאוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הטופס הזה באמת משמח אותי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש את הצד שמאוד נכנס לפרטיות, אבל המטרה היא באמת לדעת לאן הילד הזה מגיע. אותו ילד אומנה שהמדינה לוקחת אותו מבית הוריו ומביאה אותו לבית האומנה, שלפחות תביא אותו למקום ראוי. בעמוד 20 נוספו התייחסויות, בסעיף 7: "אם יש לילד צרכים מיוחדים, עד כמה אתם יכולים להיענות לצרכיו המיוחדים?"; איך מתארגנים לקבלת הילד לאומנה בתוך משימות החיים השוטפות; אילו שאיפות יש ביחס לעתידו של הילד באומנה. סעיף 10 שוב נובע מאותה מטרה, להבטיח שהילד באומנה ייכנס כחלק אורגני של המשפחה: "שילוב ילדים במשפחת האומנה נועד להקנות להם תחושת שייכות. באיזה עניינים תוכלו להעניק לילד האומנה תנאים ויחס הדומים לתנאים וליחס שמקבלים שאר הילדים או בני המשפחה האחרים ובאיזה עניינים תתקשו להעניק תנאים דומים? אנא פרטו." מדובר פה על תנאי מגורים, חוגים, יחס למשפחה מורחבת וחופשות. אלה אולי דווקא מקומות שיש בהם חשש ליצירת הבדלים. אדוני, לא אעבור ואקרא את הכול כי הם טפסים ארוכים ומייגעים מאוד. הם מונחים פה בפניכם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> נשאיר לכם עוד 24 שעות, למי שיש הערות על הטפסים, שיגיב בכתב. << אורח >> אורית עמיאל: << אורח >> משפחות האומנה מתלוננות הרבה פעמים שאנחנו נכנסים להם לנשמה ולחיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, הן לא חייבות לקחת ילדים, הכול טוב. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> תלוי איך ניגשים אליהם. להיפך, כמה שירגישו שמתערבים, מעורבים, זה יחזק אותם. לא להיפך, זה לא חטטנות. הצורה שאתם תעשו את זה – אני בטוח שאתם יודעים לעשות את זה. להיפך, זה על מנת לחזק אותם ולא לגרום להם ליפול בטעויות. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אני ממשרד הבריאות. לגבי השאלון – אני חושבת שצריך לבדוק האם השאלות האלה רלוונטיות. לעבור על השאלון הזה ולחשוב מקצועית – שיישבו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכל אנשי המקצוע. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> זה נעשה כבר לפני שהטפסים נוסחו. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אני לא בטוחה שכל השאלות פה רלוונטיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה נראה לך לא רלוונטי? ניבה אזוז: אצטרך לעבור על זה באופן יסודי. יש פה הרבה שאלות- - - נועם פליק: זה נעשה במסגרת קבוצת למידה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אמרתי את זה לא סתם כדי להתחמק. אני מבקש שהפורום שנמצא פה יעבור על זה. אם יש לו הערות, בזמן קרוב אנחנו מוכנים לתקן את התקנות. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אני לא אשת המקצוע. היו"ר אלי אלאלוף: אבל אמרו שעשו את זה בתיאום איתם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כנציגת משרד הבריאות, יש משהו בשאלון שנראה לך לא רלוונטי? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אני לא יכולה לענות כעת. אני צריכה להתייעץ. היו"ר אלי אלאלוף: אז תתייעצו ביניכם. אם יש צורך לתקן, אנחנו פה כדי לאשר. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אני מרגיש קצת לא בנוח שמשרדי הממשלה מעירים פה. זה פורסם בהצעת תזכיר החוק והיה מקום להעיר הערות לפני. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בואו נשמור על האווירה הטובה. יש פה רצון לעזור ולתקן, אז בואו נעזור. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> ברור, אין ספק. הטפסים האלה נעשו במסגרת קבוצת למידה שהמשרד שלנו ערך ביחד עם גורמי המקצוע, ביחד עם כל הגופים המפעילים, עם נציגי משפחות. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> למרות שאתה צודק, זה לא מספק. תעשו את זה, תאפשרו לנציגת משרד הבריאות להעיר הערות. תעשי את זה, תתאמי את זה איתם, ואם יש צורך להכניס תיקונים בתקנה נעשה את זה. בואו נתקדם, חברים. << אורח >> עדי חן: << אורח >> ברשותכם, שלוש הערות שלדעתי הן בונות. אני סבורה שצריך שהשאלון יופץ במספר שפות שונות. אם יש לנו משפחת אומנה שהיא דוברת רוסית אז השאלון צריך להיות כתוב ברוסית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באיזו מסגרת חינוך הילד לומד? << אורח >> עדי חן: << אורח >> השאלון מיועד להורים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני מניחה שיש הנגשה שפתית במקרה כזה. << אורח >> עדי חן: << אורח >> לא, אין הנגשה שפתית. אני רוצה להגיד לך מניסיון, טיפלתי במקרה חמור מאוד, שהריאיון נעשה בשפה שהיא לא שפת האם של משפחת האומנה, והם היו ראויים מאוד והדברים לא הובנו והוצאו מן ההקשר. אם יש לי משפחת אומנה שהיא דוברת ערבית, שיהיה שאלון בערבית; אם יש משפחת אומנה דוברת רוסית, שיהיה ברוסית; אמהרית – אמהרית; צרפתית – צרפתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה לגמרי. אני רק שואלת, עוד לפני שהיה חוק האומנה היו השֹמות של ילדים דוברי שפות אחרות ומשפחות דוברי שפות אחרות. איך זה עבד? << אורח >> עדי חן: << אורח >> לפני החוק לא היה השאלון הזה. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> בטח היה. השאלון הזה הוא לא חדש. עדי חן: אבל עכשיו יש תקנות. << אורח >> אורית עמיאל: << אורח >> אני משירות האומנה של מכון "סאמיט". באתי היום בשחור כדי להזדהות עם ילדי הדרום. היו"ר אלי אלאלוף: מה הקשר בין הדרום ובין שחור? קארין אלהרר (יש עתיד): כי נמאס להם לחיות בשחור. אורית עמיאל: כי הדרום שחור. היו"ר אלי אלאלוף: מה פתאום. אין דבר כזה. אורית עמיאל: בכל מקרה, יש באמת בעיה בכתיבה. אם ינגישו את הטופס לפחות בשלוש שפות זה יעזור. << אורח >> עדי חן: << אורח >> לא רק בשלוש שפות, אנחנו מדינה פלורליסטית. << אורח >> אורית עמיאל: << אורח >> כאשר אנחנו מגיעים לבדוק את המשפחה, כאשר משפחה דוברת אמהרית או רוסית או אנגלית, או לא מבינה, אם העובד שלנו לא רוסי או לא יודע אמהרית או אנגלית אז אנחנו מביאים מתורגמן שיושב ביחד עם העובד כדי לתרגם את כל הליך הבדיקה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הרעיון שזה יהיה בשפה של המשפחה האומנת הוא רעיון נכון. זה כאילו את רוצה שאחתום לך על חוזה שאני לא יודע לקרוא אותו. זה לא תקף. צריך לעשות את זה בשפה שבה מדברת המשפחה האומנת. המשפחה האומנת לא נבחרה במקרה, היא נבחרה כי השפה שלה, ההתנהגות שלה וההתנהלות שלה מתאימה לילד. << אורח >> אורית עמיאל: << אורח >> אבל איך אנחנו פותרים את הפער שהבודק לא דובר את שפת המשפחה? נועם פליק: משפחה מבקשת בקשה לרישיון עוד לפני שיש אצלה ילד. אני לא מדבר על אומנת קרובים. זו משפחה שרוצה לשמש כאומנה עוד לפני שיש אצלה ילד. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אתם בוחרים. ילד ממוצא רוסי או ילד ממוצא אתיופי שנחת אתמול ואתם רוצים לשים אותו באומנה – אני לא יודע אם זה כך, אבל נגיד – אתם הולכים למשפחה מרוקאית שתטפל בו? לא. אז תלכו באופן הכי טבעי למשפחה ממוצא רוסי או ממוצא אתיופי כדי שהילד יגיע למקום שיש סביבה שנוחה לו, שמכירה בו, מכירה את השפה ומכירה את המנהגים שלו. אז תנו להם טופס מתאים. אני חושב שזה בהחלט דרוש. תתאמצו לתרגם את הטפסים. אני חוזר שוב, חברים, זה לא טכניקה. אין לי שום דבר נגד מתורגמנים, אבל צריך למצוא את השפה המקצועית הנדרשת. לא מתורגמן שיוציא לכם מ"גוגל" את התרגום שלו. צריך שהעובדת הסוציאלית תדבר את השפה של המשפחה. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אדוני, אם אנחנו מדברים פה על הנגשה שפתית, זה אומר כלל השפות שקיימות בעולם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לא, אני מוותר על איי סיישל, וגם על צרפתית אני מוותר. קארין אלהרר (יש עתיד): דווקא לא הייתי מוותרת על צרפתית. היו"ר אלי אלאלוף: תתאמצו. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אם משפחת אומנה יכולה לקרוא את הטופס הזה בשפה שאליה הוא מתורגם אז אנחנו חוטאים פה למטרה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני חושב שלהיפך. זה עניין של רגישות לילד. מה חשוב לנו עכשיו? שבארץ נדבר עברית? אני מסכים אתכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לתרגם לרוסית, ערבית ואמהרית. היו"ר אלי אלאלוף: מה הבעיה? נועם פליק: אבל מי יקרא את הטופס? << אורח >> אורית עמיאל: << אורח >> הבעיה היא אחר כך, מי יקרא את זה. << אורח >> עדי חן: << אורח >> השיחה הזאת דווקא מחדדת את הצורך בתרגום. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני מסכם את הנקודה הזאת: שתהיה נגישות לשפה המתאימה למשפחת האומנה ולילד, זהו. תמצאו את הפתרון. אתם מספיק רגישים. אל תבואו אלינו לבטא את רגישות-היתר שלנו כי גם לנו יש רגישות. אנחנו לא מתעסקים בתקנות האלה בטכניקה, אנחנו מתעסקים עם הרגש הנדרש. תעשו את זה. << אורח >> עדי חן: << אורח >> עוד שתי הערות, בבקשה. במסגרת הריאיון והבדיקה עצמה, צריך גם שהבדיקה תיעשה בשפת האם של המועמדים. טיפלתי במקרים שהאבחון נעשה בשפה שהיא לא שפת אם. נאמרו בדוח דברים שונים לגמרי מן המציאות. על כך הייתה לי השגה קשה מאוד על הגוף המפעיל, וגם רק בהתערבות ורק אחרי שאיימתי שאני פונה לאדוני כדי לקבל את המידע למה אותם אנשים נדחו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני המפלצת של המערכת? << אורח >> עדי חן: << אורח >> לא. אני יודעת שאדוני לקח לעצמו כמטרה לטפל בנושאים האלה והוא עושה את זה בצורה נאמנה ומכל הלב. איימתי שאני פונה לכנסת, כי האנשים האלה לא מקבלים את המידע מהגוף המפעיל ולא יודעים למה הם נפסלו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני חייב להגיד לכם. סליחה, אגלה פה עניין אישי. שני אחים שלי נלקחו לאומנה. אחרי 40 שנים קיבלתי את התיק שלהם וראיתי מה כתבו עליהם. כתבו דברים איומים, איומים – אפילו פרשנות על האוזן של אחי, שאם יש לו אוזניים כאלה, "אן שופלר" בצרפתית, אז זה סימן שהוא מפגר. אז אני שוב חוזר: השפה והרגישות הכרחיים כדי שהילד יגיע למערכת אומנה בצורה אופטימלית. אל תביאו פה בעיות טכניות. זה לא מעניין. תתמודדו עם הטכניקה, לא אנחנו. אני בטוח שאתם רוצים את טובת הילד ואת טובת המשפחה, כי גם למשפחה יש תפקיד שם. היא לוקחת ילד בגלל שיש לה רגישות, וגם – זה לא בושה להגיד – יש לזה גם אלמנט כלכלי למשפחה, אתם יודעים את זה. אז תנו את התשובות המקצועיות הנדרשות. הטכניקה – זה בעיה שלכם, חבר'ה. << אורח >> עדי חן: << אורח >> גם לתת את החומר מיד כשהם פוסלים את הבקשה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> את כבר יורדת לרמה שאני לא מסוגל להתייחס אליה. אבל דעו, זה לא מערכת טכנית, שמכניסים ילד ומוציאים ילד, לא. זה בניית מרקם משפחתי חדש, ומרקם משפחתי חדש לא עושים במכות טכניות, בהכנסת המיטה לפה וקביעת מקום החדר שם וכולי. חבר'ה, אני משאיר לכם את זה. תודה על ההערה לגבי השפה. אני עומד על כך שתיתנו להם את הטופס בשפה שלהם. אם לא צריך אז אל תתרגמו, אבל אם צריך – אחד שבא מפפואה ושם השפה אחרת תמצאו לו את הפתרון ההולם. עדי חן: עוד הערה אחת, אם אפשר. היו"ר אלי אלאלוף: רק רגע, חברת הכנסת יש לה קצת זכות יתר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. המטרה היא שתהיה הנגשה שפתית. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> של הטפסים. אני מבין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא רק של הטפסים. מתוך הבנה שיש מגוון רחב מאוד של ילדים ומגוון רחב מאוד של משפחות, המטרה היא שתמצאו את הדרך. אומר היושב-ראש: אני לא רוצה לחייב בטופס, אל תיתנו לי למצוא לי את המנגנון. תמצאו אתם את המנגנון, תוודאו שכל ילד וכל משפחה הפרטים שלהם הם אמת לאמיתה, שמצבם מתואר באופן נאמן למציאות. זו הדרישה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מהמשפחה זה דוח מתורגם, רק כדי להגיד לך כמה אפשר לשחק בתרגום. אני רוצה להגיד לכם, גם המשפחה אפשר לבנות אותה בזכות התפקיד שהיא לקחה על עצמה באומנה. לא יזיק אם למשל יתנו אפשרות למשפחה לעשות אולפן משלים. תחשבו על זה. הכול חייב להיות כתוב? אני אומר לכם, הגופים המפעילים, יש לכם תפקיד גדול מאוד. אתם לא שיבצתם ילד, לא הכנסתם אותו לאיזה בית. אתם רוצים שהבית יתפקד כמה שיותר טוב, לטובת הבית ולטובת הילד. אז אם צריך להוציא עוד כמה גרושים כדי לשלוח את ההורים לאולפן משלים, תאמינו לי, המערכת יכולה לספוג את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס למה שאמרת, לכך שמוציאים ילדים בגלל עניין כלכלי. אוי ואבוי אם הם ישתמשו בחוק האומנה כדי להוציא ילדים בגלל עניין כלכלי. זה לא כוונת המחוקק. אמרנו את זה וזה נרשם בפרוטוקול בדיונים הקודמים. אני חוזרת ואומרת: זה לא כוונת המחוקק. אם יש עניין כלכלי- - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מצד אחד אני כל כך מזדהה אתך, אבל מצד שני אני רוצה להיות ריאליסט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם יש עניין כלכלי, תטפלו במשפחה, תשקמו אותה ותעזרו לה כלכלית, תעזרו לה בשירותי רווחה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יגידו שזה אגף אחר במשרד. קארין אלהרר (יש עתיד): לא, זה לא. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תעזרו לה בניהול התקציב שלה, תעזרו לה בקצבאות, תעזרו לה במה שצריך. אוי ואבוי אם אי פעם אדע על מקרה ספציפי שיגיע אליי, שאבין שהחוק הזה עזר למדינה להוציא ילד מחזקת ההורים שלו אך ורק בגלל השיקול הכלכלי. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> טוב, כמה טוב להאמין רק בטוב. קארין אלהרר (יש עתיד): אם לא הייתי מאמינה בטוב- - - << אורח >> עדי חן: << אורח >> הלוואי וזו הייתה המציאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי נושא השפה, אדוני, אני רוצה לשאול אם אתה רוצה הבהרה בתקנות שכל הטפסים שכתובים פה תהיה לגביהם הנגשה שפתית. אנחנו יכולים לדבר על הבקשה לרישיון, שתהיה לגביה הנגשה שפתית. היו"ר אלי אלאלוף: נכון. הבקשה לרישיון כוללת את הטפסים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> לרשום את זה בתקנות ספציפית? אנחנו מודיעים פה שאנחנו לוקחים את זה על עצמנו. נ << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נכתוב "הנגשה שפתית" ואתם תמצאו את הדרך. נועם פליק: זה פותח פתח לפרשנויות. קארין אלהרר (יש עתיד): מה זה פרשנויות? נועם פליק: את לא מציינת גם איזה שפות. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אתה בחרת במשפחה אומנת, והמשפחה האומנת נבחרה גם בגלל שהיא מדברת בשפה של הילד החדש שנכנס לבית. אז תבדקו, שהמערכות יבדקו. האמן לי, זה לא בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שאתם עושים את זה בכל מקרה. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> לא הבנתי איך רוצים שזה ייכתב בתקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם לא צריך להגיד שלגבי הגשת המסמכים תיעשה הנגשה שפתית. לא, אנחנו לא יכולים. כרגע אנחנו מדברים על בקשה לרישיון ולא מדברים על כל התהליך. אנחנו לא יכולים להיכנס פה אגב התקנות האלה ולהגיד שמנחה האומנה יקיים – זה דבר שאפשר לקבל עליו התחייבות של המשרד לפרוטוקול אבל במסגרת התקנות אנחנו רק יכולים להגיד שהטפסים שמוזכרים בתקנות האלה, תיעשה לגביהם הנגשה שפתית לגבי המשפחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בכל אופן זה יישאר פתוח לפרשנות. קארין אלהרר (יש עתיד): אז עדיף שלא ייכתב. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני מציע שנשאיר לכם את הניסוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק תתחייבו לפרוטוקול שתהיה הנגשה שפתית לכל התהליך. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אנחנו יכולים להתחייב לפרוטוקול שתהיה הנגשה שפתית. אנחנו מעדיפים שזה לא יהיה כתוב בתקנות. היו"ר אלי אלאלוף: זה מספיק. אנחנו סומכים עליכם. << אורח >> עדי חן: << אורח >> ברשות אדוני, עוד הערה אחרונה, גם היא מהותית. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> למה אתם כל כך מעורבים? זה הפתעה לטובה דווקא. << אורח >> עדי חן: << אורח >> למה אנחנו כל כך מעורבים? אני יושבת-ראש ועדת האימוץ והפונדקאות בלשכת עורכי הדין והוועדה לזכויות הילד. הנושאים האלה הם בלבי. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הם מגיעים לדיון? יש הרבה נושאים שנוגעים לאומנה שמגיעים אליכם? עדי חן: מגיעים אליי בתלונות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את מי אתם מייצגים בדרך כלל? את ההורים או את הורי האומנה? << אורח >> עדי חן: << אורח >> ייצגתי הורים שהיו מיועדים להיות אומנים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יפה, יש דברים טובים בלשכת עורכי הדין. קארין אלהרר (יש עתיד): צריך לחפש אבל זה מגיע. היו"ר אלי אלאלוף: לא תמיד קל למצוא. << אורח >> עדי חן: << אורח >> כבר היה שווה בשביל זה להגיע לכאן. תודה רבה. הערה אחרונה: כפי שהתרשמתי יש רק כתב ויתור על סודיות רפואית בטפסים האלה ויש שאלון שמתייחס למועמד על כל העבר שלו. לדעתי אי אפשר, עם כל הכבוד הראוי, להסתמך רק על התשובות של המועמדים. צריך שיהיה כתב ויתור על סודיות שמאפשר לנו לפנות באופן ישיר לגורמים הטיפוליים, למחלקות הרווחה, לבדוק. כתב ויתור על סודיות לא בעניין רפואי. << דובר >> רחל לוין איגר: << דובר >> יש. אנחנו יכולים לפנות. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> זה קיים בחוק. בחוק עצמו יש סמכות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איפה כתב הוויתור? << אורח >> עדי חן: << אורח >> אנחנו רוצים שתהיה חתימה. יש רק כתב ויתור על סודיות רפואית, זה מה שראיתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאנחנו אומרים: אני יודע שייבדק לגביי העבר הפלילי, אני יודע שתיערך לגביי בדיקת הערכת כשירות כנדרש לפי החוק – את רוצה שיהיה כתוב גם שאני מתחייב בבקשה הראשונית לרישיון - - - << אורח >> נועם פליק: << אורח >> ויתור סודיות של מה? מה נוסף? אני לא מצליח להבין. איזה ויתור סודיות נוסף? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא רוצה ויתור סודיות של מי שמשמש באומנה. לא הבנתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שיפנו לשכנים? איזה סוגי בדיקות את רוצה? קריאה: זה לא נראה לי ריאלי, וזה גם צריך לעבור אצלנו את המסלול של פרטיות. נעה בן שבת: יפנו לשכנים? למה את מתכוונת? לאיזה עוד בדיקות? אני מניחה שמה שהם מוסרים מהסכמתם – הם מסרו את המידע הזה. אחרי זה מנחת האומנה מנהלת איתם שיחה ובודקת. עם מי את מציעה עוד לבדוק? << אורח >> עדי חן: << אורח >> אין לי טופס שמאפשר לי לפנות באופן ישיר ועצמאי, ללא שום קשר לאדם המועמד, למוסדות השונים. << אורח >> מצדה מצלאוי: << אורח >> - - - עדי חן: זה לא מספיק. צריך כתב ויתור על סודיות. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> חבר'ה, בואו לא נעסיק את השב"כ בחקירות האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא מציעה לפנות לגביהם לשירותי הרווחה. << אורח >> עדי חן: << אורח >> לשירותי הרווחה, למוסדות טיפוליים שונים, אולי לפעמים לבנק ישראל. היו"ר אלי אלאלוף: לא נעשה את זה. << אורח >> טלי חלף: << אורח >> זה רעיון טוב: טופס הממליצים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> שמענו וזה רשום בפרוטוקול. נתקדם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם אפשר לשנות בהתאם את ההוראות של הבקשה לרישיון. כשהוא אומר: אני מצרף את הטפסים האלה ואני יודע שתיערך לגביי בדיקה, אז להוסיף גם: "אני מסכים שתיבדק אמיתות של הפרטים שמסרתי גם בשאלונים ובטפסים האלה". << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> זה ברור. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> הוא גם חותם על זה. זה הצהרה שלו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בוודאי שהוא מסכים. ברגע שהוא נותן את זה הוא מסכים. לא צריך להזכיר את הדברים הבסיסיים. בואו נתקדם. קארין אלהרר (יש עתיד): מה היא רוצה לבדוק, את חשבון הבנק? נעה בן שבת: היא אומר: ילכו לשירותי הרווחה ויבדקו אם הוא מטופל בשירותי הרווחה. היו"ר אלי אלאלוף: אחר כך אם הם רוצים, אם יש בעיה מיוחדת. חבר'ה, אל תהפכו כל ילד של האומנה למקור לחשדנות אין-סופית, בבקשה. בואו נכבד גם את הילד בסביבה שלו. נעה בן שבת: בעמוד 21 יש פירוט, בין השאר באותו שאלון, לגבי נושאים שדורשים שיתוף פעולה עם ההורים הביולוגיים, עם מנחה האומנה, עם המחלקה לשירותים חברתיים, עם שאר הגורמים המטפלים בילד. כאן יש פירוט של הרבה פעילויות ודברים שבהם תידרש כזאת מעורבות. בנוסף אני רוצה לציין שני דברים שנוספו מהנוסח בדיון הקודם. שוב, אני לא קוראת את כל הטופס, הוא מונח בפניכם, אבל יש פה "שיתוף פעולה ביישום של תוכנית הטיפול שהוגדרה לילד, כגון טיפול רגשי, שיעורי עזר, מתן תרופות, טיפול רפואי ופרא-רפואי, מעבר לחינוך מיוחד ועוד". נושא נוסף הוא "מתן חיסונים לילד גם אם הילדים הביולוגיים של משפחת האומנה לא מקבלים חיסונים מסיבות שונות." << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בואו נהיה ברורים. ילד לא הולך למקום, על פי ההנחיה של משרד הבריאות – אם משרד הבריאות קובע שלא שולחים ילד למקום שהילדים בו לא מחוסנים אותו דבר יהיה גם פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל הוא לא קבע את זה, משרד הבריאות לא קבע כזאת הוראה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הוא קבע את זה השבוע. נעה בן שבת: יש קביעה כזאת של משרד הבריאות? היו"ר אלי אלאלוף: שילד לא יישלח למקום שבו הילדים לא מחוסנים. זה חלק מן התהליכים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למסגרת של בית ספר. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אם לא יודעים כרגע מה משרד הבריאות משנה בהנחיות – ילד מגיע למקום לפי הנחיות משרד הבריאות לקבלת ילד בכל מוסד שהוא מנחה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם משרד הבריאות ינחה כך את שירות האומנה אז שירות האומנה יפעל בהתאם להנחיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כאן כתוב בניגוד. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> פה זה שאלון, זה שיח. יש אחרי כן את טופס 6 שמתייחס לחיסונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כתוב כאן: "מתן חיסונים לילד גם אם הילדים הביולוגיים של משפחת האומנה לא מקבלים חיסונים מסיבות שונות". << אורח >> נועם פליק: << אורח >> פה שואלים מה העמדה שלו. נעה בן שבת: תיכף נגיע לאותה שאלה בטופס הרלוונטי. נועם פליק: אנחנו צריכים להתייחס לזה בטופס 6, אל מה שאדוני אמר, לגבי לא לשלוח ילד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. פה זה רק פתח לשיחה, להבין את ההתנגדויות, למה הם לא מחסנים את הילדים הביולוגיים שלהם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אם אין חיסון בבית הזה אל תכניסו לשם ילד. זה ברור. אתם יודעים מה קורה עכשיו. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> טופס 6 הוא טופס התחייבות לעניין חיסונים. אותה משפחת אומנה מחויבת לחסן את הילד שנמצא אצלה באומנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ומה עם הילדים הביולוגיים? << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אנחנו לא יכולים לחייב אותם לחסן את הילדים שלהם. קארין אלהרר (יש עתיד): אז אני יכולה לחייב אותך לא לתת להם ילד. נועם פליק: אנחנו יכולים לתקן את זה בהתאם להנחיות של משרד הבריאות מעת לעת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. משרד הבריאות יכול לעשות בהנחיות עם כל הילדים האחרים מה שהוא רוצה. לי יש שליטה על חוק האומנה. אני רוצה שבתקנות של חוק האומנה לא ישימו ילד באומנה אם יש חשש בגלל שהילדים האחרים לא חוסנו. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אנחנו יודעים שבאומנת קרובים לא מתקיים העניין הזה של חיסון בני המשפחה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אומנת קרובים זה לא קודש הקודשים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אנחנו מדברים גם על ילדים שכבר נמצאים באומנה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש מגפה כרגע. יש פה תהליך. אנחנו לא נתנתק מן המדינה ברגע מסוים בתחום מסוים. מה שמשרד הבריאות קובע – אנחנו נחייב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם צריך לקחת את מצב החירום הזה שנקלענו אליו עכשיו, שיש התפרצות של מחלה מדבקת, ולהגיד שהוא הסטנדרט. הנוסח המקורי של טופס 6 דיבר על כך שהילדים של המשפחה הביולוגית צריכים להיות מחוסנים להפטיטיס בי, זה מה שנדרש, ודווקא משרד הבריאות אמר: איך אנחנו יכולים לדרוש מן ההורים לחסן את הילדים שלהם? זו הייתה הערה של משרד הבריאות שביקש להוריד את ההתחייבות הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איך הגענו למצב של התפרצות מגפה? הגענו למצב הזה כי הרבה הורים אמרו: לא מתאים לי לחסן את הילד. המציאו כל מיני תיאוריות. אני באמת יכולה להבין הורים במצוקה למה הם ממציאים את התיאוריות האלה, באמת אני מתחברת לזה לפעמים, גם באופן אישי. אבל אני אומרת לכם, זה לא ילד שלהם שהם יכולים להחליט אם בא לי או לא בא לי. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> לגבי הילד באומנה תהיה חובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק רגע. זה חלק מן העניין. אם הוא מכניס ילד אליו הביתה, אתה המדינה מחויב לילד הזה. אם אתה יודע שיש סכנה אתה המדינה לא יכול להכניס לשם ילד. אגיד לך יותר מזה: אם היום למשרד הבריאות הייתה יכולת לקבוע חובה לחסן את כל הילדים הם היו עושים את זה. זה היה פותר להם את כאב הראש שהם נקלעו אליו. אז לכם יש כלי לדאוג לילדים שהם באחריות שלכם. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> זה עלול להזיק. אני דוקטור, רופאת משפחה. אני חוששת שיהיו מצבים שילדים שכבר נמצאים אצל משפחת קרובים שלהם לא יוכלו להישאר אצלה. יש את האלמנט הנפשי, שהוא גם חלק מן הבריאות, ויש את ההיבט הבריאותי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דוקטור, אני שואלת אותך. אני לא רופאה ואת כן. מה ההמלצה שלך? ניבה אזוז: ההמלצה היא להתחסן. קארין אלהרר (יש עתיד): עזבי לרגע את העניין של קרובי משפחה. ניתן לזה פתרון. אני רוצה לשמוע את האמת המקצועית שלך. היו"ר אלי אלאלוף: היא אומרת: להתחסן. תני לה לענות תשובה. ניבה אזוז: צריך להתחסן, אבל צריך למצוא את האיזון בין טובת הילד מבחינה נפשית ובין טובת הילד מבחינת החיסונים. יכול להיות שהכי טוב לו במשפחה הזאת, אבל הם לא מתחסנים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז מה עושים? היית מכניסה את הילד למשפחה כזאת? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> צריך לבדוק נקודתית את המקרה. אני חושבת שצריך לקבל החלטה פרטנית ולא לקבוע באופן גורף שמשפחה שלא מחסנת לא תקבל ילד. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> ואז מה הפתרון? מי קובע האם לשים את הילד או לא לשים את הילד במשפחה כזאת? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> זה תלוי מאוד במקרה ספציפי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו צריכים לקבוע כלל. היו"ר אלי אלאלוף: מצאו את זה. אז מה עושים? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> הכלל הוא שיהיו הנחיות. יהיה דיון עם משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> עכשיו נתחיל דיון? אנחנו צריכים לגמור את התקנות עכשיו, בעוד 20 דקות. תחשבי. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> הילד יקבל את החיסונים. זה סביר. להכריח את כל ילדי המשפחה לקבל את החיסונים – זה נראה לי- - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> זה לא מסכן את ילד האומנה להגיע למשפחה שלא עושה חיסונים? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> זה מסכן אותו, אבל אם הוא לא יתקבל למשפחת האומנה זה גם מסכן אותו. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> אם הוא מחוסן זה מסכן אותו עדיין? << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אם הוא מחוסן אז זה פותר את הבעיה. קריאה: הם מתחייבים שהילד יהיה מחוסן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם הילד מחוסן זה פותר את הבעיה? << דובר >> רחל לוין איגר: << דובר >> זה שומר עליו היטב. << אורח >> ניבה אזוז: << אורח >> אין מאה אחוז ברפואה אבל אם הילד מחוסן זה מגן עליו ברמה טובה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז החובה היא לחסן את הילד. בואו נתקדם. הבנות מבית ספר יד ביד, אין לכן דעה? << אורח >> נתנאלה כספי קיי: << אורח >> זה מעניין אותנו מאוד וזה גם חשוב לנו. אני חושבת שצריך לחסן את כולם, זה הדעה שלי. אותי חיסנו ולא קרה לי שום דבר והחיים שלי המשיכו רק בטוב משם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו עוד שאלה. לא הקראנו עוד תוספת של "מתן אפשרות להורים הביולוגים לקחת את הילד מביתך". זה במקרה שהילד הולך לביקורים במשפחה הביולוגית. מבקשים את יחס המיועדים לשמש אומנים לנושא הזה. יש שאלון נוסף, טופס 4א': שאלון למועמד לשמש כאומנת קרובים. אולי אוכל לבקש מן המשרד להסביר למה נדרש השאלון הזה, במה הוא שונה מן השאלון הרגיל, באילו עניינים עיקריים. << דובר >> רחל לוין איגר: << דובר >> הרעיון הוא שיהיה טופס אחר. יש דברים אחרים, כי בעצם הילד כבר נמצא בקרב בני משפחתו. הרקע של הסבים והדודים, על פניו הוא חלק מן הנתון מדוע אנחנו רוצים להשאיר אותו בחיק המשפחה, ויש דברים שהם פחות רלוונטיים לצורך הערכת הכשירות, בין השאר גם בגלל הגמישות בתנאיי הסף. אני מדגישה שהשאלון הוא פתיח לשיח עם המשפחה. הדברים שמעניין אותנו לשאול, למשל אצל קרובי משפחה, הוא איזה מקום הם יתנו להורים של הילד בתוך הבית, שזה דברים הרבה יותר עקרוניים והם לא רלוונטיים באומנה שהיא לא בקרב קרובי משפחה. לכן עשינו את ההתאמות לנושא של קרובי המשפחה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש גם צורת פנייה שונה לגמרי. כי אם זה אומנת קרובים אצל משפחה קרובה זה בדרך כלל, שלא עלינו, שלא יקרה, או בגלל אסון או בגלל שהמשפחה רואה שהמצב לא תקין וכדאי שהילד יוּצא מביתו. לכן זה תהליך אחר, זה לא תהליך שאתם מכינים מלאי של משפחות פוטנציאליות לאומנה. באומנת משפחות זה תהליך אחר. אני חושב שיש מקום לשאלון נפרד עם רגישות אחרת. נעה בן שבת: זה השאלון שנמצא פה, שאלון 4. יש פה את חלק ב', שצריך להיות טופס נפרד: שאלון לנוער ולילדים מעל גיל 10 במשפחה הקולטת, בין אם היא משפחת אומנה רגילה ובין אם היא אומנת קרובים. לאחר מכן יש לנו את טופס 5: טופס התחייבות לעבור קורס הכשרה. "אני החתום מטה מתחייב/ת שכחלק מההכנה לשמש אומן וכתנאי לקבלת ילד לאומנה אעבור קורס בחירה, מיון והכשרה למשפחות אומנה. אני מודע/ת לכך שהקורס דורש התארגנות מקדימה (2 ימי חופש מהעבודה, סידור לילדים)." בתחילת הדיון דובר על כך שהתנאי הזה צריך להיות תנאי מקדים לקבלת הילד לאומנה ולא צריך להתרחש אחרי קבלת הילד לאומנה. אולי צריך להגיד: "כתנאי מקדים לקבלת הילד לאומנה". << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לפעמים אחרי היומיים האלה מגיעים הצדדים להבנה שזה לא- - - << אורח >> טלי חלף: << אורח >> מדובר רק על אומנה רגילה ולא על אומנת קרובים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> צריך להחריג את זה מאומנת קרובים, כי לפעמים הילד כבר שם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל צריך גם להיזהר מזה כדי שלא יגיע למשפחת קרובים, אבל יש קרובים שלא כדאי להיות קרובים אליהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו חוזרים לטופס 6: טופס התחייבות לעניין חיסונים במשפחת אומנה. "אני החתום מטה מתחייב/ת שכל ילד אומנה שאקלוט למשפחתי יקבל את החיסונים הדרושים, לפי הגדרת משרד הבריאות והנחיית הגורם המקצועי בשירות האומנה ובגוף המפעיל." זו הדרישה לגבי החיסונים של הילד. אנחנו לא מדברים פה על חיסוני העבר. אנחנו מדברים על החיסונים הנדרשים לו לפי גילו. טופס 7 הוא טופס של פרטי ממליצים. יש פה ממליצים מן המשפחה, מן העבודה, ממערכת החינוך ומגורם טיפולי. כל אחד מבני הזוג ממלא את זה בנפרד. בסוף הטופס נכתב: "לידיעתך, מנחה אמנה רשאי לדבר עם אנשים נוספים שהוא חושב שהם משמעותיים בחייהם של המבקשים, גם אם לא הוצגו כממליצים על ידם." אולי צריך פשוט לאשר את אותה אמירה בחתימתו, שהוא מסכים ונותן את הסכמתו לכך שידברו עם אנשים. << אורח >> נועם פליק: << אורח >> "או כל אדם אחר שהוא רואה לנכון." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "ויברר פרטים נוספים לגביהם", לגבי הפרטים שהוא מסר בשאלון. או אולי לא רק לגבי מה שהוא מסר בשאלון. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מה זה אומר? נציג הארגון יכול ללכת אל מי שהוא רוצה ולשאול על מישהו אחר? << אורח >> טלי חלף: << אורח >> לא, אל מי שהם רשמו בטופס. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אני מ"א.ד.נ.מ". המשפחה המועמדת נותנת לנו את השמות של הממליצים. היו"ר אלי אלאלוף: הנוספים, פרט לאלה שרשומים פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה הממליצים שהמועמד להיות משפחת אומנה רושם, אבל נניח שהוא המליץ על אדם מסוים בעבודה ואתה יכול לפנות לאדם אחר אם אתה חושב שזה רלוונטי. השאלה אם לא צריך להגיד: "אני מסכים כי מנחה האומנה יפנה לגורמים נוספים כדי לברר פרטים בעניינים שפורטו בשאלון", לא משנה אם הוא כתב את שמם בשאלון. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> על פי איזשהו שיקול דעת שלנו, על פי ההכרות עד לאותה נקודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יהיה: "הוא מסכים כי מנחה אמנה יפנה לגורמים נוספים לבירור פרטים אודותיי בנושאים הרלוונטיים שפורטו בשאלון". << אורח >> רונן כהן: << אורח >> כפי שעלו בבדיקה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> עוד הערות? אין. תודה. אנחנו נתראה בעוד שלושה חודשים. בינתיים נצביע. רועי פולקמן, אם אתה רוצה גם להצביע אתה יכול. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> לא הייתי בדיון אבל אחזק את ידיכם. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מי בעד התקנות כפי שתיקנו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – אין נמנעים – אין תקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), התשע"ז-2017 נתקבלו. היו"ר אלי אלאלוף: התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה. תמשיכו לעבוד קשה. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:22.