פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/10/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 702
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ' בחשון התשע"ט (29 באוקטובר 2018), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> עלויות החינוך הבלתי פורמלי << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי


חברי הכנסת:
דב חנין


מוזמנים: 
	אירית ברוק
	–
	מנהלת המחלקה לתנועות קהילה, משרד החינוך

	שנית פנחסי הראל
	–
	עו"ד, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

	הדר אליהו
	–
	מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

	זאב גולדבלט
	–
	מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

	שלומי קסטרו
	–
	מנכ"ל, מועצת ארגוני הילדים והנוער

	נפתלי דרעי
	–
	מזכ"ל, מועצת תנועות הנוער 

	הילה פאר
	–
	מתאמת עם הכנסת, מועצת תנועות הנוער

	דני לויט
	–
	מנהל אגף חינוך, תנועת הצופים 

	מיקי סשקיס
	–
	מלווה הנהגות, תנועת הצופים 

	לימור רובין
	–
	מנהלת מחלקת כספים, תנועת הצופים 

	יפעת בן משה גל
	–
	הורה לילד בצופים

	רינת הררי
	–
	הורה לילד בצופים 

	בועז אחד העם
	–
	יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חירשות

	ח'אלד דגש
	–
	לשכת עורכי הדין




הנהלת הוועדה:
יהודית גידלי – מנהלת הוועדה
אתי דנן – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
אירית שלהבת


<< נושא >> עלויות החינוך הבלתי פורמלי << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. היום 29 באוקטובר 2018, כ' בחשוון תשע"ט. נושא הישיבה: עלויות החינוך הבלתי פורמלי.

כנראה אני הפוליטיקאי האחרון שלא מסתובב במוניציפלי. נראה לי שכולם במוניציפלי, אבל בואו נראה בהמשך. 

אומר מספר מילים, ונראה לאן הדיון הזה הולך.

המדינה מכירה בערך של כל החינוך הבלתי פורמלי. זה בא לידי ביטוי בתקצוב, בניהול נכון, בהעצמה של הנושא של גידול בתקציבים בשנים האחרונות, גם ברוח גבית של הוועדה. אבל בד בבד, כשדברים פורחים צצים איתם גם – אתם יודעים, אני גר במושב ויש לנו מלחמה מתמדת עם העשבייה. אתה משקה את העץ, אבל מסביבו גדלים עשבים – אני לא רוצה לומר את זה בקונוטציות של עשבים שוטים אבל מתפתח משהו, ואנחנו ערים לכך שחווית החינוך הבלתי פורמלי הופכת להיות לאט לאט חוויה רק של חלק מהעם, של חלק קטן מהעם, מהילדים, מבני הנוער, והיא חוויה יקרה. 

אני מודע לכך שיש את המיזם של "חוג לכל ילד", אבל עדיין ה"סיירת מטכ"ל" של החינוך הבלתי פורמלי, תנועות הנוער וארגוני הנוער – לתנועות הנוער יש עלויות גבוהות להורים. ההורים נושאים חלק גדול, לכן מיד חיפשתי כאן את ראשי תנועות הנוער, כדי שנשמע מכל אחד מהם את אופי הפעילות ולמה, ואם כן, נצטרך לפרוץ גם את הדלת הזאת כפי שפרצנו דלתות אחרות. כמו שבשנה האחרונה זכתה הממשלה הזאת בשיתוף פעולה של ועדת החינוך, של השלטון המקומי, של שר האוצר בסבסוד הצהרונים.

אם יש הכרה בתרומה המשמעותית והחשובה של החינוך הבלתי פורמלי לעיצוב דמותו של הבוגר במערכת החינוך, כמכפיל כוח ערכי לתלמיד – אנא, המדינה פה צריכה לעשות שידוד מערכות, כדי שלפחות זה יהיה מוצר מדף נגיש.

לא ייתכן שמצד אחד אנחנו עושים הכול: משקיעים משאבים רבים, המשרד הולך בכיוון של תקצובים דיפרנציאליים בסעיפים שונים כדי לצמצם פערים, ומצד שני אנחנו לא פותחים צוהר, אלא פותחים את כל יציאות החירום להעצמת הפערים.
 
לכן רציתי להביא את הדיון הזה, והוא כנראה יהיה דיון ראשון, לא דיון אחד ותו לא, כי אני רוצה להביא שינוי בקטע הזה. 

משרד החינוך, בבקשה. אני מבין שחגי גרוס שוב לא נמצא אתנו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן, אני מבינה שלא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא נורא, אתן לו עוד הזדמנות בפעם אחרת. הפעם לא ננזוף בו. יש פתגם שאומר: "אם תעזבני יום – יומיים אעזבך". יהיו ימים שהחינוך הבלתי פורמלי יצטרך את ועדת החינוך, ואז ועדת החינוך לא תהיה זמינה: היא תהיה פעם בחוץ לארץ, היא תהיה פעם בהשתלמות, פעם כואב הגב ואחר כך כואב הראש... 

בבקשה, הילה פאר, עשיתי את זה עדין, מה את רוצה?... 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אגיד באופן כללי. כמובן שבשנים האחרונות לשמחתנו, החינוך הבלתי פורמלי, ובראשו תנועות הנוער, הופך להיות פופולרי במדינה ורואים יותר ילדים שמצטרפים לתנועות הנוער. 

גם רואים – אני מוכרחה להגיד גם לשבח המשרד, שנותן תקציבים גדולים מאוד לתעדוף הפריפריה וגם לשבח חבריי היושבים פה מתנועות הנוער, ששמים דגש גדול מאוד על שילוב אוכלוסיות פריפריה בתוכניות מיוחדות, בהנגשה מיוחדת ובמתן חשיבה מיוחדת כיצד להגיע לילדים וכיצד להגיע להורים שלהם בדרכים שלא היו מקובלות עד השנים האחרונות בתנועות. 

זאת כדי לפרוץ את המעגל שאומר: מי שהוריו הלכו לתנועת הנוער –  בא לתנועת הנוער בדרך כלל באוטומט, ומי שההורים שלו לא הלכו לתנועת הנוער – החינוך התנועתי לפעמים זקוק להנגשה ולהסבר, וזה נעשה בזמן האחרון.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברשותך, תסבירי לי, ממרומי גילי אני זוכר שאם הייתי צריך לשלם כסף כדי להיות אז באחת מתנועות הנוער – לא הייתי הולך לשם, כי לא הייתה יכולת להורים שלי. איך אז כן התאפשר הדבר, והיום זה עסק של עשירים?   

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

חשבנו על זה הרבה. התחושה היא, יכול להיות שפעם כולם היו בתנועות הנוער. יש את האמירה הזאת: "כולם היו בתנועות הנוער", אבל אנחנו יודעים שהמספרים היום בתנועות הנוער הם כנראה הגדולים ביותר שהיו מאז ומתמיד במדינת ישראל. 

 << דובר >> יהודית גדלי: << דובר >> 

תני קצת מספרים. כמה היו אז? כמה יש היום?  

אירית ברוק:

הסיבה היא, לצערי, אני חושבת שכאשר פעם אמרו "כולם"- - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כשאת אומרת כמות, כמה הם באחוזים מגודל האוכלוסייה?
  
אירית ברוק:

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אנחנו חושבים שהסיבה היא, אתם יודעים שכשפעם היו אומרים "כולם", היית מסתכל על אזור המרכז ואומר "כולם". זאת אומרת, כל מי שאתה ספרת כ"כולם" היו בתנועות. על הפריפריה פשוט לא הסתכלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את יודעת איפה גרתי? גרתי בבאר שבע. אז היא הייתה הפריפריה של הפריפריה. חברים שלי היו אומרים: "באר שבע? כשיצאתי למחנה אימונים קציעות או לשבטה עברתי דרך באר שבע" ... פעם זו הייתה התגובה האוטומטית.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אני רוצה להשלים את הדברים. יש היום אוכלוסיות של פריפריות שנכנסות. הסבסוד שניתן בתקנת תנועות הנוער, שאני מבינה שאתה רוצה, אם אנחנו ממקדים את הדיון לרגע בתנועות - - -


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נעבור לחוגים, נעבור לכול. מאחר שזה החינוך הבלתי פורמלי - - -

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אז נעבור על הכול.

אז הסבסוד שהמדינה נותנת לצורך השילוב של ילדי פריפריה בתנועות הנוער עומד על 13 מיליון שקלים, כשהוא מחולק בתוכו: 7 מיליון שקלים ניתנים במסגרת תוכנית "אתגרים" לסבסוד חניכים נזקקים; 4.2 מיליון שקלים לסבסוד יהודים ודרוזים, כלומר לאוכלוסייה האחרת, ועוד 1.9 מיליון שקלים תקציב ייחודי לסבסוד אתיופים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 כמה סך הכול תקציב תנועות הנוער? לא ארגוני הנוער.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

תקציב תנועות הנוער, זה מתוך 105 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כשאת אומרת: "13 מתוך 105", וזה לתעדוף פריפריה – זה עדיין זניח.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא לתעדוף פריפריה. לסבסוד חניכים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 בכלל. עוד יותר.

<< דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא. מעבר לזה הפריפריה מתועדפת בעוד מגוון של דברים. למשל: סניפים חדשים בפריפריה מתועדפים בצורה מאוד רצינית, סניפים בפריפריה בכלל מתועדפים בצורה מאוד רצינית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 כשאת אומרת סניפים מתועדפים, מה הכוונה?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הכוונה היא שיש סעיף ייעודי, שנותן תקציב אך ורק לסניפים בפריפריה והוא עומד על – אני לא זוכרת כמה מיליונים. נפתלי דרעי בטח זוכר.

 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

בסביבות 4 מיליון שקלים.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לטובת מה? כשאת אומרת לי סניפים – אנחנו יודעים מהי הפעילות - - - 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בתנועות הנוער יש כ-2,000 סניפים. מתוכם יש – אני לא זוכרת במדויק – כ-500 בפריפריה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

התקציב הזה הוא ייעודי למה? 

קיבל סניף תקצוב מועדף של 3,000–4,000 שקל לסניף – למה התקציב הזה מיועד?     

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

קודם כול, הסכומים הם גדולים יותר, אבל זה מיועד לצוות של הסניף, לסקירת רכז שבט, לפעילויות של הסניף, לטיולים של הסניף – גם אם הם חד-יומיים, לחומרים ולתוכניות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בסוף בסוף, האם זה מוריד עלויות מההורים?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בוודאי, סבסוד נוסף שם. בוודאי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני לא חושב. לפי מה שתיארת, זה לא מוריד מההורים. 

 << דובר >> יהודית גדלי: << דובר >> 

זה מוריד מההורים.


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם את אומרת שזה בא כדי להעסיק את ה - - -

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אתן דוגמה, נחתמה למשל אמנת תנועות הנוער, שכדי להחזיר סניף, לא משנה איפה, צריך כמה שותפים. שותף אחד הוא המדינה, שותף שני הוא התנועה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רשות מקומית.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

וכן כספי הורים והרשות המקומית.  

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

השותף המרכזי והכבד הוא ההורים? 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא יודעת אם הוא המרכזי. תלוי בסניף.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בואי ואעדכן אותך אם את לא יודעת: יותר מ-65% מעלות תנועות הנוער בא ממימון ההורים.    

 << אורח >> רינת הררי: << אורח >> 
 
אם לא יותר.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני מבקש לא לעזור לי. בזמנכם תקבלו רשות דיבור.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

כשאתה מסתכל על זה, אתה לא מסתכל דיפרנציאלית. אתה חייב להכניס את האלמנט הסוציו-אקונומי. זאת אומרת, הראייה היום בכל הגזרה, בטח במדינה אבל גם ברוב רובן של התנועות, אולי בכולן, היא אמירה שמתבוננות אחרת על המרכז ועל הפריפריה. דמי חבר באזור המרכז הם גבוהים יותר מאשר בפריפריה. האוכלוסייה האתיופית כמעט ולא משלמת. היא משלמת תשלום סמלי רק כדי לא להגיד שהיא באה ללא עלות.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

האם זאת ההנחיה במבחני התמיכות? או שאת יודעת את זה ממה שעושות תנועות הנוער?    

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא. מבחני התמיכה מכוונים לזה. זאת אומרת, בואו נגיד שיש תנועה שהיום אומרת: אני לא מעוניינת לעבוד בפריפריה, אני רוצה לעבוד בעשרה מקומות, בשלושה מחוזות אמנם, והיא תחסוך ברכבים. זאת אומרת כלכלית מאוד כדאי. היא תצא ניזוקה בתקנת תנועות הנוער בצורה ניכרת.

<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את אומרת שמבחני התמיכה נותנים תעדוף לפריפריה. 

אירית ברוק:

מאז דוח טרכטנברג.

היו"ר יעקב מרגי:

את מדברת על הפריפריה הגיאוגרפית או גם על הפריפריה החברתית?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

גם החברתית. אנחנו הולכים לפי מדד שטראוס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 נעזוב את תנועות הנוער. ספרי לנו על פרויקט "חוג לכל ילד".
  
 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לגבי הדברים האחרים, מאז שנת 2011 שוב רואים כניסה מסיבית לסיוע הדיפרנציאלי.

בפרויקט "חוג לכל ילד" – היום ילדים משלמים 100 שקל לשנה, זאת אומרת כ-10 שקלים לחודש. מדובר בסכום סמלי שבסמלי, רק כדי להגיד: גם אנחנו יש לנו איזושהי השתתפות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ואיפה הוא מיושם?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הוא מיושם היום במחוז צפון, באוכלוסייה הערבית, באוכלוסייה החרדית ובעוטף עזה. זאת אומרת למעשה, אוכלוסיות הפריפריה של מדינת ישראל מכוסות. 

באזור במרכז בכוונה המדינה אומרת: אני לא נכנסת. המדיניות היא להטות תקציבים לאוכלוסיות פריפריה על מגוון סוגיהן על מנת שיהיה די תקציב כדי לסבסד אותן בצורה משמעותית, כדי ש-100 שקלים באמת יהיו משמעותיים.

היו"ר יעקב מרגי:

כמה תקציב ייעד משרד החינוך לפרויקט "חוג לכל ילד"? 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

התקציב הכללי – אני לא יודעת.

היו"ר יעקב מרגי:

או-קיי. נשמח לקבל את זה בהמשך. את אומרת שזה בפריפריה הגיאוגרפית?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא. גיאוגרפית וחברתית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא, אם את אומרת שזה רק בעוטף עזה, בחברה הערבית ו - - -

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

עוטף עזה; צפון; הערבים – זה לא שייך דווקא לאזורים גיאוגרפיים אלא זה ישובי "אתגרים", אני מניחה; וחרדים זה חרדים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בסדר, זו עדיין לא כל הפריפריה החברתית, כי שכונות חלשות לא בפנים. בתי ספר עם מדד טיפוח גבוה לא נמצאים שם.         

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >>   

ברור. תלוי איך בודקים. אני אומרת שיש השתדלות גדולה וההתבוננות הולכת ומוסיפה אוכלוסיות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה תלמידים באחוזים? אם תיקחי שנתון מסוים שהוא הממוצע המרכזי לתנועות הנוער, מכיתות ה'-ו' אתם מודדים? מאיזה גיל מתחילים?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

תנועות נוער: מכיתה ד' ועד כיתה י"ג.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה אחוזים של ילדים מתוך שכבת גיל מסוימת משתתפים בתנועות הנוער?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בתנועות הנוער: כ-30%. תלוי איך חותכים.

"חוג לכל ילד" – 44 מיליון. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה התחיל השנה.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

"חוג לכל ילד" התחיל בשנה שעברה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>

שנה שעברה? אני חושב שהשנה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זו שנה שנייה. 
 
 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לדעתי הוא התחיל בשנה שעברה עם אוכלוסייה מצומצמת יותר, ושוב הוא הולך ומתרחב.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 טוב מאוד. 

מה עוד יש לנו בחינוך הבלתי פורמלי? ארגוני הנוער.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בחינוך הבלתי פורמלי יש לנו קודם כול "ערי ילדים ונוער". מעבירים סכום של 11.5 מיליון שקלים ייעודיים לפעילות קיץ.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 תסבירי לנו מה זה "ערי ילדים ונוער".

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

קול קורא לרשויות המקומיות לבנות פעילות נוער בקיץ, כי אנחנו יודעים שבחופשת הקיץ - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בקצרה – הילדים עסוקים, אז עשו להם... אני אומר את זה בציניות.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

היות שצריך לשים דגש על העסקת הילדים אז יש תקציב ייעודי, שגם הוא מוטה דיפרנציאלית סוציו-אקונומית.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

- - - 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

תתקני אותי אחר כך, או את רוצה להעיר?

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

לא. חזרתי בי כי זה לא מנומס.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


היא חסכה לי את ההערה.
 
 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

שוב, זה מה שידוע לי בנושא הזה.        

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 
  
לא הסברת מה זה "ערי ילדים ונוער". מה היא הפעילות?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הפעילות של "ערי ילדים ונוער" זו תמיכה ברשויות המקומיות - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לעשות מה?

 << דובר >> שנית הראל: << דובר >> 

אירועים בקיץ.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

- - לעשות פעילויות קיץ ואירועים על מנת לתגבר את פעילות הקיץ של הרשויות המקומיות, שממילא קיימת כמובן. לתת לה שכבה נוספת מתוך הבנה שהפעילות - - - 
         
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא מדובר באירועי תרבות בקיץ? לא מופעי קיץ – כי זה ממילא מתוקצב ממשרדים אחרים.  

אירית ברוק:

לא, לא מה שמתוקצב ממשרדים אחרים. פעילות חינוכית. 
  
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בנוסף לבתי ספר של החופש הגדול?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בנוסף. והשכבה הנוספת היא כמובן בתי הספר של החופש הגדול, שזו פעילות גדולה.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


11 מיליון שקלים – תחלקי אותם לכלל הרשויות, זה לא הרבה – אבל בסדר, זה גם טוב.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

"נוער בוחר ערך כדרך" – פעילות נוער ברשות בכלל – 6 מיליון שקלים במהלך כל השנה, שבזה הדר אליהו תדע להגיד טוב יותר ממני, אבל זה גם דיפרנציאלי.

20 מיליון שקלים – סבסוד של מינהל חברה ונוער למנהל יחידת הנוער, שזה תקצוב שעלה עם השנים – גם מוטה דיפרנציאלית.

כמובן, גולת הכותרת היא "בית הספר של הקיץ".

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תקשיבי, בשנים הראשונות, כשהיה לנו עניין שרשויות מקומיות יקימו את המחלקות האלה ויאיישו את המשרות, היה חשוב לציין את זה. עכשיו, גמרנו, זה "בילט אין" בתקציב. זה צריך להיות חובה בתקציב. כשאתם מציינים את זה,  זה נראה כאילו – אנחנו כבר התרגלנו לזה.
 
 << אורח >> שנית פנחסי הראל: << אורח >> 

לא, אבל מה שהיא אומרת הוא שההשתתפות ברשויות הנמוכות היא 90%. 

היו"ר יעקב מרגי:

כן, אנחנו מודעים לזה. 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

זאת אומרת, התקציבים הולכים ומוטים לפריפריה, על פי המדיניות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

באחוזים, כמה רשויות מקומיות כבר איישו את זה?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

את מנהל יחידת הנוער? אצטרך לברר.   

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

243 כמדומני. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ובאחוזים?

 << דובר >> הדר אליהו: << דובר >> 

90% בערך.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני מבין שבודדים עדיין לא איישו.

 << דובר >> הדר אליהו: << דובר >> 

כן, וזה גם בשל בעיות נקודתיות, בשל מעבר בין מנהלים, לא בגלל איזו סיבה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 או-קיי.
  
 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אני חושבת שגולת הכותרת היא "בית הספר של הקיץ", שמדובר ב-300 שקלים מכספי הורים לשלושה שבועות, 100 שקלים לשבוע. דובר בזה הרבה, שזה חוסך עלויות כבדות מאוד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ארגוני הנוער – תסבירי לנו, אנשים לא יודעים פה מה ההבדל בין תנועות מחוץ, מועדון סגור ומועדון פתוח, מה הבדל בין ארגון נוער לתנועת נוער.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בענייני המועדון הסגור, אני חושבת שבשנה הבאה תהיה לנו בשורה בשבילך. יש תנועות מועמדות שמבקשות להתקבל כתנועות נוער, והן נבדקות, אז עניין המועדון סגור הוא - - -
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הוא צריך להיפתח קצת.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

מי שעומד בדרישות נכנס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מאפשרים לו לעמוד בדרישות. היו שנים שלא אפשרו לאף אחד לעמוד בדרישות.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אני לא חושבת כך.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

ההבדל בין תנועות נוער לארגוני נוער נעוץ בשלושה דברים.
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 אם את אומרת כך, זו כבר חצי תשובה למה שאתם צריכים לתת לנו על בני המושבים.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

תשובה מלאה תקבלו. למה חצי? אדוני היושב-ראש לימד אותי שעדיף לא לבוא עם חצאי תשובות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא באתי עם הצעה. על הדרך אני מבין שיש פה איזה צוהר.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אם אתה כבר שואל – בני המושבים לא הגיעו אליי בכלל. הם לא הגישו בקשת תמיכה.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בסדר, כי הם טוענים לעצמם שהם תנועת נוער. על זה הוויכוח.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אבל בן אדם יכול לטעון לעצמו. 
  
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


היועצת המשפטית, שנית פנחסי הראל, אני מבין את הקו שלך. 

 << אורח >> שנית פנחסי הראל: << אורח >> 

לא רק רציתי לומר שזה יופי שהם מתכתבים משפטית, אבל להיפגש עם הגורם המקצועי, שהוא הדבר החשוב – זה לא קרה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תקשיבי, 80% מהסכסוכים באזור שלנו הם על הזהות: על ההגדרה העצמית ועל הזהות העצמית.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

עם הגדרה עצמית אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תנועת הנוער, אם הבנת, הם קודם כל תנועת נוער שהתאחדה, ומשרד החינוך הסכים לכך. עכשיו אני עושה דיון פילוסופי ולא דיון משפטי.


 << דובר >> שנית פנחסי הראל: << דובר >> 

זה לא נכון.   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה הדיון שלהם, והוא לא הדיון הזה. לכן הם לא פנו עדיין לגורמים המקצועיים.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

כשייפנו – ייבדקו.
  
 אורח >> שנית פנחסי הראל: << אורח >> 

דבר ראשון שעושים כשרוצים להצטרף הוא לבוא לגורם המקצועי ולדבר ולהבין. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

טוב, אני מקווה שהם יסתדרו ביניהם עוד לפני כן.

 << דובר >> שנית הראל: << דובר >> 

במקום זה הם מתכתבים.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

רק אומר, לעניין ההגדרה העצמית – הגדרה עצמית היא פתוחה לגמרי. אתן דוגמה את "כנפיים של קרמבו", שקוראים לעצמם תנועת נוער מהיום הראשון, כשהם עוד היו מספר מצומצם מאוד של ילדים שלא מתקרב לא לתנועה ולא לארגון או לשום דבר שאפשר לתמוך בו. או-קיי?  
 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אבל שיעז מישהו להגיד להם: "למה אתם קוראים לעצמכם תנועת נוער".

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא. לא. לא. הם קוראים לעצמם תנועת נוער, ואין עם זה שום בעיה. זה כבר שנים ככה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הם סטטוטורית לא תנועת נוער?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא.
 
שנית פנחסי הראל:

אבל עכשיו הם הגישו בקשה למועמדות, נפגשו עם אירית ברוק ועשו כל מה שצריך לעשות.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הם עשו דרך ארוכה גם. הם משלימים את מה שהם צריך להשלים, ובעזרת השם.
   
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

טוב. תסבירי לנו את ההבדלים בין תנועות נוער לארגוני נוער.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

ההבדלים בין תנועת נוער וארגון נוער: יש שלושה הבדלים אידאולוגיים ראשיים והבדלים בתנאיי הסף, חלקם נגזרים מהם וחלקם לא נגזרים מהם. 

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


אצלי לא הכול מתבטא בתנאיי סף ובמבחני תמיכה, עזבי אותי מההגדרות, הרי מבחני התמיכה הם פועל יוצא. מה הם ההבדלים במהות שלהם?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

יש שלושה הבדלים מהותיים:

ההבדל הגדול הראשון הוא הסיפור של "נוער מחנך נוער". המתודה של תנועות הנוער, הייחודית למדינת ישראל, היא "נוער מחנך נוער". כהורה, כשאתה שולח את הילדים לתנועת הנוער, אתה צריך לצפות שהמדריך הוא ילד בכיתה י"א-י"ב, בדרך כלל אפילו בי"א. י'–י"א–י"ב אלה סד"כ (סדר כוחות) המדריכים, והם מדריכים ילדים צעירים מהם בגילאי ד'–ה'–ו' על כל המשתמע מכך.

בארגוני הנוער המדריכים הם מבוגרים. זאת אומרת, תקנת ארגוני הנוער נכתבה על מנת לאפשר מצב של חינוך בלתי פורמלי, שבו מבוגרים מחנכים נוער. זה יושב על תפיסה עמוקה שאומרת שהאידאולוגיה של תנועות הנוער היא שנוער מחנך נוער כי תפיסת המרד שלטת. מה זה אומר? אנחנו באנו להתבונן פה על המציאות, אתם המבוגרים עשיתם אולי דברים נחמדים – זה בתנועות הנוער הנחמדות – אבל כך וכך דברים שעשיתם הם לא מוצלחים, ואנחנו באנו לכאן לתקן אדם ולתקן עולם.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא צריך את תנועות הנוער. בסוף הם מתחתנים ושמים לך את זה בפנים על השולחן.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

אז תנועת הנוער מעודדות את זה שישימו לך את זה על השולחן, אבל גם יפעלו לתיקון.

ארגוני הנוער מיועדים לאוכלוסיות יותר מסורתיות, שאומרות: אנחנו יושבים על כתפי גדולים מאתנו. זאת אומרת, מה שעשו הדורות לפנינו – עשו נפלא, ואנחנו באו להוסיף את תרומתנו הצנועה או הלא צנועה בכיוון שמורשת הורינו לקחה אותנו אליו. באמת אנחנו רואים שבארגוני הנוער מצליחים להתכנס ארגונים חרדיים וערביים שזוהי תפיסת עולמם מקדמת דנא. 

היו"ר יעקב מרגי:

כמה ארגוני נוער יש?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

רגע, זה הבדל אחד. שנייה. סבלנות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברגע שאמרת: חרדים וערבים רציתי לתת את הנתון, כי זה לא רק חרדים וערבים –זה הפך להיות כמעט כל השדרה.    

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

יש 19 ארגוני נוער. מתוכם, ששה ארגונים חרדיים, אם אני לא טועה, מהזיכרון, ארגונים ערביים – עוד ארבעה. כעשרה ארגונים ערביים ועוד תשעה ארגוניים יהודיים.

מבחינת הכמויות, כ-80% מהתקנה היא עם חניכים ערביים וחרדיים ויתר ה-20% היא בארגונים שהם באוכלוסיות לא מסורתיות, בואו נקרא לזה ככה. אז זו הנקודה הראשונה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

עוד נתון, כמה בני נוער חברים בארגוני הנוער? 

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

 בארגוני הנוער נמנו 197,000 בני נוער ב-2018.
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ובתנועות הנוער? במספרים ולא באחוזים.  

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בתנועות הנוער ההערכה שלנו היא שיש כ-340,000–350,000 חניכים. כשמשווים את המספרים צריך לזכור שהם נספרים בשתי שיטות מדידה או בשני סרגלים אחרים, ואם היינו משיתים את אותו סרגל היו לנו מספרים שונים. זאת אומרת, הפרופורציה הייתה שונה.

 << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה הסרגלים השונים?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הגודל של תנועות הנוער נאמד לפי אומדן תנועות נוער שנעשה על ידי הראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה), שהוא סרגל מאוד קשוח, פלוס הערכה שלנו משנת 2016. זאת אומרת, הפעם האחרונה שנעשה אומדן הייתה ב-2014–2015, ומאז המספרים הם הערכה שלנו תוספתית על פי נתונים שאנחנו רואים בשטח.

גודל ארגוני הנוער הוא על סמך דיווח שנבדק אצלנו מול המיקוד. גם שם עובדים על הכנסת אומדן, אבל הוא עדיין לא נכנס. 

 << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

גברתי הייתה בהבדלים, וסקרה את ההבדל הראשון.

<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני הפסקתי אותה.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

כן. היושב-ראש מאתגר את הקשב שלי.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא, אני ממהר לאתגר את הקשב שלי ואת הריכוז שלי.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

זה בסדר. אני מוכרחה להגיד שאני מאוד מאוד מעריכה את העזרה של הוועדה. אני יודעת כמה אתם בגב של החינוך הבלתי פורמלי, בבדיחות הדעת כמובן...    

הדבר השני הוא הסיפור של המקצועיות. בגלל הסיבה הראשונה, ארגוני הנוער מסוגלים לתת חינוך מקצועי ותנועות הנוער מסוגלות לתת חינוך שאנחנו קוראים לו "חינוך כּוּלִי". כלומר, תנועות הנוער, כדרכם של ילדים מחנכים ילדים, נוער מחנך ילדים, ייגעו במגוון נושאים שקיים: מעגל השנה; תיקון עולם; פערים בחברה; כלכלה; שילוב ילדים עם מוגבלויות; דאגה לבעלי חיים – יש פעולות על זה. כל מה שרק רוצים מעולמם של הילדים, גם מה שחשב עליו המטה וגם מה שלא חשב עליו המטה, אלא בא באותו הרגע מאוכלוסיית הילדים – זה מה שתנועות הנוער ייגעו בו, אבל הם ייגעו בו בעומק שנוער מסוגל לגעת בו: גם אם הוא הכין את עצמו בבית; גם אם הוא קרא בוויקיפדיה; גם אם הוא השתמש בכל המערכים שהתנועות עשו. 
         
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הוא יביא משלו.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הוא יביא ממה שהתנועה הביאה לו ומה ששלו, אבל מה שמוגבל להכנה שהיא מצומצמת. המדריך בתנועות הנוער מכיר, הוא יושב לילות כימים, אבל זה לא ישווה למה שבעל מקצוע יכול להביא.

בארגוני הנוער, אני אקח למשל את מד"א כדוגמה טובה או את הקונספט של חוגי סיור. יש מבוגרים שזאת עבודתם, זאת ההתמחות שלהם והם מנחילים אותה לצעירים.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הוועדה סיירה באחת הגיחות באחד המקומות שלהם, והיינו נוכחים בקבוצת דיון שעשו ארגוני הנוער הדרוזיים, הערביים, הישראליים, דתיים וחילוניים במעגל אחד גדול, והציפו סוגיות שהחברה הישראלית מעודדת אותן.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

זה משהו אחר. זאת אומרת בדיון כזה בוודאי שהנוער הוא נוער הוא נוער.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אבל המובילים הם מדריכים בוגרים.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

זה גם בסדר, אבל אני אומרת שבפעילות השגרתית, למשל בפעילות השגרתית של מד"א יש שלבים של החייאה כזאת ואחרת והכנסת מחטים מפה וטיפול על האמבולנסים ככה, ואלה שלבים מאוד מאוד מקצועיים שמונחלים על ידי אנשי מקצוע. זאת אומרת, לא יעלה על הדעת לשלוח ילד בכיתה י"א - - -

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הבאת דוגמה קיצונית.

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הדוגמה קיצונית, אבל זה הקונספט – לזה זה מיועד.

אנחנו רואים למשל יתרון גדול של ארגוני הנוער לפעמים בחירום, שאפשר לקחת מדריכים בוגרים שלא זקוקים לאישורי הורים ולעשות איתם דברים שאתה לא יכול לעשות עם חבר'ה צעירים יותר שזקוקים לאישורי הורים. אז זה הקו השני. 

הדבר השלישי הוא הגשמה. תנועות הנוער בהגדרתן מחויבות לחנך להגשמה וגם להראות בפועל שהן מגשימות. זאת אומרת, כל חניכי תנועות הנוער הולכים לצבא כצעד ראשון - - - 

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הן נמדדות?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

הן נמדדות. יש לנו אחוזים מהצבא. אנחנו יודעים ש-97% או 98% מהם הולכים לצבא. אלה מספרים יפים.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אבל  זה דיווח שהחיילים מדווחים, שהם היו - - -

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

זה דיווח של משרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 דורש. שואל.
     
 << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מהו המבחן להגשמה עבורכם? זה שירות צבאי?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

  המבחן להגשמה הוא חינוך לשירות צבאי או חינוך לשירות אזרחי או לשירות לאומי או חינוך להתנדבות, י"ג ממוסדת, למשל כמו שקורה היום בחברה בהיכלי ענ"ג (ארגון נשות גור).

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שי"ן-שי"נים?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא רק שי"ן-שי"נים. אם תנועה חרדית מראה שיש לה מערך מתנדבות של י"ג מסודר ושיטתי שפועל 40 שעות בשבוע כמו שי"ן-שי"ן – זה גם מקובל מבחינתנו, כדי לא לצמצם אוכלוסיות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כשאת אמרת: "נמדדות", האם משרד החינוך דורש את הדיווח הזה מתנועות הנוער?

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כי אמרת לי ישר: "הצבא".     

 << דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

לא. אנחנו מדברים על משרד החינוך, וזה הפועל היוצא. תראה, היינו בבעיה אם היו מגישים לנו תוכניות הכנה לצה"ל והיינו רואים שרק 50% הולכים לצבא, אז כל התוכניות שלנו לא היו, עפעס, מי יודע מה.

 אבל יש פה דיווח משני צדדים. מצד אחד, מוגשות פה פניות והן מאוד מרשימות וגם הולכים בפועל לראות את הדברים האלה קורים בשטח. זאת אומרת, שיש ההכנה לצה"ל. רוב התנועות הן ציוניות, וגם מי שלא ציונית פועלת בתחומים שלה מאוד קשה, גם לפעמים תוך יצירת "סטייטמנט" באוכלוסייה שלה ויצירת דברים חדשים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. נעשה הפסקה כאן, וניתן לאחרים.

<< דובר >> אירית ברוק: << דובר >> 

מצד שני, בארגוני הנוער לעומת זאת לא נדרשים להגשמה בכלל. זאת אומרת העניין של ההגשמה גם לא נבדק וגם המדינה אומרת שהיא תומכת ללא הרכיב הזה של ההגשמה.

 << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תודה. גברתי תוכל להעביר לנו לוועדה – כפי שאמר היושב-ראש, זה לא מוקד הדיון הזה, אבל נשמח להכיר את מבחני התמיכה של התנועות ושל הארגונים בצורה מסודרת. תודה גברתי, ואני אשמח שתעבירו לי.

 << דובר >> יהודית גדלי: << דובר >> 

כן. כן. רשמתי.  

היו"ר יעקב מרגי:

בגדול, הם מפורסמים?

אירית ברוק:

בוודאי. הם מפורסמים ברשומות המדינה.
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שלטון מקומי, יש שלושה שותפים באדם. בדקתי בדוחות – בדרך כלל שלושת השותפים באדם הם אביו, אמו והקדוש ברוך הוא – למי שעדיין מאמין - -

 << דובר >> הדר אליהו: << דובר >> 

אמת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

    - - אם לא יחשדו בי בהדתה – ובתנועות הנוער ראיתי בדוחות מה זה שלושה שותפים, שכשיש שותף מרכזי, והוא ההורים, שמיד נשמע אותם. השלטון המקומי הוא שותף, ועם משרד החינוך זה ארבעה שותפים. דברי אתנו בכלל על החינוך הבלתי פורמלי, בבקשה.

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

אני מבקשת לברך ולהתייחס מהמיקרו אל המקרו, כי אני חושבת שמה שאמרת בתחילת הדיון, זו מבחינתי האמירה הכי משמחת, שהדיון הזה, כפי הנראה, יהיה הדיון הראשון.
              
מרכז השלטון המקומי שם לעצמו כאחת מהמטרות המרכזיות לקדם את תחום החינוך הבלתי פורמלי בכל מיני דרכים, ואחת מהן היא כל נושא התקצוב. אז קודם כול אני שמחה מאוד שתהיה לנו ההזדמנות גם ללמוד וגם לקדם דברים באמצעות הוועדה. 

אחד הנושאים שאנחנו חייבים לדון בהם הוא קודם כל מהו חינוך בלתי פורמלי. אני בטוחה שאם נעשה עכשיו סבב – ותקדים שיושבים כל כך הרבה יהודים אז מספר הדעות הן לא כמספר האנשים – אנחנו נקבל עוד תשובות כפול על כפול מכל אחד מה הוא חושב: מה הוא חינוך בלתי פורמלי, מי הוא קהל היעד.

יש כאלה שיגידו שבית ספר של החופש הגדול הוא לא חינוך בלתי פורמלי ויש כאלה שיגידו שכן. אני חושבת שזוהי איזושהי הסכמה שהשולחן צריך להגיע אליה לפני שאנחנו בכלל מדברים על הדבר הזה, כי אין הסכמה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני אומר לך, אמנם אני לא משפטן, אבל אם שאלת כבר: כל מה שלא בהגדרה של חוק חינוך חובה חינם, למרות שהחינם לא מתקיים, חוק חינוך חובה. כל מה שהמערכות נותנות בתחום החינוך מעבר לזה הוא חינוך בלתי פורמלי. 

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

אני מקבלת את דעתך. אני מקווה מאוד שכלל השטח מיושר עם האמירה הזאת. זה דבר אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בחיים לא תמצאי.

 << דובר >> הדר אליהו: << דובר >> 

נכון, אבל מותר קצת לחלום, שאם לא – לא היינו פה.

המדינה משתתפת בכל מיני דברים, כפי שתיארה פה אירית ברוק, ויש עוד דברים. אני חייבת לציין שמרבית הדברים שהמדינה מתקצבת נכון להיום לא נמצאים בכלל בבסיס התקציב. אין ספק שהמהלך שאתה כבר לוקח אותו כטבע ברור ברשויות המקומיות, של תפקיד מנהל יחידת הנוער הוא סדור, מסודר ומתוקצב. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את חושבת שהאמירה שלי הייתה לחינם? גמרנו, זה כבר הוטמע, קדימה. צריך להטמיע אותו גם בספר התקציבים.

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

נכון. קרה דבר מדהים. יש את כל הסיפור של תקציבים לתנועות הנוער ולארגוני הנוער שבהזדמנות זאת אני רוצה להגיד שבלי ספק מדובר פה בפעילות חינוכית וערכית מהדרגה הראשונה. 

זה לא מונע מעצמנו את האחריות לקיים דיון אמיתי לגבי העלויות. אני אישית נמצאת זה הדיון השלישי בנושא הגבייה לתנועות הנוער. שני דיונים היו בוועדה לזכויות הילד וזה הדיון השלישי. אני חייבת לציין, במחילה מכבודם של כל המעורבים, שלא הייתה שום התקדמות. אפילו להגיד: "או-קיי, זה בסדר", גם זה לא נאמר. גם להגיד: "הסכום הזה בסדר, ואפשר להתקדם הלאה", גם זה לא נאמר, וצריך גם להחליט אם מקובל עלינו או לא.

יש את הסיפור של תקציבים נוספים כמו תוכנית הצפון, כמו ששמענו פה על "הדרך החדשה" וכל מיני תקציבים שיושבים בצורה צבועה, ואכן נותנים מענה בחינוך הבלתי פורמלי לאוכלוסיות מסוימות. האם התוכניות הללו נותנות מענה לכל האוכלוסיות הפריפריאליות, אם הגיאוגרפיות ואם החברתיות, שהיינו רוצים? ממש לא. הן נותנות מענה, הן ראויות, ואני ממש מברכת עליהן.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

המספרים מדברים בעד עצמם. לא כולם נהנים.

 << דובר >> הדר אליהו: << דובר >> 

נכון, וזה נושא שאנחנו חייבים להעלות אותו על סדר היום, כי כל הזמן אנחנו שומעים שנותנים ונותנים, אבל חבר'ה, זה לא מספיק. החינוך הבלתי פורמלי מהווה את אחד הנדבכים המרכזיים שהילד חווה במהלך היום. מ-08:00 עד 14:00 בממוצע בבית הספר, ומה קורה אחר כך?

כל הדברים האלה, יסכימו איתי כולם שאנחנו גם לא יודעים מה יהיה איתם מחר בבוקר. היום יש אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר.

אתקדם ואדבר על הקולות קוראים שצוינו פה: "נוער בוחר ערך כדרך" הוא קול קורא של משרד החינוך שהוא בעצם תקצוב לרשויות המקומיות לפעילות השוטפת במהלך השנה. אותו תקציב שמגיע לרשות המקומית ליחידת הנוער כדי לקיים אי אלו פעילויות שהיא ממילא עושה, כפי שאמרה אירית ברוק.

התקציב הזה עמד, תקנו אותי, בסביבות ה-10 מיליון. השנה הוא כבר ירד ל-4.8 מיליון. יש מכתב של חיים ביבס, לא מהיום אלא מלפני שנתיים וגם מלפני שנה, לשר החינוך: "ידידי, מה קורה?". לא מספיק שלא עושים עם זה כלום – גם מורידים מדי שנה את הסכום. 

זאת מציאות שהיא בלתי אפשרית כשהרשויות המקומיות לוקחות על עצמן נתח גדול מאוד של החינוך הבלתי פורמלי, כי כפי שנאמר פה – 30% בתנועות – ואתם יודעים שיש גם שונוּת בין הרשויות וביכולות שלהן – אם בתנועות ואם בארגונים, ומה עם כל השאר? מישהו צריך לדאוג לנוער הזה. ועוד פעם משיתים את הדבר הזה על הרשויות, ויש רשויות שיכולות ויש רשויות שלא יכולות. זה משהו שאנחנו חייבים לדון בו. הרי הילדים והנוער אותו  - - -

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לסיכום.

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

רק משפט על זה, וסיכום. הרי הילדים והנוער – תקנה 11.2 מיליון שקלים לפעילויות הקיץ כפי שנאמר. אנחנו הגענו למצב עם push מאוד רציני לרשויות: תמלאו, תמלאו, תמלאו.

העוגה לא משתנה, אבל הנתח לכל רשות הולך וקטן, כאשר יש פערים גדולים מאוד בין הרשויות הקטנות לגדולות. הקטנות לא בהכרח יכולות תקציבית. את כל הסיפור הזה של היחס בין הגודל למצב הסוציו-אקונומי כולנו מכירים. 

בשורה התחתונה, נשמח מאוד שהוועדה תיקח על עצמה להיות שותפה, ולהיכנס לעומק של החינוך הבלתי פורמלי ולעשות סוף סוף איזשהו מיפוי אמיתי הכי מקיף שיכול להיות של כל מיני תקציבים שניתנים למדינה: אם נגב-גליל, אם תוכנית הצפון, אם התוכנית לערבים ולאתיופים וכולי, ולקבל איזושהי תמונה גדולה.

אני בתפקיד שלי קרוב לשלוש שנים וזאת אחת מהמשימות שלי. אני מרגישה שאני די שולטת בחומר, ועדיין אני יודעת להגיד לכם שאני לא יודעת כלום, כי זה מין עולם שהוא לא ברור עד הסוף.
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 המשרדים שנקבת בשמם לא מדברים אחד עם השני? כל אחד בעצמו.

 << אורח >> הדר אליהו: << אורח >> 

לא בהכרח, לצערנו הרב, ולא רק בתחום הזה, וחבל. אנחנו פה למטרה אחת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. זאב גולדבלט.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

אדבר בקצרה ואקרא מהכתב כדי להשאיר זמן לשתי האימהות שהגיעו מבית אריה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם הן נרשמו.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

הן נרשמו.
      
 << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> 

על תרומתן של תנועות הנוער אין חולק, שלא יהיו אי-הבנות, ורצוי לעודד את כל בני הנוער להצטרף אליהן. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול. נבצר מאתנו בפורום ועדי ההורים היישוביים להבין את הסיבה לסכומי העתק אותם נדרשים ההורים לשלם בעבור הפעילות. אתמקד, מן הסתם, דווקא בתנועה הגדולה ביותר, הצופים, לא בגלל שהיא יוצאת דופן. 

כדי לסבר את אזנה של הוועדה – ואני מלין גם על משרד החינוך, כי הוא ציין סכומי סבסוד – נכון שדמי הרישום יוצרים אשליה של זול, זה 700 שקלים בשנה. צריכים לזכור שההדרכה מתבצעת ללא עלות, כי היא ניתנת על ידי המדריכים שהם בני נוער בדיוק כמו החניכים שלהם. 

אבל לזה צריכים להוסיף: בין 600 ל-1,100 שקלים למחנה קיץ; 1,100 שקלים למחנה פלוס קורס מסכם; פסח וחנוכה – 550 שקלים לפחות לכל חג; מחנה שבטי – עוד 250 שקלים; מדים – כל פריט 50 שקלים, זאת אומרת סט עולה 100 שקלים; למחנה אתה צריך - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לכל ילד בתנועת נוער יוצא 3,000 שקלים.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

מינימום, אם לא יותר.
  
 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

בין 3,000 ל-4,000 שקל בשנה, וזה בלי דמי הרישום, אלא רק על הנלווים. 

יש גם פער אדיר בין השבטים השונים. סתם כדי לסבר את האוזן – טיול שבת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה עולים דמי הרישום?    

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

דמי רישום עולים 700 שקלים.

<< דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

על ילד שני – אין הנחה. על ילד שלישי – אין הנחה.

<< דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

כשאני מדבר על 4,000-3,000 שקל – זה לילד, לחניך – ואין הנחות. זאת אומרת שצריכים לעשות את המכפלות.
   
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה טפסים צריך למלא כדי להירשם?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אין טופס. זה במחשב.  

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

צריכים חתימה.  

זאב גולדבלט:

כדי שלא יהיו אי-הבנות, יש גם פער- - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מועצת ארגוני הילדים והנוער, כמה צריך לשלם? מה גובה דמי הרישום?
  
 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

ברוב ארגוני הנוער זה דמי רצינות מאוד מאוד בסיסיים.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה הם בערך?

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

לא יודע. נגיד בין 200 ל-300 שקלים, ויש כאלה שמסבסדים.    

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תוכנית שאקל.  

 << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> 

תרשה לי רק להשלים.

יש גם פער, דלתא עצומה בין השבטים השונים, ואתן דוגמה. בשבט יהוד טיול שבת עולה 190 שקלים, אבל באותו שבט לאותו מסלול בדיוק, ואני מדבר על תל-חדיד לצורך העניין, העלות היא 310 שקלים. זאת אומרת כמעט פי שניים.

ביטוח – עוד 200 שקלים, למה? הרי אנחנו העברנו יחד את חוק ביטוח תאונות אישיות של כל תלמיד בישראל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

זאת בדיוק הנקודה. אז בשביל מה לוקחים עוד כסף? ככה, כי אפשר, שיטת מצליח.

חלק מהפעילויות הן נגזרת מכל מיני דברים שלי קשה להבין אותן.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אבל בתנועות נוער יש אקסטרים?

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

עוד מעט אדבר על זה.

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

תכף אני אתייחס לזה.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

עלויות שכר עצומות. כדי לסבר את האוזן, אני לוקח רק מ"ישראל היום" מ- 2016, זאת אומרת, מלפני שנתיים. טוענים שעלות השכר של ראשי התנועות היא בין 34,000 ל- 42,000 שקלים בחודש. 

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

של מי? שכר של מי?  

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

אמרתי, של הצמרת של תנועות הנוער. אני רק מצטט מ"ישראל היום".

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

מה זה צמרת?  
  
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רק תרשה לי משפט. כשמצטטים בעיתונות או בכל כלי תקשורת שכר של מאן דהוא – לוקחים את זה מהדוחות: העלות חלקי שניים עשר. תפחית עלות מעביד, שלפעמים היא ,28% כולל עלות מעסיק, ותפחית ברוטו.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

 אני מדבר על ברוטו, אתה צודק.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אבל אני לא רוצה להיות הסנגור שלכם, מועצת תנועות הנוער.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

טוב, תן לנפתלי דרעי שיגיד מה השכר.

 << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> 

אז התחלנו לחפש איפה מסתתר עוד כסף. מסתבר שחלק גדול מהפעילויות הן נגזרת של הכתבת ספקים. פשוט מכתיבים את הספקים לשבטים השונים, כמובן על ידי ההנהגה הראשית: אם זה הסעות, אם זו אבטחה, אם זה רופא. קיבלתי דוגמה של  רופא שקיבל בעבור 24 שעות לליווי מחנה 6,000 שקלים.  אתם יודעים מה, כולנו יחד כאן מקבלים 6,000 שקל ליום. אני לא מכיר כזה דבר, ליום עבודה 6,000 שקל. 

התוצאה היא, כמובן, שההורים נדרשים לשלם קרוב ל-4,000 שקלים לכל ילד. זו עלות בלתי נסבלת וזה עול עצום. לכן אנחנו מצטרפים לקריאת מרכז השלטון המקומי, ומבקשים את התערבות הוועדה כדי ליצור רגולציה בתחום. 

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נשמע את מועצת תנועות הנוער.

 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

אני מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. זה ארגון גג של תנועות הנוער. 

ראשית, אני רוצה  להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה. אני חושב שהוא חשוב. הפתיח של הדברים שלך תמצת בדיוק את הנקודה העיקרית.

חשוב לדעת שהחינוך הבלתי פורמלי, ותנועות הנוער בתוכו, לא מתוקצב על פי חוק. התקציב שמגיע לתנועות הנוער הוא נגזרת של נוהל תמיכה, וככזה הוא מגדיר סכום ולא משנה כמה יש ב - - - 
         
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמה שנים הנוהל קיים ברציפות?

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

מתחילת שנות ה-90 כשנגמרו האיחודים והתחילו נהלי תמיכה.
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

משנות ה-90 ועד היום אף פעם לא ביטלו אותו?

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

נוהל תמיכות – לא. לא שינו אותו.
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא משר כזה ולא מממשלה כזאת?
 
 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

לא. שינו את הקריטריונים, אבל לא אותו.

צריך לזכור שנוהל כזה בעצם לא מעודד אותך להרחיב את הפעילות, כי ככל שיהיו לך יותר ילדים תקבל פחות פר ילד. 

דיברה אירית ברוק על תהליך האומדן שהיה ב-2014–2015, ומאז הייתה גדילה מאוד משמעותית. התקציב של תנועות הנוער לא גדל בארבע השנים האחרונות, למעט תוכנית "אתגרים", שזה ספציפי לתוכנית "אתגרים", אבל התקציב הלך וקטן פר ראש בשנים האחרונות.

אני מסכים איתך שהעלות המרכזית מגיעה מגבייה מהורים. בסופו של דבר, כשאתה פורט את העלויות של הפעילויות ובודק אותן, אז אתה רואה שבשנים האחרונות כל סיפור הרגולציה של רפואה, ביטחון, בטיחות וכולי – מגדילים לנו את ההוצאות בעשרות אחוזים.

אותם 100 מיליון של משרד החינוך מהווים 20%-25% מתקציב תנועות הנוער. ואתה אמרת כמה מגיע מההורים – זה פחות או יותר קרוב למספר שציינת.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא מסתדר לי 25%.

כי << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >>


כי אם תקציב משרד החינוך  - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אה. ממשרד החינוך, מהעוגה. בסדר.

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

כן, אותם 100 מיליון שקלים.

כשאתה בודק אם העלויות הן יקרות או זולות, צריך לזכור שיש 13 תנועות נוער. 

נציג של ועדי ההורים בדבריו התרכז בעיקר בתנועת הצופים, ונציגי תנועת הצופים שנמצאים פה יוכלו להשיב על הדברים שהוא אמר, אבל אותם דמי חבר של 695 שקלים הם הרף העליון, ומרבית תנועות הנוער לא מגיעות לרף הזה. הן גובות סביב 200–250–300 שקלים, וכן יש הנחות. לא אתייחס לדוגמאות הספציפיות, כי אני לא מכיר את הנתונים, אבל צריך לראות את התמונה הכללית והגדולה.
    
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


תן לי בדקה, דקה וחצי את המסר המרכזי שלך, ואני חייב לעבור לדוברים אחרים.

 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

בסופו של דבר, כשאנחנו בודקים לדוגמה את טיולי תנועות הנוער – אנחנו לפני טיולי חנוכה בעוד חודש, ואנחנו בודקים כמה עולה טיול של שלושה ימים או ארבעה ימים שעושות התנועות, פר יום – זה זול יותר מהתעריף שקבעה הוועדה הזאת לבתי הספר. המרכיבים הם אותם המרכיבים: צריך אותו חובש, ואותו מאבטח, ואותו אוטובוס ואותו אוכל. זה אותו חוזר מנכ"ל לשנינו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

איפה אתם לנים?

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

בשטח.
     
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בטיולים של בתי הספר לא לנים בשטח.

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

בסדר, אבל עדיין אנחנו זולים ב-25% בממוצע מהטיולים האלה.

נאמר פה לגבי הביטוח - - -  

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

וגם לישון בשטח כרוך בעלויות של הקמה. זה, להבדיל, כמו חתונה שאתה בא לאולם לעומת חתונה שאתה מקים את הכול בשטח. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה הרבה יותר יקר.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

מה זה משנה? הוא לא שֹם ֹשם תאורה ושירותים וכן הלאה? זה עולה מלא כסף.

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

כשבאים היום לשטח אז הרשויות מחייבות אותך להביא שירותים, להביא הכול, כל מה שצריך.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

כן, את הכול הוא צריך להביא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מכובדי, בוא אני אומר לך. מכל הנאום הארוך שאמר זאב גולדבלט מהפורום, מה שקלטתי, וזה לפעמים נחלתם של הרבה ארגונים, לצערי הרב, הקטע הזה של - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

השכר של הצמרת?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. אני לא מהצדקנים. אני נגד השתוללות, אבל כשאתה רוצה מנכ"ל איכותי שינהל לך ארגון שמחזיק 30,000 ילדים - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

אתה לא יכול לתת לו 5,000 שקל בחודש.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

100,000 שקל שיהיה.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אפילו אם אלה היו 1,000 ילדים או 2,000 ילדים – אני לא רוצה. צריך לקחת מנכ"ל איכותי. לכן כשהוא אמר 41,000 שקלים כולל הכול –  רבותיי, אני לא שם. מה שכן, אני אבדוק בסוף עם משרד החינוך אם בכלל יש כיוון כזה. יכול להיות שהוא יגיד לך: אלה עמותות, אנחנו נותנים רק מנוהל תמיכות. השאלה היא איפה פה הקטע של ההתייעלות. כשיש לי בררת מחדל נוחה וקלה – ההורים, אז אני כראש השבט, תקרא לזה מנכ"ל התנועה, ראש אזור – מחליט עכשיו על אופי פעילות ולא מעניינות אותי ההשלכות שלה, בסוף מי משלים את העלויות. 

הקטע הזה של התייעלות, ושזה יהיה כמה שאפשר להוריד את נטל התשלומים מהורים, כי אם המדינה עשתה זאת בשנים האחרונות בתחום החינוך, אין שום סיבה שגם תנועות הנוער לא יעשו זאת. בד בבד שהמדינה גם מגדילה את התקציב. הקטע הזה של ההתייעלות צריך להיבדק, ולא: "אנחנו נחגוג כי יש תמיד מי שישלים את הדלתא הזאת, כי העוגה של משרד החינוך קשיחה והעוגה של השלטון המקומי קשיחה". מה נשאר?


 << אורח >> זאב גולדבלט: << אורח >> 

ההורים.         
            
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברירת המחדל – ההורים. ההורים רוצים את ההשתתפות של הילדים בתנועות הנוער. ההורים רוצים להעצים את הילדים, ואסור שזה יהווה להם נקודת חולשה בקטע הזה, כי יודעים שאין ברירה – זה לקוח שבוי. 

 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

אנחנו נשמח להעביר כל נתון שמתייחס גם להתייעלות וגם למרכיבי העלויות.

דבר אחרון, דובר על ביטוח. זה עולה, כבר פעם שנייה שאני שומע את זה בוועדה. הביטוח שאתם מדברים עליו לא מכסה אותנו. אתם יכולים להציג את זה איך שאתם רוצים, אבל הוא לא מכסה.

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

אותך – לא, את הילד – כן.

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

אבל אני עושה ביטוח לתנועת הנוער ולא רק לזה. אתה צריך לכסות את עצמך.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זאב גולדבלט, כאשר הוא אמר "אותנו" הוא התכוון לילדים.

 << דובר >> נפתלי דרעי: << דובר >> 

התביעה תגיע לתנועת הנוער. היא לא תגיע למשרד החינוך. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

צריך לבטח פעמיים?

קריאה:

זה לא בביטוח.

נפתלי דרעי:

זה לא פעמיים.

<< דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה כמו ביטוח בריאות, אותו דבר.           

<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מכובדי, השולחן הזה חוקק ותיקן חקיקה שהייתה במשך 70 שנים, שהסתבר שאגודות הספורט הכריחו - -

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

כן, לשלם ביטוח 
 
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

- - בני נוער ברמות סיכון לא מקצועיות, וייעלנו זאת. בהתחלה הם התנגדו, התנגדו, התנגדו, והיה כפל ביטוחים. בסוף, כשאתה בא לתבוע , מה הוא התצהיר הראשון שאתה חותם עליו? האם יש לך פוליסה שמכסה, וכולם מחפשים את הכסת"ח שלהם. אז אם יש כפל ביטוחי – לכן אני לא אומר בצורה נחרצת, לכן קפצתי מיד לאקסטרים, אבל כשהולכים לצאת למכרז של פוליסת ביטוח לילדים בתנועות הנוער – צריך לקחת יועץ מקצועי ולבדוק עד איפה מכסה הפוליסה של ביטוח תאונות אישיות, ועל הדלתא הזאת נבטח. לא נזרוק הכול.

רבותיי, אנחנו במשק הפרטי שלנו כושלים בכך ולפעמים מבטחים את עצמנו בכל מיני ביטוחים שונים ומשונים שבסוף אין לך אלא אחד.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

כפל. כפל ביטוחי.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 כל שכן, אתם תצטרכו לבדוק את זה. לא יקרה כלום. 
  
 << אורח >> נפתלי דרעי: << אורח >> 

לקחנו ייעוץ ביטוחי, בדקנו את הדברים האלה, ואני מוכן גם להעביר לך.

דבר אחרון, אני רוצה בהזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש, להזמין אותך ואת חברי הוועדה גם לסיור בתנועות הנוער ולא רק בגופים האחרים, כדי שתכיר מקרוב ותשמע את הילדים בעצמם.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

אתה לא רשום?
  
היו"ר יעקב מרגי:

אתה יודע, אני מרוקאי, והמרוקאי לא הולך לאן שלא מזמינים אותו. ארגוני הנוער הזמינו אותי...

נפתלי דרעי:

אני מזמין אתכם. 

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו צריכים לסכם. יש לנו ארבע דקות. בית אריה. מה עם הכביש העוקף בבית אריה?

קריאה:

נשארו עוד שני קילומטרים. 

 << אורח >> רינת הררי: << אורח >> 

קודם תודה רבה שניתנה לנו הזדמנות להשמיע את הקול של ההורים. אני רואה את המדים של הצופים וכולי מלאת הערכה. 

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

גם הילדים שלך בוגרים, או שאת?

רינת הררי:

הילדים שלי: שתי הבנות שלי רשג"דיות ב"צופים". הבן שלי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

את יודעת שיש דיון עוד מעט על הצופים.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

 	אני נשארת פה. התחלתי לאהוב את המקום, נראה לי שאשאר איתך עד סוף היום.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


אל תאהבי את הנושא רק... את הנושא הבא אל תאהבי...

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

ההטרדות?

 << דובר >> זאב גולדבלט: << דובר >> 

אתה רואה: היא אוהבת אותך, לא רק את הנושא.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מותר לה...

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

קודם כול, תודה רבה שניתנה לנו הזדמנות. הכרנו את זאב גולדבלט ככה בדרך לא דרך. כבר שנתיים אני בתוך הנושא הזה, מנסה לחפש תשובות. 

אני הורה לשלושת ילדיי, שתיים מהם רשג"דיות בצופים. כפי שאמרתי, הצופים זורמים בעורקים שלנו אבל הגענו למצב שעם כל הערכים של הצופים היא הפכה להיות תנועה יוקרתית ביותר ופחות ערכית לצערי. לא אוסיף על מה שזאב גולדבלט אמר על כל העלויות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אין לנו זמן. יש לך דקה.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

לא, הגעתי לפה במיוחד מהעוקף.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את יודעת מה זה דקה לדבר בכנסת? חבר כנסת עולה לנאום, אחרי שהוא שואף להגיע לכנסת  במשך כל החיים שלו – נותנים לו שלוש דקות. אז לך יש דקה.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

אתה חוטף לי מהזמן. 

רק לסבר את אוזניכם, מהמחנה קיץ שעולה למעלה מ-700 שקלים, גם אני בתור הורה משתתפת במחנה הקיץ – אני מבשלת ב-40 מעלות בצל. ככה שבאמת הצופים בשבילנו היא תנועה מאוד ערכית. 

הילדים לא ישנים בצימרים – אני לא יודעת מה אתם חושבים – הם ישנים על חול. 

אני מודעת לכל העלויות מסביב, אבל זה לא מגיע לכל העלויות המטורפות שאנחנו משלמים. בכל מכתבי התשובה של הצופים שנענינו הם דיברו של על סבסוד. אני חייבת לסבר את אוזני כולם, לא נעשה שום סבסוד – אימא לארבעה ילדים בצופים משלמת אותו הדבר, בלי הנחה של שקל.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כמו אימא של ילד אחד?

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

כמו אימא של ילד אחד. אין הנחה של שקל. זאת אומרת שהסכומים הם  - - -

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

וכל פעם 700 שקלים דמי רישום?

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

לא. לא. חבר'ה זה לא 700 שקלים.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

למרות שזה אותו שם האב , אותו שם האם ולמרות שזו אותה כתובת?

 << אורח >> רינת הררי: << אורח >> 

כן. אני הורה יחיד לשלושה ילדים, ולא קיבלתי הנחות, ואחרי שכבר התעקשנו על הנחות אז הפנו אותי להנהגה ששם קיבלתי בערך 25 דפים למלא כדי לקבל את ההנחה. כשהגעתי לקטע שאני צריכה למלא ולמַסכן את עצמי – מצטערת, אני לא עושה את זה.

ובאמת , אני שוב פעם אומרת: אני תורמת לצופים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. הבנו.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

זהו? מתי אני יכולה להמשיך לדבר?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

יהיו עוד דיונים. תודה רבה לך.

נציגי הצופים, זכות התגובה, לפני שאני נועל את הדיון.

 << אורח >> לימור רובין: << אורח >> 

שלום לכולם, אני סמנכ"לית כספים של תנועת הצופים. כמובן גם אני מברכת על הדיון ועל העלאת הנושא. 

תנועת הצופים בשנתיים–שלוש האחרונות, לאור פניות בוועדות שהשתתפנו בהן, אימצה נוהלי סבסוד, בייחוד להנחות אחים. אחים בתנועת הצופים מקבלים הנחה בלי שצריך לבקש שום דבר, בלי שצריך למלא שאלונים. אח שני מקבל 10% הנחה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

 סליחה, אם לשתי רשג"דיות.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

שמשלמות רגיל. 

<< דובר >> לימור רובין: << דובר >> 

אני אימא לרשג"דית ואימא לשתי חניכות אחרות, ולא משלמת רגיל.

רינת הררי:

לא נכון.  

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


אולי רינת הררי לא יודעת את זה. אז יכול להיות שהמידע לא נגיש.   

 << אורח >> דני לויט: << אורח >> 

נבדוק את זה.

רינת הררי:

זה לא נכון.

<< אורח >> לימור רובין: << אורח >> 

אבל יש לנו נוהל.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


יכול להיות שהמידע שלכם או ההנחה הזאת לא נגישה לכולם. זה קורה בהרבה גופים. 

 << דובר >> לימור רובין: << דובר >> 

אין בעיה. אני אגש לדוברת ואברר. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מידע נגיש שווה הון.

 << דובר >> לימור רובין: << דובר >> 

המידע שלנו מופיע באינטרנט וההורים רואים אותו. 

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את יודעת, רמי לוי, יש לו שיטה. הוא עושה מבצעים אבל הפרסומים שלהם - - -

 << דובר >> לימור רובין: << דובר >> 

יש נוהל הנחת אחים וכל אחד יכול לדרוש את זה. אח רביעי לא משלם בתנועת הצופים.       

 << אורח >> דני לויט: << אורח >> 

אגב, זאת מערכת ממוחשבת. היא לא צריכה לבקש.

 << אורח >> לימור רובין: << אורח >> 

מקבלים הנחה ללא שצריכים למלא שום דבר.

לגבי הנחות סוציו-אקונומית – נכון, צריך למלא 12 דפים.

 << דובר >> רינת הררי: << דובר >> 

זה לא סוציו-אקונומיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הלו, גברתי, אם תנהלי ככה את הכספים שלך בתנועת הנוער – את תתפזרי, אז זה לא יפה. 

מר שלומי קסטרו הנכבד ואחר כך בועז אחד העם.

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

שלום, אני מנכ"ל מועצת ארגוני הנוער.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


יש לך דקה וחצי, בגלל האיחור שלך.

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

אתה צודק. יש לי כאן טיוטת דוח שעשינו ואנחנו נפיץ אותו בקרוב, ואני מקווה פה בוועדה, עם פירמת BDO, לבחון יעילות וכולי.

רק נתון אחד: בחינוך הפורמלי, צריך להכיר את זה: פר תקן – 522 שעות חינוך מיוצרות. בחינוך הבלתי פורמלי, על פי הנתונים שלנו, ונציג לך אותם – 8,017 שעות חינוך פר שעת תקן.

אני אומר את זה כי צריך לשים את זה במרחב של החברה האזרחית.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה יכול לתרגם את זה לאנשים פה שלא הבינו? 

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

מאוד פשוט – פי 15. דיברת על יעילות של ארגונים או של תנועות נוער – יבדקו את זה – אז אנחנו נשמח להציג לכם דוח שמציג יעילות מאוד מאוד גבוהה בתשומות שארגוני החברה האזרחית מייצרים החוצה. זה דבר אחד.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בכלל החינוך הבלתי פורמלי?

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

לא. עשינו את זה על כל ארגוני הנוער.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

חשבתי שהתנדבת לעשות על כולם... 

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

דבר שני, 1.4% מתקציב משרד החינוך בלבד מושקע בחינוך הבלתי פורמלי.

דבר שלישי, צריך להכיר שה"אקו סיסטם" הזה של החינוך הבלתי פורמלי, ואני מזמן אותך באמת להיכנס, אולי דרך ועדת המשנה- - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רגע אמרת נתון, תחזור עליו.

 << דובר >> שלומי קסטרו: << דובר >> 

1.4% בלבד מתקציב משרד החינוך כולו מושקע בחינוך הבלתי פורמלי במדינת ישראל בתנועות, ארגוני נוער ומתנ"סים.
    
  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>


תרגם את זה. מ-60 מיליארד שקל כמה זה 1.4%?

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

אנחנו מדברים על סדר גודל של 800 מיליון שקל, משהו כזה. זה סדר הגודל.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ה-1.4% נשמע מעט, ה-800 מיליון שקל – לא מבוטל, אבל עדיין תמיד יש מקום ליותר.

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

אין בעיה. דבר נוסף שאני רוצה להסב את תשומת ליבך אליו ואת ההורים – תדעו שמדינת ישראל רוצה מאוד לתמוך בהיבטים מולטי דיסציפלינריים, דרך כל מיני מקומות. לצערי כל מיני פרשנויות משפטיות חדשות ומוזרות יצרו מצב - -

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כפל תמיכות.

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

 - - של כפל תמיכות, שאני אומר לך, פרשנות רחבה ומיותרת במשרד החינוך מונעת בסוף כספים מאזרחי מדינת ישראל.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תתכבד המדינה ותאגם את המשאבים שלה או שתעשה מיזמים משותפים. הקטע הזה של כפל התמיכות, לצערי הרב, הרבה חכמים מצאו את הפרצות שם ונהנים, ובסוף בסוף זה בא על חשבון האזרח, לכן אל תלין על זה. אתה אולי כיושב-ראש ארגון, קשה לך יותר, אבל אני כאזרח מן השורה אומר לך – יבורכו. צריך לאגם משאבים ולעשות מיזמים משותפים. אף שר ואף משרד לא ייפגע לו האגו שלו אם יתכבד לעשות מיזם משותף עם משרד אחר. 

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

 להיפך, הם דווקא עושים את זה.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה מכפיל כוח. 

 << אורח >> שלומי קסטרו: << אורח >> 

דבר אחרון, העלית פה את סוגית החקיקה. איני יודע מה רוצות תנועות הנוער. מבחינת ארגוני הנוער – אם מדינת ישראל תלך לחקיקה הם ישמחו, כדי להסדיר את הדבר הזה. 

לסיכום, אני רוצה להציג עוד תמונה אחת שהיא תמונת המונופוליזם. כשארגוני הנוער בהחלטה של מדינת ישראל נכנסו לתמונה, לצערי יש גופים, אחד מהם היא תנועת הנוער העובד והלומד, שמייצרים איזשהו מונופול והולכים לרשויות ואומרים: "לא, אל תתקצבו אותם". צריך להכיר בכך שהדבר הזה בסוף גם משפיע ובעיניי זה שתנועה הולכת ואומרת: "לא, אל תתמכו בגופים אחרים, תנו לנו להישאר כמונופול במרחב הזה", זו תקלה מאוד גדולה.   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בדיון שהיה בשבוע שעבר הרגשנו את טשטוש הגבולות בין תנועות פוליטיות לתנועות נוער, וזה חבל. 

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

עם בני המושבים.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תודה. 

רבותיי, אמרתי שזה דיון ראשון. קיבלנו סקירה שטחית מעל פני השטח. אין ספק, פועל יוצא מזה זה הסיכום שלי - - -

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

תגיד לי שנייה, על הכסף של המגזר הערבי דיברת?

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. עדיין לא נגענו.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

אבל זה גם שלהם.

  << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

נגיע לזה. 

אירית ברוק נתנה סקירה, אבל זהו דיון ראשון מבין כמה דיונים שיהיו בסוגיית החינוך הבלתי פורמלי.

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

המשימות של ועדת החינוך במושב הזה הן ההשכלה הגבוהה והחינוך הבלתי פורמלי. תחדד להם.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו נרד לרזולוציות. היום דיברנו על תנועות נוער וארגוני נוער ונגענו קצת בכל דבר. אנחנו כן ניכנס לסוגיה של הרגולציה, לפיקוח ובקרה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

גם בחינות לשנת שירות.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שוב, אני חוזר, אמרתי בפתיח, לכן שלא יצטייר שאנחנו לא מתייחסים. אנחנו מכירים בערך הבלתי מוערך, שלא ניתן להעריך אותו בכמות, של החינוך הבלתי פורמלי בכלל ושל תנועות הנוער וארגוני הנוער בפרט ובכל הפעילויות. אנחנו מכירים בזה, ולכם ההורים, שמעתם דוגמה של אימא אחת שכלואה, רוצה, גאה ומתרגשת על כדי צמרמורת כשהיא רואה את המדים של הצופים, אבל היא מלינה כי אין לה ברירה אחרת. 

זה מחייב אותנו כנבחרי ציבור דווקא להיכנס ולראות איפה המדינה צריכה לתת יותר, איפה תנועות הנוער וארגוני הנוער צריכים להתייעל יותר, איפה התכנים הערכיים והפדגוגיים יוכלו להיות מועצמים יותר. בשל כך אנחנו כאן.

בועז אחד העם, בקצרה, כי זה יהיה בדיון הבא.

 << דובר >> בועז אחד העם: << דובר >> 

משהו קטן. אני רוצה לדבר על ילדים ונערים, נוער עם מוגבלויות. אני חושב שתנועת הנוער היא אחד ממוקדי החיברות שיוצרים את הדבק הכי חזק, ולצערי אני חושב שזה נעדר. 

רק לא מזמן הוקמה תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", אבל זה עדיין לא מספיק. אני יכול להגיד שאפילו מניסיון אישי, אני נפלטתי בגלל זה מחוסר נגישות וחוסר קבלה, ואני חושב שיש פה איזה פספוס.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אז עוד נקודה של נגישות והנגשה. תודה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> 

נכון. נקודה חשובה, דרך אגב.

היו"ר יעקב מרגי:

הישיבה נעולה.    


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>