פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

46
ועדת הכספים
15/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 377
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בניסן התשפ"ד (15 באפריל 2024), שעה 10:12



סדר היום:
 << נושא >> 1. דיון מעקב בנושא פיצויים לתושבי הצפון וסיוע לחיילי המילואים, משרתי הקבע ובני זוגם בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל.
2. דיון מעקב בנושא חובות אבודים- החזר מס ופיצוי בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל. << נושא >> 



נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אלי דלל
שרן מרים השכל
חמד עמאר
אחמד טיבי
נעמה לזימי
משה סולומון
יצחק פינדרוס
נאור שירי


חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה
גלעד קריב
אלעזר שטרן


מוזמנים: 
	יוראי מצלאווי
	–
	סמנכ"ל, משרד האוצר

	אריאל הבר
	–
	רכז צוות ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

	זאב ריינמן
	–
	סא"ל, רע"ן תקציבי אגם כוח אדם ושכר, משרד הביטחון

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים

	אלינה מילקין ברקביץ'
	–
	מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

	חנן פורטמן
	–
	עו"ד, ראש תחום, המוסד לביטוח לאומי

	רמזי גבאי
	–
	יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים בישראל

	מיה הרשקוביץ
	–
	מנהלת איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים בישראל

	ליאור גור
	–
	צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

	רועי כהן
	–
	עו"ד ונשיא, לה"ב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	יורם מועלמי
	–
	יושב-ראש מפלגת העצמאים החדשים כוח חזק

	רמי לוי
	–
	מפלגת העצמאים החדשים

	לירן אביטן
	–
	כלכלן, איגוד לשכות המסחר

	אילנית פינשטיין
	–
	סמנכ"לית כספים, קבוצת אמבר מכון תערובת

	אלה מדינה
	–
	נציגת פורום משפחות הקבע

	הדס וינוגרד
	–
	מקימת ומובילת פורום משפחות הקבע

	יעל היבש
	–
	ממקימות הפורום, פורום משפחות הקבע

	איילת השחר סיידוף
	–
	מייסדת וראש התנועה אימהות בחזית

	יסמין מגל
	–
	בת דודה של החטוף עומר נאוטרה, משפחות החטופים

	אסנת שרעבי מטלון
	–
	אחות של החטופים יוסי ואלי שרעבי, משפחות החטופים

	גיל דיקמן
	–
	בן דוד של החטופה כרמל גת, משפחות החטופים

	בועז מירן
	–
	אח של החטוף עומרי מירן, משפחות החטופים

	שמעון אור
	–
	דוד של החטוף אבינתן אור, משפחות החטופים, פורום תקווה

	אהרון גמזו
	–
	ישובים לא מפונים, כפר סאלד

	אורן פסטרנק
	–
	עו"ד, ענף הפקת האירועים




ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



 << נושא >> דיון מעקב בנושא פיצויים לתושבי הצפון וסיוע לחיילי המילואים, משרתי הקבע ובני זוגם בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל << נושא >> 

<< נושא >> דיון מעקב בנושא חובות אבודים-החזר מס ופיצוי בעקבות מצב הלחימה-חרבות ברזל << נושא >> 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו קודם נותנים למשפחות החטופים, אשרת שרעבי מטלון, בבקשה. 

 << אורח >> אסנת שרעבי מטלון: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי אסנת שרעבי מטלון, אני אחות של יוסי ואלי שרעבי, הם עדיין חטופים בעזה, עדיין. ולכן אני כאן, להזכיר לכם שהם עדיין שם. הם נחטפו מקיבוץ בארי, מהבית, מהמיטות. לאלי הייתה משפחה, כולה נרצחה אשתו ושתי הבנות נרצחו בביתן. המשפחה של יוסי, אשתו ושלושת הבנות ניצלו. אני משערת שכבר כולכם מכירים את הסיפורים, אני לא אחזור על הסיפור. אני קודם כול מודה לכל מי שנמצא כאן, זה אומר שאתם לא בפגרה, ואנשים במדינה הזו והמדינה הזו חשובה לכם ולכן אתם פה, אז תודה. 

אני פה בתחושת פספוס ענקית. לעמוד מול איראן ולא לעמוד מול החמאסניקים זו פשוט תחושת פספוס ענקית. זה אומר שלא שמרתם על האחים שלי, לא שמרתם על היישובים, לא המדינה ולא צה"ל, צה"ל כל יכול וזה רק הלילה שיכולנו לאיראן זה רק מוכיח את זה שצה"ל לא היה שם. אני חושבת שאנחנו חייבים, חייבים, לעשות עסקה, חייבים. חייבים להביא את כולם. אפשר לומר שהמלחמה הסתיימה בעזה, ופשוט להביא אותם. 

אנחנו הולכים לא לחגוג את פסח, אנחנו הולכים לציין את פסח, לציין את זה שיש דבר חירות ואנחנו עדיין בעבדות. אני לא יודעת איך אתם הולכים לציין את פסח; אנחנו בטח לא נשיר, לנו יש חמישה כיסאות ריקים – ארבעה נרצחים, אחד עדיין שם. גם יוסי שנהרג שם – שבוי; אבל אלי, אנחנו מקווים שעדיין חי, ואנחנו חייבים להחזיר אותו ואת כל 131 החטופים שם. החטופים, החטופות, זה אומר נשים, זה אומר גברים, זה אומר ילדים, חיילים, חיילות. הם עוברים גיהינום. 

אנחנו, היה לנו לכולנו לילה אחד של פחד וחרדה מה יהיה? איך נתמודד? והם ואנחנו כל המשפחות החטופות יום-יום אנחנו קמים לבוקר שאין לנו את הפריווילגיה לחוזר לשגרה, לנו אין שגרה. אז אנחנו מבקשים שתכריזו שהמלחמה הזאת הגיעה לסיומה, ושיחזירו את כולם בבת אחת. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, יסמין מגל.

 << אורח >> יסמין מגל: << אורח >> 

אני בת דודה של עומר נאוטרה. עומר גם חטוף בעזה מאז ה-7 באוקטובר. עומר נולד וגדל בארצות הברית וכשהוא סיים תיכון הוא החליט לבוא לארץ להתגייס, והוא חייל בודד בעצם. באותו בוקר הוא סגר שבת ביחד עם הצוות שלו ולא היה להם סיכוי, לא היו שם מספיק כוחות באותו יום.


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

באיזו יחידה הוא היה?

 << אורח >> יסמין מגל: << אורח >> 

הוא בשריון. ואני מאוד מסכימה שכשעולה אפשרות לעסקה אז צריך לוודא שכולם כלולים בעסקה הזאת. הוא בא לפה מתוך אידיאל, הוא בא לפה להגן. אנחנו שמנו אותו שם, המדינה שלחה אותו להגן על היישובים האלה, על המדינה להחזיר אותו ואת כולם. בשלב כזה, אחרי כל כך הרבה חודשים כולם כבר במצב הומניטרי, וזה הומניטרי להחזיר את כולם ולא להתחיל לעשות עסקאות חלקיות. אני פשוט מבקשת שכשעולה האפשרות, להחזיר את כולם כולל את עומר וכולל את כל הגברים הצעירים וכולל את החיילים. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. גיל דיקמן.

 << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> 

שלום, קוראים לי גיל, אני בן דוד של כרמל גת שחטופה בעזה כבר 192 ימים. דובר פה קודם על רגעי האימה שכולנו חווינו בלילות האחרונים וכמה אנחנו יודעים שכל לילה וכל שניה עבור החטופים בעזה הם רגעי אימה כאלה בדיוק. 

אני חושב שאנחנו היום במלחמה אחרת מזאת שהיינו בה לפני כן, אנחנו כבר לא באותו המצב, אנחנו צריכים להתכונן לדברים שהם הרבה יותר מאשר רק המלחמה בעזה, וזה כבר ברור. וראינו מה ישראל מסוגלת לעשות כשיש לה גיבוי של כל העולם מול הכוחות המרושעים שמנסים לתקוף אותנו, ככה פשוט, ארצות הברית ובריטניה, ירדן מצטרפת, עוד מדינות שלא צריך להזכיר את שמן גם הן איתנו. העולם איתנו כשאנחנו ניצבים מול הרוע. 

יש לנו הזדמנות חד פעמית עכשיו לקחת את הקרדיט הבינלאומי הזה ולהציל איתו חיים, וכן את החיים של כולם. הלוואי שאפשר היה לעשות את כולם ביום אחד, אם זה אפשרי כמובן, אם לא אז קודם את מי שאפשר גם אם זה אומר שכרמל בת דודה שלי תצטרך לחכות בתור, כדי שנוכל להציל את כל החטופים והחטופות.

האירוע של מוצאי שבת, הלילה הנורא הזה, המאיים, בסופו יצאנו בגדול כמעט בלי פגע. ילדה אחת בת שבע בכיתה ב' נפגעה ועד כמה שאני יודע עדיין מטפלים בה, עדיין מנסים להציל את חייה, אני מקווה שכבר הצליחו בשלב הזה, אני לא יודע.

אני מבקש מכם, ביקשתי את זה גם בוועדות אחרות, לעצום רגע את העיניים ולדמיין שזו לא רק ילדה אחת שנפגעה, יחד איתה יש 133 אנשים שעדיין שוכבים מוטלים, פצועים, חלקם חיים ברגעים האחרונים של החיים שלהם, חלקם זה כבר מאוחר מידי ואנחנו לא יודעים מי באיזה מצב, אחד מהם בן 86, אחד מהם חגג לפני יומיים 80 וגם הוא שוכב מוטל פצוע. אחד מהם תינוק בן שנה וגם אח שלו, והם שוכבים מוטלים פצועים ואנחנו לא ניגשים אליהם כדי להציל אותם. הם עוברים שם דברים גיהינום ואנחנו לא ניגשים אליהם כדי להציל אותם. 

אחותי סטודנטית לרפואה, היא לימדה אותי שכשיש אירוע רב נפגעים קודם כול ניגשים אל מי שהמצב שלו הכי קריטי, מצילים את החיים שלו כי יכול להיות שאחר כך זה כבר יהיה מאוחר מידי, זה המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. 

אחרי הרבה זמן שבו היו תנועות לכאן או לכאן, משא ומתן כביכול, היום נראה שיש לנו גם את הכוח הבינלאומי, את הגיבוי של העולם, לגרום לדבר הזה לקרות. ישראל היום חזקה יותר ממה שהיא הייתה לפני 48 שעות. תיקחו את הגיבוי הבינלאומי הזה ואת הכוח שניתן לישראל, עכשיו, ותעשו איתו את הדבר היחיד שבוודאות הולך להציל חיים. תחזירו 133 חטופים הביתה. 

תדחו כל שיקול אחר, כל שיקול פוליטי, כל שיקול שאני לא רוצה להעלות על הדעת אפילו, שימו כל דבר אחר בצד, כי אנחנו לא נחלים מזה כאומה. אם אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו נקבל 134 ארונות רק כדי להציל כיסא אחד, אנחנו לא נוכל להחלים מזה, וזה לא מאוחר, לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון כאומה, כחברה, ורק כך ההישגים כמו ההישג האדיר באמת של מוצאי שבת יהיו לא רק תחושה קלה של אנחת רווחה, אלא ממש ניצחון. זה יהיה הניצחון. להציל את מי שאפשר מבין ה-133 האלה, עדיין אפשר להציל את רובם, והדגש הוא על המילה עדיין. יכול להיות שבעוד יומיים זה כבר לא יהיה רובם. בכל דקה שאנחנו מתמהמהים בזה, שאנחנו לא חושבים על פתרונות יצירתיים, שאנחנו דוחים וממסמסים היא אדם פצוע על הכביש שאנחנו מוותרים על ההזדמנות להציל אותו. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. שמעון אור.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

תודה רבה לכם. אנחנו נמצאים ביחד, אני מפורום תקווה, מטה וכולנו ביחד למעשה תחת אותו מצב קשה. אני דוד של אבינתן אור שנחטף ביחד עם נועה ארגמני. תמיד אני מדבר בשם אחי ירון, התאום, שקשה לו כל הסיטואציה הזאת. 

אני רוצה לדבר וחשוב לי לדבר על נקודה של להגיד את האמת. אנחנו כבר שלושה חודשים משקרים לכל מדינת ישראל ולעם ישראל ולמשפחות החטופים. כולם יודעים שלחמאס אין מטרה להחזיר את החטופים, כולם יודעים את זה. כל מי שהולך למשא ומתן הזה, ראש השב"כ וכו', ראש המוסד, כולם יודעים שהחמאס אומר בצורה ברורה אנחנו רוצים לחזור למשילות מלאה בעזה, אנחנו רוצים שיהיה שיקום הרצועה וערבויות בינלאומיות על זה שישראל לא חוזרת ורק אחרי כן נדבר על החטופים, ואנחנו לא יכולים להסכים לזה. 

אז כולם יודעים שכל המשלחות האלה הולכות סתם, וכולם פוחדים. אני מדבר עם שרים, אני מדבר חברי כנסת, אני אומר להם תגידו בקול שאין בכלל משא ומתן זה לא הולך לכלום. הם פוחדים, למה הם פוחדים? שמא הם יצטיירו בתקשורת כאנשים שלא רוצים להחזיר את החטופים, והפוך, כל מי שהולך למשא ומתן הזה הוא גורם לחטופים לא להיות מוחזרים. מכיוון שכולם רואים, העזתים רואים והעולם רואה שחמאס הוא השולט בכל המערכת. 

אני רוצה לזעוק מפה ולומר לך יושב-הראש, אתה בתוך הקואליציה הזאת, תרים גם אתה קול, וגם אתם חברי הכנסת תרימו קול, אין תכלית למשא ומתן, לא תהיה עסקה, כי החמאס לא רוצה עסקה, כי האסלאם לא מדבר עסקה עם אנשים שהם כופרים, רק אם הרגל על הצוואר שלהם, אז מותר להם הודנה, אם לא, אין משא ומתן בכלל. 

אז בבקשה להגיד לכולם את האמת, אין משא ומתן, לא תהיה עסקה ואז ללחוץ על הממשלה להיכנס מיד לרפיח ולפילדלפי ולהראות משילות על עזה ביום שאחרי כדי להחזיר את החטופים, ואז לא תהיה להם מטרה וסיבה להחזיק את החטופים מכיוון שאם ביום שאחרי החמאס לא הולך להיות אז אין מה לעשות עם החטופים. 

צריך להבין, החטופים נמצאים בהמון מקומות, הגוויות נמצאות בהמון מקומות. ייקח לפחות שנה כדי להגיע אליהם. כדי להגיע אליהם בשנה הזאת, החמאס לעולם לא ישתף פעולה, רק אנחנו אחראים על עצמנו. בוא נתחיל להבין, אנחנו אחראים על עצמנו. אני מבקש מכם, בשיחות שלי אני פשוט מתוסכל, עם השרים ועם חברי הכנסת, הם פשוט מתחבאים, מתחבאים כדי להמשיך לשבת על הכיסא שלהם או לא יודע בשביל מה. 

אני מבקש מכם להפסיק עם זה. עכשיו כשאנחנו יודעים שאין עסקה ואנחנו מקבלים את הגיבוי של האומות מסביב, להיכנס, ללחוץ על כניסה מיידית לעזה, משילות על עזה, ביום שאחרי להראות כדי שהעזתים תהיה להם סיבה להגיע איתנו, לתת מידע. 

הבן שלי במודיעין אומר לי שהחמולות התקרבו אלינו, ברגע שהם שמעו שהולכת להיות הפסקת אש כולם התרחקו אחורה. אנחנו קיבלנו מהם מידע, התחיל משא ומתן איתם, הכול הופסק ברגע שהבינו שהולכת להיות הפסקת אש, כי הפסקת אש זה אומר שהחמאס חוזר למשילות. אז אני מבקש מכם חברי הכנסת, אומץ, אומץ להחזיר את החטופים. כמו שלנו יש אומץ להגיד את הדברים האלה מולכם. 

אני רוצה לקרוא לכם דברים שקיבלתי, מזעזעים, אבל צריך אומץ. כותבת לי אחת בפייסבוק 'חתיכת זבל, הלוואי שאלוקים ישלם לך כפרות, נגמרה המלחמה לך מפה, עוף לאלף עזאזל חרא בן כלב', ועוד הוסיפה דברים על גיסתי ועל אח שלי. אבל זה יחידים, צריך אומץ לעמוד מול דברים כאלה. דברים שאני קיבלתי בפייסבוק כי אני אומר את האמת בפנים, אז תהיו גם אתם אמיצים ותגידו את הדברים. ותודה רבה לכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. בועז מירן.

 << אורח >> בועז מירן: << אורח >> 

שלום, אני אח של עומרי מירן, נחטף מנחל עוז, אבא לשתי בנות קטנות, אחת שנה ואחת שנתיים ושבעה חודשים והוא פשוט נמצא חטוף בעזה. ראיתי פה את שמעון, אנחנו ביחד בפורום תקווה, וראיתי באמת את הייאוש שאנחנו כבר מדברים בו, ופשוט נמאס, נמאס לנו להיות צודקים. אנחנו כל הדרך אמרנו שהמשא ומתן הזה עקר ונועד לבזבז זמן, ועכשיו אנחנו רואים את זה, ועכשיו גם ה-CIA יודע את זה, וגם המוסד מודה בזה. המשא ומתן היה עקר והוא בזבז לנו זמן, זמן יקר שאין לחטופים שלנו את הזמן הזה. אתם מסמסתם לנו – לא אתם אישית – הממשלה מסמסה לנו פה זמן שהיה ידוע, אם אנחנו פשוטי העם יודעים את זה שהמשא ומתן הזה היה עקר מההתחלה ואנחנו התעקשנו על זה והנה ההוכחה, לא יצא מזה כלום. 

עוד דבר שאנחנו אמרנו והתעקשנו עליו זה כניסה מיידית לרפיח וסיום המלחמה, ואנחנו אמרנו רק עסקה אחת, ועסקה אחת תהיה רק כשהרגל על הצוואר של סינואר, וגם את זה לא עשו ומסמסו ומדברים איתי עכשיו על הזזת אוכלוסייה למקומות. זה קשקוש וזה עוד תירוץ, וגם פה אני אומר לכם שאני אהיה צודק. אין את העניין הזה של עוד פרק זמן של הזזת אוכלוסייה צפונה. 

יש להם מקום בגוש קטיף, יש להם מקום במואסי, הצבא נכנס מהצד הדרום-מזרחי, אנחנו יודעים שהכיבוש – ואני נכנס בכוונה לפרטים כדי לבסס את הטיעון פה – אנחנו יודעים, אפשר להיכנס מהצד של רפיח דרום מזרח ואנחנו יודעים שהכיבוש הוא איטי, מבית לבית, שכונה לשכונה, יש את כל הזמן שבעולם לאוכלוסייה להתפנות, ולכן אין עכשיו את הזמן הזה של עוד חודש עכשיו לפנות את האוכלוסייה. נקרתה בידינו הזדמנות כרגע, כולנו מיואשים מהמשא ומתן, אנחנו ויתרנו לאמריקאים על תקיפה באיראן, אז לדרוש מהם עכשיו כניסה מיידית לרפיח. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. מאוד קשה לעבור מהנושא הראשון לנושא הרגיל. זה בלתי אפשרי, אנחנו בכל פעם ככה. ראש של בן אדם לא יכול לקלוט את זה בכלל, זה דבר שהוא נורא ואיום.

אנחנו תיאמנו כמה דיונים בשבוע שעבר, בשבועות האחרונים, על כל הנושא של הפיצויים, הנושא של הצפון, הנושא של חיילי המילואים והחובות האבודים, אגב אנחנו דיברנו גם על היישובים הדרוזים שלא נמצאים עדיין בתוך המערכת הזאת, ואנחנו ביקשנו תשובות את מה שיש לכם לענות תשובות, ואת מה שלא אנחנו נמשיך, לא נרפה מזה. 

האם אתם יודעים להגיד האם התחדש משהו בנושא של הפיצויים לתושבי הצפון? אמרנו שהנושא הזה שבו כן הייתה שם סוללה או לא הייתה סוללה? אין חיים בצפון, במציאות אנשים לא נמצאים, מאבדים את הפרנסה שלהם, מאבדים את הכסף. היו אצלי מכפר סאלד, נמצאים פה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היו אצלי מכפר סאלד, לא נמצאים בתוך אותם קילומטרים שנקראים יישובי גבול, אבל הם גם לא רחוקים באופן כזה שהם יכולים לחיות ביישוב שלהם, הם נמצאים בין לבין והם נשארים בלי שום פרנסה, שום כלום. הם לא מפונים, שהחליטו שהם לא מפונים, ולא כל כך מובן למה, אבל הם נשארים בלי כסף, אנשים נשארים בלי לחם לאכול.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושב שגם יש הנחיות סותרות, זאת אומרת אם הם רוצים לחזור לחיים מלאים, מבחינת חלק מההנחיות של בתי ספר, של מיגונים, הם לא יכולים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בוודאי, בסדר אנחנו מדברים על זה שלא רלוונטי כל הטיעונים האלה שיש שם כן שיגורים או אין שם שיגורים ממש לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה שאנשים לא חיים במקום, לא נמצאים בדירות שלהם, לא נמצאים במקומות העבודה שלהם, לא נמצאים במוסדות החינוך, לא נמצאים בשום מקום. הם ייפלו ממש, כלכלית, אני כבר לא מדבר על דברים אחרים אבל כלכלית הם ייפלו באופן כזה שהם לא יוכלו להתקיים. מה יש לכם לומר, רבותיי נציגי הממשלה?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, יוראי מצלאווי אני סמנכ"ל ממשרד האוצר ובהמשך לדיונים הקודמים שהיו אנחנו פנינו לפיקוד העורף, גם ניהלנו דיונים בעצמנו. אני רוצה לדווח בשני נושאים משמעותיים ושאלה אחת שהייתה פה לגבי כפר סאלד, להשיב. 

לגבי הדרוזים, אני יצרתי קשר עם אלוף פיקוד העורף עוד מיד לאחר הדיון הקודם והסברתי לו את המורכבות. אני חושב שהוא הבין ופיקוד העורף בוחן מחדש את הסוגייה הזו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מתי זה היה?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

מיד אחרי הדיון הקודם.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לפני חודש.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לא. 

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

שבועיים, שלושה שבועות? לפחות שלושה שבועות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, אנחנו אמרנו שביום רביעי הקודם זה שבוע.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לדעתי אפילו לא חלפו שבועיים. 

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בשבוע שעבר לא היה דיון, זה היה לפני שבועיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יום רביעי של שבוע שעבר היה שבוע מהדיון, ביקשנו ביום רביעי, נכון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אז שבועיים, תמשיכו, זה שלושה שבועות. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

שבועיים פחות יומיים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

רגע. שאלתי את זה כי, קיבלת תשובה אחרי שפנית?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, נשמע.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אני רוצה לומר שכרגע בגלל מאורעות הימים האחרונים פיקוד העורף לא הספיק להשלים את הבדיקה החוזרת, אבל אני דיברתי עם האלוף אתמול בלילה והם הבטיחו להשלים את הבדיקה בימים הקרובים. אני מקווה מאוד שיועבר לנו מסמך ואז נוכל לבחון אותו ולאשר, אבל אני חושב שיש שם רוח וכיוון חיובי. אני הסברתי להם את המורכבות והחשיבות של הנושא, ואני מקווה מאוד שנצליח לפתור אותו בימים הקרובים. זה לגבי הסוגייה הזו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר הערה על הסוגייה הזו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מתי תהיה תשובה?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

הם אמורים להעביר מסמך מחודש, ברגע שאנחנו נקבל את המסמך אנחנו נבחן אותו כמה שיותר מהר ואני מאמין שבתוך יום נוכל להחזיר תשובה, אבל אנחנו צריכים שהמסמך יגיע. אני מקווה שהם יצליחו להעביר אותו עד לסוף השבוע הקרוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אוקיי, מה שאלת?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה סבבה? אוקיי? אנחנו כמעט שבעה חודשים באירוע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

קודם כול שום דבר לא סבבה, אם זאת השאלה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לשמוע אותך אומר סבבה זה כבר אש. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הדיון היה ב-2 באפריל, לפני שבועיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני יודע, ראינו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו כמעט שבעה חודשים באירוע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בבקשה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא יודע, הקדוש ברוך הוא נתן לי סבלנות. זאת אומרת אני יכול לבוא ולהגיד תשמעו הייתם צריכים לתת תשובה לפני שבעה חודשים, זה כבר שבעה חודשים שאנחנו מתגלגלים עם זה, עשינו על זה ישיבות, לא מעניין אותנו ממכם. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

גפני, לא עם הכול אתם מגלים סבלנות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, חס וחלילה למה לא מעניין אותנו?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

ספציפית בדברים מסוימים יש סבלנות עד אין קץ, דברים אחרים שוברים כלים סוגרים את הוועדה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

שובתים, סוגרים את דלתות הוועדה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

בוא נגיד את הדברים חד משמעית הוועדה נסגרת. למה המפונים מהצפון יש לנו זמן אבל על דברים אחרים אין? סבלנות דווקא לא ניחנה פה לכל דבר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

נבחן את המציאות, נראה את הנתונים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו כשחתמנו על מתווה הפיצויים הראשון האצתם בנו בצדק, כולם צריכים פיצויים ויהיו שיפורים. עד עכשיו אין שיפורים אז אנחנו מרגישים גם מרומים כי האצתם בנו ואמרתם לנו תחתמו על זה כי עכשיו כולם צריכים דחוף לקבל. רועי, נכון? נכון האצתם בנו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בגלל שאם לא היה - - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה עם התוכנית הממשלתית 3.5 מיליארד שקלים שהבטיחו החלטת ממשלה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה התוכנית הזאת? בבקשה הלאה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, הייתי בסיום. אני לא מקבל את שלוות הנפש פה, באמת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אין שלווה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה, איזה נתונים צריך לקבל? על מה? מה הנתונים שצריך לקבל, לבחון, פיקוד העורף צריך לראות את רוח הדברים, תגיד מה זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש שתי סוגיות שהם צריכים לתת לנו תשובות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

איזה סוגיות חדשות נקלעו לפתחם של מקבלי ההחלטות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה רוצה לדבר תגיד לי מתי סיימת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בבקשה, איזה סוגיות?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

יש לי גם סוגיה להעלות אם אפשר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, איזה סוגיות? מה השתנה? מה השתנה בהערכת המצב כלפי היישובים שלא זכאים וצריכים להיכנס?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

האחד זה שאנחנו ביקשנו לשנות את כל השיח בעניין של תושבי הצפון, שיהיו קווי גבול כמו שיש בדרום. יש שבעה קילומטרים, יש 40 קילומטרים, שיהיה את החלק הזה כיוון שאנשים לא נמצאים במקומות האלה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל יש לקונות. עכשיו, מה הסיפור של הוועדה? אנחנו אמורים רגע לעמוד על - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תני לי רגע להשלים. אני ביקשתי לשנות את כל הגישה בעניין הזה ולחזור עם תשובה, זה דבר אחד. 

דבר שני מנותק ומעניין לעניין באותו עניין, זה שלושת היישובים הדרוזיים. אמרתי את זה בישיבה הקודמת, אני אומר את זה גם עכשיו: זה נראה גזענות, זה נראה דבר חמור מאוד שנתקלנו בו כשהיו את הטבות המס ליישובים, לוקחים את היישובים היהודיים שנמצאים באותו קו רוחב ואותו מכניסים בתוך הפיצויים, בתוך החלק הזה של יישובים שנמצאים בתוך הסיוע, והם בחוץ. זה דבר שאנחנו לא יכולים לסבול אותו וביקשתי תשובה גם על זה. מה שהוא ענה עכשיו, מה שיוראי אמר, הוא אמר שהם עדיין בשיטה הישנה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

תשובה ביקשת לפני יותר מחמישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שהשיטה הישנה אומרת שאנחנו צריכים את פיקוד העורף כדי שפיקוד העורף יגיד שיש שם מקום.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מי זה אנחנו? זה הממשלה החליטה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל לפני חמישה חודשים ביקשת תשובה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הממשלה מתחה קו ואמרה מי שסוטה מהקו או קצר מהקו, פיקוד העורף הוא זה שאחראי.

<< אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לא, זה לא עובד ככה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה בדיוק ככה עובד.

<< אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לא, ממש לא .

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה לא עובד ככה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה נאור שאלת, עכשיו תן לענות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא שאלתי כלום, אמרתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמרת בסדר, עכשיו הוא ישיב.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני אשמח גם לשאול שאלה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אם אפשר להוסיף על השאלה לפני שעונים: הרי כבר חודשים – גם כתבנו את זה – לדוגמה נושא של ממ"דים למוסדות חינוך בתוך זה, ביישובים הללו, לא היישובים הדרוזים בהקשר הזה אולי גם זה נכון אליהם, אבל יישובים שהם מפונים והם כאילו לא מפונים אבל הם מפונים. ונגיד אנשים רוצים לחזור, המדינה אומרת תחזרו אף אחד לא אמר לכם ללכת – דרך אגב, חוץ מראשי המועצות, צריך להגיד את האמת בהקשרים האלה –

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אמרו ללכת ואז אמרו לחזור. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

זה המדינה. אני אומר אנשי מועצות אבל לקחו את המנהיגות שלהם לאותם מקומות. והשאלה היא באמת האם גם את תנאי המינימום האלה, גם את זה אנחנו לא נותנים להם? אם אתה כבר עונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה תנאי מינימום?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

לדוגמה אם רוצים מוסדות חינוך שיהיה לידם חדר ביטחון, ממ"דים. אין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

טוב.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

שאלה אדוני.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

גם לי יש שאלה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפני שתי ישיבות, נדמה לי, היישוב פסוטה, אחד הכי צפוניים שיש על הגבול, לא נכלל. השאלה אם לאחר מכן נעשה תיקון למרות שהוא יישוב עימות?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

הוא בפנים, חבר הכנסת טיבי. בתקנות שעברו לפני שבועיים פסוטה בפנים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי הם שלושת היישובים הדרוזיים שאתם לא הכנסתם?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אז זה מה שרציתי להבהיר לגבי היישובים הדרוזיים. היישובים הדרוזים אלה בית ג'אן, ינוח ג'ת וכסרא סמיע. הם נכללו במסלול המחזורים בחודשים אוקטובר, נובמבר דצמבר. בחודש ינואר כשביקשנו את העדכון מפיקוד צפון שעל בסיסו הוענק הפיצוי הקודם, קיבלנו עדכון שחסימות הצירים וסוללת הארטילריה שהיו שם שעל בסיסה אנחנו הענקנו את הפיצוי, פונו, ולכן ביקשנו להיאחז במשהו אחר, או בהנחיות פיקוד העורף או לחילופין בהנחיות אחרות של פיקוד צפון. אנחנו ככלל, לפי חוק מס רכוש, זה פיצוי נזקי מלחמה, אנחנו מאז ומתמיד, כל התקנות שהותקנו, עבדנו תמיד ואנחנו עובדים עדיין לפי הנחיות פיקוד העורף.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זו טעות.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

ספציפית במלחמה הזאת, בגלל האנומליה שהייתה גם לגבי הנחיות שונות שניתנו ברמת הגולן לגבי פיקוד צפון, אנחנו באופן תקדימי אפשרנו והתייחסנו גם להנחיות פיקוד צפון ונתנו פיצוי גם על בסיסן. הסיפור של הדרוזים בינואר פברואר כרגע יש פער, ואני מקווה שפיקוד העורף יצליח לסגור אותו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זה לא הגיוני, המרחק הוא תשעה קילומטרים, עשרה קילומטרים מהגבול.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אתם לא צריכים לשכנע אותי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זה לא הגיוני עם כל הכבוד לפיקוד העורף. אני יכול לקרוא לזה פיקוד החורף. נו באמת, זה לא הגיוני. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

הרב גפני, אני חייב להגיד לך משהו בתור תושב הצפון. תקשיב, מה שהם לא מבינים. קודם כל מהאוצר בחיים לא תראה איזו תשובה חיובית, הם נשענים על מה שהכי נוח להם לא להוציא את הכסף. בוא לא נהיה תמימים מי אלה האוצר. האוצר מה שהם יכולים לא לתת, אם זה להישען על פיקוד העורף, אם זה להישען על פיקוד צפון, אם זה להישען על חיזבאללה הם יישענו על חיזבאללה העיקר לא לתת כסף. 

אבל אתה צריך להבין שנהריה היא עיר צפונית – ואני, מרכז החיים שלי נהריה – ברגע שאנחנו מפונים, כל היישובים מסביב, אני הייתי הולך לפעמים נוסע לחורפיש לעשן נרגילה ואוכל מנקיש אני כבר לא עושה את זה, כל היישובים ליד שהיו מפרנסים גם את נהריה ואת הכפרים ואת הכול, הם כבר לא שם אין שם כוח קנייה. האירוח, אין שם אירוח יש שם חדרי אירוח היו מתפרנסים מתיירות, אין תיירות כי אף איחד לא בא. זה לא משנה אם יש שם סוללה לא סוללה. 

עכשיו אני אסביר לך הרב גפני, הם מנצלים את טוב ליבך, החבר'ה האלה, כל פעם באים, מדברים יפה. תקשיב הרב גפני, הם יישענו, תגיד להם עכשיו פיקוד העורף , יישענו על חיזבאללה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתה רוצה מהם? יש שרים מעליהם. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לא יכול להיות שכפר ורדים יהיה בתוכנית ובגלל מחסור קטן ינוח ג'ת לא נמצא, לא הגיוני. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תשמע אדוני יושב-הראש אני זוכר את הישיבה הקודמת. אדוני יושב-הראש, בדיון הקודם אני הייתי כאן ואתה אמרת בעצמך, בוא נצביע בעד בשביל לא לדפוק את היישובים האחרים. ניקח שבוע. עברו שבועיים לא שבוע, עברו יותר משבועיים מאז, דיבר עם פיקוד העורף באותו יום, פיקוד העורף לא היה את המצב של מוצאי שבת, לא היה את הלחץ של מוצאי שבת כי כל ההודעות יצאו רק במוצאי שבת, לכן אני אומר לך שזו לא סיבה שאלוף פיקוד העורף אמר לך שאנחנו עוד אין לנו תשובה, ואתה אמרת שאם תוך שבוע לא נקבל אנחנו נחליט, ואני חושב שאנחנו צריכים להחליט. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

טוב. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא יהיה מצב כזה שהכפרים הדרוזיים יהיו בחוץ, לא יהיה מצב כזה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא השלמתי את השאלה שלי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני אתן לך, אבל רק דקה לפני. תראה, יש לנו אפשרו, אין לי בעיה, אני אביא את זה להצבעה, אנחנו כולנו נצביע פה אחד נכניס את שלושת היישובים הדרוזיים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

יאללה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מעולה, אני בעד. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

גם אני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז מה אם אתה בעד? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, נאור שירי אומר שהוא בעד, הוא ממלא מקום של ולדימיר עכשיו. אז זה רכז האופוזיציה, אז אתה מקבל פה את כולם, זה מה שנאור שירי מתכוון להגיד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

חמד, עכשיו אני מדבר אליך. המשמעות של העניין היא שתבוא היועצת המשפטית ממשרד האוצר או באיזשהו מקום ותגיד שההצבעה שלכם לא שווה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אבל אנחנו דיברנו בשבוע שעבר, אתה צודק.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הבנתי, אז כרגיל הייעוץ המשפטי אשם, בסדר, שנבין את מסגרת הדיון.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

הייעוץ המשפטי של משרד האוצר; לא של הכנסת, לא של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תושבי היישובים האלה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה רוצה להגיד לי שהיועצת המשפטית אימצה את חוק הלאום כבר, שלא שווים כולם? משרד האוצר אימץ את זה – אני מבין; אבל גם היועצת המשפטית והיועץ המשפטי של האוצר אימצו את זה ומשרדי הממשלה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

חמד אתם הצבעתם על זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בגלל שאתה דואג ליישובים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

מפלגה שהצביעה על חוק הלאום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם באו עכשיו, אתה לא היית כאן. הם באו עכשיו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני שמעתי אותם, אני הייתי בדרך, שמתי ושמעתי אותו שאמר שהוא דיבר באותו יום כבר עם אלוף פיקוד העורף, שמעתי אותו אל תדאג.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם באים ואומרים אנחנו בשיח עם פיקוד העורף, שאז אנחנו מכניסים את זה בתוך המערכת, לא בתוך משהו חריג שיבואו ויגידו שזה לא חוקי. הם אומרים שעד סוף השבוע תהיה להם תשובה מפיקוד העורף ושלושת היישובים האלה ייכנסו פנימה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה קשור הייעוץ המשפטי?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש עוד יישובים. שלושת היישובים האלה חשובים, יש עוד יישובים תכף תשמע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

דיברנו על שלושת היישובים האלה. תראו, אני כשהיה הנושא של הפיצויים לדרום, גם נהגתי אותו דבר ואנחנו קיבלנו 17.5 מיליארד שקלים על פיצויים כשהם באו לפה עם 4 מיליארד. עברנו סעיף-סעיף ועם סבלנות ועם כל מה שצריך בעניין הזה, יוראי אמר שעד סוף השבוע היישובים הדרוזיים כנראה נכנסים, בכל מקרה תהיה תשובה מפיקוד העורף. אני מעדיף לא להצביע. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם אני מעדיף איתך לא להצביע.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אנחנו איתך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני לא איתך. לא, אל תהיו איתו. מה אתם איתו?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מבין מה אתם איתו, באמת אני לא מצליח להבין. על מי אתם סומכים?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בגלל שהם אנשים חכמים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הם חכמים, הם פשוטי לא מבינים את האירוע.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני סומך על הרב. עליהם אני לא סומך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו שבעה חודשים פה, על מה אתם מדברים?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

תהיה בטוח שעליהם אני לא סומך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה עליהם? הם עובדים לפי החלטת ממשלה, מה, הם קובעים נראה לך? מה, הם עומדים ומסתכלים על יישוב ואומרים זה כן וזה לא?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

עכשיו אתם מפריעים לטיבי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר, זה שווה להפריע לו קצת. לא רק טלי גוטליב תפריע לופה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הוא אוהד מכבי ולכן זה נורמלי שהוא משתולל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה תצטרך אחר כך להסביר לי למה התכוונת.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמרת סבבה, אתה תבין בסוף. מתוך דשבורד מוקד, כפר עג'ר 34 אזעקות, ערב אל-עראמשה 63, פסוטה 18. יש כאלה שבפנים. ג'יש לא בפנים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל עראמשה בפנים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

עראמשה ועוד איך בפנים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמרתי חלק בפנים וג'יש לא בפנים. מעיליא ותרשיחא פחות מעשר.

<< אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

חבר הכנסת טיבי הם בפנים, גם ג'יש.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סליחה, אני קורא את הכול, אני אומר לכם מה לא בפנים עכשיו. ג'יש לא בפנים. 

<< אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

ג'יש בפנים.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אז תודיעו להם, הם לא יודעים שהם בפנים.
 

<< אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

יש תקנות שעברו לפני שבועיים, הם נמצאים בתוספת, חבר הכנסת טיבי.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

פסוטה לא היו בפנים לפני שבועיים, הם הוכנסו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

פסוטה כל הזמן היו בפנים. כל ארבעת היישובים שאמרנו בפנים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בוועדת הכספים הכנסתם את פסוטה. עכשיו נשארו ינוח ג'ת, כפר סמיע, ובית ג'אן. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש אני רק רוצה להשלים את הדיווח בבקשה, כי אני צריך לצאת. 

אני רוצה להשלים את הדיווח, אבל לפני קשה לי להישאר אדיש לחלק מהאמירות שנאמרו כאן והופנו כלפי משרד האוצר. משרד האוצר במיוחד בסוגייה הזו, במיוחד בסוגייה הזו – ואני לא יודע אם אדוני היה בדיונים הקודמים – אנחנו פונים לרשויות הצבא במטרה לקושש קריטריונים כדי לתת כסף. לא יודע אם יש הרבה תקדימים כאלה, אבל הדבר הזה, במיוחד בדיון הספציפי הזה אלו אמירות מקוממות, הן לא מחוברות למציאות ואני מצטער שהם נאמרו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני אגיד לך משהו יוראי, זו הבעיה, כשאתה אומר שאתה פונה לצבא בשביל לקושש. אתה יודע, אני בפעם שעברה.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אתם מוזמנים להביא את פיקוד העורף לפה ינון, אבל להפנות את החיצים למשרד האוצר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז זאת הבעיה שלנו למה אלו הקריטריונים? זו בדיוק הבעיה. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

תכף אני אשלים את הדיווח ואני אגיד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הרי אתה יודע שגם בזה יש בעיה בין פיקוד העורף לפיקוד הצפון, הרי אנחנו מכירים את הבעיה ודנו עליה בעבר, וכשבפעם שעברה ישבו פה בוועדה בהתחלה חשבנו לא להצביע וסמכנו על המילה ואמרנו תשמע, יהיו פה תשובות והתשובות יהיו ברורות. אני הייתי בטוח שאנחנו מגיעים היום ויש כבר תשובות, וכך גם אתה אמיר, דיברנו גם למשל על התיירות שגם שם אנחנו יודעים שתקוע ולא הכניסו אותם, אמרתם לנו לגבי התיירות שמקומות שהם יוכרזו כתיירות גם אותם נקבל כמו שאז הבאנו פה. 

למה אנחנו מחכים? אתה מחכה לפיקוד העורף? אתה מחכה למשרד התיירות? יש לך תקדימים אחורה, לך קודם כול לפי התקדימים שעשינו בפעם שעברה.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

כל התקדימים שעשינו מאז ומעולם, אני בקרן הזאת מ-2003, הכול היה מבוסס על פיקוד העורף. מעולם לא עשינו קווים מעבר לפיקוד העורף. אנחנו לא מכירים כללים אחרים. תמיד עשינו קווים, מלחמת לבנון השנייה זה היה 40 קילומטרים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

או פיקוד הצפון. פעם זה היה פיקוד הצפון פעם פיקוד העורף.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

נכון, אז גם פה רצנו אחרי פיקוד העורף.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 כל מה שנכנס בגלל המשחק בין פיקוד הצפון לפיקוד העורף בהוראות שלהם.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

נכון, ביקשתם מאיתנו לחשוב על משהו אחר. אנחנו לא מוצאים דרכים אחרות מעבר לפיקוד העורף.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, אז למה עדיין אין תשובות?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

תנו לי להשלים, זה לא הסוף. זה שניה לגבי היישובים הדרוזים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל כך כואב לי שכל הזמן אנחנו מדברים על היישובים הדרוזים כשאין הבדל בין כפר ורדים שאני עובר שם לפחות פעמיים שלוש בשבוע, בין ינוח ג'ת לכפר ורדים וכסרא סמיע ובית ג'אן אין הבדל, אותו מקום, אותו אזור, אין מרחק. ואני צריך כאן לשמוע הכפרים הדרוזיים הכפרים הדרוזיים, כאילו מישהו עושה לנו טובה. תכניסו אותם מההתחלה.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אתה יודע מה מצחיק? גם זה לא הרבה כסף. אם תעשה את החשבון, אין כסף שם.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

זה לא עניין של כסף. אף אחד לא אמר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תגידו בבקשה לגבי הדברים האחרים.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

זה לגבי הסוגייה הזו, ואני מקווה שזה יבוא לכדי פתרון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

התיירות.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לגבי התיירות והבקשה של הוועדה לבחון הרחבה מעבר לקריטריונים של פיקוד העורף, אז כן יש מתווה שאנחנו עבדנו עליו בשבועיים האחרונים מאז הישיבה האחרונה שנועד להסתכל מעבר להנחיות של פיקוד העורף במעט, ולראות האם אפשר בנושא התיירות לספק פתרונות נוספים ליישובים שלא נכנסו לתוך המתווה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש שתי סוגיות. תיירות היא סוגייה ארצית, בכל הארץ יש בעיה עם התיירות, היה לנו גם בפעמים הקודמות אולי עכשיו זה קצת משתנה לטובה, בעזרת השם אנחנו מקווים כך. התיירות שבכל הארץ שדיברנו על זה בדיונים הקודמים שדיברנו על הדרום ודיברנו על פיצוי. 

יש תיירות בצפון, היה פה את הנושא של נהר הירדן, שהוא אופייני לחלוטין לצפון, בצפון אין תיירות. המציאות היא שממה שהם התפרנסו במשך כל השנים אין להם היום, המדינה לא יכולה לעמוד מהצד, דיברנו על זה וביקשנו פתרון, מה עושים עם האנשים האלה? היה פה הנושא של הרפטינג, מה עושים איתם?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אז אני אומר, אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של אישור של מתווה, אני מקווה שבימים הקודמים נקבל גם את האישורים הסופיים ממשרד המשפטים וכו' ונוכל להתקדם עם זה. אני לא רוצה להגיד סתם את הפרטים כי אני לא יודע מה ייכנס ואיפה ב-fine tuning הדברים יכולים עדיין להשתנות ולכן אני אשמח לדווח באופן שלם אני מקווה בעוד יומיים שלושה אחרי שנקבל את האישורים הסופיים. אבל המטרה היא בדיוק לתת מענה לסוגייה שאדוני הצביע עליה והוועדה הצביעה עליה של תיירות בצפון במקומות שבהם אנחנו יודעים להצביע שיש רגישות מיוחדת לאור הקרבה והסמיכות לאזורי הלחימה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לגבי חיילי המילואים, נשות ואנשי המילואים והקבע?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לגבי זה נמצא פה נציג צה"ל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אפשר רגע על כפר סאלד?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לגבי כפר סאלד, זה עלה פה קודם, רק השלמה למען הסדר הטוב אז הם נכנסו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, תסביר לחברים מה הייחודיות בכפר סאלד, במיקום שלו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

שהוא סמוך פינוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אני רוצה שהוא יסביר.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אני רוצה לעשות סדר בהקשר הזה. יש שתי סוגיות נפרדות, יש את סוגיית הפיצוי ויש את סוגיית הפינוי. סוגיית הפינוי לא רלוונטית לתקנות שאנחנו דנים בהן כאן, היא סוגייה נפרדת, היא מעניקה זכאויות אחרות, ולגבי סוגיית הפיצוי שהיא הסוגייה שהוועדה דנה בה ואלו התקנות שאושרו לפני שבועיים, כפר סאלד לעניין הפיצוי נכנסה לתוך התקנות והיא מקבלת מסלול מחזורי מלא כחלק מיישובי קו העימות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי יכול להגיד על כפר סאלד?

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

אני אגיד מה הגרורות של זה, בגלל שזה יישוב לא מפונה, אין זכאות לחל"תים, אין זכאות לדמי אבטלה, אם מישהו מפונה ומישהו לא מפונה והם עבדו באותו מקום מישהו אחד זכאי לזכויות ומישהו אחר לא זכאי לשום דבר, וזה כן יכול להגיע למשרד האוצר. 

אין שם תעסוקה באזור הזה, צריך למצוא מתווה לעזור למקומות האלה. מי שרוצה לחזור לא יכול לחזור. הלכו, מצאו עבודה חדשה במקומות אחרים, אין להם בית שם, אז לבוא להגיד אנחנו נסמכים רק על הפינוי זה מאוד בעייתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה אי אפשר לקחת את כולם? – רק שניה תקשיב, יש לך כבר תשובה עוד לפני ששמעת את מה ששאלתי – למה אי אפשר לקחת לראות כמה הוא הפסיד? כמה המחזור שלו הוא פחות, נניח ב-40%, ואז הוא יהיה זכאי לפיצוי, למה אי אפשר לעשות את התהליך הזה? אני לא מסכים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

יש גם תופעה יותר בעייתית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן אבל זו התופעה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה להגיד משהו על הפיצוי לעסקים שזה גם עלה בפגישה איתכם תושבי כפר סאלד, שיש עסקים שפונו כי הם כן נמצאים בטווח הפינוי אבל עובדים, נגיד, מכפר סאלד או כפר בלום ובאזורים שלא פונו, אז מה תעשה? מה תגיד להם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נעמה, זה כבר יותר מורכב. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

לא, זה לא יותר מורכב. המפעל פונה, העובד פונה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אל תספקי להם תירוצים. אני רוצה לדעת למה לא ללכת על זה שבן אדם יש לו הפסד של למעלה מ-40%, למה הוא לא זכאי לקבל פיצוי? ואז אנחנו פותרים את הבעיה של התיירות ואז אנחנו פותרים בעיות אחרות. אנשים הפסידו. מישהו מתנגד לזה בממשלה?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

ההתמקדות בירידת המחזורים לא בהכרח משקפת את הירידה בגלל המלחמה. יכולים להיות עסקים גם בתל אביב וגם במקומות אחרים שלא מושפעים מהמצב המלחמתי, שיש להם באופן אינסידנטיאלי ירידה זהה, ולכן הדבר הזה לא בהכרח משקף ולא קולע ליישובים שלהם אנחנו רוצים להעניק את הפיצוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כמה יש כאלה בתל אביב, שיש להם ירידה של יותר מ-40%? נראה לי שמשרדי הממשלה ואתם מתחמקים מהעניין הזה. הרי יש לנו בעיה, אתם מודים בבעיה הזאת. תיירות זו דוגמה, אבל אם אנחנו מדברים על הצפון אנחנו מדברים על מקומות שבהם אנשים משתכרים הרבה פחות מאשר 40% ירידה. ואנחנו פותרים את הבעיה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה הבעיה להשוות את זה לשנים קודמות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם יש יותר מ-40% ובשנים קודמות זה לא היה, אז זה מוכיח במציאות שזה קשור למלחמה.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אז אני אומר שיש עסקים שיש להן ירידות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני דיברתי עם ראש מועצת ג'יש, הם לא נכללים ב-975, וזו לא פעם ראשונה שאתם אומרים שהיישוב נכלל אבל ראש היישוב לא יודע כי לא הודעתם להם.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

975 זה הפינוי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי, אבל עכשיו אמרת שג'יש.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אני אסביר, 975 זו החלטת הפינוי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, הוא אמר שג'יש נכללת, נכון? אני מבקש שתודיעו לראש המועצה, זה הכול. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

בסדר גמור, רק אני אומר שזה פורסם בתקנות ואמיר גם יודע. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

איך מודיעים לראשי יישובים?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אנחנו מפרסמים את נוסח התקנות שיש בו את רשימת היישובים שזכאים לפיצוי. ההחלטה 975 שאותה ציינת היא החלטת ממשלה שנוגעת לפינוי, לא לפיצוי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ראש המועצה שם מסתכל על השידור?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הוא שומע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא שומע, אז הנה זו התוספת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רגע, מה שאתם מראים פה זה ענף התיירות. אני מבקש הבהרות, אמיר או מיוראי, יש פה את החוזר שרשום פה שזה תיירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, לא ביקשתי עזרה. אני רוצה להטעות אותו. את טיבי אני אטעה?

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

זו אותה סוגייה אבל, הרב גפני. זה השילוב בין פינוי לפיצוי שאי אפשר להפריד ביניהם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, גוש חלב בפנים, הם בתוספת. תגיד לראש המועצה שאתה אמרת ואני אמרתי.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הם רחוקים 4.7, מהקצה הכי רחוק מהגבול. הוא שואל ראש המועצה, למה תמיד מוסיפים אותנו בנספח? למה? אני יודע מה התשובה, להגיד לך? כי הם ערבים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, לא חשוב. הלאה, למה לא מוסיפים אותם? את אלה שמפסידים, שהיה להם צימרים בצפון, היו להם שם מסעדות, היו להם שם את כל מה שאנחנו מכירים בצפון. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש שלח אותנו לעבודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

היו מספר ישיבות אצלי בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

יש מתווה, אני מקווה שהוא יאושר, ואנחנו נוכל להציג אותו בישיבה הבאה ביחד עם הדרוזים. המתווה הזה, המטרה שלו לתת מענה בדיוק למה שביקשה הוועדה וזה להכניס יישובים שנפגעו מהמצב המלחמתי בענף התיירות ושלא נכנסים למתווה עכשיו. אני מקווה מאוד שנקבל את האישורים האחרונים, ושהדבר הזה יושלם, אני אופטימי. 

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

יוראי השאלה היא אם יישוב לא פונה אבל יש את כל הקריטריונים הכלכליים לזה שאי אפשר לחיות בו, השאלה אם משרד האוצר יכול לבוא ולעשות משהו בנידון הזה? זאת השאלה – ונראה לי שזה גם מה ששאלו על ג'יש – אם רואים שאין לאנשים איפה להתפרנס באזור ובגלל שהם לא מפונים הם לא זכאים לשום חבילת סיוע, האם פה צריכה להיעשות עבודה בשביל לתת מענה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אמיר, אני אגיד לך, אולי באותו קריטריון שנתתם, שביקשתם אז מפיקוד העורף, אם יש ארטילריה או לא, האם יש שיבוש החיים? הרי הם עומדים בקריטריונים האלה בדיוק. אז הנושא של פינוי אתה צודק זה לא קשור לפה הרי יש החלטת ממשלה עד חמישה קילומטרים – כרגע ניצלו את ה-3.5 קילומטרים, מנסים עוד לצמצם את זה – אבל הסיפור האם היה שיבוש במהלך החיים או לא היה שיבוש במהלך החיים הם כן עומדים על זה, השאלה אם בקריטריונים האלה הם כן מקבלים את הפיצוי המורחב?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כשדיברו על כפר סאלד, לדוגמה, זו ירידת מחזורים מלאה. כלומר, אתה ממשיך לשלם לעובדים שלך ואתה מקבל את הפיצוי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמיר, אתה שמעת את מה שהוא אמר על כפר סאלד?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן, אבל הם היו בתקנות, הכנסנו אותם לתקנות בשבוע שעבר כאן בהצבעה, זאת אומרת הם זכאים למסלול מחזורים מלא. מסלול מחזורים מלא מחזיר אותו לרווח שיש לו. 

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

אמיר, מה שכיר מכפר סאלד עושה כשהוא עבד בעסק שנסגר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

העסק נסגר ביישוב מפונה?

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אז העסק זכאי לפיצוי מלא, והוא צריך לשלם לעובד. 

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

לא, זה נגמר, החל"תים האלה נגמרים, וגם הפיצוי לעובדים, זה נגמר הם לא מקבלים, אין. אם אתה למשל עובד במקום שפונה ויש מישהו מפונה הוא מקבל את כל הזכויות. אם אתה לא מפונה אתה לא זכאי לכלום. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

המפעל המפונה ביישוב המפונה זכאי לפיצוי מלא. פיצוי מלא כולל בתוכו שכר לעובד. מה לא, אני עושה את זה כל היום.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

זה לא קורה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, הסיפור שלך שאתה לא נקרא יישוב מפונה. ישוב מפונה זה משהו אחר.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני עדיין לא סיימתי עם ג'יש, חוזרים לג'יש.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

הנה, על מה שינון אמר. עסק שנסגר בכפר סאלד, העובדים הלכו, העסק לא יכול להתקיים אוקיי? אבל יש עובדים אחרים שכן נמצאים שם. מה הוא יכול לעשות? יש עובדים שעזבו את המקום, יש עובדים אחרים שכן נמצאים ורוצים לעבוד בעסק, אבל העסק סגר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אז בגלל זה יש לו ירידת מחזורים מלאה שכוללת שכר בתוכו.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

זה לא מגיע לאנשים. אני אקח את זה איתך.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

מה זה לא מגיע?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה להפנות שאלה ליוראי. ראש מועצת ג'יש נפגש עם אלוף הפיקוד ביחד עם אחרים והוא אמר לו שמבחינת הצבא הם בפנים, מבחינת רשימת היישובים, ו-975 הם לא שם, הוא אומר שזה נפל באוצר למרות שהצבא אמר לו שהם בפנים. כפר ג'יש הוא פחות מחמש קילומטר. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אני אסביר, 975 זו החלטת פינוי, היא החלטה נפרדת, היא לא קשורה לפיצויים. לעניין הפיצויים כמו שאמרתי הם מקבלים כמו כל יישוב בקו.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אני חזרתי ל-975.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

לגבי 975 עברה החלטת ממשלה וההחלטה הזאת מעניקה את הסמכות לשר הביטחון לפנות יישובים בהוראת פינוי עד טווח של חמישה קילומטרים.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הם קיבלו הוראה כזאת, הם ופסוטה.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

כרגע הוראות הפינוי שניתנו שאנחנו מכירים במשרד האוצר זה עד טווח של 3.5 קילומטרים מגבול לבנון. מעבר לזה החלטת הממשלה לא מאפשרת לשר הביטחון לפנות את הקילומטר וחצי הנוסף, אבל מטעמים ושיקולים ביטחוניים הדבר הזה לא נעשה עדיין ולכן אנחנו לא יכולים להעניק את הזכאויות שניתן להעניק מכוח החלטת הממשלה כל עוד שר הביטחון לא הכניס את היישובים האלה למתווה הפינוי מכוח ההחלטה. אבל שוב, זו סוגיה נפרדת.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

דקה, יוראי.

(משמיע דרך הטלפון ראש מועצה מאחד היישובים):

דוקטור זה לא נכון במדויק, כי 975 מדברת גם על האנשים שיש החלטת פינוי ולא פונו, בעקבות 975 יש הרבה הטבות שהולכים לקבל כל היישובים בעתיד, אבל - - - לפי החוק אני אמור להיכלל, למה אני צריך להיאבק ולא נכלל?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אוקיי אחמד, שיביא את כל הטענות שהוא מעלה. יוראי, אני מבקש שהוא יביא את הטענות שהוא מעלה, אני אעביר את זה לכם, אני רוצה תשובות. 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

אמרתי לאדוני, החזרתי תשובה, אבל שוב אין לי בעיה לבדוק שוב. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

תגיד, נהריה בתוך המתווה נכון? 

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

למה לא פתחו אותם למקדמות נהריה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני מקבל מלא הודעות בצבעים שלא פתחו להם את המקדמות של ינואר פברואר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אמיר, תענה אחי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יוראי, ראש המועצה יעביר אליי את הטענות שהוא מעלה, אני מבקש מכם תשובות. אחמד טיבי הוא חבר בכיר בוועדת הכספים, ואם הוא מעלה טענות ואומר שלא אומרים בדיוק לראש המועצה – צריך לברר את זה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אפשר לא להתפרצף עליו כשהוא מדבר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפי הניסיון של פסוטה לא היו, ורק אחרי, בוועדת הכספים.

 << אורח >> יוראי מצלאווי: << אורח >> 

רק למען הסדר הטוב, פסוטה נכנסו לישיבה הקודמת.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמרתי שנכנסה אחרי הדיון. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

שאלו אותו, שיענה לנו רק תשובה על המקדמות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, המקדמות על נהריה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא רק נהריה, על כל יישובי קו העימות העברנו את התקנות לפני כמעט שבועיים, אנחנו משתדלים להעלות את המערכת עד סוף השבוע ואז הם יוכלו להגיש את התביעות המלאות.

העלנו כמה מערכות בו זמנית, העלנו גם את המילואימניקים, וגם את היישובים מיעוטי תיירות וגם התאמות רגילות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בקיצור ינואר פברואר ייפתח סוף שבוע?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

הוא עומד במילה שלו. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, רגע. נעמה בבקשה. רועי, אחרי זה אתה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה לדבר בהסתמך על המפגשים שקיימתי ביחד עם תושבים מפונים, מה שהתמונה הכוללת היא הפיצויים אבל גם הרשת ביטחון הסוציאלית שגם היא לא ממומנת, ואני רוצה שנפרוט את זה כי אני חושבת, גפני, שחלק אפשר לפתור, העלויות הן לא כאלה גדולות ואין שום סיבה שהתושבים יחיו במצוקה שבה הם חיים.

קודם כול עיר המחוז של המחוז הזאת, קריית שמונה, ברגע שהיא נטושה כמו שהיא, אפשר לדבר על המחדל, אפשר לדבר על הכול, אבל בואו נדבר רגע על זה שלכל היישובים סמוכי הפינוי אין מענים סוציאליים הכי בסיסיים שיש, ממס הכנסה מע"מ, בנקאות, הכול, אבל גם רפואת מומחים, קופת חולים. זה נשמע למישהו הגיוני שהם צריכים ביום בשבוע לנסוע לשם למכבי או כללית ולא שיסדירו רגע באזורים שהם סמוכי פינוי את התנאים הרפואיים, אפילו זמנית, כדי לאפשר להם רגע נגישות הכי בסיסית למוקדי רפואה, לרפואת מומחים, לקופות חולים. תקשיבו, זה דברים בסיסיים, אפשר להסדיר אותם רגע. חלק מהדברים הם לא בשמיים אני לא מבינה למה אנחנו עוד עומדים במצב הזה. אני מתביישת כשאני מגיע לסייר כשאני שומעת שאפילו נציגות קופות חולים לא מסדירים להם אחת לשבוע באזורים הללו. אז או שמפנים אותם או שלא מפנים אותם. 

דבר נוסף, החינוך. זה מדהים שכששר החינוך בא לסיור, הוא לא הלך לבתי הספר שם כי מערכת החינוך לא ממוגנת אבל הילדים שלהם כן הולכים לשם. חלם. אין, מדינה באמת בפשיטת רגל. מערכת חינוך לא ממוגנת, הילדים שלהם מה, הם בשר תותחים? אני לא הבנתי את זה, הם לא בשר תותחים וגם האוטובוסים לא ממוגנים. אז אוטובוסים צהובים כמו זרקור ממש לוקחים ילדים, האוטובוס לא ממוגן, ואני לא מבינה מה נדמה לנו? איך לא לרגע אמרו אוקיי, אוטובוסים ממוגנים לאזור הזה, המינימום, שאם חלילה קורה משהו, רסיס, משהו. הילדים שלנו. גפני, הם גם הילדים שלנו לכל דבר ועניין. למה הדברים האלה לא רגע מומנו Ad-Hoc אני אומרת שגם טוב שיהיו אוטובוסים ממוגנים ולפצות. אני אומרת שכל רשת הביטחון הסוציאלית כאילו הסרנו אחריות מהיישובים סמוכי הפינוי בכל דבר. 

עכשיו תקשיב, אני מגיעה לשם, איך שאני יוצאת, אזעקות. אני אשכרה חוויתי. ואני אומרת מה אנחנו מצפים מהאנשים האלה? אנחנו מגיעים ליד כפר בלום, סוללת כיפת ברזל. הרי ברור שהם גם בבעיה, רק צריך לסייר.

אתה יודע, אמרתי להם מי הגיעו אליכם מהקואליציה עד כה? אז יחיד סגולה יוסי טייב היה שם, זהו. אף אחד חצי שנה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב אני הייתי בקרית שמונה, הייתי במטולה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני יודעת ינון, אני רק אומרת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את אומרת שרק אחד, אבל זה לא נכון. אני הייתי שם ולא פעם אחת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל דיברתי על סמוכי פינוי, על כפר סאלד, בלום, הם מרגישים נטושים ואני אומרת לך חד משמעית נטושים. אז או שאנחנו נפנים שפה אנחנו צריכים לעשות את המינימום שזה להסדיר רגע כל אותם אלמנטים נוספים שיתנו להם רגע איזושהי יכולת התנהלות בסיסית. 

גם העסקים המפונים, טוב אמרתי על זה משהו של התיירות, אתה דיברת על זה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

סתם דרך אגב אני יושב פעמיים בשבוע שם באזורים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני עליך יודעת בטוח ובוודאות אני אומרת לך שזה מה שהם אמרו וזה כואב הלב. אני לא באה להגיד, אבל אני אומר שכנראה כשלא נוכחים הרבה אז מנגד אין דבר כזה. אם שר החינוך מגיע לסיור אבל הוא לא יכול להגיע לבית הספר כי הוא לא ממוגן אבל תלמידים כן, אז משהו פה בדוגמה האישית של כולנו השתגע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נעמה, את אומרת שצריך לעשות מנהלת תקומה בצפון?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

זה בדיוק העניין. לא רק מנהלת אזרחית לשיקום הצפון שהיא על הכול. אבל אתה יודע גפני, פה נלחמנו נגד תקציב ששללת, הדברים הכי בסיסיים. רכבת לקריית שמונה. הרי מה זה מנהלת לשיקום הצפון? היא תשתיות פיזיות, כל הפרויקטים שאתם קיצצתם בהם בתקציב האחרון, אנחנו מדברים בסוף על זה.

הרי המנהלת זה לא איזה משהו כזה הנה קיבלתם את זה. זה גם בסופו של דבר חשיבה ארוכת טווח, איך משקמים חבל ארץ? משקמים אותו כשקודם כול מצמצמים פערים, כשמייצרים את אותם עוגנים שלא ייצרו כל השנים הללו, זו סוגיה שהיא כמובן ביטחונית ואני משאירה את זה למערכת הביטחון שאני סמוכה ובטוחה בה ושתדע מה לעשות, אבל אני גם אומרת שהשיקום האזרחי הוא כן עלינו פה, הוא לגמרי עלינו, אנחנו מקריסים את התיירות, מקריסים את העסקים שם, מקריסים את הפיתוח שם, ואת התשתיות הפיזיות ולא עושים גם מנהלת לשיקום אזרחי שאמורה לתכלל. 

בעצם דה פקטו נטשנו חבל ארץ שלם, ואני אגיד פה משהו שהוא מאוד ביקורתי. איימו פה לא להעביר תקציב מדינה על מס דיוטי פרי, אוקיי? איימו פה לצאת מממשלה על מכסות לגיוס, איימו פה על אופק חדש, איימו פה על הכול, אבל לא ראיתי אף אחד מרעיד את הכיסא על תקומה לצפון, על פדיון שבויים, על הכנסת אותם כפרים דרוזיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה על פדיון שבויים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני חושבת שהייתי רוצה לראות מכתב רבנים על זה שלא עושים עסקה לשחרור חטופים, לא על מכסות לצבא, גפני, אני התביישתי, אני התביישתי בסוף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא יודע על מה את מדברת. אני מדבר עם ראש הממשלה על הנושא הזה של החטופים בכל שבוע. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

גפני, אם היית אומר לראש הממשלה על החודש הראשון 'אנחנו לא נהיה בממשלה שלא עושה עסקה להציל חיים' – אני יודעת שהייתה עסקה. הייתה עסקה כי אם היית נותן קונטרה – אתה, ואני יודעת שאתם בסוף בעד – לבן גביר, ולסמוטריץ' ולכל אלה שמאיימים לצאת מהממשלה ואומרים על פדיון השבויים אנחנו כן רוצים את זה, אז אני מאמינה שהייתה עסקה. כי ביבי, רק הישרדות פוליטית אכפת לו ממנה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אני אומר את זה כל הזמן. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל אתה יודע מה? שלא עשיתם את זה, לא על מנהלת תקומה ולא על פדיון שבויים ולא על הכפרים הדרוזים, על מה כן? על מס דיוטי פרי ערערתם פה את התקציב? על מה כן? גפני, על מה כן? איך אנחנו פה עוד חצי שנה בדבר הזה? איך אנחנו עוד בדבר הזה? הרי הבטחתם לנו, העברנו תקציב פיצוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כשתדעי את מה שעשיתי בעניין הזה את תבקשי ממני סליחה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני אשמח לדעת ולבקש סליחה. אתה יודע משהו? אם יש משהו שראוי לבקש סליחה עליו זה אם אנחנו חטאנו ולא ידענו מה עשית עבור פדיון שבויים אני מנגד מתביישת בממשלה הזאת שלא עושה מספיק על הכול, על הכול. לא על מנהלת תקומה לצפון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא היחיד בממשלה הזאת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אבל ממך אני מצפה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אני עושה את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

ממך אני כן מצפה, עובדה שאני אומרת לך את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אפילו עכשיו עם הנושא הזה של איראן, דיברתי עם ראש הממשלה. מה את חושבת, שאני מקבל את מה שאומרים? בסדר, כשתדעי אז את תדעי. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני הייתי רוצה, גפני, שאחת ולתמיד נגיד זאת ועדה המחוקקת, סטטוטורית, ואתה מחליט מה על הראש של שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אני לא לבד, הבניין הזה מלא בכל מיני אנשים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

לא, אתה יו"ר הוועדה, יש לך כוח. שבעה חודשים אנחנו בתוך הדבר הזה, אפילו אוטובוסים ממוגנים לתלמידים אין. אנחנו מסכנים חיי אדם, את הילדים שלנו. אני מגיעה ואני בשוק, אוטובוס לא ממוגן? מה קורה לכם? תממנו את זה. איך הילדים האלה נוסעים עם חשש כבד לחייהם? אני לא מבינה איך ההורים האלה, באמת, עוד לא כאן דופקים על כל שולחן ואומרים אתם השתגעתם, המדינה השתגעה. את הערכים הכי בסיסיים של ערבות הדדיות פוררנו פה במלחמה הזאת. אנחנו חייבים לשקם גם את זה, ולך יש את הכוח לזה. גפני, תגיד, כמו שעם אשקלון בצדק היינו פה כולנו להכניס אותה כיישוב ספר, למה אנחנו לא עושים את זה עם הכפרים הדרוזים? למה אנחנו לא עושים את זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא הבנתי, האמת.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני מבינה את מה שאני אומרת, נדמה לי שגם שאר האנשים פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אולי גם תקשיבי למה שאני אומר? 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אוקיי, אני מקשיבה לך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מדבר איתם פה בוועדה, דיברתי עם החברים, דיברתי איתם, היו צריכים לבוא עם תשובה, הם באו היום עם תשובה שעד סוף השבוע אנחנו מכניסים את הכפרים הדרוזים. אני מעדיף שהם מכניסים, שאז לא מתחילים בעיות משפטיות האם זה נעשה על פי קריטריון או לא נעשה על פי קריטריון?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

ותקומה לצפון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם אמרו שהם מביאים מתווה עד סוף השבוע ובתוך המתווה הזה הכפרים הדרוזים או היישובים הדרוזים, יותר נכון, יהיו בפנים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב רק להזכיר שבפעם שעברה זה קרה עם היישובים הדרוזים, ורק להזכיר שגם בפיצויים אם לא הייתה פה מלחמה שלנו, זה קרה. כלומר זה קורה הדברים האלה שאתה עושה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרב ינון, אתה תהיה מבסוט ממה שאני הולך להגיד עכשיו. התייעצתי עם היועצת המשפטית של הוועדה, והיא אמרה לי שזאת הדרך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

איזה דרך?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

גפני, אתה פה לפני ששלומית חלמה להיות אי פעם באיזושהי קונסטלציה עורכת דין בכלל, אז אני רק רוצה להגיד שאתה כנראה יודע איזה דבר או שניים על המקום הזה, אבל בסוף קופות החולים ורפואת מומחים, מיגון מערכות החינוך, אני שמה רגע את רשת הביטחון הסוציאלית פה בכל זאת, קופות החולים ורפואת מומחים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

צודקת. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

כל מוסדות המדינה שאין להם נגישות אליה והם כאילו נטושים. מערכות החינוך הלא ממוגנות והאוטובוסים הלא ממוגנים. אני חושבת שרגע אפשר גם את זה בתוך שבוע לפתור. אין שום סיבה להשאיר אותם כל כך חשופים וללא כל רשת ביטחון בסיסית, סוציאלית של המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. רועי בבקשה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, אני באתי לדבר בשם כל אלה שכרגע, החל מה-1 בינואר אגף התקציבים בעצם הודיע להם שאין מלחמה בישראל, אין מפונים, אין משבר בתיירות, אין אפשרות להתפרנס. אני מדבר על הפקות אירועים, על תיירות, על מורי הדרך, על הסעות, ביטול ימי העצמאות, כולם יודעים את המציאות הזאת ובעצם עוצמים עיניים.

הייתי אצל שר האוצר והייתי גם אצל ראש רשות המיסים ביום חמישי האחרון, אדוני גם אתה היית במצב הזה, אני מזכיר לך מאי 2020, חזרת להיות יושב-ראש ועדת הכספים, אנחנו הצלחנו להוציא מכחלון מתווה רק במרץ אפריל מאי יוני. הגענו אליך ביחד לדיון ושלחת אותנו להיפגש עם שר האוצר החדש ישראל כ"ץ החדש שנכנס. הגענו אליו וביקשתי ממנו מתווה ארוך טווח, כי אמרתי לו תשמע, הולך להיות סגר פעם אחת, אמרת לי רועי, אתה מוכן על הכתפיים הרחבות שלך להגדיל מ-25% ל-40% את המתווה ואז אני מוכן לתת את זה לשנה קדימה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ישראל כ"ץ.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

ישראל כ"ץ אמרתי לו כן. הוא אמר לי רועי תהיה ביקורת מאוד גדולה, אמרתי לו אם אני מבטיח שנה קדימה לאנשים שהם ידעו שיש להם מתווה ורשת ביטחון, אני מוכן לקחת את זה. ספגתי הרבה ביקורת על הדבר הזה כי הגדלתי להם מכחלון שנתן כביכול 25% פתאום מגיע רועי ביחד עם ישראל כ"ץ ומעלה ל-40%. אבל אני ראיתי את מה שאני רואה עכשיו, שנתתי פתרון לשנה שלמה קדימה. היה לנו עד יולי 2021 פתרון לכל מי שנפגע. 

אמרתי את זה גם לשר האוצר, הוא אמר לי רועי אני מקבל את העמדה שלך, ביקש מאנשי אגף התקציבים להביא לו את העלות של זה, את ההערכה, לדעתי עד עכשיו הוא לא קיבל את זה. הגעתי ביום חמישי האחרון לראש רשות המיסים, הוא אמר לי רועי, אני מסכים איתך, צריך לתת מתווה, האנשים האלה כרגע לא מתפרנסים ואנחנו יודעים שיש להם ירידה במחזורים, אבל יש פה אולי חשיפה גדולה מידי. אמרתי לו בוא, אני מוכן כמו בפעם שעברה לשבת איתם, עסקים של מעל 100 מיליון תעלו את זה ל-60%, אני מוכן לגדר את הסיכון הזה רק בואו תתנו מענה לאנשים האלה, כרגע אתם יודעים, אתה מייצרים פה טלאי על טלאי, הרי אם ילך מישהו מיישוב ליד לבג"ץ ויגיד למה אני כן ולמה אני לא יהיה קשה מאוד לכנסת להגן על ההחלטה הזאת, כי כרגע אנחנו יוצרים כללים לא שוויוניים. 

אם זה לא יהיה על ידי פיקוד העורף אז אנחנו נייצר פה כללים לא שוויוניים, ואני לא רוצה להגיע לשם. למה לייצר את הבלגן הזה שחלק כן וחלק לא? בואו, זה לא הרבה כסף, עשינו את זה גם, נתנו את זה. 

אנחנו ב-15 באפריל, אדוני אנחנו מדברים על ינואר פברואר, מה קורה עם מרץ אפריל? עוד פעם יבואו אליך האנשים האלה במרץ אפריל, מה קורה איתם? למה לא לקבוע עכשיו שעד מאי יוני האנשים האלה – אני מאוד מקווה שעד אז תסתיים המלחמה ויחזרו החטופים – יחיו בוודאות מסוימת? הרי לא מדובר בכסף גדול ואנחנו לא המצאנו את הגלגל. בוא נעלה את זה ל-40%, אתה יודע מה, מעל 100 מיליון תעלה ל-60%, אבל בוא ניתן פתרונות לאנשים. 

אני אומר לך את זה, אני מדבר מדם ליבי כי האנשים האלה מגיעים אליי, ביטלו את כל ימי העצמאות, איזו הפקה אתה רואה? אנשים שהעסיקו משרדי הפקות, העסיקו תערוכות, כנסים, מורי דרך, אנחנו ניתן להם מענה. עכשיו, זה לא הרבה אנשים, כי אתם רואים במדינה רוב האנשים חזרו לעבוד, חזרו לתפוקה, רואים את זה גם, הראיתי לראש רשות המיסים, יש לך עלייה בגביית המיסים אז אתה יודע שהחשיפה שלך היא נמוכה. 

אז בואו, אתם חברי הוועדה, אתה יושב-הראש תבואו לאנשים אדוני בואו תגידו לנו מה החשיפה, נשב עם רועי נוריד את החשיפה, הוא מוכן ללכת לעניין הזה, נשב עם ארגוני העצמאים ונוריד את החשיפה אפילו, אבל בואו תעשו משהו. להתעלם מהבעיה לא אומר שהבעיה נעלמת. 

אני באמת מבקש ממך אדוני, יש פה שעת כושר שאנחנו כרגע באמת במצב שאפשר לתכנן קדימה, בואו ניתן מענה גם למרץ אפריל, גם למאי יוני, נגדר את החשיפה, אבל בואו ניתן. להתעלם מהבעיה יישוב כן יישוב לא, רפטינג כן רפטינג לא. ליד הרפטינג הזה יבוא לך מישהו שהוא עסק קטן שהוא מוכר מזכרות, מה, תגיד לו לא? אני מנסה להבין את המטריה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם מכירים את מה שהוא אומר?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אני הייתי שם, אני עשיתי את זה עם אמיר דהן את זה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא מכיר את זה, אבל מה שרועי מדבר הוא מדבר על הקורונה. בקורונה באמת היו שתי תקופות שעלה ל-40% ואז הגיע הסגר השלישי והורדנו את זה בחזרה ל-25%, זה נתן ודאות לכל העסקים. רועי מדבר כאן, אני מניח, בגלל שיש הרבה בעיות עם כל מיני ענפים. גם בתל אביב, וגם בחיפה, וכל מיני ענפים שנפגעו. ולהם כרגע גם אם אנחנו מדברים על הצפון, אין פתרון. זה נושא שצריכים לבחון עם השר, כי בעצם גם הייתה חקיקה ראשית.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

השר ביקש להביא לו אומדן, אף אחד לא הביא לו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אעלה את זה עם אגף התקציבים אחרי הדיון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק להגיד לך אמיר, הנושא של ההפקות, העלנו אותו בכל הדיונים, והאמת שאף פעם לא קיבלו שום פתרון, אף פעם לא קיבלו כל פעם שבאו הפקות ואירועים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

רק להשלים את העניין של לפני חודש היינו פה לגבי הסוחרים מעזה, זה מופיע פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה הדיון הבא. אבל הרב גפני, רק מילה בנושא הזה. בנושא של הפקות ואירועים אין להם מענה, הם ממשיכים להיות – סליחה שאני מתבטא ככה – אבל קבורים מתחת לחובות שלהם. עכשיו אין להם אירועים. עכשיו גם, ומובן, אירועי יום העצמאות בוטלו כמו שהוא אמר, אבל זה לא רק אירועי יום העצמאות. היו כל מיני כינוסים, כל מיני דברים שהיו ואין, תפתח להם את החשבוניות ותראה שהם אפס, ויכול להיות שהוא נמצא בתל אביב, יכול להיות בירושלים, בעכו, זה לא משנה איפה. הוא נמצא במקומות ואין להם מענה, ואמרנו כמה פעמים שצריך להביא להם מענה, לא הבאנו להם מענה, זה אחד.

הנושא השני שדיברו עליו זה התיירות ודיברנו עליו, ומה שאתה אמרת ליד רפטינג, זה לאו דווקא רפטינג, הוא ייצג את כל אלה שהם סביב המקום האלה שלא נקראים יישוב, שיש להם אטרקציות, יש להם תיירות, יש להם כל מיני דברים. קח גם יישובים שלא מפונים ויש להם צימרים לצורך העניין, או כל מיני דברים כאלה, שהם חלק מהתיירות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

נכון. מה שרועי אמר הוא ייתן פתרון בעצם לכלל העסקים בלי להתייחס לאזור מסוים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. רמזי. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, תודה רבה. אני רמזי גבאי, יושב-ראש איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה לדבר על בעיית הסחורות והחובות האבודים בעזה. אני רגיל מהרבה שנים שאני מבקר בוועדה הזאת אצל חבר הכנסת גפני, אני לא זוכר מצב שיושב-ראש הוועדה אומר לאנשי האוצר בחמש ישיבות תביאו תשובה תביאו תשובה ועד היום אין תשובה. 

אני מסכים, אני האיש שמשרד הביטחון – ומדברים פה הרבה על משרד הביטחון שהוא מכתיב והוא קובע לאוצר – קרא לי ואמר לי תשמע, אנחנו מבקשים תעביר עבודה לעזה. תעביר מהגדה עבודה של תפירה וכך הלאה לעזה. ולחצנו על כל התעשייה הזאת והעברנו הרבה מאוד עבודה לעזה, והנה באה המלחמה עכשיו האנשים האלה פתאום נתקעו, הסחורות נעלמו, אנשי הקשר נעלמו, אנחנו לא יודעים אם המתפרות קיימות או לא קיימות, והאנשים האלה תקועים עם בדים שלא קיבלו עליהם שום דבר, ואנחנו רק מנסים למצוא להם פתרונות לפיצוי, זה גם מה שיושב-ראש הוועדה ביקשה בפעמים הקודמות. עד הרגע לא שמענו שום דבר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

וזה גם לא כסף גדול.

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

זה לא כסף גדול, מדובר סדר גודל של 30 מיליון שקלים לכל היותר. אנשים שתזרימית זה פגע בהם, מדובר על עסקים קטנים שזה פגע בהם מאוד קשה. אני אומר להם ממידע שיש לנו בתוך האוצר שהם פוחדים לתת תשובה, ואני מעביר רכילות כי הם אומרים זה יפתח לנו זוויות אחרות. אבל זה מקרה מיוחד שמשרד הביטחון ביקש להעביר את העבודה לשם. ואתם לא נותנים תשובה ליושב-ראש הוועדה שחמש פעמים דיבר על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אוקיי, בבקשה. מה אתם יודעים להגיד?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

התשובה ניתנה גם בדיונים הקודמים. אנחנו בקרן הפיצויים ברשות המיסים לא מתווים מדיניות ולא קובעים את ההחלטות, צריך לשים הבדל בין האוצר אלינו. אנחנו הסברנו שבמענקים – אני ביקשתי את הרשימה, עד היום לא קיבלתי רשימה של אותם עסקים ואיזה סחורות הם סיפקו – יש אפשרות בתוך החקיקה הראשית להגדיל את הפיצוי, מה שנקרא הגדרת מקדם, זה מה שהסברנו גם בדיונים הקודמים. עדיין לא קיבלתי עד היום את הרשימה כדי לבדוק לאן זה מביא את זה? לאיזו תוצאה אנחנו מקבלים ואולי התוצאה הזאת תהיה מספיק טובה, וביקשתי את זה גם בדיון הקודם שאני הייתי. מעבר לזה אני לא מכיר חקיקה שניתן לעשות שהיא תהיה פרטנית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש רשימה של הסוחרים?

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

אף פעם לא התבקשנו, אני מתנצל. אף פעם לא ביקשנו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא הייתי ברוב הדיונים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

לא ביקשו, ההיפך, אנחנו הצענו את זה. 

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

אנחנו הצענו, תביא רשימה - - - ותמצאו פתרון. איך אתה אומר שביקשת רשימה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

אנחנו הצענו את זה להעלות אותם אוטומטית ל-33% אמרו לנו אי אפשר להעלות אותם אוטומטית ל-33%.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

רועי, אתה יודע שהדלת שלך פתוחה, תביאו לי את הרשימה, אני אבדוק את זה פרטנית.

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

אמיר, רשימה תקבל זאת לא בעיה. הבעיה שלכם היא אחרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל רמזי, שניה. יש רשימה כזאת? אני הולך עם הרשימה הזאת לשר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני בלי קשר אנסה לראות בתוך החקיקה הקיימת מה אפשר להגדיל ואתה תבדוק את זה עם השר, מה אפשר לעשות מעבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תעבירו את הישיבה, אמיר יבדוק כמו שהוא אמר עכשיו, אבל אני חושב שנצטרך את השר, מכיוון שההחלטה היא לא החלטה שכתובה בספר. צריך שיהיה קצת רצון ולב פתוח בגלל שאנשים מתמוטטים, המדינה ביקשה מהם – זה נכון מה שאמרת, זה היה כאן בוועדה כמה פעמים – המדינה ביקשה מהם להעביר את הסחורות לעזה. עכשיו, קרה מה שקרה, הם לא אשמים בזה, המדינה לא יכולה לעמוד מהצד.

אמיר, רמזי יעביר רשימה אליך, תבדוק את העניין הזה. יעביר רשימה אליי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, אני רק אומר לך סליחה הרב גפני, אני רק חושב שרשות המיסים אפילו לא צריכים אותם בשביל זה. אתה יכול לפנות אליהם אקטיבית, הרי אתה יודע בדיוק בכל שנה אתה מקבל על הסחורות שמעבירים, אתה יודע הרי משלמים על זה, ואז אתה פונה אליהם האם העברתם השנה?

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

סליחה, אני מזכיר, העברת הסחורות לעזה, אנחנו מעבירים להם סחורות, הם תופרים אותם, מביאים והם מקבלים כסף ואין חשבונית, יש תעודת משלוח, אנחנו מכירים את הבעיה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי, אבל האם אתה יודע אותם?

 << אורח >> רמזי גבאי: << אורח >> 

בהחלט אני יודע, אפילו בדיוק, בהחלט. עם שמות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

יש פה עוד בחורה מהתערובת, גם מהחקלאות, שרוצה להגיד כמה מילים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שניה, אני רק רוצה לסיים.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני רק חייב לציין, מקודם שירדתי על האוצר, לא התכוונתי לאמיר, אני חייב לציין. תקשיב לי טוב, זה אחד הדברים היותר שירותיים שיש, הבחור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש מצב שאתה מפרט לנו למי התכוונת?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אני התכוונתי לכל האוצר, זו לא בעיה. אמיר הוא בן אדם באמת מאוד שירותי, מאוד אכפתי, ועובד מאוד קשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

עוד יחשבו שהוא אמר לך להגיד את מה שאמרת.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

לא, אין לי קשר איתו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא אהבתי את ההתקפה שלך נגדם, אני מכיר אותם כל השנים. אמיר עושה עבודה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש שר מעליהם, אנחנו היינו אצל השר.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> 

אחי, הם לא תמימים, שמע לי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שהוא עצלן ולא עושה את העבודה. אמיר דהן הוא חרוץ והוא עושה את העבודה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

הרב גפני, למה אין תשובה של משרד האוצר להצעה הזאת? אני חושב שאם הם יביאו את התקנות האלה, אמיר יודע לתרגם את זה לכסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

על מה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

כל הארץ, מתווה כללי, מעל 40%, אמיר יודע.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

לא, אני לא מסכים איתך. סליחה, הרבה גפני היושב-ראש, אמנם הוא נציג לשכת הלה"ב אבל אני כמפלגה לא נתת לי את זכות הדיבור, אני מתנגד לעניין הזה של 40%. מה זה 40%? 40% זה עסק שהוא מחוסל כבר, הוא סגור כבר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

עדיף 40 מאשר.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

הוא יכול לצעוק אבל הוא לא בר סמכא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, מה זה הדבר הזה? תודה רבה. עורכת הדין איילת השחר סיידוף.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

פה, נעים מאוד. אני חייבת להגיד שהוועדה הזאת קצת מישמש, אני חשבתי שמדברים על פיצויים לאנשי מילואים, ואני פה מיציגת את אנשי המילואים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד ליושב-ראש הוועדה שכל מה שהבטיחו לנו בכתובים, בתקשורת וגם בוועדות השונות גם בחוץ וביטחון לא הגיעו ליעדם לחשבונות הבנק. אנחנו עדיין מתמודדות עם פניות רבות של נשות מילואימניקים ונשות אנשי קבע בנוגע לעזרה קיומית, אני מדברת על עזרה במזון, עזרה לילדים, עזרה בהכול, עזרה בכספים. 

יש לא מעט כספים שהובטחו לאנשי המילואים ולאנשי הקבע ולא הגיעו, אז אני רציתי לברר פה מה מצבם? יש פה מישהו ממשרד האוצר שאנחנו יודעים שאולי 40-50 אחוזים ממי שמגיע לא קיבל. לנו יש עשרות פניות ביום ואנחנו הקמנו סוג של קרן להלוואות בינתיים ואנחנו מנסות להבין איפה זה עומד? מתי זה יגיע? איפה זה ייכנס?

היה על זה דיון בוועדת חוץ וביטחון לפני שבועיים, הבטיחו לנו מספרים, הבטיחו לנו תאריכים זה לא קרה. היום באתי לפה לשאול אותך מתי להערכתכם 100% מהאנשים שאמורים לקבל את הכסף יקבלו אותו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש פה מישהו מהאוצר שיודע לתת תשובה?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

שלום, זאב ריינמן ממשרד הביטחון אגף תקציבים.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

זאב גם היה איתנו בפעם הקודמת. 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

נכון. קודם כול הנתונים נאמרו בוועדת חוץ וביטחון באופן מפורטו לא היו שאלות, אני עכשיו גם אפרט בפנים. אנחנו מדברים על שתי החלטות ממשלה שעברו, החלטת ממשלה 1023 והחלטת ממשלה 1226.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

כל הזכאויות שהוחלטו בהחלטת הממשלה מקודמות ומשולמות, אפשר לראות בחשבונות הבנק, ולא מוכרים פערים, אני גם אפרט את הסכומים, החלטות הממשלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע רק שניה, אני מבקש שתעשה סדר, בגלל שאחד הנושאים שאנחנו מעלים את זה ואנחנו לא בפעם הראשונה. אני מבקש לדעת, מה שהיא אומרת שלא הגיע הכסף לחשבונות, זה לא נכון?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

זה לא נכון ואני אפרט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תפרט.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

יש מספר שכבות של המענקים שמשרתי המילואים מקבלים. השכבה הבסיסית זה התגמול מילואים שמשולם דרך ביטוח לאומי והוא משולם מדי חודש בחודשו ישירות לחשבון הבנק.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

אני מדברת על ההטבות מעבר.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

אני יודע ואני בכוונה עובר שלב-שלב. השכבה השנייה היא שכבה של החלטות הממשלה והמענקים שהם זכאים מעבר לזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תן לי דוגמה של מענקים מעבר לזה.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

מענק הוצאות מוגדלות שמחולק בין משפחות לוחמות וכאלה שלא לוחמות. מענק משפחות שגם הוא ניתן יותר למשפחות לוחמות ולא לוחמות, מענקים אלה אינם דורשים שום פעילות או פעולה שמשרת המילואים או בן משפחתו, והם משולמים ישירות לחשבון הבנק שמעודכן במערכת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ביטוח לאומי?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

לא, ישירות דרך צה"ל, דרך מופת, דרך מנהל התשלומים של צה"ל. אולי יש עשרות בודדות של חריגים המטופלים ידנית אבל זה טיפה בים, זה לא המקרים המדוברים, כל המשרתים מקבלים ישירות לחשבון הבנק, כולל משרתים שמרכז חייהם בחו"ל ולא היה להם חשבונות בארץ, היקפים משמעותיים, פתרנו את זה והם קיבלו וכולל עוד סוגיות קצה. 

התשלומים האלה משולמים מדי חודש בחודשו ב-1 בחודש. בנוסף, ב-1 במאי ישולמו למעלה מ-3 מיליארד שקלים של תגמול נוסף ותגמול מיוחד.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

זה קורה ב-1 במאי?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

ב-1 במאי, הפקודות כבר הוזנו.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל זה כן דרך ביטוח לאומי.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

לא, חלק משולמות דרך רשות המיסים וחלק ישירות על ידי צה"ל, ביטוח לאומי לא קשור למענקים האלה. כל הסיכומים וכל התקציב כבר הוקצה ביחד עם משרד האוצר והנושא ב-1 במאי ייכנס לחשבונות הבנק של כל המשרתים הזכאים בהיקף כולל של - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה עם נשות אנשי המילואים?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

נשות אנשי המילואים מקבלות מענה נרחב דרך קרן הסיוע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה המענה הנרחב?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

המענה המרכזי הוא מענה שנקרא אובדן הכנסה שבו הן או הם יכולים להגיש בצורה מסודרת הוכחה לפגיעה בהכנסה, ובצורה נרחבת אני חייב לומר, ומענה ניתן. אני יכול להגיד נתונים עד כה לגבי היקף המענה הזה. 

בנוסף, יש מענים שנוגעים לחופשות לידה והארכה שלהם לתוך ה-ללא תשלום, וגם שם ניתן מענק של 10,700 שקלים מעבר לאובדן ההכנסה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מותר לפטר אותן?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

זה לא בהיבט התקציבי, אבל גם הנושא הזה הוסדר מבחינת החוק.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

יש לך כתובת להביא לי לתת לאנשים שפונים ואומרים לי שזה לא הגיע? 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

שיוכלו לפנות אליכם ישירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, אני עוד לא סיכמתי את הדיון, מה שאני הולך לעשות זה אני מבקש ממך, את פנית אליי.


 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש שתעשי את רשימה. מה שאת חושבת שלא הגיע – מתוך כל הרשימה שהוא אמר ואת חושבת שלא הגיע, אנחנו נברר את זה. אני לא הולך לשום מקום, אנחנו נצטרך לעשות פה את זה.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

לגמרי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז אני רוצה אצלך שאת תגידי, תבדקי את זה האם כל הדברים. לפעמים זה מגיע ואת לא יודעת שזה מה שהוא אמר.

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

כן, זה מגיע ממקום אחר. אנחנו נבדוק את הסיפור, בסדר גמור. אני גם אדבר איתך אחר כך, ניקח פרטים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

את יכולה לדבר איתו מה שאת רוצה, אבל אני רוצה את הרשימה. 

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

אתה תקבל את הרשימה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

האם זה נכון? יכול להיות שחלק מהדברים עדיין לא מומשו, עדיין לא מתבצעים, אז לדבר, לראות מה אנחנו עושים עם זה. תודה רבה. 

 << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה, עכשיו אתה המפלגה שלך.


 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

מה עם נשות הקבע יושב-הראש גפני?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי שואל?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

יעל מפורום משפחות הקבע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אציג את עצמי בקצרה: אני יעל היבש, אני יושבת פה עם אלה מדינה, אנחנו הקמנו לפני כמה חודשים את פורום משפחות הקבע. אני נשואה לסגן אלוף ראש ענף לבנון ואני פה עם ארבעה ילדים שיושבים במזנון הכנסת. זה שתבינו כמה היה חשוב לי להגיע לוועדה הזאת, וכמה זה לא היה פשוט להכניס אותם לכנסת בתקופה הזאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הכניסו אותם?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

הכניסו, כן. היו לי פה שליחים טובים, יש פה שליחים טובים. לפני כמה שבועות קיבלנו קרן סיוע, כרגע קרן הסיוע של משפחות הקבע היא עונה רק על הצורך של אובדן הכנסה, זאת אומרת שאנחנו לא מקבלים את כל העניין של הגנה מפני פיטורים ושעת היעדרות ותוספת של ימי מחלה וטיפולים רגשיים. 

נשות קבע לא חיכו שיהיה איזשהו מתווה ואיזשהו אישור בשביל לקחת את הילדים שלהם לטיפולים רגשיים פרטיים וכרגע אין שום מענה לדבר הזה, לא על ידי הקרן גם לא על ידי הצבא, לקבל החזרים לטיפולים פרטיים, וגם לא על כל העניין הזה של כלכלת בית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתן לא מקבלות כלום?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

יש לנו עכשיו קרן סיוע שתיתן לנו מענה רק על העניין של אובדן ההכנסה והארכת חופשת לידה. מתי בפועל הכסף ייכנס? ביולי. זאת אומרת עשרה חודשים מתחילת המלחמה שנשות הקבע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אין מקדמות, אין כלום?

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

	כלום.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אלה מדינה, נציגת פורום משפחות הקבע, ממקימות הפורום ביחד עם יעל. אנחנו באמת המשפחות הכי חדורות שליחות, אנחנו המתנו בסבלנות אבל חודשים לתוך המלחמה כשראינו את הבתים שלנו קורסים אז התאגדנו והקמנו את הפורום הזה. אנחנו מאוד שמחות על הקמת הקרן, הקרן היא צעד ראשון מאוד משמעותי, אבל כאמור השקל הראשון שיגיע יגיע רק ביולי, אנחנו מדברים על עשרה חודשים ללא סיוע. 

הקרן לא נותנת מענה לדברים המאוד משמעותיים של שעת היעדרות, משהו שמשפחות המילואים זכאיות לו מתחילת המלחמה, ותוספת ימי חופשה ומחלה שלצערי שבשל המלחמה ובשל ההיעדרות שמאוד ממושכת של בני הזוג שלנו, הדבר הזה רק הולך ותופח. הרבה מאוד משפחות – אנחנו רק בתחילת אפריל – אבל כבר מיצו את כל ימי ההיעדרות שלהם, אבל כבר ניצלו את כל ימי מחלות ילדים, ואנחנו בתחילת השנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יודע לענות להן? בבקשה.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

אכן הופצה לקהל המשרתים איגרת מפורטת בנושא קרן הסיוע שהוקמה בהתאם למה שהוצג בוועדה, היא מטפלת באופן ישיר בנושא אובדן ההכנסות ובנושא הארכות חופשות הלידה ללא תשלום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה משלמים להם רק ביולי?

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

הסיבה היא שנתנו להם, כדי שיהיה להם אורך רוח, נתנו להם עד אמצע מאי, עד ה-20 במאי להגיש את הבקשות ונתנו לעצמנו זמן מאוד קצר לבחון אותן, למרות שמדובר במספר נשות מילואימניק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא לתת מקדמות? מדובר על עשרה חודשים. 

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אנחנו מדברים גם על משהו כמו 16,000 משפחות, זה לא מספר בשמיים, זה לא מאות אלפי משפחות מילואים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא מקדמות אבל?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ומה קורה עם הליווי הפסיכולוגי שמדברים, שאין סיוע?

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

מה שקורה לגבי הסיוע הפסיכולוגי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רק דקה.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

אני אענה גם על הנושא של המעטפת הנפשית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא מקדמות.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

אני אבחן את הנושא עם מי שצריך על המקדמות. המרחק בין ה-20 במה שיבדקו בהזרמה למערכת זה מרחק מלכתחילה של כשבועיים, ונראה אם יש צורך במתן מקדמות.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אני פה להגיד שחייבים מקדמות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, הצגת הדברים היא הצגה שעושה לנו לא טוב, מכיוון שהמשמעות של העניין היא שעשרה חודשים מתחילת המלחמה הם לא קיבלו שום סיוע.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

אנחנו שניה נדייק את הדברים משרתי הקבע ומשרתות הקבע קיבלו מעבר לפעילות השוטפת שלהם, מענקים במקרים כאלה ואחרים בדגש על משפחות לוחמים.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אבל אנחנו מדברים על המשרתים, אנחנו פה מייצגות את המשפחות. הטיעון הזה שבן הזוג שלי, שבעלי, מקבל שכר והוא קיבל איזשהו תגמול על עבודה מעל ומעבר שהוא עושה במלחמה זה בסדר, אבל מה עם השכר שלנו?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא הבין את זה והוא גם הבין את הבקשה שלכם לקבל מקדמה. הוא הבין את זה, אני מבקש לבדוק ותיתן לנו תשובה.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

ההתחייבות שלנו היא עד ה-1 ביולי, זאת התחייבות שלנו מצידנו לאפשר, ונבחן האם אפשר לקבל מקדמה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, ה-1 ביולי זה עשרה חודשים. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק המעטפת הנפשית.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

המעטפת הנפשית, בוצעה הרחבה ניכרת של המעטפת הנפשית למשרתים בדגש על האוכלוסייה הלוחמת ותומכי הלחימה שנמצאים ברמת פעילות א' א+ מה שנקרא המשרת הלוחם, המשרת המבצעי, וגם למשפחות הקבע הרגילות. המענה הזה ניתן בצורה מורחבת הן דרך מכון הקבע והן דרך - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז כן ניתן למשפחות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתן העברתם נייר על הדרישות שלכן?

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

העברנו נייר עמדה לכל חברי הכנסת כבר לפני חודשים, העברנו לכולם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם יכולים להעביר עוד פעם תמצות של הדרישות שלכם?

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אני גם רוצה לפנות לנציג של האוצר, אני לא יודעת אם יש נציג רלוונטי לעניין שלנו. 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

רגע, רק לפני זה אני רוצה להביא דוגמאות כי זה חשוב, כי האגרת הופצה לכמה משרתים, אבל זו גם במה לוודא שמכירים. במשפחה לוחמת מהדברים שאפשר זה שמשפחה בעלת שני ילדים יכולה לקבל החזר של 2,000 שקלים, ומשפחות בעלות שלושה ילדים 4,000 שקלים. בנוסף, יש 1,500 שקלים למשרת מבצעי שזו אוכלוסייה גם יותר רחבה שכוללת גם נגדים ברמת פעילות יותר נמוכה לטיפול רגשי. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

אני רוצה שתשימו לב שמדובר על מפקד לוחם. בעלי גם לא משרת מבצעי אבל הוא לא היה בבית חצי שנה וכמוני יש עוד הרבה. 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

רגע, כלל המשרתים הורחבה הזכאות, הם יקבלו גם טיפולים שלהם וגם טיפולים זוגיים דרך מכון הקבע, אלו מענים שכבר ניתנו. כל העת נבחן הנושא הזה של מעטפת רגשית נמצא אצלנו בעדיפות גבוהה ועל כל - - - הרחבה שלו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש, יש היום גוף שמטפל בעניין הזה, אתה שומע? אני מבקש מהם את רשימת הדרישות שלהם, אני מעביר את זה אליך, אני מבקש תשובות. לפי מה שאתה מתאר אז המצב הוא טוב, בסדר פחות או יותר גם נותנים סיוע וגם מטפלים בכל הדברים. יכול להיות שכשאני אראה את הנייר שלה ואת הנייר שלהם, יכול להיות שיתברר שיש הרבה בעיות ואני אבקש משרד הביטחון ומשרד האוצר יטפלו בעניין הזה. 

 << אורח >> יעל היבש: << אורח >> 

יושב-ראש גפני, אני רק רוצה להגיד שכשזה לא עובד טוב הפניות מגיעות אלינו, אנחנו פורום משפחות הקבע מתפקדות כמו חמ"ל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אני עומד לצידכן, אני ממש מוכן לעזור.

<< אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אני ממש רוצה לבקש שיזרזו את זה, שהעניין של המענקים המוקדמים, המוקדמות, שזה משהו שתרשום ותעביר אותו הלאה, אנחנו מקבלות טלפונים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו ביקשנו את זה שש פעמים עכשיו. ביקשנו את המקדמות, אני מקווה שיאשרו.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

יש פה נציג של האוצר? אני רוצה רגע להתעקש על העניין הזה של שעת היעדרות ותוספת של ימי חופשה ומחלה, שזה דבר שאני יודעת שגם דורש חקיקה ודורש תקציב מהאוצר, אבל הדבר הזה, אנחנו מבינים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי באוצר יכול להשיב לה?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אני אתייחס בקצרה כי רוב הנקודות באמת הוצגו. אנחנו מבינים שקיימת מעטפת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שם ותפקיד.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

אריאל הבר, אגף תקציבים, משרד האוצר. ביחד עם משרד הביטחון ראינו שקיימת איזושהי מעטפת וראינו שיש צורך להגדיל את המעטפת עם מה שתואר פה כהשלמה של אובדן הכנסה, והדבר הזה נעשה. לגבי יתר הדברים שאנחנו מדברים, אני חושב שההשוואה למשרתי המילואים היא לא במקום, אנשי קבע עם הערכה הרבה מאוד הם לא אנשי מילואים ולכן כשמעלים את אותן דרישות אני חושב שזה לא במקום, אבל אנחנו גם נשמח לראות את הדברים, אנחנו מדברים על זה בשוטף עם משרד הביטחון ועושים התאמות עם משרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בוא נעשה סדר, מותר להשוות לחיילי המילואים ואפשר להגיד דרישות שהן ייחודיות למשרתי הקבע. מותר להם להגיד את הדברים שהם סבורים, בגלל שהם מייצגים את נשות אנשי הקבע, מותר להם להגיד את הדברים האלה והנייר שהם יביאו אני אעביר גם אליך, אני אבקש תשובות. 

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

ואני רוצה גם לחד שקודם כול יש לנו המון הערכה כמו לכולם, אני מערכיה, למשרתי המילואים, למשפחות שלהם, כולנו חייבים להם חוב גדול. יש הרבה קווי דמיון בין המשפחות והאוכלוסיות אבל יש גם שוני. במקרה שלנו הקושי הוא רציף, ההיעדרות היא רציפה. אנחנו מבינים שבני הזוג שלנו לא יהיו בבית עד סוף המלחמה, שר הביטחון בכבודו ובעצמו אנחנו נפגשנו איתו והוא אמר לנו, זה ייקח את כל 2024, אולי אפילו מעבר לזה, אנחנו מבינות את זה, אנחנו מוכנים, אנחנו מגויסים כמשפחות. אבל זה לא עניין של רצון טוב. 

אישה שעד יולי עשרה חודשים לא תתפרנס כמו שהיא רגילה, כמו שהיא יכולה בשל ההיעדרות הקיצונית של בן הזוג שלה, זה לא עניין שלרצון טוב, ההתחייבויות הכלכליות שלנו ממשיכות לרדת, אנחנו בתים שבאופן גורף אני אומרת את זה, גורף, מבוססים על שתי משכורות. זה לא רק השכר של בן הזוג שלי שהוא מקבל אותו בזכות ולא בחסד, גם המשכורת שלי היא חלק מכלכלת הבית, וברגע שהיא נפגעת המשפחות שלנו נפגעות כלכלית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. הבר, זו פעם ראשונה לצערנו הרב שהמלחמה מתמשכת הרבה זמן. באמת, האנשים נמצאים במצב כלכלי מאוד קשה. אני נפגש עם אנשים, אתה עומד מול האנשים האלה והמדינה לא יכולה לעמוד מהצד, צריך למצוא לעניין פתרון. אני שמח שיש את הגופים, גם של משרתי המילואים וגם של אנשי הקבע, אתם תצטרכו לתת תשובות לשאלות האלה, זה לא דבר שעושים - - - 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

דרך אגב, לאנשי הקבע אין ועדים, אין לובי, אין שום דבר, ובאמת תודה רבה. 

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

יש להם אותנו, עכשיו יש להם אותנו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה ולפרגן לנשים שלהן שהן נמצאות פה והגיעו לפה באמת כדי להשמיע את קולם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יורם מועלמי.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

תודה רבה. אדוני יושב-הראש, אני אציג פה כמה נקודות. מה שמטריד אותי מאוד, גם מה שהתחלנו לדבר על העניין הזה של ינואר פברואר מרץ אפריל, יש פה משהו אחד מאוד גדול שמרחף פה בעצם על הדיון הזה, ועל הנושא הזה אני הלכתי לבחירות בשם מפלגת העצמאים החדשים. העניין הזה שאין רשת ביטחון סוציאלית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

עברת בסוף? מה היה?

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

בוא ניפגש בבחירות הבאות. אתה תרגיש את הזעם של העצמאים הקטנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מתנצל.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

אתה תרגיש את הזעם של העצמאים הקטנים שבאים לפה ומתחננים בשביל הכסף שלהם. ואין לי שום תלונה לרשות המיסים רק למשרד האוצר ולממשלה שאין פה רשת ביטחון סוציאלית ובכל פעם צריך לבוא לפה ולדרוש מענקים, 25%, 40%, כפר כזה כפר אחר, צפון דרום, בשביל מה? דיבר פה לפני כמה דקות ששון גואטה חבר הכנסת על נהריה. אני הייתי בנהריה, הייתי בחניתה, הייתי בשלומי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל למה לא נחזור לדיון הזה שהוא יותר חשוב, לא? על משפחות הקבע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אנחנו סיכמנו.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

מה סיכמנו? זהו, זה כאילו הסתכם בזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, מה אתה חושב? שאנחנו הולכים הביתה וזהו?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אתה יודע מה הבעיה, גפני? שהן כן הולכות הביתה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, היית בא, היית שותף לדיון הייתי שמח מאוד. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא הבנתי, הסיכום הוא שאנחנו הוועד שלהם? מה הסיכום?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הסיכום הוא שהוועד של אנשי המילואים מביאים נייר לדרישות שלהם.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

נשות קבע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ונציג משרד הביטחון ומשרד האוצר מנו רשימה של דברים שהם נותנים לאנשי המילואים. היא טענה שחלק לא נכון. על כל פנים היא לא יודעת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע סליחה גפני, מילואים או קבע?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שני דברים, זה מעניין לעניין באותו עניין. את הנייר הזה אני מעביר למשרד הביטחון ומשרד האוצר ואני מבקש תשובות. 

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

אנחנו כבר הרבה מאוד פגישות עם שר האוצר, עם הנציגים שלו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל לא דיברנו עכשיו. מה מבוצע מה לא מבוצע. אני פחות או יותר עשיתי, יש ועד של נשות אנשי הקבע, והם את רשימת הדרישות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא בדיוק ועד, אתה יודע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נציגות.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

פורום מייצג.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא ועד, אתה צודק.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

נציגות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הן העלו כאן את הדברים האלה, הם מביאים נייר, אני מעביר את זה אליהם, אנחנו ממשיכים את הדיון, יכול להיות שאנחנו נבוא ונגיד הכול בסדר, הם מקבלים את כל מה שנאמר כאן, ובזה תם העניין. יכול להיות שנגיד א' ב' ג' לא מבוצע.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה רק להגיד, תראה, הסיפור הזה של ועד, אני רוצה רגע לשים בצד פעם היה כזה גוף שנקרא נשות השוטרים, הן לאנשי הקבע, והגיעו לדי הרבה הישגים למה? בגלל שלשוטרים גם אין ועד. וגם כאן אין ועד, והחברה, ודרך אגב אני חושב שאנשי הקבע גם היום לא רוצים שיהיה להם ועד, אבל בשביל זה באמת צריך להיות שאנחנו נייצג את הדברים בגלל שזו מציאות שבמידה מסוימת – וזה נאמר פה ואני לא רוצה להרחיב על זה –

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז אתה מצטרף למה שאמרתי, אין עם זה שום בעיה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, על ההשלכות הסביבתיות שלהם, שאני חושב דרך אגב שהתקדמנו יפה בנושא של המילואים והשארנו אותם מאחור בהרבה מאוד נושאים.

 << אורח >> אלה מדינה: << אורח >> 

זאת התחושה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

ואני חושב, ועם זה אני מסיים, נתת את רשות הדיבור - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מזמין אותך שתבוא לדיונים האלה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> 

אני אבוא לדיונים, אני פשוט – לא נעים להגיד – צריך לבזבז די הרבה זמן על כל מיני מסיבות עיתונאים של תוך - - - כאילו – אבל אני אבוא יותר לכאן בגלל שאני באמת חושב שהדברים האלה הם דברים שצריכים יותר עשייה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו נקבל אותך בכבוד גדול, לא כמו את נאור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

באתי להגיד לך אל תדאג, לא יתייחסו אליך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, בבקשה, אני מתנצל, בבקשה. 

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> 

אני אמשיך, אני רוצה לדבר פה על שלוש סוגיות. הסוגייה הראשונה, שמעתי את אמיר, אני מאוד מחבב אותו הוא מאוד עוזר, אבל שמעתי שהוא היה בנהריה לפני שבועיים או חודש ואמר שהכול טוב שם, אז בוא אני אסביר. נהריה מתפרנסת לא רק מהאזרחים של נהריה, היא מתפרנסת גם מכל היישובים מסביב, אם זה בצת ולימן וכל היישובים האלה. וכשאני הייתי שם – אתה יכול להזמין את עצמך להגיע ללימן או לבצת או לשלומי – כל אלו מחנות צבאיים סגורים, זה אומר שהפרנסה שלהם נפגעת, זה אומר שצריכה להיות המשכיות בכל מה שקשור למתווה של נהריה, זה לגבי הנושא של נהריה.

הנושא השני – דיברה פה, היא לא נמצאת פה היא ביקשה שאני אדבר בשמה – אני אהיה מאוד קצר כי יש פה נציג של התיירות, נגה - - - שהבנתי שהיית איתה בקשר, שהיא מייצגת את הסוכנים הקטנים בענף התיירות שמאוד פגועים, חלקם הולכים לפשוט את הרגל, הולכים לקחת הלוואות בשוק השחור. וכל הנושא של התיירות, בעיקר של סוכני התיירות הקטנים שעובדים מול הוועדים זו מכה מאוד קשה שצריך לתת לה התייחסות בהקדם, ולא להגיד ארבע חמש שש ישיבות, בינתיים עסקים קורסים.

והדבר הנוסף והאחרון, אני שומע פה את משרד האוצר, פיקוד דרום, פיקוד צפון, קטיושות, ארטילריות, סוללות, 2.7, 3.8, יש לי פתרון מצוין בשביל כל העניין הזה. לבקש מחברת החשמל את החשבונות של אותם תושבים או של אותם ערים, לבדוק אותם מול אותן תקופות ולראות לפי הירידה בצריכה של החשמל, זה מציין את הירידה בפעילות ולפי זה לקבוע אם כן לפצות אותם או לא לפצות אותם, ולא מה המיקום של הסוללה או אם הפיקוד קבע שזה 2.7 או 4.7. 

יש לי הרבה עסקים שפונים אליי מכל יישובי הצפון, שזה לא רק אלו שנמצאים במתווה אלא גם היישובים שלא פונו, שתיירות שם מבחינת המחזורים שואפת לאפס, אין כמעט עבודה שם. ואז אומרים אנחנו כן נכניס אתכם לא נכניס אתכם, אבל אין להם פעילות. אז קחו את חשבונות החשמל שלהם תבדקו אותם מול תקופות מקבילות ותקבעו אם יש פעילות או אין פעילות ביישוב הזה במקום לקחת את כל הנתונים האלה מפיקוד העורף. איזה מין דבר זה שמשרד האוצר בונה על פיקוד העורף בשביל לקבל אסמכתה אם כן לשלם להם או לא לשלם להם, איזה מין דבר זה? אין רשת ביטחון קבוע בחוק ואז אתה מסתמך על פיקוד העורף? איך פיקוד העורף יכול לקבוע אם יש פעילות או אין פעילות ביישוב?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, אני מודה לך. אורן פסטרנק אם אפשר ממש בקצרה, אני חייב לסיים.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

עורך דין אורן פסטרנק מתחום הפקת האירועים, אני רוצה לדבר עוד פעם על הנושא של פיצוי לעסקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

דיברת בפעם הקודמת. 

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

כן והגיע הזמן לקבל תשובות, לפיצוי לעסקים שלא חזרו לשגרה בכל הארץ, לא ספציפית צפון או דרום. מרגע שנגמרה תוכנית הפיצויים ב-31 בדצמבר יושבים האנשים האלה, אנשים בכל הארץ, ואין להם פיצויים. אנשים בתחומים כמו הפקות, אירועים עסקיים, כנסים, תיירות, הרשימה היא בלתי נגמרת. 

יש תחומים שלא חזרו לשגרה גם עד עכשיו, אנחנו מדברים על זה שלא קיבלו פיצויים בינואר פברואר, אבל גם עכשיו הם לא חזרו לשגרה ויש כאלה שלא רואים אם הם חוזרים לשגרה גם עוד כמה חודשים, כלומר צריך להסתכל גם קדימה. אי אפשר בכל פעם לדחות את זה ולחכות שזה ייפתר מעצמו, כי זה לא נפתר. וצריך לשים דגש במיוחד על הפרילנסרים, על בעלי העסקים בקטנים, כאלה שהמחזורים העסקיים שלהם מגיעים ל-300,000 בשנה ובקורונה משרד האוצר ידע לבדל את הקבוצה הזאת ולתת להם מענה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

אלה אנשים שאין להם עומק. אני דיברתי בסוף הדיון הקודם עם נציגי האוצר, עם סמנכ"ל האוצר וגם עם אמיר, והבנתי כמו שהם אמרו היום הם אומרים חבר'ה נכון יש לכם ירידות במחזורים אבל גם במהלך שנה רגילה ללא מלחמה גם יש ירידות במחזורים של 25%. אז בסדר אמר את זה גם רועי פה קודם, כנראה שצריך ללכת על פתרון רוחבי לכל המשק, גם צפון גם דרום, כל התחומים. אז יכול להיות שצריך לעשות את זה מודולרי, וזה לא יהיה מ-25%, כי יש עסקים שבכל שנה שגם יש להם את ירידות המחזור האלה ללא תלות במלחמה, ואז לקבוע שזה יהיה רק למחזורים נמוכים מ-25%, ומי שהמחזור העסקי שלהם יותרת גבוה זה יהיה מ-40% וכן הלאה ולפתור את זה בצורה רוחבית לכל המדינה. 

משפט אחרון, אני חייב להגיד בכל פעם שאני מדבר פה חברים, אני מבקש מחברי הכנסת וחברי הממשלה לעשות כל מה שהם יכולים להחזיר את כל החטופים הביתה וביניהם 32 חברים שלנו שנחטפו מאירועי הנובה והפסיידאק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה, גלעד קריב, אם אפשר דקה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן, בקצרה אדוני. אני מבקש להזכיר שמכיוון שההוצאה לחל"ת ניתנה לששה חודשים, אותם גורמים, אותם עובדים ועובדות ביישובי הצפון שלא פונו אבל הם תחת מצב בטחוני קשה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

דיברנו על זה באריכות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שאני יודע שבאוצר דיברו על כך שהם עובדים על איזשהו מתווה לפחות בתחום התיירות והאירועים אבל הגענו לחג הפסח ואין פתרון, אז מה קורה כרגע עם העובדים של כל הענפים האלה? אין להם חל"ת, מה הם אמורים לעשות בדיוק? יש גל פיטורים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. דיברנו על זה, אני מחכה למתווה עכשיו. מה השם?

 << אורח >> אילנית פינשטיין: << אורח >> 

בקצרה, אילנית, מכון תערובת אמבר, אני רק רוצה להוסיף שתי מילים לנושא של חובות אבודים מעזה, זה לא רק חברות הטקסטיל, אני מזכירה, יש פה כמה מכונים שהיו פה, מכוני תערובת, כמה יבואנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו יודעים.

 << אורח >> אילנית פינשטיין: << אורח >> 

אנחנו איבדנו שם הרבה מאוד כספים ששוכבים שם בסחורות שהעברנו. יש חשבוניות, אפשר להציג את הכול ומתווה אני רואה כבר בפעם הרביעית. השאלה אם להוסיף את זה לאותה רשימה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן. תודה רבה. רבותיי אני מסיים. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. 

אני מבקש, אמיר, גם מרשות המיסים שלכם וגם ממשרד האוצר וגם ממשרד הביטחון קודם כול לגבי המתווה, אני הבנתי שאתם רציתם שאני אאריך את הישיבה, שאני אעשה אותה ביום יותר מאוחר, אני לא יכול לעשות אותה ביום יותר מאוחר. לא עמדתי על קוצו של יוד שזה יהיה ביום רביעי ונתתי עוד כמה ימים, אבל אני מבקש תשובות גם לגבי היישובים הדרוזים, גם לגבי המתווה עצמו וההצעות שהועלו כאן שיכולות לפתור את הבעיה גם לגבי התיירות וגם לגבי הנושא של חובות אבודים שעל זה תוגש רשימה. גם את התערובת שנדע פחות או יותר על איזו תמונת מצב אנחנו מדברים.

לגבי הנושא של המילואים וגם לגבי הנושא של אנשי הקבע, נשות הקבע, אנחנו נקבל את הרשימה הזאת, אני אבקש תשובות, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. 

אני מודה לכם, תודה רבה לכולם, מחר יש ישיבה נוספת. תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:01. << סיום >>