פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העבודה והרווחה
02/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 246
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 13:13



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב-2022 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר


מוזמנים: 
	מיכל אבגנים
	–
	מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

	מחמוד יאסין
	–
	מפקח מקצועי - קירור ומיזוג אוויר, הכשרה מקצועית, משרד העבודה

	חן כהן לאביאן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

	מתן רטנר
	–
	מנהל תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	גבריאלה לבנפלד 
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גיל דיין
	–
	עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	תומר חזות
	–
	עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רב רשף יוליה לויטן
	–
	רמ"ד חומ"ס, כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי

	נעמה ולד
	–
	מרכזת בכירה אגף אקלים מטיגציה, המשרד להגנת הסביבה

	מעיין פורת גנץ
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	יעל ויקי פוצ'צ'ו
	–
	רפרנטית אגף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי

	בני פרילינג
	–
	מנהל טכני, משב ארדן מערכות (מיזוג אוויר)

	רפאל אהרוני
	–
	ס. יו"ר אגודת מיזוג אוויר, התאגדות ההנדסאים והטכנאים בישראל

	גיל רגב
	–
	איגוד תעשיות מתכת חשמל ותשתית, התאחדות התעשיינים

	אלכסנדר רודיאק
	–
	מדריך ארצי לבטיחות בחשמל, המוסד לבטיחות ולגהות

	צביקה גושן
	–
	עו"ד, מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

	רפי זרח
	–
	מנהל רגולציה, קבוצת ח.י. יבואנית מיזוג אוויר, איגוד לשכות המסחר

	משה אור חי שמואלי
	–
	יו"ר התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל

	יובל בריק
	–
	מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל

	אליקו שליין
	–
	מייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות

	איציק בונצל
	–
	אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שנפל בקרב במרכז רצועת עזה




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב-2022, מ/1578 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ו בסיון תשפ"ד, 2.7.2024. אנחנו עוסקים בעבודה במערכת הקירור ומיזוג אוויר. הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג האוויר. 

לפני שאנחנו נתחיל את הדיון אנחנו נאפשר למשפחות השכולות, איציק בונצל?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

כן. שלום אדוני. צהריים טובים, אני איציק בונצל, אבא של עמית ז"ל, מפקד צוות בסיירת צנחנים, שנפל בקרב בעזה ב-6 בדצמבר. הייתי פה לפני שבועיים ודיברתי, קודם כל דיברתי עת זה שאין חברי כנסת בוועדות. חשבתי שאני אבוא היום וחברי כנסת יכבדו את הוועדה ואת האזרחים שמגיעים לוועדות. אבל כנראה כלום לא משתנה. כנראה צריכים עוד שבועיים שלושה לצאת לפגרה, צריך להתארגן לקראת הפגרה. אולי הם מחפשים מלון טוב, אולי הם מחפשים איזה חופשה טובה ועם ישראל יעמוד ויחכה. 

אדוני, אני פה כי הבטחת לי לפני שבועיים שתיקון החוק שלנו יעלה לדיון. אני אגיד לפרוטוקול, פ/4587/25 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, תגמולים ושיקום. תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים. בדיון הקודם אמרת לי שזה מונח על שולחן הוועדה. אני לא, אני רציתי לשמור על כבודו של אדוני, אבל אדוני התייחס לחוק אחר של תיקון של מתן כהנא לגבי יתומים ולא לגבי החוק שאנחנו מבקשים לעשות בו תיקון. 

אני אגיד ככה, הנה אני אקריא את ה-פ'. אם המזכירות רוצה את הפ', אני אקריא את הפ'. 4587/25. עכשיו אני אומר לאדוני, אני הייתי פה לפני שבועיים. החוק הזה חוקק ב-1950. מ-1950 ועד לדקה זו המשפחות השכולות ממתינות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שם החוק?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הורים, יתומים ואחים שכולים). משה סעדה. החוק הזה שהקראתי את שמו עכשיו ממתין לדיון מ-1950. לא שבועיים שאני באתי לפה. ואני מגיע לפה, עם כל הכבוד לכולם, עוסקים בהסדרה, שוב דיון שהיה לפני שבועיים, של הסדרת חוק המזגנים. מי יטפל בגז הזה, כאילו, נפלתם על הראש? לזה יש זמן?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה לקבל עדכון?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא, אני רוצה להשלים את דבריי. כי את העדכון קיבלתי לפני שבועיים. העדכון היחיד שאני מוכל לקבל זה שבסיום הוועדה הזאת אדוני יכריז שמחר יהיה דיון מהיר בדיון הזה ואנחנו נסיים אותו. אם היה מדובר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה לקבל עדכון מה היה השבועיים?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא, אני רוצה לסיים את דבריי אדוני, אחרי זה תשלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה מוכן לשמוע מה היה מלפני שבועיים עד היום בעניין הזה של היתומים?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אני שואל את אדוני בצורה ברורה מתי יהיה דיון לא ביתומים, באחים השכולים, הורים שכולים ויתומים. מתי יהיה דיון? אתם בעוד שבועיים יוצאים לפגרה. אני והמשפחות השכולות מאז קום המדינה לא יצאנו לפגרה דקה. אני כבר שישה חודשים אב שכול, לא יוצא לפגרה. אין לי זמן. הדמעות שזולגות מעיניי ועיניהם של כל ההורים השכולים אי אפשר להתגבר עליהם. 

אבל יש משפחות, אדוני צריך להבין, שיש משפחות שלא הרימו את הראש מאז הדפיקה בדלת. אנשים לא הולכים לעבודה. יתומים שלא מוכרים, אחים שכולים שלא מקבלים טיפול מהמדינה. עד מתי אנחנו צריכים לחכות, מאז 1950, שהדבר הזה יקרה? אני יודע את סדרי העבודה בבית הזה ואני יודע שאם היה מדובר עכשיו, ובלי לפגוע באף אחד, בהקצאת כספים לישיבות, בהקצאת כספים למוזיאונים, והקצאת כספים לגופים אחרים, להט"בים, היו מתכנסים בתוך הלילה הזה והיו מרימים, מסיימים את החוק הזה בתוך לילה. ואני יכול להביא לאדוני רשימה שלמה של חוקים שהוסדרו תוך לילה אחד. כי היה איום לפרק את הקואליציה. 

חברי הכנסת שלא מגיעים לדיונים של הוועדה הזאת פעם אחר פעם חושבים שהם יסמנו "וי" כשהם באים לנחם אותנו בבית האבלים ואחר כך נעלמים. יש משפחות שלא קמות לעבודה, יש הורים שלא מתרוממים. יש אחים שכולים מאז קום המדינה שלא הצליחו להתרומם. יתומים שהמדינה לא מכירה. תבינו, תבינו, יתום שמגיע לגיל 22 המדינה לא מכירה בו. אתם מאמינים לזה? אח שכול בגיל 22 המדינה לא מכירה בו. יש לו טיפולים עד גיל 30. אבל אם הוא איבד את אחיו בגיל 30 אף אחד לא יעזור לו. ואתם דנים פה על ענייני מזגנים. לא באשמתכם. 

וכל פעם אומרים לי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אי אפשר לנפנף אותנו אדוני. אי אפשר להגיד לי יש סדרי עבודה בבית הזה. כי סדרי העבודה בבית הזה מוכיחים פעם אחר פעם שאם היה משבר עם החרדים בבוקר למחרת היה דיון מהיר. אם היה משבר עם הלהט"בים בבוקר למחרת היה דיון מהיר. מאז 1950, אני לא חוזר על זה סתם. החוק הזה מ-1950, אני אסבר לכם את האוזן, למי שמקשיב לנו ושומע אותנו. אנחנו, מי שמבוגר יותר יבין מה אני מדבר. חלק מהזכויות שלנו כמשפחות שכולות זה לקבל קו טלפון של בזק. אתם יודעים? אנחנו מגיע לנו קו טלפון של בזק. ב-1950 היו צריכים לחכות שמונה שנים לקו אם לא היה לך קשרים. זה הזכויות שלנו. 

ואף אחד לא עוצר. אף אחד לא עוצר. מה תגיד לי? שהביאו נייר זה, הביאו נייר זה? שקבעו ועכשיו מחכים להתנגדויות, מחכים לזה? לא אדוני. לא, אנחנו לא טיפשים. אני לא רוצה לבוא לפה ולהפריע לאדוני פעם אחר פעם. לא, אני רוצה לצאת מפה, ואם צריך להוציא אותי בקריאה שלישית, תוציאו את הבן שלי עמית. תוציאו אותו בקריאה שלישית, לא אותי. 

איך אתם ישנים בלילה אדוני? נפלה בחלקך זכות. אני אומר לך. נפלה בחלקך, לוועדה הזאת, זכות עצומה, לתקן עוול מ-1950. איך אתם לא קופצים על המציאה שנפלה בידך זכות כזאת? איך? אני לא מבין. אני לא מבין את זה. באמת שאני לא מבין. איך זה לא קורה מחר בבוקר? איך? איך אנשים אין להם כסף בחשבון הבנק. מקבלים קצבה מנוולת, אין לי מילה אחרת, מהמדינה, הורים שכולים. שאי אפשר להתקיים בה. 

אז אם מצפצפים על ניצולי שואה כל השנים, כי אין להם כוח לבוא ולזעוק את הזעקה, מצוין. אם מזלזלים בנכים, מזלזלים בנכים. אנחנו, שבזכות הילדים שלנו אתם נושמים את האוויר שאתם יושבים פה עכשיו. אותנו לא תשאירו מאחורה. לא ניתן לכם. ולכן שום תשובה שהיא מעבר למועד דיון בסוגייה הזאת, טרם היציאה לפגרה – היא לא מתקבלת על הדעת. 

אדוני יודע מה זה הזכות הזאת. מספיק רגיש להבין מה זאת הזכות הזאת. לפני שבועיים, סליחה, הרגשתי מנופנף. אמרתי אבל תן סיכוי. ואם אני לא בא היום אתם יוצאים לפגרה. אחרי החגים מי יודע מה יקרה פה במדינה. תפילו את הממשלה, החוק הזה לא בא לקריאה ראשונה, אכלנו אותה. ומה יקרה? אנחנו נצטרך לחכות עוד 70 שנה ובדרך לרעוב? אנחנו פה לא יושבים בחסד אדוני. אנחנו פה יושבים בזכות. אי אפשר להגיד לנו "משפחות יקרות, משפחות קדושות, שילמתם את המחיר הכי כבד אבל תסתדרו לבד. יש לנו עיסוק חשוב יותר וזה חוק המזגנים ולפני שבועיים מהו החומר שנשים בתוך המזגנים". 

אז אני באמת מבקש לשמוע מאדוני באיזה יום בשבועיים הקרובים אדוני קובע, עוצר הכול עכשיו בבקשה, עוצר הכול עכשיו בבקשה, וקובע דיון מהיר. פותחים את היומן, קובעים דיון מהיר. איציק בונצל הולך הביתה להתאבל על הבן שלו ביחד עם עוד משפחות. יושב בשקט, מצפה לדיון ענייני ומעשי איך עוסקים בעניין ועושים הכול להביא לקריאה ראשונה, כדי שיהיה לנו רצף חקיקה אם הממשלה תיפול. שהרי הממשלה, בוא נחדד, לא תיפול בגלל ההורים השכולים, היא תיפול בגלל חוק הגיוס של אלו שאומרים אנחנו לא נתגייס ולא נמות. אלו שההורים שלהם לא יצטרכו לשבת פה עם תמונה של הבן, שכל זה מה שנותר לנו. 

אז אם אדוני לא רוצה לתת לי אני אמשיך לדבר. ואז שיוציא את הבן שלי עמית מהישיבה, מהוועדה. אם אדוני יכול לקחת יומן, לעצור את הדיון הזה. כולם יסכימו לעצור לרגע את הדיון הזה. נכון? אין לכם בעיה. למרות שחיכיתם הרבה זמן. כולם יכבדו את המשפחות השכולות. יתכנס אדוני בחדר הצדדי, ייתן לי תאריך שבו יתקיים הדיון. במהלך הזמן הזה תשלימו את כל ההליכים שאתם רוצים להשלים. פרסום ציבור, לא יודע מה. תנו לנו את הכבוד הראוי לנו. תשמיעו את קולכם, תכבדו את הנופלים ותקבעו דיון מעשי עכשיו לפני הפגרה בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אם אתה תסכים עכשיו לשמוע עדכון לגבי הקטע שדיברנו לפני שבועיים אז אני אעדכן אותך. התקיימה פה ישיבה עם משרד הביטחון, תעזרי לי עם המשתתפים שהיו. ראש אגף משפחות. מי עוד? ראש המטה של שר הביטחון. יועצים משפטיים. הם עסקו בנושא של החוק הממשלתי. ואתה יודע שיש חוק ממשלתי ויש חוק פרטי של סעדה וחברים. אז הם אמרו לנו שהם מתקדמים עם החוק הזה. הם יושבים עם המציעים והם יגבשו לנו הצעת חוק ויביאו את זה אלינו. 

אני יכול רק להבטיח שביום שבו הם יביאו את זה, המנהלת שלנו - - -

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

זה צריך לעבור את הכנסת, את המליאה. הצעת חוק ממשלתית צריכה להגיע לקריאה ראשונה. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

יש הצעת חוק פרטית שעברה טרומית כבר. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

המציעים התחייבו לחכות להצעת החוק הממשלתית. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

זה חוק אחר. זה חוק של מתן כהנא, שהוא אומר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מדבר על החוק - - -

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא, לא נכון. אני דיברתי עם סעדה. לא נכון. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

אני יכולה להראות לך את הפרוטוקול. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא נכון. החוק של מתן כהנא עוסק בכמה תשלומים ליתומים, שגם את זה הם לא יסכימו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל מה שהם אמרו לנו פה שהם משלבים פה את העניין של היתומים עם חלק מהדברים של האחים, כולל אחים ממלחמת יום הכיפורים עד גיל 60. כך שהם מגבשים את ההצעה הזאת. מה שאני יכול להתחייב כיושב ראש ועדה שברגע שזה יעבור במליאה, את אומרת שזה חייב לעבור מליאה קודם. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

וזה יהיה מוכן לוועדה אנחנו נביא את זה בהזדמנות הראשונה, ביום הראשון שאפשר. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא. אז יש לנו את ה-פ' שאני הזכרתי. שהוא עבר טרומית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה סעדה?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

כן. הוא עבר טרומית. תראה, אני רוצה להסביר משהו. סעדה, עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד, מייצג את הצעת החוק תיקון שאנחנו יזמנו. ואנחנו קיבלנו אוקיי גם משר האוצר. לכן אני אומר, אתם עושים בלבול. זה חוזר על עצמו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, זה משותף. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

ה-פ' הזה עומד בפני עצמו, הוא לא קשור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא לא עומד בפני עצמו. אמרה לך המנהלת. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

אני יכולה להראות לך, הוא גם מזכיר אותך בדברים שלו במליאה. הוא מזכיר גם את המשפחה שלך. אני יכולה להראות לך את זה. אבל זה גם לא בעניין הזה, סעדה צריך להחליט מה הוא עושה. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אז אני אומר לך ועוד שעה אני אוציא לך מכתב מסעדה. אנחנו מבקשים שה-פק שלנו יהיה פ' עצמאי. הוא עבר טרומית. אני רוצה להביא אותו לקריאה ראשונה, שאם הכנסת תיפול, לא על המשפחות השכולות, על משהו אחר, אנחנו נוכל להמשיך, שיהיה לו המשכיות בהמשך, אם הכנסת תיפול. 

לכן אנחנו העניין. לא משה סעדה. משה סעדה יהודי צדיק שעזר לנו. הכנסת מבלבלת עכשיו. הקומבינות שלהם לא מעניינות אותי. אין שום קשר בין הצעת החוק שעוד לא הוצבעה של כהנא לבין ה-פ' שלנו. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

אנחנו מדברים על ממשלתי. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

בסדר. אבל יש הצעת חוק פרטית שעברה הצבעה טרומית. אנא תדונו בזה, תקבעו דיון. יבואו לדיון שם. ביחד עם המשפחות, לא לשבת פה. יבואו לדיון שם. ואני מבטיח לך שתוך שעה תקבלי מכתב שהיא הצעת חוק עצמאית. והיא כבר עברה, אז בואו נדון בה. זה מה שאני מבקש. לא מבקש להכריע, לא מבקש כלום. רוצים לראות שדנים בה, עניינית. וזה בידיים שלכם. זה עכשיו יש פ' עצמאי. בואי, אני יודע את החוק. יש פ' עצמאי. צריך לקבוע ב-פ' הזה דיון. בואו נקבע דיון. בואו, נצא עם בשורה למשפחות השכולות שמרוסקות בבית. בואו נקבע. ה-פ' הזה זכאי לדיון עצמאי. הוא נמצא בוועדה, אין ויכוח בינינו. אז תני לי מועד. תני לי מועד, בשבועיים הקרובים תני לי מועד. אם את רוצה אני מוכן ללכת ותתקשרי אליי בסיום הדיון ותני לי מועד. זה בסדר, לא חייבים עכשיו ובשנייה הזאת. זה בסדר. אבל הוא פ' עצמאי ואני אוציא מכתב עוד כמה דקות מהלשכה של משה שהוא פ' עצמאי. אין לנו שום קשר, אנחנו גם לא מסכימים להצעה של כהנא, אין שום קשר. אבל בואי תגידי לי איציק לך, עוד שעה אני מתקשרת, שעתיים, נותנת לך מועד כלפי ה-פ' שלך. יבואו וידונו ויהיה נכון לערבב את הדברים האלה בסדר גמור. אבל תנו לנו דיון. אנחנו חייבים להביא לקריאה ראשונה לפני שאתם מתפזרים ולפני הפגרה דיון כזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו ברשותך נעבור לדיון?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא, לא קיבלתי תשובה אדוני. אם אנחנו מסכמים שמזכירות הוועדה חוזרת אליי ונותנים לי בעוד שעה-שעתיים מועד לדיון. זו החלטה שלך אדוני. אתה גם יכול להצביע עליה כי אין פה חברי כנסת שיבואו להצביע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני השבתי לך מה שהיה, מה שעשינו. אני לא אוהב לדבר על מה שנעשה. ואני לא יכול גם לקבוע דיון לפני שיהיה במליאה דיון. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

היה דיון במליאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ועל הפרטי אנחנו נשב עם המציעים, לא באמצעותך. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא, מה זה תשב עם המציעים אדוני? היה דיון במליאה. אתם תמרחו אותנו, זה לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לעשות הפסקה בישיבה, ברשותכם. ואני מוכן מתי שאתה רוצה במשרד שלי לשבת ולדבר על כל מה שאתה רוצה. אוקיי? אתה מסכים?

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

לא הבנתי, סליחה. עכשיו אנחנו עושים הפסקה אני בא לדבר איתך?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא עכשיו. אתה יכול לדבר איתי גם עכשיו, אבל אני עושה הפסקה של שתי דקות לאפשר לעבור לדיון. אבל אחר כך, אם אתה רוצה לשבת איתי על הנושא של סעדה, אם הוא מוכן להגיש באופן פרטי. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אז אני אומר לך, הנה נתתי לך תשובה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה אומר לי. סעדה צריך להגיד. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אבל זו הצעת חוק שלי, אני כתבתי, אני ניסחתי אותה. אני נותן לך תשובה. אני נותן לך תשובה מוסמכת שאנחנו רוצים דיון ב-פ' שלנו. זה לא ייגמר. כך זה היה מ-1950. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי, דבר עם סעדה.

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

דיברתי אני אומר לך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, שסעדה יבוא אליי ויגיד לי שאני רוצה דיון על הפרטי שלי. ואני לא מחכה לממשלתי כפי שהתחייבתי. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

ואז אנחנו נקבל תאריך בשבועיים הקרובים? על זה אתה כן יכול להתחייב? זה היומן שלך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא מתחייב על שום דבר. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

מה לא מתחייב? אני לא מבין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

על שום דבר. רק על זה שאני אדבר איתך, אעדכן אותך מה סעדה אמר. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

למה אדוני לא יכול להתחייב לי על מועד? אנחנו מחכים. המשפחות מחכות מ-1950. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא אדם פרטי, אני יושב-ראש ועדה והוועדה יש לה את הכללים שלה. והכללים הם כאשר יש חבר כנסת מתחייב שהוא לא יקדם את הדיון אלא אם כן החוק הממשלתי, שזה משה סעדה עשה במליאה, התחייבות שלו במליאה שהוא לא יקדם את הדיון רק עם הפרטי. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אין התחייבות כזאת, סליחה, את מטעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

והממשלה ישבה פה עם ראש המטה של שר הביטחון ועם אנשי ההנהלה. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

על חוק אחר. לא על ה-פ' שלנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שמשלבים. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

הם אמרו שהם ישלבו. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

זה גם לא נכון. אני דיברתי עם משה סעדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אומר לך מה הם אמרו. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אנחנו העניין בחוק. אני לא מבין מה הבעיה לפתוח יומן. אדוני, זה בידיים שלך. ההנהלה מתנהלת לפי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, זה לא בידיים שלי. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

כן. היומן של הוועדה מתנהל בידיים שלך. בוא, אני לא טמבל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ברשותך אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות. אם תרצה, נדבר בחדר. 

 << אורח >> איציק בונצל: << אורח >>  

אוקיי. בוא תן לי מועד. אם לא, אם לא יהיה לי מועד, אני אחזור לדבר בוועדה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:32 ונתחדשה בשעה 14:39.) << הפסקה >>  



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הישיבה שהופסקה בעניין הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר בגלל הנושא של נכי צה"ל שאנחנו עוסקים בזה ויתומים ותוצאות המלחמה. הוועדה הזאת בשנה האחרונה עוסקת הרבה מזמנה בעניינים האלה. והיינו צריכים לטפל בעניין הזה שיש פה איזה תיקון עוולה של הרבה שנים. אז היינו צריכים לצאת להתייעצויות עם הגורמים הממשלתיים שעוסקים בעניין הזה, הפרלמנטריים. הייתם שותפים במאמץ הזה בעצם נוכחותכם כאן. 

בואו נעבור מיד לנושא של מערכת הקירור. איפה אנחנו?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בדיון הקודם התחלנו לקרוא את הצעת החוק. עברנו על סעיף ההגדרות והתחלנו את פרק הרישוי. סיימנו את סעיף 7. אני מזכירה שבסוף הדיון דיברנו על זה שרישיון הוא יינתן לחמש שנים או עד 31 במרץ בשנה החמישית לפי המוקדם, כך שבעצם כל הרישיונות יסתיימו באותו מועד ואפשר לשוב ולחדש אותו. 

דיברנו על זה שבהמשך אנחנו גם נגיע לסעיף של השימור כשירות, שזה טעון השתלמות בשנה החמישית, בשנה האחרונה של הרישיון. אנחנו נמצאים בעמוד 5 להצעת החוק, בסעיף 8. אני מציעה שאת הנושא של שימור כשירות והתשובות לגבי זה כשנגיע לסעיף שמדבר על ההשתלמות, שזה סעיף 15, אז אנחנו נשמע את התשובות לגבי מה שעלה בסוף הישיבה הקודמת. ועכשיו אני ממשיכה להקריא את סעיף 8, שזה רישיון זמני למומחה זר. 

	רישיון זמני למומחה זר
	8.
	(א) על אף האמור בסעיפים 6 ו-7, הרשם רשאי לתת רישיון דרגה 3 זמני למבקש ממדינת חוץ שמתקיימים לגביו התנאים המנויים להלן (בסעיף זה – מומחה זר), לתקופה שלא תעלה על שנה (בסעיף זה – רישיון זמני):

	
	
	
	(1) הוא הוזמן לישראל לשם ביצוע עבודות במערכת קירור או מיזוג אוויר שתפוקת הקירור שלה מעל 70 קילו-ואט,

	
	
	
	(2) הוא מוסמך לבצע עבודות במערכות קירור או מיזוג אוויר במדינת חוץ וביצע במהלך שש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון זמני, התקנה או תחזוקה של מערכות קירור או מיזוג אוויר דומות למערכות שלשם התקנתן או תחזוקתן הוזמן לישראל;

	
	
	
	(3) הוא הוכר על ידי הרשם כבעל מוניטין וכמומחה בעל שם בתחומו,

	
	
	(ב) הרשם רשאי לחדש את תוקפו של רישיון זמני לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת. 



כלומר יש פה סעיף שאומר שגם אם אותו אדם שמבקש להירשם לא עומד בתנאים הרגילים לרישום קבוע הוא יכול לקבל אישור עד שלוש שנים, כאשר האישור הוא בעצם לשנה. לבצע עבודות בישראל בדרגה הכי גבוהה. ויש שלושה תנאים שהוא קיבל פה הזמנה לבצע את העבודות, שיש לו הסמכה במדינה שממנה הוא מגיע ושהוא הוכר על ידי הרשם כבעל מוניטין. 

אני ראיתי שיש משהו דומה גם בהצעה של ההנדסאים. נכון, של מהנדסים לגבי מומחה זר. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

נכון, סעיף 8 לחוק המהנדסים. נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אתם רוצים להסביר?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן. מיכל אבגנים, מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים משרד העבודה. הרעיון פה, יש לנו הרי ניסיון עם עיסוקים אחרים ויש לעיתים עם שינויים טכנולוגיים והתקדמות בענפים מסוימים יש שינויים ולא תמיד יש את המומחיות במדינת ישראל. לעיתים אנחנו נדרשים להיעזר במומחים זרים רק במקרים מאוד מאוד חריגים. לכן הגדרנו את הפעולות למעל 70 קילו-ואט. כמובן עם התניות מאוד מכבידות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

רק ראיתי שם שהרשם לא לבד מכיר במוניטין, אלא עם המועצה. זה משהו ששקלתם פה אצלכם? כי בסופו של דבר איך רשם אמור להכיר במישהו כבעל מוניטין או כמומחה בעל שם בתחומו? 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

קודם כל נעשית עבודה. מסמכים שהרשם ידרוש. בדרך כלל יזם ישראלי הוא זה שאחראי להבאה של מומחים והוא מהווה איזה שהוא מתווך בדבר הזה ואנחנו מקבלים מסמכים. הרשם יכול לשקול את הניסיון שלו ואת הידע שלו, בין אם על דעת הידע והמומחיות שהוא צבר ובין אם התייעצות עם היועצים הצמודים שיש לו, שלא בהכרח הם חלק מהמועצה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסדר. אז נעבור לסעיף 9. 

	סירוב לחדש רישיון, ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו
	9.
	(א) הרשם רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לסרב לחדש רישיון, להתנות את חידוש הרישיון בהשתתפות בהשתלמות כאמור בסעיף 15, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	1. הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

	
	
	
	1. חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיפים 6 עד 8, לפי העניין;

	
	
	
	1. בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון;

	
	
	
	1. בעל הרישיון הפר חובה או איסור שהוטלו עליו לפי חוק זה או שהוטלו עליו לפי חיקוק אחר בקשר עם פעילותו כבעל רישיון;

	
	
	
	1. בעל הרישיון מסר לרשם, לעובד אחר של המשרד או למפקח שדרש ממנו מידע לשם מילוי תפקידו מידע כוזב, מטעה, שגוי או חלקי בקשר לפעילותו כבעל רישיון;

	
	
	
	1. בעל הרישיון גילה חוסר מקצועיות או רשלנות שעלולים לגרום לסיכון חיי אדם או לנזק לרכוש, במסגרת פעילותו כבעל רישיון.

	
	
	(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הרשם רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתלות רישיון אם הוגש נגד בעל הרישיון כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור בסעיף 6(א)(3) עד למתן פסק דין סופי בעניין, והכול אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב. 

	
	
	(ג) סבר הרשם כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להורות כי עד לביצוע התיקון לא יבצע בעל הרישיון עבודות במערכת קירור או מיזוג אוויר שעליהן יורה; חלפה התקופה שקבע הרשם והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א). 

	
	
	(ד) בוטל רישיון לפי סעיף קטן (א), יורה הרשם, לאחר התייעצות עם המועצה ובהתאם לנסיבות המקרה, על פרק הזמן שרק לאחריו יהיה אותו אדם רשאי להגיש בקשה חדשה לרישיון, ורשאי הרשם להתנות מתן רישיון חדש לאותו אדם בתנאים נוספים על אלה המנויים בסעיפים 6 או 8, לפי העניין, לרבות דרישות הכשרה נוספות. 



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש עוד חוקים שיש את כל הנוסח הזה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. זה סעיפים מקובלים במתן רישיונות. גם האפשרות להגביל, גם האפשרות לשלול רישיון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

במקצועות אחרים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

במקצועות אחרים וכל מה שטעון אסדרה ורישום. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן. לפעמים יש אירועים שקורים לפני שזה מגיע לבית המשפט ועד שזה נבחן בבתי משפט אז יש אפשרות לעצור או להגביל או להתלות את הרישיון לתקופה מסוימת ואז לשקול. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני רוצה לשאול לגבי סעיף קטן (ד), שמאפשר בעצם לרשם להגיד לו מתי הוא יוכל לשוב ולבקש רישיון. אין תקופה מקסימלית מבחינתכם? כלומר יכול להיות שלמעשה הוא יגיד שהוא שולל ממנו לתמיד את האפשרות?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

אנחנו השארנו את זה לשיקול דעתו של הרשם בהתייעצות עם המועצה, כי זה תלוי נסיכות. אז אנחנו לא יודעים להגדיר מראש. בסוף אנחנו לא רוצים שמישהו שהתרשל, פסלנו לו את הרישיון, למחרת הוא יגיש. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא, למחרת לא. השאלה אם יש תקופת מקסימום או שייתכן מצב שאתם תשללו מאדם את האפשרות לשוב בכלל ולהתעסק במקצוע הזה?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

זה תלוי נסיבות. אני לא סבורה שאנחנו ניתקל במקרים, לא נתקלנו עד כה. אני לא סבורה, אבל צריך להשאיר את זה רחב. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסדר. אני ממשיכה לסעיף 10. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גם במקצועות אחרים יש דבר כזה? למשל רופא, מישהו יכול, רשם יכול לשלול לו את מומחיותו?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

ועדת האתיקה של המהנדסים, שהוא יכול. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אני מאמינה שיש שם מועצה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בטח יש איזה ועדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אבל פה זה לאחר התייעצות עם המועצה. ששם יושבים נציגים. יש לו אפשרות לערער כמובן. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

ברור. גם למנהל מתן רישיונות חשמל יש לו את הסמכות להתלות, לבטל רישיון וכדומה. זה תלוי נסיבות. גם לעניין של מהנדסים לוועדת האתיקה יש לה את הסמכות הזאת. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כמובן שזה צריך לעשות לפי כללי מינהל תקין. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

לאחר גיבוש תיק ראיות, ברור. ולאחר שנתנו לו את האפשרות להשמיע. יש תהליך סדור, ברור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

וזה לא מופיע בחוק התהליך?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לא, כתוב שהוא צריך לטעון את טענותיו. כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עושים לו שימוע והכול. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן, כן. 

	מרשם בעלי רישיונות
	10.
	(א) הרשם ינהל מרשם בל בעלי רישיונות שיכלול פרטים אלה:

	
	
	
	1. פרטי בעל הרישיון, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו;

	
	
	
	1. ביטול או התליה של רישיון;

	
	
	(ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש מידע. 



אני רוצה רק להסביר. בעצם אנחנו אומרים זה לא שאני כאזרחית יכולה להיכנס ולבחור מתוך בעלי הרישיון את מי שיבוא להתקין לי את המזגן. אני צריכה להקליד את השם של מי שאמר שהוא יבוא להתקין לי את המזגן ואז אני מקבלת תשובה אם הוא רשום או לא רשום. ואני שואלת למה אנחנו לא נותנים לאדם לעיין במרשם? מאיזה סיבות?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

אני אעביר את השאלה הזאת למשרד המשפטים. אנחנו היינו רוצים רשימה כוללת. אבל יש מגבלות. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

גבי לבנפלד ממשרד המשפטים. יש עמדה רוחבית במשרד המשפטים ביחס לכל החקיקות המקבילות ורואים את זה עכשיו לכולם, ביחד לעניינים של הגנה על פרטיות. והעמדה היא שברגע שמגיע אליי בעל רישיון, אני יכולה לחפש באמצעות מספר הרישיון או השם הפרטי שלו. נראה לי שזה נכון. לא, את לא יכולה לרשום עיר מגורים ויצוצו לך כל בעלי רישיון. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

את חייבת שם או מספר רישיון. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

שם או מספר רישיון. ואז את מקבלת אתה מידע האם מדובר בבעל רישיון מוסמך או לא. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לפרסם שמות של בעלי רישיון זה פוגע בפרטיות? כאילו, לדעת שכל אותם אנשים יש להם רישיון לעסוק במיזוג אוויר זה פוגע בפרטיות? 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

כן, זאת העמדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זאת אומרת? אין רשימת חשמלאים, רשימת רופאים? 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אין. האמת שאתמול בדיוק הזמנתי חשמלאי ובדקתי במרשם של החשמלאים וכך זה נראה. 

 << אורח >> רפאל אהרוני: << אורח >>  

ככה זה נראה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה ככה?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

שממש מכניסים שם. 

 << אורח >> רפאל אהרוני: << אורח >>  

מספר רישיון או תעודת זהות או שם פרטי ושם משפחה. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

ואתה רואה איזה סוג של רישיון גם יש לו, לפי המרשם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה לא חלק מחופש המידע שמותר לי לדעת מי בעל רישיון להיות חשמלאי? 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

בדפי זהב תמצא את כל מי שמתעסק בזה, או במשרד הרישוי. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

אבל אתה לא יודע אם יש לו רישיון או לא, בדפי זהב. הוא מצהיר על עצמו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

הוא אומר שהוא טכנאי. אתה נכנס, מקיש ורואה. כמו שנכנס לרופא, אני חושב גם רופא זה ככה. גם רופאים זה ככה אני חושב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני חושב שרופאים כן יש רשימות רופאים. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

לא שהמדינה מפרסמת. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

לא, לא. בפנקס ההנדסאים, פנקס המהנדסים, מדבירים, כולם זה בדיוק ככה עובד. באופן גורף. זאת אומרת מכניסים את השם עם הפרטים ואז מוודאים אם הוא באמת רשום או לא. אבל זה לא מאגר פתוח. זה נכון לכל המאגרים שאנחנו הצצנו בהם ובדקנו איך זה עובד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל אצל רשם - - - זה טיפה שונה. 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

זה לא מטעם המדינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש רשימות של עורכי דין?

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

לא מטעם המדינה. אם זה לשכת עורכי הדין זה משהו אחר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש אבל עובדים סוציאליים אדוני. אתה יכול להיכנס לבדוק בדיוק מי עובד סוציאלי. 

 << אורח >> רפאל אהרוני: << אורח >>  

לא, רשימה כוללת יש קבלנים. בפנקס הקבלנים אתה יכול, אתה רואה את כולם. אם אתה עושה את השאילתה נכון. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אבל זה קבלנים, זה לא אנשים פרטיים, חבר'ה. זה חברות, זה משהו אחר. פה אנחנו מדברים על אנשים פרטיים. אני חושב, לי לא מפריע מה יהיה. אבל אני אומר, רשם הקבלנים זה חברות. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל צריך אולי לחשוב על הלקוחות. מה קורה עם הלקוחות? איך הם יידעו אם זה בן אדם שהוא עבר את ההכשרות והוא בסדר והוא תקין ואיך לא?

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אתה מקשיב לדיון?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מקשיב. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אם יש לו רישיון, אז הוא רשום. תקיש, אם יש רישיון, נגמר הסיפור. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >> 

אין צורך ברשימה כזאת פתוחה. לדוגמה חשמלאים חצי מהרשומים לא עובדים בחשמל. אז למה? 

 << אורח >> גבריאלה לבנפלד: << אורח >>  

המטרה של המרשם היא בעצם לאפשר לנו לבדוק האם לאותו בן אדם יש רישיון או אין רישיון. היא לא נועדה לתת שירות לציבור של לחפש, לאתר את בעלי הרישיונות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי ממונה על חופש המידע לציבור? 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

בהקשר של השאילתה הזאת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כל שאילתה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

לכל משרד יש ממונה על חוק חופש המידע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש במשרד ראש הממשלה נדמה לי איזה שהיא מחלקה לדיגיטציה שהם נותנים את כל האינפורמציות וכל הדברים האלה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

לכל משרד ממשלתי יש ממונה על חוק חופש המידע. ויש את היחידה המקצועית שהיא בעצם מפרסמת לציבור את המאגרים לפי עיקרון של שאילתה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כל שאילתה? לא רשימות?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן. אצלנו במשרד כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משרד העבודה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

משרד העבודה. בשל המגבלה שצוינה קודם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

צריך לבדוק את העניין איך זה קורה במקומות אחרים ולהשוות את זה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

כן. עכשיו אנחנו בפרק ג'. רק לפני כן אני שואלת לגבי 10, גם מומחה זר שמקבל לשנה או לשלוש שנים יופיע במרשם הזה?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן, בוודאי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בסדר. 
 
	
	פרק ג': חובות והגבלות על בעל רישיון ומפעיל

	איסור העברת רישיון
	11.
	רישיון הוא אישי; בעל רישיון לא יעביר לאדם אחר את הרישיון שבידו ולא יתיר לאדם אחר לעשות שימוש ברישיונו.

	חובת הצגת רישיון
	12.
	בעל רישיון יציג את רישיונו למזמין עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, לפי דרישתו.



ואז בעצם כמו שנאמר, אותו אדם יוכל לבדוק באמת האם הרישיון, האם הוא מופיע במרשם או לא. 

	חובת דיווח לרשם
	13.
	הרשם רשאי לדרוש מבעל רישיון לדווח לו על פרטים בקשר לעיסוקו כבעל רישיון, כפי שהורה, ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לו לשם מימוש מטרות חוק זה, לרבות כתנאי לחידוש או להארכה של רישיון, ובעל הרישיון ימסור לו את כל המידע או המסמכים כאמור.

	חובת עדכון פרטים
	14.
	בעל רישיון יודיע לרשם על כל שינוי בפרטים שמסר בבקשה לרישיון באופן שעליו יורה הרשם, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

	חובת השתתפות בהשתלמויות
	15.
	(א) בעל רישיון ישתתף במהלך השנה האחרונה לתוקפו של הרישיון, בהשתלמויות בהיקף של שמונה שעות לפחות בפיקוח זרוע העבודה במשרד, שהרשם הכיר בהן, בתחום עיסוקו לפי רישיונו, במועדים שעליהם הורה הרשם, ויעמוד בדרישות אותן השתלמויות.

	
	
	(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הרשם רשאי לדרוש מבעל רישיון להשתתף בהשתלמות מסוימת שהרשם ערך או הכיר בה לאחר התייעצות עם המועצה, נוסף על ההשתלמויות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת וכי ההשתתפות כאמור נדרשת לשם הכשרת בעל רישיון ולשם מימוש מטרות חוק זה; הודעה לפי סעיף קטן זה תינתן לבעל הרישיון זמן סביר לפני מועד ההשתלמות. 

	
	
	(ג) חובת השתתפות בהשתלמות ועמידה בדרישותיה לפי סעיף זה, יראו אותן כתנאי ברישיון של בעל הרישיון. 

	
	
	(ד) הרשם יפרסם את ההשתלמויות שהוכרו על ידו לפי סעיף זה באתר האינטרנט של המשרד, זמן סביר לפני מועד ההשתלמות. 



זה בעצם הסעיף שדיברנו עליו. זה השימור כשירות. בעצם הסעיף קובע שני סוגים של השתלמויות. לפי סעיף קטן (א) זו השתלמות חובה בשנה האחרונה בהיקף לפחות של שמונה שעות. וזה בפיקוח של זרוע העבודה. 

בסעיף קטן (ב) יש אפשרות לקבוע השתלמויות נוספות במידת הצורך וגם לחייב לעבור את אותן השתלמויות. דיברנו בינינו על הנושא הזה של ההשתלמויות וחשוב לי שתציגו באמת גם את הזמינות שתהיה מבחינת ההשתלמויות, כך שכל אדם שיגיע לסוף הרישיון תמיד תהיה לו את האפשרות לעבור את ההשתלמות הזאת וזה לא יעכב אותו מבחינת הזמנים. גם את התכנים, מבחנים. איך בדיוק יעבדו ההשתלמויות האלה? 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

אבל דובר על זה פעם קודמת, שזה לא הגיוני. זה לא קיים בחשמל, לדוגמה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

לכן אנחנו מבקשים מהמשרד תשובות. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

שמי בני מחברת משב ארדן מערכות. דובר על זה בישיבה הקודמת ארוכות והיו טענות, גם אנחנו טענו שזה לא הגיוני. הרישיון הזה אמור להיות דומה לרישיון חשמלאי מוסמך והלאה. וזה לא קיים בשום רישיון. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

לפי צו הנחיה חדש זה קיים. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

לא רישיון נהיגה, לא רישיון חשמל. מי שחשמלאי מוסמך הוא מחדש את הרישיון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל בחוק החדש זה קיים. 

 << אורח >> בני פרילינג: << אורח >>  

יש עניין של אגרה, זה הכול. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

תציין את זה, תציין את זה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >> 

רגע, אני רוצה להסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה הזאת. קודם כל, יש דרישה כזאת של שאר העיסוקים ואנחנו בהחלט מקדמים גם בצו החשמל אנחנו מתכוונים להכניס את שימור הכשירות. יש דרישה כזאת פעם אחת מהשטח, פעם שנייה אנחנו אומרים שאדם שלמד לפני 15 שנים צריך להתעדכן. אנחנו לא מדברים על השתלמות שהיא ארוכה, של כמה ימים. השתלמות מקוונת, רכה, לא פיזית, של כמה שעות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה מקוונת? הוא יכול לשבת בבית?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן, זה הכיוונים. וובינר יכול להיות, יכול להיות איזה לומדה. הרעיון הוא לשמר את הכשירות ברמה של בטיחות, ברמה של תקינה שמשתנה, ברמה של טכנולוגיה. זה גם צורך שעולה בעיסוקים אחרים מהשטח. וגם אנחנו מדברים על מספר שעות באמת מינורי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

בשיחות בינינו ביקשנו שבסעיף של חידוש הרישיון נוסיף סעיף קטן שתהיה אפשרות להאריך את הרישיון במצבים מיוחדים גם אם הוא לא עבר את ההשתלמות לתקופה של עד חצי שנה לדוגמה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

נכון, מקובל עלינו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

אם פתאום יש נסיבות שחלילה מלחמה, נסיבות שבהם אי אפשר יהיה באמת לעשות באופן שוטף את ההשתלמות אז לאפשר פשוט פרק זמן נוסף כדי לבצע אותה וזה לא יפגע ברישיון. זה סעיף שאנחנו נוסיף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעניין של ההשתלמויות, אני רוצה להשאיר את הנושא לדיון. אם זה באמת כמו שאמרה הגברת מיכל שהוא סך הכול יכול לשבת על המחשב ולעבור על לומדה, משהו שהוא לא יצטרך לבוא ולהפסיד ימי עבודה וכל הדברים האלה, אז אפשר להקל בזה. אבל אם זה באמת השתלמויות כמו שמכוני ההשתלמות עושים מזה תעשייה גדולה מאוד, אז אני צריך לשקול, אנחנו צריכים לשקול אם צריך להטיל את זה, את ההוצאה הזאת ואת הדבר הזה על המזגנים כמו שאנחנו לא עושים את זה על חשמלאים. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

זאת המגמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יכול להיות שיבוא יום שגם חשמלאים יצטרכו, אם זה רק לומדה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

אלה הכיוונים. אני אתן דוגמה את מורשי נגישות מבנים, תשתיות וסביבה ושירות. על פי חוק אנחנו מחויבים בביצוע השתלמות מעת לעת. וזה באמת היו מגיעים פיזית. לאורך השנים הבנו שיש אחוזי השתתפות נמוכים וזה לא מוכיח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הייתה תעשייה. 

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

לא מוכיח את עצמו. ואנחנו בפעם האחרונה הפכנו בעצם את שימור הכשירות הזאת לאיזה שהוא וובינר כזה. זה הוכיח את עצמו. וזאת המגמה. זה הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

מה מבחינת העלות גם?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

עוד לא בחנו את העלויות הללו. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>  

תהיה לזה עלות?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

אם תהיה היא תהיה שולית. כרגע אנחנו לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משהו כמו אגרה?

 << אורח >> מיכל אבגנים: << אורח >>  

כן. לא כמו בחינה. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

אפשר? המוסד לבטיחות, אלכס רודיאק. יש ניסיון בממוני בטיחות לגבי תשלום. ממונה בטיחות חייב לעבור שמונה ימי הכשרות בשנה. והתשלום נופל על מעסיק בעיקר. כך לפי חוק. המעסיק חייב לתת לו אפשרות לעשות את זה. זו דוגמה. אבל פה לא מדובר על שמונה ימים, מדובר על יום אחד. ועקב קידום טכנולוגיה וסיכונים במזגנים החדשים אני חושב שזה מאוד רלוונטי כדי למנוע מאנשי מיזוג האוויר לא להתעדכן, אלא לעשות, תסלחו לי, שטויות. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

ממוני בטיחות עושים את זה פיזית. הם לא עושים את זה בתוכנה. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

יש נכון להיום יש פיזית. מיזוג אוויר זה אחרת, אבל זה שמינית ממה שעושה ממונה בטיחות. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

משה אור חי, יושב ראש התאחדות קבלני מיזוג האוויר. אנשי מיזוג האוויר ועוד מקצועות אחרים עושים כל שנתיים חידוש של עבודות בגובה. זאת אומרת הם עושים שמונה שעות חידוש בגובה כל שנתיים גם. זאת אומרת, לא רק במקצוע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

התאמנות בשמירה בטיחות בגובה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן. כל שנתיים שמונה שעות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כי הם עובדים בגובה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

נכון, נכון, אני אומר. זאת אומרת יש להם את זה, הם מודעים לזה גם. זה לא דבר שאנחנו מנחיתים עליהם ממקום לא ידוע. יודעים שהם צריכים לחזור הביתה בשלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> אלכסנדר רודיאק: << אורח >>  

עבודה בגובה זה יומיים, דרך אגב. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

לא, לא, לא. 

 << אורח >> יובל בריק: << אורח >>  

חצי. אני מדריך עבודה בגובה בעצמי וזה חצי מהזמן הראשי. זאת אומרת שמונה שעות וזה תלוי גם מה אתה עושה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כן. גם בסעיפים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר. אני רוצה להודות לכם ושוב להתנצל על מה שהיה פה. כנראה שזה חלק מהתקופה. אנחנו צריכים לעבור. אבל אם בעזרת השם ייצא משהו טוב מהעניין הזה, אז היה זה שכרנו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אמן. אפשר להגיד משהו קטן, אדוני יושב-הראש? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

אתה נועל את הישיבה אני מבין, נכון? משהו קטן לפני זה. אני אמרתי את זה כשאתה לא היית כאן. לפני שלושה חודשים השירות למזגנים היה בסביבות ה-800-900 שקלים מילוי גז. היום אנחנו עומדים על 1,500-1,600 שקלים בגלל המגבלות של הגז. שעולים המחירים. השוק כבר מתחיל לבעבע מלמטה בכעס על המחירים. ואני מעריך שבסוף הקיץ הזה זה כבר יגיע ל-2,000 שקלים, כי אין בלוני גז. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כנראה שיש הרבה מכערים שמרוויחים הרבה כסף. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

כנראה. הכול יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני סתם. סיפרת לי חדשות, אני מספר לך גם חדשות. שכנראה שיש תעשייה גדולה בעניין. אז אני רוצה להודות לכם שהייתם איתנו. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

יכול להיות שאתה צודק. אנחנו הקטנים מלמטה רק מרגישים את זה מול הקהל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני יודע. כולנו הצרכנים. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

העניין הוא שב-27 לחודש הזה אני מבין שיוצאים לפגרה ואני מבקש מכבוד יושב-הראש אם אפשר לעשות איזה שהוא מרתון כלשהו להריץ את זה, שנגמור את זה במושב הזה. אם אפשר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נבדוק את כל האפשרויות. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

תודה. 

 << אורח >> משה אור חי שמואלי: << אורח >>  

תודה רבה, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:04. << סיום >>