פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 30 ועדת הכלכלה 02/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 421 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיוע לעסקים בקו העימות << נושא >> - לציון יום פיתוח כלכלי בקווי עימות נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – מ"מ היו"ר ששון ששי גואטה חברי הכנסת: דבי ביטון יוראי להב הרצנו טטיאנה מזרסקי מוזמנים: ענבר בזק – חכ"ל ומנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון יוסף דיאמנט – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה נועה שפיצר – נציגת מנהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה אוראל פיין – רפרנט חקלאות אגף תקציבים, משרד האוצר רותי מור – ראש תחום, המוסד לביטוח לאומי נג'ים שריף – ראש המועצה המקומית גוש חלב, מרכז השלטון המקומי דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים ד"ר אורית דגני דיניסמן – מרצה באוניברסיטה, יועצת ארגונית עסקית, קיבוץ שניר תומר גלעד – מנהל אגף כספים וגזבר המועצה האזורית מטה אשר יואב כהן – יו"ר ועד מושב נטועה וחבר מועצה מעלה יוסף מוטי חטיאל – ראש המועצה ראש פינה צחי בן עיון – יו"ר פורום 9 אלישע כודר – חבר ועד מושב נטועה דודי אלון – סגן ראש מועצת אשכול יעל גויסקי – יועצת, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל נכחו באמצעים מקוונים: יעל אסיף – עו"ד, רפרנטית יועצת משפטית של קרן הפיצויים מס רכוש, רשות המיסים, משרד האוצר מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> סיוע לעסקים בקו העימות << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו פותחים גם את הוועדה ובעצם גם את היום המיוחד. אני מודה לחברים שהגיעו מרחוק מאוד וגם מקרוב. אנחנו כרגע בדיון שהוא חלק מתוך יום מיוחד שיזמנו, חבר הכנסת מיכאל ביטון, גלעד קריב ואיציק קרויזר, בסוגיית שיקום ופיתוח כלכלי בקווי העימות. אני רק מציין שממש במקביל לנו נפתחת כעת ישיבת ועדת העבודה והרווחה בסוגייה של איחוד הקהילות והתמיכה בקהילות, סוגיות החוסן החברתי. בעוד כחצי שעה יפתח דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא מעונות היום, יש לה חשיבות גדולה לנושא התעסוקה וההכנסות. ב-12:00 הוועדה למעמד האישה בנושא תוכנית שחר ואחר כך משרד הפנים בנושא מתן הנחות בקרקעות. זה יסתיים בדיון מסכם באולם ירושלים ב-14:00. אתם מוזמנים, גם הוא יתמקד בנושאים הכלכליים בצפון ובדרום. כל הדיון נערך תחת הרושם העצום של אירוע דרמטי, הן ה-7 באוקטובר והן תשעת החודשים מאז. אנחנו מדברים על שני אפיונים גדולים של הטריטוריות שלנו, קו העימות הדרומי והצפוני. הסרט הרע בדרום התחיל בשיא הזוועתי ומאז הוא בתהליכים – לפחות מבחינת המדינה ורשויותיה – בניסיון להשתלט על הטירוף שהתחולל. אני מרשה לעצמי להגיד אצלנו, אני בא מקיבוץ מפלסים שער הנגב. המציאות היא שבחלוף החודשים הללו יש לנו חזון, יש תוכנית, יש ארגון, יש מנהלת תקומה, יש מועצות אזוריות – אמנם עומדות בפני בחירות אבל מתפקדות – יש יישובים, יש תקציבים, יש ניהול סדור שאפשר תמיד לא להסכים לכל צד שלו, אבל יש עם מה לעבוד וצפויה להגיע גם חקיקה לכנסת כדי לתמוך במידת האפשר. לעומת זאת, בצפון אנחנו במצב מעורפל הרבה יותר. קודם כול המציאות היא דינמית. ומי שקורא גרמנית גם מספרים לו מה יום ה-ע' ושעת ה-ש' עוד רגע. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לשם. ובכל מקרה ברור שהמציאות אינה יחסית סטטית במידה שאנחנו מכירים בדרום בהקשר האזרחי, ולכן כל-כך חשוב לראות מה אנחנו צריכים לעשות, כולנו, מדינת ישראל על רשויותיה, הן בהיבטים הכלכליים והן בהיבטים האחרים. אין ספק שהעקרונות של תמיכה, לתת את הרוח במפרשים, לתת את השאיפה לצאת אל הים, ולאו דווקא לבנות עבור התושבים או היישובים את הספינות – אם תרצו את המטאפורה של הדגים והחכות – אני מרשה לעצמי לומר שאפרופו דגים וחכות, אנחנו צריכים את תאוות הרצון לעסוק בזה – יסלחו לי הצמחונים בינינו – לעסוק בכלל בסוגיה. מצב העסקים בצפון בירידה דרמטית עם השפעות משמעותיות גם מעבר לטווח הידוע כקו העימות. גם בזה אנחנו עוסקים כאן, אני מניח שגם בכנסת. אני רוצה להפנות את תשומת ליבנו שגם מקצועות פריפריאליים לתיירות ולעסקים כמו מורי דרך ואחרים, נפגעו מאוד. יש עיוותים שונים שמטבע הדברים יכולים לקרות כי אי אפשר להיות מדויקים עד הסוף אל מול שלל הכאבים, וזה המקום בכנסת, ובהקשר הזה גם המקום כאן, לנסות לזהות את הנקודות שצריך לטפל בהן. ברשותכם אני רוצה לומר שבזמן שיש לנו אנחנו נשמע כמובן את חברי הכנסת וראשי רשויות, נשמע את השטח, את הנציגים, ולאחר מכן סשן של מענים מנציגי הממשלה שנמצאים איתנו. זה פורום אינטימי מספיק – אבל ככל שאני מכיר את האנשים – יוכל לגעת, תאמינו לי, טוב לא פחות מאשר פגישת פסגה ממשלתית בנושאים המדויקים ובקווי המתאר של המענים. חבר הכנסת רוצה להתחיל? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לשמוע את האנשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. מוטי חטיאל, ראש המועצה ראש פינה. << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ותודה יושב-הראש שוסטר, שהזמנת אותי לוועדה. אני חושב שמרגע שהגעת לגליל והבנת את הצורך במתן מענה לעסקים, מיד פעלת וקידמת את ישיבת החירום הזאת, ואני מברך על כך. אנחנו נמצאים כרגע בזמן יקר, רגע לפני האירוע שאולי יקרה בגליל ובכלל במדינה – אם יקרה, אני מקווה שכמו ששוסטר אמר שלא יקרה – אבל זה הזמן שלנו להיערכות ולתת חוסן לעסקים שלנו. כרגע מינואר 2024 העסקים בגליל תומכי התיירות לא מקבלים שום שיפוי מהמדינה והם באפס הכנסות. הנושא הזה עלה בכמה מפגשים, עם כמה חברי כנסת, עם כמה יושבי-ראש ועדות, ולצערי הדבר הזה עדיין לא נסגר. יש רצון זמן רב לעזור, לסייע, אבל במבחן התוצאה מינואר ועד היום יש אפס הכנסות לעסקים תומכי תיירות. אם זה מסעדות, אם זה גלריות, אם זה אומנים, אם זה מה שכולם מכירים גזלנים שנמצאים ליד קברי צדיקים ומקורות תיירות כאלה ואחרים, בעצם אין הכנסות, אין מטיילים. הדבר הנוסף שנחשפתי אליו בימים האחרונים זה שגם רשתות קמעונאיות כגון קסטרו ואדידס החליטו לעזוב את האזור שלנו ולעבור לאזורים יותר מרוחקים מהגליל מתוך הבנה שבצפון אין הכנסות. התושבים נפגעים פעמיים, פעם אחת הם נפגעים מזה שכדי לרכוש את המוצרים האלה הם צריכים לנסוע יותר רחוק מהבית מה שהיה עד היום קרוב, ודבר נוסף, אובדן הכנסות של בעלי העסקים הזכיינים שגרים במרחב שלנו, ועובדים שעוזבים מקומות תעסוקה וכולנו נפגעים. אני חושב, כבוד יושב-הראש, שזה הזמן לעשות תיקון בהצעת החוק, שפירושה החלטת הממשלה שאושרה, ולהכניס את כל העסקים שנפגעו בגליל ובגולן – אני לא מדבר רק על ראש פינה, אני מדבר על כל הגליל והגולן שנפגעו – אתם יכולים לראות את הירידה במספרים בדוחות של מע"מ ומס הכנסה, לא צריך לבקש מאנשים להגיש דוחות כאלה ואחרים, הכול קיים וידוע במוסדות המדינה. מה שצריך לעשות זה לראות שנה מול שנה, לראות את הפער, ולפעול לתקן את העיוות הזה. העיניים של כל תושבי הגליל נשואות פה לבית הזה כדי שהדבר הזה ישתנה. יש לכם אחריות וגם סמכות במקרה הזה, ואנחנו מצפים מכם לפעול ולתקן את העיוות הזה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מזכיר שאנחנו נכחנו ביחד במקום הזה בישיבה בנושא תיירות, נכון? << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויש התקדמויות. אוראל, אתה אחר כך בתור נציג האגף, גם אם זה לא בהכרח בתחום הישיר שלך, חשוב שתספר על הדברים שקורים. אני ממשיך, אני מבקש, קראנו לו השריף של ג'יש שריף נג'ים, ראש מועצת גוש חלב. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה על הזימון. כידוע לכם, גוש חלב לאחרונה נכנסה להחלטת ממשלה הודות להרבה אנשים שעזרו ותמכו ואני מודה להם, אבל מתברר שלא מספיק שלא מספיק שניכנס להחלטה, ברגע שאנחנו צריכים לרוץ אחרי כל משרד, במקום שיהיה משהו אוטומטי לכנס ואז הם ירצו לבוא ולשפר את אנשי הצפון ולעזור להם, אז במקום שנתמקד באוכלוסייה ובאזרחים ולתת להם שירות, אנחנו צריכים לרוץ אחרי הממשלה. לאחרונה הבנתי מונה פרויקטור, אבל עד שהוא ייכנס לעניינים אני חושב שאנחנו נהיה כבר אחרי המלחמה. אנחנו מקווים שזה יהיה כמה שיותר מהר ולא נצטרך שום דבר אבל כמו שהבנתי – ואני חוזר על זה עוד פעם – כל משרד צריך לרוץ אחריו מה מגיע ומה לא ואיך אפשר לעזור. כמו שאמר ידידי, אנחנו נשארנו בחזית, כולם יודעים שהכפר שמפונה הוא מטווח, אנחנו עדיין נשארנו בחזית, ובמקום לבוא ולחזק, לתגמל, ולעשות את המקסימום לתושבים האלה כדי לעזור להם להישאר במקום שהם נמצאים, עם מקסימום עזרה. אני נתקל עכשיו בהודעה ממש פשוטה, אם רק תשמעו את הציטוט של מס רכוש, משמעות ההחלטה שהתקבלה היא שכעת לגוש חלב מעמד ישוב באזור בהנחיית המתגוננות קו עימות אשר אינו מפונה, לכן מבחינת הזכאות למקדמה אין שינוי. תגידו לי אתם, מי צריך את התמיכה? אלו שנמצאים. תנו להם להחזיק את הראש מעל המים. אלו שמפונים – אני מבין את כאבם וסבלם גדול, צריך לעזור להם. אבל אלו שעדיין מחזיקים את הראש מעל המים , חבר'ה תכניסו לראש, אם העסק הזה נסגר אתם צריכים לשלם פי עשר יותר מזה. עכשיו, גם העסקים שמעבר לקו העימות גם צריך לעזור להם. אבל שמישהו קצת יפתח עיניים ויסתכל, ישוב כמו גוש חלב וגם כמו זה, שאנשים משאירים ילדים בבתים בלי ממ"דים, עם כל זה יוצאים לעבודה, העובדים לא מגיעים לעבודה, חצי מהם חותכים הביתה כי פתאום יש אזעקה ולילדים אין לאן ללכת כי אין להם ממ"דים בבית. אז אם העסקים בגוש חלב וגם בראש פינה לא צריכים את המקדמות, אז מי צריך? חוץ מזה שגם קראו לזה מקדמה, אם לא מגיע – תיקח אותה בחזרה. אבל בינתיים תכניס יד לכיס ותשלם. משלמים על מלא דברים אחרים – אני לא רוצה להגיד – שלא צריך לשלם, ובמקרה הזה לא עוזרים? ועוד מקרה אחד בגוש חלב, בגוש חלב יש משהו מפונה מה-9 באוקטובר, יש בית אבות שהוא הכי מוגן באזור הצפון, אפילו יותר מוגן מבית חולים זיו, כולו ממ"ד אחד גדול, והדבר הראשון הוא שפינו אותו. לא נגיד ש-20-30 אחוז זכרונם לברכה, לא שרדו את הטלטלה הזאת, גם בית האבות פונה. ותשמעו עובדה בסך הכול קיבל רק בחודש עשירי פיצוי קטן או מקדמה ולכל השאר אין מענה. הצוות שם והאנשים החלוצים האלה שהביאו פרויקט כזה גרנדיוזי לגוש חלב – זה לא פשוט לבנות ביישוב קטן כמו גוש חלב בית אבות כזה ענק – והוא צריך להתמודד עכשיו עם הלוואות, עם השקעות, עם עובדים שלא רוצים לחזור כי כבר כל-כך הרבה זמן שאין מי שיפצה אותם אז הם כבר הסתגלו למקום אחר. הבן אדם הזה, העסק הזה על סף פשיטת רגל ואין מי שיעזור, והוא פונה לכל המשרדים. זה פונה בהוראת פיקוד העורף, זה בהוראת ממשלה, אז הממשלה צריכה לבוא ולדאוג מהיום הראשון, לדעת איך הבן אדם הזה ישרוד וישאיר את הראש מעל המים, זו דוגמה חיה. אז אני מבקש מעזרתכם כמה שאפשר לבוא ורק להזיז את הדבר הזה. תנו לאנשים שצריכים להחזיק, ואנשים שלמרות הכול נשארו, למרות הכול הם מנסים, תעזרו להם להשאיר את הראש מעל המים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, אני רוצה לשאול אותך כאיש אגף התקציבים, להבנתי יש מתווה שנותן מענה בסיסי, הוא אף פעם לא 100%, בוודאי לתושבי הצפון שחיים. אני רק רוצה לוודא שאני לא מפספס משהו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין אגף תקציבים חקלאות, אבל פה אני תחת הכובע של חקלאות וכלכלה. אתה לא טועה, כל עסק שנמצא באחד מיישובי קו העימות זכאי ל-100% פיצויים בגין אובדן הכנסה. אנחנו יודעים ומכירים שיש בעיות תפעוליות שלפעמים לוקח יותר או פחות זמן לכסף להגיע מקרן מס רכוש, אבל מבחינת הזכאות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה רגע, אני רוצה להבין. פה מדובר על ג'יש זה 0-9? << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> זה 0-5. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף עבר במסגרת 100% פיצויים האלה כבר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני צריך לבדוק ולחזור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נושא הדיון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הכינו אותי שהדיון הוא בנוגע להחלטת הממשלה שהתקבלה, לבוא ולהציג את עיקרי הדברים שלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז מכוח החלטת הממשלה יש פיצוי של 100%. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, זה מתוך ההחלטות בגין קרן מס רכוש לכל יישובי קו העימות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לבדוק? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אם אתה רוצה לגבי הסכום המלא, אני לא צד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין כמה יש. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש פה אולי נציג של רשות המיסים, אז אולי הם הדמות היותר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היו אמורים להיות. מאיפה אתה? << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> תומר גלעד, גזבר מועצה אזורית מטה אשר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה השטח. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> הם מגישים ואומרים שהיישוב לא זכאי, אז משהו פה לא נכון. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> אני ברשותכם רוצה להתייחס בדיוק לנקודה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> כבוד יושב-הראש, נעים מאוד, אני תומר גלעד, אני גזבר המועצה האזורית מטה אשר, ואני גם מנהל הארנונה במועצה וזה רלוונטי כי אני זה שצריך לגבות את הארנונה מאותם עסקים שבעצם לא עובדים. בארנונה אין פטור לעסקים, בקורונה היה אפשר ועכשיו זה לא חוקי, בסדר. הוחלט לתת להם מענקים במסגרת אותן תקנות נזק עקיף שאליהם מתייחס נציג האוצר. זו התיאוריה, המציאות היא שכשאני יושב עם אותם עסקים הם מסבירים שנכון שהם הגישו בקשה אבל אז יש שלושה סיפורים שחוזרים על עצמם, אחד אף אחד לא ענה לי, אין לי מושג איפה הבקשה שלי וכדי להחזיק את הראש מעל המים כי אני בלי תזרים לא יכול לחיות, אני מביא מאכער, משלם לו 10-20 אחוזים מהמענק שמגיע לי והוא מסדר לי את העניינים. פתרון שני זה שמתקשר אליי נציג רשות המיסים ואומר לי: תשמע, נכון שכתוב בחודש הקודם, המקביל, אבל יש לך מחזור תנודתי, אז אני עושה לך ממוצע ומגיע לך לא 100, מגיע לך 70. והוא מהלחץ בתזרים מתפשר. דבר שלישי זה אלו שקיבלו מקדמות ועכשיו מבקשים שיחזירו אותם פלוס ריבית והצמדה. ובשורה התחתונה אני אומר דבר נורא פשוט, אנחנו לא מנצחים פה, המטרה הייתה לפרוש רשת ביטחון לעסקים. עוד פעם, אני מדבר על החלטות שכבר התקבלו, על תקנות שקיימות, לא על רעיונות חדשים ולא על תקוות. התקנות שאושרו ולא מיושמות בשטח בפועל. אז אני מבקש מהוועדה ומנציגי האוצר ורשות המיסים, תציגו בבקשה נתונים לא לי, לעצמכם, מה היקף הבקשות שהוגשו? כמה פונים? כמה נענו? גם בכמות, גם בכסף. אני אומר לכם שאנחנו לא קולעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, האם עשיתם – כפי שאמר לי עמית סופר במרום הגליל – יום שבו רשות המיסים או מס רכוש מגיעים? << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> עשרות פעמים הגיעו נציגי רשות המיסים, אני חייב לציין אותם לטובה – את אנשי השטח שבאים ומנגישים את המידע, הם מנגישים, מסבירים, מוליכים את הדרך בסדר, כולם מגישים את הבקשות – נהדר. שם זה נעצר. הנייר כתוב לעילא ולעילא, לא קורה איתו כלום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. אנחנו לפי סדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו כבר מדברים על הצעת ההחלטה ואליה נערכת מאחר והיא התקבלה ב-27 במאי, אני אשמח לדעת כמה כספים הועברו מכוחה ליישובי קו העימות? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אתה מדבר על כמה כספים הועברו במסגרת הפניות התקציביות שנעשו כבר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, במסגרת ההחלטה שהתקבלה לפני כחודש. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ממה שאני מבין כרגע, כל הפניות התקציביות עומדים על שולחנה של ועדת כספים. כמובן שכל פניה ופניה הוא פר סעיף וסעיף, זה לא עובר כמקשה אחת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שום דבר לא עבר עדיין ליישובים עצמם. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני יכול להגיד לך דוגמה אישית שלי, שאני אמון על משרד החקלאות, הפניה שלנו ממתינה לאישור של ועדת כספים. כרגע ועדת כספים דנה בפניות עודפים, לאחר מכן זה תלוי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הצפי? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, אני לא מנהל את ועדת הכספים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מייצג פה את משרד האוצר. אנחנו דנים פה על יישום ההחלטה שאמורה לסייע ליישובי הצפון, קו העימות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אתה שאלת מבחינת הכרונולוגיה של הדברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי לגבי הכרונולוגיה, זה הסברים. אני רוצה לדעת את התשובה, כמה כסף לצורך העניין כרגע נמצא בצינורות ואמור להגיע ליישובי הצפון? כרגע התשובה שלך היא שלא עבר הכסף. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אז מבחינת מה נמצא בצינורות, החלטת הממשלה כבר התקבלה והכספים כבר והקצו. עכשיו אתה שואל לגבי הסכום שהוקצה, אז בנושא הכלכלה, התעסוקה המסחר והתעשייה, הוקצו מעל 200 מיליון שקלים, שכרגע הם מנותבים למשרדי הממשלה השונים לכדי ביצוע והם מונחים על שולחנו של ראש ועדת כספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, אני רק רוצה לחדד שעד עכשיו דיברנו על ההחלטות שקשורות בקו העימות, כלומר 0-9, וראש פינה ומקומות אחרים שמושפעים הם לא במסגרת הזו. אז רק תציין לפורום הזה מה דינם? איזה מענה אנחנו, מדינת ישראל, נותנת למי שמעבר ל-0-9? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, ממה שאני מבין יש את מתווה הפיצויים הכללי שהיה לכל הארץ בזמן המלחמה, עד דצמבר. אז התשובה כרגע היא שאין שום דבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז אני אחדש. בישיבה שהייתה פה לפני מספר ימים בנושא תיירות דובר על מתווה שנותן מענה למה שקוראים לו הגליל – הייתה גישה מאוד מרחיבה – ועשה רושם שלפחות בתחום התיירות – ולא הייתה התקטננות על זה שהוא חייב להיות תיירן מצטיין – אלא גם עסקים פריפריאלים לתיירות יהיו חלק מהעניין. לא בטוח שזה עונה על כל העסקים האחרים. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> ידידי, אני לא קיבלתי תשובה ברורה האם גוש חלב זכאי למקדמה או לא, כי התשובה שלכם היא לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה רוצה לבדוק את השאלה הזאת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זאת באמת שאלה שאמורה להיות מופנית לאנשי רשות המיסים. אנחנו משרד האוצר פשוט לא אמונים על הצד התפעולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנשי רשות המיסים גם הוזמנו כמובן, גם נרשמו במספר יפה אבל לא נמצאים כאן לצערי וזה לא תקין. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אבל אני כן רוצה להדגיש שמבחינת הזכאות הם זכאים ל-100% בגין אובדן ההכנסות שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו רק צריכים לדאוג שהם יחיו עד שהבשורה תגיע. אנחנו נבקש מענבר בזק, חברת הכנסת לשעבר ומנכ"לית החברה הכלכלית של המועצה האזורית גליל עליון. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> תודה עוד פעם על היום החשוב הזה ועל היוזמה. קודם כול אני רוצה להגיד באופן כללי כמי שרואה את התמונה הכללית של הגליל העליון, אנחנו מדברים כרגע על חבל ארץ שלם שקורס כלכלית. ממש יש קריסה מוחלטת. יש אלפי עסקים, וזה כבר לא רק עסקים קטנים ובינוניים, אנחנו מדברים על עסקים גדולים מבוססים, עסקים שמעסיקים עשרות ואפילו מאות עובדים, שפשוט לא מצליחים לעמוד על הרגליים. אנחנו מדברים על אלפי עובדים ביישובים שלא מפונים, וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו מדברים על זה פה בכנסת. הסיפור של הארכת החל"תים, אלפי עובדים ביישובים הלא מפונים שבאפריל נגמרו להם החל"תים ולא זכאים לחל"ת ונמצאים בלי פרנסה מחודש אפריל. ענפים שנמצאים במצוקה הכי גדולה זה כמובן התיירות, אפס פעילות, הקפאה מוחלטת. הייטק, נעשו מאמצים בחמש השנים האחרונות להביא הייטק לגליל, היה מאמץ מאוד גדול למתג את האזור כאזור הפודטק והאגריטק, הרבה השקעה ממשלתית. מה-7 באוקטובר 90% מחברות ההייטק פשוט התאיידו מהאזור ויהיה מאוד קשה להחזיר אותם בחזרה. יש לנו מגה אירוע בתעשייה, אנחנו מדברים על מפעלי עוגן שמעסיקים מאות עובדים שכבר יש דיבור בחלק מהמפעלים על איך להעתיק את הפעילות במקרה הטוב לארץ אבל לא על קו הגבול, במקרה הפחות טוב אפילו חלק מדברים על העתקה לחו"ל. מה צריך לקרות? אני רוצה להתעסק במה צריך לקרות. קודם כול כרגע היום הכי אקוטי לראות איך מעבירים את ההחלטות שישמרו ויתמכו בעסקים שנמצאים, בין אם זה בתיירות, בין אם זה, עוד פעם, במפעלים, לשמר את העובדים, לשמר את התעסוקה כי יעלה הרבה יותר כסף להתחיל את הכול מחדש. אז אם יש עסק תיירות שמעסיק היום – ואני מדברת איתכם על מקרים קונקרטיים – 200 עובדים ותעזרו לו לשמר את העובדים שלו עכשיו והם לא יתאיידו לו כי אין להם חל"ת, אז כשנוכל לחזור לצפון הוא יפתח מחדש. אם העסק הזה ייסגר יהיה הרבה קשה להקים עסק נוסף. הדבר השני זה שבשנים הקרובות צריך לעשות תוכנית – וראשי הרשויות שלנו עובדים על זה – ארוכת טווח איך לתת תמיכה ביום שאחרי הממשלה? לחיזוק ושיקום, לעשות העדפה מתקנת. כמה רעיונות על קצה המזלג אבל צריכה להיות תוכנית הרבה יותר רחבה – אפשר לקדם בהוראת שעה פטור ממע"מ לאזורי העוטף והגליל שנפגעו. אפשר לעשות חקיקה שתתן תיעדוף לתוצרת מקומית. אפשר לעשות הוראת שעה שתיתן מענק עבודה מוגדל לעובדים בחקלאות, תיירות, ותעשייה באזורים האלה. אני רוצה רק להתייחס בעוד משפט למה שאתה אמרת על בעיות תפעוליות. כשאתה אומר בעיות תפעוליות אני רוצה לספר לכם במה זה מתבטא. אם פונה אליי אלמנה מהאזור הלא מפונה, שמספרת לי שהיא אמנם זכאית לפינוי כי היא באזור של 0-9, אבל במאי יפתחו את המענק של ינואר-פברואר, וכשהמענק נכנס הוא כיסה את המינוס, כי חמישה חודשים היא אומרת לי: ענבר, אני חיה על קצבת האלמנות שלי, על בעלי המת, על זה אני חיה כי רק במאי פתחו את התקציב של ינואר-פברואר, ואנחנו עדיין מחכים להארכה של פברואר, מרץ – אנחנו כבר ביוני להזכירכם – אפריל, מאי, עוד לא נפתח בכלל, אז זה מעבר לבעיות תפעוליות. צריך להבין שהבעיות התפעוליות האלה זה בסוף אנשים שבסוף החודש אין להם כסף לשלם חשבונות, אלו אנשים שהמדינה החליטה להשאיר אותם באזור והבירוקרטיה והאיטיות של התהליכים פשוט גומרים את האנשים ותחשבו על בני האדם שנשארו תחת הפגזות עם ילדים שהם צריכים בכל בוקר לשלוח לבית הספר עם הפחד שאין מיגון ובסוף היום גם חוסמים להם את חשבון הבנק, ואני מדברת איתך על יותר ממקרה אחד שמגיעים אליי. אז אחרי תשעה חודשים להגיד פה בעיות תפעוליות, מצטערת, לא מקובל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מפנה את זה לרשות המיסים, למס רכוש בעיקר? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> כן. אני מדברת על זה שיש את העניין של החלטות ממשלה שצריך להרחיב אותן, ואמרת נכון שבעצם התקבלה ההחלטה להרחיב. אבל בין ההחלטות שמתקבלות לבין הביצוע יש חודשים. למה לא יכולים לקבל עכשיו החלטה? יש מתווה פיצויים, כל עוד המלחמה ממשיכה המתווה רץ. למה כל פעם מגיעים לוועדת כספים ויאשרו עכשיו ביוני את הפיצויים של מרץ-אפריל? את מרץ-אפריל עוד לא אישרו, אנחנו ביוני. למה לא לקבל החלטה? הרי המתווה ירוץ, כולם מבינים שהמתווה ירוץ, אבל אנשים נמצאים באי ודאות, לוקחים הלוואת, אנשים מגיעים למצב שחסמו להם את חשבון הבנק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצב דומה קורה עם המפונים שמשבוע לשבוע. מין שיטה של לא לקחת אחריות כוללת, אולי נצליח להרוויח כמה חודשים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני אומרת להם שיאריכו, אני מאמינה שיאריכו ואני בטוחה שיאריכו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל נוציא לכם את הנשמה עד אז. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> וגם עצם האי ודאות, ולמה בן אדם במאי צריך לקבל פיצויים על ינואר-פברואר? לכמה מתושבי ישראל יש 100,000 שקלים בבנק בעובר ושב שהם יכולים לחיות חמישה חודשים בלי שכר? זה לא סביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא תירוץ, אבל מההיכרות שלי בדרום עם הסבבים, לפעמים זה לוקח שנה ושנתיים ואני מקווה שהפעם כשתשומת הלב כל-כך על זה, זה ייקח שבועות ולא חודשים ארוכים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אפשר לשאול שאלה קטנה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש אפילו. לך אני אגיד לא? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ראית איזה מנומס אני היום? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יאללה, כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני רוצה לדעת, כי בפעם שעברה היה לנו דיון, הייתם גם אתם בדיון. הנושא שלכם של גוש חלב, ראש פינה, כל היישובים, הם לא פתרו את זה, הנחמדים האלה? מעניין אותי, הייתי בטוח שנפתר, לא ראיתי אותכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הזכרנו שבתיירות, היה מדובר שם על תיירות. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> רק תיירות. אבל גוש חלב בחמישה קילומטרים כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם בפנים, זה עניין של ביצוע. << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> ראש פינה – צימרים בלבד נפתר. אבל כל תומכי התיירות – לא נפתר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא במסלול אדום ולא כלום? << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> שום מסלול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שמסלולים רגילים שקיימים בכל המדינה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כי זה נעצר מינואר, הבנתי. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> בוא נבדיל בין לפתוח ולהגיש, עד שתקבל כסף השם יודע מתי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> רגע, אתה פתחו אותך למקדמות? << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> לא, יישוב זכאי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ובראש פינה? במקרה יצא לי לישון בשבוע שעבר בראש פינה. << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> חבל שלא באת לקפה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> רציתי לבוא לבקר אותך רק מיהרתי בבוקר. אתה רוצה להגיד לי שראש פינה? << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> ראש פינה רק עסקים שמוגדרים במס הכנסה, תיירות. זאת אומרת שגם אם מישהו הגדיר את העסק שלו טקסטיל או משהו והוא עוסק בתיירות, הוא לא זכאי לקבל. ויש לו צימרים והוא מדווח למס הכנסה על צימרים והכול, אבל הוגדר כמשהו אחר בהגדרות במס הכנסה הוא לא מקבל. רק עסקים שהם צימרים, מלונאות – מקבלים. מכבסה, גלריות, כל דבר שהוא ליד תיירות לא מקבל. עוד לא נפתח. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> תשמע דוגמה, דיבר איתי השבוע בחור שעושה הפעלות קרקס במלונות. הוא אומר ש-80% מההכנסות שלי זה מלונות. היה את היום הזה שאלון דיבר עליו שבא רשות המיסים, הוא ישב איתם, הביא להם חשבוניות והראה להם ש-80% מההכנסות זה מלונות, אמרו לו מצטערים, אתה לא בשום מתווה כי אתה לא מוגדר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל איך זה יכול להיות. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> והוא מראש פינה. הוא אומר ש-80% מההכנסות שלי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה יודע מה הקטע, זה הבחור שאנחנו צריכים לבוא אליו בטענות. שלא יסבנו אותכם לא מס רכוש לא כלום, מס רכוש זו הזרוע הביצועית והיא עושה את העבודה מצוין. החבר'ה שלא אוהבים לשחרר את הכסף והם לא מבינים שבסוף זה יתגלגל אליהם כי לא יהיו להם הכנסות, זה הבחורצ'יק שיושב פה -- שאני מאוד אוהב אותו, הוא חבר שלי – אבל הם הבעיה הגדולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אל תשכח שהמקרה הזה הוא הש"ג, הוא בכלל החקלאות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> תקשיב לי הוא לא הש"ג, אני מודע לכוח שלהם. אני אסביר לך מה העניין פה, שהם לא מבינים את גודל האירוע. כשאני יושב בראש פינה – ויוצא לי לבלות הרבה בראש פינה – אחי, בית הקפה כמעט ריק. העסקים שם כמעט לא עובדים. עכשיו תשמע, אסור לי שהעסק הזה יסגור בשום מצב. אני לא מדבר, יש את הפיצויים ויש להגיש את התביעה והכול בסדר, שהמדינה צריכה לבדוק שבאמת הוא נפגע, אבל לפחות כמו שהיה בקורונה ששחררו להם מקדמות, בוא נחייה אותם שלא יסגור, ובסוף נבדוק אם מגיע. בקורונה האוצר גם ידע לקחת את הכסף בחזרה, הם לא השאירו לאף אחד שקל, הם לקחו את הכול. אבל בוא נזרים בינתיים ונחייה את העסקים. אמיר דהן יודע לעשות את העבודה מצוין, אני אומר לך שכל פניה שנתתי לו הוא ביצע אותה, הוא היה אחלה, הוא איש של פתרונות. << אורח >> מוטי חטיאל: << אורח >> אני מציע שנעשה ניסיון ופשוט נקזז את השכר של כל מי שמקבל משכורות מהמדינה, נראה איך מינואר עד היום הם בלי משכורות וממשיכים בכל יום לבוא לעבודה כרגיל. בוא ננסה. אגף התקציבים באוצר נקזז לו מינואר את ההכנסות ושיבין איך חיים התושבים בגליל תחת הצבע האדום או האזעקות עם אפס הכנסות מינואר. ופה אנחנו מתנהלים כאילו שוויץ. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> גם חורפיש, לדוגמה, עשיתי סיבוב שם, ובכיסרא סמיע, אנשים, עסקים – מתי היית בראש פינה? היית לפני שבוע, תשמע, זה מקום תוסס, הדברים זזים. אתה רואה את העסקים שנפלו. אני אומר בוא נשחרר להם את המקדמות. אנחנו בכל פעם מדברים איתם ועד שמביאים לי את הפתרון ואיך אמרנו, יוראי? לוקחים אותנו לטיול עם ההוא מאיכות הסביבה, בכל פעם הם באים ולוקחים אותנו לטיול. אני אומר לך שוסטר, יושב-הראש, אנחנו צריכים לקבל פה החלטות שיפתחו להם לפחות מקדמות. בוא נחייה אותם, אם הוא יסגור אנחנו נהיה בבעיה מאוד גדולה. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> אבל זה גם רק לצימרים בראש פינה. זה לא כל העסקים שבראש פינה, שימו לב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> את יודעת מה הקטע? שצימרים, מה הבעיה - - - בתור תיירן, שהצימרים לא משלמים שכירות. אני תיירן, גם לי יש צימרים ואני לא משלם, זה במשק שלי, בניתי אותם. הבעיה שלי שבעסקים השניים שהם גם משלמים שכירות וגם לרוב לא מתחשבים בהם ומבקשים את השכירות בזמן והם לא יעמדו בזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש לעבור ליואב כהן מנטועה על גבול החיזבאללה, יושב-ראש האגודה החקלאית. איש יקר, בבקשה. << אורח >> יואב כהן: << אורח >> קודם כול בוקר טוב לכולם, שלום לידידי ורעי ששון גואטה. אני רוצה קודם כול להגיד לכם תודה רבה על היום הזה. אני ישבת והקשבתי – אני פשוט ממהר לוועדה הבאה של הרווחה כי אני רוצה להציף שם כמה בעיות בנושא מעונות היום – כולכם נגעתם לבעיות הכי חשובות לנו כרגע. באמת זה מה שעכשיו הכי אקוטי ובאמת חשוב. זה לא משנה אם אנחנו מראש פינה או שאנחנו חצי קילומטר מהגבול, כולנו סובלים מאותן בעיות. לכולם נעצרה הפרנסה, אין לנו פרנסה כרגע, אבל יש נקודה מאוד חשוב שאף אחד לא נוגע בה, אחד זה המשכנתאות ליישובים שלא מפונים שאין להם עבודה אבל עדיין הם ממשיכים לשלם הלוואות מאוד גבוהות ואף אחד לא עוזר להם, זאת אומרת שהיה פה גלגל שייצר כסף, הגלגל הזה הפסיק להסתובב אבל ההלוואות ממשיכות להיות משולמות. וביישובים שכן מפונים עצרו את המשכנתאות ואת ההלוואות האלה אבל עדיין הריביות ממשיכות לפעול כרגיל. זאת אומרת שיושב לידי עכשיו בחור צעיר שאני הבאתי אותו לפני שלוש שנים לנטועה, הוא בנה בית עם צימרים בכמעט 3 מיליון שקלים בנטועה, עצרו לו את ההלוואות אבל בינתיים מתחילת המלחמה הריבית שלו עלתה מ-2.5 מיליון ל-2.600. זאת אומרת שיש פה בעיה אחרת מאוד רצינית שהריביות ממשיכות לתפוח ואף אחד לא נוגע בזה. הפעלנו לחץ ציבורי, בנק הפועלים הרים את הכפפה ואמר: אני סופג שלושה חודשים את הריביות האלה, ואני אשלם אותם. בסדר, שלושה חודשים זה נחמד. קודם כול אנחנו שמחים מאוד שהם עשו את זה, זו מחווה מאוד יפה, היינו מצפים שכל הבנקים ישוו איתם קו, מה שלא קרה. היינו מצפים ממכם בתור הפה שלנו, בתור המגן שלנו, באמת לעמוד מול הגופים החזקים האלה ולעצור את הריביות, כי זה באמת מפרק אותנו, זה מפרק את העתיד שלנו. מי שיש לו הלוואות ומשכנתאות זה או אנשים שהשקיעו בתיירות, בצימרים, הרבה מאוד כסף מתוך הלוואות, או זוגות צעירים שבנו בתים והם לא נמצאים שם כרגע. זאת אומרת שאנחנו גם ככה הפגיעה הכלכלית מאוד קשה, מאוד קשה, זה לא משנה כמה המדינה תעזור, ולא משנה כמה האוצר יכניס את היד לכיס ויתנו מענקים – זה עדיין לא שם. אנחנו התפרנסנו בכבוד לפני המלחמה, אף פעם לא בכינו, רבנו על מכסות הביצים וידענו להילחם על הזכויות שלנו, אבל באמת התמודדנו עם הכול בגאון וכבוד, אף פעם לא התרפסנו ולא בכינו. אבל פה יש פגיעה מאוד קשה בחוסן הכלכלי שלי שזו בכייה לדורות. אנשים ימכרו את המשקים שלהם, ימכרו את ההרחבות שלהם, ולא יהיה עתיד ליישובים שלנו. גם ככה יש לנו בעיה עם ההתיישבות לעתיד. אני יכול לספר לך מספר זוגות שהוציאו היתרי בניה וגם שניים שהתחילו לבנות והם כבר מחפשים כבר לקנות בית במקום אחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לצערנו הרב. << אורח >> יואב כהן: << אורח >> אז יש פה בעיה שהיא מאוד קשה, ואני באמת מבקש מהוועדה, יושב-ראש הוועדה, אלון, חבר יקר, זה ממש בדם ליבנו ודם ליבכם. ברחל ביתנו הקטנה, כולכם צריכים לשים שם את הדגש הזה ולפעול במה שצריך ואיך שצריך ומול מי שצריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשביל זה אנחנו כאן. תודה רבה, אנחנו נעבור לשני ח"כים שמבקשים רשות דיבור. נתחיל עם טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני חושבת שכל העסקים שנמצאים גם בקו העימות, והעסקים שנמצאים באזורים הסמוכים שגם נפגעו בתקופה הזאת של המלחמה, צריך להכיר אותם כאקו סיסטם, שהם הזינו אחד את השני, וצריך לתת להם מעמד מיוחד לפי הדוחות שלהם, לפי הירידה בהכנסות בעקבות המצב. אני רציתי לשאול האם יש לכם רישום כמה בקשות לפיצויים, למענקים, אתם קיבלתם? כמה מהם אושרו? מה האחוזים ומה המספרים? אם יש לכם רישום כזה. אני רציתי להפנות את תשומת ליבכם על מצבם של עסקים שלא נסגרו, שהם עדיין רשומים, שיש להם מקום שהם ממשיכים לשלם ארנונה, אין להם הכנסות, העסק סגור. למשל כמו אותה מסעדה בקיבוץ אילון שנפגשתי עם בעל המסעדה גיא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המסעדה היא תיירות והיא אמורה לקבל סיוע במתווה. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> מסעדה היא לא תיירות. היה על זה ויכוח שלם בוועדת כספים לפני שבועיים. יעל גויסקי מלה"ב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר גם אם הם מוכווני תיירות הם לא נחשבים תיירות? << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> תלוי איך הם מוגדרים, אבל רובם הם לא תיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סגור, הבנתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תיירות והוא ממשיך לשלם ארנונה. הוא מגיע לפיצויים, הוא זכאי אבל הוא קיבל רק על השנה שעברה, בשנה הזאת זה לוקח זמן עד שמעבדים את הבקשות, וכשהוא משלם ארנונה אין לו ממה לשלם ארנונה, החוב שלו גדל כי יש ריבית והצמדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא מקבל את המקדמות? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, כל עסק משלם ארנונה. יש ישוב מפונה, מפונים אנשים פרטיים קיבלו פטור מתשלום ארנונה, עסקים לא קיבלו פטור כי הם צריכים לקבל פיצויים כביכול, אבל הוא לא מקבל פיצויים כי יש איחור בתשלום הפיצויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מדברת על המקדמות? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> המקדמות גם מגיעות באיחור, ובגלל שהוא לא משלם ארנונה יש לו ריבית והצמדה שמצטברים בחוב שלו ברשות המקומית. את הדבר הזה צריך לעצור, צריך לערב את משרד הפנים. אני לא מבינה למה יש עיכוב בתשלום המקדמות והמענקים. צריך לזרז אותם כי בכל זאת הם ישלמו, אז תתנו לאנשים לחיות. כמו שדיברנו פה אין למישהו 100,000 שקלים בעו"ש שהוא יכול לגלגל. מי שנמצא בקו העימות ונפגע, אני אומרת שוב שצריך לתת להם מעמד מיוחד ברישום ברשות המיסים ולהתייחס לבנקים שלא יריצו להם את הריביות. הריביות עולות. איכשהו לעצור, לעשות איזה גרייס או משהו, צריך לעזור להם. להגדיר סטטוס מיוחד שיהיה רשום מעמד הלקוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לפתוח סוגריים כי הנושא של העסקים הוא חשוב אבל גם הנושא של העובדים הוא חשוב, וכשאני מסתובב ביישובי כפר העימות שלא פונו, בכפר בלום, בכפר סאלד, בשמיר, בעמיר, בכל הקו הזה שמשתרע עד לראש פינה ולגוש חלב. אין כמעט לימודים סדירים, אין רווחה, אין תגבור בבריאות. אתה חי במציאות חיים שהיא בלתי אפשרית וזה גוזר על בעלי העסקים וזה גם גוזר על העובדים. לעסקים יש מתווה. מה המתווה של העובדים? כלומר, אין חל"ת, אין מתווה של חל"ת לעובדים ומתייחסים לתושבים של קו העימות הצפוני כאילו הם תושבי רמת גן, הם לא זכאים לכלום, כלום. נותנים להם לקרוס. כי לא בטוח שיש להם בכלל עבודה ולזה אין בכלל פתרון, כי אין כבר חל"ת והערים המטרופוליניות שלהם חלקן פונו ולכן אין להם מקום עבודה, ואלו שכן מצליחים לאחוז באיזושהי חלקיות משרה בעבודה שלהם לא מצליחים להיות שם כי הילדים מטווחים על ידי נ"ט ועל ידי טילים אז הם צריכים לרוץ אליהם, ואין בחלק מהיישובים בכלל מרכולים פתוחים, אין שירותי בריאות אז הם צריכים לנסוע רחוק יותר כדי לקבל. כל האקוסיסטם לא מאפשר להם להחזיק בעבודה. מה המענה שלכם עבורם? הם לא גרים בכפר סבא ולא גרים בפתח תקווה ולא גרים בגדרה, הם גרים ביישובי קו העימות ואין שום מענה. אני מסתובב ביישובים האלה הרבה, אני חושב שזה חבל הארץ הכי יפה ועצוב שהמדינה ויתרה עליו. ואני פוגש את התושבים שהם התושבים הכי חזקים שאני מכיר והם אומרים שלא המצב הבטחוני ישבור אותנו, אנחנו חסינים, אנחנו נעמוד במצב הבטחוני שכבר ידענו בעבר ואנחנו נדע גם בעתיד. מה ששובר אותנו זאת ההתעלמות של הממשלה מאיתנו, שלא רואים אותנו, שלא רואים את הצרכים שלנו, שמתעלמים ומצפצפים עלינו ועל הילדים שלנו. אני לא אדבר איתך על זה שהממשלה לא מגדירה שום אופק לחזרה לשגרה של אותם ישובים שלא פונו. המינימום הוא להגדיר איזשהו מתווה לעובדים – ודאי שגם לבעלי העסקים – אבל לעובדים מה המענה שלך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רק לחדד. יש מתווה בוודאי לקו העימות או למפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של מה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> של עבודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא למפונים, לאלו שלא פונו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> של עבודה. יש אפילו תביעה להארכה של ההסדר הזה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא, השאלה על הלא מפונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על אנשים שלא פונו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז אתה מדבר על מי שמעבר, אותם תשעה קיבוצים בגליל העליון וכו'. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא, אלון תקשיב, אם יש עסק, מסעדת דג על הדן סגורה בסדר? יש לו עובדים מקרית שמונה שהם מקבלים חל"ת, אבל אם יש לו עובדים מכפר בלום או מראש פינה הם לא זכאים לחל"ת, נגמר להם החל"ת באפריל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, קראתי לזה תשעת היישובים של הגליל העליון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 17. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא התשעה. כל מי שעובד בעסק מפונה. אם העסק שאתה עובד בו הוא סגור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם הוא נמצא בתשעה הקילומטר הוא מקבל? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא, הוא לא זכאי. בעל העסק בתשעה הקילומטר הוא זכאי, העובדים שלו, אם הם לא מפונים ב-3.5, צריך להבין את זה. סליחה יוראי . << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את מבהירה את העניין. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> עובד שעובד בעסק סגור מכל סיבה – כי העסק שלו פונה, מוסך בקרית שמונה שפונה – אבל יש לו עובד בראש פינה, העובד שלו לא זכאי לחל"ת כי הוא מיישוב לא מפונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי הוא גר ברמת גן לשיטת המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לפי מיטב הבנתי, העסק שהורו לו לא לפתוח או הוא יכול לא לפתוח יכול ללכת למסלול של קבלת שכר ולשלם לעובדים ולדרוש את ההחזר? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> למפונים. לא ללא מפונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא רק למפונים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, אני מבקש שתבדוק אם אני צודק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למיטב הבנתי אתה צודק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז למיטב הכרתי עם השטח ועם האנשים וראשי רשויות זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין שכן. אתם יודעים מה? יש סיכוי. עידית לחצה ויכול להיות שייתכן ונזכה לראות שביב של גאולה דרך הזום ואנשי מס רכוש שבכלל בתל אביב עולים לזום ונוכל לשאול אותם . << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו לא שאלה של רשות המיסים, זו שאלה של מדיניות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל רשות המיסים מכירים את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם אגף התקציבים אמור להכיר את זה. ואני אומר שוב, זו מצוקה קשה שמכריעה ומקריסה אנשים, לא בגלל המצב הבטחוני אלא בגלל המדיניות שמצפצפת עליהם, וזה בלתי נסלח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אנחנו נבדוק את הנקודה הזאת בוודאי, כי זו נקודה נכונה. אני מבקש ממני שלא דיבר ונרשם, יעל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק עוד משפט אחד אלון. זה גם נכון across the board, אין תגבור בחינוך, ואין תגבור בשירותי רפואה ואין תגבור בשירותי רווחה ליישובים שלא פונו בקו הצפון. המדינה החליטה שהם נשארים שם ואין שום מענה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש צמצום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין שום מענה. אני ביקרתי שם והתביישתי כחבר כנסת לראות באיזה חללים לומדים. דוחסים המון ילדים מכיתה א' עד כיתה ה' באיזשהו מקלט נטוש ללא חלונות עם צוות מורים חסר כי המורים פונו אז אין אנשים שמלמדים אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כנציג ועד היו"ר המיוחד, ממש בחדר ליד עוסקים בדיוק בנקודה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה עובר כחוט השני, ההתעלמות וזה באמת בלתי נסבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היכולת לקיים חיים סבירים במציאות המורכבת הזאת היא תנאי, ואנחנו בפיגור נורא. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כבוד יושב-הראש לשאלתך, אכן העסקים שנמצאים בקו העימות שהעובדים שלהם מצויים מחוץ לקו העימות אכן יכולים להמשיך לתבוע את השכר שלהם ולשלם לעובדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב לא תמיד הם עושים את זה, אבל הם רשאים ובאמת יש עובדים שנופלים בין הכיסאות כי המעסיק לא מוכן ללכת או לא יודע איך לעשות את זה, אבל המתווה קיים. יעל פה, נכון? << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> יעל גויסקי, אני כאן מטעם לה"ב, רועי כהן מתנצל שלא יכול להגיע, אני היועצת של לה"ב. בעצם הרוב נאמר פה, אנחנו נמצאים בדרך כלל בוועדת כספים אחת לתקופה, אנחנו מתריעים כל הזמן על נוסחי התקנות שמגיעות לוועדה. התקנות הן תקנות צרות מאוד. מי שמקבל היום את המענה המיטבי אלו באמת היישובים המפונים וכיוצא מכך העובדים והעסקים. כל היתר, למעט אותה הגדרה מינימלית של תיירות שאמרנו שעסקים כמו גלריות או כמו מסעדות שהם מבוססי תיירות לא מקבלים, כל היתר נשארים ללא מענה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן, כי נאמר, יש כאן את החקלאות ויש כאן הרבה. אני מסתכלת פשוט על חברי הכנסת ואני כאן נמצאת הרבה שנים ומייצגת את ארגון לה"ב, יש כאן עניין של מדיניות, זה לא רק הפקידות, זה לא רק רשות המיסים או אגף תקציבים. צריך לבוא, ועסק שירד במחזורים – לתת לו פשוט פיצוי, מענק, להחליט אפילו על מענק יחסית נמוך. מאוד קל לבחון 40%, 50%, רוצים להחמיר 60%, אבל הגיע הזמן לעשות את זה. התפקיד של הכנסת, וזה לא משנה אם זו ועדת כספים, וזה לא משנה או זו ועדת הכלכלה או כל ועדה זה שזה לא ירד מסדר-היום, ובכל שבוע זה יהיה באחת הוועדות לדיון. בכספים זה אחת לשלושה שבועות משהו כזה, אולי לפעמים אחת לחודש. זה צריך להיות ברמה שחברי הכנסת לוחצים על החברים ממפלגות אחרות, לוחצים על השרים, עושים מה שאפשר כי באמת האנשים האלה גם ככה סובלים, מי ששם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה כבוד יושב-הראש על הדיון החשוב. כבוד יושב-הראש, אתה ואני מהעוטף. פשוט מביך מה שקורה כאן, תשעה חודשים אנחנו מוצאים פה אנשים שלא מקבלים מענה וזה לא ברור למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן. לא למדנו כלום? חבל אחד כבר הופקר, נפגע, נרצחו, עסקים התמוטטו, ולאט-לאט הוא מתחיל את תקומתו. למי אנחנו מחכים כאן? למי אנחנו מחכים? עסק שמתעסק הסיכוי שלו להתאושש הוא אפס. אנשים שם מנהלים עסקים בערי רפאים, אין שם אנשים. אנחנו מסתכלים, רואים בתקשורת בתים הרוסים, עסקים מושבתים, איך הם יחיו? זה לא נורמלי. מישהו כאן חושב שכל נושא החקיקה המטורללת ומיליוני השקלים שעוברים לא מצליחים לשחרר כספים לאנשים שלא עשו שום דבר? הם לא אשמים במציאות הביטחונית הזו. ולכן כבוד יושב-הראש מפה צריכה לצאת הודעה ברורה והחלטה כן תקומה וכן להתחיל לשחרר כספים ולהציל את האנשים האלה ולהתחיל לתת להם איזשהו אופק. אין אופק, הם לא יודעים מה קורה עם הלימודים, הם לא יודעים מה קורה עם הבתים? אני כתושבת שדרות, אתה יודע, החזירו אותנו, גם היום יש קשיים אבל אנחנו כבר שם, אנחנו מצליחים לקום מכל התופת, אבל איך ייתכן שאותם מפקירים? ובטח ובטח עסקים, עסקים זה עוגן. איש עסקים הוא לא רק איש לעצמו, יש אחריו משפחה, יש אחריו עוד רצון לעשות דברים. ואני אומרת לך שאני יושבת כאן ואני לא מאמינה שאנחנו כאילו ב-6 באוקטובר, כלום לא קורה. אני מאוד מקווה שמפה, כבוד יושב-הראש, אני יודעת כמה זה קרוב לליבך, כמה אתה אפילו לא עזבת את הקיבוץ שלך יום אחד, ולכן אסור שזה יקרה. צריך לתת תשובות ומהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מילים כדורבנות, תודה רבה חברת הכנסת ביטון. אני מבקש מיוסף בעל העשייה, אולי יש לך גם חלומות, יוסף דיאמנט ממשרד הכלכלה שמתמחה בעיקר בעסקים קטנים? << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> אכן, אני יוסף דיאמנט מהסוכנות לעסקים קטנים ובינונים ממשרד הכלכלה. יש איתי עוד נציגה ממשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שהמומחיות שלה במה? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> תעשייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מעולה. << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> אנחנו בסוכנות לעסקים קטנים גיבשנו תוכנית סיוע לעסקים, לא רק בקו העימות אלא באזורי לחימה. גם בצפון גם בדרום. זה בהתאם לתקציב שקיבלנו על התוכנית הזאת. קוראים לפרויקט הזה עושים עסק, המטרה שלו זה סיוע לעסקים מקומיים דרך הרשויות המקומיות. זאת אומרת שאנחנו לא נבוא וניתן לעסקים להשתולל או משהו, ניתן לרשויות לתכנן את התוכניות, ותוכנית נבחרת תקבל תקציב בהתאם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רק להבין, התוכנית הזאת היא תוכנית של שיקום? פיתוח? << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> לא. התוכנית הזאת היא סיוע וקידום לעסקים מקומיים כמו שראש מועצת ראש פינה אמר לנו פה להישאר עם ראש מעל המים או עסקים שנפגעו בכל מיני דרכים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך ככה, תראה, כל מיני גופים יכולים להיות בעלי רצון טוב ולהשפיע לטובה בכל מיני מקומות. אני חשוב שאתם המשרד הכלכלה כל אחד במקומו, בוודאי עסקים קטנים, יכולים להיות אנשי השנה, אנשי השעה הייתי אומר, שלא רק עושים תוכניות ארוכות טווח לאיך מי שיש לו חלום להקים בראש פינה עסק לשעונים מעוררים, אלא ללכת עכשיו, עם הכוחות שיש לכם, תקציבים שיש – ואפשר לגייס עוד תקציבים היום כרגע – וללוות את אותם עסקים שיש קשיים ולסנגר עליהם בפני רשויות שונות ולהיות הכוח המוביל ביחד עם חברי כנסת, ביחד עם אנשים טובים אחרים שעוסקים בעניין הזה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> דרך אגב, בתחילת המלחמה היה תוכנית של מעוף של סל שעות ללא עלות ליישובי קו העימות וזה הסתיים. וזה מאוד יעזור אם פשוט תחדשו את זה. המצוקה של העסקים לא הסתיימה בינואר, היא רק מחריפה . אז אם את זה תוכלו לתת זה יהיה המון. << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> חד משמעית. כמו שאמרנו, עסקים קטנים בינוניים יותר נותנים סיוע לעסקים בייעוץ, וליווי למימון וכדומה. כמובן שהתוכנית שאנחנו עכשיו עושים היא תוכנית עם הרשויות בהסכמת הרשויות, שהם בונים את התוכנית ואנחנו משלמים. אבל תוכנית רגילה שאנחנו עושים היא ליווי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אחדד מה שאני אומר כי זה נראה לי חשוב יוסף. אנחנו פה, חברי הכנסת, עוסקים באופן די אקלקטי בעשרות עניינים ונפגשים מפעם לפעם בשיחות חוזרות. אני חושב שאתם יכולים להיות גוף שמתכלל לא רק את האסטרטגיה של העסק הבודד, אלא לייצר – שמענו פה ששה שבעה נושאים ודוגמאות – ולתכלל את האתגרים, את הפערים שיש במציאות הכאוטית הזאת והמתפתחת, היא גם דינמית, ואתם יכולים להיות כלי עזר לכולם, למשרדי ממשלה וגם לנו בכנסת, מה הבעיות? מהם האתגרים? ומה ההצעות שלכם לפתרון? זה נראה לי מאוד חשוב, זו בקשה שאני מבקש כשאתה חוזר הביתה ,כאן? << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> נכון ובאמת זה מה שחשבו בתוכנית. כי כל רשות יודעת מה אצלה העסקים צריכים. כל רשות זה משהו אחר, אם בצפת זה המסעדות ובדג על הדן זה הקיאקים, כל רשות יודעת בדיוק מה הם צריכים, ולכן אם עושים תוכנית עם הרשויות ביחד זה נותן מענה ופתרון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד, אני אסכם את גב הסיכום, אבל אני ממש רוצה לבקש ממך להעביר אלינו, ועדת הכלכלה, נייר שמבהיר מהם הפערים כרגע שבהם צריך לעסוק, בסדר? תודה. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> כבוד היו"ר אפשר הערה קטנה? למשרד הכלכלה ברשותך, אני רוצה שהוא ישמע את השאלה. אתה אמרת דברים נכונים, צודק, אבל אנחנו יודעים הכי טוב את מה שהעסקים שלנו רוצים, מה שהם רוצים זה שתענו להם במשרדי הממשלה. אני מציע לך שתקימו חמ"ל לעסקים הקטנים, שאתם בהרבה יענו לכם מיד רשות המיסים, אבל לא כמו אצלנו שיושבים 20 שעות על הטלפון ובסוף טורקים את הטלפון ותתחיל מחדש. אז אני מציע, אנחנו נדע איך לעזור לעסקים, אתם תתגייסו אלינו מול משרדי הממשלה והמיסים. זה חבל. << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> זו בדיוק התוכנית, איתכם ביחד. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> לא, חמ"ל מיידי לעסקים קטנים. יש לכם את היכולת, יתקשרו אליכם העסקים ותעזרו להם. אם עזרתם ל-20% עזרתם במשהו. כי אנחנו, גם ראשי הרשויות וגם העסקים הקטנים מגיעים לקיר - - - אני אומר לך שזו הודעה שקרית מבחינתי. לכן, מבחינת הזכאות למקדמה אין שינוי, שמעתי מכולם שאנחנו בפנים ומגיעה מקדמה, זו תשובה של משרד המיסים, ממישהו ממשלתי. אם אני בתור ראש מועצה אומר משהו שקרי תולים אותי עכשיו, מיד. מישהו מהמיסים מותר להם לשקר כנראה, או שאצלם זה לא שקר, זו מציאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מותר להם. תודה יוסף, שמעת אפילו הצעה, לא רק עם מסמך אלינו, אלא הקמת חמ"ל. מילה בבקשה << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> שמי נועה שפיצר, אני נציגת מנהל תעשיות ממשרד הכלכלה. אני קודם כול הגעתי לפה כנציגת משרד ממשלתי אבל לפני הכול אני הגעתי מהפריפריה, המשפחה שלי מפונה כבר תשעה חודשים, המצוקות זה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, לא בחמ"ל של משרד. אז לפני הכול משם הגעתי. המשפחה שלי מפונה מקרית שמונה ומקיבוץ מנרה. גם אין בתים בחלק מהאירוע הזה אז אני מגויסת תרתי משמע. קודם כול לגבי חמ"לים, משרד הכלכלה הקים חמ"לים מיד עם פרוץ המלחמה, היה לנו חמ"ל שנתן מענה לעסקים ולתעשייה באופן מרוכז, מספר כוכבית שפורסם, גם פורסם באתר של משרד ראש הממשלה באופן מרוכז. פתחנו חמ"ל תעסוקה שנתן מענה לעובדים וגם לעסקים שהיו להם עניינים עם העובדים. חלק מהמתווים שנקבעו בסופו של דבר תוך כדי מלחמה נקבעו על בסיס אירועים רוחביים שאנחנו העלנו מהשטח, אפילו שינויים של מתווה פיצויים. פשוט זה בדיוק מה שעשינו, לקחנו את השטח ותיווכנו אותו למשרדי ממשלה אחרים. ראינו שכדי לתת שירות הכי טוב שאפשר עשינו חמישה ימים מרוכזים, הבאנו נציגים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעוטף ולצפון. עשינו את זה בעוטף, עשינו בשדרות, עשינו באשקלון, עשינו בעכו, לאחרונה עשינו את זה בראש פינה. קראנו לעסקים ולתעשייה להגיע ממה כמו ספיד דייטינג עם נציגים שלא רק יעזרו להם להגיש בקשה, אלא גם יטפלו בבקשות שהן אולי תקועות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני רוצה לברר, העשייה הזאת היא מבורכת, מה שחסר לי הם הפערים? מהם הפערים הלא מטופלים? אין לאף גורם מנדט על הצלחה טוטלית במציאות שבה אנחנו נמצאים. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל מה שחשוב זה שתהיה לנו את הפניות לנסח מהם הפערים הקיימים? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אז אני אגיד בקצרה, אנחנו נמצאים עם היד על הדופק כל הזמן. מבחינת התעשייה, מול התעשיות אנחנו נמצאים בקשר גם אישי, לא אמצעי. יושבת פה אמנם נציגת התאחדות התעשיינים, אבל אנחנו לא מחכים להתאחדות התעשיינים שיעלו דברים באופן רוחבי, יש לכל אחד את האזורים הגיאוגרפיים שלו ואת הענפים שהוא יושב עליהם, אנחנו גם מנסים כמובן לטפל בבעיות פרטניות, בקשיים פרטניים אבל גם מנסים לברר מתוך זה מהם הקשיים הרוחביים ולנסות לחבר את המשרד הממשלתי הרלוונטי, אנחנו עושים את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לסיכום, האם את יכולה לומר שבתחום התעשייה מצבנו יותר תחום מאשר בתחום העסקים הקטנים? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני לא רוצה להגיד אם מצבי יותר טוב או לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פחות גרוע? << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> אני לא יודעת, אני לא מכירה את התחום של העסקים הקטנים. בתחום התעשייה אנחנו נמצאים בקשר, לא תמיד אנחנו מצליחים לפתור הכול, אבל התעשייה יודעת ליצור איתנו קשר, יש לה אנשים ספציפיים שהיא מרימה טלפון גם בקשיים פרטניים. לפעמים אנחנו מקבלים טלפונים מראשי רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אני ברשותך ארצה לשמוע את נציגת התאחדות התעשיינים. << אורח >> דנה אופיר: << אורח >> בוקר טוב, דנה אופיר. אני מנהלת את מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, אבל אני מייצגת היום את כל ההתאחדות, גם את קווי העימות הצפוניים. אנחנו בקשר באמת יומיומי עם התעשייה ויש המון פערים. אם זה המקדמות שגם למפעלי הדרום, חלקם עדיין לא מקבלים, יישובי חבל תקומה, שדרות, עוטף עזה, עדיין לא מקבלים מקדמות. הפער הכי חשוב זה העובדים. יש עדיין עובדים מפונים שלא חזרו, עצרו את מענקי העידוד אז אין גם אינטרס לחזור. עובדים שחזרו לעבודה ונגמרו מענקי העידוד עזבו בחזרה, הם הפסיקו להגיע לעבודה. יש מחסור של יותר מ-1,000 עובדים אם אני מדברת רק על הדרום, אז במפעלי תעשייה בצפון אני מאמינה שהמצב דומה. אנחנו מבקשים כמה דברים שהעלנו אותם שיכולים לעזור ולשפר את המצב הזה, אם זה לפתוח מסלולי תעסוקה דרך רשות ההשקעות כמו שיש לאוכלוסיות המיוחדות, גם לעובדים חדשים שמגיעים לעבוד באזורי קו העימות במפעלים שהעובדים הקבועים שלהם לא יכולים להגיע, עובדים מפונים. הנושא של הטבת מס לתקופת זמן קצובה לעובדים שיגיעו מחוץ לחבל ולא מתגוררים בו. יש לנו עוד מספר של רעיונות שנשמח להעביר בצורה מסודרת לוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשמח. תודה. צחי, אולי תדבר ואז אנחנו נעבור לנציגת מס רכוש שנמצאת כנראה על הקו, יעל, אם את שומעת אותנו אז תתכונני, צחי יסיים ואת עולה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> שלום. << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> תודה רבה אדוני על הישיבה הזאת, צחי בן עיון יושב-ראש פורום 9. אנחנו כמובן מביאים את כל הנושא של המרחב הכפרי לסדר-היום של הוועדות בכנסת. אני מברך אותך אדוני על הישיבה הזו. בשבוע שעבר היינו בישיבה של השדולה החקלאית למען העסקים בחקלאות, בצפון, בדרום, בכל הארץ ואנחנו נמצאים כאן כרגע, אדוני, באירוע מאוד חריג בצפון וגם בדרום. יש מלחמה. אנחנו באנו עכשיו מאזור מלחמה, באתי לכאן כדי להביא את הזעקה, אדוני, של התושבות והתושבים בצפון. אני עצמי מגיע ממעלה יוסף אבל אני מדבר בשם כל הצפון. הוועדה הנכבדה יודעת לקדם דברים ויודעת לבוא ולהביא דברים גם לוועדת הכספים וגם לוועדת הפנים. אני רוצה לומר דבר אחד, בתקופת הקורונה מדינת ישראל ידעה לעשות עצירה מוחלטת, לפצות את התושבים, לפצות את העסקים לדוגמה באופן גורף מארנונה. אני לא מבין, אדוני, אני באמת לא מבין איך עד היום – אנחנו כמעט תשעה חודשים במלחמה – תיירנים בגליל, עסקים בגליל, לא קיבלו פטור גורף מארנונה? למה הם צריכים לחכות לירידה במחזורים? למה הם צריכים לחכות עד שיאשרו להם? הם בינתיים מממנים את הרשויות, מממנים את משרד האוצר. כן צריכה להיות פה לדעתי אמירה מוועדת הכללה הנכבדה שכמובן ביישובים 0-9, כמובן ביישובים שסמוכים ל-0-9. לדוגמה, אדוני, אני העליתי את זה כמה פעמים בוועדות הנכבדות כאן בכנסת, היישוב מצפה גיתה, מושב לפידות, הם יישובים שהם חלק בלתי נפרד מהמועצה האזורית מעלה יוסף, הם לא ב-0-9, הם סמוכים ל-0-9, אין שם תיירות, אין שם פרנסה. אנשים מושפעים מהמלחמה, הם עדיין צריכים לשלם ארנונה. יישובים של חמש קילומטר, וארבע קילומטר ושבע קילומטר ותשע קילומטר עדיין משלמים ארנונה, צריכים פה להתעורר, להקל על הצימרים, על כולם, פשוט לא לשלם ארנונה. ואני מסכים פה עם חברי ראש המועצה המקומית ראש פינה שכמובן שעסקים תומכי שירות, כמו לדוגמה מכבסות שנותנים שירות לצימרים או חשמלאים, לא משנה מה, צריכים גם להיות מוכרים גם אם לא נמצאים ב-0-2 והם לא ביישובים מפונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לקראת סיום. << אורח >> צחי בן עיון: << אורח >> אני אשתדל, אדוני רק כמה מילים, באנו מהצפון. החלטה 972 שהיא מאוד משמעותית, הרי היא התקבלה בתאריך 18 באוקטובר 2023, אנחנו היום אדוני ב-2 ביולי 2024, תשעה חודשים מאז אותה החלטה כמעט, ממשלת ישראל צריכה להתכנס להרחיב את ההחלטה, לא רק ליישובים מפונים, גם ליישובים לא מפונים בקו העימות וסמוכים לקו העימות כדי שיוכלו לקבל הטבות. לדוגמה קייטנות עכשיו במעלה יוסף או ביישובי הצפון, אין הנחה לתושבים שלא מופנים על הקייטנות. צריכים לשלם במלוא כספם – אפילו שהם לא עובדים כמו שצריך ואין להם מקום עבודה – על קייטנות כאילו אין מלחמה, כאילו תושבי הצפון גרים בתל אביב. אני אומר אדוני, חלק מהאנשים גם נמצאים בכיתות כוננות. אני גם מודה על המצב שהגענו אליו, אנחנו אחרי הרבה מאמצים, גם כחקלאים התחלנו לקטוף את האפרסקים ברוך השם עם לא מעט תלאות בדרך עם עזרתכם האדיבה, אבל לתת לאנשים אורח רוח כדי שיוכלו להמשיך ולהחזיק את הגליל. היישובים הקהילתיים, היישובים החקלאיים רוצים להמשיך אבל לצערי הרב מדינת ישראל מחשיבה אותם כאילו אין מלחמה. הכול דיבורים, בסופו של דבר לא מתבצע שום דבר בשטח. אדוני, עוד שתי מילים נוספות ברשותך. אני שמעתי פה לגבי אזורי התעשייה. זה הזמן פשוט לא לחכות, אולי לקיים ישיבה ייעודית בוועדת הכלכלה, ועדת משנה של ועדת הכלכלה, לזמן את הרשויות שנמצאות בקו העימות, לתכנן אזורי תעשייה חדשים כדי שהצעירים יוכלו ביום שאחרי לחזור לצפון. אנשים לא רוצים לחזור לצפון כי אין שום דבר בצפון, אדוני. דבר נוסף, הנושא של המנהלת הצפונית. עוד לא התחילה לעבוד המנהלת הצפונית. אנחנו מדברים על אזור שהוא גם מבחינת תקומה. צריך לתת תקציבים למנהלת הצפונית, צריך לקדם את העניין כדי שלאנשים יהיה אופק. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה שאתה איתנו. << אורח >> אלישע כודר: << אורח >> אפשר לדבר לפני שיעל עולה? חשוב לי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקצרה. << אורח >> אלישע כודר: << אורח >> אני גר ביישוב נטועה בגבול הצפון ובאתי להגיד דברים טובים בעיקר, להסתכל על הכוס המלאה ולהציע פתרון איפה שאני חושב שהבעיה. הבית שלי הוא הכי חשוף במושב, אשתי נכנסה לטיפול נמרץ מלחץ כלכלי, פתחתי עסק כחודש לפני המלחמה, אני מכיר טוב את האנשים של רשות המיסים, אני יודע להילחם על מה שצריך, ואני נלחמתי לא כמוני כולם. אני אומר פה חד משמעית אמיר דהן וכל 30 האנשים שאיתו הם אנשים קדושים ומסורים ומגיעה להם הכרת הטוב עצומה. אמיר דהן עלה לנטועה וישב שם עם החקלאים שעדיין נמצאים שם ביום-יום וניסה לפתור בעצמו את הבעיות. צריך להבין ש-30 אנשים לא יכולים לטפל בכל-כך הרבה תיקים, התיקים שם הם מורכבים. אני חודש לפני המלחמה פתחתי את העסק, התיק שלי מורכב. חקלאים שכל אחד זה קטף בשנה שעברה, השנה הוא לא קוטף, אלו תיקים כל-כך מורכבים שנופלים על 30 אנשים. איך הם יכולים לטפל? אני יכול להגיד שעם כל המלחמות שלי לא קיבלתי את הפיצויים שמגיע לי, כי הם נותנים לי רק לפני החודש הראשון שפתחתי את העסק, הם נותנים לי עד עכשיו. ברור לאנשים שהחודש הראשון לא משקף את כל תשעת החודשים, אבל הם לא יכולים, זה הכול עניינים משפטיים, והם רוצים לעזור, מדובר באנשים טובים. צריך להקצות עוד מלא אנשים שיוכלו לעזור ולטפל. ונושא אחרון שלא קשור כל-כך לרשות המיסים, המשכנתאות. זה כל-כך לא פייר שאני אחזור – ואני אחזור, ואני הבית הכי חשוף במושב, נפל שני מטרים מהבית שלי טיל נ"ט על חיילים מסכנים – עם משכנתא של 2.6 כשהייתי ב-2.5 אני לא אצליח לשרוד כלכלית כי אני צריך לסגור את החוב הזה, מחייבים אותי בתוך שלוש שנים לזה והיד עוד נטויה, בכל חודש עולה לי בעוד 10,000 שקלים המשכנתא. מאיפה יש לי לשלם את זה? מאיפה יהיה לי? אין לי עסק, אין לי שום דבר. אני מבקש דבר אחרון, אנחנו רוצים ביטחון לפני כלכלה, לפני כסף, לפני הכול. תביאו לנו ביטחון. מתחת לבית שלי, לא מפרסמים את זה בתקשורת, מצאו RPG וכל מיני דברים של מחבלים שנכנסים ואנחנו לא מפחדים ממנהרות, אנחנו מפחדים מהלמעלה שהם עוברים שם. ולפני ה-7 באוקטובר ידענו שזה הולך לקרות אצלנו, ושבוע לפני זה הרבש"ץ של היישוב שלנו אמר לי כשנסעתי איתו על הגבול: תשמע אני חושב שזה הולך לקרות, והנס שלנו שזה לא קרה אצלנו. אנחנו מבקשים ביטחון, יש לי שתי ילדות קטנות בבית. אני אחזור לבית, אין לי ברירה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שיהיו בריאות. << אורח >> אלישע כודר: << אורח >> בעזרת השם. אני רוצה בשבילן ביטחון. לפני כסף, לא צריך כסף. תביאו לנו ביטחון. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה אלישע, יעל אסיף מרשות המיסים. רשות המיסים זה אומר מס רכוש? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני עורכת דין יעל אסיף מהמחלקה המשפטית, הרפרנטית היועצת המשפטית של קרן הפיצויים מס רכוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז קודם כול זכית לשמוע את הדברים המשבחים, מוקירים, של אמיר ושל החברים והחברות האחרים. מכיוון שאני מניח שלא היית כל הדיון אני אעבור בקצרה על כמה נקודות שעלו, אם תוכלי להתייחס. ראשית, כרגע אלישע בעצם הרים שאלה לאוויר, האם כוח האדם הוא פער משמעותי שאנחנו צריכים לקחת אותו בחשבון? אני רוצה לציין לטובה, שמענו במספר מקומות וגם יישובים קודמים את ההנגשה, דיברנו קודם על הרצון הטוב, ועכשיו גם על העשייה, על ההנגשה של ההחלטות הקיימות, הגשת ההצעות וכו'. הבעיה הגדולה היא בהתקדמות, זאת אומרת שהגשנו בקשה, היא נקלטה, והכסף מבושש להגיע. דגש על נושא של מקדמות כמובן. המקדמות שמאפשרות לחיות בינתיים עד שהבקשות תיבחנה בצורה מסודרת. ראש מועצת גוש חלב הזכיר שהיישוב משום מה מוגדר כלא זכאי למקדמות, אם זה סוג של תקלה, תגידי. נושא שעולה על הפרק כבר כרגע, יש קודם כול אמירה עקרונית של זמנים קצובים מידי, קצרים מידי, של ההחלטות השונות, וקודם כול זה יוצר מצב של מבוכה ואי ודאות לגבי ההסדרים השונים מתי הם יימשכו? זה היה אולי נכון כשהתחלנו את המערכה וקיווינו נורא שהיא תהיה קצרה, היא לא קצרה. אני סבור עקרונית שיש אפשרות לקבל החלטה – אולי עכשיו אני מפריז במונחים הקיימים – לשנה, וכמובן שברגע שמחליטים שמצב החירום יסתיים אז פוסק תוקף ההחלטה המיוחדת הזאת, אבל לא כל שלושה חודשים. למשל מענקי עידוד של חזרה לעבודה זה נפסק כרגע וצריך לחדש את זה. הדבר הנוסף, התבשרנו לפני מספר ימים על החלטה חשובה בנושא תיירות, אבל כמו כל החלטה היא סגורה, היא תחומה, ואז תחומים משיקים כמו מכבסות, כמו מסעדות, שנשענים על תיירות או עסק לתיירות פרופר שהבעלים שלו גם מחזיק – לא עלינו—אולי גם מפעל לעיבוד תפוחי אדמה או טקסטיל אז הוא לא נחשב כתיירות ואז הוא לא זכאי אפילו למה שלכאורה אם הוא היה רק תיירן, זוכה. היו הערות נוספות שאני מניח שהן לא אצלכם, זה קשור בעקיפין אליכם, ריביות על ארנונה, משכנתאות וכו'. בבקשה יעל. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> תודה. אז אני אתייחס לכל הדברים. קודם כול אומר שיש מורכבות במסלולי הפיצוי, המחוקק והחלטת הממשלה ניסו לתת מענה בהתאם לשונות של האזורים או הנחיות להתגוננות של פיקוד העורף או השונות שמשתנה בהתאם ללחימה, יש מסלולים מסוימים של מפונים לא מפונים כן בקו העימות לא בקו העימות, ברמת הגולן. ולכן אנחנו עושים מאמצים כדי להנגיש ולהסביר לעסקים איך להגיש את התביעות ואיך לקדם תביעות שהן תקועות. יש באמת תשלום מקדמות במסגרת כל המסלולים של התביעות, מחזורים ומסלול אדום, ואנחנו ממש בחודשים האחרונים במיוחד בשבועות האחרונים מגיעים לשטח לימים מרוכזים שאנחנו לוקחים איתנו צוות שלם, למעלה מעשרה אנשים, מפקחים ורכזים שמגיעים לשטח ועושים ימים שבהם אנחנו מסבירים על המסלולים ואיך להגיש, ואחר כך יושבים לכמה שעות לפגישות פרטניות עם העסקים, מגיעים עם המחשבים ופותרים את הבעיות במקום. עשינו את זה בשורה של ימים כאלו, היינו בצומת כוח רק בשבוע שעבר, עשינו כזה גם בכפר בלום, עשינו יום בנהריה, עשינו שני ימים לקריית שמונה גם במרכז למפונים וגם בטבריה, עשינו יום ביסוד המעלה, עשינו גם יום ברמת הגולן, אנחנו עושים גם הסברים כאלה בזום, גם בעקבות החלטת הממשלה עשינו יום כזה לצפת ואנחנו עושים עוד ועוד ימים כאלה כדי להסביר את אופן ההגשה ולפתור בעיות במקום. כעיקרון, המקדמות משולמות ובאופן אוטומטי בהתאם לתקופה שקיימת בחוק לשלם את המקדמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכול להגיד כמה זמן מרגע שהבקשה נשלחה ונקלטה מה סדר הגודל שהמקדמות מגיעות? ימים, שבועות? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני אחלק את זה. במסלול מחזורים אם יש לנו שמונה חודשים לתת החלטה בתביעה, אבל אם בתוך 21 ימים עדיין לא ניתנה החלטה, חלק גדול מהתביעות משולם באופן אוטומטי. אם לא שולם בתוך 21 ימים אז לשיקול דעת המנהל לשלם מקדמה. ברוב המקרים, אלא אם כן אנחנו מוצאים איזושהי סיבה שאנחנו רואים שיש איזושהי סבירות שהתביעה הזאת לא תתקבל אנחנו לא מאשרים מקדמה, אבל ברוב המקדים מאושרת מקדמה והיא משולמת בתוך 21 ימים. נכון שיש מקרים שבהם יש כל מיני תקלות או בעיות או עסק שלא מעודכן במשרד הפנים שהוא מהאזור שזכאי למסלול מחזורים או שהוא שינה את הכתובת שלו רק לאחרונה, אז זה דברים שצריכים להיבדק ולכן יש לנו גם מערכת CRM שאפשר לפנות אליה ואנחנו בודקים בקשות כאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה עוד שאלה בעניין הזה. כשאתם יוצרים את הקשר הראשוני ומנגישים את עצמכם אל הקליינטים, הם גם מקבלים טלפון של ה-CRM או הדרך להתקשר ל-CRM דרך ה-CRM? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> קודם כול אדם שמגיע לימים המרוכזים שאנחנו עושים, הוא מטופל במקום. אנחנו באים עם המחשב ובמקום פותרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, אבל אחר כך אם יש בעיות שהמקדמות לא מגיעות וכו' והוא רוצה לחזור לקשר? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם כל כנס כזה, אם ארגן אותו האשכול ממשרד הפנים, אם ארגנה אותו המועצה, יש תמיד איש קשר שאנחנו בקשר איתו ואחר כך את כל המקרים הם מעבירים לנו במרוכז אם מתעוררים אחרי זה בעיות, ואנחנו מטפלים בהכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך האם את יודעת אם בכל הרשויות בצפון הרלוונטיות יש לכם אנשי קשר והעסק עובד טוב? ואם לא, איפה אפשר לסייע וצריך לפתוח שם ערוצים? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> יש לנו קשר עם כל ראשי המועצות בקו העימות וגם במקביל עם האשכולות שלהם במשרד הפנים. כל אשכול מאגד כמה רשויות אז זה בעצם מגיע גם מהכיוון הזה וגם את הקשר עם החברה הכלכלית יש לנו. בכל אזור יש לנו איש קשר שמעביר לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מפה אני למד שבמידה ולא מגיעות מקדמות תקופה ארוכה, זה כנראה או תקלה לא שגרתית או החלטה שלכם, הערכה שלכם, של חוסר יכולת או רצון או צורך לקבל את המקדמה הזאת? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> זה או תקלה או הפעלת שיקול דעת, או ברוב המקרים אני נתקלת שיש צורך לפתוח זכאות בגלל משהו שלא מעודכן כמו שצריך, למשל עסק שיושב בקרית שמונה אבל עדיין מעודכן בכתובת הישנה שלו מחוץ לאזור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, מחוץ לאזור. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> צריך לפנות למע"מ, לתקן את הנתונים. גם אצלנו במערכת כל מי ששינה את הכתובת של העסק אחרי ה-7 באוקטובר הוא ישר קופץ לבדיקה, אז הוא גם כן צריך להגיש בקשה לפתיחת זכאות. יש אפשרות במערכת להגיש בקשה לפתיחת זכאות ואז הוא - - -. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. תומר, אתה רצית? סליחה רגע יעל, תומר גזבר מטה אשר רוצה להעיר. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> בכל הכבוד, מה שהצגת זו תיאוריה יפה, זה לא מה שקורה. אם עכשיו פותחים אפשרות לבקשה להגיש מקדמות בארבעה-חמישה חודשים איחור מהחודש אליהן הם מתייחסות ואז עוד 21 ימים לאישור המקדמה, פירוש הדבר שהעסק נמצא חמישה-ששה חודשים בלי תזרים מזומנים. שתיים, אם אתם מגיעים לשטח – ואתם באמת עושים את זה יפה, אני באמת משבח בלי טיפת ציניות – ועוזרים לאנשים להגיש את הבקשה – וזה באמת הקטע שמגיע לכם ציון לשבח – אבל אתם לא מטפלים בבקשה, והעסקים בייחוד בעת הזאת צריכים את הוודאות. כלומר, תשובה. גם אם התשובה היא טובה, גם אם היא רעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תומר, ההערה ברורה לגמרי. יעל, האם זה קשור למצוקת כוח אדם? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> זה לא קשור למצוקת כוח אדם. אני חייבת לומר, תומר, סליחה, אני חולקת עליך לחלוטין. אנחנו באים לשטח, ודווקא ספציפית למטה אשר תבדוק עם ראש המועצה שלך. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> אני אחראי על הנושא, הם בקשר ישיר איתי, צר לי לומר לך שיש פער בין התיאוריה למעשה. את מוזמנת מתי שתרצי, אני אארח אותך בשמחה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אני לא אכנס פה עכשיו לפרטים, אבל אני נמצאת בקשר שוטף גם עם ראש האשכול שלכם שמרכזת את הנושא, אושרת זהבי, ורק אתמול ב-01:00 ישבתי על רשימה שהיא העבירה לי. עוד פעם, כשאנחנו מגיעים למקום אנחנו באותו רגע במקום במחשב פותרים. מגיעים איתנו גם אנשים של פתיחות הזכאות, אנחנו באותו רגע במקום פותחים את הכול, לא לוקחים שם אלא פותחים את זה במקום. ואם יש אחר כך עוד בעיות שמתעוררות אז אשת הקשר באשכול שלכם מעבירה לי את זה ואני מטפלת בהכול. אם יש מקרה פרטני כזה או אחר אפשר לפתוח. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> זה לא פרטני, ואני באמת מבקש – זה לא המצב. את מציירת תמונה לא נכונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, תומר. אני מבקש ככה, בוא נעשה כך, שניכם נראים לי אנשים רציניים ואת שניכם לא הכרתי עד עכשיו. ההצעה שלי היא שתדברו ביניכם ואני אשמח לשמוע מכל אחד מכם מה תוצר הפגישה? האינטואיציה שלי היא שהעמדות תתקרבנה ויישאר פער. תדברו ביניכם ונראה על מה מדובר. << אורח >> תומר גלעד: << אורח >> אני הראשון שאשמח. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> בשמחה. אני רק אוסיף לגבי מה שנשאל כאן על מצוקת כוח אדם, יש לנו את האנשים הקבועים שזה לא 30 אנשים כמו שנאמר, יש את האנשים הקבועים של המחלקה, גם אני שייכת למחלקה המשפטית ועכשיו מסופחת למחלקה, הגדילו את המחלקה והוסיפו אנשים רבים מרשות המיסים. יש גם שני פקידי שומה שהשבתנו אותם לחלוטין, פקיד שומה צפת ופקיד שומה אשקלון שבשנה הקרובה לא מבצעים שומות, אך ורק עובדים באישור תביעות ביחד איתנו. גם גייסנו הרבה יועצי מס מבחוץ, מחוץ לרשות המיסים, ועובדי כוח אדם. צריך להבין שגם יש קושי שמגייסים אנשים שזה לא מה שהם עושים ובכל זאת זו עבודה מקצועית שמצריכה ידע וניסיון רב, אז אנחנו מגייסים את מה שאפשר אבל יש משימות מסוימות שאי אפשר לתת אותן לאנשים שגויסו אד-הוק למשימה, זה ידע מקצועי וצריך ניסיון. אז מה שאפשר אנחנו הגדלנו אבל עדיין זה לא - - -. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה יעל. רק עוד שאלה אחרונה מהדברים שהעלנו. אותן הקלות, הטבות, עידודים, כמו מענקי עידוד חזרה לעבודה, האם זה יושב אצלכם הצורך לחדש, לרענן? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה באוצר או במקומות אחרים. בבקשה, כן. << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> שלום יעל, תודה רבה קודם כול על העזות לבוא ולשבת מולנו. תודה שאת סופגת המון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה רוצה תשובה על השאלה שלך? << אורח >> נג'ים שריף: << אורח >> אני רוצה תשובה קצרה, האם גוש חלב יכול לקבל מקדמות? כי לפי התשובה של רינת ראובן מהמשרד שלכם נכון שנכנסנו אבל אנחנו עדיין לא זכאים למקדמות. אם אנחנו לא זכאים אז מי כן? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סימן שאלה, כן, תודה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> התשובה שקיבלת זו הייתה התשובה ממני, מרינת ראובן. גוש חלב זה גוש ששייך לקו העימות והוא לא יישוב מפונה, אז החל מחודש ינואר מי שזכאי - - -, השאלה אם אתה מתכוון למקדמה במסלול מחזורים או במסלול אדום? במסלול מחזורים גוש חלב זכאי למסלול מחזורים, וכמו שאמרתי בתוך 21 ימים אלא אם כן יש בעיה מיוחדת אתם אמורים לקבל מקדמה, לא השתנה שום דבר. מבחינת מסלול אדום, גוש חלב יכול להגיש במסלול אדום רק בענף התיירות כמו כל היישובים הלא מפונים בקו העימות ופשוט משהו טכני השתנה באופי ההגשה ויכול להיות שזאת הבעיה, ובדיוק על זה העברנו עכשיו שורה של זומים, אנחנו נשמח להעביר גם לכם. יש לנו גם מצגת מוכנה בעניין הזה, פשוט מינואר יש דרך אחרת לפתוח את הבקשה למקדמה << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, אני רוצה להודות לך. אם יש לעוד מישהו שאלות או הערות, אנחנו ודאי עוד ניפגש, ואני מודה לך על העשייה, ואני מקווה שנצליח לצמצם פערים. תודה רבה. ד"ר אורית דגני מתל חי, מהגליל העליון. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> תודה רבה. קודם כול אני מתנצלת כי הייתי בדיון מקביל, אז יכול להיות שמה שאני אגיד טיפה יחזור על דברים. קודם כול אני מודה ומעריכה על כל התהליך של קרנות הפיצויים לנזקים ישירים ועקיפים רק צריך לקחת בחשבון שזה מה שמסייע להישרדות של העסקים, זה לא ליום שאחרי. ובאמת ברגע שתסתיים המלחמה, אחת החששות – ואנחנו כבר רואים את זה אצלנו בגליל העליון – שעסקים אולי שרדו את התקופה, קיבלו קצת חמצן לנשימה, אבל הם לא ישרדו ולא יוקמו אחרי, ולכן צריך לקחת בחשבון כבר עכשיו תקציבי שיקום ופיתוח ליום שאחרי. מענקי עידוד ולא הלוואות. הדבר הנוסף זה הדרכה לכל עסק לשיקום ופיתוח. זה משהו שלא קיים, אנשים לא יכולים להתחיל מהנקודה שבה יצאו מהאזור המפונה ולחזור לאותה נקודה. צריך לעשות איזושהי חשיבה יצירתית ומשהו אחר. לייצר מעטפת שיווקית כדוגמת חנויות מקוונות כבר קיים דרך נגב גליל, אבל צריך עוד השקעות בכיוון הזה כמו קמפיין ארצי של קונים מעוטף ישראל גם צפון גם דרום. הנושא הנוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא רכש ציבורי. כבר היום אפשר להכניס העדפה מתקנת לעסקים בצפון ובדרום בתוך רכש ציבורי, זה ייתן בוסט ציבורי לקניה מהעוטף וזה יכול לתת מענה גם בזכייה במכרזים, אז תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. דודי בבקשה סגן המועצה האזורית אשכול. << אורח >> דודי אלון: << אורח >> בכל הדיון בעיקר ליבי עם הצפון, אני חושב ששם חוסר הוודאות הוא כל-כך משווע שטוב שכל הפוקוס בישיבה התמקד שם. אני אמשיך את מה שאת אומרת, אחד הדברים שאנחנו נתקלים כרשות מקומית זה בגלל כל דיני המכרזים שספקים מקומיים שלנו ניגשים בנוהל הצעות, בנוהל מכרזים ולא מצליחים לזכות. הרבה פעמים כי התקורות שלהם גבוהות יותר, הרווחיות שלהם היא גם ככה קשה, ומגיעים שחקנים אחרים שמצליחים לזכות ואנחנו לא יכולים להיטיב עימם. אני הייתי מציע – שבטח בתקופה הזאת של השנים הקרובות אם זה בדרום בתקומה ואני מקווה שגם בתוכנית של הצפון – שיהיה מנגנון סבסוד עמוק יותר לרשויות המקומיות שיאפשר לספקים המקומיים לספק קבלנים, שירותי תקשורת, חשמל, whatever, כל השירותים. זה יהיה הרבה יותר משתלם, זה יחזור בחזרה במיסים, זה יחזור בחזרה במקומות תעסוקה, בפריון. יש היום קושי אדיר לאפשר לעסקים מקומיים במועצות האזורית בצפון ובדרום שיהיו ספקים מובילים ברשות בכלל החסמים המשפטיים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתוכנית שאתה מכיר מתקומה, זה לא קיים? << אורח >> דודי אלון: << אורח >> לא קיים. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> - - - בתוכנית של הרכש הציבורי, בתוך המכרזים. << אורח >> דודי אלון: << אורח >> הנה עכשיו קיבלתי חוות דעת של אחד המהנדסים על תקציב שקיבלנו מתקומה לבתי עלמין, לצערי הרב, ל-7 באוקטובר, הגישו גם שחקנים מקומיים ואתה רואה שהם לא מצליחים – למרות שיש העדפה מתקנת של 5% – כי להביא עובדים הרבה יותר יקר לה, התקורות שלהם, המרחק, הנסיעה, לא משנה מה, הרבה יותר מורכב להם להתחרות עם קבלנים או עם שחקנים אחרים וצריך לעדכן את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 100%. דודי, תודה רבה. תודה לכולכם, אני אסכם בקצרה. הוועדה מצפה מהממונה על שיקום הצפון שהוא נמצא בתהליך מינוי. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> רק לחזק, אנחנו ביקשנו להעדיף 50% מתוצרת הארץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אתייחס לזה, אנחנו לא נקבע את זה כאן אבל אני אתייחס לזה. הוועדה מצפה מהממונה על שיקום הצפון ומשרד רוה"מ לקדם בשבועות הקרובים תוכנית מיידית שתאפשר ליישובים, לתושבים ולעסקים שחיים בצפון בקו העימות ומדרומה לו ומאוימים ביטחונית, את המענה לקיום חיים סבירים במציאות המורכבת. הנקודה השנייה מופנית לרשות המיסים, אנחנו מוקירים את העשייה הגדולה ומבקשים להאיץ את הטיפול בפניות שנמצאות במשך חודשים על סדר-היום. הנקודה הנוספת מופנית שוב לממשלה. יש לייצר בתוך – אם להיות ריאליים – חודשים בודדים תוכנית כוללנית מגובה בתקציב מתאים במבנה ארגוני בנוסח מה שקיים בדרום וכל ההסברים מיותרים. סוגיות שעלו פה כמו תמיכה דרך ארנונה, דרך מתן הקלות, ריביות, משכנתא ועוד נושאים אחרים צריכים להיות מטופלים בתוכנית בראייה כוללת לנוכח המשבר יוצא הדופן, הקולוסאלי, שאנחנו מתמודדים איתו. אני מבקש מהרשות לעסקים קטנים להכין – זה לא צריך להיות משהו מסובך – מסמך סדור לוועדת הכלכלה שמגדיר מהם הציפיות? מה צריך להשיג? הנושא הזה הוא חשוב, גם הוא צריך להיות חלק מהתוכנית שתוכן על ידי הממונה, אבל אני מבקש בנושא הזה לטפל באופן יותר צמוד. אני רושם לעצמי את ההערה של משרד הכלכלה ואגף התעשייה על מסלולי תעסוקה לעובדים חדשים. הנושא שדנו בו מספר פעמים, של ספקים מקומיים – זה לא כחול לבן אלא זה צפון מקומי, דרום מקומי – כמובן יש בו היבט של יעילות, התייעלות, הגיון כלכלי, צריך להגיד את האמת. ויחד עם זה יש פה שאלות של חוסן וגם זה אינטרס ממדרגה ראשונה. אני אומר שזה יהיה לדיון, אנחנו בדרך כלל נוטים להפנות לגורמים אחרים, זה יהיה נושא שאנחנו נמשיך לטפל בו כאן בוועדה שלנו ואני מניח שגם בוועדות אחרות. אני רוצה להודות לכל הבאים בשערנו ולהמליץ לכם להמשיך להישאר להמשך היום. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>