פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 08/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 183 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 10:33 סדר היום: << נושא >> 1. תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים << נושא >> << נושא >> 2. זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים << נושא >> ישיבת מעקב מיום 02 באפריל 2024 נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר יוסף טייב טטיאנה מזרסקי מוזמנים: ברוך שמעון – מנהל תחום תעסוקה ארצי, משרד העלייה והקליטה אסף סגל – מנהל תחום בכיר מחקר ופיתוח, אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה ציפי ויינברג – ממונה הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה הישראלי אורלי צוקרמן – מנהלת תוכניות קליטה, הסוכנות היהודית עדינה זקס – יועצת תעסוקה בכירה, נפש בנפש ענת סחרטוב – יועצת תעסוקה - עולים, נפש בנפש אולגה לוקיאנובה – ראש התאחדות העולים דוברי הרוסית נטליה רוז'דסטבנסקי – חברת התאחדות העולים דוברי הרוסית אליס יפימוב – לובי המיליון קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל, איגום - איגוד מורים עולים נטליה פישמן – מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגום - איגוד מורים עולים הדסה לזר מנצור – מטה משפחות החטופים, אחותו של החטוף שלמה מנצור ורד אנסבכר – פורום הגבורה, אחותו של רס"ן יהודה כהן ז"ל מירית הופמן – פורום אימהות הלוחמים משתתפים באמצעים מקוונים: תמר הרן – ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים << נושא >> << נושא >> זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום ה-08 ביולי 2024, ב' בתמוז תשפ"ד. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא הוא תוכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים, וזמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים. זה דיון מעקב עם תוספות שקיבלנו. לפני הדיון, נמצאת איתנו כאן הדסה מנצור ממטה החטופים. בבקשה. << אורח >> הדסה לזר מנצור: << אורח >> תודה. תשעה חודשים. לא יאומן. שלמה מנצור נחטף מביתו, שהוא מבצרו, בקיבוץ כיסופים, כשהיה בן 85. היום הוא כבר בן 86 – החטוף הכי מבוגר, והיחיד מקיבוץ כיסופים. שמי הדסה לזר. שלמה, אחי, האח הבכור והאהוב, נולד בעיראק, וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד – שואה שהתחוללה בעיראק ב-1941 בחג השבועות. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק. אם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא, שלעולם לא עוד – בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו – הגיעה השבת הארורה. שלמה נחטף, והוא חווה כעת שואה נוספת בזקנתו. בבוקרו של חג שמחת תורה, בשעה 07:30, שלמה שלנו נחטף על ידי מחבלי החמאס, שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו את ידיו, הכו אותו וחטפו אותו במכוניתו לעזה, כשהוא עדיין בפיג'מה. מאז – אין פיסת מידע עליו. השמים נפלו עלינו; החיים התהפכו. בימים אלה, שלמה עובר שואה נוספת. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהנום; בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים, בלי כרית מתחת לראש. האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל, ואני זועקת מכאן את זעקתו. "אל תשליכוני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבוני". איפה מצוות פדיון השבויים? שלמה, אחי, ממייסדי קיבוץ כיסופים, הגיע לקיבוץ בגיל 15. שם – הקים את משפחתו, הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. הוא איש עם לב זהב וידי זהב, מלא חמלה ודאגה לאחר, ותמיד עם חיוך רחב, שובה לב. אני מדברת עליו כעת וליבי שותת דם; הבטן מתהפכת והדמעות זולגות. אנו חרדים לגורלו. אתם, חברי הכנסת, יוצאים כעת לפגרה, ואחי וכל החטופים מתפגרים במנהרות החשוכות, בגיהנום. איפה ייסורי המצפון? אני מתחננת שתתגייסו לתמוך בעסקה. אני פונה אליך, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו: חייבים לאשר וליישם את עסקת נתניהו עכשיו, ולאפשר את שחרור כל החטופים. הזמן אזל. כל יום שעובר – מסכן אותם. עליך החובה להתעלם מכל לחץ פוליטי. זה הזמן לקחת פיקוד ולגלות אומץ. יש לך רוב מוחץ בקרב הציבור. אין ניצחון למדינת ישראל זולת השבת כולם הביתה, עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, הדסה. ורד אנסבכר. << אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >> שלום. שמי ורד אנסבכר. אני אחות של רס"ן יהודה כהן, שהיה מ"פ בסיירת גבעתי. הוא נהרג שבוע אחרי הכניסה הקרקעית בקרב גבורה, כמו מאות גיבורים שנהרגו ועוד נהרגים, לצערי. פתחנו את היום בבוקר עם בשורה קשה: עוד חייל גיבור נהרג, כמו מאות גיבורים שהיו מוכנים להתמסר בשביל העם הזה; בשביל העתיד של העם הזה; בשביל ילדי שדרות והעוטף; בשביל הנרצחים הבאים חסרי השם שעלולים להיות, לצערי, אם לא נקיים את מטרות המלחמה שהקבינט הציב בתחילת הלחימה. באתי לפה בשם פורום הגבורה של משפחות שכולות, כדי לבקש מהממשלה ומחברי הכנסת להמשיך בלחימה עד שנוכל להגיד לעצמנו שחמאס פורק. באופן אישי, אני יכולה להגיד שבעלי חוזר לסבב שלישי בעזה בעוד שלושה שבועות. כשהוא בירר מה הולכים לעשות שם – אמרו לו שהתפקיד שלהם הולך להיות אבטוח שיירות של סיוע הומניטרי, כנראה. הוא אמר לעצמו: "זה התפקיד? בשביל זה אני הולך לעזוב את האישה עם ארבעה ילדים באוגוסט, בפעם השלישית? להגיד לעבודה שלי, בפעם השלישית: 'אני אומנם לא בעבודה כבר מעל 120 ימים השנה, אבל אני ממשיך לא להיות עוד כמה ימים, בשביל לראות את כמויות הפינוקים, הברזל והאוכל מכל הבא ליד שנכנס לרצועה, בזמן שהחטופים שלנו נמקים בשבי'?". חשוב לנו להגיד שאנחנו מוכנים להתמסר, לבוא, לתת, להמשיך ולקחת חלק. אנחנו מבינים שיש פה מלחמה שגדולה יותר מזה; מלחמה של הטוב מול הרע, ושל הקיום שלנו, אבל אנחנו מבקשים מבעלי ההחלטות להיות בעלי חזון, ראייה לרחוק וגיבוי לחיילים. לצערי, הדברים האחרונים שאנחנו שומעים הם מזעזעים – הן מצד גיבוי החיילים והן מצד כל מיני שחרורים שונים ומשונים שעושים פה; כל מיני מתנות חינם שאנחנו מחליטים להעניק לאויבים שלנו. מבחינתנו, אנחנו נבוא, נתמסר וניתן את עצמנו כמה שאפשר, אבל יחד עם זאת, אנחנו רוצים לבקש להיות אנשים חולמים; אנשים מאמינים; אנשים שנזכרים במה שהיה לנו לפני תשעה חודשים. אנחנו לא מוכנים לשתוק על זה. כל הסכם שלא נותן מענה לכל יעדי המלחמה – המשמעות שלו היא הפסד ולא ניצחון, לצערי. אין לנו פריווילגיה – בשביל הילדים שלנו ובשביל ההמשכיות של העם היהודי פה, מדרום, מצפון ומכל זירה שהיא; כל האויבים שלנו מסתכלים לראות מה נעשה – שלא להשמיד את חמאס, להפקיר שוב את אזרחי הדרום והצפון ולשלוח שוב, בעוד כמה שנים, עוד ועוד חיילים שימצאו את סוף חייהם בקרב כי לא תהיה לנו הכרעה. לצערי, במשך הרבה שנים סבלנו מדחיינות לאומית; מלראות את ההווה ולשכוח את העתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות ולהמשיך במלוא הכוח, עד אשר נמוטט את חמאס ועד אשר כל החטופים שלנו יחזרו לפה, בלי שום פשרות. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מירית הופמן. << אורח >> מירית הופמן: << אורח >> שלום, שמי מירית הופמן, אני מאימהות החיילים. בימים האחרונים נעצרו שלושה לוחמים שירדו להגן על תושבי העוטף בשמחת תורה. הם הואשמו – והמשפט הזה לא יאומן – ברצח מחבלי נוח'בה ובהתחזות לחיילים. בשעה שבה כל צמרת המטכ"ל התחזתה לבובות שעווה, אמ"ן ושלושת הקופים, וחיל האוויר לחבורת ארנבות – הלוחמים הללו התחזו לחיילים, ועל זה – מגיע להם צל"ש. מסתבר שמסכת ההתחזות לא הסתיימה כאן, וחברים בחמאס מתחזים לאנשי משטרה ופרקליטות, ומקבלים משכורת ממשלם המסים הישראלי. עמית איסמן – אני מדברת אליך: הגיע הזמן להסיר את המסכות, לברר מי החפרפרות במערכת הצדק הישראלי ששותפים להחלטה המטורללת הזו, ולהעיף אותם מיד. חוקר משטרה שמסוגל להגיד לסער אופיר, גיבור ישראל: "אתה לא פחות גרוע מהמחבלים" – ראוי להיות מפוטר מהמשטרה באותו היום. ישראל ביטון, סער אופיר והחייל הנוסף ששמו טרם פורסם – עם ישראל מאחוריכם. אתם גיבורים. אני קוראת כאן לכל היושבים בחדר הזה – חברי כנסת ואזרחים טובים כאחד – להצטרף אלינו ולהביע תמיכה בלתי מתפשרת בלוחמים האלה. מי שסיכן את חייו בשביל כולנו זקוק, לכל הפחות, לקבל את התמיכה המלאה של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. בתוך כך, אנחנו עוברים לנושא הדיון. אני רק אציין – עלתה פה שאלה לגבי הפגרה. אני פניתי ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת במכתב, לפני שבועיים, בדרישה לבטל את פגרת הכנסת. יש לכנסת מה לעשות; אין שום סיבה שהכנסת תצא לפגרה של שלושה חודשים כאילו אנחנו בימי שגרה, כי אנחנו לא בימי שגרה. בימים האלה, מצופה שיאפשרו לכנסת להמשיך לעבוד, ולוועדות – להמשיך להתכנס ולפקח על הממשלה, אבל כנראה שיש מישהו בממשלה שחושש מכך שתהיה כנסת מתפקדת. מכאן, אני רוצה לעבור לנושא הדיון. בדיון הקודם, התברר שקיימות כ-20,000 משרות פנויות בתעשייה, כשאנחנו מדברים גם על דור העלייה של לפני 30 שנה שמתחיל לצאת לפנסיה, והמחסור הזה רק ילך ויגבר. עלתה איזו שהיא טענה מצד תעשיינים שלא קיבלו פרטי עולים כדי לממש את ההחלטות שהיו בנושא קידום העסקה. ביקשתי לייצר שולחן עגול עם התעשיינים, משרד הקליטה והסוכנות היהודית כדי לגבש תוכנית מסודרת לקליטה של העולים בתעשייה עוד בטרם עלייתם ארצה. ההצעה הייתה לקדם גם ירידי תעסוקה וכנסי חשיפה עבור עולים בארצות המוצא. התוכנית "תעשייה מעודדת עלייה", שהייתה שיתוף פעולה בין התאחדות התעשיינים לבין משרד העלייה והקליטה בניסיון לגייס עולים לתעשייה, עם פיילוט שהושק בתחילת 2023 – נכשלה. מתוך כ-500 משרות – רק 23 הושמו בתפקידים קבועים. כבר דנו פה 1,000 פעמים על החשיבות של תעסוקה מוצלחת כפוטנציאל לקליטה טובה. בזמנו, משרד העלייה והקליטה תיקצב 1.5 מיליון שקלים להכשרה, מענקים ודמי קיום. צריך להבין – אני אומר את זה לתעשיינים – שזה לא מצב שבו העלייה מרוכזת כולה במרכזי קליטה, אלא הקליטה היא ישירה. ביקשנו להקים מינהלת להעסקת עולים חדשים בתעשייה, בדומה למה שהוקם בנושא הרופאים, ודווחנו על כך שבסוכנות היהודים מפתחים תוכניות להעסקה בתעשייה שכוללות הכשרה והשמה בקבוצות קטנות. אני אבקש לשמוע, בדיון הזה: א', עד כמה התקדמו הדיונים? האם התקיים שולחן עגול? נפגשתם? לא נפגשתם? איפה זה עומד? ב', אחרי העדכונים שנקבל, החלק השני של הדיון יוקדש לנושא זמני ההמתנה הממושכים לשקילת תארים לעולים חדשים. כשנעבור נושא, אני אתן את הפתיח עליו. בבקשה, משרד הקליטה. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> שלום. שמי ברוך, מאגף התעסוקה, משרד העלייה והקליטה. לגבי הוועדות, אנחנו בהכנות. עדיין לא התקיימו ועדות של שולחנות עגולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, עדיין לא נפגשתם עם התאחדות התעשיינים והסוכנות היהודית? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> נפגשנו. ברשותך, אני אתייחס. אורלי צוקרמן, הסוכנות היהודית. התקדמנו, יחד עם התאחדות התעשיינים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בלי משרד הקליטה? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> עם משרד העלייה והקליטה. אנחנו מעודכנים ומעדכנים אותו, והדברים מתואמים מול המשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הייתה פגישה משותפת? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> הפגישה האחרונה לא הייתה משותפת. לאחר הפגישה – העברנו את העדכון למשרד העלייה והקליטה. כרגע, מבחינת המשרד, נדרשים תקציבים כדי להוביל את המהלך, וזה עומד שם. מכיוון שלא רצינו להתעכב במהלך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מכיר את זה, ברוך? או שאתה שומע את זה בפעם הראשונה? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> אני מכיר את זה. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> הוא מכיר; אנחנו דיברנו אתמול. מכיוון שלא רצינו לעכב את המהלך – התקדמנו יחד עם התאחדות התעשיינים. ברשותכם, אני אתן לתמר, שנמצאת איתנו בזום, לעדכן במודל שאליו התקדמנו, ואגיד מה לוח הזמנים שאיתו נלך. כמובן שהמשרד שותף לכל המהלך הזה, אבל מכיוון שאין תקציב של שום משרד לדבר הזה, לצערנו – אני אעדכן מה התקציב שאנחנו החלטנו לשים על הפרויקט עד שיימצא תקציב נוסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תמר, בבקשה. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> שלום, בוקר טוב. קודם כול, אני אעדכן שבנוסף לפגישה עם הסוכנות היהודית שציינה אורלי, היו גם פגישות ברשויות מקומיות, כי התוכנית שאנחנו מקדמים – אני ארחיב עליה קצת תכף – היא בשיתוף עם רשויות. ביקרנו בשתי רשויות מרובות עלייה, וגם הזמנו אל הביקורים האלה את משרד העלייה והקליטה – חלק הגיעו וחלק לא. בנוסף, הייתה פגישה עם שר העלייה והקליטה, שר העבודה ונשיא התאחדות התעשיינים כדי לקדם מהלך משותף. בדיון הזה, ציינו שרוצים לקדם איזו שהיא תוכנית; אנחנו לא קיבלנו פרטים על תוכנית כזו. רק נזכיר את נוהל 6117 של משרד הקליטה בנושא של מענקים למעסיקים על קליטה והכשרה של עולים, שהוא נוהל חשוב מאוד לתוכנית שאנחנו מקדמים. לצערנו, ממה שאנחנו מכירים – אין שם תקציב. קצת על התוכנית: אנחנו מקדמים איזה שהוא מודל חדש. אנחנו בשנת 2024, ותוכניות "עלייה 2000" צריכות לעבור איזה שהוא ריענון. בתוכנית הזו, לא כופים על מעסיק אחד לקלוט קבוצה של עולים – דבר שפוגע מאוד במעסיקים קטנים ובינוניים; זו יכולת שיש רק למעסיקים גדולים מאוד, וגם אז לא תמיד יש להם צורך באותה קבוצת עולים באותה ההכשרה לתפקיד. במודל שאנחנו מקדמים, יתאפשר מגוון של משרות – רק משרות מקצועיות, כמובן; אנחנו הגדרנו רשימה של תפקידים מקצועיים בלבד. תהיה קבוצת מעסיקים במרחב גאוגרפי של רשות מקומית, שתתחייב לקלוט את כל העולים שיגיעו במסגרת התוכנית, כקבוצה. הסוכנות תהיה אחראית להביא עולים ולשווק להם את התוכנית הזו דרך הרכזים בשטח - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכוונה היא לשווק בחו"ל, או לשווק לעולים שכבר נמצאים כאן? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> גם וגם. אנחנו נשווק גם לעולים בחו"ל. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> קבוצת התעשיינים שתהיה חלק מהתוכנית – וכמובן שלא כל תעשייה תוכל – היא של תעשיינים שהם בעלי יכולת לקלוט עולים ולהכשיר אותם לתפקידים הנדרשים. כקבוצה של מעסיקים, הם יתחייבו על הקליטה של כל העולים שיגיעו לרשות המקומית הספציפית. אנחנו נגדיר מספר רשויות כדי לאפשר לעולים בחירה – בין אם זה צפון או דרום – ולא לחייב אותם לאזור מסוים של מגורים. בהקשר הזה, אחריות הרשות תהיה, כמובן, גם בליווי ובמעטפת. תפקידה של הסוכנות – זה מה שהיא עושה ביום-יום – הוא יצירת מעטפת לכל מה שקשור להגעת העולה לארץ והמגורים במרכז הקליטה, או שהעולה יבחר לגור בדירה בקהילה. לתוכנית הזו נדרשים רכז שידע לרכז את הפעילות הזו בסוכנות, וגם רכזים שיוקצו ברשויות המקומיות לטובת התוכנית. זו הדרישה שלנו מכל רשות שתרצה לקחת חלק בתוכנית הזו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התקציב הנדרש לתוכנית? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> מהערכה ראשונית שעשינו רק לנושא של עלויות הרכזים שציינתי – וזה פר רשות אחת – עם רכז בסוכנות היהודית, שיווק, מגורים, ההכשרה המקצועית שאורלי ציינה, קורס עברית, מענק לעובד על התמדה, כדי ליצור מנוע אינסנטיב, ומענק למעסיקים על כך שהם קולטים ומכשירים – העלות הכללית, רק על מה שציינתי, היא 7.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עולים אפשר יהיה להשים? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> 100 עולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 7.5 מיליון שקלים עבור 100 עולים? תנו את המענק לעולים. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> לא. אני אסביר. אנחנו מדברים על 100 העולים הראשונים בפיילוט. התקציב מדבר על רכזים, על סיוע למעסיק, על מסגרות קליטה. אלה דברים שנוכל לאפשר גם עד 1,000 עולים בלי בעיה; אותו רכז יטפל ביותר עולים, והרשויות המקומיות – במסגרת שירותי הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכמה עולים יספיקו 7.5 מיליון שקלים? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> זה מתחלק לשניים: חלק מהתקציב ייתן אפשרות עד ל-500 או 1,000 עולים בלי בעיה – תקציב השיווק ועידוד העלייה יתנו מענה ליותר עולים. מה שציינה פה תמר – תקציב למעסיק או לעולה – אלה תקציבים שהם ייעודיים וספציפיים, ויתנו מענה רק ל-100 עולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מתוך 7.5 מיליון השקלים הולכים לתקציב שמגיע ישירות לקידום ההעסקה של העולים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> יש את התקציב שהגדרנו למענק ההתמדה לעובד, שהוא תלוי תקציב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה, מתוך 7.5 מיליון השקלים, הם הקידום והמענקים לאותם 100 עובדים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> 71,000 שקלים פר עולה. זה כולל כל מיני מרכיבים, שניתנים גם ברגיל – מגורים זה משהו שניתן לעולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל מה המעבר; מה שהעולה מקבל בתוך סל הקליטה – זה לא בתוך האירוע. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> רק לעולה? בלי המעסיק? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מצליח להבין. אתם מדברים פה על עלות של 400,000 שקלים לכל המעטפת ועוד 7 מיליון, שהם 100,000 שקלים של מענקים לעולים. כל עולה מאותם 100 עולים יקבל 71,000 שקלים? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> הסכום הזה כולל מעטפת שלמה שכבר קיימת. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> העלות לעולה היא 71,000 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה עולה ב-71,000 השקלים האלה? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אני אפרט קצת: יש את המגורים במרכז הקליטה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תורידי את המגורים. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> רק הסעיפים של ההטבה למעסיק והסיוע לעולה, שהם רלוונטיים לטובת העולה, מבחינתנו. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> יש לך את קורס העברית, אבל זה חלק מהמעטפת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלה דברים שיש; הם נמצאים בתוך תקציב המשרד. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> תמר, אלה דברים שקיימים. תסתכלי על הטבלה. מה הסכום? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> המענק לעולה הוא תלוי תקציב. אנחנו הגדרנו את זה כ-10,000 שקלים על התמדה אחרי שמונה חודשי העסקה. לגבי ההכשרה המקצועית, זה תלוי בגובה ההכשרה – יש הכשרות שהן יקרות מאוד ויש הכשרות שהן זולות יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, מיליון שקלים זה למענקים; כמה להכשרות? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> זה תלוי עלות הכשרה. אנחנו אמרנו, בסוכנות היהודית, שאנחנו נממן את ההכשרות עד לגובה של 7,000-10,000 שקלים למשתתף מתקציב תרומות ייעודי שקיבלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אתם צריכים לממן את זה? יש במשרד הקליטה תקציב של ואוצ'רים להכשרה מקצועית, אם אני לא טועה, נכון? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה שווה ואוצ'ר להכשרה מקצועית? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> עד 7,000 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנה, מצאתי לך את המימון. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> אני יודעת; אני מכירה את הפטנט הזה. אני רוצה לומר שתמר לא דיברה על החלק השני. אנחנו דיברנו פה על עולים שהתאגדו באופן פרטני, והתאחדות התעשיינים תקשר את העולים למעסיקים. פעם אחת, קבוצה של עולים שתגיע תקבל את אותם ואוצ'רים, תוספות וסיוע - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התקציב קיים. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> התקציב קיים. אנחנו מדברים פה על מודל שכורך בתוכו גם הכשרה מקצועית מאורגנת לקבוצת עולים, ועל זה אנחנו מדברים. כשאני מדברת על תקציב ההכשרה – אמרתי שאנחנו נסייע במהלך הזה מתקציב תרומות שלנו – מדובר על תוכניות מאורגנות. כיום, כפי שאתה יודע, הוואוצ'רים ניתנים באופן פרטני וכל עולה הולך ובוחר. אנחנו מדברים גם על האפשרות להביא קבוצת עולים שתעבור הכשרה מרוכזת, יחד עם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אפשר להשתמש בתקציב הוואוצ'רים לאותם עולים ולהגיד: "זה הוואוצ'ר שלכם", ואז אין בעיה. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> אני מסכימה איתך. אנחנו נצטרך לשלב את המודל; לא נוכל לממן את כל ההכשרות מתקציב התורמים. כרגע, התחייבנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה לקחתם בחשבון שזה תקציב - - - << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> בהכשרות המאורגנות, אנחנו נממן בין 7,000 ל-10,000 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעצם, עוד 700,000 שקלים בשנה למשתתף. זאת אומרת, מתוך 7.5 מיליון השקלים – 1.7 מיליון שקלים הם עבור אותם העולים, ועוד 5.8 מיליון שקלים, בערך, זה לכל המעטפות. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו תוכנית יקרה מאוד בעיניי. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אבל היא כוללת הרבה מאוד מרכיבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמעט 6 מיליון שקלים לכל מיני משרות ברשויות המקומיות? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> אני רוצה לומר שרוב המשרות קיימות ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שאתם באים ואומרים: "פרויקט של 7.5 מיליון שקלים", בממשלה שמקצצת היום בבסיס התקציב של המשרדים כדי לממן את הגרעינים התורניים ואת תקציבי המורשת של המשרדים המומצאים – אתם הורגים את הפרויקט, בעצם. אתם מדברים פה על סדר גודל של מיליון שקלים לפיילוט – זה התקציב שאתם צריכים – כי את התקציב של הוואוצ'רים אפשר לקחת מתקציב הוואוצ'רים, ואת מיליון השקלים לקידום העסקה. אגב, זה תקציב שנמחק מתקציב משרד הקליטה; הוא כבר לא נותן קידום העסקה, כמדומני. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> הוא נותן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה הבעיה? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אנחנו נשמח לשמוע. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> כרגע אין תקציב, אבל בהמשך – הוא ייתן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אין תקציב; אתם לא נותנים. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> נכון לנקודת הזמן הזו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאתם צריכים ממשרד הקליטה זה מיליון שקלים. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> כרגע, אם אנחנו מזקקים – זה נכון. ובכל זאת, לא רצינו לעצור את המהלך כי למשרד, ולמשרדים נוספים, עדיין אין תקציב. החלטנו להתקדם יחד עם התאחדות התעשיינים ולצאת לדרך בשיווק ופרסום. אם אנחנו מזקקים – אנחנו צריכים מיליון שקלים לעולה עצמו, ישירות, כמו שאתה אומר. את כל המעטפת – כרגע נתנו למענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב. בסוף זה יגיע אליכם, משרד הקליטה. תצטרכו לשים מענקים של מיליון שקלים. בעיניי, זה הכסף הכי טוב שתשימו. משרדים אחרים משתתפים בתוך האירוע הזה? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> גם משרד העבודה היה בפגישה עם נשיא ההתאחדות ושר העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אסף, אתם משתתפים בתקציב? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> כרגע לא; לא מדובר על שום תקציב שהם מקצים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנציג שלהם נמצא פה; נשמע אותו. << אורח >> אסף סגל: << אורח >> אני הנציג של האגף לאסדרת עיסוקים – אנחנו אלה שנותנים רישיונות למהנדסים ולאדריכלים. אני מניח שמי שנכח בישיבות איתכם הם הנציגים של האגף להכשרה מקצועית או נציגים אחרים, ולכן אין לי מידע בנושא הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. מה לגבי כל הנושא של עלייה תעסוקתית, ייעודית, למפעלים ספציפיים, כמו שהיה עם ישקר, בזמנו? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> המודל הזה ממשיך כרגע, אבל במספרים קטנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כיתות כאלה היום? << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> יש כיתות, אבל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באיזה מפעל? ם << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> יש גם בישקר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש בישקר היום? לדעתי, קלאודיה אמרה, בדיון הקודם, שכבר אין את זה. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> בישקר יש תוכנית שמסתיימת כרגע. יש לנו עם מלונות פתאל בנושא של טבחות, ויש לנו גם תוכנית לנהגים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא תעשייה. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> זה לא תעשייה; בנושא של תעשייה – אין לנו כרגע, גם כי אין לנו תקציב. בזמנו, היינו עושים את ההכשרות המקצועיות יחד עם משרד העבודה, אבל כל הנושא של ההכשרות המקצועיות עבר למשרד הכלכלה ברגע שהממשלה התחלפה, ולא מצאנו איזה שהוא ערוץ לתקצוב של הכשרות מקצועיות עד היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שירות התעסוקה, אתם נותנים משהו באירוע הזה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אנחנו לא נותנים; אנחנו משימים עובדים. התפקיד של שירות התעסוקה הוא לסייע גם לעולים, בין היתר, ולשלבם בתעסוקה. אם אדוני ירצה – אפרוט לו כמה נקלטו. בשנת 2024, היו רשומים כ-1,750 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא צריך. ברוך, אצלכם יש שתיים או שלוש חברות שעוסקות בהשמה, נכון? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף משלמים להן בשנה? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> אני לא זוכר מהו הסכום הכללי, כרגע, אבל הם זכיינים והם מקבלים פר השמה של כל עולה. הם מצליחים להשים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הם מקבלים על השמה של עולה? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> בפעימה של שלוש – הם מקבלים משכורת אחת של עולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת "פעימה של שלוש"? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> אנחנו רוצים שהעולה יחזיק פרק זמן במקום עבודה, ולכן אנחנו נותנים להם בפעם הראשונה עם ההשמה בחודש הראשון; אם העולה התמיד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף הם מקבלים בחודש הראשון, בערך? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> סביב שליש מהשכר של העולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בחודש השני – עוד שליש, ובחודש השלישי שליש? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, כעבור שלושה חודשים. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצאתי לכם את התקציב לפרויקט. זה אותו הדבר, פלוס מינוס. יש לכם פה פער הרבה יותר קטן – יש לכם פה פער שגם המעסיקים יכולים להשתתף בו, לדעתי. אם אני לוקח סדר גודל של שכר ממוצע במשק – 8,000 שקלים – אנחנו מדברים על מענק של כמעט 10,000 שקלים. תתחלקו. היום, הם נותנים את ה-8,000 האלה גם כך למי שעובד שלושה חודשים. צריך מעסיק שישלים עוד 2,000, והנה – יש לכם מענק של 10,000. אפילו לא צריך ללכת למנכ"ל המשרד בשביל לקבל את התקציב – הנה התקציב, הוא קיים. רק צריך לעשות פה הסטה תקציבית, כדי שיאפשרו לכם להיחשב כחברת השמה בתוך האירוע הזה, ולקבל את מה שמקבלת חברת השמה, ולא פחות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדייק משהו: כשקליטת העולה במקום העבודה נעשית באמצעות חברת השמה וכוח אדם, ומשלמים את המענק בשלושת החודשים הראשונים, שבהם ההעסקה היא דרך חברת כוח אדם – רק חברות כוח אדם והשמה מרוויחות מההשמה הזו, בעצם. הן גם זכייניות לנתינת השירות וגם מקבלות את המענק מהמעסיקים, למרות שהמעסיק בפועל הוא מקום עבודה אחר. דבר נוסף: עולים חדשים שמצאו עבודה לבד, ללא שירות חברת כוח אדם, מתקשרת אליהם חברה שזכתה ומבקשת: "שלחו לנו תלוש שכר עבור החודש הקודם, החודש הנוכחי והחודש הבא". למה? אני לא קשור אליכם; לא הגשתי בקשה. למה זה נעשה? אף אחד לא אוכף את הדבר הזה. האנשים שמתקשרים – מציגים את עצמם כנציגים של משרד הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נעשה דיון ספציפי על המכרז הזה. אני רוצה לעשות הבנה של האופן שבו הדבר הזה עובד. אני מבקש שתקיימו פגישה עם משרד הקליטה, בבקשה. אני יודע שעסוקים מאוד במשרד הקליטה, אבל אנחנו עוסקים כאן בקליטה. תקדישו את הזמן. יש לכם את כל המקורות התקציביים בתוך התקציב של משרד הקליטה היום. במענק – אפשר להשתתף בתוך התהליך הזה, לקחת מהתקציב שרלוונטי לאותן חברות כוח אדם ולהגיד: "זה יוקצה לטובת העניין הזה". בקורס – אפשר להגיד שהזכאות של אותם ואוצ'רים תוקצה לטובת העניין הזה לעולים שייכנסו לתוך הפיילוט הזה, וסגרתם פה את התקציב. ואם הסוכנות היהודית עוד יודעת להשלים מעבר לכל הדברים האחרים - - - << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> אנחנו התחייבנו להשלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני מבקש שעד דיון המעקב הבא שנעשה בטווח הזמן הקרוב – יכול להיות שאפילו במהלך הפגרה; אני לא יודע כמה דיונים נשארו לנו בפגרה – תעשו על זה ישיבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עוד דוגמה אחת – זו פנייה יותר לשירותי התעסוקה: היה לנו כאן דיון על קליטת מדענים. יש עולה חדש בעל תואר שלישי כפול שעדיין לא קיבל אישור על שקילת התארים שלו. אני לא מדברת על זמן ההמתנה; כשהוא פנה ללשכת התעסוקה בעיר מגוריו וקיבל הפנייה למפעל אלקטרוניקה בתור מלחים בייצור – איך קורה דבר כזה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה הספציפי. אם תוכלי - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה שזה לא מקרה יחיד. האם יש קליטה של אקדמאים - - - << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> ציינת פה מקרה יחיד, ולכן, אם את רוצה שאני אתייחס – תעבירי לי את המקרה הספציפי. לכאורה, על פניו, אדם עם תארים כמו שציינת – לא יכול להיות מופנה לעבודות שציינת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מעבירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, שוויביש. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני רוצה לשאול: למי לפנות כדי אם אני רוצה שיעבירו לי כסף? מתוך 254 איש – יש לי 46 עולים חדשים שנקלטו במערכת היום, ועוד 45 שהם עולים שנמצאים בארץ עד 10 שנים; בסך הכול – 100 איש. 7 מיליון? בסדר, אני יכול להתפשר על 6 מיליון שקלים. אלה 100 אנשים עולים חדשים אשר נקלטו במערכת ועובדים, עם הכשרה והכול. לא צריך פגישה עם שר הקליטה, שר החינוך וכו'. משרד הקליטה, אתם יכולים להשתתף בפרויקט הזה? אני חייב לומר, דרך אגב, שמתוכם – 50 פנו אלינו בעקבות ירידי תעסוקה שהיו ברחבי חמ"ע לפני שלוש שנים. אני לא יודע במה הסוכנות היהודית עוסקת עכשיו, אבל היא לא עשתה ירידי תעסוקה ברחבי חמ"ע כבר שלוש שנים. למי לפנות לקבלת כסף? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תפנה לברוך. אולגה, בבקשה. << אורח >> אולגה לוקיאנובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: ) תודה. סליחה שאני מדברת באנגלית. כראש התאחדות העולים דוברי הרוסית, אני מקבלת תלונות באופן קבוע מעולים שמחכים לאישור התארים שלהם במשך שנה, שנה וחצי ואף שנתיים. חלק מהתארים נמצאים תחת הסטטוס: "המסמכים התקבלו זה עתה" במשך חודשים רבים. שלחנו פנייה למשרד החינוך בבקשה לתמיכה, ובתגובה נמסר לנו שאישור התארים הכרחי רק עבור עבודה בחברות ממשלתיות. לצערנו, זה לא נכון. ראשית, לעתים הקורסים המקצועיים והמוסדות האקדמיים דורשים תארים מאושרים. לדוגמה: המכללה למנהל באשדוד. המכללה לניהול בקרית אתא אומנם מאפשרת ללמוד בה, אבל היא לא מאפשרת לעבור את המבחנים ללא הכרה בתארים. כמו כן, חשוב לומר שבעלי רישיון מקצועי לא יכולים להשתתף בקורסי הסבה ללא הכרה בתארים. שנית, גם עולים שמחפשים עבודה במגזר הפרטי נדרשים לאישור התארים. חברות מסוימות, כמו המפעל "ישקר", לא משלמים קרן השתלמות ללא אישור התארים. יש לי רשימה של משרות פנויות בחברות פרטיות, שמוכנות להעסיק אנשים ללא ידע בעברית אך לא מוכנות להעסיק אנשים ללא אישור תארים. על איזה שילוב מקצועי אנחנו מדברים? אנשים לא יכולים ללמוד ולא יכולים לעבוד במקצוע שלהם. אני רוצה לומר שחלק מהעולים סובלים לא רק נפשית אלא גם פיזית. יש אנשים שמחכים להכרה בנכויות שלהם – כאלה שיש להם סרטן מסוג אגרסיבי – והרופאים ממליצים להם שלא לעשות כל פעילות פיזית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: ) זה לא נושא הדיון הזה. אנחנו מדברים רק על אישור התארים. << אורח >> אולגה לוקיאנובה: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית. להלן תרגומם החופשי: ) אני רוצה לשאול את השר: האם זה אפשרי לפתור את הבעיה כפי שמדינות מתורבתות אחרות עושות? האם זה אפשרי לערוך רשימה של אוניברסיטאות שמאושרות בקהילה האקדמית הבין-לאומית, שניתן לאשר את התארים שלהן באופן אוטומטי, ואז להתמקד רק בתארים מאוניברסיטאות שלא נכללות ברשימה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מובן. בהמשך לדברים שנאמרו כאן מהאגף להכשרת תארים: אנחנו כבר דנו כאן בנושא של ההכרה בתארים ובהשכלה מחו"ל כאחד המכשולים והעיכובים של עולים חדשים – בין אם זה כי הם מועסקים בתעשייה וגם בתחומים אחרים. למרות שהאגף להערכת תארים אקדמאיים מחו"ל במשרד החינוך מיועד אך ורק לשירות המדינה, לכאורה – כמעט כל מעסיק שמגיע אליו עולה חדש עם תעודה מחו"ל, אומר לו: "אני לא יודע מה התעודה הזו. תביא לי בבקשה אישור של האגף להערכת תארים". ממה שאנחנו מבינים, ההמתנה היא מטורפת. אני מבין שיש כרגע 11,000 עולים חדשים שממתינים להכרה בתואר שלהם, מתוכם כ-8,500 מרוסיה ומאוקראינה. הדבר המקומם באמת מבין הנתונים שהוצגו בפניי הוא שאם אתה מרוסיה או מאוקראינה – אתה תמתין שנה ושלושה חודשים, אבל אם אתה ממדינה אחרת – זה יהיה חצי שנה. זה משהו לא סביר בעיניי, כשיש גם מסלול מהיר לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי בכפוף לאישור מעסיק, ואז זה לוקח שבועיים. אני רוצה להבין גם את פערי הזמנים האלה. שנית, מדוע האגף לא מוציא רשימה מסודרת של מקומות? הרי, בסוף, הבדיקה שאתם עושים היא בדיקה טכנית; אתם לא עושים בדיקה של המוסד האקדמי הספציפי, אלא אתם כבר יודעים מאיפה כן ומאיפה לא. כן. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> שלום, שמי ציפי ויינברג. אני מנהלת האגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך. המספרים שנתנו הם אכן המספרים, לצערנו – 11,000 אנשים שממתינים להערכת תארים, ולאו דווקא עולים חדשים; יש גם הרבה אזרחים ישראלים שלמדו בחו"ל. מבין 8,500 הממתינים מרוסיה ואוקראינה – רובם ככולם עולים חדשים. הסיבה שבגללה יש פער בין כאלה שלומדים ברוסיה ואוקראינה לבין כאלה שלומדים במדינות אחרות היא הכמויות וההתמחות של הבנות שעובדות אצלנו; לכל אחת מהבנות שמעריכות תארים – יש מומחיות ממדינות אחרות. צריך לדעת שכדי להעריך תארים אקדמיים מחו"ל – צריך להכיר את האופי של ההשכלה הגבוהה של המדינה שבה אתה מעריך: אילו תארים יש שם? איפה יש רשימה נכונה של מוסדות מוכרים? וכו'. יש הרבה מה לדעת, ולכן אנחנו מחלקים את העבודה לפי אזורי מדינות בעולם. מאחר וכמות התארים מרוסיה ואוקראינה היא כל כך גבוהה, בגלל העלייה המסיבית בשנתיים האחרונות, ויש לנו רק שתי עובדות שעובדות על זה – נוצר הפער. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עובדות יש באגף בסך הכול? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> שמעריכות תארים? ארבע. אפילו אני התחלתי להעריך תארים שנלמדו מרחוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מדוע לא קיבלתם תגבור? ביקשתם תגבור? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> ככל שידוע לי – ביקשנו. הבנתי שאין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פניתם גם למשרד הקליטה בעניין הזה? כדי להסתייע בהם בהשאלת עובדים, אולי? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> הייתה לנו הצעה ממשרד הקליטה. יש להם איזו שהיא תוכנית שבה הם יעסיקו על חשבונם עובד, בשנה או בשנתיים הראשונות, ואחר כך המשרד שלנו יקלוט את העובד הזה וימשיך להעסיק אותו. הדבר הזה ירד מהפרק על ידי משאבי האנוש שלנו, כי אין תקן להעסיק אצלנו. לכן, מאחר והערכת התואר היא לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי – כך אנחנו מוגדרים וזו הסמכות – יצרנו מסלול מהיר למי שעובד במגזר הציבורי, והוא מקבל - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמעט ואין עולים חדשים שניגשים למגזר הציבורי. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אתם בודקים רק את מי שהולך למגזר הציבורי, בעצם? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אנחנו מטפלים בכולם, אבל התיעדוף הוא למי שעובד במגזר הציבורי. כולם מגישים לנו בקשות, ואנחנו מתפנים לטפל בכל היתר שממתינים אחרי שאנחנו גומרים לטפל במגזר הציבורי. אני לא מכירה צורך כל כך גדול מהשוק הפרטי, כמו שמתואר פה, לקבל את האישורים שלנו. אני לא רואה את הצורך הזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך 11,000 פניות. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> זה לא בגלל שמפנים אותם ממקומות העבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה הם פונים? סתם כיף להם? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> לא; כי מפנים אותם מארגוני העולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה מפנים אותם לבקש? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> כדי שיהיה להם אישור של התואר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שמה הם יעשו איתו? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> שיהיה להם את האישור הזה כדי שהם יוכלו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כדי שהם יוכלו למצוא עבודה, וכדי שכשהם הולכים למעסיק – הם יוכלו להציג לו שיש להם אישור לתואר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כדי שבלשכת התעסוקה לא יפנו אותם לייצור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמי שהעסיק עובדים, גם בשוק הפרטי, אם בא אליי עובד שאומר לי שהוא למד באוניברסיטה כלשהי בצרפת, אני אומר לו: "נחמד מאוד. רק תביא לי אישור של משרד החינוך" – מבלי להכיר ולדעת; זה הדבר הבסיסי; תביא לי איזה שהוא אישור כדי שאני אדע שזה באמת נכון. זו דרישה לגיטימית של השוק הפרטי. כמו שהשוק הציבורי רוצה את זה – זו דרישה לגיטימית גם של השוק הפרטי. הטענות שלי הן לא למשרד החינוך, בהיבט הזה, אלא למשרד הקליטה. זו תופעה שמשרד הקליטה חייב לשים עליה זרקור ולטפל בה. אני לא רואה יותר מדי פתרונות לאירוע הזה: א', להגדיר, בהחלטת ממשלה, שהאגף להכרה בתארים אקדמיים מחו"ל מטפל בכולם, ושהוא מקבל תגבור בכוח אדם לעניין הזה; ב', שכל האגף הזה יעבור למשרד העלייה והקליטה ויקבל שם את התיעדופים – מה שלא יקרה, להערכתי, כי אף שר לא יוותר לשר השני. ג', שמשרד העלייה והקליטה ייצר אגף משלו להכרה בתארים, כדי שגם הוא ידע לתת אישור שיתאים לשוק הפרטי, למרות שיכול להיות שהוא לא יהיה מקובל על שירות המדינה. שלכל מי שרוצה אסמכתא ממשלתית – תהיה אסמכתא של משרד הקליטה, ושימשיכו לפנות לנציבות שירות המדינה. אז – זה גם יוריד מכם לחץ. אין דרך אחרת; אי-אפשר להשלים עם המתנה של שנה ושלושה חודשים. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שאנחנו עובדים – באופן כללי, כרגע – על כמה כיוונים שיצמצמו לנו את הפערים האלה, אבל אנחנו בודקים היתכנויות תקציביות ומשפטיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רק אומר: הפטנט הזה, של המתנה של 11,000 עולים חדשים, הוא לא סביר בעליל; הוא אירוע. אנחנו נתחיל להיפגש פה אחת לשבועיים-שלושה כדי לראות איך אנחנו מטפלים באירוע הזה, בדיוק כמו שעשינו את זה עם התור בנתיב ועם האולפנים. זה אירוע שלא מתקבל על הדעת. הנציגה מהתאחדות התעשיינים, תמר, בבקשה. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> תודה רבה. אני פשוט חייבת לחשוף אתכם לתיאטרון האבסורד – סליחה, ציפי, זה לא משהו אישי. אנחנו במשהו מקצועי מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לי ספק שהן בעומס מטורף; לשים ארבע עובדות על האירוע הזה – זה לא סביר. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> וזה פוגע במאות ואלפי עולים. אני הייתי בדיון שהיה בין משרד אגף התעסוקה ומשרד הקליטה, על הנושא של העיכובים בשקילת התארים. הם רצו לקבל מאיתנו מידע על כמה מעסיקים בתעשייה צריכים את שקילת התואר של העולה. אמרנו: "מה זאת אומרת? ברור שזה חשוב להם, כי כשהם פוגשים ישראלי שיש לו את התואר ועולה שיש לו את התואר מהמדינה שלו אבל הוא לא קיבל את ההערכה הישראלית – אתם יכולים לנחש לבד מה הם יעדיפו. הם הציגו את הקושי, ואמרנו: במדינת ישראל, מדינת ההייטק, בשנת 2024, אני בטוחה שאפשר לפתור חלק ניכר מהקושי באמצעות מערכת טכנולוגית לא יקרה מאוד. הדבר החמור ששמעתי באותה השיחה זה שמסתבר שאגף התעסוקה במשרד העלייה והקליטה ביקש מהסוכנות היהודית להפסיק לשווק לעולים בחו"ל שיש דבר כזה שנקרא "שקילת תארים" במדינת ישראל, כדי לא ליצור עומס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נכון? << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> זה נשמע לי קצת מופרך. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> זה נאמר על ידי אגף התעסוקה, משרד העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי אמר את זה? מי היה בישיבה? הרי, נגיע לשם הזה בסוף. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> מנהלת האגף אמרה במפורש: "ביקשתי מהסוכנות היהודית להפסיק להגיד לעולים שיש דבר כזה שהם יכולים להגיש בקשה". << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני רק אציין ואומר שלא נעשה מהלך כלשהו שבו אנחנו יידענו עולים מחו"ל שלא להגיש. << אורח >> ברוך שמעון: << אורח >> אני גם רוצה לציין שזה מופיע באתר שלנו, ביחד עם קישור ישירות לאתר משרד החינוך ובו יש הסבר על כל התהליך. אנחנו עשינו הדרכה ליועצים שלנו והנחינו אותם לעודד לגשת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מקבל. עוד מישהו רוצה לדבר על העניין הזה? כן, חברת הכנסת מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד החינוך: בשנות ה-90, כשהיה גל עלייה ענקי, איך הסתדרו וכולם קיבלו אישור? האם היה הבדל בכוח האדם שהיה מועסק באגף? אם זה לא היה, האם פשוט קיבלתם בלי שקילת תארים – רק לפי קורות החיים שהעולה הגיש בעצמו, או על פי פנקס עבודה? איך היה התהליך בשנות ה-90? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אותו התהליך בדיוק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אז עמדתם בעומס, ועכשיו – לא? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני לא הייתי במשרד בשנות ה-90, אבל מסיפורים שאני שומעת מעובדות יותר ותיקות – היו הרבה יותר עובדות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, בשנתיים האחרונות, כשיש גל עלייה – המשרד לא נערך ולא מתכוון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם זה הוגש לשר החינוך? לפני שלושה חודשים, אני הגשתי שאילתה לשר החינוך, בדיוק באותו הנושא, ולא זכיתי לתשובה עד עכשיו. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך לגבי השאילתה. לגבי כוח האדם - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם את דיווחת שאתם בעומס? האם מישהו שממונה מעליך יודע? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> הם יודעים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז זו מדיניות מכוונת. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני לא רוצה להגיד "מדיניות מכוונת". אני בטוחה שאף אחד בראשות משרד החינוך לא רוצה לפגוע בעולים חדשים, חלילה, אבל יש אילוצי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העולים לא בסדר העדיפויות שם, ולכן זה צריך לעבור למשרד הקליטה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> המדינה מתברכת כשמגיעים לכאן אזרחים חדשים, מומחים ובעלי השכלה, שיכולים לתרום לפיתוח וליישום של פתרונות חדשניים, למשק, לכלכלה ולמערכת הבריאות – ויש הרבה מאוד בעיות בקליטתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> המדינה לא למדה שום דבר במשך השנים, כנראה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אדוני היו"ר, רק אם יורשה לי להגיד – כי נקטעתי, בהתחלה – שמתחילת השנה, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, שירות התעסוקה שילב כ-285 עולים בתעסוקה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מתוך? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתחילת השנה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העולים עלו מתחילת השנה? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לא, אבל לא כולם מתייצבים אצלנו, בשירות התעסוקה. מהמתייצבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה היא כמה פנו וכמה הושמו. כמה פנו אליכם וכמה הצלחתם להשים? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> מתוך כ-1,400 שרשומים אצלנו – חלקם רשומים מלפני כמה חודשים וחלקם רשומים כרגע - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בערך 20% השמה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בטח. כשמפנים בעלי תואר שלישי לייצור – לא תהיה השמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת טייב, אני ממש לפני סיום ודווקא שמח שהצטרפת כיושב-ראש ועדת החינוך. הנושא הוא ההכרה בתארים. באגף ההכרה בתארים יש כ-11,000 עולים חדשים שממתינים להכרה, מתוכם 8,500 מרוסיה ומאוקראינה, שצריכים להמתין שנה ושלושה חודשים, לעומת עולים ממדינות אחרות שזמן הטיפול בהם לוקח חצי שנה. שני הזמנים הללו לא מקובלים. אין לי טענות לגברת ויינברג, שעומדת שם בעומס גדול עם ארבע עובדות בסך הכול. זה בלתי סביר בעליל. צריך להבין – ופה גם צריך לעשות שינוי בהבנה של הממשלה – מה המשמעות של ההכרה בתואר. זה לא רק למי שהולך לעבוד בשירות המדינה; גם מעסיקים פרטיים דורשים את ההכרה הזו. לכן, נצטרך לייצר פה פתרון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש. למרות שאני חבר ועדת העלייה והקליטה, לאור זה שאני יו"ר ועדת החינוך – הדיונים חופפים, אבל באתי כשראיתי את כותרת הדיון ואת הפניות הרבות שאנחנו מקבלים – גם כח"כים, אבל גם משרדי הממשלה, כמובן, מתמודדים מול מבול של פניות. כמו שאתה אומר, אנחנו לא באים בתלונה אל אנשי המקצוע; אנחנו באים בתלונה אל הממשלה. למרות שאני איש קואליציה, המצב לא ייתכן עבור עולה שמגיע לישראל, וזה לא משנה מאיזו מדינה הוא מגיע – מברית המועצות לשעבר, מצרפת, מארצות הברית או מכל מקום שהוא. לצערי, מזה שנים, מדינת ישראל לא השכילה להבין את התרומה האדירה שיש לאותם עולים. חברים, אנחנו לא משקיעים בהם שקל. בסוף, הם עברו את כל התארים שלהם בחו"ל; מדינות אחרות, מעבר לים, השקיעו בהם; הם מגיעים לפה מבושלים, ורק צריך להכניס אותם לתוך תעסוקה ישראלית – אם זה ברפואה, בפסיכולוגיה, בתעשייה, בהנדסה ובכל הדברים שאנחנו צריכים פה, במדינה. יש מחסור אמיתי בכוח אדם. אנחנו מקבלים פה כוח אדם איכותי, שעבר את כל מה שצריך ושכבר עבד בחו"ל. היום בבוקר, קיבלתי פנייה – ולכן אמרתי שאני חייב לרדת, כי הזדעזעתי – של רופא שיניים שעבד כבר שש שנים בצרפת, שהפסיד את המבחן מאחר והוא הגיע לפה ועובד בניקיון. זה דבר שלא יתקבל על הדעת; כוח אדם איכותי שיכול לתרום למדינה, שעולה מפה מתוך ציונות, ואתם, משרדי הממשלה – מנותקים. אומרים לי: "אין לי תקנים; אני לא יכול; יש לי עומס" – אז תוסיפו תקנים, עם כל הכבוד. אני הולך לפנות לשר החינוך, ופורר – לשר הקליטה. הדבר הזה לא יכול להימשך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אגב, בנושא של הרופאים – הוקמה מינהלת. צריך לפנות אליהם ולהבין איפה זה עומד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה דוגמאות לכך שלא מטפלים בפניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ציפי, את יודעת כמה עולים פנו אליכם למסלול המהיר? כמה הולכים לשירות המדינה? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> לא הרבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> "לא הרבה" זה אחדות? עשרות? מאות? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. קשה לנו לפלח מי עולה ומי לא מתוך מי שניגש למסלול המהיר. יש גם עולים במסלול המהיר – יש כאלה שמשלבים אותם בקופות חולים, במעבדות ובבתי חולים, שהם חלק מהמגזר הציבורי. יש גם מורים עולים, ואנשים שהם עולים חדשים שרוצים להשתלב בהוראה. אנחנו בקשר, כמובן – זה גם באותו משרד – עם המחלקה למורים עולים, והם מקבלים תיעדוף בטיפול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן לוקח למורה לקבל הכרה בתואר? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אני יכולה להגיד רק מהחלק שלנו: זה עניין של שבועיים-שלושה עד שהוא מקבל אישור שלנו. גם מי שרוצה לעשות הסבה להוראה או לסיעוד – מקבל מאיתנו תיעדוף, כי צריך את האישור שלנו - - - << אורח >> נטליה פישמן: << אורח >> הרבה פעמים לא מכירים להם בכל התארים – מכירים רק בתואר ראשון, והם עשו תואר שני. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> מי? על מה מדובר? << אורח >> נטליה פישמן: << אורח >> << דובר >> נ על מורים. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> אנחנו מכירים בכל התארים שלהם. במה שיש. << אורח >> נטליה פישמן: << אורח >> הם אומרים: "עשינו שני תארים בחו"ל, ופה מקבלים רק תואר ראשון". מה הם יכולים לעשות עם תואר ראשון? << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> את מבלבלת עם נושא אחר – זה מישהו שעשה איזה שהוא מסלול ישיר לתואר שני במקצוע מסוים, ואנחנו מעריכים את זה כשווה ערך לתואר ראשון. זה לא שני תארים – שני תארים זה משהו אחר; שני תארים מקבלים גם מאיתנו – ראשון ושני. מדובר על תואר אחד שהם עשו במסלול ישיר. אצלם זה נחשב כתואר שני, ואנחנו שוקלים את זה לתואר ראשון, אבל זה דיון אחר לגמרי. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אגב, אדוני היו"ר, מתוך כל הנקלטים שציינתי, כ-100 הם אחים ואחיות בסיעוד שנקלטו בתחום הזה, שגם הוא במחסור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> ציפי ויינברג: << אורח >> כן, אבל הם מקבלים מאיתנו תיעדוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קונסטנטין, רצית להגיד משהו? << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כשיש פה שני יושבי-ראש – ועדת החינוך וועדת העלייה והקליטה – כי יש ענף אחד ענק שצמא לכוח אדם: חינוך קדם-יסודי. אפשר לעשות את זה כפרויקט לאומי. יש הרבה מאוד עולים חדשים אשר מוכנים לעסוק בתחום זה, ויש פה מעונות וארגונים שיכולים לקלוט את העובדים האלה. זה אוצר שאפשר להשתמש בו, וזה חשוב מאוד. לא צריך לעשות אפילו הכשרות מיוחדות, אלא אפשר להכשיר תוך כדי. ועדת החינוך וועדת העלייה והקליטה – זה יכול להיות פרויקט של איגום משאבים; איגום במידה טובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק, וגם על הנתונים שקיבלנו. אני אגע קודם בנושא הראשון, וזה נושא תוכניות התעסוקה לתעשייה. משרד העלייה והקליטה חייב לחזור ולתקצב תוכניות תעסוקה, כפי שתקצב בעבר לאותם מפעלים בתעשייה ומקצועות נדרשים. אלה תוכניות שעבדו, והן גם נדרשות היום – בעיקר באותם מפעלי תעשייה. אני מדבר פה על מפעלים שעוסקים גם בתעשיית ייצור התחמושת שיש במדינת ישראל, שזקוקה לאותם בעלי מקצוע, וזו הדרך המהירה והטובה ביותר. לקחו בה חלק גם המפעלים, גם משרד העלייה והקליטה וגם זרוע העבודה במשרד העבודה – אני כבר לא יודע באיזה משרד זה, כי הם כל הזמן זזים בממשלה. זו בקשה ראשונה ממשרד העלייה והקליטה. אני אפנה בבקשה זו עוד פעם לשר. הדבר השני, אני מבקש לחזור ולהפעיל את התוכניות התעסוקתיות בהיקף שבו הן הופעלו בעבר, לטובת מפעלי תעשייה. הדבר השני זה ישיבה משותפת של הסוכנות היהודית, התאחדות התעשיינים ומשרד הקליטה על אותו הפיילוט, כדי לייצר את התקציב מתוך איגום המשאבים. הראיתי לכם פה בדיוק איך אתם יודעים לאגם את המשאבים האלה, וזה כולל גם הסטה של תקציב מהתקציב שהולך לחברות כוח האדם שיבוא לתוך הפרויקט הזה; התקציב שהולך לטובת ואוצ'רים – יבוא לתוך הפרויקט הזה ויינתן לאותם אלה שייכנסו לתוך התוכנית. זה קורס שהוא שווה ערך לוואוצ'ר; במקום שהם ילכו לעשות קורס טבחות – הם עושים קורס כזה. בתוך כך, יהיה גם תקציב שהסוכנות היהודית אמרה שהיא מוכנה לשים. לעניין ההכרה בתארים: התור של 11,000 ממתינים להכרה בתארים הוא בלתי מקובל בעליל, בלתי סביר, ואין שום דרך להשלים איתו מבחינתנו. התור הזה חייב להיות מקוצר, קודם כול בהליך מהיר ובהתגייסות של הממשלה – גם אם זה אומר השאלה של עובדים לתקופה מסוימת. אין ברירה; אי-אפשר להשלים עם תור כזה ארוך, וצריך להצר ולסגור את הבטן הזו. בתוך כך, משרד החינוך ומשרד הקליטה צריכים לייצר ביניהם את המנגנון שמאפשר לתת הכרה ממשלתית בתואר לא רק למי שנמצא בתוך המגזר הציבורי. השוק הפרטי דורש את ההכרה הזו בתואר. זה משהו שהוא חלק מהליך הקליטה, והאחריות פה היא במשרד הקליטה, קודם כול, אל מול משרד החינוך. אם משרד החינוך לא מוכן לקחת את זה על עצמו – שמשרד הקליטה יקצה עובדים, בתוכו, והם ייתנו את ההכרה של משרד הקליטה. אני מבקש שתעשו על זה דיון בטווח הזמן המיידי. אנחנו נקיים דיון מעקב על הנושא הזה בתוך שבועיים, כדי לראות איך התקדמנו – גם בנושא הפרויקט של המועסקים בתעשייה וגם בעניין ההכרה בתארים. תודה רבה. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 11:35.