פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
21/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 443
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות המדידות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד - 2024 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
יצחק פינדרוס


מוזמנים: 
	ניר יערי
	–
	ראש אשכול נדל"ן ציבורי, משרד המשפטים

	עדי אבירם
	–
	מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

	חגי רונן
	–
	מנכ"ל, המרכז למיפוי ישראל

	גילי קירשנר
	–
	יועצת משפטית, המרכז למיפוי ישראל

	ניר ברלוביץ
	–
	חשב במרכז למיפוי ישראל




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
דניאל ג', איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת תקנות המדידות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד–2024 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב. עוסקים עכשיו בתקנות המדידות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד–2024. מי מציג את התקנות?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

שמי חגי רונן, אני המנכ"ל של המרכז למיפוי ישראל. אנחנו מבקשים לשנות את תעריף שעת שירות עובד במפ"י. התעריף הזה נקבע בשנת 1977, עמד על בערך 100 שקלים, ואנחנו מבקשים לשנות אותו ל-243 שקלים. המטרה של ההעלאה של התעריף זה לקצר את זמן הביקורת של תוכניות לצורכי רישום במפ"י. אנחנו חותמים על תוכניות לצורכי רישום לפני הרישום בטאבו של זכויות הקניין, אז אנחנו עושים את התהליך של הבדיקה של המפות על העבודה של המודדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי. כמה זה עד היום?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

בערך 100 שקלים, ואנחנו מבקשים להעלות את זה ל-243 שקלים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קצת מוגזם, לא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא עודכן 50 שנים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אנחנו יכולים להסביר. גם יש לנו דוח כלכלי.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

גילי קירשנר, יועצת משפטית במרכז מיפוי ישראל. עשינו דוח כלכלי שסקר את העלויות וההמלצה של הדוח הכלכלי כ-460 שקלים לשעה, אנחנו כמובן לקחנו בחשבון את העובדה שמדובר בשינוי משמעותי, אבל גם יש לנו התייחסות לכלל העלויות ביחסן לשוק, ואנחנו מדברים על שוק הדיור ועל החלק המזערי של עלות הרישום כעלויות הבינוי - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הזמן להעלות כל כך - - -

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אנחנו כבר שנתיים עוסקים בזה, לא מאתמול בבוקר. אנחנו כבר שנתיים בתהליך גם של הייעוץ הכלכלי וגם במחשבות איך עושים את זה. זה פשוט נפל עכשיו.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

ניר ברלוביץ, חשב המשרד. צריכים להבין שהיום התור במפ"י לאישור תוכנית הוא בין 12-14 חודשים בגלל כל מיני מרכיבים שיש. בסופו של יום, תחשוב שליזם יש קרקע והוא ממתין לכל מיני דברים, לרישום שלנו. אנחנו חושבים שבדרך של העלאה נוכל לייעל את התהליך, והמטרה שלנו היא תוך ארבע שנים להגיע לארבעה חודשים. אנחנו נקצר. 

בסופו של יום, על ידי זה שיהיו לנו את ההכנסות האלה, נוכל להכניס כל מיני תהליכים חדשים ונוכל לעשות דברים ונוכל לקצר את התהליך. לדעתנו בסופו של דבר זה יביא לחיסכון בתוצר הסופי בקיצור לוחות זמנים הרבה יותר גבוה מההעלאה הזאת שאנחנו מבקשים פה, שהיא לא העלאה משמעותית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה מעלה את זה ב-150%.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

כן, אבל כשאתה מסתכל על זה כעלות של נכס, אם יש לך לדוגמה קרקע ליחידת דיור, כשהקרקע הכי זולה היום היא באזור 900,000 שקלים, היום תוכנית לאשר, ולא מאשרים לתוכנית אחת, מאשרים לרוב תוכנית ל-10-30, עולה 5,000 שקלים, אז זה יעלה 10,000. מקרקע ששווה 10 מיליון שקלים במקום 5,000 שקלים תשקיע 10,000 שקלים, אבל תקבל את הרישום במקום ב-12 חודשים בארבעה חודשים, נוכל להתחיל לבנות מהר יותר, תוכל לרשום את זה בטאבו מהר יותר.

בסופו של יום, אני בתור חשב המשרד, היינו שמחים שלא, אבל האוצר הולך ומקצץ אותנו. רק בקיצוץ האחרון קיצצו לנו 10 תקנים בזה. אם אנחנו נמשיך במצב הנוכחי, ואנחנו רואים את זה, אנחנו לא נהיה עם 12 חודשים לאישור תוכנית אלא נגיע ל-15. זה פוגע בכל שרשרת הדיור.

אנחנו חושבים שנייעל את התהליך וזה יחסוך הרבה יותר, ויש לנו את הדוח הכלכלי. בשביל הלכנו לדוח כלכלי לבדוק מה אנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זאת אומרת המדינה  לוקחת מכם כסף והיא הולכת ומכסה את זה עכשיו דרך הציבור. זה המצב. אמרת שקיצצו לכם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם היינו מפרקים את רמ"י, היינו יכולים לתת לכם את התקנים שם והייתי מברך על זה. אשמח מאוד שרמ"י יגיע כבר לפירוק. הגיע הזמן לפרק את המונופול הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

וזה לא רק זה, זה גם השקעה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הכל היה נראה אחרת. גם את הקרקעות היינו מקבלים בפחות כסף. אם רמ"י לא היה משווק את הקרקעות של קק"ל אז היינו רואים יותר תחרות, וגם אם רמ"י לא היה משווק את הקרקעות של התעשייה אלא משרד הכלכלה היה משווק אותם, הכל היה נראה אחרת. הבעיה שלנו שרמ"י שולט על הכל, התקציב שלו עצמאי, כלומר הוא יודע שאם אין לו כסף אז הוא חייב לגבות יותר כסף, ולכן כל הבירוקרטיה מסביב.

אז קודם כל הייתי אומר לפרק את רמ"י ואז הייתם לוקחים את כל הכסף. הייתי שמח שכל התקנים יעברו אליכם. אני בטוח שתעשו עם זה דברים יותר טובים. אתם בתוככם יודעים שאני צודק, רק אולי קשה לכם להגיד את זה, ואם תגידו את זה אני אשמח מאוד, אבל יחד עם זאת, זה טוב שיקצצו מהזמן, נכון, אבל למה לא קודם לקצץ מהזמן ורק אחר כך לגבות?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אנחנו כבר בתהליך ארוך מאוד של לא מעט שנים של דיגיטציה וייעול תהליכים. יש קיצוץ תקנים כל הזמן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עזוב את התקנים. אני שואל אותך על הזמן. תוך כמה זמן אמרת שתעברו לארבעה חודשים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ארבעה שנים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אבל בשביל זה אנחנו צריכים להשקיע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין בעיה, אבל אם היית אומר לי שהייתם פעם א' והיום אתם ב' אז הייתי אומר שהתחלתם, אבל אנחנו - - -

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אנחנו משקיעים המון כסף, מיליונים, כל שנה, בפיתוח מערכות טכנולוגיות וכלים כדי לייעל, לשפר ולקצר את התהליך. לצד זה, יש לנו קיצוצים גדולים מאוד בכוח אדם שכל הזמן קורים והעלויות גם כל הזמן גדלות. 20% מתקציב המשרד זה הכנסות. המרכז למיפוי ישראל זה משרד ממשלתי לא רגיל, אנחנו מוכרים שירותי מפות, כל מיני חוות דעת ושירותים למשרדי הממשלה כדי לממן את הפעילות שלנו כדי שנוכל לתת שירות טוב יותר לאזרחים.

בסוף המטרה שלנו מהתקציב היא לא לעשות כסף, אני לא לוקח את הפרמיה הזאת הביתה. המטרה שלנו היא להשקיע את הכסף הזה בכמה דברים. דבר ראשון, אנחנו רוצים הסטת ביקושים ממפ"י לשוק הפרטי, חלק מהביקורת על התוכניות נעשית על ידי מודדים מבקרים, זה מודל שקיים כבר כמה שנים, והמודדים המבקרים לוקחים הרבה יותר כסף אז השוק פונה אלינו. חלק מהקיצור של לוחות הזמנים במקום שהתור יהיה אצלנו, אנחנו רוצים להסיט ביקושים לשוק הפרטי, למודדים המבקרים, ניתן להם יותר עבודה.

דבר שני, התהליך של אישור תצ"ר הוא תהליך סטטוטורי שבו עובדי מדינה, מהנדסים, מודדים עושים ביקורת מקצועית לעבודה הזאת. פירקנו את התהליך הזה והבנו שאנחנו יכולים להכניס לשם אנשים שהם גם מהמקצועות מסביב, אנשי GIS למשל, במודל של כסף. מאתיים ארבעים ומשהו שקלים זו עלות שעה שנשלם אותה לחברה חיצונית עבור ביקור חוץ כדי שיעזרו לנו לקצר את התהליך.

הדבר השלישי זה הנושא של ההשקעה במערכות טכנולוגיות. המעבר שלנו לנימבוס, השקעה בענן עולה הון תועפות, עולה הרבה מאוד כסף - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם נאשר חלק מההעלאה וחלק נדחה לעוד תקופה - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יושב-הראש מתכוון לשתי פעימות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, שבואו תוכיחו שהזמן באמת מתקצר. אנחנו לא היינו מאשרים דבר כזה בכלל. אנחנו מבינים את מה שאתם אומרים.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

עורך דין ניב יערי, ראש אשכול נדל"ן ציבורי וייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש כאן מישהו מהאוצר? כי הם כל הזמן לוקחים. בסופו של דבר הם צריכים לבוא - - - על פרוסת הלחם של המשרד, אבל האוצר בכלל לא מגיע לפה. למה הם לוקחים מהם?

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

כמובן נתייחס גם להצעת כבוד יושב-הראש, אבל חשוב לי בשביל ההקשר הכללי להסביר למה אנחנו רואים חשיבות בתקנות האלה שהנזק לא גבוה כמו שנשמע לכיס של הציבור ושל האזרח הקטן. צריך לזכור שאותו מנגנון של תצ"ר בסוף זה עוד אחד מהמסמכים החשובים לקידומו של הליך תכנון, שלמרבה הצער נכון להיום הוא חשוב בתוך הליך התכנון אבל הוא לא מחייב ונוצר מכך מצב שאנשים מקדמים תוכנית של אלפי יחידות דיור, בסוף מקבלים היתר בניה, מפתחות לבית, גרים בבית ובסוף הם מגלים אחרי 20 שנה שהבית שלהם לא רשום כמו שצריך, שלא יודעים את הגבולות שלו, שנוצרו עיוותים, שיש ויכוחי משפטיים על זה, והדבר הזה היה יכול להיחסך ככל שהפעילות הזאת הייתה קורית בצורה יעילה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה במשך כל כך הרבה שנים לא אפשרתם להם להעלות מחיר וגם עכשיו קיצצתם להם? אם זה חשוב מה שאתה אומר, וזה חשוב - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל זה לא הוא, הוא לא ממשרד האוצר. הוא ממשרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל הוא אומר שזה חשוב.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

המהלך שלי מעט ארוך, אבל אני מבטיח להגיע בדיוק גם לזה. אנחנו, כמשרד המשפטים, ליווינו צוות שהיה גם בהשתתפות מפ"י שנקרא מתכנון לרישום שהמטרה החשובה שלו הייתה בדיוק קיצור הטווחים האלה, ואולי חשוב מכך, וזה גם מתכתב עם הערתך לעניין רשות מקרקעי ישראל, לקיחת אחריות של המדינה על התהליך הזה, ככל שזה אפשרי בידיה. לדעתי רוב יחידות הדיור היום ברמת הכמויות שלהן משווקות על ידי רשות מקרקעי ישראל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה טוב?

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

פתחנו בפיילוט שהיום הוא נחשב מוצלח - - - אני לא מביע דעה. אני פשוט אומר את זה בהקשר אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבנתי, אוקיי.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

מכיוון שמשווקים ומתכננים אלפי יחידות דיור, אמרנו "קחו אחריות גם על ההיבט הזה של התצ"ר הזה". אז אנחנו אומרים לרמ"י "אתם תכינו את התצ"ר הזה בתוך הליך התכנון" במקום שנחכה אחרי 20 שנה, שיהיו אחראיים על כך שהדבר הזה יקרה, "בין אם זה היזם משלם ובין אם אתם, אתם תוודאו שכשהתוכנית מקבלת תוקף יש כבר תצ"ר כזאת" ולכן הרבה מהחששות שאתם מתארים של כך שזה ייפול על כיסם של הפרטים מקבלים מענה על ידי משהו שכבר היום קורה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה אגרות הלקוח הפרטי יצטרך להוסיף?

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

במצב שאני מתאר הוא לא משלם דבר כי הוא מקבל את המפרט כשהוא כבר נרשם.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

אני אענה לך. היום ההכנסות של מפ"י מהתהליך הזה, זה בערך 5.8 מיליון שקלים בהנחה ש-70% בערך זה תוכניות ליחידות דיור ומאשרים בערך 70,000 יחידות. אנחנו מדברים על זה שהיום עלות ליחידת דיור ממוצעת היא 60 שקלים, זאת אומרת אנחנו עולים מ-60 שקלים ל-140 שקלים אחרי ההעלאה בממוצע. יכול להיות בתוכניות גדולות זה פחות. אם זה בית פרטי אז זה יעלה קצת יותר, אבל זה הממוצע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זו לא הוצאה של כמה אגרות.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

- - - על העלויות של הכנת תוכנית תכנונית זה כלום.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

יתכן מצב שבו אדם רוצה לרשום רק את המגרש שלו, ואז לפעמים העלות היא כמעט כולה על יחידה אחת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה זה יעלה לו אחרי ההעלאה הזו?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

זה מורכב להגיד. זה תלוי מאוד במצב בשטח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אולי אני אחדד את השאלה שלי. אחרי התיקון הזה, ההעלאה, זה יהיה לו משמעותי אם הוא הולך על זה כיחידה לבד?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אני חושב שזה יכול להיות אלפי שקלים בודדים במקרה הרע.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

בהקשר הזה היחסיות דווקא עוזרת. זאת אומרת אם היום הוא היה משלם 2,400 שקלים כדי לרשום את הקוטג' הפרטי שלו, אז היום הוא ישלם 6,000.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

תזכור, המטרה שלי היא לקצר את הזמנים. זה לא שאותו זמן יחכה ויהיה בביקורת. אנחנו כן מורידים בירוקרטיה, מצמצמים את כמות הבדיקות שאנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה ברור. השאלה היא אם אנחנו הולכים להעלות את זה במחיר כזה. עדי אבירם, את מרכז השלטון המקומי - - - בקצרה, אנחנו הבנו איפה אנחנו חיים.

 << דובר >> עדי אבירם: << דובר >>   

לא, סליחה. פשוט מירה ואני חולקות עכשיו ואני עוזרת לה בתפקיד לקחת את התחום. התחלקנו הפוך. השאלה שעולה היא איפה השלטון המקומי והרשויות המקומיות עומדות בכזה דבר, בעליה של תקציבים, כי זה לא משהו שהרשויות יכולות לספוג. הם מדברים פה רק על הפרטים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אני לא מכיר רשויות מקומיות שמזמינות תוכניות לצורכי רישום.

 << דובר >> עדי אבירם: << דובר >>   

אם אתה עושה פרויקטים של רשות. אתם מדברים רק על הפרטיים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אני לא מכיר אותם בתור המזמינים, הם לא המזמינים.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

הם לא בעלי קרקע - - - ולכן לדעתי הן לא עושות את זה. אני בתור אחד שמכיר את ההכנסות של מפ"י, יכול להגיד שכל ההכנסות, כולל הכל, רשויות מקומיות זה פחות מ-100,000 שקלים בשנה. הם לא שם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתה אומר, ינון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לפי החישוב שלהם, הם אומרים שזה זניח, יוצא 60 שקלים ליחידה.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

תוספת ליחידת דיור זה לא - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוא הולך כבן אדם פרטי, אם יש לו קרקע פרטית והוא מתעקש, נגיד הוא קנה לצורך העניין שטח ועשה את זה וילה, הוא אומר לך שזה יכול להגיע בין 2,400 ל-6,000 שקלים. אבל אם אתה הולך כאחד חלקי מספר דיירים - - -

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

- - - של אלפי יחידות דיור.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

תחשוב כשרוב התוכניות זה נגיד עשרות, אם לא מאות, יחידות דיור, אז זה לא משמעותי.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

רק כדי לא להטעות את הוועדה, אני אגיד שהדוגמה שאמרתי היא פרא-דוגמה. זאת אומרת אם תאורטית היו מקרים בעבר שהיה מקרה מאוד מסובך, אין שום מיגון ואין שום דבר, יתכן שגם העלייה תהיה לסכום עכשיו קצת יותר גבוה, אבל היחסיות תישמר. זאת אומרת זה עדיין יהיה פי שתיים נקודה משהו ממה שהוא שילם לפני.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

כשעשינו את החישוב הראשון של כמה אנחנו צריכים בכלל - - - את כל החישוב של התשומות שלנו - - - כי מה אנחנו משקיעים זה מעל 400 שקלים ליחידה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרב גפני, רק מה שחשוב, מה שיוצא ברור פה שזה לא נופל על האזרח הקטן בסוף. אם זה היה נופל על האזרח הקטן. נגיד ככה, הקבלן בכל מקרה אם הוא ירצה, הוא יעלה לך את המחיר של 60 השקלים האלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. תקראו את התקנות.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

הנוסח הוא למעשה לתקן את ערך השעה. זה תיקון של תקנה 2 - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

קראת את הרישה, גילי?

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

זה מה שהוא אמר לכם. אנחנו לא הבאנו את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אה, אין בעיה. אני אקריא.

טיוטת תקנות המדידות (אגרות) (תיקון) התשפ"ד- 2024
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו-16 לפקודת המדידות, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


	תיקון תקנה 2
	1. 
	בתקנות המדידות (אגרות), התשל"ז- 1977 (להלן-התקנות העיקריות), בתקנה 2, ברישה, במקום "107 שקלים חדשים" יבוא 243 שקלים חדשים.



תסבירו.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

התקנה הראשונה היא התקנה העיקרית שעליה דובר בפתח הישיבה, עדכון הסכום בהתאם לכל מה שהוסבר לעיל לעניין עליית המחירים והשחיקה של השקל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ואתם טוענים שאם נעלה את הסכום הזה, התהליך יתקצר. אם אנחנו נאשר את זה, אני ארצה שבתוך כמה זמן שתגידו, תעברו לדווח לכמה זמן זה יתקצר.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אני מוכן לבוא לכל שנה באותו תאריך ולדווח לך אם הצלחנו בקיצור או לא הצלחנו ומה המסקנות. מה שתרצו. בסדר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

המטרה שלי חד משמעית, והיא לקצר את לוחות הזמנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. הלאה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	ביטול תקנה 3
	2
	תקנה 3 לתקנות העיקריות  -בטלה.


 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

תקנה 3 מדברת על המצאת העתקים מחומרי מדידה. אנחנו במהלך מקדים שנועד לייעל את עבודת המודדים אלינו, את החומרים ההיסטוריים, שבעבר המודדים נדרשו לבוא למפ"י בתל אביב, לחפש חניה, לחנות, להוציא כסף ולחפש בניירות. הכל ממוחשב והכל פתוח בחינם 24/7 במחשב של המודד, בכל מחשב, באתרים ייעודיים מקצועיים. זה שירות שנמצא לא רק במחשבו של המודד, אלא בכף היד שלו בנייד.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

למעשה היינו יכולים לטעון שזו תקלה בתקנות האלה שאנחנו עושים בהכנסות, אבל מכיוון שזה כבר נעשה בפועל, לא נעשה את זה יותר מדי ונגיד שזה דבר מבורך שאנחנו רוצים להגן עליו גם בתקנות עצמן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	תיקון תקנה 4
	3
	בתקנה  4 לתקנות העיקריות, במקום "תקנות 2 ו- 3" יבוא "תקנה 2".


זה תיקון טכני שנובע ממחיקת תקנה 3, כך שמי שמבקש שירות שמחייב עבודת שדה, ישלם נוסף על האגרות לפי תקנה 2 סכום שקבע המנהל לכיסוי הוצאות הנסיעה של המודד ושל עוזר למודד הכרוכות בעבודת השדה, לרבות ההוצאות בעד החומרים הדרושים לעבודת שדה כאמור. זה סעיף שנעשה בו שימוש?

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

כן. אנחנו גובים על עבודת השדה, אבל שוב, גם את עבודת השדה ייעלנו מאוד. יש תוכנה שחגי עשה בתפקיד הקודם שלו, שמסדרת את סדרי העבודה, ואנחנו מנהלים את זה בצורה מוקפדת מאוד.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

ובכל מקרה מעתה זה יהיה ברור שזה ניתן רק מכוח תקנה 2 ולא מכוח תקנה 3 היות והיא תהיה בטלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	תיקון תקנה 4
	3
	בתקנה  4 לתקנות העיקריות, במקום "תקנות 2 ו- 3" יבוא "תקנה 2".


גם זה תיקון טכני שנובע מהמחיקה של תקנה 3. סעיף 5 מתייחס לנושא הפיקדון וקובע שהמנהל רשאי לדרוש מאת מבקש שירות - - - פיקדון על חשבון האגרות המגיעות בהתאם לתקנה 2 על חשבון ההוצאות שהוא חייב לכסות.

	החלפת תקנה 6
	5.
	במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:


פה היום יש לכם בסעיף - - - 

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

יש לנו פעמיים בשנה הצמדה. כדי להקל עברנו לפעם אחת בשנה.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

פעם אחת, ולפי מנגנון שהציעה ועדת האגרות הממשלתית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שזה בעצם איזשהו מנגנון סטנדרטי - - -

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

בדיוק. בגלל שהמנגנון הסטנדרטי הוא פעם בשנה, ועדת האגרות ביקשה שנבטל את הפעמיים, ועברנו לשנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך זה משליך מבחינת העדכון?

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

שום דבר. פשוט נעדכן פעם בשנה במקום פעמיים בשנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אוקיי.

	
	
	"הצמדה למדד
	6
	(1) בתקנה זו-

	
	
	
	
	
	
	
	"יום העדכון" – 1 באפריל של כל שנה;


למה ב-1 באפריל?

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

כי זה מדד ינואר שמתפרסם בפברואר, כדי שנפרסם אותו עדיין ברשומות ואז ב-1 באפריל הוא נכנס לתוקף.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא הבנתי. 

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

אתה לוקח את מדד ינואר שפורסם, הוא מפורסם ב-15 בפברואר, ואז ב-15 בפברואר אתה צריך ללכת לתקנות, לפרסם את העדכון ואז הוא הולך. אתה רוצה לפרסם, אתה צריך חודש לפרסם. ואז המחיר החדש נכנס ב-1 באפריל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

טוב.

	
	
	
	
	
	
	
	"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

	
	
	
	
	
	
	
	"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש ינואר שלפני יום העדכון;



אתם רוצים להתייחס פה לחודש ינואר או לאחרונה? כי בסטנדרטי בדרך כלל מתייחסים למדד שפורסם לאחרונה אבל לא קריטי.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

לא משנה לנו לאחרונה.

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

נראה לי "לאחרונה" עדיף מהסיבה שאם יש טעות כלשהי זה לא קרה בינואר שלא תהיה - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שיהיה לכם אחורה. אז אנחנו נתקן את זה למדד שפורסם לאחרונה.

	
	
	
	
	
	
	
	"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;


גם פה נעשה "לאחרונה" במקום חודש ינואר –

	
	
	
	
	
	
	
	"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות המדידות (אגרות) (תיקון) התשפ"ד- 2024 – המדד שפורסם בחודש מרס 2024.

	
	
	
	
	
	
	(2) סכום האגרה המפורט בתקנה 2 יעודכן ביום העדכון לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

	
	
	
	
	
	
	(3) סכום האגרה שעודכן כאמור לפי תקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.



כתוב בפסקה (ג) – "יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה". ראיתי פשוט שקיים במקומות אחרים סכום של מחצית השקל החדש, רק מבחינה ניסוחית מניחה שאין לכם בעיה.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

לקחנו את ההחלטה של ועדת האגרות הממשלתית - - - אותה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסדר גמור.

	
	
	
	
	
	
	(4) סכום האגרה המפורט בתקנה 2 יעודכן ביום העדכון לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

	
	
	
	
	
	
	(5) סכום האגרה שעודכן כאמור לפי תקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מעלה.



תסבירו את זה. זה אומר שאתם רוצים שהוא יפרסם ברשומות את התשלום כפי שעודכן לפי האמור בתקנה הזו?

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אוקיי. אז נראה איך אנחנו מנסחים גם את זה.

	תחילה
	9
	תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).


למה לא לקבוע פשוט מועד אם אנחנו ב-21 ביולי? אולי להגיד 1 בספטמבר למען הבהירות.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

אנחנו לא ידענו מתי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז נעשה 1 בספטמבר.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

אני רוצה להתנצל. הבת שלי מסיימת היום קורס בעיר הבה"דים ואני חייב להיות שם ב-16:30. האם אני יכול לצאת?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ברור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שיהיה בהצלחה.

 << דובר >> ניר ברלוביץ: << דובר >>   

תודה וסליחה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדרך תפרק את רמ"י.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	הוראת מעבר
	10
	על אף האמור בתקנה 9, בעד  תצ"ר, תת"ג או תמ"ר שהוגשו תוך חודשיים מיום פרסומן של תקנות אלה לביקורת המנהל לפי תקנה 30 לתקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ן –2016, תשולם האגרה בסכום הקבוע בתקנה 2 לתקנות העיקריות ערב יום התחילה.



 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

אלה הן סוגי התוכניות ואנחנו מתוך כוונה להתחשב במצב הקיים בשוק ובמודדים נותנים תקופת היערכות לתוכניות שהוחל כבר בהכנתם שהן ייבדקו לפי התעריף הקודם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זאת אומרת יחול עליהן המחיר של ה-104 שקלים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אני רק מציעה, מכיוון שלא כל כך ברור מה זה תצ"ר, תת"ג או תמ"ר, ויש הגדרות כאלה בתוך "תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)" שאליהן אתם מתייחסים, שנעשה "בעד תצ"ר, תת"ג או תמ"ר כהגדרתן בתקנות המדידות (מדידות ומיפוי)", ואז נתאים את הנוסח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להפנות לשם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן. ההגדרות לפי "תקנות המדידות (מדידות ומיפוי)" –

	
	
	"תמ"ר (תכנית תלת ממדית לצרכי רישום)" – תכנית המייצרת חלקות תלת ממדיות ומאפשרת רישום זכויות קניין מרחביות, וכן תכניות הכוללות איחוד וחלוקה של חלקה תלת-ממדית;

	
	
	"תצ"ר (תכנית לצורכי רישום)" – תכנית שמגדירה גבולות מקרקעין ושטחיהם ותשריט, כמשמעותו בפרק ד' בחוק התכנון והבנייה, המהווה חלק ממסמכיה, משמש לצורכי רישום בשיטת רישום זכויות קניין, או רישום ראשון, או רישום בשיטת השטרות;

	
	
	"תת"ג (תשריט לתיעוד גבולות)" – תשריט המתעד את שחזור הגבולות של זכויות במקרקעין.



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מקודם אמרתם שאם הייתה לכם את האפשרות, אז הרישום היה נראה אחרת, התייחסתם לזה. תנו דוגמה. למשל אם היום יש חברה משכנת כבר 25 שנה רשומה ועדיין לא נרשם במנהל, מה זה אומר?

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

ברגע שייעשה תצ"ר מהסוג הזה, זאת אומרת שיושלם ההליך - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר רק להבא, לא לאחור?

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

נכון. הטענה שעולה פה על ידנו היא, כי אולי באופן לא אינטואיטיבי ההעלאה של זה שתגרום לייעול התהליכים תתמרץ את זה שהשוק קצת ישתחרר ויהיו עוד אנשים שיקבלו את הזכות הזאת, אבל נכון להיום כשאין לך את זה, ייווצרו הרבה פעמים מצבים, אם יש ויכוח משפטי למשל עם השכנים או עם הקבלן שיצר את זה, שלא מוכן לשחרר אחת מהדירות או דברים מהסוג הזה, עד שלא תושלם המדידה יש לו טענות שיכולות להיות אבן רחיים על הבעלים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש עד היום שכונות שלמות שנמצאות בחברה משכנת שיכול להיות - - - 

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

זה באמת בגלל שהחוק לא - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל איך פותרים את זה היום?

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

יש צו פיקוח על המחירים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

מגישים אלינו תוכניות לביקורת, אנחנו משקיעים הרבה מאוד שעות על אדם כזה, ובסוף היזם לא הולך ורושם, לא רושמים את הזכויות של האנשים ואז הזכויות של אנשים נפגעות מזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ופה למשל דבר כזה יכול - - -

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

הדבר של התעריף?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, אתה אומר שהעניין של התעריף יביא אתכם לתוצאה - - -

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

בעניין התעריף אנחנו מתכוונים לקצר את הזמנים. ברגע שאתה מקצר את הזמנים, אז ההסכמה להעביר כמה שיותר תוכניות לצורכי רישום, לשלב של התכנון שיהיה ביחד, זה הליך של תכנון ורישום ביחד של רשות המקרקעין, מאפשר ערב אישור התוכנית כבר לרשום בטאבו ולהוציא היתרי בניה. זה חסכון של שנתיים בערך בהוצאת היתרים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מקווה שהיזמים והקבלנים ייקחו את זה לתשומת ליבם כי לפעמים טוב להם שזה נשאר באיזושהי חברה משכנת.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בסדר גמור, תודה רבה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הייתי בחוץ כשדיברתם על המחיקה של תקנה 3. במקום האגרה שקבועה היום בתקנה 3, לא השתלמו אגרות בעד אותו מתן שירות?

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

המידע מונגש בחינם לציבור. כבר עשינו את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הרב גולדקנופף ביקש שנאשר לו את התקנות האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין לי בעיה. אני לא רוצה לסכסך אתכם בתוך המפלגה שלך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא קשור למפלגה בכלל. הטענה שלהם, שזה בסופו של דבר לא מושט על הצרכן הרגיל, אני מבקש שאתם תדווחו אחת לשנה על מחירי מפ"י כתוצאה מהעלאת המחירים האלה, ואני רוצה שבפעם הראשונה תדווחו אחת לחצי שנה, זאת אומרת בעוד חצי שנה.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אני חושב שעוד חצי שנה מהיום זה יהיה קצת קצר. ייקח זמן עד שהתקנות האלה - - -

 << דובר >> ניב יערי: << דובר >>   

אולי חצי שנה ממועד הכניסה לתוקף?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מ-1 בספטמבר.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זאת אומרת עד 1 במרס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מועד הכניסה לתוקף, ואחרי זה אחת לשנה, לראות אם המחירים יורדים, וכמו שאמרת האם צריך לשנות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא מתכוון על הזמנים שמתקצרים, לא על המחירים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל המחירים עולים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה כן. מה שכן, תבדקו שזה לא משיט באיזושהי דרך - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על הצרכן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר שהם לא לוקחים את זה כטענה ואתה יודע, לפעמים מה שקורה - - - אומרים לך "העלו לי את האגרות, אני מעלה לך את זה ב-1,000 שקלים", מה העלו לך 60 שקלים לדירה, אתה מעלה לי את זה ב-1,000 שקלים?

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

המזמינים הגדולים זה נתיבי ישראל, נתיבי איילון - - - תשתית - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מסכמים, אנחנו נאשר את ההעלאות האלה כפי שהיה פה בסיכום כפי שהוקרא. אנחנו מבקשים מאז כניסת ההעלאות לתוקף, עד כניסת התקנות האלה לתוקף, כעבור חצי שנה לדווח לוועדת הכספים מה קרה עם המחירים, ואחרי זה אחת לשנה.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

אין בעיה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם על קיצוץ הזמנים וגם לראות שאין השפעה גדולה באמת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שחשוב לנו זה קיצור הזמנים.

 << דובר >> חגי רונן: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אנחנו נראה שהמציאות היא שבניגוד למה שנאמר על ידכם שהמחירים עלו, ואנחנו כבר אחרי שהמחירים עלו, ולוחות הזמנים לא מתקצרים, אנחנו נשארים עם אותו נפח גדול של כל כך הרבה זמן, נצטרך לחשוב מה אנחנו עושים.

 << דובר >> גילי קירשנר: << דובר >>   

בעיקר אנחנו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לכן זה טוב שתבואו לוועדה וביחד לראות את הדבר הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

טיוטת תקנות המדידות (אגרות)(תיקון), התשפ"ד–2024 עם השינויים שהוקראו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה
אושר

אני מאחל לכם בהצלחה ואחרי שהתקנות ייכנסו לתוקף ניפגש כעבור חצי שנה. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>