פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכנסת 20/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 152 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> 1. הצעה למכסת הצעות חוק פרטיות והצעות רגילות לסדר היום בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת ה-25, לפי סעיף 99(א) לתקנון הכנסת. 2. בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (מ/1748), לפני הקריאה השנייה והשלישית << נושא >> 3. קביעת ועדה לדיון בצו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (הארכת התקופה הקובעת ותקופת החייה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד-2024, בהתאם לסעיף 5 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד-2023 4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 (מ/1753), בכל הקריאות. נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר בועז ביסמוט מירב בן ארי בועז טופורובסקי ארז מלול משה סעדה משה רוט מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין אביב ישראלי – עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי עמוס קמחין – מרכז בכיר הנדסה תקינה, רישוי ופיקוח, מינהל הדלק והגז יובל בראון – משפחות החטופים יסמין כהן – משפחות החטופים ויקי כהן – משפחות החטופים איילה מצגר – משפחות החטופים ריקי בלוך – משפחות החטופים שמעון אור – משפחות החטופים מבשר קלמנזון – פורום גבורה ורד אנדסבכר – פורום גבורה ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמתה דיון בהצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (מ/1748), לפני הקריאה השנייה והשלישית << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, י"ב אייר התשפ"ד – 20 במאי 2024. בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי להקדמת הדיון בהצעת חוק להסדרת אירוע הילולת שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (מ/1748), לפני הקריאה השנייה והשלישית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אין מה לעשות, ל"ג בעומר לא מחכה לנו, זה קורה ביום ראשון הקרוב, לכן חייבים לקדם את החוק הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ההקדמה אושרה. << נושא >> קביעת ועדה לדיון בצו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז (הארכת התקופה הקובעת ותקופת הדחיה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד-2024, בהתאם לסעיף 5 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קביעת ועדה לדיון בצו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז (הארכת התקופה הקובעת ותקופת הדחייה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד-2024, בהתאם לסעיף 5 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד-2023. ינמק נציג משרד האנרגיה, עמוס קמחין, מרכז בכיר הנדסה תקינה, רישוי ופיקוח, מינהל הדלק והגז. << אורח >> עמוס קמחין: << אורח >> הבקשה שלנו מהוועדה היא להעביר את הבקשה שלנו לוועדת הכלכלה כי כל נושא הגפ"מ מתקיים בוועדת הכלכלה. התוקף של הצו הוא עד 7.4, וכרגע אנחנו מבקשים להאריך אותו בעוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמה פעמים אפשר להאריך? << אורח >> עמוס קמחין: << אורח >> עד שנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל פעם שלושה חודשים? << אורח >> עמוס קמחין: << אורח >> כן. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> החוק שההחלטה מתקבלת לפיו נקרא חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז). החוק הזה מאפשר הארכת פקיעה של אישורים רגולטוריים בשל המלחמה ומוגדרת בו ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה כפי שתקבע ועדת הכנסת. כיוון שיש בחוק פרקים שונים והוראות שונות תוכל להיקבע ועדה אחרת, זה לא בהכרח ועדה מפקחת אחת על כל פרקי החוק. כרגע יש בקשה של משרד האנרגיה לגבי פרק ד', שעניינו דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז. בפרק הזה יש שני סעיפים שבהם מוזכרת הוועדה. בשני המקרים זה לגבי הארכת התקופה שבה יחול החוק - פעם אחת זו החלטה של שר האנרגיה, פעם אחת זו החלטה של ראש הממשלה - ולכן כרגע ההצעה היא שוועדת הכנסת תקבע שהוועדה הפרלמנטרית המוסמכת לעניין פרק ד' היא ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבקשה תועבר לוועדת הכלכלה. << נושא >> בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון ןמס' 2), התשפ"ד-2024 (מ/1753), בקריאה הראשונה << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 (מ/1753), בקריאה הראשונה. תנמק עו"ד אביב ישראלי, עוזרת משפטית ליועמ"ש במשרד לביטחון לאומי. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> הוראת השעה באה בעקבות העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי העצורים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר מתחילת המלחמה. בהוראת השעה נקבע הסדר המאפשר לשר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום כליאתי בהמלצת נציב בתי הסוהר. משמעות ההכרזה היא שניתן להלין כלואים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחייה ולעניין הלנה שלא על מיטה. הוראת השעה בתוקף עד ל-31.5, כדי שאפשר יהיה להשלים את הליכי החקיקה בהקדם ולאפשר רציפות של הוראת השעה. בשים לב להיקפי הכלואים המוחזקים כבר כיום במתקני הכליאה יש צורך להאריך את הוראת השעה ומתבקשת ההקדמה של הדיונים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד להקדים את הדיון לקריאה הראשונה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר. יובל בראון, בקשה. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> שלום לכולם. אופיר, אתה ואני שוחחנו, וגם יצא לי לשוחח עם בועז ביסמוט. אנחנו מתכנסים כאן לדון על כך שאין מקום לאסירים בבתי הכליאה. האסירים האלה הם קלף שבאמצעותו אנחנו יכולים לקבל את האהובים שלנו, לקבל את חמי שעל החולצה שלי, קית' סיגל, ועוד 127 חטופים וחטופות נוספים. אני רואה שהקלף הזה הולך ונאבד לנו, כי בגלל חוסר מקום משחררים מחבלים ממתקני כליאה. זה בדיוק כמו שמאפשרים לעקורים לשוב לצפון הרצועה וכמו שעומדים שלושה חודשים בדשדוש בלי לחץ צבאי. התחושה שלנו, משפחות החטופים, זה שוויתרו עלינו, שהפכנו לנטל. כשאנחנו באים לכנסת, מקשיבים לנו בנימוס, מהנהנים, עונדים את הסיכה הצהובה, פותחים שדולה, הכל טוב ויפה, אבל כך מנרמלים סיטואציה, לא ככה פותרים אותה. הייתה לכם פגרה ארוכה, רבותיי חברי הכנסת. חזרנו לפה ושום דבר לא השתנה. סליחה, דברים השתנו, הצטרפו לרשימת החטופים המתים חטופים נוספים. לחטופים אין זמן. אם זה לא הצליח בשבעה וחצי חודשים של לחימה, צריך לחשוב אחרת, צריך לחשוב מחוץ לקופסא. אדוני אופיר כץ, אתה יו"ר הקואליציה, יש לך את הכוח לכנס את הקואליציה ולעסוק בזה אקטיבית, לא לחכות שתבוא הצעה לעסקה ואז להצביע עליה כמו שמצביעים פה על הצעות כל יום. זו לא סיטואציה שגרתית, אנחנו לא חלק מהנוף בכנסת. תאמינו לנו, אנחנו מתים לעוף מפה, מתים להפסיק את הסאגה ההזויה והנוראית הזאת, מתים לחזור לנשום, לחזור לטיפה נחמה, אם זה עוד אפשרי אחרי ה-7 באוקטובר. לכם יש את היכולת לעשות את זה. שדולה זה לא מספיק, וגם לתת לנו לדבר בכבוד ובנימוס זה לא מספיק, אנחנו צריכים מעשים, אנחנו צריכים מנהיגות. לאהובים שלנו אין זמן. בבקשה תוציאו אותם משם, זה עליכם. << אורח >> יסמין כהן: << אורח >> אני באתי היום על תקן בת דודה של עומר. עומר הוא חייל בודד שנולד וגדל בארצות הברית והחליט להתגייס ולהגן עלינו. עכשיו זה הזמן שלנו להגן עליו. אנחנו כאן כל שבוע - חוץ ממתי שיש פגרה - מבקשים ומדברים עם מי שאפשר, עושים מה שאנחנו יכולים לעשות. כל מה שאנחנו מבקשים זה שגם אתם תעשו את מה שאתם יכולים לעשות. שכל אחד מכם יהיה כן עם עצמו ויגיד אם הוא עושה את כל מה שהוא יכול לעשות, או שיש עוד משהו כדי שעומר וכולם יוכלו לחזור אלינו הביתה. << אורח >> ויקי כהן: << אורח >> אני אימא של נמרוד כהן. נמרוד הוא חייל בחיל השריון שנחטף יחד עם עומר וכל הצוות מהטנק. אנחנו, המשפחות, כאן כדי להזכיר לכם שהחטופים היקרים שלנו עדיין שם. אתם יצאתם לפגרה - הם לא. לנמרוד יש אחות תאומה שהתגייסה לפני מספר חודשים ועוד אח גדול שהיה חייל קרבי ונלחם בעזה. בכלל לא הייתה שאלה אם הבת שלי תתגייס כי אנחנו אנשים פטריוטים, ממלאים את תפקידנו, תורמים לחברה, אבל הממשלה לא עמדה בהתחייבות שלה כלפינו - עובדה שהם עדיין שם. קיבלנו אות חיים מנמרוד מאחת החטופות שחזרה לפני מספר חודשים. אני מתארת לעצמי שהוא בטח חושב לעצמו למה הממשלה לא עושה כל מה שהיא יכולה כדי להחזיר אותו. הוא ועוד 127 חטופים עדיין שם. אני פה כדי לבקש, לדרוש ולהפציר בכם שתעשו מה שאתם יכולים להחזיר אותם. אין לנו חיים, אנחנו כבר מותשים, אין לנו כוח. אני רוצה את הבן שלי חזרה. יש עדיין אנשים חיים שם, אתם חייבים להבין את זה. הימים חולפים, עונות השנה חולפות והחיטה צומחת שוב. בבקשה, תעשו מה שאתם יכולים. << אורח >> מבשר קלמנזון: << אורח >> אבא שלי, אלחנן קלמנזון, יצא בשמחת תורה לבארי בעצמו, חילץ כ-100 אזרחים, עד שהוא נהרג בבית האחרון. באתי לכנסת בשם פורום הגבורה, כדי לבקש מחברי הכנסת להמשיך את המשימה אותה אבא שלי התחיל ומסר את נפשו למענה. בארי כבר שוחרר וטוהר, אבל כל עוד האנשים לא יכולים לחזור לבתים שלהם כי הם חוששים לחיים שלהם - המשימה עוד לא הושלמה, וכל עוד החטופים שלנו לא חזרו הביתה - המשימה לא הושלמה. מאז שמחת תורה למשפחה שלי ולבארי יש קשר קרוב. הרבה מהאנשים שם אומרים שהם לא יחזרו לבארי אם בונים להם את הבתים ממ"דים. כשהייתי בטקס יום הזיכרון בבארי עברתי בגן משחקים וראיתי מיגונית חדשה. את המיגונית הקודמת שהייתה שם אבא שלי פוצץ בשמחת תורה, כי חשבו שיש שם מחבל. אני מבקש מכם חברי הכנסת שבמקום שתמשיכו למגן ולמגן תביאו ניצחון ושקט לכל תושבי המדינה. << אורח >> ורד אנדסבכר: << אורח >> אני אחות של רב סרן יהודה כהן, מ"פ בסיירת גבעתי, שנהרג שבוע אחרי הכניסה הקרקעית לרצועה בקרב קשה. ב-7 באוקטובר הוא לחם בקיבוץ נחל עוז, היה שותף לטיהור הקיבוץ. אני מצטרפת לבקשה של מבשר להפסיק לדשדש, להתחיל להילחם ולהמשיך לנצח. צה"ל הביא הישגים גבוהים, רק זה עדיין לא מספיק, עדיין המטרות שהממשלה הציבה בתחילת הלחימה לא התממשו, עדיין אין לנו ביטחון מלא, עדיין יש טפטופים לדרום כל הזמן, עדיין הרבה מהחטופים היקרים שלנו לא פה. אנחנו חייבים להמשיך, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנוח ולקפוא על השמרים. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים את זה בשביל כל אומות העולם שמסתכלות עכשיו ומתחילות לשכוח מה שחמאס עשה לנו. אנחנו חייבים להזכיר להם שאת הרוע הזה אנחנו לא מוכנים לקבל. יש פה עם שלם שהוא שליח של טוב, של אור, שרוצה להראות את הגבורה. מאז סוף הפגרה הצטרפו לרשימת ההרוגים, לצערי, עוד ועוד חיילים שיצאו בשליחות של הוספת גבורה, שיצאו בשליחות גדולה לניצחון. התפילה של כל לוחם זה למצוא את החטופים. אסור לנו להפסיק לפני שהכבוד שלנו מוחזר, לפני שהאויבים שלנו יבינו שלא שווה להם להתעסק איתנו. זה בידיים שלנו אם תהיה פה בכייה לדורות או תהיה פה עמידה וגאווה לדורות. << אורח >> איילה מצגר: << אורח >> אני כלתו של יורם בן 80 שנמצא בעזה. מאז סוף דצמבר אין לנו מושג מה עלה בגורלו ומה קורה איתו. החיים הם לא חיים כשיש לך נעדר מהבית. בת אחת שלי היא סטודנטית, בת שנייה שלי, ששרדה את ה-7 באוקטובר בניר עוז, מתקשרת מהבסיס בבכי לפעמים. זה חור שמתרחב וגדל ככל שאנחנו מבינים שמדינת ישראל לא עושה הכל. אם הייתי יודעת שמדינת ישראל עושה הכל, הייתי חוזרת הביתה בשקט. החיילים עושים הכל, מוכנים להקריב את נפשם בשביל העם הזה. אני לא רואה במלחמה תכלית. מלחמה היא לא תכלית, מלחמה היא כלי. היו שלבים, ואני גרה ליד אשקלון, שספרתי את הטיסות מעל הראש ומתעוררת באמצע הלילה בבהלה כשהיה שקט. יש פה המון דברים לא הגיוניים. שבעה חודשים של מלחמה? ציר פילדלפי אחרי שבעה חודשים? אני חיכיתי לציר פילדלפי. משהו פה לא עובד. הגיע הזמן שהמלחמה הזאת תנוהל. הכבוד שלי לא מעניין, מה שמעניין זה החטופים ושרידותה של מדינת ישראל. אני צריכה לדעת שמדינת ישראל שומרת על אזרחיה, כי בפעם הבאה זה יכול להיות בירושלים, בנתניה או בצפון. אני צריכה לדעת שמדינת ישראל מקדשת חיים, שהיא לא מקדשת מלחמה בכל מחיר. חזרתם אחרי פגרה. גם לחטופים וגם לנו לא הייתה פגרה, אנחנו שבעה חודשים במאבק. הגיע הזמן לצאת ממילים למעשים. ככל שאנחנו משאירים את המעשים רק לצה"ל הקרדיט שלנו בעולם נעלם. כל העבודה הקשה שמשפחות החטופים עשו בחוץ לארץ יורדת לטמיון כשאין שום אופק מדיני. איפה אתם חברי הכנסת? הגיע הזמן להפוך שולחנות ולדרוש מהממשלה תשובות. מריחת הזמן הזאת לא תחזיר לנו אנשים חיים, היא תחזיר לנו עוד המון פגועים, פצועים, הלומי קרב. בשביל מה? בשביל להגיד שניצחנו איזה שהוא ניצחון לא ברור? איפה יעדי המלחמה הברורים, המדויקים? איפה המטרה להחזיר חטופים? היו בדרך הזדמנויות להחזיר, אבל מסתבר שאנחנו ממוססים אותן במו ידינו. אולי זה לא כל אחד מכם באופן פרטי, אבל כשראש הממשלה עשה את זה בפעם האחרונה ראיתי שזה קורה. אתם, נבחרי הציבור שלנו, לכו למי שצריך, תפרקו את מה שצריך, תזיזו שולחנות, תעשו מה שצריך, כדי שאנחנו, האזרחים, נדע שאתם עושים הכל להגיע ליעד, והיעד הוא ניצחון והחזרת חטופים. אני רוצה שהבן שלי ידע שכשהוא מתגייס עוד שנתיים הוא הולך לייצג מדינה שיש לה סט ערכים מסוים - קידוש החיים. בינתיים מה שהעולם רואה זה בדיוק הפוך, הוא רואה שמדינת ישראל עושה חרבו דרבו בעזה, ואת זה לא מראים בערוצי התקשורת בישראל, את זה אנחנו פוגשים בשיחות עם ערוצי טלוויזיה בחו"ל. יש פה מאבק על נרטיבים. כל עוד אין מנהלת לגן הזה, כל עוד אין מורות מטעמה או גננות מטעמה שמטפלות באירוע ולא אומרות שכל העולם יטפל חוץ מהן, אף אחד לא יחזור חי - ובטח לא יהיה ניצחון. ההפסד יהיה בכך שמדינות העולם יחליטו מעל הראש שלנו דברים. תתעוררו. אני שמחה שנחתם, אבל תתעוררו, זה הזמן למעשים. לחטופים אין זמן, הם מתים שם. הסיכוי הקטן הוא שיורם יחזור הביתה חי. במקרה הטוב יהיה לנו ארון וקבר. סביר להניח שאם אנחנו ממשיכים להילחם בעזה, גם את זה לא יהיה. המלחמה הזאת לא מנוהלת. אם מישהו חושב שמשהו מנוהל פה כמו שצריך - שיקום ויגיד. אם אתם חושבים שזה לא מנוהל פה, תקומו ותתחלפו. די, אין פה עוד אפשרויות. תשברו את הכלים, תתחלפו, תנו לאנשים אחרים שטוענים שהם כן יודעים להתנהל עם הדבר הזה, תנו להם את המקום. לא יכול להיות שזה יישאר מלחמה על הכיסא. << אורח >> ריקי ברוך: << אורח >> אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל היה במסיבת הנובה. בדרכו הביתה נרצח על ידי מחבלים וגופתו נחטפה לעזה. עד היום הגופה שלו מוחזקת בעזה. אנחנו לא ידענו מה קורה איתו. במשך שישה חודשים הוא היה בסבירות גבוהה חטוף, אבל כעבור שישה חודשים הודיעו לנו שהוא נרצח ביום שמחת תורה ונחטף. המשפחה ישבה שבעה ללא לוויה וללא קבר. אנחנו באבל בלי מקום שיש לנו ללכת אליו ולבכות. הכאב הוא עצום. זה כאב שהוא לצערנו כאב של עוד כמה וכמה משפחות כמונו. אנחנו רוצים לראות את הסוף של הסיפור הזה, אנחנו רוצים לראות את היקרים שלנו בבית, אנחנו רוצים לראות את הנרצחים שלנו מובאים לקבורה מכובדת באדמת ישראל, והדרך לשם היא לא הדרך שבה הכל התנהל בארבעה-חמישה חודשים מאז העסקה האחרונה, הדרך היא לא שאנחנו עומדים במקום. אנחנו לא נלחמים, לא מגיעים לעסקה וגם עומדים במקום בכך שאנחנו נותנים לחיילים שלנו יום יום להיכנס ולמות שם. אין שום דד-ליין, אין שום תכנית עבודה. אנחנו עומדים במקום ונותנים ליקרים שלנו להינמק במנהרות. אני פונה ומבקשת שתגיעו לאיזו שהיא דרך, לאיזה שהוא מסלול במלחמה הזאת. תבינו שהדרך היא לא הדרך של לחזק את החמאס. כרגע החמאס מקבל מאיתנו מתנות, מקבל מאיתנו סיוע, מקבל מאיתנו דלק, מקבל נמל. עכשיו גם מדברים על לתת לו מדינה. אנחנו לא יכולים לחזק את האויבים שלנו, בטח ובטח לא בשעת מלחמה. אנחנו צריכים להחליש אותם, אנחנו צריכים לקחת להם את כל מה שחשוב להם, ומה שחשוב להם זה אדמות. אנחנו צריכים לתת להם את הסיוע רק כשהחטופים יחזרו הביתה, כי לחטופים שלנו אין סיוע. אנחנו צריכים לתת לצבא שלנו להיכנס עם כל הכוח שלו, לא לתת לחיילים שלנו לעמוד עם ידיים קשורות. צריך ללכת בכל הכוח וללמד אותם שאסור להתעסק איתנו, לא שאם הם יתעסקו איתנו הם יקבלו פרסים ואנחנו נחכה לפעם הבאה. צריך להבהיר להם שאיתנו לא כדאי להתעסק. בשביל זה יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו מודיעין, שכל כך סמכנו עליו עד שהתאכזבנו ממנו בשמחת תורה. תוכיחו לנו שיש לנו על מי לסמוך. תחזירו לנו את הביטחון, תחזירו לנו את הכבוד שנרמס, תתנו לנו את המדינה שלנו, את האדמה שלנו, ותנו לנו לחיות פה בביטחון. << אורח >> איילה מצגר: << אורח >> תחזירו לנו את החטופים הביתה. << אורח >> ריקי בלוך: << אורח >> את זה אמרתי בהתחלה. << אורח >> איילה מצגר: << אורח >> זה יותר חשוב מאדמה ויותר חשוב מכבוד. << אורח >> ריקי בלוך: << אורח >> החטופים יחזרו כשהחמאס יבין שאין לו תקווה. אם אני אתן להם כוח, הם פעם הבאה ייכנסו ויפגעו בנו חזק יותר והמספר של החטופים רק יעלה. אם ניתן להם כוח לא נישאר מדינה, לא יהיה לך לאן לחזור, לא יהיה את מי להחזיר. אם לא נחליש אותם, אם לא נמוטט אותם ולא ניקח להם, הם לא ידברו איתנו. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני דוד של אבינתן אור שנחטף עם נועה ארגמני בטבח שמחת תורה. קצת קשה לי שאומרים שביעי באוקטובר. אני יותר כואב את טבח שמחת תורה, כי זה מה שהיה. כשקוראים לזה טבח שמחת תורה אפשר להבין עם מי יש לנו עסק. את הראש של אדיר טוהר, שהוא החבר של הבן שלי מגולני 13, הביאו השייטת מהמקרר בעזה, מחנות גלידות. אנחנו יודעים שהיו נשים שנאנסו לעיני בעליהן ולעיני "צופים" אחרים. כל הדברים שאנחנו לא אוהבים להגיד בקול רם הם הדברים שמלמדים מול מי אנחנו נמצאים. אני חושב שהצעקות שאנחנו שומעים בוועדות, כמו הצעקה הגדולה שהייתה עכשיו בוועדת חוקה, הן צעקות שמגיעות בגלל שהממשלה לא מקיימת את ההבטחות שלה. האנשים נותנים צ'אנס לממשלה לעשות דברים שהיא חושבת שהיא צריכה לעשות, גם אם הם חושבים אחרת, אבל כשאת מה שהיא אומרת שהיא רוצה לעשות היא לא עושה, אנשים יוצאים מהכלים, יוצאים להפגין, ואז גם מכים אותם כי יש משטרה. מה הממשלה הבטיחה? הממשלה הבטיחה שהיא הולכת להחזיר את החטופים על ידי הפעלת כוח צבאי שימוטט את החמאס. אני מצדד בדרך הזאת, כי אני חושב שהחמאס לעולם לא ירצה להחזיר את החטופים. החמאס זו דת, ולדת הזאת יש חלום שב-2027 מדינת ישראל לא תתקיים - זאת הייתה הנבואה של אחמד יאסין. לא נמצאת דת שמכבדת את עצמה שלא הולכת עד הסוף. ברור לי שהחמאס לא רוצה להחזיר את החטופים, שהוא רוצה להחזיר את המשילות שלו, והוא גם אמר בצורה מפורשת שהוא יחזיר את החטופים רק אם הוא חוזר למשילות עם ערובות בינלאומיות. ברגע שהוא יחזור לשלטון עם ערובות בינלאומיות, הוא יגיד לנו שהחטופים נמצאים מתחת להריסות, שלא מוצאים אותם. מי שבוגד פה זו רק מדינת ישראל, כי החמאס עומד בהבטחה שלו. מדינת ישראל בוגדת במה שהיא אמרה לנו. היא יודעת שהעסקאות לא יצאו אל הפועל, אבל היא מרצה כל מיני גורמים, כולל את משפחות החטופים, והריצוי הזה עולה לנו בחיים. כל פעם כששולחים משלחת לחו"ל אח שלי נהיה יותר ויותר חולה, יותר ויותר זקן. הוא יודע שאין בזה כלום, הוא מבין שלא יצא מזה כלום. המשפחה של אחי כבר מיואשת. היא קוראת להדחת נתניהו, כי היא מבינה שהממשלה לא מקיימת את העסקה איתנו. ממשלת ישראל עשתה איתנו עסקה, הבטיחה להחזיר את כל החטופים על ידי שלטון שלנו בעזה, אבל היא מתמהמהת, היא משקרת לנו, היא נותנת לגיטימציה לחמאס לחזור, מה שגורם לנו לחזור למקומות שהיינו בהם. חברי הכנסת, אתם צריכים לומר לממשלה הזאת, וזה כולל את גנץ, את גלנט ואת נתניהו, שאם הם לא יעמדו בהבטחה שלהם, בעסקה שהם עשו איתנו, משפחות החטופים, ועם מדינת ישראל, אנחנו נזרוק אותם לכל הרוחות. אתם תיזכרו כאנשים הכי גרועים למדינת ישראל בכל שנותיה. תעמדו בהבטחה שהבטחתם, וההבטחה היא להחזיר את החטופים על ידי מיטוט המשילות של החמאס. זה הרבה יותר מניצחון צבאי ברפיח. משילות זה אומר שמדינת ישראל לוקחת אחריות על עזה, כולל על המערכת האזרחית. רק כך יבינו העזתים שאין להם מה להחזיק את החטופים. משילות זו מציאות הרבה יותר רחבה מאשר לא להצליח בלחימה טקטית. אם לא תעשו את זה נעזור להפיל אתכם. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> אנחנו מגיעים לפה כבר שבעה חודשים. אולי אנחנו חלוקים בדעותינו על הדרך, אבל כולנו רוצים את החטופים שלנו בבית. מה שיוצא לתקשורת זה ההתנצחויות. גם אם אני לא מסכים עם הדעות של פורום תקווה, כולנו פה זקוקים לבנים ולבנות שלנו בבית. כולנו בחרנו בכם, כל אחד לפי דעותיו, וכולנו מאוכזבים עד עמקי נשמתנו. עברו כמעט שמונה חודשים, יש חטופים מתים, חיילים מתים, ואין איזה אופק. הזעקה שנתת מדם ליבך רק ממחישה שסבלנותו של העם פקעה. תחזירו אותם. אם אתם לא מסוגלים, תפנו את המקום למי שכן מסוגל. ניתן להחזיר אותם. אביבה, חמותי, חזרה. היא מספרת זוועות, אבל היא פה איתנו. למשפחות אחרות אין את חצי הנחמה הזאת, וכשאני אומר חצי נחמה זה כי חמי עוד שם. מנסים לצייר כאילו יש פה את פורום תקווה מול המשפחות, את חובשי הכיפה מול החילונים. הנרטיבים האלה של הפילוג והשיסוע זה משהו שמלווה את העם שלנו במדינתנו מיום הקמתה. אסור לנו לתת לזה יד. כולנו יכולים להסכים שהמריבות הפנימיות בינינו מחזקות גורם אחד - חמאס. הוא יושב בנוח עם הרגליים למעלה, מחכה שנהרוס את עצמנו מבפנים. אין לו שום סיבה לשחרר אף חטוף עם הלחץ הצבאי הלא קיים ועם העסקה הלא קיימת. את הדרך אנחנו משאירים לכם, זה תפקידכם, בשביל זה אתם יושבים פה, בשביל זה בחרנו בכם. לא תפקידנו לייעץ לכם על לחץ צבאי או על לחץ מדיני. קטונתי, זה לא התחום שלי. דבר אחד ברור, וזה שהעם הזה לצורך המשך קיומו זקוק לחטופים האלה בבית. הדרך להביא אותם הביתה נמצאת אצלכם, תעשו את זה כבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה למשפחות. << נושא >> הצעה למכסת הצעות חוק פרטיות והצעות רגילות לסדר היום בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת ה-25, לפי סעיף 99(א) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעה למכסת הצעות חוק פרטיות והצעות רגילות לסדר היום בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת ה-25, לפי סעיף 99(א) לתקנון הכנסת. יציג המזכיר. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. הסעיף שהזכרת בתקנון, סעיף 99(א), קובע שוועדת הכנסת תקבע את מכסת הצעות החוק הפרטיות לדיון מוקדם ואת ההצעות לסדר היום שכל סיעה רשאית להציע בכל מושב של הכנסת ובכל שבוע, והוועדה תקצה מכסה גדולה יותר לסיעות האופוזיציה בשיעור שייראה לה. בתחילת המושב הנוכחי, המושב השני של הכנסת ה-25, לא נקבעו מכסות של הצעות חוק פרטיות בשל המלחמה. המכסות שנקבעו היו כשבמהלך כנס החורף החלטנו לחזור לפעילות שוטפת של חקיקה פרטית, ואז פעלנו לפי מפתח המכסות שהיה נהוג במושב הקודם ובכנסות קודמות. המפתח הזה הוא מפתח שלפיו נותנים לכל חבר כנסת מהקואליציה שש וחצי הצעות במושב, ולחבר כנסת מהאופוזיציה - שמונה וחצי הצעות חוק בכל מושב. המפתח הזה הוא מפתח שקיים בכנסת מימים ימימה, אנחנו רואים שככה הכנסות האחרונות פעלו. סברנו שנכון עם פתיחת כנס הקיץ לפעול בהתאם להוראות התקנון, לעגן ולקבוע בוועדת הכנסת את המכסות בהתאם לאותו מפתח, לייצר ודאות בקרב הסיעות בעניין מספר הצעות החוק שהן יוכלו להביא בכל שבוע והמכסה הכללית שלהן באותה כנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> כמו שהמזכיר אמר, בכנס החורף לא הבאנו את המכסה להחלטת ועדת הכנסת בגלל המלחמה. סברנו, כדי להיות מאוד מדויקים, שנביא מכסה לשמונת השבועות שדה פקטו אפשר שיהיו בהם הצעות חוק פרטיות. חישבנו את המכסה הזאת על בסיס 30 שבועות של מושב מלא, 30 שבועות שבהם אפשר להביא חקיקה פרטית. הורדנו את השבועות האחרונים של הכנסים, את השבוע של שבועות ואת השבוע של התקציב, והגענו ל-30 שבועות במושב מלא ושמונה שבועות בכנס קיץ. קיבלנו את החלק היחסי של כמה הצעות כל סיעה יכולה לקבל בשמונת השבועות האלה, לפי המפתחות של שש וחצי לחבר כנסת בקואליציה ושמונה וחצי הצעות חוק לחבר כנסת באופוזיציה. אנחנו מכפילים את זה במספר חברי הסיעה ומקבלים את מספר ההצעות. כמובן שאנחנו תמיד מעגלים כלפי מעלה עם מספר וחצי ומעגלים כלפי מטה אם יש לנו פחות. אנחנו רוצים לאפשר לכל סיעה למצות את כלל ההצעות שהיא יכולה לקבל על פי החיוב, לכן יהיו שבועות שסיעה תוכל להביא פחות או יותר על מנת למצות את המכסה של הכנס שנשארה לה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם למשל יהדות התורה לא ממלאת את המכסה, האם אפשר להיכנס איתה לשיח? הרי זה לא חוק בל יעבור או הלכה למשה מסיני. אפשר להיכנס לתוך השיח עם סיעה אחרת? נניח שהליכוד צריך 10 הצעות - - << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> כן, אם יש לו אקסטרה שהוא לא מנצל. יש נוהג כזה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בהערות כתוב שבמהלך ארבעת השבועות של כנס הקיץ המכסה תעמוד על שתי הצעות בשבוע במקום על הצעה אחת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> נכון. אם יש לכם סך הכל 12 הצעות ויש שמונה שבועות, אז בארבעה שבועות אפשר להביא שתיים, לא אחת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני יכול לבקש מאופיר להכניס בליכוד הצעת חוק של ינון? << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> כן, אם לליכוד יש אקסטרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואופיר יגיד לך שלא. אין הבדל מבחינת הסך הכל, נכון? << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> לא, אנחנו התבססנו על הסך הכל. הסך הכל זה הבסיס שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מבחינת משך המושב. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> יש לנו שמונה שבועות, כשאנחנו מורידים את השבוע של חג השבועות ואת השבוע האחרון של הכנס. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה משהו שהוא קבוע? << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> כן, זה חישוב מאוד מדויק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00