פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 6 ועדת הכלכלה 21/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 371 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 11:08 סדר היום: הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (הארכת תקופה הקובעת ותקופת הדחייה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד–2024 נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – מ"מ היו"ר מוזמנים: חן בר-יוסף – מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה והתשתיות אילן בנימין – מנהל אגף דלק וגז, משרד האנרגיה והתשתיות גל נוי אפרת – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות אוריאל פיין – רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר ניצן אבירן – מנהל אגף כלכלה, תנועת הקיבוץ הדתי רון סולומון – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (הארכת תקופה הקובעת ותקופת הדחייה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד–2024 << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים. מי שמציגה היא עו"ד גל נוי אפרת. תסבירי לי, כמשק בית בעוטף, נגיד, למה אני נותן את הדחייה הזו לספקית הגז? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> בוקר טוב. אני אשמח אם מנהל מינהל הדלק, שיושב לצדי, יסביר את הרקע לצו, ואני אתייחס להיבטים המשפטיים. << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> הצו הזה הוא המשכו של מצב שהתחיל עם תחילת המלחמה, שבו, כזכור – ביישובי העוטף וגם ביישובי הצפון – יש לנו יישובים מפונים עד היום. ביישובים האלה, היה קושי משמעותי להגיע לעזור, ואז להגיע לתוך היישובים עצמם, ובוודאי שלבדיקה שמתבצעת במשך מספר דקות עד חצי שעה בתוך מבנים. בנוסף לכך, במקור, היה לחברות קושי לחברות לבצע את הבדיקות, בגלל שלא מעט מהטכנאים שלהן גויסו. אז, במסגרת הדחייה הכוללת של כל מיני הוראות רגולטוריות – נכנסה גם הדחייה הזו. להבדיל מהוראות רגולטוריות אחרות, שעיקרן הוא עיסוק במשרדים – פה מדובר על אירוע של ביצוע בדיקה בשטח, וקשה יותר לבצע את אותה הבדיקה בשטח; בטח ביישובים מפונים. חלק מהחברות טענו שיש להן קושי כללי להגיע, גם במרכז הארץ וכן הלאה. בשם האיזון שבין הצורך לשמירה על בטיחות הציבור – כי אנחנו חושבים שאכן צריך לבצע את הבדיקה אחת לחמש שנים – לבין הקושי האמיתי של בן אדם להיות בביתו – כי היישובים הם מפונים בהגדרה, ויש קושי של הטכנאי להגיע ליישוב כזה – אנחנו חשבנו שנכון יהיה לצמצם את הפטור רק לאזורים שבהם היישוב נמצא ברשימת היישובים המפונים. כל עוד היישובים נמצאים בסיטואציה הזו – נכון שהפטור הזה יימשך באזורים אלה בתחום שלנו, שנקרא "בדיקות גז בתוך מבנים". << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד: לא מדובר פה על בדיקות שנובעות מתקלות שיכולות לקרות, אלא בדיקות שגרתיות, תקופתיות, של אחת לחמש שנים. מאריכים את הזמן בחצי שנה? << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> לא. אנחנו מאריכים בשלושה חודשים. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> מהמועד שבו ניתנה הארכה לראשונה – מה-07 באוקטובר – עד ה-07 באפריל, תקופת הדחייה הייתה של שלושה חודשים. כלומר, אם המועד האחרון היה בדצמבר, לדוגמה, ניתנה דחייה עד מרץ. לפי סעיף 2 לצו המוצע, תקופת הדחייה תוארך משלושה חודשים לשישה חודשים, כך שאם, למשל, המועד האחרון לביצוע בדיקה של מתקן אמור לחול ב-01 ביוני, תהיה דחייה עד ה-01 בדצמבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם זה היה במרץ האחרון? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> כעיקרון, אין הארכה להארכה, אבל אם זה במרץ – אפשר יהיה לתת שישה חודשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה שנייה: מהי ההגדרה של "מפונים"? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו חשבנו איך להגדיר את היישובים המפונים. למעשה, אנחנו מכירים בחקיקה רק במקום אחד: רשימה שמרכזת את כל היישובים המפונים, שנמצאת בתוספת לחוק דחיית מועדים (חוזה פסק דין או תשלום לרשות) שמוזכרת בסעיף 1. הרשימה הזו מעודכנת כמעט לגמרי – היא כוללת עיר אחת שהוצאה מההגדרה של יישוב מפונה, בינתיים, ולכן החרגנו אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העיר שדרות נחשבת כמפונה? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אני חושבת שכן. אני יכולה לבדוק, ליתר ביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה טעם לפגם, משום ש-80% מתושבי העיר שדרות נמצאים, בוודאי. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> הקריטריון הוא לא אם התושבים הורשו לחזור, כי יש הרבה מאוד יישובים ברשימה הזו שהם עדיין תחת ההגדרה של "יישובים מפונים" אבל הצבא אפשר להם לחזור. הרשימה הזו כוללת גם יישובים כאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נכון. עד ה-07 ביולי, הם רשאים להיות מחוץ לבית. אני שואל את עצמי - - - << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> אולי נסביר את האילוץ. הסיפור הוא כזה: החובה החוקית לבצע בדיקה היא חובה מחייבת, שאי-ביצוע שלה גורר אחריו סנקציות, מצד אחד. מצד שני – ואנחנו מכירים את זה גם מהקורונה – החברות העדיפו להיכנס לבתים, ככל שהן יכלו, אחרת מחכים להן שיעורי בית גדולים מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שייפלו עליהן בבת אחת. << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> אם יש להן טכנאים באזור, הם יודעים להגיע לאזור ואנשים עברו לשם – אין בעיה; החברות ישמחו שהטכנאים יתחילו לבצע את הבדיקות גם בשדרות, אחרת זה יחכה להן בתור ענק שהן לא יוכלו לעמוד בו. לכן, הן יעדיפו לעשות את זה. בשדרות, שמעתי על כך ש-20% – ושמעתי על 30% או 50% ביישובים אחרים – לא הגיעו, כי הבן-אדם לא בבית, אבל אם לא נכניס את היישוב כפטור – הוא יתחייב בעיצומים, או באותן הסנקציות שאני צריך להטיל עליו, כי הוא לא עמד בדרישה החוקית הרגילה. לכן, באילוץ הזה, אנחנו חושבים שנכון שזה יהיה פטור. אנחנו יודעים, מניסיון, שהחברות מקדמות בדיקות ככל שהן יכולות, ואני חושב שזה ייצר את האיזון הנכון לאי-הטלת סנקציה מיותרת, במקום שבו לא היה אפשר, כי לא נצליח לפתור כל מקרה לגופו; זה בלתי אפשרי להוכיח אם הבן-אדם היה בבית או שהוא עבר, ואין לנו אלף חוקרים בשביל לברר כל אירוע כזה. לכן, נכון יהיה להשאיר את הרשימה. אנחנו יודעים, מהניסיון, שלחברות אין מוטיבציה שלא לבדוק ככל שהחיים שם חזרו לשגרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המוטיבציה קיימת להן, משום שברגע מסוים – ייפול עליהם הרבה בבת אחת. << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> אילן בנימין, מנהל בטיחות הגז. חברות מחויבות לנתק את הגז במידה והן לא מבצעות את הבדיקה בזמן. אנחנו אוכפים את זה, ובמידה ואין אנשים בבית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו הערה חשובה מאוד. המשמעות של הניתוק היא הקטנת הבעיה הבטיחותית? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> נכון, מצד אחד. מצד שני, אנחנו פוגעים בצרכנים עצמם כשהם מגיעים לבית שלהם ואין להם גז. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז מה המשמעות של הצו לגבי הניתוק? << אורח >> אילן בנימין: << אורח >> אנחנו רוצים להאריך את התקופה, כך שכשהצרכנים יגיעו – יהיה להם גז בבית; הם יקראו לחברה, והחברה לא תאלץ לנתק את הגז כשהם לא נמצאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> חובת הניתוק היא רק במקרה שבו לא מתבצעת הבדיקה התקופתית במועד. מכיוון שאנחנו מאריכים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית – הם יהיו פטורים מחובת הניתוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. זה לא פטור עד הסוף, כי ברור שהמשימה שלנו הייתה צריכה להיות לתת שירות. אני בא ממקום שנלחם על השירות – יש פה ביצה ותרנגולת. אנחנו רוצים שירותים בכל מיני תחומים, כדי שאנשים יבואו, בין היתר בשירותי הבטיחות בגז. הכי טוב היה למצוא איזה פטנט שמחייב לבצע את זה עבור מי שנמצא, ולוותר לגבי מי שלא נמצא. השאלה היא אם יש תרגיל מילולי כזה או אחר, או האם זה פוגע, ארגונית? עיר כמו שדרות היא מצב קלאסי. ליד שדרות יש את קיבוץ אור הנר, ש-80% מתושביו חזרו, אבל הם עדיין רשאים להיות מחוץ - - - << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> גם אור הנר וגם שדרות כלולים ברשימה שבתוספת. כלומר, גם לגביהם – תתאפשר הדחייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע. תתאפשר הדחייה, אבל האנשים חיים שם. לכן, הסיכון הסטטיסטי קיים. אני מניח שדחייה של כמה חודשים היא לא העניין, אבל אני חושב שהמשימה שלכם היא לעודד את החברות לבצע את העבודה, בפרקטיקה, אם יישמע קולה של ועדה זו והיא תאשר. << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> אני יכול להציע שנוציא מכתב מסודר לכל החברות שפועלות ביישובים האלה, ושנגיד להם שלמרות שאושרה אותה הדחייה – אנחנו מבקשים מהן להעביר דיווחים על אילו בדיקות הן הצליחו לבצע. זה נכון לכולם להתחיל עם הבדיקות האלה כמה שיותר מוקדם, ברגע שזה מתאפשר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, החל ממתי תהיה חובה? מה יקרה עם אותם היישובים שיצאו מהרשימה ב-07 ביולי? << אורח >> חן בר-יוסף: << אורח >> תחול עליהם חובה. הם יצאו מהרשימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרגע היציאה, או חצי שנה מהיום? << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אני חושב שברגע שהם יוצאים מהרשימה – אין לגביהם דחייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי חשוב לחדד גם את זה, כדי שיהיה ברור שהמשמעות של העניין היא שמרגע שהתושבים חוזרים, ואין להם אפשרות להישאר בחוץ – יש לחברות חובה לדאוג לכך שהבטיחות תחזור. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> אנחנו נחדד את זה בפנייה שלנו לחברות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. צריך להקריא? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. נדרש אישור ועדה לגבי סעיף 1 וסעיף 3 בצו, ולגבי סעיף 2 – לא נדרש אישור ועדה, ולכן לא צריך להקריא אותו. << אורח >> גל נוי אפרת: << אורח >> הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (הארכת תקופה הקובעת ותקופת הדחייה לעניין פרק ד' לחוק), התשפ"ד–2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 5(ג)(1) ו-(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023 (להלן – החוק), לאחר שנוכחתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ולעניין סעיפים 1 ו-3 – באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: הארכת התקופה הקובעת לעניין פרק ד' לחוק 1. התקופה הקובעת לעניין פרק ד' לחוק מוארכת בזה בשלושה חודשים עד יום א' בתמוז התשפ"ד (7 ביולי 2024) לגבי מיתקני גז המצויים ביישוב שהתפנה המנוי בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד–2023, למעט אשקלון. תחילה 3. תחילתו של צו זה ביום כ"ט באדר ב' התשפ"ד (08 באפריל 2024). << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצו התקבל. תודה. הישיבה ננעלה בשעה 11:20.