פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת החינוך, התרבות והספורט
27/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 203
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 11:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג-2022, של ח"כ אופיר כץ << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר


חברי הכנסת:
אופיר כץ


מוזמנים: 
	שרה גולד
	–
	עו"ד ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים

	אורנה כ"ץ אתר
	–
	מנהלת תחום דעת היסטוריה ממלכתי, משרד החינוך

	רחלי לוי
	–
	עוזרת ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך, משרד החינוך

	חנן ארליך
	–
	היועץ המשפטי, משרד מורשת

	חנה גיאת
	–
	פורום אימהות הלוחמים

	רועי לביא
	–
	אח של צביקה ז"ל, פורום הגבורה

	טלי ליברמן
	–
	אחות של סגן הראל שרם ז"ל

	צביקה מור
	–
	אבא של איתן, פורום תקווה




ייעוץ משפטי: 
מאיה גונן

מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג-2022, של ח"כ אופיר כץ << הצח >>



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 27 במאי 2024, י"ט באייר התשפ"ד, בנושא הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. 

אני רואה שיש משפחות חטופים, בבקשה. חנה גיאת, בבקשה. 

 << דובר >> חנה גיאת: << דובר >>   

שלום, אני מאימהות הלוחמים. אני רוצה לפתוח בברכות לצה"ל על החיסול הבוקר. ידע כל מחבל שבמוקדם ובמאוחר, ועדיף במוקדם, הוא יעלה בסערה השמימה מטיל צה"לי. כולנו הזדעזענו בשבוע האחרון מהסרטון של התצפיתניות החטופות – תזכורת לעולם הצבוע ששכח את זוועות 7 באוקטובר. ראינו את זה בהחלטת בית הדין בהאג, ראינו את זה בהחלטה השערורייתית של מספר מדינות אירופיות שהוכיחו שהאנטישמיות ב-2024 עדיין חיה ובועטת; עדיין ליהודים אין הזכות להגן על עצמם משואה. 

בשנת 1955 בעקבות ועידת בנדונג אמר דוד בן גוריון את הדברים הבאים: "לא בזירה העולמית אלא מבפנים יחזק ישראל ויעמוד; משטר חלוצי ויציב במדינה, הגברת עלייה, היחלצות להפרחת השממה, התנדבות למיזוג גלויות, בניין תעשיות בסיסיות, הגברת טיב עבודתנו ופריונה, טיפוח המחקר המדעי, חתירה להתפרנס אך ורק מעמל כפינו, הקטנת הזיקה שלנו לכוחות חוץ עד המינימום; ועל הכול – שקידה מתמדת על הגברת כוחותינו וביטחוננו וקיום ביטחוננו בכוחותינו אנו. אלה הדברים שיקבעו גורלנו יותר מכל גורם חיצוני בעולם. עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". 

דבריו של בן גוריון נכונים היום כפי שהיו אז – על כך בדיוק נלחמים היום בנינו בכל הגזרות. אנחנו כאן מציינים היום איך נראה העולם כשלא היה לנו צה"ל וצבא להגן על יהודים בכל העולם. הבנים שלנו היום נלחמים כדי שדברים כאלה לא יוכלו לקרות שוב. אנחנו צריכים לתת גב לבנים הלוחמים שמסכנים את חייהם כדי להשיב את החטופים וכדי להבטיח שלעולם לא עוד. תמיד עלינו לזכור שאנשים אחים אנחנו. ביטחונה וצמיחתה של מדינת ישראל היא מטרה משותפת לכולנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה. רועי לביא, פורום הגבורה, בבקשה. 

 << דובר >> רועי לביא: << דובר >>   

שלום. אני אח של צביקה לביא שנפל בקרב בבית להייה. כבר הרבה זמן אני רוצה להגיע לפה. הסיבה שלא הגעתי עד עכשיו היא מכיוון שאני פשוט עסוק כמו רוב עם ישראל בדברים טובים – אני עובד בכפר הנוער "זוהרים". הסיבה שזה השתנה – לפני חודש היינו בשבת אצל ההורים שלי – האח הצעיר ממני חזר לקרב אחרי שאחי נפל בעזה, אני מפקד כיתת כוננות בכפר הנוער, והאח הגדול שלי הוא סגן רבש"ץ בשבי שומרון. 

באותה שבת היה דיבור מאוד משמעותי על עסקה והיינו מאוד מתוסכלים מזה שסנוואר מקבל כוח ועוצמה, ובמקום לפרק את חמאס אנחנו מחזקים אותו בעיני העולם. היה לנו מאוד קשה עם זה. זה משהו שהתחיל לבעור בי. וכשדיברתי עם אחי הגדול שהוא רבש"ץ בשבי שומרון, הוא סיפר לי על הרשות הפלסטינית – שהם יודעים בוודאות שהכול מוכן והם מחכים לפקודה. אח שלי הוא מאוד מקצוען ויש לו המון נשקים. אבל הוא אומר שיש להם רכבים משוריינים, הם יכולים להעיף לנו את השער ולטבוח בנו שוב. זה מטורף. הדבר הזה פשוט בער בי. אמרתי – לא יכול להיות מצב כזה שאנחנו פשוט שותקים. אני מסתכל על הבנות שלי, על המשפחה של, איבדתי כבר אח; ואנחנו צריכים להבין שאנחנו באמצע מלחמה, באמצע מערכה. הדברים הם פשוטים מאוד. לפעמים מרוב שכל והיגיון מאבדים את הדברים הפשוטים כמו שאנחנו רואים בכל האוניברסיטאות בעולם. אנשים שהם כאילו חכמים מאבדים את הטבע הכי פשוט. הטבע הפשוט אומר שאם אתה חלש באים לתקוף אותך. בכל סרט טבע אם יש חיה חלשה כולם מחכים לטרוף אותה. אם אנחנו לא מכניעים את חמאס בצורה הכי חזקה שיש אנחנו רק בתחילת הדרך. ואם סנוואר מתחזק כל כך אז גם לאבו-מאזן יש תיאבון וגם לנסראללה יש תיאבון, וזה מה שהם עושים כל החיים שלהם – רק מתאמנים ורק אוגרים נשק ויכולות כדי לפגוע בנו. אנחנו חייבים לצאת מהמערכה הזאת בניצחון מוחץ. ניצחון מוחץ זה כשהאויב שלנו אומר: הפסדתי ומקלל את היום הזה שהוא פגע בנו. בלי זה אנחנו עושים חשק לאויבים מסביב לפגוע בנו. 

אחד הדברים הכי משמעותיים – צביקה הגיע ב-30 שנה להיות פאר של בן אדם. הייתי שמח לספר עליו הרבה אבל אי אפשר מפאת הזמן. אחד הדברים שהיו משמעותיים לצביקה בחיים וככה הוא הגיע ב-30 שנה למקומות מאוד גדולים זה לבחור בדרך הארוכה. מסופר בגמרא על רב שהתקרב לעיר ופגש בדרך ילד. הוא שאל אותו, מה הדרך לעיר; הוא אמר לו, יש דרך קצרה שהיא ארוכה ודרך ארוכה שהיא קצרה. הוא הלך בדרך הקצרה שהיא ארוכה והתקרב לעיר, והוא קלט שהוא נתקל בסבך, בשיחים, בגדר, בחומה. הוא חזר חזרה ואמר לו, למה אמרת ללכת מפה? הוא אמר לו, לא אמרתי לך ללכת מפה, אמרתי לך שיש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה. הוא נישק אותו על ראשו ואמר, ככה למדתי מזה משהו גדול. 

זאת ההתמודדות שלנו היום בתור עם. דרך קצרה זה אומר כל הזמן לקבל פידבקים חיוביים ושכל העולם יתמוך בנו, ושהכול יהיה בסדר ושום דבר לא יזוז; בדרך ארוכה עוברים קצת בחושך וקצת בבדידות אבל בסוף מגיעים למטרה. אנחנו מספיק גדולים ומספיק חזקים. אנחנו עם של נצח, אנחנו מסוגלים להתמודד גם אם נהיה כמה דקות בבדידות. ראינו מה היה עם רפיח. מאוד פחדנו מה יגידו, ובסוף כשאנחנו נאמנים לעצמנו זאת הדרך שלנו לניצחון. 

אני יודע שההיגיון הזה מאוד פשוט אבל בגלל שיש כל כך הרבה לחץ לכיוון של הדרך הקצרה אז יכולים להיות בלבולים. גם שמשון הגיבור נפל לבלבולים של דלילה כי היא הציקה לו יום-יום, שעה-שעה. בגלל זה אני פה – להזכיר את הדברים הכי פשוטים שיש. מנהיגים – התפקיד שלהם לבחור בדרך הארוכה שהיא קצרה. בדרך הארוכה יש כאב ויש בה חוסר תמיכה ויכול להיות שבסקר הקרוב יהיו פחות מנדטים, אבל זאת האמת חד-משמעית. האמת הפשוטה היא שאנחנו חייבים להכריע את חמאס כדי להגיע לניצחון אמיתי ולשמור על עם ישראל, וכמובן, להחזיר את החטופים האהובים שלנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה. טלי ליברמן, בבקשה. 

 << דובר >> טלי ליברמן: << דובר >>   

אני אחותו של הראל שרם שנפל בקרב ברצועת הביטחון בלבנון לפני 30 שנה. הראל התנדב לבצע את המשימה שממנה לא חזר כדי שאנחנו והדורות הבאים אחרינו נוכל לחיות בארץ הזאת בבטחה. ב- 7 באוקטובר התברר לנו שהמטרה שלשמה הראל נהרג לא הושגה. אני לא מאמינה שיש מוות שהוא לשווא. אני כן מאמינה שההקרבה של הראל ושל שאר הנופלים מחייבת אותנו להיות ראויים, מחייבת אותנו להאמין בזכות שלנו על הארץ הזאת ובזכות שלנו להגן על עצמנו. 

בחודשים האחרונים היו מי שאמרו שכדי להגן על עצמנו אנחנו צריכים ללמוד לדבר ערבית. אני באתי לבקש מכם להתחיל לדבר יהודית. לדבר יהודית אומר שהבא להורגך – השכם להורגו; לדבר יהודית זה להבין שמי שרוצה להרוג אותנו בגלל שאנחנו יהודים נקרא "עמלק", ואת עמלק אנחנו מצווים להשמיד. מנהיג יהודי יוצא לקרב בנחישות כדי לנצח ולהכריע את האויבים עד שכל החטופים חוזרים. 

בן גוריון שגם חנה הזכירה אותו, היה מנהיג יהודי. הוא לא התחשב במה שיגידו אומות העולם על הכרזת מדינה יהודית. הוא פשוט הכריז והפך את קיום מדינת ישראל לעובדה קיימת. כמו שהוא אמר: "לא חשוב מה הגויים אומרים, חשוב מה היהודים עושים". 

כדי להיות מנהיג יהודי צריך אמונה, צריך אומץ. אני קוראת לכם המנהיגים להיות אמיצים; לקבל החלטות שיביאו ניצחון. זה רצון העם. כדי שזה יצליח עלינו להיות מאוחדים. ההיסטוריה הוכיחה שכשהיינו מפולגים היה חורבן וכשהיה חורבן ניצחנו את האויבים. בחודשים האחרונים נפגשנו משפחות שכולות עם משפחות חטופים, אימהות לוחמים ומילואימניקים כדי למצוא את המאחד בינינו. הבנו שעל רוב הדברים אנחנו מסכימים; כי לכולנו חשובה המדינה הזאת וכולנו רוצים בחזרת החטופים תוך שמירה על ביטחון העם כולו. מעל הכול הבנו שאנחנו אחים ואנחנו אוהבים. 

אני פונה אליכם, חברי הכנסת, בבקשה, אם אנחנו הצלחנו – גם אתם יכולים. ולא רק יכולים, אלא מחויבים לטובת כולנו להתאחד, לנהל שיח מכבד ומאחד, למצוא את הדברים שיש ביניכם הסכמה ואיתם לקבל החלטות שיביאו את הניצחון והשבת החטופים. לכל אחד מאתנו נדמה שהאמת כולה אצלו. אבל המציאות היא שאצל כל אחד מאתנו יש רק חלק אחד מהאמת, ורק הצירוף של כל החלקים יחד יגלה לנו את האמת לאמיתה. בשביל זה צריך אומץ וענווה; בשביל זה צריך להקשיב טוב כדי להבין את נקודת האמת אצל השני. כי בלי החלק שלו התמונה לא תהיה שלמה. 

אני קוראת לכם: היו אמיצים. נצחו את האויב שמסכן את קיומנו, השיבו את החטופים ואחדו את העם. אני בטוחה שכשתעשו את זה תגלו שהעם מאחוריכם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה. צביקה מור, אבא של איתן, פורום תקווה. 

 << דובר >> צביקה מור: << דובר >>   

שלום לכולם. אני אבא של איתן. לאיתן יש יום הולדת ביום ראשון הבא. בכ"ה באייר איתן יהיה, בעזרת השם, בן 24. אנחנו לא יודעים את מצבו, אבל אנחנו אופטימיים ואנחנו מקווים שאיתן חי ובריא ולא נותן לפראים לחדור לנשמתו, והוא שומר על עצמו ומחזק את אחיו החטופים במקרה שהוא נמצא איתם שם. 

בשבוע שעבר נפגשנו עם חבר הכנסת מאיר כהן ממפלגת יש עתיד. הוא הודה בפנינו שראש הממשלה לא טרפד אף עסקה שהייתה על הפרק. אנחנו, כמובן, תמהנו מאוד כי הרי התקשורת – או התשקורת – הרגילה אותנו שהאשם היחידי בכל מה שיש פה ואשם שאין פה עסקה זה ראש הממשלה. אז אמר לנו חבר הכנסת מאיר כהן: ראש הממשלה לא טרפד שום אף עסקה. הם פשוט הציבו תנאים שאף מנהיג במדינת ישראל מאף צד לא היה מאפשר להם לקרות, לא היה מוכן לחתום על עסקה כזאת. הוא השתמש במילה "דרישות הזויות" – כך אמר לנו חבר הכנסת מאיר כהן מהאופוזיציה, ממפלגת יש עתיד – ואנחנו יודעים מה ראש המפלגה שלו חושב. אבל הוא הודה בפנינו. אז קודם כול, נשים את זה על השולחן. 

דבר שני, ככל שאנחנו נמשיך לרדוף אחרי עסקה, ככל שנמשיך לצעוק על עסקה – ככה לא תהיה עסקה. כמו בכל משא ומתן בעולם צריך לשתוק. יש פה אנשים שמנהלים את זה כל הזמן. כשם שיש אנשים שאחראים עכשיו להציל את חיי חיילינו בבתי החולים, להציל את חייהם, להציל את עיניהם, להציל את רגליהם וידיהם – יש אנשים שעוסקים 24/7 בנושא החטופים. 

אז מה כן תפקידנו? תפקידנו לעודד את המלחמה, את המנוף להשגת העסקה. ככל שהמלחמה תהיה יותר חזקה, ככל שחמאס יראו שאין להם ברירה, ככל שחמאס יראו שאנחנו שינינו דיסקט, שאנחנו לא מה שהיינו לפני שמחת תורה, שאנחנו מבינים סוף- סוף – הגיע הזמן – מול מי אנחנו עומדים – ככה חמאס יבוא לדבר איתנו. וככל שאנחנו נדרוש מממשלת ישראל לעשות עסקה העסקה תברח מאתנו; ואם חס וחלילה היא תהיה באופן הזה אז כולנו נשלם על זה מחיר. קשה מאוד להגיד את זה. אבל יש אנשים שלא אכפת להם מהמדינה – הם רק רוצים את החטופים ולא אכפת להם מהמדינה. אני פה כדי שזה לא יקרה; אני פה כדי שהחטופים ישובו מתוך דאגה לחייהם של כלל אזרחי המדינה. החיים שלכם חשובים לי. וזה לא סותר. כשאתה מנצח במלחמה אתה גם מקבל את החטופים. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מאיה, בבקשה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

הדיון היום הוא בהצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג-2022. הצעת החוק הזאת היא בדומה לחוקים אחרים שעוסקים בהנצחה וציון של ימים מיוחדים. לכן אני מבקשת לקבוע שב-1 ביוני יתקיים יום הציון שיצוין באמצעות עצרת מרכזית, ישיבה ממלכתית בכנסת וגם במוסדות החינוך. 

לפני שנעבור להקראה יש לנו שתי הערות כלליות: א', לחוקים דומים יש בדרך כלל סעיף מטרה. יש גם חריגים אבל, לדעתנו, ראוי להכניס כסעיף אחד סעיף מטרה שיבהיר מה החשיבות בקביעת יום הציון הזה, ונשמח לגבש נוסח בהמשך. בנוסף אין שר ממונה כרגע, וזה גם משהו שנצטרך לדון בו בהמשך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

יש לי שאלה: בחוקים האחרים של יום לציון יום הלימוד בבתי הספר הוא גם חובה או אפשרות? 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

יש נוסחים כאלה וכאלה. ברובם כתוב שבבתי ספר יוקדש זמן ללימוד הנושא או לנושאים שקשורים למטרות החוק. יש גם נוסחים כמו: "השר יעודד קיום פעילות חינוכית בקשר ליום הציון". אז יש דוגמאות גם לנוסחים וולונטריים וגם לנוסחים יותר מחייבים. עמדתנו היא שככלל אין מקום לנוסח אופציונלי כי השר תמיד יכול להחליט שהוא קובע פעילות, וזאת סמכות שיש לו בכל מקרה. לכן עדיף, אם כבר קובעים יום, שהנוסח יהיה מחייב. גם אין מניעה לעשות כן וזאת החלטה של הוועדה, כמובן. 

אני אקריא: 

פ/312/25
הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג–2022
	יום לציון אירועי הפרהוד
	1.
	(א)	מדי שנה, ביום 1 ביוני, היום שבו החלו בשנת 1941 הפרעות ביהודי עיראק, יקוים יום לציון אירועי הפרהוד וקורבנותיו (בחוק זה – יום לציון אירועי הפרהוד). 




 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

האם יש הערות למשרדים בעניין הסעיף הזה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

משרד המשפטים, בבקשה.

 << דובר >> שרה גולד: << דובר >>   

אין לנו הערות. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

אני היועץ המשפטי של משרד המורשת. הפרהוד אירע באסרו חג השבועות – זה יום מיוחד בלוח השנה העברי, כמובן. לכן בדומה כמעט לכל שאר החוקים מהסוג הזה אנחנו סבורים שמן הראוי שיופיע תאריך עברי שקשור לחג השבועות בחוק כמועד יום הציון. בחג השבועות עצמו, כמובן, אי אפשר לקבוע את היום הזה וגם לא למחרת באסרו חג שגם בו יש חגיגיות. לכן אפשר לחשוב על יום סמוך. אנחנו מציעים, וזאת יכולה להיות הצעה טובה ככל הצעה אחרת, לקבוע את יום ראשון בשבוע שחל אחרי חג השבועות מידי שנה. זה גם ייתר את הסעיף הקטן הבא שמתייחס למצב שבו - - -

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

הסעיף הקטן נדרש בכל מקרה. זה נוסח סטנדרטי שמופיע. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

אבל אם את קובעת מראש תאריך, לפי ההצעה שלנו – יום ראשון שלאחר חג השבועות אז את לא צריכה לכתוב: "חל יום המועד בשבת, יצוין היום ביום לאחר מכן", כי הוא אף פעם לא יחול בשבת, אלא ביום ראשון. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

סעיף (ב) שעדיין לא הקראנו זה נוסח שמופיע. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

אני מדבר על 1. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

זה משתנה. לפעמים יש תאריך עברי, לפעמים תאריך לועזי. זה תלוי ביום הציון. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

ברוב החוקים, למיטב ידיעתי, זה תאריך עברי. יש יום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי שזה תאריך מיוחד למי שחווה את זה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

זאת שאלה ערכית. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

נכון. אני מדבר בשם המשרד הממשלתי שלי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה מקובל. הערה במקומה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

לדעתנו, עדיף שזה יהיה יום ב' שלאחר חג השבועות בגלל - - 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

- - - של הכנסת.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

המליאה גם ככה מתכנסת - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל ימי הציון הם בימי שלישי. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

מדובר פה לא רק על הכנסת. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

נכון. גם על מערכת החינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אפשר לרשום יום ב' ובסעיף הבא גם ככה יש בסמכותו של יושב-ראש הכנסת להזיז קדימה או אחורה לתאריך צמוד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה אמרת? בשבוע הראשון שלאחר שבועות? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בשבוע שלאחר חג השבועות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

במרכז מורשת הם עושים את זה לפי התאריך הלועזי ואני רוצה שזה יהיה ביחד. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

אז שישנו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

פניתם אליהם לשנות? 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

לא. אני לא מכיר את מרכז מורשת, אני לא יודע מה הכוונה בדיוק. - - -למחוק. החוק לא מתיישר לפי מה שמרכז מורשת כזה או אחרת עושה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אוקיי, אני רוצה להתיישר. נשאיר את זה ב-1 ביוני. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

רק נגיד שהתאריכים של ציון מרכז מורשת משתנים משנה לשנה. אני ראיתי שהיה 1 ביוני, היה 30 במאי, היה 6 ביוני לאורך השנים. 

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

זה כמו יום השואה, יש לזה תאריך עברי. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אפשרות נוספת היא לבטא את הזיקה לחג השבועות בסעיף המטרה שיש איזשהו נוסח מוצע שאפשר להקריא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל אפשר לרשום את העברי.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא, אני לא רוצה שטקס מיוחד או משהו שעושים לכבוד זה יהיה בתאריך מסוים ואחרי שבועיים יהיה עוד טקס. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

מרכז המורשת יוכל להזיז. מרכז המורשת קבע את זה - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

היינו עושים את זה בכנסת אפילו באותו יום. הייתי מסיים פה את יום הציון ונוסע לאור יהודה למרכז. זה צריך להיות לא בהבדל מהמרכז. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

עם כל הכבוד למרכז אפשר לבקש מהם. הבעיה שם הייתה שאי אפשר לעשות את זה בחג השבועות כי זה חג השבועות אז עושים ב-1 ביוני. אבל חג השבועות זה מונח מספיק מוכר וידוע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני לא רוצה שזה יתפצל. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

זה לא יתפצל. ברגע שיהיה יום קבוע בחוק אין להם בעיה. מה הבעיה שלהם להזיז את זה לתאריך? זה לא קדוש. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אתה אומר, שבוע אחרי כן. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אם פשוט נבטא את הזיקה לשבועות בסעיף המטרה זה ראוי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

טוב, נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אם נזכיר את התאריך העברי רק בסעיף המטרה? 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

חלק גדול מהחגים בא מימי הציון. זה יום שהוא מאוד משמעותי אז אפשר להזכיר את זה, אבל לקבוע בחוק לפי תאריך לועזי זה דבר יחסית חריג. בהקשר הזה במיוחד זה פחות מתאים. אני מזכיר את חוק השימוש בתאריך העברי שמדבר על כך שהממשלה תשתמש בתאריך עברי. חלק מהסממנים של מדינה יהודית זה לוח השנה העברי שלה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

נסכם שתכניסי את זה לסעיף המטרה, ותביאי לי את החוקים האחרים של ימי הציון. אני רוצה לראות איך זה רשום שם, ולפי זה נקבע ונדבר גם עם מרכז למורשת בבל. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

בסדר. 

אם כבר דיברנו על סעיף המטרה אז יש לנו נוסח מוצע - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לפני סעיף המטרה – משרד המשפטים, יש לכם הערות לסעיף הזה? 

 << אורח >> שרה גולד: << אורח >>   

אין לנו הערות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו משרד החינוך. עוד לא הגענו אליהם. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

"מטרת חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לאירועי הפרהוד שכללו פרעות, טבח וביזה ביהודי בגדד במהלך חג השבועות התש"א בחודש יוני 41'. זאת על מנת להנציח את זכר הקורבנות ולהנחיל לציבור את זיכרון אירועי הפרהוד כחלק מההיסטוריה של העם היהודי". זה נוסח ראשוני וכמובן, פתוחים להצעות. 

נחזור לסעיף (ב):

	
	(ב)	חל 1 ביוני ביום חג, מנוחה או שבתון, ביום זיכרון או ציון ממלכתי או ביום שלפני אחד הימים כאמור, יקוימו הפעילויות של היום לציון זיכרון הפרהוד ביום ראשון בשבוע שלאחר מכן.




	ההצעה שלנו היא, קודם כול, להוריד את הזיכרון ולהוסיף "אירועי הפרהוד" כך שיקוימו הפעילויות של היום לציון אירועי הפרהוד, שזה יהיה אחיד עם שם הצעת החוק; וגם לשנות ליום ב' בשבוע לאחר מכן כדי שזה יתאים יותר לפעילות הכנסת במקום יום ראשון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אופיר? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל, שוב, היום הראשון של מליאת הכנסת זה יום שני.

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

- - - יום שני. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל בימי שני אין ימי ציון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז מראש נרשום "יום שלישי". 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אפשר לרשום יום ג', אני מניחה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בסדר. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

	דרכי קיום
	2.
	ביום לציון אירועי הפרהוד – 

	
	
	(1)	ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית;

	
	
	

	
	
	



ההערה שלנו היא שאולי עדיף ב-(1) במקום "עצרת מרכזית" – טקס מרכזי. בדרך כלל עצרת באה לידי ביטוי בחוקים שהם יותר חגיגיים, ומאחר שמדובר באירוע הנצחה וציון – אולי טקס יותר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אולי ניצמד למה שהיה בנוסחים אחרים בחוקים אחרים. "אירוע מיוחד" או "אירוע". 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן, זה לקוח משם. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

זה נכון. אבל עצרת מרכזית לא קבועה, אלא בחוק ירושלים. בחוקים דומים יש טקס מרכזי כמו חוק הניצחון על גרמניה הנאצית, ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה רשום כטקס? 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

כן, זה טקס מרכזי. מבחינת הנוסח בלבד יותר נוח לכתוב: יתקיים טקס מרכזי לפי החלטת ראש הממשלה. כלומר להפוך את הסדר ולא לכתוב: ראש הממשלה מוסמך. זאת הערה נוסחית בלבד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   


	
	(2)	הכנסת תקיים ישיבה ממלכתית;

	
	


גם בהקשר הזה יש חוקים שמתייחסים לישיבה ממלכתית, יש חוקים שמתייחסים לדיון מיוחד. לדעתנו, עדיף לקבוע בדיון מיוחד במליאת הכנסת במועד האמור בסעיף 1 או במועד סמוך לו. זה גם נוסח שמופיע יותר ויותר בחוקים של ציון יום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

או להיצמד כמו שכתבנו בחוק היתומים – בדיון מיוחד בכנסת ובוועדות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה ההבדל בין "ממלכתי" ל"דיון מיוחד"? יש כזה – "ממלכתי"? 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

ישיבה ממלכתית – אני לא בטוחה מה ההבדל בפועל. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל יש כזה בחוקים כשרשום "ממלכתית"? 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

יש ישיבה ממלכתית, ויש גם דיון מיוחד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז למה שאני אחליף אם אנחנו לא יודעים מה ההבדל? 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אני יכולה לבדוק את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

תוספת חדשה שנוספה להצעת חוק יום האחדות וחוק היתומים, אם אני לא טועה, היא התייחסות לפגרה. זה לא מופיע בחוקי עבר אבל לדעתנו נכון: "חל יום לציון הפרהוד בפגרת הכנסת רשאי יושב-ראש הכנסת לקבוע מועד חלופי לציון זה". רק במקרה שזה עלול לצאת בפגרה. 

	
	
	(3)	במוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד הנושא. 




כמו שאמרנו יש נוסחים שונים. אפשר לאמץ את הנוסח: "במערכת החינוך כפי שהחליט שר החינוך" או "שר החינוך יעודד קיום פעילות חינוכית בקשר ליום זה", אם אנחנו נצמדים לנוסח האופציונלי כפי שוועדת השרים ביקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נשמע את עמדת משרד החינוך, בבקשה. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

שלום. אנחנו נבקש להצמיד את הנוסח להחלטה כפי שהתקבלה בוועדת שרים שהציון הזה יהיה יום אופציונלי במערכת החינוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני באמת שואל – שאלתי את זה בכל החוקים: מה הבעיה שזה יהיה לא אופציונלי אלא כפי שיקבע השר? השר יחליט באותו יום לשלוח מכתב לכלל העובדים במערכת החינוך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

- - - איזושהי אופציה כזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

השאלה הזאת חוזרת על עצמה בכל הדיונים של ציון ימים. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

כן, במערכת החינוך כפי שיחליט שר החינוך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה הבעיה עם זה? 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

"כפי שיחליט שר החינוך" יכול להיות שזה מחייב אותו בהכרח להחליט ואז רק אופן הציון מושפע משיקול דעתו; בעוד אנחנו רוצים להשאיר את עצם קיום היום - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כל כך קשה ללשכת השר להוציא מכתב ולרשום לכלל המורים במדינת ישראל שהיום זה יום לציון אירועי הפרהוד? אני שאלתי את השאלה הזאת בכל הדיונים. אני באמת לא מבין מה ההתעקשות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

טוב, נשאיר את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה מה שסוכם בוועדת שרים? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן, בסדר. אני אדבר על זה שוב עם השר ונחליט יחד. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

בהקשר הזה רצינו לשאול מה ביטוי הציון הפרהוד בתכנית הלימודים. הבנו שזה נכלל או לא נכלל – האם יש לכם אינפורמציה בנושא? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אני מפמ"ר היסטוריה. אני אציין שהנושא הזה מוטמע חזק מאוד אצלנו. אנחנו חושבים שאי אפשר בלי זה. זה, מה שנקרא, הסיפור השלם. אנחנו בקשר צמוד עם מרכז מורשת, כולל ימי עיון ויום עיון אחד שעשינו ספציפית רק על האירוע הזה ועוד יום עיון שעשינו בכלל. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מי זה "עשינו"? באיזה כיתות? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

חטיבה עליונה. מורי חטיבה עליונה הגיעו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מורי? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אנחנו מביאים את המורים - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה עם התלמידים? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אנחנו מביאים את המורים, והם מביאים את התלמידים. ברגע שיש למורה יש הכשרת לבבות ברור לו שהוא צריך לעסוק בנושא הזה. כל מורה מגיע לכמה מאות ילדים. את ההשתלמויות שלנו אנחנו עושים עם המורים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כל המורים בחטיבות העליונות? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

לא כולם. אנחנו מדברים על מאות מורים שעשו את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז איך קובעים מי כן ומי לא? מי קובע את זה? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אנחנו שולחים זימון, והם נרשמים. הם נרשמים במאות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זאת אומרת שיש מורה שזה לא מדבר אליו אז הוא לא הולך והוא לא מלמד את התלמידים. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

לא. הוא יכול לא ללכת אבל עדיין זה חובה ללמד, וזה נמצא באתר המפמ"ר, ויש לו בהנחיות שהוא מקבל ממני בכל יוני לשנה שאחר כך שזה חובה, ויש לו שאלה בבחינת הבגרות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אם הוא חייב ללמד אז למה לא לחייב אותו לקבל את ההכשרה הזאת? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה להבין – היום הפרהוד זה חובה ללימוד בבתי הספר?

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

חובה ללמוד את כל הנושא הזה, כולל הנושא של הפרהוד. זה חלק מהנושא הגדול של חורבן קהילות יהודי ארצות האסלאם שדיברנו עליו יותר מפעם אחת. 

אני רוצה לומר עוד משהו בהקשר הזה: בשנה האחרונה יצרנו יחידות הוראה מקוונות שעוסקות גם ספציפית בנושא הפרהוד אבל בכלל ביהודי עיראק. יש שם קטעי עדויות, יש שם סרטונים, יש שם אפילו עיבוד של השיר של דודו טסה – מה היה קודם, מה היה עכשיו. זה משהו יפהפה. אני אשמח לתת קישור שאשלח וצריך סיסמת כניסה. אני חושבת שתיהנו מזה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

למה סיסמה? תשלחי לי את הסרטון. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

רק סרטון אחד? זה כמה דברים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אמרת שזה סרטון. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אבל זה כולל כמה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כמה מה? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

כמה סרטונים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אה, אוקיי. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זה יחידות הוראה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז איזו סיסמה אני צריך? את מחזירה אותי עכשיו לבית ספר עכשיו? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

לא. זאת לא סיסמת כניסה לכספת אבל זה פחות או יותר. סיסמה זה מה שנקרא "הזדהות אחידה" – לכל מורה או תלמיד יש אפשרות של הזדהות אחידה והוא מכניס את תעודת הזהות שלו. אתה לא מורה – הפסדת – ולכן אני אתן לך סיסמה אחרת כדי שתוכל להיכנס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

עם ישראל הפסיד שהוא לא מורה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זה נקרא הזדהות אחידה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא כולם היו חותמים על מה שאמרת עכשיו. 

השאלה היא כזאת: היום בחטיבות העליונות כל תלמיד מקבל שיעור על הפרהוד? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

הוא אמור לקבל שיעור. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מה ששאלתי. מה זה "אמור"? השאלה אם כל תלמיד מקבל שיעור על הפרהוד. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

חובה על כל תלמיד ללמוד את הנושא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

חובה על המורים ללמד על הפרהוד? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

איפה זה מעוגן? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זה נמצא בתוך ההנחיות שלנו, בוודאי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

כן. זה נמצא בהנחיות שלנו. 

אני אגיד עוד משהו: יש לנו מידעונים שאנחנו מפרסמים – מידעון מאי, מידעון יוני. אנחנו תמיד מציינים את הנושא של הפרהוד ומפנים שוב לחומרים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

ממתי זה ככה?

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

המידעון הזה? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

ממתי מלמדים על הפרהוד כחובה? 

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

- - -

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

ממש לא. סליחה, לא. 

 << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >>   

אז תגידי. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אני נכנסתי לתפקיד ב-1 באוגוסט 2011. אחד הדברים שהכנסתי אז זה הנושא של חורבן קהילות יהודי ארצות האסלאם כנושא חובה ללימוד לבגרות עם שאלות וכל מה שקשור בזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שאלות בגרות שהן חובה או רשות? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

צריכים לענות. מה זה חובה או רשות? בבחינה יש ארבעה פרקים: פרק שואה, ציונות, מאבק על הקמת המדינה, פרק תולדות מדינת ישראל. בכל פרק כזה יש שלוש שאלות. אנחנו יכולים לדעת האם מלמדים או לא מלמדים לפי מה שהילדים בוחרים לענות. ואנחנו רואים שהנושא הזה נבחר, ואגב, גם על יום כיפור וגם שאלות על השואה. אנחנו רואים מה הציונים שהם מקבלים, מה הממוצע. יש ממוצע לכל תשובה ארצית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש נתונים באחוזים כמה תלמידים בחרו לענות דווקא על הנושא הזה? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אנחנו יכולים להוציא את הנתונים האלה. בהחלט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אשמח לקבל אותם. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אנחנו יכולים להוציא נתונים רב-שנתיים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז זה לא חובה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

לא חובה מה? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא חובה שהמורה מלמד את התלמידים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חובה ללמד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא חובה. היא אומרת לך שברגע שהם רואים שהם לא בוחרים לענות על זה אז הם מבינים שהם לא למדו על זה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זה עדיין לא אומר שהמורה לא לימד את זה. יכול להיות שהשאלה הזאת יותר נוחה לו או הוא מעדיף שאלה אחרת עם הקריקטורה. זה לא אומר שהוא לא למד את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, אבל יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. מה שאומר שזה לא חובה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זאת שאלה שאני לא יכולה לענות עליה, אני מצטערת. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אם זה היה חובה היית עונה עליה בקלות. זה בחומר ההוראה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל למשל, שאלה על השואה – תלמיד מחליט שהוא לא רוצה לענות על שאלה על השואה - -

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אז הוא עונה על שאלה אחרת. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

שואה חובה ללמד. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

אבל גם את זה חובה ללמד. אין שאלה בבחינת הבגרות שחובה לענות עליה. אם יש לו 12 שאלות והוא בחר לענות על ארבע - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל אמרת שאם אתם רואים שהרבה לא ענו אנחנו מבינים שהם לא למדו על זה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

או שהם לא למדו על זה. יש נושאים שעונים עליהם פחות. למשל, בנושא של תנועות לאומיות – או שלא למדו את זה או שזה היה קשה והמורים אמרו להם, אוקיי, אנחנו מלמדים את זה אבל תתמקדו בשאלה יותר פשוטה. יש מיליון הסברים לזה. אבל זה עדיין חובה. כשאנחנו כותבים שזה חובה לבגרות זה חובה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

היום הפרהוד זה חומר חובה לבגרות? 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

היום הנושא של חורבן קהילות יהודי מדינות האסלאם והנושא של יהודי עיראק בפרט הוא חובה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז אם ככה אין שום בעיה שזה יהיה חובה לשר אם זה ככה חובה. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

מה יהיה לשר? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

שנכתוב את זה בחוק אם זה גם ככה מתקיים. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

לא, זה לא אותו דבר.

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

זה לא קשור אליי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מוסדות החינוך - - - זמן ללימוד הנושא. יום הציון לא - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לאו דווקא באותו יום? 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

זה במסגרת יום הציון. אנחנו מתנגדים לעצם היות יום הציון יום לוח חובה במערכת החינוך. זה שהתלמידים לומדים היום – הם לומדים, ודאי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז אם להכניס את זה כאילו זה חובה ללימוד באופן כללי, לא ביום הציון – גם לזה יש לכם התנגדות? 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אני לא בטוחה שאני מבינה. אתה רוצה להציע נוסח? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני לא יודע להציע נוסחים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא רוצה תחת חוק יום הציון לקבע שמשרד החינוך יהיה חייב ללמד במערכת החינוך; לאו דווקא ביום הציון, אלא באירועי הפרהוד. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אורנה, תקני אותי אם אני טועה – משרד החינוך מחייב את זה היום. אין היררכיה של נושאים במערכת. הכול בתוך תכנית הלימודים, ולימודי הפרהוד הם חובה כמו לימודי הלאומיות, השואה וכו'. 

 << אורח >> אורנה כ"ץ אתר: << אורח >>   

כמו על האצ"ל, כמו על הלח"י, כמו על הפלמ"ח, כמו על מלחמת העצמאות. אז אם התלמיד למד את מלחמת העצמאות אבל בבחינה הוא מחליט שהוא רוצה לענות על מלחמת יום כיפור – יכול להיות. אבל הוא למד, זה חובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אוקיי. תקראי, בבקשה, שוב את סעיף המטרה כי הוא לא מונח לפניי. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

כן, בוודאי. אולי רק לגבי מערכת החינוך אנחנו אמורים להשאיר בינתיים כמו בהצעת החוק המקורית או הנוסח של מערכת החינוך "כפי שיחליט שר החינוך". 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן, תשני את זה ל"כפי שיחליט שר החינוך". 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

"כפי שהחליט שר החינוך" זה לא מרגיע את משרד החינוך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי, בסדר. אני אסגור את זה עם השר. אני אעשה איתו בהסכמה, כמובן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

- - - בהסכמה. ככה אנחנו גם מיישרים קו עם המשרד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

בגלל זה הלכתי לא על מה שרשום פה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אני אומר: "ככל שיחליט השר". ואז אתה נותן לו את האופציה. אם אנחנו נחליט אחרי קריאה ראשונה שהשר משנה את עמדת ועדת שרים לחקיקה והולך איתך אז נרשום "כפי". בסדר?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

טוב. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אז זה יהיה כך: "במוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד הנושא ככל שיחליט שר החינוך".

	סעיף המטרה: "מטרת חוק זה לקבוע יום שנתי לציון אירועי הפרהוד שכללו פרעות, טבח וביזה ביהודי בגדד במהלך חג השבועות התש"א, חודש יוני 1941. זאת על מנת להנציח את זכר הקורבנות ולהנחיל לציבור את זיכרון אירועי הפרהוד כחלק מההיסטוריה של העם היהודי". 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

בסדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אולי להוסיף את התאריך העברי במטרות? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן, אמרנו שכן. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

אפשר יהיה גם לשנות את התאריכים אם תוחלט החלטה אחרת אחרי קריאה ראשונה, כמובן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו נדון בזה. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

האם יש עמדת ממשלה לגבי השר הממונה? 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

ככל שאנחנו בתוך הנוסח שמחייב אותנו באופן אופציונלי אז שר החינוך רוצה להיות השר האחראי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מחייב אתכם באופן אופציונלי. יפה. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

כן. 

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

משרד המורשת סבור שזה חוק שצריך להיות באחריות שר המורשת כחלק מכלל תחומי אחריותו להנצחת תחום המורשת היהודית. הדבר הזה יהיה צריך להיות מוכרע או מוסכם בין המשרדים. כרגע אין החלטה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אפשר לרשום את שר החינוך ולקראת קריאה שנייה ושלישית נחליט מי השר הממונה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

יש תהליך חקיקה שיש בו חברי כנסת שאולי ב-5% משפיעים על חוקים. לא מעט פעמים גם חברי הכנסת לא מסכימים עם משרדי הממשלה, והם מחוקקים בניגוד להמלצות או הסכמות של משרדי הממשלה. בסדר? סתם, שיהיה לך באופן כללי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל בגלל שזה קריאה ראשונה אז אין לנו - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

בסדר. אני אחליט והוועדה תחליט איזה שר יהיה אחראי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן. 

יש משהו שנשאר במחלוקת? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כן. יש לנו שלוש נקודות: התאריך, השר והמחויבות – שלושה דברים שבין קריאה שנייה ושלישית נברר. 

 << דובר >> מאיה גונן: << דובר >>   

ואנחנו נברר את ההבדל בין דיון מיוחד לישיבה הממלכתית. ואז נבוא לישיבה הבאה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

ממלכתית או מה? מה השני? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק "יום לציון אירועי הפרהוד", התשפ"ג-2022, פ/312/25 של חבר הכנסת אופיר כץ כמו הנוסח שהגענו אליו עכשיו להבנות? 


הצבעה

ההצעה אושרה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אפשר שאלה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אני מחזיקה פה לפניי את ההחלטה של ועדת שרים וסעיף (ג) בה אומר שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז מה? 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

זאת ההחלטה. האם נצמדים להחלטה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל אם הגענו להבנות בשביל מה? זה מיותר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

קודם כול, הצבענו כרגע בוועדה. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אני מבינה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

- - - הצבעת על המליאה. 

 << אורח >> רחלי לוי: << אורח >>   

אני מבינה, אני רק שואלת האם מתוכנן לחזור לוועדת שרים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני אחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לדעתי, אין צורך אבל בואו נראה.

 << אורח >> חנן ארליך: << אורח >>   

אני אסביר: הממשלה תומכת בקידום הצעת החוק כפוף לתנאים שנסגרו בהחלטה שאחד מהם הוא הבאת ההצעה לדיון נוסף לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. כמובן, כמו שציין חבר הכנסת זה על דעת הממשלה. אפשר, כמובן, לנהוג אחרת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בסדר. אנחנו נעמוד מול הממשלה וננסה להגיע להבנות בסיפור הזה. לדעתי, אין עניין. אנחנו קיבלנו את עמדת הממשלה בכלל הנושאים, כולל משרד החינוך. אבל, בסדר, נדון בזה. 

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור ככל שנצטרך לוועדת שרים. אם לא – היא תעלה למליאה להצבעה. ברשותכם, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>