פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
27/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 11:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
אוהד טל
עופר כסיף
סימון מושיאשוילי
יבגני סובה
משה פסל
אריאל קלנר
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
דבי ביטון
ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת

	אמנון מרחב
	–
	מנכ״ל המשרד, משרד הכלכלה והתעשייה

	איגור דוסקלוביץ
	–
	הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

	גל ברנס
	–
	רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

	אייל פרובלר
	–
	יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

	עידן בן ארי
	–
	מנכ"ל חברה יצרני ומשווקי מוצרי חשמל, התאחדות התעשיינים

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	גלעד גולוב
	–
	מנכ"ל, מכון התקנים

	אילן בר
	–
	סמנכ"ל סיסטם מעבדות, נציגי מעבדות

	עינת שגיא אלפסה
	–
	מנהלת אגף קשרי חוץ, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

	רחל גור
	–
	סמנכ״ל, לובי 99

	אסתר בוכשטב
	
	

	יוסף אבי יאיר אנגל
	
	

	מירב סבירסקי
	
	



ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024,  מ/1743 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024. יש בעיה שאנשים נשארו בחוץ בגלל שאנשים נרשמו אתמול בערב, והעמידו עובדה מוגמרת. מנהלת הוועדה אם היו נרשמים בזמן, יכלה לבקש מקום גדול יותר. יש אנשים שבחוץ וייכנסו אם ייתנו להם מקום. כרגע המשמר לא מאפשר לאנשים להיכנס. זה המצב. 

לפני זה, יש פה נציגי משפחות החטופים. מבקשים להציג סרטון ולדבר. בבקשה.

 << דובר >> אסתר: << דובר >>   

שמי אסתר, אימא של יגב. יגב נחטף מהבית שלנו בקיבוץ נירים יחד עם אשתו בבוקר הנורא של 7.10, נחטף כבר ב-08:30. אשתו רימון לשמחתנו הרבה חזרה במתווה הראשון עם הרבה תקווה, שגם יגב שבוע, שבועיים אחרי הוא וכל זה החטופים האחרים חוזרים. הם חשבו ששחררו נשים וילדים והשלב הבא זה גברים, צעירים, זקנים, חיילים, חיילות. על הסיפור של חיילות לא ידעה - אבל כשהבינה. 

השבוע שבועיים האלה עברו, ומאז אנחנו, כל המשפחות בחוסר תקווה. נעים בין ייאוש לתקווה. אני מודה שמחזיקה במעט מאוד תקווה, אחרת ניפול לתהום. הסרטון הזה של התצפיתניות הוא סרטון שאתם רואים אותו פה, הוא סרטון קל כי עם המוזיקה, לא עם דיבור, הוא לא הארוך וגם לא הקצר של כמה דקות שהופץ לפני שבוע. מקווה שכל מי שיושב פה ראה את הסרטון הארוך, שהופץ בתקשורת שבוע שעבר, סרטון קשה שכל אחד המדינה הזו צריך להבין שזה יכלה להיות הבת שלו. אני יודעת שלא ציפיתי שזה יהיה הבן שלי, וזה הבן שלי שחטוף בעזה. גם לנו יש סרטונים מזעזעים, קשים. אנחנו חיים כל יום בסיפור הזה של הסרטים כי זה מה שאנחנו רואים.

לנו הייתה אות חיים, כשרימון יצאה מהמנהרה, שהם היו יחד. זה היה לפני הרבה מאוד ימים. אני כבר לא סופרת ימים. ומאז אין לנו שום אות חיים. אנו חיים בחוסר ודאות מה קורה. אתמול קברנו עוד שני חטופים שחזרו בארונות, חטופים ששייכים למשפחת החטופים. אנו משפחה אחת גדולה, וי שהיה בהלוויה של חנן יבלונקה ושמע ושמע את אביבית שהיא מדברת, אחות של חנן, שמדברת על המשפחה היא שקיבלה ב-7.10. אנחנו משפחה אחת, וכל לוויה וכל סיפור של חטוף שנרצח שחוזר אלינו ושלא חוזר זה הכול כאב אחד שגדל של בני משפחה. זה בני משפחה, זה שריטה של בני משפחה, שאנחנו שומעים עוד ועוד על נרצחים, וכולנו בפחד, מי הבא בתור. 

בוועדה הקודמת שהייתי קיבלתי טלפון באמצע הוועדה. אני מאז 7.10 לא מסוגלת להתנתק מהטלפון, לא מסוגלת לא לראות מי מתקשר. בדרך כלל כשאני רואה מספר מוכר, מניחה את הטלפון, אבל כשהמספר הוא מוכר מהקצין, הלב שלי מפסיק לפעום וקפצתי לראות מה ההודעה. אלה חיינו. אנו מחכים לראות מי יהיה הבא בתור. לצערי הרב, יושבת פה מירב היקרה, שקיבלה את ההודעה הקשה על אחיה. ואני מבקשת מכל מי שיושב פה, מכל מי שיכול לעשות מעשה – תבינו, חייבים לקדם עסקה. נכון, זה עסקה קשה, זה אויב קשה אבל חייבים לעשות כדי להחזיר את מי שעוד בחיים לשיקום ארוך, ואת מי שנרצח - לקבורה. חייבים לסגור את הסיפור הזה. המדינה שלנו לא תוכל להשתקם ללא החזרת החטופים – מי לשיקום ומי לקבורה. תודה.

 << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >>   

שלום, אני יוסף אבי יאיר אנג'ל, הכינוי ג'וחא, והכינוי החדש – הסבא של אופיר. האמת היא שלא חשבתי שאחרי הפגרה אבוא שוב לדבר פה אבל כנראה זה גורלנו.

ביום חמישי האחרון בחדשות רשת ב' אחרי 230 ימים מה-7.10, כש-125 ישראלים חטופים עדיין בגיהינום, ראש הממשלה בביקור בגליל, שר הביטחון על ספינת חיל הים מול עזה והרמטכ"ל בג'נין, כמעט בו זמנית מבטיחים שיש לנו תוכניות מפתיעות לנצח את החמאס ולהחזיר את החטופים. האם שמעתי נכון? 

כמעט 8 חודשים של לחימה עיקשת בארגון הקיקיוני, לפי דברי ביבי, בשנה שעברה ועדיין לא רואים את הסוף. 

כמעט 8 חודשים שאין פתרון אמיתי לטירוף אליו נכנסנו ב-7.10, כשפרט לסרטוני הזוועה המתפרסמים מדי פעם כמו זה של התצפיתניות, המתארות את מה שעברו, חברי הקיבוצים בעוטף ומבלי הנובה,  אין כל אמירה רשמית לציבור בעולם. לבד מהאמירה החלולה "ניצחון מוחלט והחזרת החטופים", שכבר בשבוע הראשון של המלחמה אמרו חכמים שזו שטות מוחלטת שאינה ניתנת לביצוע. 

איפה ההסברה שלנו? בשבוע שעבר חזרתי מאירוע משפחתי משמעותי בהולנד, הנצחנו את בני משפחתנו שנספו בשואה באמצעות מרצפות זיכרון מול ביתם, אירוע מטלטל בפני עצמו ובעיקר מהתחושות של אז והיום. החששות היו גדולים כי להיות היום יהודי באירופה זו סכנה. המצב ברחובות אמסטרדם, האג ומקומות אחרים דומה מדי לשנות ה-40' של המאה הקודמת. האם זהו גלגל ההיסטוריה שאין מה לעשות נגדו, או שזה פשוט נובע מאטימות הסברתית ויהירות של האוחזים בהגה השלטון שלנו, ולא מבינים לאן הם מוליכים אותנו?

ההשפלה שאזרחי המדינה עוברים בכל העולם, לאן שלא מגיעים, כי העולם אינו מכיר את העובדות שבגינן הגענו עד הלום. מתי לעזאזל ימצא ראש הממשלה אדם אחד בלשכתו, שיידע לחבר שתי מילים באנגלית, ויסביר שהמלחמה פרצה ב-7.10 ולא ב-8.10?

הגליל נטוש ברובו, יותר מ-100,000 ישראליים כבר 234 ימים מחוץ לביתם, כשישובים שלמים כמו מטולה שנוסדה ב-1896, או מנרה שנוסדה כדי לשמור על גבולות הצפון ב-1943 ועוד ישובים נחרבו. זוהי הציונות החדשה אותה לא היכרנו 75.5 שנים. מייסדי המדינה מתהפכים בקברם לנוכח האירועים הקשים שעוברת המדינה היקרה שלנו - ואין מושיע.

אנחנו, משפחת אנגל מרמת רחל, מברכים כל יום מבוקר עד ערב על המזל הגדול שהיה לנו עם שחרורו של אופיר שלנו אחרי 54 ימים בשבי החמאס. גם כאן אברך את ראש ממשלת הולנד ושריו שעשו רבות למען שחרורו, וטרחו ליידע אותנו על כל צעד שעשו. בממשלת ישראל אף אחד עד היום לא התקשר לאופיר לשאול מה שלומו. ובמקביל, הכאב הגדול על ההודעה שיוסי שרעבי, אביה של חברתו של אופיר, יובל, מקיבוץ בארי אינו עוד בין החיים, וגופתו זרוקה אי שם בעזה כבר 133 ימים, ואחיו אלי שרעבי מבארי, מי יודע מה איתו? לאחר שקברנו את אשתו ושתי בנותיו בסוף אוקטובר.

בעקבות הסיפורים אותם אנו שומעים מאופיר ממה שעבר עליו, ולטענתו, היה לו מזל, מפחיד לחשוב על מה שעובר על החטופים, שעדיין שם כבר 234 ימים, ועדיין חיים. כמה עדיין חיים? אף אחד לא יודע. אגב, אופיר התבקש לכתוב צוואה כשהיה שם, כי אמרו לו שאת ההורים שלו ואת המשפחה שלו כבר לא יראה.

ואצלנו, במדינה האהובה שלנו, ראש הממשלה לא אשם בשום דבר. נקי כפיים ורב חסד לא מאפשר לצוות שהוא מינה לנהל משא ומתן להשיב את 125 החטופים שיביאו לתוצאות, למה? מה עומד מאחורי רעיון הסירוב. לקדוש ברוך הוא הפתרונים.

אם יורשה לי בסיום דבריי לקרוא מכאן לחברי הכנסת מהקואליציה לנסות ולהבין את המצב האמיתי הקשה בכל תחומי החיים במדינה אותו מוליכה הממשלה כבר כמעט 8 חודשים, ולעשות משהו כדי שהחטופים ישובו הביתה. ואם אתם לא יודעים איך, תנו לאחרים לנסות. יותר גרוע כבר לא יכול להיות. די, אין זמן. חייבים להחזיר את כולם, עכשיו. ושלא נצטרך להיפגש יותר בשבוע הבא. תודה רבה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

 << דובר >> מירב סבירסקי: << דובר >>   

שלום, אני אחות של איתי, ולפני זה אני הבת של הוריי רפי ואורית סבירסקי שנרצחו בבתים שלהם בבארי ב-7.10. אני אחות של איתי סבירסקי, שנחטף מהבית של אימא שלי, נחטף חי ונרצח אחרי 99 ימים בשבי החמאס. נרצח אחרי שיומיים קודם קרס עליו בניין. נורה על ידי השובים שלו כתוצאה ישירה מהלחץ הצבאי שהתרחש מסביב. 

אני פה היום שוב היום – ומדברת רגע לחברי הקואליציה - כדי להזכיר לכם – שאתם אחראיים. אתם בשלטון, אתם נבחרתם, אתם אחראיים. ב-7.10 אתם הייתם בשלטון ואתם האחראיים. כשההורים שלי נרצחו, אתם הייתם האחראיים. כשאח שלי נחטף אתם הייתם האחראיים. סליחה, לפני זה. כשסבתא שלי בת ה-97 - נכנסו אליה מחבלים הביתה, ורצחו את המטפלת שלה, ותודה לאל היא ניצלה, אתם האחראיים. בכל יום בו לא הצילו את איתי, בכל יום בו לא הייתה עסקה, בכל יום בו סיכנו אותו בעוד פעולות צבאיות, בעוד הפצצות – אתם אחראיים. ביום בו רצחו אותו - אתם אחראיים. כל יום שעובר ולא מתרחשת עסקה, כל יום שעובר ולא מצילים חיים, גם לזה אתם אחראיים. נכון, גם על העסקה שהייתה אתם אחראיים ואנחנו יודעים על כך מעוד שניצלו, הרבה אנשים, אבל אפשר היה להציל הרבה יותר אם לא היו חוזרים להילחם.

ואגיד משהו בכל זאת שוב על ניהול הסיכונים, כשמדברים אתנו כי אומרים לנו שוב ושוב מה זה לחץ צבאי. בלחץ צבאי יש ניהול סיכונים אבל אין באמת ניהול סיכונים. ניהול סיכונים שווה הפקרת החטופים. אין אפשרות באמת לנהל סיכונים. תמיד יש סיכונים. השאלה עכשיו מי נופל בגורל. 

יש אפשרות להגיע לעסקה. אתם אחראיים, ויש לכם אפשרות לקבל את ההחלטות הנכונות והיום אנחנו כבר מבינים שהדרך היחידה להגיע לעסקה ולהחזיר את כולם, היא כן להפסיק את המלחמה. נכון, מחיר כבד אבל כל הגופים המקצועיים וראשי מערכת הביטחון אומרים שתהיה דרך אחר כך לטפל בחמאס ותהיה דרך אחר כך להחזיר את הביטחון. לא תהיה דרך להציל את חיי החטופים שימותו אם לא יוציאו אותם משם. לא תהיה דרך להציל אותם שלא מאשר עסקה עכשיו. זה עליכם, זה בידכם. 

ואסיים במשהו עוד יותר אישי מאתמול. אני מניחה שרבים מכם ראיתם את התחקיר שהיה אתמול ב-13 חלק ב' על השרה מירי רגב והתנהלות הפמליה שלה. בשמי כבת בארי, בשם הסבים שלי שהקימו את הקיבוץ, וסבתא של ניצולה – סבי נפטר לפני כמה שנים. בשם הוריי חברי הקיבוץ, חברי בארי שנרצחו בבארי, בשם האחים שלי, בשם בן זוגי ומשפחתו שכולם מבארי, ניצלו והם עקורים כולם מבתיהם. ובשם כל הקהילה שלי אני רוצה לומר - בושה. בושה שככה מתנהלת שרה בישראל, שכך הפמליה שלה מתנהלת. בושה שאתם מאפשרים זאת. בושה שאתם לא מגנים זאת ולא מוקיעים זאת. על הדבר הזה אין מחילה ואין סליחה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברשותכם, אמשיך. השר, בבקשה.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

לפני שבועיים בישיבת ממשלה ביקשתי שיראו יותר סרטוני זוועה כפי שראינו, כי כשאני מסתובב בעולם, לא כולם מבינים מי הרע פה ומי הטוב פה. מאיפה בא הרשע. כשמראים ברחבי העולם תמונות של לצערנו הרב ילדים ערבים שנהרגים בעזה בשוגג מבחינתנו, העולם צריך לראות מה שאנו ראינו פה. גם אנחנו צריכים לראות.

אדוני היושב-ראש, אני חושב מאוד חשוב לשמוע. קשה לשמוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא נכנס לדיונים שקשורים לעניין הזה. 

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

גם אני לא, אבל אני בכל זאת שר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי גם ח"כים יכולים לומר.

 << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >>   

אומר מדוע. כל השרים מצביעים בעד עסקה, והעסקה האחרונה שהייתה אחרי 7 שעות דיונים, ליבי היה שלם לעשות עסקה כמו רוב מוחלט של הממשלה. מאד בירכתי גם שבני וגדי הצטרפו לקבינט המלחמה למרות שאני לא שם כי היום קבינט המלחמה שעד עכשיו קיבל את הדברים בקונצנזוס בהסכמה רחבה, אין לנו חלופה אלא לראות שזה מייצג 80% אני מעריך של עם ישראל. אני כולי תקווה ומשוכנע שאם וכאשר תגיע עסקה מקבינט המלחמה לממשלה בסבירות מאוד גבוהה היא תאושר. לכן הדילמות שנמצאות שם בקבינט המלחמה – אנו חייבים לקבל עם ישראל ביחד את המתווה שנוצר ולקוות, ואני מאמין שמתכללים נכונה את צעדיהם ברמה כזו או אחרת. מעבר לזה לא רוצה לומר דברים נוספים במיוחד שיש לנו סדר-היום. מאוד נגע לליבי, וג'וחא, נדבר מייד אחרי. מתנצל שלא יצא לנו. קשה. קשה.

במעבר חד, כמה שזה אפשרי, מודה לך אדוני היושב-ראש יושב-ראש הוועדה ולכל חברי הכנסת בוועדת הכלכלה. בשורה התחתונה, עד כה קידמנו מספר רפורמות מאוד משמעותיות כחלק ממה שטוב לאירופה טוב לישראל. ידענו להקשיב וידענו לקבל החלטות קואליציה ואופוזיציה ביחד. כמדומני הכול נעשה בסופו של דבר בהסכמה מקיר לקיר. אנחנו מגיעים עכשיו למאני טיים, והמאני טיים של החקיקה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אתם קצת מכירים אותי. אני איש של אסטרטגיה. לא פלסטרים. מהיום הראשון בתפקיד כשר הכלכלה והתעשייה הבנתי שרק רפורמה עמוקה שמשנה סדרי עולם תוכל להתמודד עם האתגר שקוראים לו מונופולים וקרטלים במדינת ישראל. יש לנו היום הזדמנות היסטורית, להניח תשתית, שתחסל את התופעה. הזדמנות לתקן את השוק הישראלי אחרי עשרות שנים של חוסר תחרות וכשל מתמשך שגורמי למחירים רק לעלות בהשוואה לאירופה. ברור לכולנו, אין פה אחד שלא מסכים, שפתיחת השוק לייבוא הוא הדבר הנכון לעשות.

יש לי סוד ידוע לספר לכם. מהיום שהכרזתי שאנו צריכים להניע את הרפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל התחילו הלחצים והאיומים. המונופולים שלחו אליי שליחים, איימו עליי באמצעות פעילים ופוליטיים. איימו עליי בכל דרך אפשרית. אותם שליחים שלחתי הביתה. לא הייתי מוכן לשמוע ואמרתי להם שאיני חייב להם שום דבר, ושאיני חושש מאף אחד. והמונופולים שהתרגלו לשלוט בשוק  בדיוק ככה - בהפחדות, בקמפיינים, עשרות שנים מפחידים את נבחרי הציבור, גם אתכם – משוכנע בכך  ברמה כזו או אחרת - עשרות שנים של לחצים,  ואני מקבל לחצים מכל הכיוונים ומשוכנע שגם אתם.

חבריי חברי הכנסת מכל המפלגות, אין לנו מה לפחד. המחויבות שלנו חייבת להיות לציבור, ולא לחשוש מהלוביסטים שאני מניח שחלקם כאן, של המונופולים, של הקרטלים. אנו חייבים להניע את השלב הכי חשוב ברפורמה שהוא עכשיו, ובמהלך השנה וחצי האחרונות עם עיכוב קצת של המלחמה בנינו את זה – תכף יעשו לכם את המצגת, והיום אנו מגיעים לחלק הכי חשוב.

אני רוצה גם להתייחס לעיתונות. זה פשוט מדהים. המונופולים מפרנסים את העיתונאים. בסופו של דבר אנו רואים איזה לחץ מגיע מעיתונאים. בשביל מי הם עובדים – בשביל הציבור או בשביל המונופולים? פתאום אתם רואים לחץ ענק, לנסות להשחיר את שמי, להדביק לי דברים שלא נכונים, וכשאני רואה את המתקפות שלוחות הרסן, איני מתרגש כי יודע בעבור מי אני עובד ובעבור מי החברים האלה עובדים. ומבקש גם מכם – אל תתייחסו לכל הדברים שנאמרים בעיתונות, שאתם יודעים שאין להם אחיזה במציאות. הם רוצים להמשיך להרוויח ויבואו עם טענות מפה עד הודעה חדשה.

מכובדיי, כשליח ציבור, צריך להתמקד בדברים החשובים והרפורמה שמונחת פה היום, ואני יודע שנעבוד ביחד, ואדוני היושב-ראש, כפי שעבדנו בעבר, אני משוכנע שהחקיקה שבעז"ה נסיים אותה מהר עוד במושב הזה כמובן אין לי ספק שתעשה את הדבר הנכון.

אני רוצה לשתף אתכם בעוד דבר מאוד חשוב. שבוע שעבר בג"ץ קיבל החלטה, שמה שביקשנו לפני כשנה שזה מידע מהמונופולים הגדולים, טענו בתוקף שזו לא רק זכותנו של המשרד אלא חובת המשרד להסתכל על הנתונים של החברות של המונופולים הגדולים ולראות, היכן יש עושק של הציבור. אינ מעדכן ששבוע שעבר התקבלה החלטת בג"ץ, העתירה נפלה והמונופולים מחויבים להעביר לנו מידע מיידית תוך שבוע. שלחנו להם שבוע שעבר דרישה לקבל את כל המידע עד יום חמישי הקרוב. אני אומר להם דבר אחד - אם וכאשר נראה שהמונופולים עושקים את הציבור, לא אחשוש לעצור אותם.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

הם עושקים כבר.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

נקבל את הנתונים. יכלו להתחבא.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תפרסמו את הדוחות לציבור. אני מדבר על חברות פרטיות. זה מה שאני הצעתי. אמרתי את זה.

 << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

בסדר גמור. זה עלה לבג"ץ, זה התעכב שנה בבג"ץ.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא חייבים לחכות לבג"ץ, אדוני השר. אפשר להעביר הצעת חוק. לא עשיתם את זה.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

גם זה היה נעצר, לאור הבג"ץ, אבל לא משנה. החדשות הטובות, ואני מקווה שאתם מסכימים איתי – שאפשר לקבל את הנתונים האלה, לנתח אותם, ואני כבר אומר לכם שמי שנגלה שעוסק את הציבור נטיל עליו פיקוח. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

מתי הדיון על שרת התחבורה? מתי? שאלו אותי אם אני בעד. ברור. לפני שתהיה בכלא או אחרי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

די. מספיק.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

מכובדיי, אני רוצה לעבור אתכם בקצרה על העקרונות של החקיקה הנוכחית, והסיבות ליוקר מוצרי הצריכה בישראל זה שהיו יבואנים בלעדיים. התהליך מאוד מסובך להכניס סחורה לישראל והרגולציה הישראלית כה קשוחה שלא הכניסה מאות אלפי מוצרים שדרשו כולם תיקונים כאלה ואחרים שעלו הרבה כסף. כתוצאה מהחסמים האלה נוצרו מונופולים שמעלים את המחירים רק כי הם יכולים. 

הפתרון נעשה במספר שלבים. אני מזכיר גם לכם כשותפים, שאיסור מניעת ייבוא מקביל עבר ביוני שנה שעברה עם קנס של עד 100 מיליון שקלים למי שינסה לחסום מתחרים. הוצאתי צו איסור גיאו בלוק שהוא משלים, שמונע מיצרנים בין לאומיים לחסום ייבוא מקביל. שני התהליכים האלה יצאו לדרך. כך חיממנו את הקנה.

הדבר הנוסף שהתחלנו אותו לפני המלחמה וסיימנו אותו קצת אחרי המלחמה שייכנס לתוקף ב-1.7 – לא עוצרים בנמל. האחריות על הכנסת סחורה לישראל עובר מהרגולטור ליבואן וליצרן. אנו מסתפקים בהצהרות יבואנים ועוברים לבדיקות חכמות. האמינו לי, יש שיטות לעשות בדיקות מדגמיות חכמות, לעלות על מי שמפר את החוק וכמובן הגדלנו את הקנסות בהתאם.

עכשיו אנו מובילים חקיקה רוחבית של המשרד. אנו בקשר עם כלל משרדי הממשלה. את כל נושא התקינה כאן היום אצלך דוד מבינים לקריאה שנייה ושלישית כאן בוועדה, גם את משרד האנרגיה, שהוא בחפיפה ובהלימה אתנו, זה קורה פה בוועדה. כל נושא המזון בהכנה לקריאה ושלישית בוועדת הבריאות – יש שם אתגרים, וכנ"ל התמרוקים. אנו שואפים לסיים את החקיקה עד סוף המושב. תקווה שנעמוד ביעד הזה. זה יעד שאפתני אך אם לא נקבע אחד כזה – לא יקרה לעולם.

העקרונות המרכזיים ברפורמה הנוכחית. אעבור אחד-אחד. התקינה, עד היום התקינה הייחודית הישראלית מאוד מגבילה, לא יותר מתירנית במירכאות כפולות ממה שיש באירופה, ואנו מאפשרים מסלול חלופי שיאפשר ייבוא לפי הרגולציה האירופית. זה מייצר תקופת מעבר שיכולה להימשך זמן, אבל לאפשר למי שמשתמש בכלים הקיימים להמשיך, ומי שרוצה להביא לפי הכלים האירופיים, להניע מהלך מקביל. זה פותח חלופת ומצוין. גם בחוק הזה האחריות עוברת מהרגולטור ליבואן-יצרן. לא צריך להחזיק תעודות בדיקה, לא צריך דרישה למסמכים, לקשר עם היצרן. הדברים האלה הסתכלנו מה קורה באירופה, ומעתיקים את אותו פורמט.

מבחינת פישוט תהליך חקיקה, עד היום אנו כל פעם מאמצים תקן, מתרגמים לעברית אחד לאחד. אין סיכוי - שיטת העבודה חייבת להיות אחרת לחלוטין. אנו מאמצים דירקטיבות אירופיות, ומקבלים את שיטת ניהול הסיכונים האירופי, הוא אחר. אני יודע שתשמעו כל הזמן במעלה הדרך – אני פוחד מזה, פוחד מזה. התשובה לכולם היא - אומנם יש רק 400 מיליון אירופים אבל בתקינה האירופית מיליארדי אנשים משתמשים. גם הם רוצים לנהל את הסיכונים לבריאות שלהם, לילדים שלהם. אנו מעתיקים סטנדרט בין לאומי. זה פשט נורא ובכל פעם שיש לכם חשש תיזכרו – למה לאירופה זה טוב ולנו זה אולי לא טוב? אנו הולכים ככל שניתן לפשט את החקיקה, כולל הנוסח המחייב - יהיה נוסח באנגלית – בתרגום לעברית – כפי שמשתנה באירופה. רק כך נוכל ליישר קו עם המקובל באירופה.

אני מזכיר שאיננו צריכים את מכון התקנים. היום זה נהיה וולונטרי. כל מי שרוצה להיעזר במכון התקנים נעזר בו. יש למען האמת יותר עבודה עכשיו למכון התקנים אבל לא בחובה אלא אני משוכנע שהרבה מאוד יצרנים ויבואנים ירצו גם להשתמש ביכולות שלהם כמובן בשוק פתוח. ישבתי עם מכון התקנים, הם מבינים את האתגר ואני מניח שזה יעשה להם רק טוב. מכון התקנים יקר לליבנו ואנו רוצים לוודא שגם הוא ייתן שירותים כמו שצריך.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

מה עם משרד הבריאות שתוקע הרבה דברים?

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

שנייה. רגע.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי דז'ה וו. ב-22' אורנה ברביבאי פה בוועדה הזאת שהייתה שרה, העבירו את כל הנושא של רפורמת הייבוא, חלק מזה גם נושא התמרוקים. מרגיש שחוזרים על אותו נושא.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

קודם כל תודה רבה על מה שעשתה. עשתה דברים חשובים ואנו לוקחים את זה עוד שני שלבים קדימה. תסתכל על החקיקה. זו חקיקה חדשה. אני מכיר ומודה גם לחברים באופוזיציה שתורמים לעניין. זה לא עניין פוליטי מבחינתי. זה עניין מקצועי.

 << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כלומר זה המשך של מה שהיה, ממשיכים שלבים קדימה.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

היא המשיכה את מה שהיה לפניה. שרשרת של צמיחה.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

מתי היה לפניה? באנו לפרגן לך. זה התחיל בממשלה הקודמת וכל הכבוד שאתה ממשיך ועושה את זה. אם היה נשמח לדעת. אני יכול לספר על אנשים מוועד העובדים שבאו להגיד. כל הכבוד שאתה נלחם בם.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אני יודע לפרגן, ושים לב שהחקיקה פה מאוד- - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בהקמת הממשלה הקודמת ישבת פה בוועדה המסדרת. רק אמרתי שתי מילים – הוצאת אותי.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מתנצל. בחיים לא אתווכח איתך ולא אריב איתך חשוב לי האהבה שלך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתן לכולם לדבר.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

באמת סליחה. ועדת הבריאות עושה הרבה מאוד מרפורמה.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>

ועדת הבריאות מתקדמת מאוד יפה עם הרפורמה. יש שם התקדמות מאוד משמעותית. גם משרד הבריאות, גם השר וגם המנכ"ל, היתה לו סדרת מפגשים משותפים. אנחנו רואים היום הרבה יותר עין בעין מאשר בעבר.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אגב הוא לא דיבר על חקלאות. דיבר על הנושאים השניים.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

גם מזון, גם דברים כאלה.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

נכון, זה בהכנה לשנייה ושלישית בוועדה אחרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק הזה בכמה ועדות. מתחלק לחלקים. ברגע שיחוקקו את כל החוקים, אז זה יושלם. זה לא רק פה אלא גם בוועדות האחרות.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

לא הצליחו לענות לי במשרד הבריאות איך מאכלים שאוכלים בצרפת, אבל אם לא יבדקו את זה בארץ] ,זה מסוכן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

גם את קרפור הביאו לארץ בממשלה הקודמת. גם את זה יש לומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נעשה קרדיטים לפי ממשלות. מי שעושה טוב, מפרגנים לו. לא אכפת לנו מאיזה מפלגה הוא.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

למירי רגב לא יהיה פה אף פרגון, אני מקווה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם לא תפרגנו.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

מה שמירי רגב עשתה לפריפריה, מה ששרת התחבורה עשתה לפריפריה אין שר אחד שידע לעשות. בואו נראה את הגליל.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אשכול – לא שווה. עמק הירדן – כלום. קריית שמונה מקבלים אותו יחס כמו תל אביב.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

מה שהשרה מירי רגב עשתה לפריפריה אף שר לא עשה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אתה נורמלי? מירי רגב היא הייתה השרה הכי גרועה למשרד הספורט. לקחה מיליארד שקל מהילדים שלנו והעבירה לאוצר. אל תספר לי. אני יודע מה זה. אני יודע מה זה מירי רגב. לקחה מיליארד שקל. מה אתה מספר לי מי זאת מירי רגב?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אח שלי, ממה שאני מכיר- -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה אתה מגן עליה? היא צריכה לשבת בכלא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי. אתה מכשיר את המעילה שלה באמון הציבור? מה זה הדבר הזה?

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

לא אוותר לה על זה בחיים.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נמצאים בחוק התקנים. מי שידבר על מירי רגב, זה יהיה תקדים - נוציא את כל הח"כים שמדברים עליה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה, זה שם אסור פה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הנושא לדיון זה חוק התקנים ולא מירי רגב.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

לדעתי יש ציטוטים לא טובים שלה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שלא ייווצר תקדים שאסור להזכיר אותה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מותר להזכיר אבל זה לא הדיון. הפכתם את זה לדיון. נתקדם. השר, עוד משהו לומר?

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>

לא, אני פה. אם יש שאלות, הערות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

מה הצפי להחלת החוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק לא יחול מייד. אנחנו נעביר עד סוף המושב.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

מתלבטים בין שלושה חודשים לחצי שנה, תלוי בצוות המקצועי כמה זמן צריך להתארגן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הממשלה לא ביקשה שלושה חודשים. תמיד מערכת ממוחשבת כזו או אחרת שלוקחת שנתיים.

אתה לא חייב לענות לי עכשיו – קודם כל, בחוק ההסדרים של שנת 21' עברה רפורמה מקיפה מאוד בתחום הייבוא. האם בדקתם את ההשפעה ומה היא הייתה? הרי כל הזמן מביאה רפורמות, וחשוב לי לדעת מה התוצאות שלהן. הייתה מקיפה.

שנית – אל תענו עכשיו, רק תרשמו – יש שתי חברות שמייבאות הרבה, והפכו להיות מונופולים ומשפיעים על המחיר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

שאלת מזמן איך לנו הנתונים האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה שמביאים ייבוא, וחברות מסוימות משתלטות על הייבוא, התוצאה שזה לא מחריד את המחיר אלא רק מעלה אותו. כמו ססוביץ. אני כן רוצה תשבות. בסדר שיש ייבוא אך מי מייבא ומה השפעתו על המחירים?

בנוסף, האם עשיתם עבודה כלכלית, מה השפעת החוק על המחירים? כמה יוזיל – אלה שמייבאים הבנתי. מה ההשפעה על המחיר ואיך אתם גורמים לזה שזה יזלוג לצרכן לגבי ירידת המחירים? עכשיו הח"כים. נתחיל מבועז.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. רק משהו קטן כי הזכרת לי ואני אוהב אותך – שרת התחבורה מנסה למנוע רכבת לראשון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נסיים את זה. אתם הגשתם בקשה ביום שישי. היום יום שני. נשב היום ונקבע מועד.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל ביום חמישי סוגרים את אילון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נקבע מועד. לא נלך נגד התקנון. היה פרסום בוואלה, ב-YNET. עשית את שלך.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כואב לי על הרכבת לראשון כי אתה בן למשפחת מייסדי ראשון. אדוני השר, מברך על הרפורמה וההמשך, בלי ציניות. שלא נחשוב שאנו מרכז העולם ושאנו יודעים טוב מעולם, ומה שטוב לאירופה צריך להיות טוב לישראל חוץ מאלמנטים שלא קשורים לכלכלה, שנסכים עליהם. יש מגון רחב של נושאים שמונעים ייבוא או מה שיהיה טוב לאירופה יהיה טוב לישראל. דיברת על מכון התקנים כדוגמה אז לא צריך להציגו אבל יש המון - יש משרד הבריאות ומשרדים שונים ומשרדי ממשלה. אנו רואים היום – שאיזה יבואן מעלה 30% במחירים. יש הרבה חסמים, בין השאר חסמים שעולים כסף כמו מכסים וכו'. נשמח לדעת בקצרה, איך הפתרון הוא הוליסטי? כמו תקציר של חסמים ואיך פותרים אותו.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אני מברך את השר ברקת על מה שעושה. אני מאוד מאמין בייצור מקומי ובתעשייה מקומית אך לא נדבר על זה עכשיו. עדכנו אותי שיש בעיה בחוק – מה שטוב לאירופה טוב לישראל, התקינה של אירפה גם טובה לישראל – מקובל עלינו, מברך את השר על פועלו, אבל הבנתי שיש שם בעיה בחוק שהיום יכולים להגיע – תקנו אותי אם איני מבין, אנשי המקצוע – שאנו יכולים להביא מוצר מסין שלא עבר תקינה אירופאית ויכול להיכנס לארץ, שנכלל בחוק. יכול להיות דבר כזה? איך יכול להיות? בלי לעבור תקינה אירופית.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

לא. אם הוא עומד בדרישות הרגולציה האירופית.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

עבר בדיקה של תקינה אירופאית, יש לו - מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קיבלת תשובה שכן. כשנגיע לחוק בסעיפים הרלוונטיים נתייחס.

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

רק מה שתואם את הרגולציות האירופאיות יכול להיכנס לפי החוק. לא משנה היכן מיוצר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

גם לא הכול באמת מיוצר באירופה. בא מסין, עובר תקינה ונכנס לישראל.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אבל מה, הוא לא יעבור שום מכון תקינה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ההתייחסות כרגע היא כללית. אתם נכנסים לסעיפי החוק. כשנקרא אותו – תתייחסו.

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, רק עוד שאלה מקצועית – היינו בסיור ועדת הכלכלה, גם אדוני היה עם שלום דנינו, בין השאר בחברת מוסנרג'י שעושה כבלים לחשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה בדיון הבא של מוצרי חשמל. זה מספר חוקים שמשתלבים ביחד לחוק. בבקשה.

 << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה נוגע גם לשאלה כללית יותר - יש הבדל בין בקבוק סודה לבין כבלים ששמים מתחת לאדמה או בונים איתם בניינים, ואם חלילה יש איתם הבעיה, סיפור גדול לתקן אותם, מעבר לסכנות. האם יש בדיקה של תוחלת הנזק ובדיקות סטטיסטיות כאלה ואחרות לפני עושים כל מיני הקלות? האם נעשתה מחשבה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תרשום את זה, השר. תענה בסוף. לא נעשה פינג פונג.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני מברך אותך כמובן על הרפורמה הזו, חושב שזו אחת הרפורמות החשובות ביותר שמדברים עליהן במושב הקודם ובמושב הזה. זה בהחלט בשורה. רק אלוקים בפרטים הקטנים, וגם 15, 20 שנה מדברים על רפורמות שונות, ובסוף רפורמה גדולה עם כותרת גדולה בשני סעיפים אפשר לרוקן אותה מתוכן ואין לה שום משמעות. לכן אני מחזק אותך ואומר לך אדוני השר, שאנחנו במאני טיים כעת, וברגע האחרון, ושם יש לשים לב שלא מרוקנים את כל הרפורמה כי כמו שדיברת על הלוביסטים ועל עיתונים, בלי סוף אנשים אפשר למנות שלא מעוניינים ברפורמה ולא מעוניינים שהמחירים יירדו. בסוף הם מקצוענים ומציע שלא תזלזל בהם. אני יכול להראות לך איך בשתי אותיות אפשר את כל הרפורמה הזו לזרוק לפח. יש לשים לזה לב.

לכן גם יש לשים לב לכמה ענינים – אחת, שהאימוץ של הדירקטיבות אוטומטי – שכל דירקטיבה שיוצאת באירופה אנו מאמצים. אם רוצים יוצאי דופן – בסדר, המשרד יכול – כלומר ברירת המחדל תהיה שמאמצים את הדירקטיבה. שתיים, אם יש בדיקה אירופאית של מעבדה באירופה או הוכחת שיווק, לא ייתכן שיהיה עיצום כספי על היבואן. אחרת בעיניי הרפורמה מתייתרת.

שלוש, לא ראיתי בתזכיר – הוא לא הוצג לנו, לא ראיתי אות באתר אבל בתזכיר הקודם היו כחצי מהתקנים. לא יודע איפה שאר התקנים. אני חוזר לבסיס – צריך להיות מצב שחוץ מיוצאים מן הכלל ממש, מקרים בודדים, יבואן רוצה להביא מה שיש לו – מביא, ואם נראה – אני לא חושב שיש אםילו בדברים המסוכנים, גם מוצרי ילדים. בדנמרק ובפולין לא הורגים ילדים עם מוצרים, ומה שתקין שם תקין גם פה. אם נראה אחרי שנה שיש לתקן כמה דברים, אני בטוח שהשר יתקן. בקיצור, גם אנו חברי הכנסת במאני טים פה. אסור שהרפורמה הזו תתייתר. נכון שזה לא קשור פה לוועדה אבל זה גם משרד הבריאות. כי הייתה רפורמת הקורנפלקס וכבר 20 שנה רפורמות אבל בסוף תמיד מגיע צ'ופצ'יק שמבטל את הרפורמה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

ובסוף המחירים עולים.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לכן צריך להיות עם היד על הדופק בעניין הזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הרבה שנים מדברים על הרפורמה הזאת, אני זוכר שעוד ב-2013 דיברו על רפורמת הקורנפלקס וכל פעם זה נתקע, בעיקר במשרד הבריאות עד שבממשלה הקדמת העברנו את הרפורמה המקיפה וטוב שאתם ממשיכים את זה. אני בעד, חושב שזו הדרך חושב ושמה שטוב לאירופה טוב לישראל – זה עיקרון חשוב. יש להיצמד לעיקרון החשוב הזה.

כיצד נןודא שאותו יבואן עומד ברגולציה האירופית, באמצעות מה? והאם אתם מעריכים שיצטרכו להגביר את האכיפה גם מבחינת מספר הפקחים וגם מבחינה נורמטיבית? ואיך אתם מתכוננים לזה? 

לגבי מה שאמרת אדוני השר, איני מרגיש שהמונופולים מפחדים מכם. אנחנו רואים את השתוללות המחירים, בטח אחרי פרוץ המלחמה פעם אחר פעם ולא משנה שום דבר, לא המדבקות ולא מסיבות העיתונאים שלך. הם לא פוחדים. אני לא חושב שפסיקת בג"ץ בהקשר לדוחות הכספיים של המונופולים מספיקה. אני עדיין מתעקש, אנו חייבים לחייב את המונופולים בעיקר בתחום המזון שהם חברות פרטיות ויש לא מעט כאלה - לפרסם את הדוחות לציבור בחקיקה. הגשתי הצעת חוק לפני שנה. בלמתם אותה. מציע לכם להעביר אותה ביחד אתכם, קחו את הקרדיט – לא צריך את הקרדיט. 

צעד נוסף שאפשר לעשות – להגביל את המקום של המונופולים על המדפים. גם על זה יש לי הצעת חוק, אתם מכירם אותה. בואו נעשה את זה יחד, זה  גם תרום למאבק ביוקר המחיה.

אתה האשמת פה את התקשורת. אני לא חושב שהתקשורת היא הבעיה. אתם הבעיה. לא התקשורת הבטיחה להקפיא את הארנונה, והארנונה עלתה השנה ב-3% ובשנה הבאה עולה ב-5%. לא התקשורת הבטיחה להוריד את מחירי הדלק והם עלו ב-22% מאז כינון הממשלה הזו. אתם אחראיים. אתם הבעיה. כמה פעמים התכנס קבינט הכלכלי חברתי מאז פרוץ המלחמה. אולי פעם אחת. אתם לא נוכחים מספיק, לא עושים מספיק. אתם הבעיה. אתם נכשלתם. עד היום אין ספק שנכשלתם במאבק ביוקר המחיה. הכישלון הזה עליכם, לא על התקשורת ולא על אף אחד אחר. תודה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

ראשית, הסיסמה מצוינת – טוב לאירופה, טוב לנו. עזבו רגע את העניינים הפוליטיים המשפטיים. לא כל מה שטוב באירופה טוב לנו וזה בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תלוי מי באירופה.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

כן, תלוי באיזה הקשר], אבל גם בהקשרים הכלכליים נטו הרי ברור שיש לפעמים הקשרים של אקלים, הקשרי גיאוגרפיה, סוג אדמה, גיאו פוליטיקה, אפילו נושאי תרבות, אבל אני מקבל את העיקרון שיודעים לחשוב ויש שם מדענים לא פחות טובים. זה בסדר גמור. 

אני רוצה לקחת את נושא סינרג'י שדיברו אתנו לפני כדוגמה – אני מכיר את סינרג'י כראש המועצה, עבדנו יחד עם שדרות, כ-140 עובדים ומייצרים כבלים כדוגמה. 80% מהכבלים מתח נמוך בכלל מיובאים, והבעיה, לפחות כך זה מוצג לנו – שמכון התקנים שבדק אותם עד היום מצא ש-30% - זה המידע שנמסר לי – הם תקולים, מסוכנים. ואז שתי שאלות: אחת, האם הדבר החשוב הטוב, העקרוני שאתם מקדמים לא יפגע בנושאי בטיחות? כלומר האם יש אפשרות, הבדיקה החכמה היא יעילה? ושנית, לוודא שנושא שהוא במקרה בתחולת העבודה שלכם לא פוגע באופן מידתי, אם פוגע, בכלכלה המקומית, בתעשייה המקומית, בעסקים המקומיים, ואיני מתכוון  ליבואנים. אלה הנושאים מעבר לדגש שיש לשים על העוטף אבל זה בנסיבה אחרת. תודה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

אמשיך את המשפט של שוסטר, שאני חושבת שהחקלאות - דרוש מבט כולל כדי להבין שאנו לא פוגעים פה בחקלאות המקומית, ומבינים כמדינה מה הצרכים שלנו בחקלאות, זו הערה שהייתי חייבת לומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש פה יכולת אכיפה של ההסדרים מול החקלאים.

 << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לא ברור לי כי ריסקו ענפים שלמים – ריסקו את השום, הרבה ענפים בגלל הייבוא, וגם שום לא טעים מסין, לא נעים לי לומר. אני לא סומכת על אף משרד שכרגע יש לו ראיה רחבה מספיק, כדי להבין את צורכי המדינה, את טובת האזרחים, ולעשות את הצעדים הנדרשים, וזה תפקידנו כחברי כנסת לפקח על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה פה? ביררתי, זה לא מוצרי החקלאות הרגילים. זה יותר דברים מעובדים. החוק הזה חל על החקלאות?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

החוק הזה ספציפי לא שייך למזון בכלל.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>   

בוועדת בריאות אנו דנים- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מזון מעובד. זה תעשייה. זה שונה. גם זה מצריך הגנות מסוימות אבל זה לא פה.

 << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש לזה השפעה. כיוון שיוקר המחיה באמת חצה את כל הגבולות האפשריים עוד לפני המלחמה ובטח בזמן המלחמה ויש פה פשוט חזירות של יצרנים ויבואנים שמנצלים מצב שאזרחים לא יכולים לצאת לרחובות ולא יכולים לעשות מהפכה ומעלים מחירים על ימין ועל שמאל, אבל לו אני שרת הכלכלה - נערה יכולה לחלום, זה מבורך ויפה ואני מסכימה בעניין הדירקטיבות, אבל שורת חקיקות מתמחור דינמי ועד הצעת החוק שוולדימיר דיבר ועד הצעות חוק כוללות – אנו במצב חירום. אנשים לא יכולים לסיים את החודש. אני חושבת שהרפורמה הזו לבדה לא תצליח להוריד את רמת המחירים ויש לאמץ משהו הרבה יותר גדול כדי להילחם בזה כראוי. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ח"כים, הוספתי עוד רבע שעה. תשאירו זמן לאנשים אחרים שהגיעו. בישיבה הבאה ח"כים יכולים לדבר גם כן, אז שחלקם יוותרו הפעם. בבקשה.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ולשר ולמנכ"ל על כל הנושא החשוב הזה וגם מי שעסק בנושא הזה בעבר. מברך על הרפורמה. היא תביא בשורה בנושא הכה כאוב הזה לאזרחי ישראל של יוקר המחיה. יוקר המחיה נובע ממונופולים, מהיעדר תחרות ומחסמי כניסה. בסוף אלה הדברים שמעלים מחירים כמו שברור בחוק הכבידה שדבר נופל מלמעלה למטה, אלה חוקי הפיזיקה שמקיימים את הכלכלה ולכן הרפורמה הזאת חשובה. עם זאת, כפי שציין חברי חבר הכנסת פסל, אני חושב שבסוף נימדד בפרטים הקטנים. לא אחזור על דברים שנאמרו, אך חשוב לוודא שכמה שיותר דירקטיבות נכנסות. להגדיר מוצרים ולא רק תקנים. שולחן ולא רק הרגל של השולחן והבורג שמחבר, כי זה יאפשר הרבה יותר מוצרים שייכנסו לפה, ויקל על התחרות ועל ההיצע בשוק. 

אימוץ של דירקטיבות אירופאיות חדשות כברירת מחדל. קודם כל מקבלים – אחר כך בודקים את ההתאמה. מה שטוב לאירופה טוב לישראל, זה העיקרון. הכרה במעבדות אירופאיות. אנו מדברים על מדינות מתקדמות, כמה שיותר להכיר במעבדות אירופאיות, ובנושא האכיפה אנו לא רוצים לייצר תמריץ שלילי. אם יש יבואן, שמחזיק הוכחה שהמוצר משווק באירופה או לחילופין מסמכים שמעדיפים על עמידה בדרישות אירופאיות, אנו צריכים שבחוק ייקבע שלא יהיו עליו סנקציות. אנו מדברים על אנשים שלא עשו משהו בזדון, לא פגעו בכוונה תחילה. אנשים מחזיקים בכל ההוכחות הרלוונטיות האלה, צריכה שתהיה להם לפחות ההגנה. אנו לא רוצים להרתיע מהכנסת מוצרים לשוק. אנו רוצים לאפשר להכניס מוצרים לשוק.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

שני דברים, ברשותכם. אחת, אדוני השר, מברך על החוק החשוב הזה, רק כפי שציינתי, הוא התחיל שנתיים וחצי לפני, נעשתה פה עבודה. חלק מהרפורמה כבר עברה, ואנו ממשיכים אותה וזה חשוב, וכמובן שחברי הכנסת בעד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה התחילה לפני? איזה חוקים העבירה? כל הכבוד אם עשתה אבל להציג כאילו דבר שהיה לפני שנתיים וחצי – לא.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היועץ המשפטי של הוועדה כמה כנסות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה משווה את מה שהיה?

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

לא משווה אבל התחלנו דברים טובים. התמרוקים לא הספקנו אבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שאלתי על הרפורמה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

יושב לידך היועץ המשפטי. הוא יסביר לך. אפשר לפרגן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מפרגן, כל מי שעשה טוב זה טוב.

 << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני רוצה להעלות נושא חשוב – מדברים פה על יוקר המחיה ויושב פה שר הכלכלה - נושא עובדים זרים. מה שישפיע במדינת ישראל על יוקר המחיה זה הנושא שאין עובדים במדינת ישראל, ולא נעשה דבר על ידי הממשלה הזו. קודם כל, לא החלטתם בכלל האם ייכנסו פלסטינים או לא. תחליטו האם יקרה או לא. שנית אדוני השר, מתקיימת עכשיו ועדת מנכ"לים ללא משרד הכלכלה. אתם לא חלק מזה. אתם לא תקבעו אילו עובדים יגיעו לאיזה תחום. זה דבר שלא נתפס. זה תקוע. הגיעו למדינת ישראל 6,000 עובדים זרים בשמונה חודשים. רק לפני חודשיים עברנו את האלף. כלומר בזמן האחרון הגיעו יותר. הנושא הזה תקוע. אלפים רוצים להגיע. חסרים עשרות אלפי עובדים במדינת ישראל בתשתיות ובבנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא הנושא.

 << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הגיע הזמן שמשרד הכלכלה ייכנס לעובי הקורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חבל כי חברי כנסת שמדברם מקבלים זכות יתר כי הם חברי כנסת, ומונעים מאחרים לדבר, אז למה לדבר לא קשור לנושא? לא הוגן.

 << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש לי הזדמנות שהשר נמצא פה.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

השר, המנכ"ל, יישר כוח על הרפורמה. הנקודה התחתונה - האם האזרחים ייהנו מאותה רפורמה? זו נקודה שאתה התחלת, דוד. זו שורה אחת. זה מה שחשוב לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לי דוח על נושא מוצרי חשמל – זה לישיבה הבאה.

 << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

יוקר המחיה משתולל. אני פוגש אנשים בסופר, כשיוצא לי ללכת. 500 שקל רק למלא כלכלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לדעת, האם עשיתם עבודה כלכלית, האם יוריד את המחירים?

 << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

זו השורה התחתונה.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני מדבר עכשיו כי צריך לצאת לוועדה אחרת. תודה. העמדה שלי גם אידיאולוגית וגם פרקטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל קצר. את האידיאולוגית שמעתי כמה פעמים. דבר פרקטית.

 << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

לא תפסיק לשמוע. אגב כולם מדברים אידיאולוגית רק לא אומרים את זה. גם אידיאולוגית וגם פרקטית, ייבוא הוא לא הפתרון להורדת יוקר המחיה. ראינו מה היה ב-21' עם החמאה, ראינו מה היה ב-18' עם המלפפונים, ואגב ב-18' כשפתחו את השוק לייבוא מלפפונים, המחיר עלה ב-75% תוך שבוע. תוך שבוע. לומר כאילו זה סוג של פולחן דתי, שייבוא הוא זה שיורד מחירים, זה פשוט לא נכון.

הדבר שיש לעשות ואני חוזר עליו פה כמו תוכי ולא זוכה למענה כולל פגישות עם השר שתוכננו ונדחו ובוטלו ועד היום לא קוימו ביני לבינו – הדרך המרכזית והחשובה שגם תועיל למשק הישראלי ולעסקים המקומיים היא תחרות הוגנת של הקמעונאיים הקטנים. כמה פעמים אפשר לומר את זה? יוקר המחיה משתולל בעיקר כי 10,000 עסקים של מכולות וקמעונאיים קטנים לא מקבלים מחיר הוגן מהספקים והיצרנים ולכן לא יכולים למכור במחיר הוגן ומי שהיום בעיקר בזמן המלחמה זקוק לקמעונאיים הקטנים הם האוכלוסיות המוחלשות ביותר, שלא יכולות להגיע לסופרם הגדולים ולרשתות אלא קונים במכולת השכונתית. במקום לטפל בזה וליישם תוכנית שהתקבלה כבר ב-2015 והיא המפתח להורדת יוקר המחיה מנסים לעסוק בשיימינג שלא יעבוד או בייבוא שלא יעבוד. חלאס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה לא הולך לוועדה אחרת? בבקשה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, חברי דוד ביטן, בכנסת הקודמת ועדת הכלכלה- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שאלתי רק מה היה ואמרו לי בחוק ההסדרים היא עשתה. בסדר גמור. אבל זה לא החוק הזה.

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

בכנסת הקודמת ועדת הכלכלה קיבלה דברים חשובים. יושב פה היועץ המשפטי לוועדה, שיכול להעיד, שבחוק ההסדרים של 21'- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שאלתי לגבי זה. זה לא החוק הזה.

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אזכיר לדברים שקשורים לייבוא. זה כן קשור לזה, כי חלק מהדברים שקשורים לבדיקות מעבדה, לתקינה, לייבוא מגביל התקבלו בחוק ההסדרים. אומר לך למה אתה לא זוכר את זה, כי החברים שלך לקואליציה שהיו אז באופוזיציה לא באו לוועדת הכלכלה, החרימו את ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא הייתי חבר.

 << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אדוני השר, יש לי הערכה אישית כלפיך. חבל ששנה וחצי בממשלה שלכם בזבזתם זמן לדברים שלא קשורים ליוקר המחיה. זו הבעיה של הממשלה, שנה וחצי התעסקתם בכל דבר שלא קשור ליוקר המחיה – התעסקתם ברפורמה, במשפטיזציה. אל תמשוך עוד שנה וחצי כי לא יהיה לך זמן כי נלך לבחירות. בממשלה הבאה תגיד מה עשיתם בכנסת הזאת. אתה חייב לעשות את זה בחודשיים שלושה חודשים. אחרת לא יהיה לך זמן.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

קודם כל, כל הכבוד לשר ברקת. לדעתי זו הרפורמה הכלכלית הכי חשובה בעשור האחרון. נכון שהיו ניסיונות לקדם ייבוא בעבר. צעדים משמעותיים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

לא נכון. היו. לא ניסיונות.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

עם כל הכבוד, זה לא היה דרמטי כמו החוק הזה. החוק הזה לוקח את זה כמה צעדים קדימה. יש סכנה, ואני מדבר לכל חברי הכנסת שנמצאים פה כי יש הרבה אנשים שינסו לתקוע כל מיני דברים בחוק. השר עשה עבודה מעולה ומביא את זה עכשיו לכנסת. יש כל מיני קבוצות אינטרסים ואנשים שינסו לכתוב חריג פה, חריג שם ומרוב חריגים לא תהיה מהות לחוק. זה לצערי מה שקרה לניסיונות בעבר לקדם את החוק והעבודה שלנו כחברי כנסת זה לעבוד למען עם ישראל, למען הצרכנים במדינת ישראל, לוודא שלא יהיו לכל מיני קבוצות אינטרס.

 << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מצטרף לברכות לשר ולרפורמה החשובה. לממשלה הקודמת זה ודאי. השר שמוביל פה רפורמה חשובה שנדרשת וקריטית למדינת ישראל. אלוקים נמצא בפרט הקטנים, ומה שהשוק צריך בעיקר, זה ודאות כדי שנוכל ליישמה. אפשר לדבר על הרבה דברים - אבחר נקודה אחת כי דוד ביקש לקצר – כל הנושא של ההגנות מהאכיפה על היבואנים. יש לך הוכחה שהמוצר שלך משווק באירופה, שזה יאפשר הגנה מאכיפה, זה מה שיכול לשמור את מהות הרפורמה קיימת בלי שהפרטים יכולים להפילה בדרך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. אוסיף שאלה אחת. מה לגבי – איך יפרשו את התקנים האלה בישראל? ייקחו גם את הפסיקות של בתי המשפט האירופיים לגבי התקנים עצמם?

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

כמדומני החוק באנגלית- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נגיד שעל זה יש ויכוח אבל מה לגבי פרשנות התקנים? ילכו לפי בתי המשפט האירופאיים? חשבתם על זה?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

ככל שיידרש. לא מאמץ את פסיקת בתי המשפט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תחשבו על זה. בחוק נתייחס לזה. לא סתם נאמץ תקנים אלא גם צריך לאמץ את הפרשנות לתקנים האלה. אתם לא חייבים לתת לי עכשיו תשובה על זה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הסיסמה הייתה – מה שטוב לילד באיטליה טוב לילד בישראל. זה מה שאמרנו. מזון זה משהו אחר אבל עגלות, מוצרי חשמל – מה שטוב לאירופאי מה רע לישראלי? לא צריכה להיות ניירת יתר ובירוקרטיזציה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עידן בן ארי. אם אפשר – כולם - בקיצור.

 << אורח >> עידן בן ארי: << אורח >>   

אני מנכ"ל חברת סינרג'י כבלים משדרות. אנו מפעל של 140 עובדים משדרות שהוא המפעל האחרון היחיד בארץ שמייצר כבלי חשמל מכל סוגיו. אנו מדברים במצב – קודם כל, הרפורמה הזו היא בסדר גמור, למעט העובדה, שבמקרה שלנו, היא לא רלוונטית. אין כשל שוק בתחום הכבלים. 80% מהכבלים בארץ שנמכרים - מיובאים מחו"ל. כל המטרה של הרפורמה בבסיס לא רלוונטית למקרה שלנו. 

מה שכן יקרה אם הרפורמה תעבור – המפעל הזה שהוא היחיד מסוגו, ייפגע קשות כלכלית, והמשמעות של פגיעה כזו היא אחת, 140 עובדים בשדרות והעוטף; שתיים, פגיעה גם בציבור הרחב. כבר היום יש בדיקות שמבוצעות על ידי מכון התקנים על כבלים מיובאים, כ-30% לא תקינים, לא עומדים בדרישות התקן הישראלי, והמשמעות זה – סכנה לציבור. כל ההורדה של המנגנונים האלה תביא לגידול בכניסה של כבלים לא תקניים. 

שורה תחתונה, מה שאני מבקש, אני יצרן ישראלי. אני מבקש – הוצג פה על ידי כבוד השר ונפגשנו. אני יודע שאכפת להם ומטפלים בנו סינרג'י בקרוב. יש שורה אחת של חריגים - מוצצים לתינוקות, מבקשים שיהיה מוצצים וכבלים חשמליים. זה הכול. תודה, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>   

מאוד חשוב ההקשר. חוק התקנים לא מדבר על קוטג' או על שמפו, ויש להבין את זה. לא החקלאות. מדובר בעיקר על מוצרים תעשייתיים. סנרג'י זה דוגמה אחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרנו שהחקלאות לא בפנים. אני אמרתי שהפירות של ישראל טובים מאלה של אירופה.

 << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >>   

אני התאחדות התעשיינים בוועדה הזו מייצג חברות תעשייתיות כמו- - - בירוחם שמייצרת דפי זכוכית או שדרות, סינרג'י, כבלים, כלומר זה מוצרים תעשייתיים, לא כאלה שאתם רואים בסופר. בכל אופן התאחדות התעשיינים לא מתנגדת לרפורמה הזו – חשוב לומר. הרפורמה מאוד משמעותית. 

למהות הרפורמה, והיא מאוד משמעתית – יש להבין, היא מאפשרת לעקוף את התקן הישראלי ולייבא מוצר לפי הסדרה אירופית, ויותר מזה, להכניס אותו חופשי בלי עיכובים. אתה לא צריך להמתין לממונה על התקינה. נכנס חופשי. אם יש לך מסמכים שאתה צריך – הכול אצלך, אתה שומר, שום עיכוב. מייבא לפי הסדרה אירופית ונכנס חופשי.

אבל פה היה צריך לשים נקודה כי כל מה שמעבר לנקודה הזו – ונעלה את זה כמובן בדיונים - זה לא אירופה כלומר אימצו חצי מהשיטה האירופית אבל את החצי השני שלה לא רואים פה – של איזונים ובלמים. למשל באירופה, יש אחריות מינימלית של יבואן לוודא שהמוצר שמכניס לשוק עומד בהסדרה האירופית. פה בתזכיר אתה לא רואה את זה. למשל הצהרה. רק שיצהיר וישמור אצלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נמצא בחוק קודם שהעברנו בוועדה. שם מצהיר. כשמכניס את המוצר לארץ יש כל מיני הוראות שחלות. העברנו, זה המשלים. זה לא הכול מתחיל מאפס.

 << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >>   

יש פה חלופה חדשה. אם היבואן רוצה להיכנס לחלופה הזו, לא צריך להצהיר ולא צריך לשמור שום מסמך שווידא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש את זה בחוק הקודם, העברנו לפני חודשיים.

 << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >>   

שתיים, אין פה הרתעה. כל הענישה הפלילית והעיצומים הכספיים – החריגו את הרפורמה הזו מהגישה הזו. אין שום הרתעה. ואני שואל, יש חאפרים – לא כולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אומרים לי שזה לא נכון. כשנגיע לסעיפים.

 << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >>   

הוא לא צריך להצהיר, הוא לא צריך מסמך וגם לא פוחד מענישה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אומר לי היועץ המשפטי שזה לא נכון.

 << דובר_המשך >> אייל פרובלר: << דובר_המשך >>   

בהמשך למה שסינרג'י נאמר פה, יש סעיף מאוד ספציפי שהוועדה הזו, שהמדינה החריגה מספר מאוד מצומצם של מוצרים, זה נקרא 2א(ד1), לפקודת הייבוא והייצוא. יש שם מספר מאוד מצומצם של מוצרים כמו כיבוי אש, גז, הכבלים של סינרג'י, והם הוחרגו ברפורמות קודמות. הן צריכות לעבור פיקוח קפדני יותר. צריך להחריג אותם גם מהרפורמה הזו ואנו לא רואים זאת. כתבנו על זה מכתב לוועדה ונעלה את זה בהמשך הדיונים.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

שלום, ראשית, אציין שהרפורמה הזו טובה לישראל. אני חושב שאימוץ של תקינה אירופאיות שהיא תקינה מצוינת ושל דירקטיבות אירופאיות הן טובות מאוד. 

ההערות היחידות שיש לנו נוגעות דווקא למקרים שבהם סוטים מהמצב באירופה. כאשר מייצרים מוצרים באירופה וכאשר מייבאים מוצרים לאירופה, יש דרישה על היבואנים והיצרנים להחזיק מידע שמיעד שעומדים בדירקטיבות או בתקינה האירופאית. פה פטרו את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בחוק הקודם שהעברנו, יבואן מכניס מוצרים, צריך להביא תיק מוצר. זה משתנה פה? אז למה העברנו את החוק לפני חודשיים, שלושה? מה משתנה פה? 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הבעיה הייתה ביבואנים המקבילים. לא ביבואן רשמי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם צריך להשלים משהו מהחוק הקודם נשלים בחוק הזה. בעיקרון כל הטענות שאין תרשימים ודברים כאלה, הצהרות – זה לא נכון. כשהוא מכניס את המוצרים צריך להצהיר את ההצהרות. הוא שומר את ההצהרות, ויש בדיקות מדגמיות ויש הכול.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

לפי החוק המוצע, אין חובה להחזיק תיק מוצר שמעיד על עמידה בתקן מסמכים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל יש את זה בחוק הקודם.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לא, זה שני מסלולים שונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז למה העברנו חוק לפני חודשיים? כדי לתקן אותו עכשיו? זה לא מצחיק? הוא יכול להכניס מה שהוא רוצה?

 << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא, יש לזה תקן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נתחיל היום דיון פנימי, אבל חוקקנו חוק לפני חודשיים שלושה בדיוק על זה. אם יש תיקונים, מבקש שתביאו לנו את זה מראש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מתקנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לדעת מה השתנה. אחרת החוק ההוא אמרו שזה התחלה לגבי החוק השני שיבוא. ברור שלא צריך לתקן את זה. זה דיון כללי. לא כל דבר שנאמר צריך להתייחס עשיו. כשנדון בחוק עצמו ספציפית, תתייחסו.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

הפטור שניתן, כאשר היה מדובר על מוצרים שנמכרים באירופה, הוא הגיוני. יש פה ניהול סיכונים, המדינה מנסה להקל ובצדק ואנו מקבלים את זה. בסוף מוצר נמכר ונמצא על המדפים באירופה. ההיגיון של להביא אותו לישראל גם בלי להחזיק את המסמכים הוא שריר אבל לא כאשר מביאים מוצר מסין שלא נמכר באירופה ובטח לא מיוצר באירופה, לפטור אותו מהחזקת מסמכים, כפי שמקובל באירופה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

זו נקודה מאוד חשובה.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

רק זו קבוצה ריקה. אתה מכיר סינים שלא מוכרים לאירופה? ורק ימכרו לפה? אני לא מכיר סיני שימכור רק לשוק הישראלי ולא ימכור לאירופאים.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מסכים איתך, אבל לו יצויר כזה דבר - הוא צודק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השאלה הזאת עלתה על ידי חבר הכנסת גואטה. נדון בזה כשנתייחס לזה, כשנגיע לחוק.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

הנושא השני נוגע לאכיפה. יש לזכור שבאירופה יש מעל 200,000 עובדים במעבדות, שמסוגלות לבדוק כמעט כל דבר. שולחים את האנשים שלהם גם לסין, גם לטורקיה ולמקומות אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רוצה שנעשה יותר עובדים?

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

אפשר להסתמך גם על מעבדות אירופאיות.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

אל"ף, אנחנו מסתמכים על המעבדות האירופאיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

וזה טוב.

 << דובר_המשך >> גלעד גולוב: << דובר_המשך >>   

זה נהדר. אני רק אומר שהיכולת של הממונה על התקינה לבצע אכיפה אפקטיבית יחד עם המעבדות הישראליות בהתחשב בזה שבאירופה יש 30 גופי אכיפה, כלומר גם הגרמנים, גם הפורטוגלים, גם הדנים, גם הצרפתים כולם מבצעים בדיקות. פה יש לנו אחד. יש לקחת זאת בחשבון מבחינת התקצוב, העלויות והתמיכה באכיפה הישראלית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

קודם כל, אנו מאוד מברכים על הרפורמה הזו. לשכת המסחר כבר הרבה מאוד שנים חושבת שהסרת חסמי ייבוא היא הדרך לייצר תחרות אפקטיבית ואמיתית מייבוא. לאורך שנים שורת רפורמות לקחו אותנו קדימה אך גם היום אנו עדיין לא במקום שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, וגם אחרי הרפורמה הזו לצערי לא נהיה במקום של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. זו בהחלט תהיה התקדמות משמעותית, הרפורמה הזו לוקחת אותנו הרבה קדימה אבל עדיין נשארים פערים משמעותיים, בזה שיש רגולציות ודירקטיבות שכרגע לא מאומצות ויש פערים משמעותיים בזה שיש רגולציות ודירקטיבות שמאומצות אבל מנציחים את הדרישות הלאומיות הייחודיות לישראל בשורת תקנים, למשל בברזים, בחלק מכלי עבודה, באבקת כביסה. יש שורת שינויים לאומיים שהיו במסלול הקודם, ונותרים כפי שהם כרגע בהצעה החדשה. חשוב שהוועדה תבחן את ההחרגות האלה, ו- - - הכרח להתיישר עם אירופה כי זה מה שיחשוף את אותן קטגוריות של מוצרים לתחרות אמיתית ואפקטיבית לייבוא.

עוד נקודה. נכון לדעתנו לתת תמרוץ ליבואנים להתנהל בצורה אחראית ושמשרד הכלכלה יגדיר מה הציפייה שלו מיבואן אחראי, ויבואן שמתנהל באופן הזה – בדיקות וולונטריות, להשיג מסמכים מהיצרן, כל מיני דברים שיכולים להבטיח בצורה טובה יותר שהמוצרים שהוא מביא עומדים בדרישות,  שאותו יבואן יהיה פחות חשוף לעיצומים – זה יגביר את הוודאות העסקית שלו, יגביר את הנכונות שלו להגדיל את היצע המוצרים, ויגביר את התחרות במשק. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה. זו רק ישיבה ראשונה, עוד תהיה לך הזדמנות אז בקיצור בבקשה.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

שלום, אני עו"ד רחל גור, לובי 99. אני מרגישה פה שהמלך עירום. אני קראתי את ההצעה מההתחלה עד הסוף, ולמיטב הבנתנו, הוא חל על אולי מחצית מהתקנים.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל כולנו אמרנו את זה.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

נכון אבל חשוב שתהיה שקיפות לציבור. אנחנו לא מדברים על מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אנו מדברים על רפורמה חלקית שתחול במקרה הטוב על כ-50% מהתקנים, ונשמח לקבל ממשרד הכלכלה את הרשימה של איזה מוצרים חושבים שיכללו בתוך דירקטיבות שכן אומצו. בנוסף יש המון אי בהירות בנוסח, לא ברור האם אנחנו מאמצים תקנים, האם אנחנו מאמצים דירקטיבות, לא ברור מה גובר במקרה של לקונה – חוק ישראלי, החוק האירופאי, לא ברור האם נדרש אישור שיווק, האם זה ישים בפועל. יש פה עבודה שהוא חצי אפוי ואני קוראת לוועדה – ואני יודעת שהוועדה מסוגלת לעשות את התיקונים הנדרשים כדי להביא חוק שיכול באמת להביא בשורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סמכי עלינו שמה שצריך נעשה. הוכחנו זאת בהרבה מאוד חוקים.

 << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >>   

קודם כל, הזהירו מפני המונופולים שיכולים לפגוע בחוק ולייצר הרבה החרגות. אני מייצגת פה מונופול מאוד גדול של ילדי ישאל. אני יודעת שיש החרגה למוצרים לילדים מתחת לגיל 3 והיה פה לעג על מוצצים ועגלות, מה שטוב לאירופה. עדיין מדובר פה במוצרם שיכולים להיות מאוד מסוכנים ולכן צריכים את הפיקוח הנוסף הזה. ויש עוד מוצרים שגם בהם יש לתת התייחסות חריגה, למשל אם אנו מדברים על מיחמים – מתארת לעצמי שהרבה פה יודעים שמיחמים זה מוצר שמשתמשים בו לא כפי שמשתמשים באירופה, והמון ילדים ישראליים נפגעים מהם פגיעות קשות מאוד, נושאים לכל החיים צלקות וטיפולים כואבים. זה למשל מוצר שכן הייתי מחריגה אותו. כנ"ל לגבי מושבי בטיחות שהם לא רק עד גיל 3 אלא גם בוסטרים וכיסאות משולבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תתייחסי בסעיף כשנדבר.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

יש לך מידע על מוצרים שיש להם תקן אירופאי והם מסוכנים? מוצצים מסוכנים באיטליה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אילן בר.

 << אורח >> אילן בר: << אורח >>   

שלום, אני סמנכ"ל בסיסטם מעבדות. אני מייצג לא רק את המעבדה שלנו אלא שלוש מעבדות נוספת שעוסקות בייבוא – הסמיכו אותי לדבר גם בשמם. סך הכול אנו בעד החוק המוצע. עם זאת, הוא מאמץ חלקית את הרגולציה האירופאית, ויש בו לפחות שתי בעיות עיקריות שאנו רואים. אחת, אין בו אזכור חד וברור לגבי הצד של האכיפה של המשאבים והכמויות שיש לבצע. מצד אחד, פותחים את  דלת ומאפשרים מעבר גדול וקל של מוצרים בייבוא. מצד שני זה הפיקוח, ומשאירים את זה משרד הכלכלה שיחליט איך עושה וכמה שהוא רוצה. כיום המשאבים במשרד הכלכלה מאוד מצומצמים, יש שם צוואר בקבוק ורק מעט מהמקרים שנכנסים מגיעים לערכאות  ומתקדמים למשפט.

בנוסף, היינו מציעים שבנוסף יוטלו קנסות מינהליים שהם מהירים יותר שמגיעים ליבואן ולא רק אחרי תהליכים ארוכים כפי שאמרתי בצוואר הבקבוק, שרק מיעוטם של המקרים מגיעים.

לבסוף, למרות שנאמר יש בחוק שלושה מסלולים. במסלול האירופי החדש המוצע, להבדיל משני המסלולים הקיימים, שהיו גם בתקינה הקודמת, שם היה צריך להחזיק בתיק מוצר את החומר הטכני. נכון להיום, בחוק המוצע פוטרים את היבואן מלהחזיק את החומרים הטכניים בתיק מוצר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתייחס לזה. אני רוצה השוואה, השוואה בין החוק הקודם ולמה שינינו. אחרת למה עשינו את החוק לפני חודשיים?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לא שינו אלא הוסיפו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להתייחס לנושא ההחרגות. נמצא פה מנכ"ל סנרג'י שמתאר את המציאות, ואדבר בעיקר על שדרות והעוטף מן הסתם ובטח עוד יהיו אזורים בצפון ואין ספק שבמקרים כאלה מסוימים וחריגים יש להתייחס אליהם בזהירות ולא להכניס אותם לתחרות, ובהנחה שלא יהיו חלק מזה, זה אומר שכ-140 תושבי שדרות יישארו בבית. הם גם לא יעבדו וגם ככה יש סיבה לקום בבוקר ולצאת. אגב, סיירתי במפעל הזה, פגשתי תושבי שדרות שעובדים שם. אסור לנו לרגע לחשוב- -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מאמין שיהיו עוד מפעלים שייפגעו כתוצאה.

 << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל בסוגיות כאלה, באזור שהייתה לו תופת שבקושי התושבים חזרו ואנו גם לא מתפקדים בעיר – אנו מגיעים לבית ורוב הזמן באזור הממ"ד כי אין ביטחון בכלל, בטח לא צריכים עוד מנופים שיפגעו באוכלוסייה שם.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >>   

אתייחס בקצרה ואכנס לפרטי החוק בדיונים. הוועדה הזו קיימה דיונים ארוכים על יוקר המחיה לאורך כל המושבים מאז תחילת הכנסת ועמדתנו תמיד הייתה שהדרך להוריד את יוקר המחיה היא ברפורמות מבניות. הרפורמה הזאת אחרי עבודה מאוד ארוכה של משרדי הממשלה השונים ואחרי תובנות והפקת לקחים ארוכות שנים מרפורמות קודמות ביוקר המחיה, הדבר הראשון שהוועדה שאלה – איך אנו הפעם פותרים את הבעיה. 

התובנה העיקרית שהייתה מהרפורמות הקודמות, שאי אפשר לפתור את הבעיה כשיש חריגים. אם לא נאמץ 100% מהרגולציה האירופית, נמשיך לרדוף אחרי עצמנו ולא לפתור את הבעיה. ובדיונים פה בוועדה יעלו הרבה סיבות טובות לחריגים. יכול להיות שמפעלים ייתנו נימוקים טובים והבטיחות תהיה חשובה אבל הדבר היחיד שלא פתרנו לאורך השנים פה זה את יוקר המחיה. לאור כל הדינים שיעלו, תמיד נצטרך לשאול עצמנו, האם הדבר הזה שווה גם את הפגיעה שתהיה לנו ליוקר המחיה בכל מוצר ומוצר – שיעלו פה מסיבות טובות, כולן יהיו טובות, רק את יוקר המחיה לא יטרחו להזכיר בדיונים האלה, ואת זה חשוב לשמור לאורך כל הדיונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השר. אני מציע שחלק מהתשובות המנכ"ל ייתן בישיבה הבאה. תתייחס רק לדברים המרכזיים. יש לך ממש 5 דקות.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

שמעתי פה הרבה מאוד חששות ואתגרים בעיקר מחריגים האם לא להחריג. אני מזכיר שאנו מאמצים את שיטת ניהול הסיכונים האירופית. תחשבו שוב האם המוצצרים באירופה לא יותר מסוכנים מהמוצצים בישראל. ממילא אם אנו נוסעים לאירופה וקונים מוצץ ומביאים אותו לארץ, אין איסור או אזהרת מסע שאין לקנות מוצצים באירופה. לכן צריך קצת להרגיע את החשש הזה של להגדיל את רשימת החריגים. אמר כאן כמדומני שוסטר, שבענייני אקלים, למשל, ביטחון - באמת יש היגיון. להחריג – כולנו באותו צד. אין פה עניין למשרד הכלכלה או לוועדה להגדיל את הסיכון מעבר למקובל באירופה.

הייתי ממ"מ 7, מ"מ מרגמות. אתם יודעים איך מגיעים הכי מהר למטרה? יורים פגז ראשון. אם הוא קצר ואתה חושב שחסר 200 מטר, אתה מוסיף 400 שיעבור לצד השני. בקיצור, גם טנקים יודעים לירות סדרה, להגיע כמה שיותר מהר למטרה. למה אני מספר זאת – עד היום תמיד היינו זהירים מדי, ועשינו צעדים קטנים. אל תפחדו לעשות צעד גדול. וממילא אנו מעבירים את הסיכון ליבואנים וליצרנים. הם אחראיים. וכשנגלה שיש לעשות תיקונים, אנו הראשונים לעשות זאת. לכן שוב אנו צריכים להתכנס, לא לחשוש יותר מדי מזה.

דיברתם על סינרג'י ומפעלים בפריפריה. אנחנו נלחמים לתת להם העדפה כחול לבן. אחת הצורות שטיפלנו גם בסינרג'י, ועכשיו יש לנו דיון בממשלה על העניין הזה גם בתקומה ובתוכנית צפון, לוודא שיש לפריפריה – מתווכחים שיגיע ל-20% העדפה כי אנחנו רוצים לתת העדפה. מעבר להעדפה של 15%, 20%, יהיה מאוד קשה לשכנע את הקולגות באוצר שצריך לתת 200% העדפה למפעלים בפריפריה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל אתה מדבר רק על מוסדות המדינה שירכשו וישתתפו במכרזים, לא אנשים פרטיים והתקנה הזאת של יצחק רבין בזמנו דיברה על 15%. לא יודע אם התבטלה, קיימת.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>

היא קיימת. ואנחנו רוצים לוודא שזה קיים בתקומה לא רק לממשלה אלא גם לגופים הסמוכים לה. 

יש פה שקף שהוכן, מה ששאלת על ההערכה מה יהיה גודל החיסכון ליבואנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שאלתי לגבי הרפורמה הקודמת – בישיבה הבאה נתעמק.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

אם תרצו להתעמק, בישיבה הבאה נביא את הבחור שעשה את החומר. בגדול אני מציע, להתחיל לנוע מהר קדימה עם החוק הזה. הזמן לא לטובתנו. צריך להרוויח זמן. אודה לך אדוני היושב-ראש שתשים את זה בעדיפות. לחוקים גדולים וחשובים צריך לתת עדיפות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שמנו וגם השגנו הסכמה מהאופוזיציה שהחוק הזה נוכל לעשות דיונים בימי ראשון. לא הצבעות אך דיונים.

<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מסיים את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>