פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 03/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 384 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ו באייר התשפ"ד (03 ביוני 2024), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> אסדרת הפעילות בנמלי ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר רון כץ אריאל קלנר מוזמנים: עופר אליישר – מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלכס מילר – חבר כנסת לשעבר צבי שכטרמן – מנכ״ל, מספנות ישראל ליהי גולן – סמנכ"לית פיתוח עיסקי ורגולציה, נמל חיפה שאול שניידר – יו"ר הדירקטוריון, נמל אשדוד אלי בר יוסף – מנכ"ל בפועל, נמל אשדוד יואב צוקרמן – משנה למנכ"ל, נמל המפרץ ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר אורי זלינגר – כלכלן, התאחדות התעשיינים ניר אייזנברג – מנהל חטיבה ימית, ההסתדרות החדשה גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים יאיר שלם – מנכ"ל הסתדרות לאומית, הסתדרות הלאומית יוני איזקוב – חבר ועד לשכת הספנות הישראלית, לשכת הספנות הישראלית ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית יאיר שלם – מנכ"ל הסתדרות לאומית, הסתדרות הגמלאים בישראל אודי שרון – חברת נמל חיפה בע"מ שאול כרמלי – יו"ר וועד סוואר, ועד עובדי חיפה גילה ויזל לי סיגל יעקב הרשקוביץ חיה מאור מוזמנים באמצעים דיגיטליים: גדעון גולבר – מנכ"ל, נמל אילת מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אסדרת הפעילות בנמלי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: אסדרת הפעילות בנמלי ישראל. דיון שעשינו כבר פעם או פעמים. נתנו לכם הזדמנת לסגור את העסק הזה עם כל הנמלים בישראל. ברור שיש לעשות משהו בעניין. מבין שהנושא התקדם באופן משמעותי אז תכף ניכנס לעניין. לפני זה משפחות החטפים ופורום הגבורה, בבקשה. << אורח >> גילה ויזל: << אורח >> בוקר טוב ותודה רבה, יושב-ראש הוועדה, על פינוי הזמן. לא מובן מאליו שנותנים לנו להגיע ולדבר. קוראים לי גילה ויזל, ואני אימא של רס"ר במילואים אלקנה ויזל הי"ד. אלקנה נהרג לפני 4.5 חודשים באסון קריסת המבנים בשכונת אל מואזי לקראת סיום פעילות מבצעית מוצלחת 600 מטר מהגדר ומבתי קיבוץ כיסופים, וכן, מאות מרחק גם נורו הטילים. גם אני כמו כולם מאוד רוצה לראות את חטופינו ומתינו כאן אתנו בבית, כי אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת – כתב כבר מזמן אהוד מנור. זוהי חובתנו המוסרית, אך לטעמי עליה להתבצע לפי תנאים אותם אנחנו ורק אנחנו מכתיבים כמדינה ריבונית חפצת חיים. השטן הנאצי שעדיין לא מצאתי לו הגדרה מדויקת, חוכך ידיו בהנאה, ורק מציב תנאים בלתי הגיוניים כמו למשל הפסקת הלחימה לשישה שבועות מבלי שנדע מה גורל החטופים, מי חי, מי מת, את מי וכמה יחזירו אם בכלל. איזה בן אנוש מוכן להסכים לאי הסכם שכזה? יעשה כל אחד חשבון פשוט כמה נשק ניתן להכניס בשבועות אלה ועוד ועוד. אז שכחנו כיצד עטו עלינו לכלותנו מחבלם חמושים במפות מדויקים של נשקיות, בתים, בעלי תפקידים, מוסדות חינוך, מבני ציבור ועוד? עם רוצחים צמאי דם, שכל מטרתם להשמידנו מהעולם - איתם עושים הסכמים? הנאבד עצמנו שוב לדעת? לא הספיק לנו 7.10? אנו פורום המשפחות השכולות דורשים מממשלת ישראל, בבקשה מכם, לעמוד בכל יעדי הלחימה שיביאו אחת ולתמיד למיטוט מוחלט של החמאס כי אנו דורשים ומבקשים ניצחון. אנו דורשים להגביר את הלחץ מול האויב האכזר הניצב מולנו כי רק כך נוכל להציל את חטופינו החיים והמתים. חובה עלינו כאנשים חפצי חיים כאן בארצנו, לא להפקיר שוב את ערי הדרום, הצפון, את הבית של בנינו בשדרות, את קיבוצי העוטף ובעצם את כל מדינת ישראל, וכמה מפליא שבדיוק את הדברים האלה כתב במדויק בננו במכתב הצוואה לפני שהוא יצא למשימה. אקריא ברשותכם כמה משפטים. "אם אתם קוראים את המילים האלה, כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי החמאס, אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול. אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שהניצחון שלנו יהיה כמה שיותר מוחץ. אולי נפלתי בקרב – והוא נפל. כשחייל נופל בקרב זה עצוב, אבל אני מבקש מכם - תהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה – ושרנו. ואני אדלג – אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו, אז בבקשה מכם, תהיו שמחים, תהיו אופטימיים. אני מבקש מכם, תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. ואסיים במשפט שלו - הבן שלנו בכלל לא היה חייב להתגייס במלחמה הזו כי נפצע בצוק איתן. בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זו ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם. אלקנה נהרג והשאיר אותנו, את הוריו, את משפחתו הענפה, את אשתו גלית היקרה שהיא יתומה מאב מגיל 3 והיום ילדיה ממחזרים את מה שעברה ביתמות שלה בארבעה ילדים מופלאים, אז שנזכה כולנו ונהיה ראויים לאלה שנפלו על קידוש השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> לי סיגל: << אורח >> תודה. שמי לי, אח של קית סגל. אני מאמין שכולכם מכירים את קית ואביבה. אביבה חזרה ביום ה-51. העסקה היחידה שהתממשה. קית 241 ימים בעזה חטוף. אנחנו יותר מדי מתעסקים במספרים. זה מין נרמול של המצב. 241, 124. אנחנו בתקופה של ספירת העומר, שאיכשהו הספירה הזו משתלבת עם ה-241. בספירת העומר יש סוף, כל שנה. 124 אני מקווה שיש סוף אך זו ספירה לאחור. 241 זו ספירה למי יודע לאן. מי באמת יודע לאן? הרשות המחוקקת, גוף חשוב, בעיניי עליון אפילו, 120 נבחרי ציבור, אתם ביקשתם – אנחנו הצבענו. אתם התקבלתם. יש לכם סמכות ואחריות. העסקה זה גם מונח לא מכבד את אף אחד – לא את המדינה, לא את החטופים, לא את הנרצחים, לא את החיילים ולא את החיילים שנהרגו. אנו מדברים על האפשרות להחזיר את קית אחי וכל החטופים הביתה, אלה שבחיים ואנו מאוד מקווים שקית כן בחיים, ואלה שלא בחיים – לקבורה באדמת ישראל, מה שמגיע לכולם. כולם, כולם, כולם. אני מצפה ומבקש מנבחרי הציבור, כל מי שבחדר הזה וכל מי שבמשכן, לקבל את המסגרת נקרא לזה שמדינת ישראל הסכימה לה, שלחה צוות משא ומתן עם מנדט, קבינטים למיניהם, ראש ממשלה בנימין נתניהו, שלחו, והינה - חזרו עם אפשרות להחזיר את אחי וכולם הביתה. זה לא יכול להיות מצב שאנו ממשיכים לשחק בסמנטיקה או במין לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, שהסכמנו למשהו ותוך כדי אנחנו בעצם לא התכוונו. לא הבנתם. אני הבנתי. המדינה הסכימה. אנו מחכים לתשובה שתחזור חיובית, חייבת להיענות ביופי, יוצאים לדרך, מסכמים ומתחילים להחזיר חטופים. יושב-הראש וכולם, אני מצפה מכם, מלמטה אפילו נקרא לזה, לגרום לסוף טוב, שיהיה הסכם, והחטופים יחזרו הביתה, וכולנו נזכה לימים טובים יותר. אנו בגיהינום כולנו. זמן כל כך רב ששכחנו מה זה חיים נורמליים. זה לא צריך להיות החיים שלנו. כולנו ראויים ליותר טוב. תודה. << אורח >> יעקב הרשקוביץ: << אורח >> שלום ליושב-ראש ותודה לכל אלה שמאזינים. קוראים לי יעקב הרשקוביץ, ואני אבא של יוסי הרשקוביץ. יוסי בן 44, מנהל בית ספר תיכון פלך בירושלים. נהרג לפני כשבעה חודשים בפיצוץ יחד עם שלושה מחבריו. בתכל'ס לא אמור להיות שם - לא מצד הגיל, לא מצד בריאותו, אבל מצד אחד כן הכי חייב להיות שם – מצד זה שהוא חייב להיות הכי עבור עם ישראל. ב-7 בשבת כשהוא אורז את הדברים, אשתו אומרת לו: יוסי, אולי תחשוב? אתה אב לחמישה ילדים. אתה מנהל בית ספר, יש לך 600 תלמידים. אתה כבר לא צעיר כל כך כמו כל השאר. אולי תעשה חשיבה רגע, וזה לא המקום שלך להיות שם? תשובתו הייתה מאוד פשוטה, ואני די מבין אותה – אין שום דבר כרגע. יש עם ישראל. העם שלנו כרגע מושפל. השנה שהייתה לפני 7 בחודש הארור הזה הייתה לו קשה במיוחד. לא זוכר כמה זמן לפני – נפל סייר בשם אמיר חן בתל אביב בהיתקלות עם מחבלים ברחוב דיזנגוף. הוא חשב, איך אני עושה איחוד בתוך הדבר הזה שנקרא עם ישאל? מנסה קצת להוריד את הלחץ של השנאה והשטנה וכל מה שקורה לנו מסביב. הוא מתקשר להורים של אמיר חן, ושואל אותם, יהיה בסדר אם אעשה עבור נשמתו של בנכם, אני רוצה לכתוב ספר תורה? ההורים מאוד שמחים, ואומרים: בהחלט, למה לא? הוא מגיע אליי הביתה בשמחה ואומר: אני הולך לעשות ספר תורה עבור אמיר חן. אמרתי לו: זה לא עולה שקל. איך תעשה? אמר: מאוד פשוט. אבקש מכל תלמיד להביא 5 פחיות כל יום. נאסוף, נמכור את זה, יהיה לנו כסף ונעשה. לאחר נפילתו אלמנתו הדס שתהיה בריאה, התקשרה להורים, לשאול האם היה אחד כזה שדיבר איתם. שאלו: מה אפשר לעזור? אמרה: אין מה לעזור - יוסי נפל. ספר התורה הזה אומר להיכנס לקיבוץ רעים. איך מיזוג הדברים אין לי מושג אך זה המצב. אנו עוסקים כל הזמן בשאלה מה זה ניצחון. כל אותם חיילים שנכנסו, ושאינם פה היום, ואלה שנמצאים שם היום ושיהיו בריאים ושיחזרו לשלם הביתה, הלכו למטרה אחת, שממשלת ישראל הציבה – מיטוט החמאס. אז מבין שאי אפשר למוטט אידיאולוגיה אך כן אפשר למוטט יכולות צבאיות, והחזרת החטופים. ערב לפני שיוסי נהרג הם עסקו בחיפוש חטופים. ארבעה ימים אחר כך, כשכבר לא היה בין החיים, מצאו את שלוש הגופות שהיו אמורים למצוא, במקום לא מקום. זו הייתה מטרתם. זו השלחיות שלהם וזו השליחות של כל החיילים שנמצאים שם. הזיג זג שאנו מייצרים פה, אני חושב שלא ראוי, לא מכבד את אותם אלה שהלכו ומסרו את נפשם. כן. אנו נשארנו שכולים. אנו לא נזכה לראות אותו יותר לעולם. הילדים שלו יישארו יתומים. התלמידים שלו בהגדרה יתומים. אבל זו הייתה המשימה שאליה הלכו, וזה מה שרצו. אני רוצה את החטופים, אלה שבינינו שמהלכים ואלו שאינם – אתמול, לא היום. יחד עם זאת, יש לראות את התמונה הרחבה וממשלת ישאל צריכה לעשות את הטוב ביותר – אל"ף, למוטט את החמאס, בי"ת, להביא את החטופים, בין אלה שאינם ובין אלה שישנם. קיבלנו מכתב מיוסי בדרך לא דרך שלושה ימים לפני שנהרג. אני חושב שהמכתב הזה יכול לבטא לפחות את ההרגשה שלו וכל אלה שהיו איתו שם יחד. ברשותכם אקריא אותו. הוא כותב: אבא ואימא שלום, אני ב"ה בסדר ובחסדי השם זוכה לקחת חלק לשמור על עם ישראל המושפל שכעת יכול להתחיל להרים את הראש אל מול כמות ההרס והחורבן שהמנוולים הנאצים חווים כעת. מהלך אני על הריסות אימה – שיר שנכתב ביום כיפור, וכעת כל כך נכון. מהלכים אנו על הריסות, מאתרים ומשמידים. לא פשוט להיות שם בעורף. אני מרגיש שהתפילות שלכם מסייעות ומגנות עליי. המשיכו להתפלל בכל הכוח כי ניסים גדולים קורים כאן. חינכתם אותי לתת מבלי לקחת ולא מתוך הרגל, ואני זוכה להיות מעם מדהים ומאנשים שנותנים את כל הנשמה למען העם. כמה לשון הרע נאמר על העם הזה בשנה האחרונה וכמה הכול שקר וכזה. כולנו כאן כאיש אחד בלב אחד נלחמים כתף אל כתף וכולם בלב אחד והתחושה היא כמו מעמד הר סיני. אני שמח שחינכתם אותי כך והתוויתם לי את הדרך בה השאלה היא לא מה מגיע לי אלא איך אני בכל רגע ורגע יכול לתת יותר למען העם והמדינה. אני חושב שזה מה שההסתכלות שלנו צריכה להיות, איך אנחנו יכולים לתת כל רגע ורגע למען העם והמדינה, למען שלוותם של כל תושבי הצפון, כל תושבי עוטף ישראל שיוכלו לחזור לבתיהם בשקט ובשלווה ושלא בעוד שנתיים נמצא לא 500 ק"מ מנהרות אלא 700 ק"מ וחלילה עם אסון גדול יותר. תודה רבה. << אורח >> חיה מאור: << אורח >> שלום, אני אימא של רב סרן דוד מאיר. לא ידעתי שאתם באים לחגוג איתי את יום הולדתו ה-32 של דוד שהוא כבר לא אתנו כדי לחגוג אותו. דוד נהרג בבארי במוצאי שמחת תורה. הוא לא הספיק לשמוע על חטופים, הוא לא הספיק לדעת מה ההצהרות של ראשי המדינה שלנו. הוא הספיק לראות מכוניות שרופות, גופות, אנשים שנהרגים ואנשים שנעולים בממ"דים, ובלי לחשוב הרבה, אבל עם הרבה מחשבה קודם, כי העקרונות האלה היו ברורים לו מראש – הוא הלך להשאיר נפשו מנגד כדי להציל, כדי להגן, כדי לפנות מממ"דים את האנשים, ובמסגרת הלחימה הקשה הזו הוא גם נפגע קשה, ואחר כך נשמתו עלתה למעלה. דוד שילם את המחיר של התמימות שלנו, של האמון שלנו, של הרצון שלנו לחיות חיים טובים ושמחים ושלווים ואת הפסטורליה הזו, ואנו נופלים שוב לאותו בור, כי אנו הולכים לעשות עסקה עם השטן. אני אומרת שהחמאס לא מספיק מכובד בעינינו. אנו לא מספיק מאמינים לו. כל מה שהם אומרים, הם מתכוונים. הם מתכוונים שהם רוצים את השטח הזה מהים ועד הנהר, הם מתכוונים שהם רוצים להשמיד, להרוג ולאבד אותנו. הם מתכוונים שהם יעשו כל שביכולתם כדי שלא נהיה פה, ואנו כאילו לא קולטים, לא מאמינים, לא מכבדים. הם הוכיחו את הרצינות שלהם כבר כמה וכמה פעמים, מה שאני לא יכולה להגיד לא על מנהיגינו ולא על מנהיגי אומות העולם, שחתמו על הסכמים וקיבלו הבטחות והאמינו להם ונתנו ערבויות ובסוף כל זה לא שווה את הנייר שעליו נחתם. נבואת ישעיהו, שלא התכוון לחמאס שלנו, לא יבוא עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבולייך, היא ממש מילים כהווייתם. כל עוד החמאס קיים יש שוד ושבר בגבולנו, והרצון שלנו לחטוף מקצת טוב עכשיו ולשלם עליו בריבית דריבית אחר כך יעלה לנו בהרוגים, בנאנסות, במאבק קשה, במחירים כבדים. אני איני רוצה לשלם מחירים. את המחיר שלי כבר שילמתי. מקווה שלא יהיה יותר במעגלים שלי. רוצה שלא יהיה יותר בכלל בעם שלי. אני רוצה שלא יעמדו קצינים בפתח בתים ויצטרכו להודיע הודעות נוראות, שלא יכולים לומר: מדינת ישראל עשתה הכול כדי שזה לא יקרה כי היום אנחנו הולכים כאילו בעצימת עיניים לתוך גוב האריות, והאריות האלה הם נושכים והורגים ושורטים וכותשים וכדאי לנו להתרחק מהם ככל שניתן ולמוטט אותם ככל שניתן. הייתי רוצה שכל מי ששותף כאן למעגל החלטות כלשהו, יידע שלא עושים עסקה עם השטן. מה שלא היינו עושים בחיינו הפרטיים שלנו למי ששיקר אותנו שוב ושוב, לא נעשה את זה גם בחיים הציבוריים. תודה. דוד שירת במטכ"ל, היה שם קצין, וזה היה במילואים. בן 31.5 בנופלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברשותכם, אמשיך את הישיבה. משרד התחבורה. מבין שמהישיבה הקודמת הייתה התקדמות עם כל הנמלים, והעסק הזה נמצא בניסוחים אחרונים. בבקשה. מבקש מכולם לקצר. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אין לי הרבה מה לומר חוץ מזה שהתקדמנו. עבדנו מאוד קשה. יש לנו המסמך שהועבר למשרד האוצר שכולכם ראיתם שפורסם. אנו בניסוחים אחרונים עם האוצר, ומקווה להגיע לישורת אחרונה, למסמך סופי בהקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כולל את כל הנמלים? << דובר_המשך >> עופר אליישר: << דובר_המשך >> כן. הסדר שמחיל הכול בהתחשבות באיזונים של כל צורכי המשק. התחשבות בכל בעלי העניין. מדיניות השרה והמנכ"ל ומשרד האוצר. תכף נגיע איתו להסכמות. אנחנו בשלבים ממש-ממש מתקדמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר פה? ביקשו ממני שחרור כי הם בצפון. אין אף אחד מהם. הנמלים, מסכימים לזה? << אורח >> ליהי גולן: << אורח >> אני רוצה לפתוח את דבריי – מעבר חד רגשי בין הנושאים, אירוע לא פשוט. אך אומר קודם כל תודה רבה למשרד התחברה ולשרה ולמנכ"ל שלקחו את הנושא, וקיימו פגישות, ולקחו את הנושא בצורה רצינית כמו גם פקידי משרד האוצר, שהיו בשיח כזה או אחר. אתמול בערב אחרי כל הישיבות והשיחות שנעשו, פורסמה כתבה בכלכליסט עם הצגת המתווה. המתווה כפי שהוצג בכתבה לא מוסכם על ידי נמל חיפה. אנו רואים בו כפי שהוא, קטסטרופה ואתן למנכ"ל הנמל להשלים את הנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מעניין אותי מה כתוב בכלכליסט? מה אכפת לי מה כתוב שם? << דובר_המשך >> ליהי גולן: << דובר_המשך >> אנו לא יודעים מה הסיכום. לא העבירו לנו אותו. << אורח >> אודי שרון: << אורח >> בוקר טוב. לצערי כן, אנו ניזונים מכלכליסט או מגלובס, איפה שהתפרסמה הכתבה אתמול כי אין לנו שום דבר רשמי שאנו יודעים מה מציעים לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שניים חיפה. << אורח >> אודי שרון: << אורח >> נמל חיפה ששייך לקבוצת אדאני גדות. ההודים, הישראליים – תלוי איך אתה מסתכל על זה. אנחנו בעיקר ישראליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישבתם בישיבות עם משרד התחבורה והאוצר? << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> ישבנו בפגישה ששאלו אותנו מה אנו רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם חייבים לקבל כל מה שאתם רוצים? << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> ממש לא. אמרנו מה שאנו רוצים, אבל אני רוצה לומר – בעלי המניות של נמל חיפה, קבוצת אדאני גדות, שמו 4 מיליארד שקל כדי לקנות את הנמל מתוך ידיעה ברורה בעיניים פקוחות של ההסכמים שיש עם העובדים, והעובדה שיש לנו כשמונה שנים להגיע להבנות עם העובדים ועם כל המשמעויות כדי להיות מסוגלים להתחרות בשוק. המצב הוא שאנו משלמים פי 4 לעובד ביחס למה שהנמלים האחרים כולם משלמים. עשינו הרבה מאוד התקדמות בשנה האחרונה. הצלחנו להגיע לפי 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יודע כמה נמל אשדוד שילמו לעובדים? << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> כרגע אנו לא במקום כל כך שונה. אני יודע כמה משלמים בכל הנמלים החדשים, בנמל הסיני, בנמל אשדוד, במספנות ישראל. אנו צריכים להבין שאנו משלמים כרגע בין פי 3 לפי 4. במצב הנוכחי המשמעות, עם כל מה שאנו קוראים בעיתון, זה שכל הנמלים החדשים יכולים להסתדר עם כל המטעם שמגיע למדינת ישראל אפילו בלי נמל חיפה. במצב כזה יש להם יכולת לתת הנחות מחר בבוקר שיוציאו אותנו מהמשחק וברגע שמוציאים אותנו מהמשחק אין לנו שום יכולת לשלם לעובדי הנמל, 731 עובדים בנמל חיפה, להצדיק את התשלום עבורם כי לא תהיה עבודה לתת להם. אנחנו בעד תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עובדים יש לך? << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> 731. אני מחויב לכולם להגנה לפחות ל-8 שנים. מחויב להם לפרמיות, בגובה שזה החלק המשמעותי ביותר של שכר העובדים, שאיני יכול לרדת ממנו. גם אם יש לי 0 עבודה אני מחויב לשלם את זה. אני משלם להם משמרות בטלה, משלם הכול. משמעות הפתיחה כפי שהייתה כתובה אתמול בעיתון היא שלנו אין זכות קיום, לנו אין יכולת לשלם שכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבודה לא תבוא אליכם, רק לאחרים? << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> אם ייתנו, כפי שהיה כתוב בעיתון אתמול - התוספות שיקבלו מספנות ישראל, הנמל הסיני – ברגע שזה קורה, הקיבולת שלהם לפי מה שמתוארת, מסוגלת להכיל את כל הפעילות שיש כרגע והמשמעות היא שאם הם יכולים להוריד רק 20% מהעלויות, אני כבר לא יכול להתחרות. אשלם לעובדים הרבה יותר ממה שאגבה מהלקוחות. אני לא רחוק מהמקום הזה כבר היום. עשינו כברת דרך בשנה האחרונה. אנחנו צריכים זמן להשלים תוכנית פרישה שעדיין לא השלמנו, להכניס דור חדש לנמל שעדיין לא הגענו להבנות עם ההסתדרות כי רק ברגע שנשלים את זה, נהיה במקום שאנו מסוגלים להתחרות מול הנמלים האחרים ואנו בעד זה ועושים זאת בכל מקום שאפשר אבל אם לא נקבל את הזמן, נמצא עצמנו במקום שאנו לא מסוגלים לשלם לעובדינו שכר כי גם אם העבודה יורדת עלויות השכר שלנו כמעט לא יורדות. אנו מחויבים להם הסכמית. זה לא מה שהוצג ששילמנו 4 מיליארד שקל לקנות את הנמל. זה בניגוד מוחלט לכך. לכן ברשותכם אני פחות מדבר על מה שאנו מבקשים ומה מקבלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> צבי שכטרמן: << אורח >> לא אחזור על ההיסטוריה – היו מספיק ועדות שדנו בנושא. את כל הטיעונים שלנו העלינו ואני חוסך מכם. בנושא שלנו היה דוח של הממ"מ, יש מכתב של משרד האוצר, יש גם הבנות של משרד התחבורה. אפילו מול ההסתדרות הגענו להבנות. בעוד שכל הנושאים של האחרים שעלו על הפרק הם נושאים שעלו מהשנה האחרונה, הנושא שלנו מטופל כבר מעל 7 שנים כולל בבג"ץ. מה שביקשתי בישיבה הקודמת והתקבלה החלטה פה בוועדה, להפריד אותנו מיתר הדיונים – הנושא שלנו לא באותה מקשה, ולשחרר את המגבלה שלנו. אני שם את זה רגע בצד כי זה בהחלטות שהתקבלו פה. הדבר ההזוי שלמרות שבנושא שלנו יש קונצנזוס ויש ועדות והחלטות למעט המתחרים, עדיין הנושא שלנו במסגרת המתווה שמוצע כרגע הוא להסיר את זה בשלבים. מדברים פה על המון דברים שעלו בשנה האחרונה ואותנו מסירים בשלבים. אני רוצה להתייחס לדיון עצמו. אני אישית ישבתי בלא מעט שיחות עם משרדי האוצר והתחבורה. לא מכיר את הפרטים. לא הוצגו לי. לא יודע אם צריך להציג לי אבל בתהליך השימוע שעשו לנו שאלו אותנו בדיוק כמו את נמל חיפה - מה אתם רוצים. ודאי לא צריך לקבל את מה שאנו רוצים. אני לא יודע והתייחסת לכלכליסט - אין לנו מקור מידע אחר. עשו רפורמה אדירה במדינת ישראל. אנו רואים פירותיה היום. הפריטו את נמל חיפה, הוציאו נמל חדש בדרום, הוציאו נמל חדש בצפון. הרפורמה יצאה לדרך, רואים את הסימנים שלה. בשבוע האחרון שלושה נמלים פרסמו דוחות כספיים. המצב של שלושתם היה בכי רע. כולם הציגו רווח. אני מניח /שנמל אילת למרות שלא פרסם דוחות כספיים – לפחות לא מה שאפשר לראות - מניח שגם המצב שלו רע מאוד. אני מקווה שכל הנושאים שעולים פה על הפרק – ומשתנים חדשות לבקרים נבדקו באותה יסודיות שהנושא שלנו נבדק. ועדות, מכון המחקר, ועדות מפה עד הודעה חדשה. 7 שנים בודקים את הנושא שלנו ופתאום יש לי תחושה שכל יתר הדברים עולים פה ומתקבלות החלטות. לא נראה שנעשתה אותה עבודה, ואני מזכיר – דוחות כספיים של שלושה נמלים היו, ששלושתם הראו תוצאות מאוד עגומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמל אשדוד. למה אתה לא מסיים את עניין העובדים? אם הממונה על השכר מסכים לשלם אתה לא רוצה לשלם? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> זה מתקשר כי עמדתנו העקרונית והבסיסית, וכך יש לנהוג במקום מסודר, הוא שכל הצדדים עומדים בהסכם עליו חתומים. אין דרך אחרת. לא פרשנויות ולא סיפורים ולא עניינים מאחורי הקלעים או בחדרים חשוכים. יש הסכם חתום. הוא מדבר במפורש בסעיף 35, אם נצלול, שקובע ואומר מפורשות שתוספת תשלום לעובדים תשולם רק במצב שבו לחברה יש רווח מפעולות על פי דוח רווח והפסד מבוקר. מבוקר. אין קונץ חשבונאי, לא במירכאות, או איזה קונץ אחר שיכול לפרש את המושג רווח מפעולות בדוח כספי מבוקר- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה האוצר מוכן לשלם? << דובר_המשך >> שאול שניידר: << דובר_המשך >> לא מוכן לשלם. הוא הוציא לי מייל ב-23:00 יום לפני הדיון שהיה, וכתב שהוא יבוא ויטען שיש פרשנות כזו או אחרת שהוצאות והפרשות חד פעמיות לא נכללות מבחינתו ולכן לדעתו וטענתו צריך לשלם. עוד לא נשמע דבר כזה שממונה על השכר שלא הסכים שנשלם 60,000 שקלים למשפחה של עובד שנהרג ב-7.10 כפיצוי ולסיוע ולשני עובדים שנהרגו והתווכח איתי על 140,000 שקלים במשך שבועיים ולא הסכים לשלם את הסכומים האלה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל הוא נגד ואתם בעד. התהפך? << דובר_המשך >> שאול שניידר: << דובר_המשך >> נכון. על זה הוא לא הסכים אבל 60 מיליון שקלים שהנמל צריך להוציא מכיסו - 60 מיליון, כסף שלא אמור להיות משולם לעובדים בשום הסכם, על פי שום פרשנות לא משפטית, לא חשבונאית, לא של יועצים כאלה ואחרים - הוא פתאום תופס את העמדה צריך לשלם? עשה הסדרים בחדרים חשוכים עם ההסתדרות על נושאים אחרים ומכר אותנו? זה סיפור שלא יעבור במדינה מתוקנת. יש הסכם. אנו חתומים עליו, ומכבדים אותו. לקחנו את זה ביום השני שלי בתפקיד, הסכמתי לשלם מקדמה לעובדים על חשבון ההסכם הזה מבלי להבין את ההשלכות כי לא ידענו איך ייראו הדוחות הכספיים שלנו, אך ברגע שהדוח הכספי מראה הפסד תפעולי לא יכול לבוא אף אחד ולומר: יש הפסד תפעולי אבל תשלמו 60 מיליון שקלים כי ככה בא לנו. איפה נשמע כדבר הזה? כל צד צריך להיות מחויב להסכם עליו הוא חתום, צריך לעמוד בו, גם אם לא מקבל מזה תמורה. בימים קשים הנמל צריך להיות עני יותר ולעבוד קשה יותר והחברה צריכה להפסיד כסף ועובדים צריכים לקבל כספים שלא מגיעים להם? על סמך מה? זה נשמע לך הגיוני? לא ייתכן. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תוכל להבהיר? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> חברת נמל אשדוד לקחה על עצמה והסכימה להצטרף להסכם המסגרת שנחתם במגזר הציבורי. אבל אנו חברה בע"מ, לא יחידת סמך של משרד ממשלתי כזה או אחר. יש לנו דוחות כספיים שלנו. במסגרת כל הסעיפים מופיע סעיף 35 המפורסם באותו הסכם מסגרת שאנו חתומים עליו וההסתדרות חתומה עליו, חתומים שני הצדדים. במסגרת הסעיף הזה כתוב במפורש מתי העובדים יזכו לתוספת תשלום - רק כשהחברה תציג רווח מפעולות כלומר רווח תפעולי בדוח כספי מבוקר. אין דרך אחרת להמציא חשבונאות חדשה כי כך נוח לעובד כזה או אחר או להסתדרות כזו או אחרת. במפורש כתוב. הסעיף נחתם. לא יודע איזו פרשנות יכולים לתת לזה שאנו צריכים לשלם כאשר החברה מפסידה תפעולית. אודי, צביקה, אתם מנכ"לים. ראיתם דוחות כספיים. לא יודע מתי אפשר לייצר חשבונאות. לא דיבידנד. שכר שוטף. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> איפה אתה רואה את זה במה שקיבלנו? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> היושב-ראש שאל לגבי הסכם המסגרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מכיר את החומר, אך יודע, שבדרך כלל הממונה על השכר הוא הקיצוני. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> הממונה על השכר- - << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> הוא ישב באותם חדרים חשוכים של ההסתדרות. ארצה בקצרה להגיב לכך כי נשמעות פה הרבה אמירות קשות שאי לא יודע להכיל. חדרים חשוכים בהסתדרות? שאול, אתה ישבת בחדר הוועדים, ואמרת להם: אנחנו מחילים את הסדר המסגרת. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> נכון, ככתבו וכלשונו. << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> לפני שנחתם הסכם המסגרת ישבו גם איתך וגם עם הממונה על השכר. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> שלילי. לא ישבו. << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> העבירו שהשנים 2020 עד 2023 ייחשבו כשנים רווחיות כי אנו לא מכניסים לדוח הרווח וההפסד את עלויות הפרישה כי היו ידועות בעת החתימה על הסכם הרפורמה. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> 370 מיליון שקלים שילמנו על הסכם פרישה – לא נכללים כהפרשה. יש לנו מדפסת שאנו מדפיסים כסף, לא קשור לעבודה. איפה נשמע כדבר הזה? << דובר_המשך >> ניר אייזנברג: << דובר_המשך >> ישבנו יחד עם הממונה על השכר, אדוני יושב-ראש הוועדה, אותו גוף שכפי שתיארת קודם, יושב עם היד הקפוצה ומסרב לשחרר כספים. הוא זה שניהל את המשא ומתן להסכמי הרפורמה ואומר: או מדעת הצדדים - וזו טענה משפטית, אם אתה רוצה ללכת לתחום המשפטי- - << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> אז למה אתם לא לוקחים אותנו לבית דין לעבודה? בואו נתמודד עם ההסכם בבית דין לעבודה. בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אייזנברג: << דובר_המשך >> אל תגיד לי איך לעשות את העבודה שלי. תודה. בשנה האחרונה אנו עושים עבודה יחד. אל תהרוס את זה. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> הרבה דיבורים. בשורה התחתונה במאני טיים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. ניכנס לזה בעצמנו, אבל לא עכשיו. מה לגבי ההסכם עם הנמלים? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> בדיוק אותה מתכונת. בסוף היום אנו מגלים, שיוצא נייר ששמעו את הצדדים אבל לא סגרו את הפינות. בנייר הזה שנחתם על ידי מנכ"ל משרד התחבורה והועבר לחתימת האוצר ולא נחתם עדיין, יש בו כל מיני אופציות. אנו לא יודעים מה האופציה הסופית, איך ייראה ההסכם הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנמלים צריכים לחתום על ההסכם הזה? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> לא. אנחנו לא צד כביכול. בין האוצר למשרד התחבורה - עניין של הסדרה. לסבר את האוזן – מדברים על כך שיועמדו לרשותנו רציפים 24, 25 לפעילות. אבל מה, רק ל-5 שנים. המשמעות, ויגיד לך כל אחד שיושב פה – אי אפשר לבצע השקעות של מיליארדי שקלים או מאות מיליונים במקרה הרע- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה רק לחמש שנים? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> גם אנחנו שואלים. אם אתם אומרים: תעצרו את הרציפים האלה לפעילות שוטפת - תעבדו אבל יש צורך בביצוע השקעה לפני זה. אנו לא יכולים לבוא לרציף ריק לא מוכן ולבצע עבודה בו. יש השקעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה השקעה יש לך שם? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> לא יודע. ברציף 21 הושקעו 2.1 מיליארד שקלים כדי לייצר את הרציף, להעמיק אתו. מדובר פה במאות מיליוני שקלים. לא יכול לומר לך מספר מדויק כי עוד לא עשינו את העבודה הזאת. אבל מאות מיליוני שקלים בתקופה של חמש שנים. איך יהיה פה החזר השקעה? על סמך מה? אנחנו בכלל חברה ממשלתית, אז נזרוק את הכסף של הציבור לים, תרתי משמע? כל הסיפור זה מנסים לייצר פה פתרונות אך לא לוקחים בחשבון את כל המרכיבים ומייצרים פתרון שעושה רע לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. נכון, הוועדה מנעה את פיטורי העובדים שהיו, אבל אין להם עבדה בכלל, בנמל אילת. מצד אחד, צריך לדאוג לעובדים – מצד שני, יש לדאוג לנמל. אתם צריכים להיכנס לזה, משרד התחבורה. אי אפשר להשאיר את זה רק על הבעלים. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> אדוני, קודם כל, חשוב לזכור חוץ מזה שכולנו נמצאים פה כדי לקדם את ענייניה של מדינת ישראל, והעניינים של הנמלים – הנמלים משרתים את לקוחות הנמלים. יש פה לשכות המסחר, יש התאחדות התעשיינים, יש גבי ממועצת המובילים. 99% מהייבוא והייצוא של מדינת ישראל עובר בארבעת הנמלים וגם בנמל אילת שלצערנו יש שם ירידה גדולה. זו המטרה. נכון, לכל אחד מאתנו יש האינטרסים שלו, ואנו יודעים לבכות וללחוץ ולהראות מספרים. עשינו כולנו השקעות, גם נמל המפרץ השקיע מיליארדים, והרבה דברים שחשבנו שיקרו לא קרו. כך זה כשאתה משקיע ויש לך זיכיון. לנו יש עוד 22 שקנה, לנמל חיפה משהו כמו 32 שנים וגם למספנות ישראל סביב 30 שנה. אנו חנויות בקניון של המדינה בנמל ואנו צריכים לעשות הכי טוב שיכולים. הכי חשוב מה אומרים הלקוחות. הם צריכים תחרות. אותי הגבילו באסדרה הזאת של מנכ"ל משרד התחבורה לשני מנופים בלבד ומטען כללי. אם איני טועה, וזה פחות או יותר המספר, בנמל אשדוד יש 30 מנופי מטען כללי, בנמל חיפה 18, ובמספנות בין 8 ל-10, אז באמצעי ייצור – ואסור לי לפרוק רכבים ברציפים האלה, הגבילו אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה הגבילו אותך? מה יש לך עכשיו? << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר, ואני אומר לכולם – מה יש לכם עכשיו? << אורח >> ליהי גולן: << אורח >> אין לו כלום, ויש לו הסכם מול נמל חיפה שלא פותחים להם את הרציפים עד 4.9. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> את מטעה את הושב-ראש. היה לך הזמן שלך לדבר. נתת נתונים לא נכונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום יש לך איקס דברים שאתה יכול לעשות. משרדי התחבורה והאוצר שיפרו לך את ההסכם. אתה אומר: רוצה 100%. << דובר_המשך >> יואב צוקרמן: << דובר_המשך >> בדיוק הפוך. אותי הגבילו בשני מנופים מול 18 שלהם. אני מקבל את זה. לא מרוצה מזה. מה שהמשק הזה צריך לקראת היום שאחרי וכולנו צריכים להצטייד ולהתארגן - ודאות ואסדרה. אף אחד לא יצא עם מלוא תאוותו בידו. הפתרון שמשרדי התחבורה והאוצר מציעים, ושוב, יש לי הרבה השגות עליו, ואגיד אותן אך בסוף אני מקבל את הריבונות של משרד התחבורה ומשרד האוצר ועשו פה עבודת צוות מאוד רצינית, צוות בין משרדי בראשות משרד התחבורה - פתרון מאוזן, ממלכתי ויש לי ביקורת – אלה קיבלו יותר מדי. גם אני קיבלתי מעט מדי אבל תשמע מכולנו את ההתבכיינויות שלנו כי אנו גורמים עסקיים שרוצים לעשות ולהרוויח יותר. אני מפציר בך ובכולם – עזבו את העמדות שלנו. סוף סוף יש מסדרה. לא מושלמת. מספיק טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האסדרה עם משרד התחבורה לכמה שנים? לא לכל החיים. תמיד אפשר לשנות, לא? << אורח >> אלי בר יוסף: << אורח >> אסדרת הזמן היחידה ששאול התייחס אליה זה לנושא חמש השנים שלא נקבע על ידי משרד התחבורה אבל היה התגובה של הייזלר ממשרד האוצר שמסכים לחמש שנים, וכפי ששאול אמר, זה לא בר ביצוע מבחינה היתכנותית. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> אני חושב שצריך להקשיב לתחרות, שהם אלו שצרכים את התחרות. משרד התחבורה מלווה את העניין. אגב, נניח שמשרדי האוצר והתחבורה ישתכנעו עוד שנה, שנתיים שחברת נמל חיפה נעשה לה עוול – מה שבעיניי לא נכון בכלל – אבל נגיד שהריביות גבוהות, הם שמו יותר מדי כסף, מגיע להם כסף חזרה – שייתנו להם. אתה רוצה לתת לנמל אשדוד כסף לטובת העובדים והריבים הפנימיים שלהם עם ההסתדרות? תן להם כמדינה, אבל ללקוחות מגיע תחרות. אנו עם שני מנופי מטען כללי נעשה ככל יכולתנו. אנו לא יכולים להפיל את נמל חיפה. הוא יכול להיות רגוע לחלוטין. איסור רכבים – ברגע שאני לא פורק רכבים, זה אומר שיבואני הרכב של מדינת ישראל כולם תלויים בנמל אשדוד ונמל חיפה, ואני יכול להרגיש את היושב-ראש והמנכ"ל של נמל אשדוד כי הרציפים היפים מאוד שהם הולכים לקבל בחינם יכולים להחליט שהמכוניות לא צריכים להשקיע שקל. יש לו מספיק מנופים. יש לו 30 מנופי מטען כללי. אני עם מנוף אחד נייד של אבי מנופים הורדתי חצי מיליון טון בשנה אז עם 30 מנופים אתה יכול גם את כל המזרח התיכון להעמיס ולפרוק. אפשר להפסיק להתבכיין ולהתחיל לעבוד ואם המדינה חושבת שלמישהו מגיע כסף – לא על חשבון הלקוחות. שתוציא כסף מתקציב המדינה ותיתן למי שהיא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, בהסדר הכוללני הזה לקחתם בחשבון שכולם צריכים לעבוד? נגיד שהוא התקבל. עשיתם את האיזונים שלכולם תהיה עבודה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה נמל חיפה טוען שלא תהיה לו עבודה? << דובר_המשך >> עופר אליישר: << דובר_המשך >> קודם כל, עדיין לא השלמנו – יש לנו עדיין דיונים עם משרד האוצר. יש לנו המתווה שהוצג ומשרד האוצר צריך להסכים עם זה. לעניין השאלה הקודמת שלך, לכל נמל יש הזמן שלו לפי כתב ההסמכה ולפי מה שכתוב בעקרונות האסדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספנות ישראל, בהסדר הכוללני הזה, קיבלתם מה שרציתם, לפי ההבטחות שהבטיחו לכם? << אורח >> צבי שכטרמן: << אורח >> לא ציינתי קודם – אנו מקדמים בניית ממגורות – זה תשתית במחסור היום במדינת ישראל. יש ממגורות דגון שיש תוכנית בהמשך הדרך לפתח את זה לחזית הים והייבוא של המזון והתחרות היחידה שנראית כרגע באופק זה הפרויקט שאנו בונים. אמרתי בישיבה הקודמת – מה שהשתנה מאז, שהתקדמנו בבנייה. באמצע שנה הבאה זה הולך לעבוד. אנו ביקשנו להסיר את המגבלה של ה-5%. כרגע המתווה שמציעים – להסיר את זה בהדרגה, לא במכה אחת. כלומר ב-2025 להגביל אותנו ל-9% אם איני טועה, ואז להסיר את זה באופן גורף ולהשאיר מגבלה על רכבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק מה שביקשת. זה לא שנותנים לך 100%. הייתה לך מגבלה של 5. הגדילו לך, כפי שהובטח. << דובר_המשך >> צבי שכטרמן: << דובר_המשך >> זה ללא ספק ייתן לנו ודאות להמשיך קדימה כי אנו בשלב שאנו צריכים לממן את הפרויקט. מימנו אותו עד כה מהון עצמי ואנו צריכים את הוודאות הזו של הבנקים. צודק במאה אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמל אילת, בזום. << אורח >> גדעון גולבר: << אורח >> שלום לכולם. אדוני היושב-ראש, יש לנו חוב מהדיון הקודם ואשמח אם תינתן לי האפשרות לדון גם בנושא הזה. חבריי המנכ"לים, היושבי-ראש, אתכם הזמינו לשימוע ואת נמל אילת שכחו להזמין לשימוע כלומר אנו נותרנו בצד, כמו שבדרך כלל גם בתקופת רשות הנמלים וגם בתקופות האחרונות – השאירו את הנמל לבד. אדוני היושב-ראש, בנמל אילת אין ירידה דרסטית במטענים אלא ירידה לאפס כבר 6 חודשים. אי אפשר לשרוד. אומנם אתה ביקשת לא לפטר את העובדים. אין לנו אפשרות להוציא חל"ת, אז נשארנו עם שכר מאוד גבוה. כולם יודעים שבנמלים הוותיקים השכר מאוד גבוה. לסבר את האוזן – עובד דור א' 100,000 ₪ בחודש בזמן רגיל. אני חושב שיש פתרון מאוד הוגן ומקווה שכל המנכ"לים והיושבי-ראש של הנמלים הוותיקים והחדשים יסכימו. אם יש רציפים פנויים, אנא אפשרו לנו לעבוד שם בחיפה ובאשדוד לפרוק רק כלי רכב שהיו מיועדים לנמל אילת. נשלח את העובדים שלנו לחיפה, נשלח את העובדים שלנו לנמל אשדוד. אנו מוכנים לעבוד בנמלים בים התיכון כדי לפתור את הבעיה של עובדי נמל אילת. לא מבין למה ההסתדרות אחרי שראו את המכתבים ולא אמרו. יכול להיות שיש להם אינטרסים אחרים. שנית, אם זה לא מסתייע אבקש להחזיר את צו ייבוא לכלי רכב לנמל אילת. כלומר הרכבים שמגיעים מהמזרח הרחוק, אם החותים לא מאפשרים את המעבר - יגיעו לים התיכון, יעברו את תעלת סואץ ויגיעו לנמל אילת. אנו מוכנים לממן שליש מהמעבר בתעלת סואץ, היבואנים ימממנו שליש מהמעבר, ומדינת ישראל תכניס יד לכיס ותיתן גם שליש. זה יפתור את בעיית נמל אילת, זה הפתרון שאנו מציעים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. אנו צריכים לפתור את הבעיה של נמל אילת. זה לא יישאר כך. אומר זאת גם להסתדרות. אז עצרנו את הפיטורים, אבל אתם לא מצפים שהבעלים של נמל אילת יספוג את כל הסיפור הזה. אין שום היגיון. צריך לפתור את הבעיה הזו. הוא הציע שתהיה פה ערבות הדדית של יתר הנמלים. זה נשמע לי הגיוני. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> להתחלק גם ברווחים שעשה בעשר השנים האחרונות, מאות מיליונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המלחמה זה מלחמה. כולם צריכים לשאת בנטל. אני רוצה פתרון לנמל אילת לישיבה הבאה. אם לא, אני מודיע - אסיר את ההגנה שלי בנושא העובדים ואאפשר להם לעשות מה שהם רוצים. אפילו לשבות לא יכולים כי אין עבודה גם ככה. לישיבה הבאה. << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> שוב לומר תודה רבה לוועדה שעמדה מאחורי העובדים. ברגעים אלה מתגבש פתרון גם עם חברת נמלי ישראל, גם עם משרד האוצר וגם עם משרד התחבורה שייתן מענה וכפי שידענו לפתור בעבר סוגיות- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מבקש שתפתרו את זה. לא הגיוני שיישאו בכל הנטל. << דובר_המשך >> ניר אייזנברג: << דובר_המשך >> ההמלצה נרשמה ונלקחה בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שזה נזק שקשור למלחמה. גם האוצר צריך להיכנס לעניין. << דובר_המשך >> ניר אייזנברג: << דובר_המשך >> האוצר יודע ומחויב לעניין. לנושא שלשמו התכנסנו - אבא שלי פעם אמר לי שהסכם טוב זה הסכם שאף אחד לא מרוצה. נראה שזה המצב. לעמדתנו, זה לא הסכם מושלם. זה הסכם שמעמיד גם את העובדים שלנו בבעיה. אני שומע גם את אודי מנכ"ל חיפה וגם את כל הנוכחים. הוא שם אותנו במצב לא נוח במצב שבו אנו עלולים להיגרר למצב שאין עבודה לעובדים, ועם זאת אנו עושים כל המאמצים כדי להכין גם את נמל חיפה וגם את נמל אשדוד לתחרות. ההסכם בעינינו מאוזן. ייתכן שיש מה לדבר על דחיית התחולה שלו כדי לאפשר לנמלים להיערך ולא להנחית זאת מהיום למחר בבוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. חבר כנסת לשעבר, יש לו זכות, בלי קשר להסתדרות. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> שלום, אני סגן יו"ר לשכת הקשר עם הכנסת והממשלה של ההסתדרות הכללית. קודם כל רציתי לומר לך תודה אדוני על הסבלנות ועל ההבנה. התכנסנו פעם ראשונה לפני כמה חודשים כמובן על הסוגיה של המספנות. אין ספק שעברנו דרך ארוכה. אני רוצה להודות לניר ולאיל שעומד בראש אגף התחבורה בהסתדרות. כמובן לכל מי שלקח חלק בכל הסוגיה הזו ויש התייחסות לכולם. ההסכם הזה שגם ההסתדרות ליווה אותו – כל התחשבות של המצב אנו במלחמה, גם מול חמאס, גם מול חיזבאללה, יש יוקר המחיה. לפחות במצב הלא פשוט הזה כולנו יודעים לעשות את העבודה ותודה לך שהתערבת בעניין אילת. כפי שניר אמר, גם נדע לפתור את הסוגיה הזו וגם באשדוד, כל מי שאומר על ההסתדרות, שיש לנו חדרים חשובים – כשמגיע, יש לו שם תאורה והכול בסדר. מניח שהכול יסתדר גם שם. תודה שוב ולכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הזה והובילו להסכם החשוב הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> יאיר שלם: << אורח >> קודם כל, חשוב שכל הנוכחים יידעו שיש הסתדרות נוספת – הסתדרות לאומית. כמו שבנמלים יש תחרות, יש גם תחרות בין ארגוני עובדים. אנו ארגון העובדים היציג בנמל המפרץ. אני חושב שאנו עושים שם עבודה לעילא ולעילא, וסליחה שאי מעיד על עצמנו. אני קצת מופתע לשמוע על הדיונים שמתקיימים פה, משאים ומתנים בין ארגוני עובדים לנמלים. לא חושב שזה המקום. המקום זה המהות של התחרות, שלכתחילה כל הרפורמה שהייתה בנמלים זו המשמעות שלה, תחרות. יש פה חששות מנמל אשדוד, מנמל חיפה, אני שומע, כי קמו נמלים חדשים. יש לתת מקום לכולם, גם לקטנים, כדי שבסופו של יום זה עוזר לנו – לתעשייה הישראלית – לעובד, עם כל ההשלכות, שכר גבוה וכו', בסופו של יום זה יהיה לרווחת כולם. אם כל היושבים פה יפנימו את זה, בסופו של יום כולנו נצא נשכרים מכך. תודה. << אורח >> שאול כרמלי: << אורח >> שלום, אני יושב-ראש ועד סוואר בנמל חיפה. שלחנו שני מכתבים לשרה מירי רגב. לא קיבלנו אפילו מענה. רצינו להיפגש איתה, להשמיע את הדעה והחששות שלנו כנציגי ציבור. אפילו לא טרחה לענות לנו. חשבתי שזה המקום הנכון לומר את זה. אנו ב-2005 הלכנו לתהליך הפרטה אמיץ. יושב פה יואב צוקרמן, שהיה שותף איתי להסכם של הרפורמה. הייתי יושב-ראש ועד אז. היה פעם רשות הנמלים, היום זה שלושה נמלים. אנו בעד תחרות, אני אישית תמיד דגלתי בתחרות, אבל כיום המצב קצת שונה. חתמנו על הסכם ב-2020, שב-2031 רציפים 7 ו-8, המטען הכללי יוכלו להיפתח, עם השגות. זו הייתה המטרה, לתת לנמל כדי להתארגן, וצדק מנכ"ל נמל חיפה מר אודי שרון, שאמר שהנמל צריך זמן. אמר ביושר, שהשכר פי ארבעה מנמלים אחרים. איני מתכחש לזה. או צריכים זמן, ואנו יושבים על זה, ליצור הסכם פרישה לדור א' וקליטה של דור ג' שהעלויות שלהם יוכלו להתחרות עם הנמלים המכובדים. אין לנו משהו נגד הנמלים האחרים. אבל יש להבין שאנו צריכים זמן, ואם לא יהיה לנו אותו, זה גזר דין מוות על עובדי נמל חיפה. עד כדי כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צריכים זמן? עם יתר הנמלים? << דובר_המשך >> שאול כרמלי: << דובר_המשך >> לא. אם זה קורה כעת, בנקודת הזמן הזו, שעוד לא עשינו הסכם פרישה ועוד לא קלטנו דור צעיר, אנו בבעיה קשה. המדינה לא עמדה בסיכום עם ההודים – למה שההודים יעמדו בסיכום אתנו? הם ילכו להליך של פיטורים ואנו לא נוכל להתנגד להם. אתה חושב שהם ישלמו לנו כסף בלי לעבוד? לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שמעת את נציג משרד התחבורה שאומר שעשו מעטפת. << דובר_המשך >> שאול כרמלי: << דובר_המשך >> מישהו שמע אותנו. אולי גם אנחנו רוצים להשמיע את קולנו כנציגי ציבור? כתבנו מכתבים. אף אחד לא מתייחס. לא משרד התחבורה, לא סמוטריץ. נראה לכם הגיוני שכך מתנהלים במדינה עם מינהל תקין? כתבנו מכתבים עם חתימות שלנו. שום דבר. כאילו לא קיים. אז הינה אנו פה בוועדה ואני מעלה טיעונים של חשש כבד של העובדים ואני מדבר מדם ליבי כי אם לא תהיה לנו עבודה ולא יהיה הסכם פרישה לדור א', הנמל לא יוכל להתמודד וילך להליך של פיטורים. זה מה שיהיה. זה החשש שלי האשי. אין לי כלום נגד יואב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לקחתם בחשבון את הבעיה הזו? << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> אנו לוקחים בחשבון את כל הבעיות שיש בכל הנמלים כולל בנמל חיפה. אנו יושבים כרגע עם הנהלת נמל חיפה על הסכמים שכוללים גם פרישה וגם קליטת דור נוסף. מאמין שאם יינתן לנו הזמן נגיע להסכמות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לברך על ההתקדמות ועל ההירתמות שלך אדוני היושב-ראש, מאז שפניתי אליך ובכלל. קידמת את הנושא, ונכנסת לעובי הקורה. תודה לכל מי שעוסק במלאכה כי גם אני למדתי להכיר את הנושא הזה לעומקו. אני לא חשוד בנגד תחרות – אני בעד תחרות וכמה שיותר. פועל לקידום התחרות כהשקפת עולם. קצת מוטרד מהדוחות הכספיים האחרונים שהוצגו. המצב שם מעורר דאגה, בלשון המעטה. מברך על קידום המתווה, אך מבקש ממשרד התחבורה וממשרד האוצר להיכנס ולוודא – יש הטענות של הנמלים, שמבקשים את ההתייחסות לעניינים שלהם אך לוודא שלא יהיה נמל שכתוצאה מהנושא הזה יפשוט רגל או יגיע למצב של פגיעה. אני בעד לפתוח כמה שיותר את התחרות אבל בהתאם ובהתחשב בכל הנסיבות הכוללות. שוב, הברכה על המתווה. << אורח >> יוני איזקוב: << אורח >> שלום, אני מנכ"ל קורל שירותי ים ואני פה מטעם לשכת הספנות הישראלית. שני דברים. כאמירה כללית מבחינתנו כלקוחות, לפתוח את כל הרציפים לכל המטענים בלי מגבלות. אני חושב, שהמתווה, שהוצג באפריל על ידי מנכ"ל משרד התחבורה, לא שלם. יש הרבה דברים שמבחינתנו היה צריך לעשות אחרת אך ודאי לא כולם יקבלו מה שרוצים. מבחינתנו להחיל את המתווה הזה מה שיותר מהר. המצב כרגע בנמלים זה אשליה. זה שאין תורים כיום בנמלים זו אשליה. ברגע שהמלחמה תיגמר, ומקווה שתיגמר מהר, המטענים יחזרו לפה ונתחיל שוב לראות את התורים שראינו קודם. כדי שאפשר יהיה להתגבר על זה צריך לאשר את ההשקעות גם בנמל המפרץ, בנמל הדרום, נמל אשדוד, נמל חיפה ולכן אני אומר – המתווה כמה שלא יהיה מושלם להחילו עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לעשות שהמתווה יהיה כמו הוראת שעה, זמני, לראות איך זה עובד, ואז נשב על המתווה ארוך טווח. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> הבעיה היא שבמתווה כזה צריך להתבצע השקעות מסיביות בתשתיות. אי אפשר לייצר מתווה כהוראת שעה אלא לתהליכים ארוכים. יש להסדיר את זה אחת ולתמיד, וגם אם לא כולם יהיו מרוצים צריך לסיים את האירוע הזה כדי לדעת איפה אנו חיים, מה המגרעה שלנו ואיך אנו יכולים להיערך לבאות. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> שלום, אנחנו בדיון הזה כמה שנים טובות. נדבר רגע על מספרים. 2024, רבעון ראשון. מדברת על מטען כללי. סך כל הנמלים – מיליון טון. מתוכם החלק הארי זה מספנות ישראל. אם נמל אשדוד כל כך יעיל, והם טוענים שהם כל כך יעילים, למה הם לא מצליחים לקחת את הרוב? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> עם כל הכבוד- - << דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >> אל תענו לי. היינו בדיונים האלה עם נמל אשדוד הרבה שנים אחורה. היו צריכים להיות איתי פה היבואנים. יבואנים שהמפעלים שלהם נמצאים בדרום – עזבו את נמל אשדוד – התחילו לפרוק בחיפה, משנים הכול לאזור הדרום כי לא רוצים יותר לעבוד בנמל אשדוד. קריאה: מדברת שטויות. אנחנו בקצב של פי שניים מתכות. אנחנו עובדים 24, מיליון טוב מטענים עושים בשנה אז היא מדברת על 300,000 טון. זה תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מספנות ישראל עשינו דיון מיוחד. לא צריך לחזור על דברים. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> היא לא המספנות. היא מייצגת את כל הלקוחות, עשרים שנה. יש אי הבנה. היא לשכות המסחר. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אני לא לוביסטית שלהם. עד רגע זה בקושי הכרת אותם. קודם כל יש להבין שמה שמעניין אותנו זה תחרות מלאה. תחרות מלאה אומרת שלא ייתכן שתהיה איזושהי הגבלה על איזשהו רציף במדינת ישאל להביא איזושהי סחורה. גמרנו עם הפוליטיקות הקטנות האלה שאומרות שבגלל זה ובגלל זה אני לא פותח. יש בנמל אשדוד שני רציפים. אני רוצה להציע למשרד התחבורה – אפשר לקחת מפעיל אחר, לחכירה של 10, 15 שנה, שייקח את שני הרציפים האלה ויפעיל אותם. לא ייתכן מצב – זה לא נתקע אצלנו העלויות האלה. הן מתגלגלות על הצרכן, בין אם זה עלויות בנייה, בין אם זה עלויות של הצרכן שאחר כך קונה דברים בסופר. לא ייתכן שנמשיך להיות ב-2024, 2025 שבויים במצב, שיש מישהו שרוצה לסגור ענף שלם של נמלים. זה לא ייתכן. במצב הזה, והיינו שם, אני מבקשת ממשרד התחבורה, לבחון הפעלת הרציפים הפנויים, רציפים מסוימים על ידי מפעילים חיצוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באשדוד? << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> אין שום בעיה עם תחרות, אנו בעד, מסכים עם כל מה שאמרת, רק אל תשכחי שני דברים – שיש פה גופים שחתומים על הסכמים עם המדינה – לא בעיה שלך אבל מישהו צריך לממן את זה. << דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >> אני משלמת את זה. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> לא, את לא משלמת כלום. אם כבר אנו מדברים על זה, בואו לא נשכח איך טענו כל היבואנים על העלויות הכבדות שחלות עליהם בייבוא מכולות שהתחילו מ-2,000 דולר למכולה, הגיעו ל-20,000 בקרונה, ירדו ל-2,000 אבל המחירים שעלו בצורה מטורפת לא ירדו אחרי שמחירי התובלה היומית ירדו חזרה ל-2,000 דולר. << דובר_המשך >> ישראלה מני: << דובר_המשך >> זה לא טיעון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? זה טיעון שהמחירים לא יורדים. בבקשה. << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >> אני רוצה לחזק את מה שנאמר פה כי אנו הלקוחות של הנמלים. כל מה שהוא בסוף פותח את הנמלים לתחרות ומקטין את עלויות הנמלים, חיובי להורדת יוקר המחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע אם מוריד. יודע שרק עולה. << דובר_המשך >> אורי זלינגר: << דובר_המשך >> במקרה הזה, שהוא הבסיס לדיון היום, ויש גם תגובת מנכ"ל משרד האוצר. חבל שלא פה כדי להציג את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלו ממני שחרור. << דובר_המשך >> אורי זלינגר: << דובר_המשך >> הם מדברים על רציפים 24, 25 של נמל אשדוד ואומרים שייתנו להם אותם לחמש שנים או עד הפרטת הנמל. אנו רוצים להוסיף לזה ולבקש שזה יהיה במכרז לטובת השימוש בנמלים והורדת יוקר המחיה בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא תהיה הפרטת נמל אשדוד כי צריך נמל אחד של הממשלה. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> מבחינת מספרים- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לאוצר, שרוצה לקבל כסף, נמל אחד מכולם צריך להיות ממשלתי. << אורח >> שאול שניידר: << אורח >> המחויבות ההסכמית שלנו לתשלומי שכר שגם נמל חיפה מכיר את זה עומדת על 500 מיליון שקלים בשנה להגיד בוקר טוב כדי להבין את המספר שאנו מחויבים אל מול כל ההסכמים. גם אם לא תיכנס אוניה אחת לנמל אשדוד, הנמל יצטרך לשלם 70% מסך הפרמיות המשולמות לעובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טענה של נמל אשדוד עם ההשקעות שצריכים להשקיע בנמלים, שנתתם להם את זה לחמש שנים, מה עמדתכם? << אורח >> אלי בר יוסף: << אורח >> זה רק הצעת האוצר. משרד התחבורה הציע לתת את זה 24, 25 וזה בסדר. האוצר הגיב בכך שמוכן לתת את זה לחמש שנים ועל זה שלחנו מכתב תגובה לאוצר ולמנכ"ל משרד התחבורה ואנו מחכים לתגובתם. << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >> אם משרד האוצר רוצה שיעשו את זה כמו שצריך, אפשר לעשות את זה טוב יותר ולעשות מכרז לרציפים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת החלטת המדינה. עם כל הכבוד, לא בעלי הנמלים האחרים. נמל אחד לדעתי חייב להישאר של המדינה. עם כל הכבוד לתחרות ולכולם. אומנם אני לא שר ולא ראש ממשלה אבל זו דעתי. כשנרצה למכור יהיה דיון. << אורח >> אודי שרון: << אורח >> כמי שבא עד לפני שנה כל חייו מהמגזר הפרטי ומהשווקים הכי תחרותיים שיכול להיות, מתחבר לכל מה שנציגי הלקוחות אמרו פה, ובעד לפתוח תחרות כמה שאפשר, ואם ההסתדרות בסדר עם זה- - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך. << דובר_המשך >> אודי שרון: << דובר_המשך >> יש 11 עובדים כל חודש שמקבלים מעל 100,000 שקל כל חודש. אם זה קו, אנו מוכנים. אם אנו לא מחויבים לרמות שכר המינימום של העובדים ואם אנו יכולים לשחרר עובדים- - << אורח >> ניר אייזנברג: << אורח >> אנו לא מנהלים פה משא ומתן על השולחן. זה לא הוגן מה שאתה עושה. << אורח >> אודי שרון: << אורח >> אנו בעד תחרות אבל אנחנו מחויבים להסכמים שלנו כלפי העובדים. אם רוצים לפתוח את התחרות לגמרי כדי שהמחירים יירדו והם יירדו משמעותית, יוזילו את עלויות כוח האדם שלנו ב-70%, בכבוד אבל זו החלטה שצריכה להתקבל ויש להבין את המשמעויות כי אנו לא נדע לשלם כך משכורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, תמשיכו – לא רואה משא ומתן. עשיתם שימוע. זה לא כל כך משא ומתן. עם מי עשיתם משא ומתן? עם ההסתדרות? עם עצמכם? אם אתם רוצים לעשות משא ומתן עם האנשים, תשמעו מה יש להם לומר ותשבו איתם. שימוע. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> עשינו שימוע מסודר. יש לו 30 מנופים. רוצה עוד לבצע השקעות. ה-30 מנופים שלו לא עובדים. << אורח >> ליהי גולן: << אורח >> אני מצדדת בצביקה – המתווה הזה התחיל כי רצו לפתוח את ה-5% מספנות. הנמל הסיני לא היה באירוע. הוא לא חלק מהאירוע. בא משרד התחבורה ואמר: אי אפשר להתעלם מהסיני. אתה לא צריך לקבל כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברתם על המספנות, ומזה זזנו לזה שצריך להסדיר הכול, כי לכולם יש בעיות. לכן עדיף להסדיר את הכול. << אורח >> יואב צוקרמן: << אורח >> מרוצה בשביל הלקוחות שיקבלו ודאות. זה מה שחשוב. אמרתי את זה כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציא אותו החוצה. זה כבר סוף הישיבה אז אין בעיה. אל תוציא אותו. קודם כל, נכון מה שהם אומרים. המספנות, אתם צריכים לסיים איתם בלי קשר לכולם. קחו בחשבון את מה שאתם הולכים לתת בהסדר הכללי אבל סיימו איתם. לגבי נמל אשדד, אתם צריכים לפתור את הבעיה. כנסו לזה, גם ההסתדרות שאתם מייצגים אותם, וגם משרד התחבורה וגם האוצר. תיכנסו לעניין. אני מבקש שבמסגרת ההסדר הכללי לכל הנמלים שאתם נותנים להם הטבות שאין להם בהסכמים, קחו בחשבון, שהם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה גם לגבי נמל אילת. אין דבר כזה שהם לא במשחק. הם מקבלים הטבות. יש לזה ערך כלכלי. יתרמו את מה ששלהם במלחמה, זה חלק מהעניין, עם כל הכבוד לכל הנמלים. אני רוצה, שההסדר ייקח בחשבון, שכולם צריכים לעבוד במסגרת האיזונים הכלליים. לא ייתכן שנשמעת טענה שאין להם עבודה. יש לקחת זאת בחשבון. לגבי נמל אשדוד, הטענה שלהם שהם הולכים להשקיע בין 2.5 מיליארד שקל למאות, שם אותך באמצע, בלי שיש להם ביטחון לגבי המשך הדרך של ההפעלה זה טענה נכונה. אבל זה נמל ממשלתי אז אתם צריכים לשבת איתם על הסדרים אחרים בעניין. אני מקווה שהדיון הבא יהיה עוד חודש, הכול יהיה סגור. כן או לא? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> תלוי באוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלחץ את האוצר קצת. נמל אילת – צריך לסיים את העניין איתם. אין להם בכלל עבודה בגלל החותים. זה המצב. אי אפשר שהם משלמים הכול וכולם יהיו מבסוטים שהם מקבלים הטבות כלכליות ואתם מקבלים הטבות כלכליות. שום דבר לא בהסכם. לא מבין מה אתם מקטרים. זה לא בהסכם שלכם. יכולים לומר לכם: תישארו בהסכם הישן, ואז לאף אחד א תהיה עבודה. יותר טוב? גם אתם צריכים להפסיק להתלונן ולבוא לידי ביטוי בהרבה תחומים אחרים. לא מבין את זה. מי לא דיבר? אחרי שסיכמתי את הישיבה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אבהיר משהו. ראשית, מי שלא עשה תהליך כזה לא מבין כמה זה תהליך קשה שנעשה כאן. אני רוצה לברך את מנכ"ל משרד התחברה על העבודה שעשה וגם את האוצר שהגיעו להבנות מסוימות. זה תהליך מאוד לא פשוט ללכת בין כל כך הרבה גורמים חזקים מאוד ומשפיעים מאוד, ולהוציא מתווה שבסוף אף אחד לא יהיה מרוצה ממנו. אמר יואב בהגינות - זה מתווה שאף אחד לא יהיה מרוצה ממנו אבל זה משהו שאפשר יהיה להתחיל לעבוד איתו. לי לא ברור למה צריך להגביל כי בסוף זו תחרות ובתחרות ככל שיהיו יותר מנופים, תהיה יותר עבודה. עובדים יכולים להגיע לכאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הסכמים. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> זו הנקודה המרכזית, כי הזמן שמתבקש פה, הוא חשוב וצריך להינתן להם כי הם צריכים לעשות את העבודה ולהסדיר את הדברים לעובדים אבל גם צריכה להיות מגבלת זמן כי הדברים צריכים להיגמר. אחרת זה ימסמס הכול. << אורח >> צבי שכטרמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, דבר אחד מאוד ברור בישיבה הזו – שהנושא הזה מסובך ואין הסכמות. אני מדבר על כל נמל ומה הוא מקבל. יש דבר אחד שיש עליו קונצנזוס, כמובן נגד הממתחרים. המגבלה שלנו דובר עליה בבג"ץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, אתכם צריך להתקדם תוך כדי הבנה שמה שיש במתווה הכללי- - << דובר_המשך >> צבי שכטרמן: << דובר_המשך >> מבקש להגביל את זה בזמן. בישיבה הקודמת כבר התקבלה החלטה כזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד חודש נעשה ישיבת המשך. בבקשה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> הלוואי שהתחרות הזו הייתה לפני 30 שנה, היינו במקום אחר. התחרות היא בריאה, אבל משרד התחבורה, עושה רושם שאתם עושים חצי עבודה וכפי שנאמר פה – אתם מדברים עם עצמכם. למה הדבר דומה – היה פה דיון על יוקר המחיה, ואחד הדברים שהוצפו, והיושב-ראש שם לב, שזה לא זמני פריקת אוניות והעמסת אוניות, אלא הוצאות הסחורות והתשלומים שמשלמים את הקנסות, אם זה בחופים או בנמלים. מדינת ישראל השקיעה 18 מיליארד שקל לבנות את הנמל הסיני והנמל הדרומי באשדוד. לא השקיעה שקל אחד במחסור בנהגים במדינה. 98% מהסחר של מדינת ישראל זה דרך הים, דרך הנמלים, כל מה שזז. אני רואה תוכניות של פיתוח הרכבת. אין לי בעיה. הרכבת מהווה סך הכול 5%. אם זה שאני משתלב אליה לא משקיעים שקל אחד במחסור בנהגים וחיילים משוחררים, ולמה הדבר דומה – הקמת בניין של עשר קומות, עשית מעלית לשתי קומות. עם כל הכבוד, נחזור לימים כנראה שאין מי שישרת את הנמלים האלה 24 שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. תמשיכו לעבודה. עוד חודש מקווה שנהיה בסוף. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:05. << סיום >>