פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 74 ועדת הכלכלה 16/07/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 442 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 20:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1743 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אוהד טל משה פסל חברי הכנסת: ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמנון מרחב – מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה טיראן ששון – יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – מנהל מערך אסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה גלית יעקובוב – משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה יואל בריס – יו"ר רשות האסדרה דורון קוגמן – מנהל אגף תקינה והנדסה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שירן יעקב – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר עמיר יצחקי – ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות הדר לוינברג – לשכה משפטית, משרד הבריאות חן בר יוסף – מנהל מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והתשתיות אילן בנימין – מנהל ענייני בטיחות הגז, משרד האנרגיה והתשתיות דלית זמיר – יועצת משפטית, משרד האנרגיה והתשתיות אסתי כהן ליס – מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון רן אברהם – מנהל אגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי, המשרד להגנת הסביבה יעל קריב טייטלבאום – רפרנטית מדיניות רגולציה, משרד המשפטים רומי קאופמן – רפרנטית כלכלה והימורים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רחל גור – סמנכ"ל, לובי 99 דור חרלפ – יו"ר חזון לאומי ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום לכולם. הנושא הצעת חוק התקנים (תיקון מספר 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024. מה שנשאר לנו מהחוק זה רק הסעיף שקשור לוועדת החריגים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו מתחילים בהקראה בנוסח שהועלה לאתר הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד נקודה מסוימת קראנו ואמרנו שאין הערות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה היה סעיפים קטנים (א) ו-(ב). אני חושבת שכדאי לקרוא שוב כי כבר ב-(ב) הכנסנו שינוי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> סעיף 17(8) להצעת החוק – תיקון פקודת היבוא והיצוא 1. אחרי סעיף 2יח יבוא: "ועדת חריגים לעניין אסדרה אירופית מאומצת 2יח1. 1. ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח תהיה מוסמכת להמליץ לשר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – השר) גם בעניין מהעניינים הבאים: (1) פניית השר לפי סעיף 9א2 לחוק התקנים; (2) פניית השר לעניין שינוי התנאים המנויים בפרטים (5) ו-(9) לחלק ג' בתוספת החמישית לחוק התקנים, בהתאם לסעיף 9א2(ג)(2) לאותו חוק; (3) פניית שר ממונה כהגדרתו בסעיף 8(ד) לחוק התקנים (בסעיף זה – שר ממונה), לפי סעיף 9א3 לחוק התקנים; (4) פניית גוף מהגופים המנויים בסעיף 9א3(ב1) לחוק התקנים; (5) פניית שר ממונה לעניין התאמת חיקוק לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 9א6 לחוק התקנים. אני הבנתי מאביגל שרוצים להוסיף (6). << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה נרצה להוסיף פסקה נוספת, יש עניינים נוספים שמצריכים אישור ועדת החריגים שאישרנו בהצעת החוק, לדוגמה העניין של קבוצה מספר אחת, אישרנו את זה כבר בחוק ואנחנו נכתוב באופן כללי לגבי עניינים נוספים שיש לוועדת החריגים סמכות לפי החוק בהקשר של האסדרה האירופית. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כתוב פה שוועדת החריגים תהיה מוסמכת להמליץ לשר, האם השר יכול לא לקבל את ההמלצה שלה, לפי זה שזה רק להמליץ? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעיקרון מכיוון שהוא יכול לערער אז כנראה שכן, אחרת אתה בא ואומר שהוועדה היא זו שקובעת וזו לא הכוונה, הממשלה היא הקובעת. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, הממשלה קובעת בסוף, אבל קודם הוועדה קובעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל כתוב, אם הוא לא מסכים הוא יכול לעשות ככה ואם הוא כן מסכים אז ככה וככה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אז המילה פה המלצה היא לא נכונה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני מציעה שאנחנו נדון בסוגיה הזאת אחרי שנגמור את כל הנוסח כי יש לנו סעיפים שבהם רשמנו יתקן, יש מקרים שרשמנו רשאי, יש לזה התייחסות. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> אבל יש פה עניין של מהות, האם זו המלצה שאפשר לסטות ממנה או שזו החלטה שהיא מחייבת? זה עניין של מהות, זה לא רק נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא החלטה מחייבת. עדיין אם יש ערעורים אז אפשר. אם אין ערעורים זה משהו אחר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נגיע סעיף סעיף ונראה לפי העניין. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> יש לנו כבר את הוועדה שפועלת עם אחרים שכבר הוסמכה והלשון שם היא גם כן תמיד להמליץ ואחר כך זה מתפצל לפי העניין, איזה המלצות מחייבות ואיזה המלצות לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. בסדר. נמשיך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. בלי לגרוע מהאמור בסעיף 2יח(ב), שר ממונה רשאי למנות מטעמו חבר נוסף מקרב עובדי משרדו שיכהן בהרכב ועדת החריגים לעניין הדיון בפנייה האמורה, בכל אחד מאלה: (1) הוא פנה לוועדת החריגים לפי סעיף 9א3 או 9א6 לחוק התקנים; (2) גוף מהגופים כאמור בסעיף 9א3 פנה לוועדת החריגים, אם הפנייה האמורה היא בתחום סמכותו. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> כאן יש לי הערה. אם אנחנו מוסיפים לסמכויות ועדת החריגים, קבוצה אחת למשל, של האפשרות של אופן הבדיקה, נרצה שיהיה חבר פה של השר הממונה גם בוועדות שעוסקות בנושא הזה. לא רק 9א3 ו-9א6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ועדת חריגים, על איזה ועדה את מדברת? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> יש ועדת חריגים, הסעיף עכשיו שהקריאו מאפשר למנות נציג של המשרד במקרים שהשר פונה לפי חוק התקנים. ציינו פה סעיפים ספציפיים, 9א3 ו-9א6, עכשיו אביגל ציינה שיוסיפו עוד מקרים לפנייה לוועדת חריגים שצוינו בחוק, כמו למשל העניין של אופן הבדיקה של המוצרים בקבוצה אחת. גם פה כאשר מדובר על מוצרים של המשרד הרלוונטי נבקש שיהיה לנו נציג בוועדה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההערה שלי הייתה שאם אנחנו מעניקים בחוק את הסמכות, אם אנחנו אומרים שמשהו צריך לעבור בוועדת החריגים, אז פה בסעיף של ועדת החריגים זו תמונת מראה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> ברור, נוסיף אותו בוודאי, אבל גם פה מדובר במשהו שהוא באחריות אחד השרים ולכן צריך להעתיק אותו גם לעניין של החבר בוועדה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בעצם כל העניין של קבוצה אחת או העניינים האלה, הדיון בוועדת חריגים, אנחנו כל פעם כותבים לאיזה סעיפים הוא חל, אנחנו התכנסנו לפניית השר ופניית השר הממונה. אתם מבקשים לקבוע פרוצדורה להחלטה של ועדת החריגים שלא התייחסנו אליה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> בגלל שאת מוסיפה עוד מקרה, נכון. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הוועדה צריכה להכריע במקרה הזה, האם רוצים שגם המקרה של קבוצה אחת, הסעיף הזה של ועדת החריגים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, מה הקשר לקבוצה אחת פה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זו עוד החלטה שוועדת חריגים תכריע גם בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אני צריך לכתוב על מה היא מכריעה? למה כל דבר אני צריך לציין בחוק? אני לא מבין את העניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא רלוונטי, זה סעיף שבכלל רק שר הכלכלה יכול לפנות, אין בו שרים ממונים. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> מדובר על קבוצת המוצרים שלנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסמכות בפקודה ניתנה רק לשר הכלכלה לפנות לעניין הסעיף הזה, גם במקור זו סמכות שהיא רק שלו, אין שם שרים ממונים, זה גם היום ככה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> כשאתה מדבר על מוצרים קשורים למשרד האנרגיה אנחנו רוצים נציג - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כבר היום הגישו לוועדה מוצרים שקשורים לדלק, לא מונה נציג של משרד האנרגיה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> כבר היום אנחנו מוחרגים ממילא, זאת אומרת אופן הבאת המוצרים קבועה בחקיקה ואנחנו עם חקיקה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא נכון, דנו במוצרים של דלק בוועדת חריגים ודנו בכל מיני דברים שהגיע משרד האנרגיה, הוא בא והביע את דעתו, הנציג הוא נציג שר הכלכלה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> גל, יש לי הצעה, אם הרכב הוועדה הוא אותו הרכב, האם תרצו לקבוע שביחס לאותה החלטה של קבוצה אחת זה יילך לוועדת חריגים שקיימת מכוח 2יח הקיים היום? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אותו הרכב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בפרוצדורה של 2יח אפשר, גלית. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אין הבדל בהרכבים בין זה לבין זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, 2יח מדבר על שינוי התוספת השלישית, אז אנחנו נצטרך לערוך שינוי גם ב-2יח הקיים שזה יהיה גם פנייה של שר לעניין הוספה לתוספת השלישית וגם לקבוצה אחת. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא, סידרנו את זה כבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לשים את זה ב-2יח הקיים וזה בסדר. זה גם כך הסמכות שיש לשר הכלכלה היום. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הבקשה פה היא לשינוי מאוד משמעותי ביכולת להשפיע על תקינה ועל מוצרים שנכנסים לישראל. נכון שעד עכשיו דובר על החרגות מקומיות בשוק הישראלי שעבורם הייתה הבקשה, אבל עכשיו היריעה נפתחת על הרבה יותר דברים, דברים שעד היום היו נבדקים בכניסה בשיטה מסוימת והיה להם שיטת עבודה מאוד מסוימת ועל זה אם ביקשת החרגה של תקן ישראלי מסוים וחידוש של ההחרגה הזאת היית צריך לבוא לוועדה ולא היה לך נציג, אבל כל שיטת העבודה פה היא בעצם לקחת דברים שקיימים במשק הישראלי ולפתוח אותם לעולמות תוכן חדשים וזה בסדר. זה שיהיה נציג של השר הממונה שאחראי על החוק הזה ועצם אחריותו של השר הזה תמשיך ללוות את המכשיר, מוצר או כל דבר אחר שהולך להיכנס לישראל, אז כן, זה הרציונל של השיטה החדשה. השיטה החדשה היא יותר מקלה מצד אחד, מצד שני היא כן נותנת לשר שביקש עוד כלי עבודה בתוך הוועדה, נראה לי יותר מלגיטימי. אי אפשר להגיד, טוב, אבל בשיטה הישנה זה לא עבד ככה, אנחנו לא בשיטה הישנה בכל המוצרים. אז אם אנחנו בשיטה חדשה, אז כן, יש גם לשר נציג כחלק מהוועדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פשוט אין פה שר ממונה מראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה בין המשרדים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זה כבר טכני, זה לא המהות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא מצליחים להסתדר ביניהם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל מה הטענה של המשרד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, אם אתה תיכנס לכל סעיף אתה לא תצא מזה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> חברים, הכלל שנקבע גם בממשלה זה שכששר ממונה פונה לוועדת חריגים אז הוא מצטרף לוועדה, זהו, אז אל תשנו עכשיו עוד פעם את כל סדרי בראשית. שמעתי את מה שאתה אומר, אבל ההחלטה של הממשלה הייתה שכששר ממונה מחליט לפנות לוועדת חריגים אז הוא מצטרף להרכב הוועדה. ממשלה לא יכולה לפתוח פה לנציגי הממשלה את מה שממשלת ישראל החליטה שם. זה לא הדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה מבקש? היום כל תחום שמוגש הנציג של השר נכנס. מה אתם רוצים? אתם רוצים את זה לעוד דיונים? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אני אסביר את זה. התחלנו ממה שאביגל אמרה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> סליחה רגע, אדוני היו"ר, הם מנסים לשנות עכשיו את - - - << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לא. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> מה לא? מה רציתי להגיד? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אנחנו לא משנים את המצב. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> עוד לא שמעת מה אני רוצה להגיד כבר אמרת לא. הממשלה קבעה שכשהמשרד מגיש פנייה לוועדת החריגים רק אז נציג מטעמו מצטרף. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אז קודם כל אנחנו נשמח שאנחנו נוכל להגיש את הפנייה הזאת לוועדת חריגים, אין בעיה, שהשר הממונה יוכל להגיש פנייה בנוגע ל - - - << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אבל החוק הגדיר מתי אתם - - - << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> זה תיקון שנכנס עכשיו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, הצבענו עליו אתמול. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לאורך כל הדרך לא היה ספק ששר יכול להגיש לוועדת חריגים, ודאי, זה מה שדיברנו פה כל הדיונים. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אני אסביר את הסיפור, כרגע מונעים את זה ממני, תלוי לאיזה מקרים. יש מקרה חדש שנוסף, מקרה לעניין אופן הבדיקה, ששר הכלכלה יכול לפנות לוועדת החריגים ולקבוע אופן בדיקה יותר משמעותי לגבי מוצרים בקבוצה אחת. קבעו את זה רק לשר הכלכלה, אגב אני מאוד אשמח, ואני חושבת שנכון שגם אנחנו נוכל לפנות בהקשר הזה, השר הממונה על משרד האנרגיה לצורך העניין. אבל אם לא קבעו את זה, בין אם קבעו ובין אם לאו, בעיניי צריך לקבוע את זה, לפחות שייתנו לנו חבר בוועדה שדנה במוצרים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באותו דיון ספציפי? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> כן. ואגב אני באמת חושבת שצריך להוסיף אותנו לעניין של שר שיכול לפנות בהקשר הזה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> יכולה הוועדה להזמין אתכם. אני מניח שהיא תזמין אתכם, אתם לא הופכים להיות חברים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש לנו כבר מקרה שקרה שהגישו בקשה על דלק, הבקשה אפילו התקבלה בוועדת חריגים, למרות שלא היה להם נציג, הכול בסדר. הדברים התנהלו, הם התנהלו בעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה חובת היוועצות? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת החריגים יכולה לעשות מה שהיא רוצה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוועדה לא תקבל החלטה אף פעם בלי לשמוע את הגורמים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אז תגיד, יואל. הנה היו"ר פה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> האם הוועדה תשמע את גורמי המקצוע של המשרד הרלוונטי? ברור. האם זה אומר שהם חברים בוועדה? זה ויכוח אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וכשמגישים בקשה הם כן חברים בוועדה? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מדברת על משהו אחר לגמרי. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> על מקום שבו, לדעתי בטעות, לא הוכנסנו כאפשרות שהשר הממונה של התחום הרלוונטי יכול להגיש את הבקשה הזאת, נכנס רק שר הכלכלה, אבל לא נכון לעשות עכשיו בעיניי טעות נוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בגלל שאני רואה כבר מה קורה כי אתם כל הזמן רוצים להעמיס רגולציה ולשר הכלכלה אין פה עניין להעמיס רגולציה. את זה אני לא משנה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, לא התכוונו לשנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הנושא השני שטענתם, שאם מגישים בקשה שקשורה למוצרים שלכם אתם אז רוצים חבר ועדה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה חבר? הם גם השופטים וגם - - - << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> ושר הכלכלה הוא גם השופט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את הטענות שלך, מה זה שופטים? זו אחריות שלו. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זו אחריות של השר בסופו של דבר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אם הוא גם מגיש והוא גם חבר אז התשובה שלו היא ברורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מפריע שהוא יהיה שם? למה ההתנגדות הזאת? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> ואם שר הכלכלה הגיש את החוק הזה והוא גם חבר ועדה וגם יכול להחליט? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא ממונה על התחום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כמה חברים בוועדה כרגע? שבעה, נכון? הוועדה היא בדיוק באיזון שנקבע אחרי הרבה דיונים, כבר אנחנו מפרים את האיזון, כל פעם ששר פונה אנחנו מפרים את האיזון, אבל שם היה רציונל, פה אין רציונל כי זה שר הכלכלה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> נכון. חברים, ההרכב של הוועדות האלה נקבע עוד לפני התיקון לחוק הזה. אני מניח שהמחוקק, הוועדה, הממשלה, קבעה את ההרכב אחרי שהיא שקלה והחליטה על ההרכב. הצירוף של חבר מטעם המשרד הממונה הוא אך ורק במקרה אחד והוא כשהמשרד הממונה הגיש פנייה לוועדת חריגים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אבל מנעת ממני להגיש פנייה ואתה אומר: אתה לא יכול - - - << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לא מנעתי ממך, אתה יכול לבוא להופיע בוועדה, אף אחד לא שולל ממך את זכות הטיעון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למען הסדר הטוב, לא היה סעיף כזה בחוק, זה אנחנו מיוזמתנו. אף אחד לא היה יכול להגיש פנייה, אפילו לא שר הכלכלה. אנחנו הצענו להוסיף את זה בגלל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני בעד שאם הוא הגיש בקשה השר הספציפי יכול להיות חבר אד-הוק. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> ואם יש שלושה משרדים שזה נוגע אליהם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך יש שלושה משרדים? אם יש עשרה משרדים, אז מה? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הם עוד מעט יסבירו לך מה קורה. תיכף הם יספרו לך, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו מה? תן לי דוגמה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתה רוצה שאני אקריא את ההרכב של ועדת החריגים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ההרכב של ועדת החריגים זה עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנכ"ל שלו, המנהל הכללי של משרד המשפטים, הממונה על חוקיות היבוא, עובד אגף תקציבים, עובד רשות התחרות, הממונה על התקינה והממונה על הרשות להגנת הצרכן, וברגע שיש איזה שהוא שר ממונה הוא יכול להצטרף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נציג שלו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נציג שלו בנושאים שדיברנו עליהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לי דוגמה של יותר משר אחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבקות כביסה, יש אגף חקלאות, גם רשות המים, גם הגנת הסביבה, גם בריאות, ארבעה משרדים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אנחנו מוכנים שיהיה נציג אחד שהשרים יחליטו ביחד מי הנציג שלהם, ואם יש רק אחד אז יהיה אותו. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> ומה אחר כך? איך תהיה הצבעה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אני לא מבין, אני קשה הבנה? אם השר רוצה להגיש אז השר מצטרף אד-הוק לוועדה, נכון? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אין לו סמכות להגיש לזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז מה אתם מבקשים עוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא מבין. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מצב אחד ששר מגיש ואז הוא חבר, ויש מצב ששר הכלכלה מגיש במקום השר, ואז הוא אומר: גם אני רוצה להיות חבר, יש היגיון בזה, זה מקובל עליי. בא המנכ"ל ואמר שיש מצבים של יותר משר אחד, אז עכשיו בואו נראה איך פותרים את זה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אדוני היו"ר, אני שוב מדגיש, אין בעיה כי אומר גם יו"ר ועדת החריגים, הוא יזמין את כולם, רק הם לא הופכים לחברי הוועדה. יש פה הרכב שנקבע עוד לפני התיקון לחוק הזה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אבל הממשלה החליטה שזה ההרכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה יוזמנו? עכשיו יש נושא של רשות המים, היא לא יכולה לבוא לוועדה להציג את העמדה שלה? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> ודאי שהיא יכולה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היא תבוא לוועדה, היא לא תצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אגף התקציבים יותר חשוב מהשר שאחראי על זה? למה אגף התקציבים בפנים? בגלל שאתם האוצר? והשר שאחראי ספציפית על העניין לא יכול לבוא? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הוא יכול לבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, זה קצת מוגזם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתם רוצים שהוא יהיה משקיף בוועדה ויהיה נוכח? אין בעיה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לא, גם זכות הצבעה. בסוף להרכב הזה יש אוריינטציה כלכלית, זה הרי ברור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הגנת צרכן, ממונה על התקינה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> ההרכב הזה נקבע עוד לפני התיקון לחוק הזה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> נכון, אבל החוק במהותו היה שונה, והדבר השני - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בואו נציע שהנציג של השר יהיה משקיף בוועדה וישמעו אותו, הוא רק לא מצביע. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> זה משמעותי הרק לא מצביע. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> כבוד מנכ"ל משרד הכלכלה, הייתה החלטת הממשלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, כל נציגי המשרדים, אתם צריכים לדעת להסתדר ביניכם. זה חוק רק שלכם, הסעיף הזה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. תכניסי שבמקרה כזה הנציג של המשרד הספציפי יהיה משקיף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ואם יהיה יותר מאחד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יהיו שני משקיפים. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אבל הממשלה החליטה שהוא יהיה חבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו, נגמר. רוב המצבים זה אחד, לא ארבעה. יש בנושא של אבקות כביסה, הוא נתן דוגמה טובה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אז אולי במצב החריג הזה כל השאר יכולים להיות משקיפים, אבל הנציג היחיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, משקיף. גמרנו. << אורח >> רומי קאופמן: << אורח >> יש לי הערה לסעיף (ב). היום בוועדת החריגים שקיימת בפקודת היבוא והיצוא מי שממנה את נציגי המשרדים זה המנכ"לים וכאן כתוב שהשר הממונה ימנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה שלך עם זה? השר מינה את המנכ"ל גם. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> בהרכב הקבוע של הוועדה כתוב שהמנכ"לים, פה זה מינוי אד-הוק כשהשר פונה לוועדת חריגים אז הגיוני שהוא זה שימנה את נציגו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק מה שאתה אומר, כי כשהשר פונה אז הוא ממנה את נציגו, זה מדובר גם על המצב השני, כששר הכלכלה פונה. על זה את מדברת, נכון? כשממנים את המשקיפים או את החבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, החברים הקבועים הם מנכ"לים, עכשיו השאלה מה קורה כששר רוצה לפנות ולהוסיף חבר מטעמו. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> השר צריך למנות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שהשר ימנה את הנציג, מה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה? שהמנכ"ל של אותו משרד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה לא השר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החברים זה מנכ"לים, היא צודקת, או המנכ"ל ממנה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תשאל את השר שלו אם הוא מסכים לזה. זה שהוא מסכים זה נחמד, אבל השאלה מה השר שלו חושב. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לי לא משנה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם השר פונה אז שהשר ימנה את הנציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה השר פונה? בשם אנשי המקצוע שלו, הוא לא פונה לבד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל הגיוני שהשר יביא את הנציג הכי – << אורח >> יואל בריס: << אורח >> הסיבה שאנחנו רוצים שזה יהיה המנכ"ל או מי שימונה, זה כדי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה גוף מקצועי. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני הייתי צריך לעבוד עם הוועדה בצורה רציפה ואם זה מנכ"ל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקבל את הטיעון. שהמנכ"ל ימנה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה סתם בירוקרטיה למשרד, הם לא ירצו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנכ"ל ימנה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה עוד מכתב, עוד יועץ משפטי שעובר על המכתב. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל מה שאני הבנתי שהם מבקשים זה שזה יהיה המנכ"ל. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> גל, המנכ"לים יעילים מאוד במשרדי הממשלה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הבנתי שההצעה שלכם הייתה שזה יהיה המנכ"ל או אם הוא ימנה מישהו אז זה יהיה מישהו אחר ולא המנכ"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, הוא יכול למנות מישהו, אין בעיה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, אבל עדיף שזה יהיה המנכ"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנכ"ל או מישהו אחר שהוא ימנה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. על אף האמור בסעיף קטן (ב), בדיון בו יש יותר משר ממונה אחד, ימונה נציג אחד השרים כחבר נוסף ויתר הנציגים יצורפו כמשקיפים. זה נועד לטפל במצב שבו יש כמה שרים. מה שחשבנו להוסיף לסעיף הזה זה משהו בסגנון: היו העמדות חלוקות, השר התומך בבקשת ההחרגה שהוגשה לוועדה הוא יהיה בעל זכות ההצבעה. כי שמענו הערות שאומרות שאם יהיו כמה שרים ממונים אתם תבחרו את זה שמסכים איתכם ואותו תמנו כמי שמצביע. אז מבחינתנו שיחליטו ביניהם השרים מי מצביע, אבל אם אחד מהם תומך בבקשה להחרגה הוא יקבל את זכות ההצבעה. זה לטובת השרים הממונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל החרגה בהכרח, רוב ההחרגות ששמענו פה זה מנוגד לרפורמה, לתת דווקא למי שתומך בהחרגה עדיפות, אני לא רואה בזה צורך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מבין השרים הממונים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> בקרב השרים שיבקשו את ה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מבין, למה? אתה נותן להם עוד קול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגיעו להסכמה. מה שמוסכם מוסכם. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> מתי הגענו להסכמה הזאת? עד עכשיו היה שכל נציג של שר ממונה יש לו נציג. לא יהיה רוב מוחלט. כל משרד יש לו ניואנסים משלו, אנחנו לא מקשה אחת. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה צריך האוצר תחרות? זה אותו דבר. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> עד עכשיו זה ככה הופיע בנוסח, זה שינוי נוסח, זה לא הוסכם בממשלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא הופיע בשום נוסח, הדבר הזה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זה פעם ראשונה שזה שונה פה בנוסח עכשיו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם הולכים להגיש כל משרד בניואנס שלו, שיגיש כל שר בקשה, ידונו בה בנפרד ואז יהיה לו את הנציג שלו. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> גם אפשר. אין בעיה, תנהלו כמה דיונים לכל שר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם רוצים להגיש כמה שרים אותה בקשה, יש להם נציג אחד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז מה? אז יבואו לך ארבעה נציגים, לכל אחד מהם יש קול, אז אין ועדה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> יש ועדה, כי יש שבעה חברים היום. הסיכוי שלכל משרדי הממשלה יהיה רוב הוא קטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאומר גל זה נכון. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אז צריך לשנות את הנוסח, זה לא מה שכתוב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא צריך לשנות את הנוסח. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> כן, כי אם כל שר מגיש בנפרד עניין אחר, אז שיתנהל דיון נפרד ויהיה לו נציג. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה בסדר. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אז זה לא כתוב בנוסח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה ארבע פניות. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל לא כתוב שיהיה דיון נפרד לכל שר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא צריך דיון נפרד, יש ארבע פניות שונות, אז יש ארבעה דיונים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> איפה זה כתוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה ההיגיון. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לא, שום דבר לא לפי ההיגיון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פנה השר הממונה, פנו ארבעה שרים ממונים בנושאים שונים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לא, אז שיהיה משפט נוסף שיבהיר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, כנראה אצלכם צריך יותר לתת מכות בפטיש. ככה, אם יש רק אחד אין בעיה, אם יש יותר מאחד הוועדה תקבע איזה נציג יהיה חבר והשאר יהיו משקיפים, לפי הבקשה עצמה. לוועדה יש את הזכות, לאור הבקשה ולראות מי הרכיב העיקרי בבקשה הזאת. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אם זה ככה עדיף שלא יהיה אף חבר. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אז תוותר על החבר שלך, אתה יכול לוותר על החבר שלך. אם מנכ"ל משרד הבריאות יחליט לוותר על החבר שלו תודיעו לוועדה ותוותרו. נו מספיק. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> רק שאלה קטנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו, סיימנו. אתם לא יכולים להגיע להסדרים אנחנו נחליט במקומכם, זה הכול. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> תנו לי להשלים את המשפט. אנחנו טרחנו והגענו לפה, תנו לנו להישמע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שמענו אתכם. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אם אפשר להוסיף בסוף המשפט שוועדת החריגים יכולה להחליט האם לאחד את הדיון או לא. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אני לא מבין, מה את כותבת פה, תקנות סדר הדין האזרחי בוועדה? באמת. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> כל הסעיף הזה זה תקנות. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> זה חוק במדינת ישראל, מה זה ה- manualהזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשאר יש משקיף, אין שום בעיה, דעתם תישמע. אני אומר שהוועדה תקבע, הוועדה היא מקצועית, היא יודעת על מה הבקשה, היא יודעת מי הרכיב העיקרי בבקשה, הם יגידו סתם לדוגמה משרד הבריאות, השאר יהיו משקיפים, זה הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק למען הסדר הטוב, זה חייב להיות נציג מאלה ש – הוועדה לא יכולה לקבוע ששר שלא הגיש את הבקשה יהיה נציג כי אז הוא יתנגד. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אה, את זה כן צריך להגדיר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסכמנו בממשלה שזה יהיה השר שתומך ורוצה את ההחרגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע, אני לא נכנס לזה, מה שהוועדה תחליט. אתה מכניס אותי עוד פעם לבעיה. מה שהיא תחליט זה מה שיהיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לטובת המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לטובת הכול. אתם מסוגלים בוועדה להחליט מי יהיה הנציג או לא? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> עדיף שזה יהיה החברים הקבועים בוועדה, כדי שזה לא יהיה החבר לדיון הספציפי שיחליט מי עוד חבר בדיון הספציפי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו מדברים על נציג נוסף, זה בהכרח נציג נוסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים על עוד נציג, אז אתם תקבעו. אני לא יודע מי, אני לא נכנס לזה, מי יהיה בוועדה חבר והשאר יהיו משקיפים, זה הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק להגיד שזה מבין השרים הפונים, שזה לא יכול להיות מישהו שלא קשור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> גל, יש לך גם מקרה שזה לא שר פונה, יש לך את הגופים היציגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז השרים שתומכים, אחד מבין השרים התומכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה תומכים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם גוף יציג פנה, שר יכול לתמוך בבקשה ואז זה הופך להיות - - - << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אז אל תכניס, זה סתם מסרבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אל תבחר בו. חבר'ה, אתם ועדה? עזוב אותי מזה, שהוועדה תקבע את זה. אתה עכשיו רוצה שאני אקבע לה במי לתמוך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חוזר בי ממה שאמרתי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה בונה פה כנסת חדשה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> ימונה נציג אחד, אחד השרים, זה ברור שזה שרים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז פה זה יהיה על אף האמור בסעיף זה, בדיון בו יש יותר משר ממונה אחד תחליט הוועדה מי מנציגי השרים ימונה כחבר נוסף ויתר הנציגים יצורפו כמשקיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, הוועדה תקבע. אתם סומכים על הוועדה שהיא תקבע מי חריג ומי לא, אבל מי חבר אתם לא סומכים עליה? זו הפשרה שקיבלנו, פשרה טובה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. לפניית השר או השר הממונה לפי סעיף קטן (א) יצורפו המסמכים הבאים: 1. פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי או העדכון שלה, לפי העניין, ואם הפנייה היא פניית שר ממונה לעניין התאמת חיקוק לאסדרה אירופית מאומצת לפי סעיף 9א6 לחוק התקנים לפי סעיף קטן (א)(5), גם החיקוק בדין הישראלי הנוגע בדבר; 1. עמדת השר או השר הממונה לאחר שהתייעץ עם גורמי המקצוע, לפי העניין, בדבר: 1. קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה; 1. שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה; 1. קיום תנאי ייחודי במדינת ישראל, ככל שישנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הערה? << אורח >> יואל בריס: << אורח >> עמדת גורמי המקצוע, הייתי רוצה שהיא תצורף לפנייה של השר כדי שיהיה בפנינו כל המידע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסעיף (א) אנחנו נוסיף לרבות עמדת גורם המקצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמדת השר זה לפי עמדת גורם המקצוע, לא? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, הוא צריך להתייעץ, הוא לא חייב לקבל את העמדה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת חוץ מזה גם יהיה עמדה בנפרד? אני לא מבין את ההצעה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> הייתי רוצה שלאחר שהתייעץ יהיה כתוב שאליה תצורף גם עמדת גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא לא קיבל את העמדה. אם הוא קיבל את העמדה אז אין בעיה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> גם אם הוא קיבל את העמדה. הייתי רוצה שיהיה לפניי מידע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. זו הבקשה שלכם כוועדה, אין לי בעיה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. ועדת החריגים תעביר את המלצתה, לפניית שר לפי סעיף 9א2 ולפניית שר ממונה לפי סעיף 9א3, בתוך 90 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה. ההמלצה תועבר לפונה עם העתק לשר ולשר הממונה, לפי העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש למישהו הערה על סעיף שקוראים שיצביע. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה בסעיף קטן (ה) או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה הוועדה לקבל את עמדת השר או השר הממונה, לפי העניין, בהתאם לסעיף קטן (ח). 1. תמך שר או שר ממונה בפניית גוף מהגופים המנויים בהתאם לסעיף קטן (א)(4), וועדת החריגים לא העבירה המלצתה בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת השר או השר הממונה על תמיכה בפנייה האמורה, יראו כאילו המליצה הוועדה לקבל את עמדת השר או השר הממונה, לפי העניין, בהתאם לסעיף קטן (ח). << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> רק לעניין הזה, כתוב פה גם השר בהקשר הה ולא רק השר הממונה, מה קורה אם אחד מהגופים האלה שאמונים על התחום של השר הממונה מגיש את הבקשה אבל השר הממונה מתנגד? פה אומרים שאם שר הכלכלה תומך אז זה מתקבל. פה רשום שזה השר הממונה, זה יכול להיות שר הכלכלה כשהוא ממונה על התחום. זו הייתה הכוונה שלכם במקרה הזה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא הבנתי את התרחיש. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אני בכלל חושבת, דיברנו על זה, פה כשמדובר על שר זה שר הכלכלה, הכוונה שלכם הייתה שר הכלכלה כשהוא אמון על התחום. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> השר אמון על כל התחום, זה חוק של תקנים ואנחנו מדברים אך ורק בנושאים שחל עליהם תקן רשמי ולכן השר אמון על כל התחום. הוא בוודאי שר ממונה, לכל הנושאים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, בחוק יש גם התייחסות לתקנים לא רשמיים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ועדת החריגים לא דנה בתקנים לא רשמיים, היא דנה רק ברשמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התשובה? אתם לא מקבלים את ההערה הזאת? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני לא מבינה עדיין את ההערה, איך זה יכול להיות. פנה גוף כזה לוועדה, הוא ביקש החרגה, אחד מהשרים תומך בהחרגה והוועדה לא מקבלת, אז בסוף ההחרגה מתקבלת, איך יכול להיות לא בסדר? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לדעתי העמדה המקצועית כאן של השר הממונה, אבל אני לא אעמוד על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שמשרד האנרגיה בלחץ אימים מוועדת החריגים הזאת, לפי מה שאני רואה. << אורח >> רן אברהם: << אורח >> מה אם הגוף שפנה לוועדה לא מחזיק בעמדת השר? הוא לא צירף עמדה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא לא צריך לצרף עמדה, הוא פונה ישירות לוועדה, הוא לא צריך שום דבר, הוא פונה ישירות לוועדה. כשהוא פונה לוועדה הוא צריך לשלוח עותק לשר או לשר הממונה, השר הממונה מחליט אם הוא מצטרף או לא מצטרף, אם הוא מצטרף הוא מגיע לוועדה: קיבלתם פנייה מגוף X ואני מצטרף אליה. הגוף עצמו לא צריך לעשות כלום. 1. המליצה ועדת החריגים בהתאם לעמדת השר שפנה בהתאם לסעיף 9א2 או בהתאם לעמדת שר ממונה, שפנה בהתאם לסעיף 9א3 או בהתאם לבקשת גוף מהגופים המנויים בהתאם לסעיף קטן (א)(4), שהשר או שר ממונה תמכו בפנייתם, לפי העניין, יתקן השר את התוספת החמישית בהתאם. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זו הערה רוחבית שחוזרת על עצמה, בהרבה מקומות כתוב ששר הכלכלה יתקן בצו את התוספת החמישית, אנחנו נבקש שיהיה רשום שכל עוד הוא לא תיקן אז מועד התחילה של הדירקטיבה לעניין הספציפי שהוער עליו לא ייכנס לתוקף. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה הוראות מעבר. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זה לא רק זה. מה קורה בתקופה שלמשל ועדת החריגים קיבלה את העמדה של השר הממונה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה משרד את, בריאות? אולי נסגור את משרד הבריאות ואז לא תהיה בעיה בכלל. מה את אומרת על זה? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> היו עוד כמה משרדים שצריך לסגור. אני אסביר למה אני מתכוונת. יכול להיות שוועדת חריגים קיבלה את העמדה של השר הממונה, מה קורה בתקופה עד שהשר יתקן את הצו? האם מתייחסים להחרגה החדשה הזאת או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הטענה? מה את רוצה? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> יכולה להיות סיטואציה שוועדת החריגים קיבלה את עמדת השר הממונה והיא רוצה להוסיף החרגה, מה קורה בתקופה עד שהשר תיקן את התוספת בצו? האם ההחרגה קיימת או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שברגע שהוא מגיש בקשה הכול מעוכב. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לא כתוב את זה. אמרנו, אבל זה לא מופיע באף מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו את זה בחוק. לא פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בהוראת מעבר. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> הוראת המעבר רלוונטית רק לתקופה של שנתיים של הוראת המעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מה את רוצה? שאחרי ארבע שנים את תגישי? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל זה נכון תמיד, זה לא נכון רק בתקופת - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אחר כך החוק מחייב את השר לתקן את התוספת. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל מה קורה בזמן שהוא לא תיקן עדיין? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז הוא מפר את החוק. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל מה קורה עם ההחרגה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא אעשה כלום, אז תגישו בקשה לתקן החוק, כי אני לא אתן לכם אופציה לעשות מה שאתם רוצים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אז על מה יש את ועדת החריגים שקיבלה החלטה? מה קורה איתה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במסגרת השנתיים היא יכולה. אחר כך? ירחם אלוהים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זו לא סמכות רשות, זו סמכות חובה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תיכנס דירקטיבה חדשה, אז מה? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אחרי עוד שנתיים-שלוש תיכנס דירקטיבה חדשה, אז מה קורה עם ההחרגה שוועדת החריגים קיבלה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> המנגנון צריך להיות קבוע לכל הסיטואציות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש דירקטיבה חדשה שדורשת זמנים, נאמר אחת לשנתיים, יחולו ההוראות של עד שנתיים, אין לי בעיה. אבל רק בחדשה, לא בישנה, מה שקיים קיים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החדשה, תיכף נגיע אליה, יש סעיף הוראת מעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל היא אומרת שהוראת מעבר זה רק לשנתיים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, לכל דירקטיבה בנפרד בטבלה יש תקופה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש דיון שעלה בוועדה מה עושים עם כל הכניסות של הדירקטיבות לתוקף וצריך להקפיא אותן אם בטעות ועדת חריגים או הממשלה לא התכנסו ודנו, נגיע לזה תיכף, זה סעיף אחר. פה אנחנו בסעיף של השוטף, עוד כמה שנים - - - << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> בדיוק, גם לשוטף צריך לפתור את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בשוטף מעולם לא הוסכם בוועדה - - - << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> בטח שכן, אבל מה יקרה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לסיים משפט? אי אפשר ככה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> כי לנו נותנים לסיים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בשוטף יש הסכמה בשתיקה, זה הרבה יותר קיצוני מהקפאה. אם תוך 90 יום ועדת החריגים לא ענתה השר חייב להתקין צו, החוק מחייב אותו להתקין צו. זה לא סמכות בשיקול דעת, זה לא רשאי, הוא חייב, הוא צריך להביא צו לוועדה ולתקן לפי החריג שהוועדה המליצה או שתקה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל מה קורה בתקופה שעד אז? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שקרה עד עכשיו, ב-90 יום, בפנייה, מה שקרה תמיד. יש סמכות בחירום לשר גם לשלושה חודשים האלה, עם מנגנון, גם אליו תיכף נגיע. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אני לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר את זה לא צריך לתקן, אבל מה קורה אם בעוד שנתיים בא שר ומכניס דירקטיבה אחרת, חדשה. הזמנים, מה קורה עם הזמנים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז יש לו המנגנון הזה, נניח הוא הכניס דירקטיבה ובא השר ואומר: אני רוצה חריג, אני רוצה לבטל את הדירקטיבה, אז אני מניח שלא תיכנס דירקטיבה מהיום למחר, אלא הוועדה פה מראש - - - << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אז בואו נקבע, מה זה להניח? אז בואו נקבע שזה לא מיידי אף פעם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין כזה דבר. יש פה ועדה - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> דבר ראשון בכל מקרה הוספה של דירקטיבה גם דורשת אישור ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שאם מכניסים דירקטיבה אז בהתאמה אנחנו משנים את לוחות הזמנים שקשורים אליה, נכון? זה משתנה בהתאמה. מה קורה אם אתה מכניס בעוד שנתיים דירקטיבה ועוד שנה ועשרה חודשים ובעוד שנתיים נגמרים הזמנים, אז היא מקבלת עוד פעם את השנתיים האלה, נכון? מה קורה במקרה הזה עם העיכוב? היא צודקת בעניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הוראת מעבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין הוראת מעבר על דבר כזה, כי זו דירקטיבה חדשה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זו הוראת שעה שהיא לא תהיה תקפה תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא צודקת. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> גל מסביר ואני יכולה גם להסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא אכפת לי שהוראת מעבר תהיה קבועה לעניין הזה, זה לא נורא, זה עניין שצריך להחליט. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל יש גם פתרון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל הדברים האלה, חשבנו עליהם. בתוך המתווה הזה שכרגע מוצג יש הסכמה בשתיקה ויש סמכות צו חירום. שני הדברים האלה ביחד דואגים שאם קרה מקרה חירום שבו צריך להחריג משהו אפשר לעשות את זה גם עם ועדת חריגים לא סיימה לדון, גם אם הממשלה לא סיימה לדון. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל זה יהיה בידיים של שר הכלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם רוצים לקצוב לשר הכלכלה את הזמן גם אפשר, אפשר להגיד שתוך X זמן הוא צריך להביא את הצו לאישור הוועדה. גם אפשר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הבעיה שלה היא לא בזמנים, היא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוועדה לא יכולה להאריך את הוראת השעה. מה זה משנה אם מביאים לי או לא מביאים לי? אנחנו לא יכולים להאריך את הוראת השעה, נכון? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, אבל יש שתי שאלות. אחת, אם מה שקבוע בהוראת המעבר גם יכול להיות קבוע, אבל הצורך בהוראת מעבר נובע מזה שיש המון דירקטיבות שעכשיו הולכות להיכנס לתוקף. אחרי זה מגיע השלב שבו נגיד יש דירקטיבה חדשה, ואז דבר ראשון היא מגיעה לוועדה, יכול להיות שהוועדה בכלל תקצוב לה זמן, נניח אפילו שהיא נכנסת מיידית ועולה צורך, השר או לפי פניית שר ממונה, אומר: רגע, יש פה מקרה חירום, אי אפשר שהיא תיכנס מיידית. אז יש אפשרות להוציא צו זמני והצו הזמני אומר שעכשיו שלושה חודשים הדירקטיבה לא נכנסת לתוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כתוב בחוק? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. אם צריך להאריך את זה מעבר אז יש אפשרות מעבר, אבל יש דרך לטפל באופן שוטף בדומה לאיך שוועדת החריגים פועלת היום, שיש לה אפשרות לעצור את זה במקרה חירום. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הדר, אם אני מבין נכון ההערה שלך נוגעת למה קורה אם שר הכלכלה לא מתקן את הצו. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> בתקופה. אגב גם אם הוא רוצה ל - - - זה לוקח זמן. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הדר, רגע, אני מסביר ליו"ר. הבעיה היא לא לוחות הזמנים, אלא אם שר הכלכלה לא מבצע את חובתו. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לא, אבל אם אפילו כן, לוקח זמן שזה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אי אפשר לתקן חוק בלי צו, זה לא עובד ככה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> בסדר, אבל מה קורה בתקופת הביניים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא צריך להגיש צו, לא יכול לקרות כלום. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> האם השוק אמור להתייחס כאילו שיש החרגה או שאין החרגה? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> היו"ר, יש שר שיש עליו חובה. אי אפשר כל הזמן להגיד, אבל זה לא ייעשה וזה לא יקרה, יש חובה. אז או שמישהו יעתור לבג"צ, או שתבקשו משר הבריאות לכנס את הממשלה ולהורות לשר הכלכלה לעשות את מה שהוא צריך. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, אז אין טעם למנגנון אם צריך - - - << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אי אפשר שכל היום תעלו מין כל מיני פצ'ה-מצ'ה כאלה. אנחנו עושים רפורמות ואתם מעלים פה סוגיה מה יקרה אם שר הכלכלה לא יעשה את מה שהוא חייב. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אבל גם אם הוא ירצה לפעול זה לוקח זמן, ואם יש פגרה? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> נו באמת, זה לא רפובליקת בננות. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> מה קורה בתקופת הפגרה? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> יכנסו בחירום את הכנסת. מה קורה? הנה, תשאלי את יו"ר הוועדה מה הוא יעשה. באמת, חבר'ה, אנחנו לא נגמור את זה. אנחנו עושים פה רפורמה ענקית ואתם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגמור את זה היום, אל תדאג. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אם אתה מסכים לעיקרון אז למה אתה מתנגד לו? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> כי אתה מעלה סוגיה ששר הכלכלה לא יתקן את הצו שהחוק מחייב אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יכול לקרות. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> בסדר, זה יכול לקרות. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> עובדה שעשינו מנגנון לגבי שר ממונה, ששר הכלכלה יכול לבחון אם הוא לא כלל. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> יכול לקרות, אז הממשלה בגלל זה – הממשלה אמרה את דעתה בצורה מפורשת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל גם נציג משרד האוצר אמר שהשר מחויב אז הוא יעשה את זה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הממשלה גם אמרה בצורה מפורשת שכל שר שמגיש יהיה לו חבר. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אתה באת לעזור לנו להעביר את הרפורמה או להכשיל אותה? אני לא מבין באיזה כובע אתה יושב פה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אתה לא תאשים אותי פה בהאשמות. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אני לא האשמתי, אני שואל אותך. אל תיקח כל דבר אישי. אנחנו באנו להעביר פה רפורמה חשובה ונדמה לי שאתה לא באותו דף, זה הכול. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> סליחה, אתה לא תיתן לי ציונים ואני לא אתן לך ציונים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אני יכול להגיד לך מה אני חושב על ההערות שלך, מותר לי, עם כל הכבוד. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> נכון, הרגע אמרת לי לא להגיד. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני חושב שזה לא ראוי מה שאתה עושה פה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> עכשיו אתה מחלק לי ציונים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש הצעה לפשרה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש לנו הצעה. מאחר שממילא צריך להגיע לוועדה פה כדי לאשר את הצו אז במקום 'יתקן השר את התוספת' אנחנו נגיד 'יפנה השר לוועדת הכלכלה לאישור הצו בתוך 30 ימים'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם הוא לא פונה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ראה השר הממונה שלא פנה רשאי לפנות בעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק, תכניסי את זה. אם השר לא מבצע השר השני יבצע. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> רק השר מתקן. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> נכון, אבל אם הוא לא פנה לוועדה אז השר הממונה יכול לפנות לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הפנייה לוועדה יעשה השר השני. הוא לא מבצע את העבודה, אז מה נעשה? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> מקובל מבחינתנו. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לי אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יכול לקרות. זה לא יכול להיות שיהיה ברוגז עם הממשלה והוא לא ירצה לעשות את העבודה? זה דבר חדש? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הנה מצאתם פתרון. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> לא. שר הכלכלה מתקן את התוספת בסוף, מה שמדברים פה על האירוע זה מי יביא את זה לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> בסדר גמור, רק להבהרה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בדרך כלל מי שפונה לוועדה זה מי שמביא את הצו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא לא רוצה לעשות את זה, מה אני יכול לעשות? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> שר אחר יכול לפנות ליושב ראש הוועדה שיקיים דיון, כמו שאנחנו עושים בחוק מוסר תשלומים מדוע לא מגיעות התקנות בנושא. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זאת אומרת אי אפשר לתת סמכות לכל שר לתקן את התוספת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא יוכל לתקן תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שהשר יעשה את העבודה, ואם הוא לא יעשה? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה ברור? אתה יודע מי יהיה השר ואיך הוא יעשה או לא? << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אז אם השר לא יעשה את העבודה אז שר הבריאות או שר האנרגיה, או שרת הבריאות ושרת האנרגיה, יפנו לוועדת הכלכלה ויבקשו לגרום לשר הכלכלה לבצע את העבודה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא מספיק. הממשלה יכולה להעביר את הסמכות למישהו אחר? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל יכול להיות שכבר היו בממשלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הפתרון של לדון בוועדה הוא בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לדון לא צריך להיות בחוק, הוא יכול לפנות אליי בלי קשר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, לדון על הצו, הוא יביא צו לדיון בוועדה, בסוף מי שצריך לחתום על הצו, בקצה קצה זה אחד זה שר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא כן יביא לנו צו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא יביא צו, הוועדה תדון עליו, תצביע עליו ובסוף מי שיחתום זה שר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה מנסח דבר כזה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בכל מקרה צו כזה זה צו שצריך אישור ועדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה רוצה ששר הבריאות יביא צו לוועדה, אנחנו נאשר אותו ושר הכלכלה יחתום? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא, מי שמביא זה רק שר הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה מה שהוא מבקש. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> זו קונסטרוקציה הכי עקומה שפגשתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה במקרה שהוא לא עושה את זה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תמיד מוזמן שר הכלכלה להביא את התיקון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל אם שר הכלכלה לא עושה את זה, לא סתם הוא לא עושה את זה אחרי 30 יום והשר האחר לא יכול לכפות עליו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו מדברים אחרי המלצה של ועדת חריגים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> יאללה, זה הסיכום, בוא נתקדם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> - - - בחוק מוסר תשלומים, שם אפילו רשאי, זה לא חייב, אז פונים לבג"צ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו רוצים למנוע את הבג"צ. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תכתוב בחוק: השר יפנה לבג"צ. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> מה שיקרה שתכריח אותו להגיש צו, זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, לא בג"צ. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ברור, אבל אני אומרת שהמקרה שבו השר לא מתקן את התקנות תמיד פתוחה הדרך בפני שר או נציגיו לפנות ליושב ראש הוועדה ולבקש - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לבקש דיון מהיר, דיון דחוף, נכון. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אגב אני רוצה רק להגיד שזה לא רק העניין של השר הממונה, זה עניין של השוק שלא יודע אם ההחרגה היא בתוקף או לא תהיה בתוקף אי פעם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ולכן נזמן פה דיון, נזמין את השר, נגיד לו: אדוני, תתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל בין לכתוב בחוק שתהיה פנייה לוועדת הכלכלה לבין לא לכתוב והוא יכול לפנות. ברגע שכתוב בחוק שאז שר אחר יכול לפנות אלינו, זה הרבה יותר חזק מאשר להגיד תפנה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> עם זה אין לנו בעיה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל אז מה אתם רוצים, ששר אחר יהיה חתום על הצו? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לא, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה חתום. אנחנו נעשה דיון על הנוסח, נזמין את שר הכלכלה ונראה מה יהיה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לשים לב רק שזה עניין רוחבי שחוזר על עצמו, אז זה בעצם אותה פרוצדורה, לא נעיר עכשיו על כל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק על זה עכשיו עשינו, אל תובילי אותנו לרוחבי או לא רוחבי. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> לא, כי זה חוזר על עצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה קונסטרוקציה שאף פעם לא נעשתה במדינה, אבל מכיוון שהממשלה רוצה את זה, המשרדים, אז נלך איתם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הממשלה רצתה לאמץ את כל התקן ולדרוס הכול, כל הקונסטרוקציה זה בגלל שלא מאופשר משפטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל זה לא נכון, הממשלה לא רצתה שלא יהיו חריגים, לפעמים יש חריגים, זו ועדת חריגים, זה לא קשור כרגע לדברים אחרים. אל תובילו את זה כל הזמן למה שלא קיים, אין מצב שאין חריגים. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> למה את זה של הגז החרגת כבר וועדה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה אני רוצה, כתוב נגדי פוסט. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> כתבתי, לא נגדך חלילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה למה? כי כנראה שלא הייתה ברירה. אנחנו בניגוד אליכם לא עובדים לפי פוסטים, אנחנו עובדים לפי המציאות. המציאות מחייבת שבמצב כזה שמשכנעים אותנו שהוא בעייתי שאני קודם כל אחריג אותו, אחר כך נראה מה יהיה. זו העבודה שלנו, אני לא הולך לפי פוסטים בפייסבוק. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> כבוד היושב ראש, אתה היית צריך להיות יושב ראש ועדת החריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות גם. אתה יודע כמה בקשות לחריגים נתנו לי ולא קיבלתי? << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם קיבלתי כנראה יש סיבה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתה רוצה שאני אגיד לך את האמת? בהחלט נציג של ועדת הכלכלה היה צריך לשבת בוועדה, זה לא מנותק מהמציאות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> קצת הפרדת רשויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפחות על הנייר את אומרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? בג"צ יושב בממשלה, אז הכנסת יכולה לשבת גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים כל פיצוץ של גז יש הרוגים ופצועים. אני אראה לך בהרבה מקומות. אז תירגעו קצת, מה שחשוב לי זה המוצרים בסופר, קודם כל נתחיל מזה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> רק אני אגיד לגבי הסעיף. את קציבת הזמן לתיקון הצו אתה לא מעוניין וזה יהיה - - - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה קציבת זמן לפנייה לוועדה, הרי הוועדה צריכה לאשר, אנחנו קוצבים את הזמן לפנייה לוועדה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז יפנה השר לוועדת הכלכלה לאישור הצו. לא הביא שר הכלכלה את הצו לאישור הוועדה בתוך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק דבר אחד אני מבקש, אם סיימנו היום אל תשגעו את היועצים המשפטיים שלנו עוד תיקון ועוד תיקון, נגמר הסיפור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין יותר תיקונים. אני מסיים, אני מצביע ונגמר הסיפור. תכבדו את זה שאתם מסכימים בוועדה וזה הכול. אתם רואים שאנחנו מציעים הצעות פשרה כדי שכולם יהיו מבסוטים ונלך הביתה בשקט. כתוב על זה גם בפייסבוק. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> אני אכתוב. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא פנה שר הכלכלה בתוך 30 יום רשאי השר הממונה לפנות לוועדת הכלכלה בבקשה שתקיים דיון בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה השר הממונה פה? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, הממונה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> שתקיים דיון בנושא רק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. המליצה ועדת החריגים בניגוד לעמדת השר או בניגוד לעמדת שר ממונה רשאי השר שפנה לוועדת החריגים לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעמדתו; המליצה הוועדה בהתאם לבקשת גוף מהגופים המנויים בהתאם לסעיף קטן (א)(4), שהשר או שר ממונה לא תמכו בפנייתם, רשאי השר או השר הממונה, לפי העניין, לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעמדתו. רצינו להוסיף בסוף אמירה, אחרי מה שהקראתי, פניית שר לממשלה תתבצע עד 30 ימים מקבלת המלצת ועדת החריגים והעתק הפנייה יישלח לוועדת החריגים; פניית שר ממונה תתבצע באופן דומה והעתק הפנייה יישלח גם לשר. רצינו להוסיף את זה עם אותה הגבלת ימים שדיברנו עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. האמת שזו שאלה ששאלנו כשדנו בסעיף 6א9, שם השר צריך לפנות תוך 30 יום לממשלה, שאלנו אם לקבוע את זה גם ב-2יח1, אז התשובה הייתה שאין צורך. אם בכל זאת יש צורך כמובן שאפשר להוסיף את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בסוף הוספנו את זה כאן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אם בכל זאת יש רצון כמובן שאפשר. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> הערה אחת, לשיקולכם בהקשר הזה. בחלק הראשון, אם אחד הגופים פונה והשר תומך בפנייה שלהם וועדת החריגים לא מקבלת את זה, לא נתתם אפשרות ערעור לשר, לממשלה, ונראה לי שרציתם לקבוע. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מה הסיטואציה? גוף פנה והוועדה קיבלה את עמדתו? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לא קיבלה והשר תומך בפנייה, אין לו אפשרות לערער על החלטת ועדת החריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיגיש פנייה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> בדיוק, שיגיש בעצמו, נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיגיש פנייה. גם ככה זה הסדר חריג שבחריגים. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> זה סתם טעות, תשקלו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יהיו תוצאות הפנייה? אם כבר הוועדה דחתה נגמר סיפור. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> נעשה דיון בזה, עם העמדה שלו. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> די, נו, חבר'ה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי הציע את זה? גם משרד האנרגיה? נראה לי שאם אנחנו נסגור את משרד הבריאות ומשרד האנרגיה לשנתיים הכול יעבור בוועדה ונגמר הסיפור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם קרה מקרה שגוף יציג פנה ושר האנרגיה לצורך העניין תמך כשר ממונה ואז התחילו ה-90 יום וועדת חריגים החליטה לקבל נגד, שר האנרגיה יכול לערער לממשלה גם במקרה הזה. רואים את זה כאילו זה הוא הגיש בקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת אנחנו מקצרים את התהליך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה רעיון כל כך טוב שהוא כבר בנוסח. בסעיף (ח), תיכף נגיע אליו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש הסכמה מהותית, לדעתנו זה נוסח. 1. לפניית השר או השר הממונה לממשלה כאמור בסעיף קטן (ט), יצורפו פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי או העדכון שלה, לפי העניין, המלצת ועדת החריגים ועמדת השר או השר הממונה, לפי העניין, המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים. 1. הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר או השר הממונה כאמור בסעיף קטן (ט), בהתאם להוראות סעיף 2יח(יא). שזה לוחות הזמנים של הממשלה, זה 21 ימים פלוס אפשרות להאריך לעוד 42 פלוס האפשרות לקבל את ההחלטה בעזרת ועדת השרים. 1. החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או השר הממונה, כולה או חלקה, או לדחותה, יתקן השר את התוספת החמישית, בצו, ככל הנדרש, בהתאם להחלטת הממשלה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> גם פה זה אותה הערה כמו שהערנו קודם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> פה השר מפר את החלטת הממשלה? << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זה לא עניין של מפר, זה עניין של סיטואציה. כמו שבהוראת סתירת דינים לקחתם תרחיש שהשר הממונה לא יפעל. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אפשר לכתוב תוך לא יאוחר מ-30 ימים. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> אותו סעיף כמו שהיה כבר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא אותו סעיף. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> למה לא? זה אותו היגיון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, היא עונה לך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו לכאורה באותו היגיון, רק כאן אנחנו אחרי ממשלה, בכל זאת יש לזה משמעות. אנחנו יכולים לומר שהוא יתקן את הצו תוך לא יאוחר מ-30 יום מיום אישור ועדת הכלכלה את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה המילה 'לדחותה', צריך למחוק אותה. כשהשר פונה אין אפשרות של דחייה, כי אם הממשלה לא מאשרת אז השר לא רשאי לתקן את התוספת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נראה לי שכן כדאי לנסח את זה כדי שלא יהיה לא ברור בעתיד. שאם היא דחתה אז אסור לו. להוסיף את המשפט הזה בסוף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני רוצה להציע, שלא יהיה את האפשרות 'או לדחותה', אלא שיתווסף סעיף קטן נוסף שיהיה כתוב 'החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר או השר הממונה, השר אינו רשאי לתקן את התוספת'. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> זו אמירה שלכם היא לא טובה כי אתה פוגע בסמכות שלו, אולי שלא יתקן את התוספת באופן שסותר את החלטת הממשלה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זו הכוונה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ברור, היא דחתה את בקשתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה לכל החיים הוא לא יכול להגיש הצעה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עד שהוא יתחיל תהליך חדשה אם הוא ירצה עוד פעם לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כתוב בחוק שהוא לא רשאי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא לא יכול לתקן את הצו בלי אישור ועדת הכלכלה, אז איך הגענו למצב הזה? לא יודעת, זה נשמע לי הזוי לכתוב את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בעייתי. אולי לכתוב שהוא לא יכול לתקן את הצו ללא אישור ממשלה, זאת אומרת הוא צריך להגיש בקשה לממשלה שהחליטה לא לתת לו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל הממשלה החליטה שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בעוד שנתיים הוא ירצה לתקן, אז תמיד יפנו אותו לסעיף שהוא לא רשאי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שיפנה לוועדת חריגים עוד שנתיים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כן, זו פנייה חדשה. הוא נכנס שוב פעם לתהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תכתבי את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה מובן מאליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה זה מובן מאליו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כבר קיים היום, יש לנו ועדת חריגים. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני חושב שאנחנו מסרבלים את החוק, אלה דברים שהם מובנים מאליהם. שר פועל בהתאם לממשלה, זה חוק-יסוד: הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שהוא פועל, על הכיפק, אתה כותב בחוק שהוא לא רשאי לתקן. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני לא רוצה לכתוב את זה. להגיד ששר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני אומר, במצב הזה יש לנו בעיה, הוא לא יכול לתקן אף פעם, גם אם השתנו הנסיבות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא תמיד יכול לפנות עוד הפעם לוועדה ולהתחיל את התהליך מחדש, זה ברור מאליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לכתוב שום דבר על זה. אם הוא ינסה לתקן יבוא משרד המשפטים, יגיד לו: אדוני, הייתה החלטה כזאת וכזאת. אל תכתבו על זה כלום, אתם מסנדלים אותו לכל החיים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה פשוט יותר עניין נוסחי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא נוסחי, זה מהותי, כי הוא לא יכול לתקן את זה יותר כי כתוב בחוק שלא. עדיף לא לכתוב כלום. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> העניין של לדחות הוא לא רלוונטי פה, זה יהיה 'החליטה הממשלה', בעצם מה קורה בהחלטה פוזיטיבית של הממשלה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> הייתם יכולים לאחד את (יב) ואת (יג) ולא להתחיל לפצל את זה לכל מיני סיטואציות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נשמע את משרד המשפטים. יש בעיה למשרד המשפטים היום, כולם יועצים משפטיים פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש גם כלכלנים. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> רק להתייחס לפשרה שדוברה קודם לגבי מצב שבו שר הכלכלה לא ממלא את החובה שלו ואז משרד אחר יוכל להגיש. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הוא לא מגיש, הוא מבקש דיון בוועדה. הוא לא מגיש כלום. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> עם הנוסח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, עם הנוסח. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> ממה שאני הבנתי מדובר עם הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם הנוסח הוא מגיש, זה לא דיון כללי כזה, אלא עם הנוסח שהוא רוצה. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> רק להגיד שהמנגנון הזה הוא מאוד מאוד חריג ובעייתי. ההנחה שלנו שאם מוטלת חובה בחוק על שר אז הוא ימלא את החובה הזאת וזו דרך המלך. ככל שהוועדה כן רוצה ללכת בדרך הזאת אז צריך לכל הפחות לקצוב זמנים שלא יהיו סמכויות מקבילות, זאת אומרת שבמקביל שר הכלכלה פונה עם משהו אחד ושר הבריאות פונה עם משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תנסחו את זה ביחד, אבל אל תנסחו ותפתחו לנו בעיות אחרות. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> צריך לייצר מנגנון שבו תוך X ימים שר הכלכלה ואם חלפו הימים האלה ושר הכלכלה לא עשה אז הסמכות עוברת לשר הממונה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> זה אחד החוקים הכי לא מובנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. זה פחות בעיות, יהיו פחות מריבות אחרי זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אם אפשר לבקש שזה לא יהיה עם הנוסח, שהוא רק יבקש דיון בוועדה, הוועדה כבר תזמן את השר, תגיד לו - - - << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> דיון לסדר היום. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו יוצרים פה מנגנון מאוד מוזר, אי אפשר יהיה לנהל את זה, גם ככה זה בלתי אפשרי. אם הוא לא מקיים את החובה יהיה דיון בוועדה, אבל מי שיביא את הנוסח לתיקון התוספת צריך להיות השר שחתום עליה ולא מישהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. זה תקנות? מצאנו נוסח בחוק אחר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה לא סעיף שאפשר להעתיק את לשונו, אבל זו סיטואציה דומה שהייתה לנו בתיקון שגל בטח זוכר אותו עם הפטם, שהיו שם כל מיני סמכויות לשרים ומה קורה אם יש - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתם רואים למה אסור לעשות תיקונים מוזרים? עשינו טעות שהסכמנו אז. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל שם יש ועדת הכלכלה רשאית לקבל החלטה. אנחנו מתייחסים פה למשהו שוועדת הכלכלה עושה שהוא לא חלק מהליך חקיקה ואני חושבת שגם פה זה צריך להיות פנייה לוועדה לכנס דיון, אבל לא ששר מביא תקנות שהן לא בסמכותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, שלא יהיה, אבל אני רוצה שיתכנס דיון ויהיה תהליך שכתוב בחוק, שהשר יידע שיש פה חובה מסוימת. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל בלי נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בלי נוסח. אין לי בעיה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז זה יהיה דיון כללי. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> דיון לקידום החקיקה. שיהיה ברור שזה לא סתם דיון נזיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא דיון, בגלל שפנה והיושב ראש החליט ל – גם יושב ראש הוועדה פה מחויב לכנס. זה לא הצגה. הוא פנה, יושב ראש הוועדה מחויב לכנס ולעשות את הדיון הזה, שיהיה כתוב בחוק, כדי לתת לזה דחיפה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> כן, שיהיה לזה שיניים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> איך שאנחנו ניסחנו את זה זה 'רשאי השר הממונה לפנות לוועדת הכלכלה', אנחנו לא רוצים לחייב את הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לחייב את הוועדה להתכנס במקרה הזה, למה לא? שגם לנו תהיה חובה מסוימת, אחרת מה עשינו בזה? רק בנושא הזה, לא בכל דבר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (יא), יתקן השר את התוספת החמישית, בצו, בהתאם לפנייתו או בהתאם לפניית השר הממונה, לפי העניין. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> גם פה זה אותו סיפור. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> עם הסיומת שאומרת תוך לא יאוחר מ-30 ימים מאישור ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. 1. על אף האמור בסעיף זה, ראה השר, לרבות בעקבות פנייה של שר ממונה, כי לעניין פנייה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(3) קיים חשש מיידי לפגיעה בביטחון המדינה, בבריאות הציבור, בבטיחות הציבור או באיכות הסביבה, או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא, בצו, להסיר מהתוספת החמישית אסדרה אירופית מאומצת, או לקבוע לה תנאים, או לדחות את תחילת אימוצה, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; צו לפי פסקה זו לא יהיה טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה יש לי הערה קטנה, זה גם משהו כללי שאני מבקשת את ההסמכה מהוועדה לערוך התאמות נוסח גם לסעיפים שאושרו, אבל זה עולה פה כי השר רשאי להסיר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה 'לא יהיה טעון אישור'? זה בסדר מבחינתכם? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו מדברים על צו חירום. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> צו מיידי, אז לא להתנות אותו באישור של הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל בעצם הוא רשאי להסיר מהתוספת, לקבוע לו תנאים ולדחות את תחילת אימוצה. צריך לשים לב דבר ראשון, לדחיית תחילת אימוץ, לא נדרש אישור ועדת החריגים. זה מופיע אחר כך בעוד מקום אז יכול להיות שאת זה יש צורך למחוק. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> למה בדחיית תחילת אימוץ לא צריך ועדת חריגים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כי סעיף 9א2 מדבר על המקרים שבהם השר צריך את ועדת החריגים וזה לא המקרה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ועדת החריגים או ועדת כלכלה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ועדת חריגים. ועדת כלכלה צריך, לא ועדת חריגים. אני אקריא את סעיף 9א2 פסקה (2), 'השר רשאי, בצו, לדחות את מועד התחילה הקבוע בתוספת לגבי כל הוראה מחייבת לרבות לפי בקשת שר ממונה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה'. לא נדרש פה ועדת חריגים. בסעיף הקטן הבא, כשמדברים על להסיר מהתוספת החמישית הוראה מחייבת החלה, לא להחיל או להחיל בשינויים, לקבוע תנאי נוסף וכו', והכול ובלבד שניתנה לכך המלצת ועדת החריגים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> את ועדת הכלכלה צריך גם כדי לדחות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, אבל לא ועדת חריגים. אז צריך למחוק פה את הדחייה, אבל לגבי העניין של החלה בשינויים, הוא לא מופיע פה וצריך להוסיף את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא, אני לא חושבת שכדאי למחוק את זה כי בהמשך יש לנו ועדת הכלכלה. אם אנחנו מבקשים להאריך את צו החירום הזה, גם אם זו דחייה, אז המנגנון כן דורש אישורים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, אנחנו אומרים 'רשאי הוא בצו', מה הוא רשאי בצו? אף בלא קבלת המלצת ועדת חריגים, להסיר מהתוספת, לקבוע לה תנאים וכו', אבל לדחות את תחילת אימוצו, הוא בכל מקרה לא נדרש בשביל זה לגשת לוועדת החריגים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל בפסקה (2) שעוד לא קראנו שבה הוא רוצה להאריך את הצו הזה והוא רוצה לדחות אז הוא כן צריך את אישור ועדת החריגים לדעתי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הדבר השני שהוספתי, החלה בשינויים כן צריך להוסיף פה. בסעיף 9א2 ובסעיף 9א3 חוזרים על העילות שבהן צריך לגשת לוועדת החריגים. אנחנו מבקשים הסמכה של הוועדה ליישר קו בנוסח, שכל המקרים יהיו מנוסחים במקום אחד וגם כמובן זה משפיע לפה כי זה אותן עילות שבהן - - - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זאת אומרת את רוצה למחוק מפה את לדחות את תחילת אימוצה ולשנות את התנאים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, החלה בשינויים, זאת אומרת שאנחנו נעשה נוסח אחד כמו שקבוע ב-9א3, פסקאות (1) עד (3) והוא ייכנס פה גם בסעיף שאנחנו מדברים על ועדת החריגים, באיזה עילות, מתי ניגשים לוועדת החריגים. שלא יהיה מצב שמפספסים עילות, שתמיד הנוסח יהיה אחיד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא יכול להאריך כמה שהוא רוצה בסעיף המקורי? זה בעצם לייתר את החוק. אולי צריך להגביל במקור את התקופות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> האמת שזה מאוד מוזר שדחיית מועד תחילה זה ללא אישור ועדת חריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כבר אין דבר כזה, שאתה דוחה בעשר שנים פתאום. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל אנחנו קבענו, צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה ואחד מהם זה דחיית מועדי התחילה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא יכול לפנות בדחייה ל-20 שנה. בדרך כלל אנחנו מגבילים לתקופות של שלושה חודשים ובמצטבר לא יעלו עד. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הסעיף שאליו הפנית מדבר על דחיית תחילה בשל הסיבה שלא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה. לכאורה פה זה בלי ועדת חריגים. אני אומרת לכאורה כי לדעתי יש פה כשל שיצרנו. אם זו דחייה שהיא לא נובעת מחוסר יכולת לאכוף אז זה כן משהו שחייב לבוא לוועדת חריגים אחרת מה עשינו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין סמכות כזאת. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הרי אם קבענו מועד תחילה של אסדרה וכל מה שדנו פה בכל הוועדה הזו זה עם מועדי התחילה, אז כל שר ממונה יכול לדחות בלי שהוא פונה לאף אחד? יצרנו לאקונה. גם אם זה השר שלנו וגם אם זה רק שר ממונה עדיין יצרנו לאקונה. אם יבוא עכשיו שר שלכאורה לא רוצה להכניס - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, רק השר שלכם יכול. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נניח שעכשיו מתחלף שר והשר שלנו עכשיו לא רוצה. מספיק שהוא אומר שהוא דוחה את תחילתן של כל האסדרות האירופאיות וכל מה שכתבנו בחוק הזה לא נכנס לתוקף. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אביגל, כן כדאי לקצוב בתקופות כל פעם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל לזה נדרשת רוויזיה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> יכול להיות שצריך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בגלל הדיון בסעיף של שלושה החודשים, אביגל אמרה בוא נמחק את המילים לדחות את תחילתה של אסדרה, למה? כי בתיקון שכבר הצבענו עליו ב-9א2(א)(2) רשום ששר רשאי לדחות ובסעיף הזה הוא לא צריך אישור ועדת חריגים, אבל הסעיף הזה הוא רק במקרה שהשר שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> על פי ועדת כלכלה זה שלושה חודשים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא, השר שלנו עכשיו מבקש לדחות תחילה של אסדרה אירופית. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> הוא לא צריך ועדת כלכלה? למעט במקרה הדחוף, ואז זה שלושה חודשים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא לא צריך ועדת חריגים, לכאורה למקרה שבו הוא שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה, אבל אם הוא רוצה לדחות סתם ככה אין שום הוראה שמונעת ממנו לעשות את זה וגם לא דורשים ממנו להגיע לוועדת חריגים. דיברנו על כל מנגנון שמדבר על הסיפור שוועדת החריגים דנה בדברים כאלה, לא מגיעים לוועדת כלכלה בלי ועדת חריגים. יצרנו לאקונה שהיא לא מה שהתכוונו. אם מישהו רוצה לדחות את מועד התחילה של אסדרות אירופיות, מה שנקבע פה בוועדה, הוא צריך ללכת לפחות לכתחילה לוועדת החריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גלית, אולי נעשה הגבלה על תקופות? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אתה באמת רוצה שכל שר, גם שלנו, יבוא ויבקש דחייה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל עוד זה לא יותר משנה? באישור ועדה כל שלושה חודשים? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> כל עוד זה לא בגלל שלא הושלמה ההיערכות הנדרשת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם זה לשלושה חודשים או לתקופה מצטברת שלא תעלה על שנה זה בסדר, באישור הוועדה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> גל, גלית אומרת בצדק, רק מסיבה, חייבת להיות לו סיבה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה לא סיבה שוועדת חריגים יודעת לדון בה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא סתם רוצה לדחות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז הוא יפנה לוועדה ויגידו לו פה שהוא עוצר את הרפורמה ויש לו מקסימום דחייה של שלושה חודשים ולא מצטבר על שנה, נשמע לי שזה בגבולות האיזונים הסבירים. גם לגבי ההיערכות אותו דבר, גם היערכות לא יכולה להיות אין סופית. כל הארכה של דירקטיבה תוך כדי אישור ועדה כל שלושה חודשים ובמצטבר לא יעלה על שנה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לא, שנה זה יותר מדי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז ההיערכות שנה והיתר חצי שנה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני חושבת שעדיין זה נותן לשר שלנו אפשרות לדחות את כל האסדרות ולא מהטעם של השלמת ההיערכות ליישום ולהגיע ישר לפה לוועדה לכנסת בלי שבכלל הוא עובר את ועדת החריגים. לדעתי יצרנו איזה שהיא בעיה, אבל אם זה מה שרוצים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא נאשר לו. אם נראה שדוחים יותר מדי זמן לא נאשר את זה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אבל אתם עוד פעם תגיעו לפה לדיון בזה שיבקשו להאריך ואתם תגידו: איך אתה רוצה שאנחנו נדון לפני שדנו בזה גורמי המקצוע? הרי זה מה שאמרנו פה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אז הגבלנו את זה בזמן מסוים, גם הוועדה צריכה לאשר את זה בסוף. את רואה, על כל פסיק מתווכחים, זה לא יאושר להם אוטומטית. גלית, צריך להתקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ממה את מודאגת? שיהיה בלגן? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> שאפשר לדחות את הכניסה לתוקף של רגולציה כאילו בלי סיבה משמעותית ובלי לעבור את ועדת החריגים. זה מה שמטריד אותה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ההצעה שאני מציע היא כזאת, ואביגל, צריך אולי את הרוויזיה לדבר הזה כי זה מתקן את הסעיף המקורי, בעצם דחייה על אי היערכות זה עד שלושה חודשים באישור ועדה בכל פעם ובמצטבר לא עולה על שנה, דחייה מכל סיבה אחרת עד שלושה חודשים כל פעם ובמצטבר לא עולה על חצי שנה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> ואז יגיעו אליכם לדיונים בקשות שלמעשה ידונו בבקשה להארכה בלי שיש את ועדת החריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל עלייך? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אומר שיגיעו לפה דיונים שלא היה - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה דיון שנידון כל הזמן בוועדות בכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנת את זה, אביגל? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו פותחים פה את סעיף 9א3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אני פותח את הסעיף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי אחרת אפשר לבטל את החוק בצו, זה לא סביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם גורמים לנו לעשות רוויזיה. אין לכם איזה הצעה בלי רוויזיות? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אז לא למחוק את המילה 'לדחות'. אני מבקשת לא למחוק את המילה 'לדחות' בסעיף (יד), זה מבחינתנו דחייה שלא נכנסת לפסקה (2), היא נכנסת לכל שינוי באסדרה וזה צריך להגיע לוועדת חריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה בנוסף למה שאמרתי, שאם רוצים לדחות בלי סיבה זה גם ועדת חריגים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אז מה את מציעה? למחוק את המילה 'לדחות' את תחילת אימוצה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני מציעה להוסיף ל-2יח(א) דיברנו על סמכויות של ועדת החריגים, אנחנו נצטרך להוסיף לשם את פניית השר לבקש דחיית מועד תחילת האסדרה שלא מהטעם המנוי ב-9א2(א)(2). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה בסדר, אבל זה לא מבטל את התיקונים האחרים שדיברנו עליהם שגם צריך לעשות אותם. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> של הגבלת התקופות. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> לא, למה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי אחרת אתם יכולים לבטל את החוק בצו. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> אבל זה מגיע לוועדת כלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה זה משנה? עדיין יש פה סמכות לדחות בצו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה זה ועדת כלכלה? אם השר יכול לבטל את החוק הוא יביא את זה לאישור ועדת כלכלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, תמיד מגבילים את התקופות האלה, אין כזה דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיה הגבלה. אפשר בלי רוויזיה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אביגל, אם זה סעיף חדש אז אולי זה לא רוויזיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות האמור בסעיף זה וזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא למרות, הסעיף המקורי, נגיד הוא (1א) נעשה (1ב). << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל פה אתה אומר השר יכול לדחות ואתה לא מזכיר את ועדת החריגים. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אבל בסעיף שנמצא כרגע לדחייה אתה משאיר את זה בלי ועדת החריגים, הרי דחייה עכשיו יש לך, בחוק לפחות, דחייה רק מהטעם שהוא לא ערוך. זה אנחנו לא רוצים להכניס שם ועדת חריגים אלא רק לתחום בתקופות, שזה אפשר לעשות בסעיף חדש. ועדת חריגים צריך לכתוב סעיף חדש לגמרי שאומר דחייה מכל סיבה אחרת שהיא לא חוסר היערכות צריכה את אישור ועדת החריגים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> את זה אני מוסיפה בסעיף שאנחנו דנים בו עכשיו. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> מצוין, ואז אין צורך ברוויזיה, כי יש פעם אחת סעיף אחד ופעם אחת גלית מוסיפה את זה לפה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז באופן כללי לא יהיה צריך לעבור את ועדת החריגים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש שתי דחיות, דחייה שכבר קיימת בחוק לפי היערכות, אנחנו מוסיפים לה רק סעיף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין ברירה אני אעשה רוויזיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני חושב שלא צריך, ננסה רגע בלי. יש לנו דחייה לפי היערכות, כל מה שצריך להוסיף לה זה סעיף נוסף שאומר שמותר לעשות אותה עד ארבע תקופות שלא יעלו על שלושה חודשים באישור הוועדה. זה סעיף חדש. אם יש דחייה בלי היערכות, זה סעיף שאין לו סמכות כיום בחוק, נוסיף סעיף מסמיך לדבר הזה, נגיד שזה באישור ועדת חריגים ונוסיף את מה שגלית אמרה בסעיף ועדת חריגים שאנחנו דנים בו עכשיו, אף אחד מהם הוא לא סעיף שהצבענו עליו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו מוסיפים סעיף 9א2(א2) רבתי שאומר שההארכה המנויה בפסקה (2) תוגבל לעד ארבע פעמים הארכה של שלושה חודשים כל אחת ואז אנחנו פה ב-2יח1(א), בהתאם ל-(1) עד (6) מוסיפים (7), בקשת שר להארכת אסדרה שלא מהטעמים המנויים ב-9א2(א2) או לאחר התקופה של 9א2(א1). ואז אני משאירה את המילה 'לדחות' ב-(יד)(1). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר? סיכמנו? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. ביקש השר, לרבות בעקבות פניה של שר ממונה, כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה כאמור בסעיף קטן (א). פנה השר לוועדת החריגים כאמור, יחולו על הפנייה הוראות סעיף זה בשינויים המחויבים והשר יאריך את הצו לתקופה של 160 ימים נוספים, ויפעל בהתאם להחלטת ועדת החריגים או הממשלה, לפי העניין. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פה יש לי הערה שהסעיף לא מתייחס למצב שוועדת החריגים או הממשלה החליטה נגד עמדת השר ואז אנחנו צריכים לכתוב שאם היא החליטה כנגד אז השר צריך לבטל את הצו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> רשמנו בסוף, 'יפעל בהתאם להחלטת ועדת החריגים או הממשלה, לפי העניין'. זאת אומרת שאם הם קיבלו החלטה שהיא מנוגדת לדעתו הוא יצטרך לתקן את הצו באופן שזהה למה שהם החליטו. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> למה שוועדת חריגים החליטה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> או ועדת חריגים או אם הוא ערער לממשלה אז הממשלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> והשר רשאי להאריך את הצו, הוא לא חייב. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוא חייב. הוא רשאי במשמעות של חייב. בכל זאת אם יש החלטות אחרי כל זה, זה מה שאמרנו קודם, הוא נדרש - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה צו שהוא ביקש, הוא לא חייב להאריך אותו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לא, כי זה גם בעקבות פנייה של שר ממונה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא חייב, אחרת מה? אחרת שר אחר פונה והוא לא יתקן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> גם אם זה רשאי, רשאי חייב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסדר. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף את (טו). 1. צו לתיקון התוספת החמישית טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת אם נקבע כך בסעיף 9א2 לחוק התקנים. זה סעיף שכבר אישרנו, מה ועדת הכלכלה רוצה לדון, אמרנו שבכל מקום במקרים האלה שזה נכנס לסעיפים שם אז זה צריך הגיע לוועדת הכלכלה. 1. ועדת חריגים תפרסם המלצותיה בהתאם להוראות סעיף 2יח. זה גם סעיף שדיברנו עליו שצריך שיהיה פרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו את הסעיף שאמרת שאת רוצה להתייעץ עם איתי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו לקרוא. כל השאר סיכמנו, נכון? אין טענות? עד כמה שאפשר. אני מסתכל על משרד הבריאות. משרד האנרגיה, בסדר? << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר תמיד מבסוט כי הוא בכל ועדה, אין לו בעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בחוק שנידון כרגע בוועדת הבריאות ויתרנו על נוכחותנו בוועדה, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעניין למה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הוראת שעה 2יח2. לעניין הוראות מחייבות המנויות בתוספת החמישית ביום התחילה ולתקופה של שנתיים מיום התחילה יחולו ההוראות הבאות: אני אסביר את ההקדמה כדי להבין את הקונטקסט. אנחנו מדברים על זה שכרגע יש לנו בתוספת את כל רשימת האסדרות האירופיות והוספנו סעיף שמחייב את שר הכלכלה לפנות תוך שלושה חודשים ולהשלים את כל הרשימה. כל האסדרות שיופיעו בתוספת החמישית ביום התחילה, שקבענו שזה ה-1.1.25, יחולו עליהן הוראות מיוחדות של סעיפי התחילה. זה גם נותן תשובה למה שנאמר פה קודם. 1. סעיפים 2יח1(א) עד (ד) יחולו ללא שינוי; (1א) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לפניית שר לפי סעיף 9א2 ולפניית שר ממונה לפי סעיף 9א3 בתוך 180 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה, ההמלצה תועבר לפונה עם העתק לשר ולשר הממונה, לפי העניין. זה סעיף שהוספנו עכשיו כדי להגיד שבסופו של דבר בתקופת הוראת השעה ועדת החריגים לא תעשה את זה בתוך 90 ימים אלא תותך 180 ימים מאחר שצופים פה גם עומס של טיפול בכל האסדרות וזה יבוא לידי ביטוי גם בסעיפים אחר כך. 1. פנה שר או שר ממונה, לפי סעיפים 9א2 ו-9א3 בהתאמה, לוועדת החריגים בבקשה להחרגת הוראה מחייבת, כולה או חלקה, או דחיית מועד אימוצה, טרם מועד תחילתה, וועדת החריגים לא העבירה המלצתה עד למועד תחילתה, יחולו ההוראות הבאות: << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אלה ההוראות שמאפשרות להקפיא, כמו שדיברנו. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה יותר משתיקה כהסכמה בשלב הזה. 1. לעניין ההוראות המחייבות, המנויות בתוספת החמישית, שמועד תחילתן הוא עד שלושה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19 – יוציא השר צו לתיקון התוספת החמישית בהתאם לפניית השר או השר הממונה; קיבלה ועדת החריגים החלטה לאחר הוצאת הצו, יתוקן הצו בהתאם להחלטת ועדת החריגים, ככל הנדרש, אלא אם כן החליט השר או השר הממונה, לפי העניין לפנות לממשלה לדיון בפנייתו; 1. לעניין ההוראות המחייבות, המנויות בתוספת החמישית, שמועד תחילתן מאוחר למועד הקבוע בפסקה (ג) יוציא השר צו לתיקון התוספת החמישית בהתאם לפניית השר או השר הממונה, ובלבד שפניית השר או השר הממונה לוועדה נערכה לא יאוחר מ-180 ימים לפני יום התחילה של ההוראה המחייבת; קיבלה ועדת החריגים החלטה לאחר הוצאת הצו, יתקן השר את הצו בהתאם להחלטת ועדת החריגים, ככל הנדרש, אלא אם כן החליט השר או השר הממונה, לפי העניין, לפנות לממשלה לדיון בפנייתו; 1. תמך שר או שר ממונה בפניית גוף מהגופים המנויים בסעיף 2יח1(א)(4), לעניין ההוראות המחייבות המנויות בתוספת החמישית ביום התחילה בתקופת הוראת השעה, ייחשב היום בו קיבלה ועדת החריגים את הודעת השר או השר הממונה בדבר התמיכה בפניית הגוף כיום פניית השר או השר הממונה לוועדה והמועדים הקבועים בסעיף זה ייבחנו בהתאם לכך; אנחנו רוצים להוסיף (ד), וזה אחרון לפסקה הזאת. 1. מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (א) עד (ג), פנה שר או שר ממונה לוועדת החריגים לאחר מועד תחילתה של הוראה מחייבת יחולו על הפנייה הוראות סעיף 2יח1. ננסה להסביר את כל האירוע הזה. אנחנו מדברים על האסדרות שנמצאות בתוספת החמישית ביום התחילה. יש לנו אסדרות שנכנסות לתוקף או ביום התחילה או עד שלושה חודשים, כלומר עד ה-1 באפריל 2025. לגבי ההוראות האלה, אם השר פנה לפני מועד התחילה בבקשה להחרגה והוועדה עוד לא דנה עד יום התחילה השר מחויב להוציא צו בהתאם לבקשה של השר או השר הפונה לעשות את ההחרגה, זאת אומרת יהיה צו שמאשר את ההחרגה עד שהוועדה תדון. אם הוועדה תדון אחר כך ותשנה את ההחלטה אז השר יצטרך לתקן את הצו. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> רק העניין של 30 ימים גם כאן. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> מה קורה במצב שלפי התוספת יש החרגה של חצי שנה, לפי המנגנון שקבוע בסעיף (ב) של ה-180 יום אתה לא יכול להגיש בקשה, אין לך מספיק זמן. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יש לך180 יום לפני תחילתה להגיש. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> 180 יום אבל אם היה פחות או היה בדיוק אותו דבר אז אין לך. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אין פחות. אנחנו מניחים שאנחנו מדברים על ה-1 באוגוסט שייצא החוק, בסביבות, האסדרה הראשונה שנכנסת היא ביום התחילה או ב-1 בפברואר. לגבי אלה המנגנון הוא המנגנון שב-(א) שאומר לא משנה מתי פנית מקבלים את בקשתך עד שהוועדה לא דנה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אבל זה לא ב-(א). << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה ב-(א), וכל האחרות נכנסות אחרי שלושה חודשים מיום התחילה, שזה אומר 1 באפריל. מ-1 באוגוסט עד 1 באפריל יש מספיק זמן ל-180 ימים. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, אתה צריך להגיש 180 ימים לפני. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> לפני מועד התחילה של אותה אסדרה. 180 יום לפני התחילה של ההוראה המחייבת, לא של התוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת אם האסדרה עוד שנתיים אז 180 יום לפני, אז יש לך גם את הזמן של עד ה-180 ואת ה-180. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאני רואה פה ועדת החריגים תתכנס באופן יום יומי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו מאוד מקווים שלא, אנחנו סומכים על משרדי הממשלה שלא יגישו בקשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם יעשו חותמת 'הבקשה נדחית'. זה החותמת העיקרית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, הוועדה לא תעשה חותמת 'הבקשה נדחתה', זה הלצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיזה משרד רצו להגיש בקשה שם? רק רוצה להבין. רק שתדע שהיו להם 50 סעיפים והם הקטינו את זה לשלושה ואנחנו הקטנו את זה לשניים. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> לזכותם ייאמר הם רציניים, עשו את העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובכל זאת כתבת הודעה בפייסבוק, אתה לא ידעת ש-50 בקשות הם הורידו. << אורח >> דור חרלפ: << אורח >> אז קודם כל זה חשוב שאתה מספר לציבור. << אורח >> דלית זמיר: << אורח >> רק אני אבקש שוב את ה-30 ימים גם כאן. בכל מקום שיש צו שהשר חייב לעשות זה אותו מנגנון, צריך להוסיף את זה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> כן, אפשר לעשות סעיף אחד שאומר את זה, בכל מקום שכך וכך. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסדר, זה אחר כך בנוסח נעשה את זה. << אורח >> הדר לוינברג: << אורח >> סתם כדי שלא יהיה הסדר שלילי וכל מיני כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל מה שהיא אמרה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הם חוזרים שוב לעניין שבמקום שהוא יתקן את הצו הוא יפנה לוועדה לקבלת אישור לתיקון הצו תוך 30 ימים. מה שדיברנו מקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. יש עוד משהו שאתם צריכים לקרוא? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נראה לי שעד לכאן הבנו, אני אמשיך ב-(3). 1. המליצה ועדת החריגים בהתאם לעמדת השר שפנה בהתאם לסעיף 9א2 או בהתאם לעמדת שר ממונה, שפנה בהתאם לסעיף 9א3 או בהתאם לבקשת גוף מהגופים המנויים בהתאם לסעיף 2יח1(א)(4), שהשר או שר ממונה תמכו בפנייתם, לפי העניין, יתקן השר את התוספת החמישית בהתאם; 1. המליצה ועדת החריגים בניגוד לעמדת השר או בניגוד לעמדת שר ממונה רשאי השר שפנה לוועדת החריגים לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעמדתו; המליצה הוועדה בהתאם לבקשת גוף מהגופים המנויים בהתאם לסעיף 2יח1(א)(4), שהשר או שר ממונה לא תמכו בפנייתם, רשאי השר או השר הממונה, לפי העניין, לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעמדתו; אנחנו רוצים להוסיף את הסיפה, כמו שהוספנו קודם. פניית שר לממשלה תתבצע עד 30 ימים מקבלת המלצת ועדת החריגים והעתק הפנייה יישלח לוועדת החריגים; פניית שר ממונה תתבצע באופן דומה והעתק הפנייה יישלח גם לשר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסברנו, זה כמו קודם. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> 1. לפניית השר או השר הממונה לממשלה כאמור בסעיף קטן (4), יצורפו פרטי ההוראה המחייבת החלה באיחוד האירופי או העדכון שלה, לפי העניין, המלצת ועדת החריגים ועמדת השר או השר הממונה, לפי העניין, המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים; 1. הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר או השר הממונה כאמור בסעיף קטן (4), בתוך 63 ימים; כאן אנחנו איחדנו את הימים שקבועים בהליך הרגיל, 21 ועוד 42. 1. החליטה הממשלה לאשר את פניית השר או השר הממונה, כולה או חלקה, או לדחותה, יתקן השר את התוספת החמישית, ככל הנדרש, בצו, בהתאם להחלטת הממשלה; וזאת בתוך 30 ימים, אנחנו נוסיף, מהחלטת הממשלה. 1. לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (6), יתקן השר את התוספת החמישית, בצו, בהתאם לפנייתו או בהתאם לפניית השר הממונה, לפי העניין; החליטה הממשלה בבקשה לאחר קביעת צו כאמור, יתוקן או יבוטל הצו בהתאם להחלטת הממשלה; נוסיף גם פה תוך 30 ימים מהחלטת הממשלה. 1. החליטה הממשלה שלא לאשר את פניית השר או השר הממונה, וקבע השר צו לפי סעיף 2יח1(יג), יבטל השר את הצו מוקדם ככל הניתן; << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה גם סעיף (10), מה זה סעיף (10)? לא הקראת את סעיף (10). << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> את סעיף (10) העברנו למעלה, אבל אפשר לרשום פה גם: 1. ועדת החריגים תפרסם את המלצותיה בהתאם להוראות סעיף 2יח(ו).". << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, הפרסום של ההמלצות צריך להיות גם בהוראת השעה וגם בהוראה הכללית, אנחנו כמובן נכתוב את זה בשני המקומות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נחייב את ועדת הכלכלה להתכנס, זה מפריע ליועץ המשפטי של הכנסת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> רק נצטרך לתקן את ההפניה בסוף, אבל זה נוסח. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, נתקן את ההפניה וגם את ההערה לגבי הדחייה שהערתם מקודם, כמובן היא רלוונטית גם פה. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> יש לי הערה שלא קשורה לנוסח, היא קשורה לאופניים עם מנוע עזר, פשוט לא ניתנה לנו האפשרות להשמיע את העמדה שלנו באופן רציף בדיונים הקודמים אז הייתי רוצה להגיד את הדברים לפרוטוקול אם אפשר עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, תגידי. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> נוצרה כאן איזה שהביא קונסטרוקציה קצת מוזרה שמחד ההחרגה ירדה, וזה בסדר מבחינתנו, אבל משרד הכלכלה לא יפקח. בן לילה בעצם הוטל עלינו הפיקוח, אין לנו היום סמכויות לפי חוק לפקח בשווקים, חשוב שהוועדה תכיר את זה, על מנת שתהיה לנו את הסמכות אנחנו נצטרך לעשות תיקון של חקיקה, אנחנו כמובן נצטרך להיערך לזה מבחינה - -- << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה תיקון חקיקה? << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לעשות את זה תיקון עקיף. זאת הבעיה שלכם? זהו? << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> זה אחת. שתיים, גם כפועל יוצא מן הסתם אנחנו נצטרך גם תקציבים, תקנים. התחלנו שיח עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אמרנו, אבל לא להגזים בתקציבים. גל, אמרנו שאתה תסכם איתם, מה קורה עם זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כרגע אין בכלל דירקטיבה בתוספת שיכולה להכניס את האופניים לתוקף, עד שתהיה כזאת דירקטיבה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא, אבל קבענו בסעיף שאנחנו נכניס. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון, כרגע אנחנו לא מצליחים להבין את האירוע עד הסוף, הוא באמת מאוד מורכב. זה הרבה חקיקות, הרבה רגולציות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך את האירוע, זה אירוע מאוד פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? תן לו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך למה, כי בסוף כשמשרד האוצר בא לתת, יש פה באמת רפורמה משמעותית והלכנו איתם ועם משרד האוצר ואנחנו תמיד איתם, לא צריך להתקמצן עכשיו בכמה תקנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עם מי שהיינו צריכים לסכם סיכמנו, הכול בסדר. משרד התחבורה נוסף אתמול - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה לא רוצה לסכם עם משרד התחבורה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יכול להיות שהפתרון יהיה אחר, הם יצטרכו לדון עם משרד הכלכלה ומשרד התחבורה איך פותרים, נוצר פה איזה פלונטר חקיקתי סביב הביטול הזה, יכול להיות שהם יבטלו את התקן הרשמי ואז משרד התחבורה יתעסק בזה בעצמו, אני לא יודע מה יקרה. ככל שתובא לפה דירקטיבה שתכניס את הדבר הזה לתוקף, עד אז אנחנו נוודא שכל המשרדים יהיו בסדר גם בהיבטי התקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מספק אתכם? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> לא, רק חשוב להבהיר שהפלונטר הזה יוצר בינתיים שום אכיפה על האופניים. בכל שלב אין אכיפה באופניים. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> ויש לזה משמעויות בטיחותיות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עד שאין דירקטיבה בתוקף - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גל, זה מדאיג אותנו. מה זאת אומרת הדירקטיבה לא נכנסת? קורקינט או אופנוע שיש לו תקן אירופאי יוכל להיכנס לארץ או לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> קורקינט בכלל לא רלוונטי לכאן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אופניים עם מנוע עזר יוכלו להיכנס? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אסביר, חבר הכנסת פסל. כרגע התוספת קובעת מספר דירקטיבות, הן לא מלאות, הוספנו סעיף בחוק שמחייב את שר הכלכלה תוך מספר חודשים להביא את כל הדירקטיבות, אחת הדירקטיבות האלה תהיה דירקטיבה שרלוונטית לאופניים, עד אז נפתור את העניין. כרגע אין חשש שייכנסו אופניים במודל החדש עד שלא תאושר פה בוועדה דירקטיבה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אתה אמרת משהו מדאיג, אתה אמרת שאולי יבוטלו בכלל ומשרד התחבורה, אנחנו לא מעוניינים, אנחנו רוצים שהאופניים שבאירופה שיכולים להיכנס ייכנסו לארץ. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המצב היום, זה לפחות מה שהבנתי ממשרד התחבורה, שאנחנו בתקן האירופי. כרגע כל הדיון זה מי נותן את הסטמפה בכניסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום מייבאים לפי התקן האירופי, הבעיה זה רק פיקוח. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> לא, העניין הוא גם פיקוח בשווקים שלא יהיה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> שעד היום הוא גם לא התבצע על ידי משרד הכלכלה. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> לא, אבל זה תקן רשמי, זה אמור היה להיות. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> הסמכות הייתה של משרד הכלכלה וזה לא - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> האישור בכניסה - - - << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> לא בכניסה, אני מדברת על השווקים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה דיון מיותר לעכשיו, את צריכה לשבת ללמוד את החומר. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> מה שאתה אומר, שאפילו אין דירקטיבה. זה לא נכנס לאופניים, אז בינתיים האופניים לא באסדרה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לפחות לפי מה שאמר לי אתמול הממונה על התקינה. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> כן, הוא אמר שהדירקטיבה לא רלוונטית. אין לו דירקטיבה, הוא לא יודע מה הדירקטיבה של האופניים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא יצטרך לפי החוק הזה תוך ארבעה חודשים להביא לאישור הוועדה את הדירקטיבות ועד אז נלמד את הנושא הזה כמו שצריך ונפתור אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אביגל, מה שהוא אומר, שאין לו סמכות לבדוק בשווקים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסדר, אבל כרגע אין גורם מפקח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אולי נעשה תיקון עקיף לעניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא נפתור את זה עכשיו, יש ארבעה חודשים לדבר הזה בכל מקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום מה אתה עושה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה שהם אומרים שהיום זה נמצא בכניסה לארץ. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> היום משרד התחבורה מפקח בכניסה לארץ על ידי מעבדה מוסמכת לרכב ואנחנו מאמצים את התקנים האירופאיים, זאת אומרת כשיבואן מציג לנו תעודות של תקינה אירופאית אנחנו מכניסים את זה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> גם היום הוא יכול לעשות בדיקה מדגמית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היום מה שקורה, לפחות מה שהסבירו לי ממשרד התחבורה, אתה בא למכון התקנים, הוא נותן לך אישור שהמוצר עומד בתקן האירופי ואתה נכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי אתם מתכוונים להביא לנו את הדירקטיבה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ארבעה חודשים, זה החוק. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> לעשות בדיקות מדגמיות יש לכם סמכות בנמל? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> תמיד. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> יפה, אז תעשה טיפונת יותר עד שתעביר פה את החוק שיאפשר לך על המדף. אף אחד לא אומר לך איך לנהל את הבדיקה המדגמית. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> אבל עכשיו אנחנו הולכים להפוך לעניין של מנגנון אחר, של הצהרות. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אבל מותר לך לעשות, לכל רגולטור, בדיקה מדגמית. אז הוא יכול בשלבים הראשונים עד שזה יעבור לעשות קצת יותר בדיקות מדגמיות כדי שתרגישו בטוחים. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> אוקיי ובשווקים אחר כך הכול פרוץ, יכולים לפרוץ את המהירות של אופניים. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> גם איגור אצלנו מסביר שהיום הבדיקות הן מדגמיות, הן מאוד מדויקות כי הן נעשות על פי סמ"חים, סימנים מחשידים, הם יודעים מה לבדוק, הם לא סתם הולכים ופותחים כל קונטיינר. האכיפה היא חכמה. שוב, אני חוזר על האמירה, אנחנו כולנו מנהלים פה סיכונים. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> סליחה, אני לא מקבל את זה בתחום האופניים. עולם האופניים ותחום היבוא של אופניים - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא דיון רלוונטי לעכשיו. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> זה לא רלוונטי, נכון, אבל אי אפשר להגיד שהבדיקות המדגמיות הן נכונות, לא בתחום האופניים. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> אני מזכיר שגם לדירקטיבות שהכנסנו הכנסנו את האופציה, גם אם נגיע למצב הזה, ואני לא חושב שנגיע, אבל גם אם נגיע למצב הזה שעכשיו דירקטיבה נכנסת לתוקף, בעוד שנה וחצי שמים אופניים, נתנו סמכות לוועדת חריגים לדרוש תעודות בכניסה, לדרוש בדיקות. הדבר הזה יכול להיפתר בחמש דרכים שונות שכל אחת מהן תביא אותנו לתוצאה רצויה ולכן זה באמת לא דיון לעכשיו כי יש לנו כמה פערי מידע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין, יש בעיה עם הסמכות שלכם לפקח בשווקים? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> אין לנו סמכות כזאת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז בואו נתקן את זה. ניתן לכם סמכות. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> הסמכות הזאת זה בתיקון חקיקה ראשית. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> זה פעם אחת ופעם שנייה אני צריכה תקנים בשביל ליישם את זה. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> זה דיון מאוד מורכב לעשות עכשיו והוא לא רלוונטי לעכשיו בכלל. << אורח >> שירן יעקב: << אורח >> בסדר, אבל חשוב שהוועדה תכיר שכרגע הוטלה עלינו אחריות ללא סמכות ותקציב. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> חשוב שהוועדה תכיר את כל הבעייתיות בנושא אופניים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עד שנביא לוועדה את הדירקטיבות נעדכן את הוועדה גם באיך נפתר הנושא של החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כיוון שהסתדרת עם כולם לייצב, בינתיים זמנית תסתדר גם איתם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין על מה להסתדר כי לא יודעים מה הולך לקרות. נדע מה הולך לקרות, נדע אם יש אכיפה בכניסה או בשווקים, עוד צריך לתקן חקיקה, צריך לבטל את התקן, נדע את כל הדברים האלה ולפי הצורך נדון איתם גם על כל התקציבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל עליכם? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> בינתיים כל עוד אין דירקטיבה אז אין בכלל מה לאשר. בסדר, אוקיי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יופי, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עוד ארבעה חודשים, בטוח שבעוד ארבעה חודשים אתם מביאים את הדירקטיבה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה החוק. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הכנסנו את זה בסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בינתיים אנחנו מאפשרים לייבא בלי קשר לדירקטיבה את האופניים, נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היום מייבאים לפי תקן ישראלי, בדיקה במכון התקנים וזה ימשיך ככה כל הזמן עד שזה יתוקן. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> כאשר גם מאמצים את התקינה האירופאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. יש לעוד מישהו מהמשרדים הערות לגבי הסעיף הזה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> היושב ראש, אפשר לשאול אותו מה הוא עושה עם קורקינט? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> קורקינט זה לא תקן רשמי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת לא רשמי? מי שרוצה מביא מה שהוא רוצה בכפוף - - - << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> לא, המאסדר של קורקינט זה רק משרד התחבורה, זה לא קשור למשרד הכלכלה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנתי ואני שואל. << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> אז זה לא בתחום האסדרה, זה לא נכנס פה לאסדרה. מי שמביא קורקינט, יש תקן ישראלי, הוא צריך לעמוד בתקן הישראלי ותקנות תעבורה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> והתקן הישראלי הוא דומה לתקנים אחרים שיש באירופה? << אורח >> דורון קוגמן: << אורח >> כן, כמובן. התקן האירופאי לקורקינט זה תקן חדש. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> בדירקטיבה חדשה מה יהיה המנגנון של הזמנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש סעיף שאומר שהזמנים ישתנו בהתאמה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אני מתנצלת, הפנו את תשומת ליבי לזה שלא הקראתי סעיף שהוספנו אחר כך, בסעיף של הדחוף. כל מה שהקראנו בדחוף צריך להיות גם בהוראת שעה. אני אקריא אותם מהר, רק כדי שזה יהיה לפרוטוקול. (10) (א) על אף האמור בסעיף זה ראה השר, לרבות בעקבות פנייה של שר ממונה, כי ליד פנייה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(3) קיים חשש מיידי לפגיעה בביטחון המדינה, בבריאות הציבור, בבטיחות הציבור או באיכות הסביבה, או כי קיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא, בצו, להסיר מהתוספת החמישית אסדרה אירופית מאומצת, או לקבוע לה תנאים, או לדחות את תחילת אימוצה, אף בלא קבלת המלצת ועדת החריגים; צו כאמור יהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; צו לפי פסקה זו לא יהיה טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. (ב) ביקש השר, לרבות בעקבות פניה של שר ממונה, כי צו שקבע לפי פסקה (1) יהיה בתוקף לתקופה העולה על שלושה חודשים, יפנה בהקדם האפשרי לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה כאמור בסעיף קטן (א). פנה השר לוועדת החריגים כאמור, יחולו על הפניה הוראות סעיף זה בשינויים המחויבים והשר יאריך את הצו לתקופה של 160 ימים נוספים, ויפעל בהתאם להחלטת ועדת החריגים או הממשלה, לפי העניין. 1. צו לתיקון התוספת החמישית טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת אם נקבע כך בסעיף 9א2(ב) בחוק התקנים. 1. ועדת החריגים תפרסם את המלצותיה בהתאם להוראות סעיף 2יח(ו)". << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אנחנו נראה אם צריך לנסח את זה באופן נפרד. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה אותו נוסח, פשוט שמנו אותו בנפרד בשני מקומות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אבל למה בהוראת השעה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה צריך לחול אותו דבר בשני המקומות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, אבל לא נדרשת לזה הוראת שעה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה עניין של ניסוח, מה שתחליטו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אוקיי, אנחנו נראה אם צריך לנסח את זה במסגרת הוראת השעה או שהסעיף הכללי של צו מיידי יחול, לא בטוח שנדרש להוסיף את זה להוראת השעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נדרש או לא? כי אנחנו הולכים להצביע. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה עניין של נוסח. הצו המיידי מאפשר שעוד לפני הפנייה לוועדת החריגים הדבר נקבע בצו. זו המשמעות של צו מיידי. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הצו הדחוף, כן. השלושה חודשים הראשונים הוא יכול – << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> וכשאנחנו מדברים על הוראת השעה, יש שני עניינים שהוראת השעה שונה מההוראה הקבועה, האחד זה העניין של צו, שעם הפנייה לוועדת החריגים אפשר להוציא צו, הדבר השני זה לגבי הסכמה שבשתיקה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> נכון, אבל המקרה הדחוף שדיברנו עליו הוא מקרה שלמעשה במהות הוא בקשה שמוגשת אחרי שהאסדרה נכנסה לתוקף ואנחנו אומרים שבמקרה שהאסדרה נכנסה לתוקף בכל מקרה פונים לפי 2יח1. זה מסדר את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, לכן לא בטוח שצריך את הצו המיידי, לא בטוח שצריך צו מיידי במקרה של הוראת שעה, כי גם אם זה בתוך השנתיים האלה אתה יכול לפנות - - - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> יכול להיות גם בהוראת השעה מצב שרוצים עם צו מיידי, אחרי שההוראה נכנסה לתוקף היא כן מההוראות המנויות כבר בתוספת ואחרי שהיא נכנסה לתוקף רוצים משהו מיידי, אבל אז אנחנו אומרים שזה אפשרי רק במנגנון של 2יח1 ושל הסכמה בשתיקה, הכול נכנס לשם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה בדיוק זה. לכן זה מיותר פה. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> אוקיי, העיקר שבמהות אנחנו אומרים שזה אפשרי גם פה, נראה איך ננסח את זה אחר כך. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> רצית לשאול פה, משרד הבריאות? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש משרד שלא בא לידי ביטוי? הגענו להסכמה על הסעיף הזה, כל משרדי הממשלה? כן או לא? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הסכמה בשתיקה רועמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שאם היה סעיף שכתוב שמשרד האנרגיה יקבע הכול ולא צריך ועדת חריגים וככה כל משרד אז הייתם מרוצים, אבל בפשרות האלה, חוץ מזה שתרשמי סעיף בחוק שגל לא יכול להיות חבר ועדה. אנחנו נצביע על ההסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל על הצעת חוק התקנים. הכוונה רק לסעיף הזה. הם הגישו הסתייגויות היום. צריך להצביע על כל אחד או על כולם ביחד? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הכול זה לאותו סעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אין בעיה. סעיף 17(8) להצעת החוק, יש עשר הסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות של סיעת חד"ש? מי נגד? לא עבר. הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשאר לנו להצביע על הסעיף. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> גלית, זה משהו שתרצו להוסיף, שוועדת החריגים יכולה להתכנס עוד לפני תחילתו של - - - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> זה מה שדיברנו בדיון הקודם, אמרנו שבסעיף התחילה, איתי הקריא, שהתחילה המיידית תחול גם לעניין היכולת של ועדת החריגים להתחיל עם פרסום החוק ושכל ההגדרות שנדרשות ייכנסו גם לעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיפי את זה, שהם יתחילו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה כבר קיים. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> דיברנו על זה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר ביקש להיות בהצבעה הסופית, אז נכבד אותו. הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:37 ונתחדשה בשעה 22:43.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להצביע על סעיף 17(8) להצעת החוק – תיקון פקודת היבוא והיצוא בנוסח שהקראנו ועם התיקונים שעשינו ואנחנו מאפשרים כמובן ללשכה המשפטית לעשות את הניסוחים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> התאמות נוסח אם צריך בסעיפים אחרים שנוצרים כתוצאה מהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. כל עוד זה לא משנה את המהות אתם יכולים לעשות, אין שום בעיה. בכך אנחנו נצביע ונסיים את החוק בקריאה שנייה ושלישית וזה יונח במליאה להצבעה. מי בעד הנוסח וכל מה שאמרנו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה אחד הצעת החוק הוכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה על העבודה שעשיתם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, היושב ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולם עבדו קשה מאוד, זה חוק מאוד קשה, מאוד מסובך ותהיה על זה עוד עבודה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש חוק שעבדת עליו כל כך הרבה שעות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, היו עוד חוקים. זה חוק שיחייב גם עבודה נוספת אחר כך, זה לא יסתיים בזה. אני מקווה שזה גם יוריד את המחירים בסופו של דבר, תודה רבה לכולם. השר, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דוד, באתי במיוחד להגיד לך ולכל הוועדה תודה רבה. אין לי ספק שזה אחד החוקים הכי מאתגרים והכי מורכבים שעברו בכנסת, זה חוק שמחוקק חקיקות, שמשנה מסה קריטית של חקיקה והכול לטובת דבר אחד מרכזי, להורדת יוקר המחיה. אני ראיתי כמה קשה עבדתם בשיתוף פעולה, אופוזיציה קואליציה, עם הייעוץ המשפטי, עם המשרדים, ובימים טרופים אלה שקשה להגיע להסכמות בכנסת ישראל, לראות חוק שעובר, כל כך משמעותי, שכולם מסכימים שהוא חשוב, ולראות איך כולם ביחד, כל משרדי הממשלה, בגיבוי של ראש הממשלה ושל שר האוצר, כל הדרג הפקידותי, כל הרגולטורים, חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד, אני מאושר. אני חושב שזה הישג דרמטי והיה לי חשוב להגיע לכאן ולהגיד לכם לכולכם, תודה רבה גדולה בשם עם ישראל. לא רק בשמי באופן אישי, אלא בשם תושבי המדינה, הצרכנים במדינה, ובעזרת ה', שנעשה ונצליח, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. ולפני שנסיים אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, ללשכה המשפטית שלנו, שעבדו קשה מאוד ועוד עובדים קשה על מנת להניח את החוק הזה במליאה, וכמובן למנכ"ל המשרד שלך. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אדוני, אני יושב פה ימים ושעות, אני חושב שהבאנו בשורה לעם ישראל באמת. אבל עוד משפט אחד, לא כל יום יוצא לשבת כאן בכנסת כל כך הרבה זמן ואני רוצה לומר שאני גאה בעבודת הכנסת, כאזרח, לא רק כמנכ"ל, לשבת כל כך הרבה שעות, לדקדק בכל מילה ובכל משפט כדי שמלאכת החקיקה תהיה טובה וראויה ונכונה, אני חושב שהציבור לא מבין עד כמה מושקעות פה שעות רבות. אדוני היו"ר, אני ממש מבקש להודות לך באופן אישי, גם לחבר הכנסת פסל וחברי הכנסת שהיו פה, זה שיעור באמת בעבודה פרלמנטרית לעילא ולעילא, ובתקופה כזו שנוטים קצת לבקר ולזלזל מן הראוי להעלות גם על נס את העבודה שנעשתה פה בהנהגתך, תודה רבה. כמובן לדרגים המקצועיים, אני רוצה להגיד לכולם, התווכחנו, קצת צעקנו, קצת זה, אבל אני חושב שכולנו עבדנו לטובת העניין ותודה רבה רבה, זה לא מובן לגמרי מאליו ותודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:47. << סיום >>