פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 78 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 15/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 92 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> המכרז לשיווק קרקעות בקיבוץ האון שבמעוצה האזורית עמק הירדן והשלכותיו על הישוב, המועצה האזורית וההתיישבות בנגב ובגליל כולה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: רותם כרמלי – רכז רמ"י ותכנון, אגף תקציבים, משרד האוצר טלי ארפי כהן – עו"ד, רשמת אגודות שיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה רענן אמויאל – מנהל, אגף תכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר סא"ל יוסרי זין אל דין – יועץ קצין מילואים ראשי לענייני חקיקה, משרד הביטחון הילה בלוטרייך – מנהלת, מרחב צפון, רשות מקרקעי ישראל איתן פלבני – חשב, רשות מקרקעי ישראל עידן גרינבאום – ראש המועצה, מועצה אזורית עמק הירדן דובי מילר – יושב-ראש ועד ממונה, קיבוץ האון מרב ניב – עו"ד, מחלקה משפטית, התנועה הקיבוצית מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המכרז לשיווק קרקעות בקיבוץ האון שבמעוצה האזורית עמק הירדן והשלכותיו על הישוב, המועצה האזורית וההתיישבות בנגב ובגליל כולה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם. הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יזמה דיון דחוף בסוגיית שיווק הקרקעות בקיבוץ האון שבמועצה האזורית עמק הירדן וההשלכות של שיווקי הקרקעות הללו על הישוב עצמו, המועצה האזורית ומרקם החיים האנושי בה, על סוגיית ההתיישבות בנגב והגליל וסוגיות נוספות. בפתח הדברים, אני רוצה לציין כמה נקודות שכן, עסקתי בנושא מאחורי הקלעים. אני נחשפתי לבעיה הזאת כבר בפגישה שהתקיימה לפני שלוש או ארבע שנים עם ראש המועצה עידן, שהציג בפני את הסוגייה של המכרז הזה והסכנות בו. בחודשים האחרונים, הנושא הגיע לבערה ולקדמת הוויכוח הציבורי ולצערי, גם למאבק בין שני גופי ממשלה. אחרי הכול, מועצה אזורית היא זרועה ארוכה של ממשלת ישראל במתן שירותים לאזרח ובניהול השירותים הממשלתיים ורמ"י הוא זרוע ארוכה של הממשלה בניהול קרקעות המדינה. המצב שבו רשות מקומית או אזורית נלחמת ברשות מקרקעי ישראל הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל. אני הייתי ראש רשות, עבדתי עם רמ"י, חתמתי הסכמים עם רמ"י ולדעתי, שיווקתי 2,000 יחידות דיור לראשונה עם רשות מקרקעי ישראל. בסוף, מאבק כזה פוגע באזרחים הקיימים ובאזרחים העתידיים. ללא תיאום בין רשות מקומית לרשות מקרקעי ישראל, תהיה פגיעה בעתיד בזרימת היתרי הבנייה, בשירותים המוניציפליים, בפתרונות הקהילתיים והתפקודיים של אנשים שיבקשו לגור ואפילו פגיעה בקניין או במהירות קבלת הבית וזה דבר שמשפיע על אנשים שישקיעו בכך או ייגשו למכרז. שוחחתי עם מנכ"ל רמ"י וכמובן שמצידו, יש לו דברים קשים לומר. ביקשתי שהוא יבוא וישמיע את זה בדיון. אני שמח שמנהלת מרחב צפון מרשות מקרקעי ישראל נמצאת פה ותייצג את הדברים. ביקשתי ממנו בקשה אישית שייתן לי להיות מגשר במשך חודש. אני בוגר קורס גישור של גבים מלפני 20 שנה ויצא לי לגשר על כמה מחלוקות גם בין גופים ציבוריים וממשלתיים. ביקשתי את הזכות לגשר את זה בתוך שבועיים או חודש ולהגיד לו אם אחרי שבועיים או חודש אני מרים ידיים כי זאת מלחמה שאין בה מנצחים ואז תוכלו להתדיין במישור הציבורי והמשפטי. לצערי, לא קיבלתי תשובה חיובית על הבקשה הזאת. אני שוב שקורא למנכ"ל רמי וליושב-ראש מועצת רשות מקרקעי ישראל לאפשר לי כיושב-ראש הועדה הזאת, לפעול כמגשר בטווח של שבועיים עד חודש במפגשים אינטנסיביים, סודיים, שלא יפורסמו, על בסיס יומיומי באופן שאולי יוכל להביא מזור לסוגיה הזאת ופריצת דרך עתידית לתפיסה המאוזנת של ממשלה בשיווק הקרקע שלה מול הצרכים והאינטרסים שעולים. דיברתי על הבעיה החמורה שבגללה עשינו את הדיון הזה. מלחמה בין רשות מקומית לרשות מקרקעי ישראל זה דבר שאין לו מקום והוא פוגע בראש ובראשונה באזרחים ובציבור העתידי שיהיה חלק מהמגורים במועצה הזאת. הסיבה השנייה שבגינה ביקשנו לקיים את הדיון היא חשש שביצוע שיווקי מגרשים רק על פי העיקרון של כל המרבה במחיר, מאפשר רק לאנשים עשירים לקנות מגרשים, במיוחד לאור המיקום של הבתים על שפת הכנרת והאטרקטיביות של מגרשים אלה. גם בירוחם נאבקתי על כך שנמשיך למכור מגרשים בהגרלה בסבסוד ממשלתי וכך שיווקנו מעל 2,000 יחידות בנה ביתך וגם רוויה. ברוויה עשינו את זה בשיטה של כל המרבה במחיר והיה קשה בכלל למצוא אנשים שיגישו ומי שהגיש זכה במחירים סבירים. אם הולכים על כל המרבה במחיר בבנה ביתך אז עובדים סוציאליים צעירים לא יוכלו לגשת וחיילים משוחררים צעירים לא יוכלו לגשת. מורים נדרשים, עובדי נוער, אחיות וכל המרקם המקצועי שנדרש לקהילות בצפון, לא ייגש כי מגרשים כאלה בכל המרבה במחיר יימכרו גם במיליון שקלים ויותר. אם היום מוכרים בירוחם מגרשים ב-700 אלף שקלים אז מגרש על שפת הכנרת יכול להיות במיליון ושתיים. איזה חייל יכול לקנות מגרש כזה, רק על הקרקע? אינני מבטל את ההבנה שחלק מהעסקה הזאת התגבשה ועוצבה כבר לפני 20 שנה בהסכמים שונים ובקרבם זה גם כלל פתרון בעיות כלכליות של קיבוץ שקרס, שיפוי ההיבטים הכלכליים של חבריו ושמירה על זכויותיהם, כחלק מהפיכתו לישוב קהילתי. בתוך 248 מגרשים זמינים, ניתן היה לתת מענה גם להיבטים של מימוש הקרקע כמקור הכנסה למדינה ושמירת האינטרס הציבורי של שווי קרקע ראוי לחלק מהמגרשים ועדיין לשמור על מסלול של שיווקים לבני המקום וחדשים. אני מדגיש שאם מישהו היה בא ואומר לי שרק בני המקום של האון יקבלו את המגרשים האלה אז לא הייתי יוזם את הדיון הזה. הזכות לגור בקיבוץ האון היא של בני המקום וצעירים חדשים, חיילים משוחררים, אנשי מילואים וצעירים שרוצים לבוא לנגב ולגליל כדי לבנות חיים. גם אם יש פשרה, היא צריכה לכלול את העיגון של אנשים צעירים ללא אמצעים כספיים גדולים שיכולים לבוא להתיישב שם. צריך לאזן בין בני המקום לחדשים ולאזן בין מסלול הגרלה ומסלול של כל המרבה במחיר. לצערי, כרגע נראה שיש ריצת אמוק למסלול של כל המרבה במחיר. אני מניח שהדבר הזה הוא על סף פיצוץ גם בהיבטים המשפטיים. במלחמות אף אחד לא מנצח, בהסכמות כולם מנצחים. יש גם טענות של הפרת חוזה מצד המועצה בהתאם להסכמות עבר. על אף שצוין שהמועצה אינה צד חתום בחוזה, מעמדה הוזכר בסעיף 15 בהקשר של על ידי מי הדברים יבוצעו והשיווקים ייעשו בתיאום ובמדיניות משותפת של רמ"י והמועצה האזורית וככה ראוי שיהיה. אנחנו נשמע את המועצה, נשמע את רמ"י, נשמע כל גורם אחר שירצה להציע ונשתדל לסכם ולהציע מחשבות מעשיות בנושא. ראש המועצה עידן, בבקשה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> צוהריים טובים. אדוני יושב ראש, קודם כול, תודה לך על כך שצללת לעובי הקורה וזימנת את הדיון הזה בזמן מאוד קצר כי מוטיב הזמן פה הוא קריטי לאור מה שקורה בימים האחרונים, כמו שציינת. אני מבקש לפתוח את הדברים בנימה אישית וברמה האישית שלי כראש המועצה האזורית עמק הירדן ולומר לך שבארבע או חמש השנים האחרונות, אני משלם מחיר אישי כבד מאוד סביב הסיפור של האון. המועצה ותושביה משלמים מחיר כבד סביב הסיפור של הסכסוך על האון. אנחנו נפגעים בכוונת מכוון מכל מיני סוגיות שלא כאן המקום להרחיב עליהם, אבל מדובר על דברים שלא מתעשרים ופרויקטים שלא יוצאים לדרך והכול זה סביב הסיפור הזה, כדי להראות לנו מה קורה למי שלא משתף פעולה עם מי שמתיימר לקבוע את כל הדברים. עכשיו אתייחס לעניין עצמו של האון. היטבת לציין שהנושא הזה יצא לדרך לפני למעלה מ-20 שנה. החלטת הממשלה היא מ-2007 וההסכם עם רשות מקרקעי ישראל היה ב-2012. כלומר, אנחנו 12 שנים לאחר חתימת ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל. זה הסכם שהוא ברור לכל בר דעת וסעיפיו מדברים בעד עצמם, כולל הסעיפים שציינת וסעיפים נוספים. רמ"י אומרים "אנחנו מבקשים לקיים את ההסכם כלשונו" וגם אנחנו, זה הכול. כמו שציינת, מדובר על כך שהשיווק ייעשה בתיאום עם המועצה האזורית עמק הירדן. הנושא הזה כבר אושר ב-2014 בהנהלת רמי כשדובר על כך ש-100 המגרשים הראשונים ישווקו ביחד עם החטיבה להתיישבות וביחד עם המועצה, על מנת לבסיס את הגרעין לישוב הזה. הישוב הזה לא יקום מעצמו. יושבים שם הוותיקים והם כולם פנסיונרים, אולי יושב-ראש הישוב ירחיב קצת על מי האנשים האלה ומה מצבם נכון להיום. אנחנו רוצים להקים שם את הישוב הזה בצורה מסודרת ומושכלת וכך הבינו את זה גם ברמ"י לפני עשור ב-2014 בימיו של בנצי ליברמן ואחר כך בימיו של עדיאל שמרון. הדברים האלה נדונו והייתה תחושה שהולכים להסכמות, אולי מתווכחים אם זה 100 מגרשים או 80 מגרשים אבל הכיוון היה מאוד ברור. עכשיו, לפני פחות מחודש ואחרי 17 דחיות, ביום בהיר אחד מנהל רמ"י החליט על דעת עצמו להוציא את השיווק מהיום להיום וגם תוך פחות מחודש. כלומר, מה אצה הדרך? לא ראיתי מכרזים שרצים כל כך מהר. כמו שציינת, זה מכרז לשיווק לכל המרבה במחיר ואנחנו עדים לזה שאפילו ברמ"י מבינים שהדבר הזה נעשה עקום. איך אנחנו מבינים את זה? כי מאז שפורסם המכרז, הוא כבר השתנה 5 פעמים. הם פרסמו ורק ביום רביעי וחמישי האחרונים שינו לגמרי את כל התנאים עוד הפעם, גם באלה שהם לכל המרבה במחיר. הם הוסיפו פתאום תנאים חדשים ואז אנשים שכבר הגישו ולקחו ערבויות בבנק, הופתעו לגלות שמישהו שינה את חוקי המשחק. אמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים שזה כמו לשנות באמצע משחק כדורגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסיבה? יש רציונל לשינויים האלה? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> כביכול, כן. הסיבה המעשית היא בעקבות העתירה שהגישה המועצה לבית המשפט. זה ניסיון להתייחס לסעיפים שמועלים בה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבית משפט מחוזי? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> בבית המשפט המחוזי בנצרת ונקבע דיון במעמד שני הצדדים, לעצור את המכרז הזה בעוד שבוע. לצערנו, זה לא מחר בבוקר. המכרז מסתיים מחר בצהריים ב-16 בספטמבר 2024 וביום רביעי וחמישי, פתאום השתנו תנאי המרכז והוספו תנאים חדשים, כולל לאותה אוכלוסייה של חיילים. זאת אומרת, אם אתה חייל משרת מילואים, ראית הקצאה לחיילים ואולי חזרת לשירות המילואים שלך אז תופתע לגלות שבכלל שינו את כל התנאים. הם גרעו מגרשים ויצרו תנאים חדשים. התחושה היא שמישהו כל הזמן משנה פה את הדברים תוך כדי תנועה. בוקה ומבולקה, זה בלגן אחד גדול. אנחנו אמרנו – הבוקר גם פנינו שוב ולצערי הרב, אנשי משרד השיכון לא נמצאים כאן – שצריך לעצור את המכרז הזה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. כמו שאתה אומר, צריך לשבת מסביב לשולחן אחד ולדבר כפי שקובע הסכם האון. היטבת לציין את כל סוגיית הפיתוח. האם מישהו מעלה על דעתו שהמנהל משווק מגרשים, אומר "חבר'ה אני שם את המגרשים פה ואתם תשלמו" והגוף הזה שנקרא מועצה אזורית עמק הירדן יעשה עכשיו את התשתיות? זה עשרות מיליונים, אין לנו מאיפה לעשות אותם ואין תכנון לתשתיות האלה אז אין לי שום יכולת. אתה יודע שאנחנו לא מעשירי הארת אז אנחנו משתדלים להתנהל בשכל ובמתינות. אין לנו כסף לעשות את הפיתוח הזה. כמו שציינת, מי שיזכה במגרשים יגיד "חברים, אני רכשתי מגרש כדי לגור פה". אין לנו דרך לעשות את התשתיות ולקדם את זה אפילו אז למה לא לשבת ולדבר איתנו? התחושה היא שהמהלכים נעשים באופן חד-צדדי ובכוחנות כדי להראות מי בעל הבית ולא כדי להגיע באמת להסכמות ולהקים ישוב משגשג על שפת הכנרת. אגיד עוד שתי מילים לסיום. התחושה של רבים מאיתנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להגיד את כל מה שאתה רוצה. יש זמן, תדבר בנחת. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תודה. התחושה שלנו, אנשי ההתיישבות, היא שהאון זה הרגל בדלת. מה שקורה בהאון והניסיון לשווק מגרשים באון לכל המרבה במחיר, יהיה מחר בגליל, בנגב, בגולן ובכל המקומות האלה. רבים מבינים שלשם מכוון המשורר שעושה את המהלך הזה ואם זה ילך פה אז מחר זה יהיה בכל ההתיישבות. לצערי הרב, חזרתי ואמרתי שבחוק רשות מקרקעי ישראל לא נקבע שהמטרה הראשונה היא להשים את הכנסות המדינה, יש מטרות נוספות כמו ציונות, התיישבות, פריפריה, יישוב הפריפריה ובניית ישובים. נדמה שכל הדברים האלה נעלמו מסדר היום. אחזור ואדגיש עוד שתי הערות. הראשונה היא שמעולם לא ביקשנו – אנשי רמ"י יודעים את זה –מגרשים לבני המקום ולא לבני המועצה. כמו שאת ציינת, כן ביקשנו אפשרות עבור זוגות צעירים ומשפחות צעירות, לבוא ולהתיישב כאן בעמק ולגור אצלנו. כל מי שטוען אחרת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שהיה פתרון והשיווק היה כולל הגרלה לצעירים, האם ניתן יהיה לעגן שהזוכים בפועל יהיו באיזון בין בני המקום וחדשים כדי שזה יקרה דה פאקטו במספרים שנרצה? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו אמרנו שהאון זה סיפור מיוחד ואנחנו לא נתעקש על בני המקום אבל אנחנו כן נתעקש על זה שזה יהיה במחיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, נניח שאתה כן מתעקש על בני המקום וקובע שזה יהיה 30% או 50% אבל בסוף, דה-פאקטו יהיה מצב שבו נוכל לשלוט בעובדה שאכן 50% הלכו לבני המקום ו-50% הלכו לחדשים שהם בכלל לא מהמועצה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו רוצים לראות בישוב הזה משפחות צעירות שבאות לגור פה ובסיטואציה הנוכחית של הפרסום לכל המרבה במחיר - - - אגב, גם לחיילי מילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מרבית המגרשים היום הם לחיילי מילואים בעלי הון. לא מדובר באנשים שירצו לגור על שפת הכנרת, לקבוע שם את ביתם ומרכזי חייהם ולתרום לפיתוח האזורי. זה הדבר הראשון והדבר השני שצריך לומר שהוא שמהנהל יבוא ויגיד "כן, ועדות קבלה. נכניס בחוזה חובת התגוררות ואיסור השכרה" אבל כולנו יודעים שאלו מילים שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר. המנהל לא יודע לוודא מי מתגורר איפה והוא לא יודע לבדוק אם משכירים או לא משכירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שלא הבנתי זה נניח, אם אדם זכה במכרז ולא התקבל בוועדת קבל אז מה קורה? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מיכאל יבוא והסיכוי שלך לפסול מישהו בוועדת קבלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לו קניין. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> יש לו קניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי וחוקי אבל הוא לא יכול? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> יהיה מאוד קשה לפסול אותו בוועדת קבלה אם הוא יגיד את המילים הנכונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בואו נניח באופן תיאורטי, אם הוועדה הזאת בכלל אפקטיבית << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אז הוא ילך אחרי זה לבית משפט ובסוף, יכול להיות שזכות הקניין תגבר על הזכות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה לא באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ילך לוועדת השגות שיושבת ברמ"י. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> וכמו ברוב המקרים, ועדת ההשגות תקבל את ההשגות שלו. יש לנו ניסיון עם זה מפה ועד להודעה חדשה. אנחנו מתמודדים עם סיפור דומה, בימים אלה במקום אחר בכנרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי ח"כים שמפריעים לי. כל מי שירצה, ידבר פה אבל אני מבקש לא להתפרץ. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו פנינו לרמ"י וביקשנו למנוע ספסרות במגרשים ורמ"י אמרו לנו שאין להם דרך לעשות את זה. בוועדת הקבלה אנחנו אומרים לזוכים שאנחנו לא נאפשר להם להעביר את המגרשים הלאה, אם לא מתאים להם לגור בישוב אז שיחזרו את המגרש לרמ"י והם ישווקו אותו לחסר הדיור הבא ולא שהם יעשו את המכירה בסכום שהוא פי שלוש או פי ארבע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתוך עמנו אנחנו חיים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> רמ"י לא איתנו גם בסיפור הזה אז למה שזה יהיה אחרת באון? לסיכום הדברים בשלב הזה – אחר כך אולי אשמח להתייחס עוד – אנחנו שבים על עמדתינו, צריך לעצור את המכרז של האון עכשיו, צריך לשבת מסביב לשולחן וצריך לדבר כלונו כדי לראות איך עושים את הפיתוח בשלביות. אי-אפשר להנחית על היישוב הזה את כל המגרשים בבת אחת. צריך לעשות את זה ביישום שכל ובעיקר, לוודא שמי שזוכה במגרשים האלה באמת מתכוון לקבוע את מרכז חייו בפריפריה על שפת הכנרת, חמישה קילומטר מהגבול עם ממלכת ירדן. נכון, זה מקום אטרקטיבי וטוב שיש בפריפריה גם מקומות אטרקטיביים שאנחנו רוצים לבוא אליהם, הלוואי ויהיה עוד כאלה. עד כאן, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. הילה בלוטרייך, מנהלת מרחב צפון ברשות מקרקעי ישראל, בבקשה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> השם שלי נאמר נכון, זה כבר טוב. נעים לי מאוד, צוהריים טובים. אני רוצה להתחיל קודם כול עם השורה האחרונה של עידן בנושא של ההשלכות על הצפון. כמנהלת המרחב, אני יכולה להגיד איך אנחנו משווקים את הצפון ואיך עובד הפיתוח של הצפון. רמ"י גם מתכננת, גם מפתחת וגם משווקת לכל מרחב צפון והמרחב הוא מרחב גדול של ארבע וחצי מיליון דונם שיש בו כמעט 90 רשויות. רק בחרבות ברזל אנחנו עשינו בקו העימות שיווקים של למעלה מ-200 עסקאות. כל יישובי קו העימות קיבלו אצלנו קדימות בטיפול. אנחנו עשינו מכרזים גם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 200 יחידות? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> למעלה מ-200 יחידות כי חלק זה שתי יחידות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בצורה של מכרז או הגרלה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, בפטור ממכרז. אני רוצה לשקף איך נעשה שיווק ופיתוח במרחב צפון ואחר כך אנחנו נגיע למקרה הייחודי מאוד של האון שאי-אפשר לגזור ממנו גזרה שווה לכלל הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ככלל, יש לנו שתי שיטות במרחב צפון, בין אם זה במכרז ובין אם זה בפטור ממכרז. גם בתוך חרבות ברזל בקווי עימות, נעשו מכרזים במעלות ובקריית שמונה ואלה היה מכרזים שהצליחו ושמחנו בהם מאוד. עשינו גם מכרזים בצפת ובכל המרחב. אנחנו עושים גם תיכנון וגם פיתוח של אזורי תעשייה ומשווקים כי אנחנו חושבים שבמרחב שלנו, מחוללי הצמיחה זה הדבר הכי חשוב בשביל לקדם את המרחב. במרחב, כולנו תושבי הפריפריה בעצמנו אז אנחנו מכירים את הקשיים של הפריפריה ואנחנו מבינים מה זאת אומרת לגור ומה נדרש ממי שגר בפריפריה. אנחנו מרחיבים ומפתחים בתי חולים ובאמת עושים ראיה הוליסטית של מרחב צפון ולא מתייחסים למספר של יחידות דיור או לגרוש של השקל, לעניין התקציב. יושב לימני חשב הרשות ובדרך כלל בסוף השנה אני מתביישת להגיד לו כמה כסף אני מכניסה במרחב שלי. מכרז אחד של מחוז תל אביב הוא בערך שווה לכל ההכנסות של מחוז צפון. יש לנו את הרובריקה של ההנחות שאנחנו נותנים בקרקע וזה מגיע למאות מיליוני שקלים, במיוחד עכשיו עם ההחלטות החדשות לגבי הנחות למשרתי המילואים והנחות לחסרי דיור. להגיד שההנחות הוכפלו זה אפילו קטן. יש עסקאות שבהן מתוך 700 או 800 אלף שקלים לערך קרקע, משלמים 90 או 100 אלף שקלים. הבאנו גם החלטה ששני משרתי מילואים מקבלים הנחה כפולה. אני לא ארחיב על העבודה הכוללת שלנו אבל אנחנו בהחלט עושים עבודה בפיתוח הצפון ובחיזוק ההתיישבות. אנחנו לא חושבים להגיד חיזוק ההתיישבות זאת מילה גסה, זה בהחלט משהו שאנחנו פועלים לפיו. כל זה רלוונטי לשגרה אבל האון זה לא שגרה, האון זה הסדר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שעוברים לאון, אמרת שבמלחמה שיווקתם בעוד ישובים. האם שיווקתם במגזר הכפרי ובאיזה מסלול? כל המרבה במחיר או הגרלה? בכל ישוב כפרי בגליל ובגולן זה ישווק במכרז ואז יהיו מקצועות נדרשים כמו מורה או עובד סוציאלי צעיר שמרוויחים 6,000 ו-7,000 שקלים ולמעשה, הם לא יוכלו בכלל לגשת למכרזים האלה במסלול של כל המרבה במחיר? האם כאשת מקצוע במחוז, יש לך פתרון לבעיה הזאת שעלתה בכמה ישובים שהייתי חלק בהם? האם פתרתם את העניין הזה? עוד לפני האון, זאת סוגייה עקרונית במגזר הכפרי איפה שהביקוש לא גבוה ויש מחסור בכוח אדם זוטר – את זה רואים בכל המקומות – אז איך זה עובד ומה השיטה בדבר הזה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> יש לנו הרבה מאוד ישובים שהם בקו עימות. קו עימות שלנו הוא 9 קילומטר מהגבול ואני מאמינה שיש מחר דיון בנושא הזה ממש אצלך, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה אני לא ידעתי. מה יש לנו? זאת החלטת ממשלה, לא? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כן, אחד מהנושאים זה הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. חשבתי שפתאום המנהל מרגיש אצלי בבית ובא אלי בכל יום. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נראה איך נשרוד את היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? בינתיים האווירה מכבדת. אפשר לדון בדברים קשים מאוד בצורה מכובדת וזה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אנחנו משתדלים מאוד ועידן ואני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה צריך. אני שם לב בשולי הדברים פה שזה כבר נהיה מעבר לדיון העקרוני. אני אומר את זה על כולם פה, כשיש מלחמה אז אף אחד לא צדיק אבל אפשר להוריד את הלהבות ולהישאר עדיין בדיון העקרוני וברעיונות. בבקשה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אז אני רוצה להשלים את דברי. אנחנו משווקים בכל הישובים של קו עימות גם הרשמה בהגרלה ללא תמורה וגם פטורים שהם לאיוש נחלות ולהרחבות חדשות והם ללא תמורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אנשים פה ישמעו שזה ללא תמורה. את מתכוונת שהאדמה - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני מתכוונת לפיתוח בלבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האדמה אבל הפיתוח הוא פיתוח ויש איזשהו העמסה של עלויות קהילתיות ודברים כאלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה לא חובה, זה וולונטרי אבל זה כבר אירוע אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זה יוצא? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה תלוי איפה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מגרש של חצי דונם בגליל העליון? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני לא יכולה להגיד כי לפעמים יש ישובים שהטופוגרפיה שלהם היא קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בין לבין. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אצלנו זה אפס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סלע הגיר או סלע הקירטון. תגידי לנו בין לבין. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רק יכולה להגיד שאצלנו זה אפס. אני לא יכולה להגיד כמה כל אחד לוקח על פיתוח כי זה בדרך כלל משוואה של החברה הכלכלית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש סבסוד של משב"ש. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> יש סבסוד של משב"ש. זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זה בסדר. גם בירוחם, פיתוח היה 300 אלף וסבסדו 90 אלף. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אבל במקומות - - - בגולן זה יותר נמוך וביישובי ההר כמו דלתון ודוב"ב זה יותר גבוה. זה תלוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הפיתוח? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש גם עלויות קהילתיות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה בתוך הקהילה וזה וולונטרי, זה אירוע משפטי אחר. אני לא יודעת אם יש פה מישהו מרשם האוגדות השיתופיות אבל העלויות הקהילתיות הן אירוע משפטי אחר. אצלנו, רמ"י שאחראית על ניהול הקרקע, קובעת את הערך של הקרקע בכל מגרש ומגרש כזה. זה לא שאין למגרש ערך, לכל מגרש כזה יש ערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מורידים את כל העלות ונותנים בתמורה של אפס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במלחמה, כמה מגרשים שווקו במסלול של הגרלה במגזר הכפרי בגליל ובגולן, ללא גביית המחיר על הקרקע? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אנסה לכוון את התשובה כי אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מתמטיקה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, זה לא מתמטיקה כי אצלנו הרשמה, יש מרחב כפרי ומרחב עירוני. לדוגמה, קצרין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גליל עליון וגולן, בשנת המלחמה - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כל מרחב כפרי, כל מחוז צפון במרחב כפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא רוצה את הכול, אולי פתאום יש מסלול מיוחד. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, זאת תשובה מאוד פשוטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי יש מסלול מיוחד לעדה הדרוזית, אני לא יודע אם זה מרחב כפרי או לא. אני רוצה להבין על הגליל העליון והגולן השנה – לצערי עברה שנה ולא החזרנו את החטופים הביתה – ועכשיו יש את האון שאת אומרת אליו שהוא מקרה ייחודי שנדבר עליו. אמרת שבשנת המלחמה היו שיווקים מסוגים שונים אז כמה שווק בגליל עליון ובגולן במסלול של הגרלה. אני קורא ל-"הגרלה", דיור בר השגה לצעירים, בני המקום וחדשים כי הם לא משלמים על הקרקע, הם משלמים על הפיתוח. גם זה עולה כסף אבל כנראה אין ברירה. כמה כאלה היו השנה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני יכולה להגיד על קו עימות, אני לא יודעת בגליל עליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קו עימות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כי בגליל עליון חלק בקו עימות וחלק לא בקו עימות והגולן כולו בקו עימות. בקו עימות עשינו כ-200 עסקאות ללא תמורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל דיברת על קריית שמונה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, במרחב הכפרי. רגע, אני אעשה סדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הזכרת מקודם שיווקים גם במגזר העירוני. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 200 זה במרחב הכפרי? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיה אפשר להביא לנו עד סוף הדיון את פירוט של איזה ישובים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אוכל להעביר את זה בהמשך, לא עד סוף הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, תביאי לנו את זה לוועדה. אני חושב שנתון כזה הוא דבר די זמין, זה לא אמור להיות מסובך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה לא זמין לי כרגע, אעביר את זה בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר אז בהמשך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רוצה להבהיר שוב שהמכרזים שנעשו במרחב העירוני - - - מאוד חשוב לנו לפתח גם את המרחב העירוני ולא רק לחזק את המרחב הכפרי. אנחנו חושבים שהמרחב הכפרי במחוז צפון חייב את המרחב העירוני. זה שונה ממרחב דרום שהמרחב העירוני בו מאוד חזק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בדרום אתם צריכים לחשוב ככה. צריך לחזק עוד את מצפה רמון, את ירוחם ואת אופקים. יש עוד מה לחזק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהיא תהיה ראש רמ"י אז היא תוכל לעשות את זה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כן, אני יכולה להגיד רק על מרחב צפון. אנחנו בהחלט עובדים על חיזוק המרחב העירוני ואנחנו לא חושבים שזה מוריד את המרחב הכפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם היה החזו של שרון, לא של אריק שרון אלא שרון המתכנן שאמר שעיר פיתוח תהיה משולבת עם מרחב כפר. זה לא תמיד אבד אבל תמיד אפשר לחזור לחזון ההיסטורי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רק אציין שהעובדה שאנחנו נותנים מאמץ במרחב העירוני זה לא על חשבון המרחב הכפרי. אנחנו חושבים שאחד פלוס אחד יצא שלוש ולא שאחד יפגע בשני. לגבי השיווקים שנעשה במרחב העירוני, נעשו שיווקים בבנייה רוויה ולכן הם לא נעשו בהרשמה והגרלה, כמו שציינת קודם אבל כשנעשו מכרזים בהרשמה והגרלה במרחב העירוני בקו עימות, לדוגמה בקצרין, הן נעשו ללא תמורה, רק עם עלויות הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בתוך ה-200? קצרין? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, קצרין נעשה לפני 2024, זה היה בשנת 2023. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> - - - אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, היא אמרה שהיא תביא נתונים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> נעצר השיווק במרחב הכפרי בחודשים האחרונים ואפשר להגיד את זה גם פה בדיון. אין שיווק במרחב הכפרי בחודשים האחרונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניתן לכם להתייחס. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה לא קשור לאון, ל-8.6 או לכל הסיפור הזה, אין שיווק במגזר הכפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לכולם להתייחס. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה לגמרי נעצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה הוא מדע מדויק. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> יש אפס או אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה שיווקים במסלול הגרלה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה לא במסלול הגרלה, זה בפטור ממכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז במסלול פטור ממכרז. כמה בוצעו בגליל העליון ובגולן במסלול פטור ממכרז בגליל העליון ובגולן בשנה האחרונה במגזר הכפרי? זה מה שרצינו לדעת. גם אם יש הפרדה בין דרוזים לערבים ליהודים אז גם את הרזולוציה הזאת. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כשאני מתייחסת למרחב הכפרי אלו אגודות חקלאיות שיתופיות או אגודות קהילתיות, זאת לא החברה הערבית. אם מבקשים גם מידע על החברה הערבית אז זה עוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, מה שאפשר. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אקצר לך את התשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי אפשר לדעת את זה בכמה לחיצות כפתור. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> התשובה היא אפס. אין. אנחנו נורא מנומסים אבל זה אפס. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אבל אתם מטעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רוצים להיתקע על זה. למה אני רוצה את הפרט הזה? כי אנחנו רוצים גם איזונים. אם אומרים שהאון הוא מיוחד אז הוא מאוד מיוחד אבל אם רק האון מתרחש השנה במגזר כפרי כאירוע של 240 אז אפילו אם נניח תיאורטית שאכן שווקו במסלול של פטור ממכרז 200 במגזר הכפרי השנה - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> 200 בקו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקו עימות, הרי שאירוע של 240 בישוב אחד הוא האירוע הכי גדול אז אולי הוא מיוחד בהסכמים ובהסדרים שבוצעו אבל הוא כבר הופך להיות 55% או 60% מהאירוע השנתי במגזר הכפרי אז רק רצינו להבין את סדרי הגודל. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> היו"ר, אפשר להוסיף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לך, לא עכשיו. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> זה לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אני לא רוצה שהילה תרגיש שהיא לא קיבלה את הבמה. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני חושב שהילה תאשר לי להוסיף איזשהו פרט. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לרותם, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא בצד שלך אז את מרשה לו. כן. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> גם לעידן נתתי. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> רציתי לומר שהמדינה, האוצר ורמ"י ישמחו להגדיל את השיווק במגזר הכפרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם תציג את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> רותם מאגף התקציבים באוצר, אני רכז רמ"י ותכנון. רציתי לומר שהמדינה ורמ"י בכללה היו שמחים להגדיל את השיווקים וההקצאות במגזר הכפרי באופן משמעותי. אין לנו עניין לצמצם את השיווק וההקצאות במגזר הכפרי, הפוך. אנחנו רוצים להגדיל את הישובים ולהעצים אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אלא שזה קשה. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> מאוד קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה קשה? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> במגזר הכפרי יש מנגנון שאין בעיריות ובמועצות מקומיות וזה ניהול דו-רובדי שדורש גם את האישור של המועצה וגם של הישוב עצמו. אנחנו נתקלים בקשיים לא קטנים בהקשר הזה. אנחנו נשמח להירתמות של הישובים לשיווקים והקצאות. אנחנו מאוד נשמח, כרגע זה נקלע לקשיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אומר ביהדות "היא הנותנת". בגוף טענתך, שילבת את הפתרון. אמרת שאתם בדרך כלל יודעים לעבוד עם הישוב ועם המועצה, זה מסובך אבל מגיעים להסכמות. זה לא לוקח זמן. פה יש אירוע שהוא 20 שנה על הגחלים ועכשיו הוא מתפוצץ. היה עדיף שלמרות המורכבות, גם פה זה היה קורה באותו מסלול דו-רובדי עם הכרה במעמד של כל אחד והסכמות. פה יש איזושהי הכרעה שיוצרת פיצוץ אז היא הנותנת בדבריך. כשם שבאף ישוב אתה לא עושה צעדים חד-צדדים ושיווקים חד-צדדים אלא עובד עם ההנהגה של המועצה והישוב - - - << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני חושב שבמקרה הזה נעשה דיון מאוד ארוך ומעמיק עם המועצה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם מי, רותם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, רגע. תתאפקו. תיתנו להם להגיד. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם מי דנתם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם רוצים וזכאים לומר את הדברים. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אולי הילה תגיב לגופו של עניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח, היא תמשיך. היא יכולה להגיד את כל מה שהיא רוצה בצורה סדורה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> גם אני הייתי באוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה תפקידך? << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אני רשמת האגודות השיתופית. עורכת דין טלי ארפי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהלן, טלי. מעכשיו את צריכה להתאפק. הילה, תמשיכי בבקשה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רק אסכם את הנקודה. יש עבודה במחוז צפון. יכול להיות שטלי תגיד שאנחנו עצרנו ואוכל להתייחס לזה אחר כך אבל צוות מגורים שלנו עושה עסקאות וזה נתון שאי-אפשר להתווכח איתו. בואו נגיע לאון. האון הוא מקרה מאוד, מאוד ייחודי. קודם כול, הוא התחיל בוועדה כזאת, הוועדה לפיתוח הנגב והגליל. הקיבוץ נקלע לקשיים והגיע לחובות של עשרות מיליונים ודנו בנושא. הוקם צוות כדי לדון במה לעשות עם האון. מכוח עבודת הצוות הזאת, ניתנת החלטת ממשלה שעידן הזכיר, החלטת ממשלה 1,880 שקבעה שיש לבחון גם את שינוי סיווג הקיבוץ כי הקיבוץ התרוקן מחבריו וגם את מימוש הנכסים, באיזושהי דרך של הסדר נושים מאוד מיוחד כי באותה עת היה גם את חוק גל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הביאו את להחלטות ממשלה? זה כי לא הייתה לרמ"י סמכות לפעול בנהלים הרגילים? אני ראיתי שזה הגיע פעמיים או שלוש להחלטות ממשלה, למה זה נדרש? אין לכם נהלים ונהלי עבודה שמאפשרים הסדרים כאלה, במיוחד אם עדיין קיים הפורום הזה לטיפול בקיבוצים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רואה שדובי ממש רוצה להגיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לו גם. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> הוא היחיד שהיה אז והיום. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> דוב מילר, יושב-ראש ועד ממונה. למען ההיסטוריה, אריק שרון – שהיה אז ראש ממשלה – הבין שיש ישובים, בעיקר בגבול הצפון, שיש עליהם סכנת קריסה והחליט להקים ועדה שתחליט מה עולה בגורלו של ישוב שלא יכול להמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה זה בא לממשלה? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כי במקור, זאת הייתה צריכה להיות החלטה גורפת לכל אירוע. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, זה בגלל שנדרש שינוי הסיווג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקיבוץ לקהילתי? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בסמכות הממשלה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לא, היו שתי ועדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הכרזה של ממשלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ככה אני מבינה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> היו שתי ועדות, אחת הייתה על מה קורה לקיבוץ שרוצה להפוך להיות מושב ושנייה הייתה על מה קורה לקיבוץ שרוצה להפוך להיות ישוב קהילתי. היה דיון ובעיני רמ"י ועוד גורמים, הוועדה שטיפלה במעבר קיבוץ ליישוב קהילתי יצאה עם החלטות טובות מידי לטעמם ואז הם החליטו שההחלטה הזאת היא ספציפית לגבי קיבוץ האון. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> טוב, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היסטוריה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היסטוריה אבל אני מכירה את המסמכים. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> תדברי עם רחל זקן. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> דובי מדבר על הנרטיב ואני מדברת מהמסכים כי אני לא הייתי באותה תקופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחלה, בואו נמשיך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> התקבלה החלטת ממשלה על הסדר הנושים המיוחד הזה, לרבות השבת שטח המחנה לשיווק של המגרשים, זה היה התן וקח. החלטת הממשלה הייתה ב-2007 ובסופו של יום, רק בינואר 2012 נחתם ההסכם. היה הליך משא ומתן ארוך וממושך מאוד עד שנחתם ההסכם בין מנהל מקרקעי ישראל לבין קיבוץ האון, יחד עם המפרק, העורך דין הנאמן. באותה תקופה האון הגיע לחוב של משהו כמו 65 מיליון והבסיס של ההסכם אומר שנתנו להם מצד אחד למכור - - - הרעיון היה לשמור על החברים הקיימים – היו 38 משפחות – ולתת להם את הבתים שלהם בשיוך ללא תשלום. זאת אומרת שאותן 38 משפחות קיבלו את המגרש שלהן בקיבוץ האון, ללא תשלום באפס ובלי מגבלה. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אגיד רק משפט אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה מפריע לה, זה בינכם. אתה תגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כן, זה מסוכם. מדובר פה בהטבה משמעותית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרי זה תריבו אבל היא לא תריב איתך הרבה כי אתה יושב על הכסף וזה בעיה לריב איתך. בסדר, תמשיך. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> מעבר לסכום שהקיבוץ קיבל, מדובר פה בהטבה משמעותית כי חלק מהחברים גם מכרו את הקרקעות האלה בסופו של דבר. היום, 33% האלה שהם סכום התמורה שהם קיבלו בחינם, משקפים גם סכום של כמה מילוני שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שווי הנכס. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> שווי הנכס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באותו זמן בטח היו עוד בתים שהם לכאורה ריקים כי הקיבוץ הוא יותר גדול מ-40 משפחות. מה עשו עם הנכסים האלה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> במסגרת ההסדר, הייתה רשימה של נכסים עם מספר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נמכרו לתחנת דלק. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, זה הנכסים השכירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והבתים עצמם שהיו בתוך הקיבוץ? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רגע. הבתים בתוך הקיבוץ זה 38 משפחות שקיבלו את הבתים שלהם ועוד 14 מיליון שקלים לטובת כיסוי החובות ולשיפוץ הבתים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה גם מרכיב של משהו עם פנסיה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היה מרכיב של הפנסיה שהוא גם נגזר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היו בתים נוספים בקיבוץ. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> שנייה. בואו נעבור אחד-אחד כדי שלא נפספס שום דבר. הייתה לקיבוץ אפשרות למכור את נכסי הנדל"ן שלו וזה דבר שלא קיים בהסדר רגיל של קיבוצים. אסור לאף אגודה חקלאית לרדת מ-26% מההחזקה שלה בנכס. יש פה הטבה מאוד משמעותית, הם יכלו למכור את הנכס במלואו ולקבל את התשלום עבור הנכס לכיסוי החובות וזה מתחם הדלק וכפר הנופש של האון שהיום מאכלס הרבה מפונים. הם קיבלו 14 מיליון שקלים כמו שאמרנו, גם כדי להבטיח את תשלומי הפנסיה לחברים. בתוך ההסכם מצוין שזה מיוחס מפורשות להשבת המגרשים ולשיווק שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, אני לא חושב שיש על זה ויכוח. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. למעשה, אין בעינינו מחלוקת אמיתית על הדברים הגדולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, רק על סעיף 15. שם אתם בוויכוח. זה מובן שאתם מקבלים זכויות בקרקע כי שילמתם מראש למישהו על בעיות אבל השאלה היא איך משווקים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אומרת בדיוק ככה. ההסדר נועד לחלץ את קיבוץ האון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא ענית לי על הבתים הפרטיים שהיו ריקים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הייתה רשימה של בתים, חלק שימשו כציבורי ואחר כך עברו לציבורי, חלק נטושים וחלק הפכו למגורי סטודנטים. פחות או יותר הייתה שם רשימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי שאלת ביניים. כמה כסף רשות מקרקעי ישראל הוציאה על האון היום, שיפוי, הסכמות, פנסיה ו-14, כמה הוצאות סך הכול המנהל הוציא וכמה הכנסות הוא הכניס עד היום בגין האון? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הוא לא הכניס עד היום כסף בכלל. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> בעשר שנים האחרונות לא הכנסנו. פעם אחת וויתרנו על ההכנסות של דמי הרכישה ופעם שנייה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולפני עשר שנים? ב-20 שנה האחרונות? האירוע הוא בן 20. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עד האירוע של הפירוק של האון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון להיום, אתם ללא הכנסות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בטח 800 שקלים לנחלה כפול - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> המדינה הכניסה את היד לכיס פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה הוצאתם עד היום? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> הסכום שבהסכם מדבר על 14 מיליון ועוד דמי הרכישה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אני אעדכן אתכם. בסך הכול, רשות מקרקעי ישראל העבירה להאון 18 מיליון שקלים, זה 14 ועוד - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, אבל אתה לא מחשב את העלויות של 38 המגרשים. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לא, אני מתקן את ה-14. זה 14 פלוס 4 מיליון שקלים של הצמדה. לא נמחקו חובות מהאון וצריך לזכור את זה. הנכסים נמכרו ויתרת החוב נשארה במשקי עמק הירדן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהיא? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כ-40 מיליון שקלים שנשארו על קיבוצים האזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> רגע. בתמורה, משקי עמק הירדן קיבלו את עיבוד השטחים החקלאים ל-20 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מנש, לא? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן. את השטחים החקלאים של קיבוץ האון. אני לא צריך להגיד לכם שמ-2,500 דונם בעמק הירדם, אי-אפשר להכניס 40 מיליון שקלים ולכן, עם כל הכבוד, עם ישראל לא שילם. לגבי דירות החברים, אני רוצה להזכיר שהאלטרנטיבה היא לא שוק חופשי, היא שיוך דירות בקיבוץ. כמעט כולם היו ותיקים - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אבל שיוך גם נעשה בכסף. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> 3.75. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> באותה תקופה לא היה 3.75, זה היה 7.5.1 וזה היה 31%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, זה מובן. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אז 11%, בכל אופן זה לא מחיר שוק. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> היום זה ב-33%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נמשיך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מה שאני רוצה להגיד זה שבבסיס של הדברים, אין באמת מחלוקת. זה הסדר מיוחד שנעשה לטובת חברי הקיבוץ כדי להציל אותם מבחינה כלכלית והרעיון היה שיהיה שיווק אגב התשלום הזה. בדיוק כמו שהקיבוץ שיווק את הנכסים המסחריים שלו וקיבל את הכספים, זה הזמן לשיווק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין ויכוח. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> פה שני האדנים של מתווה השיווק, מבחינתנו. הם מאוד פשוטים וברורים, זאת לא דרמה גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבורכם זה לא דרמה. בשביל מישהו אחר זאת דרמה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עבור מדינת ישראל ועבור איך שמשווקים לכלל הציבור במדינת ישראל. הדבר הראשון אומר שזה שיווק במכרז לכל הציבור, לא לקבוצת אנשים מצומצמת, נבחרת ומיוחדת שהגיעה בפטור ממכרז אלא באופן שתואם את חוק חובת המכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אומרת לכלל הציבור? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לכלל הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, אדם הגון וישר שעובד. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> או אישה הגונה וישרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או אישה נפלאה וחרוצה שעובדת כמדריכת נוער בשכר מינימום על פי חוק, היא יכולה להנות מהמכרז הזה? היא כלל הציבור עכשיו. איך היא תהנה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> איך היא תהנה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כלל הציבור. האשכולות הנמוכים הם כלל הציבור, האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים הם לא כלל הציבור. מעמד ביניים ונמוך הוא רוב הציבור. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> השאלה היא אם אותה אישה יכולה לגשת להרחבה של תל קציר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא יכולה לגשת. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כמה קילומטרים ליד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בתל קציר ולבקש את ההשתתפות שלה בקהילה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> ברור שהיא יכולה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ברור שהיא יכולה, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מתי? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> היא יכולה מתי שהיא רוצה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מתי שהיא רוצה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> היא גם יכולה להתקבל לחברות כמו רבים אחרים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון אבל במקרה הזה - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אבל בקיבוץ האון היא לא יכולה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> במקרה הזה, בגלל שזה מקרה מיוחד שיש בו השבת כספים להסדר שנחתם וזה שיווק במכרז פומבי ולא לקבוצה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אז המכרז - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> סליחה, אני רוצה להשלים. יצרנו מתווה מאוד ייחודי במכרז הזה, זה לא מכרז אחד, זה ארבעה מכרזים שונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא, הילה. למה? זה ארבעה מכרזים מיופ רביעי וחמישי. לפני חודש, זה היה מכרז אחד שהפך לשניים, שהפכו לארבעה. זה מכפיל את עצמו. איזה צורה יש לזה? זה לא היה ככה וזה מאוד יפה שאת מתהדרת בארבעת המכרזים האלה אבל זה לא נכון. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה נכון מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עידן, אני שואל בנימוס את אותן שאלות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אני יודע. אתה אשכנזי רגוע, זה ידוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה לא צפיתי. לפני שאת מתייחסת לשאלה מדוע בוצעו שינויים בימים האחרונים במכרז והאם זה לא פוגע בזכות הקניין, יש עוד דבר. נניח שיש איש מילואים או מישהו אחר שרואה את זה ארבעה ימים לפני הסגירה, מה הנימוקים לכך שביצעתם את השינוי, מה הרציונל ולמה במהירות כזאת? לפני שאת מסבירה את זה, בואי נניח שהמכרז הוציא עד היום מכיסו 20 מיליון– לפני החשבון הוא אומר 18 – רשות מקרקעי ישראל הוציאה 20 מיליון שקלים. מכירת 248 מגרשים בהגרלה עלולה להניב למנהל חס ושלום, 500 מיליון שקלים. אני מני שיש לו התחייבויות לפתח ולהחזיר לשכונה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> כלום אין לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא שאין כאן פוטנציאל שגם בשיווק חלק מהמגרשים בתורת מכרז, יהיה אפשר להשיב את ההשקעות של המנהל ואפילו להכניס כסף לקופת המדינה. יש פה עדיין פתרונות ביניים. עוד שאלה שחשובה לי היא מתי ולמה הוחלט לא לעמוד בהסכמות עם החטיבה להתיישבות על 80 או 100 המגרשים? זה עובר כחוט השני מאזור 2014 עד 2012. מה היה הרגע שבו אמרו "לא מתאים לנו ההסכם עם החטיבה להתיישבות בתורת 80 או 100 המגרשים במסלול שהוסכם על ידי המועצה"? אני מבקש תשובות לשתי השאלות האלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אתחיל מהשאלה השנייה כדי שלא אשכח. מעולם לא הייתה התקשרות עם החטיבה להתיישבות. גם החלטות ההנהלה שעידן מתייחס אליהן, הן החלטות הנהלה שלא אושרו על ידי הייעוץ המשפטי של רמ"י ובעצם הוטל וטו על ההחלטה הזאת. לכן, מבחינה חוקית, רשות מקרקעי ישראל מעולם לא אישרה התקשרות לפטורים ל-80 מגרשים בפטור ממכרז לטובת הסדר האון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראיתי שציינו שם שבנצי ליברמן, מנכ"ל הרשות או המנהל בזמנו, הודיע שהוא מקבל את המסלול של החטיבה להתיישבות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. הייתה החלטה שקיבלה אבל היא קיבלה וטו מהייעוץ המשפטי. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> רק תזכירי מי היה הייעוץ המשפטי. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> הוא לא השתתף בדיון, הוא שלח את הסגנית. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זאת הייתה המשנה ואגיד עוד דבר על עבודת רשות מקרקעי ישראל. מכיוון שאנחנו מדברים פה קרקע וקרקע היא מוצר שהופך להיות נדיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסיבה שהייעוץ המשפטי הטיל וטו? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מכיוון שזה לא תואם את הסדר האון, מכיוון שהסדר האון מחייב אותם לשיווק במכרז פומבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לכאורה, סעיף 15 מאפשר הסכמות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> איפה זה רשום בהסדר האון? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני גם מזכירה שבאמת יש עתירה תלויה ועומדת. המועצה ביקשה צו במעמד צד אחד ולא קיבלה אותו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא נכון, היא לא ביקשה צו במעמד צד אחד, היא ביקשה צו ביניים ונקבע דיון במעמד שני הצדדים, העתירה לא נדחתה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היא לא נדחתה, לא אמרתי שהיא נדחתה, רק אמרתי את השלבים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא, רק אמרתי את זה כי גם את כתבתם באתר, שהעתירה נדחתה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תסתכלי בפרסומים שלכם. אפשר להגיד פה הכול אבל הכול בכתובים שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאלה אחת. למה היועץ המשפטי של הרשות הטיל וטו על האפשרות שחלק מהמגרשים יהיו במסלול של החטיבה להתיישבות? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מכיוון שנערכה חוות דעת מנומקת ומלומדת שהסתכלה על כל המסמכים, כולל המסמכים של ישובים אחרים, כולל הסדר משמר דוד שהיה איזשהו בסיס לנושא שלנו מפה ועל המשא ומתן והמסקנה המשפטית הייתה שרק שיווק במכרז פומבי הוא זה שיקיים את הסדר האון עליו אנחנו חתומים והסדרים צריך לקיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה בוצעו שינויים במכרז ברגעים האחרונים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אסביר. אנחנו הוצאנו את המכרז אחרי 12 שנים של ניסיונות להגיע לאיזשהו מתווה שיהיה מקובל על כל הצדדים ולא הצלחנו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תוכלי לפרט איך ניסיתם? איך היו הניסיונות האלה כאשר מנהל רמ"י לא ענה במשך הארבע שנים האחרונות על מכתב אחד שנשלח אליו? תתארי לעצמך שאני כראש רשות לא הייתי עונה למכתב שפונה אלי במשך ארבע שנים. מה היו אומרים עלי? ארבע שנים אני שולח מכתבים ותושבה אחת לא קיבלתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת שאלה טובה אבל אני שואל אותך האם כשאת אומרת שהיה רצון להגיע להסדר, היה לכם רעיון מצדכם על סוג של פשרה? את יכולה לנסח משהו שעמד על השולחן כפשרה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא עמד שום דבר סופי על השולחן אבל לאורך השנים עידן היה אצלנו במחוז, גם אצל מנהל המרחב הקודם וגם אצלי. היו לנו הרבה מאוד שיחות על האון ואני מניחה שעידן לא יכחיש זאת. אנחנו בשיח פתוח וקבוע. יש עוד נושאים של המועצה האזורית שאנחנו מטפלים בהם. עידן הוא גם יושב-ראש איגוד ערים כנרת ואנחנו מטפלים בזה אז זה לא שאנחנו בנתק מוחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמר דבר חמור, אם את הקשבת לפתיח שלו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם המחוז אין לי שום תלונות. את יודעת בדיוק איפה התלונות מתחילו ואיפה הן נגמרות וזה לא במרחב צפון. הילה, תעזבי. אל תייצגי אותם, לא צריך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני מייצגת את הרשות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> את יודעת בדיוק מה קורה בירושלים ומה קורה כשהדברים שקשורים לעמק הירדן מגיעים לירושלים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רוצה לייצג את הרשות בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תתייחסי לשינויים במכרז. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> השינויים במכרז נועדו לאיין את החששות של המועצה האזורית וכלל הגורמים שפנו, מכך שזה יהיה רק מכרז לבתי נופש על הכנרת. צריך קודם כול לשים לב שהמכרז הזה כולל למעלה מ-60% לחיילי מילואים. לפי דעתי, לא היה ולא נברא מכרז כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נפלא אבל זה לעשירים שבהם. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לאו דווקא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסבירי לי איך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אמרנו שיש ארבע מתווי מכרז וזה בעצם ארבעה מכרזים שונים. מכרז אחד הוא הפומבי שפתוח לכולם. יש בו 91 מגרשים והוא אכן נסגר ב-16 לספטמבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בו עדיפויות לאוכלוסיות? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הוא לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי עדיפות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בלי עדיפות אבל יש בו עדיין את הנחת המילואים ויש בו תנאי מתלה לוועדת קבלה אזורית? אני מכירה את העמדה של עידן לגבי ועדת הקבלה האזורית אבל יושבת פעם רשמת האגודות השיתופיות ואני מניחה שהיא תגיד לך את אותו הדבר. יש ערך בוועדת קבלה אזורית, לא סתם נלחמו על פקודת האגודות השיתופיות ולא סתם במרכז הארץ מבקשים אותה וזה חל רק בנגב, גליל. אי-אפשר לאיין לגמרי את כל המשמעות של ועדת קבלה אזורית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אף אחד לא טען פה שאין ערך לוועדה אבל אם אדם סגר - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> בכמה מקרים בעמק הירדן הוועדה שלכם אישרה את הדחייה של ועדת הקבלה האזורית? את יכולה להגיד את הנתון הזה לגבי מרכז פוריה כפר עבודה, למשל? כמה מקרים הוועדה דחתה כי היא אמרה שהם לא מתכוונים להתגורר ובכל זאת קיבלו אותם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יותר מזה. את יועצת משפטית, מה דינה של תביעה נגד מדינת ישראל והמועצה בגין פגיעה בקניין של אדם שזכה במכרז ואומרים לו שהוא לא יוכל לקבל את הקרקע? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה לא יהיה המכרז הראשון שבו עושים את זה, אנחנו עושים כבר כמה וכמה מכרזים עם תנאי מתלה של ועדת קבלה אזורית. היה את זה בקיבוץ עין דור והיה באומן. זאת לא תהיה הפעם הראשונה וזאת לא תהיה הפעם האחרונה. מכיוון שבחוברת המכרז מנוסח בצורה מאוד ברורה שזה תנאי מתלה - - - זה לא תנאי סף, כי לא רצינו שוועדת הקבלה תתחיל לאסוף את כל 1,00 האנשים האלה, קודם כול תקבל אותם ואז הם יגישו אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנקודה הזאת הובהרה, אני שואל לגבי דיור בר השגה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רגע, אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את אומרת ש-91 הם ללא שום עדיפויות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> 91 מגרשים הם ללא שום עדיפויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואי נמשיך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אחר כך יש מכרז פומבי למילואים חסרי דיור של 80 מגרשים וזה מה שנקרא מכרז סגור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איש מילואים שאין לו בית אבל הוא מגיש בקבוצה של כל המרבה במחיר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. הוא גם יכול לגשת בעוד מכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הוא צריך להיות חסר דיור והוא צריך להיות משרת כוחות המילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משטרה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> חוץ מזה זה גם כולל את חרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד ראש הממשלה. לא, יש עוד כוחות ביטחון. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> שב"ס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, יש כל מיני. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מה שבעיקר רציתי לציין זה שזה כולל גם חרבות ברזל. זאת אומרת שאם פעם היינו מבקשים רק אישור שש שנתי אז היום יש החלטה חדשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה ימים? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> 45 ימים בתוך חרבות ברזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתוך המלחמה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז גם זה לכל המרבה במחיר אבל זה סגור לאנשי המילואים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. המכרז הנוסף הוא מכרז למילואימניקים חסרי דיור וזה 48 מגרשים של הרשמה והגרלה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מתי הוא יצא? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הוא יצא ביום חמישי. עודכן ביום חמישי. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא עדוכן, יצא. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רגע. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא היה מכרז כזה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> המגרשים נגרעו ממכרזים אחרים ויצאה הודעה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> היה בתולדות רמ"י כזה דבר? מנהלת המרחב, את זוכרת שרמ"י הוציאו מכרז ל-248, גרעו בדרך 80, גרעו בדרך 40 ועשו 25? היה דבר כזה אצלכם? היה כזה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא היה לנו מכרז של האון. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> או-קיי. את הכול את עושים לבד, אתם עם עצמכם. אתם לא מדברים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> יכול להיות שאם היו עושים את המכרז של האון ב-2012 אז לא היינו מגיעים לפה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> יכול להיות, אני לא הייתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מנסה להיות קר רוח מעבר לאמוציות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> רגע, אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך להמשיך, לא הפרענו לך אבל אנחנו גם רוצים להבין. 48 מגרשים בתורת פטור ממכרז. את קראת לזה הגרלה פתאום. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הרשמה והגרלה, לא פטור ממכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למרות שאמרת לנו לא להשתמש במילה הגרלה כי איך אפשר שתהיה הגרלה אם אין ועדת קבלה, את מבינה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אני זכיתי בהגרלה ולא עברתי? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אותו דבר. הרשמה והגרלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש הגרלה. שם הוא ישלם רק על הפיתוח והסכום הקהילתי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא. אדוני, אני רוצה להסביר. יש כמה סוגים של מכרזים ויש הקצאות בפטור ממכרז, זה עולם שונה. העולם של פטור ממכרז זה העולם של המלצות וקהילתי. אנחנו בעולם המכרזים, לפי חוק חובת מכרזים. בתוך חוק חובת המכרזים יש סוגים שונים של מכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגרלה אני מכיר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הרשמה והגרלה זה סוג של מכרז פומבי, זה לא פטור ממכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאת מפרסמת הגרלה את מתחייבת של הפיתוח וכמה זה עולה, נכון? כי הוא לא משלם על הקרקע. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> איתן אחר כך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם עושים למישהו הגרלה והוא זוכה והוא לא בכל המרבה במחיר אז הוא ישלם רק את הפיתוח וקצת סעיף מבנה ציבור. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, הוא משלם גם את היוון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היוון של מה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היוון של הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוון של הקרקע לפי השווי של כל המרבה במחיר או לפי מה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לפי ערך קרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ערך הקרקע יעלה פה כשיהיה כל המרבה במחיר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אבל זה היה ביחד ולכן זה מפורסם כבר עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שכשעשיתי הגרלה של בנה ביתך בירוחם זה תורת הגרלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואדם זכה בבני ביתך ושילם 230 על פיתוח חצי דונם, עוד 90 סבסוד פיתוח שהוא קיבל מהמדינה, עוד 15 אלף מבנה ציבור ועוד איזה משהו אז זה יצא לו 300 ומשהו, פחות ה-90 אלף. הוא קיבל טבלה של מה הוא משלם. פה יצאתם להגרלה על 48. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגוף המכרז יש טבלה שאומרת את זה. פה יש טבלה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> חוברת המכרז עוד לא פורסמה ולכן הסגירה של המכרז הזה נדחתה ל-30 באוקטובר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד אז תהיה טבלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עד אז תהיה חוברת ובתוך החוברת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שם זה יהיה כמו שהצגתי עכשיו או שאני טועה במה שהצגתי? אצלנו הקרקע הייתה 9,000 שקלים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> שוב, בשונה ממכרז למרבה במחיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו בהגרלה. מה יהיה סעיף הקרקע שם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היוון של הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> יהיה מחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כמה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לפי הערך של השמאי הממשלתי. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> זה יהיה ערך שמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל השמאות תתייחס לביקוש. זאת אומרת, זה יכול להיות סתם - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לא, השמאות מתייחסת על בסיס - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, תלכו איתי שנייה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מה שאתה אומר זה נכון אבל לא ברגע שזה עכשיו, כשכולם ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה. באוקטובר כשיקבלו טבלה לפני סגירת ההגרלה, סעיף הקרקע בהאון יכול להיות מאות אלפי שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, מיליונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בהגרלה. תלכו איתי. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לא, בהגרלה זה נקבע על בסיס שמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סביר שהשמאי, לאור העסקאות שנעשו שם ובסביבה כי השמאי עושה את העבודה שלו בסובב כנרת - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אבל זה לא יהיה לכל המרבה במחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לא תהיה תחרות תקיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה עדיין יביא את המחיר הריאלי של האדם וימקסם את שווי האדמה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם הנחות אזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהיו להנחות אזור עדיפות לאומית שם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> התנאים עוד לא נקבעו. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> הם עוד לא נקבעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה לא הוזיל את הקרקע. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מה זאת אומרת, התנאים עוד לא נקבעו? עוד אין הנחות אזור עדיפות לאומית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מייצר מספר fixed לקרקע. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בערך האמיתי של הקרקע. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> המשמעות היא שאין תחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש תחרות כי ייגשו לזה מאות אנשים אם לא אלפים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא על המחיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התחרות היא לא על המחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי שנכון להיום, כבר הגישו מלא אנשים, למרות השינויים. מה דינו של אדם שכבר הגיש לכם למכרז המקורי ולא שם לשינויים כי הוא במילואים? האם הוא ייכנס למסלולים אלה? אם אני עכשיו קצין בגולני בעזה, הגשתי ולא שמתי לב בארבעה ימים האלה, כי נשארו ארבעה ימים, האכם יכניסו אותי? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מכיוון שהמכרז פתוח עד 30 באוקטובר 2024, הוא יוכל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק זה פתוח. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ההרשמה וההגרלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאר המסלולים נסגרים ב-16 בספטמבר 2024. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אבל זה המסלול אליו הוא הגיש מלכתחילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נגרעו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא, הוא הגיש לכל המרבה במחיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא הגיש ל-248 ונוצרו מסלולים חדשים ובגלל שאיש לוחם בעזה או בקו הלבנון הוא לא ידע או לא הספיק לעשות את הפרוצדורה בשביל להגיש לכל סוגי האפשרויות, אז מי דינו המשפטי בסוף? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בעיקרון, ועדת המכרזים בוחנת כל בקשה וכל פנייה, גם אם זה בית שאן וגם אם זה האון. בשאלות האלה של חיילי מילואים שנמצאים בעזה, אנחנו מקבלים לא מעט פניות כאלה, לצערנו הרב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את לא חושבת שאם עשו שינוי מדיניות של פירוק המכרז הזה לשלושה או ארבעה סוגים אז היה נכון לדחות את הכול לאוקטובר ולאפשר לכולם להתעדכן בהתאם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני חושבת שדווקא בגלל שיש הרבה מאוד אנשים שהגישו עם ערבויות בנקאיות אז חשוב לקיים את המכרז ולסגור אותו. המילואים לא ייפגעו מכיוון שבסופו של יום, או שהם יוכלו לבטל את ההצעה שלהם או לגשת להצעה הבאה עד 30 באוקטובר 2024. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במכרזים האלה יש הנחות לכולם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ההנחות הן לחיילים מילואים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> באיזה מכרז? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בכל המכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יכול להיות אדם שהוא מיליונר או מיליארדר שהוא במילואים והוא יקבל הנחה על הקרקע? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בכל הקצאות הקרקע של רשות מקרקעי ישראל, לא בוחנים אם המילואימניק הוא עשיר או עני, נותנים לו את ההנחה על הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> גם לא בוחנים אם המחוסר דיור הוא עשיר או עני, נותנים לו את ההנחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל למחוסר דיור זה הגיוני לתת הנחה על הקרקע אבל למה נותנים לאדם שהוא לא מחוסר דיור? המטרה היא לעודד התיישבות ודיור בר השגה << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם לאדם כבר יש בית, למה הוא מקבל הנחה על הקרקע? למה לא להעביר את כל ההנחה הזאת לאיש שאין לו בית כדי שיקבל כפול? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לכן כל מגרשי המילואים פה הם לחסרי דיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק ב-48. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, גם ל-80 וגם ל-25. כולם הם לחסרי דיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למי שאין לו בית? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וה-91 זה לכולם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ה-91 זה לכולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הרביעי? לא דיברנו על הרביעי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> האופציה הרביעית זה הרשמה והגרלה לנכי צה"ל וכוחות הביטחון חסרי דיור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה יהיה שם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> גם זה מכרז שנסגר רק ב-30 באוקטובר 2024 וגם על זה יש לנו עוד שיח עם משרד הביטחון לגבי תנאי הסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יחסית, את השבת לי על כל השאלות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> רק נשאר לשאול לנו נעלמו ארבעה מגרשים. תפתרי לי את התעלומה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עידן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לאן נעלמו ארבעה מגרשים? יצא לכם 244. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אם אני אפתור את כל התעלומות אז איך אני - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זאת שאלה לגיטימית. לפי החשבון, יצא לכם 244מתוך 248. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שחשבון, אתה יודע לעשות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> איפה עוד ארבעה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כבודה היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד עוד משפט אחרון. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אולי גם אתם שומרים למקורבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הילה, משפט אחרון. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אחרי האמבה בכנרת, אני לא יודעת. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עובדי רמ"י ומשפחותיהם. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> למעלה מ-60% מהמגרשים מיועדים לחיילים חסרי דיור ונכי צה"ל וכמו שאמרתי, זה חסר תקדים. כולם כפופים לתנאי מתלה של קבלה של ועדת הקבלה האזורית. כדי להרגיע את החשש שכל מה שרמ"י רוצה זה ישוב לעשירים על הכנרת, הוספנו שני סעיפים שהם סעיפים שמגבילים את השכירות ומחייבים את חובת ההתגוררות ביישוב. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> איך אתם תבדקו את זה? יש לרמ"י פקחי התגוררות שיבואו לדפוק על הדלת ויראו מי גר בבית? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> קודם כול, זה יקרה בזכות שיתוף פעולה עם המועצה האזורית. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה משפט מעולה, שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד עכשיו הוא היה נפלא ויימשך. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה ימשך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> היא תעדכן אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא תימשך אחרי שתגמרו להתדיין בבתי משפט כמה שנים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, אני דווקא צופה שזה - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> פקחי השכירות, אלה שדופקים בלילה ובודקים אנשים עם פיג'מות בבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הילה, יכול להיות שניצחתם בקרב הזה אבל מלחמה משפטית, אין לה סוף. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> על מי אתם עובד כל הזמן עם כל המשפטים האלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זאת דווקא עתירה מנהלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרי זה יהיו עתירות על עלויות הפיתוח. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> ועל 77, 78. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוך השם, עם ישראל יודע להתדיין בבתי משפט. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כן. אז אני באמת רק רצה לציין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאת אמרת שנתת 60% לכוחות הביטחון אנחנו אוהבים את זה מאוד, זאת ממש בשורה יפיפייה והלוואי והכול היה ככה אבל למה לא עשיתם בתוך ה-60%, 30% שהם לא במחיר של שווי קרקע אמיתי שמונע מורים, מדריכי נוער ועובדים סוציאליים? האנשים האלה במילואים והם לא יוכלו לגשת למכרז הזה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> המתווה שכולל שתי נקודות שמצמצמות את האוכלוסייה, הוא הטבה בפני עצמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מבינים את זה, אנחנו לא מתווכחים. את אדם ריאלי, יש לך ילדים שהם אחרי הצבא? לא, אין לך. את צעירה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני לא כל כך צעירה אבל לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי יש עכשיו קצין בסיירת גולני והוא בן אדם נועז. הגיל 24 הוא רצה לקנות בית בירוחם וזה עלה לו 1.7 מיליון שקלים ואין לו כלום. הוא חסכוני אז הוא חסך בצבא 200 אלף שקלים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> שיבוא לגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מת על הגולן אבל אני רוצה אותו לידי בירוחם. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אז תבוא אתה לגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני גם רוצה. הגשתי לגולן אבל לא קיבלו אותי. אני באמת רוצה לגור בגולם אבל אחזור לדברים. בירוחם הקטנה הוא לא הצליח לקנות בית אז איך פה אנשים שאין להם הון עצמי או לא באים מבית מבוסס יוכלו לגשת למכרז הזה? גם לפי שיטתכם, השמאות של המדינה תקבע את מחיר המגרש האמיתי וזה יהיה 2 מיליון ועוד עלויות. מאיפה אדם יכול לבנות בית ב-3 או 4 מיליון שקלים והוא חייל משוחרר מגולני ולא מ-8200 שיקבל 30 אלף שקלים בחודש, הוא הולך לעבוד בשיפוצים או בעבודה מועדפת במשך שנה או שנתיים ואז הוא יהיה סטודנט חמש שנים. מאיפה הוא יביא את זה? זה טוב שנתתם לו, ללוחם הזה, לקצין ולאיש המילואים אבל מאיפה השכבה הזאת, שאין לה הכנסה והיא מתחילה את החיים – ואלה האנשים שאנחנו רוצים לתת להם מגרש – תביא את שווי המגרש הזה? מה התשובה לשאלה הזאת? זאת שאלה ערכית, לא התקפה. מאיפה הם יביאו את זה? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני אשמח להגיד שמאוד קשה להסתכל בפריזמה מצומצמת רק על המדיניות באון. המדינה מפעילה תוכניות מאוד משמעותיות לדיור בר השגה ובמקומות אחרים העלות של המגרשים היא הרבה יותר נמוכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רכז רמ"י? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חושב שהמדינה הצליחה בדיור בר השגה? למה למדת? למדת פכ"מ? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> למדתי פכ"מ ואני לומד גם תכנון ערים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מבחינה פילוסופית היא ניצחה ומבחינה מתמטית היא הפסידה. מחיר הדירה בישראל הוא בשווי של משכורות שהן בממוצע מהגבוהות בעולם, אחרי עשר שנות מאמצים של דיור בר השגה. ניצחנו את הדיור בר ההשגה? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני חושב שיש הרבה עבודה לעשות בשוק התכנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אל תגידי לי פילוסופיה, אנחנו בפכ"מ. מדעים מדויקים. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> חלק מזה זה גם פילוסופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בטוח יודע יותר ממני, כמה המשכורות הממוצעות היום בישראל? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> שנייה, מה שאני אגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. אני רוצה תשובה. אתה בטח יודע. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> למיטב זכרוני זה בסביבות 140 ומשהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היום? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> משהו כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משהו כזה, אם אני זוכר נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה היה לפני עשור? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא רוצה לשלוף נתונים מהמותן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בערך. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא רוצה לשלוף נתונים מהמותן אבל אגיד ששוק הדיור הוא שוק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עושים את זה בחיפוש קטן בגוגל, אפילו לא צריך להיות פכ"מיסט. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> ב- ChatGPT. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך צ'ט, זה מיותר כי הוא יבלבל אותך. פשוט כותבים "כמה משכורות". << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אגיד שוב, אנחנו לא אומרים שמחירי הדירות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דיור בר השגה בישראל? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא אומר שמחירי הדירות בישראל הם נמוכים או נשיגים. יש הרבה עבודה לעשות בשטח הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעזוב את הדיור, אפילו אם נתת לי אדמה בחינם, תשומות הבנייה עלו ב-30, 40 או 50%. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אנחנו מנסים לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשבע שנים. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> זאת עבודה מאוד קשה אבל לצד זה, המדינה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה אפשרי. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני מסכים וכלונו עובדים בשביל זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא הלכת - - - << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> מהבוקר עד הלילה, זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו בוא נדבר על כספים. למה לא הלכת על תמהיל? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> רגע, אני רוצה להשלים את דברי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך להשלים, תאמין לי. כל מי שירצה להגיד פה משהו, יגיד אותו. אין אחד שילך מפה בלי להגיד את מה שהוא רוצה אבל אנחנו עושים קצת ספורט של מחשבה. יש לך 248 יחידות אז תמקסם הכנסות על 50% וב-50% תיתן את הקרקע בזול, תביא זוגות צעירים ותעשה דיור בר השגה אמיתי. עדיין רק 124 הבתים האלה שהם 50% יכניסו לך בממוצע מיליון או 2 מיליון ואז יהיה לך 200 מיליון שקלים הכנסות על האון כאשר ההוצאות שלך עכשיו הן 20 מיליון שקלים ועוד בערך 70 מיליון על פיתוח תשתיות וצ'ופרים למועצה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אין, הם לא נותנים שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח שהם נותנים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> הם לא נותנים, תשאל אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מי יפתח את המגרש? לא הבנתי. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זאת שאלה מעולה. תקרא את המכרז, כתוב שהמועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. זה הגיוני? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> המועצה האזורית. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מאיפה היא תפתח את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי, אתם גובים עלויות פיתוח ולא משלמים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא גובים עלויות פיתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> דרך המלך של הוצאת פיתוח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בכל מגרש גובים פיתוח מהרוכש. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> המועצה מפתחת אלא אם כן יש הסכם פרטני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החשב, רק רגע. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מי זאת המועצה הזאת שאתם לא מדברים איתה שתעשה פיתוח? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. בכל מגרש גובים פיתוח, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם כשנותנים לבן אדם בחינם אז גובים פיתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> דרך המלך היא שהעירייה או המועצה האזורית היא המפתחת ויש לה גם סמכות מכוח החוק לגבות את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא או משרד השיכון או רמ"י, יש כל מיני. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או חברה ממשלתית, יש כל מיני דרכים. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> ברירת המחדל היא שיש היום את חוקי העזר והם גובים בהתאם לזה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אדוני החשב, אתם עשיתם תחשיב אם זה מספיק? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> חוקי העזר הן לא באחריות רמ"י. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אז אני אומר לך שזה לא מספיק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי, הוא מוסמך לגבות מהם פיתוח? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אתה יודע באיזה שלב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשווי האמיתי? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> תשאל אותו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לפי חוקי העזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האדם שקנה את המגרש יודע שיגבו ממנו עוד מאות אלפי שקלים על פיתוח? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אין תכנון אפילו. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> זה רשום. רשום במכרז שהוא צריך ללכת לבדוק מה הסכום בחוקי העזר ובהתאם לזה, הוא גם ישלים את הכסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הילה, את בן אדם מעשי. הבתים האלה יבנו בשמחה ובטוב לבב? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני מאמינה שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שרמ"י רץ קדימה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> הם לא כי לא בדקתם את התב"ע. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> הילה, הם לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא מה שאני מנסה להגיד לכם בכלל, אתם לא מקשיבים. עד עכשיו לא דאגתי ועכשיו אני ממש דואג ואסביר. רכז אוצר, לפעמים מדינה מלאימה את הסמכויות שלה וזאת גם סוג של הלאמה. היא אומרת "הייתי בדיאלוג עם הרשות המקומית, הייתי בדיאלוג בשלטון הדו-רובדי ולא יצא מהם כלום אז אני רצה קדימה. אני מלאימה את ההחלטות". היא באה מלמעלה כמו ועדה קרואה לרשות מקומית. אם לא תפקדתם אז נחליט בשבילכם כמו בעוד הרבה מקרים. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> זאת לא הלאמה, זאת סמכות של המדינה מלכתחילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן אבל בסוף, היא לוקחת אחריות על פעולה שלכאורה מישהו אחר היה צריך לבצע עבורה במסלול הרגיל, בשלטון הדו-רובדי. פה היא אומרת שאם אתם לא רצים קדימה, אני רצה קדימה אבל אתם הסמכתם אותה לגבות פיתוח ולהיות אחראית על הפיתוח? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> רגע, אני אגיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דהיינו, נתתם לה את המקל הכי גרוע בגלגלים לא לבנות את זה 20 שנה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא נתנו, זה שלהם. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> זאת ברירת המחדל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שהיא תגיד שהפיתוח הזה הוא 700 אלף שקלים ליחידה – סתם תתפרע – והיא תעשה לכם פיתוח VIP. קניתם מגרש ב-2 מיליון ואתם עשירים אז תקבלו פיתוח VIP 700 אלף שקלים, כולל גנים וכולל בתי ספר. אני לא מתחילה לבנות לכם בית אחד בלי שממתין לכם גן ובית ספר ועלות הגן ובית הספר לא מכוסה באופן מלא על ידי משרד החינוך ולכן אני גובה את זה ממכם מראש ויש לי עילה משפטית כי גם במכרזי רמ"י בהגרלה יש סעיף מבנה ציבור. הם לא עשו את זה אז אני נכנסת בנעליהם ועושה את זה. תאורטית, הרשות פה יכולה לדרוש 700 אלף שקלים למגרש פיתוח ואז יהיה בית משפט במשך עשר שנים על עלות הפיתוח. הילה? לא משפט על האם פעלת בסמכות או לא. איך השארתם להם את הדבר הזה? מילא, אם תיקחו את הכול. באמת למה לא עשיתם את זה? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אומר רגע משפט, ברשותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל באמת. נניח שאתם רוצים לרוץ ולבנות בתים אז תגידו "אנחנו הפיתוח, אנחנו הכול ואנחנו לא סופרים אתכם. ועדה ארצית תוציא היתרי בנייה ונעשה פיתוח. עידן, אתה מובטל". זה נשמע כמו ביצוע אבל להגיד פיתוח - - - מאיפה יבוא הפיתוח הזה? אני באמת שואל. זאת לא פגיעה באמון של האזרח ובתמימות שלו? אנשים קופצים עכשיו על המכרז הזה. הם קופצים ומחכים לו 20 שנה והוא מתממש. הגישו מאות – או שתגידו לנו כמה הגישו עד עכשיו – בזמן שהגישו הם יצאו למילואים ובזמן הזה היה שינויים במכרז והם לא מודעים לכך שהם לא יודעים עוד כמה הם ישלמו על פיתוח. העלות הזאת היא לא מגודרת. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אשמח להתייחס במשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם גם לא יודעים שזה לא יקרה. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> ברירת המחדל של פיתוח תשתיות היא באחריות הרשות המקומית. זה על פי דין ועל פי פקודת העיריות ובגלל זה ניתנה לנו הסמכות לגבות היתרי פיתוח משני הסוגים. אתה בוודאי מכיר את זה מחוקי העזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נכון לגבי ירוחם, ידידי. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא יודע מה יש בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה צריך לדעת. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא מכיר ספציפית בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך שיעור בנדל"ן על עיירות פיתוח שסותר את הפתיח שלך. כל הפיתוח בירוחם של כל הבתים עד 1991, בוצע על ידי המדינה, במימון המדינה ובביצוע המדינה. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> ירוחם לא תפקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. נשמה, תיתן לי להמשיך. היה לה קיפאון בשיווקים אז היא החליטה לבנות ואז נהייתה תחרות בין רמ"י לשיכון. לא רק שהיה תחרות, השיכון אמר "אני אפתח לך, תיתן לי". המנהל אמר "לא, לא. אל תתן להם. אנחנו נממן לך פיתוח שתעשה בעצמך". לסיכום, אין מגרש אחד שפותח ללא אחריות ומימון משרד השיכון ורמ"י בעיר בישראל שיש בה 12 אלף אנשים. המשפט "פיתוח בחוק הוא רק של הרשות המקומית" הוא רחוק מהמציאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא השלים את המשפט. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> לא אמרתי שזה רק הרשות המקומית. ברירת המחדל זה שהיא עושה ובגלל זה היא גם יכולה לגבות היטלים שמאושרים על ידי משרד הפנים, אי-אפשר לתת כל היטל שאתה רוצה, התחשיב הזה מאושר על ידי משרד הפנים ורק אותו אפשר לגבות. במקרים מסוימים, רמ"י נכנסת בנעלי הרשות המקומית ומפתחת במימונה ובתמורה לזה המועצה – האזורית, במקרה הזה – מתחייבת שלא לגבות את ההיטלים שהיא יכולה לגבות על פי דין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא קובעת לה חלף היטל השבחה וממנת אותו. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> לא, לא חלף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אירוע אחר. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> לא חלף היטל השבחה, אני מדבר על היטלי פיתוח, היטלי תיעול והיטלי ביוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם חלף היטלי פיתוח, אתה ממן לי את הפיתוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול נכון. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> חלף היטל השבחה אנחנו ממנים בלי קשר, בכל מקרה. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> הוא מקבל 12% מהתגמול אז לפי דעתי זה גם אינטרס שלו שזה יצא במסלול של כל המרבה במחיר. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> במקרים מסוימים, כן. הפיתוח נעשה באגרות והיטלים ולא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רותם. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה לא מה שכתוב במכרז. מה יש לכם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי יקום בית בהאון, במשבר הזה שהוא אחראי על הפיתוח והתמחור? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> זה יותר שאלה לרמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי יקום? << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> לא יקום. אנחנו אומרים לכם, לא יקום. מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה אפקטיביות? יעילות? מילא, אם הייתם מנצחים עד הסוף אז תנצחו עד הסוף. תחליטו. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא יכול לקום בצורה הזאת ישוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשנו את המכרז. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> נו, די. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם יומיים לשנות את המכרז. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לעצור אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היתרי הבנייה יינתנו על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה והפיתוח יבוצע על ידי רמ"י ואז הם באמת מיותרים. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> צריך לשנות את התב"ע קודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם תכתוב לאיש כמה הוא ישלם לך. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> נשנה את התב"ע אחרי זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד לו עכשיו בחשבון כמה הוא ישלם לך על פיתוח ותייצר וודאות לרוכש. מה יצרת לו? אי-וודאות? אתה שלחת אותו - - - << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> האיש יודע מה תעריפי היטלי הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. לא אם אתה לא עשית הסכם גג. 250 יחידות זאת עיירה קטנה של 1,000 אנשים. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> גובה ההיטלים קבוע בחוקי העזר. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה בחוקי העזר, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה נותן לו את הגן, את הבית ספר ואת המתנ"ס? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> הוא לא נותן כלום, אפילו לא מבנה ציבור אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יגיד לך "אל תדאג, אני אבנה להם VIP כי הם קנו מגרש ב-2 מיליון שקלים. יהיה להם מתנ"ס VIP, בית ספר VIP, גן VIP זה state of the art. אנחנו עושים לכם הנחה ובמקום מיליון שקלים עלויות פיתוח ומבני ציבור למגרש, אתם תשלמו לנו רק 800". << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> הוא יכול לגבות רק מה שקבוע על פי דין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין דין בדבר הזה. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> על פי חוקי העזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין דין ואין דיין. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> הם מאושרים על ידי משרד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העלות האמיתית של מבנה ציבור ופיתוח היא דינמית, כפי שאמרה מנהלת המחוז. זה תלוי בסוג הקרקע, המאמצים, מי תהום, תגליות ועולמות שלמים. מה שמדאיג אותי פה זה שרצים קדימה לקראת התנגשות בקיר ומה שיקרה זה שיהיו מאבקים משפטיים של המועצה ברמ" ובשיכון ומאבקים של התושבים הרוכשים ברמ"י ובמועצה. הדייר העתידי יגיד "מה מעניינת אותי המועצה הזאת? אתם הממשלה מכרתם לי מגרש אז תביאו אותו. אני תובע אתכם. למה אתם שולחים אותי למועצה? אני שילמתי לכם. שילמתי משהו למועצה? יש לי קניין מולכם". << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לנו הוא שילם את רכיב הקרקע. תחשוב שאם הקרקע הייתה של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא אמרתם לי שלא יהיה לי מגרש מפותח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> שנייה, אומר משפט אחד. תחשוב מה היה קורה אם הקרקע הייתי של פרטיים והם היו מוכרים את הקרקע. בסופו של דבר, הפרטי שהיה מוכר את הקרקע היה צריך לשלם למועצה האזורית את הפיתוח. הוא לא היה הולך וסוגר איתו כמה אני אשלם. לא, אין ברירה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרטי מתחייב גם על הפיתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> פה במקרה שלנו, המדינה מוכנה להכניס את היד לכיס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הרבה הסכמים שבהם פרטי כולל את הפיתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> יפה, מתי זה כולל את הפיתוח? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהוא מוציא היתר בנייה אז הוא אומר שהוא יפתח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אמרת יפה, מתי זה כולל את הפיתוח? כאשר הוא כבר שילם את האגרות וההיטלים למועצה אבל אם הוא עוד לא שילם אז זה שקנה ממנו את הקרקע יהיה מחויב לשלם את האגרות וההיטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, נגענו פה בבעיה גדולה מאוד, בבור גדול. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> רק אשלים עוד משפט אחד. כמו שרותם אמר, במקרה שלנו יש חוק אגרות והיטלים ורמ"י או משב"ש מוכנים לבוא בעוד הסכם של פיתוח ולהגיד למועצה או לעירייה שהם לא ימכרו את הקרקע ככה אלא יעשו הסכם פיתוח שיסיע לכם בהוצאות הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איתן, אתה מכיר את השורה האלמותית מקופה ראשית? ראש העיר אומר לך "אני רוצה לעזור לך אבל אין לי אינטרס". אתה מבין? אתה מסביר שיום אחר השיווקים העולם יהיה שלו ורגוע. עולם כמנהגו נוהג והוא הולך ואומר לך "פיתוח הגון ומחיר הגון". הוא אמר לך "אתה לא ספרת אותי ועכשיו אתה רוצה שאני אעבוד בשבילך?". אתה הולך לקראת - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כן אבל רמ"י ומשב"ש לא קובעים את גובה חוקי העזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא לא יקבע. הוא אפילו לא יגבה ואפילו לא יתחיל תמחור. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יגיד "לוקח לי שנה לתכנן, שנתיים לתב"ע ושלוש לזה". << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> זה לא באחריות רמ"י. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אדוני, אנחנו יושבים פה כבר שעה וחצי ואתה שומע שזה מין תפרים גסים ועוד לא שמעת את הישוב. אתה שומע איך המכרז עקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מספיק. הפסקה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אין פיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשמת האגודות בקצרה, ישוב וכל מי שרוצה להתייחס. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אני חושבת שאולי כדאי לשמוע קודם את הישוב ואחרי זה אני אתייחס. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אני לא אחזור על מה שנאמר כבר כי חבל על הזמן אבל אמשיך מהסיומת של הדברים הקודמים של עידן. אין שום הידברות, אין ישוב ובזמן האחרון זה נראה כאילו מישהו סימן מטרה שיישרף העולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אפריע לך. בנוגע להידברות, הוא טוען שהוא כתב מכתבים לרמ"י אז נגיד שמנכ"ל רמ"י לא ענה לו אבל את מנהלת מחוז אז את מכותבת במכתב. אתם עניתם לו בתשובה כתובה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני הייתי בקשר עם עידן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה שבעל פה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עידן, כמה פעמים היינו בקשר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת תודה שבעל פה אבל אם הוא שלח מכתב, שלחתם לו מכתב? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> הבעיה היא לא במחוז, תעזבו. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> במיילים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עזבי, אנחנו חברים של המחוז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קיבלת מכתב מהמחוז? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם המחוז אני בשיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם בתורה שבעל פה. מילר, תמשיך. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זה לא תורה שבעל פה, זה גם במיילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיילים זה בכתב, מייל נחשב. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לכל אורך הדרך בעבר - - - << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אין קשר למחוז כי הוא שלח לנו מכתב ואנחנו מדברים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אבל המחוז הוא לא העניין, אתכם היינו סוגרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, חששתי שיש איסור לענות בכתב אבל כנראה שזה בסדר. אם ענית במייל אז הכול טוב. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> עם המחוז היינו סוגרים לפני שנתיים. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לכל אורך הדרך בעבר הייתה הידברות. רשות מקרקעי ישראל לקחה פרויקטור שקראו לו דרור צבן – אני לא יודע אם אתם יודעים את זה – והוא המליץ המלצה למכור לכל המרבה במחיר ומתוך זה לתת אחוזים לישוב. ההצעה הזאת נדחתה. מי שחושב שאפשר לבנות ישוב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יועץ שנלקח על ידי רמ"י? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי ניתנה ההמלצה הזאת? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לקראת ההסכם ב-2012. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> בסופו של יום, הסכם נחתם. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> רגעו, תיתנו לי לסיים. מי שחושב שאפשר לבנות ישוב קטן – תכף אני אפרט עד כמה הוא קטן – כמו שבונים שכונה בנתניה, חי באשליות ולכן לכל אורך הדרך הייתה הידברות. לכן התקבלה החלטת הנהלה ב-2014 ש-100 היחידות הראשונות יהיו דרך החטיבה להתיישבות. הביקור האחרון של רמ"י בהאון פיזית ברגליים, היה ב-2019. עדיאל שמרון, מנכ"ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מתכוון ביקור מנכ"ל? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הילה בקשר רצוף. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אין לנו טענות למחוז. אי-אפשר כל הזמן לדבר על המחוז, אין מחוז. גמרנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מחוז. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אנחנו עכשיו מרחב. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> מנכ"ל רמ"י היה בהאון ב-2019 והמסקנה שלו הייתה שבן סילברמן צדק. הוא נתן הנחייה לחטיבה להתיישבות שמפרטת בדיוק מה לעשות על מנת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 80 או 100 מגרשים? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם הייתה הסכמה על זה? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מילר, תעזור לי. אם הייתה הסכמה על 80 או 100 מגרשים אז איך התשלום על הקרקע היה נראה במסלול הזה? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> רמ"י היו קובעים איך עובדים בפטור ממכרז, אני מתאר לעצמי שהיו עובדים עם טבלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז מה עם המחירים? המחירים והתיעדופים מעניינים אותי. איך הדבר הזה היה נראה? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מחיר שמאי ועל פיו זה היה נגזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה עדיין היה שווי קרקע אמיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז הוא היה הרבה יותר נמוך. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> הוא היה הרבה יותר נמוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> זאת שאלה מצוינת. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כי בינתיים מכרו בתים באזור. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> מי מכר בתים? לא באזור, מי מכר בתים ביישוב? חברי הקיבוץ שקיבלו את הקרקע שלהם ללא תשלום. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> שנטעה נפשם אחרי 20 שנה לחיות באשפתות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עשו מזה נדל"ן. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אתן דוגמה למה המשמעות שרמ"י עובדים מירושלים ואני לא יודע עד איפה. היום בהאון יש 40 חברים, מתוכם 32 בגיל פנסיה, ב-29 בתי אב, תעשו את החשבון של כמה אלמנים זה ובדרך כלל זה אלמנות. כלומר, שמונה אינם בגיל פנסיה אבל הם בגיל 64. בשבוע שעבר הגיע מכתב - - - רגע, אומר עוד מילה אחת. שאלת מה קורה עם הדירות הפנויות בקיבוץ חלק מההסכמה עם רמ"י הייתה שמשכירים אותן לסטודנטים במכללת כנרת על מנת שמישהו יחזיק את היישוב. לכל אורך הדרך עם משרד השיכון ועם רמ"י, היה ברור שבונים את זה בשלבים. לא מוציאם ביום אחד מכרז. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> איפה זה היה ברור? זה לא כתוב בשום מסמך ובשום אימייל. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אפשר לסיים? זה לא רשום בשום מסמך אבל בפועל, חבל שמשרד השיכון לא נמצא פה כי זה הסיכום עם משרד השיכון ורמ"י, אלה הנחיות שלהם. שם זה כן רשום. כמו שאמרתי, היום בהאון יש 40 חברים והפנסיה בהאון – אותם 14 מיליון שקלים – היא 2,400 שקלים לחבר. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> בנדיבות של רמ"י. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כתבו מכתב שתוך 30 - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא צמוד. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן. כתבו "בבקשה לפנות את כל הסטודנטים תוך 30 יום". תגידו לי מה אני עושה כיושב-ראש ועד ממונה. כל כיתת הכוננות זה סטודנטים. אם בן אדם נופל מחר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה ביקשו לפנות? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כי צריך להוציא מכרז על 100% של השטח. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> צריך לשווק ולשווק מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש עוד זמן. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לא משנה, אמרו "תוך 30 יום לפנות". אני אומר לכם שזה דיני נפשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> זה דיני נפשות. מי שחושב שאפשר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מילר, תיתן לי להבין. יש בתים מתפקדים, יש מכרז על מגרשים וחלק מהמגרשים יושבים על הבתים האלה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> כן. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> חלק כן, חלק קטן. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> חלק קטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האדם שיזכה - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> מה בוער לכם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> חלק קטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלק קטן מהמגרשים הללו יושבים על בתים קיימים שמושכרים. האדם שזוכה במכרז מקבל את הבית הזה מידית כפי שהוא? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, הוא לא מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פינוי בינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הורסים את הבית. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שעד ליום שיהיה היתר בנייה - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תשתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה. עד ליום שיהיה היתר בנייה לבית חדש, הבית הזה יכול לעמוד ולהביא שכירות. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> צריך להתחיל לפנות וזה לא רק הבתים, יש גם מטעי דקל שצריך להוריד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה עושים ביום אחד. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אם אני לא טועה, בהתאם להסכם האון, מי שהתחייב בפינוי זה הקיבוץ, זה לא שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אבל אני שואל על מועד הפינוי. עד שיצא היתר בנייה לבתים זה ייקח שנה או שנתיים? יש תכנון אדריכלי וכל אחד בא לוועדה אז למה שהבתים האלה לא - - - << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כאשר אתה מוכר קרקע אתה מוסר אותה בסופו של דבר, נכון? אתה לא יכול למסור אותה כשהיא תפוסה. אתה מתחייב על המצב שבו אתה מוסר אותה ותוך כמה זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה אתה לא נותן לו כבר את הבית כמו שהוא ושהוא ירוויח כסף? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> הבתים לא מותאמים למגרשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא יבנה. מה זה משנה? הוא יהרוס בעצמו ויבנה מחדש. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אין תשתיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד שחייל מילואים צעיר ועני איכשהו זכה אצלכם אז חסכת לו כסף כי יש לו בית של 60 או 100 מטר והוא יוכל להתחיל לגור בו עד שיהיה לו כסף לבנות את החדש? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> תכף אגיע לנושא התב"ע ואסביר למה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה למהר להרוס? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אולי יימכרו מגרשים אבל לא יבנו בתים בהאון, תאמינו לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כי יש פה עבודה רשלנית מירושלים ואני לא יודע עד לאן. אף אחד לא טרח להגיע עם הרגליים לקיבוץ האון. אני רוצה לחזור לנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא יבנו? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> שנייה. אני לא יודע מה יש והמנהלת שלי יושבת פה. אני לא יכול לקבל אחריות על 40 אנשים. אומר שוב פעם, מי שומר עליהם? אין שומר בשער, אין כיתת כוננות ואין שום דבר. תוך 30 ימים אנחנו נשארים כמו האסקימוסים ששולחים את הזקנים לקרח. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה אותו דבר. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אסקימוסים בהאון, זה מה קורה שם. משאירים 40 אנשים עם פנסיה של 2,400 שקלים, בלי כיתת כוננות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ראש המועצה אומר, הפנסיה לא צמודה ולא מתעדכנת? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> לא. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> זאת פנסיית רשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היסטורית, אבל מישהו שם כסף הוא צובר רווחים בצד. אם הם שמו סכום עבור הפנסיה שלהם. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אלה חבר'ה שקיבלו פנסיה בגיל הפנסיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא צמוד לכלום? << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יעברו שלוש שנים וזה מה שיש? << דובר >> דובי מילר: << דובר >> כן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> למה שלוש? עברו עשר. הם מקבלים נדבות מהתנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נא להציג את עצמך. << דובר >> מרב ניב: << דובר >> מרב ניב מהתנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תפקיד? << דובר >> מרב ניב: << דובר >> מחלקה משפטית. קודם כול, הסכם האון והחלטת הממשלה בעניין האון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרב, אני מזהיר אותך לא לחזור על דברים שנאמרו. זה כמו בית משפט, אני מזהיר אותך. תנסי לתת לנו ניואנסים מיוחדים. << דובר >> מרב ניב: << דובר >> זה יהיה הכי קצר שיש. הם אמנם התקבלו ב-2002 אבל אף אחד לא העלה בדעתו שבשנת 2024, בואכה 2025, הם עדיין לא יושלמו. אתחיל בזה שהחישוב שנעשה על ידי רמ"י לגבי אותו ערך הטבה שקיבלו חברי האון הוא חישוב מאוד מוטה בגלל שאין צל של ספק שקביעת הפנסיה שלהם, שנעשתה לשנת 2002 בסכום של 2,400 שקלים – האמת שהסכום הזה הועלה כי בהתחלה זה היה נמוך יותר – נעשתה גם תוך ראיית ערכי הקרקע, מן הסתם והתמורות שאותן אמורה לקבל רשות מקרקעי ישראל כתוצאה מהמהלך. בעולם שבו הכול השתנה וכל התהליכים השתנו, אני יכולה להגיד שבשנים האחרות, חברי קיבוץ האון הפנסיונרים נתמכים על ידי קרן סיוע מיוחדת של התנועה הקיבוצית מאחר ובשנת 2005 התקבלו תקנות הערבות ההדדית לקיבוץ מתחדש. קבעו רף של פנסיה שנכון להיום, עומד על קרוב ל-5,000 שקלים. לקיבוץ האון אין את המקורות בשביל להשלים לחבריו הפנסיונרים את סכום הפנסיה שהם מקבלים ולכן הם נזקקים לצדקה לצורך קיומם. זה היה דבר אחד. הדבר השני שאני רוצה להגיד בקצרה זה שדובר כאן רבות לגבי הנושא של נשיגות מגורים, ערכי קרקע וכן הלאה אבל מגורים בישוב כפרי ובישוב פריפריאלי – האון זה פריפריה. העובדה שיש בצד אחד של הישוב את הכנרת לא הופכת אותו לא להיות פריפריה כי בצד השני יש לו את כביש 92 – ועלות המחייה בישובים הללו היא יקרה יותר. חלק מהסינון שלנו – ואני מניחה שעידן, ראש המועצה יסכים איתי – יהיה בכך שאנשים אולי יצליחו לבנות בית אחרי שהם ישקיעו את כל מה שיש להם אבל לא יהיה להם את המרכיב היישובי של השירותים. אני מפנה לכתבות בעיתונאות שהיו אודות ההצלחה של מודל משמר דוד ודרך אגב, שם הקיבוץ לא פורק, הוא נשאר כדי להצדיק את הפנסיה של חבריו, עם כל הקושי שבדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באמת דיברת בקצרה. << דובר >> מרב ניב: << דובר >> ולא חזרתי על כלום. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> חבל שהילה יצאה כי אני רוצה להשלים. אומר שוב פעם שהייתה עבודה רשלנית. רמ"י לא דרכו עם הרגל בהאון. אני מחזיק את התב"ע של האון וכל המגרשים היקרים שקרובים לים, בנויים בבנייה טורית. כלומר, יש שבע או שמונה יחידות עם קיר משותף בין קיר לקיר. אם מישהו קנה מגרש והדוד שלו קבלן אז הוא רוצה לבנות איתו, מה יעשה זה שלידו? אין שום חשיבה כי יש ריצת אמוק והעיקר שיהיה שיווק במכרז. פשוט לא יוכלו לבנות שם כי אין כללים של איך לבנות שם. כל הקטע שקרוב לחוף הוא בנייה טורית של רכבות ואני לא יודע איך בונים רכבת שלי בנייה מרוכזת, תיאום או משהו אבל אף אחד לא דיבר איתנו. הנחיתו מלמעלה שרצים למכרז וקדימה. לפי התב"ע של האון, אי-אפשר לבנות את כל הבתים הקרובים לחוף – יעני היקרים – או שאפשר לבנות אבל אני לא יודע איך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה רבע דונם? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> בקושי. זה 250 או 300 מטר. התכנון רע. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> התכנון הוא תכנון של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש תב"ע. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> בשיתוף של רמ"י. לא רק שהם תכננו, הם גם שינו את התכנונים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא, מי ששינה זה החטיבה והמועצה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> איך החטיבה בעסק? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התב"ע בתוקף? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> 77, 78 נולד פתאום בעקבות המכרז, הוא לא היה לפני זה ולא היה רצון לפני זה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> די, את אומרת שזה לא בתום לב? כי אתם ברמ"י פועלים רק בתום לב. כל מה שאתם עושים זה תום לב מההתחלה ועש הסוף. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> עידן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו עובדים על פי החוק וגם אתם עובדים עם החוק. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> יפה, גם על פי החוק אתם תצטרכו לעשות את זה באגרות והיטלים, כמו שאיתן אמר. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> או-קיי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> ועל פי החוק, תב"ע זה דין. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו קיבלנו החלטות כדין ונמשיך לקבל החלטות כדין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה חוק מחייב אותו לפתח מגרשים? אין חוק כזה. אני לא מכיר חוק בישראל שמחייב אותו לפתח מגרש שמישהו אחר מכר. אין חוק כזה, זה רצון טוב. תראי לי חוק שאומר שהוא חייב לפתח מגרש. אני לא מכיר. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> שוב, היכולת לגבות היא היכולת שלו לפתח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש לו יכולת חוקית אבל אין חוק שאומר לו לפתח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אם הוא לא רוצה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין חוק כזה. הוא יכול לפתח לפי העדיפויות שלו, לפי השלביות ולפי תפיסת האוכלוסייה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זה עניין של כסף. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> במקרה הזה רמ"י מוכרת את רכיב הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מודאג. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> במקרה הזה רמ"י נחושה להראות למי יש יותר גדול, זה הדבר היחידי שיש פה. תעזבו אתכם, די כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעזוב, היינו עניינים וצריך להישאר עניינים עד סוף הדיון הזה. את גם תשלמי את דבריך. אני אפילו לא חושב שיש חוק או צו עשה שיגרום לו להיות חייב לפתח את המגרשים. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> לא אבל רוצים להפעיל לחץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שהמנהל צודק בהכול וניצח בכל המאבקים המשפטיים, איזה חוק אומר לו שהוא יפתח? הוא יגיד לא יודע, אני לא יכול. אתם חזקים, אתם שיכון אז תעשו מה שאתם רוצים. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> הרבה מכרזים משווקים בצורה הזאת של אגרות והיטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהסכמה עם המועצה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> בהסכמה וכם סבסוד של משרד השיכון. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> בהסכמה או לא בהסכמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מקרים ששיווק מגרשים, המועצה הודיעה לך מראש שהיא לא תפתח ועדיין שיווקת? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> היו מקרים שבהם המועצה הודיעה מראש. אנחנו משקפים את הכול בחוברת המכרז כדי שהמציעים ידעו על זה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> פה שיקפת? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> כן, הכול היה משוקף. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> איך שיקפתם? כתבתם "הפיתוח ייעשה באחריות המועצה", זה השיקוף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה משפט של וודאות והכול פה באי-וודאות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> איך שיקפתם? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לא, יש פה וודאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה צריך לכתוב שהפיתוח אולי לא ייעשה על ידי המועצה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אולי הוא לא ייעשה בכלל. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> יש פה וודאות גם מהבחינה שאנחנו יצרנו תמחור על הקרקע ולגבי כל מה שקשור לאגרות והטילים, הם צריכים ללכת לבדוק את גובה האגרות וההיטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מבין שכל עתירה עתידית על עוגמת הנפש של הרוכשים תגיע אליך? << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> אנחנו משקפים את זה במכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לא יגידו לך על דקדוקי העניות של ממשלה תלת-רובדית כשהרבדים לא מדברים ביניהם. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> היום, אתה יכול להבין את הכול מהמכרז. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> לא, אתה לא יכול ואתה יודע את זה. אדוני היושב-ראש, תיתן לי לשאול אותך שאלה אחת ואולי הם יענו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לקראת סיום. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> נניח שהאגרות וההיטלים של המועצה מכל המגרשים בשיטה של רמ"י, יסתכמו לפי התחשיב ב-50 מיליון שקלים ואחרי שתיעשה בדיקה יתברר שעלות הפיתוח היא 100 מיליון שקלים אז מאיפה המועצה האזורית עמק הירדן תביא את הכסף הנוסף הזה? מאיפה? ניקח הלוואה בבנק כדי לפתח את הישוב? אין לנו מאיפה לגבות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היא אמורה לגבות מהרוכשים עלות ריאלית. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו נגבה על פי החוק. אין עלות ריאלית על פי החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אבל אנחנו אחראיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא יגיד שעד שמשרד החינוך יתחייב לי פה למבנים והחברה למתנ"סים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אין מבנה ציבור ואין כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד אז אני מוכן לפתח אם תביאו לי את ההרשאות של כל המשרדים קודם, למבני הציבור. התאפקת, כן. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> קודם כול, מה שאנחנו רואים פה זה שרשות מקרקעי ישראל קמה בבוקר אחרי לא מעט שנים ומחליטה שהיא רצה. היא רצה בלי שהיא מסתכלת על אותם אנשים שנמצאים שם, אנשים שהם מבוגרים שבקושי מתקיימים. אין שום שיח, כלום. הם מנחיתים. יותר מזה, אחר כך הם גם מוציאים מכתב שאומר להם לפנות את כל המגרשים. אני שואלת האם זה הגיוני שככה מדינה מתנהגת. אחר כך אנחנו רואים שבמכרז בכלל מטילים את הכול על המועצה. הם אומרים "אנחנו משווקים ועלויות הפיתוח הן על המועצה". מישהו דיבר עם המועצה? מישהו עשה איתה איזשהו סיג ושיח? מה בעצם אומרים לבן אדם שניגש למכרז? "תיגש, אנחנו רק אומרים לך את זה ואתה לא צריך לדעת יותר". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעם היה שיפוץ בלוקים בשיכון ומשרד השיכון קראו לזה פרויקט עז"ב, עשה זאת בעצמך אבל אנחנו קראנו לזה "עזוב אותי באמא שלך". זה כאילו, תיקח כסף וזהו. הרכז, זה מצחיק אותך. קצת הומור באירוע קשה. כן. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אנחנו מדברים פה על אינטרס לאומי, אנחנו המדינה וזה חשוב אבל גם כשהולכים למגרש בשיטה של כל המרבה במחיר או נותנים הנחה לחיילי מילואים אז גם צריך לקחת בחשבון שאותם חיילי מילואים גם צריכים שתהיה להם איזושהי יכולת לגשת למכרז הזה, אחרת אנחנו משחקים בכאילו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאות. נניח שהוא שם את מיטב כספו והצליח לגייס מיליון או 2 מיליון, הוא לא יודע מתי הוא יקבל את המגרש בשביל לבנות אותו זה. זה יכול להיות שנתיים וזה יכול להיות עשר שנים. זה כמעט עסקה שמראש יש בה מעילה באמון האזרחים. הוא לא יודע מה לוחות הזמנים והוא חסר דיור. מילא אם היה מדובר במשפר דיור או איזה נובוריש שרוצה בית קיט אבל אם כבר עשו את זה לחסרי דיור והוא חושב שתוך שנתיים הוא יבנה לעצמו בית ובמקום זה, הוא היה בשכירויות חמש או עשר ששנים ותהיה לו משכנתא על רכישת המגרש. אנחנו הגונים עם האנשים האלה? << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> ממש לא ואני רוצה לומר עוד דבר. מנהלת המרחב אמרה פה שקיבוץ האון הוא עניין ייחודי ושהם חושבים על הפריפריה. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> יש פה באמת הסכם ייחודי. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> צר לי אבל קיבוץ האון הוא לא עניין ייחודי כי מה שקורה בזמן האחרון זה שרמ"י עצרו את הכול. הם עצרו את הכול מאז שהוגש בג"ץ תיקון מספר 12, החליטו ברמ"י שעוצרים את הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה בג"ץ? אני לא יודע על מה את מדברת. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> נגד ועדות הקבלה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נגד תיקון 12 של פקודת האגודות השיתופיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, זה שהגדיל את היחידות? << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> זה שהגדיל מ-400 ל-700. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אחראי לזה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> ולמעשה, אין יותר הרחבה. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> למען הזהירות, רמ"י לא הגישה את הבג"ץ. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אני לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה כאילו שעד סוף הגודל הישוב הופך לקהילתי, עד 700. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> כן. מה שקורה זה שבעצם אין הרחבה למרות שבג"ץ לא נתן צו מניעה אבל רמ"י החליטה על דעת עצמה שאין צורך, הם לא מאפשרים. יש ישובים וראשי מועצות שקוראים ואומרים שהם רוצים לעשות את ההרחבה אבל רמ"י תקעו את הכול. למה? כי ראש רשות מקרקעי ישראל קם יום אחד והחליט שהחלוקה בין בני מקום לאנשים אחרים שרוצים לגשת לא מתאימה והוא הוציא איזושהי הוראה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני איתו בדבר הזה. אני חושב שהנכסים האלה צריכים לשרת גם את בני המקום וגם חדשים. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> נכון, השאלה היא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההזדמנות לגור במגזר הכפרי לא צריכה להיות רק לבני המקום, היא צריכה להיות גם למישהו מעיר פיתוח שרוצה לגור שם. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> נכון אבל השאלה היא מה השיעור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע את הפרטים עכשיו אבל הערך הזה חשוב. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אבל הם החליטו ללכת למנגנון שנראה להם, בלי לשאול אף אחד ועצרו את הכול. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני חייבת לציין שלבג"ץ הוגשה עמדה משותפת של המדינה, לרבות הרשמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שאלתי אתכם. סליחה, טלי. אני אתן לך להשלים. האוצר, אני מבין שהחטיבה להתיישבות לא איתכם. אני מבין ששרים אחרים לא מסכימים איתכם, משרד ההתיישבות. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> באיזה מובן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הממשלה לא אחידה בעמדה על האירוע של האון. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> לא יודע מה הממשלה - - - << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> נכון, מנכ"ל משרד ההתיישבות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עמדה רשמית של משרד ממשלתי ובמקרה המונח התיישבות יושב אצלו והוא חולק על רמ"י באירוע הזה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> גם באוצר. << דובר >> רותם כרמלי: << דובר >> אני לא יודע מה העמדה של משרד הממשלה ואני כמובן לא מייצג את כלל הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אבל אם הוא הסמכות להתיישבות, הוא קיבל את התואר התיישבות והוא נגד אז זה דורש מחשבה. מה עמדת משרד הפנים באירוע הזה? מישהו יכול לספר לי? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אין לו עמדה. מיכאל, הנה הסעיף של הפיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סעיף 5.3.2, "האחריות על עבודות הפיתוח - - - לא תהיינה תביעות וטענות כלפי רמ"י". זה כאילו שאתה נותן לאדם וודאות לא לדאוג ואומר שהמועצה מיד קופצת למים ומפתחת לך מגרש ולא זו היא המציאות. זה מקח טעות. יש ביטוי משפטי "הונאת דברים". אם אתם רוצים שקיפות אז תכתבו שאין הסכמות מול המועצה על סוגיית הפיתוח והיא תוסדר בינכם לבין או לפחות לכתוב שאין הסכמות. פה כתוב שהכול תקין. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> לעניין הפיתוח, ברירות המחדל היא שהמועצה האזורית אחראית על הפיתוח. רמ"י אחראית על רכיב הקרקע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבין אבל אם האדם קונה את המגרש ממך והוא נמצא במראית עין של וודאות שמיד כשירכוש אז יתחילו עבודות פיתוח, לא זאת המציאות. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> יכול להיות שהוא היה רוכש במקום אחר. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> נכון, זה הגיוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להגיד לו את האמת, יש פה ויכוח על סוגיית הפיתוח עם הרשות. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כדי לקבוע את מחיר הקרקע שעליה הוא אמור להתחרות, הוא אמור לדעת גם מה מחיר הפיתוח שהוא אמור לשלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה לא הייתי חושב, שאיש מילואים יודע איזה דיון עשינו פה. בן אדם רוצה מגרש ובית. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> כל מי שניגש לרכישת קרקע - - - << דובר >> דובי מילר: << דובר >> אין הוצאות פיתוח, לפחות תרשמו הוצאות פיתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> נכון, כי אין הוצאות פיתוח, זה אגרות והיטלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טלי, תשלימי את דבריך, ניתן להילה להוסיף, לאיש צבא, לבחור ונסכם. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אני חושבת שבסוף צריך לזכור מה זאת אגודה שיתופית. לאגודה שיתופית יש סוג של צביון ולכן, גם כשמדברים על ישוב קהילתי, אי-אפשר להתנתק מהגרעין. זאת אומרת, צריך לתת ביטוי גם לגרעין של האגודה, לאותם אנשים ותיקים שהיו נמצאים והקימו את המקום הזה. צריך לתת לזה ביטוי כי בסוף, יש איזשהו צביון שמאחד את כולם. לבוא ולהתעלם מאותה קבוצה ולהחליט שאין כבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אהיה הסנגור של רמ"י. ההסכם היה בנוי בשיטה שמנסה להגן על האנשים האלה, לשלם את חובותיהם, להשאיר אותם בביתם - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> רמ"י לא שילמו את חובותיהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתת להם פנסיה. יש גם חורים בגבינה אבל זה לא - - - << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> באיזה עניין? מישהו ראה את האנשים האלה? מישהו יודע מה משפיע עליהם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני מאוד דואג. אני מאוד דואג של יהיה שכירות בתים, לא תהיה כיתת כוננות, לא תהיה הכנסה קטנה לגינון ולא יהיה למילר תקציב לפעול ואז הוא יגיד "אני מפקיר את הישוב הזה". << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> זאת הסיבה שאנחנו מדברים על חיזוק ההתיישבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם מונחים על הכף מאות מיליונים אז מול מאות מיליונים של הכנסות. אפילו אם רק חצי מהמגרשים האלה יימכרו לכל המרבה במחיר זה יהיה מאות מיליונים אז אי-אפשר לתת מענה לתחזוקה, יציבות ופעילות? אני סגרתי עם רמ"י דברים מאוד מיוחדים בירוחם, בהסכם שפתר לי את כל הבעיות ורצתי קדימה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> לכן אני לא מבינה למה אי-אפשר להיענות לקריאה שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאוד אשמח. טלי, זה יהיה בסיכום אבל רמת האמון נמוכה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אבל גם כלפי אותם אנשים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה התגוששות של חמש שנים עם רמת אמון נמוכה. << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> אז צריך להוריד את האמוציות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, הדיון צריך להתרחש כפי שהיה פה בשולחן הזה היו, בלי הרבה עצבים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טלי, עוד משהו לסיום? << דובר >> טלי ארפי כהן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציג את עצמך. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> רענן אמויאל ממשרד החקלאות. אני מודאג. אני רואה מה קורה פה ואני לא מאמין למשמע אוזני. בסוף, יש פה אנשים בסוף הדרך ויש פה קהילה אז אנחנו צריכים לרדת כולנו מהאגו הגדול ולראות מה הצורך בסוף הדרך. לפי דעתי, שכחנו את האירוע הזה. אני פשוט מצטרף למה שנאמר. חבר'ה, תרדו מהעץ ותנסו לשבת ביחד. יושב-ראש הוועדה הציע לפשר ולגר בעניין הזה ואני חושב שאפשר להגיע להבנות. התגמולים של רמ"י חשובים אבל לא הישוב במקור הוא לא פחות חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בפשרה יהיו תגמולים עצומים לרמ"י כי מדברים על 100 מגרשים מתוך 250 אז עדיין יהיו פה הכנסות מאוד גבוהות לרמ"י. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> אני מסכים ואני חושב שאנחנו מדברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזונים נכונים, עם יש בישוב שני שליש של מגורים וחיים ועוד שליש צימרים אז יש פעילות כלכלית אבל אם זה יהיה 70% צימרים או דירות רפאים שבאים אליהן רק לנופש - - - << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> בדיוק. אנחנו מדברים בימים אלה על חוסנן של קהילות ועל החשיבות של זה, בטח בימים אלה של מלחמה. אני חושב שצריך לחשוב על הדברים האלה וגם רמ"י. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התפקיד שלך במשרד החקלאות? << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> אני מנהל אגף תכנון. אנחנו מהיחידה שהעבירו אותה למשרד נגב גליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה הצגת את עצמך כאיש משרד החקלאות. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך להגיד שאתה עובד של וסרלאוף ושתדבר איתו על הנושא הזה. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> כבר לא. אני התעקשתי לא לעבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נשארת במשרד החקלאות. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> הם עושים עבודה חשובה מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סמכויות התכנון עברו לוסרלאוף. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> עברו הרבה דברים אבל הרוח נשמרה בלב והידע המקצועי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל החקלאים רוצים גם לב וגם כספומט, לא רק לב. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דיון אחר. << דובר >> רענן אמויאל: << דובר >> אני מקווה שהקואליציה הבאה תדע לסדר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רותם, הילה, יש לכם משפטי סיום או דברים שאתם רוצים להדגיש? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני רוצה לעשות מסגור של האירוע. השתדלנו עם כל הכלים שעומדים לרשותנו, גם לקיים את ההסכם – וזה אומר שזה יהיה מכרז פומבי ולתת את הכספים לקיבוץ האון ב-2012 או בזמנים שנתנו – וגם לאפשר את הרצון של קיום הקהילה. אנחנו לא חושבים שאפשר לעשות קהילה רק בפתור ממכרז, אנחנו חושבים שקהילות נבנות גם במקרים שיש מכרזים, בטח במקום שיש בו ועדת קבלה אזורית וזה לא חל בכל הארץ, זה חל רק בנגב וגליל. יש את הכלי הזה ולא צריך לזלזל בו כי זה כלי חשוב שנלחמים עליו במקומות אחרים. בעקבות חרבות ברזל אנחנו נתנו פה ביטוי משמעותי לנושא של המילואימניקים, זה נושא שלא עלה על הפרק בשנים קודמות וזה בהחלט קיבל ביטוי בשנה הקשה מאוד הזאת. אני באמת מאמינה שהאון יכול להיות ישוב משגשג ומוביל אם ישימו את כל המחלוקות בצד ונתקדם קדימה. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> הילה, מה אני עושה מחר עם 40 פנסיונרים שנשארו על הקרח? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, שנייה אחת. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> על הקרח? יש להם בתים וחלקם מכרו את הבתים שלהם. יש להם מועצה - - - << דובר >> דובי מילר: << דובר >> את שומעת את מה שאת אומרת? יושבים 40 אנשים עם פנסיה של 2,400 שקלים, אין מי שישמור עליהם ואין מי שישלם מיסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה הזאת אמיתית. << דובר >> דובי מילר: << דובר >> תסתדרו, יש לכם בתים, תאכלו את הקירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה היא אמיתית אבל הילה, אני רוצה שתעני לי עם יד על הלב, במסלול הזה של ריצת האמוק למכרז הזה, כולל השינויים שנעשו בשבוע האחרון ועם המחלוקת החמורה הזאת שהגיעה לשיאים מול המועצה האזורית, את מאמינה שהפיתוח יקרה במועדו והבתים האלה יבנו במועדם? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני מאמינה שעידן יעשה כל שלאל ידו כדי לעכב את הדברים כי הוא גם פתח בזירה תכנונית וגם בזירה משפטית, ולא נדבר עלן הזירה התקשורתית שהיא גם קיימת. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> באמת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיכי ואתה אל תגיב. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אני חושבת שבסופו של יום, מכיוון שזה מקום מאוד מיוחד והביקוש שלו והרצון שלו - - - לפי דעתי הזירה התקשורתית רק הרחיבה את פוטנציאל המציעים ודבר כזה עוד לא היה, בטח שלא במרחב הצפון אבל אני חושבת שגם לא בכל הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מציעים עד עכשיו? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אנחנו לא יכולים לפתוח. << אורח >> איתן פלבני: << אורח >> זאת תיבה סגורה, אסור לנו לפתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין פעימות מונה של כניסת המעטפות? << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> פעם ראינו מישהו שמנסה להכניס מצלמה כדי לספור תיבות ועכשיו הפכנו את הכול לדיגיטלי. מי שרוצה להגיש, הכול נעשה דרך ממשל זמין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יוסרי, זה אתה. << דובר >> סא"ל יוסרי זין אל דין: << דובר >> יוסרי, עוזר קצין המילואים הראשי. תודה, אדוני יושב-הראש. לדעתי הצגת נוכחה את חיילי המילואים, גם בשאילת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התפרנים שבהם. << דובר >> סא"ל יוסרי זין אל דין: << דובר >> גם בשאילת השאלות הנכונות במהלך הדיון. כמובן שאנחנו נשמח תמיד להיטיב ויש לנו עוד שיתופי פעולה בוועדות נוספות ואחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נחה דעתך שעשו שינויים במכרז הזה בשבוע האחרון כש-91 או רוב המגרשים פה הם לאנשי ביטחון ואולי הם אפילו לא יספיקו לטפל בשינויים האלה? << דובר >> סא"ל יוסרי זין אל דין: << דובר >> זה בדיוק עמד להיות המשפט הבא שלי. הדבר היחיד או המהותי ביותר שמטריד אותי בכל השיח פה היה השאלה של איך אפשר שמי שנמצא עכשיו בשירות - - - יש לנו חיילים שנמצאים שלושה וארבעה חודשים ברצף ומתגייסים עכשיו בפעימה השלישית. יש חיילי מילואים שקיבלו עכשיו כבר זימון שלישי. << אורח >> הילה בלוטרייך: << אורח >> אצלנו במרחב עובדים הם בפעימה רביעית. << דובר >> סא"ל יוסרי זין אל דין: << דובר >> השאלה היא איך מנגישים אליו את המדיע הזה, אם הוא נמצא עכשיו בגבול לבנון, כמו שאמר היושב-ראש או בתוך עזה. איך מנגישים אליו את המידע ואיך מקבלים ממנו איזשהו סוג של פידבק על כך שהוא קיבל את זה ושיש לו בכלל יכולת לעשות את ההתאמות בהתאם להתאמות החדשות שפורסמו. מעבר לזה, באמת תודה לכל מי שעוסק בזה ובטח גם לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אני רוצה לסכם. הוועדה מבקשת להודות לכל משתתפי הדיון ונציגי משרדי הממשלה שנכחו והביעו את עמדתם. הוועדה מבקשת לקבל בכתב את עמדתם הרשמית של משרד ההתיישבות, משרד החקלאות ומשרד נגב גליל כלפי סוגיית המכרז בהאון. שמענו את העמדה של האוצר ושל רשות מקרקעי ישראל ולא שמענו נציג של משרד השיכון. ביקשנו עמדה כתובה ועד לרגע זה, לא קיבלנו עמדה כתובה של המשרד אבל אנחנו נעשה דיון מעקב ולשם נבקש את העמדות הכתובות של משרדי הממשלה שציינתי, שיכון, נגב גליל, חקלאות, התיישבות וכל משרד ממשלתי אחר שיש לו נגיעה בעניין. לדעתי גם משרד הפנים יצטרך להגיד לנו מה עמדתו במכרז הזה בהיבטים המוניציפליים. הוועדה מצטערת צער רב שהגיעו הדברים לידי כך שמרעיון ראוי של הצלת קיבוץ בישראל והפיכתו לישוב קהילתי בהסכמה כבר ב-2002, התדרדרנו למלחמת עולם בין רשות מקרקעי ישראל לרשות מקומית. כאשר מדובר ב-40 משפחות, רובם פנסיונרים - - - << דובר >> דובי מילר: << דובר >> 40 חברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 40 חברים, 29 בתי אב, רובם פנסיונרים בודדים שקרובים לגיל פרישה ועדיין בעננה לגבי מה יהיה בגורל הישוב שלהם. אני חושב ששר השיכון מכיר את המושג דיור בר השגה וגם רוצה לעשות דיור בר השגה בישראל. ניתן היה לפרק את המכרז אחרת באופן שחלקו מניב הכנסה גדולה לקופת המדינה וגם לכיסוי העלויות של הפיתוח ובעיות שעלו וגם ליצר דיור בר השגה אמיתי בצפון למקצועות נדרשים, לחיילים משוחררים צעירים ללא הון עצמי ולחיילי מילואים שמרוויחים שכר מינימום ורוצים להתיישב בהאון ורואים בזה הזדמנות. ניתן היה לעשות את זה אחרת. אני שוב קורא לשר השיכון, למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל וליושב-ראש מועצת רשות מקרקעי ישראל, שזה שר השיכון בשני הכובעים שלו, להסכים לכך שהוועדה תיקח על עצמה חודש ימים לגשר בין הצדדים ולנסות להביא מתווה מוסכם שייתן מענה לכל בעיות היסוד כאן. אנחנו רוצים לייצר מרקם חיים תוסס של ישוב שלא יהיה בתי קייט ושכונת רפאים, לדאוג למשפחות הקיימות, לשמור על ההכנסה משכר הדירה – כל עוד זה ניתן בתקופת הביניים ולעגן את זה במכירת המכרז – או כל הסדר אחר שיפתור בעיות שאין להם פתרון כגון עלות הפיתוח הכוללת, מבני ציבור והשלכות אחרות של שיווק 248 מגרשים. ידנו מושתת ואני מוכן לעבוד על זה יום ולילה כדי לגשר בין הצדדים ואם אחרי חודש אני נכשלתי, אני אודיע בפירוש שנכשלתי ושמורה לכם הזכות להמשיך להתגושש בבתי משפט ובתקשורת. המלחמה היא מתנה שיש לכם בכיס, האפשרות להסכמות זה דבר שאפשר לייצר אותו. צריך להתגבר על הדם הרע שזרם פה ואם האירוע הזה התעכב מ-2002, הוא יכול להתעכב עוד חודש. אני מאמין שגם בית המשפט ישלח אתכם להסכמות, זה בדרך כלל הפעולה הראשונה שבית משפט עושה מול צדדים שמתגוששים. אפשר לראות את הנולד ויפה שעה אחת קודם. ניכנס לחדר הסגור וננסה להביא מתווה מוסכם ואולי המתווה הזה גם יהיה אור לעבודה נכונה ומשותפת של המגזר הכפרי מול רמ"י ולהסכמות. הוועדה מוטרדת מכך שנעשו שינויים במכרז בימים האחרונים ומהאפשרות של אנשי מילואים לזכות במגרש על אף שקיבלו עדיפות יפהפייה פה, למעט עלות המגרש שתהיה עצומה. אני לא יודע אם הם יודעים על סוגי המכרזים והפירוק שבוצע כאן לארבעה סוגים של מכרזים שונים בתוך ארבעה ימים. קשה לי להאמין שאיש מילואים ידע לטפל בבירוקרטיה הזאת בשבוע האחרון וזה לבדו מצדיק דחייה של המכרז וזמן ראוי. אני מדגיש את העניין הערכי שבכל הסכמה ובכל שותפות. הפתרון צריך להיות לבני המקום, לבני המועצה ולתושבים חדשים מהגליל ומכל הארץ שרוצים לבוא ולהתיישב באופן שוויוני בישוב האון. אני מודה לכם על סגנון הדיבור. זה היה נושא טעון ועצבני ועדיין היה פה דיון מעמיק ומכובד. העמדות נשמעו וכך ראוי. הוועדה תקיים דיון מעקב על הנושא הזה בקרוב, בהתאם להתפתחויות ובהתאם לאפשרות שרמ"י במשרד השיכון ירימו את הכפפה לחודש ימים של הידברות ודחיית סגירת המכרזים השונים, אני מודה לכולם ונועל את הדיון. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>