פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 15/09/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 206 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום ראשון, י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> מדיניות העלייה של נתיב ומדיניות העלייה של הסוכנות היהודית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: סגן השר במשרד ראש הממשלה ח"כ אבי מעוז אלון שוהם – מנכ"ל נתיב, משרד ראש הממשלה מארק קורן קרסנופולסקי – רמ"ח אירו אסיה ואסיה, המועצה לביטחון לאומי שמעון שמילה – מנהל תפעולה ביחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית רב אלימלך פרייבסקי – מנכ"ל, צהר לשורשים אריה אביטבול – מנכ"ל אופק ישראלי, חברה לעידוד העלייה אורלי תמיר – ראש צוות עלייה ומתאמת קשרי ממשל, ארגון "נפש בנפש" קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל, איגוד מורים עולים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: עדן ברוכי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדיניות העליה של נתיב ומדיניות העליה של הסוכנות היהודית << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום לכולם אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה היום בנושא מדיניות העלייה של נתיב ומדיניות העלייה של הסוכנות היהודית. היום ה-15 בספטמבר י"ב באלול תשפ"ד, בישיבה משתתף גם סגן השר ממשרד ראש הממשלה ממונה על נתיב ח"כ אבי מעוז, אנחנו ביום ה-345 למלחמת "חרבות ברזל" עדיין 101 חטופים נמצאים במנהרות החמאס וכולנו יחד כאיש אחד בלב אחד מתפללים לשובם המהיר. בדיון זה יכולים להיות חלקים שאותם נבקש לא לשדר למרות שדיון זה נחשב כדיון פתוח, בכול הנוגע לחיסוי זהות מוזמנים בהתאם לתקנון הכנסת ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת יחד עם פרסום הפרוטוקול אותם נפרסם באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון "ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של האנשים או של דברים שנאמרו בדיון בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה לעניינו של קטין או חסר ישע או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר. " בנוסף הנני מודיע כי ככל שיעלה הצורך יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסויימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. מטרת דיון זה היא לברר מדוע קיים שוני מהותי בטיפול במועמדי עלייה מהמדינות השונות. אני עוסק בנושא הזה זמן רב ואנחנו שמים לב לפער ההולך ומתרחב במשך העלייה וההגעה לעלייה בין מדינות המערב למדינות חבר העמים לשעבר. בארצות המערב משך העלייה נמשך זמן קצר, כחודשיים לכול היותר מרגע פתיחת התיק בסוכנות היהודית ואילו במדינות המטופלות על ידי נתיב אנו רואים את משך זמן העלייה מגיע לעיתים קרוב לשנה. עסקתי בכך לא מעט בוועדות נוספות סגורות ונוכחתי לראות שלא ניתן להגיע לפריצת הדרך. ניתן לראות שינוי נקודתי בו משך הזמן יורד לשלושה חודשים ובמהירות עולה חזרה לשישה חודשים ויותר. חשוב לציין כי למרות שמרבית כספי עידוד העלייה הושקעו על ידי שר העלייה והקליטה במדינות המערב והמרחב הפוסט סובייטי הוזנח כמעט לגמרי, מרבית העולים בשנה האחרונה עלו ממדינות רוסיה, אוקראינה ובלרוס. לקראת הדיון ביקשנו לשאול ולברר מהו משך זמן ההמתנה לראיונות בסוכנות נתיב ברוסיה הכוללת את מוסקבה וסנט פטרסבורג, מהו משך הזמן מקיום הראיון ועד לעלייה בפועל, כמו כן ביקשנו נתונים מהסוכנות היהודית על כמה תיקי עלייה נפתחו בארצות המערב – צרפת, אנגליה, ארצות הברית, דרום אפריקה ודרום אמריקה וכמה מימשו את תיק העלייה שלהם. התשובה אשר התקבלה מנתיב היא כי זמן ההמתנה לראיון במוסקבה הוא שלושה חודשים ואילו בסנט פטרסבורג כשישה חודשים. הסיבה להתקצרות התורים איננה התייעלות עבודת נתיב אלא ירידה בביקוש לראיונות בעקבות המצב בארץ. בחלק מהפעמים יש ירידה בביקוש כשמבינים שלוקח זמן רב לקבוע תור. זה כמו מוקד של עירייה שלא מטפל בפניות – באיזשהו שלב אין פניות למוקד. שר החוץ עודכן במצב ומצידו התקבלה בקשה לקיצור הזמנים לימים בודדים. כמו כן, נרצה לדון בבדיקת זכאות ליהודים מהמרחב הפוסט סובייטי שהגיעו למדינות המערב כמו גרמניה וארצות הברית ומעוניינים לבצע עלייה לישראל. כיצד הם מטופלים, האם הם מטופלים דרך נתיב או האם דרך הסוכנות היהודית, וכיצד מתבצע כול התהליך הנ"ל. התקבלה אצלי התייחסות מצידה של הסוכנות היהודית שצורפה לפרוטוקול זה על כמות תיקי העלייה, ניתן להגיד מבחינת נתונים מרכזיים ישנה ירידה של 45% בפתיחת תיקי עלייה ברוסיה, עליה של 340% בפתיחת תיקי עלייה בצרפת ומול נתונים אלה מבחינת מספרים נומינליים נאמר כי בשנת 2022-2023 נפתחו כ-1280 תיקי עלייה בצרפת לעומת רוסיה באותן השנים נפתחו כ-5657 תיקי עלייה, בכלליות מ-23,800 תיקים ישנה ירידה ל-13,200. בארצות הברית ניתן לראות עליה של 60% בפתיחת תיקי העלייה, ואילו ירידה של 50% בארגנטינה וירידה של 25% בברזיל. בנוגע למשך הזמן בו הוגשה בקשה לראיון קליטה בסוכנות היהודית מרגע הפניה נציג חוזר אליו תוך 48 שעות בהן הוא מעלה מסמכים לפורטל הדיגיטלי ונקבע לו ראיון עלייה בתוך 14 ימים. לאחר הראיון בתיק שאין בו בעיות אפשרי תוך עשרה ימים לקבל אשרה אך בתיקים מורכבים יותר לוקח זמן נוסף, בין חודש לחודשיים תלוי בקצב השלמת המסמכים. בטמ"ח משרד החוץ נמצא איתנו בזום, מאחר ועלו מספר טענות לגבי משך העליה. עד כאן הפתיחה שלי, סגן השר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> תודה אדוני היו"ר, כמובן כולנו מצטרפים לתפילה לשובם של החטופים ושלומם של חיילי צה"ל. הנתונים כפי שכבודו הקריא נכונים ויבשים ולמרות זאת אני אשמח לתאר את התהליך שאותו אנחנו עוברים ועברנו בנתיב. מרגע קבלת האחריות על נתיב לפני כשנה וכי באותו הזמן התחלף ראש נתיב, המשימה הדחופה ביותר בעניינו הייתה קיצור התורים. נכון שעד לרגע לקיחת האחריות משך זמן התורים היה שמונה חודשים ויותר לפגישה ראשונה עם הקונסול לאחר הגשת הטפסים המבוקשים. יש לציין כי אנו עוברים תהליך דיגיטציה משמעותי ורחב בשנה האחרונה, בו יש אפשרות להגיש את הטפסים גם באופן מקוון. השלב הבא שאותו סיימנו באמצעות פיילוט היה קביעת התורים ללא התערבות יד אדם, כלומר אדם מגיש את הטפסים שברשותו, נעשית בדיקה על ידי המערכת כי הטפסים הוגשו בשלמותם ולאחר מכן נקבע לו תור לפגישה ראשונה. פיילוט נוסף מתבצע כיום במוסקבה ומטרתנו היא בתוך כחודש ימים להטמיע את הדיגיטציה בכל המרחב הפוסט סובייטי בכדי למנוע כול התערבות של יד אדם. ההמתנה לתורים אורכת בין חודשיים לשלושה חודשים, ישנה ירידה לכיוון חודשיים בגלל מיעוט הפונים, לא בגלל חוסרים בתורים והמתנה של שנה, אלא המתנה של חודש לפגישה ראשונה ומשך ההמתנה לתור הצטמצם, לדוגמא במוסקבה הצלחנו לרדת לשלושה חודשים וסנט פטרסבורג כיום ההמתנה היא למטה מחמישה, שישה חודשים ואני מקווה גם ארבעה. כפי שהיום אתה קובע פגישה בקופת חולים באופן אוטומטי ע"י המערכת, גם כאן אנחנו רוצים שכשאדם מגיש את כל הטפסים, המערכת יודעת להגיד לו מה חסר ולקבוע פגישה. היום ברוב המקומות התור לא קיים. מוסקבה כחודשיים – שלושה חודשים, וכפי שאמרת כבוד היו"ר יש מיעוט פונים לא בשל כך שהתור רחוק, אלא למרות שצמצמנו את התור ובמרבית המקומות יש המתנה של עד חודש לפגישה ראשונה. במוסקבה ירדנו לשלושה חודשים גם בשיא, בסנט פטרסבורג היום כחמישה, שישה חודשים ואני מקווה שגם ירד לארבעה. אלון שוהם תכף ירחיב על הנושא. כיום במוסקבה, מולדובה וסנט פטרסבורג אנחנו יוצרים קשר ומבקשים מהאנשים להקדים את התור, בדרך כלל אנחנו נתקלים בסירוב בעקבות המלחמה המתמשכת ובעקבות המצב בארץ הגל שהיה בו אנשים רצו לממש את זכאותם נעצר, משתהה ואף הולך ומתמעט ולכן אנשים לא ממהרים להגיע לפגישה למרות הניסיונות שלנו להקדים. הסירוב לרוב מגיע מסיבות המלחמות אך אנו נחקור את הנושא, בנוסף אנחנו מבינים כי לעקור את משפחתך ממקום מסוים שבו היא גדלה ולעבור למדינה אחרת למרות שזו המדינה שלך זה מצב קשה ואנחנו מקבלים אותם באהבה זה תהליך ארוך וקשה ויש הבנה שלנו בנושא. צמצום כל התהליך לשבועיים לא ריאלי מכיוון שאנשים צריכים להשיג מסמכים המאשרים ומאששים את הטענות שלהם ובמקרה הצורך להשלים במסמכים נוספים, לכן אני חושב שלא נצליח להוריד את זמן ההמתנה לפחות מחודשיים, גם מאחר שזה לא ריאלי. אנחנו בהחלט בכיוון הנכון ואני חושב שהעבודה שנעשית בהנהגתו של אלוני היא מבורכת. אנחנו רוצים כמה שיותר דיגיטציה ולצמצם את המרווח עד למינימום ההכרחי ואני מקווה שיבואו כמה שיותר משם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אלון. << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> אני אתחיל במספר נתונים. בפילוח לפי חודשים – מוסקבה היא העיר ממנה מגיעים כמחצית העולים נמצאת בזמן המתנה של שלושה חודשים אבל כ-35% מהם, כפי שסגן השר אמר, יכולים להקדים את התור באופן כמעט מיידי, אבל אנחנו מעדיפים שלא כדי לתת לאדם למצוא את המסמכים המתאימים והאותנטיים יותר ולא להיחפז בתהליך. חשוב לציין כי ישנה מערכת פניות הציבור אליה אדם יכול לפנות ולבקש בכל רגע נתון להקדים את התור וכמעט תמיד מתקבלת תשובה חיובית כי אין המתנה והתורים הפכו מרווחים יותר. כן יש עומסים בחלק מהמקומות כמו סנט פטרסבורג שם אנחנו מפצים על ידי הפניה למקומות נוספים, לדוגמא הגעה לאזור מינסק או מרחק של חמש שעות נסיעה מסנט פטרסבורג – נסיעה ולא טיסה – שם אין המתנה ואדם יכול לקבוע תור כבר ליום למחרת. אנחנו מייחסים את הירידה בביקוש לכך שאנשים מכינים את כל המסמכים ומוודאים מולנו שאכן יש להם את כל המסמכים הנדרשים ורק לאחר מכן קובעים תור לעוד מספר חודשים בכדי לקבל את האשרה, יש רצון לחכות ולראות בנוסף שיש לאותן משפחות את האמצעים הנדרשים. חשוב לציין כי בקייב לדוגמא יש בעיה ביטחונית להגיע בטיסה לכן אנחנו נכנסים בצורה רכובה בקפסולות ממוגנות ובהמשך ננסה להגדיל את הנוכחות שלנו שם, גם בשל הנושא הקונסולרי של האבחונים אך בעיקר בגלל הקשר לקהילות שהם במצב חרדתי בשל המלחמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה מסביר שם את הירידה במספרים לכאורה? << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> מצד אחד יש את המצב בו הם נמצאים, סוג של קיפאון כי אין צו גיוס חדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר מבחינת הביטחון, הביטחון האישי שהם חשים. אתה מתאר איך אתם מגיעים לקייב, לאזורים מסויימים באוקראינה. << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> מבחינת אוקראינה שהיא נחשבת מדינה גדולה ההתקפות בה הן בעיקר בצד המזרחי ולכן הצד המערבי שלה יחסית יותר בטוח, מרבית האזרחים נמצאים במקלטים אבל הם מתחילים להתרגל למצב ולחיות בשגרה יחד עם המלחמה. יש משפחות שעזבו לאירופה ואנחנו כמובן מנסים לפגוש אותם שם ולטפל בהם, הנושא קצת מורכב ומאתגר בגלל המחלטת הממשלה 2070 שנותנת לנו לפעול באזורים מסויימים אבל לא בכול האזורים במערב. אנו נמצאים בריגה, בירת לטביה, שם אנחנו מקבלים את הקהל האירופאי שלא יכולים לחזור חזרה מפאת החשש לאבד את סטטוס הפליטות, חזרה לאזור ברית המועצות לשעבר לא תאפשר לו לחזור לאירופה בטענה שהוא פליט ולכן יש העדפה לקבל את השירות שלנו בריגה, אנחנו נעתרים לבקשות אלה וכרגע יש לנו כ-200 מדינות הממתינות באזור ומדובר בשלושה שבועות זמן טיפול. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> מאיזורים באירופה הם מגיעים לריגה מכיוון ששם אנחנו פועלים, כלומר אם יש צורך להגיע ממדריד – הם יגיעו כי אנחנו מנועים מלפעול שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם יהודים שהיגרו לגרמניה או לספרד או לכול מקום אחר ומחליטים לעשות עלייה הם צריכים לפגוש אותכם או שהם פוגשים את הסוכנות היהודית? << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> הם פוגשים אותנו. לפי החוק אומר שאדם שמוצאו מבריה"מ חייב לעבור את התשאול על ידינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי בוועדה הציגו לנו משהו אחר. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> למעט אם זה כבר בן של מישהו מחבר העמים שנולד כבר לדוגמה, עכשיו בארצות הברית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת בחור צעיר שנולד בארצות הברית לזוג. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> עובר אלינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והוא כבר בטיפול הסוכנות היהודית ? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> כן. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אנחנו נתקלים הרבה פעמים במקרים האלה עם מסמכים לא אותנטיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובארצות הברית מי שאמור להיות מטופל על ידי נתיב, איפה הוא פוגש אתכם? << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> בעיקרון הוא אמור לפנות עם התיק שלו לסוכנות שמעבירה אלינו את התיק לעיון, הבדיקות נעשות אצלנו ואנחנו מחזירים תשובה חזרה, זה תהליך ארוך מאוד ולכן חברנו עם "נפש בנפש" והפתרון שהתקבל הוא קונסול בחסותם היושב בניו יורק ומחלק את האשרות, כמובן שאנחנו מנסים לעבור את המכשול הנ"ל אבל זה כמובן לא פשוט. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> אם היינו יכולים לקבל אישור שקונסול שלנו יישב גם בקונסוליה בניו-יורק – זה היה קל הרבה יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה תלוי בממשלה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> זה תלוי בממשלה, זה תלוי במשרד החוץ. זה עניין של החלטה מדינית. << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> לגבי הנושא של ראיונות, ביצעתי בדיקה היום ואנחנו מעל ל-80% בהן האשרות ניתנות עוד בתום הראיון הראשון ואין הזמנה לראיון שני וכל זאת בזכות העובדה שאנחנו משהים מעט את המהלך והתורים, מכווינים את האדם לאסוף את המסמכים הרלוונטיים והאותנטיים ולכן אנחנו מסוגלים לתת את האשרה הראשונה באופן מיידי. במקרה כמובן ויש מסמכים בעייתיים אנחנו גם נותנים להם זמן לאסוף מחדש וזה מה שחוסך חודשים ארוכים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> · - - << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> לא, ברגע שיש לו אשרה הוא יכול לעלות על המטוס, רק צריכים לתת לו כרטיס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם יודעים להגיד כמה זמן לוקח מרגע קבלת האשרה עד שהוא עושה עלייה? << דובר >> אלון שוהם: << דובר >> האשרה ניתנת למקסימום שישה חודשים, לכן אני מניח שתוך חודשיים שלושה חודשים אנשים בדרך כלל מתארגנים ועולים לארץ, אחרת הם מבקשים שלא לקבל את האשרה ואז יש להם את האופציה לחכות עם העלייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מארק, מל"ל יש לכם התייחסות לעניין? << דובר >> מארק קורן קרסנופולסקי: << דובר >> לא עסקנו בנושא הזה עד השנה האחרונה והעיסוק בשלב הזה זה יותר בעולמות של משרד החוץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעולמות של ביטחון הקהילות שם שכתוצאה מזה יש אולי עלייה אמורה להיות עלייה בפניות. << דובר >> מארק קורן קרסנופולסקי: << דובר >> אין התייחסות, יכול להיות שצריך להיות גורם אחר מהמל"ל שלא זומן כי אנחנו מהאגף המדיני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסוכנות היהודית. << דובר >> שמעון שמילה: << דובר >> הסוכנות ממשיכה להשקיע בכול מרחב חמ"ע כולל עבודה שעדיף פחות לדבר עלייה פה יחד עם תקציבים שאתה מכיר כמובן שנוספו לתקציבים בעבר בשל המצב המיוחד ששוב פחות נזכיר אותו. אנחנו משקיעים שם מה שלא משקיעים במקומות אחרים בעולם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה המרכזית שבגללה זומן הדיון הזה זה הם התורים. אני לא משלים עם זה שמישהו שרוצה לעלות למדנית ישראל צריך לחכות חצי שנה לראיון. כבר נפגשנו בעבר, הרבה מאוד פעמים וכל פעם יש סיפור אחר, תירוץ אחר והנה עכשיו בסנט פטרסבורג ממתינים חצי שנה לראיון, אני לא משלים עם זה, אני לא חושב שיש סיבה שיהודי שחי בסנט פטרסבורג הוא פחות טוב מיהודי שחי בפריז. << דובר >> שמעון שמילה: << דובר >> מבחינתנו אנחנו עושים את כול המאמצים שזה יהיה הכי מהיר, כולל השקעת משאבים אדירה בעניין, והגענו למצב יחסית טוב מבחינת הזרימה של התהליך ולמרות העיכובים והמכשולים המצב בסדר וכמובן שיש עיכובים אחרים שח"כ אבי מעוז דיבר עליהם פה והם פחות בשליטת הסוכנות היהודית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר שוב, איך מגיע מצב שבו אדם שפונה לסוכנות היהודית מקבל שיחה אחרי 48 שעות, הוא מעלה את כל המסמכים ותוך שבוע שבועיים הוא פוגש נציג של הסוכנות. אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה ככה בנתיב. אני מבין שאתם רוצים את כול המסמכים אבל מהרגע שיש את כול המסמכים, למה צריך לחכות חצי שנה? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> << דובר >> אלון שוהם, מנכ"ל נתיב: << דובר >> יש לנו שיטת עבודה שונה, אחרי שהוא העלה את המסמכים אנחנו בדרך כלל שולחים אותו לתייק את המסמכים, זה לוקח יותר זמן לפחות חודש חודש וחצי ולכן גם התור המיידי ביותר הוא יהיה בעוד חודש וחצי חודשיים. האדם צריך להביא את המסמכים האיכותיים והאותנטיים ואם התהליך יקוצר זה ייתן לאדם פיתוי להביא מסמכים אחרים, אנחנו נתקלים בזה לא מעט מהציבור שמגיע דרך הסוכנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה הפער בסנט פטרסבורג שהתהליך לוקח בין חודש וחצי לבין שישה חודשים? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> כמו שהסברנו היה איזשהו כשל נקודתי שבו אי אפשר היה להעלות מטעמי ביטחון אנשים לארץ, אבל סנט פטרסבורג היא 4% מכלל ציבור הפונים, כ-76% האחרים אין להם המתנה של שישה חודשים יש להם המתנה של שלושה ומטה עד אפס המתנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא הנתונים שהעולים מספרים. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> הסקרים שאנחנו מבצעים והתשובות שאנחנו מקבלים מהעולים על החוויות שלהם זו העובדה שהם לא ממהרים כרגע, מבקשים שלא נטריד אותם מבחינת התורים המקוצרים וניתן להם את הזמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מישהו נוסף שירצה להתייחס מהנוכחים? << דובר >> רב אלימלך פרייבסקי: << דובר >> אני אלימלך פרייבסקי, מנכ"ל צהר לשורשים. יש פער נוסף שאני רוצה להתייחס אליו בין נתיב לסוכנות היהודית, נראה כי ההסתמכות של הסוכנות היהודית על התעודות של רבני הקהילות ואילו בברית המועצות לשעבר הקהילות היהודיות נמצאות שם כ-30 שנה ויותר והרבנים מכירים את חברי הקהילה לא פחות טוב מרב בטקסס או כל מקום אחר והוא עדיין צריך להביא מסמכים סובייטים. ואני מתייחס אך ורק לאנשים שהם חברי קהילה מוכרים ויודעים שהם יהודים ולא על אדם שהקהילה לא מכירה. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אני אשמח לענות על זה כי זה היה אחד הנושאים שעליהם התעכבנו בנסיעה האחרונה שלי, ישבתי עם רבנים של הקהילות ועם הרב אסמן ובהזדמנות זאת אני רוצה להביע תנחומים על נפילת בנו בקרבות. המסמכים שהרבנים מקבלים הרבה פעמים נחזים להיות אמיתיים והם מכשילים אותם באותה המידה שהם מנסים להכשיל אותנו. הרבנים הודו שמדי פעם מגיעים אליהם מסמכים המצהירים עליהם כיהודים ובסופו של דבר אנחנו מזהים אותם כלא בזכות הכלים שלנו. דבר שני, הרבנים יותר מתעסקים יותר בנושא זיהוי היהודי ההילכתי כלומר סעיף 4ב' לחוק השבות כאשר אנחנו למעשה עוסקים בחמשת הסעיפים האחרים – כול אדם הזכאי על פי חוק השבות ואיננו יהודי, אלא בן זוג של יהודי, בנו של, נכדו של, בני זוגם של הבן והנכד אנחנו מגלים כי שם עיקר הציבור – מעל 70%, ושם עיקר הזיופים. וזה עיקר הבעיה מהצד שלנו כי שיטת העבודה של הסוכנות היא פניה לראש הקהילה, בברוקלין לדוגמא, בוחנים האם הוא מכיר את הבחור, האם והאב והוא עונה כן, לעומת זאת כשאנחנו שואלים את רבני הקהילות בחבר העמים אז הוא אכן מכיר את הבחור אבל לא את הוריו ובטח לא את סבו וסבתו ולכן המסמכים המגיעים מהם לא אותנטיים ומכשילים את כלל התהליך אלא אם כן אנחנו עושים את הבדיקה שלנו כמו שצריך כפי שביצענו עד היום. << דובר >> רב אלימלך פרייבסקי << דובר >> כן אבל גם במוסקבה וגם בקייב יש בתי דין שגם יודעים לבדוק כמו שצריך. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> איכות הבדיקה שלהם גם הוכיחה את עצמה בכך שהיא פחות מהסטנדרט הישראלי הנדרש. הגיעו אלינו מסמכים לא מועטים שהם אינם אותנטיים או כשירים ולכן אנחנו לעיתים צריכים לתת דעה יותר נחרצת על המסמכים שהם מגישים לנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין שאלות? רק לי יש שאלות? מתי נראה את התור מתקצר בסנט פטרסבורג? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אני מניח שכבר בחודש אוקטובר הנחשב חודש עם מעט מאוד פעילות ואני מאמין כי תוך חודש נדבר על זמני המתנה של ארבעה חודשים ותוך כחודשיים וחצי זה יעבור כבר לשלושה. אנחנו למעשה עושים חודש בחודשיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נושא האבטחה נפתר? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> רובו נפתר. כרגע יש מספיק כוח אדם לתורים שאנחנו מסוגלים לטפל בהם או שאנחנו מעוניינים לצמצם אליהם. בינתיים זה עובד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אריה, אתה יכול לפרט על הפעילות של אופק בחמ"ע? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> כן. למעשה אנחנו פועלים במספר מישורים. הראשון הוא עידוד עלייה בתוך הקהילות על ידי סמינרים בשטח. סוג שני, אלה האולפנים המופעלים וממומנים על ידי הסוכנות היהודית אבל האולפנים מלאים לכן אנחנו מנסים להשיג תקציב נוסף כדי לסיים את השנה הנוכחית ולהמשיך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תקציב חסר לכם לאולפנים? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> אנחנו בדיוק בודקים עכשיו את הנושא הזה של הכיתות אבל בכול העולם יש הבעיה הזו ואנחנו מנסים להביא תקציב תוספתי ממשרד הקליטה וממשרד האוצר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, גם בצרפת העלו בפניי את הבעיה הזו. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> נכון, בכול העולם, למרות שהדבר מצביע על הרצון לעלות לארץ ואנחנו כנראה נראה גל כלשהו בשנת 2025. לדעתי זה אחד הסימנים המובהקים לכך שיהיה לנו גל עליה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה שעות נותן אולפן שלכם? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> יש מספר סוגי אולפנים. יש אולפן בהיקף של 90 שעות, יש אולפן ,כמו שיש בארץ, בהיקף של 500 שעות שהוא יותר יקר ולכן אנחנו מנסים לייעד אותו לאנשים העולים בטווח הקרוב. האולפנים האלה נמצאים בעיקר בחמ"ע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האם יש מבחן כלשהו אותו הם מבצעים בסוף האולפן ? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> מדובר בנושא כאוב. יש לנו שיח מתמשך עם משרד החינוך מכיוון שאנחנו רוצים שהמבחנים שהם מבצעים יוכרו על ידי משרד החינוך כך שהעולים יגיעו לכאן והרמה שלהם בעקבות המבחן כבר תוכר אבל לא מצאנו פתרון לנושא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הבעיה? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> הבעיה היא בהכרת המבחנים שלנו בחו"ל, הצענו למשרד החינוך לערוך מבחן בחו"ל אך אין כרגע הסכמה לכך מטעם משרד החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי? מעוז? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> יש לנו שיח עם מעוז בנושא הזה, אנחנו ממתינים לתשובה, נפגשנו לפני כחודש ואנחנו ממתינים לתגובה. זה עניין תקציבי וגם פרוצדורלי שאנחנו מקווים למצוא פתרון בהקדם בהתחשב כי הדבר יקצר להם את התהליך במקום לעלות לארץ ולהמתין פה לעשות את המבחן, כמו כן אנחנו שמים לב כי בתקופה הנוכחית שאנשים רוצים לעלות לארץ ולסיים את האולפן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תהליך הקליטה הוא שונה לגמרי. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> לחלוטין. אני מסכים איתך ונשמח לדון בנושא הזה גם כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, מאיזה גילאים יש אולפן? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> הגילאים מבחינת אופק נפתחו מגיל 14 אבל מרבית האנשים באולפן הם מבוגרים מגילאי 45-50 ומעלה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הלמידה בזום או פרונטלי? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> גם וגם. בחמ"ע בגלל המרחק והמלחמה מן הסתם האולפן והשיעורים הם בזום אבל יש אפשרות בשאר המקומות גם לאולפן פרונטלי. בנושא האולפנים אנחנו משתפים פעולה יחד עם נתיב. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> והמבחנים של נתיב מוכרים על ידי משרד החינוך? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> כן הם מוכרים. אנחנו מעבירים את הצוות של משרד החינוך לסמינר מורים ולאחר מכן הם מלמדים ובוחנים ואלו הבחינות שהמוכרות למשרד החינוך ככה שהם מגיעים לארץ הם כבר עוברים שלב. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> אנחנו נשמח להשוואה בתנאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאני לא מצליח להבין זה הקשר של הכשרת המורים, הרי בסוף יש מבחן או שעוברים אותו או שלא, יש פה עיסוק לא נכון בתשומות ולא בתפוקות. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אחת הדרישות של משרד החינוך כאשר התחלנו את התהליך היא שתהיה סוג של הכשרת מורים, הייתה הצעה לעשות את זה בארץ אבל לצערנו זה יקר מדי אז אנחנו מעדיפים לשלוח אותם על חשבוננו. יש פה תהליך בו האולפן הבכיר ביותר הוא זה שמקבל את הפטורים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מוכנים לעשות את הכשרת המורים הזו מבחינת עלויות? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> אנחנו מוכנים לכול פתרון שיאפשר לנו לעזור לעולים. אנחנו הצענו הרבה מאוד פתרונות, המורים מוכנים לביצוע ההכשרות, יש מוכנות לבצע את המבחן של משרד החינוך, יש לנו את המערכת שיש למשרד העלייה והקליטה ואנחנו מוכנים לכול פתרון כדי לסייע לעולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה נציג של "נפש בנפש"? כמה עולים פונים אליכם הנזקקים לשירות של נתיב בארצות הברית? מתבצע שיווק לאוכלוסייה? << דובר >> אורלי תמיר: << דובר >> כמובן שהרוב לא, אבל יש לנו תיקים הזקוקים לטיפול של נתיב. אנחנו גם רואים שזה מאוד תלוי באדם עצמו וכמה הוא מוכר בקהילה, לדוגמא יש אדם לצורך העניין שההורים שלו עזבו את רוסיה והוא נולד באמריקה אבל לרב של אותה קהילה יש יכולת להעיד על כך שהוא באמת יהודי – 4א' או 4ב' זה לא משנה – הוא רק על סמך המסמכים של הוריו ולכן הוא כן חייב לעבור דרך נתיב ולא רק לקבל את הזכאות של הסוכנות היהודית. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> אם יורשה בנושא הזה אני רק רוצה להגיד שיהיה בדצמבר יריד גדול לקהל הדובר רוסית בארצות הברית ויש כרגע סינרגיה ועבודה משותפת טובה בין "נפש בנפש", המחלקה לעידוד עלייה, נתיב ובהצ"ה ברשות מרינה בכדי לעבוד יחד ולתת לעולים את המענה הכי טוב הן בזכאות והן בכול המידע שקשור לעלייה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בישיבות הקודמות דובר שמי שיצא מחמ"ע - - - בשנות ה-90. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> בארצות הברית יש לנו מדדים כי 22 אלף איש זכאים כיום לעלייה לפי חוק השבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 22 אלף? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> 22 אלף שהביעו רצון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> הבהלת אותנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קורה בגרמניה? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> כרגע אנשים שנמצאים בגרמניה יכולים לקבל את השירות שלנו בעזרת הקונסול או להגיע לאחת מהנקודות בהן אנחנו יושבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובגרמניה לא נותנים לך להפעיל קונסול? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> כרגע לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה המרכזית היא משרד החוץ? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אני לא חושב שזה משרד החוץ אל זאת בעצם החלטת ממשלה, החלטה שאליה התייחס מבקר המדינה ואמר איך אנחנו נותנים שירות במקומות שלא הורשינו ומותר לנו לתת שירות במדינות מאוד מוגבלות. אני אוסיף כי בהחלטת הממשלה נפלה טעות ברישום, רשום שם חבר המדינות ולא חבר העמים כי לא אוקראינה, לא גיאורגיה ולא הבלקניות הן חלק מחבר העמים ככה יש כאן תולדה של טעות. << דובר >> קונסטנטין שוויביש: << דובר >> רק הערה לגבי אולפנים כל מועמד חייב לקבל 500 שעות, זה לא יכול להיות פחות אחרת הוא לא יכול להיבחן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא חושב שבאולפן משרד החינוך הם מקבלים 500 שעות << דובר >> קונסטנטין שוויביש: << דובר >> ב-א' כן, 560. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> כן באולפן בסיסי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבסיסי זה 500 שעות? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> כן, בארץ. << דובר >> קונסטנטין שוויביש: << דובר >> כפי שפורסם בקול קורא. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> הבעיה שאולפן כזה לא יכול להיות סטנדרט כלומר אדם לא יכול להגיע למצב הזה של יום באולפן, אולפן א' ב' ג' והמרכז - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואם הוא יודע עברית? << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> אז הוא לא צריך אולפן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל הוא צריך את האישור של האולפן בשביל קורסים מסויימים פה בארץ. אין על משרד הקליטה. << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> על מנת לגשת לקורסים מסוימים הוא עושה את המבחן ואם הוא עובר את המבחן – הוא התקבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המבחן בארץ? << דובר >> אריה אביטבול: << דובר >> כן המבחן רמה בארץ, אם הוא עובר אותו – הוא זכאי. זה בהחלט נושא שאנחנו חייבים לשנות אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני מסכם? << דובר >> אורלי תמיר: << דובר >> אני כן רוצה להוסיף שממש היום, עוד כמה שעות יש ב"נפש בנפש" אירוע המתקיים 4 פעמים בשנה בניו יורק והפעם מצטרף אלינו קונסול מטעם נתיב. לפני האירוע הם קיבלו תיקים ובדקו אותם ובאירוע עצמו הם שם ומסייעים למי שהגיע כי יש אנשים רבים שנמצאים זמן רב בטיפול. << דובר >> אלון שוהם מנכ"ל נתיב: << דובר >> למעשה אנחנו כבר יודעים בדיוק מי האנשים ויודעים שמדובר ב-60 איש, 60 משפחות סליחה, שיטופלו בשלושת הימים הקרובים והיד עוד נטויה. << דובר >> יצחק הילדסהיימר: << דובר >> אני רוצה לומר משהו גם כפעיל עלייה וקשר לצרפת – ראיינתי בזמן האחרון את הרב משה סבג שנחשב לרב הראשי של בית הכנסת הגדול של פריז, גם כתב ג'רוזלם פוסט ולפי דבריו אומדן האנטישמיות הולכת ויורדת, בנוסף יכול להיות צריכים לומר ליהודים לעזוב את צרפת ולעלות לארץ או לעבור למדינה אירופאית אחרת אבל הוא לא היה מוכן בשום אופן לומר בפירוש "תעלו לארץ". הוא הוסיף כי ההתבוללות בצרפת יורדת, היהדות מתחזקת וליהודים קשה לעזוב את צרפת כי בסופו של דבר היא קיבלה אותם באהבה, את אותם יהודים שהגיעו אליה מצפון אפריקה שהם נחשבים לרוב הגדול של יהודי צרפת ואני שואל האם הסוכנות היהודית או גורמי עלייה אחרים לא אמורים להתערב בדבר או לשוחח עם הרב שכן יפרסם. << דובר >> שמעון שמילה: << דובר >> אנחנו נמצאים בקשר גם עם הרב סבג וגם עם רבנים ,כמובן שאין לנו שליטה בדרך כלל על מה שרבנים אומרים בכל מיני מקומות בעולם. אנחנו כן מכירים את המתח בין הרבנים המקומיים שתמיד בעד שימור הקהילות שלהם לבין הרצון שיש לעלייה לארץ אבל בסופו של יום אדם הוא אדם חופשי לעשות ככל שהוא רוצה ואנחנו מקווים שהם יחליטו ויעשו את ההחלטה הנכונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית אני חוזר ואומר שמבחינתי תור של חצי שנה הוא לא דבר מקובל, אנחנו נמשיך לעקוב כדי לראות שהתור באמת מתקצר. בתוך כך אני אפנה לשר החוץ לפעול לתיקון החלטת ממשלה 2070, שעוסקת בנושא מיקום הקונסולים, אני חושב שצריך להיות קונסול של נתיב לפחות לחלק מהזמן גם בגרמניה וגם בארה"ב מכיוון שמדובר בקהילות משמעותיות שזקוקות לשירות הזה, אין סיבה שהם יצטרכו להיות מטורטרים למקומות אחרים. בנוסף אני מבקש לפנות למשרד החינוך בנושא הכרה בלימודי אולפן של אופק. אני רוצה להבין בדיוק מה הפער שם ומה מונע את ההכרה הזו, התוכנית של אולפנים לפני העלייה היא חשובה מאין כמוה, אחד הכלים הכי טובים גם לעידוד עלייה וגם להכנה לקליטה מיטבית והעובדה שאתה יכול לעבור מבחן בחו"ל היא משמעותית כי היא גם תוכל לתת לנו אינדיקציה לגבי איכות האולפנים והאם הם עומדים בקריטריונים או לא . עד כאן. ישיבה נעולה. תודה << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:42. << סיום >>