פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



39
ועדת החוקה, חוק ומשפט
30/12/2018


מושב חמישי

פרוטוקול מס' 749
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ב בטבת התשע"ט (30 בדצמבר 2018), שעה 12:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ניסן סלומינסקי – היו"ר


מוזמנים: 
	יניב ואקי
	–
	מנהל מחלקת עררים, משרד המשפטים

	נוחי פוליטיס
	–
	מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים

	גבריאלה פיסמן
	–
	ע' ליועמ"ש לממשלה, משרד המשפטים

	יפעת רווה
	–
	משרד המשפטים

	דניאל חורין
	–
	עו"ד מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אורטל קונסטנטיני
	–
	ק' תחקירים שב"ס, המשרד לבטחון פנים

	לירן קליין
	–
	רת"ח חקיקה שב"ס, המשרד לבטחון פנים

	רויטל גור
	–
	ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

	ליאורה סולטן
	–
	ר' חו' יעוץ וחקיקה מידע פלילי, המשרד לבטחון פנים

	קרן אבירם
	–
	עורכת דין, המשרד לבטחון פנים

	אלון קינסט
	–
	מרכז בכיר כלכלה ורכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר

	צביאל גנץ
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	שרונה עבר הדני
	–
	לשכה משפטית, משרד הבריאות

	אודיה איפרגן
	–
	יועצת משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	מזי מקונן
	–
	רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

	רינת המאירי
	–
	עו"ד, משרד הביטחון

	ישי יודקביץ
	–
	יועץ משפטי, משרד הביטחון

	זהר טחורש
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אודית קורילנדי סירקיס
	–
	יועצת משפטית, בית הנשיא

	אן רייפלד-ביגמן
	–
	עוזר ראשי, נציבות שירות המדינה

	טל ענר
	–
	מנהל מחלקה - תיקי בית המשפט העליון, הסנגוריה הציבורית

	ורד וינדמן
	–
	מנכ"לית, המועצה לשלום הילד

	לירון אשל
	–
	עו"ד, המועצה לשלום הילד

	מירה סלומון
	–
	מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

	רות קנאי
	–
	סגל אקדמי, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

	איילת רוזין
	–
	נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית



ייעוץ משפטי: 
נועה ברודסקי-לוי

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


 << נושא >> הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016,  מ/1071, הצעת ח"כ רויטל סויד << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

צהריים טובים, אנחנו ממשיכים לדון בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

בסעיף 1, ב"החלטה המהווה פרט רישום פלילי", זה צריך להיות לפי סעיף 8(1). 

סעיף 2 נוגע למידע שמועבר על ידי גופי החקירה השונים למרשם הפלילי. הוא מחדש בכך שהוא מחייב את כל גופי החקירה להעביר מידע בשלבים עוד לפני הרשעה - גם בשלב החקירה, גם בשלב כתבי האישום. בסעיף קטן (ב) אנחנו מוסיפים את המילים "על אף האמור בכל דין" לגבי אותם גופים שיש להם איזו שהיא חובת סודיות לגבי החקירות שלהם. בסעיף קטן (ה) רצינו להבהיר שזה לא יחול לגבי מקרים שבהם היה קובל פרטי, בכל זאת שיקול הדעת שלו שונה מאשר בגופי חקירה. עלתה בנושא הזה בקשה של הסנגוריה, והיא לקבוע שלא כל גופי החקירה יעבירו מידע כי דברים שטרם הייתה בהם הרשעה מאוד מנפחים את המרשם הפלילי. הממשלה עמדה על כך בזמנו, היא טענה שצריך שכל הדברים יירשמו בצורה מסודרת. היושב-ראש אמר בזמנו שנכריע בכך.  

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

ההסתייגות שלנו הייתה על כך שיש כאן איזה שהוא פתח או חשד להרחבה של דברים שיישאבו לתוך הרישום בלי שאנחנו יודעים מה הם. יש סדרה של גופים שקשה לנו להעריך, אף אחד כאן לא יודע מה סוגי ההליכים שהם מנהלים, מה ההיקפים שלהם, האם יש גם דברים פעוטים או רק דברים שראויים להיכלל וכו'. ההצעה הייתה שייכללו רק פרטי רישום שהן הרשעות, לא מב"דים. זה ימנע את הניפוח של המרשם הזה מכל מיני מקורות לא ידועים. צריך לקבוע שהוספת גוף חיצוני נוסף שמזין מידע למרשם תהיה בדרך של תקנות באישור הוועדה. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

הצעת הסנגוריה, כפי שהיא מנוסחת, בוודאי לא מקובלת. המשמעות שלה היא יצירת מרשם פלילי חסר, יצירת מרשם פלילי עם תמונה חלקית של העבר הפלילי שמושפעת מהגוף החוקר. אני חושבת שהכלל חייב להיות חובת דיווח למרשם הפלילי של כלל הגופים. ייתכן שאפשר לשקול החרגה של גופים מסוימים מחובת דיווח, אבל הכלל צריך להיות חובת דיווח.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

היום אין את החובה הזאת?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

החובה הזאת לא מקוימת בפועל. אנחנו יודעים היום שהמרשם הפלילי הוא מרשם חסר. הוא הופך להיות מקור שקשה להתבסס עליו. יש גופים שעד היום לא מדווחים הרשעות, יש גופים שלא מדווחים על תיקים תלויים ועומדים. המשמעות היא שהגוף שמקבל את המידע מקבל תמונה חלקית. החוק מאזן בין המרשם הפלילי לתקנת השבים. כדי לאזן בין המרשם הפלילי לבין תקנת השבים צריך שהמרשם הפלילי יהיה מרשם פלילי מדויק.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה עשו 70 שנה? איך הסתדרו?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

יש דברים שנודעו לנו במהלך השנים שלא ידענו. כשגילינו גופים שלא מדווחים, פעלנו כדי שאותם גופים כן ידווחו. במהלך השנים הסדרנו דיווחים של גופים רבים שהתגלו אגב הדרך. 


 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

תני לי דוגמה של גוף שאת חושבת שלא צריך שייכנס.

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

לסעיף הזה ניכנס גם מצ"ח. כל חקירה שמצ"ח פותח בה ומנהל צריכה להירשם במרשם הפלילי.  מצ"ח הוא גוף חקירה מיוחד במובן שכשהוא פותח בחקירה הוא לא יודע מראש לומר אם התיק הולך להליך פלילי או לדין משמעתי. דין משמעתי הוא שיפוט ביחידה, הוא לא שיפוט בפני בית הדין הצבאי. מי שמחליט שהתיק ילך להליך פלילי הוא רק פרקליט שבוחן את התיק בשלב מאוחר יותר. חלק מהחקירות שמצ"ח מנהלת הולכות לדין משמעתי פנימי, לא להליך פלילי. מה שדיברנו בישיבות המקדימות עם נועה ועם גבי זה שנקבע בתקנות שהתיקים שיירשמו במרשם הפלילי בהצעת החוק הזאת יהיו אחרי החלטת פרקליט. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גבי, רמזת שיש גופים שלא שייכים. האם הכוונה לגופים שיש להם יכולת חקירה כמו הרשות להגנת הסביבה?  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

דווקא לגבי עבירות סביבה אין פה שאלה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

תגידי איזה גופים. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

הכלל חייב להיות כלל של דיווח. כל המידע הפלילי צריך להופיע במרשם. משרד העבודה והרווחה טען בוועדת קנאי שהעבירות לפי דיני עבודה הן לא בהכרח דבר שמצדיק דיווח למרשם הפלילי – אנחנו מדברים על עובדים ומעסיקים. זו שאלה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את רוצה שזה ייעשה, כמו שהסנגוריה הציעה, בתקנות שיאושרו על ידי ועדת חוקה?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני חושבת שהכלל חייב להיות חובת דיווח כללית. אפשר לקבוע שיוחרגו בתוספת גופים מסוימים באישור הוועדה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני הבנתי שגם אלה שקצת מתנגדים לזה מסכימים שזה יהיה הכלל, כאשר בתקנות באישור הוועדה יפורטו אותם אלה שלא. גם מבחינת הצבא זה מקובל? 

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

סיכמנו שזה ייקבע בתקנות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  מה יקרה אם לא יהיו תקנות? אי אפשר יהיה להפעיל את זה?



 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

ולכן חשבתי שהכלל צריך להיות חובת דיווח.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

איך אני מבטיח שכן יהיו תקנות? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לבוא ולהגיד שתקנות כאלו יותקנו עד כניסת החוק לתוקף או משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מתי החוק צריך להיכנס לתוקף? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

תוך שנתיים. אפשרות אחרת היא לבוא ולקבוע איזה שהוא סעיף דיווח לוועדה על הנושאים האלה, כדי שיהיה לנו על זה מעקב. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הדבר היותר פשוט זה להכניס לפה שהשר יתקין תקנות באישור הוועדה עד כניסת החוק לתוקף.   

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

חשבנו להכניס בסעיף 41, שזה הסעיף של ביצוע ותקנות, פטור מדיווח לפי סעיף 2 על פרטי רישום משטרתי לגוף מינהלי פלילי. אם רוצים לקבוע שזה יהיה עד כניסת החוק לתוקף, צריך להגיד את זה. אנחנו קובעים שהתקנות יובאו לאישור הוועדה עד כניסת החוק לתוקף?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כן.    

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

סעיף 4 מדבר על העיון במידע הפלילי, על הצורך לצמצם את האפשרות להוציא מידע, שזה בגלל השימוש הלא תקין שנעשה בו בשנים האחרונות, כמו הדרך שבה זה התגלגל למעסיקים בניגוד לחוק. הוועדה אישרה שתהיה אפשרות לאדם אחר להגיע במקום מי שנבצר ממנו להגיע. אם אותו קצין משטרה השתכנע שנבצר מאדם שהמידע על אודותיו לעיין במידע בגלל מצב בריאותי או בגלל שהוא לא בארץ - זה היה בממשלתי, אושר על ידי הוועדה – תינתן אפשרות למישהו אחר לעיין. הוועדה גם קיבלה איזו שהיא הרחבה קטנה לדבר הזה - מתלווה לאדם שיכול להיות שצריך איזה שהוא סיוע כדי להבין את המידע או משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

איך קצין המשטרה ידע שהאיש מייצג את אותו אחד שלא יכול להגיע? צריך שיהיה אישור נוטריון? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

צריך ייפוי כוח.


 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ייפוי כוח זה נוטריון או שעורך דין? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

מספיק עורך דין. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

במקרה בו נבצר מהאדם להגיע יש ייפוי כוח ספציפי. צריך לראות מה הסיבה - אם הוא במאסר, אם הוא על ערש דווי, אם הוא ספון במיטתו וכו'. רק אחרי שרואים שזה מתאים והגיוני, רק אז מאפשרים. אם הוא מיוצג על ידי עורך דין, הוא בא ומראה את התעודה שלו. אנחנו הוספנו גם מתמחה, מה שלא היה בעבר. אם אדם נותן ייפוי כוח לאדם אחר כדי ללכת ולהוציא את זה בגלל שנבצר ממנו, זה לפעמים אפילו לא חתום על ידי עורך דין.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מי חותם על זה?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

האדם עצמו שמבקש.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

איך את יודעת שזה האדם עצמו שחותם?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הם מסתכלים, הם מבררים, הם בודקים. יש כמה אפשרויות.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם את מאפשרת, יכול להיות פתח לכל אדם לבוא.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה כמעט לא קורה. בדרך כלל מביאים ייפויי כוח חתומים על ידי עורכי דין.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

עד היום זה לא קרה, כי זה לא היה יכול להיות מבחינת החוק, לא? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

למה לא?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם היום אפשרי, מה אנחנו עושים פה?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אם נבצר מאדם להגיע כי הוא במאסר, אותו אדם שהוא מסמיך בא אליו לכלא, מחתים אותו ומביא את זה למשטרה. כשכתוב שנבצר ממנו בגלל מאסר, הם בודקים שהוא אכן במאסר. יש מנגנון שבודק.


 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם זה לא עורך דין שמייצג את הלקוח, זה חבר, איך אתם יודעים שאכן הבקשה היא אמיתית?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

לא יתנו לחבר הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למה?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אם זה חבר, אנחנו באמת לא יודעים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ואם זה חתום על ידי עורך דין כדת וכדין?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הוא צריך להראות שזה ייפויי כוח ספציפי.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אז כן נותנים לחבר.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אם יש ייפוי כוח ספציפי כי האדם חולה, אז מביאים אישור מחלה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם הוא מייפה את כוחו של חבר שלו, האם צריך שיהיה אישור של עורך דין שאכן הוא מייפה את כוחו, או שסתם החבר מגיע ואומר: אני מיופה כוח, תנו לי לראות?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

כפי שאני יודעת וזוכרת, זה צריך להיות חתום על ידי עורך דין. אם זה יעמוד בקריטריונים שהוא לא יכול להגיע, שזה המצב החריג כי אנחנו לא נאפשר לאף אחד לקבל את זה בידיים, הוא יצטרך לבוא עם ייפוי כוח ספציפי.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

חשבנו שנכון – לא צריך להגיד את זה בנוסח – שיהיה תיעוד של מי שהגיע איתו, של מי שקיבל את המידע במקומו.  

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

  הכל מתועד, כל כניסה וכל יציאה. הם גם שומרים את הדברים האלה. הכל קורה גם היום בצורה מאוד מסודרת.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  הוא רק מסתכל, הוא לא מקבל שום נייר, נכון?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הוא יכול לכתוב הערות.  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

הוא לא יכול לקבל עותק וגם לא לצלם.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  לא רק מיופה הכוח, גם האיש עצמו אם היה מגיע.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

  זו ההערה של הסנגוריה. 

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

	יש כאן כלל לגבי עיון וכלל לגבי מסירת תדפיס. לפי ההצעה הכלל לגבי מסירת תדפיס זה רק לעורך דין. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הם רצו שבמצבים מסוימים תהיה אפשרות לקבל תדפיס.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כרגע, לא מה שהם רצו.
  
 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

קצין משטרה רשאי למסור תדפיס לעורך דין אשר קיבל ייפוי כוח.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

בלבד.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לאיש עצמו אנחנו לא נותנים, לא רק למיופה כוח. זה כלפי גופים פרטיים. בסקטור הפרטי אנחנו לא נותנים. בסקטור הציבורי זה עובר לאותם אנשים. פה מדובר על כך שבא עורך הדין או האיש עצמו ומבקש את התדפיס לצורך הגנה במשפט. את זה אנחנו אומרים שאי אפשר למנוע ממנו? 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

במצב שיש ייצוג של עורך דין אפשרנו. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

מה שהצעת החוק הממשלתית ביקשה לקבוע זה שלא יתאפשר לאדם עצמו להוציא תדפיס בשום סיטואציה שהיא, וזה בשל הפרקטיקה הקיימת ששולחים אנשים להוציא תדפיס. מוצע בהצעת החוק הממשלתית שלא לאפשר בשום סיטואציה, פרט למצב בו עורך הדין עצמו בא. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כשהוא צריך את זה לצורך ספציפי.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

לשם ייצוגו בפני בית משפט או גוף מינהלי.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לשם הגנה על האיש. זה רק לעורך דין? מה לגבי האיש עצמו?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

לא לאיש עצמו. הסיבה הייתה החשש מזה שינצלו אותו. הסנגוריה באה ואמרה: צריך לאפשר במצבים מסוימים, כי לפעמים המידע מורכב, לפעמים הוא צריך איזו שהיא עזרה. הייתה הסכמה בוועדה לאפשר את אותו ליווי של אדם שיבוא איתו. עלתה בקשה מהסנגוריה ליצור איזו שהיא פרצה כך שהוא בעצמו יוכל להוציא את המידע, לא שהוא יצטרך לקחת עורך דין, דבר שכרוך בהוצאה כלכלית.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	אנחנו לא רוצים לאפשר לאיש עצמו להוציא, כי ברגע שיתאפשר לאיש להוציא יהיו גופים שילחצו אותו, כל אחד יגיד שהוא רוצה ממנו תעודת יושר. במצבים בהם אדם צריך את זה לצורך הדיון המשפטי עורך הדין יוכל להשתמש אך ורק לנושא הזה, הוא לא רשאי לשום דבר אחר. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נניח שהאיש עצמו מגן על עצמו - לא כל איש לוקח עורך דין - מה אז עושים? למישהו יש סטטיסטיקה כמה אנשים - מדובר כאן בעיקר בדין הפלילי, לא האזרחי - מגינים על עצמם בלי עורך דין? יש מישהו שיש לו ידע בעניין?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני מאוד חוששת מהתוספת של הסנגוריה. אני חושבת שההליך של הליווי נותן לנו את המענה במקרה של אדם שלא לחלוטין מבין, במקרה שהוא לא דובר את השפה, במקרה שבו הוא לא בטוח במשמעות. הוצאת תדפיס זה פתח למניפולציות, פתח לשימוש לרעה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את מסכימה שעורך הדין שמייצג את החשוד יקבל את התדפיס?  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

הנוסח שהסנגוריה הציעה התייחס למצב שבו אדם לא מסוגל להבין את המידע. אם אדם רוצה לייצג את עצמו, לא צריך לעשות הבחנה בינו לבין עורך הדין.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם אדם מייצג את עצמו, אתם מסכימים שיתנו לו?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

יש אפשרות לאדם להתלוות לאדם אחר.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אחר כך נדבר על המתלווה, כרגע אני מדבר על האיש עצמו. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

ההתלוות נותנת מענה גם במקרה שאדם לא לחלוטין בטוח. אדם מגיע למסוף, מעתיק את כל פרטי הרישום שקיימים לגביו. עם זה הוא יכול לייצג את עצמו. אם הוא לא בטוח, הוא ייקח אדם נוסף שילווה אותו באותה סיטואציה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לעורך הדין כן נותנים את התדפיס.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה חלק מעבודתו של עורך הדין. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את אומרת שלאיש עצמו לא יתנו את התדפיס, יאמרו לו להעתיק. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

יש לזה סיבה מאוד ברורה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	האיש בא ואומר: רבותיי, אני עורך הדין של עצמי, אין לי כסף, אני לא רוצה לקחת עורך דין. יש כאלה גם בעליון שלא לוקחים עורך דין, הם מופיעים בעצמם. הוא בא ואומר: אני רוצה את התדפיס, כי ברגע שאני רושם השופטים לא ידעו אם רשמתי נכון או לא נכון. את אומרת שלעורך הדין אנחנו ניתן.  מה עמדתכם לגבי האיש עצמו? האם לתת לו במידה והוא מייצג את עצמו?   

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני חושבת שזה לא נדרש. גם הדבר הזה יכול להוות איזה שהוא פתח למניפולציה. אם אדם יכול לגשת בזמנו החופשי ולהעתיק מהמסוף את כל פרטי הרישום, אני לא חושבת שהוא צריך את התדפיס.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גם לעורך דין את יכולה להגיד להעתיק, רק את לא עושה את זה, את נותנת לו את המסמך.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה חלק מעבודתו השגרתית של עורך הדין. אני לא רוצה לבזבז את זמנו של עורך הדין ולכן אני אתן לו את האפשרות.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה לא יבזבז. אני מבין שאם לאדם יש את האפשרות להוציא את זה, אז גוף פרטי יכול להגיד לו: לך תביא לי. לעומת זאת, אם מדובר בעורך דין, אז לעורך דין אסור לתת שום דבר לגוף פרטי. זה יכול להיות ההבדל בין השניים, לא העניין שזה יבזבז את זמנו של עורך הדין.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אין ספק שזה הגיוני לתת לאדם שמייצג את עצמו, אבל בעבר זה נוצל על ידי גופי העסקה. האם באיזון בין הדברים רוצים לקבוע שבכל זאת לוקחים איזה שהוא סיכון ונותנים במצבים מסוימים או שמשאירים את זה סגור הרמטית?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ולכן שאלתי את גבי מה עמדתם לגבי אדם פרטי שרוצה לייצג את עצמו, אם יתנו לו או לא.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

תעודת מידע פלילי נשלחת כיום לקונסוליות ולשגרירויות, האדם לא מקבל את זה ביד. היו בקשות שהאדם יקבל וייתן את זה לקונסוליה. אנחנו עמדנו בתוקף על כך שהסעיף יישאר כמות שהוא, בגלל הפחד שאם נבטל ימצאו מניפולציה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה המסקנה? האם לאדם פרטי שמבקש לייצג את עצמו לא נותנים? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אם אדם פרטי מייצג את עצמו בהליך פלילי שמתנהל, ממילא הוא יקבל את זה בין יתר חומרי החקירה שהוא זכאי להם. בהליך מינהלי הוא לא יקבל את זה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם זה מינהלי, רק עורך דין יכול לקבל את זה? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

לצורך ההוצאה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לעורך דין אסור לתת לאיש הפרטי? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

בזה אנחנו לא יכולים לשלוט. אני גם לא יכולה לשלוט מה הוא יעשה עם זה אחר כך בהליך פלילי. אני גם לא יכולה לשלוט בחומר הראיות. ברגע שיש נגד אדם הליך פלילי, זכותו לקבל את כל חומר הראיות בתיק. מפה והלאה אני לא יכולה להיות אחראית מה הוא יעשה איתו. זה הגבול.

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

אם עורך דין יכול לקבל את התדפיס לצורך הליך מינהלי, אין הצדקה לחייב את כל מי שלא יכול או לא רוצה לקחת עורך דין  - -

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש איזו הצדקה מסוימת, וזה הרצון להגן על אותו אדם. אם יש גוף פרטי שהאיש הזה רוצה להתקבל אליו, לעורך הדין אסור למסור לאותו גוף פרטי את החומר. אם האיש עצמו יוכל לקבל, אז יבקשו ממנו להביא את הרישום הפלילי שלו. 

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

בשביל לקבל את התדפיס הוא חייב להראות שיש כרגע הליך משפטי.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גופים אחרים יכולים להכריח אותו לתת להם את הרישום. מצב כזה הוא מפסיד. כל הרעיון שהוא לא יקבל היה כדי שלא יוכלו לאלץ אותו להביא. אם ייאלצו אותו להביא הוא יכול להיפגע וכו'. כמה מקרים ישנם בהליכים פליליים שאדם לא מיוצג על ידי עורך דין אלא בא בעצמו? 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אין לי מושג. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

סנגוריה, יש לכם את הנתון הזה?
  
 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

אין לי את הנתון הזה בשליפה. זה תלוי בתיקים. בבית משפט לתעבורה הרוב לא מיוצגים. בבית משפט שלום מעל 85% כן מיוצגים. יש שונות מאוד מאוד גבוהה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה אנחנו עושים?

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

זה מחייב את האדם לקחת עורך דין. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מצד שני, זה בא להגן עליו, כי בעולם הפרטי יכול להיות שהוא לא יוכל למצוא עבודה, יגידו לו: תביא תעודת יושר. אם הוא יביא הוא יפסיד. גם אם הוא יגיד שהוא לא רוצה הוא יפסיד, כי יבינו שיש. אנחנו רוצים להגן עליו. השאלה אם להגן עליו בדרך הזאת - - 

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

או להקל עליו לנהל הליך אחר שהוא זקוק לו.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אנחנו יודעים מתחילת הדיון שיש כאן מחיר לפטרנליזם. יש פה גישה מסוימת שנובעת מניצול לרעה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני מסכים. אני חושב שנשאיר את זה רק לעורך הדין, כי לעורך הדין יש מחויבות שאין לאיש עצמו.  

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

עורך דין לא יכתת את רגליו למשטרה ויעמוד שבע דקות בתור כדי להוציא פלט, אם אין משהו שהוא באמת - -  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה לא טיעון. עורך הדין יעשה את זה, בשביל זה הוא מקבל כסף. הנקודה המרכזית היא שלעורך הדין אסור להעביר את זה לשום גוף אחר, מה שלא קיים לגבי האיש עצמו. אף גוף פרטי לא יוכל לפנות לעורך דין, להגיד לו: תביא לי את הרישום שיש לך על האיש. זו הסיבה שאני יכול לתת לעורך דין יותר מאשר לאיש עצמו. נשאיר את זה כך.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הערה מאוד חשובה של אדוני.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

בסעיף קטן (ד) היה כתוב: "לאפשר מסירת תדפיס מהמידע לעורך דין". הייתה הערה של הסנגוריה  על כך שזה צריך להיות "ימסור תדפיס", שלא יהיה פה שיקול דעת.    

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

צריך להיות ברור שעורך הדין הזה מייצג את האיש. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

ואז חייבים למסור, אין שיקול דעת אם למסור או לא. 

אני עוברת לסעיף 5. זה סעיף שמדבר על מסירת מידע פלילי. זה סעיף שקובע שהמידע יעבור בהתאם להוראות החוק הזה, לא בהתאם לחיקוקים הספציפיים. אנחנו הולכים לכיוון של פיצול התוספת השנייה. כל מי שרשום בתוספת מוסמך לקבל את המידע על פי חיקוק אחר. בכל מקום שמופיעה התוספת השנייה נצטרך לתקן את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה זה אומר שאנחנו מפצלים? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה בכפוף לכל הוראות החוק שאנחנו קובעים עכשיו, זה לא שאנחנו עכשיו עוברים עוד פעם על כל הרשימה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

המשמעות היא שכל הרשימה נשארת כפי שהיא.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה משאיר את כל החיקוקים הקיימים.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה התשלום שאנחנו משלמים כרגע.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

	נכון. כשהתוספת השנייה מפוצלת, היא נשארת כמשהו שעבר קריאה ראשונה. אחרי הבחירות נבקש שזה יובא אלינו ברציפות כדי שנוכל לדון בה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גם בתוספת הראשונה נשארו לנו שני סעיפים שלא קיימנו עליהם דיון מעמיק: הנציבות ועורכי הדין. אם נספיק נדון ונחליט מה שנחליט. אם לא נספיק, נצטרך לקבל החלטה מה עושים עם זה. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

מקובל עלינו לפצל את התוספת השנייה. צריך לומר שיש חשיבות לתוספת השנייה. חשוב לנו שבאופן מסודר בחוק יהיו כל הגופים שזכאים לקבל מידע, וחשוב לנו ששיקול הדעת יוכל להיעשות בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש 430 גופים?  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

סך הכל 450. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

בתוספת השנייה יש 388. אחרי עוד כמה תיקונים זה בערך 390. אנחנו נדבר על התוספת השנייה כשנגיע לסעיף 12. אנחנו כן מציעים להשאיר אותה בצורה כזאת שאפשר יהיה להוסיף לה גופים שלא נמצאים בחיקוק אחר. 

בסעיף 5, במקום "התוספת השנייה" בסעיף קטן (ג) נקבע "וחיקוק אחר", זאת אומרת, לא יימסר מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד מכוח פרטים מסוימים בתוספת הראשונה או מכוח סעיף 12 וחיקוק אחר, אלא אם כן נקבעו הנחיות או נהלים פנימיים לעניין שקילת מידע פלילי בקשר למתן זכות או ביטול זכות החלים על אותו גוף או בעל תפקיד. אנחנו מציעים להוסיף: לעניין שמירת המידע ולעניין העבירות בהן גם תיקים תלויים ועומדים רלוונטיות באופן ישיר למתן הזכות.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה זה "שמירת המידע"? שאם אנחנו מוסרים לאיזה שהוא גוף - -? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

כמובן. יהיו תקנות על זה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם מסרו לנציבות, אנחנו צריכים לדעת איך היא שומרת.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

שכל גוף יקבע את הנהלים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לדעת שיש קוד סודי לכספת. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

ומי יכול לגשת. הנהלים צריכים להתייחס לעניין שקילת המידע ולשמירתו. בסעיף הזה אנחנו מדברים על ההנחיות והנהלים שצריכים להיקבע בכל גוף כזה. 

בסעיף 6, לגבי הודעה על מסירת מידע פלילי, עלתה השאלה אם מספיק שהאדם שהמידע על אודותיו מסכים פעם אחת כדי שיוכלו להמשיך ולבצע בדיקה מידי פעם לגביו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה פירוש?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נניח שמדובר באדם שמתקבל עכשיו לעבודה במשרד המשפטים. בודקים לגביו את המידע הפלילי שמתקבל.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הוא לא צריך לתת הסכמה.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

בפעם הראשונה הוא צריך לתת הסכמה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא, מה פתאום.      

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

הוא מועמד.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הוא צריך לחתום שהוא מסכים, אחרת הוא לא מועמד.  

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

  על פי סעיף 11 הוא לא צריך לחתום על הסכמה. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

לא בנציבות.
  
 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הוא לא צריך. כל הרעיון זה שהוא לא צריך.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

האם אנחנו צריכים לשאול את האדם אם הוא מסכים שנבדוק את המידע אודותיו? אלה הגופים שלא. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אני חושבת שגוף העסקה נחשב כגוף נותן זכות.  

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

ממתי יש זכות מותנית להיות עובד מדינה?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זו לא הזכות להיות עובד מדינה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם אדם עומד למכרז במשרד החינוך, הקב"ט במשרד החינוך הוא זה שפונה לכספת ואומר: יש לי חמישה מועמדים, אבקש על החמישה האלה. עד עכשיו הבנתי שלא צריך לקבל את ההסכמה של החמישה האלה. איפה כתוב שכן צריכים לקבל את ההסכמה? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

דיברנו על זה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני לא זוכר שדיברנו על זה.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אמרנו שאם הוא לא חותם יכול להיות שהוא לא יהיה מועמד, לא שלא צריך לבקש ממנו לחתום על הסכמה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מישהו זוכר שצריך לקבל הסכמה של האיש? כשדובר על גופים פרטיים חשבנו שאפשר לדרוש הסכמה. כשהורדנו את זה מגופים פרטיים - אני לא חושב שצריך לקבל הסכמה.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

  דיברנו על הסכמה בהקשר של גוף נותן זכות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה זה "גוף נותן זכות"?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

לרבות זכות עיסוק. אנחנו מדברים על הגופים של סעיף 12, על הגופים של התוספת השנייה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אנחנו לא דנים בתוספת השנייה.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

 הגופים בתוספת הראשונה הם לא גופים נותני זכות. בתוך התוספת הראשונה יש גופים שהייתה לנו התלבטות במהלך הדיונים אם הם גופים נותני זכות או לא. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	נכון לרגע זה לא נמצאים הגופים שצריכים את החתימה.   

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

הסעיף הזה מדבר על חובת מסירת הודעה לפרט שמתבקש עליו מידע, שאז מחתימים אותו על הסכמה למרות שגם בלי הסכמה הסמכות קיימת. מה שהיועצת הציעה כאן זה שההסכמה הזאת תהיה תקפה לשבע שנים. אני לא חושבת שזה משנה את העקרונות הבסיסיים של איפה כן נדרשת הסכמה. השאלה המהותית -  באיזה הקשרים יהיה מותר לגורם מקבל המידע לקבל מידע בלי הסכמה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את מדברת על יידוע, לא על הסכמה. בפרסום המכרז כותבים שיבקשו את הרישום הפלילי של כל מתמודד. במצב כזה הוא לא צריך לאשר או לא לאשר. בעצם זה שהוא ניגש למכרז הוא כבר יודע, הוא לא צריך לאשר בחתימה שלו. השאלה מתי צריכים עוד פעם ליידע אותו. נניח שהוא ניגש למכרז במשרד הבריאות ואחרי כמה זמן הוא מתמודד במכרז על תפקיד גבוה יותר. מתי צריכים ליידע אותו עוד פעם? החוק הזה אומר שכל מה שבתוך שבע השנים הראשונות לא צריך ליידע אותו, אבל אחרי שבע שנים צריכים עוד פעם ליידע אותו. האם זו הכוונה?

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

זה מה שעולה מכאן. כשאנחנו מדברים על קבלת רישיון לעסוק ברפואה ממשרד הבריאות או על רישיון להיות פסיכולוג, הנוהג הוא שמחתימים את האדם כך שידע שאנחנו בודקים. מהרגע שהחתמנו אותו הוא מסכים לזה, אנחנו לא צריכים להודיע לו שעשינו את הבדיקה. אם לאורך השנים נרצה לעשות בדיקה חוזרת כי השתנו הנסיבות, בתום שבע שנים אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי להחתים אותו מחדש. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מבחינת החוק הוא לא מחויב להסכים. מה שצריך זה ליידע אותו. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

  נכון, אנחנו צריכים להודיע לו שאנחנו בודקים פעם נוספת. אם אותו אדם שנרשם כפסיכולוג מבקש כעבור שמונה שנים להירשם כפסיכולוג מומחה, אז אני מתחילה את התהליך מחדש, כאשר יש לו את נקודת היציאה להחליט אם הוא כן או לא רוצה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם אחרי חמש שנים הוא מבקש להיות פסיכולוג מומחה, אתם לא צריכים ליידע כי זכרונו צריך להיות עימו.

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

נכון. הסעיף הזה מדבר על אם במצב בו פנינו לקבל את המרשם נצטרך למסור לו הודעה על הפנייה. אם הוא חתום על הסכמה, אני לא צריכה למסור את ההודעה על הפנייה. הסעיף הזה הוא לא סעיף מהותי, הוא יותר סעיף טכני שמשקף שיטת עבודה, אם כי יש בו מהות.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  אם יש אדם שקיבל ממשרד הבריאות רישיון להיות רופא וכעבור שלוש שנים או ארבע שנים מצאו שהוא לוקח סמים - משרד הבריאות לא ידע מזה, כי בתוך השבע שנים לא בודקים פעם נוספת – האם יש למשטרה מחויבות להודיע למשרד הבריאות שדוקטור איקס - - ?

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

יש נהלים בעניין.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אין חובה על פי החוק להודיע מה מקום העבודה. אם לא נדע שהוא רופא, יכול להיות שלא נודיע.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש כאן לקונה רצינית. אם אותו בעל תפקיד רגיש, למשל טייס, התחיל לצרוך סמים, אין מישהו שיודיע לחברה שהאיש צורך סמים?   

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

אני חושבת שיש הבדל גדול אם זה לצורך מתן זכות או לצורך ביטול זכות. ברגע שעובד סוציאלי עבר עבירה פלילית יש לי עילה לשלול לו את הרישיון. איך הולכת הדינמיקה? יכול להיות שזו בדיקה יזומה שלי, יכול להיות שקיבלתי איזו שהיא תלונה אנונימית, יכול להיות שקיבלתי פסק דין. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יכול להיות שעובדים אצלך כאלה שאת בכלל לא יודעת כי אין מערכת שמדווחת. מאחר והם לא חייבים, לפי מה שליאורה אומרת, לדעת מה מקצועו, יכול להיות שיש לך כמה עובדים שיש להם. 

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

ביקשנו מכל הפרקליטויות שאם יש פסק דין לגבי עובד סוציאלי הן יעדכנו אותנו. ההגבלה פה של השבע שנים מאוד מגבילה. היא גם לא נכונה בכל מה שקשור לביטול זכות. עכשיו אני אמצא את עצמי מתקשקשת איתו במכתבים כדי שהוא יאשר לי?

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

את לא מתקשקשת.   

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

לפני שאדם נרשם הוא צריך לחתום על הסכמה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הוא לא חייב.

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

במתן זכות הוא חייב. מהרגע שהוא חותם הוא יודע שההסכמה שלו כוללת את האפשרות שבהמשך תהיה בדיקה לצורך שלילת הזכות. ברגע שאני מצמצמת את ההסכמה הזאת לשבע שנים, זה אומר שבאירוע שקורה אחרי 10 שנים - נניח שנודע לי שהוא פגע מינית במישהו - אני אצטרך להתקשקש איתו על ההסכמה שלו. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

זה לא הסעיף הזה. הסעיף הזה פוטר אותך משליחת הודעה על כך שעשית בדיקה במרשם. יש לך זכות לקבל את המידע מהמרשם גם בלי הסכמה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את זכאית כל הזמן. מה שיש כאן זה את העניין של היידוע. השבע שנים זה רק לצורך היידוע, שיזכור שיש את הסמכות הזאת. 

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

מה אם אני רוצה אחרי עשר שנים לבדוק את המרשם הפלילי?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זכותך.

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

את רק צריכה להודיע שעשית בדיקה.
  
 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לגבי כל מה שבתוספת השנייה צריכים הסכמה.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

גם אם אנחנו לא מעבירים את התוספת השנייה כתוספת שנייה, אנחנו מחילים את כל מה שהתכוונו להחיל על אותם גופים שמוסדרים בחיקוקים אחרים. זה לא שעכשיו כל מה שבתוספת השנייה מתייתר.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  מה שלא בתוספת השנייה זה רק יידוע. בתוספת השנייה צריך לקבל הסכמה. ההסכמה שניתנת היא רק לשבע שנים, זאת המשמעות? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אחת הפסקאות פה אומרת שלא צריך למסור את ההודעה אם האדם  שהמידע על אודותיו הסכים בכתב על מסירת המידע. רצו בזמנו לסייג את זה לכך שההסכמה צריכה להיות לעניין אותו תפקיד או אותה זכות מבוקשת. אם עכשיו הוא מתמודד לתפקיד אחר במכרז חדש, כן צריכה להתקבל ההסכמה, אם נדרשת ההסכמה שלו. הוועדה דיברה על כך שאחרי כמה שנים – בזמנו דובר על שבע שנים - יצטרכו לבקש הסכמה מחדש. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

או למסור הודעה. זו לא הסכמה מחדש.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

למסור הודעה אם אותו גוף זכאי לקבל את המידע בלי לבקש הסכמה. התוספת השנייה דורשת לקבל הסכמה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  יש שני גופים. יש גופים שלא צריכים שהאיש יסכים שיעשו את הבדיקה על הרישום הפלילי שלו, הם רק צריכים ליידע אותו. יש גופים, שהם בעיקר נמצאים בתוספת השנייה, שצריכים הסכמה. הגופים שרק צריכים ליידע אותו, אומרים לו: תדע לך, ברגע שאתה ניגש למכרז אנחנו רשאים לבדוק את המידע הפלילי. אם אחרי חמש שנים הוא ניגש למכרז אחר, הם אפילו לא צריכים ליידע אותו כי זה נמצא בתוך מסגרת של שבע שנים. אם אחרי 10 שנים הוא הולך לתפקיד הבא, צריך ליידע אותו: תדע לך, אנחנו רשאים לבדוק את המרשם הפלילי. עכשיו אני עובר לתוספת השנייה, להסכמה. נניח שמשרד הבריאות החתים אותו על הסכמה ואחרי חמש שנים הוא רוצה לגשת למכרז אחר, האם ההסכמה עליה הוא חתם בזמנו תופסת לשבע שנים קדימה, או שאני אומר שבכל פעם שהוא ניגש למכרז צריכים לקבל את ההסכמה שלו מחדש? מה אנחנו קובעים?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הוועדה צריכה להחליט. אני חושבת שהוועדה כן ביקשה בזמנו הסכמה לגבי תפקיד חדש. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

  בסעיף של ההסכמה דיברנו על זה שכשאדם יגיש מועמדות לתפקיד חדש תידרש הסכמה מחדש.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  גם אם זה אחרי שלוש שנים. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נכון.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כל הדין הזה קיים רק לגבי יידוע. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני חושבת שיש פה סרבול מיותר. יש את הנושא של ההסכמה ואת הנושא של היידוע, כאשר הדברים קשורים זה בזה. ההסכמה שניתנת בחלוף שבע שנים מיותרת, מסרבלת.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם צריכים ליידע, היידוע תופס לשבע שנים. אחרי שבע שנים צריכים עוד פעם ליידע. על כל מה שקורה בתוך השבע שנים לא צריכים ליידע עוד פעם, גם אם הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר. זה במקומות שאין צורך לקבל הסכמה. בגופים שצריך לקבל הסכמה, שזה בדרך כלל בתוספת השנייה, אתם אומרים שכל פעם כשהוא עובר תפקיד הוא צריך לתת הסכמה. כאן השבע שנים לא רלוונטי.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה מה שאנחנו אומרים. אני רק מבקשת מהוועדה לשקול מחדש את הנושא של השבע שנים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לגבי יידוע?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

לגבי שניהם.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כשמדברים על גופים שבהם נדרשת הסכמה, אין את השבע שנים, כל פעם כשהוא עובר תפקיד הוא צריך להסכים. אם הוא לא הולך לתפקיד אחר, למה צריך את ההסכמה שלו?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

העיקרון צריך להיות לגבי מתן הסכמה בתפקיד חדש. במקרה שאדם נשאר באותו תפקיד יותר משבע שנים - - 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא צריכים הסכמה מחדש.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה נורא יסרבל את הגופים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יידוע צריך כל שבע שנים.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

	אנחנו סבורות שהשבע שנים, שזה לא היה בהצעה, רק יסרבל את הגופים. ברגע שיש את ההסכמה הראשונה של האדם, ברגע שהוא חותם על כך שהוא מסכים שיוציאו - - 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

בואו נדבר רק על היידוע. היידוע זה המקום היחיד שיש בו את השבע שנים. אין צורך ליידע אותו בתוך השבע שנים, גם אם הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

למה צריך את השבע שנים?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כי את יוצאת מתוך הנחה שיכול להיות שהוא שכח שעושים את זה. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

 אם בתוך שבע שנים הוא עבר לתפקיד חדש - -  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא צריכים ליידע אותו. אחרי שבע שנים צריכים ליידע אותו. במצב שצריך את ההסכמה שלו אין שבע שנים, כל פעם כשהוא רוצה לעבור תפקיד הוא צריך לחתום שהוא מסכים. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

בהסכמה הראשונה שלו מבהירים לו שיש בדיקה מעת לעת. הוא יודע שעלולים לבדוק אותו גם בלי קשר לכך שהוא רוצה לעבור לתפקיד יותר טוב. למה צריך כל פעם לבקש הסכמה? 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני מניח שכשהוא ילך למכרז יבדקו אותו. השאלה אם אנחנו רוצים שכל פעם כשהוא ילך למכרז הוא יצטרך לחתום על הסכמה, גם אם זה שלוש שנים אחרי שהוא חתם בפעם האחרונה. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

ודאי שכן.

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

  אם הוא ניגש עכשיו לתפקיד חדש, זה לא משנה אם לפני שנתיים הוא חתם, עכשיו הוא צריך הסכמה מחדש. אם האדם הוא עובד סוציאלי ואני כרשמת העובדים הסוציאליים רוצה כל חמש שנים לעשות בדיקה, הכלל הזה אומר שאני אצטרך לשלוח לכל 20 אלף, 30 אלף העובדים הסוציאליים הודעה על כך שאני רוצה לדעת אם יש איזו שהיא בעיה. אני אתחיל עכשיו להתעסק עם כן יידעתי, לא יידעתי? יש לי בחוק אמירה שאם אדם עבר עבירה פלילית אני יכולה לשקול להעמיד אותו לוועדת משמעת. אם בשביל כל התהליך הזה אני אצטרך ליידע, אנחנו מחסלים - - 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא הבנתי למה. לגביכם אין את השבע שנים.  

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

מדובר על אם הוא הסכים בשבע השנים שקדמו לבדיקה. אם אני רוצה לעשות בדיקה אחרי 10 שנים, אני חייבת קודם ביידוע. אני מכניסה עכשיו את כל המערכת המינהלית לעבודה שלא לצורך. ההבדל הוא בין מתן זכות חדשה, שזה ברור שצריך מחדש, לבין ביטול זכות, שזה מישהו שלא שינה את התפקיד שלו, הוא נמצא באותו תפקיד. הוא עכשיו יכול לטעון במשך חודשיים שהצלחתי ליידע אותו או לא הצלחתי ליידע אותו, כאשר יכול להיות שבאותו זמן אני צריכה להגן על הציבור על ידי כך שאגיש נגדו כתב אישום. 

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

התוספת השנייה מדברת על הענקת רישיונות או על מינוי לתפקידים מאוד ספציפיים. שם נדרשת הסכמה. כשאדם נכלל בתוספת הראשונה, כמו עובד מדינה שהנציב דן בעניינו ולא דרושה ההסכמה שלו, אני מסכימה מאוד עם אדוני שדרוש יידוע. אם מדובר בעובד סוציאלי שהוא עובד מדינה - -

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

הוא לא עובד מדינה. 

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

	עובדי מדינה מחויבים לדווח לממונה עליהם כשנפתח נגדם הליך פלילי. יש גם מעקב של אגף משמעת. אצל מועמדים לשירות המדינה כל הרציונל הוא שהנציב יוכל לשקול את כלל המידע. אם אתה תראה את סט הטפסים של עובדי המדינה, אתה תראה שהם מוחתמים גם על טופס הסכמה. זה עוד לא אומר שאנחנו צריכים את ההסכמה כדי לבדוק אם אין או יש עבר פלילי. זה חלק מבדיקת ההתאמה.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

את עושה זאת כדי להיות פטורה אחר כך מהיידוע? 

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

זה חלק מהטופס. על פי הצעת החוק, אלא אם אדוני יחליט אחרת, אני בתוספת הראשונה, אני לא צריכה את ההסכמה.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

  אבל את צריכה ליידע.

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

אני בשום אופן לא מתווכחת עם אדוני על השאלה של היידוע. כל עובד מדינה חותם על טופס של הצהרה על עבר פלילי או משמעתי. הוא גם מצהיר וגם יודע שהדברים ייבדקו. סעיף 6(ב)(3)  מדבר על אם האדם שהמידע אודותיו הסכים בכתב למסירת המידע. זה אדם שנופל בגדר התוספת השנייה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

הדוגמאות שאודיה מעלה הן ביחס לתוספת השנייה.

 << אורח >> אן רייפלד-ביגמן: << אורח >> 

אם ביקשו מאדם את ההסכמה שלו, לא צריכה להיות עוד הסכמה במשך שבע שנים.   

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

  אני חושבת שהפתרון הוא לעשות פיצול בין מתן זכות לשלילת זכות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה ודאי. התחלנו עם ההסכמה בגלל סעיף אחר. בוודאי שיש הפרדה בין שני הדברים. אם אדם שנתן הסכמה עובר לתפקיד אחר, הוא צריך לתת הסכמה מחדש. נניח שאותו אדם לא משנה תפקיד אבל המערכת רוצה לעשות מפעם לפעם בדיקה. אם היא רוצה לעשות בדיקה בתוך השבע שנים, בדיקה רק עליו, היא לא צריכה ליידע אותו, היא לא צריכה כלום. אם היא רוצה לעשות את הבדיקה אחרי 10 שנים, האם היא צריכה ליידע אותו? כשאנחנו קבענו כאן יידוע, דיברנו רק על התוספת הראשונה, על הגופים שבהם לא צריך הסכמה. אני הבנתי שאם אחרי שבע שנים הוא רוצה לשנות תפקיד, צריכים להגיד לו: תדע לך, אנחנו נבדוק אותך. אם אחרי חמש שנים הוא רוצה לשנות תפקיד, לא צריכים ליידע אותו. מה קורה בגופים שבהם נדרשת הסכמה? האם שבע השנים חלים שם? אני לא הבנתי שזה חל שם.  

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

צריך לשנות את הנוסח.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יצטרכו לשנות את הנוסח כך שפה זה ידבר רק על הגופים שאין צורך בהסכמה. הנושא של ההסכמה יעבור לסעיף 12. 

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

היידוע רלוונטי רק אם זה מתן זכות. לשלילת זכות לא צריך שום יידוע כשהאדם הסכים. זה לא קשור לשבע שנים. צריך שהנוסח יתאים לרציונל הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נוציא מכאן את המילה "הסכמה". בכל אותם גופים שנמצאים בתוספת הראשונה צריך רק יידוע, לא מעבר לזה. התזכורת הזאת תופסת למשך שבע שנים. על כל מה שקורה בתוך השבע שנים, בין אם האיש לא מבקש כלום, בין אם הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר, לא צריך ליידע אותו על כך שיבדקו את המרשם הפלילי שלו. אם אחרי שבע שנים הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר, שאז בטוח שבגין זה יבדקו אותו, צריכים ליידע אותו. יכול להיות שהוא יגיד: אתם יודעים מה, אני לא רוצה. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

אם הוא חתם על הסכמה בהקשר לזה שהוא יודע שהמכרז הוא מכרז של ניקיון, ההסכמה הזאת לא תקפה אם מחר הוא ניגש למכרז אבטחה, גם אם המשרד הוא אותו משרד. ההסכמה היא לזכות מסוימת, לתפקיד מסוים. כל עוד הוא פסיכולוג אני יכולה לבדוק אם חל שינוי מאז שהוא נרשם בפנקס, זאת מבלי לעשות סרבול מיותר. התוספת בצהוב היא התוספת המהותית. התוספת של שבע שנים פחות נדרשת. היא יכולה להידרש, וגם הוועדה יכולה להחליט שזה הדבר הנכון, אבל היא לא המהות.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני רוצה לדבר כרגע על תוספת א', לא על תוספת ב', שבה אין צורך בהסכמה. זה שהגופים מבקשים או לא זה לא רלוונטי. מה כן צריך? יידוע. כשהוא רוצה להתקבל לתפקיד, אומרים לו: תדע לך, אדוני, שאנחנו רשאים, ואולי גם נעשה את זה, להסתכל ברישום הפלילי שלך. צריך ליידע אותו, לא צריך להחתים אותו. מי שרוצה להחתים זה משהו אחר, אבל לא צריך. אם אחרי חמש שנים הוא ניגש למכרז לתפקיד אחר, אני לא צריך ליידע אותו מחדש. למה? כי יידעתי אותו לפני חמש שנים. אם הוא רוצה לעבור לתפקיד אחר אחרי שמונה שנים, צריכים ליידע אותו. למה? כי זה אחרי שבע שנים. זה מקובל על כולם? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

	הייתי מבטלת את העניין של הזמן, רק משאירה את העניין של התפקיד או הזכות המבוקשת.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

שכל פעם כשהוא רוצה לשנות תפקיד יצטרכו ליידע אותו?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

  כן.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מי הכניס את השבע שנים?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הוועדה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ניסיתי להיות נאמן לשבע שנים, אבל לא איכפת לי שזה יהיה כל פעם שהוא ניגש לתפקיד אחר. גם אם הוא לא ניגש לשום תפקיד חדש, המערכת תמיד רשאית לבדוק את הרישום שלו. תנסחו את זה בצורה הזאת, עלי זה מקובל. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

גם אם הוא מתקדם להיות בכיר יותר באותו תפקיד צריך ליידע אותו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הרעיון שעומד מאחורי ההחלטה של הוועדה אומר שכל פעם שאדם מתמודד לתפקיד, לא חשוב איזה, יידעו אותו, מה שלא קיים כשהוא לא מתמודד אלא עובד בשגרה שאז אם המערכת תרצה היא תבדוק ואם היא לא תרצה היא לא תבדוק. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הוא יכול לקבל גם החלטה לא להתמודד לתפקיד חדש, כי הוא לא רוצה שהדברים יעלו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	אם כי אז יבדקו אותו. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

הם לא יבדקו אם הוא לא יתמודד. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זכותם לבדוק. עכשיו עוברים לתוספת ב'. בתוספת ב', ששם נדרשת הסכמה, כל פעם כשהוא ניגש למכרז הוא צריך לחתום מחדש על הסכמה. כמו שאמרנו בתוספת א' שאפשר לבדוק בשגרה בלי ליידע, גם פה, מאחר וזה לא דבר קבוע ובטוח, לא צריך הסכמה שלו, לא צריך יידוע, המערכת יכולה לעשות את זה. אם הוא רוצה לגשת למכרז במערכת, ולא חשוב על מה, צריך הסכמה, כאשר הסכמה היא ממילא יידוע. את מה שאמרנו בא' על יידוע אנחנו אומרים ב-ב' על הסכמה בהקשר לבדיקה שגרתית. 

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

יש הבדל בין אירוע מתמשך לאירוע חדש.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נעשה תיקון בהתאם. סעיף 8 נוגע לפרטי הרישום במרשם הפלילי – פרטים, הרשעות, צווים. הוספנו את סעיף (ב) ו-(ג). גם היום לגבי פרטי רישום בעבירות תעבורה יש מרשם נפרד. זה אמנם חלק מהמרשם הפלילי, אבל הוא מנוהל בנפרד. רצינו לשמור על המצב הקיים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

האם הכוונה בתעבורה היא לכך שהוא נסע מהר? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

מדובר על עבירות פליליות.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

כל החלק הזה מדבר על עבירות פליליות.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

האם הכוונה שהוא נסע באדום? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אז למה הכוונה? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בפסילה, נהיגה תחת השפעת סם, מהירות מופרזת. יש קשת רחבה של עבירות. יש שתי עבירות משותפות גם להליך הפלילי וגם להליך התעברותי, שזה הפקרה לאחר פגיעה וגרימת מוות ברשלנות. במרשם הפלילי תהיה כוכבית: יש דיווח במרשם תעבורה. כשיוציאו את מרשם התעבורה, שזה יהיה מרשם נפרד, יהיה כתוב את עבירות התעבורה הרלוונטיות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	גם את מרשם התעבורה אי אפשר יהיה להוציא, אי אפשר יהיה לדרוש מאדם שמקבל עבודה - - 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אותו דבר.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

האם כל הגופים שמקבלים את המרשם הפלילי גם מקבלים את מרשם התעבורה? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

  כל גוף שזכאי לבקש את המרשם הפלילי גם זכאי לבקש את המרשם התעבורתי. יש גופים שאינם מעוניינים לקבל מידע מהמרשם התעבורתי ואז אנחנו פשוט מבטלים להם את האפשרות. זה פחות מעניין אותם לגבי העסקה או לגבי הזכות שהם נותנים. יש כאלה שמבקשים, אם מדובר בתפקידים של ספק, נהג.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יכול להיות שיש בגוף מסוים אנשים סקרנים שרוצים את הכל. האם זה יינתן רק לגוף שזה רלוונטי לגביו? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

יש גופים שביקשו.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למרות שזה לא רלוונטי לגביהם? נניח יושב שם סקרן שרוצה לראות את הכל.   

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה לא עניין של סקרנות. יש גופים שאמרו: יש תפקידים שהם רלוונטיים, היינו רוצים לבדוק, כאשר  אחרי שהם קיבלו הם אמרו שאין להם צורך בזה, המרשם הפלילי מספיק להם, ואז ביטלנו להם את זה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם הם לא אומרים כלום, אתם מעבירים להם רק את המרשם הפלילי?  

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

רק הפלילי. אני לא מעבירה סתם. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את אותן כוכביות.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

אם יש מצב שיש לו דאבל, הוא יקבל את זה במרשם הפלילי.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הוא יודע שיש משהו. מדובר על אותן שתי עבירות?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

כן.  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים "לזהם" את המרשם הפלילי הרגיל בעבירות תעבורה, כיון שבמרבית המקרים עבירות תעבורה נעברות על ידי אנשים נורמטיביים. לכולנו יש עבירות תעבורה. העבירות האלו יגרמו לכך שתהיה לנו הארכה של תקופות ההתיישנות. אנחנו לא רוצים להביא למצב שבעבירות הפליליות הרגילות תקופת ההתיישנות תתארך בגלל עבירות תעבורה, לכן הרבה יותר נכון לעשות את ההפרדה הזאת. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

מוצע פה שהוראות על ניהול המרשם ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ובאישור הוועדה.  

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

רציתי לוודא שמי שנמצא בתוספת השנייה יוכל לגשת למרשם הזה, יוכל לקבל פרטי רישום בעניין הזה, שלא יהיה מצב שנהגי הסעות תלמידים יהיו עם הרשעות מפה עד להודעה חדשה בעבירות תעבורה. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

התשובה היא חיובית. כמו שאמרתי, זה תלוי גוף. אם גוף מבקש, כמובן שאין בעיה. רק תזכרו שהיקף המידע הוא הרשעות עד תום תקופת התיישנות.  

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אנחנו רוצים לבקש שהמידע יכלול את תקופת ההתיישנות.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה כבר דיון חדש לחלוטין.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

רק עד אחרי המחיקה?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

כולל תקופת ההתיישנות, לא רק ההרשעה.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה דיון חדש. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זו אותה תקופה שמקבלים על עבירות אחרות.

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

מרשם תעבורתי נגיש לתקופות ארוכות. הנושא הזה ביחס לנהגי הסעות תלמידים הוא קריטי, הוא עניין של חיים, לא פחות מזה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה המשמעות של זה? אם הגוף מבקש - הוא מקבל. עד סוף תקופת ההתיישנות כל גוף מקבל.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

נכון, זה הגוף שמירה פונה אליו.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אם הגוף יבקש, הוא יקבל לפי התקופה שהוא זכאי לה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה היא תקופת ההתיישנות? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

ארבע וארבע, אם זו עבירה ראשונה והוא לא קיבל מאסר. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כמה אחר כך?

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה שבע שנים, אם זה פרט רישום שני או אם הוא קיבל מאסר. יש מדרגות. ככל שיש בקשה  לתקופה ארוכה יותר, השאלה היא המיקום של אותו גוף, אם הוא בתוספת הראשונה או השנייה. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הגופים בתוספת הראשונה רואים הרשעות עד תום תקופת המחיקה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

והתוספת השנייה? 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הרשעות עד תום תקופת התיישנות.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה שבע שנים.  

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה לא שבע שנים. לפי ההחלטה שלך זה ארבע שנים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ארבע שנים אם אין מאסר. אם אין מאסר, זו לא עבירה מי יודע מה.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה לא נכון בהקשר של תעבורה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	אני לא מדבר על זה שאין מקום בבתי סוהר ובגלל זה נותנים להם עבודות שירות או משחררים אותם.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

זה יהיה יותר כשיש מאסר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

  אנחנו מכירים מקרים שבהם היו כמה הרשעות מצטברות לאותו אדם ולא הייתה פעם אחת אפשרות של מעצר. יכולות להצטבר לאותו נהג 100 הרשעות. 

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

172 לנהג האוטובוס בחיפה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  אני שומע ממך טרוניה קשה מאוד כלפי בית המשפט.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

חלילה, אדוני. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה מה ששמעתי.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

יכול להיות שהטענות שלי הן כלפי המחוקק.     

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

השופטים מקבלים את כל הדברים האלה?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

הרשעות עד תום תקופת מחיקה בלבד.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כשהשופט יודע שלאיש הזה יש עבירה ועוד עבירה, הוא לא נותן לא מאסר אלא רק עבודות שירות?

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

ככל שהיא לא נמחקה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אף אחד כאן לא מבקש מעבר לתקופת המחיקה. אני מניח שיש שיקול דעת טוב לשופט, אחרת מה אנחנו עושים פה.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

חזרתי והדגשתי שכשמקצרים את התקופה, הם לא מקבלים את כל המידע הנדרש כמו שסברנו שיש מקום.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

  גם עבירות תעבורה הן עבירות חמורות. הניהול הנפרד הוא מתוך זה שזה נבדק לצרכים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ניהול נפרד זה בסדר, אבל כל עוד, כמו שאומרת לנו ליאורה ואני מקבל את דבריה, שאם הגוף רוצה הוא יקבל את זה מיידית. יש הרבה גופים שזה לא רלוונטי.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

	הוא צריך לבקש.   

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ודאי שגוף שעוסק בנושא של נהגי הסעות ילדים יבקש את זה. אם הוא מבקש, הוא גם מקבל את זה. מהבחינה הזאת אנחנו מסודרים. נשאר העניין של תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

	ב-(ג) מוצע: על אף האמור בסעיף קטן (א), פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי. זה מה שקיים היום לפי תקנות המרשם הפלילי. חשבנו שאם מסדירים את זה, נכון להגיד את זה גם בחקיקה הראשית. 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

זאת בעיה שמוכרת לנו עוד מהתקנות. בחוקי הגנת הסביבה נקבעו מספר עבירות קנס, כמו בהוראות שמירת הניקיון. חלקן נקבעו כעבירות קנס. לפעמים אנחנו נותנים דוח, לפעמים אנחנו מגישים תיקים. לפי מה שכתוב פה לא נוכל לדווח על זה.  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

איך אתם מתמודדים עם זה היום? זה המצב הקיים.

 << אורח >> ליאורה סולטן: << אורח >> 

	קיימנו דיון במשרד המשפטים על איזה עבירות מסוג קנס כן ייכנסו לתוך המרשם הפלילי, וזה בהנחה שמדובר בעבירות מסוג עוון. קבענו שזה מעל סכום מסוים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אם הרשות, בגלל חומרת הנסיבות, בגלל רצידיביזם או בגלל כל סיבה אחרת, מחליטה מיוזמתה להגיש כתב אישום, נכון יהיה להוסיף את זה למרשם הפלילי. מה שלא נכנס זה מקרה שנמסרה הודעת תשלום קנס, או מקרה שבו אדם מבקש להישפט.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה נותן לך איזה שהוא פתרון? 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

אם זה ינוסח כך שמה שלא יירשם זה רק מה שבא בעקבות מסירה של הודעת קנס, בין אם האדם ביקש להישפט ובין אם לא, זה בסדר גמור. אנחנו גם לא מדווחים למרשם הפלילי במצבים האלה. ברגע שהוגש כתב אישום ביוזמת הרשות זה צריך להירשם.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה מה שקיים?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה לא מה שקיים.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

בישיבה אצלנו חשבנו שנכון שיירשמו המקרים שהרשות מגישה מיוזמתה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

איפה זה בא לידי ביטוי פה?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

	הישיבה הזאת הייתה אחרי כתיבת הצעת החוק. חשבנו שנכון יהיה לעשות את זה בתקנות. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אפשרות אחרת היא ללכת עם הכלל ולהגיד שחריגים ייקבעו בתקנות. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

לתת הסמכה לקבוע את זה בתקנות?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

כן. לגבי (ג) נקבע שפרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מנהליות לא ייכללו במרשם הפלילי, והשר רשאי לקבוע חריגים בתקנות באישור ועדת חוקה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

השר פה הוא שר המשפטים?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נכון. אני עוברת לסעיף 10, לסעיף הגישה הישירה למרשם הפלילי. הייתה בקשה להוסיף את היחידה לחקירות פנים בצבא לאותם גופי גישה ישירה. זו היחידה שמקבילה למח"ש שחוקרת את השוטרים הצבאיים. הם ביקשו להוסיף גם אותה.

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

	אני לא יודע למה להוסיף את הגוף הזה שהוא סך הכל גוף די אזוטרי, עם כל הכבוד למי שבטח עובד שם ועושה עבודה חשובה. אם הגוף הזה ייכנס, יעמדו בתור עשרות גופי חקירה שמנהלים חקירות מחקירות שונות. אני לא בטוח עד כמה הכירו את הגוף הזה לפני שהתבקש להוסיף אותו לרשימה מאוד אקסקלוסיבית של גופים שברור שצריכים את הגישה הישירה -  משטרה, שב"כ מוסד וכו'. לא הבנתי מה ההצדקה המיוחדת שהם יקבלו את אותה גישה ישירה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אין לי מושג. נתנו לנו להבין שזו יחידה חשובה מאוד.

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

זו אכן יחידה חשובה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גם למח"ש היית קורא - - ?  

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

  למח"ש יש היגיון, מפני שמח"ש ירצו לנהל חקירה מבלי שהמשטרה תדע שהם מנהלים חקירה. כאן זה לא אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למה לא אותו דבר?
  
 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

זו יחידה שלא כפופה למשטרה צבאית, היא כפופה לאכ"א. 

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

מדובר בגוף עצמאי לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ככה השתכנענו.

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

אם הוא מסתמך על המשטרה הצבאית או על משטרת ישראל כדי לבצע את העבודה שלו, אז הוא לא עצמאי. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

טל, איזה גופים אתם חושב שדומים ולא חשבנו להכניס? אתה אומר שיש הרבה גופים. 

 << אורח >> טל ענר: << אורח >> 

כל גוף חקירה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

השתכנענו שהגוף הזה הוא עצמאי, לא תלוי, ושחשוב שיהיה לו צינור פרטי לא דרך הצבא. אני חושב שיש הצדקה להכניס אותו, מדובר בגוף שעושה עבודה חשובה.   

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

	זה כן שונה ממח"ש. הסיבה שנתנו למח"ש היא כדי שהם יהיו עצמאיים, כדי שהמשטרה לא תוכל לעקוב אחרי מה שהם חוקרים. היחידה הזאת לא תלויה במידע מהמשטרה הצבאית. נראה לי חשוב לשמוע למה חשבו שכן נכון לתת להם את המידע.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אנחנו רוצים שהם יהיו עצמאיים.

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

אותו רציונל של עצמאות הוא קריטי כאן. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה שונה. אתם מקבלים את המידע מהמשטרה, לא מהמשטרה הצבאית. 

 << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> 

הדגשנו בדיון החסוי שמדובר בגוף מקביל לחלוטין למח"ש ואין טעם להבחנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

ישי, אתה חושב שהם לא כפופים, שהם צריכים את הצינור?

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

הם צריכים להיות עצמאיים. הם כפופים לאכ"א, הם לא כפופים למשטרה הצבאית. אני רואה את היחידה הזאת כמקבילה למח"ש. אני לא חושב שיש ברשויות חקירה אחרות - רשות המיסים, רשות ניירות ערך או הרשות להגנת הסביבה, יחידה פנימית שחוקרת את החוקרים. זאת היחידה השנייה במדינה שחוקרת את החוקרים. אני חושב שהם צריכים להיות עצמאיים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נשאיר אותם. אני חושב שבדילמה הזאת עדיף להיות בצד הזה מאשר בצד השני.

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

הכללים צריכים להיות מאושרים בוועדת חוקה לגבי היחק"פ. היחק"פ מופיע בפסקה (8), לכן צריך להוסיף את פסקה (8) ב-(ב)(3). 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה (2) עד (6) ו-(8). לגבי היחק"פ, האם זה לפי כללים שיקבע מפקד היחידה? 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מה זה ראש יחידה אצלכם? נראה לי שראש היחידה לא כותב את הכללים שם. אם הם כפופים לאכ"א, אז אכ"א. אני חושב שזה צריך להיות אכ"א. תחשבו על זה, בינתיים נתקדם. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אנחנו מתקדמים לסעיף 12. זה הסעיף שהפנה לתוספת השנייה, אנחנו מציעים פה איזה שהוא שינוי. המשטרה תמסור מידע מן המרשם הפלילי על אודות מבקש זכות או בעל זכות למי שהוסמך לכך לפי חיקוק אחר או לצורכי מכרז, אם מבקש הזכות או בעל הזכות נתן את הסכמתו לכך לעניין הזכות המבוקשת או התפקיד המסוים. לעניין זה, "מידע מן המרשם הפלילי" – למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו. (ב)(1) המידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לבעלי התפקידים ולגופים כאמור בחיקוק, רק למטרות המנויות בו. (2) על אף הוראות פסקה (1), אם חיקוק מסמיך לשקול מידע פלילי לצורך בחינת זכאות של מבקש זכות לקבל זכות או של בעל זכות להחזיק בזכות או לצורך בחינה של ביטול זכות, יראו את ההסמכה האמורה כהסמכה לשקול מידע פלילי לכלל הצרכים האמורים, וכן לצורך חידוש זכות, בחינה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות וקבלת החלטה בדבר נקיטה בהליכים משפטיים עקב עבירה פלילית. (ג) זה סעיף שקובע על פי איזה קריטריונים אפשר להוסיף עוד גוף לתוספת השנייה. אנחנו חשבנו שלמרות שמפצלים את התוספת השנייה יהיה נכון לבוא ולהשאיר את הפתח לשר להוסיף עוד איזה שהוא גוף באישור ועדת חוקה.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

גוף שכיום לא נמצא באף רשימה, באף תוספת?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

נכון. אנחנו הוספנו כבר בדיון הקודם שזה יבוא לאישור הוועדה.  

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אני חושב על רשויות מוסמכות במשרד הביטחון שיש להן כל מיני שיקולים לתת זכויות. האינטרס המוגן פה הוא אינטרס של איזוני ביטחון למיניהם. רישיון שיווק ביטחוני נכלל בתוספת השנייה. אם יהיו לנו עוד גופים שיצטרכו לתת רישיונות או זכויות שנצטרך להוסיף לתוספת השנייה בחיקוק הספציפי שלהן, אני לא רוצה להיות חסום. אני רוצה לוודא ש-(ג)(3) סיפא מכסה לי גם את הביטחון. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אני חושבת שאינטרס ציבורי חיוני כולל ביטחון. צריך להוכיח שזה מתקיים באותו מקרה ספציפי. זה יותר רחב מסעיף 11. בסעיף 11 הקריטריונים הם יותר הדוקים.

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אני מציע לכתוב את זה במפורש.

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אני חושבת שבאינטרס ציבורי חיוני הביטחון נכלל. 

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אם תהיה עוד רשות במשרד הביטחון שתצטרך לשקול שיקולים ביטחוניים שנצטרך להוסיף אותה לתוספת השנייה כחיקוק ספציפי שלה, אני לא רוצה להיחסם. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אני חושבת שאינטרס ציבורי חיוני כולל ביטחון. אני לא זוכרת שאי פעם אמרנו שאינטרס ביטחוני הוא לא אינטרס ציבורי חשוב, חיוני. אפשר להגיד שאותו מקרה ספציפי לא מגיע לרמה הזאת, אבל ככלל - -  

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

היועצת המשפטית לוועדה הקריאה את המשפט "הוסמך לכך לפי חיקוק אחר או לצורכי מכרז". אנחנו מבקשים שיהיה כתוב "לצורכי מכרז לפי סעיף 14", כדי להבהיר שסעיף 12 עוסק במכרזים שהם לפי סעיף 14, לא במכרז להעסקת עובד סטטוטורי שנמצא בתוספת הראשונה וסעיף 12 לא חל עליו.    

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני חושבת שיש בזה היגיון. את פשוט מציעה להפנות לסעיף המכרזים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

נכון.
  
 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

מכרזי טובין, רכש.   

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אם באים לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף שלא בחיקוק עוד גוף, זה דורש את אישור ועדת חוקה. לגבי איזו שהיא הוראה לחיקוק כלשהו שמוסיפה מעתה הסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי - אז אם מדובר בחוק ראשי, זה בוועדה שמאשרת אותו, ואם מדובר בתקנות שלא הובאו לאישור שום ועדה, זה כן יגיע לאישור ועדת חוקה. 

(ד) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו – 

		באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מטעמים מיוחדים, 
		לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים 
		שהמידע נדרש להם מהטעמים המפורטים בפסקאות (1), (2) 
		או (3) שבסעיף קטן (ג), כאשר מתן הזכות שבשלה מתבקש 
		המידע אינו על פי חיקוק. 

אלה הקריטריונים כדי להביא עוד משהו ישירות לתוספת השנייה, גם אם אין חיקוק בנושא.  

	התיקון לגבי סעיף קטן (ז) הוא בעקבות מה שדובר פה קודם - שיורדים מהנושא של שבע שנים. ההסכמה נדרשת כל עוד זה לאותה זכות, לא לפי התקופות. 

ממונה מידע פלילי	12א. מי שהוסמך לקבל מידע מהמרשם הפלילי לפי כל דין לשם מתן זכות
			או ביטול זכות, ימנה ממונה מידע פלילי שיהיה אחראי על קבלת המידע 
			לו זכאי אותו גוף ויהיה אחראי לגיבוש ההנחיות והנהלים הפנימיים לעניין
			שקילת המידע ולהעברתו לגורם המחליט על מתן הזכות או ביטולה בהיקף 
			ובהתאם להוראות החוק, להנחיות ולנהלים, ובלבד שלמידע זיקה לזכות
			המבוקשת; מי שהוסמך לקבל מידע פלילי באותו גוף ישמש כממונה המידע
			הפלילי (להלן – ממונה מידע פלילי). ככל הניתן, ממונה מידע פלילי יהיה 
			יועץ משפטי של הגוף המוסמך או מטעמו.

			(ב) ממונה מידע פלילי כאמור יקבל הדרכה והכשרה בנושא על ידי המשטרה
			או מנגנון הביקורת.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

קבענו שיהיה יועץ משפטי ברשויות. דווקא בגופים הממשלתיים דיברנו על הקב"ט, לא?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

דיברנו על זה שהיום הקב"ט מקבל על אזהרת הביטחון. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  אנחנו רוצים להעביר ליועץ המשפטי של המשרד?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

אנחנו מעדיפים שזה יהיה יועץ משפטי. אנחנו קובעים את זה לא כמשהו שאי אפשר יהיה לסטות ממנו.   

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למה העדפתם יועץ משפטי?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

כי צריך גם להכיר את העבירות וגם לשקול את המידע. חברת הכנסת גרמן אמרה בזמנו שהיא חושבת שזה צריך להיות מישהו מהיועצים המשפטיים. הוועדה יכולה היום להחליט אחרת.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  היועץ המשפטי מעורב היום במכרזים של המשרדים?
   
 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הוא לא צריך להשפיע על ההחלטה. אנחנו מדברים על העניין של סינון מידע. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כך אנחנו מכניסים אותו לתוך העניין.
    
 << אורח >> נוחי פוליטיס: << אורח >> 

הרעיון של להעביר את האחריות ליועץ המשפטי היה כדי להגביר את הסיכוי שיופעל שיקול דעת, שלא תהיה דחייה על הסף כמו ששמענו שיש בגופים מסוימים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אפשר להגיד שליועץ המשפטי יש יותר שיקול דעת מהקב"ט?

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה להכיר יותר את המטריה.
  
 << אורח >> נוחי פוליטיס: << אורח >> 

החוק פה מכוון להסדרה של הנושא הזה, להתמקצעות של הגופים שמקבלים מידע פלילי. ימונו פה ממוני מידע פלילי בגופים שיקבלו הדרכה והנחיה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  את אומרת שהיועץ המשפטי יותר טוב מאשר קצין הביטחון. 

 << אורח >> נוחי פוליטיס: << אורח >> 

הייעוץ המשפטי ייעזר באגף הביטחון, אבל הפעלת שיקול הדעת והתווית הנהלים לקבלה או לאי קבלה של אדם תהיה על ידי היועץ המשפטי.

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

	אנחנו מצפים מהממונה שיפעיל שיקול דעת, יבחן את אמות המידה, יבחן את הנהלים. המתווה הנכון יותר הוא שאדם שיש לו רקע משפטי יעשה את המהלך הזה. מאחר ואנחנו יודעים שמרבית הגופים כבר יש להם איזו שהיא קונסטרוקציה של שקילת מידע פלילי, הכוונה היא לכוון אותם למקום הנכון. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש גופים שאין להם יועץ משפטי ומקבלים מידע? מי שם יקבל את זה?

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

זה צריך להיות האדם הכי מתאים. אני חושבת שיש הכוונה של המחוקק, ברגע שהוא מדבר על ייעוץ משפטי, שזה יהיה אדם שמפעיל שיקול דעת. 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

אנחנו עורכים כ-3,500 בדיקות במרשם הפלילי בשנה. אם נשקיע חמש דקות רק מבחינת ללחוץ על כפתור ולהזין את הנתונים, עוד מבלי ששקלנו שום דבר, נצטרך 330 שעות, 41 ימים. אנחנו כלשכה משפטית נקרוס.  נכון שכתוב כאן "ככל הניתן, ממונה מידע פלילי יהיה יועמ"ש". אצלנו הכלל יהיה שזה לא יהיה היועמ"ש. כשמדובר היום במינוי עובד של המשרד לתפקיד, הלשכה המשפטית עושה את זה. אנחנו לוחצים על הכפתורים, אנחנו שוקלים, אנחנו עושים הכל. אנחנו לא מחליטים בסוף אם לתת או לא לתת את התפקיד, אבל אנחנו עושים את העבודה שהוועדה רוצה שנעשה. כשמדובר בהיתרי סוג גז, בהיתרי הדברה, בהיתרי רעלים, הלשכה המשפטית מסייעת לקבוע את הנהלים, מסייעת להסדיר את הפרוצדורה, אבל היא לא תפנה לגבי כל גורם שמבקש את הזכות להחזיק בהיתרי רעלים, היא לא תבחן אחד אחד ותעשה את הסינון. אני גם חושבת שזה לא הדבר הנכון לעשות.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כמה אנשים הלשכה המשפטית שלכם מונה? 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

היא מונה כ-30 איש, לרבות מזכירות ומתמחים, כאשר לא כולם עוסקים בזה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את רוצה שזה יהיה אדם מיוחד. יש אפשרות שהוא יהיה במסגרת הלשכה המשפטית? 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

אין לנו תקנים.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם יש אצלכם כ-4,000, יכול להיות שבמשרדים אחרים יש יותר. אם מדובר על היועץ המשפטי של המשרד, הוא בטח יתמוטט. איך פותרים את זה שם?

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

מנהלת אגף אסבסט היום, שהיא מנהלת רישוי אסבסט לפי החוק, היא אוטומטית הגורם שאמור לשקול הרשעות קודמות, לקבל את המידע. היא תעשה את זה הרבה יותר טוב ממני. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כל מנהל של תחום מסוים יוכל לגשת לכספת? 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

בתחום של אסבסט זה כ-200 בקשות בשנה. מנהלת רישוי אסבסט עושה את זה. זה אמנם המון עבודה, אבל היא עושה את זה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

היא ישירות עושה את זה?

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

היא עושה את זה ישירות מול הכספת.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם ככה, את יודעת מה אנחנו פותחים פה? קחי רשויות מקומיות שיכול להיות שיש להן - - 

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

בתוספת השנייה?

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

אנחנו בתוספת השנייה.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

יש דברים ברשויות המקומיות שהם בתוספת השנייה, כמו נהגים של הסעות תלמידים.

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, יש כמעט 400 גופים בתוספת השנייה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

בכל גוף יכול להיות פיצול לחמישה תחומים שונים - אחראי על האסבסט בנפרד, אחראי של הרעלים בנפרד.

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

אלה גם שיקולים שונים.  

 << אורח >> נוחי פוליטיס: << אורח >> 

הסעיף מפריד בין הממונה לגורם המחליט.

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

ביקשתם מהיועצים המשפטיים לעשות את זה. זה לא התפקיד שלנו להיכנס לתוך נעליו של אותו גורם שלפי החוק הוסמך לתת או לא לתת את הרישיון.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

בכל הגופים יש תתי מחלקות. אנחנו רצינו שיהיה גוף אחד שירכז את זה ואליו יפנו, שהוא יעשה את שיקול הדעת. רצינו שהאחראי על האסבסט יפנה לאותו גוף שפונה אליו גם מי שאחראי על האוויר.

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

לא קיימנו דיון עם האוצר על הקצאת תקנים לזה ולביקורת. ביקורת זה עוד תקן. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

ביקורת זה תקן של משרד המשפטים. מנגנון הביקורת הוא גוף נפרד שמפקח על האחרים. הנושא הזה של מינוי ממונה מידע פלילי היה התנאי של הוועדה להעביר מב"דים. 

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

מנהלת רישוי אסבסט או מנהל אגף מדבירים יודעים יותר טוב ממני איזו עבודה נעשית בשטח. הם ידעו להתייעץ איתנו כשיעלה מקרה. איך שלא יהיה צריך יהיה לחלק את העבודה, זה בלתי אפשרי לאדם אחד. אין לנו את התקנים האלה. 

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

יש הרבה עובדי מדינה עם השכלה משפטית שהם לא יועצים משפטיים במשרדי ממשלה או בגופים ציבוריים. יש במשטרה ובשירות בתי הסוהר הרבה תפקידים שמשיקים למשפטים. יכול להיות שלא צריך לכתוב יועץ משפטי. אם אתם סומכים על ההשכלה המשפטית, אתם יכולים לכתוב איזו שהיא כשירות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש כאן שני נושאים. יש כמות ואיכות. 

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אני מציע שהיועץ המשפטי יישאר יועץ, לא ייכנס לתחומים אופרטיביים. אתה מציע פה כניסה לתחומים אופרטיביים. בייעוץ המשפטי צריכים לתמוך בפקיד הזה. הפקיד הזה יכול להיות עם השכלה משפטית, הוא לא צריך להיות בייעוץ המשפטי.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יש כאן את הנושא של האיכות. רצינו מישהו שאנחנו יכולים לסמוך על שיקול דעתו. הוא זה שמקבל את החומר, הוא זה שצריך לעשות את המיון אם במכרז הזה רלוונטי להעביר או לא להעביר להם את החומר. רצינו כאן איכות וכמות. אנחנו רוצים שכמה שפחות אנשים יהיו חשופים לזה, כי ככל שיהיו יותר אנשים חשופים רוב הסיכויים שזה ידלוף. אם במשרד אחד לכל האחראים על היחידות תהיה גישה שוטפת לכספת, זה יכול לצאת הרבה יותר מאשר אם לאחד יש את הגישה והוא עושה את המיונים. חיפשנו את שני האלמנטים – איכות וכמות. אם אצלם יש כל כך הרבה, אז במשרדים גדולים יכול להיות שיש פי כמה וכמה יותר. איך אנחנו מתגברים על זה?

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> 

אצלנו התוספת השנייה מצומצמת. אנחנו אמנם משרד גדול, אבל יש לנו רק שני גופים בתוספת השנייה. זה לא קשור לגודל של המשרד, זה קשור לרגולציה שהמשרד אחראי עליה. למשרד התקשורת, למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האנרגיה יש הרבה יותר רגולטורים מאשר למשרד הביטחון.

 << אורח >> לירן קליין: << אורח >> 

אנחנו מבקשים להיות מוחרגים מהסעיף הזה. אלה שמקבלים את המידע בשב"ס בכל הנוגע לצורכי העסקה הם גם אלה שיודעים לקבל את ההחלטות המקצועיות מה רלוונטי ומה לא רלוונטי. לי כיועצת משפטית אין שום יתרון. אפילו יש לי חיסרון לעומתם. הם הגורם המקצועי שמנהל את כל תהליך הגיוס, הם הגורם שנפגש עם האדם, שבודק איתו מה המשמעות של הרישום הפלילי. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זו יחידה שיש לה ראש?

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

יש ליחידה הזאת ראש, הוא נקרא ראש ענף ביטחון מידע. אנחנו מנותקים מגורמי תעסוקה, כדי לא להיות מוטים באופן קבלת ההחלטות שלנו. אנחנו עובדים על עוד מגוון מאוד רחב של שיקולים בבואנו לאשר מועמד להעסקה או לא לאשר מועמד להעסקה. במקרים מסוימים אנחנו פונים ביוזמתנו למחלקה המשפטית על-מנת לקבל חוות דעת משפטית. המידע מתנקז אלינו, ולא רק המידע בדבר הרישום הפלילי, גם היבטים נוספים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אצלכם יש גם תתי מחלקות, כלומר שלא רק גוף אחד צריך את זה, כל מיני סוגים של גופים נצרכים לזה?

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כולם תחת החסות של הדבר הזה?

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

בשביל למנוע מצב של דלף מידע רגיש או מסווג כל המידע נבדק אצלנו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

מי זה "אצלנו"?  

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

בענף ביטחון מידע. עניין המרשם הפלילי, ההרשעות של הבן אדם, נבחן במנותק מגורמי תעסוקה בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אם זה נצרך, אתם נותנים להם את המידע? 

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

לא, אנחנו לא מעבירים את המידע. אנחנו בודקים את מגוון השיקולים בעניינו של כל מועמד, לרבות ראיון אצלנו, לרבות שאלון שהמועמד ממלא.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כל מועמד שצריך להתקבל לשב"ס, לא חשוב למה, נבדק על ידכם?

 << אורח >> אורטל קונסטנטיני: << אורח >> 

אמת.

 << אורח >> לירן קליין: << אורח >> 

שב"ס מקבל מידע פלילי מהמרשם הפלילי גם על אסירים וגם על עצירים לצרכים שונים.  

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כולם אצלה?

 << אורח >> לירן קליין: << אורח >> 

לא. הדיון פה מתעסק בהעסקה. שב"ס נותן זכויות נוספות שלגביהן חשוב לנו שיהיה לנו את המידע המלא לגבי האדם על-מנת שנוכל להתאים לו טיפול. אם יש לי אסיר שרוצה לצאת לחופה ולצורך העניין תיק המב"ד בעניינו הפך - -  

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

זה לא קשור. לא הייתה כוונה שזה יתייחס לגופים של התוספת הראשונה בעניין שלא קשור בהעסקה. 

 << אורח >> גבריאלה פיסמן: << אורח >> 

אני חושבת שכדאי שנבהיר במפורש מי הם אותם גופים נותני זכות - אלה כל הגופים שהיו מנויים בתוספת השנייה שפוצלה. אולי גם כדאי שנגדיר במפורש את אותם גופי העסקה מתוך התוספת הראשונה – מדובר בגופים בודדים. לא התכוונו בשום שלב לצה"ל ולשב"ס. אלה לא סוגי הגופים שדיברנו עליהם. אם יש גופים בתוך התוספת הראשונה שאנחנו רואים אותם כגופי העסקה, בואו פשוט נכתוב את זה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

	את אומרת שהם לא רבים? 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

גופי התעסוקה שמופיעים בתוספת הראשונה הם: הנציבות, לשכת עורכי הדין - יכול להיות שבהיבטים מסוימים גם החברות הממשלתיות. מדובר על הגופים בתוספת השנייה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

תמצאו הגדרה שתיתן פתרון לנושא.  

 << אורח >> זהר טחורש: << אורח >> 

  בחוק רישוי עסקים יהיה צריך לבדוק לגבי כל עובד ועובד.  

 << אורח >> שרונה עבר הדני: << אורח >> 

זה לא רק עובדים, זה לא רק מכרזים. אם ניקח את משרד הבריאות, יש לנו את נושא רישוי מקצועות גם בצדדים אחרים. אנחנו מדברים על אלפי בקשות לרישוי בשנה. איזה יועץ משפטי יכול להחליף את שיקול הדעת של הגורם שאמור להחליט אם העבירה רלוונטית למקצוע הספציפי? אין גורם אחד שיכול להחליט גם לעניין פסיכולוגים, גם לעניין רופאים, גם לעניין רופאי שיניים. יש רשימה של 20 בעלי מקצוע שונים. אין גורם אחד שיכול להחליף את שיקול הדעת של שלל הגורמים ששוקלים שיקולים שונים. 

 << אורח >> אודיה איפרגן: << אורח >> 

היועץ המשפטי יהיה שותף בגיבוש הנהלים של כל מטריה ומטריה. 

 << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> 

הכוונה הייתה לגופים בתוספת השנייה, לגופים שקיבלו הסמכה בחיקוקים אחרים, ולגופי הנציבות ולשכת עורכי הדין. 
  
 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אנחנו יוצאים להפסקה.  
	

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:37. << סיום >>