פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
20/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון 
בהצ"ח תאגידי מים וביוב
יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 13:30


סדר היום:
הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018 (פ/3523/20)(כ/796) של חה"כ איציק שמולי, אורן אסף חזן, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
יעקב אשר – מ"מ היו"ר
חמד עמאר


חברי הכנסת:
ענת ברקו
אכרם חסון
סאלח סעד
איציק שמולי


מוזמנים: 
	יערה למברגר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נאוה אושר
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	יוסף בנישתי
	–
	מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

	אברהם אגניהו
	–
	ממונה תקצוב אגף בכיר לתקצוב משרד הפנים, משרד הפנים

	שניר ניב
	–
	רכז מים, משרד האוצר

	יחזקאל ליפשיץ
	–
	סמנכ"ל במשרד האנרגיה, משרד האנרגיה

	רועי גולדשטיין
	–
	עו"ד, משרד האנרגיה

	יוסי אלעזרה
	–
	מנהל אגף המים, משרד האנרגיה

	גיורא שחם
	–
	מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

	טל שביב וינברג
	–
	ממונה יעוץ משפטי, רשות המים והביוב

	גלעד פרננדס
	–
	סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים והביוב

	חי מיארה
	–
	יועץ מנהל הרשות, רשות המים והביוב

	ניר וילנר
	–
	סגן בכיר ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

	מעין פורת גנץ
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	שלמה דולברג
	–
	מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי

	מרזוק קדור
	–
	חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל

	מירה סלומון
	–
	מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

	עמיחי דרורי
	–
	כלכלן היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

	משה ארז
	–
	יו"ר תאגיד מי הוד השרון לשעבר, תאגידי מים וביוב

	גדעון שילה
	–
	מנכ"ל, תאגיד מעיינות החוף, תאגידי מים וביוב

	יהודה סיסו
	–
	מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים, פורום מנכ"לי תאגידי מים וביוב

	אריה לוי
	–
	פעיל, המשמר החברתי

	לי עייש
	–
	"הכול כלול"

	בני שדה
	–
	פעיל, המשמר החברתי

	בהג'את עמאר
	–
	חבר המטה, מטה המאבק נגד תאגידי המים

	ראדי נג'ם
	–
	חבר מטה המאבק, מטה המאבק נגד תאגידי המים





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

רישום פרלמנטרי:
אתי בן-שמחון




<< נושא >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ח-2018,  פ/3523/20 כ/796, הצעת ח"כ איציק שמולי << נושא >> 

  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

	שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.  הנושא: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי 
המים והביוב), התשע"ח-2018. דיון ראשון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

	רבותיי, אנחנו לא מתחילים את הדיונים הכול מאפס, רוב האנשים שהיו בדיונים הראשונים נמצאים פה היום. קחו בחשבון שחובת התיאגוד  האזורי  המועד השתנה בזמנו  - מאיזה תאריך זה השתנה?
 
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

	המועדים נדחו בזמנו, אדוני, בשנה וחצי, כך שלמעשה החובה תתחיל לחול מנובמבר 2019. יש אחר כך מועדים מאוחרים יותר לפי סוגי הרשויות או החברות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. כך שאם אנחנו לא גומרים את החוק הזה בשנייה ושלישית, החובה הזאת תחול לצמצום איך שהיא הייתה.  

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

זה עדיף לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם כל הכבוד, לא רק הרשויות המקומיות חיות במדינת ישראל, בסדר. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אם תיתן לנו, אנחנו נסביר. אם אתה לא רוצה שנסביר, אז לא נסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ניתן לכם. אבל הבנתי שזה עדיף לכם. הכול עדיף מבחינתכם – שיהיה בכל עיר תאגיד, ושיהיה בכל עיר ראש עיר, והכול בסדר. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

לא, יש כבר חוק על תאגיד אזורי. יש כבר חקיקה. מה שאתה עושה עכשיו, אתה מרע את המצב של כל המערכות. אם תיתן לנו לדבר, אנחנו נסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, לא שמעתי אתכם אומרים את זה בישיבות הקודמות. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אמרנו את זה.       

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתם, לא נכון.   

בא היושב-ראש שלכם, מצד אחד, אמר בהתחלה כן, אחר כך הוא אמר, אני רוצה לבטל את כל התאגידים. הכול היה לפני הבחירות, כך שאני לא יודע מה אתם מסכימים, מה אתם לא מסכימים. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אנחנו מבקשים להציג את הדובר. כל דובר שיציג מי הוא לטובת הרשמת הפרלמנטרית.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בבקשה, תתחיל להקריא. כל אחד שיש לו התייחסות, יגיד את זה לסעיף הספציפי. 
  
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הראשון הננו תיקון סעיף 6 רבא בחוק.           

	
	תיקון סעיף 6ג
	1.
	בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001‏[footnoteRef:1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6ג –  [1: ] 




	הצעת רשות המים
	
	(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לקבוצות" יבוא "שמספרן לא יעלה על 11", ואחרי "אזורית אחת;" יבוא "מועצת הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב" - - -



	הנוסח שעבר בקריאה ראשונה קבע שהסמכות היא להגדיל את מספר הקבוצות. רשות המים ומשרד האוצר, ביקשו לשנות כאן. בנוסח שמונח על שולחן הוועדה, נכתב: במקום להגדיל, יבוא "לשנות". אני אסביר.  זה בעצם אחד מסעיפי הליבה של הצעת החוק, ועניינו נוגע למספר התאגידים האזוריים שיוקמו לאחר השלמת המהלך. למעשה, המספר הזה נקבע בהחלטה של רשות המים. היא מחלקת את הארץ לאזורים, מה שנקרא קבוצות. לכל קבוצה יש תאגיד אזורי אחד. מה שמוצע כאן - שהמספר לא יעלה על 11.  

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

תודה על רשות הדיבור. אנחנו עשינו עבודה מאז הדיון האחרון. אני מבקש להדגיש פה שני דברים. אין יתרון לגודל וחיבור של תאגידים אזוריים, אין. הגיחון הרבה פחות יעיל מאשר גני תקווה. אין יתרון לגודל, זה כבר הוכח במחקרים, ואני יכול להביא לכם פה הרבה מחקרים מהשנה האחרונה על העניין הזה. 

דבר שני, שום דבר לא יוריד את המחיר, המחיר כבר ירד. המחיר כבר ירד על פי נורמות של תאגידים אזוריים. אין מה להבטיח לציבור עכשיו שהמחיר יירד, כי המחיר ירד. ולכן, כל מה שתעשה עכשיו, זה לטובת ה"כול כלול", זה לא בשביל הורדת המחיר. 

דבר שלישי, אני מבקש להדגיש. יש כבר חוק עם תיאגוד אזורי, יש חוק שקיים, והוא חוק בסדר גמור. והוא גם אומר שרשות שעומדת בפרמטרים כלכליים, תהיה פטורה מתיאגוד אזורי. מה שאתה עושה עכשיו, אתה מבטל את מה שקיים היום, ואתה אומר, רק מי שמעל 100 אלף נפש שעומד בפרמטרים כלכליים, יהיה פטור מתאגיד אזורי. ואם ראש העין יהיה טוב לפרמטרים כלכליים, למה לא לפטור אותו מתאגיד אזורי?


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, זה לא כתוב בהצעה 100 אלף איש. שנית, יש חוות דעת של רשות המים שהתיאגוד האזורי יחסוך מאות מיליוני שקלים, אנחנו צריכים להתייחס גם לעניין הזה.

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אתה יודע ממתי חוות הדעת הזאת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תיקנו אותה ולא בכמויות מזעריות.   

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אם אני אומר לפחות שנתיים, ומאז כבר פורסמו אלף מחקרים.    

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

דולברג, תגיד, מה נראה לך מספר הגיוני? 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אתה שואל אותי? 30. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נתייחס לזה. יש לי כבר שינוי שסיכמתי עם האוצר ועם רשות המים. אבל, בגדול, יש חוות דעת שזה חוסך מאות מיליונים. הנושא של הגודל, יש לו משמעות, במיוחד במכרזים ודברים מהסוג הזה. אולי פחות מבחינת שרות לקהל, אבל מבחינת עלויות יש לזה משמעות, לא חושב שאין לו משמעות. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אבל תרשה לי אדוני, רק להגיד לפרוטוקול, כי אני רואה שאתה נחוש. אני רוצה שיירשם, מבקש שיירשם בפרוטוקול. אין שום יתרון כלכלי בחיבור בין תאגידים, שום דבר לא יוזיל את המחיר, לא את מחירי הקנייה ולא את מחירים לצרכן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, שמענו, למה אתה צריך להגיד את זה עוד הפעם.     

	אני ישבתי עם האוצר ועם רשות המים, מכיוון שזה תהליך שלוקח זמן, זה לא מהיום למחר. אנחנו נעשה שסך הכול התאגידים – המגמה היא לצמצם תאגידים. אנחנו נעשה שמספר התאגידים יהיה מינימום 11 ולא יעלה על 30. אחר כך, לפי ההתפתחויות זה יהיה. יש 56, יהיה בין 11 ל-30, שזה תהליך של שנים עד שמאחדים, ועד שעושים את הכול בהסכמות, זה לוקח זמן. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. 

רק אם אפשר להתייחס למה שנאמר. אנחנו חלוקים על העמדה הזאת. בהחלט יש יתרון לצמצום תאגידים. יתרון הגודל כלכלי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מה זה לשנות? את זה הם לא יכולים לשנות – בין 11 ל-30, אין שינויים.     

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את הסעיף של סמכות השינוי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין שינויים – בין 11 ל-30 תעבדו על זה. אני מקווה שתעשו את זה, גם צמצמו כמה שיותר. זה הכול.


 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

	איך זה יבטיח את הפחתת העלויות, אם זה דמי הקמה ואם זה מחיר המים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא רוצה שיהיה אחד. חברת החשמל זה אחד, ראית מה קרה. לא ייעול ולא כלום. 
לא יעלה על 30 – מקובל? 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

חבר הכנסת אכרם חסון, יצביע במקום חבר הכנסת רועי פולקמן. חבר הכנסת איציק שמולי, יצביע במקום חבר הכנסת איתן כבל. 



 << דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >> 

אני ממטה המאבק, נגד תאגידי המים. 

נשאר אותן הוצאות, אותן עלויות, אותו נטל על התושבים.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא אתחיל את הוויכוח שוב. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

  תאגידי מים שעושקים את האנשים, שעושקים את האנשים שרוצים לבנות. בדמי ההקמה הם עושים את המקסימום, במחיר המים עושים את המקסימום. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

לא יהיה שינוי בדמי הקמה. בדמי הקמה לא יהיה שינוי כי זה נמצא בתיאגוד אזורי. אם יש למישהו מחשבה כזו הוא טועה.

 << דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >> 

יהיה שינוי אם ישונה סעיף 101, 102, 103, יהיה שינוי. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אני סמנכ"ל כלכלה. 

לא יהיה שינוי. הנה רשות המים פה, תשאל אותם אם יש כוונה להפחית את דמי ההקמה. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

תסלח לי, אצלנו מדברים ברשות דיבור. צריך לבקש אישור מיושב-ראש הוועדה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מתחיל את הוויכוח מההתחלה, אחרת, לא נגמור בחיים. צריך להבין, שכמו שיש מנהל בתאגיד, אם לא יהיה תאגיד, אז יהיה מנהל בעירייה, אין פה חיסכון. בוא לא ניכנס עכשיו לכל הוויכוחים. זה לא שעכשיו הכול מתאדה באוויר, והמים מגיע באופן ישיר לאזרחים, והם משלמים באופן ישיר דרך הפלאפון. תמיד יהיו באמצע אנשים שיטפלו, אם בתאגיד, או אם בעירייה, אז לא ניכנס לוויכוח הזה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

	
	(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לקבוצות" יבוא "שמספרן לא יעלה על 30". 



 	למעשה, את הסייפה אנחנו מוחקים. כלומר, לא תהיה סמכות למועצת הרשות לשנות את המספר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין לכן סמכות. מה שחשוב זה שגם התהליכים של הקמת התאגידים לקח שנים. גם ביטול וצמצום ייקח שנים. זה לא דבר שאפשר לעשות עכשיו, כתבנו בחוק, אז מחר בבוקר כבר יהיה צמצום. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

לגבי העניין הזה של מה שאמר דולברג, לגבי ה-100 אלף?  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, 100 אלף אני מבטל, אסביר לך גם למה. הייתה בקשה של ביבס, שמי שיש לו 100 אלף, לא התאחדו אתו. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

יהיה פטור מפרמטרים בעצם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא נכללה. אני הורדתי את זה. שקלנו את זה – קח את ראשון לציון, באר יעקב, למשל, יכולה להתאחד עם ראשון לציון. אז אם בגלל שראשון לציון זה 250 אלף שהיא לא יכולה, אז לאיפה היא תלך. זו בעיה. זה לא נותן אופציה של צמצום. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

זה מבטל את תיקון החוק משנת 2006 לגבי תאגידים מקומיים, 100 אלף תושבים ומעלה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היה דבר כזה? אני לא יודע, לא מכיר.  אם אתה רוצה, תפנה אותנו, אנחנו נשמח. אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר. 

 << דובר_המשך >> בהג'את עמאר: << דובר_המשך >> 

כל הערים הגדולות, זה תאגיד אזורי ותאגידים מקומיים למעשה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כולם תאגידים, אין כמעט תאגיד אזורי. יש אולי אחד, שתיים. 
  
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אין היום בכלל תאגידים. יש תאגידים רב-רשותיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חברי הכנסת, יש לכם הערה על הסעיף הזה?

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אתה אמרת עכשיו במלים האחרונות שלך – "זה ייקח שנים לאחד ולבטל", אז למה צריך לאחד את אלה שלא נכנסו בכלל? למה לא לחסוך להם את הטרחה ואת הבעיות? אתה שומע את האזרחים, ואנחנו באנו כדי לבטל. - - - רוצה לחייב את עוספיה להיכנס מחר. דליה, רוצים להכניס אותה. אנחנו לא רוצים להיכנס לבוץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל צריכים להיכנס באיזשהו שלב. 

 << דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> 

לא להכניס אותם. אולי לעשות להם משק מים סגור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אין דבר כזה.  

חברי הכנסת, מי בעד? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ההצעה כפי שהוקראה.   

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

במקום מי אני יכולה להצביע? 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

את יכולה להיות במקום יואב קיש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי בעד? מי נגד?
  

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
סעיף 1(1) אושר. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סעיף 1(1) אושר.   

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

	
	(2)	אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

	
	
	"(ד1)	החליטה מועצת רשות מקומית בלא חברה על הצטרפות לחברה אזורית, על החברה האזורית לצרפה, באישור מועצת הרשות" - - מועצת רשות המים הכוונה – "ובלבד שהרשות המקומית והחברה האזורית שייכות לאותה קבוצה שנקבעה בשיוך לפי סעיף קטן (א); הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברה שלא קיבלה פטור לפי סעיף 6ו."


	
	הסעיף הזה, נועד לתת מענה למעשה לרשות מקומית שאין לה עדיין תאגיד מים וביוב, ורוצה להצטרף לחברה אזורית. החברה האזורית במקרה כזה, תהיה חייבת לצרף אותה באישור מועצת רשות המים, כל עוד הן אכן שייכות לאותו אזור גיאוגרפי, גם על אותה קבוצה שנקבעה בשיוך שעליו דיברנו בסעיף הקודם.

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

הכוונה למשק מים סגור?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

התאגידים מנוהלים כמשק מים סגור. סליחה - - - סגור.      

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

לא נכון. אנחנו ביקשנו לעשות את דליה ועוספיה משק מים סגור, ולא אפשרו לנו. אנחנו לא יכולים לעמוד בעלויות שיעשו. ברגע שעשו את התאגידים, לא חשבו על סוציו-אקונומי, לא 1, לא 2, ולא 3. אני הבאתי לכם דוגמאות לכאן, שסוציו-אקונומי 1 ו-2, משלמים כמו סוציו-אקונומי 9, הכול נעשה הפוך, נעשה לא נכון. 

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

אני מרשות המים. אני רוצה קצת לדייק בדברים שאמר חבר הכנסת הנכבד. יש לנו כן הבחנה לסוציו נמוך. אנחנו נותנים לאותו תאגיד, במקרה שלכם, זה תאגיד שתצטרכו באזור הכרה עבור זה שהסוציו נמוך. התעריף שהצרכנים מחויבים בכל הארץ הוא אחיד. אני חושב שהיה קונצנזוס גדול מאוד בכל המדינה שהתעריף צריך להיות אחיד לצרכנים, לא חשוב אם הוא בתל-אביב, בירושלים או בדליה. כמו חשמל, הוא משלם בדיוק אותו מחיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז אתה נותן מה?   

 << דובר_המשך >> גלעד פרננדס: << דובר_המשך >> 

אנחנו נותנים לספק עצמו יותר מרחב מפני שיש לו התמודדות עם פחת מים ופחת גבייה יותר מורכבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה נותן?   

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

גלעד, אני כתבתי מכתב -  אני ראש עיר לשעבר. אני כתבתי מכתב, וקיבלתי תשובה שדליה ועוספיה שייכים לחוק ארצי. מה שחל על תל אביב, חל על דליה ועוספיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, המחיר הוא אחיד. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

הכול אחיד, ואני חי ממשכורת אחת – אז מה אתה נותן לי?  

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

אנחנו מדברים קודם כל על תעריף שוטף של מים, ולא על דמי הקמה.   

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אני מדבר על האזרח. מעניין אותי האזרח הפשוט. 

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

האזרח הפשוט, ישלם בדיוק כמו שהוא משלם חשמל כמו בתל-אביב, הוא ישלם גם מים כמו בתל אביב. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אז מה אתה עושה להיטיב? האזרח יש לו סוציו אקונומי נמוך. 

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אתה מחשיב אותי כמו הרצליה וכמו - - -       

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

זה כמו ירוחם, וכמו מצפה רמון, וכמו כל מקום אחר בארץ. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אתה גם פגעת בהם, גם את אלה  שבפריפריה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

המחיר הוא מחיר אחיד בכל הארץ. שיסביר, אני לא מבין. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבעיה זה לא המחיר, הבעיה היא דמי הקמה. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

דמי הקמה – למשל, רעננה, אז רעננה יכול להיות משלם פחות ממני בדמי הקמה, ואני שליש ממנו. אז תן לי שליש כמוהו – אם אתה לוקח, היית לוקח לפי מצב האזרחים. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

סליחה, אתם לא ברשות דיבור. 
    
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את דמי ההקמה אתה משלם בכל חשבון? 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

162 שקלים, כמו היישוב הכי יקר בארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חד פעמי, או כל חשבון? חד פעמי.

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

30, 40 אלף שקלים אתה משלם - - - 

  אנשים לא יכולים לשלם ארנונה 5,000 שקלים, אתה בא לבקש מהם על 200 מטר, 40 אלף שקל – 
מה קרה? 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

חבר הכנסת ביטן, בלי לצעוק. על המים, כמו שמשלמים חשמל בתל-אביב, ישלמו חשמל בדליה ועוספיה ובכל מקום אחר, אין לנו ויכוח על הנושא הזה.         

הוויכוח שלנו זה דמי צפיפות ודמי הקמה והררי, שלושת הדברים האלה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה תשלום חד פעמי?
  
 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה תשלום חד פעמי, אבל זה הרבה כסף.   

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

40 אלף שקל למשפחה שחיה מ-5,000 שקלים.    

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם אתה אומר לי שכולם שווים, גם דמי הקמה צריך להיות שווה לכולם. לא יכול להיות בגלל שאני גר בהר, אני צריך לשלם יותר כסף. על זה אנחנו מדברים, זה אנחנו חייבים לטפל. זה חייבים לתקן. 
בדברים אחרים אנחנו לא מדברים על המחיר. 
 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, נפתור את הבעיה. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

זו הפעם העשירית שמעלים בישיבות.

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

יש פה שני דיונים שונים. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

רבותיי, לא להפריע. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

מה שמפריע בעיקר לרשויות בסוציו-אקונומי נמוך, זה לא תעריף המים והביוב כי הם אחידים, זה הנושא של דמי הקמה.     

הרפורמה שנעשתה בתחום של ביטול היטלי הפיתוח של תשתיות מים וביוב על פי חוקי העזר של הרשויות המקומיות והמעבר לתעריף אחיד בכל הארץ על פי נורמות אחידות. כשאני אומר, תעריף אחיד, זה כמובן תלוי שיפועים ותלוי טופוגרפיה וצפיפות. זאת הבעיה העיקרית שדווקא ברשויות החלשות – דרך אגב, אנחנו הגשנו על זה בג"צ. מרכז שלטון מקומי, דווקא ברשויות החלשות ביותר, התושבים נדרשים לשלם את התעריפים הגבוהים ביותר. 

רק  לחבר את שני הדברים, זה לטובת חברי הכנסת. אמרתי את זה קודם. אם יש למישהו אשליה שתעריפי דמי ההקמה יופחתו כתוצאה מאיחוד תאגידים זאת אשליה. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אנחנו נלך נגד החוק. מה הבעיה. מה אנחנו - - -

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אז תצביעו נגד. 
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סליחה, אתה יודע מה, אני כבר לא אתן לך לדבר יותר. אתה יודע למה? אתה יושב ומחמם פה את האווירה. 

 << דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >> 

כי אני אומר את האמת? לא הבנתי. אני מתנצל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אף אחד לא אמר שדמי ההקמה יוריד את המחיר. אף פעם לא אמרנו את זה, אבל צמצום תאגידים יהיה, הבנת אותי, לא לטובת העיריות אבל יהיה, זה הכול. 

 << דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >> 

לא, אבל צריך לשים את זה על השולחן.

הם פתאום מבינים שמה שמפריע להם לא יעזור להם. גם צמצום מספר התאגידים לא יעזור להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הרבה דברים מפריעים, מה זה שייך? מפריע לי עוד הרבה דברים, אז מה? אז מה, אני מכניס את זה לכל חוק? כל מה שמפריע לי ייכנס לחוק הזה. 

 << דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >> 

הציבור צריך לדעת.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מספיק. תגיד לי מה התקציב מבחינת האוצר. אני רוצה לשמוע את העניין.

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

הסוגיה של דמי הקמה הררי או לא הררי, זה נושא שהוא ראוי לדיון, אבל לא כרגע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא הסוציו, זה רק במקום הררי. מה זה שייך סוציו-אקונומי. 

תגיד לי, כאשר בן אדם בונה בית, אז הוא משלם פחות את ההיטלים בגלל שאין לו כסף? לא. יש בחוק סעיף שאומר שהוועדה יכולה לתת לו הנחות באגרות, לא בהיטלים אפילו, בגלל סיבות סוציאליות. יש מקומות הררים שעלות של ההקמה יותר גדולה מאשר בתל אביב שהוא מישור, זו הבעיה, לא סוציאלי, ולא לא סוציאלי. גם בירושלים, בחיפה, בדלית אל כרמל, במעלות, בכל מקום כזה. אבל במישור, צריך לשים את זה בחשבון. צריך לדבר על זה, אבל זה לא שייך לסוציאלי ולא סוציאלי.

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אבל גיורא, בכמה כסף מדובר? לא אמרת.  רק על ההררי.


 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

  אם בן אדם בונה בית בהררי, או לא בהררי, ההפרש הוא בסביבות 35%, 40% - אנחנו הורדנו את זה קצת. למשל, ליחידת דיור סדר גודל של 12, 13 אלף שקלים, מול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא יקבל את זה בחשבון המים?

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

לא, כשהוא בונה דירה.     

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כשהוא בונה דירה, אה,  ההיטלים, ההיטלים.
 
 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אם בבנייה פרטית, אז הוא צריך לשלם את האגרה - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה פוגע בעיריות, זה סיפורי פוגי פה שהוא מקשקש, הרי ברור. 

נדלג על הנושא הזה. 

רבותיי, מה שאמרתם הבנתי, זה לא קשור לסעיף הזה. אבל הנושא הזה, לפני שנסגור את החוק, ניתן פתרון לזה. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אם אנשים שעדיין לא אוגדו, למה לחייב אותם? אנחנו הרי בשיא של בעיות בנושא הזה. למה לחייב? אני שואל. בוא נעשה משק מים סגור לדליה ועוספיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז בוא נעשה שהכפרים האלה לא יקבלו מענקי איזון, אתה מוכן לזה?

 << דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> 

מקבלים מענקי איזון - - - הם אזרחים והם מקבלים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה אתה רוצה? באותה מידה, זה לא יכול להיות חד צדדי. 

 << דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >> 

אבל אתה אישית התעסקת עם כל הבעיות, ושמעת, ובהתחלה היית בעד פירוק כל התאגידים. אני הבנתי שהיה שינוי אופי. אבל אני אומר לך, אנשים שעדיין הם לא בבוץ, למה להכניס אותם בחזרה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כי אתה לא יכול לעשות איפה ואיפה. יש הרבה ערים שלא רוצים להיכנס, אז מה? למה זה כן, וזה לא?

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אז בוא נעשה להם תאגיד למשק מים סגור, מה הבעיה? יש 30 אלף, תכניס אותם למשק מים סגור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז למה לזה כן ולזה לא? למה תושב רחובות ייכנס, ותושבת עוספיה לא ייכנס.     

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

סליחה, אתם מפריעים. נציבות המים והאוצר, אתם מפריעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא סוגר, אמרתי, לא סוגר. רבותיי, אין לזה קשר לסעיף. אבל אני אומר, אוצר, בבקשה. שקט. מה שאתה מבקש זה לא יילך. לגבי דמי הקמה, אתה צודק, אין ויכוח, אבל נראה איך מטפלים בזה. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

חבר הכנסת סאלח סעד, יצביע במקום רויטל סויד. 

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

	אני נציג מהמועצה המקומית דלית אל כרמל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עצור. לא נותן לך. 

 << דובר_המשך >> מרזוק קדור: << דובר_המשך >> 

רק שנייה. למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כי אנחנו לא פותרים פה בעיות ספציפיות של מועצות. אנחנו מדברים על חוק כללי, ואני לא מוכן עכשיו שכל אחד יבוא מהעיר שלו וישגע אותי. לא. לא נותן לך. לא רוצה להביא לך. 

 << דובר_המשך >> מרזוק קדור: << דובר_המשך >> 

אבל תתייחסו.     

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צא החוצה בבקשה. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אדוני יפסיק להתווכח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוציאו אותו החוצה, בבקשה. תחזור בעוד עשר דקות. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

ביטן, לא, בן-אדם בא מרחוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא מעניין אותי. אני לא מוכן שבעיות ספציפיות של עיריות לא יהיו פה. זה הכול. 

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

זה לא ספציפי. 

 << דובר >> קריאות: << דובר >> 

- - -
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקשיבו, חבר'ה, אם אתם חושבים לבוא השבוע כל אחד עם הבעיה של העיר שלו, זה לא יילך הסיפור הזה. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

זה לא אישי, זה כללי.       

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

האוצר, תקשיבו, הנושא הזה של דמי הקמה, אנחנו צריכים להביא לזה פתרון במקומות הרריים. לא יעלה על הדעת, אם המחיר הוא אחיד, גם דמי הקמה צריכים להיות אחידים. אבל אני לא אכנס אתכם על זה כרגע. אנחנו נשב על זה לפני שסוגרים את החוק. 

אני לא רוצה להתייחס למה שאתם אומרים. אתם חושבים שהעיריות זה הדבר היחיד שקיים בעולם. אתם מנהלים את המדינה, הרי אתם מביאים את כל התקציבים האזרחיים מהממשלה בינתיים, אתם לא מביאים את זה מהבית.

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אתם מנהלים את המדינה, לא אנחנו, אתם. 

אתה מנהל את המדינה, לא אנחנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי העניין הזה, אנחנו נדבר על זה. חבר'ה, לא נסגור את החוק בלי לדבר על זה. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

לא, צריך לתת להם עדיפות. כי הם באזור הררי, הם משלמים יותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה מה שאמרתי, נפתור את הבעיה הזאת. למרות שזה לא חלק מהחוק, אבל יש לזה היגיון על משק המים והביוב.       

 << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> 

בסדר, אם יש אחידות, במקום שאין אחידות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הסכמתי. 

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

לא, אנחנו אתך בקטע הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסעיף הספציפי הזה 2(1) יש לכם הערה? 

בבקשה, איתי, תסביר את סעיף 2. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הזה בעצם קובע שאם רשות מקומית שאין לה היום תאגיד, החליטה במועצה שלה על הצטרפות לחברה אזורית לכשתוקם, על אותה חברה אזורית תהיה חובה לצרף אותה, את הרשות המקומית, באישור מועצת רשות המים, כל עוד הרשות המקומית והחברה האזורית נמצאות באותו אזור, באותה קבוצה, כמו שקראנו לזה, שנקבעה בשיוך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם למשל דלית אל כרמל רוצה להצטרף לחיפה, למוצקין, ומוצקין לא מוכנה לקבל אותה, היא לא יכולה שלא לקבל אותה, אם היא רוצה, היא יכולה להצטרף. אם היא לא רוצה, זה לא חל הסעיף הזה. אם היא רוצה, קריית מוצקין תהיה חייבת לקבל אותה, זה מה שאומר הסעיף. יש בעיה עם זה?

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

כן, יש בעיה עם זה. כי עד עכשיו חדרה לא הסכימה לקלוט את ג'סר אל-זרקא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד הפעם ג'סר אל-זרקא.  

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אבל דוד, אתם זורקים על חדרה. אבל איזו סיבה, ברשותך, יש להטיל על תושבי חדרה את שיקום תשתיות - - - איזו סיבה? אתה עושה פה עבודה בשביל האוצר, זה לא נכון, אני אומר לחברי הכנסת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 ז'סר אל-זרקא,  יש לה פתרון ייחודי, היא לא תצטרף לשום מקום. אין קשר.

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אבל אתה מחוקק עכשיו חוק שמחייב את חדרה כמו אל-זרקא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אני אומר לך, שג'סר אל-זרקא, יש לי סיכום, הם יביאו פתרון ייחודי. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אז יהיו עוד דוגמאות בעתיד. המדינה זורקת על הרשויות המקומיות את הנטל - - -  
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אתה לבד. מה זאת אומרת על הרשויות המקומיות? מה זה, היא לבד תקבע אם אתה תכניס או לא תכניס. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

הסעיף הזה זורק לרשויות נטל נוסף על שיקום תשתיות ברשויות חלשות.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא לא זורק שום דבר.   

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

זה החלום של האוצר. 

 << דובר >> קריאות: << דובר >> 

- - -  

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

זה מה שהאוצר רוצה.
 
 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה שאתה אמרת, אמרת משהו ברור. אם אני גר באיקס מקום, ויש באזור שלי את חיפה ומוצקין, ואני רוצה להצטרף לחיפה, לא רוצה למוצקין. חיפה חייבת להצטרף?

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

לא, אתה לא תוכל להצטרף, זה מה שהוא אומר. אם אתה לא בקבוצה אתה לא תצטרף. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היועץ המשפטי אומר אחרת. 
      
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא מחייב, מחייב אותו לקבל. המועצה הקטנה אם היא רוצה להצטרף, למשל, לחיפה, או למוצקין, היא לא תקבל אותה. אבל אם אתה לא רוצה, אתה מגיע לרשות המים, יש דיונים. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 
 
באישור רשות המים.   

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

הבחירה היא לרשות המקומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לזה שרוצה להצטרף. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

לא, כי זה שרוצה להצטרף חייב להצטרף, לא שואלים אותו.  

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו לא דנים בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו מדברים על סעיף ספציפי כרגע, אל תבלבל את האנשים. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

בבקשה, אפשר לא לדבר ביחד, אי אפשר לשמוע את הפרוטוקול. 
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כרגע יש עוד חוק גדול, אנחנו לא עכשיו מחוקקים את חוק תאגידי המים עוד הפעם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בוא תצביע על הסעיף הזה. הבנו את הסעיף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו. מי בעד? מי נגד?    

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – אין
סעיף 2 אושר. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פה אחד. סעיף 2 אושר. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, הדיון מאוד חשוב לי, למרות שאני לא חבר ועדת הפנים, ובגלל זה באתי. אם הבנתי נכון בעניין דמי ההקמה, דוד, כל מה שמפריע לנו, למעשה, זה דמי הקמה. תוספת הררית ותוספת צפיפות. יש שתי תוספות שמפריעים לנו של התאגידים שהם נמצאים, למעשה, מרוחקים במצב סוציו-אקונומי בעייתי. כל התאגידים שנמצאים בהרים זו תוספת צפיפות ותוספת הררית. שתי התוספות האלה מפחיתים לנו את דמי ההקמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צפיפות של בניינים.   

 << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> 

ברור, צפיפות של בניינים. אני מדבר על שתי התוספות האלה. אם אנחנו מפחיתים מדמי ההקמה מ-133 שקל ל-74 שקל, ברגע שהפחתת את שתי התוספות האלה, תאמין לי, אפשר לחיות במקום. אז אתה מפחית את כל דמי ההקמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי, אנחנו נעשה דיון מיוחד. לא נסיים את התהליך בלי זה. זו גם הטענה של משרד הפנים הייתה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו רוצים להכניס את זה בתוך החוק, התיקון הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי, אבל לא נוכל עכשיו. נגמור הכול ונשאיר את זה פתוח ועל זה נדבר. את דמי ההקמה, מה זה דמי הקמה ומה הסיבה. אנחנו נקיים ישיבה על זה ונסגור את זה. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

בקשר לדמי ההקמה, זו נגזרת מסעיף 101, 102, 103 לחוק של תאגידי המים. אבל בדמי הקמה יש עוד דברים נוספים חוץ מהמחיר. יש את הקריטריון של לקבוע מה השטח המחויב בדמי הקמה, אם זה קומת עמודים שבערים לא נמצאים, בכפרים זה כן נמצא, או בכל הסקטור הערבי זה נמצא.

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

חבר'ה, יש לי הצעת ייעול. אולי כל ההערות של ההקמה, פשוט תעבירו לחברי הכנסת לנו בכתב.

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

העברתי את המכתב הזה כמה פעמים לכל חברי הכנסת – 120 חברי כנסת. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

גם למזכירות של הוועדה העברת?

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

גם למזכירות של הוועדה. 

דבר נוסף, בשכונות חיילים משוחררים, מחויבים בחצי תעריף לפני הקמה, צריך לפטור אותם מזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין לפטור. 
  
 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

חיילים משוחררים, תגיד להם את זה. חיילים משוחררים, צריך לפטור אותם. נכון, מגיע לחיילים משוחררים. לדעתי, הם לא יכולים לשלם חשבונות מים. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

שכונות חיילים משוחררים ממומן על ידי משרדי הממשלה השונים. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

לדעתי, הם לא היו צריכים לשלם בכלל חשבונות מים חיילים משוחררים. חיילים משוחררים לא צריכים לקבל הנחה?
    
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה שייך.

 << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> 

תעזור להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אל תעשו לי פה דמגוגיה. הדבר החשוב ביותר, זה הנושא של הררי או לא הררי, כי שם עלויות גבוהות. כל השאר זה משחק שלא רלבנטי לעניין. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

הנקודה, לא חיילים משוחררים. הנקודה שבשכונה עצמה ממומנת גם התשתיות על ידי משרדי הממשלה השונים, בשביל זה צריך לפטור אותם.  

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ברגע שזה ממומן אז לא גובים דמי הקמה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הטענה של אזור הררי מקובלת – נדון על זה. לגבי צפיפות, אני לא יודע, זה נראה לי קצת בעייתי בגלל שבתל-אביב גם יש בתים פרטיים, אז מה, אני אתן להם הנחה? אני לא חושב, על הררי צודק. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

	הנושא הזה מאוד מורכב. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל החוק מורכב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקשיב, איפה הסוציו הכי בעייתי? במקומות - - - 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אנחנו חושבים שהיה צריך למצוא פתרון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נעמיס על העיריות אולי משהו. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

רעיון מצוין.     

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

למה לא חשבו עלינו, עכשיו הם באים בטענות. אני כבר 15 שנה מתנגד לזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא חשבו, מה לעשות. אז איך אתה היית מדבר על זה עכשיו לפני הבחירות? עכשיו דיברת.

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

אני כבר 15 שנה מתנגד לזה. 
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו, אז כל פעם יש בחירות, כל ארבע שנים, מה אתה רוצה.  

 << דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >> 

גם כשלא הייתי חבר הכנסת, הופעתי כאן בוועדה. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אתה עדיין רוצה רשות דיבור?

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

אני מבקש לקבל התייחסות וגם תשובה מרשות המים וגם של משרד האוצר לגבי המגזר הדרוזי. מצד אחד, על פי דין, אנחנו חייבים טופס  4 והיתר  בנייה. אני הסברתי את זה. הם מתחייבים כאילו לחבר לא כדין, אז איך אתה רוצה שמחצית מהיישובים האלה אתה הופך אותם לעבריינים בעל כורחם. איך יכול להיות דבר כזה, זה בית המחוקקים או לא? חוק שסותר חוק אחר על מה מדברים? יש בעיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תקשיב, אנחנו לא נמצאים לפני בחינה עכשיו שאתה שואל שאלות. זה לא רלבנטי לחוק. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

חברי הכנסת, איך אפשר לרשום פרוטוקול?  

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

  אני מנכ"ל תאגיד המים ויו"ר הפורום. לגבי סעיף 2.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד לא הקראנו את סעיף 2, כשנגיע לסעיף, תצביע עליו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שאני אקריא את הסעיף ואז יישמעו ההערות. 
  
לפני שאני אקרא שני משפטים. היום קובע החוק בסעיף 6(ו) שבו, אפשרות לתאגיד מים וביוב, לקבל פטור מתיאגוד אזורי - זו החלטה של הממונה על תאגידי המים ברשות המים, אותו תאגיד צריך לעמוד בכל מיני פרמטרים. יש היום בחוק פרמטרים פיננסיים ואחרים שמאפשרים לתאגיד לקבל פטור. הסעיף שמוצע כאן, למעשה, קובע מנגנון פטור אחר שנועד להקשות על קבלת פטור, כי מכיוון שמטרת הצעת החוק היא צמצום מספר תאגידי המים והביוב, ולכן, המנגנון שמוצע כאן, מיד אקרא אותו, קובע כדי לקבל החלטה על מתן פטור יש למעשה שני שלבים. שלב אחד – הגורם המקצועי ברשות המים, שהוא צריך להמליץ לשר האנרגיה, ונדרשת גם הסכמה של שר האוצר ושר הפנים לתאגיד לקבל פטור מתיאגוד אזורי. 

	החלפת סעיף 6ו
	2.
	במקום סעיף 6ו לחוק העיקרי יבוא:
 


	
	
	"פטור מביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית
	6ו.
	(א)	על אף האמור בסעיף 6ב" – שהוא הסעיף שקובע את חובת התיאגוד האזורי -  "חברה רשאית להגיש בקשה לפטור אותה מהחובה לבצע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית (בסעיף זה – פטור); הבקשה לפטור תוגש לממונה ארבעה חודשים לפחות לפני המועד הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יקבע הממונה, באישור מועצת הרשות" – שזה מועצת רשות המים – "אם מתקיימים בחברה התנאים כמפורט להלן: 

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	היא קיימה את ההוראות שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי סעיף 21א לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה, בנושא יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי החוב ; 

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	היא ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שהממונה אישר לפי סעיף 112; 

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 99.

	


	סעיף 99, הוא הסעיף שמסמיך את מועצת הרשות לקבוע אמות מידה ויש היום כללים כאלה מאוד מפורטים. 

	
	
	
	
	
	
	(ב)	קבע הממונה, באישור מועצת הרשות, שבחברה מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), תפנה החברה לשר האנרגיה בבקשה לקבל את אישורו לפטור; החלטת שר האנרגיה בדבר מתן אישור כאמור טעונה הסכמה של שר האוצר ושר הפנים; לא ניתן פטור לחברה בתוך שלושה חודשים לכל היותר ממועד פנייתה לממונה כאמור, יחולו על החברה הוראות סעיף 6ב.

	
	
	
	
	
	
	(ג)	פטור לפי סעיף זה יינתן לתקופה של שנתיים; שר האנרגיה יבחן ויחליט, לפני תום התקופה שלגביה ניתן הפטור, אם להאריך את תוקפו בשנתיים נוספות בדרך האמורה בסעיף קטן (ב).

	
	
	
	
	
	
	(ד)	קבע הממונה שבחברה לא מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, לא תקבל מועצת הרשות החלטה בעניין זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה בעניין עמידתה בתנאים למתן הפטור. 

	
	
	
	
	
	
	(ה)	אין בקבלת פטור לפי סעיף זה כדי לגרוע מחובותיה של חברה לפי חוק זה ולפי הרישיון.

	
	
	
	
	
	
	(ו)	החלטה בדבר מתן פטור ונימוקיה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות."




 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

יש לי שתי שאלות – אחת לגבי רשות המים, או למי שניסח את הסעיף לגבי העניין של השנתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני ניסחתי את הסעיף בתיאום עם נציגי רשות המים. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

השאלה היא ברמה העקרונית, לא הניסוחית. בעצם, האם שנתיים זו לא תקופת זמן מועטה מדיי, מכיוון שזה יכול ליצור אי ודאות. תחשבו על מצב שבו מישהו נכנס לתיאגוד אזורי, מקבל פטור, אחרי שנתיים מתבטל לו הפטור. אני מאמין בחכמת המבחן, בוא נעשה על זה דיון. אני חושב ששנתיים זה כאילו - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק לתשומת ליבך, בסעיף שקיים היום בחוק, הפטור הוא למשך שנתיים. אני מניח שנציגי רשות המים יוכלו להתייחס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה מציע?  

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

להאריך את זה קצת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אז נאריך. הם אומרים שאין להם בעיה עם זה. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

כמה זמן סביר? שלוש שנים זה בסדר?  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שלוש שנים והארכה של עוד שלוש שנים.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מקובל עליכם? שלוש שנים. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אם אתם יכולים להסביר בקצרה הכללים של איתנות פיננסית, יחס מינוף, וזה לגבי מה שמופיע בסעיף קטן 1, ומה שמופיע בסעיף קטן 3, לגבי אמות המידה שקבעה מועצת רשות המים. השאלה היא גם תכנית מה אומר סעיף 1 דה-פאקטו, ומה אומר סעיף 3, ולאורך כמה זמן הם צריכים לעמוד באותם הכללים. זאת אומרת, אם תאגיד מים לגבי אמות מידה הצרכניות בשנה האחרונה עמד, ארבע שנים קודם לכן זייף – איך מתייחסים לזה? 

 << אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >> 

איתנות פיננסית ויחס מינוף, זה יחסים שאנחנו בודקים באופן תדיר לגבי כל הספקים, לא רק לתאגידים. אנחנו בודקים שהם יודעים לשלם את החוב שיש להם בתקופה הקרובה, שהם יודעים להחזיר את ההלוואות שהם לקחו, ואין להם איזושהי בעיה תפעולית, והון חוזר תפעולי בלי לזכות מדברים כאלה שלא צריכים לקרות. תאגיד שמבקש, כמובן שהוא צריך לעמוד בכל הדברים האלה, לכל הספקים לא רק לתאגידים, גם מקורות, אנחנו בודקים שעומדים בזה כדי שתדעו לתת את השרות, ולא נקלע למצב שספק מים פושט רגל. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני מהלשכה המשפטית ברשות המים.  לגבי אמות מידע – לפי סעיף 99 בחוק תאגידי מים וביוב, נקבעו קריטריונים של אמות מידע לשרות. אמות מידע לשרות, זה בעצם כל הסטנדרט של השרות שהתאגיד נותן לצרכן – קבלת קהל, אופן של שליחת החשבונות, מועדים, התקנת מדים, מענה להודעות, בעצם כל הסטנדרט של השרות, שאגב, פה באמת החוק הזה משפר את כל השרות לצרכן של קריאה של החשבונות והצריכות בזמן אמת. 

הממונה, וואנס, הוא בודק את זה במסגרת האישורים שלו, גם של הפיננסיים, וגם של ההשקעות, הוא בודק בין היתר שניתן שרות טוב, איכותי לצרכן. יש לנו מדי תקופה שאנחנו עושים פיקוח, ביקורת עומק לתאגידי המים והביוב, ואנחנו בודקים עם ציונים את כל הסטנדרטים שהם עומדים בדרישות האלה. במידה והם עמדו בדרישות האלה, אז הממונה התייעץ עם הגורמים הרלבנטיים ברשות, ואז ייתן את האישור שהם עמדו בסטנדרט של השרות לצרכן. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

   כן, הוא שאל, נניח שהוא לא עמד כמה שנים, ובשנה האחרונה השתחרר. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

בחצי השנה האחרונה.   

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

זה כבר מכניס אותו לרשימה.   

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בחוק היום בסעיף 6ו(ד) יש סעיף שבעצם מסמיך את הממונה ברשות המים לבחון מדי שנה את עמידתה של חברה בתנאים לפטור. "מצא הממונה כשלא התקיים תנאי מהתנאים האמורים, יעביר את המלצתו למועצת הרשות שרשאית לבטל את הפטור לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה". 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

את הסעיף הזה אישרנו. 

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> 

הסעיף הזה הוא כרגע לא נמצא כאן. 6(ו) כולו מוחלף, זה מה שאמרתי. בעצם, הצעת החוק מחליפה את סעיף 6(ו) הקיים וסעיף 6(ו) חדש.  

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

כן, אבל הצעה כזו, שבאמת, אם בחלוף שנתיים, או באמצע התקופה באמת  הם חזרו לסורם - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את חושבת שצריך להכניס את הסעיף הזה כפי שהקראתי?

 << דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> 

אני חושבת, כן, להכניס את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש מגבלה של 30. לצורך הדוגמה, אנחנו ב-30. אתם לא יכולים לתת פטור, בגלל שאתם לא יכולים לעבור את ה-30 זה ברור, אחרת לא עשינו כלום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם זאת הכוונה, צריך יהיה לכתוב את זה במפורש בהצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דבר שני, אנחנו צריכים לתת פטור זמני מתיאגוד למצב זמני, כלומר, שנה, שנתיים, למצב שאף אחד לא רוצה לקבל את המקום הזה, כמו ג'סר אל-זרקא, למשל, לא רוצים לקבל אותה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל הסעיף מחייב אותה. בסעיף הזה חייבנו אותם.

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

כן, אבל מי שלא ירצה לא ייקח.   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. אז במצב הזה מה אתם רוצים לעשות עם העיר הזאת? אתם לא נותנים לה אישור, אתם מחייבים אותה, אף אחד לא רוצה לקבל. שם, זה מקרה קיצוני ג'סר אל-זרקא, אף אחד באמת לא רוצה. זה לא יעזור כלום. שם אתם מוצאים פתרון ייחודי לזה – אז מה אתם עושים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אי אפשר יהיה לכתוב, שבמקרה כזה לא יראו את הרשות המקומית שלא קלטו אותה לחברה אזורית כמפרת הוראות החוק לתקופה מסוימת, אינני יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משהו זמני.    

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

רגע, אבל זה סותר את מה שאנחנו אומרים. אם מדובר פה בסעיף כפייה, אז אם הוא מסרב, הוא לא יכול לסרב גם אם אף אחד לא רוצה לקלוט אותו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הוא יעשה, תסבירי לי מה הוא יעשה.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

יש פה סנקציה בחוק של מנהל מיוחד שאמור - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא זה של הפרת חובת - - -

 << דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> 

נכון, של הפרת חובה של צירוף לתיאגוד אזורי של רשות מקומית. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אנחנו לא מדברים גם על בעיה שהיא מאוד נרחבת – מתוך 26 שעדיין לא התאגדו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, סליחה, מינוי הסנקציה – "סבר הממונה כי רשות המקומית ולא חברה, לא ביצעה שלב משלבי ההקמה". יכול להיות שהיא רצתה לבצע, אבל החברה האזורית לא רצתה לקלוט אותה. אני לא בטוח שיש כאן סנקציה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הם צריכים לתת לה פטור זמני.   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לאלה שלא קיבלו אותה. לדוגמה, דלית אל כרמל רוצה להצטרף לחיפה ולמוצקין, והם עושים את כל הבעיות לא לקבל אותם, לא יודע, משפטיות. אז מה הם יעשו? יקבלו קנס על זה שלא רוצים לקבל אותם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז גם פטור זמני לא יעזור במקרה הזה. אם החברה האזורית לא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, עד שמטפלים בזה.  יש דרכים לטפל בזה. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

צריך גמישות, אבל כדאי להכניס את זה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל זה מייצר תמריץ שהם לא יעמדו בסטנדרטים ואף אחד לא יסכים, כי אז הם יידעו שהם נכנסים לאיזה שטאנץ - - - 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

אז אפשר להגביל את זה בזמן. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אבל אין באמת בעיה כזו. אנחנו מדברים על בעיית השוליים לגבי - - -

יש על זה דיון בשבוע הבא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם הבטחתם לי שיש לכם פתרון על ג'סר אל-זרקא, אז תציגו לנו את זה אחר כך. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל השאלה שלך שאלה של 30, עברנו את ה-30- מה אנחנו עושים? החוק מחייב אותנו 30, עמדו יותר תאגידים בעבר.     
  
 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אין לנו בעיה לגמישות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא תקבלו גמישות, נגמר. אתם צריכים לשחות בכללים. גם אתם צריכים לעמוד בכללים, לא רק אנחנו ולא רק העיריות, זה הכול. 

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

אבל החוק מתייחס לכלל הרשויות – ג'סר אל-זרקא בישראל, לא בירדן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתי שלזה הם יתנו פתרון, הם אמרו לזה יתנו פתרון. לא סיימנו את הישיבה, עד הסוף יהיה להם פתרון. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק רוצה להבין מה החלטת הוועדה. האם לא ניתן יהיה לתת פטור אם מספר החברות האזוריות הוא עולה 30? כלומר זה בכפוף למגבלה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

לא, אם - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברור. החוק מדבר על צמצום, אם עכשיו הם יתנו לי פטור על 20, ויהיה להם עוד 30, אז הגענו עוד פעם לאותו מספר – אז מה עשינו? אנחנו משחקים בנדמה לי פה?

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל השיוך של הקבוצות יהיה עד התקרה של ה-30. בסעיף 6(1) אתה קבעת שממילא אי אפשר לחרוג מהשיוך, אז אתה נכנס לתוך הטבלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת אומרת, שאי אפשר לכתוב שום דבר.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין בעיה? איך? אבל יש לי עוד תאגיד. מה זה מעניין אותי, אני לא רוצה יותר מ-30 תאגידים מקומיים או אזוריים. לא, זה לא בסדר.

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

שיהיה כתוב בצורה מפורשת.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

סעיף 6 - לתת לעוד תאגיד לא להיכנס לאזורי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא בסדר, לא הבנו את זה נכון. 30 תאגידים איזה שאתם רוצים, 30, לא אחד יותר, נדאג שזה יהיה כתוב בסעיף. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

שיהיה ברור גם בסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא רק בזה, גם בסעיף של ה-30.  לא התכוונתי רק אזוריים.

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

אחרת, מה עשינו בכל המהלך הזה? רצינו לקצץ את התאגידים. דיברנו על 11, הגענו ל-30, חאלס, אסור לחרוג מזה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

גברתי, אבל כתוב במפורש שזה לא יעלה על 30.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה, אזוריים ומקומיים, אותי לא מעניין. אז למה הוא אומר שלא? 
  
 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

הכול. תבהיר את זה בחוק, אחרת מה עשינו עם כל הסיפור הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זאת אומרת, מה, משחקים בנדמה לי פה.  

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

אני מהלשכה משפטית. כל הסעיף הזה, גם בנוסחה הקודמת מדבר על תאגידים אזוריים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא הובנו נכון. אנחנו מתכוונים שסך הכול התאגידים לא יעבור על 30, בין אם זה אזורי, ובין אם זה מקומי.   

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

מי שקיבל פטור, לא נספר בתוך ה-30. כמו שרשות מקומית לא התאגדה, היא גם לא נספרת ב-30, יש 26 כאלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שלא התאגדה, אני לא סופר אותה, זה לא תאגיד, אין לי בעיה.  אתה יכול לכתוב, שמי שלא התאגדה, לא נספר כרגע, אין לי בעיה. אבל מי שהתאגדה, ואלה שאזוריים, לא יותר מ-30.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני רוצה להבין. אם הרשויות המקומיות שלא התאגדו עדיין, הן לא נספרות ב-30? אז זה אומר שאני אוכל מעל ל-30 אם אני מצרפת אותן, אז אתה רוצה להקים להן עוד חברה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה, אם את מצרפת, את מצרפת לתאגיד קיים, זה לא מוסיף לך אחד. לא, לא יותר מ-30. אני לא צריך את החוק הזה בשביל לעשות לי סלט. רבותיי, אני אומר את זה, ואני אומר את זה על דעת חברי הכנסת. אנחנו הלכנו לקראת, כי הבנו שזה תהליך. כרגע עברנו לא יותר מ-30 כי יש 56. גם יש עוד 26 שצריכים להתאגד, וגם כן רוצים להקים תאגיד, אז אנחנו נגיע ל-80. אמרנו 30. 30, זה כולל את כל התאגידים מכל סוג שהוא שקשורים למים וביוב, בין אם אזורי או מקומי, אבל אלה שעדיין לא התאגדו, הן לא יספרו במסגרת ה-30 כי אין תאגיד, אז זה לא תאגיד, אז אין לי בעיה.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל בטבלת השיוך שאתה עושה, אתה מכניס בחשבון גם רשויות מקומיות שלא התאגדו. החובה חלה גם על תאגיד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא קשור לחובה, זה קשור למספר. אתם מערבבים לי את הכול, זה קשור למספר, המספר לא יעלה על 30, לא כולל עיריות שלא התאגדו – זה הכול, מה הבעיה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יש שלוש קבוצות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, יש הבדל בין עירייה שאין לה תאגיד, לבין עירייה שיש לה תאגיד וקיבלה מההתאגדות האזורית פטור, מה אתה משווה בכלל? זה שני דברים שונים. לא משנה, אתם תפתרו את הבעיה. הבנתם מה שאנחנו אומרים, בניסוח תפתרו את הבעיה.  

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

חבר הכנסת ביטן, אני רוצה להבין. 30 זה התקרה, הכול ברור. ה-26 שלא מתואגדות היום, אנחנו נעשה את הכול כדי שייכנסו לתוך ה-30. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. 
אבל אתה נותן פטור. לא פטור מתאגוד, שים לב, פטור מתיאגוד זה סיפור אחר, אין לי עם זה בעיה. האמת שאין לי עם זה בעיה. אתם צריכים פטור לכולם, אז לא יהיו פחות תאגידים, מצוין, יעברו דרך העירייה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

תגיד, אתה לא יכול לתת יותר מאיקס תאגידים למרות שעמדו?   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא רוצה להגדיל את ה-30. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אני חושב שאנחנו דנים פה על ביצה שלא נולדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה לעשות. החוק מתייחס לדברים שעדיין עוד לא נוצרו. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

לא, אבל מבחינת ההנחיות של הוועדה, שהקו, המקסימום יהיו 30, וכל אלה שלא תואגדו, ייכנסו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש בעיה, שלא התאגדו מצדי. הם לא נספרים, מה אתה רוצה, אני לא מבין.     

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

הולכים פה על חבל דק.    

	מה שאמרת זה נכון, וצריך להיות רשום ברחל בתך הקטנה.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם למשל דלית אל כרמל עוד לא התאגדה, אז היא לא נספרת בכלל ב-30. מה הבעיה? היא יכולה או להתאגד או לא להתאגד עם הסנקציות בחוק. ברגע שהחליטה להתאגד, אז היא נכנסת לתיאגוד אזורי, או ללא אזורי, אבל אז היא בתוך ה-30.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל היא תיכנס לתוך האזורי הקיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל אז היא ב-30, אין בעיה. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אני אסביר מה הבעיה. ברגע שרשות שהיא לא מתואגדת עכשיו מקימה תאגיד,  היא לא נכנסת ב"דיי וואן" לתאגיד אזורי, היא צריכה לעמוד בשורה של כללים. יש בעיה, כי ביום הראשון שהיא קמה היא תאגיד בפני עצמו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לאזורי אין בעיה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להבהיר משהו בהקשר למה שאמרת, חבר הכנסת שמולי. החל מהמועד הקובע שיהיה בשנת 2019, הכלל הוא שכל משק המים יהיה בתאגידים אזוריים, למעט, פטורים שהם מאוד חריגים, זה יהיה הכלל. כלומר, לא יהיה מצב שתאגיד מים שהוא לא תאגיד אזורי, אלא אם כן הוא קיבל פטור, מסלול הפטור כאן הוא משוכה שקשה לעבור אותה. מדובר על המלצת ממונה, אישור מועצת רשות המים ושלושה שרים. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

לכן, רציתי להציע משהו, ברשותך, אדוני. תראו, יש פה הקשחה גדולה מאוד של הליך הפטור, זה נטל גדול מאוד. אני מכבד את זה, אני מבין זה היה הכיוון שלך.  זו הקשחה שהיא גם נטל עצום על הביורוקרטיה, ועל לשכות השרים, ועל רשות המים ועל הממונה על התאגידים. אני מציע שרשויות מעל 100 אלף נפש, נוציא אותם החוצה מזה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרת משהו אחר. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

לא, זה בדיוק מה שאמרתי. במידה ויש יתרון לגודל, ואכן, הטענה של רשות המים היא נכונה, תוציאו את  ה-100 אלף ומעלה מהפרמטרים, כי אתה עושה מצעד, וזה חוק שלא יוכלו לעמוד בו. אני אמרתי לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה לא יוכלו לעמוד בו? יעבדו קשה. לפי מה שאתה אומר, כל הערים הגדולות יהיה להן תאגיד נפרד. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אז יהיה להן תאגיד נפרד, יש יתרון לגודל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ומה עם הקטנות? 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

הקטנות, רק הטובות ביותר יהיו בתאגיד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השאר לא טובות, אתה אומר. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

מי שלא טוב, שיילך לתאגיד אזורי.           

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

סליחה, יש מקום בחוק להחליף תאגיד? זאת אומרת, רשות מקומית יכולה להתנייד ממקום למקום?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. אני אגיד לך למה לא. באישור זה יכול להיות פיצול, אין בעיה. אבל אם יתחילו להגיד כדבר ברור, אז קצת מריבה, יגידו נעבור לזה, יריבו עוד הפעם, נעבור לזה, זה לא פינג פונג. 

 << אורח >> בהגאת עמאר: << אורח >> 

השאלה מי נשאר ומי הולך.   

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אני רוצה להיות ברור, גיורא. עכשיו, ברגע שהחוק נכנס לתוקף, כשאנחנו מדברים על 30 תאגידים מבחינתכם, אנחנו מדברים גם על תאגידים אזוריים, וגם על תאגידים שהם אינם אזוריים, נכון. 30 זה הקו המקסימלי של הכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא הבין את זה, הוא יתקן את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הצלחתי להבין. 

	מה שאני מציע לקבוע כהוראה מפורשת בסעיף, שעל אף האמור בכל התנאים האלה שקראתי כרגע למתן הפטור, לא יינתן פטור, אם מתן הפטור עצמו יביא לכך שמספר החברות האזוריות, או החברות, כלומר, בין תאגידים אזוריים, בין תאגידי מים, ביוב, שאינם תאגידים אזוריים יעלה על 30, פשוט עוד מגבלה על מתן הפטור. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

מגבלה על הפטור. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

למשל, עכשיו לצורך העניין, רמת גן קיבלה פטור כבר, בעוד שנה מגיעה גבעתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הפטור הוא למשך שנתיים, סליחה, שלוש שנים, עם אפשרות להאריך בעוד שלוש שנים.  

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

סליחה, חבר הכנסת שמולי מדבר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל יש קריטריון נוסף שקבוע בחקיקה ראשית, שאומר בעצם מה יהיה מספר התאגידים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי זה אפשר להגיע גם ל-100, אין בעיה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יש בזה גם היגיון, כי יש לה יותר אופציות להיכנס לתאגידים אחרים. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אני לא חושב שדרך המלך זה להגביל את הפטור, אלא להגביל - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הגבלנו ל-30. הפטור הוא לשנתיים. אחרי שלוש שנים, יתנו - - -

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אי אפשר, כי אי אפשר לצרף, מאוד קשה לצרף.

אי אפשר לעשות סיבוב. המציאות של החיים מראה שלא יהיה סבב במבקשות פטורים בתאגידים שיבקשו פטורים. מרגע שתאגיד הצטרף לתיאגוד אזורי, הוא יישאר בתיאגוד האזורי, כי אי אפשר יהיה לפרק את זה. ולכן, זה ממש כל הקודם זוכה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בכלל לא רע יהיה למחוק את השיוך הגיאוגרפי, ולהכניס את דלית אל-כרמל לתל אביב.  

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

בסעיף קטן (2) זה לא אפשרי.  
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז תל אביב תממן את דלית אל כרמל, אין בעיה. אולי נעשה את זה, ואז כולנו מבסוטים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אדוני, זה מנוגד לתפיסה מוניציפלית. זה משהו שארצי בעדיפות לאומית ובעדיפות כלל ארצי, זה דבר שהוא רלבנטי.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז אני פתרתי את כל הבעיה. נכניס את כל הדרוזים לערבים, כל אחד לתאגיד של עיר גדולה, העיר הגדולה תממן בכמה מיליונים את המועצה הקטנה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

בפריזמה מקומית - - -

בדיוק, אדוני. בפריזמה מקומית זה אומר שרשות מקומית גדולה - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מסכימים?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם לא מסכימים לזה?

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אמרנו שלא. אין הצדקה. במקום שהמדינה תממן את החלשות, אתה מטיל את זה על הרשויות הגדולות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מעניין אותם רק תל-אביב ורק ראשון.  

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

לא, זה חיפה וזה באר-שבע, וזה כולם, וזה ראשון.    

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אשקול את זה. דע לך, זה עובר לי בראש חזק עכשיו. שפורום ה-15, יממן את כל הקטנות. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

זה החלום של האוצר, החלום הרטוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה לא, האוצר ייתן מצ'ינג, אין בעיה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה כבר החלום השני שלנו היום, יש לנו הרבה חלומות. נשמע שזה כזה חלום שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם מוכנים לתת מצ'ינג ל-10 שנים? למה לא, הם יתנו מצ'ינג ל-10 שנים. פתרנו את כל הבעיות של המגזר הלא יהודי, אז אין בעיה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אדוני, הדבר מנוגד ל- - - מקומית. הרעיון בניסוי מוניציפלי, והרעיון בכלל לשלטון מקומי, זה שהתשלומים שהתושבים משלמים לרשות המקומית, מגיעים בחזרה אליהם באמצעות שירותים שהרשות המקומית נותנת להם. הרעיון שרשות מקומית אחת, או תושבים של רשות מקומית אחת, יסבסדו תושבים של רשות מקומית אחרת, מנוגד לפתרון מוניציפלי. זה בסדר ברמה הארצית אבל לא במקומית. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

עד 30, 30 גג. אבל לנעול את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נעלנו את זה.
   
 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

ביטן, אם רשות מקומית עכשיו מקבלת פטור, ועכשיו היא לא בתוך התיאגוד האזורי היא תאגיד בפני עצמו. אם יש לנו את המגבלה של ה-30 - - - 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

לא. רשות מקומית, אם היא לא נכנסה לתאגיד, אז היא לא תאגיד, היא בפני עצמה. היא רשות מקומית שלא התאגדה. 
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא מבין, שאלה שאין תאגיד - - -    

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

זה פטור מתיאגוד, או פטור מתיאגוד אזורי. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יש שלוש קבוצות. 

יש קבוצה של 26 רשויות שאין להן תאגיד בכלל. יש קבוצה של תאגידים שאינן חברה אזורית, ויש חברה אזורית. שתי הקבוצות האחרונות, הן מוגבלות ב-30 ביחד. 56 ושתי הקבוצות האחרונות - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אזורי כמה יש לנו עכשיו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אין היום חברות אזוריות.  

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

היום הרי דחינו בשנתיים את הארכה לתיאגוד אזורי. כיום יש תאגיד חד רשותי ותאגיד רב רשותי. רב רשותי בערך בחצי. אנחנו מדברים על חצי רשותי וחצי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, אנחנו לא מתקנים את כל החוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לעשות סדר. לגבי רשויות מקומיות, יש למעשה שתי קבוצות לעניין הזה. יש רשות מקומית שקיבלה פטור בכלל מחובת התיאגוד. הפטור הזה לפי החוק מחייב החלטה של שר הפנים, הסכמה של שר האוצר, ושר האנרגיה, ואישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. כלומר, זה פטור מוציא בכלל את הרשות המקומית מגדר החובה להתאגד. הפטור שאנחנו מדברים עליו הוא פטור רק לתאגיד מהחובה לתיאגוד אזורי. היום אין תאגידים אזוריים בכלל, כי החוק עוד לא התחיל להיות מיושם. אנחנו דחינו את המועדים שוב ושוב. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מודיעין למשל.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה בתוך ה-30 לפי ההחלטה שלך. יכולה להישאר רק חיפה לבד? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם היא תעבור את האחוז - - - של הפטור.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא יכולה להיות אבל היא לא תהיה. בפועל איך יצמצמו ל-30 אם יתנו לכל אחד - - -  


 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

עכשיו שאלת הבהרה. אותו הגבלה על הפטור שעכשיו רוצים להכניס, זו הגבלה על פטור מתיאגוד אזורי. אם ההיקף המקסימלי הוא 30 גם לתאגידים מסוג אזורי, וגם לתאגיד מסוג מקומי, למה צריך להגביל על הפטור? מצדי, שיהיו 10 תאגידים רגילים לא אזוריים מסוג אחד, ו-20 או 10. מה שאני אומר שהדבר המשמעותי הוא ההגבלה של ה-30.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אי אפשר להגיע ל-30 בלי לאחד, בפועל זה לא הולך מה שאתה אומר, זה בתיאוריה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

  חבר הכנסת שמולי, אני רוצה להסביר. הכלל היום שאנחנו מתנתקים יותר מהעולם של ה-56 תאגידים, אנחנו הולכים לעולם של רק תאגידים מרחביים. לא יהיה לך יותר חברות רגילות, חד-רשותי, חצי רשותי, רשות מקומית, זהו, יהיה לך תאגידים גדולים מרחביים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מקווה שהם יורידו את זה מה-30 ל-20, זה עד 30.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אנחנו בכלל לא נמצאים בעולם - - - אז זהו, אנחנו בעולם רק של תאגוד אזורי. אין לך כבר את כל החברות החד-רשותיות, אלא אם כן היא צריכה פטור. אם הוא עובר את כל המסכת המורכבת הזאת והוא באמת זכה וקיבל את השלושה פטורים מהשרים והם אישרו פה אחד, אז הוא יקבל את זה, אבל זה יהיה נדיר. כל הרעיון שזה פטור נדיר. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

למה צריך להגביל את מספר הפטורים, הרי הדבר החשוב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא מגבילים. אנחנו מגבילים רק את המספר הסופי זה הכול. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אבל אמרתם קודם שמגבילים גם את מספר הפטורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הפטורים אתה יכול לתת עד שיהיה לי 30, מעבר לזה אין לך פטור. הוא הצטרך להמתין שמישהו ייצא ומישהו ייכנס. זה הכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם יש כבר 30 תאגידים, לא ניתן לתת פטור אם יש כבר 30.  

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

סוגיית הפטור, אני חושב שיש פה בלבול. אתם מדברים כל הזמן על לתת מתן פטור לשלוש שנים לחברה מקומית, לצורך העניין, תאגיד מקומי, פטור מתיאגוד אזורי, אבל אתם לא מתייחסים לתקופת ביניים, הרי מה-1 לינואר 2019,  אתם מדברים על 30, היום יש 56. זאת אומרת, שנכון ל-1 לינואר 2019, אתם רוצים שיהיו לא יותר מ-30, זה לא יכול לקרות מהיום למחר. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

זה לא ה-1 לינואר 2019, זה יולי 19. 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

גם ביולי 2019, זה לא יקרה. חייבת להיות תקופת ביניים שאם לא יגדירו אותה, לא נוכל לתת תאגידים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יודע, אנחנו ארבע שנים דוחים את התאריך. עזוב. פה אנשים צריכים להבין שיש להם פטיש על הראש, זה מה שיהיה. לא הסתדר, אז יש סנקציות וכל אחד ייהנה מזה. אני לא מוסיף דקה. אם רוצים המרכז לשלטון מקומי והאוצר וכולם לבוא, שיבואו עם חוק חדש, אני לא לוקח על עצמי יותר. נתתי לכם שנה וחצי בגלל הבחירות. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אם רשות המים היא זו שקובעת את היחסים הפיננסיים של יעילות, ואת התנאים לעמידה באמות מידה לשרות, ועל פניו יש יותר מ-30 חברות שיודעות לעשות את זה, איך תתמודד עם המגבלה של ה-30? על פניו מדובר במגבלה טכנית שרשות המים לא תדע לעמוד בה. אז מה היא תעשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מצוין, אין שום בעיה, לא יהיה רשות מים. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

צריכים לעמוד גם באמות מידה לשרות וגם - - -

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אמרתי, נניח שתיאורטית יותר מ-30 תאגידים יודעים לעמוד בזה, מה המשמעות.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, אנחנו לא נוותר על הצמצום, חבל לכם על הצמצום, זה סתם ויכוח, אחרת מה עשינו. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

30 זה מספר, אתם צריכים להבין את זה יותר. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

המלה צמצום זה ערך מקודש. אנחנו כבר לא בעולם הכלכלי. לא בעולם של יתרונות לגודל. אנחנו בעולם של צמצום, זה הערך המקודש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון. עכשיו אני מבקש - תפנו לשר האוצר, ושר הפנים, ולשר האנרגיה, לא יקרה שום דבר. הם ייקחו 15 רשויות בעייתיות מבחינה כלכלית, דרוזיות, ערביות וכו', ויצרפו אותם לתאגידים החזקים במדינה, והם יממנו, אתם תתנו קצת כסף, מצ'ינג, והם יעשו, בעוד חמש שנים נדבר. למה לא, אני לא מבין, מה זה הדבר הזה רק אזורי. מודיעין תיקח, תל אביב תיקח, ראשון תיקח, כולם ייקחו. 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

זה נוגד לסעיף קטן (2) שהגדרתי לפני רגע.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נתקן את הסעיף, אל תדאג, הנה, הגיעו להסכמה.   
 
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נקודה אחרונה, שלי לפחות, לגבי הסעיף הזה, עניין הארכת הפטור. מה שאנחנו כתבנו, שניתן יהיה להאריך את הפטור בשלוש שנים נוספות באותה דרך של מתן הפטור. השאלה אם לצורך הארכה יידרש אותו הליך של החלפת הממונה ברשות המים, אישור מועצת הרשות, ואישור של שלושה שרים, זאת השאלה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל איתי, אם קבענו פטור לשלוש שנים, אז הארכה לעוד שלוש שנים, אז אולי לשנתיים ולא לשלוש שנים.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שלוש פטור, והארכה לעוד שנתיים. חבר הכנסת שמולי, אתה רוצה פעמיים שלוש? או מספיק פעם שלוש, ופעם לשנתיים. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

פעמיים שלוש. נסגר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פעמיים שלוש, נסגר.     

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

למה לא פעם שלוש ופעם שניים, שהארכה תהיה רק שנתיים ולא שלוש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חבר הכנסת שמולי, ביקש שלוש ושלוש, אנחנו הולכים אתו, מה הבעיה.   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחרי שלוש לא ניתן להאריך יותר. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

רגע, אני חושבת שההארכה הופכת להיות - - -

פחות מאשר התקופה המקורית, זו הארכה, ולא הכפלה של הזמן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא משנה הסעיף הזה. מחליטים שלוש ושלוש. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מדובר על הארכה פעם אחת בלבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון. הארכה אחת בלבד. 

כולם בעד? רבותיי. מי נגד?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עם כל השינויים שהקראתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הצבעה על סעיף 2, לרבות השינויים.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – נגד
סעיף 2, אושר.  
    

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סעיף 2, אושר. לרבות השינויים.   


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

  
	תיקון סעיף 28
	3.
	בסעיף 28 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	"(ד)	בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), הממונה לא יאשר החלטה של חברה שהוקמה במשותף בידי כמה רשויות מקומיות או של חברה אזורית על פיצולה לכמה חברות שיפעלו בתחומיהן של רשויות מקומיות שונות, אלא אם כן שוכנע כי לכל חברה שתוקם לאחר הפיצול ישויכו, ככל הניתן, הנכסים המשמשים את תחומי הרשויות המקומיות שבהן היא תפעל וההתחייבויות בעדם."




 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

ככל הניתן, זה אמורפי, זה גורם לבעיות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הזה מתקן סעיף 28 בחוק, שעיינו שינויים בתאגיד מים וביוב. החלטות מסוימות של תאגיד מים טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה על התאגידים ברשות המים. למעשה, ההצעה כאן היא להוסיף לסעיף הזה איזושהי הכוונה של שיקול דעתו של הממונה שהוא לא יאשר החלטה של חברה שנותנת שרות לכמה רשויות מקומיות, אלא אם כן, הוא שוכנע שלאחר הפיצול, לכל חברה ישויכו הנכסים שצמודים לה, שמשמשים כל רשות מקומית בתחום שלה. 


 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אם באר יעקב מתאחדת עם ראשון, ואם הם מתפרקים, אז הנכסים של באר יעקב חוזרים לבאר יעקב. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה אמור להפיג את החשש שלהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דיברנו על זה.  אחת הבעיות שמפריעות לראשי ערים באיחוד זה דירקטוריון, והנושא של נכסים אחרי פיצול. אז כל מה שמגיע לעיר מסוימת היא תקבל. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

אז למה ככל שניתן?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כי לפעמים הם ביחד בתקציב משותף, ועכשיו הם צריכים להתפצל. אי אפשר לחלק, אז יעשו איזונים כלכליים.  זה סעיף טכני בעיקרו. מי בעד? 



הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
סעיף 3, אושר.  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סעיף 3 אושר. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סעיף 4, תיקון סעיף 61. 

	תיקון סעיף 61
	4.
	בסעיף 61 לחוק העיקרי – 

	
	
	(1)	בכותרת השוליים, במקום "מטעם רשות מקומית" יבוא "בחברה";

	
	
	(2)	בסעיף קטן (א), במקום "מטעם רשות מקומית" יבוא "בחברה", ואחרי "הרשות המקומית" יבוא "שהחברה הוקמה בתחומה";

	
	
	(3)	בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בכל מקום, במקום "מטעם רשות מקומית" יבוא "בחברה".



	הסעיף הזה עניינו בהחלת הוראות מחוק החברות הממשלתיות על דירקטורים בתאגיד מים וביוב. נוסח החוק היום מדבר בלשון של דירקטורים מטעם רשות מקומית. התיקון הזה בעצם מבהיר שמדובר על כל הדירקטורים, גם דירקטורים חיצוניים, וגם דירקטורים שהם מטעם הרשות המקומית שבתחומה הוקם התאגיד. זה תיקון כמעט טכני, לשוני. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה נותן.  

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

הייתה אי בהירות בנוגע – האם דירקטורים חיצוניים מתמנים על ידי הגורם הממנה, מועצת עיר. אמרנו, כן,  כולם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כל ההוראות שחלות על דירקטורים מטעם רשות מקומית, יחולו גם על דירקטורים מקומיים.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מקובל, כל רשות תבחר את שלה. 

מי בעד סעיף 4? 

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
 סעיף 4, אושר


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סעיף 4 אושר, פה אחד. 


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הבא עניינו גם כן בדירקטורים.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה מה שאמרתי שצריך לתת חלק יחסי לכל עיר לפי גודל, כדי שהערים הגדולות לא רוצות שייכנסו אליה קטנות.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

המטרה של הסעיף היא לתת ייצוג הולם לרשויות מקומיות שהן בעלות מניות בחברה אזורית. 

	תיקון סעיף 63
	5.
	בסעיף 63 לחוק העיקרי –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א) –

	
	
	
	(א)	בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילה "ואולם" יבוא "ואולם בחברה שבתחומה 100,000 תושבים לפחות ואמצעי השליטה בה מוחזקים בידי ארבע רשויות מקומיות לפחות, מספר חברי הדירקטוריון לא יעלה על אחד עשר;";

	
	
	
	(ב)	בפסקה (1א), במקום "עולה על שבעה" יבוא "שמונה או תשעה", ובסופה יבוא "ואם מספר חבריו עולה על תשעה – לא יפחת ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים.";

	
	
	(2)	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	"(א1)	בהיעדר הסכמה בין בעלי המניות בחברה אזורית בדבר אופן מינוים של דירקטורים, וכל עוד החברה האזורית היא בשליטת רשויות מקומיות, יחולו הוראות אלה:

	
	
	
	
	(1)	לכל רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית תהיה זכות למנות דירקטורים במספר השווה למכפלה של מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בה לפי סעיף קטן (א) ביחס שבין מספר התושבים באותה רשות מקומית ובין מספר התושבים בכלל הרשויות המקומיות שבתחום החברה האזורית, מעוגלת כלפי מטה; בפסקה זו, "מספר התושבים" – מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין;

	
	
	
	
	(2)	לא מונו דירקטורים במספר המרבי שניתן למנות בחברה אזורית לפי סעיף קטן (א), תחולק הזכות למנות דירקטורים מעבר למספר הדירקטורים לפי פסקה (1) ועד למספר המרבי של דירקטורים שניתן למנות באותה חברה בסדר יורד בין בעלי המניות, החל מבעל המניות שנותרה לו השארית הגבוהה ביותר לפני העיגול כלפי מטה לפי פסקה (1);

	
	
	
	
	(3)	מספר התושבים כאמור בפסקה (1) ייבחן אחת לחמש שנים, ובהתאם לכך יעודכן מספר חברי הדירקטוריון שבעל מניות רשאי למנות לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שחבר דירקטוריון שכיהן בדירקטוריון במועד העדכון ישלים את תקופת כהונתו לפי דין."




הסעיף הזה בעצם קובע מה ההוראות שיחולו על תאגיד שבשליטת רשות מקומית, בחברה אזורית או חברה רב רשותית שנותנת שרות ל-100 אלף תושבים לפחות, למעשה, מספר הדירקטורים יוגדל לפי הצעת החוק כך שלא יעלה על 11. היום החוק קובע שמספר מחברי הדירקטוריון של חברה היא לפחות חמישה ולא יותר מתשעה, אבל בחברה אזורית היום יש תנאי מחמיר יותר, חברה אזורית שבתחומה --

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל עיר, עיר אחת של 200 ועיר של 50, יחלקו ויגדילו את מספר הדירקטורים, שיהיו פחות בעיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק להשלים את ההסבר.  היום, ההגבלה של עד 11 חברים, היא חלה על חברה אזורית שבתחומה 200 אלף תושבים לפחות, או שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי 10 רשויות מקומיות לפחות. אנחנו בעצם מקלים את המגבלה הזאת, וקובעים שבחברה שבתחומה 100 אלף תושבים לפחות ואמצעי השליטה בה מוחזקים בידי ארבע רשויות, אז המספר המרבי יהיה 11. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה להבין, מה זה לפי דין? לגבי תקופת המינוי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הזה שהקראתי קודם לכן, מתייחס למצב שבו אין הסכמה בין הרשויות המקומיות שהן בעלות המניות בחברה אזורית על מינוי הדירקטורים. במספר כזה, וכפי שנדון כאן באריכות בעת הכנה לקריאה ראשונה, נותנים משקל למספר התושבים היחסי בכל רשות ביחס לכלל מספר התושבים שהחברה האזורית נותנת להם שרות. מספר התושבים הזה נבחן אחת לחמש שנים, בהתאם לכך, מתעדכן מספר חברי הדירקטוריון שכל בעל מניות, כלומר, כל רשות מקומית תהיה רשאית למנות. אבל חבר דירקטוריון שמונה לתקופת כהונה לפי דין, אני מניח שלפי חוק החברות הממשלתיות, אמור להשלים את תקופת כהונתו. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל לא יהיה מצב שרשות קטנה שנכנסת לתוך זה שאין לה חברי דירקטוריון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, ההיפך, התיקון הזה נועד לתת ביטוי למספר התושבים למעשה, שלא רק הרשויות הגדולות ישלטו על הדירקטוריון.     

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

יש לי שאלה גם לגבי חובה של כהונה של דירקטורים חיצוניים, האם היא קיימת בכל חברה, בכל תיאגוד אזורי באשר הוא? השאלה השנייה, איך בתיאגוד אזורי ממונים הדירקטורים החיצוניים?

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

והאם יש ייצוג יחסים, תוכלי להתייחס גם לזה.  
   

 << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 14:50) << מנהל >> 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

	אני אסביר הכול. קודם כל, בדיוק מה שאמרנו, מועצת עיר, הגורם הממנה, היא ממנה גם את הדירקטורים החיצוני. רשות מקומית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא שואל באזורי, איך זה בא לידי ביטוי.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

שוב, יהיה מפתח מנויים. זו ההסכמה שדיברנו על זה. יהיה מפתח מנויים בתוך התקנון של התיאגוד האזורי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מה אומר המפתח? גודל יישוב, מה?

 << דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> 

כעיקרון, אנחנו ככלל חושבים שהרשויות צריכות להגיע להסכמות בינן לבין עצמן. אז אמרנו, בהעדר הסכמות, אנחנו ניקח את היחס של הגודל. אם יש לנו למשל תמהיל של חמישה רשויות מקומיות בתוך תאגיד אזורי אחד, אז יש לנו 11 דירקטורים. בעצם, אנחנו אומרים שלכל רשות מקומית יהיה דירקטור אחד, יהיה נציגות לפחות אחת בדירקטוריון התאגיד. אז בתוך התמהיל הזה הם יוכלו גם לקבל הסכמות כי הם יודעים שאף אחד לא יישאר בחוץ. בגלל זה, במקום תשעה, אנחנו הגדלנו את זה בשניים, שזה משמעותי את המספר המרבי. גם בתוך התמהיל הזה, היום יש שלושה סוגים של דירקטורים. יש חבר מועצה, עובד רשות מקומית ודירקטור חיצוני שהוא צריך תקופת צינון של שנתיים מהזיקה שנמצאה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זאת אומרת, אותו רשות שהכניסה עובד, אבל הרשות השנייה תכניס חיצוני, נגיד. 

 << דובר_המשך >> טל שביב וינברג: << דובר_המשך >> 

כן. אבל הם יקבעו ביניהם את מפתח מינויים - אני ממנה חבר מועצה, אתה ממנה דירקטור חיצוני, ואני ממנה עובד רשות מקומית. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

ואם אין הסכמה.       

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אם אין הסכמה, זה בדיוק מה שדיברנו, היחס יהיה לפי גודל של רשות מקומית. 

 << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> 

ייצוג יחסי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ייצוג יחסי לפי מספר התושבים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל לא ייווצר מצב שרשות לא יהיה לה נציגות.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

שלא יהיה נציגות, כי אנחנו הכנסנו הרבה דירקטורים.       

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

   בהינתן אי הסכמה, למעשה, יש פה מעין זכות וטו לרשות מקומית גדולה. אם היא יודעת מראש שהיא לא חייבת – למעשה, יש לה פה תמריץ לא להגיע להסכמה. 


 << מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 14:53) << מנהל >> 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני אומר. הרבה פעמים אני נתקלתי במקרים, למשל, בתאגיד פלג הגליל, אז יש שם את יסוד המעלה, יש להם שני דירקטורים, וזו רשות של אלפיים תושבים. כלומר, הרבה פעמים יש משא ומתן בין ראשי הערים, ואנחנו נותנים להם את הנפח הזה. אבל נכון שרשות שהיא גדולה והיא משפיעה, ויש לה יותר תשתיות, אז זה נכון שיהיה לה יותר נפח גם בדירקטוריון. אני גם לא רוצה לדלל רשויות שהצטרפו אליהן. אני רוצה לשמור על היחס שליטה שלהן בדירקטוריון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה ברור שעיר גדולה, יהיה לה יותר דירקטורים. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

מה שחשוב מאוד, לכל יישוב יהיה ייצוג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל עד היום כמעט לא היה ייצוג, אין מספיק מקומות. עכשיו הרחבנו את זה.   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל רשות יהיה לה נציג בדירקטוריון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, זה בסדר, זה יהיה. למעט אם זה אזורי כללי שיש להן 12 רשויות. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא מדברים על אזורי. 
       
 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, למה לא לחוקק את זה בצורה ברורה. יש הרבה בעיות ליישובים קטנים, בייחוד, אגב, מהמיעוטים, שאין להן שום נציג בדירקטוריון ובאים לבכות אצלי. אז הטענה של חברי הכנסת פה היא נכונה. בוא נחוקק שלפחות לכל רשות יהיה לפחות דירקטור אחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין לי בעיה עם זה.  יש מקומות שנעבור את ה-11. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

זה לא עולה כסף, זה רק נותן לרשות השפעה - - -  

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אז יהיה 13 מה יכול להיות. 

 << אורח >> אריה לוי: << אורח >> 

אני מהמשמר החברתי. 

ברור שאם יש תאגיד אזורי שיש לו יותר ממספר הדירקטורים האפשרי יישובים, אז לא יכול להיות ייצוג לכל ישוב. לכן, אני מציע, אם אפשר לאפשר לרשויות קטנות להתאגד ביחד ולהחליט ביחד על נציג שמייצג אותם בדירקטוריון של כמה רשויות. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

זה לא יילך. אנחנו רוצים לכל יישוב דירקטוריון, זה מה שאנחנו רוצים. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל יש לזה פתרון.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה תעשה אם יש לך, למשל, חיפה, יש לה  400 אלף איש, והיא מקבלת שישה מסביב, אז מה יהיה לה חמש מול אחד לכל אחד, היא לא תסכים בחיים, זו הבעיה שלנו. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אז במקום אחד יהיו שלושה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משרד המשפטים פה? מה הבעיה של הגדלת המספר?  משרד המשפטים נמצא פה?

 << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> 

הניסיון שלנו מראה שגופים גדולים הם פחות יעילים. ככל שהופכים את זה ליותר גדול, זה נהיה יותר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל כל עירייה רוצה אחד. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל זה בא על חשבון הרשויות הקטנות.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

חבר הכנסת ביטן, אבל יש לזה פתרון. היום אנחנו עושים את הפתרון הזה. אני לא יודעת למה הם אמרו שזה אחרת. מה שאנחנו עושים, באמת, ברשויות קטנות, אנחנו עושים רוטציה. למשל, בשנה אחת לא היה דירקטור – בסדר, אני מכירה את זה ואני עושה את התקנונים האלה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם זה מקרים נדירים, אז מה הבעיה שלכל יישוב יהיה נציג.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

כשיש רשות של אלפיים תושבים, או חמשת אלפים תושבים, אז מה שאומרים לו, אנחנו בקדנציה הבאה של הדירקטור, יש מפתח - - - בחלוף הקדנציה הראשונה, עכשיו אתה תכניס את הדירקטור שלך. ואז הם מסכימים ביניהם על רוטציה, שנה אחת אתה, שנה אחת אני. יהיה לו שלוש שנים תקופה שלא יהיה לו, כי הוא קטן. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

לא, זה לא יעבור. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל זה מקרים נדירים.        

<< דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

זה לא יעבור. סליחה, בגלל שזה מקרים נדירים, לא יכול להיות במקום - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ייצוג לכל רשות.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אנחנו נמנה דירקטורים שהם כמו מליאת מועצת עיר, זה מה שיקרה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגידי לי מה זה דירקטוריון. הרי הוא לא מבצע הלכה למעשה – פעם בחודשיים. רגע, אנחנו נעשה דבר כזה – נשנה קצת את הניסוח. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אני אומר לכם. זה באמת בציפור נפשם של חברי הכנסת, בעיקר אלה שמייצגים את המיעוטים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה מקובל, אבל עזוב. הניסוח יהיה כזה, שיינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות, בלי לפגוע ביחס של מה שקבענו.     

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לכל הרשויות שהן בעלות מניות בחברה אזורית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו ניתן אישור במקרים חריגים לרשות המים להגדיל את מספר הדירקטוריון.     

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אבל למה במקרים חריגים? דבוריה ושיבלין רוצים נציג, למה לא לתת להן? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עם השקלול. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אם השקלול לא נותן, אז צריך לתת להם. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה מקרה חריג.         

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אבל זה לא חריג. כי זה לא מקרים חריגים. תחת הגבלה של 30 תאגידים, אתה תגיע מהר מאוד לתאגידים שיש בהם 11 רשויות, מהר מאוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם ישקלו את זה, ויתנו או לא יתנו זה עניין שלהם.     

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה כן חריג. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל חבר הכנסת דוד ביטן, היום בתיאגוד האזורי, בערך יהיו 7. הממוצע זה 7 רשויות בתאגיד, ויש לך 11 דירקטוריון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא זאת הבעיה, לא במספר, אלא בשקלול היחסי. אם חיפה מקבלת 20, אז מה, לה יהיה נציג אחד מול כולם, היא לא תסכים, זה כל העניין. אין לך הרבה מקרים כאלה, עזבי. 

הנה הנוסח, תגידו לי אם אתם מסכימים. חשבתי איך זה בעיה משפטית - זה שלא יכולים - - -
זו בעיה לא משפטית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למעשה יש שתי נקודות. נקודה אחת - האם יש מקום לכתוב כהוראה עקרונית שבכל מקרה בהרכב דירקטוריון יינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות המקומיות.  

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

ככל הניתן – לא.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עכשיו אני מתייחס לנוסחה שאני קודם לכן הקראתי, במקרה שבו אין הסכמה בין הרשויות המקומיות על הרכב הדירקטוריון. אם כתוצאה מהשקלול, כלומר, מהיחסים בין המספר של התושבים של רשות מקומית, לבין מספר התושבים שבסך כל התחום של החברה האזורית. אם כתוצאה מהשקלול הזה ייווצר מצב שבו לרשות מקומית מסוימת, אין ייצוג בכלל בדירקטוריון, אני מבין שהכוונה היא לתת למועצת רשות המים סמכות לאשר, להגדיל את מספר הדירקטורים. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

למה לא בחוק?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בחוק.     

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

התאגיד לא מאשר.   


 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ינסו להגיע להסכמה. אם יש הסכמה, אין בעיה.   

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אז הם לא יאשרו. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

למה לא נאשר?

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

למה אתם נגד?  אתם נגד היום, תהיו גם מחר. 
 
 << דובר >> קריאות: << דובר >> 

- - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שיהיה הבדלה.

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

נכון, צריך להיות הבדלה. אל תחזיר את הכדור לרשות המים, מה זה קשור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, מה הבעיה עם זה.   למה יש לך בעיה עם זה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אין לי בעיה. אבל מצד שני, אם אנחנו מדברים על היחס הזה שאם אתה אומר, למשל, עיריית חיפה, הם ירצו את עמותות השליטה בדירקטוריון, אז עדיין, מתוך ה-11 הם יוכלו להתנגד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא.  

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

כמה יש לך כאלה, באופן יחסי אפשר להגדיל את זה.     

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם יורים לעצמכם ירייה במצח. מכיוון שהיום רוב הבעיות של האיחודים האלה, זה או כסף, או דירקטוריונים, אין משהו אחר. 
  
 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

אתה מדלל אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איך אני מדלל? אני לא מדלל, ההיפך – אני מדלל אם אני לא מוסיף בדירקטוריון, אני משנה על היחס ומוסיף, זה הכול. מה הבעיה?

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה לא מדלל, אתה מוריד את היחס. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מדלל. 

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

5 מול 11 זה לא כמו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה, יש להם רוב. מה הבעיה עם זה, אין פה דילול, זה לא נכון. 
  
 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יהיה קשה לקבל החלטות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא קשה. באוצר, אתם תמיד יושבים ביניכם – שניים, שלוש, מקבלים את ההחלטות. אדוני, בעיריות יש לך מצב - יושבים 29 מקבלים החלטה וזהו. מי שקובע זה יושב-ראש הדירקטוריון והמנכ"ל, אתם יודעים את זה. הם קובעים את ההחלטות, מה זה משנה אם זה 17 או 15.    

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יהיה קשה לקבל החלטות. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

כי אנחנו רוצים לשכנע את הרשויות הגדולות  לקחת את הקטנות אליהן.  

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אוצר, לא נאפשר - - - כל רשות יהיה לה נציג בדירקטוריון.

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

ההחלטה בסוף שלכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חבר'ה, אם לא יהיה נציג בכל עיר, אף ראש עיר לא ירצה. לא ירצו, תחליטו. זה לטובתכם. 
  
 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

כי מדללים אותן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין להם ברירה. אתה יודע למה אין להם ברירה? - יש סעיף פה שאומר שחייבים לקבל. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אתה פוגע בתמריצים שלהם, זה העניין. אנחנו לא נגד, אנחנו מבינים את השיקול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נסו את השיטה שלנו, תאמינו לי, אתם עוד שנה תגידו לנו תודה רבה, אני אומר לכם. אסור לפגוע, כל עיר רוצה נציג. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

שלא יהיה מצב שרשות שאין לה נציג. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אבל יהיה לך רשות שיהיה לה שלושה ורשות אחת שיהיה לה אחד. אבל כשמרימים יד - - 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל היא קטנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל היא קטנה. מה את רוצה? קטנה ויהיה לה 20? 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל רשות יהיה לה נציג. אנחנו לא מדברים שיהיה לה רוב. תן לנו נוסח שכל רשות יהיה לה נציג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא נותן. 

חבר'ה, זה לטובתכם. אתם לא מבינים מה זה עיריות? 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

יש לנו כ-200 עיריות. אנחנו מדברים על סדר גודל של 30 תאגידים. גם אם אני אעשה את הכול ממוצע, יהיה לנו לפחות 7 דירקטורים בכל תאגיד בממוצע. כשאני נותן לכל אחד, אז עירייה שיש לה מאה אלף, ועירייה שיש לה אלפיים, ויש כאלה עיריות, או שלושת אלפים, למעשה, מתמודדות באותה פרופורציה, יש בזה משהו לא סביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, מה פתאום, אתה משאיר את היחס. אם 200 לשניים, כמה מגיע לעירייה אחד, נכון? אז השנייה מקבלת הרבה יותר כדי שיהיה לה את היחס.  

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אז אפשר להגיע לדירקטוריונים גדולים מאוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כמה יש לך כאלה? 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

המון, זה בדיוק מה שאני אומר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הם רוצים את זה. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

סליחה, אין לך המון.  

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בבית ג'אן לא יהיה נציג למה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני שואל אותך שאלה, כמה עד עכשיו איחדתם רשויות? 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

25. ובכל ה-25 הכול עובד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מצוין. אמרנו בהסכמה. אם יש הסכמה אין בעיה. זה רק אם אין הסכמה. אם יש הסכמה אין לכם בעיה. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

מה זאת אומרת הסכמה? בין מי למי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בין העיריות הם מסכימים. מסכימים שני ראשי ערים להסכמה - - -    

 << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> 

אבל זה רק אם הן מעוניינות.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רק אם אין הסכמה.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

זה לפי תושבים או יחס מניות? כי אם אנחנו נשארים בתושבים - - - 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אם ההצבעה תהיה לפי כמות התושבים בכל עירייה, זאת אומרת יהיה נציג - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מכיר את זה. אתה לא מבין שכל ראש עיר רוצה מישהו מהדירקטוריון? אתם עושים טעות, חבר'ה. אתם לא מבינים את המשמעות של העניין הזה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

יהיה לכל רשות נציג, אבל כוח ההצבעה ייקבע לפי מספר התושבים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה גם אופציה מבחינתי, והעיר הגדולה תסכים?

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה הגיוני. הרי רשות זה משהו שרירותי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה, מה זה מעניין אותך. יש נציג לכל אחד, אבל למשל חיפה, הדירקטור שלה שווה 40% מהקולות. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

בהתאחדות הסטודנטים זה עובד כך.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עובד, אין בעיה, זה בסדר.  זאת אומרת, 11 זה המקסימום. כל אחד חייב להיות לו נציג, אבל האיזון יינתן בסביבות ההצבעה. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

מה זה אומר לגבי דבוריה שהיום אין לו נציג, ואף אחד לא סופר אותו בקלפי. לגבי רשות קטנה, ערבית, שאף אחד לא סופר אותה בקלפי כעיר רשאית.    

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -  
 
 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הנה, אמרנו. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

לא, הם שינו את הנוסח, הם לא תמימים.     

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

רגע, תסלחו לי, היושב-ראש מדבר  עכשיו, שקט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הם רוצים שיהיה פחות דירקטורים.   20 יהיה. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אז 15 יהיה, מה יכול להיות. נו באמת. מה זה, זו פגיעה ממשית ביישובי המיעוטים הקטנים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בכמה דירקטורים תהיה לנו בעיה שאתם מציגים עכשיו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בואו נכתוב כאופציה להסכמה.   

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 
 
רוב היישובים המיעוטים גרים בצפון, אין לך שם ערים גדולות. אנחנו גרים שם לא אתם. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -  

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

לא, אנחנו צריכים לעשות 15 רשויות – בני ברק, גבעתיים, רמת גן  - - - אבל צריך גם לתפקד. אני אומר, בכל המקומות יהיה בעיה. המיעוט, אחד שיש לו 2,000, 3,000 תושבים, או 20,000 תמורת חצי מיליון, הקול שלו לא יכול להיות שווה גם מבחינת הסכמה, גם מבחינת האחריות. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

כמה מקרים יש לך כאלה?

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

יש לי הרבה.   
   
 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אפשר להביא נתונים. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אבל אני הולך לצמצם עכשיו. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

הולכים להיות יותר.

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

סליחה, ליד חיפה יש לנו שני יישובים - - -

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

זה לא רק חיפה. בנשר, בטירת הכרמל, בעוספיה, בדליה, בקריית מוצקין, בקריית חיים, בקריית ים.  
  
 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

ועוד היחס יהיה 200 ל-100 מה יכול להיות. במקום 11 יהיה 15. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

בגלל זה הצענו שהיחס יהיה בהתאם ליחס האוכלוסייה.     

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

תגדיל את הדירקטוריון מה יכול להיות?  

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אז לכן, מה שהציעה טל, עו"ד שביב, לדעתי, עושה יותר שכל.  שיהיה דירקטוריון יעיל, קומפקטי, ו-90 האחרונים יעשו רוטציה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא נקבל רוטציה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, אנחנו נאלצים לא לקבל את ההמלצות שלכם הפעם. פעם אחת תלכו גם לטובת ראשי ערים. כל עיר רוצה ייצוג, זה המצב. מה אתם מתנגדים לזה. 


 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחת הבעיות שאצל המיעוטים, שאין להם נציג בקריטריון. 
    
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי המשקל, הם גם לא מעוניינים בזה. זה בעיקר רשויות ערביות ודרוזיות וכו'. זה לא משפיע על רשויות ערביות שהן יותר גדולות. אנחנו צריכים ללכת לקראתן בעניין הזה. יש להם פחדים גדולים מאוד מהאיחוד, אתם לא מבינים. אז הם רוצים שיהיה להם נציג, אתם סתם הולכים ראש בקיר פה. 

לגבי הנושא של החלוקה – לרשום את זה כאופציה בהסכמה. זאת אומרת, היום ההסכמה לגבי מספר דירקטורים, עכשיו יהיה גם אופציה בהסכמה. זה הכול. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

פשוט היום יש לי 20 תאגידים שאין להם קוורום בכלל, אפס למנות עד התקרה. רוב התאגידים ממנים עד חמישה והם יכולים תשעה, כלומר, אנחנו נותנים את השפיל הזה. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

מה זה שייך לסוגיה.   
 
 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני אסביר מה זה קשור לסוגיה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כי הוועדה למינוי לא מוכנה לאשר דירקטורים. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני יכולה להבין את הצורך שכל רשות שיהיה לה נציגות בדירקטוריון ותשפיע, במיוחד שכל משק המים עובר לתאגיד, אני יכולה להבין את זה.

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אז מה את מציעה כפתרון?

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני פשוט אומרת שגם את היחס, את הגודל צריך להגביל. כי גם בדירקטורים – אני יושבת בדירקטורים, ואני יכולה להגיד שהרבה פעמים זה מגיע לדיונים לא פרקטיים, לדיונים של יחסי כוחות. הדח"צים, גם שיש לך דירקטורים חיצוניים, הם אמורים להיות שומרי הסף בתוך כל העסקאות עם בעלי עניין. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

הם גם ממונים הדח"צים על ידי הרשויות המקומיות לפי המתווה שהצעתם. למרות חובת הנאמנות, יש פה בעיה.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אדוני, אני רוצה לומר לך שזה עובר את ועדת המינויים ברשות השופטת, והיא בודקת שאין שם בדיקות. אתה יודע, אנחנו נותנים אמון באנשים, אם אין אמון, אז גם אין אמון ב-15. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

היית קוראת לזה דירקטור רגיל, לא דח"צים - - -

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

יש גם אופציה לדירקטור רגיל, ואז הצינון הוא חל רק שנה. 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

אז אדרבא. אם יש אופציה לדירקטור רגיל, אני חושב שצריכים להיות דח"צים דווקא בגלל כל הבוכלטריה הזו. תביאו דח"צים שהם ממונים לא מטעם רשות כזאת ולא מטעם רשות אחרת.    

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אדוני, יש לנו ועדת דח"צים של רשות המים, ברשות השופט אילן שיף, ומקום שרשות מקומית לא מינתה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם רוצים לבטל את החוק?

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אם אנחנו מעלים את התמהיל, אני רוצה להעלות את מספר הדח"צים בהתאמה, כלומר, בישיבות שלא יהיו חברי מועצה, עובדי רשות מקומית, כלומר, שיהיו יותר דח"צים.       
   
 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הרי הרשות ממנה את הדח"צים. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

נכון, אדוני, אבל הדח"צים יש להם תקופת צינון, זה אומר שהם אמורים להיות נציגי ציבור, אמורים. אם הם לא, אז אלוקים יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ואז אתם מסכימים. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני אשמע את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נגדיל את מספר חברי הדירקטוריון, בלי לשנות את התמהיל של היחס בין דח"צים לחברי מועצה לעובדי עירייה.    

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, המספר לא מעניין. כל רשות יהיה לה נציג. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא חשוב אם זה חבר מועצה, אבל מקבלים את זה.      

אין בעיה, אנחנו מקבלים את הטענה שלכם. הדח"צים היחס בין דח"צ ועובדי עירייה וחברי מועצה לא השתנה. הרי כולם נציגי עירייה, לא השתנה גם אם יוגדל - - -

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

וגם הנושא שמה שאמרנו, שכח ההצבעה יהיה לפי האכיפה - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כוח הצבעה לא חל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כוח הצבעה נאפשר את זה כחלק מההסכמות. זאת אומרת, היום ההסכמות זה רק תעשו רוטציה, תעשו ככה. אנחנו ניתן לכם את האופציה הזאת שאפשר יהיה בהסכמה לעשות את הדברים האלה. אם יסכימו, אין בעיה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

ואם הם לא יסכימו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז נלך לסעיף הזה שאני נותן לכל אחד נציג, מה הבעיה. 

 << דובר_המשך >> שניר ניב: << דובר_המשך >> 

אבל שיישאר להם כל אחד נציג, זה לא סותר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, אם יש לי 50% מהתושבים, אז יש לי ארבעה דירקטורים, הם שווים 50% מההצבעה, אני מוכן שזה יקרה בהסכמות, אם לא, אז לא. 

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

בקיצור, נציג לכל רשות זו ברירת המחדל, זה מה שאתה אומר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרתם לי אם אתה הולך אתנו על הדח"צים מסכימים, אז מה עכשיו הבעיה?

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

דח"צים זה דיני נפשות.     
  
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אמרתם לי אתם רוצים את זה כתנאי, נתתי לכם. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

לא רק כתנאי. קודם כל נציגות, הבנתי, בכל רשות מקומית. אבל עדיין אדוני אמר, שאם ברשות גדולה, למשל בחיפה, אז הדיפולט שלהם שלא יהיה להם אחד, יהיה להם שלושה נציגים, בגלל היחס שלהם, בסדר. בעצם, בנפח של כל רשות אם יהיו כמה גדולות אז - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מוכן לזה, אמרתי.  אני מוכן לאופציה הזאת, אין בעיה, אבל בתנאי שזה יהיה בהסכמה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

לא, וזה שיקול דעת של הממונה על  התאגידים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא.   

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

כל מקרה לגופו, אדוני.   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, כל רשות יהיה לה נציג. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אנחנו נשנה את הסעיף כאן בחוק. הממונה זה לא מעניין אותנו שם.     

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - - 

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

חייבים להגדיל את הדירקטורים. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

בדיוק על פי החוק. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אחת הבעיות  שלכם במגזר הלא יהודי שאין להם נציגים בתאגיד. אם אנחנו לא ניתן להם נציגים, ימשיכו עם אותה בעיה. על מה אתם מתווכחים, על דירקטור? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

על מה אתם מתווכחים, באמת זה לא בסדר.   מה, נציג לכל עירייה זה לא בסדר, מה הבעיה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש לי רשות, למה שלא יהיה לי נציג? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא מבין את זה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אדוני, לצערי הרב, מהניסיון שלי, ואני עובדת ברשות המים מ-2007, אדוני, ואני אומרת לך, שלצערי, התאגידים במגזר המיעוטים - - - הם לא ממנים אפילו דירקטור אחד. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

אם הם לא רוצים, אז שלא ימנו. 
       
 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו רוצים ללכת על זה. אתם לא רוצים להעביר לוועדת שרים, אל תעבירו את זה לוועדת שרים. אנחנו רוצים נציג לכל עירייה, לא רוצה שום משחקים. בהסכמה, אין לי בעיה. אני לא אלך עכשיו מלחמות עם כל הערים הקטנות, למה? הם רוצים נציג, מה הבעיה, אני לא מבין. מה הבעיה עם זה, מה? אתם נלחמים אתי 20 דקות על שטות. עזבו אותי. סיכמנו את זה. דח"צים אמרתי, מקובל עליי. מה אמרתם לי, תסכים לדח"צים, ואחר כך קיבלתם את זה, עוד פעם ויכוח. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אין לנו בעיה עם זה. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אני מבקשת לא להפריע. תסלחו לי, אני מבקשת לא להפריע עכשיו. 
  
 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

תסלחו לי, אני מבקשת לא להפריע עכשיו. 

מה המהות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להגיד שוב, מה החוק קובע היום ומה התיקון, ותגידו עכשיו מה הנחיית הועדה בצורה ברורה. 

מה שקובע החוק היום הוא כזה דבר. מספר חברי דירקטוריון הוא לפחות חמישה, לא יותר מתשעה. נתנו לחברות אזוריות שיש בתחום שלהן 100 אלף תושבים לפחות ואמצעי השליטה בהם מוחזקים בידי ארבע רשויות מקומיות לפחות, עד 11 חברי דירקטורים. אני שואל מה עוד אפשר להוסיף? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עכשיו הוספנו עוד משהו. שהדירקטוריון יכלול, התייחס ליחס בין כמות התושבים בכל הרשויות. תעשה סעיף כללי רגע. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל המנגנון הזה קבענו אותו רק אם אין הסכמה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אין הסכמה, אם יש הסכמה, זה לא מעניין אותי. מה אכפת לי. אם ראש עיר אומר, אני לא רוצה נציג, שלא ייתן נציג. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בין אם יש הסכמה ובין אם אין הסכמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, רק אם אין הסכמה. 

סעיף כללי שאומר ככה, שהיחס בדירקטוריון לפי גודל עיר. 2. לכל עיר, או לכל רשות מקומית יהיה נציג אחד לפחות. במקרה כזה שמספר 11 חברים לא מספיק, יתווספו חברי דירקטוריון אבל היחס יישמר. בתוך ההגדלה יישמר היחס בין דח"צים - - - 

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

מה שאתה רוצה להגדיל - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתם את זה, מה זה, רק דח"צים אתה רוצה? 

 << דובר_המשך >> ניר וילנר: << דובר_המשך >> 

כן.       

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אין לי בעיה, שיהיה דח"צים מה זה משנה. שימנה ראש העיר, לא חבר מועצה, מישהו אחר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל מכל רשות יהיה לו נציג.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מקובל עליכם, אין בעיה. סגור. שלא נשמע אחר כך סיפורים.

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

סגור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי בעד? 


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
סעיף 5 אושר.  



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

סעיף 5 אושר. 

אני מזכיר לכם, אני רוצה שתשלימו את זה גם מבחינת הכללים. אחת הבעיות המרכזיות זה הנושא של נזילות מים והדברים האלה. סיכמנו שבכל בית ובית אנחנו נחליף את המדים על מנת שהקריאה תהיה אוטומטית, ובן אדם יוכל לדעת במקום, תוך שעה, שיש לו נזילה. הוא יקבל טלפון מהתאגיד, יגידו לו אדוני, יש לך נזילה. 

דבר שני, המחיר לנזילה יהיה שונה על מנת שאנשים לא ישלמו הרבה כסף, תעריף מופחת מאוד. למשל, היום, נזילה של 10,000 שקל – זו אחת הבעיות, שאנשים אומרים, מה, אנחנו צריכים לשלם 10,000. ביחס החדש, הוא ישלם בין 300 ל-400 שקל לנזילה במקום 10,000 שקלים. 

עכשיו, על מנת לעשות את זה, אנחנו מטילים חובה - צד אחד חובה על התאגידים להתקין מדי מים חדשים, מאוחדים כאלה, אנלוגיים בכל הבתים במדינת ישראל תוך כמה שנים. הם אמרו שהם יעשו את זה תוך שש שנים, משהו כזה, וכבר התחילו בעבודה. דבר שני, ייקבעו כללים של התעריפים המוזלים על מנת שלא יהיה את העניין הזה שאנשים ישלמו הרבה כסף. זה פותר את הבעיה של נזילות מים, כי אחת הבעיות המרכזיות שאנשים מתלוננים על תאגידי מים. מעבר לזה, יש בעיה עם החרדים והדתיים, שאומרים רק רגע, המד הזה אוטומטית קורא את המים גם כן בשבת? זה יוצר לי בעיה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש אפשרות בטכנולוגיה של היום, שבשבת יפסיק. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

מה יקרה שבמקרה השעון לא גילה את הנזילה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא משנה, זה המקסימום  שאפשר לעשות, אבל עדיין אתה משלם לפי התעריף. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

עד 100 קוב הוא משלם רגיל, מעל 100 קוב, הוא משלם שקל לקוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

על 10,000 שקל שאתה משלם היום, אתה משלם 400 שקלים לנזילה. יש מצב שאתה לא תיקנת את הנזילה, מודיעים לך שיש נזילה, אם אתה לא מתקן, מה קורה?

האנשים בהחלפה לא יחויבו. זאת אומרת, אף אחד לא יקבל חשבון לשלם את ההחלפה של מד המים על חשבון האוצר. אף אחד לא ישלם את זה, באופן ישיר הוא לא ישלם. כל ההוצאות של התאגיד הן נכללות במחיר המים. זה גם לא משפיע על זה, זה גרושים, זה 400 שקל למשפחה לכמעט כל 10 שנים, זה כלום. אבל אני אומר, אתה לא תקבל חשבון על זה, אתה לא תשלם על זה, התאגיד יחליט והאוצר ישלם, אחר כך שיעשו מה שהם רוצים. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

לא, אבל הם יכניסו את זה לחשבון.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. תעריף השקלול זה לא משפיע. זה סכומים קטנים לכל הארץ. 

 << אורח >> מרזוק קדור: << אורח >> 

איך יכולים להבטיח את זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מכניס בחוק שהם לא יכולים לחייב אותך, זה הכול. 

עכשיו נסביר את זה, אני אמרתי באופן כללי. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

יש עניין שלא דיברנו עליו. משק המים התאגד בשביל לייעל את משק המים בשביל להשיג פרמטרים טובים, ומקובל על כולנו, גם על חברי הכנסת שלא יגבו את משק המים והביוב כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסוי. ולכן, ניתן פטור ממיסוי לחברות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה שייך לסעיפים?

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

זה שייך לתיקון חוק תאגידי מים וביוב.       

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא שייך כרגע. אתה הצבעת, חשבתי משהו לסעיף הקודם. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

לא, אבל אתה צריך להכניס את זה באיזשהו מקום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה שייך עכשיו לעניין הזה.        

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

הוראת השעה מסתיימת בתוך השנה הזאת. מחיר המים יעלה. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אבל למה אוצר? יש פה כנסת שהיא החליטה והיא מחוקקת, והיא לא חוקקה את החוק בשביל להביא עוד כסף לאוצר. אז עכשיו רוצים להתחיל לקחת מס מתאגידי המים במקום - - - את הכסף – איזה היגיון יש   בזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את זה אתם צריכים לסגור עם האוצר.  

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

האוצר מחוקק, האוצר לא מחוקק. זה קשור לחוק הזה סעיף 13א.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, זה לא קשור לחוק הזה.       

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לחדד נקודה מסוימת. בשלב שבו אנחנו נמצאים בהליך החקיקה, הוא הכנה לקריאה שנייה ושלישית. לגבי השלב הזה, יש הוראות מפורשות בתקנון הכנסת שאוסרות לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק. אתם מדברים עכשיו על נושא שלא נכלל בהצעת החוק כפי שאושרה בקריאה הראשונה. חוק תאגידי מים וביוב כולל המון סעיפים והמון נושאים. אנחנו לא עוסקים עכשיו בתיקון רוחבי של כל הוראות החוק. יש נושא להצעת החוק.   

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

מדי מים זה נושא חדש. למה מדי מים זה לא נושא חדש, ופטור ממס לתאגידי המים זה נושא חדש?

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה לא נושא חדש, זה היה קודם. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אתם רוצים להעשיר את קופת המדינה ממשק המים והביוב? בבקשה. יש פה חברי כנסת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, מה זה שייך? אני לא משלם מס על המשכורת שלי, גם מעשיר את קופת המדינה. 
  
 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אתה לא איגדת את משק המים  והביוב בשביל לשלם מסים למדינה, זה גם האוצר אומר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בואו, תגידו לנו מה ייצא למשק המים מזה אז נחשוב על זה. 

 << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> 

אני בדיוק אגיד. במקום ש-600 מיליון שקל יעברו במע"מ ובמס הכנסה, מהתאגידים למדינה, הכסף הזה יושקע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה קשור למע"מ. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אני מדבר כרגע על מס הכנסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז למה הוספת מע"מ?      

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אני מדבר על מס הכנסה. מס הכנסה, כאשר משק המים והביוב היה בתוך הרשויות המקומיות, הוא לא שילם מס הכנסה. המעבר לתאגידים לא נכון לחייב את מס הכנסה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אנחנו נקים קרן מהכסף הזה שיחזור לנושאים החשובים במשק המים, אני אדבר אתכם. אם לא, תסכמו עם האוצר מה שאתם רוצים.     

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אבל האוצר לא המחוקק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון, הוא לא המחוקק. הממשלה גם מחוקקת. 

 << דובר_המשך >> שלמה דולברג: << דובר_המשך >> 

אנחנו חושבים שזאת ההזדמנות הנכונה, ציבורית לא לגבות מס ממשק המים, ולהעשיר את קופת המדינה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגידו לי עד הישיבה הבאה מה מרוויחים מזה תושבי המדינה, אני אדבר אתכם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

	תיקון סעיף 99
	6.
	בסעיף 99(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	"(4)	חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממדי מים אל החברה, ובלבד שבכללים לפי פסקה זו לא תושת על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית עלות התקנתה של המערכת ביחידת דיור חלף מד מים המותקן בה, אלא אם כן המערכת שתותקן נועדה להחליף מערכת כאמור שמופעלת לגבי אותה יחידת דיור."



	הסעיף הזה מתקן את סעיף 99 לחוק שעניינו הסמכת מועצת רשות המים לקבוע כללים בנושאים שונים בין היתר, אמות מידה צרכניות. ומה שמוצע כאן, הוא להסמיך אותה לקבוע הוראות לעניין חובה של תאגיד מים וביוב להתקין ולהפעיל מערכת קרה, מערכת לקריאה מרחוק של נתוני מים, כפי שציין קודם לכן יושב ראש הוועדה. 

הכללים האלה שכאן מוסמכת רשות המים לקבוע, אנחנו קבענו בסעיף 13 להצעת החוק בהמשך,  שכללים ראשונים לפי סעיף 99(ב)4 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ייקבעו בתוך שישה חודשים מיום התחילה. כלומר, קבענו חובה לקבוע את הכללים האלה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

הם יבואו לאישור ועדה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא. לא, כרגע לא לפי מה שמוצע כאן. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

זה משהו שהוא מאוד בעייתי, זה כולל תעריפים.       

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תהיה התחייבות פה בוועדה. תסבירו מה עשיתם עד עכשיו, ואז ניתן זכות דיבור. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

  כפי שחבר הכנסת ביטן הסביר. החובה היא בעצם להתקין את המדים לקריאה מרחוק. כיום, חלק מהתאגידים רישתו כבר את הערים שלהם, חלק לא, ואנחנו חושבים שזה ישפר את השרות לצרכן. עם זאת, לעניין של השתת החיוב לגבי הצרכן, אנחנו מדברים על השתת חיוב במישרין, ולא השתת חיוב בעקיפין. ולכן, אנחנו נתנו הערה, הצעה של רשות המים לנופך של הסעיף הזה שאנחנו חושבים שהיא יותר נכונה גם משפטית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

על הנוסח של הסעיף לא היו לכם הערות.    

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

לא, על 14 שזה כתוב בנוסח, זה בהוראת המעבר.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אני רוצה שיובן, כמו שיש הוצאה בנושא הזה של קריאה מרחוק, יש גם חיסכון בזה שלא צריכים לקרוא, ואז אני חושב שהחיסכון יותר גדול. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אנחנו - - - מאוד מהר ויחסוך בעתיד, וימנע נזילות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש גם חיסכון. אתה לא צריך יותר ללכת לשלוח אנשים לגבות, אתה חוסך הרבה כסף. במכלול של תקופת זמן, זה יותר חיסכון מאשר הוצאה. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

החיסכון הוא כפול, הוא גם על מניעת נזילות.   

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

מה זה עלות ישירה לצרכן? על מה אני מצביע. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

אני אסביר. שתאגיד נכנס לבניין קיים, והוא לוקח את המד הרגיל, ומחליף אותו למד כארם, כעיקרון, מד כארם עולה בין 400, 450 שקלים. הוא לא מחייב אותו, הוא לא דורש ממנו בגין הפרטת המים. עם זאת, במסגרת האמבטיה של התעריפים, שם יהיה - - -

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

או שכן או שלא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שייקחו את החיסכון. החיסכון הוא לא פחות מההוצאה פה. עלויות מדידה הן הרבה מאוד כסף. אתה שולח בן אדם שיקרא לך בכל בית, ופה אתה מקבל את זה אוטומטית.

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

ברגע שיש לך מונה קריאה, עם היד על האצבע אתה יודע למנוע את הנזילה.  

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אז יש לך הרבה חיסכון. השאלה איפה זה בא לידי ביטוי באמבטיה. 

 << אורח >> חי מיארה: << אורח >> 

אני מרשות המים. 

צרכן שהושם לו המד, לא יקבל חיוב בגין המד, המד החדש. גם אם לפני כן היה לו מד אחר, כרגע התקינו לו מד כארם חדש, לא יקבל על זה חיוב, אבל ודאי שלתאגיד זה עולה. רשות המים צריכה להכיר לו בעלות על מנת שיוכל לשלם את זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

חבר'ה, שקט. 

 << אורח >> חי מיארה: << אורח >> 

לצורך העניין יש צרכן שיש לו מד חדש, רגיל. עכשיו בתאגיד, הוא חייב להתקין לו כארם, הוא לא הגיש לו חיוב על זה שיש לו מד חדש, זה לא משנה אם הוא התקין לו לפני שנה, או לפני שנתיים. לתאגיד זה עולה והוא צריך להיות משופה על זה, רשות המים צריכה להכיר לו בעלות הזאת. אתם אומרים, זה יביא גם לחיסכון. נכון, צריך שזה יביא לחיסכון. אנחנו במקומות אחרים נכיר תאגיד פחות בעלויות, בין אם זה לצורך העניין פחת גבייה. ברגע שפחת הגבייה שלו יירד, אנחנו נכיר לו פחות בנורמה, וההכרה שלו תרד. ולכן, בהמשך, זה יוכל להביא גם לירידת מחירים. אבל בשלב הראשוני הוא לא יטיל חיוב, ואנחנו נכיר לו בעלות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל כרגע המים לא נגבה מכל - - - אם יש חיסכון בטווח של שנתיים, צריכים לקחת את זה בחשבון גם כן. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אין ספק ברמה התיאורטית וגם המעשית – כי אם תהיה התייעלות במשק המים, יהיה ירידת מים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה אם תהיה, ודאי שתהיה.   

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

תוך שנה, או שלוש, או חמש.   

 << אורח >> חי מיארה: << אורח >> 

ברגע שאנחנו נרד להתייעלות הזאת, אנחנו - - - זה יוביל גם להורדת התעריף. אבל בשלב הראשוני כשהוא - - - 

 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

ברגע שאתה בעצם עושה את ההתקנה של המדים החכמים, העלות שלהם בפועל תבוא לידי ביטוי באיפה – בתעריף?   
  

 << אורח >> חי מיארה: << אורח >> 

זה בפריסה. זה לא שבבת אחת הם מתקינים על כל - - -  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לוקח להם שש שנים להרכיב את הכול. אבל בינתיים הנוהל של תשלום מופחת מוחל מידי. זאת אומרת, אם עכשיו במקום מסוים לא עשו את זה, יש נזילה, אז הוא ישלם את השקל הזה, ואז הוא לא ישלם כמעט כלום. תראו, אחד הדברים הבעייתיים בתאגידים, זה בעצם שרות. על השרות שניתן – שרות לא טוב נובע ממשהו. בן אדם יש לו נזילה, מקבל 50 אלף שקל לשלם, הוא מבחינתו התאגיד זה אסון טבע. 

 << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> 

דווקא השרות אצלנו מצוין.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ברגע שאתה אומר לו, אדוני, את לא משלם את ה-50 אלף שקל אלה, אתה משלם רק 200 שקל, 300 שקל, אז היחס לתאגיד יהיה חייב להשתנות.   

<< דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

	סליחה יש כאן נקודה הקשורה בזה. בהחלפת מונה, התאגידים תמיד מחייבים כסף חיוב. זאת אומרת, הם מחליפים את המונה, אבל לא נותנים לך לדעת מה המונה, מה המספר היה של - - - 

 << דובר >> גידי שילה: << דובר >> 

אני מנכ"ל מעיינות החוף. 

לא היה ולא נברא. 

 << אורח >> בהג'את עמאר: << אורח >> 

סליחה, אני נתקלתי במאות מקרים.    

 << דובר >> גידי שילה: << דובר >> 

בכל החלפת מים בחשבון הבא אחריו, יש שתי שורות – קריאה קודמת, או קריאה חדשה. 

 << דובר >> בהג'את עמאר: << דובר >> 

אבל אתה לא מראה לי את המונה שהיה לפני זה, ואת המונה שהיה אחריו. אני זוכר נכון. גם ברשות המים אמרו שאסור. 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

זה לא נכון.

 << אורח >> בהגאת עמאר: << אורח >> 

זו גניבה. 
     
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא יודע מה נכון, מה לא נכון. תכל'ס, מה שמעניין אותי לגבי העסק הזה, לא תקבל חיוב. אני לא יודע עכשיו, כל אחד מביא לי בעיה שלו.

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

גם הסיפה של סעיף 6 נמחקת מהעמודים, אלא אם כן.   

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

מה שאנחנו מבקשים לתקן בתוך הסעיף של החוק, בסעיף 6, הסעיף הזה שהוקרא עכשיו – סעיף 99 בחוק העיקרי. לאחר המילים: "חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה במדי מים על החברה" – יבוא: "למערכת המאפשרת שידור תדיר לפי פסיקה זו, יכול שתכלול גם מערכת לניתוק השידור בפעולה הדיגיטלית בימי המנוחה. לעניין זה, ימי מנוחה, כהגדרתם בפקודת סדרי שלטון והמשפט, התש"ח, ומבלי שתושת תוספת עלות כספית על הצרכן". 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ישירות. 
  
 << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> 

רק שלא יהיה כפייה על כולם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

יכול שתכלול.     

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

	אבל תוספת מד כזה עולה בערך עוד 150 שקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אתה לא מבקש, לא עושים לכולם. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני רוצה לומר משהו על התוספת שאתה מדבר עליה. ניהלתי עיר והקמתי את התאגיד, תנסה בגוגל, תראה מי הקים את התאגיד, וחלק מהתאגידים מוצלחים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בבני ברק, אין ויכוח שהיית ראש עיר מוצלח.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

    אני אומר לך בידיעה, שמה שנבדק על ידכם, לגבי התוספת הזאת, הרי אין פה מכשור מיוחד, רק עוצר אותו  ל-24 שעות, ומביא אותו במכה אחת. כשאתה בא ומוציא מכרז על עיר של 30 אלף מונים, 10 אלפים מונים, ומתוכם יש לך אחוז קטן של מונים כאלה, תאמין לי, כולם התיישרו למחיר כמות שהוא. אז בזמנו הסכמנו והתפשרנו על ה-150 תוספת, זה כי אנחנו אנשים טובים, ולפעמים מרגישים שנותנים לנו מתנות. פה זה דבר שהוא פשוט והוא ברור.  

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בתיאגוד אזורי זה יושת על כולם באופן שווה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אתה לא מחייב.     

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, לא חובה. לא מתקין לכולם.   

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אין ולא תהיה תכנית - - - אם היא תהיה, היא תהיה 30 שקל אולי.   

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

אני מסכים אתך, אני רק רוצה ליידע את החברים, שבאומדנה כללית, בוא נניח שבכל הערים שהותקנו כבר, ואצלך בבני ברק אמרת שכבר כולם – עדיין יש לנו באומדנה כללית, אני לא להתחייב על המספר. סדר גודל של 250 אלף בתי אב נוספים, או מונים נוספים, אם אני מכפיל אותם ב-150 שקל, אני מקבל סדר גודל של 40 מיליון שקל. 40 מיליון השקל האלה, הולכים לכלל הציבור. 

יש לנו מספרי אצבע שמראים שזה סדר גודל של מספר אגרות בתעריף. להגיד לך שזה יפיל את המערכת, לא. אני רק רוצה שאנשים יידעו על מה מדובר. אני לא נגד זה. אני רק אומר שאנשים צריכים לדעת. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

הבאתי לך מכתב של חברה, אני לא רוצה לקדם אותה, הפוך, אין הפרש עלות, אין. 

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

אז יהיה אפס. 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

זה תלוי בחברה, זה לא מדויק. מה שאתם ביקשתם, המשמעות שלו שעון שבת בתוך המד. הוא מגדיל את גובה המד. המד עולה יותר יקר. המד יותר גבוה, זה מחייב גם שינוי אינסטלציה, זה עולה כסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אדוני,  מה שיהיה המחיר, מגיע גם לאוכלוסייה הדתית, מה הבעיה. מה, לא מגיע להם? 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

יש לזה עלות, אי אפשר להגיד שאין לזה עלות.   

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אנחנו צריכים לוודא שמגדרים את זה לאוכלוסייה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו, בסדר, לפי בקשת צרכן, אבל   צריך להיות דתי, זה מה שאתה אומר.

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אני אומר, לא להיכנס לזה בחוק. אני אסביר את הרציונל ולהציע הצעה. כרגע יש בעיה. יש לזה עלות עודפת. 


 << דובר >> גידי שילה: << דובר >> 

סליחה, ואם דתי קונה דירה מחילוני, מי משלם את ההחלפה של המונה?


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא צריך להחליף. אם קנית מדתי, המונה הוא בסדר גמור. 

<< דובר_המשך >> גידי שילה: << דובר_המשך >> 

אם קנית מחילוני, מי משלם את ההחלפה?


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זו שאלה נכונה.         

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

חשוב לציין שכל המדים כשרים לשבת. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

בבקשה, תאפשרו לשניר מהאוצר לדבר.     

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אנחנו מבינים את הרציונל, אבל מכיוון שיש לכך עלות עודפת, אנחנו חוששים שזה התרחב לכל מי שאדיש, לא אכפת לו. לכן אנחנו מציעים במקום המלה "שידור תדיר", נכתוב "שידור מרחוק" זה מכיל את זה. הכללים התייחסו למה שאתה אומר, ויביאו לפתרון. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

שניר, עם כל הכבוד, אני לא רואה אף אחד שהולך לבוא לבקש. מה זה מה איכפת לו, אז הוא יעשה משהו אחר, מה הוא ידפוק את המדינה. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

  זה חינמי. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

ואם הוא רוצה והוא מחלל שבת - - -

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

חשוב לציין, שכל המדים כשרים לשבת, זה הכול של עניין של סמכות רבנית. הם רוצים להציג את זה כאילו יש מדים חילונים ומדים חרדים, זה לא ככה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אנחנו לא מציגים כלום, אנחנו מציגים את האמת. האמת היא שיש פסקה הלכתית בעניין. 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

יש החמרות, אז צריך לשלם עליה.   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הפסקה. נגמור את הנוסח הזה. שלוש דקות הפסקה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:45 ונתחדשה בשעה 15:57.) << הפסקה >> 

    

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, אני פותח את הישיבה.   

<< דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, בעניין הפטור ממס, דיברנו עכשיו עם האוצר, הם מתנגדים. אנחנו מבקשים בכל זאת להעלות את זה. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. בקשתכם נרשמה. אבל לא בטוח שאני אענה לה.

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

רבותיי, יש אישור של יושב ראש הכנסת להמשיך ולקיים את הישיבה עד השעה 16:15 בלבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בבקשה, "הכול כלול", אבל אל תפתחי לי דברים שלא קשורים לדיון. לא דברים חדשים. אנחנו לא מתחילים את כל הסיפורים מההתחלה. 
  

 << דובר >> לי עייש: << דובר >> 

אני מתכנית "הכול כלול". אז אנחנו כידוע מלווים את המאבק הזה כבר מעל לארבע שנים. להגיד שלצמצום התאגידים אין איזושהי השלכה כלכלית על התושבים, זה מנותק מהמציאות. בהתחלה דובר על 11 תאגידים. אנחנו גם בתכנית חשפנו כאן מסמך של האוצר שדיבר על 15, שלא צריך יותר מזה. עכשיו אנחנו מדברים על 30 – האם באמת זה מבחן המקסימום או שזה עוד עתיד להשתנות בפרק הזמן הקרוב. וכמו שאמרת, חבר הכנסת דוד ביטן, מוקדם יותר, שזה כל פעם נדחה ונדחה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יידחה. תיקנו את הסעיף הזה בחוק, הכול בסדר.   

 << דובר_המשך >> לי עייש: << דובר_המשך >> 

עוד שאלה אחת. כמו שאנחנו רואים, יש עוד דיון ועוד דיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נו ברור. מה חשבת, אנחנו פועלים לפי הזמן של - - - למה, שיחקנו פה?

 << דובר_המשך >> לי עייש: << דובר_המשך >> 

ממש לא. אנחנו מברכים את העבודה שלך. אבל האם, כמו שאמרת בשבוע שעבר, אנחנו באמת נראה הליכה לקראת שנייה ושלישית תוך חודש? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני עוד פעם חוזר. אני לא אמרתי לה שאני גומר את זה תוך חודש. אמרתי לה, אנחנו עובדים על זה, נשתדל לסיים את זה. אם הכול יהיה בסדר, אני אסיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה דיון ראשון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני דחיתי בכוונה את הדיון לאחר הבחירות לעיריות, על מנת זה יהיה מנותק מהפוליטיזציה של הבחירות האלה.  

 << דובר >> לי עייש: << דובר >> 

שאלה אחרונה, אם אנחנו מדברים על ההנחות הסוציאליות, אז אני מבינה שלא היו הסכמים עם האוצר, שאמרו, שרק תאגידים רווחיים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה נושא שנדון בו בישיבה הבאה. 

יש פה בעיות משפטיות, וגם תקציביות. במקום זה סיכמתי עם האוצר על מתווה מסוים של 20 מיליון שקל שהם ישקיעו במקרים סוציאליים, יחד עם ההשקעה של העיריות יהיה מצ'ינג, וזה קרוב ל-40 מיליון שקל בשנה. אנחנו נציג את זה בישיבה הבאה. פשוט אין לנו זמן להתחיל להיכנס לזה עכשיו. 

 << דובר_המשך >> לי עייש: << דובר_המשך >> 

עוד כמה דיונים צפויים להיות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לדעתי, עוד דיון אחד אנחנו נסיים. נשתדל שיהיה כמה שיותר מהר. ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע בלוח זמנים במטרה לסיים את זה. 

 << דובר >> גידי שילה: << דובר >> 

משהו קטן. בסעיף הזה כתוב שיהיה שידור של מד משדר מרחוק, ולא כתוב שבנוסף אפשר לקרוא את המד בעין. זה לא כתוב, כי זה ברור לכולם.   

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

ברור, כי כל המדים אפשר לקרוא. 

 << דובר >> גידי שילה: << דובר >> 

לא, זה לא רשום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה ברור. אם אין שידור מרחוק, הוא יבוא לבנק ולקרוא אותו, אחרת, איך יגבה. הם הרי גובים ישר, כמו ביטוח לאומי, הכי מהיר זה ביטוח לאומי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להקריא את נוסח הפסקה עם התיקון שנוגע לימי המנוחה. 


	
	
	"(4)	חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממדי מים אל החברה, ובלבד שבכללים לפי פסקה זו לא תושת על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית עלות התקנתה של המערכת ביחידת דיור חלף מד מים המותקן בה. בתנאים לפי פיסקה זו ייקבעו גם הוראות לעניין האפשרות להתקנת מנגנון במערכת כאמור, לשם ניתוק השידור מהמערכת בימי מנוחה, כהגדרתם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, כדי להתחשב בזכות הצרכנים לקיים את ימי המנוחה."



הסיפה תמחק אחרי "אלא אם כן". 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר?

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

לא - - - 

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

מהרגע שאמרנו שתהיה אפשרות, כל המדים יהיו כאלה, כבוד היושב-ראש, תהיה בטוח בזה.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כתבנו לקיים - - -

אל תדאג, בכללים הם יצמצמו את העניין הזה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

במקום לנתק את השידור, שהמד יהיה רדום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא יודע מה זה רדום, יותר נכון להגיד לנתק. או לא להפעיל. 

 << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> 

הקפאה. זו מילה שאנחנו משתמשים בה.  

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נתייעץ עם הממונה על הנוסח, ונמצא את הנוסח הנכון.   

בנוסח שפורסם לקראת הדיון, מופיע סעיף 14, הוראת מעבר, והצעה של רשות המים. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

אמר עו"ד - - - שהם התייעצו לגבי הנוסח הנכון. ממילא חבר הכנסת יעקב אשר, יראה את הנוסח בישיבה הבאה.   

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> 

אני מקריא את ההצעה של רשות המים. "בלי לגרוע מהוראות סעיף 99(ב)4 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק הזה,  חברה לא תחייב במישרין את עלות ההתקנה הראשונית של המערכת ושידור תדיר של נתוני קריאת מד מים בנכס, שערב יום התחילה, החברה מבצעת בנכס קריאת מד מים".

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאמרנו, תחייב במישרין. 

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

היא לא תחייב אותו בחשבון המים, אבל אי אפשר להגיד שהעלות לא תושת עליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא עלות. אמרתי שהחיוב לא יהיה במישרין. כמו באזרחים הרגילים. 

 << אורח >> ניר וילנר: << אורח >> 

אבל זה בדיוק מה שכתוב היום. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

הוא מדייק את זה, הוא יותר נכון. יש הבדל בין תושת, לזה שהתאגיד לא יחייב. אנחנו מבקשים שלא יהיה מושת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דיברנו על זה, לא תושת במישרין, דיברנו על זה, אל תשנו לי את הנוסח. לכתוב את המלה במישרין, יכולה להיות מושתת בעקיפין. 

 << אורח >> טל שביב וינברג: << אורח >> 

במישרין. אם הוא מכניס במישרין, אין לי בעיה.    

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוסיף את המילה "במישרין". 
  
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אז מכאן ניתן להבין שניתן להשית עלות בעקיפין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

  בעקיפין זה יהיה ממחיר המים. 

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

אבל במידה ועכשיו כל זה נכנס - - - תעריף המים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה רוצה שיהיה? הרי אם תכתוב לא תושת - - -   

 << דובר >> איתי חוטר: << דובר >> 

אז תרשום ברחל בתך הקטנה, שזה יועמס על התעריף. 

 << קריאה >> לאה ורון: << קריאה >> 

בבקשה, אם אתם רוצים לדבר, אז בבקשה עם רשות דיבור. 
  	
 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, יש סוגיה מאוד חשובה לגבי מדי המים. זו נקודה מאוד חשובה. כבוד היושב-ראש, המד, צריך להבין קודם כל, יש פה קצת הטעיה. כל המדים יש להם הכשר. לכל המדים, ללא יוצא מן הכלל שמותקנים, גם אלה שרואים מד לחילונים. לא, זה מאוד חשוב להגיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה, קוראים לך הרב קרליץ, אתה בית דין של הרב קרליץ? מה אתה מתווכח אתי עם החרדים עכשיו, דבר איתם. עזוב אותי מזה. 

 << דובר_המשך >> יהודה סיסו: << דובר_המשך >> 

יש את המכון הטכנולוגי של הרב הלפרין, אישר את כל המדים. כבוד היושב-ראש, אתם מכניסים פה סעיף שצריך להבין את המשמעות שלו. צריך להבין, כשאומרים שמד מפסיק לשדר בשבת, אני מבקש שיהיה כתוב - במידה ויהיו התראות, אז ההתראות יופעלו. כי אחת הבעיות הכי גדולות במד הזה, שאפשר לגנוב אתו בשבת, זו נקודה מאוד חשובה, ולכן ההתעקשות כל כך חמורה, לא באופן אוטומטי באופן גורף לתת את זה למי שרוצה. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

החילונים ימלאו בריכות שם, זה מה שהוא מנסה להגיד.  

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

ולכן, מד כזה - - -

 << דובר_המשך >> איתי חוטר: << דובר_המשך >> 

אנחנו רוצים את זה לכולם.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הוא מכניס את זה. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -    

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

ברגע שהוא מפסיק לעשות את ההתראות, אז הוא גם מפסיק לקלוט. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

סליחה, אתה נראה משכיל, ואני קצת פחות אולי. אני רק מסביר דבר אחד, כדי שלא תטעה את האנשים. זה נצבר. כל הקריאות נצברות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתם ממציאים כל מיני דברים. אם יש בעיות, טפלו בחוק הזה.    

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

חבר הכנסת, אני מכיר את זה קצת יותר טוב ממך. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה מטעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פתאום עכשיו כולם גונבים, אה?  

 << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> 

   אני לא מטעה, הוא נצבר, אבל חבלות במד לא מתגלות בשבת, וצריך לשים את כל הדברים על השולחן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני יודע דבר אחד, שהמד הזה הוא לא מפסיק. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

כל שבת יהיה לו חבלה...

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במוצאי שבת הוא יזכור מה היה.   

 << אורח >> שניר ניב: << אורח >> 

הסכמנו איתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לנו עוד ישיבה, עד אז תבדוק את הנושא של הגניבות, אני לא יודע.  אם צריך לשנות נעשה רביזיה. 

 << אורח >> גיורא שחם: << אורח >> 

מקובל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם, עד הישיבה הבאה תשבו על הנושא של הגניבות. שבו על העניין, על המכשיר, אני לא יודע מה. תביאו אם יש משהו, מה אתם רוצים ממני. 

 << דובר >> לאה ורון: << דובר >> 

יש לנו עוד דקה.   

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נבהיר בנוסח שחברה לא תחייב את הצרכן שצורך מים בעלות ההתקנה של המערכת. 

הנוסח לעניין ימי המנוחה יהיה הנוסח כפי שהקראתי קודם. 
  
  << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא יהיה, אתם תנסחו את זה. כפוף לזה שאתם תנסחו את זה, לא יהיה חיוב במישרין על האזרח, לא משנה אם זה התקנה של מד מים רגיל או מד מים - - -

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12) (צמצום מספר תאגידי המים והביוב),
 התשע"ח-2018, התקבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. 

תשלימו את הניסוח. אני אומר, הניסוח לא סופי, תשלימו את הניסוח. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

שומר את הזכות לרביזיה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הישיבה נעולה. תודה רבה לכולם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>