פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העבודה והרווחה
20/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 11:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות ה-7 באוקטובר, התשפ"ד-2024, של ח"כ יצחק פינדרוס << הצח >> 
הצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, קארין אלהרר, משה גפני, יעקב אשר, אליהו ברוכי, יסמין פרידמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, אורית פרקש הכהן, ששון ששי גואטה, פנינה תמנו, יוסף טייב, אלמוג כהן, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, יונתן מישרקי, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, משה פסל, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, שרון ניר, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, ינון אזולאי, משה סעדה, אלי דלל, דני דנון, צבי ידידיה סוכות, מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, רון כץ, יבגני סובה, חמד עמאר, נאור שירי, סימון דוידסון, מירב בן ארי, אלעזר שטרן, משה טור פז, אליהו רביבו, יצחק קרויזר, משה סולומון, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
אלמוג כהן
אפרת רייטן מרום
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
קארין אלהרר
יצחק פינדרוס
יפעת שאשא ביטון
מיכל שיר סגמן
אושר שקלים


מוזמנים: 
	שי סומך
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	פקד דנית אביטל
	–
	זכויות נפגעי עבירה, המשרד לביטחון 

	סרן איתי רגב
	–
	ייעוץ משפטי, פרט, משרד הביטחון

	נגה שילדהוז
	–
	ייעוץ משפטי, משרד הביטחון

	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אור צוברי
	–
	מנהלת אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נופר קין
	–
	סגנית ממונה תחום חירום וטראומה נפשית, משרד הבריאות

	ענבר דוד
	–
	מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

	מאשי סנדרוביץ
	–
	מנהלת אגף שיקום, המוסד לביטוח לאומי

	אייבי מוזס
	–
	יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה

	רות פרמינגר
	–
	עו"ד, ארגון נפגעי פעולות איבה

	ד"ר עינבל בלאו
	–
	הקריה האקדמית, קריית אונו

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

	שלמה אלפסה גורן
	–
	מטה משפחות החטופים

	אלון גת
	–
	מטה משפחות החטופים

	שרי גת
	–
	מטה משפחות החטופים

	איתי סיגל
	–
	מטה משפחות החטופים

	נועה פורד
	–
	נציגת המשפחות השכולות

	יורם יהודאי
	–
	נציג המשפחות השכולות

	ענת גולדשטיין
	–
	נציגת המשפחות השכולות

	יצחק בן לולו
	–
	פורום משפחות שכולות, ארגון קימה

	איריס בן לולו
	–
	פורום משפחות שכולות, ארגון קימה

	יניב גל
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, פורום משפחות שכולות, ארגון קימה

	שלומית יהב
	–
	מימוש זכויות חרבות ברזל, ארגון קימה

	אסנת חסון
	–
	אמא לניצול נובה

	תמר ארנון
	–
	אימהות הלוחמים

	גיל ורד
	–
	אזרח





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות ה-7 באוקטובר, התשפ"ד-2024, פ/4365/25 << נושא >> 

הצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, קארין אלהרר, משה גפני, יעקב אשר, אליהו ברוכי, יסמין פרידמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, אורית פרקש הכהן, ששון ששי גואטה, פנינה תמנו, יוסף טייב, אלמוג כהן, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, יונתן מישרקי, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, משה פסל, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, שרון ניר, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, ינון אזולאי, משה סעדה, אלי דלל, דני דנון, צבי ידידיה סוכות, מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, רון כץ, יבגני סובה, חמד עמאר, נאור שירי, סימון דוידסון, מירב בן ארי, אלעזר שטרן, משה טור פז, אליהו רביבו, יצחק קרויזר, משה סולומון, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בוקר טוב לכל הנאספים. בוקר טוב לחברי הכנסת. אנחנו בישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום י"ב באייר התשפ"ד, 20 במאי 2024 ואנחנו דנים היום בהצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות ה-7 באוקטובר, התשפ"ד-2024. 

כמנהגנו נאפשר למשפחות לומר את דבריהן.

 << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> 

בוקר אור. מזה 30 שנים – נשוי פחות שנים - אני יחד עם סמדר גורן ילידת קיבוץ ניר עוז. היא נולדה בניר עוז. הוריה של סמדר ייסדו את קיבוץ ניר עוז, יורם ופנינה גורן. יורם ופנינה גורן אינם איתנו יותר. הם שוכנים כרגע למזלנו באדמת קיבוץ ניר עוז כי אחרת יכלו להיות באזור המנהרות יחד עם חבריהם, עודד ליפשיץ, אברהם מונדר, יורם מצגר, אנשים יקרים שאני הכרתי ואני מכיר מעצם היותי בקיבוץ. יחד עם אשתי אני גדלתי בקיבוץ. אשתי סמדר, נותר לה אח אחד שגר בקיבוץ ניר עוז והיה נשוי למיה גורן שגם היא גרה בקיבוץ ניר עוז. נולדו להם ארבעה ילדים והשמות הם לפי ה-א'-ב': אסיף, בר, גל, דקל. ארבעה ילדים שהיום הם ילדים בגירים, מגיל 19 עד 25. 

כולם מכירים מה שקרה בקיבוץ ניר עוז. הקיבוץ הותקף, אף אחד לא הגיע ועשו שם מה שרצו. אבנר הסתגר בממ"ד, ירו בממ"ד, פצעו אותו, לקחו אותו, זרקו אותו בשדות. מי שנולד בקיבוץ ניר עוז מגיע לו להיקבר בקיבוץ ניר עוז ולפי דרישת המשפחה תחת אש קברנו אותו בקיבוץ ניר עוז. לקבור תחת אש, אני לא יודע אם מישהו מכם חברי הוועדה אי פעם היה במצב כזה. 23 אוקטובר, קיבוץ ניר עוז, עבדכם הנאמן לקח שניים מילדי משפחת גורן – את אסיף ואת גל – שניים מילדיי והלך לקיים את המצווה האחרונה של אבנר שנולד בקיבוץ ניר עוז להיקבר בו. יחד איתנו כיבד אותנו רחפן של החמאס ואחרי המשפט הראשון של הקדיש של אסיף, הוא הגיע ועזר לנו להיכנס לממ"ד עד שהצבא הגיבור שלנו הוריד אותו. זו הייתה חוויה מרטיטה.

חברי הוועדה, אני פעם ראשונה כאן בוועדה הזאת. אני לא נמצא כאן הרבה. אחרי שבעה חודשים, לראשונה הגעתי לוועדות לפני כשבועיים. לא הגעתי עד עכשיו כי אנחנו עסוקים בהמון דברים כמו למשל ב-30 בנובמבר קיבלנו הודעה שמיה גורן לא איתנו יותר. מיה גורן, מי שלא מכיר, הלכה לסדר את גן הילדים והנוחבה הזה, אנשי החמאס, תקפו אותה שם, ירו בה ולקחו אותה פצועה לעזה. ב-30 בנובמבר, שזה היום האחרון לעסקה שהייתה, מי שזוכר, צלצלו אלי עקב צורך מבצעי להודיע לארבעת הילדים שאימא שלהם נרצחה. איך אני אודיע לארבעה ילדים כשאחד באילת יחד עם אשתי, אחד בטבריה, אחד בחיפה ואחד בקיבוץ כפר מנחם? התחננתי לקצין נפגעים שיגיע. לא, עכשיו מודיעים, עכשיו חייבים להודיע. הטרללת שהחמאס עשה לנו, הטרללת שאנחנו נמצאים בה שבעה חודשים. לילה שלם לא ישנתי, יחד עם קצין נפגעים כאן, יחד עם סמדר באילת, יחד עם הבן שלי באילת, למצוא את אסיף במעונת בחיפה, לנסוע לכפר מנחם. שיגעון טוטלי שאנחנו, משפחת אלפסה, נבחרנו לתמוך בילדי משפחת גורן. 

איך קרה שהופקרנו כך? איך קרה שהגענו למצב הזה? לפני ה-7 באוקטובר הייתה אזכרה של ניצולי השואה, ביניהם הוריי. לך תילחם על איזה מישהו, לא מתנדב, מישהו שהוא עובד שיגיע מדי שבוע בשבוע להורים שלי, ניצולי שואה בני 93, וייתן שעתיים. תנסו. למי שיש עדיין הורים ניצולי שואה, תנסו. לא מתנדב אלא מישהו שהולך וחוזר. יש את הנשים המוכות, יש את החברה הערבית, יש גם את התעשייה הביטחונית שלא הייתה מוכנה ומסוגלת לתת מענה לצבא ב-7 באוקטובר וגם הצבא לא היה מוכן. זה חלק מההפקרה שגרמה לנו להגיע למצב שלנו.

אשתי סמדר לא עובדת מאז ה-7 באוקטובר ואני, עכשיו אני איתכם, מסמן במערכת הנוכחות שלי עוד יום חופש כי אנחנו בעצם מבחינת המדינה – שום כלום. אנחנו לא קרבה ראשונה לחטופים, אנחנו מלטפים, מנחמים ובודקים שהילד הזה שנסע מכאן לחיפה אכן הגיע לשם והילד ההוא שנסע מכאן לכרמי גת והאם אכן הגיע. אנחנו שואלים מה נשמע, איך אתה, איך המבחן, תלמד טוב. אם כן, ארבעה ילדים בגירים אבל אנחנו לא אפוטרופוסים ובחיים לא נהיה.

יש את המשפחה שלנו, את הילדים שהלכו איתנו לקבור את אבנר שגם הם משתבללים בחדרים. היו איתנו בקן הקוקייה על שם מלון ים סוף במשך חודש וחצי יחד עם כל קהילת ניר עוז. שקל מהמדינה אנחנו לא מקבלים באופן חוקי.

אני לא יודע במה עוסק כאן היום החוק אבל אנחנו לא בפנים. אנחנו כן הגענו לדיונים עם ביטוח לאומי ויש ועדה על שמנו כי אנחנו המשפחה היחידה שתומכת במשפחת גורן ואין מישהו אחר שיתמוך בה. אין קשר עם ההורים של מיה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה עושה הוועדה הזאת?

 << אורח >> שלמה אלפסה גורן: << אורח >> 

בביטוח לאומי יש מה שנקרא ועדת למד. לפנים משורת הדין באופן אבסורדי מוגשת דרך הילדים כי רק מי שמקבל פיצוים מביטוח לאומי רשאי להגיש בקשה להגדלת פיצויים על שם אלה שתומכים בו. הוועדה הזאת התכנסה ועכשיו צריכה להחליט מי אנחנו, מה אנחנו ואיך אנחנו.

באתי לכאן להסב את תשומת ליבכם. תודה רבה לכם.

נושא אחרון קצר. יש לי מה לעשות אבל בגלל שאדוני יושב-ראש הוועדה מהמגזר הדתי ואני עושה המון ביקורים בחברות היי-טק ומדבר על המקרים של משפחות החטופים, אני אשמח מאוד אם תעזור לי לחצות את הכביש ולא לנסוע לכאן אלא לבקר, לדבר על משפחות החטופים בכוללים של אשדוד. אני חושב שיש מקום לאחדות העם וצריך לראות את משפחות החטופים ולשמוע אותן גם במגזר הזה ולא רק במגזרים אחרים. אני לא הצלחתי לעשות את זה ואני אשמח לעזרתך. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. תהיה איתנו בקשר אחרי ישיבת הוועדה ונדבר.

 << אורח >> תמר ארנון: << אורח >> 

אני מארגון אימהות הלוחמים. הבן שלי חייל קרבי ואני מדברת גם בשמו וגם בשם כל החברים שלו. כל החיילים הם החיילים של כולנו והבנים של כולנו. החיילים נמצאים שבועות ארוכים וחודשים ארוכים, לא חולצים נעליים, לא מורידים קרמיים, נלחמים ונותנים את הכול, וזה בסדר, זה התפקיד שלהם, לשם כך חינכנו אותם וכך זה יהיה כנראה עד אחרית הדורות. המצב הוא שהם נמצאים חשופים או מתבקשים לעשות משימות שהן לא מבצעיות או שהן משימות שניתנות להן משיקולים זרים ואז אנחנו חייבות לבוא ולהשמיע את הקול שלהם. רק כשהם יילחמו למען המטרות המבצעיות של חיסול החמאס והשבת עד אחרון החטופים, הם לא ינוחו. הם נכנסים למטה, מתחת לפני הקרקע ולא צריך לפרט והם עושים כל דבר שנדרש כדי להביא את כל היקרים של כולנו שכאן מתפללים עליהם כבר שבעה חודשים והם הולכים ועושים את זה. אבל לא ניתן – ואנחנו מבקשים מכם להעביר את הקריאה הזאת – שהמשימות יהיו לא מבצעיות, לא ענייניות ומשיקולים זרים כאשר הם מסכנים את החיים שלהם לשווא.

בחזית הצפונית הם נמצאים לא ממוגנים. זה לא הגיוני שהם יצאו ממיגוניות ויעמדו חשופים כשהם לא מבצעים פעילות מבצעית. לו היו נלחמים אבל הם עומדים חשופים - ואנחנו רואים יום יום עוד שמות שמתווספים - כשהם לא מבצעים משימה. הם עומדים חשופים באוהלים לעיני המשקפות של האויב. אנחנו חייבות לקרוא את הקול הזה של האימהות בשם החיילים שלא נמצאים, שנמצאים בחזית ולא יכולים להגיע לכאן וגם אסור להם כלובשי מדים, ולעשות מלחמה שהיא מוסרית והיא צודקת ולא משימות משיקולים זרים. רק כך נצליח להגיע למטרות המשותפות של כולנו.

 << אורח >> אלון גת: << אורח >> 

שלום לכולם. אני אח של כרמל גת שחטופה בעזה. הדיון היום הוא על חוק סיוע למשפחות שנפגעו באירועי ה-7 באוקטובר ואני רוצה לתת לכם דוגמה למשפחה שלי שנפגעה ב-7 באוקטובר ועדיין נפגעת. אני רוצה שתבינו שמאורעות ה פ-7 באוקטובר זה לא מה שקרה אלא זה מה שקורה ועדיין ממשיך לקרות יום יום, שעה שעה, דקה דקה. כל רגע אנחנו כאן סובלים ואחותי סובלת יותר. כל החטופים סובלים יותר וזה כל שנייה.

אני נחטפתי מהבית של ההורים שלי בקיבוץ בארי יחד עם ירדן אשתי ועם גפן הבת שלי. הצלחנו לנצל הזדמנות לקפוץ מהאוטו ובשלב מסוים ירדן העבירה את גפן אלי ואני רצתי איתה עד שמצאתי מקום מסתור. ירדן לא הספיקה והתחבאה מאחורי עץ כי ירו עלינו. בזמן שיורים עלינו, אני המשכתי לרוץ וירדן נשארה מאחור ונתפסה על ידי המחבלים והם לקחו אותה לעזה. היא הייתה שם 54 ימים עד שהשתחררה בעסקה הראשונה, תודה לאל. אבל כרמל הייתה צריכה להשתחרר יום אחריה, מקסימום יומיים אחריה, והיא לא השתחררה כי החמאס הפסיק את העסקה והעסקה לא המשיכה. היא שם כבר 227 ימים. 227 ימים, שבעה וחצי חודשים. אני בבית בהתחלה הייתי רק עם גפן ועכשיו אני עם ירדן אבל עם ילדה - עכשיו כבר בת ארבע שבהתחלה ידעה שאימא שלה הלכה לאיבוד אבל עכשיו היא כבר יודעת שהיא נחטפה כי כמה זמן אפשר להגיד דברים לא נכונים לילדים? היא יודעת שהיא הייתה אצל האנשים הרעים 54 ימים ועכשיו היא חזרה אבל היא יודעת שגם דודה שלה עדיין נמצאת שם, יום יום היא נמצאת שם והיא סובלת. ילדה בת ארבע יודעת את זה. היא יודעת גם שסבתא שלה, אימא שלי, נרצחה 50 מטרים מהבית. נחטפה ונרצחה 50 מטרים מהבית. כרמל, הדבר האחרון שהיא ראתה לפני שהיא נחטפה לעזה, לפני שהיא עברה את הגדר של הקיבוץ, היא ראתה את הגופה של אימא. 

זו המשפחה. אחת המשפחות שנפגעו. אם אתם רוצים לדעת איך לסייע למשפחה הזאת, איך לסייע לשאר המשפחות, זה להחזיר את כרמל ולהחזיר את החטופים. תמיכה כספית זה נהדר, תמיכה נפשית זה מצוין, אבל הדבר היחיד באמת שאנחנו צריכים, באמת הדבר היחיד שיוציא אותנו מהסיוט הזה, זה להחזיר אותם הביתה. הדבר הזה צריך להיעשות אבל הוא לא נעשה ואני אומר לכם למה הוא לא נעשה, כי לא מדברים לא על היום שאחרי, אין שום אסטרטגיה איך להגיע למצב הזה שהם יגיעו לכאן. אומרים שנחכה שחמאס יתקפל, נחכה, נפעיל עוד לחץ אבל לא מדברים על איך לעשות את זה, לא מדברים על איך להגיע לזה, איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה שאנחנו רק לוחצים על חמאס שהוא עדיין הריבון שם, איך אנחנו משנים את זה. צריך לדבר על זה וצריכים להיות על זה דיונים אבל זה לא מתקיים ואנחנו שומעים שזה לא מתקיים. דבר שני הוא להתאמץ להגיע למשא ומתן הזה שאנחנו יודעים שלא מתאמצים להגיע אליו. אנחנו שומעים חברי קבינט בכירים שמדברים על כך שלא מתאמצים להגיע לזה. 

הפתרון הוא לא לדבר איך נתמוך עכשיו במשפחה הזאת בדרך זו או אחרת אלא התמיכה הכי גדולה היא שאתם חברי הכנסת תלחצו יותר על הממשלה הזאת ותלחצו יותר על העומד בראשה ועל העומדים בראשה שמחליטים את ההחלטות כדי שיגיעו לפתרון שיביא אותם הביתה. זה לא מהדיון הזה אבל זה אתם, התפקיד שלכם. קחו את הדיון הזה, את המאמצים של הדיון הזה ותשקיעו אותם בהגעה לעסקה, לחשוב על היום שאחרי, שצריך לחשוב עליו עכשיו ולא אחרי כי אחרי לא יהיה על מה לחשוב. עכשיו. תודה.

 << אורח >> גיל ורד: << אורח >> 

תודה. אני אזרח מודאג. הנה חזרנו מפגרה, הכנסת חזרה מפגרה אבל החטופים נשארו בעזה. אנחנו אחרי 45 ימי פגרה ואנחנו כבר סופרים 227 ימים שהחטופים נמצאים שם. לא ברור לי מה אתם עשיתם במשך 45 ימים בפגרה כדי לזרז את זה שהם יחזרו. ממשלת ישראל לא מוכנה לשלם את המחיר על ההפקרה שלהם, האם אתם מוכנים לשלם את המחיר על ההפקרה? המחיר של ההפקרה הוא שחיילים יתחילו לסרב לשרת, אנשים שיודעים שאין ודאות שהם יחזרו אם חס וחלילה הם ייפלו בשבי. עתיד המדינה לא ברור ואיפה נעלם האתוס הציוני בשבילו אנחנו נמצאים כאן? 

אתמול היה כנס שהנושא שלו הוא האתגרים בריאותיים בשבי החמאס. אחד הדוברים בכנס הזה – השתתפו בו רופאים מהארץ ומחוץ לארץ – ד"ר עמיר בלומפלד אמר, ואני מצטט: "להשלכות של שבי ממושך יש השפעות על דיכוי המערכת החיסונית, השפעות על מערכת הלב וכלי הדם ושינויים מטבוליים". אני לא מבין ברפואה אלא יודע דבר אחד והוא שהמשמעות של כל הדברים האלה היא שאתם, המדינה, גוזרים גזר דין מוות על האנשים שנמצאים שם ואני שואל איפה המצפון ואיפה המוסר. תודה רבה.

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

אני אחיין של קית' ואביבה סיגל. קית' ואביבה סיגל נחטפו לפני 227 ימים, ב-7 באוקטובר, כאשר כל הדבר הנורא הזה התחיל. אביבה חזרה וקית' עדיין שם. אני חושב שמה שקורה כאן זה חשוב וטוב, אני מסתכל על הצעת החוק ואני לא מבין למה לא חתמו עליה 120 חברי כנסת שתומכים בחוק הזה. זה תמוה ואני חושב שזה דבר שחשוב לדבר עליו. הבוקר הייתי בדיון על הצעת חוק אחדות ואם מדברים על אחדות, איך יתכן שכל המשכן הזה לא מתכנס לאחדות למען משפחות החטופים? לא רק משפחות החטופים אלא כל הנפגעים. זה אבסורד.

אני רואה את המשפחות השכולות ורואה שכל יום מצטרפות אלינו עוד משפחות. ישוב שכן אלי, יד רמב"ם, משפחה שאיבדה בן היקר להם מכל וזה נורא. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו נסיים את זה. כמו שאלון אמר, אנחנו מוכרחים לדבר על היום שאחרי כי אחרת לא נגיע אליו. מה שלא מדברים עליו, לא מגיעים אליו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חוק שאנחנו נדון בו בא בדיוק כדי לעזור לאנשים.

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

דקה. אני רק רוצה לבדוק מי נמצא כאן. מוזמנים משרד האוצר. האם יש כאן נציגים ממשרד האוצר? יצא רגע. האם יש כאן נציגים ממשרד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 למה אתה רוצה להגיע.

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

אני רוצה לוודא שמי שאמור לדאוג לי, למשפחה שלי, לקית' ולאביבה, נמצא כאן כי יש כאן הרבה ועדות אליהן הוזמנו מוזמנים רבים ממשרדים מסוימים והם לא נמצאים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשדנים, כולם מגיעים. אתה יכול רגוע. אם אתה עוקב אחרי הוועדה הזאת, מה שהיא עשתה בכל התקופה בעניין החטופים, אתה תראה שכולם היו וכולם התייצבו. 

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

כל מי שמוזמן לוועדה היום נמצא כאן?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 לא שמעת את תשובתי?

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

אני בודק. אני אזרח סקרן ואני רוצה לדעת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אלינו הם מגיעים.

 << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> 

היו ועדות אליהן הם לא הגיעו והציבור צריך לדעת. אנחנו הציבור וצריך לשקף את זה וזה לא בסדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לוועדה שלנו כל הנוגעים בדבר מגיעים, מחוקקים, עובדים כולל בימי הפגרה ובעזרת השם נמשיך. כשאתה תסיים לדבר, אנחנו מתחילים לדבר על הצעת החוק לסיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד-2024.

הייתה לי כאן רשימה של אנשים שרצו לדבר ונתתי להם לדבר.


 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

רק להבהיר כאן שבאמת האנשים האלה נמצאים בחושך מאוד מאוד גדול והכול מאוד רגיש. אמר כאן האדון הנכבד שלא כל 120 חברי הכנסת חתמו על הצעת החוק. זה לא אומר שאין כאן תמיכה של כולם. יש פרוצדורה של הגשת חוק כדי שיובא לדיון בוועדה. זה לא אומר שאין תמיכה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כמי שהחתים על החוק, אני רוצה לחדד ולומר שכל 120 חברי הכנסת מסכימים לחוק. כיוון שרצינו להגיש את זה בתוך שעות, מי שזוכר באותה ועדה כדי שזה לא יחכה לפרוצדורה אלא יעבור מיידית, החתימו את כל מי שהיה בבניין באותו לילה וכולם חתמו. לא היה אחד שסירב לחתום. באותו לילה היו אותם 50 חברי כנסת החתומים. אתם רואים שהם מכל הסיעות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לאלה שמכירים את העבודה הפרלמנטרית, יש הרבה חוקים שכל חברי הכנסת מסכימים עליהם אבל לא כולם מוחתמים. אתם רואים את הרשימה ואתם רואים שזה מייצג קונצנזוס. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני דודה של כרמל גת ודודה של אלון גת, חברת קיבוץ בארי. ניצלתי מהתופת. הבית שאלון היה בו, שני בתים מהבית שלי. אני באתי בהמשך לדבריו של אלון, לדברי המשפחות, לצעוק הצילו, לבקש עזרה. אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים לעשות למען החטופים, למען החטופים שחזרו, למען הניצולים אבל קודם כל החטופים. מהקיבוץ שלי נחטפו 30 אנשים, עדיין 11 מהם בשבי. ארבעה מהם בחיים, ביניהם כרמל. 19 נשים עדיין נמצאות בשבי הן עוברות שם – מעדויות שאנחנו שמענו, ולא צריך להפעיל את הדמיון ולהבין מה עוברים שם, איזו התעללות - רעב, התעללות פיזית, נפשית, אונס. שמענו מאלה שהיו שם וחזרו. אין להם כבר זמן. אנחנו כאן כדי לצעוק את הצעקה שלהם, של כל מי שנמצא בעזה. הדבר הראשון שצריך לעשות זה להחזיר אותם הביתה. לפעול, לעשות דברים, להשפיע. אתם הנציגים שלנו, אתם אחים שלנו, כל ישראל אחים, שבת אחים גם יחד, בבקשה, תעזרו לנו לעזור להם. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות. אני רוצה לדעת מה אתם עושים. חזרתם מפגרה, חשבתם? הם בראש שלכם? אנחנו לא ישנים בלילות, גם הם לא ישנים בלילות, קודם כל הם לא ישנים בלילות, הם לא אוכלים, הם לא שותים, הם לא יודעים מתי יום ומתי לילה. תתעוררו. תתעוררו. תבינו שהמצב הוא חמור, שהמצב הוא נוראי, הוא אקוטי, להציל חיים של אנשים. הם הולכים שם ומאבדים את השפיות, את האנושיות, בואו, תהיו אתם אנושיים מלב אל לב בגובה העיניים. להפעיל את הראש, להפעיל את הלב, את הנשמה. רחמים. בבקשה תוציאו אותם משם. תדברו עם הממשלה.

זאת הסיבה שאני באתי לכאן. תעבירו את הדברים שלנו, את מה שהם עוברים שם, את מה שאנחנו עוברים כאן. אבא של אלון, אשל גת, הוא אח של בעלי. תבינו את המצב, את הסיטואציה. אשתו נרצחה. הבן, הכלה והבת נחטפו. אלון באופן מאוד הרואי – הוא סיפר לכם את החזרה שלו לבארי אחרי 24 שעות עם גפן – אתם יודעים מה הוא עבר שם איתה, עם ילדה קטנה שהייתה אז בת שלוש וחצי? אתם יודעים איזו טראומה היא עברה? לראות את אמא שלה שלקחו אותה וחיפשו את אמא שלה ולדעת שדודה שלה עדיין שם? זה הרי לא אנושי, זה לא הגיוני. תבינו שזה לא סרט, זאת לא תוכנית טלוויזיה למי שרואה טלוויזיה, זאת לא עוד כתבה בעיתון אלא זה אמיתי. זה פשוט אמיתי וצריך להתעורר מהתופת הזאת, מהזוועה הזאת. לא יתכן שדבר כזה ימשיך לקרות. צריך לעצור את זה עכשיו. פשוט לעצור את זה.

אפרופו, החיילים. אני הייתי באיכילוב במחלקה שיקומית של חיילים שנפגעו במלחמה, קטועי רגליים, קטועי ידיים, אני לא רוצה לתאר. אני מתחברת לדבריך ללכת לכוללים, לשתף את כולם. באמת, להגיע לכל העם. אנשים שנמצאים בכולל יבואו לבתי החולים ויראו את החיילים שלנו שמגינים עלינו. מה זה צריך להיות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

לא, אתה תיתן לי לדבר. סליחה. אני באתי לכאן כדי להשמיע את הקול שלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתן לך את כל הזמן שתרצי. חשבתי שסיימת.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

לא סיימתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תמשיכי.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

בגדול אני אומרת הצילו. אני רוצה לשמוע מה אתם חושבים לעשות. שזה לא יסתיים בזה שאני אומרת את קול החטופים, מנסה, אני אפילו לא יכולה, את הקול של המשפחות של החטופים, של הנרצחים, של אנשים שאין להם בית לחזור אליו. מה אתם חושבים לעשות? בבקשה. מה? אנחנו רוצים תשובות. אנחנו רוצים פעולות. יש כאן מישהו מחברי הכנסת שיכול להגיד משהו? זאת הייתה ההרגשה שלי עד עכשיו. אז מה אנחנו צריכים לעשות כדי לזעזע אתכם? תגידו לנו מה. איפה האנושיות? לא מגיע להם לחיות בכבוד? חיים נורמליים לא יהיו לאף אחד, המדינה שלנו מעורערת, על אחת כמה וכמה החטופים שנמצאים שם ואלה שחזרו מהשבי ואני פוגשת אותם. אני מכירה ואני שומעת סיפורים. אבל לחיות? אלמנטרי, בסיסי, לנשום אוויר צח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את התרומה הצנועה שאנחנו יכולים לתת כרגע, זה החוק שאנחנו דנים בו.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אל תגיד לי להתפלל. גם אנחנו מתפללים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שמעת מה אמרתי? אנחנו מחוקקים חוק לסיוע למשפחות נפגעי מאורעות ה-7 באוקטובר. זה הקצת, הטיפה שאנחנו יכולים לעשות.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

בסדר, אבל מה עם החטופים עצמם? גם לכם יש קול לדבר עם ראש הממשלה שלנו ולבקש שיחזירו אותם. זה לא ברור? אני לא מבינה. אני מרגישה שאני באה ואני מתחננת. על מה אני מתחננת? על ערך החיים? על ערכים ועל זכויות של אנשים. אני לא מבינה. תגידו לי מה. ערך החיים זה דבר בסיסי. ואהבת לרעך כמוך. עשרת המצוות שלנו. כל המצוות, איפה? החמאסניקים עושים הכול, את ההפך מהמצוות ובואו אנחנו נעשה את המצוות האלה. נאהב אחד את השני. ערבות הדדית, לגרום להם לא לאנוס, לא לגנוב, לא כל הדברים האלה. איפה המצוות? אתם מבינים שזה א'-ב'? על זה אנחנו גדלנו כולנו. 

אתם ישנים בלילה? אתם אוכלים? אתם שותים? אתם נושמים? יש הרבה אנשים שאיבדו את זה. החטופים איבדו את זה. זה לא קיים אצלם. זה לא גרגר חול אלא זה בן אדם, זאת נפש, נפש יהודייה. כולנו יהודים. מה עוד צריך לעשות? 

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, הקשבתי בקשב רב ואני מודה שקצת התלבטתי אם לומר את הדברים אבל אני מרגישה חובה פנימית לעשות סדר בתפקיד שלנו כחברי כנסת והיכן אנחנו יכולים לסייע מעבר להשמעת הקול. אתם פוגשים את החברים השונים בכל מקום ובכל במה, משמיעים את הזעקה ואת הרצון של כולנו שהחטופים כבר יהיו כאן. בסוף מי שמנהל משא ומתן להשבת החטופים זו ממשלת ישראל, או יותר נכון קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני שאמונים על הדבר הזה. אני הייתי שם וכשהייתי שם הפעלתי את כל הלחץ שצריך כדי שייעשה הכול שהחטופים שלנו יחזרו הביתה. אני חושבת שזה גם צריך להיות אינטרס שלנו מבחינת המאמץ הצבאי. גם יהיה הרבה יותר קל מבחינה צבאית שנחזיר את החטופים לכאן.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

לא הבנתי.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני אומרת שאני הייתי שם ואני יכולה להעיד על מה שעשינו כשאני הייתי שם בתוך הקבינט. היום אנחנו יושבים בכנסת, גם אני, כמו כל חברי הכנסת, ומה שאנחנו יכולים לעשות מהשולחן הזה זה לתקן או לסייע במעט שאפשר במענים שאתם מקבלים, בסיוע שאתם צריכים לקבל, בסיוע שצריכים לקבל החטופים שכבר נמצאים כאן ולא מקבלים את המעט הזה שהם צריכים לקבל. זה המנדט שלנו ואלה הכלים שלנו כחברי כנסת מעבר לקול שאנחנו משפיעים ומשמיעים מעל דוכן הכנסת.

 << אורח >> גיל ורד: << אורח >> 

זה מה שהיית עושה גם אם זה היה הילד שלך? אני רוצה שעל זה תחשבו כל הזמן. אם זה ילד שלכם, האם אתם הייתם נוהגים אותו דבר.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני אענה לך על השאלה הזאת. אמרתי שנכנסתי למקום הזה שאולי לא הייתי צריכה להיכנס אליו אלא פשוט להקשיב ולתת לדיון הזה ללכת אבל אני כן מרגישה צורך אמיתי גם לומר את הדברים כמו שהם כי התחושה הזו של חוסר אונים, שיושבים כאן אולי חברים שלא עושים את מה שצריך, חשוב לי שכן תדע שאין כאן חבר כנסת, לפחות בין החברים שיושבים סביבי, שלא משתמשים בכל הכלים הפרלמנטריים ויותר כדי לעשות את המקסימום למען החטופים.

כן, אנחנו לא יכולים לנהל את המשא ומתן. הייתי רוצה אבל אני לא יכולה לנהל אותו כי זה לא המנדט שלי.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני חייבת לענות לך. אנחנו פוגשים המון אנשים, אנחנו נמצאים בכיכר החטופים בתל אביב.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני יודעת. אנחנו מגיעים לשם.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

באים המון אנשים. תסלחו לי, אנחנו רוצים שיפסיקו להגיד שמה שקורה כאן זה קרקס. באמת, תרימו את הראש. סליחה, זה לא אני אמרתי אלא אלה אנשים שבאו ואמרו לי שזה קרקס. מה, זה מצחיק? אלה בובות, מריונטות? אלה שחקנים והעולם במה? לא, זה אמיתי. זה לא צריך להיות קרקס אלא זה צריך להיות מלב אל לב בגובה העיניים ואתם צריכים להרגיש, כולכם, כאילו אלה הילדים שלכם והאחים שלכם וההורים שלכם.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אנחנו בהחלט מרגישים כך. אני מכירה את אלון עוד מהימים הראשונים שהגענו לבתים. לא משנה. בסדר.

 << אורח >> אלון גת: << אורח >> 

זו בדיוק הבעיה. לא תמיד אנשים מרוכזים במה שצריך להתרכז בו וזה שחרור החטופים. מתעסקים בדברים אחרים. מי שבממשלה, הוא מרגיש שזה הדבר הכי חשוב אבל מי שכן, מתעסק בדברים אחרים. 

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אתה צודק אבך אנחנו לא שם.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

איך אפשר לעשות שאתם כן תהיו שם?

 << אורח >> אלון גת: << אורח >> 

לא בקטע דתי וזה גם לא אליכם, אבל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ני לא מוכן לעניין הדתי והלא דתי. כולנו מאוחדים בעניין. אל תיכנס לדברים האלה. אני כן רוצה לומר שאני יכול להסכים שכל השעה תוקדש לשיח הזה שהוא מאוד חשוב אבל מצד שני המחוקקים רוצים להעביר חוק שיסייע למשפחות הנפגעות ב-7 באוקטובר. אני חושב שכבר כמעט שעה שאנחנו מדברים.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

לא אמרת לנו מה אתה חושב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אומר לך מה אני חושב. אם אתם רוצים, אנחנו יכולים להמשיך ולדבר. אם תאפשרו לנו, נעשה הפסקה של דקה ואחריה נתחיל את הדיון על הסיוע המעשי. בסך הכול, עם כל הכבוד לנו, זו ועדת העבודה והרווחה ואנחנו עוסקים ברווחת האנשים ואנחנו יכולים לעזור במה שאנחנו יכולים לעזור. כמעט כל החוקים שעברו עד היום עברו בוועדה הזאת, נתנו לנו לעבוד, המשכנו לעבוד ודנו והעברנו את כל החוקים שאתם מכירים.

אם אתם רוצים לתת לנו להעביר גם את החוק הזה, בבקשה. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אני רוצה לבקש שתעסקו גם בעזרה לרווחת החטופים שנמצאים בעזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה ה-א'. אנחנו רוצים להגיע ל-ב'.


 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אנחנו צריכים להציל. נקודה. זה צריך להיות ברור ועל השולחן. אני חושבת שאין כאן חבר כנסת אחד שלא עומד מאחורי זה. אני אומרת את זה באופן ברור. אנחנו איתכם בלב ובנפש במאה אחוזים רוצים ועושים הכול, כל שביכולתנו, להחזיר את החטופים כולם עכשיו.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

תאמרי מה את עושה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היא יושבת כאן כדי לסייע.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני עושה הרבה דברים. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

אנחנו רוצים לדעת. תרגיעו אותנו.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אני מוכנה לשבת איתך ולהראות לך. השאלות האלה הן כל כך מובנות והן קורעות לנו את הלב. זה גם לא משנה מה אני אומר לך שאני עושה כי בסוף, בשורה התחתונה, הם לא כאן. לכן אני יכולה לספר לך סיפורים מכאן ועד הודעה חדשה, להגיד שנסעתי לזה ועשיתי זה, אבל זה לא משנה. תחושת התסכול היא תחושת תסכול שאני אסע איתה כי כל מה שאני עושה, עדיין כרגע הם לא נמצאים כאן. לכן אנחנו שותפים איתכם במאבק הזה, אנחנו ביחד איתכם במאבק הזה, אנחנו נעשה הכול כדי שנמשיך להיאבק, גם להשמיע את הקול בכל ועדה ובכל אמצעי תקשורת, במחאות ובכל מקום אפשרי. לא ניתן לדבר הזה לרדת מסדר היום הציבורי, לא ניתן לזה לקרות. החשיבות היא עליונה. נקודה. אנחנו איתכם במאבק הזה.

 << אורח >> אלון גת: << אורח >> 

אני רק אגיד שזה לא מספיק כרגע כי הם לא כאן.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אתה צודק.

 << אורח >> ענת גולדשטיין: << אורח >> 

אדוני, אני מהמשפחות השכולות ואני אשמח לתת קול. אני אמא של עמית מגנזי שנרצח ב-נובה. לבי לבי באמת עם משפחות החטופים ותפילה שהיו כבר צריכים לחזור אתמול. אני נמצאת בוועדות עם כבוד חבר הכנסת פינדרוס מהיום שהוקמה הוועדה. את הילד שלי כבר אי אפשר להציל. את הילד שלו כבר אי אפשר להציל, את הילד שלהם כבר אי אפשר להציל, הם כבר שם למטה. אנחנו נמצאים כאן – ונכון, החוק הזה בא לסייע לנו בעזרה כלכלית, או בעזרה לאחים ואחיות – אם אנחנו רוצים שתהיה כאן מדינה, אנחנו צריכים להציל את הדור הזה שנמצא כאן עכשיו. הדור הזה שחווה טראומות כי אלה אחים שהלכו וחיפשו את האחים שלהם בשטח של המסיבה, אלה אחים שראו בסרטי הטלגרם את האחים שלהם נרצחים, הורים שהביאו הביתה גופות של הילדים שלהם. אם אנחנו לא נדאג – לא אנחנו, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים – אם אתם לא תעזרו לנו, בעוד עשר שנים מדינת ישראל לא תהיה. כולם כאן יצטרכו להיות מאושפזים בכפייה. אני אומרת אמיתית. אנחנו עוד איכשהו נמצאים ויש לנו אנשים טובים שעוזרים ומסייעים לנו, אבל הדברים האלה ייגמרו.

אמרתי את זה גם לחבר הכנסת פינדרוס בישיבתה האחרונה של הוועדה. אתם לא עושים לנו טובה. אתם לא עושים לנו טובה. זאת החובה שלכם לעזור לנו. זאת החובה שלכם להציל אותנו כהורים כדי שנוכל להציל את הילדים שלנו. לא יכול להיות שאנחנו שבעה וחצי חודשים אחרי ונשב ונמשיך להתחנן. על מה? על זה שאני רוצה להציל את הילד שלי? שאני רוצה שהילדה שלי תצליח בבגרויות? שאני רוצה שהילדה שלי תחזור לעבוד כדי שאני אוכל לעבוד? על מה? הדברים האלה כבר היו צריכים לעבור מזמן.

חסרה לי היום חברת הכנסת קארין אלהרר. היא באמת חסרה לי היום כאן. אני רוצה להוריד את הכובע בפניה כי מי שנמצא איתנו, נכון, חבר הכנסת פינדרוס נמצא בקואליציה, גם כבודו, אבל חוץ מהם אני לא רואה אף אחד שנמצא. שר, שייגש וידבר איתנו. זה לא הגיוני. מה עשה שר העבודה? בחג האחרון שלח לי איגרת משותפת עם ראש הממשלה, למשפחות שכולות, אחרי שבעה חודשים. פתאום אני משפחה שכולה? פתאום נזכר בי ראש הממשלה שאני משפחה שכולה? לא, באמת אני שואלת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שהתשובה לכך היא בחקיקת החוק הזה שבא לסייע לכם. 

 << אורח >> יורם יהודאי: << אורח >> 

אדוני, משפט אחד. אני אבא של רון יהודאי שנרצח ב-נובה. רון יהודאי נרצח בין האחרונים. זאת אומרת, המחדל לא נגמר ב-6:29 בבוקר אלא הוא נמשך לאורך כל אותו יום והמחדל ממשיך כבר שבעה חודשים. כבר שמונה חודשים. אנחנו מגיעים לכאן לוועדה אחר ועדה - אני מנציגות קהילת פרחי 7 באוקטובר, זו קהילת המשפחות השכולות – וחבר הכנסת פינדרוס עושה מאמצים לקדם דברים. יש מושג שנקרא עשן לבן. נכנסים לחדר ולא יוצאים שמתקבלת החלטה ולא שמונה חודשים עוד ועדה ועוד ועדה ומכנסים את אנשי הממשלה לתת את חוות הדעת שלהם, מה הם עשו ומה הם עוד לא עשו. חברים, בסופו של דבר עומד מאחורי כל הדברים האלה כסף. להכניס את היד לכיס, להוציא ולתת. זה מה שקורה כאן. אני לא רוצה כסף. אני רוצה מעטפת שיקומית. אני רוצה מעטפת שיקומית לילדים שלי הבוגרים שעזבו את כל העיסוקים שלהם וחזרו הביתה כי הם חרדים לנו. אנחנו רוצים מעטפת שיקומית להורים שעדיין לא הצליחו לצאת מתוך השמיכה. אם נחכה לעוד חוק ועוד חוק ועוד דיון לחוק הזה ועוד דיון ועוד דיון, זה יימשך עוד שנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרת שתאמר משפט אחד. יצחק פינדרוס רוצה להגיש את החוק שאתה רוצה שהוא יגיש.

 << אורח >> יורם יהודאי: << אורח >> 

אני יודע. אני מעריך מאוד את חבר הכנסת פינדרוס, אני אצלו בכל הוועדות ואני רואה את המאמצים שלו. צריך לקצר תהליכים ולעשות את זה מהר יותר. לקיים את הדיונים הרבה יותר תכופים ולא ללכת בשעה 16:00 הביתה. אתם חייבים לעשות את הדבר הזה.

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

אדוני, אם יורשה לי אדוני לדבר על שורדי ה-נובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תני לי לפחות לשמוע את מציע החוק. 

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

כמה משפטים קצרים שכתבתי. הוא עסוק בטלפון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

אני אימא של אלעדי שהוא ניצול מה-נובה. אני כאן כשופר לכלל משפחות ושורדי ה-נובה. מאותו יום טבח ארור החיים של כל אחד ואחת מאיתנו וגם של הנוכחים כאן השתנו. חיים בהמתנה, חיים בציפייה, נאחזים בידיעות ובאורות מהבהבים של תקווה. מדינה בטראומה.

זו לא הוועדה הראשונה שאנחנו נוכחים בה ואנחנו רוצים לציין בשם השורדים ומשפחותיהם כי הילדים האלה היקרים לנו שחוו וראו הכול בבוקר ב-7 באוקטובר, הילדים האלה הם פצצה נפשית מתקתקת. אתם חייבים להבין דבר אחד והוא שככלל שהימים עוברים והילדים האלה לא מקבלים את המעטה הראוי והמכובד עבורם ועבור המשפחות שלהם, הם פצצה נפשית מתקתקת. אנחנו כהורים, אנחנו כמשפחות, כבר לא יכולות להתמודד עם זה. יש כל כך הרבה סיפורים שמגיעים אלינו ואנחנו כבר הפכנו – אני באופן אישי – לערוץ שנותן עצות. למה אני צריכה לקחת אחריות על אנשים שפונים אלי באופן אנונימי בפייסבוק ושואלים אותי שאלות כמו למה לא עונים להם? למה התט"ר הסתיים? למה ביטוח לאומי הפסיק להם את כל התשלומים? הם קיבלו 36 טיפולים, ומה הלאה? הנפש שלהם זועקת הצילו. ואם מי מכם שרואה וקורא, הרבה מהם מידרדרים למקומות לא טובים, לסמים, למצבים פסיכיאטריים ולמצבים שבאמת עד מתי?

חייבים לתת להם ולחיילים. היו במסיבה הזו חיילים והחיילים האלה לא מטופלים. לפי הידיעה שלנו הם קיבלו רק שתי פגישות אצל קב"ן. איך אפשר? איך אפשר להמשיך כך? הילדים האלה חייבים לקבל את כל המעטפת הראויה עבורם. הם היו שם. אל תשכחו שהם היו שם כחוסן נפשי. חלק גדול מהם נרצח והם שקופים ואנחנו לא ניתן למצב להמשיך כך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה להגיש את הצעת החוק שלך. לאחר מכן נשמע את משרדי הממשלה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. עברנו כאן מנושא לנושא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מציע שתתמקד בחוק.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני רוצה להסביר את ההיגיון שבחוק. בוועדה לפניות הציבור התקיימו, אני חושב, 14 דיונים בהם התברר, בדיוק כפי שאמרה הדוברת האחרונה, שבתוך כל הכאוס של מה שקרה בשמחת תורה ומה שקורה במדינת ישראל בשבעת החודשים האחרונים, יש כאן מאות משפחות שנפגעו בעיקר במסיבות והם כאילו נמצאים באוויר ואין להם אבא שמטפל בהם. הקבינט, כפי שאמרה השרה לשעבר, מתעסק כל הזמן בנושא החטופים. גם אצל אדוני היושב-ראש כאן בוועדה עברו כמה וכמה חוקים בנושא החטופים

 אנחנו מדברים על מאות משפחות, על כ-400 משפחות, שהן לא בצבא, הן לא בחטופים ולהן אין אבא והסבל שלהן הוא בלתי נתפס. זה מתחיל בדבר הכי טריביאלי של החזרי משכנתאות כאשר אנשים מסתובבים ומחפשים את יקיריהם. זה הרי לא היה אירוע בו הגיע קצין העיר והודיע להם ובזה זה הסתיים. כל הנושא של הקבורה, כל הנושא של המציאה. רק עכשיו השתתפנו, לפני כמה שבועות, בלוויה של אחד מהאנשים שהיו באותה מסיבה ונהרגו. מצאו את הנרצח שנקבר במקום אחר. האנשים האלה עוברים סבל בלתי יתואר. מפוטרים מהעבודה, יש משכנתאות, טיפולים פסיכולוגיים, כן ולא. בתוך דיוני הוועדה היו המון נושאים שמכיוון שמדינת ישראל נמצאת בתוך מסגרת חוקית של נפגעי פעולות איבה והמסגרת הזאת לא מתאימה לאירוע הזה. צריך לעשות משהו כדי לשנות.

אכן תוך כדי, מאז הגשת הצעת החוק ועד עכשיו, הוקמה ועדה על ידי שר האוצר אבל אני אומר כבר עכשיו, ואמרתי את זה גם למשרד האוצר בשיחה שהייתה לי איתם, שלא בטוח שהוועדה הזאת יכולה בסופו של דבר לענות על כל המענים. והיה וכן, זה בסדר גמור וזה מייתר את החוק אבל כל זמן שאנחנו לא יודעים שזה מייתר, זאת אומרת שהוועדה בראשותו של פרופ' אביעד הכהן לא פותרת את כל הבעיות שהועלו על ידי ביטוח לאומי, על ידי משרד המשפטים, על ידי משרד הבריאות, על ידי כל הגורמים הממשלתיים שבעצם אמרו שהם פועלים בתוך מסגרת נפגעי פעולות איבה – אין לנו מסגרת אחרת. המסגרת הזאת היא שונה. משרד המשפטים מבין את זה, היועצים המשפטיים מבינים את זה, מבינים שהאירוע הזה הוא שונה. אנחנו נמצאים שבעה חודשים אחרי האירוע ואנחנו רואים את האנשים האלה שבאים פעם אחר פעם עבור דברים פשוטים וטריביאליים. אני לא אכנס לכל הפירוט. 

לכן חובה עלינו לקדם את הדבר הזה ולראות מה הוועדה שהקים שר האוצר עושה, האם הוא מסוגל לפתור את כל הבעיות. והיה וכן, מצוין, אני לא מחפש שחוק יירשם על שמי או על שם חברי הכנסת המציעים, אבל והיה ולא – אנחנו נצטרך לתת את המסגרת החוקית לביטוח לאומי, למשרד הבריאות, למשרד המשפטים, למשרד הרווחה ולכולם כדי להתמודד עם השוני של האירוע הזה לעומת אירועים אחרים שלצערנו היו בעבר. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון ב-1 באפריל בנושא של עיכוב פיצויים לנפגעי ה-נובה ובני משפחותיהם. אחת המסקנות הייתה שהוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ממשרד הבריאות וגם מביטוח לאומי לדווח בתוך 45 ימים על התקדמות העבודה בצוותה בין-משרדי. אנחנו רוצים לשמוע עכשיו ממשרדי הממשלה תשובות לשאלות שהציג חבר הכנסת פינדרוס ועל הוועדה עליה הוחלט ב-1 באפריל.


 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

יושב-ראש הוועדה, התכוונת להחלטת ממשלה לגבי השורדים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא. התכוונתי להחלטת ועדת העבודה והרווחה בסיום ישיבתה ב-1 באפריל 2024 בה הנושא עלה. התקבלו בישיבה זו החלטות רבות. אתם דיווחתם על כך שיוקם צוות עבודה בין-משרדי בראשות מנכ"ל הרווחה, שיפורסם קול קורא מטעם המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד הרווחה.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

לטיפול בשורדי המסיבה אבל אני חושבת שחבר הכנסת התייחס ל - - -

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

מה קרה מאז?

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

אני אדווח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אני רוצה דיווח.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

לגבי החלטת הממשלה לטיפול בשורדים?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

ומשפחות הנרצחים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה התייחסות למה ששאלתי. למה שפינדורס אמר ומה שאני אמרתי. הצעת החוק שלו והוועדה שלנו.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

הייתה החלטת ממשלה שמינתה את משרד הרווחה את מנכ"ל משרד הרווחה לעמוד בראשה ולתכלל את כל הטיפול בשורדי המסיבות שהיו ב-7 באוקטובר. מאז עשינו מיזם משותף יחד עם הקרנות של הביטוח הלאומי. נבחרו בקול קורא עמותות בפריסה ארצית. הייתה ועדה כאשר המטרה של הקול קורא הייתה לאתר עמותות שיתנו מעטפת טיפולית וקהילתית לשורדי המסיבה.

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

אסנת, אם יש לך השגות, תאמרי אבל אני רוצה לתת תמונת מצב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היא תאמר מה ההשגות שלה אחרי שתסיימי את דבריך.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

לפני כמה שבועות נבחרו עמותות והמטרה שלהן היא לתת מעטפת טיפולית וקהילתית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הן כבר פועלות?

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

כן. הן נבחרו והן פועלות. האתגר שהיה לנו הוא בעצם לרכז את הנתונים של משתתפי המסיבה, גם להגיע אליהם, גם להנגיש את השירותים שאנחנו עושים. אני אומר שיש לנו עוד עבודה גדולה בתחום של ההסברה אבל אנחנו יחד עם מערך הדיגיטל ועם חברה שנבחרה לעשות בדיוק את הטיוב של הנתונים והסנכרון של הנתונים גם בין ביטוח לאומי, שאולי ידברו תכף, גם עם המשרדים הממשלתיים וגם עם השטח, בסופו של דבר מי שנותן את השירותים האלה, אלה העמותות בשטח והרשויות המקומיות באמצעות מרכזי הצעירים, גם מחלקות לשירותים חברתיים, גם תוכנית יתד של משרד הרווחה וכל זה צריך לדבר אחד עם השני וחשוב שכולנו נדבר בשפה אחת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לגבי הנתונים, אני חושב שהביטוח הלאומי היה יכול לספק לך בלחיצת כפתור את כל הנתונים.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

יש לנו את הנתונים והמאגר קיים אבל העניין הוא לשמור מצד אחד על הפרטיות ומצד שני על המקצועיות והסנכרון בין כל הגופים שמטפלים בצעירים. 

 << אורח >> יורם יהודאי: << אורח >> 

בדיוק לזה אני מתכוון כשאני אומר סחבת. דברים שאפשר לפתור ביום, לוקח חמישה חודשים. הוא לא יודע לקחת את המידע מההוא וההוא לא יודע לקחת את המידע מזה. שמישהו יקבל אחריות לקחת את הדבר הזה.

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

בוועדה הראשונה שחברת הכנסת נעמה לזימי עשתה בנושא, הצענו כאן משהו מאוד פשוט. הצענו לעשות כרטיס שנקרא כרטיס נובה. בואו נלך קצת אחורה. כל הנתונים של כל משתתפי המסיבות, וחייבים לציין שהיו שלוש מסיבות. הייתה המסיבה הגדולה ה-נובה, הייתה המסיבה פסיידאק, הייתה עוד מסיבה – מידבר, והיה עוד איזשהו מפגש בזיקים. בתחילת התהליך, לפני כשישה חודשים, אני נכחתי כאן ואמרתי שהרי ללה"ב 433 יש את הנתונים. מצד אחד קחו את הנתונים של משתתפי המסיבה בלה"ב 433. אני רוצה שכל שורד יקבל טלפון הביתה וישאלו אותו מה שלומו, האם הוא צריך עזרה ומה קורה איתו . זה לא קרה. כבר שבעה חודשים וזה לא קרה. השורדים האלה אמורים לרדוף לקבל עזרה? אתם שומעים את עצמכם? העזרה אמורה לבוא ולדפוק להם על הדלת. זה לא הגיוני. מידרדרים לסמים, מידרדרים לכדורים, מידרדרים למצב נפשי ממש קשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לבקש ממשרד האוצר שיאמר מה נעשה בעניין.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף תקציבים. כמו שחבר הכנסת פינדרוס התייחס, שר האוצר מינה ועדה ציבורית בראשותו של פרופסור אביעד הכהן והיא אמורה לדון בכל הסוגיות, בין היתר אלה שהועלו כאן ועוד סוגיות רבות נוספות. אני כן אעביר את הדיווח ואומר שהוועדה נמצאת בלוחות זמנים מאוד מאוד קצרים. היא מתכנסת באופן תדיר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

כמה פעמים היא התכנסה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מאז הקמתה היא מתכנסת ברמה שבועית או דו-שבועית. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כלומר, כמה פעמים היא כבר התכנסה עד היום?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אם אני זוכרת נכון, ארבע פעמים. חמש פעמים.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

ומה התוכניות קדימה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני אומר. הוועדה פרסמה קול קורא לציבור ובעקבותיו הגישו הרבה מאוד ניירות עמדה, הצעות והמלצות מה שהסתיים ממש אתמול. כרגע אנחנו נמצאים בהעמקה ובחינה של כל מה שהוגש וקריאה מעמיקה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

כמה זמן זה ייקח?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

הוא נתן להם 30 ימים. לא?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לוחות הזמנים הוגדרו. 90 ימים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

מיום הקמתה, 90 ימים.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

הקול קורא להתייחסויות הציבור הסתיים אתמול ואנחנו כרגע נמצאים בעיבוד של כל מה שעלה שם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תוך כמה ימים אתם חושבים שיהיו לכם מסקנות?

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

בהתאם למה שהוגדר בכתב המינוי, 90 ימים מיום תחילת עבודת הוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבין שהמציעים לא מסתפקים ב-90 ימים והם רוצים לקצר את הטווחים.

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

אני מוכרחה לומר שהוועדה ובראשה פרופסור אביעד הכהן יעשו כל שביכולתם לתת את הדעת על כל הסוגיות המורכבות שיעלו ולזמן ככל שהוועדה תצליח לשימוע בוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה ימים יש לכם עד ה-90 ימים?

 << אורח >> אור צוברי: << אורח >> 

אני אוכל להחזיר תשובה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

60 ימים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוועדה קמה ב-26 במארס. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

יש לה עוד חודשיים. 

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

אלה שלושה חודשים. אנחנו עכשיו בחודש מאי. יש לה עוד חודש. איך הגעת ל-60 ימים?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אמרתי 90 ימים מיום הקמת הוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתי הוקמה הוועדה?


 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

הוועדה הוקמה ב-26 במארס.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לפי המנדט היא צריכה לסיים את עבודתה ב-26 ביוני. 

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

עוד חודש.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מבדיקה שעשינו עכשיו, ב-7 באפריל הוצא כתב המינוי.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

למה רק ב-7 באפריל? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את אומרת שתבואו ב-7 ביולי?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הוועדה הוקמה ב-7 באפריל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שב-7 ביולי אתם תהיו כאן עם המסקנות.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

ככל שאני יודעת, לכל היותר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יכול להיות שתבואו קודם?

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

זה כמעט שנה מיום האירוע. זה לא נתפס.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, אם לא נקרא להם, הם לא יבואו. הם לא יבואו מעצמם. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד. הנושאים שהועלו על ידי המשפחות מול ביטוח לאומי, זה הכי קריטי, כי מול האוצר זה בסדר, יש ועדה של האוצר. אני שואל מול ביטוח לאומי. האם זה נותן מענה לבעיות החוקיות שהעליתם בוועדה?


 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הביטוח הלאומי הוא חלק מהוועדה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל מבחינה חוקית, מה הסמכות? זו שאלה לייעוץ המשפטי של ביטוח לאומי ושל משרד המשפטים. אם אתם אומרים שבגלל שאתם כפופים להסדרים של נפגעי טרור וזאת הייתה הבעיה החוקתית איתה התמודדתם, אמרתם שאלה החוקים וזאת הרגולציה, האם הוועדה הזאת שהיא לא ועדה שהוקמה על ידי הכנסת, היא גם לא ועדה הוקמה על ידי הממשלה, היא הוקמה על ידי שר האוצר, האם יש לה סמכות להחריג את האירוע הזה מבחינה משפטית כדי לתת כלים לביטוח הלאומי? זו השאלה הכי משמעותית כאן.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

חבר הכנסת פינדרוס, אני יכולה לומר לך שיש כל כך הרבה הוראות שעה שניתנו עקב מצב חירום.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל מי נותן את הוראות השעה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לגבי משפחות הנרצחים, שום הוראת שעה לא עברה.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

צריך ללחוץ על הממשלה להביא את הדברים האלה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זו מטרת החוק. ביטוח לאומי צריך להגיד לנו, ואת זה אני אומר לאוצר, מכיוון שהשאלה עלתה וזה נכון שזה היה בסיכום עם שר האוצר לגבי הקמת הוועדה, אם המסגרת של הוועדה בראשותו של פרופסור אביעד הכהן שהיא ועדה מכובדת ואני מאמין שהיא תעשה עבודה מצוינת, אני שואל האם הוועדה הזאת יכולה להחריג את האירוע הזה מבחינת הביטוח הלאומי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש כאן הצעה לזמן את הוועדה לוועדת העבודה והרווחה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוועדה הייתה אמורה להגיע לוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז תוכל לשאול אותם ישירות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

היא תגיע אבל השאלה היא מה הסמכויות ואת זה צריך לשאול את הביטוח הלאומי.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני חייבת לומר שאני מרגישה אי נוחות. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית עוד בטרם החליט האוצר להקים ועדה. כל מי שחי יומיים במדינת ישראל יודע שהדרך הקלה ביותר למסמס אירוע היא הקמת ועדה. דעתי לא נוחה מכך שהדבר הזה הוא רק בהחלטה של שר האוצר. כמו שהוא החליט על הקמת הוועדה, הוא יכול להחליט למשל להפסיק את עבודת הוועדה או למשל לקבל את מסקנות עבודת הוועדה. כל האירוע הזה הוא קצת ישראבלופ. לכן אני הייתי מציאה להתקדם עם הצעה ברורה שנמצאת בחקיקה, שקובעת את סד זמנים ברור, שקובעת מסקנות ברורות ולא להתחיל להסתובב מסביב כי אחרת נסתובב סביב הזנב של עצמנו. בינתיים מכל האירוע הזה משפחות מחכות חודשים על גבי חודשים, הזכויות שלהן ניתנות בצורה מאוד מוגבלת ולא מספקת והדבר הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים. אני בטוחה שחברי חבר הכנסת פינדרוס שמחויב לאירוע יסכים איתי בנקודה הזאת כי אי אפשר להמשיך כך. 

אני אומרת לכם שהנה כבר עכשיו גילינו שבעצם הוועדה לא הוקמה ביום החתימה, עברו עוד כמה ימים, אחר כך יבואו ויאמרו שסופרים רק ימי עבודה ותורידו חגים ומועדים. אני מכירה את האירוע הזה. אני מצטערת, לא עובר אותי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לגבי השאלות של חבר הכנסת פינדרוס האם יש להם סמכות. במסמך שאני קיבלתי כתוב שהוועדה תתייחס בהמלצותיה לאפיון מקיף של קבוצות הנפגעים, של סוגי הפגיעות השונות, הגדרת המרחב הגיאוגרפי ויצירת מדרג הולם של מענים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

 הוועדה תחליט לצורך העניין שלשורדים - בגלל צורת האירוע וכמו שאמרתי אין צורך להרחיב אלא הרחיבו על זה קודם - מספיקים 36 טיפולים ובתקנות כרגע נאמר שיש 36 טיפולים. הוועדה אומרת שהיא מבינה שצריך כאן 40 טיפולים אבל בשביל 40 טיפולים נצטרך לחוקק הוראת שעה ואז מתחיל הליך של חקיקה. 

אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים ואת הביטוח הלאומי שיאמרו האם כאשר הוועדה תמליץ על דברים ונבין שיש כאן שוני והוא לא יכול להיכנס לתוך המסגרת של נפגעי טרור כי יש כאן שוני, האם לוועדה הזאת יש סמכות לקבוע את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל מקרה לוועדה הזאת בוודאי שיש סמכות.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני מסתכלת על הוועדה הזו ולא רק שהיא לא תעזור אלא היא תקשה על האירוע. במקום לעשות איזושהי ועדה עלומה שאין לנו עליה שום שליטה ושום יכולות, יש לך כאן ועדה. יש לך כאן את הנציגים של כל משרדי הממשלה, של המשפחות, ידענו לעשות שולחנות עגולים עם הציבור ולהבין בדיוק מה הקשיים. זה שלך, זה שלנו, יש לנו כאן את החקיקה. כששאלו מה התפקיד שלנו, שאלה הגברת ממשפחת כרמל גת מה אנחנו יכולים לעשות – את זה אנחנו יכולים לעשות. לקדם כאן דברים בצורה הרבה יותר נכונה, יעילה, מפקחת על הממשלה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מפקחת על משרדי הממשלה.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

זה מה שאמרתי. מפקחת על הממשלה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

את הרגולטור.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> 

זה מה שאני אומרת. תודה על החיזוק. אני חושבת שכאשר אנחנו נותנים להם את האפשרות מתוך איזושהי תקווה ומתוך כוונה טובה, הנה, כאן בוועדה, הנה שר האוצר, זה יכול ועשוי לסייע ולקדם כאן את התהליכים – ההפך הוא הנכון ואנחנו מאפשרים למרוח ולהגיע לתוצאות שהן לאו דווקא יהיו טובות לבת שלך או לבן שלך או לכל מי שיושב כאן וצריך עכשיו את המענים, לשמוע את הצרכים המיידיים. אסור לנו לשבת בשקט במקום הזה ולאפשר. זה אצלנו ואנחנו יכולים לקדם את העניינים הרבה יותר מהר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מדויק. זה מה שצריך לקרות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים. מה הסמכות שלכם כמשרד המשפטים, של הוועדה הזאת, לבוא אלינו בעוד 30 ימים ולומר לנו אלה ואלה הדברים ואנחנו נחליט לקבל אותם או לדחות אותם או לתקן אותם.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >> 

תלוי בהמלצות, אם יש המלצות שלא מחייבות חקיקה. המלצות שנוגעות לטיפול נפשי לא מחייבות חקיקה. כמובן שהממשלה תוכל לדווח על המסקנות אבל הן לא מחייבות חקיקה ולכן לא צריך את האישור של הכנסת למסקנות האלה. אם יש תיקונים אחרים שיחייבו חקיקה, בוודאי שזה יהיה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אם כך, הצעת החוק הזאת, מה היא נותנת? הרי הצעת החוק הזאת לא מגדירה כמה כסף נותנים ולמי נותנים. היא נותנת כוח לוועדה שהממשלה תקים, שאנחנו מגדירים אותה, להחריג. הרי הטענה המרכזית של משרדי הממשלה הייתה שאין לנו סמכות להחריג את האירוע. אנחנו ככנסת אומרים לכם קחו סמכות ותחריגו את האירוע והרי לא באנו וקבענו לכם מה הן התקנות שאתם צריכים להתקין ואיך אתם צריכים להתקין. אמרנו להם קחו סמכות. לכן לפי מה שאומר משרד המשפטים כן יש צורך בחוק הזה.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >> 

לא, לא אמרתי את זה ואני לא חושב. כל המטרה של הוועדה היא לגבש מענים ייחודיים לאירוע של ה-7 באוקטובר. זאת המטרה ולא לגבש הצעות רוחביות אלא מענים ייחודיים.

 << אורח >> יורם יהודאי: << אורח >> 

האם למישהו כאן יש ספק שאנחנו בשעת חירום? אין. נכון? במדינת ישראל יש תקנות לשעת חירום ובכל תחום. תגדירו שזאת שעת חירום. אם יש ניצול שאם הוא לא יקבל את המענה הוא יתאבד בעוד יומיים ואם יש משפחה שתקרוס כלכלית אם היא לא תקבל את המענה בעוד יומיים – זאת שעת חירום. תגדירו תקנות לשעת חירום. אני מדבר על עוד חוק ועל עוד חוק וחוקים במדינת ישראל.

 << אורח >> ענת גולדשטיין: << אורח >> 

שאלה לחברת הכנסת שאשא ביטון. את אמרת שעברו הוראות שעה.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

לא. אני הסברתי מה שנאמר. אנחנו מוגדרים בשעת חירום.

 << אורח >> ענת גולדשטיין: << אורח >> 

כבר ביקשנו כמה פעמים שיהיו הוראות שעה.


 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

תנו לנו סיוע. איפה הסיוע? עשו תקנות בנושא חטופים, תקנות שעה. עשו בנושא נעדרים תקנות שעה. איפה משפחות הנרצחים? הילדים שלנו לא יחזרו. הלכו לנו החיים. לעולם לא נהיה ב-6 באוקטובר. יש לנו ילדים בבית שהילדים שלהם, האחים הגדולים שלהם, האחים הקטנים שלהם, נרצחו. הם ראו את הגופה. הילדים האלה לא מקבלים טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים כי אין כאן צו שעה. אנחנו צריכים לממן את זה. נגמר לנו הכסף כי אנחנו לא עובדים. נגמר לנו הכסף כי שבעה חודשים אנחנו מממנים את עצמנו כי אף אחד לא תומך בנו והנה, יושב כאן ביטוח לאומי, אני הורה שכול והיום קיבלתי הודעה שאני לא מוכר בפעולות איבה. את מבינה? שבעה חודשים.

אני לא רוצה לדבר על עצמי פרטני אלא אני רוצה להגיד בדיוק מה שיורם אומר. אין לנו זמן. כל היום זה זמן, זמן, זמן. חבר'ה, מה אתם רוצים, הזמן וכמה אנשים יקפצו. זה הזמן. אתם לא תבינו את זה אחרת, אתם תשלמו על זה בדם.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני רוצה לעזור לכם.

 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

אני לא פונה אליך אישית. אישית אין לי כלום נגדך. חבר הכנסת אייכלר, קח את מה שפינדרוס שם לך על השולחן כי הוא באמת עשה עבודה מעמיקה איתנו, עם המשפחות. אל תקשיב לכל החירטוטיאדה הזאת. סליחה. אני אומר את זה בפנים שלך במשרד האוצר ושלך בסיוע המשפטי. מבלבלים את המוח ומושכים את הזמן כדי לא לתת לביטוח לאומי לזוז. חבר'ה, הם לא זזים – אנחנו מתים. זאת בדיוק הבעיה. הילדים ייקחו כדורים ויתאבדו, הגדולים ייקחו סמים וכל אחד יגיע למקום אחר. חאלס. חבר'ה, חאלס.

 << אורח >> יורם יהודאי: << אורח >> 

הגדרתם שהביטוח הלאומי הוא הגורם המתכלל. תנו לביטוח הלאומי את כל הכלים. תנו לו צ'ק פתוח. 

 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

אייכלר, אתה צריך להבין שאנחנו תלויים בך. סליחה, אני לא צועק. זה הקול שלי. אתה צריך להבין שאנחנו תלויים בך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת שאשא ביטון רוצה לענות לך. תן להם. 

 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

לא עוזר לי. עונים לי כבר שבעה חודשים. 

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר בתוך כל הדיונים האלה שכאשר מדברים איתנו על יולי, זה כמעט שנה מיום האירוע. שנה פחות שלושה חודשים. אפשר לדבר משפטית ולהיכנס לכל הפלפולים האלה אבל בסוף מי שמבין בנושא של מצוקות נפשיות ושל סיוע שצריך להינתן לאנשים שעוברים טראומה, צריך לדעת שמה שלא יטפלו בו מיידית בחודשים האלה - אנחנו כבר באיחור, עכשיו כאשר אנחנו מדברים, אנחנו כבר באיחור – ולא נטפל כמה שיותר מהר, אנחנו לא נצליח להציל.

אתם מדברים איתי על יולי ואולי אחר כך אתם תראו מה אפשר בלי חוק ועם חוק. אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים תשתית חוקית כדי לחייב את הממשלה לעשות את מה שצריך בשעת החירום. אגב הממשלה יכולה בתקנות של שעת חירום לעשות את הדברים עכשיו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבקש את ההתייחסות של היועצת המשפטית שלנו לדברים שלך. הגברת נעה בן שבת, לגבי הסמכויות. שאלתי את משרד המשפטים לגבי הממשלה ואני שואל אותך מה לגבי הכנסת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

סמכויות לשעת חירום הן אמנם כלי שיש בידי הממשלה. אין טעם לעשות בו שימוש כיוון שהוא מוגבל בזמן אבל יש כנסת והיא יכולה לחוקק.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

זה זמן רב.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מה שמציעה הצעת החוק, מעבר לכל המועדים של הקמת ועדה וההמלצות שלה, בסופו של דבר מדובר על כך ששר האוצר יוכל לקבוע מעין תקנות ולתת תוכנית סיוע. זאת השורה התחתונה.

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

תעשו תקנות.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אני לא רוצה בת ערובה של שר האוצר. 

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

למה אנחנו צריכים להיות תלויים בטובות של שר האוצר? לא הבנתי. שבעה חודשים אנחנו תלויים במצב הרוח של שר האוצר. תעשו תקנות וזהו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש מודל שקיים בחקיקה, חוק שיקום נכי נפש בקהילה. שם אנחנו מדברים על התאמה שעוברת הליך מסוים של הכרה בזכאות ואז מתאימים לה שירותים מתוך סל שירותים שניתן. ההתאמה אמורה להיות סוג של חליפה אישית מותאמת. יכול להיות שאולי צריך לנסח את החוק בצורה הזאת כי אנחנו רוצים להתאים כאן משהו שאולי למשפחה אחת מתאים ולמשפחה אחרת לא מתאים, לאוכלוסייה אחת כן מתאים ולאחרת פחות. לכן יכול להיות שמענה כזה יכול להיות טוב. לפעמים צריך לחשוב על שירותים שצריכים להינתן ובכלל ליצור אותם באוכלוסייה. לא לתת, זאת לא דווקא הזכאות האישית אלא שירות שצריך ליצור. גם זה משהו שצריך לחשוב עליו. 

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

זה בחקיקה? בואו נעשה את זה. חברים, אין זמן. אנחנו כבר באיחור.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אתם מחכים לימות המשיח.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני רוצה לתת דוגמאות לשאלות שצריך לקבוע ואני מניחה שהוועדה דנה בהן. השאלה של איזו אוכלוסייה, מי האוכלוסייה שאנחנו רוצים להביא בחשבון.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

המטרה היא לא רק לתת את המענה אלא לתת אותו מהיר. 


 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

תקדמו את החוק ואחרי כן תעשו תיקונים. תקדמו כבר. תזיזו משהו.

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

אפשר לתקן תוך כדי חקיקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אחרי ששמענו את היועצת המשפטית, אני רוצה לשמוע את אלמוג כהן שביקש לדבר.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תודה אדוני היושב-ראש. יש שפקטור אחד שהוא המשמעותי ביותר והוא הזמן. כל יום שעובר, זה טווח זמן שונה מאדם רגיל. אלה לילות שונים, זה אימפקט סביבתי, משפחתי, חברתי, פיזי שונה לחלוטין. לכן אני חושב שדווקא הביטוח הלאומי שמאז ה-7 באוקטובר מבצע עבודת קודש - ואני אומר את זה בפה מלא גם אחרי שאני נאבק על מה שתושבי עירי אופקים צריכים לקבל - ואם ניתן בדרך כלשהי להשתמש אפילו בתקנות לשעת חירום כדי לאפשר לביטוח לאומי קודם כל להזרים את הסיוע הראשוני ואז להמשיך למצוא את הפתרונות. החשש אדוני היושב ראש הוא שעד שזה יגיע לכדי חקיקה, אנשים יתאבדו. אצלנו בקהילה, באופקים, שלושה אנשים ניסו להתאבד. הילדים עדיין חיים את הטראומה. זה לא נגמר וזה לא ייגמר. הביטוח הלאומי יודע לשים את הפלסטר הראשוני עד שמגיעים לטיפול שורש. לכן אני חושב שזה נכון וראוי למצוא את הדרך המשפטית הנכונה וקודם כל להזרים את הכסף לאנשים עבור הטיפול הפסיכיאטרי, לטיפול התרופתי, לטיפול התומך, לחוסן הנפשי. אלה דיני נפשות. כבוד הרב, אלה דיני נפשות. תודה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

עוד דבר. אני רוצה לומר שבדיונים קודמים שהיו בוועדה לפניות הציבור ביטוח לאומי אמר שהוא יהיה הגורם המתכלל. להבנתי הדבר הזה לא באמת קורה כי או במשרד ראש הממשלה או במשרד אחר פשוט עצרו אותו ואמרו שאין תקצוב. עד שיהיה פתרון אחר, צריך להבין מי הגורם המתכלל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לביטוח הלאומי יש מה להשיב לדבריה של חברת הכנסת אלהרר?

 << אורח >> מאשי סנדרוביץ: << אורח >> 

מנהלת אגף השיקום בביטוח לאומי. אנחנו ממש לקראת סיום התהליך. התקבלה החלטה בקרב המנכ"לים כדי שביטוח לאומי יהפוך לגוף המתכלל. אני מניחה שאחרי דיון עם האוצר אנחנו נוכל בעזרת השם לצאת לדרך. אנחנו נציג את זה מחר יחד עם משרד ראש הממשלה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לשמוע מה השר אומר על זה.

 << אורח >> מאשי סנדרוביץ: << אורח >> 

זה עדיין לא נדון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו רוצים לשמוע מהביטוח הלאומי שידווח לוועדה על ההחלטה לגבי התכלול. אנחנו רוצים לשמוע מהוועדה הבין-משרדית תוך 20 ימים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר פחות.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כמו שציינתי, המלצות הוועדה יוגשו תוך 60 ימים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו רוצים שיבוא לכאן ב-10 ביוני, הם או נציגיהם, כדי להציג לנו את הנושא. במקביל אני מציע לחברי הכנסת להציע הצעות חוק מעשיות לוועדה לגבי הנושא הזה עליו דיברה היועצת המשפטית. אנחנו בעזרת השם, לא משנה מה הדרך, אם על ידי מצב חירום ואם על ידי חקיקה - - -

 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

חבר הכנסת אייכלר, למה אתה לא הולך עם ההצעה שהוצעה כאן? אנחנו כמשפחות גיבשנו אותה. אנחנו יודעים שזה מה שטוב לנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם תעבירו לנו את ההצעה שגיבשתם. 

 << אורח >> יצחק בן לולו: << אורח >> 

היא כאן כבר שלושה חודשים. למה אנחנו מחכים? פינדרוס עבד עליה, קארין עבדה עליה, אושר עבד עליה, אלמוג עבד עליה. כולם. תריצו אותה בוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה כנראה לא שמעת מה אמרתי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע הצעת ביניים. אני רוצה להבין יותר יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה והביטוח הלאומי מה חסר להם בהצעה. יחד עם הביטוח הלאומי, היועצת המשפטית של הוועדה ומשרד המשפטים. אני רוצה שנקיים ישיבה יחד איתם כדי להבין מהם היכן המענים שחסרים להם ואז נוכל לקדם את הנושא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק. זה מה שצריך לעשות. 

 << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> 

בתהליך חקיקה ממילא עושים את השינויים ולכן למה צריך קודם ועדות? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

נכון. אמרתי שנעשה את זה יחד איתם. נשב עם משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בכל אופן ועדת העבודה והרווחה פתוחה 24 שעות ביממה לקבל מה שתביאו אליה ואנחנו נדון בזה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

נשב יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה, עם הביטוח הלאומי ועם משרד המשפטים. אני מבין מה האוצר אמר. אני רוצה לשבת עם משרד המשפטים ועם ביטוח לאומי ולשמוע מהם איך מקדמים את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל הגופים האלה ידווחו לוועדה בימים הקרובים. זה לא חייב להיות 20 ימים. לגבי הוועדה הממשלתית אמרתי מקסימום.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, זה מיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו רוצים באופן מיידי לקבל מכל אחד מכם את ההחלטות שלכם, מה אתם עושים, מה אתם רוצים לקדם ואנחנו נושיב את הוועדה, נאשר מה שנאשר, מה שחברי הכנסת יאשרו, ובעזרת השם אנחנו נתקדם.

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

מי ששמע אותי קודם יודע שאני ניצולה מבארי. ניצולה, מפונה, שורדת, לוחמת. אני הייתי בממ"ד 21 שעות כשבחוץ הכול נשרף והיה גיהינום בחוץ ובפנים. הריח של השריפה חדר לתוך החדר, לתוך הממ"ד ולא יכולתי לנשום. בעלי ואני לא יכולנו לנשום. מה שעלה לי בראש זה המשפחה של אבא שלי שהוא ניצול שואה. המשפחה שלו נשרפה בשואה. ועלה לי בראש שזה קורה שוב. כשחילצו אותי אחרי 21 שעות, כשאני יצאתי מהבית, מה שאני ראיתי מול העיניים שלי זה שהכול בוער. כל הבתים בשכונה שלי נשרפו. גם את הבית שלי ניסו לשרוף. היו המון בדים לבנים בכניסה לבית שרק היה צריך להצית אותם ובנס זה לא קרה. אני פה בנס. 

המשכנו הלאה וראינו את הרכבים השרופים. הכול אש. דמיינו. אש. טראומה. יצאנו חסרי כל. אין לנו לאן לחזור. אנחנו מנסים לשקם את החיים שלנו. בעלי כבר חזר לעבודה בדפוס בבארי, גם הבת שלי, ואנחנו מנסים לחיות את היום יום שלנו. אנחנו קיבלנו בהתחלה טיפול פסיכולוגי בהתנדבות, מערך אזרחי שהוקם, אחר כך שמונה טיפולים פסיכולוגיים דרך קופת חולים. הוסיפו עוד ארבעה טיפולים. אלה היו 12 טיפולים. אחר כך עוד 12 טיפולים. עוד טיפול אחד זה ייגמר. למה אני צריכה או כל האנשים מהקיבוץ או מסביב, כולם, כל מי שעבר טראומה דומה לשלי או אחרת בשבת השחורה הזאת ובהמשך, כי זה לא נגמר, כרמל עדיין שם, למה אני צריכה להילחם על תוספת טיפולים? למה זה לא בא באופן אוטומטי? 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הדבר הזה, טירוף מערכות. פשוט טירוף מערכות מוחלט. זה לא תקין. זה לא יכול להיות. 

 << אורח >> אסנת חסון: << אורח >> 

אנחנו כאימהות משלמות באופן פרטי עבור הטיפולים של הילדים שלנו. 

 << אורח >> שרי גת: << אורח >> 

תנו לי לדבר. אני מרגישה שאני חייבת כי אם לא, אני מתפוצצת. הייתי מורה במשך 32 שנים. מהמשכורת שלי ושל כולנו אנחנו כל החיים שילמנו קופת חולים, ביטוח לאומי, ואז מה, זה לא בשביל הדברים האלה? זה בדיוק הזמן. צו השעה זה עכשיו. תחשבו גם על זה, להאריך את הטיפולים האלה כמה שאנחנו צריכים ולא להגביל אותנו, וגם אותם. כל מי שצריך טיפול – תנו לו. תעבירו את הכספים כי אחרת המדינה הזאת תתרסק לגמרי כי זה נגרר. זה פשוט נגרר. אני דור שני לניצולי שואה. אנחנו בשואה וזה ימשיך הלאה. תעזרו גם בזה, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. דברים חשובים מאוד. חברת הכנסת ביטון, משפט סיום. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, לוועדה הזו, מרגע שאני זוכרת אותה ובמיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, הגיעו לכאן המון מקרים שידענו לתת תשובות מהירות. אני חושבת שאחרי שמונה חודשים אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך ולסחוב את זה. יש כאן הצעה וכדאי להתחיל לקרוא אותה, לשנות תוך כדי תנועה, נעשה תקנות ובואו נסייע. במיוחד כבוד היושב-ראש שאתה גם ידוע בזה. בבקשה לקבל את הנושא הזה ולקיים ועדות מהירות. זה הרי אפשרי וכבר עשינו את זה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

גם הרבה יותר קל לתקן חקיקה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר תקנות. אפשר צו שעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי שכל מה שנצטרך, אנחנו נעשה. 

 << אורח >> עינבל בלאו: << אורח >> 

אני מומחית למנגנון הפיצוי והאסונות. כרגע מתנהלים שלושה הליכים במקביל לגבי גיבוש מנגנון הפיצוי. לוועדה שהוקמה אין סמכות ולכן אני לא מצליחה להבין את הברדק ואיך באמת תוכלו לסייע לאנשים. ההליך הנכון הוא ההליך של רגולציה של חוק שייעשה כאן בכנסת. יש לי הרבה לתרום ואני אשמח לשבת איתכם אבל כשאני רואה את זה, פשוט בא לי לבכות כי היסטורית יש לנו מה ללמוד על איך בונים מנגנוני פיצוי. הדיון הזה הוא עקר, אם לא יהיה כאן חוק ברור ואם לא ייעשה מיפוי מסודר. ספציפית לחוק הזה. הוא מדבר על מקורות הכנסה והוא לגמרי לא אמור לדבר על מקורות הכנסה כי צריך לדבר על הפיצוי הנזיקי, הנזק שקרה לאנשים ולא על כמה הם מרוויחים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מציע שתהיי בקשר עם חבר הכנסת. חברי הכנסת רוצים הצעות - פינדרוס דיבר על זה, גם אפרת רייטן מרום - ולכן שבו איתם ותגבשו דברים. הוועדה פתוחה לכל דבר. 

תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:13. << סיום >>