פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 44 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 21/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 70 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 13:58 סדר היום: << נושא >> סטאטוס שיקום חבל עוטף עזה בהתאם לתוכנית החומש האסטרטגית של מנהלת תקומה. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר יוסף עטאונה יסמין פרידמן חברי הכנסת: קארין אלהרר דבי ביטון ולדימיר בליאק מטי צרפתי הרכבי אלון שוסטר מוזמנים: תא"ל אגאי יחזקאל – סגן ראש מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה יגאל גורביץ – סמנכ"ל אסטרטגיה מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה יעל אוקו רוזן – עוזרת סגן ראש מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה לירון סביון – רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר אריה מור – סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון וביטחון סייבר, משרד החינוך רונה קוטלר בן ארויה – מטה כחול לבן, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר אורנה עידו ליכטמן – היחידה להתיישבות, משרד הביטחון פיליפ פראן – מנהל אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה דודק – מנהל תחום תחבורה ציבורית מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חן פרנקל – מנהל תכנון תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נתנאל רובינשטיין – מנהל אגף הכשרות לשלטון המקומי, משרד הפנים נעמה אביטן – סגנית מנהל אגף בכיר בקרת הון אנושי, משרד הפנים רם שפע – חכ"ל, פרויקטור השיקום של התנועה הקיבוצית דגן לוין – רו"ח, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, התנועה הקיבוצית עמית יפרח – מזכ"ל תנועת המושבים רות אפריאט – מנהלת החטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל מארק דכטיאר – יועץ כלכלי מש"א, מרכז שלטון אזורי אינה אשכנזי – מרכז שלטון אזורי יוסי קרן – מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב אבי טייב – מועצה אזורית שדות נגב ד"ר מיכל מטרני – יועצת למנכ"ל מנהל התכנון, מנהל התכנון מיכל אופיר – תכנון מל"ג ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה רעות קרן – תקצוב מל"ג ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה גונן סער – מנהל אגף רשויות, נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ רפי נבו – מנהל מרחב הדרום תעשייה קיבוצית, התאחדות התעשיינים בישראל ליאור כוכבי – מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל הילה אביר – ילדי האור, משפחות שכולות מהמסיבות מורן חג'בי – תנועת עתיד לעוטף, התנועה האזרחית לחידוש העוטף מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> סטאטוס שיקום חבל עוטף עזה בהתאם לתוכנית החומש האסטרטגית של מנהלת תקומה. << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום. כמו תמיד, אנחנו לפני הכול רוצים לשמוע ולאפשר נציגה ממשפחת החטופים, הילה אביר, אחות שכולה של לוטן אביר, שנרצח בנובה. בבקשה הילה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> שלום, אני הילה אביר, אחות של לוטן אביר נרצח במיגונית בבארי, אני מייצגת פה משפחות שכולות מהמסיבות. אני יודעת שהדיון הזה קשור ולא קשור אליהו, אבל חשוב לנו להשמיע את קולנו. כל אזור העוטף, יער רעים, המיגוניות, מאוד חשובים לנו כדי שבעצם נוכל להשאיר את ההנצחה, ואנחנו מבקשים שבכל תוכנית לשיקום העוטף תתחשבו גם בהנצחה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יש עוד נציגים של משפחות כאן? תודה. אנחנו מתחילים את הדיון, אחד הדיונים החשובים שהוועדה מקיימת והוא ראשון במושב הזה. אנחנו שמחים לארח את אגאי יחזקאל תת אלוף במילואים, סגן ראש מנהלת תקומה. הוועדה ביקשה ממנהלת תקומה להציג לה דוח סטטוס של תוכניות תקומה של פעולות שננקטות בפועל ומבט רב שנתי, בתכנון רב שנתי מה עתיד להתרחש, כולל היבטים שמתקדמים היטב, וכולל סוגיות שהם עם אתגר. אנחנו רוצים לשמוע גם על בעיות וגם על אתגרים. אגאי יציג 20 דקות ללא הפרעה, אחר כך אנחנו נפתח את זה לשאול גם של ח"כים וגם של משתתפים, ונשתדל לתת לכולם לדבר. אם אנשים יהיו מאוד קצרים והוגנים, שיאפשרו לכמה שיותר אנשים לדבר. לפני אגאי, קארין, תגידי כמה דברים כיוזמת הדיון הזה, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, תודה אדוני יושב-הראש ולצוות הוועדה על ההתגייסות לקיומו של הדיון הזה ביום מיוחד שהוא לשורדי טבח ה-7 באוקטובר. כשאני אומרת שורדי הטבח אני מתכוונת גם למשפחות השכולות, כי צריך לזכור שהם סוג של שורדים באירוע. אני רוצה להשאיר הרבה זמן גם לאגאי וגם לשורדים ובני משפחותיהם. אני אשמח כן לדעת כמה דברים, היינו בסיור במנהלת תקומה במסגרת ועדה אחרת, אז אני אשמח, אגאי, אם בדברים שלך נשמע גם סטטוס פתרונות ביניים בהיבט של מגורים, מענים שמייצרים ודאות עבור הקהילות. נגיד שאתמול פורסם שקהילת ניר עוז לא מסכימה על מיקום אחד לכל הקהילה, איך מתמודדים עם מצב כזה? סטטוס שיקום היישובים וצפי החזרה אליהם. שים לב לעובדה שיש ישובים שאמנם יש הוראה של הממשלה שאפשר לחזור, אבל המצב הבטחוני מאוד רעוע ומערים קשיים. וההתמודדות שלכם במנהלת, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון עם הסיטואציה הזאת? אני גם אודה לכם על הפעילות. אבל צריך לראות שבאמת דברים לא נופלים בין הכיסאות. תודה רבה, תודה אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה קארין, אגאי הבמה שלך, 20 דקות הצגה ללא הפרעות. לרשום את כל השאלות, אנחנו נעשה שילוב בין ח"כים למשתתפים להתייחסויות בסוף הדברים. בבקשה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה על ההזדמנות להציג, אני אשתדל לעשות את זה ברצף שיהיה גם מעניין וגם אינפורמטיבי. יש הרבה סיכויים ששאלות שקופצות נמצאות בשקף השישי או השביעי. יש איזושהי לוגיקה בהצגה, גם תמצאי, קארין, התייחסות למה שכבר שאלת, ועוד דברים שנתייחס בעל פה. על השקף הראשון אתם רואים את החזון. אני לא אקריא אותו כי כל אחד רואה את זה בעיניים, אבל המסר המרכזי של מנהלת תקומה הוא לא להחזיר מצב לקדמותו, אלא לעשות חבל טוב יותר, לעשות איזשהו up side, מרמה של צמיחה דמוגרפית וכמובן שיפורים בכלל החתכים, אני אדגים את הדברים האלה כשנראה לכם את הדברים חלקים מתוך תוכניות החומש שלנו. ההצגה, כמו שאתם רואים אותה כרגע תתחלק, תדבר קודם כול על טווח הזמן שאני קורא לו הטווח המיידי או טווח הביניים, בתוכו אנחנו נתאר שני מאמצים שהמנהלת עסוקה בהם מעל הראש ואני מוביל אותם, זה המהלך של פתרונות הביניים ותוכנית השיקום. פתרונות הביניים כשמם כן הם, אותם פתרונות שאנחנו נותנים ליישובים ותוכניות השיקום זה כל מה שקורה בתוך הקיבוץ, שיפוץ, שיקום והקמת המבנים שנהרסו ברמה כזו או אחרת, ובתוך זה סיפור מתווה השיבה הביתה. החלק השלישי הוא החלק שהנענו אותו ממש מיד לאחר הפסח הוא תוכנית החומש שאתם מכירים אותה – אגב, נמצאת פה החוברת, נתתי ליושב-ראש הוועדה – אתם יכולים לראות בצד שמאל את כל התשתיות המאפשרות, גם המתווה לתוכנית שכבר עשינו, תכף נראה את לוח הזמנים, גם אישרנו את התוכניות בממשלה, ואנחנו בואכה, אני מקווה, חוק חבל תקומה. כולי תקווה שגם אתם תסייעו לנו חברי הכנסת, להעביר את הדבר הזה במושב הקרוב. ומפה נצלול לתוך פתרונות הביניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע אגאי, תחזור לשקף, אי אפשר לקרוא אותו אז אתה תצטרך להגיד מה יש בו, לא רואים כלום. הנקודות החשובות. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו רואים את זה בשקפים, יהיו יותר ברורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לגבי פתרונות הביניים, אני רוצה להגיד מה זה פתרונות ביניים. אנחנו מדברים על מתן סיוע לקהילות המפונים ביישובים שנפגעו באופן קשה וכאלה שנמנעת מהם חזרה גם פיזית וגם ביטחונית. הם כוללים פעם אחת פתרונות עירוניים זאת אומרת שכירת דירות בקיבוצים או בבניין אחוד או בשני בניינים אחד ליד השני בחלק מהערים. הפתרונות הכפריים הם שכונות על בסיס קרווילות או טרומים, תלוי איפה אנחנו עושים את הדבר הזה, בקיבוצים מארחים. כל מי שזה נראה לו מודל שנות ה-90 שישכח מזה, זה אירוע אחר לגמרי, זה כולל פיתוח תשתיות פיתוח ראשי שטח, החברים באים לקיבוץ ממש לקיבוץ אחר, כולל גני ילדים, מוסדות חינוך, מדשאות, מועדון לגיל שלישי וכיוצא בזה ואני אראה את זה. בשני הפתרונות יש פתרונות של מארג חיים מלאים, כולל חדרי התכנסות, חדרי אוכל. גם בפתרונות העירוניים – אני אדגים את העניין הזה – הקהילות שמקבלות את הטיפול הזה מקבלות את סך כל תשלומי הארנונה, הוועדים, מיסים ודמי כלכלה לפי כמות האנשים שנמצאים בתוך הבית. ראוי לציין שאנחנו גם נותנים תקציב הצטיידות. חבר הקיבוץ, לצורך העניין, לא היה צריך משאית הובלה ולהביא את הספה מהבית, הוא מקבל את הדירה, את הקרווילה, או את הדירה מצוידים במפתח שהוא מ-20,000 שקלים ליחיד ובמקסימום 80,000 שקלים למשפחה, וכל זה כמובן כולל מעורבות לא קטנה ביחד עם המועצות המארחות והקיבוצים המארחים שצריכים תמיכה. אנחנו משפצים מבנים אצלם כדי לייצר פה את האירוח באופן נוח יותר, תומכים את הדבר הזה. מילה אחת על הנתונים, אתם יכולים לראות כאן בשקפים, 908 דירות בסך הכול, שהחל מדצמבר האחרון, פחות או יותר כחודשיים, הקיבוץ הראשון היה רעים בתל אביב ומיד לאחר מכן באיזשהו רצף רץ ניר עוז, רעים, נתיב עשרה, סופה, חולית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רעים זה נראה טעות ,לא? 20 בדצמבר 2024? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, זה ממש חודשיים אחרי המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז 2023. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> 2023 נכון טעות סופר. ונכנסים לכל היישובים שאתם רואים למעשה קיבלו פתרונות עירוניים, כי פתרון ייחודי הוא בכרם שלום שהוא על בסיס דירות שנמצאות בתוך אשלים, אז זה סוג של שעטנז. בסך הכול 908 דירות שנמצאות. אני רוצה להראות לכם איך זה נראה, תיכנסי בבקשה לסרטון. (הקרנת סרטון) כשהחברים קיבלו את הדירות, כל הדירות, ככה זה נראה. אתם יכולים לראות בתוך הסרטון, אני מדבר על התמונות והסכו"ם והעציץ והספה והטלוויזיה. הדירה הייתה עם קבלת פנים שלא צריך כלום, באים עם המזוודה כדי להיכנס. צריך להגיד שהעבודה הזאת נעשית בשיתוף הקיבוצים, עם חברות שמסייעות לנו לארגן את הדבר הזה וככה אנחנו עובדים. אתם יכולים לראות בצד ימין את ניר עוז בשני בניינים בכרמי גת, אגב לחברים יש חדר אוכל, יש גנים שלהם שם ואנחנו משתדלים ככל שניתן לשמור על מוד הקהילה ביחד ועל הדברים שמאפיינים את הקטע של קהילה קיבוצית, וזה מאתגר, לא ממש פשוט. אני רוצה להדגיש שאנחנו מנסים שכל הפתרונות העירוניים – ואתם יכולים לראות את המיקומים – יהיו כאלה שהיישובים יכולים ליומם הביתה כחלק מה-DNA של המנהלת, להחזיר את הקהילות, ואז הם יכולים להשתמש גם במוסדות הלימוד של המועצה, יכולים ליומם הביתה לקיבוץ לעשות את העבודה מי בגד"ש, מי ברפת, מי במקום אחר. הפתרונות האחרים, פתרונות כפריים, אתם יכולים לראות כאן. מי שבירוק גם נחל עוז במשמר העמק שהוא כבר ממש גומר לאכלס את הקרווילות האחרונות וגם כפר עזה בשפיים. כל השאר, בארי, חולית, כיסופים שהולכים לחצרים, רביבים, עומר בהתאמה. התכנון שלנו, וזה מאמץ אדיר, אני לא יודע כמה רואים פה, אני הראיתי למיכאל עכשיו סרטון, יש כרגע עשרות משאיות בדרך לחצרים מניחים עם מנופים את הדברים אנחנו בונים ישובים מחדש, צריך להגיד את זה, זה לא כמה קרווילות זרוקות בצד הקיבוץ או מי שאיך שלא תופס את זה, זו עבודה מפרכת סיזיפית, התאמות, נגישות, מבני ציבור, לימודים לילדים עד הסדרים עם הקיבוץ המארח לגבי הבריכה, לגבי הכלבו, מלא הסכמים משפטיים, אירוע גדול. לכל מי שלא מבין את הדבר הזה ואנחנו עושים אותו בכל ששת המקומות האלה. בסך הכול, 689 יחידות. היחידים שאנחנו כנראה נחרוג בהם ואנחנו מתואמים בעניין הזה עם כפר עזה, התחלנו את הפעילות עם כפר עזה יחסית מאוחר, גם בגלל הצורך שלהם ב-recovery וגם עד שההנהלה התפנתה לקשב, התלבטה גם בתוך עצמה לאן ללכת, בשורה התחתונה ואנחנו נביא, אני מקווה, את המשפחות עם הילדים בזמן לפתיחת שנת הלימודים לרוחמה ובדירוג קל נביא את מי שלא צריך את מערכות החינוך ואנחנו מתוכננים לעניין הזה גם להארחת המלונות. אפשר לראות תמונות, ככה זה נראה. ממש פרויקטים שחלקם השתלבו בתוך קיימים וחלקם נמצאים בתוך המעטפות של הקיבוצים המארחים. אי אפשר שלא להגיד פה מילה טובה למארחים, רביבים, חצרים, רוחמה, יש לי רק מילים טובות להגיד על הקיבוצים האלה. משימה ציונית. נכון שהם גם נהנים מזה מהרבה הטבות שאנחנו נותנים, אבל עדיין טרחה גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שאתה עובר. ראשית, יש לך מנגנון ביצוע עצמאי לחלוטין של התקשרויות חוזיות והתחייבויות כספיות? או שאתה תלוי במשרדי ממשלה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> המנהלת קטנה, אנחנו 64 אנשים על תקציב מאוד גדול ופעילות פסיכית בהיקפים שלה. הדרך שאנחנו פועלים לסוגיות המכרזים ודברים כאלה, אנחנו פועלים דרך משרדי הממשלה, אני אציין פה דוגמה לעניין הזה שהצגתי עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך חשב משלך? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן, בוודא, יש לנו מעטפת מלאה, משפטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, ואתה נותן לו תקציב והוא מבצע עבורך? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש לנו, כן. מערכת מלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך סקירת היישובים העירוניים והכפריים, יש בעיות אקוטיות גדולות? כי הרוב נראה שהולך לכיוון של פתרונות ביניים. השאלה אם יש איזה יישוב או שניים שעדיין אין פתרון או דברים כאלה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> האתגרים הגדולים שלנו – אני רוצה להגיד לכם שמדינת ישראל לא נבנה לייצר קרווילות בכמות הזאת – אנחנו מול חמישה ספקים ברזולוציה של daily על בסיס יומי, כמה יוצאות מהחצר? איזה גדלים? מי מגיעה לאן? זו תוכנית שבץ-נא, טבלה מאוד מורכבת לעשות. לסנכרן את האירוע הזה שכל ספק, אני לא יודע אם אתה יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ביצוע לוגיסטי, אני שאלתי מתוך היישובים של מנהלת תקומה, האם יש מקרים אקוטיים ללא פתרון, או שכולם במסלול של פתרון? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כולם במסלול של פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והקרווילות האלה ישמשו בעתיד למטרות נוספות? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בחלק מהמקומות אנחנו יצרנו מנגנון הסכמי עם הקיבוצים המארחים שהם ירכשו חלק, כמובן במנגנון מופחת, כחלק מהתגמול שלהם, ואת השאר מדינת ישראל תצטרך להחליט מה היא תעשה עם זה לאחר מכן, אני מניח שיהיה לזה שימושים טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> מפה אני נכנס לתוכנית השיקום. תוכנית השיקום כפי שאמרתי, עניינה בתוך הקיבוץ, אותם מבנים שנהרסו, נשרפו וכמובן אותם מבנים שהם שיפוץ כבד. תוכנית השיקום מורכבת מעיקרה משלושה מרכיבים, האדום מרכיבי ביטחון, נעשתה עבודה גדולה מאוד עם צהל ומשרד הביטחון, ואפיינה את כל היישוב כפונקציה של הגודל שלו, המרחק שלו מהגדר, רמת האיום עליו, וקבעה לכל אחד מהם סל מה הוא מקבל, מהציוד האישי נעבור לחמ"ל וכיוצא בזה, אני לא רוצה לפרט את זה כאן. המרכיב הזה, היישוב לא מקבל אותו בכסף, הוא מקבל את המרכיבים. התוכנית, נכון לכרגע מתוכננת שלא יאוחר מתחילת הרבעון של 2025, זו תוכנית שנעשית כרגע בפעילות רוחבית עצומה על למעלה מ-70 יישובים כולל לא כאלה שבתקומה – אני מדגיש, כי זה משרד הביטחון עושה – מקבלים מרכיבי ביטחון, ואנחנו מקווים שעד סוף השנה, ועם גלישה מסוימת, כתוצאה מהספקות חלקם מחול כאלה ואחרות, אנחנו נראה את כל מרכיבי הביטחון האלה מיוצבים יש גאנט בעניין הזה, יש אנשים שמושקעים בעניין הזה ועושים. החלק הכחול הוא חלק מתוכנית החומש. זה סלים יישוביים, בסך הכול 802 מיליון שאנחנו מחלקים אותם לפי תבחינים שקבענו אותם למול כל יישוב, בתוספת לתוכנית החומש עצמה, ועניינם הצמיחה, עניינם הדברים, מה שקראתי, ה-up side שאנחנו עושים. נדבר על זה בהמשך. החלק שאני מתייחס אליו כרגע הוא החלק הירוק. איך אנחנו הולכים לעשות את העבודה הזאת למול הקיבוצים? מה עושים למעשה בתוך הפעילות הזאת שנקראת כרגע שיקום? ישבנו עם כל היישובים ואנחנו כרגע כמנהלת ממוקדים בעשרה שנפגעו בצורה הקשה ביותר, שאר היישובים אנחנו עושים איתם חלק מהפעילות, וחלקם נעשית מול מס רכוש. קודם כול נעשתה פעילות ענפה, תדע יושב-ראש הוועדה, בנושא תיעוד, הנצחה, איסוף העדויות מ-day one השקענו בזה גם כוח אדם, גם תקציב, ואולי זו כנראה המלחמה הכי מתועדת בהיסטוריה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מתייחס לבקשה שלך, הוא פתח בשקף הזה בלי שהוא ידע שתגידי את זה, אז יפה מאוד. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גם נעשה מול משרד המורשת. אנחנו בפעילות, אני אדבר אחר כך על תוכנית המורשת. קבענו עם כל יישוב שיסמן לנו תרתי משמע, גם בשטח וגם במערכת הדיגיטלית שלנו את אותן פינות שהם רוצים לשמר להנצחה. חלילה לא יבוא באגריסט נמרץ או טרקטור שמוריד שכונה שלמה או שורה ויוריד את זה בלי כוונה, אז אנחנו "מגדרים" את זה גם במערכת הדיגיטלית שלנו וגם בתוך השטח, ועשינו את זה עם כל הקיבוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי פה הערה שצריך להתייחס גם לרמה מסוימת של הנצחה בקרב הרשות המקומית, ורמה גדולה יותר של הנצחה של כלל העוטף? שזה גם מרכיבים שצריך להקצות להם משאבים בתכנון. יש גם כל מיני יוזמות שמופנות אלינו ואתם צריכים להיות הכתובת של הדבר הזה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני רק אסביר רגע, הנצחה זה אירוע סופר גדול, סופר רגיש, ואולי כנראה אחד היותר מאתגרים כי בפעם הראשונה שמדינת ישראל פוגשת אירוע שכולם מעורבים בו, המשטרה והשב"כ, וצה"ל, ואזרחים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאתם עושים אותו? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא. ההנצחה כרגע חונה – לפחות לפי התוכנית כרגע הקצנו לה כסף תפעולי – והיא תובל על ידי משרד ראש הממשלה לצורך העניין. אנחנו מדברים, ענייני המורשת וההנצחה הקטנים פר יישוב ומה שאנחנו עושים בתוך החבל, אנחנו נעשה את זה ביחד עם משרד המורשת, משרד ראש הממשלה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני יכולה לשאול משהו? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בבקשה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני במקרה גם אדריכלית שימור ורציתי לשאול אם יש התחשבות בשימור מרקמי של העוטף? אני רואה שאתם כן פועלים בשימור במקרים נקודתיים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני יכול לתת שעה רק על זה אם צריך, התשובה היא כן כן וכן, בסדר? תוכנית המורשת נבנתה קודם כל על בסיס ה-DNA של החבל, היא לקחה את הקיים וגם טיפלה בו כל מיני אתרים שכבר קיימים מדברים אחרים – בתוכנית היא כבר עיבתה אבל ביישום זה עוד לא קרה – היא תעובה על בסיס האירועים שקרו לנו בחרבות ברזל, אנחנו מדברים פה על כמעט 12 אתרים שחלקם מוכרים כבר ועושים בהם סיורים, ואנחנו נבנה את הדבר הזה משולב בתוכנית התיירות שהיא נמצאת בתוך תוכנית החומש. אז התשובה היא כן כן וכן. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> ומה בנוגע ליער רעים שהוא יעוד קרקע? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גם יער רעים בתוך התוכנית הזאת. אני פשוט לא רוצה לפרט את זה כאן, כי אפשר לפרוט את זה הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיכמנו עם אגאי שלא צריך לפרט, כל דבר כזה זה צוותים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני אשמח רק שזה יהיה בשיתוף עם המשפחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> ברור, זה קורה ככה, זה ברור. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> גם שינויי ייעוד קרקע וכאלה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זו הפעילות שנעשית הכי עם שיתוף. אגב, אנחנו עושים שיתוף ציבור הרבה אבל זה בוודאי. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> והמועצות האזוריות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, חשוב, ההערה הזאת. << אורח >> עמית יפרח: << אורח >> אגאי, שאלה, עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים. אתה מדבר על הנצחה גם במושבים נכון? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> החבל זה כולל כולם. מה שאתם רואים פה בתוך תהליך השיקום – אני לא ארוץ על כל הדברים. אנחנו התחלנו את העבודה הזאת – אני מדבר על מאות שעות תכנון איך נכון לגשת לעניין הזה ולעשות את זה. חדשות לבקרים אני שומע קצת ביקורת עם ציניות, אני מהמגזר הפרטי אז אני יכול לקבל את זה, איך עוד לא שיפצו בית אחד? א' שיפצו כבר לא מעט – אני מעדכן את מי שלא יודע – אבל איך עוד לא נבנה אף בית? כי אנחנו הולכים לתהליך הזה בזהירות, בשיתוף הקהילות עם תהליך ה-recovery שלהם, עם התכנונים שלהם, ובצורה מאוד זהירה, כי מושקעים פה 1.5 מיליארד שקלים, שאני לא בטוח שכולם יודעים לנהל כאלה סכומים, לנהל כאלה פרויקטים, וכאן חזקה עליי כמי שמוביל את האופרציה הזאת שנעשה אותה על פי הכללים התקינים, לא נרוץ, נמדוד עשר פעמים ונחתוך פעם אחת. אנחנו מאוד קרובים לתחילת הביצוע, אני אראה את זה. אנחנו, ערב הפסח, למעשה אספנו את כל אלו שאנחנו עובדים איתם, עשרה יישובים, נתנו את ההנחיות, הפצנו את הקול קורא, הסברנו איך אנחנו הולכים לגשת לאירוע הזה, נתנו כבר תשובות לקול קורא. עכשיו ב-19 במאי ממש לפני יומיים שלחנו היום את אחרון המכתבים של התשובה ולמעשה התהליך יצא לדרך, תכף נדבר עליו, איך אנחנו עושים אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הקול קורא ומה התשובה? מי מגיש ומה התשובה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> הקול קורא הוא הדרך שלנו, למעשה, לפנות לקהילות שחושבות שהן עונות על התנאים שאנחנו קבענו בתבחינים, שמאפשרות להן להיכנס לתוכנית השיקום הזאת. יש שם שורה של דברים שצריכים לענות עליהם, ברור שכל היישובים עונים על הקריטריון הזה, זה נבנה ככה, ואנחנו נראה בדיוק עכשיו את האירוע הזה. אנחנו יצאנו עם מערכת סקרים של יחידת האכיפה, ולמעשה היא רצה בתוך עשרת הישובים – אבל לא רק בהם, אני אתמקד בעשרת היישובים שנפגעו הכי קשה – וסימנה אותם. בית אדום הוא להריסה, בית כתום זה השני, הוא בית שהשיפוץ בו כבד, צהוב הוא שיפוץ קל, זה יכול להיות סימני ירי החלפת חלון וכיוצא בזה, וירוקים הם כאלה שלא נפגעו, לצורך העניין, בכל, ומיפינו את כולם. אתם רואים, זו תמונה, יש לנו מערכת דיגיטלית היא חיה, אי אפשר היה לעשות את זה אינטרנטית, אבל כל יישוב ממופה ברמה הזאת, ואם אני עושה double click בתוך עיגול כזה אני מקבל תמונות של המבנה, מי הבעלים שלו – יש קיבוצים שיתופיים, פרטיים וכדומה – רמות הנזק, כתב הכמויות, וכל הדברים האלה. העבודה הזאת הייתה הכי סיזיפית שבעולם, לעשות ולהגיע לרמה הזאת שאתה מיושר על הנתונים, אפשר לראות פה את התמונות. לדבר הזה ייצרנו מערכת חישוב, איך אנחנו עובדים מול, נגיד, קיבוץ כמו בארי? אז אנחנו למעשה יצרנו מדרגות שהן אדום צהוב כתום, ויש סכום כסף מוקצה, לצורך העניין למשל בכתום זה 216,000 שקלים, הצהוב הוא 42,000 שקלים, ולמעשה אמרנו לכל קיבוץ בוא נעבור בקיבוץ עם הסוקרים. אגב, יש תהליך ערעורים, פותחים דלת דרך אגב, הבית נראה לא פגוע בכלל ופתאום בפנים אתה רואה אותו סדוק לגמרי מירי התותחים שהיה ליד ועוד שניה הוא נופל פנימה. אז כל מיני דברים מהסוג הזה. אנחנו כל הזמן מעדכנים את הדבר הזה עם הקיבוץ. שימו לב, אנחנו יד ביד עם הנהלת הקיבוץ אנחנו כמעט בסוף של התהליך הזה, ובסוף עושים תהליך פשוט של מתמטיקה, PXQ, יש עשרה אדומים, שלושים כתומים, ארבעים צהובים, מחשבים את הסכום הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סוגיית הבתים המחוללים? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני אתייחס לזה אחר כך. אנחנו מראש קבענו שאנחנו ניתן הרבה יותר מאשר היה עושה את זה, נגיד, מס רכוש על פי הרגולציה המחייבת אותו חקיקתית. הדרך לעשות את הדבר הזה היה דרך זה שניתן מקדמים ולמעשה סידרנו את היישובים מהקשה אל הקל, העשרה היישובים הראשונים. השלושה הקשים ביותר כפר עזה בארי וניר עוז קיבלו מקדם של 1.6, אחר כך 1.4 אחר כך 1.2, ועד יישובים שלמעשה לא נפגעו פיזית – אני מדבר רק על פיזיקה כרגע – לא נפגעו בכלל, אז הם ללא מקדם, סכום קבוע מראש. התוצאה הייתה שלכל קיבוץ למול הנתונים, שימו לב היה לנו סכום, מספר, נפגשנו איתו על המספר הזה אנחנו מדברים איתו בימים אלו, כמעט עם כל העשרה בקצב יומי. ולמעשה בפעם שאנחנו נסכם סופי-סופי את מבני הציבור ואת מבני המגורים – ואנחנו ממש בסוף התהליך הזה – נוכל לצאת לדרך. אתם יכולים לראות, ככה הפירמידה בנויה, מרכיבי הביטחון שהקיבוץ או המושב מקבל אותם ללא קשר לתקצוב, יש מדרגת בסיס שהיא נשענה על מה שמס רכוש היה נותן, ועל הדבר הזה יש מדרגה של תשתיות ציבוריות גם היא מתומחרת כמובן, ומעל זה בא מענק תקומה. התוצאה היא שאנחנו בסדרי גודל של בין פי שלוש לארבע במפתח כללי למה שעכשיו היה יכול להתקבל, לצורך העניין, אילו היה עושה את זה בפרוצדורה, טרם ה-7 באוקטובר, נגיד כמו במבצע צוק איתן. מה שאתם רואים כאן בטבלה הזו, אתם יכולים לראות את עשרת היישובים, אני אקריא פה כי זה קצת רחוק. קבענו עם כולם צוותי עבודה שאנחנו עובדים איתם, אלו הצוותים שאנחנו עובדים איתם באופן צמוד, הנהלות הקיבוצים, סיכמנו עם כולם את אתרי ההנצחה או את פינות ההנצחה או מורשת שהם רוצם לשמר. הלכנו איתם לשיטת ביצוע, כולם בחרו כרגע בשיטת ביצוע עצמי, אני אסביר, שיטה שאומרת שלוקחים חברה מנהלת – זה חלק ממה שאמרתי לכם מקודם – החברה המנהלת עובדת עבור הקיבוץ אבל אני מממן אותה כמנהלת, והיא עושה עבורם את עבודת התכנון, את קבלני המשנה וכל הדברים האחרים << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעצם הקיבוץ במידה מסוימת לוקח אחריות? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן. אתה רואה, נתנו להם רשימה של חברות שעומדות בתנאי הסף הכי גבוהים במובן של יכולת להביא פועלים, יכולת רגולטורית, יכולת הוכחה של פרויקטים נוספים קודמים שהם עשו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והם מחויבים לעבוד עם החברות האלה, או שהם יכולים לבחור? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כבר כולם במשאים ומתנים מתקדמים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם חייבים לבחור מהרשימה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> הם חייבים. אין קיבוץ שעושה לבד, אין דבר כזה. אני לא רוצה לפתוח פה בשמות, זה גדול, זה פרויקטים גדולים, יש קיבוצים שממש נבהלים מזה, מכמות הכסף ומגודל הפרויקט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם מישהו יגיד לכם תבצעו את זה עבורנו? אם קיבוץ יגיד אני מעדיף שאתם תבצעו עבורנו את הבניה, את הפיתוח? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> גם זה אפשר, זה עלה בהצעות, זה היה חלק משתי חלופות, או ביצוע עצמי או דרך חברות של משרד הביטחון, הבחירה, אחרי שהם שקלו יתרונות חסרונות, הייתה בחירה שלהם. אתם יכולים לראות את העמודה השמאלית, אנחנו ממש בסוף תהליך יישור קו על הנתונים שהוא באמת הכי קשה היה לעשות, להגיע למצב שאני והנהלת הקיבוצים מדברים באותה שפה, בית 28 הוא בית אדום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק להדגיש את זה לחברי הוועדה ולמי שצופה בנו, אני לא יודע אם צופים בנו, אתה עכשיו נותן מאמץ ממוקד על עשרת הקיבוצים הנפגעו הכי הרבה, על אף שעל השולחן שלך יש עוד? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש 47. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איתם אתה מתקדם, אבל לא בקצב המואץ? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא, הכול במקביל. 37 האחרים, ההבדל בינם לבין העשרה האלה, חוץ מההיקפים שהם עושים את הפעילות מול מס רכוש באופן ישיר << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין את השיקום הזה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש, רק עם מס רכוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין משימות כאלה גדולות? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אין משימות גדולות כאלה, כי זה בתים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מס רכוש שמגובה על ידיכם תקציבית, או שבשיטות הרגילות? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה עובד בשיטה הרגילה מול מס רכוש, אבל הם מקבלים את התקציב מאיתנו. העניין הוא ששם זה בתים בודדים, יכול להיות יישוב שנפגע בית אחד, שלושה בתים, ולכן זה לא מחייב התערבות בסדר גודל הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הבדיקות הן בדיקות של מס רכוש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, מס רכוש בסך הכול פועל בנזק ישיר יפה וטוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל יש להם כללים מאוד ברורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה במס רכוש שלא פתרו אותה, ולך אני אומר אולי דרך תקומה כי אתם גוף חזק, יש את הבדיחה הזאת של תכולת הבית, שיש להם תקרה. ויש בתים שהמטבח לבד והעניינים עלו 120,000 שקלים, ואז מה שהם הציעו להם, אמרו לאזרחים במדינת ישראל לכו תעשו ביטוח, השגנו לכם ביטוח זול שאם תקבלו טיל יהיה לכם ביטוח תכולה, זה לא רציני. מה שצריך לעשות זה להגדיל את המספר הזה של ה-120,000 למספר סביר, והאדם יצטרך להוכיח שיש לו תכולה כזאת או שהייתה לו, או להצהיר משפטית. אבל אתם יכולים גם בחקיקה קצת לגעת. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה סיפור קצת יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בעיקר חל לא ביישובים שאתם מסיבים שם, שיש לכם יכולת גם לשפות שיפוי מוגדל כמו שהצגת פה, אלא דווקא היישובים המרוחקים יותר שנפגעו מעט, אבל לא יקבלו שיפוי מוגדל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כולם מקבלים, מיכאל, אם לא הייתי ברור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיפוי על התכולה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן, גם קיבוץ/מושב האחרון באזור שלא נגעו בו לצורך העניין, יש לו פתח שמתייחס לקפיטה שזה גודל היישוב באנשים, המרחק שלו, לצורך העניין, מהגדר – קבענו תבחינים – גם הוא מקבל כסף, אפילו אם אין לו חור על הקיר, הוא עדיין מקבל. אבל זה פרויקט השיקום הגדול. אני אגיד עוד דבר אחד, גישה של מנהלת תקומה היא גישה מרחיבה. אני אומר את זה כי חשוב שחברי הכנסת ידעו את זה. כי אם מס רכוש היה הולך בתחילת האכיפה והיה קובע על פי הקריטריונים שלו כמה בתים להריסה היה לנו סדר גודל של 100, במציאות אנחנו הורסים למעלה מ-400, ואנחנו מפשירים, ועוד בא אלינו הקיבוץ עם שני בתים בתוך שכונה שנפגעה כולה, ואנחנו משנים את כולה, אז אנחנו הורסים גם את שני הבתים האלה. הגישה של מנהלת תקומה היא גישה מרחיבה ולוקחת את הדברים הכי רחב שאנחנו מסוגלים במסגרת הכללים שאנחנו קבענו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רואה גם שלא שמתם את כל הביצים באותם חברות מנהלות, זה פזור יפה, זה טוב מאוד. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש פה עשר חברות, היה roadshow כינסנו אותם ביחד, הם דיברו איתם, הם מנהלים את המשאים והמתנים בהשגחה שלנו. אנחנו עוברים לתוך תוכנית החומש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני תוכנית החומש, אחת השאלות שנשאלה ואני צריך תשובה טובה עליה, למה ייקח לנו לבנות בתים מעל שנתיים? למה אנחנו לא יכולים להרים בית בשנה וחצי, בשנה ושלוש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר שזה ייקח שנתיים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת הייתה הצהרה, שהבתים של השיקום ייבנו בתוך שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבניה שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל על הבתים כי זה מה ששמעתי. תן לי הבהרה על זה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני אענה על זה. אולי בוועדה הבאה אנחנו כבר נהיה אחרי החברות המנהלות ונהיה בפרקטיקה של תכנונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במושב הבא נעשה דיון מעקב נוסף. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בדיוק, ואז כבר אני אוכל להגיד תאריכים. גם אם אלו יהיו אנשים אחרים אנחנו נבוא ונציג את הדבר הזה. ואני אומר, אנחנו נהיה עם חברות מנהלות יותר מדויקים, אבל בית בגודל של 100 מטרים, מדינת ישראל על פי המצב הכללי שאנחנו מעריכים אותו, גם חומרי בניין גם פועלים, דברים בסדר גודל של שנה וחצי. אבל כל אלה שנפגעו באופן קשה, אני מדבר במיוחד על השלושה הראשונים, אתה בונה שכונות מחדש, זה לא בית, ולכן הערכת סדר הגודל שלנו הייתה עד שנתיים ימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עד שנתיים, זאת אומרת זה יכול גם לקרות קודם? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני רוצה להיות אופטימי ושלא נגלוש מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עוד דבר רע על הנושא הזה, מבחינת מועד היתרי הבניה והתקשרות עם קבלן להתחלת עבודות, מה לוחות הזמנים של היתרי הבניה ומועד התקשרות לקבלן מבצע? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אמרתי עכשיו, כל חברה כזאת שאתה ראית בשקף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מנהלת? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> היא חברה מנהלת, פעם שהיא מאשרת תוכניות, דהיינו איך היא תבנה את הקיבוץ – וחלק כבר יש להן כבר תוכניות כאלה – היא כבר זו שמתקשרת עם הקבלנים, היא כבר מעסיקה קבלנים הלכה למעשה בכל מיני פרויקטים אחרים בארץ ועכשיו היא מתחילה לבנות גם כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היתרי בניה, יש חסמים? תכנוניים, ועדות עניינים? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אז אנחנו גם בעניין הזה יחסית, מאוד מסוייעים ונעזרים במשרדים ובוועדות השונות. אני חייב לציין גם את משרד הפנים, גם את משרד הבינוי והשיכון, כל מי שאנחנו נדרשים לו. לא נתקלתי במקום שלא מרים את הכפפה ומזרז את הדברים, עושים את זה בלוחות זמנים מהירים. חלק מהחקיקה שלנו לכשהיא תעבור, כוללת גם ועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיוחד, ותמ"ל למנהלת תקומה, מעין ותמ"ל כזה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> ואז היא תעשה את הדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המגזר הכפרי לא אוהב ותמ"לים, אבל ספציפית. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אותה רגולציה אבל בלוחות זמנים קצרים יותר. ניכנס לתוכנית החומש, הממשלה אתגרה אותנו בעת ההקמה, אנחנו קמנו ב-19 באוקטובר, גוף שקם יש מאין, ואמרו לנו מיד לאחר הצעת המחליטים הראשונה – תכף תראו – לבוא בתוך 100 ימים להציג תוכנית, פעם אחת ברזולוציה של high level בתכנון, ואחר כך עם תכנון פרטני עמדנו במשימה. הגרף הזה קרה אחד לאחד, מה שאתם רואים כאן מבחינת לוחות הזמנים, אנחנו היינו אמורים להציג ב-18 במרץ, בגלל בעיות לו"ז, המלחמה וכיוצא בזה, זה הוצג ב-17 באפריל, ולמעשה יצאנו לדרך עם הדברים. מה עשינו? אתם יכולים לקרוא פה בדברים ולראות שקודם כול התחלנו ב-22 באוקטובר בכנס יישובים, בדרך עשינו שורה ענפה של מפגשים, גם עם המועצות, הכול ביחד איתם, וגם עם היישובים עצמם, של כנסים, עד שהגענו להצגה ב-28 בחודש. ניסינו לדגום את זה במספרים, אתם יכולים לראות שאנחנו מדברים פה על 2,500 שעות התייעצות עם גופים אחרים, כל משרדי הממשלה בתמונה, חלקם גם יושבים כאן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק 34? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> 47 יישובים, חמש רשויות כמובן כולל שדרות, שיש לה מאפיינים בפני עצמה. 50 עמותות וגופי פילנתרופיה שונים שנפגשנו לתמוך את העניין הזה, גופים עסקיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם דרך לרתום אותם, למשל יש דבר כזה בחוק שנקרא מיזם משותף, זאת אומרת אם קרן אומרת אני אממן פה את ההנצחה 50-50, אתה יודע לקדם? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יושב פה גם במקרה מי שאחראי על העניין הזה במנהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אחראי על ההסכמים ומגזר שלישי? << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> כן, אנחנו כבר מקדמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הסכמים? << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם קרנות וגופים פילנתרופים בארץ ובחול? << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו בחנו למעלה מ-1,400 מהלכים אפשריים ויצאנו, למעשה, עם למעלה מ-200 פרויקטים לתוך תוכנית החומש וזה בלוח הזמנים הסופר מאתגר שאתם ראיתם. מה הספקנו לעשות בהיבטי חקיקה? אני מזכיר לכם שאנחנו עם 3.5 עורכי דין אבל עם סיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשתמש במושג החלטות ממשלה וחקיקה. כי חוק עוד לא הבאת. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נכון, אמרתי החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרבה החלטות ממשלה, כן. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אמרתי, כן. אמרתי חקיקה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, זו טעות ידועה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אז החלטת הממשלה הראשונה היא כמובן ההקמה, שבה קיבלנו מיליארד ראשונים להתניע. לאחר מכן באה הצעת המחליטים השנייה שקיבעה את הסכום, שאמרה לנו ללכת לעבוד להביא את התוכנית, הצעת מחליטים האחרונה 1699, אושר בתוכה כל מה שנכנס או כל מה שיכול להיכנס תחת סעיף שיקום ומעט צמיחה, וזה נובע מעצם העובדה שצריך להגדיר את החבל וצריך לתקף את החלטה 462 מחדש כאזור עדיפות לאומית. פעם שזה יקרה אנחנו מקווים, עד סוף השנה הזאת בסיוע החברים היקרים שנמצאים פה, אנחנו נלך עם הצעת מחליטים נוספת, אחרונה, שתתקף גם את 5 המיליארדים האחרונים שעניינם צמיחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהמתמטיקה זה 5+14+1 ? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בסך הכול 19. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ה-1 הזה הוא נבלע ב-14? בסך הכול 19 מיליארד שבעצם יש לכם אישור לבצע ולהתחייב על 14 מיליארד, וכשתהיה החלטת ממשלה על צמיחה תוכלו גם להתחייב בתחומים רב שנתיים של יזמות וצמיחה. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> נכון. אני רוצה להגיד שבאנו לעבודה הזאת, נשענו על תהליך למידה של אסונות בעולם, וזה אירוע אסוני בהרבה מאוד מובנים. כדי לא לעשות פה טעויות ולא לשפוך כסף על מקומות שלא צריך ולא לעשות טעויות תכנוניות, אלה העקרונות שקבענו לעצמנו קודם כול האנשים. ולכן למרות ששמעתם ממני על הרבה בטון וברזלים ושיקום ופתרונות ביניים, תכף אני אדבר על הרוח, על הפדגוגיה, הטיפולים בילדים, פסיכולוגים, חינוך משלים וכל הדברים האחרים הם בתוך התוכנית באותה עוצמה לגמרי בדיוק כמו שאנחנו עוסקים בבטון. הדבר השני, ממש לא לחזור למה שהיה קודם. ב-6 באוקטובר ולא שהיה רע בעוטף, המצב היה בסך הכול בסדר גמור, יש פה אנשים שמכירים טוב ומי פחות, אנחנו רוצים לעשות יותר. מצמיחה גיאוגרפית דרך כלכלה, כלה באיכות החינוך ועבור באיכות היישוב, המושב או קיבוץ. אנחנו מנסים לעשות את זה מלמטה, זה לא פשוט, אני אומר את זה. השיחות, הציפיות, התיאום ציפיות, ההתאמה של הכללים ולרגולציה ולמה אפשר, בסוף, לעשות בתוך הכסף. הרי אם הייתי שם פה את כל החלומות היינו צריכים 200 מיליארד, אבל אנחנו צריכים לשחק בתוך המגרש הזה שניתן לנו ואנחנו מנסים לעשות את המיטב. זה נשען על תהליך מיפוי שעשינו על העוטף ערב ה-6 באוקטובר מה היו נקודות החוזק שלו, מה היו התורפות שלו, ולמול הדבר הזה בנינו את תוכנית הצמיחה, זו הבנת הצרכים. הסתכלנו על העסק בראייה מרחבית, אמרתי הריפוי, השיקום, ה-recovery היום בפתחנו. אגב, חלק מפעילות השיקום היא חלק מה-recovery על פי דעות מקצועיות של הרבה מומחים לעניין הזה, של ריפוי. וכמובן הכול כשחרוט לנו על הדגל סוגיית השותפות עם המועצות ועם הקהילות השונות למיניהן. אנחנו פועלים בשני טווחי זמן, אתם יכולים לראות את הקו הכחול הראשון שהולך במעין אליפסה כזו ויורד למטה הוא פתרונות הביניים, אני רוצה להאמין שעד לסוף השנה הזאת אנחנו נתחיל לראות את הירידה כי כולם כבר יהיו ממוקמים. מאמץ על נעשה כדי לפגוש את שנת הלימודים וטיפה לתוך החגים, ואז, למעשה, עיקר משקל הכובד ילך לתוכנית החומש, היישום שלה, וכל הדברים האחרים. זה לא שזה מחכה, זה פועל במקביל אבל את סדרי העדיפויות אתם יכולים לראות כאן. אנחנו פועלים, ראיתם כבר, בשני סוגי פתרונות, עירוני וכפרי, והמעגלים שלו תשימו לב, מתחילים מרמת החבל וכלה נגמרים במשפחה. כל קומה קיבלה התייחסות וטיפול, בתוך תוכנית החומש, כמובן המרכז היה הרשויות והקהילות באופן טבעי, וחלקים מהם גם ירדו למשפחה. ועולמות התוכן כמו שאתם רואים פה למטה בתוך המעוינים, בנויים מאדם וקהילה, עבור לבינוי, כלכלה, עסקים, חקלאות שזה ה-DNA של החבל, תיירות והנצחה, כמובן ביטחון, וחיזוק של הרשויות המקומיות. אז איך נראים 19 המיליארד האלה? אתם יכולים לראות מהירוק הבהיר בצד הימני עם כמעט 5 מיליארד שזה כולל את פתרונות הביניים והשיקום, כמעט 1.5 לכל אחד, ועוד על שאר הדברים שעשינו בטווח הזמן הזה. תוכנית השיקום, אתם יכולים לראות אותה, 8 מיליארד בחתכים השונים כולל 802 מיליון שאנחנו עתידים להוציא אותם עוד השנה בהרבה - - - בתוך 2024, בסך הכול סדר של כ-14 מיליארד ו-15 מיליארד שממתינים' אתם יכולים לראות למעלה פעם להגדרת החבל ותיקוף החלטה 462, החלטת הממשלה, ואז נוכל להוציא אותם Cהצעת מחליטים, אני מקווה בסוף השנה. איך זה נראה בחלוקות נוספות? אתם יכולים לראות את התחומים, ניקח את השמאלי ביותר שהוא ברור. תחום הבינוי והתשתיות, אנחנו באופן עקרוני בתחום הזה אישרנו למעשה תוכניות ב-7 מיליארד' בהחלטה של ה-14 אושרו 5.2. ה-1823 שמופיע בעיגול למעלה מחכה להחלטה של סוף השנה, ואתם יכולים לראות שעיקר ההשקעה זה באנשים ובבינוי' אלו שתי העמודות השמאליות. אדם וקהילה, רווחה, בריאות, טיפולים, מקבל כמעט 5 מיליארדים בתוכנית הכוללת, מתוכם אושרו כרגע ליציאה 3.8, ואתם יכולים לראות את כל המספרים בעיניים. איך זה נראה בפריסה שנתית? 24 שנה קריטית. אנחנו כרגע במאמץ גדול מאוד לרכז את כל הפעילות שלנו להנעת מרבית התוכניות שהן כמובן כפופים לתוכנית חמש שנתית. חלק לא קטן מהכסף חייב להתחיל לצאת בשנת 2024, אשרה להתחייב, ואנחנו רוצים להוציא את מרבית הסכום, אתם יכולים לראות אותו בשנה הזאת. לצורך העניין הזה אך עכשיו השלמנו ימי למידה ועיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהחלטת הממשלה יתרות שלכם עוברת משנה לשנה? אי אפשר לגעת בהם? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> לא. חלק כן וחלק לא, התשובה קצת מורכבת לעניין הזה. הרוב כן כדי להניח את דעתך. << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> תקציבי השיקום כן תקציבי הפיתוח לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הסיבה והרציונל לכך? << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> יגאל גורביץ סמנכ"ל אסטרטגיה. אם נחזור רגע לשקף של העיגול, ה-800 מיליון לא יכולים לעבור לשנה הבאה מאחר והם מבוססים על החלטת ממשלה שהתוקף שלה מסתיים בסוף השנה, ולכן צריך יהיה לחדש החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו בוא נאריך אותה, מה הבעיה. << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> לעומת זאת, הכסף הגדול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחדש החלטת ממשלה, זה לא הסבר טוב, אל תסביר לי בירוקרטיה. אם יש החלטת ממשלה שמונעת ממך לשמור על הכסף שלך, תחדש אותה. אם מישהו מתכוון שהוא לא רוצה שהכסף שלך ילך רק למטרות האלה הוא צריך להסביר למה? אני חושב שבינתיים יש פה מדיניות נדיבה, מכלילה, מרחיבה, ואני לא רוצה שתמצאו את עצמכם בוויכוחים על יתרות כמו עוד משרד ממשלתי שנותנים או לא נותנים לו את היתרות, ולכן צריך להבהיר את הדבר הזה ולטפל בו, ויש מספיק זמן כי אנחנו רק במאי. מספיק זמן גם למימוש מלא. קודם כול תעשו 100% ביצוע, או 102%, ככה צריך, אבל אם נתקעתם עם 5-10 אחוז, תדאגו שזה שלכם. << אורח >> רם שפע: << אורח >> מיכאל אני אגיד מילה, רם שפע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר כנסת לשעבר, רם שפע. << אורח >> רם שפע: << אורח >> ומייצג פה את התנועה הקיבוצית, אני רק רוצה להתייחס ספציפית לסוגיה הזאת, אחרי זה אני אתייחס בהרחבה לדברים של אגאי, כי נראה לי שיש פה פרט שחשוב לי שאתה תכיר. בהחלטת הממשלה הראשונה בעצם הובהר שחלק מה-18 שחולקו תתווסף גם חוות דעת בהמשך, אני לא נכנס פה לפרטים, רק לשורות התחתונות. בהחלטה האחרונה שאושרה, בעצם אותם 5 מיליארדים למה הם לא על השולחן עדיין? בגלל שהממשלה צריכה לקבל החלטה בסוף מה גבולות החבל? ולמה זו בעיה דרמטית, מכיוון שאגאי – ואני בטוח שהוא רוצה שכל ה-5 מיליארד האלה יגיעו – חשוב לי שאתה תדע משהו, באם תבוא החלטה עד סוף 2024 שהממשלה תחליט להקצות את אותם 5 מיליארד, הם יחולקו בסבירות מאוד גבוהה ליותר יישובים אל מול מה שהמנהלת תכננה להוציא את הכסף הזה. כלומר, היישובים של שער הנגב או אשכול או חוף אשקלון כל מועצה אחרת, אלה שבחוץ ואלה שבפנים יקבלו פחות ממה שהמנהלת בעבודה קשה של כמה חודשים תכננה בעבורם, את זה חשוב לדעת, גם שדרות כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, ההערה מובנת. << אורח >> רם שפע: << אורח >> הייתי עדין, בלי ביקורת, רק טכנית לפרטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שיש לנו גם זמן לטפל בזה, ואנחנו נעשה מעקב על זה בראשית המושב הבא נעשה מעקב וזה אחד הנושאים שנשים אותו לבדיקה, אבל צריך לטפל בו עד אז. שוסטר, אתה תהיה הראשון אחרי שהוא יסיים. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> שוסטר מכיר את השקפים בעל פה, זה לא חוכמה. אנחנו ערים לעניין הזה, יש לנו גם כלים להסטה כלים לשינויים, אנחנו עושים את זה יחד עם אגף התקציבים ובסך הכול מרבית הכסף והארי כן בנוי לשינוי, ואנחנו גם מאוד ערים לזה, לא סתם סימנו את ה-802 מיליון, הם הראשונים בסדר התנועה לצאת, ואנחנו נמצה את זה, אני מבטיח שנמצה את זה. אני רואה דוגמה, תראו איך זה נראה ככה, אתם יכולים לראות פה ניסיתי להביא לכם רכיב אחד מעולם החינוך כי דיברנו הרבה על בטון. זה למשל אחד הסעיפים בתוך תוכנית החינוך לשפר דברים בתוך מערכת הלמידה של התלמיד. אז יש כאן סל תקומה לחינוך, כמעט 10,000 שקלים לכל תלמיד בכל שנה בנוסף על הממוצע הארצי. תמרוץ ושימור מורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לבלתי פרומלי? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין ממוצע כזה, זה הדבר הכי יפה שעשיתם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> יש כזה, אני אמרתי מעל הכסף שהמדינה נותנת, לא ממוצע << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן זהו, לא הממוצע. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> מיכאל, שניה נדייק. מעל מה שהיה קודם בעוטף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכמה שנים כל זה קדימה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זו תוכנית לחמש שנים, אנחנו באנו לחמש שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רציתי לדעת אם גם זה לחמש. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> חברים, תמרוץ וחינוך מורים, אתם יכולים לראות פה תוכניות של חינוך בלתי פורמלי, הרבה תשתיות, השקעה, כמובן, בספיר. הצבעים שאתם רואים למטה הירוק והכתום אומר למעשה כמה כבר אושר מתוך הכסף הזה, אז כדוגמה בסעיף הזה 2 מיליארד שקלים, אושרו 1.8 והם למעשה יוצאים לדרך בשבועות הקרובים כדי למצות את מה שאני אמרתי מקודם. למטה – אתם מתקשים לראות אותם – נקבלים גם המדדים. איך אני יודע שהצלחתי? איך אני יודע שהדבר הזה הגיע? אז אני לא רוצה להיכנס לזה, נקבעו שיטות ביצוע, נקבעו מנגנוני פיקוח ובקרה. האם עושים את זה דרך המשרד? האם אני עושה את זה דרך המועצה המקומית? יעש כל מיני דרכים לעשות את זה. האם אני עושה את זה בצורה עצמאית? זה קיים, דרך אגב, לכל תחום, גם לאדם וקהילה, בריאות, רווחה, אפילו מוסדות דת וכל מה שקשור לשירותים האלה, תוכנית מאוד מפורטת של 18 מיליארד, וחלקם, כמובן, כבר למימוש. מילה אחת על החוק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאלה לך, אתה יכול לפרוט, נגיד ליישוב ממוצע, לא שדרות, יישוב כפרי ממוצע, על מה מדובר? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> בכסף? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> סדרי הגודל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני מעדיף לא לעשות את זה כאן כי אני לא רוצה גם לטעות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדרי גודל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> עשרות מיליונים. בבדיקות שעשינו לעצמנו גם בהגדרת התבחינים של הסלים, גם בהגדרת השיקום, כל הזמן אנחנו בודקים את האירוע הזה, איך זה נראה גם, גם למול רמת הפגיעות של היישוב באופן יחסי וגם רמת האיום עליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה יישובים מטופלים בתקומה? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> 47 ושדרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 18-19 מיליארד חלקי 50, זה בערך. כל יישוב וענייניו וגודלו ואתגריו. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני יכול להגיד לך, שוסטר, רק בסל היישובי שאנחנו ניתן, אני מקווה, בשבועות הקרובים, זה תמיד מספר דו ספרתי מהראשון ועד האחרון, כבר בפתיחה, לפני שהגעת לתוכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במיליונים אתה אומר , דו ספרתי זה במיליונים אגאי. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> במיליונים, כן. אני רוצה להגיד מילה אחת על החוק. אנחנו מייחסים לו במנהלת חשיבות אדירה, גם בגלל הקיבוע, גם בגלל ועדת התכנון שדיברתי עליו פה מקודם. אנחנו הפצנו כבר את התזכיר, לצורך העניין, למשרדי הממשלה, קיבלנו מאוד התייחסויות לכאן ולכאן, גם לשיפור, גם הערות שצריך לתקן וכל מיני דברים כאלה, ואנחנו שוקדים על זה בימים אלה מול המשרדים. צדק פה רם שאמר שאת סוגיית קביעת החבל, גם החבל מה הוא חבל תקומה, וגם קביעת החבל, לתקף את החלטת 462 כאזור עדיפות לאומית כי זה ייגמר על סוף השנה, הוא יאפשר לנו את המנגנון של מיצוי אותם 5 מיליארדים והטבות נוספות עבור האזור הזה. הקמת ועדת תכנון, דיברנו על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שכרגע ברור לך איפה אתה פועל וייתכן והממשלה תרחיב את האחריות שלך לעוד יישובים ומקומות. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> האמת שאנחנו לא נבהלים מהאירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל החוק, מה מונע מהחוק להתקבל? לאיזו ועדה הוא יגיע? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> עוד לא החליטו לאיזו ועדה. אנחנו רוצים שתהיה לזה ועדה מיוחדת כדי שתעזור לנו להריץ את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ועדה מיוחדת לנגב והגליל. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אבל זו לא ההחלטה שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני צוחק. מתי הוא יונח בכנסת? << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אנחנו מתכננים את זה בסדר גודל של שבועיים או שלושה עם גמר המענים לכל ההתייחסויות ובתוך זה לרוץ. אנחנו מאוד רוצים שבמושב הזה יצביעו על החוק הזה ובזה אנחנו מקבעים למעשה כמעט את כל ההחלטות הנדרשות. מה שאתם רואים בגאנט האחרון, זה גאנט ההוצאה לדרך של התוכנית, כל הדברים שבירוק כהה הם החלטת הממשלה, אישור תוכניות דחופות, הסדנה הזאת מתכנון ליישום, המנהלת התאימה את עצמה בטרנספורמציה איך היא הולכת עכשיו לעבוד בביצוע פחות בתכנון שהיא עסקה בהתחלה, וכמובן גיבוש המודלים של בקרה ומעקב. אתם יכולים לראות כאן שאנחנו כבר נערכים עד לסוף השנה בגאנט מאוד צפוף להוצאת הפרויקטים, תוך כדי נבקר את עצמנו ונייצר מנגנוני הסטה כדי למצות את הכספים ולא לטעות בהם. בצבע ורוד פסטל רואים בשתי שורות למי שלא מיטיב לראות, חוק תקומה והחלטת הממשלה להגדלת החבל זה לפתחינו. ואני כולי תקווה שאם אתם תסייעו בידינו ואנחנו נהיה נמרצים נצליח להגיע עד סוף השנה – ואלו לוחות זמנים מאוד קצרים ביחס לגודל ומורכבות הפרויקט הזה –למצב שאנחנו עסוקים בעיקר בביצוע ובעיקר ביישום ובלסדר את הדברים ופחות במעטפת שמאפשרת את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיו לי התייחסויות בסוף, לפני הסיכום, של דגשים של הוועדה שאני ארצה גם לראות את ההתייחסות בספטמבר אוקטובר, כשנזמן אתכם שוב לדיווח רבעוני מה המצב, מה עושים, עמידה ביעדי התכנון אבל בשלב הזה זו הזדמנות, לדעתי, של כלל חברי הכנסת ורבים מהיושבים כאן להודות לך, למשה אדרי מנכ"ל תקומה, שנרתם למשימה. משה אדרי הוא חבר שלנו ממשרד הביטחון שעסק בעולמות עליונים נקרא לזה, אבל נרתם גם בקורונה להיות גורם דרמטי במדינת ישראל, ועכשיו נרתם גם במנהלת תקומה, ואגאי עם הידע התכנוני. אבל אני יודע על עשרות אנשי מקצוע שביום שקראו להם לבוא למנהלת תקומה עזבו הכול עזבו עבודות ובאו להתנדב ועבדו בהתנדבות, חלקם המשיכו רק בהתנדבות להיות חלק מהמנהלת וזאת הזדמנות שלנו להודות לכולכם ולך גם על הצגה סדורה ושיטתית, והמון הושג בפרק זמן קצר יחסית. עדיין אנחנו תמיד רוצים לדעת שהקהילות עצמן שבעות רצון, מדד שביעות הרצון הוא של הקהילות ושל ראשי הרשויות. אמרתי בצפון למישהי ממשרד ראש הממשלה, תדאגי ש-80% מראשי הרשויות מרוצים, היא אמרה לי אני אגיע ל-100%, אמרתי לה את עוד רחוקה. אני מאמין שאתם יודעים ויכולים להגיע לרמת קשר ושותפות עם כל קהילה והנהגתה, בתוך הקהילה יכולות להיות מחלוקות, קהילה מסוימת רוצה לחזור לא לחזור, איך לחזור לאן לחזור, אלו שאלות פנימיות של קהילה, אבל כשלקהילה יש ייצוג רשמי, פורמלי והוא עובד מולכם והוא אומר לנו, לוועדה, אנחנו מרוצים מהעבודה עם מנהלת תקומה ומהקצב ומהתשובות זה המדד העליון, ולצידו גם ראשי הרשויות שבעיניי הם ביטוי לצורכי האזור, לתפיסה האזורית המרחבית והם נשאו בנטל לחוסן קהילתי וחוסן ביטחוני עשרות שנים. המושג צמיחה הוא לא רק של יישוב הוא של אזור, כי המון מרכיבי צמיחה כלכליים, תעשייה, מפעלים, חקלאות, תרבות, עולמות של יזמות הם אזורים ולא מקומיים, לא בנקודה אחת, ושם התפקיד של ראשי הרשויות להיות דרמטיים בהיבטים של הצמיחה ולהיות משמעותיים ולשתף אותם. יהיו לי עוד התייחסויות פרטניות בסוף, אני רוצה שגם תקשיב לדברים שיעלו כאן ולהסתייגויות כי בסך הכול נקודת ההתחלה של הפרזנטציה הזאת היא טובה וחיובית, ועל אף האסון והמשבר והאירוע הטרגי הזה שכשלנו בו בלהגן על אזרחים ושילמנו מחיר ועוד משלמים מחיר עליו, אנחנו מחפשים את נקודות האור של תפקוד ממשלתי, ופה אני דווקא חושב שהממשלה קיבלה החלטה נכונה להקים את מנהלת תקומה, תקצבה אותה ביד נדיבה, הסמיכה אותה ברוח נדיבה לפעול, כל שכן נסיים את החלטת הממשלה האחרונה על הצמיחה וחקיקה שתומכת בפעולות שלכם. לצערי כל הטוב הזה לא הוטל על תושבי הצפון, והמשבר שם לא פחות גדול, וזה דיון אחר שנעשה, ויש מחלוקות האם צריך עוד מנהלת כזאת בצפון או לא? מה שבטוח, שצריך משהו. ואם פה אנחנו רואים כבר שלוש החלטות ממשלה שכבר התקבלו, בצפון הבטיחו לפני ארבעה חודשים החלטת ממשלה אחת, והיא בוששה לבוא, אני לא אומר את זה לך, אני אומר את זה לנו כוועדה וכציבור. הפערים האלה במדינת ישראל בין קבלת החלטות שיטתית לבין שב ואל תעשה כפי שזה נעשה בצפון זה מחדל לאומי, אני מקווה שמישהו שומע את הוועדה הזאת, כי אנחנו לא מוותרים לממשלה על ענייני הצפון, ויבוא ויציג לנו או מנהלת לצפון, או מנהלת תקומה לצפון, או החלטת ממשלה אמיתית טובה לשביעות רצון הרשויות והיישובים, זה לא מספיק הרשויות גם היישובים בצפון, אנחנו עוד מחכים לדבר הזה. שוסטר, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אוכל לדבר אחריו? כי אני חייבת לצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מטי נותנת לך לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מטי לא צריכה לתת לי וגם שוסטר לא צריך לתת לי כי הגעתי לכאן בזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. זה היה הומור, יסמין. אם הוא מסכים, יסמין, תתחילי יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש בקצרה שני דברים קצרים. ראשית, תודה רבה, זה היה חשוב. אני יכולה להגיד שאחרי יום מאוד קשה אפילו נתן לי מעט תקווה שאני לא זוכה לה לאחרונה בהרבה ועדות. אז תודה. אבל גם למדתי כאן בשנותיי שתמיד יש כמה צדדים ולכן אחרי שאני אתעדכן מה אמרו ראשי הרשויות וכל המעורבים בדבר, אז אני אהיה יותר חכמה לדעת האם הם באמת קיבלו מענים, זה הדבר הראשון. הדבר השני, בשגרה יש לי חילוקי דעות מאוד קשות עם התאחדות התעשיינים בנוגע למוצרי מזון, אבל כן ראיתי את דף העמדה שלהם ואני חושבת שאני מסכימה איתם שחשוב שאם יש רכש כל כך גדול ובאמת ומשקעים תקציבים, אז שלפחות 50% מהם זה יהיה רכש כחול לבן. אלו שתי ההערות שלי, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נרשום את כל ההערות ונאגם אותם גם בסיכום של הוועדה, ופה יש הזדמנות כי לפעמים רכש מקומי מחייב איזו סמכות בחוק, ויש כבר חקיקה שמעודדת רכש מקומי, אבל אתם יכולים לשים את הסעיף הזה גם בחוק שאתם מביאים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול אני רוצה להוקיר, אני מחפש את המילה המתאימה. אדרי התבקש על ידי ראש הממשלה בימים הראשונים, מיד בשבוע הראשון לקחת את התפקיד והוא חולק את העבודה שלו בין עולמות של מקורות זרים עם עולמות של מקורות ידידותיים, פנימיים, אז אנחנו החלק הידידותי, ואני מודה על הליהוק המקסים, המרגש ועל העבודה. זה אכן, כמו שחידד יושב-ראש הוועדה, עומד בסתירה מבהילה וחסרת פשר אל מול מה שקורה בצפון. כי הלוא מה קרה כאן? פה הסרט התחיל מהסוף, היום של אחרי, זה התחיל אחרי הפצצה ואז אנחנו מתארגנים מהר ככל האפשר, אבל בצפון אנחנו נכתשים מלחמת התשה ואף אחד, אף אדם רציונלי לא יכול להניח שלא צפויה כאן עבודת שיקום בסדר גודל של הדרום, בסדר גודל עם אפיונים אחרים. הדבר הראשון שצריך לעשות גם אם זה לא בלחץ לביצוע, זה לקבוע את קווי המתאר של המבנה הארגוני, מה אנחנו רוצים לעשות כאן? הרי ברור שמדובר שם בשנים, לא אליך אגאי, תסיים את זה, הלוואי שנסיים גם בצפון. יש כאן שני וקטורים שאני חושב שצריך לשים לב אליהם, עליי הם מאוד מכריעים. מצד אחד חייבת להיות דגש בתוכנית, כמובן, במיליארדים, מיקום ביישובים האדומים. אבל כגובה ההשקעה כך עומק המציאות שבה אנחנו נמצאים וזה חייב, אנחנו ניבחן ביישובים האדומים. לעומת זאת, באופן מעניין הקימום, מלשון תקומה, של הנפגעים זה התכנון או הביצוע המרחבי כמו שאנחנו יודעים, ולכן השאלות של מה קורה, מה דינם של יישובים נוספים, בין אם הם במועצות הרלוונטיות ובין אם זה ישובים אחרים, לגיטימי לשאול מה קורה עם פטיש אל מול אורים, ובכל זאת יש הבדל עצום, משמעותי, בשטח, בין יישוב כמו אורים או צאלים שמרכז הקיום בהרבה מובנים נמצא עמוק בתוך עוטף עזה 0-7 לבין ישובים אחרים, זה רק מחדד את הצבת או את המתחים שבה מדינת ישראל, לא אתם, אתם זה נכון, לכם כרגע 0-7. יש דינמיקה של שקלים, דינמיקה של האנשים, הדינמיקה של שקלים שמתי את זה על השולחן, יש 5 מיליארד כלואים שמחכים להחלטה, ואנחנו נעשה את כמה שאפשר מפה כדי ללחוץ ולקבל את ההחלטה ואם יוסיפו ישובים אז אני מניח שאנחנו נרצה שיוסיפו גם כסף. יש דינמיקה של אנשים, אנחנו פנינו, מספר חברי כנסת, גם לאדרי וגם למנכל משרד רוה"מ לא להיבהל מהעיסוק הקשה, היורד חדרי בטן, של מה קורה עם אנשינו, שכנים ושכנות שאו לא רוצים לחזור או לא רוצים לחזור בשנה שנתיים הקרובות או צריכים עוד קצת זמן, ואני מודע לזה שארגונית, תקומה לא יכולה לתת תשובה להכול. אני מבין את זה. אבל זאת הזדמנות טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הבקשה? תחדד אותה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבקשה היא לא להתעלם, לא להסיר את המבט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נהפוך את זה פרקטי, באה קהילה חוזרת 90%, 5-10 אחוזים לא רוצים לחזור, מה המענים לקבוצה שלא רוצה לחזור? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לפני שהיא חוזרת, היא עוד לא חוזרת. יישובים שנמצאים מחוץ למשך שנתיים שלוש, יש קבוצה כזאת ידועה, מסומנת, במספר קיבוצים שכבר היום אומרים אנחנו לא. האם זה הזמן? האם בטרם שמנו את עיקר המאמץ שלנו בתשומת לב, במנהיגות, בתשומות רגשיות, בכסף, בחידוש ההתיישבות, בפיתוחה? במקומות שלשם אנחנו רוצים לחזור, לבין התשובות של המשפחות. אני אפילו לא רוצה את התשובה אני רק רוצה שלא נרשה לעצמנו לברוח מהמצוקה הקיומית של האנשים שאנחנו דאגנו להם, אנחנו לא דאגנו, אנחנו נכשלנו בהגנה עליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שוסטר, אני רוצה לתרגם את מה שאתה אומר למשימות. אתה אומר כך, נניח ישוב אומר אני חוזר 80-90 אחוזים, 10% אומר אנחנו כנראה לא נחזור, האנשים האלה עברו טראומה, עברו משבר והם צריכים למצוא בית לחיים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז אתה אומר הייתי רוצה שלתקומה יהיו את המשאבים לסייע לאנשים האלה בדרכים שונות מתוך ההנחה המוסרית שאנחנו מראש מחויבים לקהילות כולל היחידים בתוכם. זה שקבוצה חזרה וקבוצה מסוימת לא חזרה, עדיין האנשים האלה זכאים, יש להם זכות להשקעות לחזור הביתה. הביתה יכול להיות בעוטף או במקום אחר, ולכן אנחנו צריכים להסמיך את מנהלת תקומה גם למי שלא חזר לעוטף לפעולות של שיקום והתמקמות בקהילה חליפית. אולי זה לא טוב בשפה הציונית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד, לא רק בפרטי, אלא גם בקבוצות, זו הסתייגות אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קודם כל שתהיה לו אחריות וסמכות ומשאבים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ודבר שני, אני לא בטוח שזה תקומה. אני לא בטוח שתקומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיף לך, כי לא ידאגו לך כי לא יהיה לך מנגנון אחר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שבפרקטיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיף לך שהוא יוסמך לטפל גם ביחידים הללו עם הכלים והמשאבים שלו כי לא נראה לי שיהיה לך גוף יותר אפקטיבי בחמש השנים הקרובות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות, אז זו הדינמיקה של האנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו נכניס את זה לדרישה שלנו. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אז אני אגיד מיכאל, ברשותך, זה נושא מאוד רגיש העניין הזה שאתה מתאר פה. אני עושה רגע הבחנה בין שתי אוכלוסיות, בין מה שבשפה המקצועית אלה לא חוזרים בכלל, אנחנו קוראים להם פורשים, החליטו, אגב, שום ביקורת, הכי ענייני בעולם, הם חברים כמו כולם, כולם צריכים לקבל טיפול. ה-DNA של המנהלת, המנדט של המנהלת, הרוח שלה זה חזרה, זה להביא את האנשים גם כקהילות וגם כפרטים בחזרה, וברור שיש פה איזשהו אלמנט שהוא קצת ניגודי או דואלי ולכן בחרנו במנהלת לבקש – וזה מתואם גם עם מנכל ראש הממשלה – שאם מנהלת צריכה לממן נגיד את ההנהלה, את הבניין את המשרדים עבור מי שיעסוק בזה, אבל שלא היא תעסוק בזה כי זה בסתירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מי יטפל בהם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיה מימון ותהיה אפשרות להשקיע. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> רגע, הקבוצה השנייה היא אלה שאומרים שהם מתקשים לחזור. לצורך העניין במועד הקרוב, הם צריכים recovery של עוד מספר חודשים. שנה היא כן מטופלת בתוך המנהלת, יש כרגע שיג ושיח שלם שלא אכנס אליו כרגע, לנסות לטפל בבעיה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול הדבר הזה עוד לפנינו, כולם בתקופת ביניים שנה-שנתיים, יש פה הרבה עבודה לבנות מה העתיד של אדם אחרי מצב הביניים, ואנחנו נעגן את הדרישות האלה בוועדה ונעשה על זה מעקב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל מה הדרישה בסוף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדרישה היא שזה שאדם לא חזר לעוטף הוא לא נשכח על ידי מדינת ישראל, גם בכסף, גם בכתובת וגם בליווי רב שנתי, לפחות אותם שנים שילוו את מי ששב הביתה, ובאיזה דרך נבצע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית, יפה. << אורח >> רם שפע: << אורח >> זה לא קורה כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רם, אנחנו נתנו 90% מחמאות, יש לנו 10% ליקויים, ואנחנו רוצים להתייחס להכול. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשותך מיכאל, אני רוצה להמשיך. אני לא אוהב את המונח פורשים, אני מציע להשתמש במשהו בסביבות בית חדש לעומת להתחדש בבית. אנחנו רוצים להתחדש בבית, זה המאמץ הלאומי העיקרי, אבל יש חובה לאנשים, לבודדים, ליחידים ולקבוצות שרוצים לבנות בית חדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפורשים אפשר להתבלבל ולחשוב שניתנה להם זכות הבחירה אם לפרוש או לא לפרוש. זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם מי שעוזב קיבוץ זה אירוע, יש לו חשבון עם הקיבוץ, חשבון עם המדינה, צריך לסדר את הדברים האלה, זה לא עניין פשוט. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פסיכודינמיקה רצינית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והלוואי שרוב האנשים ישובו הביתה, זה היעד של כולם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אותו רכיב, הבית החדש זה רכיב שלא קיימת לו תשובה כרגע, אבל אני מבין שתקומה כן לוקחת אחריות ויש להודות על כך כי זה לא היה ברור מאליו בהתחלה, על מי שמתקשה כרגע כאן ועכשיו, ואני חושב שגם פה, בעיקר לנוכח העובדה שהמציאות לא עובדת אצלנו תמיד, והרעשים ומעטפת הקולות הרעמים והברקים המלחמתיים לא עוזרים לחשוב שה-7 ביולי הוא איזשהו תאריך שבו תיפול השכינה והשקט ישרור, ואתם יודעים, צריך לעסוק בשאלה הזאת. אני רוצה לחדד נושא אחד שצרחתם אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפטי סיום. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה סיום, סיום מפואר. שניה, נושא שהוא חשוב בעיניי כרגע עכשיו. כרכתם שני נושאים שהם לא באמת אחידים, מורשת והנצחה. ההנצחה היא לכבודם של הנספים והמשפחות וכו'. המורשת היא הדרך שבה אנחנו נרצה למען החיים, לעודד את החיים ולהוקיר את העבר, את העבר הקרוב, הרחוק. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> זה לא כרוך בתוכנית, הפרדנו. יש הפרדה טרמינולוגית - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מאוד חשוב שזה יקרה. אני 10,000 שקלים לחינוך לילד, זה המון כסף ומזה אני מודאג. אני מציע לחשוב על מה שבזמנו לפני 15 שנים מנכ"ל משרד רוה"מ, רצה שאנחנו נעשה גמלה, נגמול את עצמנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שוסטר, בדיון בוועדת חינוך אמרו 5,000. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם 5,000 זה המון כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השנה 5,000 ומשנה הבאה 10,000. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאני רוצה לומר זה שאם אתה נותן כל כך הרבה כסף לתקופה קצרה, צריך לחשוב על תהליך הגמילה, תהליך היציאה מהמהלך הזה, כי זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התלות, בשנה השישית תהיה לך פה אינתיפאדה, איפה ה-10,000 שקלים? אז אתה תעדיף לעשות תהליך אקזיט? והקטנה על פני שנים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בקרה, אבני דרך, היכולת לבצע הסטות זה מצוין. והערה אחרונה, רשות מקרקעי ישראל זה חסם, אני יודע שהוחלט לא להיכנס בכסאח בממסד המעכב הזה, אבל בכל מה שקשור בתוכניות ובהיתרי בניה צריך למצוא את הפתרון בין העברת בעלות לבין אי צורך בחתימה בין בחקיקה ובין בהחלטות מועצת המנהל, אבל זה חייב להיות חלק מהתוכנית. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת שהייתי צריכה לצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לתשובה ברורה לגבי המצה הביטחוני השורר, דבר שעשוי לעכב בחזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לזה תבואי איתנו לחוץ וביטחון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדברת על ההיבטים החברותיים, אני מדברת על ההיבטים של תקומה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההיבטים החברתיים של הביטחוניים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היבטים של יכולת לתת מענה ומעטפת במקרה שצריך לחזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, מרכיבי ביטחון וכו'? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. לא רק הביטחון. ביטחון זה משרד הביטחון, אתם מממנים, אני מבינה, חלק ממרכיבי הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכולה להתייחס למרכיבי ביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשתדל לתת לעוד אנשים פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא זה האירוע מבחינתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסבירי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האירוע מבחינתי זה המעטפת או מה נותנים לתושבים שצריכים לחזור, עד ה-7 ביולי קבעתם? בכל זאת, להחזיר ילדים לטילים, להתנהלות לרעמים כאלה, זה אירוע לא נעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. השאלה מצוינת אבל אני לא יודע אם מי שאמור להשיב נוכח בחדר. מה המענה הביטחוני לעוטף? אני לא חושב. מה שהוא כן יכול הוא ישיב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ידידי ביטון, אני לא שאלתי על המענה הביטחוני, הוא הבין אגאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הוא ישיב. מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני יושב-הראש ותודה על ההצגה. חלק מהדברים שאני אומר הם הערות. אחד האתגרים זה באמת לאזן בין הפרט לבין הקהילות והתנועות המיישבות, כי בסוף נקודת הקצה זה האזרח ובית האב, אז זה אתגר שהוא בריקוד עדין בין המענים הקהילתיים או מול התנועה הקיבוצית והרשות המקומית, לבין הפרט שבקצה שלא תמיד מתאים לו לעבור את המנגנונים האלה. גם אני רשמתי להתייחס למי שבסוף התהליך בוחר שלא לחזור ,ויש כאן קושי, מיכאל, גם בגלל שאם מישהו בוחר לא לחזור, אז זה לא רק הבית הפיזי, זה גם ערך הבית שבעוטף הוא אפס, ואם אני רוצה לקנות דירה בגדרה, לא בצפון תל אביב, אז יש כאן סוגיה של שיפוי ושמירה. אני גם הייתי שמחה לשמוע האם יש איזושהי התייחסות או תרחישי יחוס לעיכוב? אנחנו מדברים על ה-7 ביולי, אבל עיכוב בלו"ז מכל מיני טעמים, אני כרגע לא נכנסת. אני מברכת על הגמישות המערכתית שייצגתם ועל שינוי תוך כדי תנועה. זאת אומרת יכולת של מערכת לומדת. כל התורה שהוצגה כאן, ויש כאן צוות מאוד מקצועי, חשוב שהיא תתועד כך שיוכלו להפיק ממנה נהלים ותורה גם עבור הצפון וגם עבור עוד גורמים. אני חושבת שזה אפילו מחדד, המקצועיות המערכתית – אני כרגע לא יודעת, כי מבחן התוצאה אתם עוד לא, עוד חובת ההוכחה עליכם – לפחות ברמה של התכנון זה מחדד את הפער בין מי שנופל בחבל תקומה לבין מי שלא, אם זה אופקים ואם זה רהט ואם זה הצפון, זה מחדד וזה מחדד גם את חוסר התכלול בין משרדי הממשלה השונים אל מול מערכת שיודעת לתכלל, זה אפילו מעצים את הפער הזה ואני קצת מצרה על הפער הזה. עוד בקשה, תנו דעתכם גם על הסביבה, כי תוך כדי ששועטים יש הרבה מאוד סוגיות שחבל ארץ קסום שיש בו הרבה מאוד אלמנטים של הגנת הסביבה, וצריך לתת על זה את הדעת. החקלאות, הזכרת אותה ככה בחטף, אבל בסוף לא תהיה תקומה אם לא תהיה חקלאות, זה משפט הסיום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, רם שפע. << אורח >> רם שפע: << אורח >> קודם כול מיכאל, תודה על הדיון. גם שוסטר עשה היום דיון, ותודה גם לקארין שבכלל יזמה פה יום שמתייחס לעוד סוגיות אחרות. אני אתחיל ב-90% הטובים, אמרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עין טובה זה טוב. << אורח >> רם שפע: << אורח >> אני לא התייחסתי למספרים. גם אגאי שנמצא פה, וגם יגאל שנמצא פה, בכלל המנהלת היא אחד האירועים היותר מוצלחים ביחס למציאות הקשה שלפחות, בעיניי, הייתה לתושבים האלה מול הממשלה. שאלת את אגאי מקודם אם יש להם את כל הכלים, והוא בצדק ענה מטעמו את התשובה. אבל המציאות היא שבסוף העובדה שיש חשב או הרבה בעלי תפקידים למנהלת, לא באמת אומר שהם יכולים לעשות את הכול, וכמובן הם תלויים בהרבה מאוד החלטות של הממשלה. ככל שהדברים יותר אסטרטגיים כמובן שלממשלה יש הרבה יותר מה להגיד. אז באמת, ישר כוח אדיר. אגאי מתאר פה דברים מאוד מורכבים לביצוע ובאמת הרבה מהם יוצאים לדרך. אני אאיר על הדברים שבעיניי חייבים לקבל מענה יותר טוב, אני אנסה לנסות בצניעות לדייק את הדיון שהיה פה על הקשר בין הביטחון ל-7 ביולי ללא חוזרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשמע שיש לך הרבה דברים. << אורח >> רם שפע: << אורח >> נכון. ב-7 ביולי נכון לכרגע זה בעוד חודש וחצי, המדינה מסיימת את המימון של כל התושבים שכרגע נמצאים באזורי הפינוי. מדינת ישראל חזרה כרגע להילחם בצפון רצועת עזה ובמרכזה, מה שאומר שתושב ארז ומפלסים וניר עם – ויש קבוצות גדולות כאלה שאומרות כרגע אנחנו לא חוזרים – בעוד חודש וחצי אין לו או לה מושג מה קורה איתם? מה המשמעות? בעיניי, אי אפשר באמת להבדיל בין מי שהחליט שהוא לא חוזר למי שלא יודע. אנחנו יודעים הרי שזה בתוך המשפחות, אחד רוצה אחד לא בטוח. זה אירוע סופר רגיש. שורה תחתונה, המדינה חייבת, חייבת – ואני בטוח שתקומה רוצים אני יודע דיברנו על זה גם אדרי – להאריך את התוקף מה-7 ביולי כמה חודשים כרגע כדי לאפשר למי שכרגע במצב הביטחוני הזה לא חוזר, לחיות מחוץ לעוטף, זה א' ב', זה דבר ראשון. דבר שני, זה בסדר שאמרת שהקול קורא, מתקדם. אבל אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד פערים עדיין אל מול הקור קורא בטח לעשרת הישובים שבהם יש את הפגיעה המשמעותית בתשתיות, וכרגע יש גם דברים תקועים, זה לא רץ בקצב שהיינו רוצים, אתה יודע את זה. יש הרבה דרישות, אני מקווה שתצליחו לענות עליהם. דבר שלישי, ועדת התכנון אני מניח שגם ממלא מקום יושב-ראש מועצת שער הנגב , יוסי קרן, ידבר על זה טוב ממני. זה נושא מאוד רחב, זה בסדר גמור, כולנו רוצים שתהיה אפשרות להליכים מהירים בחבל הארץ הזה, אנחנו ממש לא רוצים של-50 שנים עכשיו תהיה לממשלה יכולת כמעט אבסולוטית לעשות מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה בכל מוסדות התכנון, זה יהיה נזק לדורות – ואני נהגתי להגיד את זה גם כשהייתי חבר בקואליציה – צריך להגביל את יכולותיה של הממשלה לעשות מה שהיא רוצה בהקשרים האלה. בגלל ביקשת שאקצר אז אני אתייחס רק לשתי נקודות קצרצרות. מס רכוש ונזקים – אמרתי את זה קודם גם בדיון אצל שוסטר – אנחנו בחטא גדולה על התהליך הזה, מכיוון שהתהליך הזה, התוספת שתקומה יצרו וגם הקול קורא שזה הכל דברים תקדימיים הגיע מתוך זה שמדינת ישראל החליטה שלא לעשות את שינוי החקיקה במס רכוש, כי החוק מגביל מאוד את מה שאפשר לעשות. בשבועיים האחרונים, כמו שאמרתי מקודם, נכנס הצבא ליישובים ועשה עוד נזקים שלא היו לפני חודש. הנזקים האלה כבר לא מחושבים, אף אחד לא מתייחס אליהם, ואף אחד מאיתנו לא יודע להגיד מה יקרה בחודשים הקרובים? והכסף כבר הוקצה, חשוב לי שכולם יבינו את זה. לא יגיע בסוף לתושבים, לא לחקלאות ולא לתושבים האלה מלוא הכסף גם אם מנהלת תקומה תמשיך לעשות מלא מאמצים היא לא תצליח כי אין לה את כל הסכום. זה גם חשוב להגיד. הדבר האחרון שבעיניי הוא לא מספיק נאמר פה בצורה חדה, זה בסדר שהמנהלת, הכנסת, התנועה הקיבוצית, כולנו, המועצות, נחייה באתוס של חזרת המושבים, זה באמת בסדר. אבל אתוס לא פחות חשוב זו אחריות המדינה על כלל האזרחים שחיו שם. והמשמעות היא שהמנהלת והממשלה צריכים להחליט, כי כבר חודשים אנחנו שומעים שמנכ"ל משרד ראש הממשלה אמור להקים צוות אבל הצוות הזה לא קם. אנשים שב-7 ביולי לא יודעים איפה הם יחיו, עדיין המדינה לא החליטה מה היא עושה איתם. זה אומר שהם לא חוזרים הביתה ואין להם שום ידיעה מה קורה איתם? המנהלת מנסה כרגע, זה תקוע וזה אירוע דרמטי, זה לא חמישה בשלב הזה, ולא עשרה אחוז, זה יותר, מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמנו את זה בסיכום ונקפיד לכלול את זה במעקב ובדרישות של הוועדה. << אורח >> רם שפע: << אורח >> תודה על המעקב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נאפשר גם לנציגי משרדי ממשלה נוספים שאיתנו, ואז נציגי ציבור אחד מול השני. נציגי משרדי הממשלה, בבקשה. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> שלום כולם, שלום יושב-ראש, אני ד"ר אורנה עידו ליכטמן, אני ראש החטיבה לפרויקטים ביחידה להתיישבות, אני אמונה על כל הפרויקטים של מרכיבי הביטחון ביחידה להתיישבות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת תקומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מתכוונת במשרד הביטחון? << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> במשרד הביטחון, ביחד עם פיקוד העורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חשוב. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> אנחנו בנינו תוכנית שלמה גם לעוטף עזה, ובמסגרת היישובים בצפון אנחנו מתקצבים אותם ונותנים פערים במסגרת תוכנית של משיב הרוח, שאתם כבר מכירים אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. זה בעיקר כיתות כוננות? << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> לא רק, גם כיתות כוננות, גם ציוד, גם השלמת כלל הפערים שיש במרכיבי הביטחון , שהוצגו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שחשוב בהערה על מרכיבי ביטחון שאגאי עמד עליה, שהוא מתכוון להתאמץ שבתוך שנה כלל מרכיבי הביטחון יבוצעו, צריך להיות מתאם בין מועד חזרת התושבים למצב מרכיבי הביטחון. אם יודעים שיישוב חוזר רק בעוד שנה, עדיף להתחיל ביישוב שחוזר עכשיו. צריך לתת תיעדוף לפי מועד ההגעה, מתי שיש אכלוס, שכבר מרכיבי הביטחון פועלים כי זה גם נוסך ביטחון וגם ראוי אחרי מה שקרה שיחזרו למציאות שיש להם כלים עצמאיים מקומיים גם בסוגיות של ביטחון. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> א', אתה צודק במאת האחוזים, זה נכון מאוד. יחד עם זאת בהרבה יישובים אנחנו עובדים במקביל, רוחבי. למשל אם אנחנו מדברים על שיקום של חמ"לים, אז אנחנו עשינו סיורים ופשוט נכנסנו לכל היישובים ואנחנו רצים עם קבלנים לשקם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי מבצע את הפרויקטים? << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> קבלנים שלנו דרך משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני פגשתי ראש רשות שטוען שמצלמה שאתם מזמינים יקרה פי שתיים ממצלמה שהוא מזמין, האם ראשי רשויות יוכלו לבצע בעצמם את הפרויקטים ולהסמיך אותם? את יודע שהממשלה מעבירה מיליארדים ברשויות בביצוע פרויקטים בתב"רים? ואנחנו רוצים גם לבזר סמכויות ולעבוד במקביל, וכשראש רשות מתחייב למפרט שאתם הגדרתם אותו מבחינה ביטחונית, כמובן ביחד עם הקב"ט והרבש"צ שלו וכו', להיות פתוחים לכך שגם ראשי רשויות שרוצים לעשות ביצוע עצמי של מרכיבי ביטחון, לתת להם את זה. הם גם ייקחו אחריות על זה, גם על ההפעלה ועל התחזוקה, מה שאתה מבצע בעצמך. מה שמישהו אחר מבצע לך, לפעמים אתה משאיר לו את זה. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> אני אומר שאנחנו בשיתוף פעולה מלא עם הקב"טים הרשותיים, אנחנו מול המועצות. במקומות שהמועצה רוצה בעצמה לבצע, אז אנחנו נותנים לה לעשות את זה, אנחנו מקצים לה את הכסף דרך ועדת הקצאות. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> הערה לפרוטוקול, אנחנו מוכנים לקבל 100%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, אתה הבא בתור. התאפקת עד עכשיו? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> התאפקתי, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוצים לדאוג גם לשדות נגב, נתחיל עם שער הנגב נכניס שער נלך לשדות. כבר לא נקרא לכם עזתה יותר, זה פעם היה. אז חכה רגע. האם כשאתם מקצים מרכיבי ביטחון, אתם שמים הרבה כסף להבטיח את העתיד שלהם? כי הרי מצלמה ומחשב וכל אמצעי מחייב תחזוקה והפעלה ואינטרנט וכן הלאה, ולפעמים ישימו הרבה על ברזלים ולא תהיה הגדרה ברורה או מממן ברור של תחזוקת מרכיבי הביטחון, ואני אומר לכם שעל זה יקום וייפול דבר. בשנה הראשונה הכל יהיה יפה, בשנה השנייה תהיה מריבה מי משלם על האינטרנט ועל עניינים. עוד הערה על מרכיבי ביטחון, אתם צריכים לתת את הדעת על סוגיות של כיבוי אש. העוטף קיבל התקפות של בלוני תבערה, והסוגייה הזאת היא אסטרטגיה, בבלון זול הם יכולים לשרוף יישוב, וזה הישג לאויב, וגם בסוגיה הזאת של אש וכיבוי אש צריך לכלול את זה בתפיסה. כי כשאתה קורא לכבאית לבוא כשיש טילים, היא לא באה. מי שייצא לכבות את האש זה יהיה רבש"צ או מתנדבים או כיתת כוננותו או הצבא שנמצא שם, זה הוכח בבלוני התבערה, ככה זה פעל, ולכן אני מבקש שגם המרכיב הזה יהיה פתוח בסוגיית מרכיבי הביטחון. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> אני רק אתייחס לשתי הסוגיות שאמרת, לגבי סוגיית אחזקת מרכיבי הביטחון, הם כולם מתוחזקים על ידי פיקוד העורף, כל רשות מקבלת את האחזקה השנתית שלה למרכיבי הביטחון, ולגבי סוגיית הכיבוי, אכן אתה צודק, אנחנו כל הרשויות או שתקצבנו אותם והם רכשו בעצמם, גוררי כיבוי אש, טרקטורוני כיבוי אש, ממש כל יישוב שיהיה בו ערכה לכיבוי עצמי מעבר למה שיש ברשות את הטרקטורון לכיבוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> כמובן כל מה שאני אומרת זה לא רק למועצות האזורית אלא גם לשדרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי קרן, ראש המועצה האזורית שער הנגב. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אדוני, קודם כול נתחיל ב-228 ימים של החטופים, 5,472 שעות, אני אומר את זה עוד פעם, 5,472 שעות, זה לא שפוי. קודם כול אני מברך על הדיון ואני אשמח לברך את אגאי ביום שהוא יקבל את ראש המנהלת. אני אומר, מה שמגיע מגיע זה דבר ראשון. אחרי שהייתי נחמד אני אתחיל עם הלא נחמד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תמיד כשמקבלים מחמאות בהתחלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיף שתשים קסדה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני יכול להגיד לך שביליתי עשרות או יותר שעות בחודשים האחרונים במנהלת תקומה, ראיתי את האנשים שעובדים שם באמת יומם ולילה במטרה אחת, לעשות טוב לתושבי העוטף, זה על השולחן, זה ברור וזה חד משמעי. הבעיה היא לא זה, הבעיה היא מה שקורה אחר כך, אחרי החשב של תקומה מגיעים משרדי הממשלה, ויסלחו לי כל משרדי הממשלה זה מה שמגיע. אני קורא ב-YNET למשל, בפרויקטי בינוי של 15 מיליון שקלים שהכסף בחשבון, כתבה מדהימה, אני בודק עם הגזבר, אגורה לא נכנסה. הפערים האלה הם הפערים שמפילים גם את האמון שלנו, גם את היכולת שלנו לרוץ בקצב שאנחנו מבקשים. הפערים האלה, באחריות הבית הזה, צריכים להיסגר. האחריות של הבית הזה, של כל חברי הכנסת, בפיקוח ההדוק על האנשים המצוינים בתקומה, היא לאפשר להם הורדה של חסמים בירוקרטים, לאפשר לנו לקבל את מה שאנחנו אמורים לקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע על חסמים. אנחנו רוצים לשמוע על משרד שמעכב, על בעיות. אנחנו רוצים לטפל בהם, רק תגיד. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני אשלח לאדוני רשימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשלח לנו לקראת הדיון הבא. עדיף שתשלח להם קודם לתקן עד ספטמבר, כדי שבכלל לא יהיה דיון עליהם. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני אעשה את זה. עוד דבר, כל חוק תקומה, ואנחנו כראשי רשויות וזה לא רק אני, אומרים מ-day one, שהוא נולד בעוולה. המועצה שלי ב-0-7 לא נופלת, לא נגמרת, יש לי מעבר ל-0-7, ואם המדינה תבוא ותשכיל להגיד שלכפר עזה מגיע 100, אז לישוב שהוא קצת יותר עורפי מגיע 10, זה בסדר, אנחנו יודעים לקבל את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוסקים ביישובים שנפלו בין הכיסאות, גבולות וכו'. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> קיבלתי הבטחות לחינוך כמו ששוסטר אמר כאן, המון כסף לחינוך, אבל הכסף הזה הוא לא אמיתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא הולך לכל ילד. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> למה הוא לא אמיתי? כי אני לא אדע לחלק אותו לכל ילד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בשורה נהדרת, לא נצטרך לעסוק בגמילה בעוד כמה שנים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני כבר בתהליכי הגמילה אלון, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא נגמל מראש. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> יודעים גם לגמול אותי ביד השנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי, סליחה שאני אומר לך, יש פה חוק שיגיד את תכולת הפעולה של מנהלת תקומה. עיקר המאמץ שלך, שהחוק הזה יכלול מועצות שרוב היישובים שלהם פונו. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> מרכז חיים, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את היודע כמה דיונים היו פה על היישובים האלה? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חוק עכשיו, אם יהיה כתוב שם שבסמכות מנהלת תקומה לטפל ביישובים שהם חלק ממועצות אזוריות שהמסה הקריטית בהם פונתה או נפגעה, ולכן פעולות של חינוך ורווחה, או כל מושג אחר, יחולו על כלל המועצה, אז יש לה סמכות, היא צריכה את זה בחוק עכשיו. מה שיעוגן בחוק יאפשר לה לפעול. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> זה פתרון שהוא פתרון מצוין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועדיף לתת 8,000 שקלים לכל הילדים במועצה שלך, מאשר ילד ייכנס לכיתה ולהגיד לו אתה שווה 10,000 ואתה 0. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> נראה לך שאני בשיעור יכול להגיד לילד שומע, אתה 0-7? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע, אתה יודע יש לך חטופים למשל, יש לואיס שחזר והבת שלו רינת, איפה הם? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> באשכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגבולות או באורים נכון? אז לא חל עליהם, אתה מבין? ואפילו טיל נפל שם אבל לא חלים עליהם כל מה שאנחנו מדברים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> אני גר ביישוב שהוא 7,200 מטרים מהגדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה? << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> בקיבוץ ברור חיל, אני ביום של ה-7 באוקטובר עמדתי כמנהל הקיבוץ ביחד עם כל כיתת הכוננות שלנו שלא היה לה נשק אחד ארוך, והכנו בקבוקי תבערה, שאם תבוא טויוטה עם RPK אז אפשר יהיה להגיב, כי אם אתה יוצא מול מחבל עם קלאץ' רק עם אקדח, אז הסיכוי שתבוא הביתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההגדרה של שבעה קילומטרים היא נולדה כשפעם היו קסאמים של שבעה קילומטרים מאז כבר יש קסאמים של 100 קילומטרים או טילים אחרים. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> נכון. זה דבר שני, דבר שלישי כמו שנאמר פה, נכון בחודש האחרון הלחימה היא עצימה, הלחימה היא בלתי נסבלת. אדוני, כל צבע אדום שיש בשער הנגב, אני שומע את - - - של עוד תושבים שלי שלא חוזרים הביתה, של אנשים שלא חוזרים הביתה. התאריך, הסכין שמונחת לנו על הצוואר, שב-7 ביולי חזרתם הביתה, אם לא, אתם תשלמו בכרטיסי האשראי שלכם על המחדל הנוראי של מדינת ישראל, הוא בלתי נתפס. יש אנשים שאין להם מסוגלות נפשית לחזור הביתה. אין להם מסוגלות נפשית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תחזור על מה שנידון, זה יופיע בסיכום. דברים שלא נאמרו? לגבי משרדי ממשלה שאתה מרגיש שאחרי שהמנהלת אישרה תקציב מישהו חוסם את הביצוע או לא יעיל בביצוע, שלח לנו בבקשה את הנושאים, שנבדוק אותם לפני דיון המעקב. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגי משרדי ממשלה נוספים? מישהו שרוצה להגיד? בבקשה. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> צוהריים טובים, רונה קוטלר משרד הכלכלה, מטה כחול לבן. נושא העדפת תוצרת הארץ כבר עלה פה על ידי חברת הכנסת ואתה התייחסת אליו אני רק רוצה להדגיש את החשיבות של הנושא הזה, במיוחד בכל מה שקשור בשיקום חבל ארץ שכל-כך נפגע. פשוט מתקשים לראות כיצד הוא ישוקם על ידי יבוא, ככל שיש בארץ מוצרים שמתאימים ויכולים להיות ברי שימוש במסגרת השיקום, עמדת המשרד היא לתת העדפה לתוצרת הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם פניתם למנהלת תקומה לעגן את זה בחוק? << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> פנינו למנהלת תקומה, פנינו גם לאוצר. האוצר מתנגד התנגדות עזה לביצוע תיקונים. נדרשים פה תיקוני חקיקה, תיקון בתקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החוק עוד לא עבר. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> תיקון בתקנות העדפת תוצרת הארץ במסגרת חוק חובת המכרזים. החוק חל על רשויות מקומיות. לדוגמה, כגוף שאמור לתת העדפת תוצרת הארץ במסגרת פרויקטי השיקום, הוא לא חל על גופים נוספים שייתכן שיהיו גופי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי יש חוק שמאפשר גם למשרדי ממשלה לתעדף תוצרת הארץ. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> גם משרדי ממשלה, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ורשות שלטונית או תאגיד ממשלתי, חלים עליו דינים של ממשלה, מה הבעיה? אם יש לך חוק שמשרדי הממשלה יכולים לתעדף תוצרת, אבל תהיו אלה שמביאים את החוק. << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> יושב-הראש, אני אתייחס ברשותך. הממשלה החליטה בעניין, החלטת הממשלה קובעת, הסמכות בעניין הזה היא של החשב הכללי במשרד האוצר, מנהלת תקומה כמובן לא מתנגדת לזה ואף תומכת. הוחלט בהחלטת הממשלה שיוקם צוות של החשב הכללי ממשדר הכלכלה ומנהלת תקומה שעיכבה את המנגנון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצוות פה. אתה הסמנכ"ל שעוסק בזה, והיא במשרד הכלכלה, תסגרו את הפינה. << אורח >> יגאל גורביץ: << אורח >> אז אני אומר, זה קצת נראה לי מוזר על השולחן הזה לדון בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסגור את הפינה. רונה, מעבר לעניין, יש לכם תפקידים לעודד תעשייה שם, עסקים קטנים, בינוניים, יזמות? << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם פרק במנהלת תקומה למשרד הכלכלה? לנושאים שאתם פועלים בהם? << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> יש פרק. אני יכולה להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק באמירות כלליות, ללא פירוט. << אורח >> רונה קוטלר בן ארויה: << אורח >> כן יש פרק כזה, אני יכולה רק להתייחס לכחול לבן, ברשותך. אכן, נכון כמו שאמר כאן נציג תקומה, החלטת הממשלה באמת ביקשה להקים צוות שיגבש מנגנון כזה, אנחנו עובדים עכשיו על מנגנון כזה, אבל אני יכולה להגיד לך שעקרונית משרד האוצר מתנגד לכל תיקון חקיקה בהיבט הזה של העדפת תוצרת הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. ליאור כוכבי, התאחדות התעשיינים. קדימה, ליאור. כל הדוברים הבאים, תהיו קצרים אנחנו רוצים לסכם. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> אני ממש מצטרף למה שרונה אמרה. אני מנהל כחול לבן בהתאחדות התעשיינים. נפגשנו עם אגאי וגם עם יגאל גם במנהלת וגם בסיור שעשינו בבארי, נושא העדפת תוצרת הארץ הוא סופר קריטי וסופר חשוב, לא רק בגלל החשיבות של תעשייה מקומית ישראל שזה ברור, אלא בגלל המגמות ההולכות וגוברות בעולם מבחינת התעשייה, ומבחינת מה שאנחנו רואים אל מול מדינת ישראל. ממש שתי נקודות קטנות, אחד מה שרונה נגעה בהם, תיעדוף לתוצרת הארץ. ב-17 באפריל כחלק מהחלטת ממשלה בסעיף 17 הוחלט להקים מנגנון להעדפת תוצרת הארץ, אבל כבר ב-30 באפריל יצאו תקנות של מנהלת תקומה שבהם אין שום קריטריון להעדפת תוצרת הארץ בתוך התקנות עצמן. זה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם משרד הכלכלה? << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> לא, אני מהתאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> נגעתי בתקנות עצמן שיצאו מטעם מנהלת תקומה ב-30 באפריל בנושא קריטריונים לפיתוח מנהלת תקומה. הדבר השני זה בנושא של תמרוץ עובדים להחזיר עובדים לתעשייה עצמה לאזור הדרום, יש נכון להיום תמרוץ של עובדים קיימים שעבדו באזור יישובי העוטף אבל אין תמרוץ לעובדים חדשים שרוצים לבוא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עובדים חדשים. יש פה נציג של האוצר בדיון הזה? בבקשה. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> לירון סביון, אגף תקציבים. קודם כול אני בודקת את העניין הזה של הרכש כחול לבן, מה הן התקנות מאיפה זה בא? אני אשמח להחזיר על זה תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך חודשיים לפתור את זה, עד הדיון מעקב. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> הבנתי, אני מקווה שתהיה איזושהי התייחסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מביאים חוק, חבל שיהיה חוק שלא שמו בו מה שחשוב. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אני מבינה, וגם רשמתי לי את כל הדברים שהתייחסנו אליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וההערה השנייה שלו, שלעודד עובדים חדשים לבוא לעבוד בעוטף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קיים בכמה חתכים בתוכנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם מענק שניתן למי שבא לעבוד בקו הגבול, גם בצפון, בתעשייה, במקומות אחרים, מן מענק התמדה. הוא אומר שעובד חדש שבא לדפוס בארי יקבל מענק בשנה שנתיים הראשונות, בוא לעבוד איתנו, להמריץ את האנשים. << אורח >> לירון סביון: << אורח >> אז אני אבדוק מה בדיוק מגיע לעובדים חדשים, מה יש לשימור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם מענקים כאלה, גם בחקלאות, גם בתעשייה. מה שנאמר פה, שכבר יש תכנון לחמש שנים לחשוב על ההיבט הזה, עידוד תעסוקה ,להגיע לשם. << אורח >> אגאי יחזקאל: << אורח >> אני מניח שאתה מכיר את זה, יש הרבה חלקים שעוסקים בעידוד תעסוקה, גם מעסיקים, גם מפעלים וגם לעובדים, כולל טיפולים קבוצתיים וכל מיני דברים כאלה, אני לא רוצה להתייחס לזה. << אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >> נכון, יש התייחסות בתוך תוכנית החומש לתעסוקה ותעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא נרד לפרטים ידידי, תודה רבה. עוד נציגי ממשלה פה שלא דיברו ורוצים להשלים? אני מודה גם למי שפה ולא דיבר ונוכח איתנו, זה חשוב מאוד. עוד נציגי ציבור שרצו להגיד משהו? אבי? קדימה, שדות נגב. << אורח >> אבי טייב: << אורח >> כן. אמרת מקודם לגבי המצלמות שראש רשות הציע על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עידן? << אורח >> אבי טייב: << אורח >> תמיר עידן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמיר עידן חבר שלנו ואנחנו מעריכים אותו מאוד. << אורח >> אבי טייב: << אורח >> תודה גדולה קודם כול למנהלת תקומה, לאגאי, יגאל וכל הצוות שבאמת פנויים אלינו 24/7. הם יודעים ש-24/7 הם מגיעים גם ב-20:00, 21:00, 22:00 בלילה, אז באמת שבח גדול. אני אגיד משהו שהוזכר בקצרה על מרכיבי הביטחון, הצגת את זה גם, אגאי, שזה הבסיס להכול. אני חובש בעזרה ראשונה, אומרים קודם כול safety, קודם כול הביטחון. ליישובי 4-7 לא כל מרכיבי הביטחון אושרו להם. זאת אומרת מצלמות, דברים שיכולים להציל חיים לא אושרו להם. אני לדוגמה גר במושב שוקדה, קיבוץ בארי מפונה, היום אני הקו הראשון במקרה של חדירה, לא השתנה שום דבר. התוספת היחידה שיש לנו זו כיתת כוננות, זה דבר אחד. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל יש תוכנית מאוד ברורה של חיזוק מרכיבי ביטחון. ב << אורח >> אבי טייב: << אורח >> לא, ב-4-7 אין תוספת, אני מכיר את זה. אין אישור למצלמות ב-4-7. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> אני רק אחדד שאנחנו עשינו שינוי בסיווגים של היישובים, ואין יישוב שלא מקבל מרכיבי ביטחון. נכון שליבה קדמי מקבל יותר, אבל אין ישוב שלא מקבל את הבסיס של מרכיבי הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבר'ה, אני לא יכול עכשיו בשלב הזה. אני יכול לבקש ממנה לבוא לתמיר עידן לפגישה, אבל לדעתי היא כבר הייתה. אבל אם צריך היא תבוא שוב. << אורח >> אורנה עידו ליכטמן: << אורח >> מספר פעמים הייתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז קדימה, לא לרדת לפרטים שוב. << אורח >> אבי טייב: << אורח >> דבר שני ואחרון זה התיעדוף כמו שאמרתם, ידוע שהיה ניסיון חדירה לנחל עוז, נחל עוז לא קיימים. קיבוץ סעד כבר חזר. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> מה זה לא קיימים? כרגע נחל עוז מפונים, שים לב לדברים. << אורח >> אבי טייב: << אורח >> מפונים, סליחה. << אורח >> יוסי קרן: << אורח >> שים לב לדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבי, גם יש שם כמה עשרות אנשים, יש חברי כיתות כוננות שם. יש כאלה לא מתפנים, לא כאלה לא חוזרים. << אורח >> אבי טייב: << אורח >> נכון, קיבוץ סעד חזר על הבטחה שמרכיבי הביטחון יקודמו בתיעדוף, כרגע לא קודמו הדברים ולהם יש זכות קידום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש מהיחידה להתיישבות לשבת עם תמיר עידן, אני יודע שהוא גם רצה לעשות ביצוע עצמי מה שהוא יודע לעשות, להיות קשובים, להיות גמישים, לבוא במה שקרא גיא תפיסה מרחיבה וגמישה, ולפתור את הבעיות עד כמה שניתן מול שדות נגב. אני רוצה לסכם את הדיון, חברים, כי אנחנו מוגבלים גם מול הכנסת. כן, אדוני, אם אתה יכול קצר? << אורח >> רפי נבו: << אורח >> שלום, שמי רפי נבו מאיגוד התעשייה הקיבוצית ומנהל את מרחב הדרום של התעשיות, מצטרף גם ליוסי קרן בספירת השעות וגם לתודות העמוקות לאגאי ולמטה של מיכל פרנק וליגאל על השקעת הזמן והלב והנשמה. אחד העוגנים שצריך לחשוב עליהם ולא שמענו עליהם פה בדיון שום דבר, זה השיקום של התעשייה והצמיחה קדימה. כתוב שם better אבל לא שמענו על מה ה-better, זה בעצם מגדלור שנותן ביטחון כלכלי, תעסוקתי ותעשייתי, לפחות כמו הביטחון שנותנים, גם הבינוי וגם החינוך וזה מהווה סיבה מאוד משמעותית לאנשים לחזור הביתה לעבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רפי. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> מיכאל, עוד משפט ברשותך, דגן לוין מנכ"ל איגוד התעשייה, אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת ממש בקיצור. עוד כשהסתובבו מחבלים בשטח, דפוס בארי חזר לפעול, כשהוא חזר לפעול חדר אוכל בארי חזר לפעול, חדר אוכל בארי ואז מכבסת בארי וכך הלאה, הרעיון ברור התעשייה היא מרכיב מרכזי בשיקום ובפיתוח, ולכן צריך לחזק את התעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכים איתך. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> פרויקט חשוב מאוד בתעשייה בעיקר עכשיו כשצה"ל חזר לצפון עזה זה שימור של החוסן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שימוש של תעשייה קיימת עוד לפני יצירת מקומות חדשים. בצפון עזבו מפעלים את קו הגבול, בחניתה, באדמית, ואלביט בקרית שמונה, אז רוצים לשמור על מה שיש ולהוסיף. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> מיכאל אני רק רוצה לחזק, זה נכון גם בדרום וגם בצפון, יש סיפור גדול שתוכנית חוסן, כדי שהעובדים שחזרו, והמפעל יצר להם שגרה ויצר להם תכלית לא יברחו עכשיו, מכיוון ששוב הקשיים צצי ועולים והזמן עושה את שלו, חייבים תוכניות חוסן. תוכנית חוסן שאנחנו הקמנו תובא בתוכנית של מנהלת תקומה. מנהלת תקומה מכירה בחשיבות של זה וזה חשוב מאוד, רק צריך לתקצב את זה ולתקצב את זה בנדיבות, הדברים האלה עולים כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין. תודה רבה. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> אני מבקש, מלבד התקצוב, ברור מאליו שתקומה הוא משתתף במשרד ממשלה לידו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקומה יכולה לעשות התאמות בתקציב שלה לפי ההערות שהיא מקבלת. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> 100%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלקו כבר משוריין וחלקו עוד יכול להיבחן. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> אז גם כל מי שיש לו כתוב במשרד ממשלה, מוזמן גם הוא לתקצב את הפרויקטים האלה, הם מצילים את החברה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה, דוברת אחרונה, מורן מיכיני, בבקשה. << אורח >> מורן חג'בי: << אורח >> מורן מיכיני, שער הנגב. כאן מטעם עתיד לעוטף, תנועה אזרחית לחידוש העוטף . קודם כול תודה לאגאי וכל הצוות, כתושבת שאני רואה את העבודה במעגל היישובי של המנהלת. במעגל המועצתי שלנו ואפילו עם עתיד לעוטף, אני באמת מודה לכם. אני רוצה להגיד שלושה דברים, אני אשתדל להיות מאוד קצרה. אני אתחיל דווקא מהלב, מהבטן. אלון הוא תושב, יוסי הוא תושב, יש כאן תושב משוקדה. הילדים שלנו תחת אש, הילדים שלנו חזרו הביתה והם תחת אש, היום אתמול ובכל יום בחודש האחרון. כשאומרים לא נגרם נזק אז תדעו כולם – גם אם זו לא הוועדה הנכונה, שנגרם בכל יום נזק – יש ישובים שחזרו, בשער הנגב חזרו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת הוועדה הנכונה. << אורח >> מורן חג'בי: << אורח >> אז הנה אני פה כדי להגיד. ילדי שדרות מסתתרים מתחת לשולחנות, ילדי יכיני, ילדי אור הנר, יש את רוחמה ודורות וילדים מסוימים במפלסים, ויש עוד ישובים שחזרו. כן נגרם נזק בכל יום. אז אני חשה דיסוננס מאוד קשה כשאני יושבת כאן ומוקירה כל-כך את העבודה, ויודעת שחשוב לרוץ עם העבודה הזו כמה שיותר מהר כדי לשקם, בזה אנחנו עוסקים, כשהמציאות שלנו היום היא המציאות של חודש דצמבר, מלחמה עצימה, חזקה, קשה, תותחים מתחת לכרית, ככה אנחנו קוראים לזה. זה הדבר הראשון שאני שמה כאן, אי אפשר להתעלם מהסיפור הזה. יש תושבים שלא רוצים לחזור, ויש תושבים כמונו, לא אני אבל אחרים לידי שחזרו ואין להם שום אפשרות להתפנות יותר למקום אחר. הם חזרו, הם קיבלו איזשהו מענק נורא נחמד מהמדינה וכרגע הם יושבים באזור מלחמה. אני מבקשת להידרש לאירוע הזה שאנשים זקוקים לנשימה, למרחב התאווררות, להרגיש שיש להם שוב את יכולת ההחלטה, את היכולת לקבל החלטה מה שב-7 באוקטובר לא כל כך היה לנו, זה היה או להתחבא בממ"ד או להתחבא בממ"ד, לא היו לנו המון אפשרויות. זה החלק האמוציונלי. בחלק השני אני אעשה את זה קצרצר, אני מבקשת שלכל אורך שנות פעילותה של מנהלת תקומה העתידיות, תהיה התעקשות משמעותית בכל המעגלים, על מעורבות ציבור אמיתית. מעורבות ציבור, לא ליידע את הציבור, לא לשבת בכנס מהמם שאנחנו כל כך כיבדנו אותו, באמת לעשות מעורבות ציבור סביב מעגלי תוכן וליבה של התוכנית ולמצוא את המנגנונים. בסוף אנחנו אלה שחיים שם, אנחנו אלה שמגדלים ילדים, אנחנו אלה שנצמיח את המקום הזה מתוך היישובים, מתוך הרשויות, עם הרשויות ביחד והממשלה והמדינה פה כדי לעזור לנו לחדש את החוזה הזה. זה חוזה שהופר ב-7 באוקטובר, הוא 20 שנים אחורה כבר היה במיסמוס, הוא הופר, אנחנו מבקשים לחדש אותו איתנו בכל הצורות הנדרשות. החל מכסף, דרך רגישות. אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו חלק אמיתי במדינה הזו, ולא איבר שהתנתק מהגוף, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להציע שאולי יעשו סוג של משב רוח כמו שהיה בתקופת המלחמה באשקלון? שהם לא פונו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוורור, תקציב להפוגות. בוודאי, זה חלק מהטיפול הנפשי לדעתי, להמשיך את זה במיוחד שהטילים נמשכים, המלחמה לא נגמרה, זה לא פתאום נגמר. עדיין יש אזעקות, עדיין יש טילים מידי פעם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה באמת אירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נכתוב את זה גם כן, תודה. אני מבקש להודות לחברת הכנסת קארין אלהרר על היום המיוחד שיזמה בכנסת, בכל הסוגיות של האירועים בעוטף ומתוכו ביקשה והמליצה לוועדה לחיזוק וקידום הנגב והגליל לדון בסטטוס של מנהלת תקומה, תכנון מול ביצוע. הדיון הזה היה חשוב למדנו ממנו הרבה, ועלו פה סוגיות שיש לתקן. אני רוצה להודות לך. אני רוצה להודות לאגאי כסגן ראש המנהלת לתקומה, למשה אדרי ראש המנהלת שלא כאן ולכל הצוותים שלהם גם על הצגה שקופה, שיטתית, בהירה, מקצועית, כולל הצלחות של ביצוע גם בטווחי זמן קצרים של פתרונות ביניים, ואנחנו מאוד מעריכים את שיטת העבודה. הוועדה מאוד מצרה על כך שלממשלת ישראל אין שיטת עבודה בצפון. מאוד כואבת את העובדה שיש פה תמונת ראי אכזרית מול צוותים מקצועיים וריצה קדימה למען האזרחים בהיבטים של החוסן והשיקום, ובצפון אי ודאות ביטחונית שהולכת ומעמיקה, שגם יכולה להפוך למלחמה כוללת עוד יותר עוצמתית ממה שהתרחש מול חמאס, ועדיין אפילו בהיבטים הכלכליים, אזרחיים, חברתיים, קהילתיים, אין מענים ואין שיטת עבודה, וגרירת רגליים. אנחנו קוראים לראש הממשלה ולכלל ממשלת ישראל בדחיפות להביא החלטת ממשלה וצוותי יישום למען הצפון. החלטה ראויה, שלמה, לא בחלקים, לא בגבינה עם חורים, ושגם שם נשמע שביעות רצון. איך אני יודע שתקומה עובדת? כי לוועדה הזאת גם מגיעים תלונות. היה לי אגף במשרד הביטחון כשהייתי שם שהיה בו 1,000 תלונות ואגף שהיו בו שתי תלונות בשנה, אז ידעתי מה אני צריך לעשות. אני חושב שאתם בכיוון אבל עדיין לשאוף קדימה ולתקן ולשפר. אנחנו רוצים להדגיש את הדברים הבאים, אגאי. אחד, להשלים פתרונות ביניים מהירים לשביעות רצון היישובים, הרשויות המקומיות ובמקסימום שיתוף ציבור. אתם עושים את זה, זאת המתודה, אבל להקפיד להעמיק את זה ולא לאבד את זה בדרך; להאיץ את בניית הבתים, זה לא חייב לקחת שנתיים, אפשר להגיד עד שנתיים, אבל גם לתת בונוס לקבלן 10% על זה שהוא יעמוד בזמן קודם, לדעתי זה מותר בחוק של מכרזים, מענק על עמידה בלוחות זמנים מוקדמים; לעבוד במקביל על כל המשימות זה דבר שאתם עושים אותו, אבל גם בקו העורף שיקבל התייחסות ולא להגיד לו תמתין רגע אלא להקצות אליו גם משאבים לצד עשרת היישובים שנפגעו באופן דרמטי. לאשר את תוכנית הצמיחה בהחלטת ממשלה, להביא את החוק שאתם צריכים להביא ולעגן בתוכו הערות שעלו פה על העדפת תוצרת מקומית, על שמירת התקציבים בראייה רב שנתית, על הסמכת גופי ביצוע עבורכם; גם רשויות מקומיות, לבחון לתת כסף גמיש לרשויות מקומיות לפתור בעיות של יישובים בקרבם שנפלו בגבול התפר של ה-200-300 מטרים. אם אתם לא רוצים להתעסק בזה, להסמיך אתכם להגיד אתה יודע מה? כל רשות תקבלו 10 מיליון שקלים, תטפלו בבעיות של היישובים שלו, אנחנו לא רוצים להיכנס לזה מהסיבות של חוק ופתיחה, או לחלופין ברגע שיגדירו מה הוא החבל, יוגדר עיקרון שרשויות שבהן רוב התושבים פונו ונפגעו יכולה המנהלת לפעול עבור כל ילד וכל אזרח בסוגיות של חינוך, רווחה, קהילה, תרבות, כאילו הוא היה חלק מאותם יישובים שפונו, בשל מערכת אחת שלמה שהוא חי בה, אותו בית ספר, אותו גן ילדים. בעצם לא נוכל להגיד לילד בגן אתה עם 10,000 ילדים ואתה בלי, אבל אם יש סייעת נוספת או טיפולים רגשיים או חדר שלווה, ואומרים לא אתה נכנס אתה לא, דובר שלא יעלה על הדעת, חייבים לפתור את זה שזה חל על כלל ילדי בתי הספר, כלל ילדי הגנים. אנחנו מבקשים לתת את הדעת ואת התקציב לשימור יכולות טיפול פרטניות גם במשפחות שמסיבותיהן המוצדקות בוחרות שלא לחזור לעוטף בחמשת השנים הקרובות, שיהיו את הכלים ואת המשאבים לתקומה, ותקומה תדע להפעיל בין אם את המועצות, את היישובים או כל גורם אחר שיטפל במקרים המיוחדים האלה, ושהם יהיו זכאים לליווי את אותם חמש שנים עד לקליטה בקהילה ראויה והתחלת חיים חדשים. הוועדה מבקשת מכם לבחון את תאריך ה-7 ביולי שלא יהיה תאריך ברזל בהתאם להתפתחות הביטחונית ולמציאות בשטח ולהיות גמישים וחכמים בעניין. הוועדה מבקשת שמרכיבי כיבוי אש יהיו חלק מלא ואינטגרלי בסוגיית מרכיבי הביטחון ובכלל הטיפול במרכיבי הביטחון, א' לעודד ביצוע עצמי של רשויות לפי רצונן ולבנות לוח גאנט של זמינות מרכיבי הביטחון בהתאם למועד מתוכנן של חזרת התושבים לבתים, כך שלפחות מרכיבי הביטחון ביחד עם כיתות כוננות עם משיב הרוח עם ציוד טוב, יתנו תחושה שיש תשתית ביטחונית טובה יותר בכל יישוב. אוצר, את רוצה להגיד משהו? << אורח >> לירון סביון: << אורח >> כן בבקשה, אני רק רציתי לציין שכל הנושאים שביקשתם את ההתייחסות שלנו, אנחנו רוצים לארגן את ההתייחסויות מכל המשרדים באוצר. כל נושא הכחול לבן זה נושא שחונה אצל החשב הכללי, ולכן אנחנו נביא את העמדות שלנו בצורה מסודרת שיהיה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין, הוועדה תתכנס בספטמבר אוקטובר לדיון מעקב, דוח סטטוס תכנון מול ביצוע במנהלת תקומה, היא תעשה בקרה ומעקב על הסוגיות הספציפיות שעלו כאן מול משרדי הממשלה. כל משרד לא חייב לחכות לנו והוא יכול לבנות תוכנית משלו למען תושבי העוטף כמו משרד הכלכלה, מה הוא הולך לעשות בתעשייה, מה הוא הולך לעשות בעסקים קטנים, בינוניים, שימור עובדים, מענקים כאלה ואחרים, לא לחכות, להיות פרואקטיביים כדי שהתוכנית של מנהלת תקומה תהיה שלמה על כלל מרכיבי החיים. אגאי, אנחנו ממש מעריכים את הנוכחות ואת הזמן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מיכאל, תכנון ומקרקעין אתה רוצה להגיד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה לריב עם אף אחד היום, אני שומר את זה לאוקטובר, אבל אני רושם לפניי את ההערה של חבר הכנסת שוסטר, שמנהל מקרקעי ישראל צריכה להיות שותפה מלאה ולגלות גמישות בצרכים של השיבה וצמיחת העוטף, ואנחנו גם נבקש נציג של רשות מקרקעי ישראל בדיון הבא – אמל תרשום את זה – ושאכן הוא שותף מלא בפתרונות עבור תושבי העוטף, תודה. רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>