פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת העבודה והרווחה 22/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 214 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד (22 במאי 2024), שעה 10:09 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג-2023 << הצח >> (מ/1629) נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר ואליד אלהואשלה דבי ביטון מוזמנים: אייל אסף – מנהל אגף אכיפה כללית, מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, זרוע העבודה, משרד העבודה קרין אהרוניאן רוזמרין – ראש מטה מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, זרוע העבודה, משרד העבודה אנטואנט חינאווי – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה עילם שניר – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים אורי מתוקי – מנהל חטיבה ארצית תחבורה ציבורית, איגוד התחבורה, ההסתדרות החדשה נועם וילדר – עו"ד, המועצה לשלום הילד אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי האולמות איתן קוט – מתאם הפעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית גאיה שיף – נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מיכאל קוסשוילי ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג-2023, מ/1629 << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב. היום יום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד, 22 במאי 2024. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת עבודה והרווחה. על סדר-היום: הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מספר 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג–2023. בראשית דבריי, נישא תפילה להחזרת החטופים במהרה, בריאים ושלמים. מכאן, אני שולחת תנחומים למשפחות השכולות. נאחל החלמה מהירה לפצועים, ושהמפונים ישובו בשלום לביתם במהרה. אני מעבירה את רשות הדיבור לנציג ממשרד העבודה. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> בוקר טוב. שמי אנטואנט חינאווי, ואני עו"ד בלשכה המשפטית במשרד העבודה. בעצם, אנחנו נמצאים פה כדי להעביר תיקון. בשנת 2016, גיבשנו הצעה שמאפשרת עבודת בני נוער בגילאי 16-18 עד חצות במהלך חופשות לימודים רשמיות, בתנאי שהמעסיק יחזיר את הצעירים לביתם בעת סיום עבודתם. הוראת השעה הזו ייתרה את הצורך של המעסיקים בפנייה לקבלת היתר להעסקה עד 23:00 במהלך חופשות רשמיות מלימודים, לפי סעיף 25, ואפשרה את גמישות ההעסקה. סעיף 24 קובע כי נער לא יועסק ולא ירכול בלילה. לגבי ילד או צעיר שחוק לימוד חובה חל עליו, לילה מוגדר כפרק זמן של 12 שעות, בין השעה 20:00 עד השעה 08:00. לגבי צעיר שחוק חינוך חובה אינו חל עליו, פרק הזמן הוא 10 שעות, בין השעה 22:00 עד השעה 06:00. תוקף הוראת השעה פג ביוני 2020. כעת, אנחנו מציעים שהוראת השעה תהפוך להוראה חוקית וקבועה, על ידי תיקון סעיף 24 לחוק, ומתן אפשרות להעסיק את הצעירים בחופשת לימודים רשמית עד השעה 01:00. היא מאוחרת בשעה אחת ביחס להוראת השעה, אבל היא מותאמת לשעות הפעילות של מקומות העבודה הרלוונטיים להעסקת הצעירים בתקופות אלה ומאפשרת גמישות בהעסקתם. בתנאי שהצעיר יועסק אחרי השעה 23:00 – המעסיק ידאג לחזרה שלו הביתה בתוך חצי שעה. יצוין שהתיקון מבוסס על המלצות המועצה לענייני נוער עבודה, אשר הוקמה מכוח סעיף 30 לחוק, ותפקידה לייעץ לשר העבודה. כמו שאמרתי, הייתה הוראת שעה המבוססת על התקופה הזאת, במינהל ההסדרה והאכיפה. לא הגיעו כל תלונות, היו פידבקים טובים, הצרכים של בני הנוער התקבלו ויש היצע של מקומות עבודה שמתגמשים עם הדבר. התיקון המוצע נועד לאזן בין הרצון לעודד תעסוקת בני נוער, לרבות בשעות הלילה – לאפשר להם התנסות מעשית ראשונית בשוק העבודה; להקנות להם ערכים כגון אחריות והתמדה; למנוע מצב של שעמום וחוסר מעש – לבין הרצון לשמור על ביטחונם באמצעות הטלת חובה על המעסיק לדאוג להחזרה לביתם אחרי השעה 23:00. במסגרת ההצעה, אנחנו מציעים לתקן גם את הוראת העונשין ביחס למעסיק בעת הוא מפר את החובה להחזיר את הצעיר לביתו ולדאוג להחזרתו לאחר חצי שעה מסיום עבודתו. זה בנוסף לאם העסיק את הנער אחרי השעה 01:00. כמו כן, מוצע לתקן את החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, ולקבוע שאפשר להטיל סנקציות מנהליות על המפרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סנקציה כספית? אילו סנקציות? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> בחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, יש אכיפה מנהלית – סמכות לפתוח בביקורת. אנחנו מציעים להוסיף את ההפרה הזו בתוספת השנייה, כך שממונה יכול להטיל עיצור כספי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה הסכום של הקנס? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> סעיף שלוש מפרט את הסכום; הסכומים משתנים לפי המדדים. כרגע, אם אני לא טועה, זה עומד על 38,000 פר הפרה לעובד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, אני רוצה התייחסות: החזרת הקטין היא עד חצי שעה. האם חצי שעת ההמתנה משולמת לו, או שזה על חשבונו? דבר נוסף – מה זה אומר? הרי, אנחנו מכירים את בני הנוער שלנו; לפעמים השעה 23:00 היא בדיוק השעה שהם צריכים לצאת. האם זה יהיה דרוש באיזה אישור של ההורים? זאת אומרת, אנחנו מכירים את בני הנוער – יש להם את המסיבות שלהם ואת החיים שלהם. כלומר, אם המעסיק רוצה לקחת את הנער הביתה, והוא אומר לו: "אני צריך לקפוץ לחבר שלי; יש לי בחינה מחר ואני רוצה לשבת ללמוד איתו". איך אנחנו מאזנים בין שני הדברים האלה? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> החוק מטיל חובה על המעסיק להחזיר את הצעיר אחרי השעה 23:00, אבל ככל שהנער יחליט אחרת, או שיש לו סידור אחר – אנחנו לא רוצים לכפות את זה על הנער. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מתואם בין זה שמסיע לבין הורי הנער או הנער? זה מוסדר? אם הוא רוצה להמשיך את דרכו לחברים - - - << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> הוא יכול. המעסיק לא יכול לכפות על הנער שהוא יחזיר אותו הביתה. הוא מודיע, יש תיאום, אבל החובה היא על המעסיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אולי במסגרת החוזה העסקה שלו תצורף איזו שהיא הצהרה, שגם ההורים חותמים עליה, שמגבה את המעסיק שבהנחה והקטין לא רוצה שיחזירו אותו, וגם הקטין חותם על כך שהוא יודע שהוא מחויב לחזור. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> אני רוצה להזכיר שיש לנו ניסיון עם הוראות שעה של כמעט ארבע שנים או יותר; לא הגיעו כל תלונות ולא הייתה בעיה עם הדבר הזה. בשנים האלה, גם הייתה אכיפה מהצד שלנו, ולא נתקלנו בבעיות כלשהן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מצד שני, יש לנו את ביטחון הקטין - - - << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> הכול נלקח בחשבון. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> עילם שניר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. נעשו אישורי הורים בכל מיני תיקונים, בהקשרים ספציפיים מאוד. פה, צריך לזכור שאנחנו מדברים על בני נוער בוגרים יחסית, בגילאי 16-18. אנחנו חשבנו שלהכניס את העניין של ההורים, אישור הורים, טפסים ודברים כאלה – מהווה פתח ליצירת חוסר בהירות בהצעה. בסוף, אנחנו מדברים על העסקה בלילה, כשיש חופשת לימודים; זאת אומרת, כשאותו נער לא צריך לקום למוחרת לבית הספר. לכן, ההנחה היא שהוא מסיים את - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע בוודאות שהוא לא צריך לקום? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> מדובר רק בחופשת לימודים רשמית. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הקו שהנחה אותנו, בעיקרון, הוא לייצר אמירה כמה שיותר ברורה, בגלל ההבנה שהבטיחות של הנערים ונערות בשעות הלילה היא מסוכנת, וכדי שלא ייווצר מצב שלאותם נער או נערה אין סידור להגיע, וצריכים לחפש אוטובוסים או ללכת ברגל לכל מיני צמתים. ברור שבפרקטיקה, ביישום ובאכיפה – יש את המקרים שבהם אותו נער מוצא לעצמו סידור: אולי יש לו רישיון; אולי ההורים שלו באו לקחת אותו. אנחנו לא רוצים שייווצר מצב – גם בגלל שאנחנו מדברים על העסקה שהיא זמנית בדרך כלל, בעבודות שהן לתקופות קצרות, שבהן פערי הכוחות ביחסי העבודה הם גדולים מאוד – שבו יופעל לחץ על הנער למצוא לעצמו סידור אחר דרך ההורים, ושהמעסיק לא ייבצע את חובתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה פועל מ-2020, אז גם הסקתם מסקנות והפקתם לקחים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ברירת המחדל היא שיש חובה. ברור שיש פרקטיקה, ושהמעסיק יפעל לבצע את חובתו. אם אי-אפשר להכריח את הנער להיכנס למונית או לנסוע – ברור שאין עילה ואין חובה; במקרה כזה – החובה הזו מוצתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת, אפשר? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. חשוב מאוד שנעגן בתוך החוק הזה את העניין של הבקרה על הצעירים, מכיוון שבשעה 01:00 – ההורים לא יכולים לאתר את הילדים שלהם. לכן, אני חושב שצריך להיות מערך בקרה מוגבר, או מוקד, שכל הצעירים שעובדים בלילה יהיו תחתיו, על מנת שאם יקרה משהו לאחד מהם, חס וחלילה – ההורים יצליחו לאתר אותם. השעות האלה הן מסוכנות, במיוחד בימים אלה, ולכן אני חושב שצריך לחשוב על מוקד שיאגד בתוכו את כל הצעירים שעובדים, יחד עם בתי הספר. תארו לעצמכם שההורים נמצאים בבית ולא מצליחים לאתר את הילד שלהם. אנחנו צריכים לשים דגש על הנושא הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הערה חשובה. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> בגלל זה יש את החובה של המעסיק להחזיר את הנער הביתה אחרי השעה 23:00. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> וגם את משטרת ישראל. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בשלבים מסוימים בהצעות החקיקה, דנו בכך שאם יש תחבורה ציבורית בשעה הזו – אולי לא תהיה חובה, והבנו שלהיכנס לעולם הזה של התחבורה – האם יש, באיזו תדירות, החלפת קו, לא החלפת קו – רק מסבך את ההצעה. לכן, אני חושב שהמענה למה שאתה מדבר עליו הוא החובה הברורה מאוד לדאוג להסעה לביתו, כדי שהוא יגיע לביתו. ברמת החקיקה, אי-אפשר להיכנס לכל תרחיש אפשרי שיכול להיות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא מקבל את זה. תקשיב, אלה ילדים מתחת לגיל 18, והם עדיין לא נמצאים בשלב שבו הם חושבים באופן הטוב ביותר ויודעים לנהל את החיים שלהם. לכן אני מציע שיהיה מוקד שיטפל בהם, ואני מציע לא להצביע על החוק עכשיו, או שתהיה מערך טכנולוגי אחר, כמו אפליקציה. איך הורה יכול לישון כשהילדים שלו בחוץ? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> כשהילד הולך לחברים – איך הוא יכול לשלוט גם על זה? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא יודע מי החברים שלו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אולי משרד עבודה יכול להרחיב, אבל בחוק עבודת נוער, בגילאים האלה, אין חובת היתר קפדנית מאוד בגלל הגיל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המעסיק לא יכול לקחת אחריות במקום ההורים. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> נכון, וגם יש את משטרת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בעיקרון, העסקה של קטינים צריכה לעשות על דעת ההורים או האפוטרופוסים. זה לא משהו פרוץ מבחינה מהותית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו נעבור להקראה, ובהמשך נמשיך את ההערות. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> נתחיל בהקראה. חוק עבודת הנוער (תיקון מס'...), התשפ"ד–2024 מספר התיקון ייקבע בהמשך. תיקון סעיף 24 1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 24, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק רשאי להעסיק צעיר בתקופת חופשת לימודים רשמית עד השעה 01:00, ובלבד שאין למחרת יום לימודים. המנהל הכללי של משרד החינוך מוציא חוזר בכל תחילת שנה ומגדיר מהי חופשת לימודים רשמית עבור כל אחד מהציבורים השונים במדינת ישראל. (2) הועסק צעיר בתקופת חופשת לימודים רשמית כאמור בפסקה (1) וההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, יחזיר המעסיק בעצמו או באמצעות מי מטעמו את הצעיר לביתו בסיום עבודתו של הצעיר; לעניין זה יראו הפרש זמנים של יותר מחצצי שעה מסיום עבודת הצעיר כאמור ועד ליציאתו לביתו כאי-החזרת הצעיר בסיום עבודתו. כמו שאמרנו, הכוונה היא שהמעסיק צריך לדאוג להסעה לצעיר; לא לממן לו הסעה, אלא לדאוג שיהיה מי שיסיע אותו הביתה. (3) שר העבודה רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העסקת צעירים בענפי עבודה מסוימים או בעבודה מסוימת מטעמים של הגנה על בריאותם, שלומם או התפתחותם הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של צעירים." נקבעה לו סמכות דומה גם בסעיף (7) לחוק, ביחס להקשרים אחרים. תיקון סעיף 33ג 2. בסעיף 33ג לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזיר את הצעיר לביתו בסיום עבודתו, בניגוד להוראות סעיף 24(ד)(2), דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א)." סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין קובע קנס של 14,400 שקלים. תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 3. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בתוספת השנייה, בחלק ב', במקום פרט (11א) יבוא: "(11א) החזרת צעיר שהועסק בתקופת חופשת לימודים רשמית אחרי השעה 23:00 לביתו בסיום עבודתו של הצעיר, לפי סעיף 24(ד)(2) לחוק עבודת הנוער;". סעיף 3 לחוק אומר: "עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראות חיקוק המנויות בתוספת השנייה, מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור" – זה מהחוק להגברת האכיפה בדיני העבודה – "רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן" וכו'. יש שם את הפירוט בנוגע לפרט ב' לתוספת השנייה. אנטואנט, על כמה אמרת שהוא עומד היום? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> 39,700 שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נמשיך עם המועצה הלאומית לשלום הילד, עו"ד נועם וילדר. << אורח >> אורי מתוקי: << אורח >> ברשותך, אורי מתוקי, הסתדרות הנוער העובד והלומד, יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי. יש את החלק הנוסף שסיכמנו עליו אתמול. דיברנו על תיקון שמאפשר לבית הדין לעבודה לחייב כהפרת הוראה חקוקה. איפה זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח, קודם כול, לשמוע את מה שסגרתם. << אורח >> אורי מתוקי: << אורח >> קודם כול, שמי אורי מתוקי, יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד. אנחנו מטפלים בבני נוער עובדים. רק כדי לסבר את האוזן – אנחנו מטפלים במעל 6,000 פניות של בני נוער בשנה. אני חושב שאנחנו הגורם עם הכי הרבה טיפולים בבני נוער עובדים, ואנחנו יודעים שגם זה רק חלק. לכן, עם כל זה שחוק עבודת הנוער הוא ישן ויש דברים שדורשים טיפול לפעמים – היום, הוא מה ששומר על בני הנוער בעולם העבודה. החוק הזה התגלגל במשך הרבה מאוד זמן. חשוב לי להגיד שאנחנו הסתייגנו ממנו מההתחלה, אם ראיתם המכתב ששלחתי. בסופו של יום, יש הרבה סיכונים בעבודה בלילה, גם אם זה בחופש – בלילה פחות מרוכזים ויש בעיות בטיחות וכדומה. יש בעיה קשה מאוד עם זה שאין תחבורה ציבורית בלילה, וזו הפכה להיות הנקודה המרכזית. בסופו של יום, אנחנו מפחדים ממצב שבו, לצורך העניין, נמצא בני נוער יוצאים מאולם אירועים באזור תעשייה אבן יהודה ותופסים טרמפים בכביש 4, ולכו תדעו מי יאסוף אותם. מעלים את הדבר הזה במשך כמה שנים במועצת הנוער העובד. בסופו של יום, בסיג ושיח עם המשרד, הגענו לכל מיני הבנות שמאפשרות להעביר את זה, מבחינתנו. חלקן מופיעות כאן, אבל חסר דבר שסיכמנו עליו. בסופו של דבר, הבעיה המרכזית בעניין ההסעה היא אכיפה. עם כל הכבוד וההערכה הגדולה שיש לי למינהל האכיפה במשרד העבודה – ויש לנו גם קשר רציף וטוב – בסופו של יום, הם לא יודעים להגיע. הם מטפלים בעשרות מקרים של בני נוער בשנה ואנחנו מטפלים באלפים, ואנחנו חוששים מאוד. דרך אגב, גם בין השנים 2020-2023, בדו"ח של משרד העבודה עצמו, כ-40% מהפניות מבני הנוער היו בנושא העבודה בלילה. זאת אומרת, יש בעיה עם העניין הזה. אני יכול להגיד לכם שהורים מתקשרים אלינו כל הזמן, כשזה עוד אסור, ושואלים: "למה אני צריך ללכת לאסוף את הילד ב-01:00?". לכן, מבחינתנו, אם ההסתייגות שלנו תטופל – אנחנו יכולים לחיות עם זה, אבל ההסתייגות שלנו אומרת שבן הנוער – אם זה באמצעותנו או באופן פרטני – יוכל לתבוע פיצוי על כך שלא הייתה לו הסעה. ללא הדבר הזה, אני חושב שאנחנו נמצא ילדים תופסים טרמפים ב-01:00 וב-02:00 מאזורי תעשייה חשוכים. אנחנו יכולים לחיות עם הדבר הזה ולקבל אותו, אבל ללא הדבר הזה – אני חושב שאנחנו פשוט מפקירים את בני הנוער. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. בסופו של דבר, היום כבר קיימת דרך לטפל בהפרות בנוגע לסוגייה שאורי, ידידי, העלה. יש חוק, יש חקיקה, יש משרד שאמון על זה ויש רגולציה. אני, באופן אישי – גם כאבא וגם כמישהו שעוסק בענף הזה – לא רואה סיבה להכביד ולהוסיף עוד קריטריון שבו אפשר לאכוף את החוק; אז בואו נוסיף לכל חוק עוד כמה חקיקות משנה שיאפשרו לתבוע עוד עסקים בעוד בעיות. לסיכום, כבר יש חקיקה קיימת שגורמת לבעלי האולמות, או לעסקים למיניהם, להירתע. אפשר להפעיל את החקיקות האלה ולקנוס אותם, ואפילו בדין פלילי. לכן, אני מתנגד למה שאורי אומר לגבי הצורך להוסיף תוספת נוספת לענישה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם למשרד העבודה יש אכיפה? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> כן. יש לנו את מינהל האכיפה וההסדרה, ואת יחידת האכיפה. אנחנו אוכפים חוקים רבים של דיני העבודה – גם בתיקון עצמו, כפי שהצעתי, יש תיקון לחוק הגברת האכיפה. זאת אומרת, אנחנו לא מקלים ראש בהפרות כאלה, ואוכפים מיוזמתנו. בחוק הגברת האכיפה, לממונה יש סמכות להטיל התראה מנהלית או הודעה על כוונת חיוב. לפי התיקון של החוק, הוספנו את זה בתוספת השנייה, של הפרה של כוונת חיוב; כלומר, עיצום כספי. אנחנו עושים ביקורות יוזמות – אם זה בטיפול בתלונות – וכל התיקון הזה בוצע בשיח מול מועצת הנוער. מעבר לאכיפה המנהלית, יש לנו אכיפה פלילית, כמו שמיכאל הציג בקריאת החוק. בנוסף לכך, רוצים להציע, כרגע, עוד כלי הרתעתי, שהוא זכות לנער לתבוע תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. העמדה המקצועית של היחידה היא שאנחנו לא מתנגדים; אנחנו רואים בכך כלי הרתעתי נוסף שיגן על האוכלוסייה המוחלשת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאז שהפעלתם את הוראת השעה – כמה מקרים היו, פחות או יותר? << אורח >> אייל אסף: << אורח >> שלום לכולם. שמי אייל אסף, ואני מנהל את אגף האכיפה במינהל ההסדרה והאכיפה. בשלוש השנים האחרונות, אנחנו פעלנו כנגד מעל 400 מעסיקים בסעיף של העסקת נער בלילה ללא היתר או בניגוד להיתר. כדי לסבר את האוזן – לא מדובר בעשרות בודדות. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> בהקשר הזה, של חוק עבודת הנוער? << אורח >> אייל אסף: << אורח >> כן. אגב, העיצום של כ-40,000 שקלים הוא פר הפרה אחת לנער אחד. אפשר לעשות מכפלות; ומדובר במספר נערים ובמספר חודשים, וזה מגיע לעיצומים כבדים מאוד. במקרים מסוימים, האכיפה היא פלילית, ואז זה כבר כתבי אישום. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. שימו לב שיש פה עיצום של 40,000 להפרה אחת, בנוסף לסיכון פלילי. בנוסף על כך, רוצים להוסיף גם תביעה אזרחית. זאת אומרת – בואו נמוטט עסק על הפרה. בואו נגיע ל-60,000 ול-80,000. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> למה למוטט עסק? כאשר אנחנו מסתכלים על מעסיקים נורמטיביים שמעסיקים נערים – יש חוקים ברורים. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> חד-משמעית. אני איתכם, וגם מאיר יודע את זה שאני איתכם, אבל בסופו של דבר, על הפרה של חמש דקות - - - << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> בגלל זה לא הצגנו את זה כחמש דקות. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני הולך לקיצון בכוונה. לצורך הדוגמה, על הפרה של חמש דקות – אפשר לתבוע אותו על 40,000 שקלים, לייצר מולו הליך פלילי וגם לייצר מולו הליך אזרחי. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> האם יש עוד מקומות בדיני העבודה שיש בהם פיצוי ללא הוכחת נזק? לצורך העניין, אנחנו מכירים את ההסדר של תלושי שכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לשאלתכם, יש חוקי עבודה שבהם זה מקובל שיש מנגנון של פיצויים ללא הוכחת נזק – של פיצויים לא ממוניים. יש גם סעיפים של פיצויים לדוגמה, שהם פיצויים עונשיים, שהמטרה שלהם היא להרתיע כשיש הפערה ברורה. הפעולה נעשית ביודעין, ויש תמיד שיקול דעת לבית הדין בשאלה אם לתת פיצוי, בהתאם לנסיבות, לחומרה וכו'. כמובן שגם יש כלים לדחות תביעות קנטרניות במסגרת הליכים משפטיים בבית הדין. פה, בעיקרון, יש עניין כלכלי – לא לתת הסעה כי יש לה עלות מסוימת. אנחנו לא מתנגדים לאיזה שהוא הסדר של פיצויים, אבל הוא צריך להיות מאוד מדוד ומידתי. יכולות להיות הפרות שהן לא זדוניות במהות שלהן, אלא דברים שיכולים לקרות תמיד – שהזמינו הסעה לסוף המשמרת והיא לא הגיעה מסיבות שהן לא בשליטה, וכו'. אם יחליטו לעשות מנגנון כזה – הוא צריך להיות מדוד ומאוזן מספיק, ויש גם כלים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנערים יודעים את הזכויות שלהם? יש הסברה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. דיברנו על זה בוועדת זכויות הילד. מחויבים להעביר להם – וביקשנו להעביר אפילו בתעודות או בבתי ספר – אישורים על הזכויות שמגיעות להם. אני מקווה שזה לא נעשה. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין. אני ראש מטה מינהל ההסדרה והאכיפה, וגם המרכזת של המועצה לענייני נוער. זאת אומרת, כל חקיקה שאמורה לעלות במסגרת הנוער עוברת במועצה הזו, שבראשה עומד ראש המנהל, מר מאיר דוד. לגבי מה ששאלתם על הסברה, ובעקבות מה שחברת הכנסת אמרה, בשנה שעברה, בוועדה לזכויות הילד, התבקשנו, כמשרד העבודה, לרכז פורום – עם נציגים ממשרד החינוך, ממועצת התלמידים ומהסתדרות הנוער העובד – שעוסק בהסברה לבני נוער על הזכויות שלהם, בפרט לפני הקיץ. אנחנו עדיין בתהליך במסגרת הזו; לצערי, הייתה קצת הקפאה, בעקבות המלחמה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה חשוב. הייתם צריכים לעשות את זה בשלוש השנים שהיו. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> במסגרת הוועדה הזו, בפן של ההסברה, מפורסמים עלונים בביתי הספר על זכויות בני הנוער, בשיתוף משרד העבודה ומשרד החינוך. יש גם עלונים בשיתוף מועצת הנוער – ואני בטוחה גם מועצות התלמידים תציין את זה – והדרכות שעוסקות בזכויות בני הנוער. זה תמיד רץ בבתי הספר באופן שוטף, והשנה – נעשה את זה באופן מוגבר לקראת הקיץ. אלה חלק מהדברים שאנחנו מתעסקים איתם כרגע כדי להגביר את המודעות לכל מה שקשור לזכויות בני הנוער – זה על השולחן ונעשה. יש גם פורום שמתכנס גם אחת לחודש, שבו אנחנו בודקים את התוצרים ומקדמים את התהליכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה, תודה. << אורח >> אורי מתוקי: << אורח >> חשוב לי להתייחס לזה, גברתי, אנחנו עוסקים הרבה מאוד בהסברה, ואכן יש יותר תיאום בשנים האחרונות, אבל אנחנו גם עושים סקרים שוטפים, שבודקים מה בני הנוער יודעים ועד כמה ההסברה היא אפקטיבית; לעשות הסברה זה בסדר, אבל היא לא נקלטת. בסופו של יום, אנחנו רואים שבני הנוער לא יודעים את זכויותיהם הבסיסיות למדי, כולל שכר מינימום ושעות עבודה. בניגוד למצב שוק העבודה במדינת ישראל, שהוא טוב, לשמחתנו – יש לא מעט בני נוער שאומרים שהם מחפשים עבודה ולא מוצאים, ואנחנו רואים את זה בסקרים שלנו. לכן, כשיבוא מעסיק ויגיד "אתה לא באמת צריך הסעה" – קשה לי לדמיין שהוא יבוא ויגיד למעסיק: "אתה חייב לתת לי הסעה ובתוך חצי שעה", גם אם הוא שמע את זה בהרצאה בבית הספר. מה שעוד יותר קשה זה שהסיכוי שזה יגיע למשרד העבודה ויטופל, בסופו של דבר, הוא קלוש. אנחנו הסתכלנו בדוחות משרד העבודה וראינו באזור ה-300 פניות במספר השנים האחרונות. אנחנו מטפלים ב-6,000 בשנה; זאת אומרת, ההיקף של הבעיה הוא הרבה יותר גדול. אני לא אומר את זה לגנות המשרד; אם הייתם אומרים לי שעכשיו משלשים את יחידת המפקחים – יכול להיות שהיא תהיה רגועה, אבל אני לא רגוע בכלל. אני לא רגוע כי הדבר הזה הוא בנפשנו ובדמנו. אגב, כבר היו מקרים בעבר: היה מקרה של בן נוער שנדרס ברמת גן, בדרכו חזרה מהעבודה ב-00:00, למרות שהיה אסור לו לעבוד בשעה הזו. יש לי קשר טוב גם עם אבירם, ואני בסך הכול חושב שאפשר להסתדר – בטח ובטח עם המעסיקים המסודרים – אבל אנחנו מדברים על שוק של הרבה מאוד עבודה לא מוסדרת. לכן, אנחנו נגלה הרבה מאוד מקרים שבהם אין הסעה, או שאומרים לנער: "תחכה עד 03:00, כשהמבוגרים יותר יסיימו" וכל מיני דברים כאלה. אנחנו צריכים כלי אפקטיבי, וכלי אפקטיבי זה כל עובד, כל עורך דין ובעיקר כל ארגון עובדים כמונו, כמו ההסתדרות – ואנחנו נמצאים בשטח ומקבלים את הפניות – שיכול לבוא לבעל האולם – אני רוצה לחזור בי, סליחה; אני לא מדבר רק על האולמות, אלא על כל מעסיק. זה רק בגלל שאתה יושב לידי, אבירם – או לכל מעסיק שהוא, בין אם זה מזון מהיר, מסעדה או כל דבר שהוא. אם יהיו 20, 30 או 40 מקרים כאלה שיגיעו לבית משפט ואנשים יחויבו בהוצאות – אני מעריך שנגמור עם התופעה הזו, או לפחות נצמצם אותה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מועצת התלמידים. << אורח >> איתן קוט: << אורח >> איתן קוט, מתאם הפעולות בכנסת של מועצת הנוער הארצית. כשאנחנו מדברים על נוער ועל נוער בעבודה – זה מקום שהוא הרבה יותר "קטן מול גדולים". בסוף, כשבן נוער מגיע לעבוד – אין לו את המקום להגיד: "יש לי את הזכויות שלי; אם אתה לא מקיים אותן – אני אגיע ואאיים". הוא יכול לעשות את זה, אבל הרבה יותר קל למעסיק לא להעסיק אותו, להקשות עליו או להגיד: "אני לא מקבל אותך; זו בעיה שלך". הוא יכול להתלונן, כמובן, אבל בסוף – זה מקשה עליו. כשאנחנו מדברים על בני נוער, המטרה היא לדאוג לכך שכל הכלים האפשריים יגיעו אליהם ישירות, כדי שאם יקרה מצב כזה – הם לא ייפגעו. בסוף, כל דבר קטן שאנחנו עושים פה – בין אם להכריח את זה או להבטיח שההסעות יגיעו, בין אם באכיפה משפטית או בכל דרך שהיא – מגיע אליו בסוף. אף אחד לא רוצה שבן נוער יגיע לעבודה, ויצטרך ללכת הביתה ברגל או בדרך-לא-דרך, ומשהו יקרה לו, חס וחלילה. לדעתי, צריך לאכוף ולבדוק מראש כל בית עסק כזה, לוודא שהבן-אדם ראוי לכך ושאין לו מקרים קודמים. זו הדרך. אם אנחנו רואים שבית עסק מפר את זה פעם או פעמיים – מבחינתי, עדיף שהוא לא יעסיק בני נוער בשעות האלה. בסוף, כשאנחנו מדברים על עסק, או על כל דבר כזה או אחר – אנחנו צריכים לוודא שהנוער יקבל את מה שמגיע לו ולא ייפגע מזה. זו המטרה הכי גדולה בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מהי העמדה שלכם לגבי הפיצוי ללא הוכחת נזק? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> ככל שהוועדה תחליט להוסיף את זה – אנחנו לא נתנגד, כמובן שבכפוף לתיאום הנוסח. << אורח >> אייל אסף: << אורח >> אנחנו בעד כל הרתעה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני רק אוסיף שבתיאום הנוסח יש דברים מהותיים, כמו סכום הפיצוי, ודברים שראינו בהצעה. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> ביחס לדברים אחרים בדיני עבודה, אלה מהמקרים שמצדיקים את ההשתה של ההסדר הזה, לדעתכם? << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> כמו שאמרנו, יש את האכיפה האזרחית והפלילית, שאנחנו אמונים עליהן. יש הוראת שעה שכבר פעלה. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המועצה לשלום הילד. << אורח >> נועם וילדר: << אורח >> שלום. עו"ד נועם וילדר, המועצה לשלום הילד. אנחנו לא היינו מתנגדות לתיקון הזה לו היינו יודעות שיש אכיפה אפקטיבית על משך העבודה ועל נושא החזרה של ילדים ונוער; שיש מספיק מפקחים; שניתנים קנסות; שמעסיקים באמת פועלים בהתאם לחוק. אנחנו יודעות שמספר המפקחים הוא זניח – אנחנו מדברים על עשרות מפקחים. בדיון האחרון בוועדה לזכויות הילד דיברו על פחות מ-70 מפקחים בפועל, כי יש מעט תקנים ולא מצליחים לאייש אותם. הנתונים שהנוער העובד והלומד העלה לא משאירים מקום לספק בעניין ההפרות של נושא התחבורה הציבורית, ואנחנו מודאגים מאוד. דובר פה על העניין של החזרה של ילדים ונוער ממקום העבודה שלהם אחרי השעה 23:00, ועל כך שהם נאלצים לחזור בטרמפים או בכל מיני מצבים שמעמידים אותם בסיכון. זה לא מעלה ולא מוריד מהעבודה המדהימה שמשרד העבודה עושה בעניין ההסברה לבני נוער. גם אנחנו חלק מהפורום הזה – אני משתתפת בחלק מהפגישות וחשופה לחלק מהתוצרים, ונעשית עבודה באמת מדהימה. הלוואי שמשרדי ממשלה היו עובדים בצורה כזו סדורה; יש מפגשים יותר מפעם בחודש. שאפו גדול; חשוב להגיד את זה לפרוטוקול. עם זאת, האחריות לכך שהמעסיקים לא יעברו על החוק לא מוטלת על הנוער – לא משנה כמה הם מכירים את הזכויות שלהם – אלא על הכתפיים של המעסיקים עצמם, ושל משרד העבודה כרגולטור. כמו שאמרתי, אין מספיק אכיפה. יחסי הכוח הם כאלה שגם אם ילד מכיר את הזכויות שמגיעות לו – הוא לא תמיד יבחר להתלונן. כמו שנאמר פה, הרבה מהם רוצים לעבוד, ויחסי הכוח הם בעייתיים במובן הזה. לכן, אכיפה היא המפתח, ובשביל זה – צריך תקנים. לגבי ההצעה של הנוער העובד והלומד, אנחנו תומכים בכל כלי שמסייע למניעת ניצול של בני ובנות נוער, כמובן. אני אגיד שזה כלי חשוב, אבל הוא עדיין הופך את הנטל על בני הנוער להגיד: "הייתה פה הפרה, ואני הולך להתלונן עכשיו". זה לא צריך להיות כך; צריך להיות מצב שבו משרד העבודה מגיע, עם מספיק מפקחים בשטח, רואה את ההפרות ומטפל בהן בעצמו. בעינינו, מה שנעשה – עדיין לא מספיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> הוגש נייר עמדה לוועדה שהייתה בו איזו שהיא התייחסות בנוגע ליצירת הסדר של פיצוי, שבמסגרתו בן הנוער יוכל לתבוע פיצוי קבוע בחוק בבית הדין האזורי לעבודה ללא הוכחת נזק. כרגע, אני מבין שעמדת הממשלה היא שהדבר הזה יכול להיות בהצעת החוק, אבל שהיא יכולה לעבור גם בלעדיו; זה לא איזה שהוא תנאי הכרחי. לכן, כרגע, אנחנו יכולים להצביע על הנוסח המקורי, וכמובן שהדרך פתוחה, בהמשך הדרך - - - << אורח >> אורי מתוקי: << אורח >> חשוב לי להדגיש שללא התיקון הזה – ההסתדרות מתנגדת נחרצות לחוק הזה, שייפגע מאוד בבני הנוער. בעיני, החוק הזה מפקיר את בני הנוער בלי התיקון הזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מבחינה משפטית, אנחנו לא מתנגדים להכניס תיקון כזה, אבל צריך עוד לדון בו. בחוקי עבודה אחרים, יש שילוב של הוראות של עיצומים ושל פיצויים; זה לא דבר חריג. להבנתי, משרד העבודה לא מתנגד. זה לא היה בהצעת החוק הממשלתית, אבל אין לנו התנגדות לדון בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים להכניס את הסעיף הזה. תנחה אותנו מה לעשות. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> נקריא את הנוסח בעניין הסדר הפיצוי המוסכם. יכול להיות, כמובן, שנעשה בו תיקונים ניסוחיים בהמשך, בהסכמת הוועדה. יש כאן מספר הסדרים. אני אקריא אותם ונצטרך לדון בכל אחד מהם. תיקון סעיף 33ט לחוק עבודת הנוער 2. אחרי סעיף 33ח יבוא: "סמכות שיפוט ותרופות לעניין איסור עבודת לילה 24א. (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. זה סעיף שאתם עומדים עליו מהסיבה הפשוטה שכבר יש סמכות טבועה לבית הדין, לפי סעיף 24(א)(1) בחוק בית הדין לעבודה. אני מנסה להבין - - - << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה חוק רגולטורי מאוד. צריך להפנות לסעיף, ולא לחוק זה, כי זה סעיף שהוא יותר משטר רגולטורי מאשר הוראות. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> אז צריך להפנות לסעיף, ולא לחוק? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> המונח של "לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון" - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם העברתם את הנוסח. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אנחנו לא העברנו את הנוסח. משרד העבודה הגיב לנוסח שקיבלנו. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> (ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק העסיק נער בשעות הלילה בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי העסיק בניגוד להוראות סעיף 24(ד), לרבות לא החזיר את הנער לביתו בניגוד להוראות סעיף 24(ד)(2), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה) בשל כל מקרה שלגביו פעל המעסיק כאמור. (2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום אחר; הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2023. (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה. (ג) בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 24(א) תהיה חובת ההוכחה על המעסיק כי לא העסיק את העובד בלילה, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה כהגדרתו בסעיף 26(ב) לחוק הגנת השכר, ככל שהוא חייב לנהלו. (ד) בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 24(ד) תהיה חובת ההוכחה על המעסיק כי לא העסיק את העובד בלילה, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה, כהגדרתו בסעיף 26(ב) לחוק הגנת השכר, ככל שהוא חייב לנהלו. (ה) תובענות בשל הפרת חוק זה יכול שיוגשו בידי – (1) העובד; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה - - - יש בני נוער שמוגנים בארגוני עובדים? כדאי להבין את הנקודה הזו. << אורח >> אורי מתוקי: << אורח >> יש שני אופנים: יש בני נוער שמאוגדים בהסכמים קיבוציים – כמו, לדוגמה, במזון המהיר ובאולמות האירועים, שבהם יש הסכם ענפי – ויש גם טיפולי פרט. זאת אומרת, אנחנו מטפלים בהם פרטנית, והם מצטרפים סביב זה. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> אוקיי. (ה) תובענות בשל הפרת חוק זה יכול שיוגשו בידי – (1) העובד; (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו." << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר להעיר כמה הערות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשנייה, כי מתחילה מליאה וצריך לעשות הצבעה, וגם חבר הכנסת ואליד מבקש לדבר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מוותר כדי שנצביע. אם לא מצביעים – אני מבקש רוויזיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ככל שההערות שלנו יהיו לפניכם – זה יהיה לצורך הישיבה על הנוסח. הקראת סעיף שמדבר על הפרת הוראות לפי חוק זה, ותיקנת לסעיף 24, לדעתי, כי אנחנו מתמקדים בעבודת לילה ולא בכל החוק. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> הכוונה היא לתקן רק את סעיף 24 ולא את כל החוק? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתי, אנחנו רואים שיש סתירות בחוק. אם זה מתעכב – בואו נתחיל את זה בשבוע הבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיימנו את המחלוקות. יש שיתוף פעולה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני אהיה ממוקד מאוד אם תתנו לי. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> מיכאל, אנחנו לא רוצים שיהיה - - - בהליך האזרחי על הפרת הוראות חוק. לא כל החוק, אלא רק לסעיף הזה. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני מבקש לקבל הבהרה מסוימת: במידה ולאותה הסעה שמגיעה לאסוף את בן הנוער יש פנצ'ר ברכב והיא מאחרת ב-10 דקות - - - << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> זה לשיקול דעת בית הדין. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> הוא לא מגיע לבית הדין, כי הם מגיעים לפשרה לפני זה, ואז הוא ישלם לעובד. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש גם שיקול דעת באכיפה. << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> למשרד המשפטים יש עוד הערות על הנוסח? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> צריך להבהיר לפרוטוקול הערה אחת: בחוק הכשרות, יש דינים כלליים לגבי האופן שבו עובד שהוא קטין יכול להגיש תביעה, ומי יכול לבצע פעולות משפטיות בשמו. לגבי נושא נטל ההוכחה, אני מבין שיש שלושה מצבים: הוא העסיק בלילה בניגוד לדין; הוא העסיק בלילה אחרי השעה 23:00; או שהוא לא סיפק הסעה. אם אני מבין את הרצון של נטל ההוכחה, הכוונה היא שאם מעסיק לא רשם את שעות הנוכחות – הנטל עובר אליו להראות שהוא עמד בחובתו. בגלל מה שעלה פה, כבר אמרנו קודם שלגבי החובה המהותית עצמה – כמובן שאי-אפשר לכפות על הנער לחזור איתך. לכן, אם המעסיק פעל כדי לספק את ההסעה ובסוף הנער לא חזר איתה בפועל – זה לא מסוג המקרים שבהם מדובר על פיצויים לדוגמה. כמובן שדיברנו על כך שבית הדין רשאי לפסוק פיצוי, שהוא שוקל את השיקולים וכו', ולכן מצופה שהוא ידחה תביעות קנטרניות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור כעת להצבעה להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית על ידי היועץ המשפטי. מי בעד הצעת החוק "עבודת הנוער (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג-2023? << דובר >> מיכאל קוסשוילי: << דובר >> רק נעיר, לפני ההצבעה, שאנחנו מצביעים על הנוסח שהוקרא בכפוף לתיקוני נוסח שייעשו בהמשך. << אורח >> אנטואנט חינאווי: << אורח >> בתיאום איתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. מי בעד? מי נגד? אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הצעת החוק אושרה, ואני מבקשת רוויזיה על כל הצעת החוק, אם נידרש. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 10:58.