פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/05/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 9:58

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון - מיתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג-2023, של ח"כ אלי דלל, חה"כ אופיר כץ, חה"כ דני דנון, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ יבגני סובה, חה"כ אלון שוסטר – בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115א' לתקנון הכנסת << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
אלי דלל
חנוך דב מלביצקי
יוסף עטאונה
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	גדעון שטרית
	–
	מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התקשורת

	אורנן שטיינברג
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

	הדס פיקסלר
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	גיל כהן
	–
	ראש תחום קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנת הסביבה

	אירית המאירי
	–
	אגף תכנון, משרד הבינוי והשיכון

	דוד שני
	–
	מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

	אשרת עינב
	–
	ס' ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

	דוד סונינו
	–
	יו"ר הפורום להתחדשות עירונית

	דוד בן בסט
	–
	נשיא אגודת חובבי רדיו

	דן קצמן
	–
	יו"ר אגודת חובבי רדיו

	צבי סגל
	–
	פרויקטור לתפקידים מיוחדים, אגודת חובבי רדיו

	עמוס ברק
	–
	יועץ משפטי, אגודת חובבי רדיו

	אברי דותן
	–
	מזכיר אגודת חובבי רדיו

	צביקה מור
	–
	משפחות החטופים, פורום תקווה

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	משפחות החטופים 

	תמר עשת
	–
	משפחות החטופים

	רינת דקל קינן
	–
	משפחות החטופים

	שמעון אור
	–
	משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	משפחות החטופים

	מאיר שטרית
	–
	חכ"ל




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	דוד פרוינד
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים









ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה
אביב מועלם

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים 


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון - מיתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג-2023, פ/2994/25 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, שבוע טוב ובעזרת ה' שיהיו בשורות טובות. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מיתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג-2023, פ/2994/25, חברי הכנסת אלי דלל, אופיר כץ, דני דנון, חנוך מלביצקי, יבגני סובה, אלון שוסטר. 

אנחנו נמצאים בדיון של בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115(א) לתקנון, אבל לפני שנתחיל את הדיון נמצאים איתנו משפחות החטופים וגם תואם סרטון שהם מבקשים להקרין, נתחיל עם הסרטון. 

(הקרנת סרטון התצפיתניות).

זה מסוג הדברים שלפעמים חושבים שאם רואים דבר פעם או פעמיים או שלוש זה נהיה יותר קל, אבל זה רק נהיה יותר קשה. חוסר האונים, הפחד שניבט בעיניים הוא קשה מאוד. ראשון הדוברים צביקה מור.

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב. בשבוע שעבר כוחותינו מצאו שלושה חטופים, שלושה חללים שהובאו לקבורה, שלושה מאחינו שננטשו במערה ברצועת עזה במנהרה וללא שכוחותינו היו שם הם היו נשארים שם מי יודע עוד כמה מאות שנים, בזכות זה הם הובאו לקבר ישראל. 

אני אבא של איתן. איתן ביום ראשון הקרוב יהיה בן 24, בעזרת ה', בכ"ה באייר, והלחץ הצבאי על חמאס צריך רק להתגבר. ככל שנמשיך לרדוף אחרי עסקה ולהגיד שאנחנו רוצים כבר עסקה העסקה פשוט תברח מאיתנו, כי ככה זה עובד בעולם של המבוגרים, אסור לך להראות בשום אופן שאתה מתלהב, שאתה מוכן לשלם. ככל שתשמור יותר על שקט, תיתן לכוחות לעבוד, לדרגים המקצועיים, כך תגיע לעסקה. אנחנו צריכים להביא את הצד השני לשולחן הדיונים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היה לכם אות ממנו בתקופה הזאת? 

 << אורח >> צביקה מור: << אורח >> 

אני לא יכול לפרט בזה, סליחה. אנחנו צריכים לגרום להם לרדוף אחרינו. הראש שלהם עובד באופן כזה שככל שאנחנו רודפים אחריהם כך הם הולכים אחורה, כי הם יודעים שאנחנו נשלם יותר. הם גם ככה יודעים שאנחנו נשלם, כי אנחנו יהודים ולנו אכפת מכל אחד ומכל אחת מאחינו ואחיותינו, אבל כדי שזה כבר יקרה, כדי שבאמת העסקה תבוא, כדי שגם אני אזכה לראות את הבן שלי אנחנו צריכים דווקא להוריד פרופיל ברחובות, בצעדות, בעצרות, בשלטים ולהגביר את הלחץ בכל מקום שאפשר, בכל מנוף שאנחנו יכולים להפעיל. 

אנחנו צריכים לשדר לחמאס שאנחנו הבנו את הקטע ושינינו דיסקט. זה צריך להיות משהו בקנה מידה ארצי, שהם יבינו מהאחים שלהם ומבני הדודים שלהם בשכם וטול כרם וג'נין ובהר חברון שהעסק פה השתנה. אנחנו מפסיקים להרוס בתים של רוצחים כי זה לא עוזר. עשר שנים, אולי למעלה מזה, הורסים בתים, זה לא עוזר, ממשיכים לרצוח. כל עשרה ימים נרצח פה יהודי וזה סבבה. אז אין יותר הריסת בתים, יש לארוז את המשפחה של הרוצח ולגרש אותם לעזה. אין בשבילם השפלה יותר גדולה מזאת. זה דבר שיעצור את הרציחות הבאות ויראה ששינינו דיסקט. 

האמירה שלנו שהמלחמה צריכה להימשך עד הסוף היא לא מגיעה מאיזה מקום ילדותי ואימפולסיבי של נקמנות, היא מגיעה מהבנה עמוקה של החשיבה של האויב. ככה אמרו לנו ד"ר מרדכי קידר, ד"ר אדי כהן, מאיר איגרא, לשעבר אחראי על השבויים והנעדרים במוסד, ועוד הרבה אחרים שהתייעצנו איתם. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. ג'וחא, בבקשה. תן את השם המלא. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

יוסף אבי יאיר אנגל, אבל ג'וחא זה בסדר. למען האמת אני לא חשבתי שאני אגיע הנה עוד פעם אחרי הפגרה, אבל כנראה שזה מה שנגזר עלינו. 

ביום חמישי האחרון בחדשות רשת ב', אחרי 230 ימים מה-7.10, כש-125 ישראלים חטופים עדיין בגיהינום, ראש הממשלה ביקר בגליל, שר הביטחון על ספינת חיל הים מול עזה והרמטכ"ל בג'נין, כמעט בו זמנית מבטיחים שיש לנו תוכניות מפתיעות לנצח את החמאס ולהחזיר את החטופים. האם שמעתי נכון? כמעט שמונה חודשים של לחימה עיקשת בארגון הקיקיוני, לפי דברי ביבי בשנה שעברה, ועדיין לא רואים את הסוף. 

כמעט שמונה חודשים שאין פתרון אמיתי לטירוף אליו נכנסנו ב-7.10 כשפרט לסרטוני הזוועה שמתפרסמים מדי פעם, כמו זה של התצפיתניות, המתארים את מה שעברו חברי הקיבוצים בעוטף ומבלי הנובה אין כל אמירה רשמית לציבור בעולם לבד מהאמירה החלולה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים כשכבר בשבוע הראשון של המלחמה אמרו חכמים שזו טעות מוחלטת שאינה ניתנת לביצוע.

איפה ההסברה שלנו? בשבוע שעבר חזרתי מאירוע משפחתי משמעותי בהולנד, הנצחנו את בני משפחתנו שנספו בשואה באמצעות מרצפות זיכרון מול ביתם, אירוע מטלטל בפני עצמו ובעיקר מהתחושות של אז והיום. החששות היו גדולים כי להיות היום יהודי באירופה זו סכנה. המצב ברחובות אמסטרדם, האג ומקומות אחרים דומה מדי לשנות ה-40 של המאה הקודמת. 

האם זהו גלגל ההיסטוריה שאין מה לעשות נגדו או שזה פשוט נובע מאטימות הסברתית ויהירות של האוחזים בהגה השלטון שלנו ולא מבינים לאן הם מוליכים אותנו? ההשפלה שאזרחי ישראל עוברים בכל העולם, לאן שלא מגיעים, כי העולם אינו מכיר את העובדות שבגינן הגענו עד הלום. מתי לעזאזל ימצא ראש הממשלה אדם אחד בלשכתו שיידע לחבר שתי מילים באנגלית ויסביר שהמלחמה פרצה ב-7.10 ולא ב-8.10. 

הגליל נטוש ברובו, יותר מ-100,000 ישראלים כבר 234 ימים מחוץ לביתם כשיישובים שלמים כמו מטולה שנוסדה ב-1896 או מנרה שנוסדה כדי לשמור על גבולות הצפון ב-1943 ועוד יישובים נחרבו. זוהי הציונות החדשה אותה לא הכרנו 75 וחצי שנים. מייסדי המדינה מתהפכים בקברם לנוכח האירועים הקשים שעוברת המדינה היקרה שלנו ואין מושיע. 

אנחנו, משפחת אנגל מרמת רחל, מברכים כל יום מבוקר עד ערב על המזל הגדול שהיה לנו עם שחרורו של אופיר שלנו אחרי 54 ימים בשבי החמאס. גם כאן אברך את ראש ממשלת הולנד ושריו שעשו רבות למען שחרורו וטרחו ליידע אותנו על כל צעד שעשו. ממשלת ישראל, אף נציג אחד עד היום הזה לא דיבר איתנו במשך שמונה ומשהו חודשים ולא שאלו מה שלומו של אופיר. 

ובמקביל הכאב הגדול על ההודעה שיוסי שרעבי, אביה של חברתו של אופיר, יובל מקיבוץ בארי, איננו עוד בין החיים וגופתו זרוקה אי שם בעזה כבר 133 ימים, ואחיו אלי שרעבי מבארי, מי יודע מה איתו לאחר שקברנו את אשתו ושתי בנותיו בסוף אוקטובר. 

בעקבות הסיפורים אותם אנו שומעים מאופיר וממה שעבר עליו, ולטענתו היה לו מזל מפחיד, לחשוב על מה שעובר על החטופים שעדיין שם כבר 234 ימים ועדיין חיים. כמה עדיין חיים? אף אחד לא יודע. 

ואצלנו במדינה האהובה שלנו ראש הממשלה לא אשם בשום דבר, נקי כפיים ורב חסד, לא מאפשר לצוות שהוא מינה לנהל משא ומתן להשיב את 125 החטופים שיביאו תוצאות. למה? מה עומד מאחורי רעיון הסירוב? לקדוש ברוך הוא פתרונים. 

אם יורשה לי בסיום דבריי לקרוא מכאן לחברי הכנסת מהקואליציה לנסות ולהבין את המצב האמיתי הקשה בכל תחומי החיים במדינה אותו מוליכה הממשלה כבר כמעט שמונה חודשים ולעשות משהו כדי שהחטופים ישובו הביתה. ואם אתם לא יודעים איך תנו לאחרים לנסות, יותר גרוע כבר לא יכול להיות. די, אין זמן, חייבים להחזיר את כולם עכשיו ושלא נצטרך להיפגש כאן בשבוע הבא. תודה רבה. 

 << אורח >> תמר עשת: << אורח >> 

אני אוסיף עוד כמה מילים. אני תמר עשת, אני בת דודה של אביתר דוד שנחטף מהמסיבה ברעים. אני לא יודעת אם זו הפעם הראשונה שראיתם את הסרטון או לא, אבל אני כמעט הופתעתי או כעסתי על התגובות לסרטון הזה כי כולם היו כל כך בשוק, כאילו לא ידענו שזה מה שקרה כאן ב-7.10, כאילו שכחנו ששרפו אנשים בחיים, שחטפו לנו בנות, שאנסו בנות, שטבחו באנשים, שהתעללו בהם בדרך. 

אנחנו שכחנו את זה? אנחנו שאומרים לכל העולם שלא ישכח מה קרה כאן ב-7.10 שוכחים את התמונות האלה? כי התמונות, אמנם לא הסרטון במלואו, אבל התמונות מפורסמות כבר המון זמן. לאביתר יש שלושה סרטונים של החטיפה שלו, כי היה זמן, היה רוגע, חטפו אותו בתשע בבוקר, עוד אף אחד לא התקרב אליהם אז הם צילמו אותם, בכיף, הכול רגוע. 

אנחנו עם שמקדש חיים ואסור לנו לשכוח את זה, זה ההבדל בינינו לבינם. אף מפקד בצה"ל לא מקבל עיטור עוז לפי כמה מחבלים הוא הרג, הוא מקבל עיטור עוז לפי כמה יהודים הוא הציל כי זה העוז של המדינה שלנו, להציל חיים, גם כשזה לא קל. אני לא מתיימרת, זה לא קל, אבל זה הניצחון שלנו, זה הניצחון האמיתי, להציל אזרחים שחטפו אותם מהמיטה שלהם, שרצחו את המשפחה שלהם מול העיניים שלהם ואז לקחו אותם לתוך מנהרה בעזה, שמתעללים בהם שם כבר כל כך הרבה זמן ואנחנו יודעים את זה, אנחנו שומעים את העדות של עמית סוסנה, את העדות של מורן סטלה ינאי.

אני עוד חושבת יום יום על איך איתן אמר שהכריחו אותו לצפות בסרטונים האלה, ילד בן 12, ואמרו שאם הוא יבכה יירו בו. זה לא סיפור מפעם, זה עדיין קורה להם יום יום, שמונה חודשים. בסוף אם נחכה לסוף המלחמה הקשה והארורה הזאת לא יהיה לנו את מי להחזיר. לא יהיה לנו את מי להציל משם. ואני מברכת על המבצע של צה"ל וכוחות הביטחון להשיב את הגופות לקבורה בישראל, קבורה ראויה, אבל כולנו יודעים שרק את הגופות אפשר להחזיר ככה, שהמקרה של החטופים הוא אחר, שאם מתקרבים לחטופים חיים השובים שלהם יורים בהם. אנחנו יודעים את זה, מניסיון כואב אנחנו יודעים את זה. 

חייבים להציל את מי שאפשר, זה הניצחון שלנו. התמונות האלה שראינו, צריך לקום איתם כל יום כי אנחנו יודעים שיש לנו עשרות אם לא מאות סרטונים מאותו יום, אנחנו יודעים את זה, זה התפרסם בטלגרם, לגאווה של החמאס. אז אנחנו לא צריכים כל פעם להוציא סרטון חדש, העם שלנו ובוודאי המנהיגים שלנו צריכים לקום עם הסרטונים, עם העדויות האלה, יום יום, כמו שאנחנו קמים איתם. תודה רבה. 

<< אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> 

אני רינת, דודה של שגיא דקל חן שנחטף מניר עוז לפני 234 ימים. 234 ימים ו-270 זה מספר הימים שלוקח היריון. עכשיו כל אחד שיעשה את החשבון שלו, 270 פחות 234, עוד כמה ימים הן יולדות, עוד כמה ימים הנשים המסכנות האלה הולכות ללדת. כל אחד בראשו שיעשה את החשבון הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חברים, אנחנו מנסים לתאם את הדברים בצורה מסודרת כדי שזה ייאמר, אז אני מבקש, קודם כל לתאם עם מנהלת הוועדה כמו שתואם הסרטון וגם הדברים האחרים. אנחנו רוצים להשאיר את זה בצורה ככה אמיתית, הרי אין פה מה להוסיף מעבר לזה. אני אתן לעוד שניים שביקשו. שמעון אור, בבקשה. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

אני דוד של אבינתן אור. כבר אין לי כוח להגיד את זה כל פעם מחדש. אבינתן אור ונועה ארגמני שנחטפו ב-7 באוקטובר, אני תמיד מגיע פה למעשה בשליחות של ירון אור אחי התאום, אין לו כוח להגיע לסאגות האלה, וגם שליח של דיצה אור, גיסתי. אני חושב, מה שכל כך קשה לי, שאנחנו מדברים מול הנהגה של מדינת ישראל, אני יכול להגיד שחיה בסרט. כן, אני מסכים עם מה שנאמר מקודם, חיה בסרט, כלומר אחרי שרואים סרטון פתאום משחקים אותה, יוצרים תהליכים, מחדשים משא ומתן. הם לא יודעים מה היה באמת, הסרטון גילה להם, הם לא ידעו שנשים נאנסו לעיני בעליהן ולעיני עוד צופים אחרים מהמשפחה שלהם. הם לא זוכרים את זה ואז מראים להם סרטון של שלוש דקות ואז הם אומרים אוקיי, בואו נחדש את המשא ומתן שלא יהיה איתו כלום. 

זה לחיות בסרט. ואני חייב להגיד לך, היושב ראש, יש עוד סרטים שאנחנו חיים בהם, ההנהגה הזאת. כן, ההנהגה הזאת שהולכת ושולחת שליחים להאג, אבל מה לעשות והתובע הראשי הוא מוסלמי? התובע הראשי הוא מעדת האחמדים שהתפיסה שלהם אומרת דעווה על אירופה, לאט לאט בניחותא אנחנו נכבוש את אירופה. אז מה אתה מצפה? למי יהיה נאמן אותו התובע? הוא יהיה נאמן לאירופה הנחמדה או לדת שלו? וגם יושב ראש בית הדין הבין-לאומי הוא מוסלמי סוני, מלבנון. למי הוא יהיה נאמן? הוא יהיה נאמן לאירופה הנחמדה? לבית הדין ההולנדי? או שהוא יהיה נאמן לדת שלו? 

אז הגיע הזמן להבין, כל אנשי הדת האיסלמיים נאמנים רק לדת האסלאם ולא לשום דבר אחר. אין כזה דבר לאום באסלאם, יש רק דבר אחד, אסלאם, דאר אל אסלאם, כל העולם הוא דאר אל אסאלם. עושים את זה במלחמה או עושים את זה בדעווה, עושים את זה בשקט. ולמה אני אומר את זה? כי אנחנו נמצאים בהנהגה שחיה בסרט, שולחת שליחים, שמה גלימות על עורכי דין כדי לייצג את המדינה. זה הכול משחק, לא ייצא מזה כלום, אנחנו צריכים להבין מול מי אנחנו נמצאים, מול החמאס ומול אסלאם, ולהתנהג בצורה הזאת.

אז אני אומר וחוזר עוד פעם להנהגה שלנו שחיה בסרט ושולחת משלחות ולא יוצא מזה כלום, החמאס לעולם לא יעשה עסקה איתנו כי יש לו חלום ומדינת ישראל היא לא חלק מהחלום הזה. אז נבין ונפסיק להיות בסרט ושגנץ וגלנט וביבי נתניהו יגידו את האמת למשפחות ולכולם שלא תהיה עסקה כי הם לא מעוניינים בעסקה, וגם אם הם יעשו כאילו הם יחזירו כדי לגרום לכאוס בתוכנו, בתוך אזרחי מדינת ישראל. 

אנחנו מעוניינים במה שכן יכול להחזיר את החטופים, זה אומר שאנחנו יוצרים משילות על עזה לפחות שנה. לא מבצעים, מבצעים לא מחזירים חטופים, בקושי מחזירים את המתים, ליצור משילות שנה ואז כולם יבינו שאין למה להחזיק את החטופים, אין למה, ולאט לאט אנחנו נקבל שיתוף פעולה עם האנשים שנמצאים, עם החיים והמתים, לאט לאט עוד ידיעה ועוד ידיעה ואנחנו נשלוף אותם, את החיים ואת המתים, כי לא יהיה למה להחזיק אותם. 

אם אנחנו לא נדבר בשפה שלהם, אם אנחנו לא נדע מהי התרבות ולא נבין שזה אומר מלחמת תרבות בינינו לבין האסלאם לא נוכל להחזיר את החטופים. אם ממשלת ישראל לא תלך בדרך הזאת והיא תאחז את משפחות החטופים אנחנו נוריד אותה מהשלטון כי הדבר היחידי שיש להם, המנדט היחידי הוא להחזיר את החטופים. תודה רבה לך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה. אחרונה, חנה כהן. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

שמי חנה כהן ואני הדודה של ענבר הימן. ענבר הייתה במסיבת הנובה, היא רצה לכיוון בארי, שם היא נחטפה, לפי עדות כשהיא בחיים, לפי עדות של אנשים שברחו איתה, היא הועלתה על אופנוע כשהייתה בחיים ולמחרת שוחרר סרטון של חמאס שענבר נרצחה. ענבר שלנו נרצחה בצורה מזעזעת ביותר, ירו בה כמו שיורים בברווז במטווח פלוס וידוא הריגה. הסרטון של ענבר הוא אחד הסרטונים שמוצגים בעולם כסרטון זוועות. 

אני מרגישה בנוח מאוד להגיד שאני רוצה את ענבר בבית, אני רוצה שענבר תגיע לקבר ישראל. כן, אני לא מתביישת להגיד שאני רוצה את ענבר בין העסקאות הראשונות, אני מרגישה נוח מאוד להגיד את זה, למרות שלא כולם אוהבים לשמוע את זה. ענבר, כן, מה לעשות? היא גם חטופה, לא רק החיים חטופים. קחי את זה בחשבון, יש לנו חטופים חיים ויש לנו חטופים מתים. ענבר היא טרגדיה אמיתית, ענבר היום זרוקה איפה הוא בעזה, אנחנו לא יודעים איפה היא, אין מידע על כל הנרצחים הקבורים והמפוזרים בעזה. 

אני רוצה את ענבר ואת שאר הנרצחים לקבורה בארץ ישראל, אני רוצה לתת את הכבוד הזה לענבר. ענבר הופקרה על ידי מדינת ישראל ונרצחה כי לא היה מי שיגן עליה. מדינת ישראל חייבת להחזיר לנו את ענבר לקבורה וכמה שיותר מהר, כי גם לענבר ולשאר הנרצחים אין זמן, הם יכולים להיעלם, הם פשוט יכולים להיעלם. אין עליהם מודיעין, גופות לא מייצרות מודיעין. תכניסו את זה לראש. אני לא מוכנה שחורבות עזה ייבנו על גופות ילדינו, לא מוכנה לזה, אני לא אשלים עם זה. כל עוד נשמה באפי אני אמשיך להילחם עבור זה שגופה ונשמתה של ענבר ושל שאר הנרצחים יקבלו את הכבוד הראוי להם ואת המנוחה שהם זקוקים לה. 

אנחנו, משפחות הנרצחים החטופים, צריכים לשקם את חיינו, אנחנו חיים כל יום בסיוט. לא מספיק שהם נרצחו, גם מסובבים לנו את הסכין בגב, בלב, להראות לנו שאנחנו האחרונים בשרשרת העסקה. אני לא מוכנה לשמוע את זה, אני לא מוכנה לקבל את זה. מצטערת. גם אם אני אומרת דברים שלא כולכם אוהבים לשמוע, אני רוצה את הילדה שלי בחזרה לקבורה בארץ ישראל ולא אחרונה בשרשרת. הילדה שלי אזרחית, הילדה שלנו אזרחית שנחטפה מתוך שטח מדינת ישראל, לא תשאירו אותה לסוף העסקה, לא אותה ולא את שאר הנרצחים, תשלבו אותה ואותם בעסקאות הראשונות, אני לא מוכנה לחוות את מה שמשפחות שאול וגולדין עוברות עשור. אנחנו לא נהיה שם. ואם אני אצטרך אני אכנס לחפור בעזה ולחפש את הילדה שלנו. אני לא אוותר, אני רוצה את הילדה שלנו, נקודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה לכולם. אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות ונחדש את הדיון. נקווה שנתבשר ונבשר בשורות טובות, כולנו בתפילה, כולנו ברצון הזה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:26 ונתחדשה בשעה 10:35.) << הפסקה >> 

אני מחדש את הישיבה. כמו שאמרתי, על סדר היום הצעת חוק המקרקעין (מיתקן של חובבי רדיו בבתים משותפים), וזה במסגרת דיון ברוויזיה. 

אני רוצה לפני, כדי שנוכל לדון אנחנו צריכים לפתוח את הנושא ולאשר את הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה? ירים את ידו. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אתה בעד? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני בעד. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

מה שאתה בעד אני בעד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה נשמע לא טוב. ארבעה בעד. מי נגד? אין מתנגדים. 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נמצאים לאחר דיון, השינוי שראיתם כפי שהופיע בנוסח זה שהצעה שהוצעה, ואני תיכף אומר כמה מילים עליה, הייתה גם בנוסח הקודם, אבל עכשיו היא נמצאת כפי שהיא אושרה בקריאה ראשונה ועליה אנחנו עושים עכשיו את הרוויזיה, השינוי המרכזי במה שאנחנו רואים בנוסח שהופץ לקראת הישיבה הזאת זה שהחוק נמצא בחקיקה של חוק התקשורת ולא מה שהיה קודם בחוק המקרקעין. 

אני אומר כמה מילים בעניין, ואני אומר עוד פעם, אנחנו לקראת קריאה ראשונה ואני מודיע כבר מראש, לקראת שנייה ושלישית אנחנו נשייף ונטייב את הדברים, נשמע היום את הנקודות שיש מה לומר, אבל כדי שנוכל גם להתקדם בכוונתי לקדם את זה לקריאה ראשונה ואז בין השנייה והשלישית אנחנו נקיים דיונים יותר מפורטים בנוסח. כרגע הנוסח מופיע על חוק התקשורת.

אני רוצה לומר בגדול את ההתרשמות שלי. מלכתחילה, וזה גם התחזק לי יותר במהלך הדיונים, אני חושב שהדבר הזה הוא נכון וראוי. יש תחום כזה שנמצא בעולם, יש עליו הרבה דברים שהם דברים חיוביים, הוא גם תחום שהוא מוסדר. אחד הדברים הראשונים בתוך הצעת החוק, שלא כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, לא כל אחד יכול לבוא ולהגיד שהוא רוצה להקים, זה חייב להיות מישהו שיש לו רישיון, שעבר את כל הפרוצדורות הללו. 

כמובן שמדובר פה על דברים שהם לא בכמויות, לא כל בן אדם הולך ויש לו את התחביב הזה, שהתחביב הזה גם עולה כסף, והתחביב הזה, כמו ששמענו בישיבה הקודמת גם מנציג משרד התקשורת וגם משיחות שהיו לי עם אנשים, יש הרבה דברים שהיו גם בארץ וגם בעולם, במקרי קיצון שבהם הרשתות הללו שהן יושבות על פלטפורמה של חובבנות, היא יכולה גם להציל חיי אדם במקרים מסוימים, אם זה ברעידות אדמה, אם זה במלחמות, אם זה בדברים בלתי צפויים. לכן אני חושב שבסך הכול, מאחר שיש לנושא הזה הגדרה והוא מוסדר אז אנחנו רוצים וחושבים גם לנסות ולהסדיר את העניין הזה של הציוד האלחוטי שצריך בשביל לעשות אותו. וכמובן לעשות את זה בדרך שהיא לא פוגענית ולא פוגעת ביחסי שכנות וכו' מצד אחד, אבל מצד שני אנחנו גם לא רוצים שהיא תשמש כלי למלחמות שכנים על דברים אחרים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

לא מעוניינים להרבות במלחמות היהודים, אתה אומר, יש מספיק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, הפוך, אנחנו רוצים כמה שפחות מלחמות, גם בין היהודים לבין אחרים, אבל גם בוודאי שבתוך הלכות שכנים. לכן כרגע אנחנו נמצאים עם הנוסח הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תן למציעים לדבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אני אומר כרגע את דבר היושב ראש, מבקש הרוויזיה, אני צריך לנמק את הרוויזיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, אתה לא צריך לנמק, היא כבר התקבלה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

זה מתווה את כל כיוון הדיון עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

גם אחרי שהיא התקבלה אני מנמק אותה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זה מייתר אחר כך את הדברים שלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אנחנו לא הולכים עכשיו לעשות טקס, אנחנו רוצים להתקדם. זו השקפת העולם שלי, לפחות מהדיונים עד כה, אני רוצה ומעוניין, אני חושב שגם מחברי הוועדה זו רוח הדברים, שרוצים לקדם את זה ולתת את ההקלות המתאימות לעניין הזה. שוב, בגלל שזה לא איזה שהוא משהו שכל אחד מחר בבוקר הולך לעשות, להיות חובב רדיו ולעבור את כל הדברים הללו, גם בהמשך הדרך. 

אנחנו עכשיו כמובן נשמע את הח"כים המגישים, אני מבקש בקצרה, לא כמו היושב ראש, יותר קצר, ולאחר מכן נקריא ואז נשמע הערות על העניין הזה ובסופו של דבר אנחנו נצביע. אני כבר אומר מראש, אני לא הולך להיכנס היום לשינויים, נשמע את ההערות כדי שהן יעמדו על השולחן לקראת השנייה והשלישית, ששם זה הפיין טיונינג, שם זה הדבר האמיתי. בבקשה, חבר הכנסת אלי דלל. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

קודם כל תודה רבה על ההקדמה כי זה מייתר חלק מהדברים שרציתי לומר או רצינו לומר, הן בנושא של הצלת חיים והן בנושא היתרונות של הצעת החוק. אין ספק שהנושא הוא חשוב מאוד. 

אני כן רוצה לומר שבישיבות האחרונות שקיימנו הגענו פחות או יותר לאיזה שהוא נוסח וכל פעם אני רואה שיש איזה שהוא תיקון. אני אתן דוגמה, חוק החשמל, מה הוא קשור בכלל להצעת החוק הזאת? זו אנטנה, אין שם לא מצבר ולא חשמל ולא מתח נמוך ולא שום דבר אחר. יש פה דברים שאני לא יודע מי הכניס אותם. 

אני אתן דוגמה אחרת, יש לפחות עוד שלוש-ארבע דוגמאות שהן לא רלוונטיות לחוק הזה ואם אנחנו רוצים להסדיר משהו אז גם אם יש התנגדות היא צריכה להיות ברוב מסוים, היא צריכה להיות בהתנגדות מנומקת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כשאדוני מדבר על הנוסח, שלא נתבלבל, היה את הצעת החוק המקורית שאתם הגשתם לוועדת השרים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

שם התקבלה לגביה רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אתם דילגתם בתהליך. מה שעבר ועדת שרים, כל מיני התניות והתניות והתניות, אנחנו יודעים שוועדת השרים ניהלה את הדיון כנראה באופן עמוק ביותר וגם כיוונה אותנו לעניין. אז אנחנו הוספנו על העומק של ועדת השרים וגם העמקנו כאן ואז השתנה הנוסח ועל הנוסח הזה אנחנו הצבענו בעד. אחר כך אני עשיתי רוויזיה בגלל התנגדות מסוימת.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אבל שם לא היה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

היה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לא ראיתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אלי, הוויכוח כרגע הוא מיותר, יש טיפה הבדל בניסוח, בגלל האכסניה, כי כשהאכסניה הייתה חוק המקרקעין זה יושב על פלטפורמה מסוימת, כשזה עבר לכאן יש דברים שקפצו, אז אנחנו נדבר עליהם. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

נניח לרגע שאנחנו נאשר את זה ואתה אומר שנדבר בהמשך עם קריאה שנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

שלא ייווצר מצב שיבוא מישהו שיגיד שיש פה נושא חדש, אין פה נושא חדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מאחר שאני פחות ותיק ממך בעשייה הציבורית, אבל יותר בכנסת, אז אומר לך דבר אחד, אחד התנאים כדי שלא יבואו ויגידו נושא חדש ולא דברים מהסוג הזה זה שבתוך הדיונים אנחנו בדיוק אומרים שאלה הנקודות שעלו כרגע ולכן גם נשמע את ההערות ועליהם אנחנו נדון בהמשך. אגב טענות נושא חדש תמיד יהיו כי זה מגיע לפעמים מרקע אחר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז בוא ניכנס לדיון, אני לא אוסיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מאה אחוז, תודה רבה לך. חנוך, בתור מגיש. ברכה לפחות.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

והשכל בעת ההיא יידום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

המשכיל. נציג משרד התקשורת, אתם רוצים לומר משהו? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

קודם כל נקריא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

קודם כל נקריא, סליחה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי שאלה, בגלל שלא הייתי בדיונים הקודמים, חובב רדיו לפי פקודת הטלגרף - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אגב צריך לקדם בברכה את חברת הוועדה החדשה, הפעם על מלא, חברת הכנסת מטי, היא מחליפה בצער רב את נאור שירי שהלך לכספים, השתדרג, אבל הם חוזרים לפה אחר כך כולם. אנחנו מאחלים לך בהחלט, מטי, הרבה מאוד הצלחה, זו ועדת הבית שלנו, יוצאי הרשויות המקומיות, אני שמח שאת איתנו כאן גם אם נחלוק על כל מיני דברים בהמשך הדרך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לכבוד. אז, אחת, לדעת מה זה חובב רדיו על פי פקודת הטלגרף, האם זה באמת מגביל את האוכלוסייה של חובבי הרדיו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, צריך רישיון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מי נותן לו אותו? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

משרד התקשורת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זאת שאלה אחת. שאלה שנייה, נאמר כאן באחד הסעיפים שההתקנה היא על דרך החיוב, מתקינים, אלא אם כן רוב מתנגד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זו הצעת הוועדה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הגדרת הרוב? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רוב בעלי הדירות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

רוב זה מעל 50%? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נקריא ואחר כך נשמע הערות. 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' ) (תחנת חובבים בבתים משותפים), התשפ"ד-2024

	הוספת סעיף 21ד
	1.
	בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 21ג יבוא"

	
	
	"התקנת תחנת חובבים בבית משותף
	21ד.
	(1) בסעיף זה – 

	
	
	
	
	"חוק הקרינה" – חוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006;

	
	
	
	
	"מיתקן" – תחנת חובבים וההתקנים הקשורים להתקנתה, לרבות כבלים לחיבור התחנה ל דירה;

	
	
	
	
	"תחנת חובבים" – תחנת חובבים לפי הפקודה;

	
	
	
	
	"תעודת חובב רדיו" – תעודת חובב רדיו לפי הפקודה;



	
	
	
	
	(2) (1) בעל דירה רשאי להתקין מיתקן במקום סביר על גג בית משותף שהוא רכוש משותף, בדרך סבירה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), והכול, אלא אם כן הודיעו רוב בעלי הדירות בבית המשותף, בכתב, כי הם מתנגדים להתקנת המיתקן; הודיעו רוב בעלי הדירות כאמור, יהיה רשאי בעל הדירה להתקין את המיתקן רק אם הגיש בקשה למפקח והמפקח אישר את ביצוע ההתקנה בתנאים שיקבע.

	
	
	
	
	(2) הודעה כאמור בפסקה (1) תימסר לנציגות הבית המשותף ולבעל הדירה המבקש את ההתקנה בתוך 45 יום מיום שמסר בעל הדירה הודעה מוקדמת כאמור בסעיף קטן (ג)(4).

	
	
	
	
	(3) התקנת מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בכפוף לכך שמתקיימים כל אלה:

	
	
	
	
	(1) בידי בעל הדירה תעודת חובב רדיו ורישיון לתחנת חובבים לפי הפקודה;

	
	
	
	
	(2) (א) ההתקנה תיעשה על שטח בשיעור יחסי שאינו עולה על חלקו של בעל הדירה המתקין ברכוש המשותף; הוקצה מהשטח המשותף מקום המשמש את בעלי הדירות למטרה אחרת שהוסכם עליה כאמור בפסקה (3) או קיימים מתקנים אחרים שהותקנו כדין בשטח המשותף, יחושב השטח לעניין סעיף זה מתוך השטח שנותר;

	
	
	
	
	(ב) היה מותקן בשטח הרכוש המשותף דוד שמש, מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה המשמש את בעל הדירה המתקין, ינוכה שטחו מהשטח שבו ניתן לבצע את ההתקנה לפי פסקת משנה (א);

	
	
	
	
	(3) לעניין פסקה זו, השטח הדרוש להתקנת המיתקן יכלול את שטח המעגל סביב אנטנת המיתקן שאורך מחוגו שווה לטווח הבטיחות האופקי לבריאות הציבור שנקבע למיתקן על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הקרינה, או למרחק בין בסיס תורן האנטנה לקצה הרכיבים שיותקנו לשם עיגונו וחיזוקו של תורן המיתקן, ככל שיותקנו, לפי הגדול;

	
	
	
	
	(3) ביום התקנת המיתקן לא שימש המקום שעליו תיעשה ההתקנה, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;

	
	
	
	
	(4) בעל הדירה המתקין או מי מטעמו מסר, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף (בסעיף זה – ההודעה המוקדמת) לגבי כוונתו לבצע התקנה כאמור; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול פרטים בדבר מיקומו של המיתקן, גודלו ואמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלתו; כן תכלול ההודעה מידע בדבר האפשרות להתנגד להתקנת המיתקן כאמור בסעיף קטן (ב)(1) והמועד האחרון למסירת ההתנגדות כאמור;

	
	
	
	
	(5) בעל הדירה יצרף להודעה מוקדמת לפי פסקה (4) עותק של תעודת חובב הרדיו שבידו ושל רישיון לתחנת חובבים למיתקן לפי הפקודה ועותק של היתר הקמה והיתר הפעלה לפי חוק הקרינה;

	
	
	
	
	(6) התקנת המיתקן פטורה מקבלת היתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 והיא תיעשה לפי הוראות החוק האמור וחוק החשמל, התשי"ד-1954;

	
	
	
	
	(7) ניתנו למיתקן היתר הקמה והיתר הפעלה לפי חוק הקרינה;

	
	
	
	
	(8) התקנת המיתקן תיעשה בדרך שתצמצם, ככל האפשר, את הפגיעה בחזות הבית המשותף;

	
	
	
	
	(9) אין בהתקנה כדי לפגוע במתקנים שהותקנו כדין ברכוש המשותף.

	
	
	
	
	
	(4) בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (א) יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, בהפעלה ובתחזוקה של המיתקן ובכל החיובים הנובעים ממנו, ויראו בו חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין.

	
	
	
	
	
	(5) הותקן מיתקן אמור בסעיף קטן (ב) ונציגות הבית המשותף או בעל דירה סבורים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסרת המיתקן, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 59ט(ה) לחוק המקרקעין בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (3) במקום הסיפה החל במילים "המפקח ייתן הוראות" יקראו "בעל הדירה המתקין יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן, אלא אם כן קבע המפקח אחרת".

	
	
	
	
	
	(6) הותקן מיתקן כאמור בסעיף קטן (ב) והתקבלה החלטה לפי חוק המקרקעין שעניינה הרחבת דירה כאמור בסעיף 71ב לאותו החוק על גג הבית המשותף, יוסר המיתקן, או יועבר למקום אחר ככל שהדבר נדרש; בעל דירה המרחיב את דירתו כאמור בסעיף קטן זה יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרת המיתקן או בהעברתו ויחזיר לבעל הדירה המתקין את הוצאות ההתקנה, והכול אלא אם כן קבע המפקח אחרת.

	
	
	
	
	
	(7) חדל בעל הדירה שביצע את ההתקנה להחזיק בדירה או שחדל להתקיים איזה מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) או (7), יסיר בעל הדירה את המיתקן ויישא בכל ההוצאות הכרוכות בהסרתו.

	
	
	
	
	
	(8) בעלי הדירות בבית המשותף רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.

	
	
	
	
	
	(9) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת המיתקן.

	
	
	
	
	
	(10) הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על דיון בפני המפקח לפי סעיף זה;

	
	
	
	
	
	(11) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב התקנת מיתקן לפי סעיף זה.



	תיקון חוק המקרקעין
	
	2.
	בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 בסעיף 72(א), במקום "21ב" יבוא "21ב ו-21ד".;




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הערות, בבקשה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בסעיף 21ד, הנוסח המוצע שאני כן מבקש לתקן, שתהיה בהתנגדות מנומקת, כשמישהו מתנגד למשהו לפחות שיגיד שזה מפריע לחזית, מפריע להיכנס לגג או לעלות לגג או כל דבר אחר, שפשוט יכול להיות שבעקבות ההנמקה יהיה אפשר לטפל בבעיה ולא סתם התנגדות. 

נושא נוסף, הגדרות השטח. יש פה איזה שהוא אבסורד מסוים בנושא הגדרת השטח כשמדברים על היקף. אני יכול להבין שאם מדברים על קרינה אז זה פחות או יותר השטח שעליו מדובר למרות שגם מי שעולה לגג זה משהו זמני ובאמת צריך להבין את זה. ברגע שאומרים על איזה שהוא כבל שזה כבל לחיזוק אז יש פה בעיה, כי מה זה שטח משותף? כאשר אם אני לוקח היום בניינים שיש בהם נניח תכסית של 200 או 300 מטר של תכסית, שזה שלוש או ארבע דירות בקומה ויש נניח 20 קומות אתה מגיע לאיזה 50 ומשהו דיירים ואז יוצא לך איזה חמישה מטר מרובע, שזה לא הגיוני שאתה צריך לעשות כבל לחיזוק. לכן בנקודה הזאת לדעתי צריך לחשוב מה לעשות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה אומר שההגדרה של מתקן עם המרחקים שלו והכול, כבודו במקומו מונח וזה בסדר, אתה אומר שחלק פה במקרה הזה, מאחר שמדובר על חיווט של הדברים, מאחר שהחיווט הזה, לפי מה שאתה אומר, ואני גם שמעתי וראיתי את זה בניירות שיצאו מטעם אגודת חובבי הרדיו, אתה אומר להתייחס לזה בצורה אחרת ולא בצורה שזה תופס - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

נכון, זה תופס את כל הנפח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי, אנחנו נדון בעניין הזה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

הרי כבל כזה שהעובי שלו נניח כמה מילימטרים עובר מעל דוד שמש, הוא לא מפריע לו. צריך לעשות בצורה יותר שכלית בנקודה הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני נותן גם לאגודה לומר כמה דברים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה, הם יכולים להוסיף, אני חושב שהם יותר מומחים ממני וצריך גם להתייחס למה שהם יגידו, אבל הנושא של חוק החשמל שהערתי קודם לדעתי הוא לא נכון במקרה הזה לחלוטין וצריך למחוק את הנושא של חוק החשמל כי אין שם שום דבר שקשור לחשמל. זו אנטנה פשוטה, אין שם אפילו סוללה. זה חוט של אנטנה, זה קשור לתקשורת. זה אפילו פחות מטעינה של טלפון כשהוא מחובר לחשמל. אין פה שום דבר שקשור לחשמל ולכן צריך להשאיר את הנושא של הוראות תכנון ובנייה ולא חוק החשמל. 

דבר נוסף, הנושא של הבית המשותף. אנחנו מחוקקים חוק כדי למנוע ויכוחים אז לא יכול להיות שיבוא הוועד והוא יגבר על החוק הזה. צריך גם פה להיכנס ולבחון את הנושא הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

איך הוועד יגבר על החוק? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תסתכל בסעיף 21ד. כתוב שם: בעלי הדירות בבית המשותף רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא הוועד, זה האספה ברוב של שני שליש. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז התקנון יהיה מעל החוק? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הרי המנגנון שאתם מציעים, שמספיק שרוב של 50% ויותר יתנגדו, זה המנגנון. כדי לתקן תקנון בית משותף צריך לכנס אספה כללית של בעלי הדירות, לא של הוועד, ולקבל החלטה ברוב של שני שליש, שזה הרבה יותר. זאת אומרת אם עכשיו מראש שני שליש מבעלי הדירות רוצים להגיד שזה לא יהיה אצלם, הם מקבלים החלטה ומשנים את התקנון. זה רוב של שני שליש, זה לא רוב רגיל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל זה לא רק בחוק הזה, זה קיים כל הזמן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בכל החוקים, אפילו במעלית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני גם שאלתי את השאלה הזאת כשעוררו את זה. בנוסח הקודם אגב זה היה אותו דבר אבל בדרך של הפניה לחוק המקרקעין. אני אומר עוד פעם, אנחנו נבדוק אם צריך – אבל ברור דבר אחד, הנושא הזה של החלטה של שינוי תקנון הוא דבר שקיים בכל נושא ובכל עניין. זה יכול להיות גם על מעלית וזה יכול להיות על כל דבר שבעולם, על פוטו וולטאי ועל כל דבר אחר. אז זה קיים. אני לא יודע למה על דבר שקיים אני צריך להכריז עליו עוד פעם, אבל בסדר, יבדקו המשפטנים - - - 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז אם קיים - - - 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

לא, הוא קיים ספציפית לכל התקן, לכל הסדר ספציפית אומרים - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מאחר שאתה משנה פה את ההתקן, אתה אומר: תדע לך - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בגלל שעברנו דירה לחוק התקשורת אז יש צורך - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, בחוק התקשורת אתה צריך לכתוב את זה במפורש, אבל בקודם הוא גם היה. אנחנו נראה את הדברים האלה גם בהמשך הדרך, אבל סתם שיהיה ברור דבר אחד, שבעקבות ההערות שלכם אני גם שאלתי, זה לא מצב שבו יאושר – נגיד אחד עשה את התהליך, עבר, התקין, הכול טוב ויפה, עכשיו יבוא מאן דהו וישנה את התקנון, זה אי אפשר. זאת אומרת זה לא יחול על הזה הקודם, זה הייעוץ המשפטי אמר לי בצורה ברורה. לגבי איך זה כתוב פה, אם צריך להיות כתוב או לא, אוקיי, אבל שיהיה ברור דבר אחד, תקנון של בית משותף, כבודו במקומו מונח עם החוק הזה ובלי החוק הזה, אז ככה שזה לא משנה הרבה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

שתי שאלות. בהתייחסות לרדיוס כתוב שבעצם הוא ייקבע על פי תחום ההשפעה של המתקן בחוק הקרינה. אני רק רוצה לוודא, אני לא מכירה, לאנטנת רדיו קיים תחום השפעה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

המשרד אמר את זה בישיבה הקודמת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה תלוי בעוצמה שלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, היא רוצה לדעת אם זה משהו שקיים או שצריך לקבוע את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן, או שזה איזה שהיא אמירה ואז אתה מסבך אותו, רגע מאיפה אני אביא את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, זה קיים. 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

זה בהיתר שהוא מקבל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

שאלה נוספת, יש כאן התייחסות שהוא צריך לפרט את אמצעי הבטיחות שיינקטו בעת הפעלת המיתקן. אני שואלת האם לא צריך שיהיה גם אמצעי בטיחות בעת ההקמה. מאחר שמדובר באנטנה ובגובה, איזה שהוא משהו מבחינה הנדסית, איזה קונסטרוקטור. אני לא יודעת מה, אני לא כל כך מכירה תחנות רדיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שיותקן על ידי מתקין מוסמך או משהו כזה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא כתוב. אני חוששת משום שזה כל כך בגובה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אין דבר כזה מתקין מוסמך. זה כמו שיפוץ שאת עושה ואת בונה פרגולה, את לא צריכה מתקין מוסמך. יש תקנות, מי שבונה אמור לבנות לפי התקנות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נבחן את זה בהמשך הדרך. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני, יש לי הרבה הערות, אבל אני שם מבטחי בדרך שאתה מוביל מתוך ציפייה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אבל אני כן הייתי רוצה את ההערות היום, לא בשביל שכרגע נשנה את זה, אלא כדי שלקראת הישיבה נבוא עם מה שיותר לשנייה והשלישית. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

בעיניי אני רק רוצה לוודא שכדי למנוע את הדבר הזה יצטרכו פעולה אקטיבית מצד אותו רוב, זאת אומרת שהוא לא רץ לאסוף חתימות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בדיוק, זאת ההצעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שחור על גבי לבן. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני באתי לתמוך באלי דלל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עכשיו זה הולך להיות חידון, למה יוסוף היום רוצה לתמוך באלי דלל? 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

גם מטי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני מתחיל לחשוד פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נעשה חצי שנייה הפסקה. נקדם בברכה את ידידי חבר הכנסת לשעבר, מאיר, שנמצא כאן במסגרת סיור של סטודנטים לממשל תואר שני מהמרכז האקדמי רופין במסגרת קורס בהנחיה של השר לשעבר. אני מתאר לעצמי שאתה לא מדבר רק כשר לשעבר, גם ראש העיר לשעבר וגם עוד דברים, כי זה שילוב מנצח, הפעילות בשלטון המקומי. 

 << אורח >> מאיר שטרית: << אורח >> 

היית ראש עיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא התכוונתי עליי, התכוונתי עליך. מי שיבין את זה שהתכוונתי גם לעצמי אני לא אתווכח איתו. אנחנו מקדמים בברכה את הסטודנטים ואני אגיד רק בשתי מילים, אנחנו נמצאים כרגע בהצעת חוק פרטית שעברה ועדת שרים ואושרה לקריאה ראשונה לגבי נושא - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הכנה לקריאה ראשונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

סליחה, הכנה לקריאה ראשונה, עברה טרומית במליאה. הנושא הוא התקנת מיתקן של חובבי רדיו, המתקנים שצריכים להיות בחלק המשותף, אנטנה ודברים כאלה שהם בדרך כלל נמצאים על הגג. זה נשמע נורא פשוט, אבל לא הכול כל כך פשוט, חוק המקרקעין, חוק התקשורת, ואנחנו כרגע שומעים את ההערות על הנוסח שהיה בפני הוועדה ואני מאחל לכם בהצלחה בלימודים ונשמח לראות חלק מכם פה ביום מן הימים. 

יוסף, אתה מוותר? תודה רבה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא אמר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני יודע, אני רק רציתי שהוא יגיד שהוא מוותר שאני אהיה חייב לו אחר כך. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

רק לומר את הברור מאליו, אבל גם את הברור מאליו צריך לומר מדי פעם, ביחס לסעיף קטן (ג) בעמוד 4, כתוב בעל דירה המבצע התקנה כאמור בסעיף קטן (א) יישא בכל ההוצאות הכרוכות בהתקנה, ולקראת סוף הפסקה כתוב: ויראו בו חלק מרכושו של בעל הדירה המתקין. רק שלא ייצא מצב ש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

גם לי קפץ, שלא הקרקע היא חלק מרכושו. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

בדיוק. אז לעניין זכויות בנייה וכדומה כיוונתי לדעת גדולים. רק חשוב לוודא שזה לא הופך להיות הצמדה לדירה על כל ההשלכות הנובעות מהדבר הזה על עניין זכויות בנייה וכדומה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זו הערה נכונה, צריך לרשום המיתקן, המיתקן הוא רכושו הפרטי. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

פעם ביום יש לי הערה נכונה, זה אומר שעכשיו עדיף שאני אשתוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל פעמיים שעון יכול להיות מדויק. ההערות שלך הן תמיד בסדר ואנחנו מקבלים אותן בברכה, כי בסוף זה מגיע אליך, לא אלינו, לכן עדיף מה שנקרא סוף מעשה במחשבה תחילה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתה רוצה לתקן את זה כבר? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אני לא רוצה לתקן כרגע כלום. אם אני אתקן משהו אחד עכשיו אני כבר מביע את דעתי על משהו אחר. אז גם את זה אני לא אעשה בשלב זה, נרשום הערות. נעשה סיכום אחרי ההצבעה. 

בבקשה, האיגוד, מתחילים בנשיא. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

קודם כל אני רוצה להודות לך, היושב ראש, שאתה מקיים את הדיון הזה, הוא חשוב. כמו שאמרת, אנחנו באמת מצפים לעשות שינויים שללא השינויים הללו אנחנו כנראה נהיה בבעיה והחוק הזה יהיה חוק שלא תהיה לו שום משמעות מבחינתנו. 

יש פה שלושה נושאים. האחד, כמובן זה ברור, אנחנו מבקשים התנגדות מנומקת במידה שיש התנגדות כזאת, אני חושב שזה בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל צריך לקחת בחשבון בהתנגדות המנומקת, אני כבר מכין אותך לדיון כדי שלא נופתע עוד פעם, שנכון להיום בכל החקיקות שקשורות לדברים מהסוג הזה אין את זה. יכול להיות שצריך לחדש את זה, אני לא יודע, אין חובה להתנגדות מנומקת. אפילו לא בפינוי בינוי. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אתה זוכר, אדוני, את הדיון שהיה לנו על הצעתי להטיל חובה, לדעתי זה גם מופיע בהצעת חוק שהגשתי, של 50 שקל על התנגדות. בלי נימוק. 50 שקל בהתנגדות, אתה תראה איך שההתנגדויות יורדות ב-95%. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני רק אמרתי כרגע שזה המצב הקיים. אני לא אומר שזה צריך להישאר ככה או לא, יכול להיות שאנחנו יכולים לחדש, אבל נדבר על זה בישיבה כשנרחיב את הדיבור יותר. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אתה צודק, אבל לפעמים יש התנגדות בלתי סבירה. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו לא מאמינים פה בסבירות. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

בחוק, סליחה. הנושא הזה של שטח הגג וכיצד ואיך, אני חושב שחבר הכנסת אלי דלל הסביר, אנחנו צריכים להיכנס קצת יותר לפרטים ולהבין שאם הדברים האלה לא יהיו ברורים אז אולי יהיה חוק אבל לא תהיה לו שום משמעות. הדבר הזה הוא קרדינלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה מדבר על הקוטר של מה שמחזיק את ה – 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

כן, בדיוק. אז כל הדבר הזה יצטרך להיות נידון בישיבה הבאה אחרי קריאה ראשונה. אני חושב שכולם יבינו שזה גם צריך להיות חוק סביר שאפשר גם לעמוד בו, אם לא, אז זה חוק שאין לו שיניים ואין לו שום משמעות. 

ואני מגיע לדבר הנוסף, ברשותך. הנושא של תקנון הבית המשותף. אני לא משפטן, אני אשמח שחברי המשפטן טיפה ירחיב בזה, אבל אני אומר בוא נראה ממה אנחנו דואגים. אדם התקין את האנטנה לפי כל הכללים, לפי החוק, כל מה שצריך הוא עשה ואז ביום מן הימים מתכנסת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אדוני לא הקשיב לי רק לפני עשר דקות, אני אמרתי, לגבי אם זה צריך להופיע בנוסח או לא, אז לפי דעת היועצים המשפטיים כן, בגלל שזה גם מופיע בנוסח הקודם בהפניה לחוק, אבל שלא יובן לא נכון - - - 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

בדיעבד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בדיוק. קאט קליר לא, אחרת זה פלסתר. היועץ המשפטי מדבר בלחש, הוא אמר נכון. לא כל מה שהוא אומר 'נכון' זה תמיד נכון, אבל בדרך כלל כן. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

בוקר טוב. אני חובב רדיו, חבר אגודה, בין היתר עורך דין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היועץ המשפטי של הארגון בהתנדבות. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

אני רוצה בין היתר להסביר מה המעין טעות, הייתי אומר, שבגינה חלק מהיועצים המשפטיים נקלעו פה לסיטואציה שברצותם להגן על זכויות קנייניות הם לא מבצעים הבחנה בין המצב הרגיל למצב הראוי, הקיים. חוק המקרקעין נוקט בכל מיני החרגות לעיקרון הבעלות המשותפת, דודי שמש, כך וכך י"ד מקרים או קצת יותר, ואנחנו מבקשים להצטרף בתור מקרה נוסף. המקרים האלה מקבלים כלים ושליטה ותנאים לפי המהות. בנושא של דודי שמש יש את התנאי שיישאר מספיק מקום לאחר, יש מנגנון איך מהנדס העירייה קובע אם יש וכו'. בנושא מעלון לנכים, אם מדובר בזכות מוחלטת, בנושאים שקשורים באמונה, יש את נושא מעליות השבת, יש את נושא משאבת המים הדירתית וכו'.

אין שום מנגנונים, אלא מה? שלקראת השנים האחרונות אנשים שמחזיקים דירות יקרות מאוד מבינים שהתשלום שהם משלמים על הגג ומחזיקים בו, בעצם לא ניתן לעשות איתו כלום ואז הם השכילו, יחד עם מדינת ישראל, המחוקק השכיל לאפשר לעשות תאים פוטו וולטאיים. מה זה מיתקן פוטו וולטאי לדירה? זה אפשרות לבעל הדירה הבודד לייצר כסף, הכנסה, להשכיר דרך חברת חשמל על ידי קיזוז החשבון ולעשות מזה כסף. במקרה הזה והזה בלבד יצרו מנגנון שבעל בניין מחדש או מראש או בדיעבד ורק במקרה הזה, ואני מתפלא על האמירה של היועץ המשפטי לוועדה שבהסכמה של שני שליש ניתן לעשות הכול. האמירה הזאת, יושבים פה חברי כנסת שהם מחליטים מה ניתן יהיה לעשות בבתים משותפים והם מגבילים את כוחה של הנציגות בעצם כל החריגים האלה. לכן אם מתכנסים שני שליש מחברי הנציגות - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא הנציגות, מבעלי הדירות. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

סליחה, בעלי הדירות. אני מדבר אל אדוני היועץ המשפטי, לא ייתכן שתחזיק בתפיסה שהיא כמעט אומרת שאם בעלי הדירות יחליטו לא לשלם מס הכנסה על פי חוקי הכנסת הם לא ישלמו. אתם צריכים לזכור שכל סעיף קטן (ח) וכל סעיף קטן (ט) שנראו לכם כל כך הגיוניים, החלתם אותם פעם אחת ב-14 מקרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא נכון. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

זה כן נכון. זה מופיע ב - - -

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

אני רק אומר שסעיף 62, היועץ המשפטי לא צריך אותי, הוא יודע את זה יותר טוב ממני, אבל הוא כיוון לסעיף 62 בחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני יודע, אבל אתה שופט, הוא רק יועץ משפטי. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

אבל הלוואי עליי הידע של היועץ המשפטי. מותר לקנא בידע, זה תמיד חיובי. סעיף 62 לחוק המקרקעין קובע באופן מפורש מה שאמר היועץ המשפטי לוועדה.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

בכפוף לחוקי הכנסת, מה לעשות? 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

זה חוק שחוקק על ידי הכנסת, זה חוק קיים. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

בסדר, החוק הזה ספציפי יותר מאשר החוק ההוא. אם חברי הכנסת מחליטים שמותר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל גם במיתקן פוטו וולטאי וגם במעלית וגם בחלק מי"ד הדוגמאות שהבאת, גם שם אם יש החלטה של שני שליש שאחר כך מישהו יכול לערער עליה ובאים לדיון אצלו והוא גם מבקש לדעת את הסיבות, אבל על כל הדברים האלה זה חל. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

הוא אחראי לרישום, הוא לא אחראי לשימוש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל כל הוויכוחים מוכרעים אצלו, כולל השימוש. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

אני אחראי גם על מערכת של המפקחים השיפוטיים שדנים בסכסוכים בין בעלי הבית המשותף. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

אני מבין, האם יש סיכוי שמישהו ירצה להתקין מעלון נכה ושני שליש אנשים יגידו לו שיסיר את המיתקן? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, אתה לא שומע, לא על אחורנית. שוב, אם אדם, מה שאני הבנתי, תקנו אותי אם אני טועה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ודאי ודאי, אין בדיעבד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היום כל בית יכול בכניסתו לבית באספה הראשונה של הדיירים לנסות להחליט מה הם רוצים ומה הם לא רוצים, אבל זה לא קשור לכאן כרגע. גם לי זה טיפה צרם למה היה צריך לכתוב את זה כאן, אוקיי, אז יש לנו פלטפורמה של חקיקה שאתה חייב לגעת בכל סעיף, אבל אם אתה שואל ברמה הפרקטית, אני מדבר אליך לא כיועץ משפטי אלא כחובב רדיו, אז אני אומר עוד פעם, אין מצב שבו מישהו יפעל כחוק, יקבל את האישור, יתקין את המעלית או את האנטנה או את המיתקן ואחר כך יבוא כינוס של הדיירים – זה לא יהיה, לא קיים, אין לו אפשרות. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אבל האם יכול להיות מצב, אני שואל, שוב, אמרתי שאני לא משפטן - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אל תיתן רעיונות, אני מבין מה שאתה אומר. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

לא לתת רעיונות? אבל מישהו יחשוב על זה אולי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יכול להיות מצב שאם בתהליך מסוים מישהו יבוא ויגיד שהם עושים דבר כזה, אז מה? אתה רוצה שאני אוציא צו איסור מהמנדט הבריטי? 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

לא, אני שואל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני הבנתי מה השאלה. שמישהו יגיש בקשה כזאת ואז יבואו ויגידו בואו נעשה שינוי של התקנון. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

לפני שהוא מתקין, תוך 45 יום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם יכולים לעשות את זה, אבל הם צריכים רוב של שני שליש ומספיק להם רוב של 51% בשביל למנוע אותו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא צודק, למה הם צריכים לטרוח לשני שליש כשב-51% הם יכולים גם למנוע, פוזיטיבית? 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

כי אחרי ה-51 הם יכולים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תקשיבו לי, אתה משפטן והנשיא באמת איש רב לו בהרבה מאוד דברים, יש דברים שהם הניסוחים והפלטפורמה של חקיקה, אנחנו צריכים להסתכל ואני תמיד מסתכל בפרקטיקה של החיים. אני כן מקבל את ההערות, למשל את אותה הערה של איך אנחנו מתייחסים לקוטר, אנחנו צריכים לדייק אותה. חייבים לדייק אותה בגלל שיש הבדל בין מיתקן שהבסיס שלו הוא שישה מטרים על שישה מטרים לבין צינור קטן שמוחזק על ידי חוטי ניילון שהקוטר שלהם הוא שישה מטרים. את זה נטייב, את זה נעשה, ייצא מכאן בסוף חוק שיאפשר. להגיד לך שהוא יאפשר בכל המקרים? במקום שיש התאגדות שכנים נגד שכן אחד אני לא יודע לעזור בזה, לזה יש דברים מעל החוק, או מתחת לחוק. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

אני אומר לאדוני שאפילו התורה שניתנה על ידי הקב"ה, תנורו של עכנאי הוכיח שאנחנו יותר חכמים אפילו לפעמים מהקדוש ברוך הוא, כביכול. לכן אני חושב שאם הקדוש ברוך הוא נתן לבני אדם להקשות ולשאול, על אחת וכמה וכמה שהמחוקק תמיד יקשיב ל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב. כבודו, עד כאן פסוקו של יום. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אני מבקש שיהיה ברור ורשום שמדובר על פרק זמן ולא בדיעבד. אני שוב אומר, אני לא משפטן, אבל ממה שאני קורא – אז אני מבקש שזה יהיה רשום שזה לא יכול לחול בדיעבד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש התייחסות לנושא. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

היועץ המשפטי, זה מקובל? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה להניח את דעתך, אנחנו התייחסנו לנושא הזה, זה היה בהצעת החוק המקורית אפילו, שכדי לעשות בדיעבד צריכה להתקבל החלטה שצריך את המקום הזה לצורך אחר ואז צריכים לפנות למפקח ולבקש אישור. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אז שזה יהיה רשום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה רשום, בסעיף (ה). 

 << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 

שאם הותקן כבר מיתקן אז צריך נסיבות מיוחדות להסיר אותו. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

מדוע זה מופיע רק במקרה הזה שלנו? מדוע סעיפים (ח) ו-(ט) לא חלים על כל שאר החריגים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם חלים. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

זה נובע מאיזה שהיא אי הבנה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל הוא אומר לך שהם חלים ואתה לא עונה לו על זה. אז תבדוק את זה קודם. 

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

סעיף 59 שגם הכנסתם אותו וגם רשמתם בסוף עוד פעם את סעיפים (ח) ו-(ט) שלו, העתקתם לתוך הצעת חוק זו, חל רק על מיתקן פוטו וולטאי וזה חלק מאי ההבנה שאנטנה בגודל מילימטר שישה מטרים מעל הקולטים, ההיגיון של תפיסת המקום, הפרעה לשימוש הוא לא חל כמו מיתקן פוטו וולטאי. אתם לוקחים את המילימטר הזה שזז באוויר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל את זה אמרנו שנדייק. שוב, יש פלטפורמה, בפלטפורמה אתה לא מתחיל להיכנס ותופר חוק לחצי סנטימטר או לסנטימטר, אני חושב שאדוני נכנס לפינות האלה שלא לצורך.

 << אורח >> עמוס ברק: << אורח >> 

בסדר, אני רק רוצה שההערה תירשם, כי יש פה בעיה בהבנה מהו המיתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ההערה רשומה, אנחנו נדייק עוד את הדברים ובסופו של דבר נגיע לנוסח. אם על הנוסח ההוא יהיה לך מה לומר אנחנו נשמע את זה כמובן. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

היושב ראש, ברגע שאמרת שזה יירשם אני נרגע כי אני מבין את ההבנה שלך, אני מבין שאתה מבין את החשיבות. ברגע שאמרת את זה אני מוכן לקבל את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מאה אחוז, תודה. אני שמח שאתה מוכן. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לדייק פה משהו. נניח לרגע שאותו חובב רדיו נכנס, הקים אנטנה, הכול בסדר, כל הדיירים הסכימו, לא הייתה בעיה, אחרי מספר שנים התחלפו דיירים ורוצים להוריד את האנטנה. האם בחוק יש איזה שהוא משהו שמגן עליו? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. אם אדוני יקרא את סעיף קטן (ה). אני יודע שחבר הכנסת דלל אוהב לראות את זה מול העיניים, סעיף קטן (ה) אומר שצריכות להיות נסיבות מיוחדות שנגיד רוצים להשתמש במקום הזה למשהו אחר ואז גם, הם לא יכולים להחליט על דעת עצמם, הם צריכים לפנות למפקח ולשכנע אותו שיש נסיבות שצריך להוריד את זה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז אני אשאל עכשיו, עוד דיוק, יש דוד שמש שהוא מפריע יותר, יורידו אותו? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה זאת אומרת? מפריע יותר למה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בין לבין. נניח שיגידו הנמקה, שאותה אנטנה שנמצאת באיזה שהוא מקום, היא מאוד מפריעה לשים שם מיתקן אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יכול להיות. תחשוב על המצב הבא, נגיד שעכשיו התקבלה החלטה בבניין, רוצים לעשות פוטו וולטאי משותף לכל הבניין, זה מה שבדרך כלל קורה, אף אחד לא מקים לעצמו על השטח שלו, זו הוראה שהיא לתפארת המליצה, אבל הבניין רוצה להקים מערכת פוטו וולטאי, האנטנה הזאת אי אפשר שהיא תישאר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז אפשר להזיז אותה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בדיוק העניין, זה מה שהמפקח יברר. אם האספה רוצה לעשות את זה, היא צריכה לפנות למפקח ולהגיד לו שהם צריכים להזיז את האנטנה, אם המפקח, מר שני, אני מקווה שיאשר את דבריי, המפקח יבדוק האם באמת אפשר להזיז את האנטנה ולאפשר את המשך השימוש או שבאמת אין ברירה וצריך להסיר אותה. בשביל זה יש לנו מפקח שהוא כמו שופט והם צריכים לפנות אליו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אז אני רוצה שמראש לא ישימו את האנטנה אלא יקבעו מיקום אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם אפשר. אם עכשיו צריך את כל הגג בשביל לעשות פוטו וולטאי, סתם אני אומר, נניח, או שעכשיו רוצים לעשות הרחבה של דירה קיימת ולתת לדירה הקיימת את הגג, מסכימים לשלם, כמו שאתה יודע, מישהו קונה את הגג והוא רוצה לבנות עליו דירה, והשכנים מסכימים, רוצים למכור לו, נותנים לו את השטח של הגג והוא בונה על זה את ההרחבה של הדירה שלו, בתוך השטח שלו זה שקנה לא רוצה אנטנה, מה נעשה? אין ברירה, אבל הוא לנסיבות פרטניות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הכול הוא חלק מהסדרה פרטנית, כי מה קורה? הרי אותו שכן גם צריך לקבל אישור מהשכנים לבנות על הגג, אז יגיד אותו שכן שהוא בעל האנטנה, אני מוכן לתת לך אישור, כי אני שכן טוב שלך, אבל תעלה את האנטנה מעל הגג שלך. פה אנחנו לא מחוקקים משהו שהוא עובד ב – בסוף יש מערכת שיפוטית כזו או אחרת, אנחנו יוצרים דבר אחד, שיש מעמד להתקנה הזאת, המעמד שלה שווה למעמדות אחרות. אם בכל זאת מתפתח משהו, הוא יגיע לאן שהוא יגיע, כמו שבכל מחלוקת. 

 << אורח >> דוד שני: << אורח >> 

רק כדי להפיס את דעתם של מציעי החוק, הנחת המוצא, אפילו לאדם עם מוגבלות, היא שהוא צריך הסכמה פוזיטיבית, פה אנחנו משנים את תפיסת המוצא ואנחנו אומרים שאנחנו לא דורשים הסכמה פוזיטיבית אלא התנגדות פוזיטיבית. במובן הזה אפילו מצב המבקשים טוב יותר. 

ועוד נקודה אחת שצריך לשים לב, זה בדיוק הדיון שהמפקח יצטרך להכריע בו, בעניין של בין זכויות. אנחנו חיים ביצור שנקרא בית משותף, הזכויות הקנייניות בו הן של כולם, צריך לעשות את האיזונים בין הרוב לקבוצת המיעוט, העבודה שלהם היא לא קלה, היא אפילו מאוד קשה, וזה חלק מהדברים שהם יצטרכו לדון בהם. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אני יכול לספר משהו? דבר קטן. אתמול הייתה פגישה, נפלנו לתוך אזעקה וכל מי שהיה בסביבה נאלץ לרוץ למקלט, אף אחד לא הצליח להוציא אפילו שיחת סלולר, היחידי שהצליח להוציא שיחה זה מי שהיה לו מכשיר קשר. זו רק הקדמה למה שהיה אתמול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אומר עוד פעם, אותי אתה לא צריך לשכנע בעניין הזה. אמרתי את דעתי כאן, גם קיבלנו חיזוק ממשרדי ממשלה שונים ולא קיבלנו לצערי חיזוק ממשרד אחד שהוא משרד הביטחון בגלל שאני מצליח להבין לפעמים את הפסיכולוגיה של דברים, כי אם משרד כמו משרד הביטחון יגיד שהוא יכול להזדקק לפעמים לעזרה, אז יגידו: מה, הצבא הגדול לא יכול? 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אז פגישה שהייתה, אדוני היושב ראש, הייתה בשבוע שעבר, נציג פיקוד העורף אמר, לא רק שהוא תומך, אם יזמינו אותו הוא גם יגיד את זה ואנחנו יכולים לעשות - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אז תגיד לי את השם שלו ואנחנו נזמין אותו כי חיפשנו מישהו אמיץ שיגיד את זה. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אני אתן לך את הפרטים שלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל אני יכול להבין שתמיד במשבר, הרי לצערנו עברנו קורס במשבר שלא חשבנו שיהיה לנו בעשרות השנים האחרונות, אנחנו גם לא יודעים מאיפה הרווח והצלה יכול להגיע, וזה משהו של יחידים, ראינו כמה יחידים הצליחו לעשות דברים. אז גם בדברים האלה זה יכול לקרות. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אתה יודע מה בעיניי מדהים, אדוני? בעיניי מדהים שאחרי כל מה שעברנו ואחרי כל מה שראינו יש עדיין אנשים שבטוחים שלא צריך כלום, הכול בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

וזה לא אותו קצין בפיקוד העורף עצמו שבשיחה פרטית כן יגיד לו שזה נכון, אלא מבחינת ההיררכיה יגידו אל תבוא, אנחנו לא צריכים עזרה מאף אחד, אנחנו יודעים לבד.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

הקצין הזה, אגב, הוא קצין הרבה יותר בכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מבקש, דקה לפני שאתה מתחיל לחשוף פה סודות מדינה תעצור. אם יש מישהו שרוצה לומר את דעתו, אנא הפנה את תשומת ליבי כיושב ראש הוועדה ואני אזמן אותו. לא רציתי לזמן אותם כדי לעשות להם זובור פה בוועדה עצמה, אני אדם עדין, למי שלא מכיר. 

משרד המשפטים בזום, בבקשה. אגב, למשרד המשפטים כשהוא בזום יכול להיות קשיים בתקשורת ולמשרד התקשורת בחוק יכול להיות קשיים משפטיים שלכם. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> 

אחרי הקדמה כזו כל מילה שלי מיותרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, זה בסדר, שום מילה שלך לא מיותרת, הכול נכתב.

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> 

כרגע כשהתיקון מופיע בחוק התקשורת, אמרנו את זה גם מקודם בהתייחס לנקודה אחת, היו דיבורים קודמים, קצת התנגדויות כלליות, יש נקודה אחת שמפריעה למשרד המשפטים, וגם דיברו על מלחמות היהודים שהכול יהיה בנחת ולא יהיו מחלוקות בין הדיירים לבין השכנים ולכן אמרנו שהנקודה הזו שהיא משתנה מהמצב היום למצב החדש שהצעת החוק רוצה להביא. היום צריך הסכמה מכולם לשימוש שהוא לא רגיל וסביר ברכוש המשותף, קניינם של כל הדיירים כולם ולכן צריך הסכמה ומטבע הדברים ההצעה מתגלגלת כיוון שאולי חלק מהחובבים נתקלו בבעיות מסוימות, אז הצעת החוק מונחת בפנינו ואנחנו גם מבינים שהיא מתקדמת. 

אנחנו באנו ואמרנו שממעבר של 100% הסכמה למצב שאפשר גם למנוע מחלוקות בין שכנים ולעשות את הדברים בשום שכל, אמרנו בוא נלך על הסכמה שהיא רוב מבין בעלי הדירות, לא הסכמה של 100% אלא הסכמה מבין רוב בעלי הדירות. מה שמופיע כיום בהצעת החוק, שאמנם נכון שהיא בחוק בתקשורת, היא באה ואומרת שהנטל יהיה על בעלי הדירות המתנגדים, הם יצטרכו להתאגד ולהתנגד. 

אז להתאגד ולהתנגד יכול להוביל לעניינים של מחלוקות יותר גדולות, כי למתנגד דווקא אין לו אינטרס שיהיו מתנגדים נוספים שיתאגדו איתו כדי למנוע אם הוא ירצה כמובן, מנימוקים כפי שנאמר פה, למנוע את התקנת המערכת, אבל דווקא הדברים האלה יכולים ליצור מחלוקות נוספות. תמיד כשאדם פלוני רוצה לבנות ברכוש של אלמוני, הוא צריך לבקש את רשותו, הוא צריך לבקש את הסכמתו. לא כולם צריכים להסכים, אבל לפחות שיהיה פה איזה שהוא רוב, שתהיה הסכמה כזו ולא ללכת לצד השני ולומר לדיירים שהם אלה שיתאגדו ויתנגדו ואם באמת תתנגדו אז המערכת לא תוקם. 

כבוד היושב ראש מכיר והרבה מכירים, המשנה אומרת שכל המשנה ידו על התחתונה. זה לא אומר שאי אפשר לשנות את המצב, אנחנו מכירים את המצב המשפטי היום, אבל אם רוצים לשנות באמת צריך לבסס את הצורך בנימוקים ציבוריים משמעותיים, למשל כבר בחוק התקשורת - - -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו כל פעם חוזרים על זה. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> 

- - - במסגרת הצעת החוק באה ומדברת על סיבים אופטיים, מדברת על רשת בזק ציבורית, בשימוש ברכוש המשותף לדברים כאלה אין בזה חולק - - - שומעים אותי? 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

יותר מדי טוב שומעים אותך. 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> 

אני אומר שבהסדרים הקיימים בחוק התקשורת מבחינה משפטית, זה הסדרים קיימים, אז למשל משרד התקשורת אם הוא נוכח בדיון, אני פשוט לא רואה, אבל משרד התקשורת שאחראי על חוק התקשורת, אם הוא בא ואומר אוקיי, יש לנו כבר הסדרים בחוק התקשורת של סיבים אופטיים, של רשת בזק ציבורית ועכשיו אנחנו רוצים להכניס גם את רשת חובבי רדיו אז הם צריכים לומר למה למשל בסיבים אופטיים מספיק שאחד מתנגד, הוא יכול לפנות למפקח, דייר אחד, ולמנוע ברכוש המשותף. ברשת בזק ציבורית נקודת המוצא היא הסכמה של רוב בעלי הדירות. אז שוב, אם אפשר לבסס - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה סיימת? 

 << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> 

אני רק אומר שאנחנו הצענו שהאיזון הראוי שיהיה זה לבקש את ההסכמה ולא לחכות להתנגדויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

את זה הבנו, גם בישיבה הקודמת וגם עכשיו. מישהו רוצה להגיב על הדברים? 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להגיב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, חוץ מחברי הכנסת כרגע. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

חשוב שאני אגיב. אדוני, אחרי הפעם הקודמת אני הלכתי וביררתי. חשוב להבין קודם כל דבר אחד, העמדה שהוצגה פה היא לא עמדת משרד המשפטים, חד משמעית. שר המשפטים לא חושב ככה, לשכתו לא חושבת ככה, אני לא יודע על בסיס מה פעם אחר פעם מגיע לפה הנציג הזה ואומר שזו עמדת משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עזוב 'הנציג הזה'. נציג, אתה יכול להגיד. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

כי זה לא. אז בוא נתחיל מזה. דבר שני, מה שאנחנו רואים פה זה בדיוק אותו קו שאנחנו נתקלנו בו מטעם משרד המשפטים מהיום הראשון שבאים אליי ואומרים לי: אתם צריכים להציג טעם ציבורי, אתם צריכים לשכנע אותי שיש טעם להצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ידידי, חבר הכנסת מלביצקי. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

לא, לא, לא. וזה הקלקול וזה מה שלא נכון ולזה אנחנו לא נסכים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל זה נעשה ועדה בחדר בחוקה, שם צריך לעשות את הדיון. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

תפקידו של הנציג המכובד פה זה להרים דגל אדום או שחור אם יש משהו לא חוקי ולא להסביר לי שההיגיון שלו עדיף על ההיגיון של חברי הכנסת, כי זה אנחנו לא נקבל. לא נקבל לעולם וכדאי שיקשיב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב. היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

קודם כל בניגוד לדבריו של חבר הכנסת מלביצקי אני חושב שנציג משרד המשפטים ממלא את תפקידו - - -

 << אורח >> מאיר שטרית: << אורח >> 

ממתי השרים קובעים? 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

ח"כים, לא שרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא ח"כים ולא שרים. אבל הביקורת בתקשורת שאתה שומע זה איפה הממשלה? איפה המדינה? אף פעם לא אומרים איפה הפקידים. אני לא מדבר על משרד המשפטים אגב, אני מדבר על פקידים מקצועיים שצריכים לייצר דברים, לא רק יועצים משפטיים. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

בוא נקדם שינוי שיטת ממשל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אל תפריע לי. הכי קל זה לתקוף רק יועצים משפטיים. צריך לתקוף אותם גם כשצריך, אף אחד לא חסין משום דבר, אבל חלק מהבעיות, ואני אומר את זה כראש עיר, כאדם שעמד מול מערכות והכול, לא השרים אשמים בדרך כלל, חוץ משרים בטלנים, זה משהו אחר, לא השרים אשמים ולא חברי הכנסת אשמים וגם הפקידים לא אשמים, הם פשוט מקובעים בדברים והם לא יצאו אף פעם לחיים. הם כל החיים היו פקידים, הם לא היו לפני שהיו פקידים ראש רשות או סגן ראש רשות, הם לא יודעים מה זה להעביר קו צינור מפה לשם, לכן צריך לאט לאט, באהבה, להסביר להם את זה יפה, כמו שאני עושה. כמו שאתה עשית עכשיו. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 

בוא נוביל שינוי שיטת ממשל. שמונה שנים כהונה, אבל כל הפקידות הבכירה הולכת הביתה כל שמונה שנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מלביצקי, יש לי עוד עבודה. כן, אדוני היועץ המשפטי, בבקשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בניגוד לחבר הכנסת מלביצקי אני סבור שנציג משרד המשפטים ממלא את תפקידו ומציג בפני הוועדה את העמדה המקצועית של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שאינה משקפת בהכרח את עמדת השר. זה לא אומר שהשר יכול לקבוע עמדה, וכפי שאנחנו יודעים, השר קבע את עמדתו במסגרת החלטת ועדת השרים. 

אני חושב שהעמדה שהוצגה על ידי נציג משרד המשפטים משקפת את הדין הקיים שאתם צריכים לקחת אותו בחשבון. בבואכם לשנות אתם צריכים לקחת בחשבון את ההרמוניה שצריכה להיות בין הדין הקיים לדין החדש. הוא הצביע בפניכם על עובדה שבהסדר שנקבע לא מזמן, לגבי סיבים אופטיים לדוגמה, נקבע בחוק שכל דייר יכול לפנות למפקח ולהתנגד. לא צריך רוב של מתנגדים, מספיק שאחד מתנגד והמפקח מקבל את דעתו. 

אז אתם צריכים לקחת את זה בחשבון ולהסביר או לחשוב למה פה המקרה שונה. יכול להיות שיש טעמים טובים למה המקרה הזה שונה, אבל אני חושב שמה שעשה נציג משרד המשפטים הוא להציג בפניכם עמדה לגיטימית שמציגה בפניכם את הצורך להשוות ולהתאים את הדבר הזה לדין הקיים בדברים אחרים ולעקרונות הכלליים כמובן של דיני הקניין בכלל ושל דיני הקניין בבתים משותפים בפרט.

שתי הערות פרטניות לעניין שאני חושב שצריך להביא אותן בחשבון לקראת הדיון הבא. אחת, זה מעט טכני, כתוב בהצעה שצריכים רוב להתנגד ולא ברור מי אוסף את החתימות, לאן הן מגיעות. אנחנו נציע לוועדה מנגנון טכני שמבחינת ריכוז ההתנגדויות זה יהיה באמצעות נציגות הבית שאליה צריכים להגיש את ההתנגדות, יחד כמובן עם התנגדות שנמסרת למי שמבקש לעשות את ההתקנה, כדי שיהיה סדר והדברים האלה יימנו בצורה מסודרת. זה עניין טכני כדי שיהיה ברור איך המנגנון הזה עובד. 

הדבר השני, אפרופו הדברים שאמרתי לפני דקה, זה שצריך לשקול האם לא נכון במקרה הזה, בהתאמה למקרים אחרים שבהם שוכנעה הכנסת שיש צורך לקבוע מנגנון שחורג מהכלל של 100%, לאפשר גם לדייר אחד או לבעל דירה אחד לפנות למפקח ולהתנגד ואם המפקח יקבל את עמדתו ההתקנה לא תבוצע. נושא שאתם צריכים לשקול אותו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני לא אביע עכשיו את דעתי בעניין, ההערות הללו גם נרשמו.

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

אם אתה רוצה לקבור את החוק זה מה שתעשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה שאתה מסביר לי. למה אני יודע לבוא ולשמוע אחרים ולחשוב על זה? דיברנו מקודם שאנחנו נעשה דיון, למה אני צריך להגיד הכול כל רגע? אין עוד יום עבודה? יש יום עבודה. 

 << אורח >> גדעון שטרית: << אורח >> 

שני דברים. קודם כל אנחנו מברכים על ההצעה הזאת. כמו שאמרנו קודם, המשרד מקדם את ההצעה הזאת. אנחנו מקדמים את החוק, אנחנו רוצים אותו, אנחנו חושבים שזה דבר חיוני ואמרתי את זה גם בפגישה הקודמת ולראיה הסכמנו שזה גם ייכנס אצלנו, כדי שתהיה אכסניה. 

יש לנו עניין אחד של ניסוח בהגדרות. כשמדברים על מיתקן וכותבים תחנת חובבים וההתקנים הקשורים, תחנה והתקנים זה כולל המשדר. ידידי העורך דין נתן לי הדגמה מצוינת, שזה אנטנת הקליטה של YES שנמצאת מחוץ לבית והמפענח שנמצא בתוך הבית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש גם ממסר. 

 << אורח >> גדעון שטרית: << אורח >> 

יש אנטנה ומחוץ לבית יש עמוד ונקרא לזה מערכת חיווט או שזה כבלים פסיביים. המשדר, מה שבאמת מקרין ויש בו חשמל, נמצא בתוך הבית. לכן צריך להפריד את זה ולדבר פה על כך שמה שבהגדרה הזאת של מיתקן, שזה מה שנמצא על הגג, זה העמוד והאנטנה לבד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ותו לא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שהגדרנו את זה, האנטנה בלבד. 

 << אורח >> גדעון שטרית: << אורח >> 

אין פה שום חשמל. 

 << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 

מר שטרית צודק, זה העמוד ואנטנה, לא תחנה על הגג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ברור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מוכן לצמצם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

גם הם מוכנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ב-YES למשל יש ממסר על הגג, אבל אם רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל הם לא ביקשו את זה. זה רק מחזק לי את מה שהבנתי כבר בהתחלה, שכל מה שמדובר כאן, הרי זה לא שמישהו מחפש לשים משהו על השטח המשותף, אנטנה כזאת אתה לא תשים אלא אם כן יש לך גג. זאת אומרת זה רק אנטנה, הם לא ביקשו משהו אחר, כל הדברים האחרים, יתכבדו ויפנו את חדר העבודה של נשיא הארגון ושם ישימו את המשדרים ולא על חשבון השכנים. בהחלט, חד משמעית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה סיימת? 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> 

אכן שר התקשורת מסר לוועדה שמבחינתו אין מניעה להכניס את ההסדר המוצע לחוק התקשורת. לאחר בחינה נוספת, כשבחנו את חקיקת התקשורת אז הגענו לידי מסקנה שהאכסניה המשפטית המתאימה יותר היא דווקא פקודת הטלגרף האלחוטי ולראיה באמת, אם תסתכלו על ההגדרות וגם בתוך החוק עצמו, כל הזמן כתוב 'תחנת חובבים לפי הפקודה', 'תעודת חובבי רדיו לפי הפקודה'. 

כמו שאדוני אמר בהתחלה, הנושא מוסדר, יש הסדרה וההסדרה היא לא בחוק התקשורת אלא ההסדרה היא בפקודת התקשורת. לפי פקודת התקשורת ניתן הרישיון ולפי הפקודה ניתנת התעודה ואמרת שיש גם הסדרה לעניין הכספים, איפה זה נמצא? גם בפקודת התקשורת או לפי פקודת התקשורת. לכן האכסניה המתאימה יותר לדעתנו היא פקודת הטלגרף. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רשמנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

רשמנו, אני מציע שייצרו איתך קשר בעניין הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

באווירה אופטימית זאת אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק, אישור הנוסח של חוק התקשורת כפי שהוקרא כאן בוועדה, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס') (תחנת חובבים בבתים משותפים), התשפ"ד-2024. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? זהו. 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בעזרת ה' זה יעלה לקריאה ראשונה ואנחנו נעשה את הדיונים. תודה רבה לחבר הכנסת לשעבר שהבאת לנו את הסטודנטים. אני רואה שחלק נשברו בדרך. 

 << אורח >> מאיר שטרית: << אורח >> 

תודה רבה לך. כשרואים ראש עיר, מי שהיה ראש עיר יודע איך לנהל עניינים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יודע לזהות ראש עיר לשעבר. 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>