פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



87
ועדת הכלכלה
03/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 386
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו באייר התשפ"ד (03 ביוני 2024), שעה 12:10
 


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי


חברי הכנסת:
יצחק פינדרוס
ינון אזולאי
גלעד קריב


מוזמנים: 
	ברוריה מנדלסון
	–
	היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	אלעד מקדסי
	–
	סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

	רותם ספיר-יעקבס
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

	נעם דן
	–
	רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר

	עדי ליברוס
	–
	ממונה, משרד המשפטים

	מרדכי כץ
	–
	ראש צוות, רשות התחרות

	חן נסים
	–
	ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

	שלו יקיר
	–
	מנהל פיתוח משאבים, הבית הפתוח

	אמרי זגורי
	–
	מנהל קשרי ממשל - ארגוני הלהט״ב, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	ריקי שפירא רוזנברג
	–
	עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

	יאיר שלם
	–
	מנכ"ל הסתדרות לאומית, הסתדרות העובדים הלאומית

	יוגב עזרא
	–
	חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם

	נריה הרואה
	–
	יועץ משפטי חברת מרכזיה בע"מ 

	יוסי כהן
	–
	אדם פרטי

	מנחם לנצנר
	–
	סמנכ"ל ימות המשיח בע"מ 

	שי גליק
	–
	מנכ"ל בצלמו 

	יעקב לנצנר
	–
	מנכ"ל ימות המשיח בע"מ 

	יוסף לנצנר
	–
	סמנכ"ל ימות המשיח בע"מ 

	משה חסיד
	–
	מנכ"ל סים מהדרין חברה לפלאפונים כשרים

	ציפי לביא
	–
	פעילה חברתית חרדית 

	זלמן בלאק		
	–
	ועדת הרבנים לענייני תקשורת

	אבי רימון
	–
	יועץ משפטי, ועדת הרבנים לענייני תקשורת

	חיה מאיר
	–
	משפחות החללים

	צורית פניגשטיין
	–
	משפחות החללים

	ורד אנסבכר
	–
	משפחות החללים

	תהילה כהן
	–
	משפחות החללים

	טלי גווילי
	–
	משפחות החטופים

	
	
	


ייעוץ משפטי: 	
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים )(תיקון מס' 76)(הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד
תקשורת), (התשפ"ב-2022) של חבר הכנסת ינון אזולאי ואחרים. סיימנו לקרוא את החוק, וכבר ערכנו מספר דיונים. עכשיו אנחנו צריכים לסגור את הבעיות שנשארו פתוחות. מכיוון שחשבתי שלא יספיק לנו הדיון הזה, קבעתי דיון גם למחר. נסיים את העניין הזה, ואחרי יום שלישי יהיה דיון להצבעות והסתייגויות.

צריך להבהיר לאנשים: לא לחזור על טיעונים שכבר נטענו, שמעתי את כולם, אנחנו מכירים את המטריה, ולא צריך לחזור על הכול. לא יהיה דיון חוזר על דברים, אלא רק על הדברים שנשארו פתוחים, זו מהות הדיון היום ומחר. מי שיתפרץ, פשוט אפסיק אותו. 

נמצאים פה נציגים של פורום הגבורה ופורום תקווה, אתם רוצים להגיד משהו? את דיברת בישיבה קודמת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא דיברנו.

 << אורח >> חיה מאיר: << אורח >> 

אני לא עוקבת אחרי כל ועדה וועדה, כי זה מבלבל, סליחה אני לא חברת כנסת. אבל אם אתה אומר ששמעת אותי אני אחסוך לך את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 


לא, דיברת בישיבה קודמת, אין לי בעיה שתדברי עוד פעם, רק שתדעי שדיברת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו לא שמענו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני חושבת שרוב האנשים פה לא שמעו.

 << אורח >> חיה מאיר: << אורח >> 

אני פונה למי שלא שמע, ומי ששמע יכול לקחת קצת פסק זמן. אני מבינה שהנושאים שלכם היום מאוד-מאוד חשובים, אבל אנחנו עוסקים בנושא של להיות עם חופשי בארצנו, שנראה לי שהוא הכי-הכי חשוב.

 הבן שלי, שהיום מלאו לו 32, והוא כבר לא נמצא אתנו מאז מוצאי שמחת תורה, לא יודע ולא מודע לכל הדיונים שיש לנו כאן על עסקה כזו או אחרת, חטופים כאלה ועמדות כאלה ואחרות. אני יכולה להגיד שמה שמניע אותנו, ומה שמביא אותי לכאן היום, הוא הרצון שנהיה עם חופשי בארצנו, ואני מבינה שכל עוד שיש לנו שכנים כמו החמאס, שאנחנו עומדים לתת להם את השטח שלהם, ואת אפשרות השיקום שלהם ושיוכלו לעמוד בכל מה שהם מבטיחים, לעם שלהם, אז אני מבינה שלא נהיה עם חופשי בארצנו.

אני נאלצת לומר שזה או אנחנו או הם, אין כאן הרבה אפשרויות, ואני גם אומרת וכבר אמרתי את זה ואחזור על זה, שאנחנו לא מספיק מכבדים אותם, לא מספיק מאמינים להם – הם אומרים את כל מה שהם רוצים וחושבים בגלוי סיפורים, ואנחנו מספרים לעצמנו סיפורים כאילו יש כאן פוליטיקה, אמירות כאלה שאין להן גיבוי. בשורה האחרונה מנהיגי חמאס קיימו ומקיימים ועומדים מאחורי כל מה שהם אומרים. מי שלא מצליח לעמוד מאחורי הדברים שלו הם המנהיגים שלנו ומנהיגי אומות העולם שמבטילים ערבויות וגיבוי, ומבטיחים שאם תהיה ירייה אחת מהצפון או הדרום, הם מייד יגיבו כמו שצריך, וזה לא קרה, ואין שום סיבה שאחשוב שהפעם זה יהיה אחרת.

הייתי רוצה שנלמד קצת היסטוריה, זה לא הרבה, זה כמה עשרות שנים, אפילו פחות מזה, ונראה שאנחנו לא עומדים במה שאנחנו אומרים, ואילו הם צמודים היטב למטרות שלהם. ואני רוצה לבקש מכל מי שיש לו איזושהי יכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות, שיזכור את זה שזה או אנחנו או הם, ובסופו של דבר אם חפצי חיים אנחנו לאורך חיים אנחנו צריכים להיות קצת קשים, קצת רעים, קצת אכזריים, אבל כדי שנוכל לחיות כאן. תודה.

 << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >> 

אני צורית פניגשטיין, אני אמא של מעוז פניגשטיין, אבדתי לפני כמה חודשים בג'בליה את בני בכורי אהובי, ומכוחו אני באה, כדי לא למסמס את מה שהם התחילו.

ישבתי אצל כבוד חבר הכנסת בלשכה יחד עם עוד כמה חברים מהפורום, והשכלת להסביר כמה הסיטואציה מורכבת, ואנחנו מרגישים את הרפיון הזה, אנחנו שומעים כל הזמן שכבר לא יהיה ניצחון. ואני באה לצעוק, אני באה להושיב אתכם על הכיסא של בן גוריון, ערב הקמת המדינה כשאין תמיכה מכל העולם וכל המדינות מסביב מחומשות; כשאין בכלל סיכוי, אין אנשים, גם מבית לא היה לו רוב, בטח שלא מהעולם – לא היה לו אפילו צבא וחימוש כמו שצריך בטח שלא צבא וחימוש.

ובכל זאת להגיד שהוא לא נהג באחריות? אני חושבת שמה שאנחנו צריכים להחזיק בראש זה החזון. באמת הסיטואציה היא מורכבת, אבל אין לנו את הפריבילגיה לטעות, אין לנו אפשרות לא לנצח, אין לנו את האופציה הזאת. אנחנו חפצי חיים לראות, וצריך להחזיק את זה בראש, לראות רחוק, ולדעת שהציונות, בתוך השכונה הבריונית שאנחנו חיים בה אין לנו אפשרות אחרת. אנחנו רוצים לשרוד; ואנחנו רוצים לחיות טוב; ואנחנו רוצים שהילדים בכל הארץ יוכלו לחזור לישון בשקט במיטות שלהם ולשחק בגן השעשועים. אנחנו חפצי חיים. אנחנו מבקשים מכל מקבלי ההחלטות לעזור לנו לסיים את זה עם ראש מורם לאורך שנים. תודה רבה.

 << אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >> 

שמי ורד אנסבכר, אני אחות של רב סרן יהודה כהן, נמצאת פה גם אמא שלי תהילה כהן. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי, מעל שש שנים בקבע. ב-7 באוקטובר הוא קפץ מהמיטה, הולך להילחם בקיבוץ נחל עוז, הוא היה בין משחררי הקיבוץ, ושבוע לאחר הכניסה הקרקעית, בקרב קשה, יהודה ושניים מחייליו נהרגו, גם במותם הצילו רבים, כשהסתערו קדימה על כמות גדולה של מחבלים, ועל הקרב הזה בדיוק דברו אתנו לפני חודש שרוצים להמליץ עליהם לצל"ש כי הם הצילו רבים.

אני מצטרפת פה למי שדברו לפניי, ואני ממש מבקשת שכשחושבים על העסקה שמונחת עכשיו על השולחן, לחשוב גם על ילדי שדרות, ילדי העוטף, ילדי הצפון – יש לי שלוש אחיות שגרות בעוטף, ולחשוב גם על אלפי הנרצחים הבאים, חלילה, שעלולים להיות לנו.

הצבא עכשיו נמצא בתוך עזה, הצבא פועל ועושה, ולאורך כל ההיסטוריה שלנו תמיד כשאמרו שתהיה עוד הזדמנות, ובסדר לא נסיים עכשיו אבל נחזור שוב כי אנחנו מסוגלים, אף פעם זה לא קרה – אף פעם לא חזרנו שוב, אלא אם הייתה מציאות כל כך קשה כמו שקרתה ב-7 באוקטובר, ואז היה ודאי שניכנס. אבל אף פעם לא עשינו את זה, ואני לא חושבת שמשהו השתנה פתאום השתנה באורח נס. 

אנחנו שם, ואנחנו חייבים לעמוד במטרות שהקבינט הגדיר בתחילת המלחמה. וחשוב לי לציין שזה לא בשביל המתים, כי המתים לצערי כבר לא יחזרו, אלא בשביל החיים, בשביל כל עם ישראל, בשביל הילדים שלנו ובשבילנו שנוכל להיות פה בביטחון. 

סבלנו שנים מדחיינות לאומית, סבלנו מלראות את ההווה ולשכוח את העתיד. אנחנו חייבים לעמוד במטרות שהגדרנו שהן מיטוט חמאס, החזרת כל החטופים, הורדת האיום מעזה. כל הסכם שלא נותן מענה לכל יעדי המלחמה המשמעות שלו היא הפסד ולא ניצחון.

ברור לכולנו שעכשיו כל האויבים שלנו מסתכלים מסביב ורוצים לראות מה נעשה, וזה בידיים שלנו. אנחנו מבינים שברגע שמוגבר הלחץ צבאי, האויב מתחיל לגמגם ומתחיל לדבר, כל עוד לא היה לחץ צבאי ידו על העליונה. אין לנו את הפריבילגיה שלא להשמיד את חמאס, גם אם נרצה; אין לנו את הפריבילגיה להפקיר שוב את אזרחי הדרום, אזרחי הצפון וכל אזרחי הארץ; אין לנו גם פריבילגיה לשלוח שוב ושוב חיילים, ולהגיד להם: בואו תיכנסו שוב לעוד סבב, כשחיילים יודעים שלא תהיה הכרעה, כי הם יודעים שכל פעם רק נקצוץ את הדשא ולא נעקור אותו מהשורש.

אגיד לסיום באופן אישי, שעוד מעט בעלי חוזר לסבב שלישי במילואים בעזה, ואנחנו מבחינתנו מוכנים להיכנס לסיפור הזה שוב, אנחנו מבינים שאין לנו ברירה, ויש פה עקירת שורש כואבת שצריך לעשות, למרות שאנחנו יודעים את המחירים, וגם את הקושי שדורשת המלחמה מאנשי ונשות המילואים, כשהעומס קשה מאוד, אבל אנחנו מבינים שאנחנו חייבים את זה בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובשביל עם ישראל. אין לנו פריבילגיה אחרת. 

 << אורח >> תהילה כהן: << אורח >> 

ברשותכם, כמה מלים על יהודה שלנו: יהודה היה בחור מוכשר, אינטלקטואל, בחור עדין ורגיש. הרבה אנשים שהכירו אותו אמרו שהם לא ראו אותו אף פעם בקריירה צבאית. יהודה, שקרוי על שם סבו שנספה באושוויץ, בחר להקדיש את חייו למען עם ישראל; בחר לחתום קבע פעם אחרי פעם, ולעשות כל מה שביכולתו למען הכלל, ולא להגשים את החלומות הפרטיים שלו.

ולא שהוא לא היה מודע לסכנות, לפני שהם נכנסו לעזה הוא אסף את החיילים שלו ואמר להם: בצה"ל המסורת היא שמפקדים הולכים בראש יכול להיות שאני אפגע. הוא נתן להם הוראות מדויקות מה לעשות במקרה והוא נפגע. הוא גם כתב לנו בהודעת סמס לפני שהוא נכנס: אנחנו הולכים להחזיר את הכבוד הלאומי ולמגר את הרוע.

יהודה כבר לא נמצא, ואת החלומות שלו הוא לא יגשים, אבל אני פונה אליכם נבחרי הציבור וכל מי שנמצא פה: לא להסתכל לטווח קצר, לא לבחור בחיי רגע, אלא לראות את המהלך שאנחנו נמצאים בו – את מהלך הגאולה, את ההישגים הגדולים של המדינה שלנו, להאמין במה שקורה פה. קשה לנו לשמוע אמירות כמו: כבר הפסדנו ואין לנו סיכוי לנצח ודברים כאלה שאנחנו שומעים בכנסת.

אגיד גם כמה מלים אישיות: במקצועי אני עורכת דין, ואני מנהלת משא ומתן, האופן שבו מתנהל המשא ומתן הוא בלתי נתפס, אי אפשר להבין אותו בכלל. ממתי צד במשא ומתן אומר שהוא מוכן לשלם הכול ובכל מחיר ועכשיו. אני משוכנעת שאופן הניהול של המשא ומתן הזה והתמיכה הציבורית לה הוא זוכה, רק מרחיקים את החטופים ומעלה את המחיר, ואנחנו רואים את זה פעם אחר פעם – ממש שיטת הסלאמי. דברים שהיו נראים לנו הזויים בפיק הקודם של המשא ומתן הופכים לגיטימיים. אני אתייחס רק לנקודה אחת ברשותכם – בפיק הקודם כשחמאס אמר שהוא יחזיר גופות ולא אנשים חיים, היה ברור שזה לא בא בחשבון בכלל ושחמאס לא מעוניין בעסקה. והנה עכשיו אנחנו מוצאים בהצעה של ראש הממשלה, כמו שהיא מצטיירת, הסכמה לעניין הזה, וכך יש אין ספור דוגמאות. אני משוכנעת שהמציאות שקורית עכשיו רק מרחיקה מאתנו את החטופים ומעלה את המחירים, ומעבר לזה מדובר בעסקה מופקרת, כמו שורד אמרה, יש לנו שלוש בנות בעוטף, יש לנו חתנים בצבא, הבן שנשאר לנו משרת גם במילואים בצפון. אנחנו גרים במזרח הארץ, גם בירדן יש התעוררות, עסקה מהסוג הזה מפקירה באופן ודאי את ביטחון מדינת ישראל ויכולה לערער על קיומה, אני קוראת לכם לא לתת יד לדבר הזה. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד מישהו רוצה לומר משהו?


 << אורח >> טלי גווילי: << אורח >> 

אני אשמח להגיד. שלום לכולם, קוראים לי טלי גווילי, אני אמא גאה של רן גווילי – שוטר יס"ם שנחטף לעזה, ככל הנראה לא בחיים. קודם כל אני רוצה לחבק אתכן בנות, כי אני אמא, ומי כמוני יודעת את מה שאתן חוות ומרגישות – נורא.

 אנחנו נמצאים כרגע עם תחושה שיש עסקה באוויר – עסקה שכנראה תשאיר את הבן שלי שם לעוד הרבה-הרבה זמן, אם בכלל. אני רוצה לחזק אתכם לתת לכם כוח להמשיך הלאה, לתת לנו את הביטחון, אנחנו צריכים שאתם תעמדו ותגידו לנו שאנחנו מנצחים, שלא שלחנו את הילדים שלנו סתם, שהילדים שלנו לא נלחמו ונהרגו סתם. העסקה הזאת חייבת לכלול את כולם. אתם חייבים ללחוץ על זה שאפילו ייתנו לנו את השמות של החטופים – אין לנו שמות של החטופים חיים או מתים. אתמול גילינו שעוד אחד שנחשב חטוף נהרג או נרצח פה בארץ. זה לא הגיוני לעשות עסקה או משא ומתן עם מפלצות שאין ולא ניתן לסמוך עליהם. אני רוצה להישאר ולהיות כמו גברת ארד. אני רוצה את הבן שלי בחזרה, יחד עם כל החטופים כולם. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אמשיך בישיבה ברשותכם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היועץ המשפטי: נתקדם עם הבעיות שנותרו פתוחות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אזכיר שלקראת הדיון שהתקיים ב-7 במאי, הפצנו נוסח לדיון שמסומנים בו בעקוב אחר שינויים כל אותם מקומות שלפי הנחיית הוועדה התבקשנו או לתקן או לבחון, ובעקבות העבודה המקדימה הזאת שנעשתה הוספו תיקונים. אני מציע שנעבור על כל תיקון ונשמע הערות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תתחיל. יש דבר אחד שלא אשכח, לאור הערה שהייתה בישיבה הקודמת. לגבי המכשירים – יש עלות כלכלית למכשירים. אני רוצה לעשות מתווה עם הוט, בזק וכו', שהמכשיר יושכר בשלב הראשון, ואחרי שנה לא יהיה לו ערך כבר, אם בתוך שנה הוא ירצה להפסיק את ההסדר יהיה אחוז מסוים שיצטרכו להחזיר לו בתמורה למכשיר – החברה תיקח את המכשיר ותקזז לו משהו. הוועדה לגבי המכשירים שיש עלות כלכלית למכשירים עם הוט בזק שלב ראשון יושכר אם בתוך שנה ירצה להפסיק את ההסכם תמורת המכשיר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שעל הערה כזו צריך לשמוע את ההערות של חברות התקשורת לגביה, כי הן אלה שאמורות ליישם את המודל הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה כמו בזק והוט שמשאילות ממיר – זה שלהן.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

במקרה הזה יש עוד גופים שמוכרים את המכשירים, לא רק החברות, גופים לא מפוקחים בכלל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

 החברות היום לא מוכרות בכלל, זה רק גופים פרטיים.

 << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> 

כל הדוברים: בבקשה להציג שמות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מקבל את הטענה הזאת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

טענתי הרבה טענות.
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את הטענה הזאת אני מקבל, וגם משרד המשפטים אמר את זה, שיש עלות כספית למכשיר, אני מבטל את הדבר הזה על ידי זה שזה יישאר בידי החברות, לפחות בשנה הראשונה.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

המכשירים לא של החברות, כל מנוי קונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שקונה מחברת סלולר זה יחול עליו, מי שקונה מחברה פרטית זו הבעיה שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מבחינת סדר הדיון, אני יודע שנציגות משרד המשפטים רצו להציג - - -
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו ניתן להם בסוף, בואו נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

התיקונים הראשונים נמצאים בסעיף קטן א' שבסעיף 51(ג) המוצע, אני מזכיר שמדובר בבקשת מנוי להגבלת שירות בזק, ציוד קצה רט"ן וציוד תקשורת. התיקון הראשון, כפי שניתן לראות בדף הנוסח הוא שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מספק מורשה, שזו חברת התקשורת, בבקשה מפורשת, וכאן הוספנו לעניין המסירה, שהיא תימסר באופן שניתן לתיעוד, ובכלל תיעוד קולי. בתיקון נוסף, נמחקה כאן ההתייחסות ליחיד, כלומר שמדובר רק על הגבלה או חסימה שקבע תאגיד מסוים. בסיפה אני אקרא: כלל סל השירותים היעודים הגבלת ניידות מספרים, יצוין בבקשה במפורש כי המנוי מבקש הגבלה כאמור, ואולם מעבר לקבלת שירותי בזק מספק מורשה אחר לעניין אותו סל שירותים ייעודי, לא יחייב בקשה כאמור. כלומר אם מנוי עובר מחברת תקשורת אחת לאחרת, דבר שיכול לקרות גם כמה פעמים בשנה, הוא לא צריך שוב ושוב להגיש את אותה הבקשה, כל עוד מדובר על אותה חבילה עם אותם המרכיבים. זה ההסבר לגבי התיקונים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אפשר לשאול לגביהם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל בקיצור, בלי הרצאות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הסעיף קובע במפורש ומחזק את העניין של הבקשה המפורשת, הוראת המעבר מייתרת את העניין. אנחנו נמצאים היום בהיקף משתמשים - - -
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אנחנו מדברים על מישהו חדש מי שבתוך העניין כבר בתוך העניין.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה בתוך העניין?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כבר בפנים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם החוק בנוי על עיקרון של בקשה מפורשת - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גם החוק דהיום, אגב, בנוי על עיקרון של בקשה מפורשת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה, מכיוון שהחוק היום בא ומסדיר וקובע את הדברים, תקופת המעבר צריכה לכלול אמירה שלמול המנויים הקיימים יהיה תהליך. זה לא צריך להיות תוך 24 שעות - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אתה מודע להוראות המעבר שהקראנו בדיון הקודם, יש לך הערות לגבי הוראות המעבר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן, אבל יש סתירה בין העיקרון פה של הבקשה המפורשת לבין הוראות המעבר, לכן צריך שהוראות המעבר ייכתבו עם העיקרון הזה. אני אומר עוד פעם, זה לא צריך להיות תוך שבוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שכבר בתוך הקומה, נגיד שלוש שנים, אז מה את רוצה שנעשה עכשיו? שעכשיו אני אגיד לו בוא תאשר לי את זה במפורש?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שבתהליך שייקבע של חצי שנה, יהיה צריך לבצע ולידציה של הבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל נקבע תהליך של ולידציה בהוראות המעבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לא לגבי ה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כשנגיע להוראות המעבר, נדבר על הוראות המעבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא לגבי ההסכמה המפורשת.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה כתוב לגבי ההסכמה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני יכול לקרוא שוב את הוראות המעבר, השאלה אם עדיף לי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ההערה שלך נרשמה, נדבר על זה ב - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ושאלה שנייה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בעיקרון, אתה לא יכול להתייחס למישהו חדש באותו יחס כמו למישהו ישן.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור, אבל עיקרון ההסכמה המפורשת הוא חשוב.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אבי רימון נציג ועדת הרבנים: החוק בנוסחו המקורי הנוכחי מדבר על בקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרת בנפרד מהסכם ההתקשרות, לפיכך יש לנו הסדר נאות כבר עכשיו. אני חושב שזה לא נכון, לא צרכני ולא הגון לבקש מ-600,000 איש להגיש בקשות חדשות לגבי שירות שהם צורכים היום על פי בקשה פרטנית ומפורשת. לפיכך בחוק הנוכחי יש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מתייחס להוראות המעבר, אז כשנגיע תתייחס.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

 - - - מדברות שאם את לא נוקט צעד, אז אתה ממשיך, שזה הגיוני.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתה צודק, דוד, הדיון בהוראות הוא המעבר, לא פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בואו נדבר בהוראות המעבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שכחתי עוד נקודה. אם אינני טועה, בדיון או בדיונים הקודמים, התבקשה גם התייחסות לעניין אותו תאגיד שקובע את ההגבלות או החסימות, האם הוא אמור להיות מוסד ללא כוונות רוח, ומשרדי הממשלה התבקשו לבחון את הנושא.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה גם היה תאגיד ללא מטרות רווח, וגם האם החוק צריך לכלול קריטריונים בסיסיים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה בהמשך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה התאגיד הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החוק לא מסדיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא מדבר על הוועדה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החוק מסדיר ענייני תקשורת, אנחנו בתוך חוק התקשורת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרנו שאנחנו לא מתייחסים, זה רשם העמותות - - -
 
 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

- - - לרשם העמותות, יש פה תאגיד הגדרות שניתן לו כוח משמעותי מכוח התקשרות, בסדר גמור, לא צריכות להיות הגדרות סף למה התאגיד הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ברוריה, אתם בקשתם להתייחס לעניין היותו של התאגיד מוסד ללא כוונת רווח? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה יכול להיות ללא כוונת רווח?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בחוק הזה אנחנו מתייחסים רק לתקשורת, בשביל זה יש את רשם העמותות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה לא קשור לרשם העמותות - - - לא מדברים על משהו לא תקין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מהתחלה אמרנו שאנחנו לא נוגעים ב - - - לפי המלצה של היועץ המשפטי של הוועדה, לא עוסקים בוועדת הרבנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

החוק לא מסדיר את ההקמה והפעילות של התאגיד הזה, החוק מסדיר שירותי תקשורת שכפופים להגבלה או חסימה, ואת שירותי התקשורת נותנים הספקים המורשים שהם גורמים מפוקחים של משרד התקשורת – זה החוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אם הצרכן מבקש מתאגיד מסוים, אז שיהיה - - -

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

השאלה היא אם לא צריך לבקש רישיון מאותו גוף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רישיון למה? לקביעת הגבלות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי אתה?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אני עורך דין נריה הרואה, היועץ המשפטי של מרכזיה חברת תקשורת. השאלה היא אם חוק התקשורת שדורש מגופים מסוימים רישיונות, כמו לדוגמה מחברות תקשורת שיש להן מעל כמות מנויים מסוימת, הוא דורש מהן או לבקש מעמד של ספק מורשה, או לבקש רישיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

ועדת רבנים?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

כן, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אמרנו שאנחנו לא נכנסים לוועדת הרבנים, אז בוא נעבור הלאה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אם יש גוף - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אבל פה מדובר בשירות בזק, הוא לא מספק שירות בזק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נעבור הלאה. ועדת הרבנים היא לא במסגרת שלנו, אלא במסגרות אחרות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה המקום בו מעניקים לוועדת הרבנים תפקיד, אז איפה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם מדובר בעמותה ורשם העמותות יטיל עליהם מגבלות, שיטיל עליהם מגבלות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה לא קשור.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אדם פרטי, לא תאגיד לא עמותה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אמרנו שאנחנו לא נכנסים לזה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

עדי ליברוס, משרד המשפטים. אדוני היושב-ראש, אנחנו לא חושבים שצריך לקבוע הסדרה ייעודית לתאגיד, כמו שאדוני מציע, אבל אנחנו כן חושבים שצריך להחיל שורה של מגבלות על פעילותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

השאלה אם בחוק הזה אני צריך לעשות את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אז באיזה חוק?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

כן, על ההיבט של קביעת החסימות וכן הלאה, רצית שנתייחס בהמשך, זה לא לעניין ההיבט התאגידי ובאיזה אופן הוא מאוגד, אבל זה כן - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש לנו התייחסות.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

 כן, אבל אנחנו לא מתייחסים - - - 
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הוא מבקש לקבוע כללים לגבי התאגיד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה רישוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תאגיד רישוי לא משנה. כשנגיע לסעיף אין בעיה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

 אנחנו גם חושבים שצריך להחיל כללים על האופן שבו ועדת הרבנים או התאגיד האחר יפעיל את - - - ואנחנו גם חושבים שמשרד התקשורת חייב להיכנס בפעולת פיקוח ולהיות מעורב בתהליך הזה. זאת התשובה המלאה לשאלתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז זה פותח את הבעיה ששאלת עכשיו? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה אומר נכון?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אם אתם רוצים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

פעם הבאה תטען את הטענות שצריך לעשות - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דוד, אם האמירה זה לא בסעיף א', אלא בסעיף אחר, ונגיע לזה בבקשה, אבל לבוא ולומר שהחוק שמסדיר את הפעילות של ועדות הרבנים למול החברות הסלולאריות לא צריך להכיל שום פרמטר מהותי לגבי פעילות התאגיד - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

זאת לא הייתה השאלה, השאלה הייתה אם הוא צריך להיות מוסד ללא מטרת רווח או לא.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

המוסד ללא כוונת רווח היה שאלה בדיון הקודם, יש לזה מקום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה טענת משהו אחר בהתחלה, לא מה שאתה אומר עכשיו, לגבי הדברים האלה ברור שנתייחס לזה בסעיף .

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

 איתי, אפשר עוד משפט לגבי הבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזו בקשה?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

הסעיף שאנחנו מדברים עליו. בקשה מפורשת - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בקשה מפורשת ש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגידי מה שאת רוצה לגבי כל סעיף, אין בעיה, ובסוף אם יישאר לך משהו לומר באופן כללי, אחרי שהערת על כל הסעיפים תגידי גם כן.


 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אדוני, אני רק אגיד שבסדר ההפוך אולי זה היה יותר יעיל, אבל מה שתחליט. אני רוצה להגיד שכעיקרון רחב, לא אחזור כל פעם ופעם, אבל אני רוצה לשאול את היועץ משפטי איך זה מתקיים כאן. אנחנו באופן רחב חושבים שכל נושא ההסכמה בהקשר של החוק הזה, בכל פעם שנכנסים להסדר, בכל צומת רלוונטי, צריכה להיות הסכמה מפורשת מדעת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה צמתים יש? יש את הצומת הראשון שהוא הכי חשוב, יש עוד צמתים?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

לא מדברת על הוראות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז איזה צמתים.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

יש את הצומת הראשונה של הכניסה, ויש את הסיטואציה הייחודית שדברנו עליה בעבר לגבי זה שאם קונים מכשיר, אז מספיק רק שאני קונה את המכשיר ועל מה מיידעים אותי בזמן שאני קונה אותו. אלה שני הדברים. בנקודות האלה אנחנו נדרוש שתהיה הסכמה מפורשת בכתב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מבחינה משפטית על טענת הכתב אם זה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני רוצה להשלים רק דבר אחד, תראו בפרקטיקה - - -

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אינ אסביר, ואז אני אענה לך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תסבירי למה דרישת הכתב, לגבי הסכמה מפורשת וגמירות הדעת, בוודאי שזה עיקרון חשוב, השאלה היא לגבי האופן בו ניתנת ההסכמה. 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

נכון. אני כבר אגיד. ורק עוד דבר אחד, חשוב לנו מאוד שיהיה שימור של ההסכמה הזו אצל הספק המורשה, כדי שאפשר יהיה לבדוק בדיעבד אם אכן ניתנה הסכמה מפורשת מראש ובכתב. אנחנו רוצים שתהיה כניסה חלקה נכונה וברורה.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני בעד זה, אבל פה נטענה טענה שלא חייבים את זה בכתב, תתייחסו לזה?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

על פניו יש כאן חריג במאפיינים הסכם סלולארי מגבלות לכת כובד המגבלות האינדיקציה דרך המלך חותם על

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מתייחסת ואומרת שיש כאן הסכמה להסדר שהוא מאוד חריג במאפיינים שלו, אני יכולה להרחיב על זה אחר כך, אבל נדמה לי שאנחנו מבינים שזה הסכם סלולארי ייחודי וחריג בנוף הסלולארי, כשהמנוי מקבל על עצמו מגבלות מרחיקות לכת, ואנחנו חושבים שבגלל כובד המגבלות נדרש כובד האינדיקציה לכך שהוא מסכים, וכתב זו דרך המלך. אנחנו בטוחים שהמנוי יושב, רואה וחותם על מה שצריך. זאת העמדה כרגע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למה להפלות את הציבור החרדי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תראי, הנייר הזה סופג הכול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין, מה זאת אומרת מרחיק לכת, הוא מוותר על איבר מאבריו? סך הכול מדובר על מספר טלפון זה הכול. למה אתם מנפחים את זה לרמה לא סבירה. אז מה מרחיק לכת פה?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

ביחס להסכם סלולארי - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בפרקטיקה בן אדם היום מתקשר לספק, נותן מספר אשראי בטלפון ושולחים לו סים, באותו רגע הוא קנה את העסקה, בלי שום מכתב ובלי שום דבר. גם זה שצריך לשלוח הסכם לא מיושם כיום בשטח.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אז זאת בעיה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

 דבר נוסף הוא שכל החוק הזה, כולל מה שנקרא הבקשה המפורשת, אבל למעשה זה משהו באוויר. מי אחראי על זה בסוף?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

הספק המורשה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

 חשבנו שאולי יותר נכון להרחיב את זה בצורה מפורשת, שהספק המורשה חייב ליידע את הצרכן הרוכש, וחשבנו שלפני ההפעלה של הקו והכנסת הסים בפעם הראשונה, הוא יקבל הודעה קולית מהספק שאומרת לו: אתה נכנסת למסלול כזה של ועדה איקס, ההגבלות שיחולו עליך הן אחת, שתיים, שלוש נא אישורך הקש אחת. ורק אחרי שיקיש אחת שזה אישור פוזיטיבי אקטיבי, יהיה אפשר, אבל לא ניירות שבסוף לא יהיו בשטח, ורק ייגרמו לדבר אחד – היעדר הניירות האלה ועתירות אין סופיות - - -

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני אנסה לענות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אשלים את דבריו: כיום אם אני מקבל חשבונית טלפון מהחברה שלי, ואני שהחשבונית עלתה ורוצה לעבור לחברה אחרת. אני מרים טלפון ועובר חברה, לא ממלא אף נייר, לא ממלא שום דבר ולא עושה כלום. כך זה עובד כיום בפרקטיקה – אני עובר מחברה לחברה. אני נמצא בקומה כשרה, שם אני רוצה להיות וזה מסלול שבחרתי ביומי הראשון, למה אני צריך לעבור תהליך של הגעה למקום ומילוי טופס?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

לא, אנחנו לא מדברים על סיטואציה של לקוח קיים. אני רוצה להשיב - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, אמרת בכל תחנה.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, והיו"ר שאל אותי והבהרתי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה ש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

גם שאלתי אותה איזה תחנות יש.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

והשבתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש רק תחנה אחת בעצם.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

 נכון. והניואנס הזה עם הרכישה הראשונה. אני שומעת את מה שאמרה הוועדה ואני אשיב בשני מישורים: דבר ראשון – אנחנו חושבים שברירת המחדל לא צריכה להתהפך, זו צריכה להיות, כמו כיום, בקשה של צרכן שמבקש באופן מפורש להיכנס להסדר, ונותן את הסכמתו. 

לגבי ההערה שנשמעה פה מהיועץ המשפטי האם זה חייב להיות בכתב, או שאפשר לתעד את זה שאפשר לתעד את זה בדרך אחרת, אבדוק ואתן תשובה מחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר גמור. תחזירו תשובה מחר, יש לנו מחר דיון גם כן. בעיקרון אנחנו רוצים לפשט את התהליך, אם במציאות אין דרישה כזו בכתב, אז למה שתהיה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני אבדוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אז לבדוק.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אני רק אוסיף שלפי תקנות התקשורת היתר כללי, הסכמה בפירוש יכולה להיות או בכתב או בעל פה, זו ההסדרה הקיימת כיום בעולם התקשורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנה, הם ייבחנו את זה עכשיו, עד מחר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 זה בכלל שירותי למעשה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אנחנו מציעים שזה יהיה בצורה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה לגבי מה שנאמר שצריך לשמור את ההסכמות?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לחצת אחת, היום אם הוא לוחץ - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

זה שמירה

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

 - -היום כשאני עושה העברה, אני לוחץ אחת.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

זו הדרך הנכונה בה נוכל לוודא שיש בקשה וזה מתועד. 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

מבחינתנו שמשרד התקשורת ינחה את חברות הסלולר איך לשמור את התיעוד הזה, זה לא מעניינה של הצעת החוק.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

איזה תיעוד? תיעוד של ניירות? 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

סליחה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

תיעוד של ניירות ישמרו, לא הבנתי.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, הם יחליטו איך, היא אמרה שהיא תענה תשובה. אני מזכיר שגם בבנקים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הנושא של השמירה - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - עם לחיצה על כפתור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רבותיי, הנושא של השמירה - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

זה לא משנה מה המצב היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, הנושא של השמירה, יש לו משמעות אם זה בכתב או בעל פה, מכיוון שבסופו של דבר, אם קשה מאוד לשמור את המכתב, עדיף שזה יהיה בעל פה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, אבל ההצעה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אבל זה לא סותר - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

המערכת CRM שומרת גם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא סותר את העניין שאם רוצים בכתב גם בכתב יכול להיות, אבל אם מישהו רוצה בעל פה שיהיה בעל פה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני רוצה להוסיף: אדם שלוקח הלוואה היום מהבנק, כמה מאות אלפי שקלים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בקליק.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

רק בטלפונים הכשרים עושים את זה ב-CRM.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא עושה את זה ב-CRM, הוא לוחץ אחת בטלפון הכשר, והבנק מקבל את זה כאישור להלוואה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

 או העברה בנקאית. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

או העברה בנקאית או 1,001 דברים, זה לא יאמן, אז בזה לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אנחנו חושבים שאין בעיה עם זה, אבל תבדקו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב, ואני אגיד מה דעתי: העיקרון החשוב הוא שהמנוי הביע רצון או הסכמה, או אישור לכך שהוא מבקש להצטרף לחבילה הכשרה - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

הסכמה מפורשת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

- - באופן מפורש. האופן או האמצעי בעיניי פחות חשוב.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אוקיי, אני שומעת אותך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אולי, בקטנה, במקום ניתן לתיעוד בדרך מתועדת.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אנחנו מציעים לוועדה לשקול את נושא התיעוד, כי אני לא חושב שיש מקום להבדיל בין בחור חרדי שיורד לקיוסק וקונה כרטיס סים, לבין כל אדם אחר. יש הנחיות, יש היום רגולציה מאוד מפורטת של משרד התקשורת – היא חלה על כל חברות התקשורת. אני לא חושב שצריך להפלות בין קבוצות. ברור שזו צריכה להיות בקשה מפורשת ופרטנית, זה מופיע היום בחוק, וגם מופיע בנוסח הזה, אני חושב שנושא התיעוד פשוט יוצר אפליה ומכביד. אני חושב שלבחור חרדי יש את כל הזכויות כמו לבחור אחר - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

על מי מופעלת חובת התיעוד.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

על חברת התקשורת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז מה - - - 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >>   

אבל צריך לכתוב את השם שלך ומי אתה ומה אתה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

 במה זה פוגע בדיוק ב - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני הולך לקיוסק - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אתרי סינון, רימון וכל אלה הם צריכים לבקש בקשה - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הספקים המורשים שפועלים היום מכוח רישיון, כבר חלה עליהם חובת תיעוד. מי שפועל - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל לא על המסלול.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל על מה הוויכוח? אמרו שיבדקו את זה עד מחר. אם מחר היא תיתן תשובה כמו שאתם רוצים זה נגמר, ואם לא אז נתווכח. אני לא מבין את השיטה הזאת. תנו לה אפשרות לבדוק את זה עד מחר יחד עם משרד התקשורת. היא הבינה את מה שאנחנו רוצים, בוא נראה מה היא רוצה.
 
 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

במידה ונגיע להסכמות על הנושא הזה, בכל מקום שכתוב שהבקשה המפורשת מפורטת, צריך לשנות את זה, ורק בחברה לידע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 ברור שההצעה מפורשת, כי הוא מוותר על כל מיני דברים שאומרים שהם בעייתיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 אני רוצה לחדד: יש כאן את סעיף קטן א' שמדבר על בקשה מפורשת. לאחר מכן, ובהמשך נגיע לכך, יש סעיף שקובע חלופה, כלומר לא בקשה מפורשת, אלא הצטרפות, כרגע בכפוף להסכמה מפורשת בכתב, או הסכמה שניתנת לתיעוד קולי. קיים כאן גם סעיף קטן ד' בעמוד חמש בנוסח, שנועד לתת מענה לפרקטיקה שקורית כשאדם רוכש חבילה כשרה או קו כשר, ואז הוא צריך להסכים במפורש, זאת אומרת שזו לא בקשה אלא הסכמה. אתה אומר שככל שייעשה שינוי פה אתה מבקש שינוי גם ב - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל כתוב או בכתב או - - - מה הבעיה? זה מה שכתוב – או זה או זה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

חבר הכנסת ברוכי, אני מבקש את התגובה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אין לי בעיה עם בקשה מפורשת, אבל אני אומר, שאם נגיע להסכמה שהדרך הזו של תיעוד קולי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל גם אם הוא רוצה בכתב, גם בכתב מה הבעיה? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל לא צריך לפרט את זה בכל מקום, את כל החלק המפורט – מה כוללת כל הבקשה המפורשת, אלא רק בחבות שמטילים על הספק המורשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה נכנס לניסוח? הם ינסחו את זה איך שהם מבינים בעניין הזה, מה הבעיה? לא מבין את הבקשה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

נחכה לתשובה שלהם, לפי זה נפעל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין את הבקשה. אם הם מנסחים את החוק – לא אני ולא אתה, ינסחו מה שצריך - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

נחכה להחלטה שלהם, לפי זה נדע איך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 אני עובר לסעיף קטן ב'. בסעיף מפורטות ההגבלות והחסימות שנכללות בסל השירותים הייעודי. אתייחס כמובן רק לתיקונים לעומת הנוסח שהוקרא בדיונים הקודמים. בפסקה שתיים מדובר על הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, הגבלה של קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטית כהגדרתה בסעיף 30(א)(א) הספק המורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת מספרי הטלפון של תאגידים שהחיוג אליהם מוגבל לפי פסקה זו, וזאת בסמוך לאחר שנודע לו על כך. בלי לגרוע מהאמור, הספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות כאומר, מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו, ולא יאפשר לתאגיד גישה למאגר מידע שלו המכיל מיד כאמור. אלה תיקונים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קריב, אתה צריך עזרה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני תמיד צריך עזרה, אשרי אדם מבקש עזרה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אזכיר רק שאלו תיקונים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי נבחר לסגן יושב ראש אצלכם?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אצלנו אין סגנים. אנחנו לא מספיק גדולים בינתיים לסגנים. כיבודים זה רק בסיעה שלך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אה זה נכון. בוועדה מינית סגן אבל לא בסיעה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

התיקון שהקראתי עכשיו הוא בעקבות הדיונים הקודמים בוועדה. אני רוצה לשאול לגבי הגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון, האם אפשר יהיה להגביל טווח של מספרי טלפון שיוגבל החיוג אליהם?

  << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אי אפשר חסימה גורפת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר אפשר יהיה להגדיר טווח ולהגיד אלו מספרי טלפון או כמה מספרי טלפון שמגדירים את החיוג אליהם.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אז מה פירוש קבוצת אם זה לא טווח?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן, אפשר לחסום טווחים.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אפשר או אסור לחסום טווחים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אפשר היום לחסום טווחים.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

זה סותר היום את הרגולציה הקיימת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למה?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לפי הרגולציה הקיימת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה קריב, דבר, אתה יכול לדבר מתי שאתה רוצה, רק בקיצור.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני יכול תמיד להיות אצלך בדיונים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תמיד.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בעניין הסעיף כאן. קודם כל בנושא חסימת טווח מספרים, אני רוצה להבין: האם על פי הוראת החוק היום, למשל ועדת רבנים אחת יכולה להחליט לחסום את כל טווח המספרים של מנויים בוועדת רבנים אחרת? כי עצם הכניסה של אותם מנויים לוועדת רבנים אחרת מעידה על קלקול רוחני, או חס וחלילה חשיפה להשפעת גורמים מזיקים, כי אם אני מבין נכון, כרגע, על פניו, החוק מסוגל לומר את זה. על פי החוק כרגע זה נכנס, אני לא יודע מה יהיו אמות המידה, אבל כרגע גם לא כתוב שמשרד התקשורת צריך לאשר את אמות המידה, הוא רק צריך לדאוג שהן מפורסמות. אין שום מנגנון פיקוח על אמות המידה, רק הספק צריך לפרסם אותן. האם אני מבין שיכולה להיות פה חסימה גורפת, למשל של כל המספרים של אנשים שהחליטו להשתמש בשרותי ועדת רבנים אחרת. זאת שאלה אחת. שאלה שניה: אני רואה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, תן לה לענות. 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

להבנתי לא צריך לאפשר את זה, ואפשר לתקן ולהעביר את זה לסעיף שקובע איסור על חסימה גורפת של חיוג לספק מורשה אחר. אפשר לתקן את הנוסח ולהוסיף מפעיל - - - נחשוב איך להגדיר את ועדת הרבנים האחרת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה כמובן מעלה - - -

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני רוצה להשלים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ועדת רבנים אחרת זו לא קבוצה, כי כל אחד הוא מנוי בפני עצמו, ולמנוי בפני עצמו גם ככה אי אפשר.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון:
 << אורח >>

אין לנו עדיין קומת מספור חדשה? זו השאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה שאפשר לענות על זה הוא שכל אחד שם הוא בעל בית למספר שלו, הרי אנחנו לא חוסמים שם פרטני במסות בקבוצות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואם מחר יחליטו שכן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז בוא נכניס לחוק אם לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה באמות מידה, אתה קובע את אמות המידה ועל פי אמות המידה אתה יודע ש - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מי קובע את אמות המידה? כרגע אין פיקוח על אמות המידה, כל גוף קובע. אדוני סליחה, עכשיו אני מדבר, בקש רשות מהיושב-ראש. כל גוף קובע את אמות המידה, אין פרוצדורה של קביעת אמות מידה, אז קודם כל אני מבקש שתינתן על זה הדעת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא בסעיף שמתייחס?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, הטווחים זה פה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אתה מדבר עכשיו על אמות מידה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אמות מידה, כשנגיע על אמות מידה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש לנו סעיף לעניין הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אתה מבקש - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

כשנגיע לאמות מידה נדבר על זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

פה אנחנו מדברים על עניין הטווחים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

האם אפשר לקבוע טווח של קומה כשרה אחרת? אז אמרו שיביאו לזה פתרון. שאלה שנייה שהעליתי בעבר, ואני רואה שהיא לא נפתרה. ראשית, כתוב פה שיפורסמו רק מספרי הטלפונים של תאגידים שהחיוג אליהם מוגבל. אחת משתיים: אני טוען שאין מקום לאפשר חסימה של קווים שעיקר השימוש שלהם הוא שימוש פרטי, זה צריך בעיניי להיות כתוב בחוק, לא הגיוני שקו - - - לכן אני לא מדבר על בעלות, כי אנחנו מכירים טריקים – אדם יכול לשים על השם הפרטי שלו קו ובעצם זה לשימוש מסחרי. אני לא מדבר על בעלות, אבל קו שעיקר השימוש שלו הוא לתקשורת פרטית, צריך להיות מוגדר בחוק שאסור לחסום אותו. החסימה צריכה להיות רק לקווים שהם באמת ספקי תוכן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אם נעשה בחלק שימוש פרטי, וב-20% שימוש של קווי תוכן?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז פה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - כל העולם של הניוד ושל העקוב אחריי, אי אפשר בכלל לא לאחד - -  

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רגע.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - את כל הסעיף הזה לא ניתן למימוש.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

רגע, מכובדי.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אי אפשר בסוף לממש את הסעיף הזה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שניה - - - אני רוצה - - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

העולם של הניודים, והעולם של מספרים שזזים - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עקוב אחריי. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - ועקוב אחריי, לא נוכל לדעת מתי הוא של תאגיד, ומתי של פרטי, לכן כל הסעיף הזה אין לו מקום.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לכן אני אומר לך למה עמדתי על ההבחנה. אני לא מדבר על רוב שימוש. אפשר להכניס קריטריון ענייני שאומר שבקו הזה נעשה שימוש משמעותי לאספקת תוכן, בסדר? אז אני לא נכנס אם זה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אתה אומר - - - אם זה רק פרטי - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אומר קו שעיקר השימוש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה אומר קו צריך להפעיל אותו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

קו שהשימוש שלו הוא פרטי.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אם בן אדם עם קו פרטי הלביש אותו על מערכת, אתה לא תדע את זה בכלל, איך אני אדע מזה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה בכל מקרה תדע. גם היום אתה מקבל מאנשים דיווח, אתם בודקים – ועדות הרבנים בודקות ורואות שקו מסוים הוא קו מסוים שיש בו אספקת תוכן. זה לא שיש לכם מערכת בינה מלאכותית שמאזינה לשיחות ושולפת מספרים, אני מקווה שעוד לא הגעתם ליכולת הזאת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו בדרך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עליכם אני סומך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה אתה מדבר? לרבנים עצמם יש את היכולת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יש להם את היכולת? אז כן.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - שיחה וזה, כן.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יש פה צורך בעיניי לקבוע בכלל שנמצא פה ניסוח, שקווים שהם לשימוש של תקשורת פרטית, הם לא ברי חסימה, כדי שלא תהיה כאן אמירה – אדם מסוים החליט לפרוש מקהילה מסוימת, אז אנחנו חוסמים. אם לא עושים שימוש אז - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל זה לא נכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לגבי העניין הזה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

איך אפשר לבדוק?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה לא עניין של לבדוק, זה לקבוע קריטריונים בחוק למתי לגיטימי להפעיל חסימה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

חוק אמור להיות ישים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני אומר לך שזה ישים, כי זה חלק מטענת הערעור.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא אומר לך שזה ישים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הדבר השני לגבי הסעיף הזה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא יכול - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז תסביר לי למה אתם רק מפרטים את מי רק - - - של תאגידים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אסביר לך למה: המהות של הכללים האלה היא לא לחסום את הקוים הפרטיים. אבל מה קורה? יכול להיות שבן אדם יעשה עקוב אחריי מהקו הפרטי שלו לצרכי תוכן. אני לא יכול לבדוק אם זה פרטי או לא פרטי, הרי אין לי עניין לחסום - - - אפילו אני לא חסום אליך, אתה יודע את זה? לצערי יכול להיות, אבל אני לא חסום אליך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מעכשיו אני מתקשר אליך כל יום, בוקר וערב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אומר לך, עובדה שלא חסמו אותך, אפשר להתקשר אליך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אל תיתן להם רעיונות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אל תדאג, הם לא ייקחו את הרעיון הזה. אבל כשאני אומר שאני לא חוסם, זו המהות – לא לחסום אדם פרטי, כשנחסם אדם פרטי, זה לא באמת אדם פרטי, אלא אדם פרטי שעשה עקוב אחריי והשתמש בו לתוכן.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז נתתי פתרון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז אני בא ואומר לך, שאותו אחד שבא ועשה את זה - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה להסביר למה - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

יש קצת היתממות - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אפשר להסביר את המקור של הדברים?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אם היה לזה פתרון יכול להיות ש - - - הבעייתיות היא שדרך האכיפה של זה היום היא במצב של אלפי מספרים שהופכים להיות מספר פרטי – שכל לקוח יקבל מספר פרטי. מצאו פטנטים מטורפים איך לעקוף את זה כל הזמן. מול זה הוועדה מתמודדת, היא משקיעה בזה הון תועפות ובלי סוף, והיא לא עומדת בזה. מחליפים את המספר כל כמה חודשים , וכל אחד יש לו מספר אישי - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כל כמה שעות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כן, משהו מטורף. אם אנחנו נעשה את מה שאתה אומר נסרבל את זה, אז בוא לפחות תגיד את - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא נסרבל, נהרוג את זה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אנחנו לא מעוניינים להרוג את זה, אלה העובדות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

את זה הבנתי. ראשית אני מתרשם מיכולות המודיעין וההאזנה של ועדת הרבנים, ויכול להיות באמת שאנחנו צריכים לשלב אתכם ב - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - תלונות - - - ואומר להם את זה - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הייתם אולי עושים עבודה יותר טובה, אבל - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - לקוחות כאלה שרוצים להזיק לנו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

- - - את השם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אפשר להסביר את המקור של הדברים? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסוף הם מצליחים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

 חשבתי לרגע שהוא - - - האנשים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חברה, אתם לא תגיעו להשלים את החקיקה. אני אומר שוב - - 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

תודה על הדאגה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שתי הערות לגבי הדבר הזה: ראשית, אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אני אומר את הדבר הבא: הפרוצדורה כאן היא פרוצדורה של קביעת אמות מידה, ואז יכול לבוא אדם ולערער בהתאם לאי התאמה לאמות מידה, לכן אני אומר, למקרה של טעויות צריכה להיות אמירה פשוטה – קו שהשימוש שלו ותכלית השימוש שלו, לא עניין של בעלות, בזה אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אם אדם מוכיח שהוא לא הצמיד את הקו שלא הצמיד אותו למערכת תוכן, לא זרם שם מעולם תוכן, כל השימוש פרטי, זו צריכה להיות עילה לבוא ולומר שטעיתם, וזה צריך להיות כתוב בחוק. השאלה השנייה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זו אמת המידה, אתה מתייחס עכשיו לאמות המידה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

השאלה השנייה שנוגעת לסעיף הזה, היא אם זה המצב, למה אתם מגבילים את הרשימה המפורסמת רק לקווי טלפון של תאגידים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אז אני אשמח להסביר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש זכות לפרטיות, אתה לא מפרסם מספרים של אנשים פרטיים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז איך אדם אמור לדעת שהוא נחסם? אז שלפרטיים יודיעו.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

כן, זה מה שמוצע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דוד, שעורך דין רימון יגיד לך את המקור של החסימה הזו, תן לו דקה התייחסות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

השאלה היא מי יודיע – היום אחרי שהוא עבר בין חברות, אתה כבר לא יודע מי הספק הנוכחי שלו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא משנה, ברגע שחוסמים צריך להודיע לבן אדם.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש חסימות של מספרים פרטיים של אנשים שעוסקים במקצועות שהצנעה יפה להם, לפיכך הם נחסמים. נשמרת הפרטיות שלהם, כי זה יכול לבייש אותם, לכן זה לא מופיע כאן. ברור שאם יש אפשרות להסיג על חסימה זה נתון גם לתאגיד וגם לפרטי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה שאני לא מבין אדוני, הוא מדוע אתם מתנגדים להגדרה, שקו טלפון שעיקר השימוש בו הוא של תקשורת פרטית. 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

זה כפוף לאמות המידה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אין דבר כזה תקשורת פרטית.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה אין תקשורת פרטית?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

כי כל אחד שעוסק במקצוע, משתמש בטלפון גם לעיסוקו וגם לענייניו הפרטיים, ואין שום סיבה שגוף מפקח כלשהו, יתחיל להאזין לשיחות של האנשים ויקבע, האם זה עבר את ה-50% או לא ומה עיקר או תפל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני, האם יכול להיות תרחיש, שבו, למשל, יחסם מספר טלפון של אדם שקורא תיגר על ועדת הרבנים? אני שואל אותך כנציג ועדת הרבנים.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

לא מכיר מצב כזה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז יש סיבה שתתנגדו להגדיר את זה בחוק, למצוא את הניסוח שבא ואומר ש - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

באמת המידה זה נפתר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

זה נפתר במדיניות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ומי מפקח על אמות המידה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עוד לא הגענו לסעיף של אמות המידה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

משרד התקשורת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חושב שצריך לנהל את הדיון בצורה מסודרת סעיף-סעיף, הסעיף כאן הוא לא הסעיף.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

טוב.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל יש כאן התייחסות לעניין של התאגידים, התוספת שהוספנו כאן בחוק היא שחובה לפרסם רק מספרים של תאגידים, למה לפרסם רק מספרים של תאגידים? למה לא לפרסם את כל המספרים שנכנסים פה, הרי הספק המורשה מחויב להודיע לאנשים, והדרך להודיע לאנשים היא לפרסם את כל המספרים, וכשאני מוסיף פה את האמירה שיש כאן בתוספת: "שבסמוך לאחר שנודע לו על כך" מה הכוונה? הוא הגורם שחוסם, איך הוא לא יודע את זה מיד? יש כאן תוספת שמעקרת את מה שרצינו להשיג כאן בתוספת מכל המשמעות שלה. מה שהוועדה רצתה להשיג כאן הוא ליידע - - -


 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מה התועלת לפרסם מספרי טלפון בכלל? ברוריה, אפשר אולי במקום לפרסם מספרי טלפון לפרסם רק מספרים של תאגידים? בשביל מה צריך לפרסם את כל מספרי הטלפון? אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי: בעולם הזה בו קונים כמויות של מספרים, ומחליפים ומניידים אותם, שהספק יוכל לפרסם רק את שם התאגיד בלי מספר הטלפון.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אז לא חסמת פרטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לפי עמדת המדינה בבג"ץ, זה יחול רק על תאגידים וכו'. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ובהתאם לכך ניסחנו. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

ואם יש מנגנון שלא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אומרים לך שקשה ליישם את זה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

מה הקשר ליישום, אני לא מבין?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

מנגנון היידוע ישנו. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

איפה? באיזה סעיף?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

איתי, שנגיע אליו לפי הסדר.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

רגע אחד, אני רוצה להוריד את - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

טרם הספקתי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ב(2).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש כאן - - - ברוריה, יש גם לכם הערות בעניין הזה, רציתם להוסיף? תגידו מה רציתם להוסיף.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

חשבתי שחזרנו אחורה. אנחנו מבקשים בהמשך לעמדת המדינה בבג"ץ, להוסיף בסעיף ב(2) בסמוך לאחר שנודע לו על כך, בעת חסימת מספר בודד, תישלח למנוע הודעה על חסימתו הצפויה על ידי הספק המורשה ממנו הוא מקבל שירות סלולארי, למעט כאשר המספר לאספקת תוכן. כאשר זה באמת מנוי לשימוש פרטי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה רשום בעמדה שלהם בבג"ץ?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה תוספת, הערות .

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

זה לא יכול להיות, ספק לא יודע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הספק לא יודע את מי הוא חוסם?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, זה הספק של המפעיל, של הקו.
 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אם יש לי קו בזק, והחליטו לחסום אותו, לא חוסמת את הקו - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אם אתם רוצים לשפר, בזק תשלח את ההודעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 בסדר, הוספנו את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רגע, אבל רוצים להוסיף גם את השמות של התאגידים? 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

כן, השמות ומספרי הטלפון של התאגידים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כי היום לא מפרסמים את השמות.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

נכון.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז יש את זה, אבל רק לתאגידים, כי פרטי קשה - - - אי אפשר ליישם, גם העמדה שלהם בבג"ץ היא כזאת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה בסדר, אבל אני לא מבין איפה הסעיף שאמרתם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עשינו את התיקונים לפי העמדה הזאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסעיף הזה, חבר הכנסת קריב, נשלח אלינו אתמול בצהריים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא עוד לא בנוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עכשיו הוא ייכנס.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז הוא ייכנס לנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אצלנו הוא כבר נכנס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם הוועדה תקבל אותו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שסביר, אנחנו בעדו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה פוגע בגאוותי הפרלמנטרית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא פוגע בשום דבר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

 אני רק רוצה לציין שהספק הסלולארי אצלו נמצא המספר, לא זה שיכול להודיע, מי שיודיע הוא מי שיבצע את החסימה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

כלומר מי?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

הספק שמבצע את החסימה, הוא זה שיודיע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>    
קריאה:
 << קריאה >>
 טכנית, הוא חוסם, איך בזק יודע שהוא חסם?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ברור שהספק - - - 
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 אתה הבנת שמי שמודיע הוא זה שחסם?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הספק מודיע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה התאגיד שולח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

 הוא אומר שלא, שאי אפשר.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

יש פה בעיה, כי אז הבן אדם יקבל מכל אדם מורשה הודעה.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

זה יכול להיות גם נייח.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

הבן אדם יקבל ארבע הודעות.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

לא רק מהספק.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל יש ארבעה ספקים.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

יש הרבה ספקים, גם נייחים. יש יותר מארבעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, אתם מדברים עם עצמכם כל הזמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה גם לא נכנס לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מספיק. מה שהוא אומר הוא שמי שיכול להודיע הוא זה שחסם, לא זה ש - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מי אמור לשלוח?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >>   

הספק ממנו הוא מקבל שירות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ברוריה, אז תבהירו מי אמור לשלוח.

ה << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

ספק המורשה ממנו הוא מקבל שירות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

איך הוא ידע - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ברוריה, יש היום - - - זה לא זהה.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

- - - מנגנון יידוע, אני לא נכנסת לזה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה זה? מה אתם נכנסים לזה?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

כן, כל ועדה תדאג איך ליידע את כל הספקים שלה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זאת אומרת הוועדה? זאת אחריות של הוועדה?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, אבל הוועדה תיידע את הספק - - - למה לא שהם יהיו מחויבים - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

זה מורכב יש לכם פתרון - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא המבצע, מבצע הפעולה מחויב להודיע.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

 אם יש לכם פתרון תציעו. תציעו, לא להגיד שזה לא ישים זה הפתרון הכי טוב שמצאנו.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל למה לא להציע פתרון יותר יעיל, אני אומר את זה בכובעי כאדם מפניות הציבור כשצריכים להגיע לשלושה מקומות. מי שחוסם מחויב להודיע, בעל המעשה הוא מחויב, כך זה ייפול בין הכיסאות – הוא יגיד לא קיבלתי את ההועדה והיא לא נשלחה - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז, פינדרוס, יהיו שבעה על כל מספר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

- - הוא יגיד שלחתי. זה יהיה כמו ביטוח לאומי.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אז אתה רוצה שעל כל מספר תקבל כמה הודעות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל למה לא לחייב אותו להודיע? עזבו את הספק.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

מי זה אותו?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את ועדת הרבנים.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

לא היא לא גורם מפוקח על ידי, אני לא יכולה לפקח עליהם.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

את החוסם, לא, בחוק, מי שחוסם.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, שנייה, אבל אז - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מעורבב, אין זהות בין החסימות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, אני אומר שהחוסם צריך להודיע.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

למה לא?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מי החוסם? כולם חוסמים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מי שחוסם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כולם חוסמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אומרים שהוא לא יודע מי חוסם.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - שהניודים - - -


 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

- - - ברוריה - - - שהתאגיד יכול לשלוח - - - התאגיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני חוסם אנשים. בסדר.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

- - - אני לא מכירה אותו, הוא לא גורם מפוקח על ידי.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אז הספק - - - לא יודע את זה בכלל.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אז יצטרכו למצוא מנגנון איך ליידע אותו.
 
 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ברוריה, אני רוצה לשאול: מי שמבצע בפועל את ההגבלות או החסימות הן חברות התקשורת?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לכן אני לא רואה גורם אחר שיכול להודיע.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

זה בכל מקרה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שמעת? הם עושים את החסימה, אז הם יודיעו, מה הבעיה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז אתה רוצה שכל אחד יקבל הודעה מכמה חברות?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

השאלה אם תהיה הודעה אחת מהספק אצלו אתה מנוי, אם אתה מנוי בנייח אז רק ממפעיל הנייח, או שכל ארבע עד שש חברות הסלולר שמספקות את השירות וחוסמות ישלחו הודעה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

מה בסדר? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא כולם, למה אתה צריך את כולם?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רק למי שהם חסמו.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

כדאי שכל חברה שחוסמת תשלח את ההודעה. רשימות החסימה אינן זהות בכל החברות. יש קווים שחסומים בסלקום ופתוחים בהוט מובייל, וקווים שפתוחים בפרטנר וסגורים בסלקום. אין אחידות בחסימות - - 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אז הספק המורשה שחוסם - - -

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

- - לכן כל ספק - - -

 << קריאה >> ד"ר עידית חנוכה: << קריאה >> 

השם של אדוני?

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

שמי יעקב לנצנר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

	- - - פורץ החסימה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אפשר להגיד מה אתם רוצים פה?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הספק המורשה שמבצע את החסימה יישלח הודעה. יכול להיות מצב שהוא יקבל כמה הודעות מכמה ספקים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז בואו נמשיך הלאה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

ברוריה בקשה למעט את הנקודה של ספקי תוכן. במקרה של ספקי תוכן, גם לא את הזכות לקבל הודעה, ואם ההודעה לא נשלחת אליו, היא צריכה להישלח לכל הפחות לספק המורשה שמפעיל את המספר הזה. 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

מטרת ההודעה פה למנוי פרטי היא יידוע – שידע שהוא לא מופיע ברשימה, אבל ספק תוכן הוא תאגיד, והוא מופיע ברשימה עם השם שלו, והוא יוכל לדעת ולהתמודד עם החסימה. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

למה לא לקבל גם כן הודעה? מה זה גורע?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

זה היקפים גדולים מאוד של מספרים, וזה יוצר עלויות כבדות מאוד.


 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

שידעו.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הם ידעו, אנחנו הבטחנו את היידוע באמצעות הרשימה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל אין עוד פוזיטיבית.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אין צורך בהודעה, כי יש רשימה, הם ייפתחו את האתר ויסתכלו, כל המטרה זה יידוע - - 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

מה, יפתחו כל יום?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

- - - מנוי פרטי לא מופיע ברשימה, לכן יש לו הודעה כזאת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתה מפרסם כל יום.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל כל יום נחסמים מספרים, זה לא מעשי.

  << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אז כל יום יעדכנו באתר, וכל יום יסתכלו באתר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה גם לא נעים שכל יום צריך לתקן את זה - - - אחת לחודש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש לך עוד הערה? תעבור לפסקה הבאה. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

למה לא להחיל כלל אחיד, שכל אחד שנחסם מקבל הודעה מכל מי שחוסם? זה הכי פשוט.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מסיבה פשוטה שאנחנו מנסים להגן על הפרט, ולא על מי שהפך את זה למסחר – לפרוץ את הטלפונים הכשרים. אנחנו מנסים להגן על פרט שנפגע מטעות, ממשהו שיכול לקרות, ולא מאדם שמראש - - - זה הבעיה שלנו.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אולי זו בעיה, ואולי זו לא בעיה, אבל עצם העובדה - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אז אני אומר לך מראש, אתה יכול להגיד לבית המשפט העליון, למי שאתה רוצה – זו מטרת החוק, למי שרוצה לא להיות בתוכן - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

טוב סיימנו. תעבור לעניין הבא.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה בסמוך? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

- - - להתייחס לנושא השמות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז תגדיר תוך 24 שעות, זה הכול אוטומטי. אם מוציאים חוק, אז שיהיה ברור לאנשים איך עובדים. המילה בסמוך – מה זה בסמוך? תקבעו תוך 24 שעות. אלה מערכות אוטומטיות, זה פרסום אוטומטי. בסמוך יכול להיות גם חודש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צודק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

חודש זו פרשנות לא סבירה למונח בסמוך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תרשמו לא יאוחר - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תרשום זמן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תשאלו את החברות תוך כמה זמן – 48, 24 שעות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צודק. גם כשאתה צודק אתה חוזר על זה ארבע פעמים? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני נהנה לשמוע אותך אומר שאני צודק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק לגבי העניין הזה. 

<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני עושה מזה רינגטון עוד מעט. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתה אמרת את זה יותר מדי פעמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק על הנושא הזה. אנחנו לא נדון בכל נושא שעה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

רגע, הקווים של משרד התקשורת עצמו נחסמו, האם משרד התקשורת עצמו היה צריך לבדוק כמה שנים הם היו חסומים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מבקש ממך, אתה חבר כנסת?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא, חלילה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אתה לא יכול לדבר כל רגע שאתה רוצה. כמה זמן אתם רוצים שההודעה תצא?


 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אמרת את זה יותר מדי פעמים אני יוצא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

היה צריך לצאת על ההערה הזאת לבד מהחדר, תודה.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אנחנו נתייעץ עם גורמי המקצוע ונחזור מחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם גורם מקצוע, לא?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הכוונה היא שאני לא מהנדסת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז איפה הוא היום לא בא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

חופשה.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הוא לא בחופשה.


<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

- - - לא צריך כל דבר 20 פעם, עם כל הכבוד לברוכי. תמשיכו לנושא הבא.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

רגע, רק נושא אחד. בסיפה של הסעיף פה: "הספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות, כאמור, מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו". אני רוצה לשנות את זה לשמות, כלומר לגבי מספרי טלפון, הוא יוכל להעביר מספרי טלפון של תכנים, אבל את השמות הוא לא יוכל להעביר, בגלל צנעת הפרט. הוא יוכל להעביר מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו, אבל את שמות הבעלים הוא לא יוכל להעביר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למה הוא צריך את המידע הזה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

צריך לדעת מה הם קווי התוכן.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

לא הבנתי את ההערה, חבר הכנסת ברוכי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הוא מבקש לפרסם את האיסור - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא גם לא הבין את ההערה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לשנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קבלת את זה ממישהו.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

איזה סעיף?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם רוצים את זה ממישהו. אתם רוצים את ההערה? לא נתקדם לשום מקום, תשאירו את זה. תמשיכו הלאה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רגע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עזוב אותי, מספיק.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

ניגע בהסתייגויות אחר כך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא נאשר לך את ההסתייגויות. אי אפשר על כל דבר אלף הערות. ישבתם על זה שעות על גבי שעות ואתם חוזרים על הכול מאפס. ככה לא נסיים את זה בחיים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל, דוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם רוצים עוד חודשיים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז עוד חודשיים נסיים את זה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

נעלה את זה כדיון בוועדה.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את מה? את מה שעכשיו הוא אומר?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

את הנושא הזה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

זה נושא חדש לגמרי. זה נושא של מסירת השמות שהוא חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה רואה, הוא העביר לו, ואז - - - הוא בעצמו לא יודע.

  << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל מה זה משנה? גם בחוק שנכנס - - - הרי גם אתה יודע שאנחנו מקבלים הערות מהציבור.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל אתה יודע שזה היה עמוד, חצי עמוד וזה היום 12 עמודים. על מה אתה מדבר? אתם רוצים לסיים את החוק או לא? לא הבנתי את העניין. כל פעם בא מישהו ונותן לכם הערות, ועוד פעם אתם חוזרים על זה. מספיק, די כבר עם זה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

זה לא אותו דבר, זה נושא חדש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני סיימתי עם ההערות. אם יש לכם משהו עם הדברים הפתוחים, תגידו את זה. לא לחזור אחד על השני עשרים פעם. אני לא רוצה לשנות את זה, תעבור הלאה. זה הכול. תעשו מה שאתם רוצים. יש גבול, מספיק. איפה היית מהתחלה, היית נותן מהתחלה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

נתתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה בא בסוף ורוצה - - - שעכשיו אתה שולח לו הודעה וצריך להתייחס לזה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

דוד, הוא לא נתן לי, וישבתי על זה כל הזמן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מותר לתת, לא הבנתי.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

ישבנו וסיכמנו את הכול, חבל.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אל נא באפך, כבוד היושב-ראש, זו באמת לא טחינה של מים שכבר טחנו. נושא חדש שעלה רק אתמול. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בטח, אתם מעלים כל יום נושאים חדשים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא אתמול.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

 השמות הגיע רק אתמול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להעביר את החוק. אתם מעלים לי דברים שוליים שלא במהות.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

מבחינתנו זה במהות זה נוגע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל דבר זה במהות.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אלה שני דברים שונים.


 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

נכון. הוא מדבר על הרישה אתה מדבר על הסיפה, ואתה מדבר על מה? שאני מביא דברים חדשים? אתה יודע שמשרד התקשורת העביר רק אתמול בארבע וחצי את ההערות שלו. אני רדפתי אחרי משרד המשפטים. רדפתי אחריהם גם פה, והיו נושאים שהיא לא דיברה עליהם עד היום, אתה יודע את זה? רדפתי אחריה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אחרי משרד המשפטים?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אחרי משרד המשפטים, אתה יודע שעד היום אין לנו נייר מסודר? הם מעלים מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים בשעות לא שעות ,אני רודף אחריהם, אתה יודע את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אתה העלית את כל הדברים האלה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא העליתי – ישבתי עם איתי, וישבתי עם נעמה, סידרנו את זה בנייר מסודר, ועכשיו כשאני מעלה את זה אתה אומר לי לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נמאס לי כבר משינויים. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

 זה יעלה. מה שלא יעלה עכשיו יגיע כהסתייגות, חבל לך על הזמן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז מה אם זה יעלה כהסתייגות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז בסדר.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז נעלה את הכול כהסתייגות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מאיים עלי?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אל תגיד לי לא להעלות, אני חבר בוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני רוצה לסיים, אתה לא מבין? אתם מגלגלים את החוק הזה כבר כמה חודשים, אני רוצה לסיים את החוק, אתם רוצים לסיים את החוק הזה או לא?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

חלקנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז כמה הערות אפשר להעיר על אותו דבר. מספיק עם זה כבר. אמרתי לך את זה כל השבוע – נגמרו התיקונים, רק דברים מהותיים. על כל הדברים השוליים אני לא רוצה לשמוע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דוד, רק אגיד לך הערה: ברגע שמביאים מסמך להתייחסות של משרד המשפטים, התקשורת ורשויות נוספות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאתה אומר נובע מהערה שלהם? אני רוצה להבין. זה לא נובע, אז למה אתה סתם צועק. תראה לי שזה מהערה שלהם שקבלת לפני יומיים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה רואה את הסמל שלהם?
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא פה, אתה מדבר על פה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

כל הסעיף הזה המסומן בצהוב, עם ההערה הזו, אחרי שמוצאים את החסימה, אנחנו רוצים לתקן את זה גם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הצהוב פה, וההערה שלך פה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא אומר פה בסעיף הזה אם יש צהוב אפשר להעיר על האדום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק דברים מהותיים, נגמר הסיפור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הכול מהותי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק רוצה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה ההערה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להגיד משהו עקרוני. אנחנו פרסמנו נוסח שחלקו כולל שינויים בעקבות הנחיות הוועדה, אבל הדברים האלה טרם נדונו, לכן כן צריך לשמוע הערות על הנוסח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אבל הם מעירים לי אלפי הערות. נו מה ההערה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

דוד תקשיב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגיד, ואנחנו נדחה אותה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש פה שתי אופציות לנהל פה את הדיון: או שנעלה פה את כל הדיונים שישבתי עם איתי ונעמה בצורה מסודרת שעות על גבי שעות, ונדון מחדש בכל הדיונים, או שתתן לי להעלות בצורה מסודרת את ההערות שלי בבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מוכן, ואני אומר לך את זה בצורה ברורה, לתיקון על תיקון, יש סוף לעניין הזה, זה מה שאני רוצה להסביר לכם. כל מי שנותן לכם הערה, אתם מוסיפים עוד הערה. מספיק עם זה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל בסוף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הערה מהותית, לא שטותית.

ה << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל החוכמה והפרקטיקה לא נמצאים כולם אצלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה נכון.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אם אנשי השטח - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז איפה הייתה עד עכשיו?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש לי רק בקשה אחת: תן לי לדבר לפחות כמו גלעד קריב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואני אומר לך שאפשר גם לא כמו גלעד קריב, אם גלעד קריב יוצא, תאמין לי שהכול זורם.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה אתה אומר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, אנחנו נגמור את החוק מהר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קודם כל, היום דיברת יותר מגלעד קריב, אבל דבר, אין בעיה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אבדוק את זה אחר כך בפרוטוקול.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בזה אני מסכים, הזמן שאני נמצא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

דבר, נו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל קיבלת את הדברים שלו יותר מאשר של ברוכי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

של ברוכי קבלתי לפני זה, כן דבר.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בסיפה של הסעיף כתוב: "הספק המורשה לא יעביר לתאגיד שקבע את ההגבלות כאמור מידע לגבי מספרי טלפון שהקצה למנוייו". 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה הוא רוצה?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לשנות את זה, במקום "שלא יעביר מידע" לגבי מספר טלפון ל-"שלא יעביר מידע לגבי שמות של תאגידים או שמות של חברות". את מספר הטלפון - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

העברת מידע לגוף לא מפוקח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק שמות?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

שלא יעביר רק את השמות. את מספר הטלפון הוא יכול להעביר אם יש לו מידע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

למה שהוא יעביר את המידע?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אחזור על ההערה: מדובר כאן על הוראה שהוספה בעקבות הדיונים הקודמים, שקובעת שהספק המורשה שלא יעביר לאותו תאגיד שקובע את ההגבלות מידע לגבי מספרי הטלפון שהקצה למנוייו, לא יאפשר לתאגיד גישה למאגר המידע.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני רוצה להבין: האם אני שומעת אותך נכון? זה סעיף שאומר שחברת הסלולר לא רשאית להעביר את טווחי המספרים לוועדת הרבנים – לגלות לה מה הם טווחי המספרים, נכון? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אמרנו משהו כללי, מידע לגבי מספרי טלפון.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

נכון, אבל לשם כיוונו בסעיף הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא רק, בכלל באופן כללי.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

נכון, אבל בהקשר הזה אנחנו מדברים, זאת הסיטואציה וההצדקה היא כמובן - - - מה ההצדקה להעביר את זה לוועדת הרבנים?

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אז אני אומר שהוא יכול להעביר את המידע לגבי מספרים, אבל לא מידע לגבי השמות של בעלי המספרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היא שואלת אותך מה ההצדקה לזה?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

זה מידע מתוך מאגר המידע של הספק המורשה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל אם הספק יודע מראש שאין קווי תוכן לא טובים או לא קווי תוכן שמיועדים לתחום מסוים, כן - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

התייחס משרד התקשורת. הספק המורשה לא אמור לגעת בזה, והוא לא אמור לעסוק בסוג התוכן שמספקים המנויים השונים שלו. כל הסידור פה עובד על זה שוועדת הרבנים מיידעת את הספק המורשה.


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אעזור לך קצת. אבי רימון, יש לך תשובה לזה?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש אינטרס לגיטימי להעביר את המספרים שמשמשים לתוכן לחברות שמבצעות סינון תוכן. אם אני פלאפון, לצורך העניין, ואני רוצה לתת שירות טוב ללקוחות החרדיים שלי ואני כפלאפון מפעיל 100,000 מספרי תוכן, אז אני, מן הסתם, רוצה לתת שירות טוב ללקוחות שלי, ואני אחסום את מספרי התוכן האלה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בשום פנים.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אתה חושב ככה, אבל זה שירות שנותנים למנוי חרדי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה את אומרת?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני זהירה בדבריי, על פניו נראה שזה מנוגד למגבלות שחלות על מאגרי מידע, הוראת חוק הגנת הפרטיות ושמירה על מאגרי מידע. אנחנו נברר את זה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מחדד, גם אם הוא לא מעביר את השמות שלהם?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

כן, זה מידע שהספק המורשה מקבל.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

הוא לא מקבל את - - -

  << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני גם לא מכירה שום מקבילה שאנחנו מרשים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני רק אשלים את הנקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שמעתם את הטיעון ואת ההסבר - - -

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אבל האם נשמעה תגובה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עד מחר, אם אתם מקבלים את זה נתקן, אם לא, לא נתקן. תודיעו ליועץ המשפטי.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

יש כאן תיקון מאתמול בערב, שמחייב את העברת רשימת השמות של התאגידים שהחיו אליהם נחסם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה לא תיקון שהופק, אני רק אגיד, זו עמדת משרד התקשורת שהובאה כאן בדיון.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

 אם זה לא בנוסח ולא בדיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה כרגע בנוסח המתוקן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הנוסח שהופץ הוא הנוסח מ-7 במאי, כרגע הוועדה שומעת הערות לנוסח הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אבל אם יש הערה ש - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, כי משתמע שהפיצו נוסח ברגע האחרון, ולא כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

דנים בנוסח שאין לנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, מתייחסים כרגע לנוסח שמונח על שולחן הוועדה, ונשמעות כאן הערות, הנוסח הזה לא סטטי, הוא אמור להידון כאן בוועדה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

עורך דין רימון מעיר על נוסח שאין לנו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא אמר שזו תוספת שהייתה אתמול בלילה, ועדיין לא נכנסה לנוסח.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אז אני לא אתייחס לזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אתה אמור להתייחס לזה, מכיוון שנשמעה כאן בקשה של משרד התקשורת לתקן את לתקן את הנוסח. אתה מעיר - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא הבנתי, למה הם מקבלים נוסחים ואנחנו לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אף אחד לא קיבל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הם לא קיבלו, זה הנוסח - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

צריך לדאוג שתהיה שוויוניות, זה לא הגיוני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני קיבלתי את ההערות של משרד התקשורת, לא אף אחד אחר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני שומע שאבי רימון דן בזה, זה אומר שהוא קיבל. אתה לא הבנת את ההערה שלו ולא את התשוב שלו.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס לזה: ראשית – אנחנו לא יודעים את השמות של התאגידים, כי כשאתה חוסם - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

החובה היא על הספק.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

הספק לא יודע, הוא לא חוסם את עצמו.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

איך הוא לא יודע? מישהו מיידע את הספק?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

הוא לא יודע.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אז תכתוב, ככול הידוע. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

פלאפון חוסמת רשימה של קווים של 015 - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

היא יודעת למי היא שולחת את החשבון.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, היא לא חוסמת

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני מסביר את הסיטואציה - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני הקמתי קו תוכן. בקו התוכן שלי הספק הוא בכלל אמריקאי, לקחתי טלפון שלי ועשיתי אליו העברת שיחות. אתה מתקשר ל-077, ואתה מגיע אליו. אני לא יודע מי הבעלים של ה-077 ולאיזה חברה הוא שייך בגלל חוק הניידות, התקשרתי לחברת פלאפון - - - איך חברת פלאפון אמורה לדעת? לא הוועדה יודעת מי הבעלים של 077, לא עושים הרמת מסך, זה לא מסיבה פה, טכנית - - -

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

לא יודעים את השמות של התאגידים, של בעלי המספרים רוב המספרים האלה בכלל לא מוקצים לבני אדם, אלא נמצאים אצל החברה, כי הם לא רוצים שיניידו להם את המספרים האלה, כי זה פוגע להם בפרטיות, גם לתאגיד יש זכות לפרטיות על פי חוק כבוד האדם וחירותו יש פסיקה גם בעניין הזה. מאחרי התאגידים יש אנשים, שאנחנו לא רוצים לבייש אותם, אין בזה שום צורך ושום תועלת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר, אמרו, ייבדקו את זה עד מחר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אתה מדבר עכשיו על הפרסום של שמות התאגידים?

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

לגבי השמות, זה לא תורם שום דבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בהערה של משרד התקשורת - - -

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

מי שרוצה לדעת אם המספר שלו נחסם, נכנס לאתר, מקיש את המספר ויודע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

והוא מקבל הודעה.

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

אפשר שחברות התקשורת יעבירו רק למי שהוא גוף מפוקח, כל עוד הוא לא מפוקח למה שיקבל בכלל מידע? אולי גם אני רוצה לקבל מידע מי כל רשימת החסימה של הוועדה, לדוגמה. בסופו של דבר מדובר על העברת מידע לגופים מפוקחים. אם מתעקשים שהוועדה לא תהיה גוף מפוקח, צריך להגן מה הם מקבלים ומה הם לא מקבלים, אי אפשר לתת להם - - -

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

לא מדברים על זה, מדברים על פרסום השם. ההערה שלך - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

יש פה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא רוצה לדבר על מספרים, זו כל ההערה. 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

יש פה איזשהו בלבול - - -

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

הוא רוצה שהספק יעביר רשימה של מספרים לוועדת הרבנים.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

את זה אמרנו שניבחן.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אדוני, אם אתה רוצה להתייחס לזה אפשר, אבל זה סוטה באופן חד ממהלך הדיון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

כל הסיפור של העברת מידע מתוך מאגרי חברות התקשורת לאיזשהו גורם.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מדובר בנושא אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אמרנו שתשקלי את זה עד מחר, ולפי התשובה נחליט.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אמרתי שאבדוק את זה, אבל שיקפתי את עמדתי הראשונית בצורה ברורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם עוברים מנושא לנושא, איפה הייתה עד עכשיו, לא הבנתי?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

ההערה של משרד - - -
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו כבר דיון שביעי, הייתה בא מהתחלה במקום לבלבל את המוח.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

דוד, אתה לא כועס על הבן אדם הנכון, זו הערה של משרד התקשורת, מתייחס לוועדה, זה לא בנוסח אפילו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אבל הוא פותח נושא חדש.

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

להוסיף: "ככול הידוע לו", אם ידוע לו הוא ירשום את השם, אם אין לא את המידע לא ירשום.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

בסדר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הגיוני.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני חושב שזה פוגע בפרטיות.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

זה כבר המצב היום. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

בסדר, לזה שמשרד המשפטים ידאג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז זה פוגע או לא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

 אתה לא אמור פה - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגיד לי - - - יכול להיות ש - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

שמשרד המשפטים ידאג להגנת הפרטיות. 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

לא, שם התאגיד, לא בעלי השליטה בתאגיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה התשובה שלכם למה שהוא אמר?

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אין פגיעה בפרטיות בפרסום שמו של תאגיד. זאת תשובתנו.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

הסתכלי בספרו של השופט - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז הטיעון שלך נידחה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

ככל הידוע לו, בסדר.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

בסדר, בוודאי שאם אין דרך לדעת אז הוא לא יפרסם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז להוסיף ככול הידוע לו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

להוסיף ככול הידוע לו זה בסדר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני מפנה אותך לספרו של השופט עמית בנושא.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

עיינתי בו פעם או פעמיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבי רימון, התוספת הזו מקובלת עליך, ובזה מסתיים העניין? עכשיו אתה מתייעץ אתו? זו שרשרת של התייעצויות. בסדר, סיימנו את העניין הזה.

  << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק רוצה להוסיף "ככל הידוע לו" ברשימת מספרי הטלפון והשמות זה - - - 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

השם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רק לגבי השם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בסדר. לגבי מה שברוריה העירה, מחר ייתנו תשובה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

פסקה שלוש, עניינה בייחוד סל שירותים ייעודי או הגבלתו לעניין כל אחד מהמפורטים להלן, וכן איחוד של שניים או יותר מהמפורטים להלן זה לזה. בפסקת משנה א' אנחנו מוסיפים: ובכלל זה בכפוף להוראות פסקה ארבע. אנחנו מדברים כאן על טווח מספרי הטלפון – אפשר לייחד טווח, למשל, לחבילה כשרה.

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

אם הטווח מעורבב, אי אפשר להקצות אותו, נכון? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

סליחה?

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

היום המספרים הכשרים כבר מעורבבים, זאת אומרת שאין טווח שמוקצה, אז טווחים שכבר מעורבבים, אי אפשר להקצות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מוקצה למי?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

 לתאגיד מסוים, נניח, היום בקומות הכשרות, פועלים מספר תאגידים, ויש מספרים שהם מהקומות הכשרות שהם בכלל לא בתוכנית כשרה, האם זה אומר שכרגע תוכנית כשרה של ועדת הרבנים, נכון לפי הפרשנות הזו של החוק, אי אפשר יהיה להפעיל את סל השירותים באותם מספרים?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

למה לא, הם לא בטווח? זה עדיין טווח, גם אם יש בו כמה חורים הוא עדיין טווח. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל אין תאגיד מסוים. 

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אין תאגיד מסוים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 
 
יש תאגיד מסוים, אבל אלה שעברו לא עברו לפי החוק.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

מה שאני בא להגיד מבחינה עובדתית היום - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

שזה לא חוקי.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

- - בקומות הכשרות יש למעלה מ-10,000 - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

שזה לא חוקי.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אני לא יודע אם זה חוקי או לא כרגע.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מה שאתה רוצה אתה יודע, מה שאתה לא רוצה אתה לא יודע.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אז אתה יודע מה? אני אגיד, זה כן חוקי, אין היום שום הגבלה, וזאת בדיוק הסיבה שאתם צריכים את החוק, כי אתם רוצים להגדיר את זה כחוקי. נכון להיום יש למעלה מ-10,000 מספרים מהקומות הכשרות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

 אם יש יותר מ-10,000 אז אתם יורדים מהבקשה לשנות את המספר של ההגבלה לניוד? אפשר לוותר על זה? 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אמרת לי שיש 10,000.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

 לנו יש פחות, יש אחרים - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

"יש אחרים", אין עוד אחרים, אתה יודע את זה טוב מאוד.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא, אז - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אין עוד אחרים, אז אם יש עוד 10,000, אז לא צריך לא לתת את ההגבלה של ניוד המספרים.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל אני יכול להביא לך את הנתונים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

כמות המנויים.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אני יכול להביא לך את הנתונים, כרגע נכון להיום אין מצב כזה, האם זה אומר האם התוספת הזו מאיינת?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

היא לא מאיינת, למה אתה חושב שהיא מאיינת?

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

הקומות שישמשו את שני התאגידים ימשיכו לשמש? 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

היום הן משמשות את שני התאגידים, האם זה ימשיך ככה או לא ימשיך?

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

סל השירותים יוגדר לשתי העמותות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה עולה מהסעיף?

 << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 

אני לא יודעת, אנחנו מדברים על משך הטווח, טווח זה רצף מספרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא 20 שאלות על 20 תשובות, מה שאתה שואל עכשיו לא עולה ממה שאנחנו מדברים. 

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא, זו התוספת בדיוק.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז אין תוספת.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא, התוספת ש - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יכול להתייחס רק למה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

דיונים כלליים היו כבר.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

כן, התייחסתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שאלות כלליות היו. אחר כך משרד המשפטים ייתן התייחסות נוספת למה, ותוכל לשאול אותו. מספיק עם העניין הזה, אנחנו לא בתוכנית טלוויזיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגבי פסקת משנה ב', מדובר כאן על ייחוד ציוד קצה רט"ן מסוים, ובכלל זה ציוד קצה רט"ן שהמנוי בקש הגבלתו לפי פסקה אחת או לפי סעיף קטן ג', ובלבד שציוד הקצה יוכל לפעול ברשת בזק של ספק מורשה אחר המציע את אותו סל שירותים ייעודי. כאן מגיעה התוספת: ובלבד שייחוד סל השירותים הייעודי לציוד קצה רט"ן יכלול לפחות שלושה סוגים של ציוד קצה רט"ן המיוצרים על ידי יצרנים שונים. התוספת הזו נועדה לשמור על התחרות.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני ממליץ במקום סוגים לציין דגמים, כי זה יותר מדויק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שאלה מקצועית, משרד התקשורת אמור להשיב עליה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

סוג זה הגדרה רחבה מאוד. הכוונה לדגם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

דובר בהתחלה שצריך להיות מושכר בכלל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני שב ומעלה את השאלה, הגבלה בחקיקה צריכה שתהיה לתכלית ראויה ובאופן מידתי. אני פשוט לא מצליח להבין את ההגבלה של סוג ציוד רט"ן באופן שמאפשר את ייחוד הציוד הזה לוועדה מסוימת. אני יכול להבין מדוע באים ואומרים שכדי לבצע את ההגבלה והחסימה צריך סוג מסוים של ציוד רט"ן, כי אני לא רוצה להסתבך בניטרול הרבה פיצ'רים, אני מבין שקומה מסוימת עובדת עם מכשירים ספציפיים, אבל לומר לספק המורשה שהוא לא יכול להציע את אותו ציוד רט"ן לקומה כשרה אחרת - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הוא מסכים מה הבעיה שלך?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

 מכיוון שההגבלות הללו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

- - - של היצרן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני אסביר לך למה: כי אז אתה נכנס לפתרון עקום של עניין רכישת המכשיר, וההגבלה על התחרות והמעבר בין קומות. אי אפשר להתעלם מכך שבמצב כזה המכשיר – ציוד הקצה, הופך להיות עדות לאיזו קומה אתה משתייך. כשיש לך מספר, יש לי מספר, נכון שמי שמכיר את המספר שלי יודע שגלעד קריב מנוי בקומה מסוימת, אני גם לא מת על זה, אני בעד ניוד מלא, ואתה לא חושב כמוני, אבל צריך שהאדם יסתובב בתחנה המרכזית בירושלים, ועל פי הסוג הציוד שיש לו ביד ידעו למי הוא כפוף? מה התכלית? עם כל הכבוד, חופש החוזים - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל כל המהות של המכשירים הכשרים היא שזה מכשיר כשר, ויודעים שהוא כשר לפי זה שיש עליו חותמת, אז תגיד גם לא לשים חותמת?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אני שואל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 אני שואל אותך שאלה, תגיד לי לא לשים חותמת?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני שם עליו חותמת, המכשיר שלי הוא עם חותמת של ועדת כשרות. זה כמו שאתה נכנס לחנות ואתה רואה תעודת כשרות , אז זו תעודת הכשרות של המכשיר הזה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כשוועדת הכשרות תנפיק מדבקות למי שקונה וידביקו על המכשירים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, יש על המכשירים תעודת כשרות, אם אתה לוקח בשר שיש עליו תעודת כשרות ואתה אומר אני רק אחליף את הניילון ואשים בשר אחר עם אותה תעודת כשרות, זה בדיוק ככה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

זו בדיוק הדוגמה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זו תעודת כשרות לציוד? המספר - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 נכון, כי המכשיר עובר תהליך, המכשיר לא נשאר - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

יו"ר הוועדה אני אשמח - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 - - - יוצאים ממנו הוויפיי, הסמסים, המצלמה בחלק מהמקרים.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

 זה כמו שתגיד שלחנות טיב טעם אסור למכור מוצרים כשרים, אני לא מבין את זה.
 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה ממש לא אותו דבר, כי כשאתה נכנס לחנות מסוימת יש לה תעודת כשרות ולזאת אין תעודת כשרות, אבל אם תגיד לי מחר שאתה רוצה לפתוח טיב טעם איפה שיש תעודת כשרות, אז יש לך בעיה עם זה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל בן אדם קנה מכשיר כשר - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ולכן על המכשיר הכשר יש חותמת, גם כשאתה פותח אותו, גם על גוף המכשיר עצמו ויש גם מדבקה שאינה ניתנת להסרה. לכל מכשיר כשר חותמות יש חותמות, כי זה מה שאני רוצה. זה לא סתם.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה מצוין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בחלק מהמקרים אין לך שם מצלמה, יש לי טלפון שכן יש בו מצלמה ואין בו סמסים ווויפיי - - - 

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

עם זה אין בעיה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אבל אין מחלוקת על זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש מחלוקת.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא, זה בסדר שיתנו כשרות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אני מעביר את זה לוועדה אחרת, יכול להיות, יכול להיות שבוועד הזאת הכול בסדר, ומחר תקום ועדה אחרת שהכול שלא הכול בסדר אצלה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

המכשיר עצמו הוא כשר, בסדר, מצוין, שבן אדם ישתמש בו איפה שהוא רוצה, אני לא מבין את העניין הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה לא נכון, אני לא יכול לתת לך את המכשיר עם הכשרות שלי ותשתמש בו במקום אחר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם מבקשים שאדם יסתובב עם - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מחר - - - מסעדה עם בעלים אחר ותגיד - - -

  

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה לא שם לב שהוא בכלל לא רוצה חסימות על ציוד קצה רט"ן. אתה מדבר על דבר אחד והוא על דבר אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאני הבנתי זה שיש כל מיני סוגי חסימות, והם מתאימים את המכשירים לסוגים האלה, לכן זה עובד לפי זהות הוועדה והקומה הכשרה. 

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני אסביר מה המקור.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה בדיוק כמו המספר, אין הבדל.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

יש הבדל.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אין הבדל. ממש אין הבדל.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בעיניו אין הבדל והכול בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

במקרה הזה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אם כבר אתה רוצה אני יכול להסביר לו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

קיבלנו את העניין הזה שיכול להיות שזה עולה כסף, אז נשנה את החוק בהתאם, אבל לא יותר מזה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יו"ר הוועדה, אני אשמח להתייחס, נעם ממשרד האוצר. מבחינתנו התכלית פה - - - החשש לעניין החוק, הצגנו את כל החששות האלה בתחילת הדיונים, אבל אחד מהחששות האלה הוא חסמי המעבר, והפגיעה בתחרותיות, ויש חשש שהגבלת ציוד הקצה תפגע ביכולת המעבר של אותם לקוחות, אם הם - - - בין קומות כשרות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, זה ממש לא יפגע, סליחה, אתם עושים - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני רק אסיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שניה, עזוב.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - של חברות תקשורת - - - קצה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה לשמוע.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

גם אם הם רוצים לעבור בין קומות כשרות, וגם אם הם רוצים לעבור מקומה כשרה ולצאת מקומה הכשרה, ואולי אחר כך לחזור, הם כל פעם יצטרכו להחליף את המכשיר ולרכוש מכשיר חדש.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

את קראת את החוק?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

ויש פה עניין של עלות צרכנית.
 
 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה עולה מכשיר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 אני אסביר לך למה, כי אחרי שנה או חצי שנה שהשתמשת בו לא תצליחי למכור אותו בחוץ, הוא לא שווה כלום - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

היית פה בהתחלה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

לא נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 אז אין לך - - - מה את אומרת לי לא נכון? את תגידי לי מה הולך עם המכשירים שלי?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני מכרתי עכשיו מכשיר ב-600 שקל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בואי, בבקשה, אני אראה לך מכשיר - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

איזה מכשיר?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אייפון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אייפון, תודה רבה. המכשירים הכשרים עולים מ-150 עד – 300, 400, 500 שקל למכשיר הכי משוכלל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אתה בסוף מגביל את ההיצע - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם 150 שקל זה כסף.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לפי ההלכה דין פרוטה כדין מאה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אתה בסוף מגביל את ההיצע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגידו לי, משרד האוצר, אתם אוהבים לטעון את הטיעונים רק כדי לטעון אותם? היה דיון בישיבה הקודמת, שדובר בו על עלות המכשירים, את זה פתרתי בהתחלה – שזה יהיה כמו בהוט והחברות ישכירו את זה - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל זה לא אותו מודל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

- - - לבטל את הסעיף הזה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יו"ר הוועדה, זה לא פותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בזה זה נגמר הסיפור, זאת ההחלטה.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אדוני, אז זה אומר שצריך לבטל את הסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אומר שהוא יתקן את זה בהתאם למה שאמרתי.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אני אגיד מה החיסרון של זה מבחינתנו כחברת תקשורת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, אתה לא קיבלת זכות דיבור.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יו"ר הוועדה, אני רק רוצה לענות לך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לכן אני אומר, אתם כל הזמן חוזרים על אותו טיעון שזה עולה כסף - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

- - וזה פוגע בתחרות, זה לא פוגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה נכון? 300 שקל למכשיר אתם לא יודעים, אחרי חצי שנה הוא לא שווה יותר 300 שקל, הרבה פעמים מחליפים אותו באמצע, למה אתם סתם מדברים? אתם בכלל לא הולכים עם המכשירים האלה? למה זה מעניין אתכם - - - 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אתה מגביל את ההיצע שלך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה לא נכון.
 
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כל פעם שאין לכם מה להגיד, אתם אומרים תחרות. זה דבר קבוע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתם לא יודעים מה זה, אל תספרו לי שאתם יודעים מה זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מספיק כבר עם זה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

זה לא עניין של אין מה להגיד, בסוף יש פה עניין צרכני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מספרים סיפורים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל את לא יודעת מה זה עניין צרכני אם את מדברת על מכשירים של 600 שקל, אני מדבר אתך על מכשיר שעולה 200 או 300 שקל. אייפון את יכולה להחזיק גם שנתיים או שלוש עד שאת מחליפה אותו - - - הוא לא שווה כלום.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

200 שקל זה כסף, אדוני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

- - - אוטומטית כשאת עוברת חברה, תחליפי גם את המכשיר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בשביל כמה ילדים 200 שקל זה כסף.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה להחליף את המכשיר? משפחה עם חמישה מכשירים.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל זה לא קורה היום.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

- - - את המשחק הצרכני, להעביר מכשיר של 300 שקל, ששווה, אולי 100.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל חבר הכנסת, אבל זה לא המצב היום, כי בעקבות כל רפורמות הסלולר, אתה לא קונה מכשיר מחברה, אתה לא עובר חברה ואז קונה מכשיר חדש.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, אז תעבירי תוסיפי שצריך להחליף, אני מסכים אתך שצריך להחליף לו: פנל קדמי, פנל אחורי וכל מקום שיש בו מדבקה צריך להחליף בו את הכול, זה רק יעלה יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז למה הוט יכולים להשכיר?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

איפה ההיגיון בזה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל אתה לא מחזיר מכשיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה זה משנה איזה מכשיר? זה אותו עיקרון.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא מחליפים את המכשיר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה עולה כסף? נו אז מה העניין?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

ואם הוא רוצה לצאת מהקומה הכשרה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא אותו דבר, מי שעושה את זה אותו דבר זה האוצר.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יש לזה עלות.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

הבן אדם בחר בזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם כך, זו ההחלטה שלו. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם הוא קונה מחנות, אין לו הגנה, אם הוא מ - - - יש לו הגנה, זה הכול. אתם לא יכולים לטעון כל פעם את אותן טענות, כל פעם שאין מה להגיד הם מדברים על תחרות.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל זה הטיעון, הדיון הזה מסתכל על טובת הצרכן, אנחנו רואים את טובתו הכלכלית של הצרכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כבר טיפלנו בבעיה הזאת, אם זה עולה כסף, החוק יתקן את זה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל ממיר זה לא מכשיר סלולר, הממירים הם בבעלות החברות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז גם המכשיר יהיה בבעלות החברה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל אז הרסנו את כל רפורמת הסלולר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

מה הרסנו את רפורמת הסלולר? 20 שנה יש את הוועדה, איפה התחילה רפורמת הסלולר?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

הוא דבר על המודל של השכרה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

המכשירים הם לא בבעלות חברות הסלולר כמו הממירים.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני כתבתי את הרפורמה של הסלולר, והרפורמה של הסלולר - - 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אז חבל שאתה הופך אותה על פיה.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

- - התחילה בשוק הכשר.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

אז מבקשים להחזיר את זה, אבי.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

20 שנה היא קיימת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבי, מספיק. הטיעון הזה, תסלחי שאני אומר לך, הוא לא רציני. אתם, בשם התחרות, אומרים דברים לא רלוונטיים, יש גבול לכל טענה, המכשיר הוא זול מאוד, אין פה כמעט עלות כספית ותקציבית, זו זכותו להגיד שזה מה שהוא רוצה. בדיוק כמו במספר הטלפון.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

למה בכלל צריך את הסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תני לי לדבר, אני פתרתי את הבעיה – שזה יהיה בהשכרה, עכשיו זה בידיים שלכם: אתם רוצים שזה יהיה בהשכרה – זה יהיה , אתם לא רוצים – נשאיר את הסעיף כמו שהוא ותבטלו את הטענה הזאת. זו הטענה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל יו"ר הוועדה, כל התכלית של הרפורמה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני יכול להתייחס לנושא הזה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה הכול, מספיק כבר עם הטיעונים האלה. אפשר להגיד שאתם לא רוצים את החוק, בסדר גמור, זה הטיעון - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

זה לא הטיעון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לבוא עם כל מיני דברים לא רלוונטיים.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אם היית כותב פה עכשיו ספציפית, ואנחנו אמרנו מהיום הראשון שהחוק הזה עלה על הכתב – תגדירו מה זה כשר, תגדירו מי בדיוק האוכלוסייה. מסיבות אחרות אתם לא מסוגלים לכתוב את זה בחוק, והחשש שלי, שאני מעלה אותו כל הזמן, הוא הזליגה של הגבלת ניידות, הגבלת רכישת מכשירי קצה – זה פשוט יזלוג לאוכלוסייה הכללית, וזה מה שאנחנו אומרים. בדיוק רפורמת הסלולר - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

18 שנה זה לא זלג, ועכשיו את אומרת שזה יזלוג - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל זה לא היה מעוגן בחוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה היה בחוק.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

זה היה בתקנות, והיה מעוגן.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

 אז למה אתם צריכים את זה? אז תורידו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה? בגלל אותה רפורמה שעשיתם, בגלל זה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

בגלל הורדת מחירים של מאות אחוזים לצרכן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בגלל מי שהיה אכפת לו מהציבור החרדי פתאום כשהוא רוצה לגעת לו בחינוך, לא בשום דבר אחר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >>   

אדוני, אפשר להסביר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה לא יכול לקחת את כל זכות הדיבור, הבנת אותי? גם אם אתה שייך לוועדת הרבנים, מספיק.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני מבקש, אני לא דורש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עזוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם אפשר להתייחס ל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אי אפשר לטעון סתם טענות, אל תגזימו.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל אלה לא סתם טענות, טענו את זה מהיום הראשון, אתה יכול לא להסכים עם זה, אבל זה מה שטענו מהיום הראשון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה להתייחס ל - - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הרבה מאוד מהטענות של משרדי הממשלה קיבלנו, את יודעת את זה, אבל אי אפשר לטעון טענה בשם התחרות, ולהגיד דברים שאינם קיימים, מספיק כבר עם העניינים האלה. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

כי אני - - - יזלוג לעוד אוכלוסיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שמתי לב שכל פעם שהאוצר והכלכלה רוצים לתקן משהו, הם מדברים אתי על תחרות, בינתיים לא ראיתי אף מחיר שיורד, והכול עולה, לא תחרות ולא כלום.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

חוץ ממכשירי סלולר, חוץ משירות סלולר, זה לא עולה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שירות סלולר, לא מכשיר, המכשירים מאוד יקרים.
 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

ובאילת המכשירים הכי זולים בעולם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אוקיי, אז ניסע לאילת לקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז ניסע לאילת, נקנה שם מכשירים.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל גם בארץ הם זולים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תשמעי, באמת רעיון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני לא חושב שזה טוב מבחינת התוכן שייחשפו אליו באילת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא אנחנו, מי שמשתמש בסמארטפון.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

צר לי לאכזב אותך, היא נהייתה עיר דתית. כמו רוב המדינה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תשמרו על הגבולות, בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, היועץ המשפטי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לשאול: הקראתי כרגע תוספת, שלהבנתנו כן אמורה לשמור על התחרות בתחום, האם לגבי התוספת הזו הערתם, או לגבי כל הסעיף שכבר נדון בעניין ייחוד ציוד קצה רט"ן? 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

כל הסעיף במקביל לציוד קצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אז זה נושא שכבר נדון למעשה, העליתם את ההערה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל הם ימשיכו להגיד בשם התחרות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הפתרון שנתת יעוגן בחקיקה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן, אלא אם כן יגידו לי שהם לא צריכים את הפתרון הזה, אם משרד המשפטים, האוצר והתקשורת יבטלו את הטענה שעצם זה שמוותרים על המכשיר זו עלות כספית רצינית, וזה לא חוקתי, או מעין לא חוקתי, אז אני מוותר על הדבר הזה, אבל אם הם מתעקשים, נעשה את זה כמו בזק וכמו הוט. ואז אין טיעון, זה יהיה מושכר, בסיום הלקוח יחזיר וייתנו לו זיכוי מסוים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אני לא בטוח שההצעה הזאת ישימה, מכיוון שאנשים רוכשים מכשירים אנשים לא מחברות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מי שלא רוכש מחברת סלולר זו הבעיה שלו, אם הוא החליט ללכת למשהו פרטי זו הבעיה שלו, אם החליט ללכת לחברת סלולר זה יהיה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הרי אנחנו מדברים על אדם שנמצא בקומה כשרה, והוא רוצה להפוך את המכשיר הקטן והטיפש למכשיר חכם, אני לא רוצה - - - תחשבו לרגע על מי מדובר בקצה של הקצה, וזה יהפוך לתחרות, אז בואו חברה. וזה יהפוך לתחרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזו תחרות? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מאלה שהיה להם כשר, אז קניתי חכם, כי זה מכשיר אחר, זה שירות אחר, זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה כמו שבתחילת המלחמה אמרתי: קחו 200 מוצרים ותקפיאו את המחיר שלהם, לא רציתם בגלל התחרות, הכול קפץ לשמיים. אז איפה אתם?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היושב-ראש, אבל השר ברקת אמר שאין עליית מחירים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא עשה שיימינג.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תחרות, תחרות, תחרות, אני בעד התחרות, אבל תחרות משפיעה לא לטווח קצר, אלא לטווח ארוך, ואתם כל מה שמשפיע לטווח הארוך שמים לטווח קצר, זה לא עובד, מה אני יכול לעשות? אז אל תדברו על תחרות סתם, תתייחסו עניינית, זה עולה כסף? אומרים לכם פה שהמכשיר זול מאוד, ואחרי שנה לא שווה כלום, אתם לא מתייחסים לטענה הזו - - -העניין של התחרות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אני יכול להתייחס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רק אחרי היועץ אני אתן לך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מסיימים בשתיים, נכון?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זו הפעם הראשונה שהחרדים עושים לי פיליבסטר, דרך אגב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגבי ניסוח החוק באופן ניטראלי או לא ניטראלי, כל המתכונת של הפעלת הקווים הכשרים, קיימת היום מכוח סעיף בחוק, אגב, שמנוסח באופן ניטראלי, נחקק כאן ב-2010, אני אגב לא מכיר טענות לגבי היישום שלו ממשרדי הממשלה לאורך כל השנים האלה. אני אומר שאנחנו לא מנסחים כאן משהו חדש לגמרי, למעשה הסעיפים המוצעים פה הם הרחבה משמעותית לסעיף שקיים היום בחוק, עליו משותת כל ההפעלה של הקווים האלה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

החשש שלנו, איתי, הוא שהסעיף הזה יזלוג לאוכלוסייה הכללית, אנחנו כל הזמן אומרים את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל החשש הזה גם רלוונטי היום.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אבל עכשיו כתובה שחור על גבי לבן היכולת להגביל ניידות, היכולת להגביל רכישה של מכשירים, זה לא כתוב בסעיף הקיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסדר, זה קיים היום בפרקטיקה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יש הבדל בין הפרקטיקה, לבין להצדיק את זה בחוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה כתוב בחוק אחר, לא?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

ההגבלות לא כתובות בצורה הזו.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

היום ההגבלות הן רק למכשירים, לפי 51(ג) רק למכשירים, לא כתוב שום דבר אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

את מכירה את זה? זה קיים בחוק היום, אז מה הבעיה?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא כתוב היום ב-51(ג) חסימת שיחות.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

איתי, זה לא מפורט כך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אמרתי, באופן מצומצם, אבל להגיד שאין היום עיגון בחוק - - - יש היום עיגון בחוק, כל ההפעלה של הקווים הכשרים מושתת היום על סעיף שקיים בחוק.

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

לא הצמדה של מכשיר לקו, כל הדברים האלה לא כתובים בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עוד פעם אתה מדבר? אתה מדבר מתי שאתה רוצה, מה שמך?

 << אורח >> נריה הרואה: << אורח >> 

נריה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תוסיפי לו את התואר חבר כנסת לצורך העניין. הבטחתי לך שתדבר.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

התייחסתי לזה גם לדיון הקודם. אנחנו כן חושבים שההצמדה הזו מטילה איזשהו חסם, אני לא חושב שזה נפתר בנושא העלות, בסוף חלק ממטרות ניידות המספרים ההיסטורית היו לאפשר מעבר מהיר וחלק בין מפעילים לצרכנים, וכאן כשאנחנו מטילים עלויות לא רק של רכישת מכשיר חדש, אלא את אובדן המידע במכשיר, טרחה ללקוח שצריך ללכת ולקנות – כן, אם הלקוח ירצה להחליף את ספק הסלולר הכשר שלו, יוטל עליו חסם מעבר וזה צבר חסמים משמעותי. אפשר להתייחס לכל חסם ולהגיד - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

היה לך קשה לברור את המלים שלך, כי בסוף הוא יכול לעבור בין ספק לספק, רק שאתה צריך - - -

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

נכון, זו התחרות שאני מתייחס אליה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בסדר.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

זו בהחלט התחרות שאני מתייחס אליה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

המכשיר לא ימנע ממנו, מניסיון, מכשיר לא מונע ממנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה יכול לעבור.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

אני לא יודע, אבל זה צבר: זה המספר, זה המידע - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא יכול לעבור בין ספקי תקשורת, ובסוף - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מבחינתך שתהיה אפשרות לעשות את הניוד של המספר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר, אז מבחינתך שהחוק הזה לא היה בא לעולם.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא נכון, כי - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה לא? זו הרפורמה של יועז הנדל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ינון, אתם הפכתם את ניוד המספר למשהו הרבה מעבר למה שהוא.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

- - - התכליות שלכם יקוימו, בלי לפגוע בצרכן, ובלי לפגוע בתחרות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתם רואים שהרפורמה שעשיתם פגעה - - 

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

לא, היא לא פגעה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

- - אם לא הייתם עושים את הרפורמה בתקופה של יועז הנדל, לא היינו מגיעים לפה.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

ראשית היא לא שלנו, ושנית אני לא חושב שהיא פגעה, אני חושב שהצרכן החרדי היה יוצא נשכר ממנה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אליך הם לא מגיעים, אתה מייצג את ועדת - - -
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אדוני, אני יכול?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא, סיימתי את הישיבה היום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מצוין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

רגע, עוד לא סיימתי.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

רק מילה אחת לפני שאתה סוגר את הפרוטוקול, אני מבקש ממך סליחה, כבוד היושב-ראש, על ההתפרצות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יכול להגיד לי מה שאתה רוצה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני לא יכול להגיד מה שאני רוצה, אתה יותר מבוגר ממני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם לא מבינים שאין לי יותר מועדים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, אתה יותר מבוגר ממני, ואני מתנצל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא נסיים את זה, אז תמשיכו ונגיע רחוק. תביאו עוד מישהו שיעיר לכם הערות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש משהו שעוד לא נתתם תשובה לגביו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

דגמים, אוקיי. אז אנחנו נתקן בפסקה לדגמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תנו ליועץ המשפטי תשובה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אני אסכם: שיעורי הבית שלי הם לגבי דרישת הכתב, והנושא השני הוא לגבי העברת המספרים ממאגרי המידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל אני כן רוצה שתתנו תשובה. את אמרת בזמנו בעניין נושא המכשיר. אם אתם מתעקשים על העניין נשים את סעיף ההשכרה, אם אתם לא מתעקשים נבטל אותו. תחליטו אתם.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אמרנו את זה בדיון הקודם והדעה לא השתנתה, אנחנו בהחלט רואים בזה פגיעה בקניין, לגבי הפתרון לדבר הזה, הפנינו את זה להתייחסות מקצועית של משרה התקשורת. אין לי עמדה בשאלה האם הפתרון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

איזה פגיעה בקניין? אני לא מבין. אם אני קונה מכשיר, ומחזיק אותו שנה, למשל במחיר של 600 שקל, את יודעת שהוא לא שווה כלום, איזה פגיעה בקניין יש פה? הוא קנה דירה? הוא קנה מכשיר שעולה 600 שקל.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

יו"ר הוועדה, כשאתה משלם 20 שקל בחודש על מנוי 300 שקל זה לא מעט כסף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז כשמעלים מוצר כמו חלב ב-20% - - 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני בצוות מוצרי צריכה, אתה לא צריך להאשים אותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

- - אתם אומרים שזה כלום, פתאום 20 שקל זה הרבה כסף.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

אני לא אמרתי שום דבר.

 << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> 

מי שקונה מכשיר נוקיה מחזיק אותו שנים, ומעביר אותו מילד לילד, אין לו סיבה ל - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אותו דבר גם פה, מעבירים מילד לילד, הכול נשאר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

פה אם אתה רוצה לעבור קומה, אתה חייב להחליף מכשיר.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

כשהוא נכנס לזה, אז הוא ידע למה הוא נכנס.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

 אני מחזיקה מכשיר כבר 15 שנה, זה עובר אצלי אצל כל הילדים, אין סיבה להחליף נוקיה, נוקיה זה מכשיר אמין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא רואה פתרון לאור הטיעון שלכם שזו פגיעה בזכות קניינית - - 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

זה עדיין לא אומר שהדבר לא אפשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

- - כאילו הוא קנה דירה או משרד, אני לא פתרון אחר, אלא בהשכרה, אם אתם מוכנים לתת לי פתרון חוקתי, אין בעיה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

בוא נשב על זה, בואו נגבש את זה.

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

אנחנו מבקשים להיות חלק מהדיון על התיקון הזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה אתם רוצים להיות חלק?

<< אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >>   
כיוון שחלק מהדיון הזה הוא פגיעה בתחרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה יושב פה, אתה חלק מהדיון. מה התפקיד שלך?

 << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> 

אני ראש צוות ברשות התחרות.

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתה מרשות התחרות, בפעם הקודמת צעקת עלינו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מי צעק על מי?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז למה אתה יושב שם, פה זה הממשלה, אתה הלכת לשבת ליד עמותות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא בסך הכול הולך לשבת במקום הטבעי.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בממשלה הזאת של אין תחרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

יש תחרות, אבל הם בונים הכול על תחרות וזה לא עובד. אתם לא מבינים שלפעמים תחרות לא עובדת. יש ניצול מצב לא תחרות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה אומר לי? אנחנו רצינו שתהיה חקיקה של הקפאת מחירים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז עכשיו עושים חוק שמאפשר לא להקפיא, אבל שלא יעלו באופן לא סביר, שלא ינצלו את המצב.


 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

וצריך להגיד יישר כוח לנציג של רשות התחרות שמעזה דאג להשתתף פה בכל הדיונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מאה אחוז, למה לא.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אני רוצה להסביר למה מפעילים במילואים, גם מהצפון וגם מכל מקום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תסביר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

חלק מהשירות שנותנים לצרכן החרדי, וזה לא מגיע ממני או מהפעילים בוועדה, זה מגיע מגדולי ישראל, מה הם רצו? שאם אתה נותן - - -

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

"גדולי ישראל", יונתן לבקוביץ'.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אתה חוצפן.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

תתבייש לך.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

התכלית היא שאדם נותן מכשיר - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

ממני לא תשמע מילה על האדמו"ר שלך.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דיברנו על יונתן לבקוביץ' לא על אף אדמו"ר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא לא אדמו"ר.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

אתה חוצפן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה לפגוע, לא הבנתי?

<< אורח >> אבי רימון: << אורח >>

כשאדם חרדי נותן לבן שלו שהולך לישיבה מכשיר, הוא רוצה להיות סמוך ובטוח שהמכשיר הזה יכול לשמש רק לשרות כשר, ובגלל זה מגבילים גם את המוצר עצמו. זה חלק מהאבטחה שאדם רוצה לקיים בתקשורת הסלולרית, במשפחה שלו, זה הסיפור, זו התכלית, בגלל זה עושים את זה, אין שום מטרה אחרת.

הניסוי הזה, שהאוצר מדבר עליו, קיים כבר 18 שנה – 18 שנה אנחנו בודקים אם זה פוגע בתחרות, אז בואו נראה אם זה פגע בתחרות. יש יותר דגמים כשרים בשוק הישראלי מאשר דגמים לא כשרים. התחרות הכי גדולה - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

כן, בין ועדות הרבנים יש תחרות מאוד גדולה. 

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

כן נכנסה ועדת רבנים חדשה, ורוצים לחסום אותה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

איזו תחרות יש בין ועדות הרבנים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

"ימות המשיח", אתה יודע איזו תחרות יש ביני לבינכם? שאתה מסתכל עסקית, ואני מסתכל על החינוך והערכים שלי. זה ההבדל בכל הדיון הזה, זה ההבדל בדיוק.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

ישבתי אצלכם במשרד ואמרתי לך שיש אפליות, ושהתנכלו - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה לא מייצג את הלקוחות, אתה מייצג את האינטרס הכלכלי שלך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

- - - האינטרס הכלכלי שלך, תפעיל את האנשים שלך שידאגו, חברי כנסת שמסתובבים פה, ואתה יודע בדיוק למי אני מתכוון.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

אתה רוצה להגיד שאתה רוצה להגן על מי שיושב במעצר עד תום ההליכים על 19 מקרים של סחיטה באיומים בשביל הוועדה, וסחיטה של חנויות, ואתה רוצה להגיד לי שאלה גדולי ישראל - - - בלעדיות, זה אתם, זה לא אף אחד אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא מבין.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

את מי אתה מייצג?

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

אני לא מייצג את זה שיושב במעצר עד תום ההליכים, אני מייצג את האנשים שרוצים רשת כשרה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני יודע את מי גלעד קריב מייצג, אבל אתה את מי אתה מייצג.

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

אנשים שרוצים תקשורת כשרה, אותם אנחנו מייצגים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מי שמך לייצג אותם?

 << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 

מי ששם אותי לייצג, אותם אנשים שבאים. תודה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

600,000 איש נתנו אמון בוועדת הרבנים.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

לא נתנו אמון, העמותה הזאת התפרקה בגלל גניבות, בגלל שריפות חנויות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

ולנציגת האוצר אני רוצה לומר: את מדברת על תחרות של ועדת הרבנים, אבל התחרות היא בין שבע חברות שמתחרות על הלקוחות, ועדת הרבנים היא רגולטור, מי שמתחרה עם משרה המשפטים ומשרד האוצר, הוא מתחרה עם ועדת הרבנים. יש רגולטור, תלמדו את זה פעם, זה האלף-בית, מי שנותן, זה כמו שנותנים למשרד לאיכות הסביבה - - -

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

אף פעם לא שמעתי על רגולטור שפועל לאפליה של מי ש - - - בדיוק. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אף פעם - - - של מהנדס עיר של מישהו יתחרה אתו וייתן אישורי בנייה. החברות: פרטנר מתחרה עם פלאפון שמתחרה עם סלקום, ותפסיק - - 

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

בדיוק, צריך להתחרות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

- - לטשטש ולשים חול בעיני האנשים.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

בדיוק, תשאירו את התחרות - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

ביום שמשרד המשפטים יסכים שאפשר לקבל רישיון לא רק ממהנדס עיר, אלא אפשר מכל אחד שרוצה, ומהנדס העיר לא רלוונטי, כי הוא צריך תחרות - - -

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

שוועדת הרבנים תהיה גוף מפוקח.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה זה הדבר הזה, כל הזמן חוזרים על תחרות, תחרות, תחרות. תסגרו את המשרד לאיכות הסביבה ושאר המשרדים, ואז תבואו ותגידו לנו תחרות.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

ואם - - - רגולטור, מפוקחת, לא לאפליות ולא לפרוטקשן. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >> 

חבר הכנסת, אנחנו פתחנו לתחרות את כל שוק התקינה שמאוד יקר לליבו של יו"ר הוועדה, ומכון התקנים הוא כבר לא מונופול לעניין קביעת רגולציה על תקינה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מכון התקנים הוא לא גוף - - - ואתם יודעים את זה, ואתם יודעים בדיוק מה הייתה הבעיה. ואני אגיד את זה עוד פעם, ואני אביא את הדוגמה: אם אני תושב ירושלים ורוצה להוציא רישיון, ומהנדס העיר ירושלים לא נותן לי, אני יכול לפנות למהנדס העיר ברמת גן? מה עם תחרות? 
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, אבל מהנדס העיר ירושלים כפוף לסטנדרטים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

- - - רבנות כפוף לחוק, או מהנדס? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה עם הדבר הזה? עושה ככל העולה על רוחו, נותן רק לחברים שלו.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

זה מה שאמרתי לך לפני הדיון, אתה חושב שהקומה שלך.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה לא רלוונטי, אתה הבעיה.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

הקומה לא שייכת לך, הקומה שייכת לצרכנים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

כל הדיון הוא - - - אתה הבעיה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כמה כשרויות של אוכל יש?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה האזרח שלא קיבל ממהנדס העיר ירושלים רישיון לבנות, ואתה חושב שעיריית תל אביב תהיה מוסמכת. 

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

ואתה האזרח, חבר הכנסת שחושב שהקומה שייכת לו והוא האבא שלה.

 << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> 

ועדת הרבנים מצהירה שהיא לא חייבת לפעול בשוויוניות, היא מחתימה את כל החברות, שהיא יכולה לקבוע כללים שונים לחברות שונות.

 << אורח >> אבי רימון: << אורח >> 

סליחה, אני הייתי באמצע דיבור, ואני מבקש ממך, תבלום.

 << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> 

אתם רוצים לתת כוח - - - אתה רוצה להשתיק, שאתם יודעים - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

דברו אתך על שוויוניות, ואתה עדייו מתעקש לחבל בפרויקט הזה.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

אתמול הגישו לבית המשפט שבנימין גפני נהיה יושב-ראש, עדיין לא תיקנו את זה שניתן לעשות אפליות. נכון לרגע זה עדיין עושים אפליות. זו אותה עמותה ששרפה חנויות ,שום דבר לא השתנה, הלוואי שישתנה.

 << אורח >> יוסף לנצנר: << אורח >> 

הסברנו לכם.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

גם פה אתה יודע שאתה משקר. אתה יודע שהחרימו את כל חברי העמותה, אתה יודע את זה.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

לא, בית המשפט עדיין לא אישר - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה יודע שרשם העמותות החליט.

 << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> 

אני דברתי אישית עם בנימין גפני, והוא אמר לי - - - אתה - - - כבן אדם פרטי, אני עדיין לא אחראי, אני עדיין לא יכול לעזור לך, הלוואי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

עדי, בסיום הישיבה אני רוצה לדבר אתך דקה.

 << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> 

אוקיי.

 << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> 

הישיבה נעולה


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>